פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 21 ועדת הכספים 03/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 117 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"ב באייר התשפ"ג (03 במאי 2023), שעה 16:10 סדר היום: << הצח >> פרק ז' (בנקאות ואשראי) רק סעיפים 26-25 (בעניין חוב אשראי לגיוס) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק חמד עמאר יצחק פינדרוס מוזמנים: אביגיל ונקרט – אגף תקציבים, משרד האוצר עומר רחמים – עוזר שר האוצר, משרד האוצר עמיהוד שמלצר – הלשכה המשפטית, משרד האוצר ליאור בטיטו – רפרנט מחלקת תאגידים, רשות ניירות ערך אייל בן ישעיה – סגן בכיר ליועץ המשפטי, רשות שוק ההון אהוד מוריה – מנהל תחום שירותים פיננסיים, רשות שוק ההון טובי הריס – ראש צוות פיננסים, רשות התחרות שלומי תורג'מן – מנכ"ל BTB, Be The Bank ייעוץ משפטי: שלומית ארליך אייל לב ארי מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ז' (בנקאות ואשראי) רק סעיפים 26-25 (בעניין חוב אשראי לגיוס) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, מ/1612 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו ביקשנו שיביאו את הרגולטורים. פרק ז' (בנקאות ואשראי), בבקשה. אנחנו הקראנו את זה, אבל ביקשתי את הרגולטורים. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אני אולי אזכיר במילה במה אנחנו עוסקים פה היום, אנחנו עוסקים בתיקון חקיקה שנוגע לחברות תיווך באשראי, חברות שמכונות גם P2P, חברות שמאפשרות לכל אחד מאיתנו להשקיע באשראי צרכני, בהשקעה בעסקים קטנים ובינוניים ובעצם ליהנות מהריבית בעצמנו. במקום שנשים כסף בפיקדון בנקאי והבנק ייתן ממנו הלוואה וייהנה מהריבית אנחנו כולנו יכולים דרך החברות האלה להשקיע ולקבל את הריבית בעצמנו. זו חקיקה מ-2017 שבזמנו נקבעו בה שני סוגי רישיונות, אחת תחת רשות ההון ואחת תחת רשות ניירות ערך. הרישיון שהוסדר תחת רשות שוק ההון מאפשר לתת אשראי צרכני בלי מגבלת סכום ואשראי לעסקים שמוגבל עד מיליון שקל, והרישיון שתחת רשות ניירות ערך בין מיליון שקל לשישה מיליון שקל לעסקים בלבד. התיקון שאנחנו רוצים לעשות היום הוא תוצאה של מה שאנחנו רואים בשוק, שאף חברה לא ניגשה לרישיון הזה תחת רשות ניירות ערך והיום החברות לא יכולות לתת אשראי לעסקים מעל מיליון שקל ועד שישה מיליון שקלים, מה שבעצם פוגע בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים שרוצים לקבל את האשראי הזה, זה פוגע בתחרות, עוד שחקן שיכול להכניס פה תחרות ולכן אנחנו רוצים להביא פה תיקון, לבטל את החלוקה הזאת בין שני סוגי הרישיונות, להעביר את הפעילות בין אשראי לעסקים בין מיליון שקלים לשישה מיליון שקלים לרשות שוק ההון, שיפקחו גם על זה בנוסף על הפעילות שכבר מפוקחת היום. בישיבה הקודמת ביקשתם מאיתנו שני דברים. אחת, ביקשתם שנקיים ישיבה משותפת בין רשות שוק ההון לרשות ניירות ערך בעניין הרגולציה. עשינו את הישיבה, הישיבה התקיימה, שני הרגולטורים נמצאים פה ויוכלו לעדכן עליה, יש הסכמה ביניהם על העקרונות שנדרשים. ושתיים, ביקשתם שרשות שוק ההון קצת יותר תפרט על הרגולציה, מה ההוראות שחלות על הגופים, אז הם גם נמצאים פה ויוכלו להרחיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. אני רק רוצה לפני זה, היועץ המשפטי, אם אני ארצה להכניס הסתייגות לחוק הזה, משהו על בנקאות. דיבר איתי אחד מחברי הכנסת מהאופוזיציה, הוא רוצה להכניס הסתייגות, הוא יוכל? << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> הסתייגות עקרונית אפשר, השאלה מה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היו פה כמה דיונים על הבנקאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אומר היושב ראש שאנחנו רוצים שזה ייכנס בנוסח החוק על הבנקים. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אם אפשר, היושב ראש, לשאול במה מדובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני צריך לבקש רשות מחבר הכנסת הזה, שהוא חבר ועדה מהאופוזיציה. אני שואל באופן עקרוני., האם אפשר להכניס פה הסתייגות בדברים שיכול להיות שגם אתם תסכימו. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> התיקון כאן שאנחנו דנים בו לא נוגע לחוק הבנקאות. התיקון שאנחנו מדברים עליו עכשיו נוגע לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים וחוק ניירות ערך, אין פה תיקון לחוק הבנקאות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אשאל אותך שאלה, נגיד אנחנו רוצים לתת איזה שהיא סמכות לנגיד בנק ישראל, סתם, אנחנו יכולים להכניס פה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> בחוקים האלה שאנחנו דנים בהם, לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני רק אגלה לך משהו, כן, כי המחוקק יכול להכניס הכול. עכשיו אנחנו מתייעצים עם הייעוץ המשפטי של הכנסת האם זה אפשרי. אם לא, אני אתן את התשובה לפרוטוקול, אנחנו נדבר אחרי זה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> אז נדבר אחרי זה, ואני לא אומר לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בעבר היו כמה פעמים שהיה מוסכם על כל חברי הוועדה שהכניסו הסתייגויות שבמהלך השנה דנו עליהן וכולם רצו את התיקון הזה וזה חוסך את ההעברה בקריאה טרומית ואחרי זה ראשונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לזה גם סיבה. למשל עכשיו אנחנו מביאים את חוק התקציב, מה הקשר לכל חוק ההסדרים? דוחפים לנו כל מיני דברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חוק ההסדרים עצמו, אתה אומר, הוא גם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בדיוק, רכבו על התקציב. בגלל זה זו ההזדמנות שאם יש הסתייגות, שהיא לא בדיוק, אבל הזכירו את המילה בנק אז אפשר להכניס לבנק הזה עוד כמה הסתייגויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש לך חוק בעניין הזה, אני רומז. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לי? למה? אני מהאופוזיציה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור > לא, לא, לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי דיברת על מישהו מהאופוזיציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נכון, זה מישהו מהאופוזיציה, אבל יש לך גם חוק בעניין הזה של הבנקאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אגב, נראה לי שגם לך יש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם לי יש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש גם משהו שאנחנו שותפים בו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התחלתם לדבר בסודות כאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר לדבר גם בעיניים, לא צריך לדבר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה גם יודע מה זה, אבל נדבר על זה אחר כך. בבקשה, הרגולטורים. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> ערב טוב, אדוני היושב ראש. אז באמת, כמו שאביגיל ציינה, התחום הזה מוסדר כבר משנת 2017 והוא כולל תשתית רחבה מאוד שמעוגנת גם בהוראות החוק, גם בחוזרים וגם בנוהלי רישוי שאנחנו עושים מאז, זה שוק שהוא למעשה חי כבר ופועל ומפוקח על ידינו. אני רוצה לפרט בקצרה את ההסדרה המרכזית שחלה עליו. הוראות החוק נוגעות גם בהגנה על ציבור הלווים וגם בהגנה על ציבור המלווים, הן הוראות שמתייחסות לחובה לפעול לטובת משקיעים באמונה ובשקידה, זה הנחת המוצא, וכוללות גם הוראות שונות לגבי חובות גילוי, שגם מתייחסות ללווים וגם למלווים, מנגנונים לשמירת הכספים של הלקוחות בחשבון נאמנות שנעשה על ידי גוף מנהל, בעיקר בנקים. כלומר החוק מתיר בגופים נוספים, אבל בפועל הכספים נשמרים בבנקים, בנאמנות מלאה, בחשבון נפרד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מדבר על איזה מצב שהכספים נמצאים בבנקים ונשמרים בנאמנות מלאה? << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> מערכת התיווך והאשראי, התפקיד שלה לתווך בין הלווים למלווים. מהרגע שהכסף מוצע על ידי ציבור המלווים על מנת להיות מועבר ללווים, הוא מועבר לחשבון שהוא חשבון נאמנות שמנוהל לצורך העניין בבנק, משם מועברים הכספים להלוואות של הלווים וגם ההחזרה של הכספים מהלווים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איך אתה מבטיח את זה שאם אזרח הפקיד את הכסף בחברות האשראי הפרטיות, הפקיד אצלה כסף, נותנים לו ריבית על זה – כמה היום חברות האשראי נותנות ריבית היום על ההפקדה? << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> כמובן זה תלוי, אם זה במח"מ, תלוי בשעבודים וכו'. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> רק צריך להבין את המודל. במודל של P2P אנחנו לא מדברים על מפקיד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יודע שאתה לא מדבר על מפקיד, אני רק רוצה להגיד לך שהיום המפקיד נמצא ברמת סיכון מאוד גבוהה ואתה הולך להגדיל לו את רמת הסיכון ממיליון אחד לשישה מיליון, נכון? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אבל הם אמרו בדיון הקודם שהוא לא משקיע במקום אחד. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> ברשותכם, אנחנו קצת נעשה אולי קדימון לנושא הזה, בכמה מילים נסביר את המסגרת ואחרי זה אם יהיו שאלות אנחנו נסביר. כמו שאמרתי, מערכת לתיווך באשראי, היא מתווכת בין המלווים לבין הלווים. כמו שציינתי, הכסף עובר לחשבון נאמנות ושם הוא נשמר באופן מלא, בנאמנות על ידי בנק על פי רוב, למעשה בכל המקרים, הוא מועבר ללווים, מוחזר מהלווים וגם יש הוראות שמתייחסות לפרק הזמן שבו אפשר להשאיר את הכסף בחשבון הנאמנות בלי שמשקיעים אותו. לא מדובר בפיקדון. הפלטפורמה, כל מה שהיא עושה, היא עושה את התיווך בין המלווה לבין הלווה. התהליך של התיווך כורך בתוכו גם קביעה של מודל הערכת סיכויי פירעון, שזה איזה שהוא סולם השוואתי ליכולת להתאים בין הרצון של המלווה, אהבת הסיכון שלו, שנאת הסיכון שלו, המח"מ וכו', לבין ההלוואות שיירכשו על ידו. כל התהליך הזה, נלווה אליו מנגנון שלם של נוהלי רישוי שבו אנחנו מעמיקים גם במבנה הארגוני של הגוף, גם בתכניות העסקיות, גם במנגנונים של מעילות והונאות, אבטחת מידע, רציפות עסקית, מיקור חוץ, טיפול בלקוחות במסגרת תהליך קביעת החוב, ההיערכות הטכנולוגית של הגופים וכך הלאה. כמו שציינתי, לפלטפורמה יש חובה לפעול בשקידה ואמונה לטובת ציבור המלווים והכספים נשמרים למעשה על ידי גורם חיצוני. פרט לכך החוק גם קובע דרישת הון של 100,000 שקלים שאנחנו הרחבנו בחוזר שאנחנו קבענו בצורה מאוד משמעותית, הרחבנו לבעל רישיון בסיסי למתן שירות של תיווך באשראי, דרישת ההון היא מיליון וחצי פלוס ה-100,000 שקלים ולבעל רישיון מורחב שני מיליון וחצי כסכום שהוא סף ומעל זה אפילו סכום שנקבע ביחס לכספים שמופקדים. אלה סכומים שהם מאוד משמעותיים. כמו שאתם רואים, הם גם במרווח מאוד משמעותי ממה שקבוע בחוק והתכלית שלהם היא לוודא שאם יתקיימו סיכונים תפעוליים שהפלטפורמה יכולה להיקלע אליהם, אז תהיה כרית שאפשר יהיה שציבור המשקיעים יוכל - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תעצרו באמצע, אני רוצה לשמוע את הרשות לניירות ערך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אחר כך אבקש תשובה, אני פשוט יצאתי. << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> כפי שאמרנו בדיון הקודם, אנחנו לא מתנגדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מתנגדים, אני הבנתי. << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> זה כבר מבחינתנו מוסכם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אתם לא מתנגדים למרות שאתם נפגעים? מוציאים לכם את הפיקוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אתם נפגעים. נעשה סדר, הממשלה החליטה, אישרה את זה, בסדר, אני לא מתווכח על העניין הזה, אבל אני רוצה להבין, אתם עושים פה שינוי והשינוי הזה מעלה יותר את רשות שוק ההון, שאני תומך גם בהם, אבל מוריד מהיכולות או מהסמכויות של הרשות שלכם, של הרשות לניירות ערך. << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> כפי שגם נאמר בדיון הקודם וכפי שגם עכשיו אנחנו נגיד, במסגרת הדיונים שהיו בממשלה, גם עם אגף תקציבים וגם עם רשות שוק ההון, אנחנו חשבנו שנכון להשאיר את זה אצלנו ואפילו גם לאפשר לנו שיהיה לנו גם לגורמים פרטיים, אבל ההחלטה התקבלה שלא ואנחנו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה התקבלה החלטה שלא? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אולי אני ארחיב על ההחלטה, כבוד היושב ראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, תרחיבי למה הם לא הרגישו בנוח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה קרה בעולם, מה לא היה טוב במציאות הזאת שהיה את רשות שוק ההון - - - << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> המציאות היום שזה נמצא תחת שני רגולטורים, העניין הזה. לרשות שוק ההון זה עד מיליון שקלים ולנו זה בין מיליון שקלים לשישה מיליון שקלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה שישה מיליון? << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> שישה מיליון זה המקסימום שאפשר ב-12 חודשים, המגבלה המקסימלית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ויותר משישה מה קורה? << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> יותר משישה מיליון אנחנו חוזרים לדרך המלך, שזה באמצעות תשקיף. הצעת ניירות ערך לציבור באמצעות תשקיף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז היה צריך לשנות את זה בגלל שצריך שיהיה רגולטור אחד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עד עכשיו אתם אומרים שאם היה יותר ממיליון היה עובר גם אליכם וגם לניירות ערך? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> נכון, הוא היה צריך שני רישיונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה לא להשאיר את זה רק אצלכם? << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> כבר היום זה מחולק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אני אומר, אם עכשיו הגדלת לו לשישה מיליון והייתי משאיר את זה אצלכם, שאתם יותר מתמחים בסכומים האלה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אם אפשר להתייחס. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, אני אשמח אולי טיפה להאיר את הדברים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לנו העדפה בין שתי הרשויות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש לנו העדפה לשמור על המשקיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, ברור. אז מה קרה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אחדד את השאלה, וזה מתחבר למה ששאלתי אותך מקודם. אני חושב שעל המשקיע עצמו, יהיו לו יותר ביטחונות ברשות לניירות ערך, שהם שומרים עליו. בעצם אני אומר, אותם האזרחים, מה קורה היום? הוא לוקח את ההלוואה באשראי שהאשראי הפרטי נותן, יגיע מצב מסוים שקודם כל הם גובים לו את העמלה שלהם. הוא גם פה ימשיך לגבות את העמלה שלו, אבל הוא משחק עם כסף של האזרח שאנחנו מכירים שאנשים נפלו בגלל זה. כשיש לו ביקורת יותר חזקה, יכול להיות שהיא יותר קשה, יכול להיות שהיא יותר רגולטורית בשבילו, אבל בסופו של דבר הוא המומחה לכך. כשאני אומר שהוא המומחה לכך, הוא שומר בעצם על הכסף של האזרח שיכול להיות שלאשראי הזה, לחברה הפרטית יהיה יותר קשה. גילוי נאות, אני נפגשתי עם חלקם מפה ומהצד השני ואני אומר את זה על השולחן. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> אני אשמח להתייחס ואולי להאיר את הדברים באור שקצת יסביר אותם יותר טוב. בסופו של דבר כשאנחנו מדברים על פלטפורמות P2P, כמו שאנחנו מכנים אותן, לתיווך באשראי אנחנו מדברים על פלטפורמות שמגייסות כסף מהציבור ומעבירות ללווים. לעניין גיוס כסף מהציבור כיום פלטפורמות P2P שמפוקחות על ידי רשות שוק ההון, בהקשר הזה אנחנו כרשות כבר מתעסקים והיקף הפיקוח שלנו והרגולציה שאנחנו יכולים להטיל והסמכויות וגם ההוראות שבחוק, נותנות הרבה מאוד הגנות בהקשרים הללו. אם אנחנו מתחילים מהציר הזה ואנחנו מדברים על גיוס כסף מהציבור אנחנו מתייחסים לפעילות שמפוקחת על ידי רשות שוק ההון כאשר אנחנו מעמידים את ההלוואות ללווים שהם יחידים ואז כשאנחנו עוברים לעולם של הלוואות לתאגידים לכאורה אנחנו עוברים לאיזה שהוא עולם אחר שעד היום רשות ניירות ערך הייתה אחראית עליו במובן של חובות גילוי. עד לתיקון החוק כל תאגיד שהיה רוצה לגייס כסף מהציבור הוא היה צריך לעשות את זה באמצעות תשקיף. בא המחוקק ב-2017 ואמר דבר כזה, בסכומים יחסית נמוכים אני מוכן לפטור את התאגידים האלה מחובת תשקיף שיש לה עלויות לא מעטות, עד מיליון שקלים אין לי בעיה שיחולו כל ההוראות של ה-P2P שחלות גם לגבי לווים שהם יחידים, ממיליון עד שישה מיליון אנחנו מדברים על יצור חדש שנקרא רכז הצעה שהיא עדיין ברשות ניירות ערך וגם החלק הזה, חלק הביניים נקרא לו, לא יהיה צריך בתשקיף. מעל שישה מיליון אנחנו כבר עוברים למצב הרגיל של גיוס חוב מהציבור באמצעות תשקיף. המציאות הוכיחה ששלב הביניים הזה, שבין מיליון לשישה מיליון, לא באמת משך אליו חברות שגייסו ונהנו מההקלה הזאת שהמחוקק כיוון אליה ולכן באה הממשלה במסגרת הצעת החוק הזה ואומרת אוקיי, רשות ניירות ערך, התפקיד המסורתי שלה בהיבטים של גילוי וכדומה, מעל שישה מיליון שקלים גיוס חוב מהציבור, תשקיף, כל ההוראות הרגילות. לגבי יחידים שהם לווים אין מגבלה בחוק, היום יחיד לכאורה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וגם אנחנו לא באים אליהם עכשיו. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> נכון, יחיד שהוא לווה יכול על פניו לקחת סכום בלתי מוגבל. כמובן שיש את הרגולציה שלנו ויש מגבלות שאנחנו חושבים וכדומה, אבל תיאורטית זה המצב. לגבי תאגידים, היום הפיקוח של רשות שוק ההון ממילא חל על תאגידים שמגייסים עד מיליון, הצעת החוק הזאת סך הכול מבקשת להרחיב, פשוט לבטל את שלב הביניים הזה שמלכתחילה יצר את הבעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא בדיוק שלב ביניים, זה להרחיב אותו למקום אחד שבסופו של דבר אתה מוריד ממנו גם אולי עול, כי אם אני הייתי אומר לך שתיקח את התקנות שלהם ותשים את זה שם, ועל זה דיברנו בפעם שעברה, אמרת לי: אני לא בדיוק מוכן לקחת את אותן תקנות שלהם. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> אז, חבר הכנסת, בדיוק בהקשר הזה צריך לציין, ואולי זו תמונה שלא הובהרה היטב בדיון הקודם, הרגולציה של רשות שוק ההון שממילא חלה על פלטפורמות בהיבטים של תיווך בין מלווים ללווים שהם יחידים תחול אוטומטית ברגע שהדבר הזה יורחב גם לתאגידים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> תסביר מה הן ההגנות, זה מה שהוא שואל, אנחנו רוצים להבין מה ההגנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא הבנתי, כשזה היה אצלם אנשים לא השתמשו בזה, התאגידים לא באו, למה הם לא באו אליהם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך למה לא באו, התשובה שתהיה - - - << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> כפל רישיון. זו המשמעות שהייתה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק. אני בא ואומר, כפל רישיון, אין בעיה, תן להם את הרישיון. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אם אפשר להתייחס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ואז הוא אומר לך לא, אני רוצה להקל. בגלל שהוא רוצה להעביר אותו לתשקיף, אני לא אעביר אותו מהתחלה, כביכול מהמיליון הראשון אני אעביר אותו לאותו מסלול, אני אעשה לו את המסלול שהוא מהתחלה עד שישה מיליון בשוק ההון ועל ניירות ערך אני אעביר אותו מהתשקיף, נכון? זה מה שהוא רוצה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, כבר היום הגופים האלה בחרו לקבל רישיון מרשות שוק ההון כי הם רוצים לתת אשראי ליחידים, הם נמצאים שם, וזה מרבית האשראי בתחום הזה. מי שנפגעים מהמצב הזה זה בעיקר עסקים קטנים. היום אנחנו יודעים שהמערכת הבנקאית היא מאוד ריכוזית ובמיוחד נכון ב - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל מי שנפגע יותר זה אותו אזרח שהשקיע שם ופתאום יכול להישאר בלי כלום. שם עדיין לא הבנתי איך אתם מאבטחים אותו << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, יש רגולציה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, בתחום הזה אין חברה שנפלה ואין דברים כאלה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> אייל בן ישעיה ואודי מוריה מרשות שוק ההון מסבירים - - - << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> דובר בדיון הקודם שיביאו הגנות, אולי יביאו תקנות שהן - - - << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> רשות שוק ההון תסביר ותרחיב כמה שנדרש לגבי ההגנות, אבל חשוב להדגיש, כבר היום יש הגנות על אשראי עד מיליון שקלים. ממיליון שקלים ושקל אחד נוסף ההגנות יחולו באותו אופן, אין הבדל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ההגנות שהיו שם יבואו לשוק ההון עכשיו? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לא, זו חקיקה אחרת ורגולציה קצת אחרת, אבל כבר היום יש רגולציה על אשראי לעסקים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו לא לוקחים סיכון בנושא הזה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את יודעת מה, שכנעת אותי, בסדר? אתה תענה לי בכנות, למה לא נוח לכם עם זה? << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> שוב, אני חוזר ואומר, מבחינתנו היה נכון להעביר את האפשרות גם להביא אשראי ליחידים אלינו ולהשאיר את זה אצלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב את היחידים. << אורח >> ליאור בטיטו: << אורח >> בסופו של דבר המטרה פה זה שזה יתכנס אצל רגולטור אחד, ההחלטה בסופו של דבר שהתקבלה בשיתוף - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אבל למה אתה לא משאיר שם את היחידים ולוקח פה את אותם תאגידים? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כי המשמעות תהיה כפל רגולציה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא רוצה כפל, בלי כפל, שם את הכול אצל - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה כפל? מעל מיליון שקל נמצא אצלם, מתחת למיליון שקל - - - << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חברות שירצו גם אשראי ליחידים וגם ל - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם בפעם שעברה ישבו פה צפנת ואורי, וגם הם היו באותו מצב, יכול להיות שבגלל זה הם לא באו לפה, כאילו יהיה עוד דיון יבוא מישהו אחר, כנראה שלא נוח להם. עזבו, אנחנו יודעים, לא נוח להם, הם אמרו: תשמעו, תביאו מישהו שיותר נוח. אנחנו יודעים שהם לא מרוצים מזה ושהם לא מאמינים בזה כל כך ולכן אני גם לא מאמין בזה, כי אני חושב שצריך גם יותר הגנות. אם אתם אומרים שלא יצטרכו שני רישיונות, קח את הרישיון האחד אצלו, שים את היחידים שם, נגמר הסיפור. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> ברשותכם, נקודת המוצא היא קודם כל שהלכה למעשה לא הייתה שום פעילות, זאת נקודת המוצא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה שתהיה פעילות אצלך? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> כי כבר יש עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה, אם היה פעילות אחת שהיה אומר לי שהיה קשה לו הייתי אומר בסדר, אף אחד לא בא. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> רק שנייה, נקודת המוצא העובדתית היא שלא הייתה שם פעילות, לכן לבוא ולהגיד להמשיך להשאיר שם במובן הזה לא תורם להרחבת התחום, ואביגיל גם ציינה את היתרונות שבראייה הכלכלית. עכשיו גם נקודת המוצא שלכם כאילו העברת הפיקוח בהקשרים האלה לרשות שוק ההון טומנת איזה שהוא חשש לציבור המשקיעים שגדול יותר מזה שהיה ברשות שוק ההון היא גם מוטעית. בסופו של יום אמנם זה מסגרות רגולטוריות שונות, אבל העקרונות הם די דומים, העקרונות האלה באים לידי ביטוי בשמירה על כספי הלקוחות שאני כבר ציינתי. בהון עצמי, סתם לסבר את האוזן, למשל ברשות ניירות ערך מדובר בפיקדון של 100,000 שקלים, אצלנו דרישת ההון היא מיליון וחצי ושני מיליון וחצי שקלים. זה מרכיב אחד שאולי מושך לרשות שוק ההון, יש מרכיבים אחרים שאולי התפיסה של רשות ניירות ערך באה לידי ביטוי יותר, אבל חד משמעית אין פה נושא של פער רגולטורי שמעמיד את המשקיעים בהקשר הזה תחת הפיקוח של רשות שוק ההון בשום סיכון, אולי אפילו להיפך, כי זה כבר שוק שהוא מפוקח וכבר יש בו פעילות וגם הוראות שלנו בנושא הזה. ברשותכם, אני קצת ארחיב בהקשרים האלה. לגבי גילוי למשקיעים, יש הוראות שמחייבות לפרט בצורה רחבה, גם באתר האינטרנט וגם למשקיעים, את השיטה שעל פיה מדורגת ההשקעה, מידע על הסיכונים הכרוכים במתן האשראי בהתאם להערכת סיכויי הפירעון, שיעור התשואה על מתן האשראי, דרכי פעולת המערכת לתיווך באשראי, העמלות שנגבות, גובה העמלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בחוק אנחנו קובעים את העמלה? << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> לא, לא קובעים את העמלה. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> לא, אנחנו מחייבים אותם לגלות מה גובה העמלה. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> המתווך צריך במסגרת הגילוי לגלות מה העמלה שהוא גובה מהלקוח. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> נכון. על נושא של אשראי צרכני יש בחוק אשראי הוגן איזה שהיא מגבלה על העמלה, אבל זה לא קשור לכאן. שיעור האשראי של כלל הלווים באמצעות המערכת ואשראי שלא נפרע וכן שיעור האשראי שלא נפרע כאמור ביחס ללווים בכל אחת מרמות הדירוג במודל הערכת סיכויי הפירעון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי יזם את החוק הזה? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> התיקון הזה הוא יוזמה של הממשלה, של משרד האוצר, כשהמטרה שלו היא בעיקר לעזור - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הממשלה, אני מכיר חלק, האוצר, אני גם מכיר חלק, מי יזם את החוק הזה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שואל הרב גפני למי כאב. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> זו יוזמה שלנו באגף תקציבים, אנחנו מקבלים הרבה פניות על המגבלה הזאת. המגבלה הזאת מונעת מהחברות שקיימות היום בשוק לתת אשראי לעסקים מעל מיליון שקלים. הדבר הזה פוגע בעיקר בלקוחות שלהם שאם הם גדלים הם מגדילים את העסק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולכן אתם מציעים להגדיל את זה לשישה מיליון? << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> ולכן אנחנו מציעים להעביר את הרישיון שהיום הוא תחת רשות ניירות ערך, שמאפשר לתת אשראי לעסקים בין מיליון לשישה מיליון שקלים, להעביר את הרגולציה הזאת לרשות שוק ההון. במהות אין כאן שינוי, זו פעילות שכבר היום הוגדרה בחקיקה, מאופשרת, מפוקחת, אבל פשוט לא קרתה בפועל. << דובר >> אייל לב ארי: << דובר >> איזה ביטחון יש לכם שזה יקרה בפועל? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה ששאלתי אותם, אין להם ביטחון. אם היית אומר לי שיש אחד והוא בא והזיע ואמר: תשמע - - - << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> חבר'ה, אני יכול לומר כמה דברים? אני ממש מבקש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אחד לא לקח. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, יושב כאן נציג של חברה שמעוניינת לעשות פעילות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פה יושב ראש. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> חבר'ה, אני יכול לומר כמה דברים? אני יושב פה, גם בדיון הקודם. היושב ראש, אני יכול לומר כמה דברים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. אם אתה יכול לעשות את זה בקצרה. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> אני אקצר מאוד, אני יושב פה בסבלנות ובשקט. אני שלומי תורג'מן, מנכ"ל ואחד המייסדים של BTB, Be The Bank, אנחנו רפורמה לתיווך באשראי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה בעד החוק הזה? << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> אני מבקש את החוק הזה, אני מאוד בעד החוק הזה, בוודאי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> אני אסביר. משום שאנחנו גוף שקם ב-2014 עם חזון לפתור את מחנק האשראי של עסקים קטנים בישראל ומצד אחד לפתור את הבעיה של הציבור שבאותו זמן, עד 2022, את הכסף שלו היה שם בבנקים, מקבל אפס אחוז ריבית וכל רבעון הבנקים מראים רווחי עתק. אנחנו רצינו שהציבור יקבל את הריבית ועסקים יקבלו אשראי טוב. עסקים מודרי אשראי לא מצליחים להשיג אשראי, היום 96% מהאשראי לתאגידים ניתן על ידי הבנקים והם לא יכולים לגדול. כשאנחנו הקמנו את BTB עוד לא היה החוק וכדי שאנחנו נתחיל לפעול ולקבל את אמון הציבור גם פנינו לרשות ניירות ערך וגם גייסנו דירקטוריון עם כשירות של דירקטוריון של בנק, סמנכ"ל בנק ישראל לשעבר, ד"ר יעל בנימיני שהייתה בכירה מאוד בבנק לאומי, ד"ר לאה פסרמן, פרופ' עדי אייל, גיל גזית שהקים את מדרוג, זה הדירקטוריון הראשון של BTB, ממנו נשארו חלקים והם גם בעלי מניות ואנחנו פעלנו כדי לקבל את אמון הציבור. לאחר מכן הובלנו חקיקה ועד היום BTB נתנה כבר מעל שלושה מיליארד שקלים לעסקים קטנים ובינוניים, זה הפוקוס שלנו. יש לנו טכנולוגיה שמאפשרת דירוג ואנליזה של עסקים כדי לתת להם אשראי משמעותי לצמיחה. אנחנו נותנים אשראי ומתחרים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אתה לא מסביר לי מה ההבדל בין מתחת לרשות ניירות ערך ל - - - << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> אני מיד מגיע לזה. רציתי רק שתדעו מה זה BTB. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מצליח להבין. לא למדתי ליבה, כמו שאומר היושב ראש. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> אני אענה לך עכשיו, אבל אני רוצה רק שתדעו מה זה BTB. חשוב לי שתבינו שהציבור, במקום לשים כסף בפיקדונות - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הסברת בדיון הקודם. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> נכון, אבל לא כולם פה זוכרים את זה כנראה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אתה בחור אחראי, מי אמר שמנכ"לי חברות אחרות שגם כן מתעסקים באותם סוגי הלוואות מול האזרח, גם יש להם דירקטוריון כל כך יציב כמו שלך ויש להם את ההגנות שאתה מציג, כל אחד עכשיו יפתח חברה, ייקח כסף מאנשים ומחר יקרוס, יש הגנות שהמדינה יודעת להגן עליו? << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> המדינה לא צריכה להגן, היא לא מגנה על אף אחד, גם לא בבנקים, וחברות אשראי אחרות לא דומות ל-BTB, פלטפורמת תיווך באשראי היא דבר שונה מאוד, קודם כל אנחנו הגוף היחיד בעולם אולי שיש לו קשר יום יומי עם לקוח הקצה והלקוח אומר את דעתו בכל רגע ורואה מה קורה אצלו. זה חשוב מאוד, כי לקוח כותב ביקורת בפייסבוק, הוא כותב אותה בגוגל, יש פורומים ואין אחד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשהוא נופל ואת הכסף שלו פתאום הוא לא מוצא אותו, הוא לא הולך לא לפייסבוק ולא לשום מקום. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> לא נכון, יש תביעות ייצוגיות שאפשר להגיש, יש תביעות אחרות שאפשר להגיש, אין לקוח אחד שיכול לומר שהוא הפסיד כסף של פלטפורמה כזו, בטח לא ב-BTB. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חבר הכנסת מישרקי, מדובר בפעילות מפוקחת, יושב פה הרגולטור שמפקח עליהם, על כל הדברים שציינת. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> רק לגבי הסיבה למה החוק הזה עובר מרשות ניירות ערך. כשהחוק חוקק בכנסת הזו היה יושב ראש ניירות ערך האוזר שאמר שזה נורא פשוט, אשראי לתאגידים מגייסים רק באמצעות פיקוח של ניירות ערך והוא דיבר על גיוס הון מקוון ואג"ח מבוזרות, זה החוק שעליו מדובר כרגע, ואז הייתה הסכמה שעד מיליון שקלים ייתנו לתאגיד מה שהסכימו לנו, מעל זה יילכו לרשות. בתוך הרשות יש שני סוגים של גיוס הון, פעם אחת גיוס לסטרטאפים, גיוס כזה שהוא מתאפשר כדי שיהיה הון סיכון, ושם אין חובה להגביל את סכום ההשקעה של משקיע בהלוואה אחת, כלומר אפשר לחשוף אותו מאוד, לצד זאת היה חוק אג"ח מבוזרות ובעצם בחוק הזה הרצון היה שיהיה כמו אג"ח החלומות. הרי היום כשיש לנו איגרת חוב בבורסה ובן אדם משקיע בה והיא לכאורה בטוחה, אם החברות נופלות ולא נותנות ערבות אישית למשל אז הציבור מקבל תספורות. אצלנו למשל אין חברה שאין לה ערבות אישית ויש גם שעבודים של נכסים, אבל אצלנו יש אלפי לקוחות ויש אלפי הלוואות ואנחנו יכולים, רק אנחנו יכולים לפזר, כמו שאני מראה לכם, את ההלוואות. פנו אליכם מרשות ניירות ערך, היושבת ראש גואטה, וביקשה שאנחנו נבקש רישיון אצלם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומי זה לא מבין? שר לשעבר במשרד האוצר, לא אנחנו. שר במשרד האוצר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פנתה אליך גב' גואטה. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> פנתה אלינו ראש רשות ניירות ערך וביקשה שאנחנו נבקש רישיון מהסוג הזה של רשות ניירות ערך. מאחר ששם הרגולציה הייתה טכנית בעיקרה וכמעט תשקיפית אז ההבנה הייתה שלא ניתן לעמוד ברגולציה כל כך טכנית ותשקיפית כדי לייצר את הקלות הזו. בעצם היום הרגולציה שאנחנו ייצרנו, גם רגולציה עצמית וגם רגולציה של רשות שוק ההון, גם פיקוח השוק, מה שיש עלינו, זה כבר תשע שנים עובד, נתנו כבר מיליארדים של שקלים כהלוואות כאלה וזו התפתחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגיד לי, זו פרנסה טובה החברה הזאת? << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> מדוע לא? בוודאי, כולם מרוויחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מדוע לא, אני שואל באמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מגבלה כמה תושב יכול להפקיד בפנים? << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> זו חברה עתירת טכנולוגיה. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> כרגע אין מגבלה גם לגבי יחידים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז עוד פעם, אנחנו לא שומרים על האזרח שמפקיד שם. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> לא, בוודאי ששומרים על האזרח. אם אתם רוצים שאני אפרט את רשימת ההגנות שכבר קיימת אני יכול לפרט את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא. מישהו צריך את זה? אתם רוצים לשמוע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אנחנו לא מעבירים את זה לא צריך לשמוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. הוא מבקש ש - - - << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> חשוב רק להבין שהריבית שבסוף משלם התאגיד היא ריבית שהיא נמוכה בשוק החוץ בנקאי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר להתרכז במהות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה צודק, היה אפשר לעשות את זה אחרת. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> אבל אתם לא מקשיבים, כי אתם כנראה נפגשתם עם חברות אחרות ואתם לא יודעים - - - << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> הרעיון בהצעת החוק הזו היא למעשה לחלק - - - << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> אתם לא מקשיבים בכלל וחבל, כי זה מעשה טוב מה שאנחנו עושים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כדי להקל על המשקיע או להקל על החברות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. תסכם, בבקשה. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> אני אסכם בכמה משפטים. הרעיון בבסיס הצעת החוק הזו זה לחלק בעצם גיוס כסף מהציבור שדרוש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק אגיד לך מה הבעיה שלנו. אנחנו, חברי הכנסת, לא מצליחים לרדת לסוף דעתכם למה זה נושא. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חבר הכנסת גפני, אחת הבעיות הכי משמעותיות היום של עסקים קטנים ובינוניים שאנחנו נתקלים בהן היום היא היעדר תחרות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים. זו סוגיה שמשרד האוצר מתעסק בה הרבה, היא נידונה גם בוועדה זמן רב. אחד הכלים שלנו להתמודד עם הקושי הזה זה להכניס עוד שחקנים למגרש. הצעד הזה נועד להכניס שחקנים. יש היום חסם רגולטורי להכניס שחקנים נוספים, אנחנו רוצים לפתור אותו כדי לאפשר את התחרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני באמת לא משוכנע שזה טוב לעוד שחקנים כאלה. אני אומר לך באמת, לא בטוח שזה טוב כל השחקנים האלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו משחקים עם הכסף של הציבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בדיוק, יותר קשה לי. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> מדובר ברגולטור שמפקח על גופים נוספים כמו קרנות הפנסיה שלנו וביטוחים וכו', מדובר על רגולטור עם ניסיון רב בפיקוח פיננסי, אנחנו חושבים שההגנות האלה חד משמעית טובות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אתם עם ניסיון רב, אבל לא אותם אלה שעכשיו נכנסים לשוק שאת רוצה להכניס, בלי ביטחונות, שאותם אנשים שמים אצלם את הכסף. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> חבר הכנסת אזולאי, זה אותם גופים. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> בהקשר הזה, רק מקצת ההגנות שיחולו באופן אוטומטי עם העברת החוק לגבי מלווים בלבד, לגבי לווים יש סט מאוד רחב של הגנות. חובת חשבון נאמנות, איסור על עיסוק במתן אשראי כדי שלא יהיה צ'רי פיקינג בין פלטפורמה לבין המלווים שפועלים דרכה, חובת נאמנות, כל ההגנות הצרכניות שכלולות בחוק כולל איסור הטעיה, איסור השפעה בלתי הוגנת, איסור התניית שירות בשירות, מענה אנושי מקצועי, הגבלת התקשרות עם קטינים וגילוי נאות, חובה לקביעת סולם השוואתי על מנת שכל מלווה יוכל לבחור את רמת הסיכון שהוא רוצה, איסור העדפה של מלווה אחד על פני מלווה אחר, זכות לקבלת כספים שלא הוקצו בחזרה, שכל מלווה יוכל לקבל את הכספים מתי שהוא רוצה, חובה לגביית חובות באמצעות הפלטפורמה ולא לשלוח את המלווים להתרוצץ אחרי הלווים בעצמם. חובה לפרסם מידע בענייני דרכי פעילות המערכת, העמלות, שיעור האשראי שלא נפרע, שיעור התשואה על מתן אשראי, היתרי שליטה למי ששולט בפלטפורמה, שעובר אצלנו פיט אנד פרופר, אישור כל אחד מנושאי המשרה שחייב לעבור דרכנו, צו איסור הלבנת הון שקיים אצלנו ולא קיים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בכתב יד? מה שיש אצלך זה כתב יד? << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> אני עשיתי לעצמי סיכום של כל ההוראות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם זה היה קיים הייתם מוציאים את זה מודפס, למה עכשיו כתבת אותם? << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> לא, זה פשוט – מאה אחוז. חוזר יושר ויושרה שבודק פיט אנד פרופר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זו שעה שחייבים להיות קצת ערניים. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> מאה אחוז. אני ממש מסיים. התקשרות מרחוק עם מקבל שירות, נוהל סיכוני סייבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היה ואין לו החזר, הוא נפל, לא יודע מה, איך אני מגן על אותו אחד? הרי מה קרה? אני אגיד לך, באותו רגע הוא לוקח את העמלה של הריבית שלו ופה זה נגמר, מפה הוא מתחיל להחזיר לו. << אורח >> אייל בן ישעיה: << אורח >> אבל, חבר הכנסת אזולאי, כשאתה משקיע בחברה דרך העולמות של ניירות ערך אתה חשוף לסיכון השקעתי. פלטפורמת P2P בהגדרה, מכיוון שהפלטפורמה היא לא המלווה, יש סיכון אשראי על המלווה. יכול להיות שאם יהיה אי החזר אשראי מצד הלווים יכול להיות שחלק מזה, וצריך לומר את זה ביושר, יתגלגל למלווים, אבל אנחנו באמצעות גם הרגולציה שלנו וגם החברות באמצעות כריות ביטחון שהן מייצרות מנסים להקטין את הסיכון הזה למקסימום. להגיד שהוא לא קיים זה לא נכון, אנחנו נהיה כנים, יש סיכון אשראי, זו המהות של פלטפורמת P2P, סיכון האשראי על המלווה. << אורח >> אביגיל ונקרט: << אורח >> מה שקיים בכל השקעה בניירות ערך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום, אני לקחתי כעסק הלוואה ואני בא וגובה מאותו אחד שהוא גובה ממני קודם כל את הריבית שלו, זה הרווח שלו, הריבית, הוא גזר אותה, עכשיו הוא אומר לי להתחיל לשלם את הקרן. אני לא החזרתי את הכסף, עוד אחד לא החזיר את הכסף, בסופו של דבר מי מפסיד? אותו אזרח, נכון? זה ברור, הוא קיבל את הכסף. אני אומר אל תיקח ריבית מהתחלה, תתחיל כמו בבנקים למשל שהם אומרים לך: אני לא לוקח את הריבית, אני מחלק לך את הריבית עם הקרן. הוא קודם כל לוקח לעצמו את הריבית. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> ראשית זה לא ריבית, זה עמלות. יש מנגנונים שונים של עמלות שאגב גם מביאים אלינו בתהליך סדור כשאנחנו בוחנים את המודלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש הגבלה לעמלה או אין הגבלה? << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> אנחנו דנים בנושא של העמלה במסגרת הבקשות לרישיון ויש לנו סמכות לקבוע הוראות - - - << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> גם צריך להבין שזה תחום עתיר טכנולוגיה וההשקעות בטכנולוגיה וההתמודדות עם הבנקים זה אדיר. הבנק לא מוכן לפתוח לנו חשבון, הבנק מקשה עלינו, הוא הרגולטור שלנו. יש לנו רגולציה, גם הלבנת הון, גם רשות שוק ההון, יש לנו גם לעבוד מול המשקיעים ובעצם, ההיפך, דווקא האינטרס, גם של האזרח וגם של הלווה הוא שהפלטפורמה תוכל להתפרנס משום שיציבות שלה זה מה שכולם צריכים. העמלות לא גבוהות, ההיפך, בשוק החוץ בנקאי סביבת הריבית לתאגידים כמעט 20%, אם ראיתם את הדוח של חברת גמא שגם פנתה, 19.6%, זה מה שהיא עושה על הכסף שלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו, אתה מבקש שנצביע בעד החוק. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> בוודאי, ואנחנו נותנים הלוואות שלא עוברות את ה-9.5% אפקטיבי. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> השאלה לגבי מה קורה אם החוב לא נפרע, הפלטפורמה מחויבת לעשות מאמצים סבירים לשם גביית החוב. << אורח >> שלומי תורג'מן: << אורח >> היא מוציאה את ההוצאות האלה. << אורח >> אהוד מוריה: << אורח >> הייתה עוד שאלה לגבי העמלות. יש לנו שיקול דעת להתערב בהיקפי העמלות, כרגע אנחנו לא מזהים בעיה תחרותית בשוק הזה, ככל שתהיה יש לנו את הסמכות להתערב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, תודה רבה. בבקשה. << אורח >> טובי הריס: << אורח >> אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו ולמה זה בשורה גם לעסקים קטנים, אבל אני גם רוצה להדגיש שזה גם בשורה למי ששם את הכסף. אני רוצה להזכיר שכולנו יודעים שכיום גם הכסף ש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם בעד החוק הזה? << אורח >> טובי הריס: << אורח >> אנחנו בעד החוק, מאוד בעד החוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה קשור לרשות לתחרות? << אורח >> טובי הריס: << אורח >> כפי שאמרה אביגיל, בעיה אחת היא שעסקים קטנים, התחרות מולם באשראי היא על הפנים, אבל גם מצד המשקיעים, בצד מי שמפקיד את הכסף, גם התחרות מולו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא הבנתי. רשות התחרות, התפקיד שלה הוא לא ל - - - << אורח >> טובי הריס: << אורח >> להסיר מגבלות רגולטוריות שפוגעות בתחרות זה בהחלט חלק מהתפקיד שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז אתם בעד. << אורח >> טובי הריס: << אורח >> אנחנו מאוד בעד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון. מה הבאת את העוזר של שר האוצר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא קצת יותר מעוזר של שר האוצר. אני רק אומר לך שבעניין התקציב אתה תהיה ליד הכיסים שלו, זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו קיימנו דיון. אנחנו סומכים עליכם, זה בסדר, אבל אנחנו לא נצביע היום, אנחנו נצביע בעזרת ה' בשבוע הבא, ומחר אנחנו נסיים את הדיון בחוק ההסדרים כולו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל חוק ההסדרים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. לא סיימנו, אבל דנו כבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> סיימנו דיונים בכל הנושאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, מה אתה רוצה שיהיה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם למשל אני רוצה מחר, אחרי שאנחנו מסיימים את ארבעת הסעיפים האלה, אם אני רוצה להוסיף נושא שכבר דנו עליו, היועצת המשפטית תיתן לי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תדע לך, כמו שאני מכיר אותה, מה שאתה מבקש אתה מקבל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לפני שאתה נועל את הישיבה, אני רק רוצה להבהיר. בתחילת הדיון אתה שאלת שאלה תמימה, אם אתה רוצה להכניס איזה שהיא הסתייגות. יש כאלה שאולי חשבו שיש תיאום בינינו בשאלה, היה תיאום בינינו בזה ששאלת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אבל אני יודע מה אתה רוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה אני רוצה, זה נכון, ואני יודע מה אתה רוצה, זה לא בגלל תיאום, נכון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהיה חשוב לי לדעת, לא היה תיאום בינינו. לפרוטוקול זה היה חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 20:00. << סיום >>