פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 48 ועדת הכלכלה 07/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 134 מישיבת ועדת הכלכלה יום רביעי, י"ח בסיון התשפ"ג (07 ביוני 2023), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >>דיווח שר התקשורת על פעילות משרדו - << נושא >>בישיבה ישתתף שר התקשורת נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר דן אילוז אברהם בצלאל אליהו ברוכי ששון ששי גואטה שלום דנינו סימון מושיאשוילי שלי טל מירון יבגני סובה חברי הכנסת: דבי ביטון ולדימיר בליאק מוזמנים: שר התקשורת שלמה קרעי שר התרבות הספורט מיקי מכלוף זוהר מיקי מכלוף זוהר – שר התרבות והספורט מימון מוני שמילה – מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת, משרד התקשורת אלעד מלכא – משנה למנכ"ל משרד התקשורת, משרד התקשורת אלעד מן – יועמש הצלחה לקידום חברה הוגנת, ארגוני צרכנים חגית בן יעקב – יו"ר, פורום היוצרים הדוקומנטרים, ארגוני יוצרים ומבצעים גיורא ואלה – מנכ"ל קט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים איריס דור-און – אחראית איגוד מקצועי, אקט - איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה ליאור תמאם – מנכ"ל, איגוד התסריטאים ערן אוחנה – סמנכ"ל יוצרים אקו"ם יוגב עזרא – חבר ועד מנהל, העמותה למלחמה בספאם זהר אלטמן רפאל – לוביסטית ציבורית, לובי 99 מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >>דיווח שר התקשורת על פעילות משרדו  << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השר, אני רוצה לפתוח את הישיבה בנושא: "דיווח שר התקשורת על פעילות משרדו". כידוע, הוועדה אחראית למספר משרדים, וכנהוג, פעם בשנה – אפילו יותר, אם צריך – מגיע השר לדווח על פעילות המשרד לחברי הוועדה וכמובן, לציבור הרחב. אז, כבוד השר, אני מעביר את השרביט אליך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השרביט יישאר אצלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן. אבל כרגע אני מעביר באופן זמני את השרביט אליך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני יושב-הראש, חברי חבר הכנסת ביטן, תודה על הזכות שאני יכול להציג כאן בפני הוועדה את תכנית העבודה שלנו, של משרד התקשורת. חבריי חברי הכנסת, חברי הוועדה, מנהלת הוועדה עידית, מנכ"ל משרד התקשורת שמילה, המשנה למנכ"ל אלעד מלכא, עובדי המשרד, אורחים נכבדים מכל הקשת של שוק התקשורת. הרב ברוכי ביקש שאגיד דבר תורה בפתח הדברים אז אני מקבל את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השבוע התברר לי שתהליכים לוקחים יותר זמן ממה שחשבתי. אתה זוכר שדיברנו שחוק השידורים יבוא ונגמור אותו עד סוף יולי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אז זה רק חלומות כי רק משרד המשפטים לבד צריך 60 יום בשביל הנסחות של החוק כדי להביא אותו לקריאה ראשונה. אז זה תהליך שלוקח קצת יותר זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי הפגרה הבאה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה ייצא להערות הציבור בקרוב, תכף אני אדבר על זה. אבל הפרשה מנחמת אותנו על זה. כתוב שם: התורה מאריכה בחנייה ובנסיעה של בני ישראל – או יומיים, או חודש או ימים - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הפרשה הקודמת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, הפרשה הקודמת. אנחנו עדיין בה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גם החוק היה צריך לעבור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> - - או יום אחד או יומם ולילה. "ונעלה הענן: על פי ה' ייסעו בני ישראל, ועל פי ה' יחנו". מסבירים שגם החנייה והעצירות הן חלק מהמסע, וצריך לדעת שגם עיכובים – ויש לנו את זה בעוד תחומים, לא רק בתחום התקשורת – הם חלק מהמסע, העיקר שמתקדמים. העצירה היא בסדר והעיכובים – גם זו לטובה. אבל אנחנו מתקדמים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> תודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, הרב ברוכי על הבקשה. לפני כמעט חצי שנה נכנסתי לתפקידי כשר התקשורת של מדינת ישראל. משרד קטן משאבים אבל עם השפעה כבירה על תחומים בעלי חשיבות רבה בכלל ובעידן החדש בפרט. האסדרה – זה נשמע מילה מכובסת, מילה טובה, אבל רגולציה זה באמת מה שזה – לאורך השנים הכניסה את המשרד לתחומים שהיה עדיף שהמדינה לא תתערב בהם כמו תוכן, למשל. דווקא במשרד כזה שתפקידו בעיקר לאסדר את השוק, המדיניות שלי היא לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם ולהתערב כמה שפחות: לתת חופש ולהפוך את השוק למגוון ותחרותי במקום לאחוז בקרנות המזבח ולהשאיר את השליטה ואת הריכוזיות בידיים של השר, הרשות השנייה ומספר שחקנים ותיקים. תכף יציגו בפניכם המנכ"ל והמשנה למנכ"ל מצגת עם פירוט תכנית העבודה, ככל שניתן, אבל בקצרה אני רוצה להתייחס לנושאים העיקריים שאנחנו עוסקים בהם בימים אלה. אז, קודם כול, חוק השידורים – חוק השידורים הוא לא סתם תהליך ארוך. גם כששלחתי צוותים בראשות המנכ"ל והמשנה למנכ"ל שבוע לא דיברתי איתם – הם הלכו מחוץ למשרד כדי לגבש ולהדק את החוק. זה תחום שכמעט לא נגעו בו המון זמן. נתנו לרגולציה להישאר כמעט בלי שינויים, ויש המון מה לשחרר שם, יש הרבה חלודה שצריך לשחרר. יש סיכומים והסכמות שצריך להגיע עם משרדים אחרים. כמו שאמרתי, רק נסחות משרד המשפטים תיקח לנו 60 יום, אבל הבשורה היא שכבר, בעזרת השם, בסוף החודש הזה, על-פי לוח הזמנים המעודכן אחרי כל ההתאמות הנדרשות, החוק יצא להערות הציבור. מבחינתי, ברגע שזה יוצא להערות הציבור המדיניות כבר צריכה להשתנות. זאת אומרת נכון שאני סוגר את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין בחוק הזה, ומקים גוף רזה מאוד שלא יתעסק בתוכן, שיתעסק בנושאים ובכיוון השוק לפתיחתו ולריבוי דעות, אבל גם עד שהחוק יעבור, בעזרת השם, בכנס החורף בשנה הבאה כבר נצפה לראות שינויים במדיניות של הרשות השנייה, וגם בזה נטל. אז כמו שאמרתי: הסרת חסמי כניסה, ביטול המועצות, הפסקת התערבות בתוכן. במקום שיהיו כמה דירקטורים ציבוריים או רשות שנייה או כמה כאלה שיגידו לנו איזה תוכן טוב ואיזה תוכן לא טוב ואיך לעשות את זה – כולנו, כל הציבור, יש לכם השלט הזה ביד וכולם יוכלו להשפיע באיזה ערוץ הם רוצים לצפות, מה התוכן שאותו הם רוצים. זה יהיה הרשות השנייה שלנו – כל הציבור. הציבור יגיד מה התוכן הטוב ומה התוכן הלא טוב, וכך זה עובד בשוק חופשי ותחרותי. רגולציה תהיה רגולציה עצמית על תוכן, לא רגולציה שאני אגיד. כל היום כותבים לי: תפטר את ההוא ותפטר את ההיא, וזה אמר ככה, ולמה אתה לא מפטר אותו. אני לא מפטר עיתונאים, ואני לא מתערב בתוכן. אני רוצה שהציבור יעשה את זה. השוק החופשי ישפיע כשאנחנו נסיר את החומות בין הציבור לבין שוק התקשורת. בעבר כבר נתתי את הדוגמה הזאת אבל כל השווקים בעולם המערבי עד שנות ה-80 היו שווקים של יצרנים. היו מונופולים. העדפות הצרכן לא עניינו אותם. בשנת 86',87' השוק נפתח ומשוק של יצרנים עברו לשוק של צרכנים. בשוק התקשורת הישראלי זה נשאר קרטל של יצרנים. העדפות הצרכן לא מעניינות כל כך, ואני רוצה שזה ישתנה – לא בהתערבות, אלא לאפשר את המגבלות ואת החסמים ולתת לעוד שחקנים עוד ערוצים, ריבוי דעות. לא יהיו פקדונות של 3 מיליון שקל רק כדי להניע את התהליך, לא יהיו חסמים למיניהם. רוב הדברים ייפתחו כדי שהשוק הזה ייפתח לתחרות. כנ"ל לגבי שוק הרדיו. בשוק הרדיו אין היום ערוצים מסחריים שיכולים לשדר בפריסה ארצית. שאלתי במשרד – למה? מה העניין שאנחנו צריכים לקבוע פוליגון ולהגיד להם, אתם תשדרו רק פה, והמשדרים שלכם יכולים להיות רק בתוך הפוליגון. מה העניין של מדינה להתערב ככה בשוק? אולי המנכ"ל ימצא תירוץ ויגיד מה היו אז הסיבות. אבל אין תשובה. אנחנו מבטלים את זה לחלוטין. אין יותר אזורית, אין יותר התערבות – איפה תשדר, איפה תשים את המשדר – זה יהיה חופשי. יהיו כאן ערוצים ארציים פרטיים, וזה מה שאני רוצה לראות בשוק הזה. כמובן, כל השינויים האלה יובילו לצניחת מחירים. אנחנו כבר רואים את השוק הפרטי מתחיל להתעורר, אנחנו כבר רואים ספקי תכנים חדשים שנכנסים, ערוצים חדשים שבאים ומשחרים לפתחו של משרד התקשורת – מתי זה קורה, אנחנו כבר רוצים להקים ולהיכנס. גם ירידת מחירים – היא לא מטרה עיקרית אבל היא לא פחות חשובה מהמגוון וריבוי הדעות שאני רוצה לראות בשוק התקשורת. זה יקרה וכבר קורה. זה לגבי תחום השידורים. תוך כדי תנועה נעודד גם מגוון בתחום החדשות והאקטואליה בקול קורא שייצא בימים הקרובים לרשויות מקומיות, לחוגים לצעירים ולנוער בתחום התקשורת בדגש על הפריפריה עם ניקוד גבוה יותר לפריפריה חברתית וגאוגרפית או בקרן שיש אליה מחויבות של משרד ראש הממשלה. התקציב עדיין לא אצלנו במשרד אבל יש מחויבות להעברת תקציב לעידוד החדשות והאקטואליה כדי לאפשר ליוצרים ולמפיקים לתת מגוון נוסף של פעילות שאנחנו לא רואים היום. זה חוק השידורים. בנושא הקליטה הסלולרית אנחנו במקום לא טוב בעולם. קיבלנו ירושה לא טובה כל כך. אנחנו במקום 73 בעולם היום במדד UCLA, בערך ליד טורקיה ועוד כמה מדינות שהיינו רוצים להיות במקומות הרבה יותר גבוהים מהם. אני מתכוון להיכנס לזה בכל הכוח יחד עם ראש הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה המדד הזה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מדד UCLA זה מדד שבודק את תעבורת הנתונים בסלולר – מה מהירות ההעלאה וההורדה. אנחנו במקום 73 מתוך 120. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד השר, אתה מדבר על מהירות בזמן שיש מקומות שבהם אין קליטה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. זה כמה דברים. אם אין קליטה זה לפחות לא נכנס למדד. כנראה, זה לא נכנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז המצב נהיה יותר גרוע. איך אתה פותר את הבעיה הזאת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהחלט. ניסיתי במסגרת התקציב להגיע להסכמות עם האוצר להביא תמרוצים כמו שעשיתי עם פריסת הסיבים האופטיים, גם לעשות בסלולר. לא הגענו להסכמות מלאות, ולכן קם צוות שצריך להגיש מסקנות בתוך חודשיים, לדעתי, על אופן התמרוץ. ישבתי גם עם ראש הממשלה ואמרתי לו שהאוצר מתייחס לתקשורת לא כאל תשתיות חיוניות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה צוות בין-משרדי, השר? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן, זה צוות בין-משרדי. האוצר חושב שתשתיות זה רק מים וביוב. אנחנו כבר במאה ה-21 ותקשורת זה תשתיות לא פחות חשובות שצריך להתמודד איתן. לכן גם חוק תשתיות תקשורת שיאפשר לחברות הסלולר לפרוס הרבה יותר בקלות וביעילות ובלי לשלם מחיר גבוה מאוד למדינה. גם זה נמצא על השולחן. בינתיים ביהודה ושומרון שם זה ממש עניין ביטחוני ומציל חיים אנחנו מטפלים באופן נקודתי ואני מאמין שבקרוב מאוד נצא לפריסה. יש בערך 50 נקודות שצריכות להיות ביהודה ושומרון כדי שהכבישים והמקומות שם יהיו עם קליטה חיונית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לזה כבר ניתן תקציב לפני שלוש-ארבע שנים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין לזה תקציב. אנחנו מנסים להשיג תקציב של 50 מיליון שקל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? בזמנו היה תקציב. זה היה חלק מהתקציב שאושר בזמנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מכיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אני יודע עוד כשהייתי יושב-ראש קואליציה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יכול להיות שבאוצר עושים משא ומתן על התקציב שמגיע לנו. אני לא יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. היה אישור של 800 מיליון, מתוכו נושא של קליטה סלולרית ביהודה ושומרון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מכיר מה היה לפני שלוש-ארבע שנים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מהמיליארד של סטרוק אי אפשר להקצות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, יש לה תקציב. היא לקחה תקציב, שתעשה את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו עובדים על זה. אני מאמין שבקרוב נצליח לאגם את הסכום שצריך בשביל זה. לא רק ביהודה ושומרון, גם בפריפריה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לטעמי, היא צריכה לבקש ממך שתעשה את זה ושתקצה לך את הכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע למה היא לקחה את הכסף, אבל בטח לדבר כזה יש היגיון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם לשרה סטרוק חשוב העניין הזה, וכשנדבר על איגום של הכסף ונראה מאיפה אני בטוח שגם היא תשים את חלקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תבדוק את העניין של התקציב שאושר בזמנו על ידי הממשלה בדיוק לעניין הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא רק ליהודה ושומרון, גם לפריפריה בנגב ובגליל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר כרגע על יהודה ושומרון, לא על הפריפריה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני ממשיך, התקדמתי. כל שבוע אני נפגש בביקורים עם כמה רשויות ומדברים איתי על כך שאין קליטה, ויש לנו צוותים טובים ויעילים במשרד שהולכים בכל הכוח ומוצאים פתרונות בשיתוף פעולה עם חברות הסלולר, וחשוב לומר גם מילה טובה לחברות הסלולר בעניין הזה. ברוב המקרים שאני מכיר הבעיות שמגיעות אליי חברות הסלולר הן לא המוקש, הן לא הבעיה. יש אילוצים; למשל, ביהודה ושומרון יש 12 נקודות שמשרד הביטחון מעכב את האישורים כי זה לא כמו במדינת ישראל, אלא צריך שם אישורים של משרד הביטחון בכל דבר. אז זה תקוע אצלם וגם זה בטיפול. מנהרות – ראיתם את כביש 16 בשיתוף פעולה עם השרה רגב – שיתוף פעולה יוצא מן הכלל. כביש 16 עכשיו עם קליטה סלולרית מלאה. אנחנו מתכוונים לעשות את זה בכל המנהרות ובתוואי הרכבת כדי שיוכלו לעבוד בצורה יעילה רבבות נוסעי הרכבת. השרה רגב מחויבת לזה וגם אנחנו. זה כיסוי וקליטה בכלל. דור 5 זה כבר עליית מדרגה שגם בזה אנחנו עוסקים. השגנו תקציב של 50 מיליון שקל לשנה וחצי הקרובות להטמיע יישומים טכנולוגיים מבוססי דור 5 שיגרו את השוק. יש כבר פריסה. חברות הסלולר מתחילות לפרוס, כבר יש סוג של תחרות, אבל עדיין לא מספיק. אנחנו רוצים הרבה יותר ובעיקר לגבי דור 5 שאנחנו צריכים אנטנה כל כמה מאות מטרים חייבים להעביר חוק תשתיות תקשורת כדי שחברות הסלולר יוכלו לעשות את זה. אנחנו משלימים את פריסת הסיבים האופטימיים וכבר מגיעים לאחוז פריסה בקצב מהיר. בשנתיים הקרובות, להערכתי, נגיע קרוב ל-95% ומעלה וכל משק בית בישראל יקבל סיב אופטי. הדבר הזה הוא גם תשתית משמעותית גם לשוק השידורים. כשיש סיב אופטימי המהירות מאוד גבוהה, וכבר לא צריך את התשתיות הישנות, את הממירים ואפשר כבר להתקדם לדור העתיד. עוד כמה נושאים: אנחנו עובדים על הפיכת ישראל לנתיב תקשורת בין-לאומי. אתם תשמעו בשורות טובות בקרוב. כבר יש כמה דברים שקורים אבל אנחנו עובדים כדי לפרוץ פריצת דרך בתחום הזה. זה יביא לישראל המון השקעות מרחבי העולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה נתיב תקשורת בין-לאומי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תקשורת בין מדינות בכל העולם עוברת דרך הים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוברות גם דרכנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש גם דרכנו. זה כבר קורה, ואנחנו עמלים על פריצת דרך נוספת בתחום. בימים הקרובים כבר תצא בשורה על זה. שירותי הדואר – פתיחת השוק לתחרות בלי לתת לחלשים להיפגע; שירותי בנק הדואר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שכל הזמן סוגרים סניפים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני יודע. יש לי מאבק בדואר. האוצר חוסם אותי מלעשות את מה שצריך שם. במסגרת האפשר אנחנו נאבקים כדי לא לפגוע בחלשים, אבל אני כבר ביקשתי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החלשים נפגעים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון. החלשים נפגעים, ואנחנו עובדים על זה שזה ייפסק. כבר ביקשתי ממנכ"ל המשרד בגלל הוויכוח שיש לי עם האוצר שייתן לי תיקון רישיון שסגירת סניפים ידרשו את אישור השר. היום זה לא נדרש, הם לא שואלים אותי היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הרישיון האחרון שחתמת עליו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה הרישיון של הממשלה הקודמת. התקדמנו להפרטה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הרבה מהם הם אנשים פרטיים, צריך לזכור את זה. אי אפשר לחייב להחזיק עסק שהוא מופסד בכסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא קשור. מי שלא רוצה לא מחזיק. הם סגרו. הדואר סגר, אנשים פרטיים לא רצו לסגור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת לא אחריות שלנו. זכיין שסוגר זאת אחריות שלו, יש לו רישיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סוגר, סוגר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ויש עוד דברים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך הרפורמה של הדואר תוכל להיכנס? איך היא תשפיע? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מאמין שפתיחת השוק לתחרות תעשה טוב. זה הכיוון שלי – כן ללכת להפרטה. אבל לשים לב שכשסוגרים סניף לא סוגרים דווקא בשכונה החלשה. כשסוגרים סניף מאפשרים שירות חלופי אחר לאנשים, ויש פתרונות. היום זה לא קורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הדואר סוגר וגם הבנקים סוגרים. יש מקומות שאתה צריך לנסוע ברכבת כדי להגיע לסניף מסוים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אגב, הבנקים הביאו לא מזמן הצעת חוק לוועדת שרים לחקיקה. במקרה ישבנו רק יריב לוין ואני בוועדה. ההצעה היא לאפשר לבנקים לתת עוד שירותים באופן דיגיטלי שיאפשר להם לסגור עוד סניפים. העפנו להם את זה מסדר היום יריב ואני. זה לא יקרה, אנחנו לא נאפשר להם את העניין הזה. אז הדואר הוא בעיה שאנחנו מתמודדים איתה. אני מקווה שבשורות טובות גם בזה יהיו בקרוב. מוגנות ילדים ברשת – אנחנו רוצים לאפשר לכל הורה בישראל להגן על הילדים שלו באופן יעיל יותר מהסינון שמוצע היום על-ידי חברות הסלולר; הגנה על משתמשים ברשתות החברתיות – גם זה חוק שבקרוב נגיש אותו. ואני מקווה שכבר בכנס הזה נסיים אותו. החוק יאפשר למשתמשים ברשתות החברתיות לתבוע על אפליה ועל סתימת פיות ברשת החברתית בבית משפט ישראלי. צמצום הגבלות על ייבוא אישי של ציוד תקשורת – קשה לשנות תפיסה שבודקים כל מוצר. כל מוצר שמגיע צריך לבדוק האם הוא פוגע. אנחנו מדינה שיש לנו תדרים שנדרשים על-ידי משרד הביטחון, וכשבודקים כל דבר זה יוצר פקק מאוד גדול. בשבוע הראשון אמרתי, ווקי טוקי – כל מיני משחקים של ילדים, כל מיני דברים קטנים שנתקעים לפעמים חודשים בתהליך עד שמקבלים את האישור – המנכ"ל מתאמץ מאוד ליישם את המדיניות הזאת ולשנות צד. אז יש גם מערכת של AI שאנחנו עובדים עליה, ואני מקווה שעד סוף השנה היא כבר תפעל כך שהמוצרים ייבדקו כבר בדרך במטוס ולא יתעכבו כשהם מגיעים לארץ. המערכת תזהה איפה יש בעיות ואיפה אין בעיות. ובאופן כללי לשחרר כמה שיותר ולהקל על הציבור. הארכתי כבר מספיק, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המנכ"ל, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כן. יש להם מצגת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אדוני לא דיבר על יצירה מקומית ישראלית ועל הקשר שלה - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה בחוק השידורים. זה משהו מובן מאליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשיגיע תורך תצביע. אין לך זכויות מיוחדות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אגיד רק משפט אחד בהקשר הזה: אני מרחיב את הפקות המקור לכלל השחקנים בשוק גם בינלאומים וגם ישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק החדש שאתה מתכוון להביא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בחוק השידורים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשיגיע החוק נדון בו. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אחר כך אתה רוצה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף ניתן לכם. אחרי המנכ"ל חברי הכנסת ידברו. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אדוני יושב-ראש הוועדה, השר, חברי הכנסת וכל האורחים. אנחנו נציג כמה שקפים. התבקשנו להציג חמישה, הגדלנו לעשרה, וזה כמו חמישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני בדרך כלל לא אוהב את השקפים האלה. אני אוהב שמדברים. אבל אישרו לך. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אנחנו נדבר. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> שוק חופשי, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שוק חופשי בלי שקפים, כן. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> "ישראל מתחברת" – זה הסלוגן, זאת הכוונה ועם זה אנחנו רצים קדימה. אנחנו מתחילים וכולם כבר מתחילים להתחבר, ולשם אנחנו צועדים. החזון של המשרד זה לספק תשתיות ושירותי תקשורת מהמובילים בעולם. תשתיות תקשורת, כמו שאמר השר, אלה התשתיות הכי חיוניות שיש. גם כשיש הפסקות חשמל אם אין תקשורת עובדת אי אפשר לשלוט איך לנהל את משאבי החשמל ואי אפשר לעשות שום דבר – אי אפשר לנהל בנקים ואי אפשר לנהל שום דבר. זה משול לחמצן. אני קצין קשר בצבא ואותנו לימדו בקורס קציני קשר שתקשורת זה כמו חמצן. כשיש אותו זה סבבה ולא צריך להשקיע בו, אבל רגע אחד אין, שתי דקות אין ושלוש דקות אין – לא עלינו – אנחנו מבינים לאן הולכים. וככה אנחנו צריכים לתפוס את הדבר הזה. השר ציין את מטרות הליבה, ולכן אני ארוץ על זה במהירות ואני גם נציג את זה אחר כך. גם נעשה פה דואט אלעד מלכא, המשנה למנכ"ל, ואני. אנחנו עובדים על העבודה הזאת יחד יד ביד, ואנחנו יופי של צוות, לדעתי – אני מפרגן לעצמי ולאלעד. אני אדבר על נושאים שארצה להרחיב: שיפור והנגשת השירות לציבור – אנחנו רוצים לשקף לציבור דברים שהיום הוא לא מקבל. אנחנו רוצים שהיום הציבור ייכנס לאתר ויידע איזו חברה יודעת לספק לו סיב אליו הביתה, איפה יש לו כיסוי סלולרי טוב יותר או פחות טוב, מאיזו חברה; מהי מהירות הגלישה שהוא מקבל מכל חברה. כל זה כדי שיהיה לו כל הדברים והוא יוכל לכלכל את צעדיו. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אתה יודע על הנגשת מידע? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> הנגשת מידע לציבור זה להעצים את הצרכן. מה זה "העצמת הצרכן"? זאת מילה לא ברורה, וזאת הכוונה: כשאתה מספק מידע אדם יודע לאן ללכת. הדבר השני זה הפחתת הנטל על הייבוא. דרך אגב, את חטאיי אני מזכיר היום: אני אחד הגורמים הקשים שלא משחרר תדרים במדינת ישראל גם בגלל עברי הביטחוני וגם בגלל אחריותי השוטפת על ספקטרום התדרים. לפעמים צעצוע יכול לגרום לכך שכיפת ברזל לא תפעל. ואנחנו לא רוצים שזה יקרה. לכן אנחנו עושים פעולות עם משרד הביטחון – מזיזים אותם לתדרים אחרים ונכנסים לתחום הזה שזה לא יפריע. כי מדינת ישראל היא מדינה ייחודית ולא פשוטה, אין לנו קשרים עם המדינות השכנות, ועדיין אנחנו מחפשים איך להקל על הציבור. הקלנו, ובסוף השנה תהיה עוד הקלה כדי להוריד את כל הבדיקות, כמו שהזכיר השר. הציבור יידע מראש אם הוא יכול להזמין רחפן כזה או אחר. אם הוא יזמין ב-Ebay הוא יכתוב לו, אתה לא יכול להזמין כי זה לא ייכנס לישראל. חבל שהסבתא תזמין רחפן לנכד ליום ההולדת והוא לא יוכל להכניס אותו – שתדע את זה מראש. אני קופץ מפה לפיתוח ההון האנושי. אחד הדברים שצריך להסתכל עליהם ולא רק כמשרד התקשורת זה איך מפתחים הון אנושי בשירות המדינה. אני כמופקד על התחום הטכנולוגי-הנדסי במשרד התקשורת – יש לנו שם פערים אדירים ולא רק אצלנו. השוק משווע למהנדסים טובים, לכלכלנים טובים. הפער המרכזי היום הוא במהנדסים ואנשי סייבר כי כשאנחנו מדברים על תקשורת אנחנו מדברים על סייבר. אנחנו לא רוצים לבנות יכולות שאפשר יהיה להפיל אותם באבחה באיזו מתקפת סייבר. אנחנו טובים שם, עומדים על המשמר, אבל לצד זה צריך לפתח יכולות וכוח אדם אנושי מצוין. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך עושים את זה? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> ישבנו לא מעט עם הנציב על כל מיני פטנטים לדוגמה, ל"ציד ראשים", למצוא אנשים דרך חברות שיודעות לאתר לך ולא בפורמטים הרגילים שהיינו רגילים להם משירות המדינה. לשמחתנו, הנציב קיבל את זה ועשינו מהלך כזה. לא הצלחנו באירוע הראשון. הגיעו אנשים, שמעו את השכר שמקבלים מהנדסים בשירות המדינה – אמרו, תודה רבה, אני יכול לקבל פי שלושה בחוץ. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הבעיה הזאת חוזרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הזמן. במיוחד בתחומים האלה. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אנחנו צריכים לראות איך מפצחים. יש אנשים שבאים בשביל הנשמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעט מאוד. עדיף שתהיה נשמה וגם כסף. מה הבעיה? אני לא מבין. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> נכון, לא רע. אבל יש כאלה שעושים את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איפה שיש כסף יש נשמה גדולה. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> פיקוח ואכיפה אפקטיביים – אנחנו כרגולטור ולא אופרטור – לא אלה שהולכים לתפוס את התשתיות ולא אלה שהולכים להקים את האנטנות. אנחנו נותנים הוראות, כותבים רישיונות, ויש לנו חברות מצוינות בשוק. אני מכיר את השוק כבר למעלה מ-10 שנים. חברות עושות ופועלות ולפעמים כמו ילד שובב בבית צריך לדעת איפה לשים אותם בפינה ולתת לו מכה קלה ביד או מכה קצת יותר קשה כשהם לא עושים מה שמצופה מהם. לכן יש לנו כלי פיקוח ואכיפה אפקטיביים. אנחנו נבוא אליך, אדוני היושב-ראש, בנושא פקודת הטלגרף לעשות עוד שינויים באכיפה כי יש שם דברים שלא עובדים טוב. אנחנו נעשה תיקוני חקיקה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> משהו לא עובד טוב בטלגרף? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> קוראים לזה פקודת הטלגרף – שם עם משמעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע, במערב הפרוע בסרטים היה טלגרף. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> גם במנדט הבריטי. יש כאלה שאומרים, תעשה טובה, שמילה, אל תשנה את זה. כמו שבחיל הקשר קוראים עדיין לראש הפירמידה "הקשר"ר" – קצין קשר ראשי כשזה מזמן כבר תקשוב. יעדים מרכזיים ל-2023 – אני מעביר לאלעד שהוא הפרויקטור המרכזי לטיפול בתחום השינויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, בוא נראה את החדשנות שלכם. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נכנסים לתחום השידורים והרדיו – שני תחומים שלא נגעו בהם 30 שנה ברגולציה. מאז חקיקת חוק הרשות השנייה היו תיקונים טלאי על טלאי אבל תיקון היקפי ומשמעותי שמסתכל על כל הרעות החולות שקיימות באסדרה ומעדכן אותן למאה ה-21 לא נעשה, ואת זה בכוונתנו לעשות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מאז שהטלוויזיה נראתה ככה. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> נכון. זה היה ראשיתו של השידור הצבעוני במסכים. אז אנחנו הולכים לשידוד מערכות בהקשר הזה. מדובר, כמובן, בפתיחה של שוק הטלוויזיה והרדיו לתחרות. אנחנו צופים גם הוזלת מחירים. אנחנו מתייחסים לשני הרגולטורים הקיימים: הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומועצת הכבלים והלוויין, כשני גופים שפועלים מכוח חוקים ורגולציה לא רלוונטית להיום. קביעת שעות לפרסומות, קביעת שעות לחדשות, מעורבות בתוכן, מי עושה את זה כמו שצריך, מי לא עושה את זה כמו שצריך - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, מה אתה רוצה, שפרסומות יהיו חופשי? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני אומר את זה אחרת – כאשר הרגולציה נכתבה המשאב היה מוגבל – היה מקום לערוץ אחד, מקסימום לשניים והתפיסה הייתה שזה שוק מונופוליסטי ואנחנו צריכים לפקח עליו בצורה משמעותית מאוד. היום אין מגבלת מקום – כל אחד עם אפליקציה יכול טכנולוגית לפתוח ערוץ חדש. גם חסמי הכניסה הכספיים ירדו בצורה משמעותית, והציפייה שלנו היא שאם תעשה הרבה פרסומות אני אלך למתחרה שלך שנותן לי פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חושב כמוך. לדעתי, בנושא של הפרסומות צריך להגביל בצורה מסוימת. אחרת מה? יבוא ערוץ 2 יעשה לנו פרסומות של חצי שעה בשעה? << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> מי יישאר בערוץ 2? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא שייך, לא צריך לתת חופשיות בפרסומות. צריך להגביל. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אתן שתי התייחסויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתם אומרים – לא בכל דבר. צריך גם להגביל במידה מסוימת. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני אציין עוד משהו בנושא הזה: ממה שאנחנו מבינים בכל השוק הזה ההכנסות מפרסומות יורדות. בעולם הקאץ'-אפ אנשים מדלגים על פרסומות. אנחנו רואים מחקרים בעולם שבזמן פרסומות אנשים מזפזפים, אנשים הולכים לשירותים – כל מיני דברים כאלה. ההכנסה מפרסום יורדת. הערוצים בונים היום יותר על הכנסה ממכירת התוכן עצמו ופחות מפרסומות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההכנסה יורדת גם בגלל הפייסבוק וכל הדברים מסביב. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> - - - בדיגיטל. הטלוויזיה לא ירדה בגלל זה בהיקפים שלה אבל מבחינת - - - זה נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה יכול לחדד את מה שהשר הקדים קודם ואמר לגבי הרדיו האזורי? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני אגיע לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יהיה בכלל רדיו אזורי? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני מגיע עוד רגע גם לשם, אני לא מדלג על זה. השר הזכיר את חובות הפקות המקור. היום חלק מהשחקנים חייבים בזה, חלק מהשחקנים לא חייבים בזה. אנחנו מיישרים את המגרש, וכולם יהיו חייבים לפי פרמטרים אחידים, להפקות המקור הללו. לא צריך יהיה יותר רישיון לערוץ טלוויזיה או לשידור חדשות – גם זאת תפיסה שכאשר המשאב מוגבל אנחנו צריכים לחלק את זה ולראות מי נכנס ומי יוצא. בעולם שכל אחד יכול לפתוח גוף חדשות בדרך כזאת או אחרת אנחנו פחות צופים שיש בדבר הזה צורך. הדברים הללו יחד יאפשרו יותר ערוצים, יותר מגוון דעות והוזלת מחירים – כך אנחנו תופסים את זה. לגבי נושא הרדיו – הובלנו תהליך משמעותי מאוד של התייעלות בהקצאת ספקטרום ה-FM במשרד. אנחנו מבינים שיש היום מקום להקצאת תדרים נרחבת. אנחנו נפסיק להגדיר למישהו אם הוא מקומי או ארצי. הוא יוכל לקבל תדר, ולפיו הוא יחליט אם הוא מקומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אמרתם בישיבה אחרת שאין בדיקת תדרים. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> ציינתי שביצענו תהליך התייעלות. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ככה אמרתם, ואמרתי לכם, לכו תמצאו תדרים. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> - - - תדרים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי להם: למה צריך ארבעה תדרים לתחנה ארצית? התאגיד וגלי צה"ל נותנים 40 תדרים מתוך 80. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאמרתי אז. פתרתם את הבעיה הזאת? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> עשינו תהליך בתוך תהליך הספקטרום בין השאר בשל הערת היושב-ראש והנחיית השר, והלכנו למודל הזה. מצאנו שאפשר להתייעל בהקשר הזה ולאפשר יותר תחרות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אתה רואה, דוד? אתה אומר – עושים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רואה? - - - משרד האוצר שעושה לי בעיות. סמוטריץ'. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לכולנו. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> יהיה גם מקום לרדיו מקומי, גם לרדיו ארצי מסחרי. היום החקיקה בישראל לא מכירה חיה כזאת שנקראת רדיו ארצי מסחרי. הדבר הזה אסור לפי החוק. בעינינו, זה, כמובן, פגיעה קשה מאוד בחופש הביטוי וחסימה שלא לצורך של השוק. אנחנו מתכננים לשחרר גם את זה בחקיקה, כפי שציין השר, שתגיע להערות הציבור ממש עד סוף החודש. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה יכול עוד פעם? אני לא הצלחתי להבין לגבי הרדיו האזורי. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אנחנו נפסיק להגדיר לתחנות רדיו אזור זיכיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחת יכולה להיות ארצית. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> הן יכולות לקחת תדר אחד ולשדר באזור מסוים או לקחת כמה תדרים ולהיות תחנה ארצית. זכותן. הן יבחרו מה שהן רוצות, מה שטוב להן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה לא חושש, למשל, מתהליך שאתה לוקח רדיו אזורי שהיום אותם עסקים קטנים בעיקר בפריפריה יכולים לפרסם בכסף קטן חנות רהיטים עד פלאפל, ומה שאתה אומר להם הוא שילכו בגדול באופן ארצי, יהיה רייטינג גדול ואז זה ייחסם, ושוב כל התקשורת תתנקז במטרופולין של תל-אביב. ככה אנחנו הורגים גם את העסק של תקשורת מקומית וגם את הלקוחות הקטנים. במקום לתמוך ולפתח זה מרקם חברתי גם קצת שונה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חבר הכנסת שלום, אני תכף אענה לך קצת יותר מקצועית אבל כשאנחנו מסירים חסם זה לא שאנחנו לא מאפשרים אזורית. זאת אומרת אם בחרת שלושה תדרים ואתה משדר בפריסה ארצית אתה עדיין יכול בתחנה בתדר אחד בדרום לשים פרסומות בדרום, בתדר אחד בצפון לשים פרסומות בצפון – אף אחד לא מונע ממך. אגב, היום רוב הפרסומות גם בתחנות האזוריות הן פרסומות ארציות – 70%, 80% מהפרסומות. זה מפרסמים שפונים למספר תחנות, וככה מפרסמים את אותה פרסומת בפריסה ארצית בכמה תחנות אזוריות. אנחנו לא חוסמים אפשרות לאזורי. גם אם יש לך ארצי אתה יכול להתערב בכל תדר שאתה בוחר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל זה הפוך כי ברגע שאתה מייעד תדר וזיכיון לאזור מסוים אתה מפתח את התקשורת באזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר לך שזה לא חוסם אותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא חוסם אותך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול לדפדף לערוץ אזורי גם אם את ארצי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אם יש דרישה בשוק לפרסומות בדרום, בבאר-שבע אז בתדר של באר-שבע, של הדרום, אני אשים פרסומות של באר-שבע. אני לא מוגבל. אני גם יכול לעשות כך שחלק מהתכניות יהיו משותפות לכל התדרים שלי וחלק מהתכניות נפרדות. אני מאפשר לשוק לעשות. השוק יודע לעשות הכי טוב מכולנו במקום שאנחנו נשגיח ונחסום. השוק יודע לעבוד. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני אומר את זה ככה: היום השוק מוכיח שברדיו דרום יש יציבות כלכלית, ולכן אנחנו מאפשרים לו והוא ימשיך. בנוסף עשינו בחינה של הפרסום ברדיו האזורי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תחנות אזוריות בלי יציבות כלכלית היום? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> יש תחנות אזוריות בלי יציבות כלכלית. כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הן ממשיכות לשדר ולהפסיד? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> כן. - - - למה, אבל העובדה היא שיש כאלה. יש כאלה, אגב, שהן בראשית דרכן והגיוני שאתה מפסיד בשנה, שנתיים הראשונות ומונע את זה בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם יש כאלה שמפסידים אז אתה רוצה לפתוח עוד הרבה תחנות? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אין כאלה הרבה שמפסידים. יש כאלה, אבל לא הרבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת התחרות עלולה לגרום למשבר אמיתי, לפי השיטה הזאת. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> בהקשר הזה אנחנו חושבים בדיוק להפך. כלומר היום אנחנו מגבילים להם מאוד את המודל העסקי לכמות האנשים שהם יכולים להגיע אליהם, והפרסום שגובה תחנת רדיו, בסופו של דבר, הוא פונקציה של מספר האנשים שנחשפים לתכנים שלה. בסיטואציה הנוכחית אנחנו מגבילים להם את המודל העסקי ומקשים עליהם לפתח הכנסות. אנחנו אומרים שיפתחו בצורה טובה יותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בנוסף אנחנו משחררים לשוק הפרטי את הפרסומות של השוק הציבורי. אני הולך לא לאפשר יותר לשידור הציבורי למכור פרסומות, רק תשדירי חסות ודברים כאלה. השידור הציבורי נהנה מתקציב, ואת העסקים שישאירו לעסקים. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> עשינו ניתוח של הפרסום ברדיו האזורי, ולמעט מספר תחנות מצומצם רוב רובו של הפרסום הוא ארצי. כלומר ראינו שמפורסם בכמה תחנות רדיו אזוריות במקביל. כלומר המשמעות של זה היא, כנראה, שזאת רשת ארצית שמפרסמת גם ברדיו האזורי. עשינו גם את הבחינה הזאת. כמו שהשר אמר קודם – אנחנו לא מונעים ממי שיש לו מודל עסקי יציב להמשיך לפעול. מי שירצה – יתפתח למודל עסקי רחב יותר גם יוכל לעשות את זה. אנחנו מאמינים שגם התחנות יתפתחו לאור זה וגם הציבור ירוויח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צריכים לבדוק אם פתיחת האפשרות לפתוח בלי הגבלה לא תגרום למשבר חמור מאוד בשוק עצמו. גם ככה השוק הוא בעייתי בגלל הרשתות הארציות של פייסבוק, גוגל וכל אלה. אבל על זה נדון כשיבוא חוק. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אנחנו, כמובן, נבדוק את זה לפני שנגיע אליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו נעצור את הדיווחים ונעבור לחברי הכנסת, בבקשה. חברי הכנסת רוצים להגיד משהו? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני רק אגיד לשלמה בהצלחה, ואני בטוח שכך יהיה עם המרץ והתבונה שלו. בהצלחה לכם במשרד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני יכול להגיד לשר היקר והאהוב שיש לך כבר הרבה הצלחה, ואנחנו מאחלים לך שתמשיך להצליח כי באת עם אתגרים גדולים מצד אחד אבל באת עם נכונות, עם שקיפות ועם רצון לעשות טוב לעם היושב בציון. אתה עושה את זה בגאון. אני מקווה שבעזרת השם שתהיה לנו יותר תקשורת ויותר קליטה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו הוא מקבל ברכה מהרב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש פריימריז? תדבר על הנושא, באמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף נעבור ליש עתיד. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תכף נעבור לפריימריז של יש עתיד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא צריכים פריימריז. תראה איזה מלח הארץ יושבים לך כאן. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> - - - בקדנציה הזאת לשנות דברים אמיתיים, על החוסרים הגדולים שקיימים. לגבי הקליטה – כל אחד ואחד מאתנו נתקע בלי סוף בדרכים במקומות בלי קליטה. השר לקח את זה לתשומת לבו בצורה מאוד רצינית ועניינית - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ללא ספק יש הרבה עבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הרבה מקומות. למשל בחריש אין קליטה - - << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> זה לא חריש, זה בכל מקום - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, נתתי דוגמה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> חברים, בכביש בגין פה בירושלים אין קליטה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אני יכול להגיד לכם שאני עומד כל בוקר בסנהדריה. אתם יכולים לראות שלא מעלים אותי בבוקר לשידורים כי בלי סוף אין קליטה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כשיש לי ריאיון אני צריך לצאת לכיכר מחוץ למושב. עובדים על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם ככה יש עשרות תכניות רדיו - - - עכשיו אתה רוצה לפתוח עוד ערוצים? אתה יודע מה יקרה לנו? רק על זה צריך לבטל לכם את הרפורמה הזאת. בבקשה, להמשיך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, על הדיון החשוב הזה. למדתי והחכמתי. אני רוצה לשים זרקור, ברשותך, על נושא של יצירה ישראלית. לאורך השנים המחוקק דאג ליצירה ישראלית, וכשאני אומרת "יצירה ישראלית" אני מדברת על הפקות מקור שהן מכל קשת העשייה: "זגורי אימפריה", "פאודה", "ספקטרום", "שטיסל", "הבורר", "שבאבניקים", "פלמ"ח", "ישמח חתני", "סברי מרנן", "חטופים", "שנות ה-80" – יצירה מדהימה שהיא חלק מפסיפס התרבות של מדינת ישראל. גם ככה קשה מאוד לעשות יצירה בעברית. זה לא כדאי כלכלית ואנחנו יכולים להסתכל על הנתונים, ולפחות ממה שאני ראיתי יש ירידה בהשקעה לאורך השנים בהפקות ישראליות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך למה – בגלל שלוקחים כל מיני תכניות בערוץ 12, 13 שזה בכלל לא יצירה, זאת תכנית רגילה ועושים מזה יצירה. זאת הבעיה הכי גדולה של הרגולציה שלכם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הפקות מקור שאנחנו דורשים מהם עוזבים את כל ההפקות הרגילות – רק סוגה עלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל התכניות האלה זה לא יצירה ישראלית - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, זה לא רק ערוץ 12, אנחנו מדברים על הרבה מאוד הפקות מקור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכירו להם ברשות השנייה כיצירה אבל זה לא צריך להיות ככה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה צודק. לא יכירו יותר. אנחנו מקטינים את החובות אבל מתמקדים רק בסוגה עלית, רק בתכניות - - - << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אפשר להשלים את דבריי, בבקשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אנחנו עוזרים לך. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אני מסתדרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למעשה, אנחנו רואים שחברות כמו פרטנר וסלקום לא משקיעות. אז יש פה איזשהו כשל שוק. במקום שיש כשל שוק אני רואה מקום שהמדינה צריכה להתערב לעיתים. מה שעשוי לקרות זה שלא תהיה לנו יצירה ישראלית כי כלכלית זה לא כדאי. אז מה יקרה? פשוט מאוד לא יהיו לנו יצירות כאלה בעברית. ברור שמדובר כאן בתעשייה שהיא פרנסה לעשרות אלפי משפחות בישראל – בואו לא נשכח את זה –ומעבר לזה היצירה הישראלית בעברית מייצגת אותנו בעולם. תחשבו על כל הסדרות הנפלאות הישראליות שיצאו החוצה וייצגו את מדינת ישראל. לצערנו, בעולם מצבנו לא כל כך טוב. מה רואים על ישראל כל הזמן? רואים טילים, רואים סכסוך ישראלי-פלסטיני, רואים חדשות רעות. פתאום מגיעות יצירות נפלאות כל כך שמייצגות אותנו נפלא בעולם. ולדעתי, אנחנו צריכים כמחוקקים להתערב ולדאוג לזה שהתעשייה הזאת לא תושמד כי פשוט לא תהיה יצירה בעברית. זה חבל לכולנו, אגב, זה לא קשור לפוליטיקה – לא לימין ולא לשמאל – היצירות שהקראתי פה הן לכל עם ישראל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני רק מבין שאת מפרגנת לי מאוד על מה שאמרתי קודם, שאנחנו מחייבים ביצירה ישראלית את כל מי שלא היה מחויב. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מי זה "כולם"? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כולם. כל השחקנים – גם נטפליקס, גם שחקנים בין-לאומיים, גם "דיסני". << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> באיזה אופן אתם מתכוונים לחייב אותם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לפי אחוזים מההכנסות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> כמה אחוזים מההכנסות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו נביא את זה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך נחייב את נטפליקס? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה זה איך נחייב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יהיה הכנסות של מיליארדים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הכנסות מישראל, לא הכנסות מחו"ל. כל השחקנים בשוק יהיו מחויבים ביצירה ישראלית בהתאם לגודל ובהתאם לאחוזים שאנחנו קובעים, והחוק מושלם בימים אלה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> ומתי נוכל לראות את הנתונים האלה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה יפורסם להערות הציבור בסוף החודש. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, נשמח לקבל אותם. אני רוצה לראות אותם. תודה רבה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוודאי. תודה לך. היצירה הישראלית בהחלט חשובה. אגב, אני מאמין שיצירה ישראלית היא חשובה לספקי התכנים כי בלעדי יצירה ישראלית אין להם שום ערך מוסף בשוק הישראלי. אבל למרות העמדה שלי שלדעתי גם בלי חובות הם יעשו את זה כי אחרת מי יצרוך ספקי תכנים ישראליים כשיש ספקי תכנים מחו"ל שהם אולי הרבה יותר זולים – למרות זאת אנחנו משאירים את החובות האלה בגלל החשיבות והחששות שיש בקרב היוצרים הישראלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בקרב הציבור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בקרב הציבור הישראלי, לדעתי, החשש הזה הוא רחוק. היצירה הישראלית היא חשובה מאוד לציבור ובגלל זה היא חשובה מאוד לספקי התכנים. הם לא באמת צריכים חובות של המדינה. כי בסוף יש צורך, הציבור רוצה את זה, וזה יהיה. בכל מקרה זה נמצא בחוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו רואים שהמציאות היא שונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא נתחיל דיון על זה עכשיו. בבקשה, חבר הכנסת אוהד טל. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב ותודה רבה לך, אדוני השר, גם על האנרגיות, גם על החריצות ובעיקר על התפיסות שאתה מביא איתך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אני מאוד מברך על התפיסה שאומרת שפתיחת השוק לתחרות היא המטרה שלך. זה יכול להיות דבר מאוד משמעותי למדינת ישראל גם בהיבט של יוקר המחיה ולא פחות מזה – ואולי אפילו יותר מזה – בהיבט של שוק דעות חופשי ומגוון – זה מה שמדינת ישראל זקוקה לו באופן נואש. לכן אני מודה לך מאוד. הבאתם לפה רשימה ארוכה מאוד של דברים – גם אתה, אדוני המנכ"ל. אפילו נושא של הנגשת מידע לציבור – זה תנאי ראשון בקיום של תחרות. אלה בהחלט מהלכים מבורכים. רק רציתי לשאול שאלת הבנה – דיברת על החסמים של פיקדונות בתחום השידורים – פיקדונות של 3 מיליון שקלים ומשדרים בפוליגונים ספציפיים – דברים שתוקעים היום את היכולת לפתוח את השוק הזה. הייתי שמח להבין מה מונע מזה להשתנות מחר בבוקר, ומה לוחות הזמנים לתהליך הזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חלק מהדברים נמנעים בחוק. למשל, רדיו ארצי מסחרי לא קיים בחוק. הזיכיונות של הרדיו האזורי הם היום בחוק בפוליגון שהוגדר להם, ולכן נדרש שינוי חקיקה. כמו שאמרתי, בסוף החודש הוא יופץ להערות הציבור, ואז יש תהליך של 21 יום להערות הציבור ועוד שבועיים של תיקונים והתייחסות ושינויים נדרשים ואז עוד 60 יום של נסחות במשרד המשפטים. בתחילת כנס החורף הבא החוק יגיע, בעזרת השם, לוועדת שרים לחקיקה. כמו שאמרתי, אתה צודק – מה שכבר היום אפשר לעשות שזה בתקנות של הרשות השנייה – אני מתכוון לבקש מיושב-ראש הרשות השנייה שיתאים עד כמה שאפשר ויקל עד כמה שאפשר בהתאם למדיניות החדשה שהחוק עתיד לקבוע. בנוסף יכול להיות שנביא מספר תיקונים קטנים כבר בחוק נפרד כדברים שהם לא ממש חלק אינטגרלי מתוך חוק השידורים כולו, אלא יכול להיות שחלקים קטנים ממנו יבואו כבר בקרוב בתקווה לסיים אותם עד סוף יולי. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> יש לכם אינדיקציות לשחקנים חדשים שייכנסו למגרש ומתחממים על הקווים כבר לקראת השינויים הללו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש. פונים אלינו ומדברים בעיקר עם אלעד. מבקשים פרטים, רוצים לדעת איך זה יהיה ומה יהיה. בהחלט כן. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> טוב. שאפו. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דבי, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כבוד השר, תודה על דיון חשוב. אני בהחלט מברכת על השדרוג. אנחנו ב-2023 ובהחלט יש מה לעשות בתקשורת ובכלל בכל נושא ההנגשה. אני דווקא רוצה לשים את הדגש, כבוד השר, על ההנגשה לאנשים עם צרכים מיוחדים מקהילת החירשים. היו לי לא מעט פגישות. יש קושי עם הנושא של הבועה של המתורגמנית; יש קושי בתכניות שבזמן אמת אין כתוביות תרגום ומאוד מתקשים. אחת מהנציגות אמרה לי: אני רוצה לראות תכנית בידור בטלוויזיה אבל אני רוצה לראות באותו רגע ולא לחכות למחר עד שיהיו כתוביות. אז האם זה חלק שאתם לוקחים בחשבון? זה מאוד חשוב כי יש קהילה לא קטנה בארץ, ומגיע להם ליהנות גם מתשדירים בזמן אמת, שלא לדבר שמרבית המוסדות בארץ, כמו בתי חולים ובתי משפט, בכלל לא מונגשים לנושא של חירשות. אבל בנושא תקשורת חשובה לי ההתייחסות שלך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חברת הכנסת ביטון, זאת בהחלט הערה חשובה. אני חושב שאת העלית לוועדת שרים לחקיקה השבוע חוק בנושא הזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. אני גם שוחחתי עם היועץ שלך לנסות לבדוק מה אנחנו יוכלים - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו לא התנגדנו. העמדה שלנו הייתה לאפשר בהסכמה, והאוצר משום-מה ביקש לדחות בשלושה חודשים. לא תיאמו איתי את בקשת הדחייה הזאת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה חלק מהתכניות שלך? זה משהו שאתה תתקצב במסגרת המשרד שלך? כי אי אפשר להזניח קהילה קיימת. היום אנחנו שומעים ואנחנו לא יודעים מה יהיה מחר. זה משהו עם פוטנציאל לכל אדם מן היישוב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אלעד נמצא יותר בפרטים אז אולי הוא יתייחס. אבל, קודם כול, תקצוב המשרד שלנו – אין לו תמיכות כמעט, הוא לא מתקצב דברים, הוא רגולטור. אז אנחנו מחייבים את זה בטח בשידור הציבורי – בערוץ הכנסת – במקומות כאלה בוודאי. זה החוק שהעלית היה ולכן היינו בעד ואמרנו שמבחינתנו זה חשוב מאוד. אלעד, יש לך מה להוסיף? < אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> כל נושא הנגשת המידע על גבי המידע – אנחנו מטפלים בזה גם בחוק השידורים שאנחנו עמלים עליו כרגע. יש הוראות שקיימות היום בחוק ספציפי לנושא הזה. אנחנו מעדכנים את מה שרלוונטי מבחינתנו לעדכן לחקיקה החדשה. כמובן, יש גם הבדל בין גודל הערוץ. ערוץ קטן לא יכול לעמוד בעלויות של זה, ערוץ גדול יותר יכול לעמוד בעלויות מסוימות. אז בימים אלה אנחנו עושים בחינה בנושא הזה. בקרוב נשב גם עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים במשרד המשפטים. יש לנו פגישה איתם על הנושא הזה, ואנחנו מעדכנים את זה לתוך הרגולציה הקיימת. שוב, יש שם הבדל בין גודל הערוץ - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בשוק הפרטי דווקא, לא בציבורי. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> זה לגבי הפרטי. לגבי הציבורי, כמו שאמר השר, מבחינתנו רדיו ממשלתי וציבורי צריך להיות מונגש לכולם. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם זה לא צריך להיות חלק מהתנאים המתבקשים גם כשזה ערוץ פרטי כדי שיחשוב שקיימת קהילה נוספת, וזה חלק מתנאי האפשרות לעלות לשידור. בסוף ההזנחה הזאת היא בעוכרנו, ובטח אנחנו פוגעים בציבור. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> תהיה חובה כזאת, אבל אני אומר מראש – לא על כל ערוץ אותה חובה. ערוץ קטן שההכנסות שלו 4 מיליון שקלים בשנה הוא לא כראי ערוץ שההכנסות שלו מיליארד שקלים בשנה ביכולת שלנו לדרוש ממנו דרישות שמייקרות את ההפקה שלו משמעותית. לכן אנחנו נתייחס בצורה הדרגתית לערוצים השונים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני יכול להתייחס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אמרתי, חברי הכנסת בסדר. אתה יודע מה העמדה שלי? אני תמיד עובר מפה לפה. שוק חופשי. זאת ועדה של חברי כנסת, אתה יודע. לכן חברי הכנסת יכולים לדבר. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה, כבוד השר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבסוט מהתחרות עכשיו, לא? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני מבסוט מאוד - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתאים את העמדות שלך. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני מבסוט מאוד גם מהשר - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראי איך הוא מאושר – חיוכים מפה לשמיים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> - - גם מהשר, גם מהתכנית שהוא מביא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היית צריך לבוא עם עניבה אחרת בגלל זה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> באתי עם עניבה. אני רוצה להגיד לך, כל הכבוד. אנחנו יודעים שכבר עשורים הציבור בישראל מתלונן על שוק התקשורת, על הריכוזיות שיש בו, על הרבה מאוד בעיות שיש בשוק. אפשר היה לבוא עם פתרונות לא נכונים שזה לנסות לתכנן את השוק אחרת כמו שאנחנו רוצים. זה לא מה שראינו פה. דווקא ראינו את הפתרון הנכון שזה להביא שוק חופשי אמיתי לעולם התקשורת, שזה אומר, תקשורת חופשית; ובסוף תקשורת חופשית זה לב לבה של הדמוקרטיה הישראלית, זה הדבר הכי חשוב שיש בדמוקרטיה. יש תפיסה שאני שומע לפעמים ברחוב הישראלי שאני לא יכול להבין מאיפה היא באה כאילו ככל שהממשלה תתערב יותר ותנהל יותר את השוק – כמובן, לא מתכוונים לשרים בממשלה, אלא לפקידים בממשלה – אבל, עדיין, ככל שהיא תנהל יותר את השוק ככה התקשורת תהיה יותר חופשי. זה הפוך מהמציאות – הרי זאת תפיסה סובייטית ממש. אנחנו רוצים שוק חופשי, דעות שיכולות להתחרות זו בזו. זאת תקשורת חופשית, זה מה שצריך בדמוקרטיה תוססת. ואני מברך אותך על זה. יש לי שאלה טכנית אחת. דיברנו גם על נושא של קליטה: האם יש פתרון ייעודי לכל הנושא של תחבורה ציבורית? זה משהו שיעודד מאוד תחבורה ציבורית. כשאני עולה לרכבת בנתב"ג ואין לי קליטה זה גורם לי לא לרצות לעלות על הרכבת בנתב"ג כי אז יש לי 20 דקות מתות, ובמקום לעבוד אני אצטרך לשבת ולא לעשות כלום. אם הייתי יכול לעבוד בזמן הזה זה היה מעודד שימוש ברכבת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חברי כנסת עובדים בלי הפסקה? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> קודם כול, אני עובד בלי הפסקה, ואני יודע שגם אתה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חבר הכנסת אילוז, קודם כול, תודה רבה. העלית נקודה שהזכרתי קודם והתחלנו עם כביש 16 שזה לא רכבת אבל זה גם נתיב תחבורה שהיינו צריכים לעצור את כל הפעילות כשנכנסים למנהרות. וגם הרכבות, אני בשיתוף פעולה מלא עם השרה מירי רגב. זה חשוב לה לא פחות משזה חשוב לי, ואנחנו מתכוונים בהחלט לתת פתרונות ברכבות שתהיה שם קליטה טובה ואיכותית ואינטרנט מהיר כדי שאפשר יהיה לעבוד. לדעתי, כשנגיע למצב כזה שאפשר יהיה לעבוד בצורה יעילה ברכבת אז גם התחבורה בכבישים תצטמצם. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, שלי. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> זה נכון מאוד הנושא הזה. הרי כשאנחנו נתקעים בפקקים שעתיים זה זמן אבוד. חוץ משיחות טלפון אתה לא יכול לעשות כלום כי אתה לא יכול לסמס. אז ברכבת זה יעודד שימוש בתחבורה ציבורית, חד-משמעית. השאלה שלי אחרת – רוב אזרחי ישראל משלמים מאות שקלים בחודש על חבילות שידור בחברות השונות, ואני רוצה לשאול איך הרפורמה שלכם תשפיע בסוף על הכיס של האזרח בנושא הזה? איך אנחנו מוזילים את חבילות השידור האלה ועוזרים בנושא של יוקר המחיה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שאלה מצוינת. כבר עכשיו כשהמדיניות שלי לפתיחת השוק לתחרות ברורה כבר רואים ספקי תכנים שנכנסו במחירים מאוד נמוכים. ככל שיש אפשרות להיכנס יותר, ככל שאני מאפשר מודל עסקי חופשי – אני לא אומר שספק תכנים יכול רק דמי מנוי וערוץ ליניארי יכול רק פרסומות. כל אחד יכול לקבל הכנסות ממגוון מקורות. הדבר הזה גם מאפשר להוזיל מחירים, ואנחנו כבר רואים את זה בשוק. זה שאני מאפשר גם לערוץ טלוויזיה להיות ספק תכנים ואני מגביל אותו כי הוא ספק תכנים אחוד כדי שהוא לא יהפוך לריכוזי אז יש כל מיני הגבלות שהוא חייב למכור את התכנים שלו במחיר בלתי מפלה. למשל, בספורט – זאת דוגמה חשובה – כי ההשקה של Free T.V שהייתה השבוע, הם בעצם מוחזקים על-ידי קשת ו-RGE שמחזיקים בפלטפורמה. זאת דוגמה מצוינת גם לתחרות שנפתחה, לירידת מחירים, וגם זה ש-RGE שיש לה תכנים בפלטפורמה הזאת יהיו מחויבים למכור אותם במחיר נמוך מאוד כמו שהם מוכרים לעצמם, לכל הפלטפורמות: ל-YES, ל-HOT, לפרטנר, לסלקום, לכל היתר ולכל פלטפורמה אחרת שתקום. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> אתם מפקחים על המחירים שהם קובעים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין פיקוח על מחירים. להפך – פיקוח על מחירים יהיה רק בעוכרנו. אנחנו מאפשרים לשוק לעשות את שלו, ואנחנו רואים את הירידה של המחירים. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> יש נתונים של הירידה במחירים בעקבות הפתיחה? << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אלעד מהנהן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איזה מחיר הושקע? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> Free T.V הושקע בפלטפורמה רב ערוצית; בשני מסכים – 40 שקלים לחודש ויותר משני מסכים – 54 שקלים לחודש. אנחנו כבר רואים גם סלקום T.V ופרטנר T.V כולל נטפליקס, שזה 35 שקלים בפני עצמה, ב-80 שקלים או ב-90 שקלים. כך שהמחירים הם בסביבות כמה עשרות שקלים – בין 50 ל-90 שקלים, ב-OTT, בפלטפורמות החדשות, לא בכבלים ובלוויין. לאחר תיקון הרגולציה אנחנו מיישרים את מגרש המשחקים. יותר לא יהיה הבדל טכנולוגי בהיבטי רגולציה בין הכבלים והלוויין לבין סלקום, פרטנר וכל ה-OTT, ואנחנו צופים שגם ברמת המחירים בהקשר הזה היא תשפיע גם על HOT ועל YES בצורה משמעותית יותר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה זה משמעותית? עשרות אחוזים? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אגב, הלוויין גם הוא, למיטב ידיעתי, עובר. בסוף 26' כבר הכול עובר ל-OTT, לדיגיטל – לסיבים. התשתיות משפיעות גם על זה ויש פחות תחזוקה ועלויות הרבה יותר נמוכות של ספקי התכנים. גם הנחושת – בתהליך של כמה שנים גם בבזק וגם בתשתיות התקשורת אנחנו נלך וניפרד מתשתיות הנחושת ונעבור לתשתיות הסיבים האופטיים המהירים. המהלך המשולב הזה בהחלט כבר מוביל. אם אסרו בעבר על ערוץ טלוויזיה להיות גם בעלים של ספק תכנים או להפך – אנחנו הולכים לאפשר את זה עם מגבלות ריכוזיות לא לאפשר לשחקן להיות מאוד חזק בשוק. התחרות חשובה לנו. אבל המודל העסקי המשוחרר הזה פותח את השוק לתחרות. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני השר, אני רק מציע, אלעד דיבר על - - - מחירים – זה דבר שכדאי לספר אותו לציבור. זאת בשורה גדולה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הציבור יודע. השוק עושה את שלו. אנחנו לא מפרסמים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סימון, בבקשה. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אני באתי רק להודות לשר התקשורת – מגוון דעות, שוק פתוח. - - - אחד את השני – יישר כוח ויישר כוח ליושב-ראש על הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה דיון שאני מחויב לעשות אותו. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> זה שוק חופשי עד לרמה מסוימת, עד גבול מסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - מנוע. מה אני אעשה. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> יש דברים שאתה עושה שאתה לא מחויב להם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, יש גם דברים כאלה, אבל פה אני מחויב. הוא מחויב ואני מחויב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא אומר שלא עושים את זה בכיף. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> אדוני השר, רק שאלה קטנה, מה אתם מתכוונים לעשות במשרד לגבי אזורים מסוימים שאפשר לשמוע בהם תדרים מסוימים ובאזורים אחרים לא. האם אתם חשבתם על זה, ומה אתם מנסים לקדם? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה מדבר על הרדיו. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> על הרדיו, כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אמרתי שהרדיו האזורי הולך להתבטל. הגורמים בשוק הרדיו, אם אתה מדבר על התחנות החרדיות, למשל, יוכלו לשדר בכל הארץ, בפריסה ארצית. אין מגבלה. כל אחד יוכל לעשות בתדר שלו מה שהוא רוצה בלי הגבלה. במכרז תצטרך להחליט האם אתה רוצה תדר אחד, שניים או שלושה. שלושה תדרים זה כבר פריסה ארצית, ועם התדרים תשדר איפה שאתה רוצה ותשחק איתם גם איך שאתה רוצה. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> תרשה לי רק לחדד בתשובה לחבר הכנסת בצלאל – היום הזיכיון מגדיר לתחנות הרדיו איפה להציב משדרים. ברגע שאנחנו מבטלים את זה הם יכולים להציב משדרים בעוד מקומות, ואז כל בעיית הכיסוי נעלמת כמעט לחלוטין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת גואטה, בבקשה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> קודם כול אני רוצה לברך את השר: איזה כיף ששלמה קרעי הוא שר התקשורת, איזה כיף לעם ישראל ולמדינת ישראל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> איזה כיף של חבר כנסת. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> מי כמוני יודע איזה מקצוען אתה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה רבה. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני יודע שאתה עובד מאוד קשה על הנושא של הקליטה ברחבי הארץ: נגב, גליל – מה שחשוב לנו, כי יש שם בעיות מאוד קשות. יש מקומות שאין שם קליטה. אם אני עולה מגרנות לכיוון צומת סאסא – ברוב המקומות שם אין קליטה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תבוא, תיתן לי נתונים ואנחנו נטפל. למה אבא שלך לא מזמין אותי לביקור במועצה? << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> אתה יודע שאתה כמו בן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא לא מצליח לתפוס אותך כי אין תקשורת. << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה אחד הנושאים שאני רוצה שתטפל בהם ואני מאמין שבעזרת השם תצליח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בשמחה. אני רק אשמח שתיתן נתונים ספציפיים, והמנכ"ל יודע למי להעביר. כבר קמו כמה אנטנות בחודשים האחרונים: בהר חומה הקמנו אנטנה. משה ליאון ממש מחויב. סיפרת לי שיש שם שיתוף פעולה מלא. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> זאת דוגמה לראש רשות שהבין שיש לו פערים סלולריים ופתח את כל המחסומים והחסמים שהיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הרוב אצלו חרדים. הם לא משתמשים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בטח שהם משתמשים. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> בהרבה מקומות שעד היום לא היו הוא נותן להקים ומאפשר. זאת דוגמה ומופת. אני לא תושב ירושלים, ואולי אני מסתבך עם ראש העיר שאני גר בה. אבל הוא דוגמה ומופת איך ראש רשות דואג לתושביו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> באיזו עיר אתה גר, שנדע עם מי הסתכסכת? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> הסתבכתי עם חיים ביבס שהוא חבר טוב. גם שם יש בעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במודיעין אין בעיה של קליטה סלולרית, אני מבין. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> גם בבית"ר אני שומע שהציבו אנטנות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נכון, גם בבית"ר. << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >> - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> באופן כללי, הרב בצלאל, אתם צריכים לדעת שיש רשויות שאנחנו מגיעים לביקור ואומרים לנו שם שיש בעיות ואנחנו מטפלים. יש רשויות שאומרות שיש בעיות, בעיקר במגזר הערבי, שאין קליטה ואנחנו לא יודעים מה לעשות כי יש בעיה להציב אנטנות כי מפחדים מזה. אני ביקשתי מהמשרד למצוא המחשה לקמפיין הסברה כדי להראות שאם אין אנטנה הקרינה הרבה יותר גדולה כי המכשיר מתאמץ מאוד לנסות למצוא קליטה, והקרינה מהמכשיר היא גדולה יותר מאשר כאשר יש אנטנה יחסית קרובה. אז אלה דברים שאנחנו עובדים עליהם תקופה קצרה. אני רוצה לומר משהו ששכחתי קודם בתחום הספורט - - << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> רציתי לשאול אותך בעניין הזה. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אני ביקשתי לשאול קודם. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך שאלה שקיבלתי עכשיו מנציגי ציבור ששלחו לי. היכולת לצפות בערוצי ספורט דרך המכשיר הנייד – היום אי אפשר לעשות את זה, ומי שנפגע מזה זה, בעיקר, חיילים ואנשים אחרים שהנגישות שלהם לממירים היא יותר מוגבלת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> סימון, זאת השאלה שהתכוונת לשאול? << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> אני אגיד לך, אתמול ניחמתי בבית משפחת בן-נון בראשון לציון – הפיגוע הנורא שהיה בשבת בגבול מצרים. הייתה שם קבוצת חיילים וביניהם גם דובר צה"ל, והם דיברו על כל מיני תכנים; לאו דווקא ספורט, אלא תכנים נוספים אחרים. רציתי לשאול אותך באופן אישי על האפשרות לעזור לחיילים לצפות בסלולר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שאלה טובה. הנה, בדיוק שר התרבות והספורט נכנס אז חשוב שגם הוא יידע. קודם כול, אני פניתי בנושא הזה. אתם מדברים בעיקר על ערוצי פרימיום כמו צ'רלטון כי הערוצים האחרים קיימים ואפשר לצפות בסלולר, למיטב ידיעתי. פניתי לצ'רלטון ונפגשתי עם המנכ"ל של הערוץ, וביקשתי לעשות את זה מעצמם כדי שלא נצטרך אכיפה ורגולציה בעניין. אבל זה לא קרה עדיין. חיילים – זה מבחינתי הדבר הכי חשוב, שחיילים יוכלו לצפות במשחקים. אז בחוק השידורים החדש מופיע משפט כזה: "כל ערוץ ספורט יהיה מחויב למכור לספק התכנים את תכניו בכל ממשק ובכל טכנולוגיה". זה יקרה. כדאי להם לעשות את זה כבר עכשיו לטובת החיילים, אבל אם לא הם יקבלו את זה בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר, רוצה להגיד משהו? << דובר >> שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר: << דובר >> אני אשמח. הייתי פה בדיון בוועדת הכספים בנושא חוק הטוטו – המועצה להסדר ההימורים בספורט, אבל היה לי חשוב להגיע לפה ולומר כמה דברים גם על המהלכים החשובים שנעשים על-ידי משרד התקשורת והשר וגם על ידי העבודה של ועדת הכלכלה לעידוד היצירה הישראלית. עידוד היצירה הישראלית הוא דבר חשוב ואפילו קריטי להצלחת עולם התרבות בישראל. לכן כשמשרד התקשורת פועל בסוגיה הזאת הוא בעצם עוזר רבות לעולם התרבות הישראלית שאני אמון עליו, הוא מחזק את עולם התרבות הישראלית, ואני כאן קודם כול כדי להגיד תודה על ההחלטות הנכונות. מעבר לזה אין ספק שיש אפשרות שיהיה שיתוף פעולה פורה בין משרד התרבות והספורט לבין משרד התקשורת בכל מה שקשור לשידורים גם של ענפי הספורט. אנחנו יכולים לחשוב על כל מיני פתרונות יצירתיים כדי לתת לכמה שיותר אנשים את האפשרות לצפות בתכני ספורט בלי שהם יצטרכו לשלם הרבה מאוד כסף עליהם. יש טכניקות שאפשר ליישם – אולי נערוך על זה דיון בהמשך – אבל מאחר שאנחנו מדברים על מה שקשור יותר לעולם התרבותי שקשור ליצירה אז חד-משמעית, לדעתי, חשוב מאוד לקדם את התהליכים האלה. אנחנו במשרד התרבות והספורט נהיה עזר כנגדכם בכל הסוגיות החדשות כדי שנעזור ליצירה הישראלית להמשיך להתפתח, להתעצם ולהתחזק. הדבר הזה הוא ברכה חשובה וגדולה מאוד לעולם התרבות בישראל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה רבה. עכשיו נעבור לציבור הרחב. אני מבקש, בקיצור. << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >> אני מאיגוד התסריטאים. אני שמח ששר התרבות נכנס. רציתי להתחיל את הדברים שלי בכך שהתוכן המקורי בישראל הוא מין בן חורג במשרד התקשורת. כי, למעשה, עם כמות הצפייה השעתית של אזרחי מדינת ישראל ותושביה בטלוויזיה שעומדת על שעות ביו, התוכן הישראלי בטלוויזיה הוא עורק צריכת התרבות העיקרי של החברה הישראלית. גם במצב של הצלחות מופלגות היצירה הישראלית היא לא תמיד מוצלחת כלכלית מול הפוטנציאל במקומות אחרים. אני גם אגיד שהשוק החופשי המוחלט שאנחנו מבינים בו בתחום התוכן המקורי יוביל להיעלמותו. אנחנו רואים את זה בדוגמאות חיות בשטח של חברת סלקום T.V שפעילה 10 שנים, חברת פרטנר T.V שגם פעילה כמעט 10 שנים. במהלך כל העשור הזה הם לא השקיעו שקל בתוכן מקורי. מישהו יתקן אותי ויגיד שהם השקיעו קצת – אז, כן, הם השקיעו כמה שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל השר אמר שהוא עומד לחייב אותם. אז אני לא מבין מה אתה רוצה. << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >> אני שמח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז לא צריך להגיד דברים רק כדי להגיד אותם. בסדר? << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >> צריך לעודד את השר לפעול ולהרים איזשהו דגל אדום - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו, הבנו. << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >> רגע, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, סיימת. הבא בתור. << אורח >> ליאור תמאם: << אורח >> לא - - - את הדגל האדום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבא בתור. סיימת, אמרתי. מי רוצה לומר דברים? << אורח >> חגית בן יעקב: << אורח >> אני ארים את הדגל בשביל ליאור. אני חגית, יושבת-ראש הפורום הדוקומנטרי בישראל. כל הדוגמאות שניתנו כאן הן דוגמאות של סדרות עלילתיות נהדרות. בדוקומנטרי אני לא חושבת שיש מה להכביר – זה לא יקרה אם לא תהיה מחויבות. זה לא כלכלי לאף אחד, זה לרוב הפסדי. זה לב לבה של התרבות הישראלית. אלה דברים שהופכים להיות ברבות השנים חלק מארון הספרים של החברה הישראלית: לומדים מהם, מכירים אותם בכל מקום, הם מעגנים ומגבשים את הנרטיב הישראלי, את השפה, את התרבות, את הציונות, את הסיפור של כולנו. זה יפה מאוד הדברים שנאמרים. אני מברכת ואני מקווה שבלי אדישות טכנולוגית כולם יחויבו להשקיע, אבל המהות נעוצה במספרים. המהות נעוצה בסכום שמתחתיו אתה לא מחויב להשקיע, כמו שכולנו יודעים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו נראה - - << אורח >> חגית בן יעקב: << אורח >> - - מבחינתי צריך להיות אפס שקלים - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעת החוק - - - << אורח >> חגית בן יעקב: << אורח >> - - ואחוז ההשקעה המחויב, ומתוך מה הוא נדרש להיות מחויב. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך היום העניין הזה מוצדק מבחינת היצירה שלו? למה היום יוצרים דוקומנטרים זה הפסדי? << אורח >> חגית בן יעקב: << אורח >> כי הם מחויבים להשקיע 8% מההכנסות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל ההשקעה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בתוכן דוקומנטרי? << אורח >> חגית בן יעקב: << אורח >> כן, גם. בדוקומנטרי, דרמה ויצירה ישראלית. מחויבים וועדת הרגולציה מפקחת על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק עדיין לא הוגש. כשהוא יוגש יהיו פה דיונים ואנחנו נתייחס לחוק. כרגע באופן כללי השר אמר שזה יהיה לכל השחקנים ויהיו מחויבויות. אז בואו לא ניכנס כרגע לתוך העניין. בסבב הזה מישהו רוצה לומר משהו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שישאירו ליושב-ראש מקום להתגדר פה כי אם אני אעשה את הכול לא יהיה לך מה לעשות בוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תדאג, יהיו לך הרבה שינויים בוועדה. אין לך מה לדאוג. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> אני סמנכ"ל יוצרים בעכו מהאגודה לשמירה על זכויות היוצרים בישראל. זה יהיה קצר מאוד. קודם כול, אנחנו שמחים ומחזקים את התכנית. אני רוצה לחזק את חברת הכנסת מירון ועוד אנשים שדיברו כאן על יצירה מקורית והחשיבות שלה בהקשר של יצירות מקור וטלוויזיה. אני רוצה, כמובן, לקחת את זה גם ליצירה המוזיקלית שהיא מאוד חשובה. הסרת חסמים ורגולציה וכל מה שנאמר כאן על שוק חופשי ותחרותי זה מבורך וחשוב, אבל אל לנו להזניח ולשכוח את האנשים שעומדים מאחורי היצירה הישראלית החשובה שאחראים על נכסי צאן הברזל שלנו. זה בעיקר ברדיו – לא רק, אבל בעיקר ברדיו. השורה התחתונה היא שאנחנו שמחים שיהיו עוד ערוצים וכמה שיותר ערוצים. זה יהווה פלטפורמה להפצה נוספת של היצירה הישראלית, אבל חשוב שזה לא יהיה על חשבון הקיים, כלומר שלא יפגע בערוצים הממלכתיים הארציים שכולם מכירים ואוהבים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא ייפגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו לפי הסדר. << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> שלום, אני גיורא, מנכ"ל ארגון "אקט" שמייצג את העובדים בקולנוע ובטלוויזיה הישראלית. אין יצירה ישראלית בלי עובדים ישראלים. על הגב שלנו היצירה והשגשוג של התעשייה המקומית, ואנחנו עובדים 12, 13, 14 שעות ביום. יצירות ישראליות יוצאות להצטלם בגאורגיה וביוון, ומפרנסות את הגאורגים ואת היוונים במקום לפרנס את העובדים הישראלים. צריך לתת על הדבר הזה את הדעת – אין יצירה ישראלית בלי העובדים הישראלים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נקודה חשובה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> למה זה קורה בחו"ל? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> זה קורה כי הרגולציה היום מחוררת. גם אין השקעה מספיקה וגם בסוף יש כסף ישראלי שבמקום להיות מושקע ולחזור חזרה לציבור הישראלי, יוצא ובורח החוצה. כסף זה לא הדבר הקדוש היחיד, צריך לראות שהתעשייה מחזקת גם את העובדים המקומיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה רוצה להגיד שתאגיד השידור הציבורי, היצירה הישראלית שלו מופקת בחו"ל? << אורח >> גיורא ואלה: << אורח >> בחלקה חד-משמעית כן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה גרוע מאוד. זה כסף של הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה באמת לא ידענו. << אורח >> אלעד מן: << אורח >> בוקר טוב, אני היועץ המשפטי של "הצלחה". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה זה "הצלחה"? << אורח >> אלעד מן: << אורח >> "הצלחה" זאת עמותה שמתעסקת, בין השאר, ברגולציה של תקשורת. השר, אני אשמח אם תתייחס, אולי בתמצית, גם לעניין השלמת המינויים במועצת תאגיד השידור הציבורי שמתעכבים כבר הרבה זמן, וצריך להשלים אותם בחתימה; והדבר השני – מעורבות המשרד בענייני גלי צה"ל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התשובות בסוף. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני מלובי 99. דיברתם פה על ביטול חובות הרישיון של חברות החדשות, וממה שאני מבינה גם ביטול ההפרדה התאגידית בין חברת החדשות לבין הערוצים המסחריים, ואני רוצה לשאול איך אתם מתכוונים בתוך הכיוון הזה להגן על כך שהחדשות לא יושפעו ישירות מהאינטרסים המסחריים של בעלי השליטה בערוצים המסחריים - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמו שקורה היום, את מתכוונת. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> השאלה אם מבטלים כליל את חברות החדשות ואת ההפרדה המבנית, מה שיאפשר שערוץ 12 שנשלט על-ידי החברה המרכזית למשקאות, חברת קוקה קולה ישראל – איך נגיע למצב שהאינטרסים המסחריים גם של המפרסמים - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> את מתכוונת: איך לא נגיע למצב של שידורי תעמולה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, זה מה שהיא מתכוונת. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> תעמולה כלכלית – אינטרסים מסחריים גם של המפרסמים וגם של בעלי השליטה בערוצים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק בסוף. לפי מה שהיא אומרת כל הפרסומות של ערוץ 12 כשהם יהיו חופשיים יהיו של קוקה קולה וספרייט. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואז כולם יצפו רק בערוץ 12. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אני מהעמותה למלחמה בספאם. אני אשמח לדעת מתי אדוני השר יעסוק בשיפור חוק הספאם שזה סעיף 30(א) לחוק התקשורת. הוא נחקק לפני 15 שנים, ב-2008, ומאז יש בו שתי בעיות: א', יש שם קנס שאפשר להטיל על עבריינים אבל מדובר בקנס פלילי. זה לא קנס מנהלי אז משרד התקשורת לא יכול במצב החוקי הקיים להטיל אותו, וזה דורש שהמשטרה או הפרקליטות יגישו כתב אישום לבית משפט, ינהלו הליך הוכחות שלם רק כדי להרשיע בן אדם ולתת לו קנס של 20,000 שקל. אנחנו הגשנו בקשות גם למשטרה וגם לפרקליטות. במשך 15 שנים לא הוגש מעולם כתב אישום כזה כי אין להם מספיק כוח אדם. אם זה רצח או אונס או שליחת ספאם בוודאי שהם יגישו על רצח או אונס ולא על שליחת ספאם כשבסוף אחרי חמש שנים של ניהול הליכים הם יכולים להטיל קנס של 20,000 שקל במקרה הטוב. אז צריך לתקן את חוק העבירות המנהליות כך שהעבירה של 30(א) בחוק התקשורת תהיה גם עבירה מנהלית ומשרד התקשורת יוכל להטיל קנס מנהלי. דבר שני, 15 שנים יש בעיה שאם שולחים ספאם אנונימי אין דרך היום בחוק לדעת מי שלח. אז כבר חמש שנים מוגשת הצעת חוק פרטית של סיעת יהדות התורה שהיא סיעת הקואליציה. אז לא אמורה להיות בעיה לקדם אותה שתהיה אפשרות בחוק לפנות לחברת התקשורת ולזהות מי שלח את ההודעה. אף אחד לא מקדם אותה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה ההגדרה של ספאם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר, תשיב, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לפני שהמנכ"ל ימשיך את המצגת ויתייחס לעניין של הספאם - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לכם עם המצגת הזאת? תענה על השאלות של האנשים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המצגת שלו. הוא יענה על הספאם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אחר כך. ניתן לו בסוף. רק תענו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לגבי המינויים בתאגיד – שר הוא לא חותמת גומי, והתוצאות של שידורי התאגיד הן, בעיניי, תוצאות לא טובות. אלה תוצאות של שידורים שיש ציבור גדול שמרגיש מודר משידורי התאגיד. לכן אני כשר התקשורת שמיניתי יושבת-ראש ועדת איתור חדשה למועצת התאגיד לא מתכוון לחתום על מינויים של ועדת מינויים קודמת, ועדת איתור קודמת או קול קורא קודם שיצא. תלכו למי שהוציא את הקול הקורא שהוא יחתום על זה. בקול הקורא שיצא למועצת התאגיד יהיה חשיבות למגוון ולריבוי דעות כדי שבסוף זה ישתקף בסוף על גבי המסך. << אורח >> אלעד מן: << אורח >> אדוני אומר שהוא לא מתכוון לחתום באופן סופי על המינויים האלה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש הליך משפטי שמתגלגל עכשיו. אנחנו מציגים את העמדה שלנו מול בג"ץ ונראה מה יהיה בהמשך. כרגע עמדתי היא שיש ועדת איתור חדשה שקמה, והיא צריכה להמליץ בפניי על חברים למועצת התאגיד. יכול להיות שגם מועמדים קודמים, אם יעברו את ועדת האיתור החדשה – יכול להיות שנמנה אותם. אין לי אמון, לפי התוצאות של מה שאני רואה שקורה בשידורים של מי שמינה את אותם אלה שאמונים על השידורים האלה, שזה מועצת התאגיד. לגבי גלי צה"ל – בהחלט בחוק השידורים שנביא שידורים מסחריים לא ישודרו בשידורים ציבוריים. השידור הציבורי מקבל מספיק תקציב כדי להפיק חדשות משלו, מהדורות משלו. לא צריך שהוא יהיה כלי בידיים של שידורים מסחריים להפיץ את השידורים המסחריים שלהם. עדכנתי בזה גם את מפקד גלי צה"ל ואני שמח שזאת גם עמדתו. אני לא יודע אם זאת עמדתו מאותן סיבות שלי, אבל עמדתו היא גם ששידורים מסחריים לא ישודרו בערוץ ציבורי. כך צריך להיות וכך יהיה גם בחוק. << אורח >> אלעד מן: << אורח >> אני התכוונתי יותר למעורבות בוועדה שעכשיו יושבת על המדוכה בעניין עתיד גלי צה"ל. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> זאת ועדה של משרד הביטחון. אנחנו באים באופן חד-פעמי כנציגים להציג את משנתנו. אבל הוועדה לא חונה אצלנו ואנחנו לא חלק רציף ממנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפילו לא ידעתי על קיומה של הוועדה הזאת. אלה דברים שהצוותים המקצועיים מתעסקים בהם, וזה לא קשור אליי. שר הביטחון אמון על גלי צה"ל וזה פחות העניין שלי. לגבי מה שהציגה נציגת לובי 99, אלעד, בבקשה. ואז מימון יתייחס לעניין הספאם. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> לגבי מה שמכונה הממשל התאגידי והחדשות – למי שלא מכיר אני אסביר בקצרה: היום חברת החדשות חייבת להיות חברה נפרדת מהערוץ עצמו. זה נוצר מכיוון שכשהוקם הערוץ השני בזמנו היו שלושה זכיינים: טלעד, קשת ורשת. כדי לאחד ביניהם יצרו חברה נפרדת. זאת רגולציה שאין לה אח ורע בשום מקום בעולם. אני אוסיף לזה שביתר גופי התקשורת: רדיו, עיתונים, אתרים – אין בהם הרגולציה הזאת. לא מצאנו שהדעות המסחריות של בעלי עיתונים באים לידי ביטוי יותר מחברות החדשות בטלוויזיה בגלל הרגולציה הזאת או להפך. אנחנו לא מוצאים לה מקום. אנחנו, בעיקר, מוצאים בה חסם שגורם לציבור שמעדיף להעביר את השלט באותו רגע לערוץ אחר כי הוא לא מרוצה מהתוכן שהוא רואה, והוא אמור להכאיב בכיס לבעלי המניות בגלל התוכן שהוא רואה והוא לא אוהב אותו. הוא לא מצליח להכאיב להם בכיס כי יש הבאפר הזה. אנחנו רואים בזה חסם על העדפות הציבור ורגולציה שאין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם וגם לא בגופי תקשורת אחרים, ולכן אנחנו לא מוצאים מקום. החשש שציינת, הדרך הטובה ביותר בעולם של ריבוי ערוצים להתמודד עם אינטרסים של בעלי מניות בגוף כזה או אחר היא שיהיו עוד ערוצים שיהיה להם תמריץ לחשוף את האינטרסים שמאחורי אותו ערוץ. לשם אנחנו מכוונים, לעולם כזה שבו יש אינטרס לבצע. היום הדבר הזה לא קיים כי בישראל יש מונופול גדול מאוד בתחום השידורים, וכל כתב בישראל שואף להיות חלק מהמונופול הזה. כאשר נהיה כאן בשוק מאוזן יותר עם שחקנים חזקים יותר בלי מונופול של גוף אחד מסוים, אני מניח שנראה יותר תחקירים כאלה כמו שקורה בשווקים בריאים ברחבי העולם. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אז רק בהמשך לזה – האם תהיה הגבלה של נתחי שוק ענפיים? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> יש מגבלת בעלויות צולבות והחזקות שונות בתחום החדשות, בעיקר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בהתאם לנתחי שוק. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> כן, בהתאם לנתחי שוק. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> הספאם הוא עניין די מיושן שלא טופל עשרות שנים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה זה ספאם? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> ספאם זה כשאני שולח לך הודעת פרסומת. אסור לשלוח הודעות כאלה, אלא אם כן ביקשת לקבל את ההודעות. זאת תופעה שקורית המון, לצערי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הזמן שולחים. אבל יש שם סעיף ששואלים אותך: האם אתה רוצה להגדיר כזבל. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אם בפעם הראשונה הסכמת אז אתה ממשיך לקבל, לצערך. לפעמים כשאתה חבר מועדון בכל מיני חנויות אז אתה לא שם לב ואתה מקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה משהו אחר. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> קודמה הצעה שאפשר לסמן: "אל תתקשרו אליי יותר". זה, כנראה, מה שאדוני היושב-ראש מתכוון אליו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> "הסר". << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> "הסר עבר גם פה לא לפני הרבה זמן. ואז אפשר להסיר ולהפסיק לקבל הודעות מספאם. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> - - - << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> נכון. ההפרה הזאת היא פלילית כי נדרשות פה חקירות פליליות. דרך אגב, זה לא נכון שאי אפשר להגיע. לאדם הפרטי יש קושי להגיע לנתוני תקשורת. לקצין מוסמך במשטרת ישראל ועוד גופים אחרים יש יכולת להגיע עד כדי מי שלח את ההודעה, מי ביקש ממנו לשלוח את ההודעה. יש להם כל הכלים וכל היכולות. יש חוקים במדינת ישראל שמאפשרים את זה. מה שכן – פטור בלא כלום אי אפשר לצאת – המשרד טיפל בתופעות של סמישינג שהן יותר קשות. זה נכנס לתוקף לא מזמן. שולחים: "הדואר שלך הגיע" – אתה רוצה שנביא אותו הביתה? שלח את כרטיס האשראי וחמישה שקלים. זאת גניבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת נוכלות. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אלה עוקצים שמטרידים ומפריעים הרבה יותר. טיפלנו בזה וצמצמנו בזה וזה צמצם את התופעה דרמטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה "טיפלנו"? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אי אפשר היום לשלוח הודעה עם כתובת רשומה למעלה אם חברת הסלולר או האגרגטור שעטף את ההודעה לא וידא מיהו השולח. << דובר >> אוהד טל (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו עדיין מקבלים. אני מקבל שלוש כאלה ביום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מקבלים. גם אני מקבל. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אני אומר – זה צומצם, לא מיגרנו את זה לגמרי. בשבוע שעבר שלחו לי משהו על ירושלים עם כותרת: תגיעו לירושלים להפגין. חשבו שזה מישהו מעיריית ירושלים וזה לא נכון. גם בדבר הזה אנחנו מטפלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו? << אורח >> איריס דור-און: << אורח >> אני מאיגוד "אקט" – ארגון עובדי הקולנוע והטלוויזיה – רציתי רק לחדד לגבי שאלתכם על עבודה בחו"ל: הסיבה העיקרית שסדרות מצטלמות בארץ היא מכיוון שקיימת חובה ברגולציה להעסיק את רוב הצוותים בישראל כדי שיצטלמו וכולי. כרגע הסיבה שהפקות עוברות לחו"ל היא שגופי השידור מורידים יותר ויותר את ההשקעה שלהם, והם אומרים, אנחנו לא ניתן לכם מאה אחוז, ניתן 70% או 50% ואת היתר תביאו מחו"ל. כל כסף שמגיע מחו"ל זה אומר שהם פטורים מלצלם אותו בישראל. לכן כל הכסף שאנחנו הצרכנים משלמים כדי לראות את התוכן הולך, כמו שהוא אמר, לעובדים ברומניה וביוון. אנחנו מברכים מאוד על הרפורמה הזאת, ויש הרבה שינויים נדרשים טובים מאוד במה שהצגת, ואנחנו מאוד שמחים. בנושא של העובדים אם הרגולציה לא תמשיך ולא תחול אז כל היצירה אולי תהיה עדיין בעברית ואולי יהיו שחקנים ישראלים, אבל היא תפרנס עסקים ועובדים בחו"ל בלבד ותאבד פה פרנסה של אלפי משפחות. תודה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה טופל בחקיקה, בוודאי ובוודאי בשידור הציבורי. מבחינתי כסף ציבורי צריך ללכת לעובדים ישראלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נתייחס לזה כשנביא את הצעת החוק. יבגני, אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה בסוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה בסוף? עכשיו תגיד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אנחנו כבר שעה וחצי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לסכם? אני לא מבין את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חלק מהדיון שמעתי בדרך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הייתה לך קליטה? יפה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שמדאיג אותי – ואת זה אני שואל את המנכ"ל יותר מאשר את השר – איך אתם פועלים בנושא חבילות שמוצעות היום בשוק לאנשים מאוכלוסייה שלא שולטת בשפה או אוכלוסייה מבוגרת? האם יש לכם הצעת חקיקה להסדיר את זה באינטרנט, טלוויזיה וכבלים? אני אתן לך דוגמה, זוג עולים מבוגרים בשנות ה-80 לחייהם לא צריכים חבילות של 3 ג'יגה או טלוויזיה עם ערוצים בטורקית, רומנית ופורטוגזית. השאלה האם יש לכם פתרון גם בנושא הזה כדי למנוע את המצב שהם ירגישו שעובדים עליהם? הכניסו להם חבילה של 280 שקל כשבפועל אפשר להשיג חבילה גם ב-140 שקל. האם יש הצעה ואולי גם השר יוכל להוסיף? כך שנוכל להגן גם על הזכויות של אותם אנשים. לא צריך לדחוף להם את המוצר שהם לא צורכים. אולי להציע חבילות מינימום, חבילות זהב. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> כיום ברגולציה אין הגדרה לזה. בעבר הייתה חבילת בסיס, חבילה מצומצמת, ואלה דברים שלא עבדו כל כך. קודם דיברו על שחקן חדש שנכנס לשוק ומוכר פתאום משהו מצומצם – מיד קמים אחריו. אני אזכיר גם את HOT וגם את YES שגם יודעים למכור חבילות קטנות דרך OTT, האינטרנט. אז אתה לא חייב לקנות את ה-300 שקל, אתה גם יכול לקנות חבילות - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה איפה התפקיד של המשרד בהסברה ובמעקב. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> הסברה ומעקב נעשה בשידורים. אנחנו נפעל בדבר הזה. בסלולר – היום אין מה לדבר בכלל על חבילות. הם גם ככה במחירים שווי נפש. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש נושא אחד חשוב, המנכ"ל. אני פניתי לניר שוויקי, יושב-ראש מועצת הכבלים והלוויין, לגבי פקודות ניתוק. אנחנו שומעים הרבה תלונות שמבקשים להתנתק וממשיכים לחייב. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> חוק השידורים שנחקק מסמיך את הרגולטור ואת השר יחד להכין קול קורא להוראה צרכנית בחוק התקשורת וגם שוק התקשורת, בכללם גם ההוראה הזאת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> פקודת ניתוק – כשאתה עובר לחברה חדשה, היא כבר דואגת לנתק אותך בחברה הקודמת. << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> ומה קורה עם זה היום? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היום זה לא קורה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> היום אתה צריך להתנתק מהחברה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסלולר זה קיים, אבל בשידורים אין. אז אני פועל כדי שזה יקרה גם שם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש לך חבילות משולבות. אז הניתוק יהיה משולב. אז אם אתה מתנתק אז אתה מתנתק מהטלפון הקווי בבית, מהאינטרנט ומהטלוויזיה, ואז אתה עובר לחברה אחרת וגם מקבל את החבילה המשולבת. זה העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד יש דברים שצריך לפתור, אין ספק. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אם החברה היא מאותו גורם - - - יש דברים חריגים וליקטת מפה ומשם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר הכנסת בליאק, אתה רוצה להגיד משהו? אני עובר אליך שוב. אני רואה שאתה במתח גדול מאוד. כמה עמודים עוד נשאר? שלושה? רק אל תחזור להתחלה. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אני רוצה לומר מילה על תשתיות תקשורת מתקדמות – בסוף השנה ההגדרה וחובת פריסה למאה אחוז זאת בשורה. יש לנו מכרזי תמרוץ שאנחנו רוצים לסיים השנה. חברת בזק רוצה לקבל על עצמה פריסות באזורים שעד היום לא נפרסו בהם עד היום, וזה מותר לה לפי החוק. כרגע אנחנו שוקלים במשרד האם לאשר. פה יש בשורה לציבור: בסוף השנה אנחנו נגיע ל-100% ממשקי הבית בהגדרות החובה לפריסה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש כבר מי שקיבל עליו את המחויבות לפרוס. הפריסה עצמה תהיה בעוד שנה-שנתיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> מאה אחוז השנה, החובה. יהיה נייר שכתוב שסלקום צריכה להגיע לפה, ו-IBC לשם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שבזמנו היו לנו בעיות בין HOT לבזק. HOT התחייבה להגיע לכל מיני מקומות שבסוף היא לא עשתה אותם, ואז בזק לקחה את המקומות האלה. בחובה לביצוע יש עדיין - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חובה לביצוע הוא מאוד גדול. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הפריסה של הקווים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא זוכר? לא היית אז חבר כנסת. בדיוק היו אז בעיות עם זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> הסיפור הזה היה גם בוועדה הקודמת. זה היה לפני שנתיים. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אז יש לנו זרוע פיקוח ואכיפה בשקף הראשון. אמרתי שמי שלא יעמוד בהוראות אנחנו גם יודעים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקווה שתעמדו בזה. כי בינתיים החברות הגדולות לא מקבלות קנסות ולא שום דבר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמה מונגשים היום? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> כיום אנחנו עומדים על 78% פריסה ברחבי הארץ – 78% ממשקי הבית בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה היא לא ב-78%, הבעיה היא ביתרה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> עכשיו נותנים מיליונים על זה כדי - - - << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אדוני היושב-ראש, נגעת בנקודה. עד היום הטלנו את החובות ועכשיו צריך לראות שהן ממומשות. הגענו לקצוות שבהם הכי קשה לפרוס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, שם הבעיה. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> זה הכי מסובך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה שאני קוטע אותך, כשאתה מדבר על 22% אתה מדבר בעיקר על המגזר הבדואי. אז דיברו על כדאיות כלכלית נמוכה שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רק על המגזר הבדואי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> חילקנו 150 מיליון שקל. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> דיברו שם על אינטרנט לווייני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא, לא. כל בית יקבל סיב. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> סיב בכל בית גם במקומות שאין כדאיות כלכלית? בזה אתה מחייב את בזק או HOT? זה העניין? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> במקום שבזק לא בחרה מרצונה יש קופת תימרוץ. יש חברות שזוכות בזה והן הולכות לפרוס שם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל איך חברה קטנה תפרוס משהו שאין לה בו כדאיות כלכלית? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> בשביל זה יש קופת תימרוץ. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מממן לה את הדבר הזה? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין ברירה לפעמים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אתה מממן לה אז למה שבזק לא תקבל את זה? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> בזק לא רצתה לקחת את זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה לא רצתה? אם בזק מקבלת ואתה מחייב אז תן פחות לבזק שתשלים את המהלך מאשר תיתן יותר לחברה קטנה. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> זה מה שאמרתי קודם - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מבין שזה לא הגיוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? שהקטנה תחיה. מה הבעיה עם זה? אני לא רואה בעיה עם זה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה הבנת אותי? השר מבין למה אני מתכוון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> השארנו את הברירה לבזק, לשוק החופשי. בזק בחרה 82% ועכשיו זה 85%. 15% אחרונים מקבלים על זה - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם יודעים למפות את המקומות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוודאי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כלומר יש לכם רשימה מלאה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כל כתובת שתיתן לי היום, אני אגיד לך מי צריך לבוא, האם כבר יש סיב? מתי יהיה? יש זרוע פיקוח ואכיפה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש בניין ששם לא עושים. אומרים, בבניין שלך אין האפשרות - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא, לא, לא, אין דבר כזה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יש היום. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תן כתובת ותקבל תשובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שהיו תלונות. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> היו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה, תמשיכו. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אבל הדברים נפתרו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו עוד מעט מסיימים. קדימה. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> הדבר הבא הוא סגירת רשתות נחושת – ישן מפני חדש תוציאו. רשתות הנחושת גם מעיקות כלכלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> היום אנחנו מגיעים עם נחושת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר להוציא את הנחושת? תן לאלטע זאכן – יבואו ויוציאו את זה. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> החברות מוציאות את זה. גם הנחושת עולה, התחזוקה שלה היא הרבה מאוד כסף, ואנחנו נוציא אותה אחרי שנגיע לכולם עם סיבים כי לא נוציא את הנחושת לפני כן. דרך אגב, השבוע זה שבוע הגנת הסביבה וזה גם מועיל לסביבה והופך את המדינה לירוקה יותר כי נחושת מזהמת. זאת גם בשורה. הדבר השלישי שלא פחות חשוב כי דיברנו קודם על תקשורת בין-לאומית – מדינת ישראל נמצאת בטבורו של עולם, מקום אסטרטגי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, חשוב. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> עד לפני כמה שנים היינו מחוברים דרך הים התיכון לאינטרנט. כשאנחנו גולשים באתרים אנחנו בעצם גולשים דרך העולם. מדינת ישראל הולכת להיות מחוברת מהמזרח לכיוון ירדן, לכיוון הדרום דרך אילת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אל תגלה את כל הסודות. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> אני לא מספר סודות – אלה דברים גלויים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש דברים מודיעיניים, אתה אומר. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> יש דברים נוספים. דיברו פה קודם על עובדים – זה יביא כלכלה, עבודה, הייטק. התקשורת מאפשרת גם את הדברים הללו. זה שקף שהצגנו בשחור כשהיינו בוועדת כלכלה - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך עוד חמש דקות. << אורח >> מימון מוני שמילה: << אורח >> - - ואנחנו מסיימים ב-2030 ומגיעים למאה אחוז. העסק רץ ועובד, ובסוף 26' המדינה פרוסה סופית. השר הזכיר את זה את המקום שלנו בעולם, ואני לא אחזור על זה. קשה לראות את עיראק או את לבנון מעלינו בקצב הגלישה בסלולר. כדי שהדבר הזה ישתפר אנחנו מאיצים את פריסת הדור החמישי. אנחנו מוציאים מכרז תדרים נוסף בחודש הבא וזה יאפשר הקמה של עוד אתרים והרחבה של הפריסה. הפריפריה ואיו"ש – השר הזכיר – אנחנו עובדים ומקימים. בצומת ה-T הקמנו לפני שבועיים אתר, חברת PHI והצטרפו אליה אחרים; ביהודה ושומרון מקימים אתרים. אנחנו נאיץ את הקצב בהר חומה, חריש, בירושלים וביישובים נוספים. תועלות כלכליות: דור 5 זה לא כדי שלילדים יהיה נחמד לגלוש ולהוריד סרטים ביוטיוב. בסוף אנחנו צריכים להסתכל על הכלכלה שמאחורי הרשתות הסלולריות המתקדמות. זה לא שמתקדמים בדורות אפשר לגלוש יותר מהר. להביא את הדברים הללו: רפואה חכמה, חדרי מימון, MRI שלא צריך לנסוע לבית חולים אלא לעשות את זה מרחוק; תחבורה חכמה – מדברים על רכבים אוטונומיים בעוד עשר שנים. לכל הדברים האלה צריך לספק תקשורת. חלק מהדברים יגידו שזה חלומות והזיות אבל כמדינה שצריכה שהדברים הללו יקרו – והם יקרו כמו שבמקומות אחרים בעולם זה כבר קורה – התשתית צריכה להמתין ליישומים. לא שכשיגיע היישום יגידו, אין לנו את זה. אנחנו עובדים על זה מאוד קשה כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר. אנחנו מעודדים כניסה של טכנולוגיות עתידיות בהקשר הקודם כדי שיהיה ניסיון לחברות. זה קשה בימים אלו. אנחנו נפגשים איתם כי הם לא רואים החזר להשקעה שלהם. אנחנו צריכים להשקיע הרבה מאוד כסף וזה דברים שקשה למכור ולהכניס. לכן אנחנו מנסים לחפש דרכים לעשות נכון. זה מופיע פה בשקף. רשתות פרטיות – אנחנו חלק מדרבון התחרות. כמו שנאמר קודם אנחנו נקצה פסי תדר ליזמים פרטיים שיוכלו להקים רשתות פרטיות בנמל כזה או אחר, ביישוב כזה או אחר. עד היום רק החברות הגדולות יכלו לתת את זה, ופה אנחנו ניתן גם ליזמים פרטיים. זה מאפשר גיוס של התדר כי זה לא תדר שאנחנו נותנים אותו לכל הארץ ואז אי אפשר להשתמש בו. אפשר להשתמש בו מקומית, ובעיר אחרת להשתמש בו שוב. הטכנולוגיה מאפשרת ולכן אנחנו הולכים לכיוון הזה. דברים נוספים – אלעד, אתה תסיים. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני אגיד בקצרה: אנחנו פועלים גם לתמיכה ברשויות מקומיות כדי להפעיל תכניות הכשרה לתקשורת, בעיקר לצעירים. אנחנו מזהים בזה משהו שיכול לסייע להרבה בני נוער וצעירים להיכנס - - << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר? איך התמיכה מתבטאת? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> זה יפורסם בשבוע הבא לרשויות המקומיות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוקצב? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שישה מיליון שקלים בשנה וחצי הקרובות. זה שלושה מיליון שקל בשנה ב-2024-2023. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> יש תעדוף כלשהו לפריפריה? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לפי ניקוד. זה בעיקר מכוון לפריפריה. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> זה בעיקר לפריפריה. הגנה על משתמשים ברשתות החברתיות – זה אחד מנושאי הלבה. נכון להיום יש יכולת של הרשתות החברתיות להסיר באופן שרירותי תכנים של המשתמשים בלי יכולת של המשתמשים לערער על זה או במקרים קיצוניים גם לתבוע בית משפט מקומי. שולחים אותך לתבוע את פייסבוק באירלנד, למשל. אנחנו מטפלים בזה במנגנון של אכיפת חוזים. תהיה מדיניות שקיפות של הסרה או הגבלת תוכן, ואני כמשתמש אוכל לערער לחברה, ואם צריך גם לבית משפט מקומי כדי לוודא שלא הסירו לי תוכן למרות שעומד בכללי הקהילה, פשוט מכיוון שמישהו טעה בשיקול הדעת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> איך עושים את זה? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אנחנו מסמיכים את בית המשפט המקומי בישראל לדון בסכסוכים כאלה. בסופו של דבר לפלטפורמה משפטית מותר להסיר תוכן בשני מקרים בלבד: אם התוכן שלך עובר על החוק או נוגד את כללי הקהילה. אם הסירו לך תוכן, והוא לא נופל בשני הקריטריונים הללו אתה תוכל לערער על זה בפני הרשת החברתית, ואם צריך – גם בבית משפט מקומי – דבר שהיום כמעט בלתי אפשרי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> בית משפט מקומי יהיה בקי בחוקי הקהילה? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> יידע לקרוא את תקנון הקהילה. זה לא דבר סודי. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> - - - פשוט לא רואה במחסור של השופטים שיש לנו ומערכת שגם ככה קורסת - - << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> קטונתי מלהגיב לרפורמה המשפטית. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני לא מדבר על הרפורמה, אני מדבר על המצב היום. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני אשמח שיהיו יותה שופטים במדינת ישראל שיוכלו לדון בזה בצורה רצינית. זה לא ממש חונה במגרש שלנו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רון, פעם, פעמיים, שלוש יחטפו קנס על זה שהסירו בלי הצדקה, והמדיניות תשתנה. לא צריך פה עשרות פניות בחודש – היום זה פשוט חופשי ושרירותי ואנשים נפגעים ומתלוננים; אומרים, אנחנו לא מבינים מה עשו לנו. פעם, פעמיים שלוש יחטפו קנס ויעצרו עם המדיניות שלנו. זאת הדרך שלנו. אנחנו לא מתערבים בתוכן – נותנים לבית משפט. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה זמן זה ייקח אתה אופטימי מדי. אתה מציע לפנות לבית משפט – זה יכול לקחת שנה-שנתיים. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אנחנו מעריכים שזה יגיע - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על הפנייה בנושא של פוסט בפייסבוק, ואתה מצפה שאחרי פעמיים ישנו מדיניות. לדעתי, אתה אופטימי מדי. מה זאת אומרת? יש להם נהלים ברורים, זאת רשת עולמית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> קודם כול אני תמיד אופטימי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל אתה מציע לי לפנות לבית משפט בדרישה להחזיר לבית משפט בדרישה להחזיר פוסט. זה כמו תביעת דיבה שיכולה לקחת שנה. אז מאיפה האופטימיות הזאת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפחות הוא מנסה. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אף על פי כן גם עם תביעות דיבה אנשים מאוד נזהרים. זה דבר שלוקח שנים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל שוב, כשאדם שמערער על פוסט בפייסבוק – בודקים את זה. אני לא נציג פייסבוק ואני לא מגן על פייסבוק אבל יש נהלים. אתה יודע – טוויטר, פייסבוק – רשתות חברתיות. בדרך כלל אם זה לא נוגד זה מחזיר מיד תוך כמה שעות. פה אתה מציע תהליך שיכול לקחת שנה. אז מה העניין? - - << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> לא, זה לא חליפי - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יהיה לך שופט תורן שיישב ב-2:00 בלילה ויטפל בזה? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> זה לא חליפי - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, זה לא דבר מהיום להיום. זה תהליך משפטי שלוקח זמן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שומע שאתם מתכננים פה משהו שאחרי פעמיים-שלוש הם ישנו את המדיניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. מה שהוא התכוון - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> על סמך מה תיתן קנס? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> אני מנסה להסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, לא הוא נותן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אלא מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול קנסות מנהליים זה הרבה יותר מהיר והרבה יותר טוב. אבל לא ניכנס לזה. הוא נתן רעיון כללי. לא נפתח את זה לדיון כרגע. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נושא לדיון נפרד. בעיניי, יש פה נושא משפטי. << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> - - -של הכנסת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אל תנסו למכור את זה כחלופה למשהו שישנה את המדיניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הדבר הכי חשוב של משרד התקשורת. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> נושא חדש – יש מקום לדון בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך עוד משהו להגיד? << אורח >> אלעד מלכא: << אורח >> לנושא המוגנות במשפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מספיק, זהו. קודם כול, תודה לשר על הדברים. אני רואה שיש לך הרבה אתגרים בעתיד, ואתה גם מטפל בבעיות הקיימות וגם מסתכל קדימה על העתיד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הרבה משימות למשרד התקשורת. אני רוצה להדגיש שלפני כמה שנים אמרו שלא צריך משרד תקשורת, מספיק רשות התקשורת כי הבעיות פשוטות וברורות. אז, כנראה, זה לא ככה - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אולי גם זה יגיע אחרי שנפתור את כל הבעיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - צריך משרד, צריך שר שילווה את העניינים האלה. אתה עושה עבודה טובה ואני מאחל לך הצלחה. זה לא אומר שכשתביא לי את החוק אני אקבל את הדברים כפי שהם. עוד יהיו לך הרבה בעיות איתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא חשבתי ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיך בעבודה, כל הכבוד למשרד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה שהצגתם את זה וגם תודה רבה על התשובות. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:50. << סיום >>