פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 ועדת העבודה והרווחה 16/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס׳ 47 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ג (16 במאי 2023), שעה 14:30 סדר היום: << נושא >> הסיעוד הביתי - מעטפת שירותים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר מוזמנים: שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף ברכי דליצקי – מנהלת אגף אזרחים ותיקים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי צפי הלל דיאמנט – מנהלת מחלקה, יישום סטנדרט סיעוד בגריאטריה, משרד הבריאות תמי דיסקין – מנהלת תחום בדידות- יחד, אגף בכיר, אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי נטלי גבאי לוי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי רווית פרננדס – מנהלת אזור דרום, אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי גלי גז נוה – מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי חנן פורטמן – עו״ד, המוסד לביטוח לאומי בת שבע פיק – מנהלת אגף הרווחה, מועצה אזורית גזר, מרכז השלטון המקומי מילכה קאסוטו שמחי – מנהלת המחלקה לאזרח הוותיק ומשפחתו, עיריית בת ים טל חדד – יו״ר, עמותת ׳חברות הסיעוד׳׳, לשכת המסחר, תל אביב מוריה הורוביץ׳ כלפה – עו״ד, מנהלת עמותת ׳חברות הסיעוד׳, לשכת המסחר, תל אביב דורון רז – יו״ר, ארגון נותני שירותי סיעוד בישראל נורית איתן גוטמן – עו״ס ארצית, שירותי בריאות כללית יעקב לפידות – מנהל, אגף סיעוד, עמותת ׳עזר מציון׳ כלנית שורר – מנהלת, מרכז ׳ציפורה פריד׳, עמותת ׳עזר מציון׳ שגית קולמן – מנהלת שירותי מעטפת, אף סיעוד, עמותת ׳עזר מציון׳ לאה ויט – דוברת ומנהלת יח״צ, עמותת ׳עזר מציון׳ ליאור שטרסברג – מנכ״ל, עמותת ׳מטב׳ יהודה גוהר – מנכ״ל, עמותת ׳לב זהב׳ פרופ' יצחק בריק – יו"ר, האגודה לגרונטולוגיה משתתפים באמצעים מקוונים: יהושע שפונדר – בעלים, רשת דיור מוגן פרוטיאה, א.ב.א – איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים: שיר קרספין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת, ייתכנו אי דיוקים והשמטות. הסיעוד הביתי - מעטפת שירותים << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ״ה באייר התשפ״ג. הדיון הזה הוא השלישי היום במסגרת יום ״והדרת פני זקן״ בכנסת, ובכל הוועדות היום מתקיימים דיונים במסגרת הנושא הזה, בכל מיני תחומים ואני חושב שזה דבר חשוב מאוד. אנחנו נזכה בדיון להשתתפותו של השר יצחק שמעון וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שיכבד אותנו בהמשך בנוכחותו. אז אנחנו נפתח את הדיון בנושא ״הסיעוד הביתי - מעטפת השירותים״. מי עוסק ראשון בנושא הסיעוד הביתי? מי מציג את המצגת של עזר מציון? בבקשה. << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> שלום לכולם, לפני שאני אתחיל אני רק רוצה לומר תודה לחבר הכנסת, הרב אייכלר, על הזכות להיות כאן ולהשמיע את הקול והצרכים של הזקנים. זה הוא יום חשוב ומשמעותי, ואנחנו מאוד שמחים להיות חלק ממנו. אנחנו פה כדי להציג תפיסת שירות הוליסטית למען הזקן, שעזר מציון פיתחה ומשקיעה בה משאבים. מטרתנו היום היא שאתה, חבר הכנסת, הרב אייכלר, תוכל לצאת עם המלצה למדינה לאמץ את השיטה שלנו. שמי רווית פרננדס, אני עובדת סוציאלית, בעלת ניסיון של 15 שנים בתחום הזקנה. אני מנהלת אזור בחטיבת הסיעוד של ׳עזר מציון׳. נמצאים איתי כאן הנהלת האגף, יעקב לפידות ושותפות נוספות וטובות. לפני שאני אתחיל, אני רוצה לקחת אתכם לרגע שבו אבא או אמא של אדם, הופכים תלותיים ונזקקים לעזרה. אבא או אמא שאולי היו מאוד מאוד חזקים, עמוד תווך של המשפחה, אולי גם עזרו מאוד מאוד לילדים, ופתאום הם נזקקים לעזרה והיוצרות מתהפכים וילד צריך לטפל באימו. אני רוצה שתדמיינו את הסיטואציה הזו גם אצל אדם שאין לו ילדים, אדם שאולי היה איש קריירה, מישהו שתרם המון לחברה, שפתאום הופך לתלותי וזקוק לעזרה. במדינת ישראל חיים יותר ממיליון ו-400 אזרחים ותיקים, מתוכם יותר מ-318 אלף זכאי חוק סיעוד. מדינת ישראל משקיעה והשקיעה רבות באמצעות חוק סיעוד, כדי לאפשר לזקן להזדקן בסביבה הטבעית והמוכרת שלו. יש שיח מקצועי מאוד מאוד רחב סביב היישום של החוק ונעשתה חשיבה רבה להתאמות שצריך לבצע בו. המענה הקיים היום הוא חלקי ומותיר לא מעט צרכים שפוגעים באיכות חיי הזקן ומקשים על בני המשפחה. החזון שלנו, של ׳עזר מציון׳, מבקש לקדם את תפיסת השירות הייחודית וההוליסטית ביחס לזקן. אנחנו מאמינים שלכל אדם הזכות להזדקן בכבוד, בסביבתו הטבעית, תוך שמירה על איכות חייו. אנחנו חייבים לתת להם את הכרת הטוב, אנחנו מאמינים שאלה אנשים שנתנו הכול בשביל המדינה שלנו ואנחנו גם חושבים שמדובר בדרך ארץ ובחינוך. התפיסה שלנו נבנתה הודות לעשרות שנים של עשייה למען החולים בכלל וקשישים בפרט. לצורך העניין, כשאנחנו פונים לחולה, חולה סרטן או כל דבר אחר, אנחנו חושבים מה אנחנו יכולים לעשות בשביל לתמוך בו. מעבר לזה, אנחנו מסתכלים על כל המעטפת הרחבה, על מה אנחנו יכולים לעשות בשביל לעזור למשפחה, לילד. אולי צריך חונך, אולי צריך אוכל. מה- DNA הזה, בעצם ינקנו את התפיסה שלנו בעולם הזקן. יש אתגרים לא קטנים, בעצם ההגעה למצב תלות זו נקודת משבר שדורשת מענים מדויקים, שמנוהלים ממקור אחד ועם רצף טיפולי. אנחנו מאמינים שמקור אחד שמנוהל מקצועית, יביא לשיפור ברווחה הנפשית של הזקן, באיכות החיים שלו, יוריד מהעומס על המשפחה וכתוצאה מכך, גם יפחית מהעומס על המערכות הציבוריות השונות. יהיו פחות אשפוזים, פחות ביקורים בקופות חולים, פחות פניות לרווחה ולגורמים נוספים. יש לא מעט אתגרים שאיתם מתמודדים הזקנים. המחלה הרחבה שמרבית הזקנים מתמודדים איתה היא הבדידות. גם כאלה שמאוד מאוד עטופים ויש להם משפחה תומכת, עדיין בסוף רובם מתמודדים עם בדידות לא קטנה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש לנו את הזכות לקבל את השר יצחק שמעון וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> העונג כולו שלי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו באמצע המצגת של ׳עזר מציון׳, אבל ברשותך, לכבוד השר, שצריך ללכת, אנחנו נפסיק פה ונמשיך אחר כך. ואז אם השר ירצה לראות הוא יוכל להמשיך. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> ׳עזר מציון׳ זה באמת ארגון מאוד חשוב. אני זכיתי גם להתנדב ולעבוד בו במשך כמה שנים. אני לא יודע אם אתם זוכרים את זה או מקשרים כי הייתי אז יותר צעיר, אני עדיין צעיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם אני צעיר, אבל החוק אומר שאני קשיש. מה אני אעשה? אתה יכול להתווכח עם החוק? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אתה לא אזרח ותיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אם אתה אזרח ותיק אז אתה בניגוד עניינים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ממש. חשבתי על זה שכנראה הייתי צריך להגיע לגיל הזה בשביל לעשות יום בנושא ״והדרת פני זקן״, אבל כשעשיתי את זה לא חשבתי על זה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> טוב, איפה ברכי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> פה. היא כבר ייצגה את המשרד שלך בכבוד בדיון הקודם. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אז קודם כל, אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת ישראל אייכלר, על היוזמה לציון יום ״והדרת פני זקן״ בכנסת. אגב, לפני שבועיים היה ציון של שבת ״והדרת״, בו הקהילה דנה בנושא האזרחים הוותיקים ומכבדת אותם בעליות לתורה וכולי. מי שהגה את זה היה אורי אורבך, זכרונו לברכה. ישנם מספר גופים או משרדים, שאמונים על כל מה שקשור במתן סיוע לבני הגיל השלישי. יש את משרד הרווחה, את משרד הבריאות ועכשיו גם את משרד הנגב והגליל, שאליו עבר האגף לאזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה החוסן הלאומי שלנו. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> נכון. אני דואג לומר את זה. אני אוהב להגיד שהם לא האזרחים הוותיקים אלא המבוגרים האחראיים. כך אני רואה את זה וכך גם המשרד רואה את זה. מטרת העל שאותה הצבנו באגף לאזרחים ותיקים, היא דחיית תקופת התלות. אנחנו בעצם רוצים לתת מענה ושירותים לאזרח ותיק, שמרגע שהוא יוצא לפנסיה, יהיה לו זמן משמעותי ביום שבאמצעותו הוא מתמלא. ברכי שנשארת פה, תייצג אותנו נאמנה בהצגת התוכניות שאותן אנחנו עושים במשרד. אנחנו פועלים במשרד בכמה מישורים והיבטים, אותם אנחנו מגדירים כחוסן אישי, חוסן חברתי וחוסן כלכלי. יש כרגע מספר פרויקטים שאותם המשרד מפעיל, אני לא ארחיב כרגע על כולם אבל כן אוכל לומר יש כמה נושאים, שמי שהתחילה אותם וחייבים לציין את זה על אף שהיא לא פה, זו חברת הכנסת מירב כהן, שעשתה עבודה די מדהימה במשרד כשהייתה השרה לשוויון חברתי. ואנחנו ממשיכים את אותם הפרויקטים המדהימים. אז יש את פרויקט ׳ותיקים בעבודה׳, שזו תוכנית לבני 60 ומעלה, שמעוניינים להשתלב בשוק העבודה. במסגרת התוכנית יש אתר ייעודי לחיפוש עבודה, מרכזי תעסוקה, הכשרות מקצועיות ועידוד מעסיקים לקבל לשורותיהם עובדים בני הגיל השלישי. בנוסף, אנחנו עובדים על איוש תקנים של אזרחים ותיקים בשירות המדינה. יש משרות ייעודיות להעסקת אזרחים ותיקים בשירות המדינה. המשרד פועל לאייש את אותם התקנים שנקבעו בפיילוט ואנחנו מקווים שאפשר יהיה להרחיב את זה לגופים נוספים ולהגדיל גם את מספר התקנים. בנוסף, יש פרויקט יפיפה בשם ׳באים לטוב׳. בשיתוף פעולה עם משרד החינוך והחברה למתנ״סים, שמסייע למציאת מקומות התנדבות. אני בעצמי הייתי באור יהודה וראיתי במו עיניי איך זה ממלא את האזרחים הוותיקים, שבאים להתנדב פעם או פעמיים בשבוע. כל אחד יכול לתרום לפי תחומו ועניינו ויש באמת מגוון רחב של תחומים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כבוד השר, בוא תעצור רגע לשתות ותברך. (שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מברך 'שהכול') << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי שבא מאשכנז לא יכול להגיד בנוסח אחר. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> סליחה? אני באתי מקראקוב. סבא שלי היה חסיד בובוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם כל, שלא יגידו שאין לבובוב נציגות בכנסת. אבל השם היה נשמע לי גרמני. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> מה זה וסרלאוף? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מים רצים, ריצת המים. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> מרוצת המים, כמעיין המתגבר. אגב, אבשלום קור עשה על זה תוכנית והוא הגיע למסקנה ואף הוכיח שמים זורמים זה בעצם בגלל שאין מים אלא תורה. לכן, שרשרת הדורות אחורה היא של תלמידי חכמים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מעיינות החוכמה זה דבר שמשתלב בדיון. כפי שאמרתי היום כבר 10 פעמים, זקן – 'זה שקנה חכמה'. ספר החינוך אומר שכל מצוות ״והדרת פני זקן״ מטרתה היא שהצעירים ילמדו מהם, בגלל שהזקנים למדו וצברו חוכמה. מטרת החיים ומטרתו של הקדוש ברוך בבריאת האדם היא שהוא ירכוש חוכמה, כך אומר ספר החינוך מזה 1,000 שנה. כך שהעניין של ״והדרת פני זקן״ משתלב לנושא הדיון מהמקום הזה שהזקן הוא זה שאצלו החכמה, הוא זה שצבר חכמה ודרכו לימוד החוכמה, כמעיין המתגבר. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> מה ההבדל בין זקן לשיבה? למה אומרים מפני שיבה תקום ולא מפני זקן תקום? אבל עזוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם יש לך תשובה טובה תגיד את זה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> אני חושב על זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש כאלה שאומרים שזקן מיוחס לגיל 60 ושיבה מיוחסת לגיל 70, כך כתוב במשנה. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> ושניהם תחת אחריותנו. אז ככה, התחלתי לדבר על פרויקט ׳באים בטוב׳, אז יש לנו התנדבויות בבתי ספר, התנדבויות עם הגיל הרך והקמת קהילות ויוזמות לטובת חיזוק הקשר הבין דורי. דבר אחרון שאגע בו זה כיתות ותיקים. אם תרצו, ברכי תרחיב לכם אחר כך על שלל הפרויקטים, היא עושה עבודה נהדרת וזה הזמן לפרגן לך. לא יוצא לנו להיפגש הרבה במשרד, אבל אני שומע ומקבל פידבקים חיוביים מאוד על הפעילות החשובה שאתם עושים שם. אגב, אני מקווה שאחרי שסמוטריץ׳ יחזיר את התקציב שמגיע לנו, נוכל להרחיב את הפעילות של אזרחים ותיקים ואף לייצר עוד פרויקטים משמעותיים וחשובים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בבקשה לא לצער אותנו. אנחנו ביום חגיגי של ״והדרת פני זקן״, וברגע שאתה מתחיל לדבר על האוצר אז כולם עצובים. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> חס וחלילה, אנחנו אופטימיים עכשיו. באתי במבט אופטימי. פרויקט ׳כיתות ותיקים׳ נועד להעשיר את האזרחים הוותיקים לשם כך יש כיתות שמיועדות רק להם, כיתות לימוד שפועלות בשעות הבוקר בבתי הספר העל יסודיים בכל רחבי הארץ, לשם הם מגיעים ושומעים שיעורים והרצאות מרתקות במגוון של תחומים ונושאים. אני אומר משהו בנימה אישית. בסוף, גם הצעירים פה מבנינו, אנחנו האזרחים הוותיקים של המחר וזו סוגייה שכולנו נדרש לה בשלב כל שהוא. אני חושב שכשאנחנו מסתכלים על אזרח ותיק, אנחנו צריכים לראות זה ערך ולא חלילה נטל. כל מה שהם צברו כל בחייהם, יש לנו את האפשרות ואת ההזדמנות ללמוד מהם, להוקיר ולהעריך אותם, כי הם אוצר גלום של ידע ושל ניסיון חיים. אני אומר את זה ממקום אישי כי אבא שלי, שהיה ראש ישיבה במשך הרבה בשנים, זכיתי לגלות אותו פתאום כשהוא יצא לפנסיה. פתאום יש לו זמן אליי, אני בא אליו בכל יום ראשון ואנחנו לומדים בחברותא. אני שומע ממנו עצות לחיים ותובנות. אלה דברים שלא לומדים אותם באוניברסיטה ולא בשום מקום אחר, אלה כישורי חיים. את כל הניסיון והידע הזה אנחנו רוצים להנגיש לציבור, לתת להם את ההזדמנות להביא את זה לחברה ולבטא את זה החוצה. אני חושב שאנחנו מבינים את האחריות שמוטלת עלינו על מנת שזה יקרה. וחבר הכנסת אייכלר, אנחנו פועלים ונפעל יחד על מנת לתת להם את הפלטפורמה המתאימה, את שוויון ההזדמנויות בתחום הזה ועל מנת להרחיב את מגוון האפשרויות הקיימות. אני מודה לכם שבאתם ושהקשבתם ומאחל לכולנו בהצלחה, אופטימיות ורק דברים טובים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש מקום לשאלות אישיות? למשל, בן כמה אתה? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> כן. אני בן 30. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה הצעיר שבח״כים? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> כך אומרים, כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> והוא ממונה עלינו, אתם מבינים את מה שקורה? << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> קשר בין דורי, כפי שאומרת ברכי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ״דור לדור יביע אומר.״ אני רוצה לומר לך, שכשאני נכנסי לכנסת בגיל 48, כולם אמרו: ״הצוציק הזה כבר הגיע לכנסת.״ היום כבר בגיל 30 אתה מגיע לכנסת, אתה מבין את השינוי? זה שינוי מאוד מעניין ואני חושב שיש פה זכות לאדם בן 30, לקחת דווקא משימה כמו זו, של האנשים המבוגרים, כי זה עולם שלם. קודם כל, אני לא ידעתי שאנחנו יותר ממיליון ו-200 אלף איש, לכן אני חושב שזו זכות גדולה מאוד. אני רוצה להודות לך ולמשרד שלך לא רק על תחומי הנגב והגליל, שגם שם יש לנו דברים חשובים, אבל על נושא של החוסן הלאומי. כי כאשר הצעירים נשמעים לזקנים, זה החוסן הלאומי שלנו. אז בעזרת השם, ״דור לדור יביע אומר״, ואיך אמרת קודם? אתם האזרחים הוותיקים של המחר. אז בעזרת השם אני מאחל לך שכשתגיע לגילי, עוד תצליח לעשות ואולי גם להיות יושב ראש הוועדה. תודה רבה אדוני. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמשיך עם ׳עזר מציון׳, מאיפה שעצרנו. << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> תודה רבה. לפני שאני אמשיך אני רוצה להתייחס למשהו שאמרת על הגיל. אדם בן 80, לא מבין שהוא בן 80, זה משהו שגם לי לקח כמה זמן להבין אותו אבל לגיל אין באמת ערך. זאת אומרת, כל עוד האדם פעיל וכוחו במותנו, הוא מרגיש צעיר, לגיל אין הרבה משמעות עד שאתה באמת נזקק. השר דיבר על דחיית התלות ועל חוסן אישי וזה מאוד מתחבר למה שאנחנו מעלים פה. אז אמרתי קודם לכן בדבריי על ההתמודדות עם הבדידות, שבעניינו זו אחת המחלות הקשות ביותר שגם הכי זקוקה למענה ושכולם סובלים ממנה. יש גם כמובן את הריתוק לבית, ירידה קוגניטיבית וכל הנושא של היעדר ידע. אנחנו רואים אנשים מבולבלים, לא יודעים מה לעשות, מאיפה להתחיל, לאן לגשת ואיך למצות את הזכויות שלהם במקרים של נפילות בבתים, של אשפוזים ושל טיפולים חוזרים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מכיר ש- ׳עזר מציון׳ לא מסייעים רק לקשישים אלא לכל הגילאים. זה חסר לי פה במצגת ואנשים לא יודעים. ׳עזר מציון הוא אחד מהארגונים המופלאים ביותר, שמוכיחים את ההוכחה הניצחת ביותר לכך שאין כמו הציבור החרדי בתחומי התנדבות ותרומה. אגב, הארגונים האלה, כמו ׳איחוד הצלה׳ ו- ׳עזר מציון׳, מכילים את כל האוכלוסיות, זה לא רק חרדים. אבל היוזמה היא של הרב צ׳ולק, שכולנו עפר לרגליו במסירות שלו. אז תסיימי בבקשה במענים שאתם נותנים בפועל למען הזקן. << אורח >> יעקב לפידות: << אורח >> אני רק אשלים משפט. בהתייחס לפעילות הרחבה של ׳עזר מציון׳, את הפעילות הרחבה שאותה אתה מכיר, הלכו והעתיקו אל עולם הקשישים. ההתייחסות הזו באה ואומרת שאת מה שעושים עבור נער חולה בסרטן, את המעטפת שאותה הוא מקבל, את אותו היחס ולא פחות, מעתיקים לעולם הזקנה עבור אותם קשישים במטרה לתת גם להם את מעטפת השירותים הרחבה ש- ׳עזר מציון׳ נותנת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אוקיי, אז עכשיו בואו נתמקד במענים שלכם לקשישים. << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> ׳עזר מציון׳ משקיעה משאבים רבים כדי לספק שירותי סיעוד מאוד רחבים ואנחנו עושים את זה בכמה עולמות. יש את מעטפת השירותים הכללית, שנותנת הסעות באמבולנסים למרותקים, השאלת ציוד, מכירת מוצרי טיפול רפואי במחירי עלות, חלוקת ארוחות חמות למלווים של מאושפזים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את זה רואה כל מי שבא לבית החולים, את הלחמניות שלכם. << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> נכון. וגם ייעוץ והכוונה רפואית. יש לנו מערך מתנדבים מדהים, שפועל באמצעות קבוצות WhatsApp, שלשם אנחנו בעצם דואגים להעביר חולים, בדיקות, תרופות וכו׳. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תסבירי לי, מה זה להעביר בדיקות? << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> יש לנו מערך שנקרא ׳מחוברים לחיים׳, הוא מבוסס על הרעיון לפיו ישנם אנשים שרוצים לעזור, אבל לא יכולים להתחייב ליום ושעה קבועים, אז הם מתחברים לקבוצות ה- WhatsApp ולשם מועלים כל מיני צרכים, כמו להעביר חולה ממקום למקום, להעביר תרופות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסעות? << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> לאו דווקא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז מה זאת אומרת בדיקות? << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> אם מישהו צריך להעביר בדיקה לבית חולים מסוים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את הבדיקה עצמה? לוקחים מבית הקשיש אל בית החולים או למעבדה? << אורח >> יעקב לפידות: << אורח >> לפעמים לקופות החולים. כאשר החולה לא יכול להגיע, אז אחות יכולה באישור להגיע ולקחת ואז יכולים להעביר את זה לקופות החולים. וגם בכל מיני הזדמנויות אחרות. למשל מקרים בהם קשישים זקוקים לתרופות ולא יכולים ללכת ולקנות, אז על ידי ׳מחוברים לחיים׳ ובשיתוף עם קופות החולים, יש נהגים שעושים בהתנדבות את השירות הזה עבורם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש בהדרכה מתן כלים לטיפול במטופלים שמתמודדים עם דמנציה, יש לכם תשובות לזה? << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> יש לנו מרכז שלם שנקרא ׳מרכז ציפור הפריג׳׳, שנותן מענה לכל תחום הדמנציה וירידה קוגניטיבית. אחד מהמענים זה באמצעות הדרכה ומתן כלים למטפלות, שמטפלות בחולים דמנטיים. אנחנו גם נותנים טיפול רגשי, ייעוץ ותמיכה לבני המשפחה, מיצוי זכויות, קבוצות תמיכה, הרצאות ועוד. בהקשר של ההדרכות המקצועיות, אנחנו מאמינים שככל שנעצים את המטפלות ונעמיק את הידע ואת סל הכלים שלהן, כך הן יוכלו לתת שירות רחב ומקיף יותר. יש לנו הכשרות בנושא הפעלה גופנית, ששם אנחנו מלמדים את המטפלת כיצד להפעיל את הקשיש בהתאם לצורך שלו. יש לנו הכשרה שמטרתה לשמור ולחזק את היכולות הקוגניטיביות של הקשיש באמצעות כל מיני משחקים והפעלה חווייתית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי מממן אתכם? << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> אנחנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הכול תרומות? << אורח >> רווית פרננדס: << אורח >> לא. אנחנו משקיעים לא מעט ומשתמשים בעלויות תפעול מאוד נמוכות. אנחנו גם משתמשים ביתרות הסיעוד שלנו לצורך כל השירותים שאנחנו מספקים וכן, גם לא מעט תרומות שאנחנו מקבלים מהמון המון גורמים. יש לנו גם המון שותפים טובים בדרך, שאיתם אנחנו זוכים לעשות שיתופי פעולה. משרדי הממשלה, הביטוח הלאומי והמחלקות השונות ברווחה. << אורח >> יעקב לפידות: << אורח >> גם המשרד לשוויון חברתי שותף איתנו בחלק מהנושא של מתן מענה לקשישים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בהסעות? << אורח >> יעקב לפידות: << אורח >> יש מוקד טלפוני של המשרד לשוויון חברתי, שדרכו מגיעות חלק מהפניות אלינו, על מנת שנוכל לספק מענים באמצעות המתנדבים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה על המצגת. << אורח >> לאה ויט: << אורח >> שמי לאה ויט ואני הדוברת של ׳עזר מציון׳. אני רק רוצה לחדד עוד משפט אחד בנוגע ל- ׳עזר מציון׳. בעצם מה שאנחנו רוצים לומר זה שבעצם ׳עזר מציון׳ פיתחה תפיסת שירות שאומרת שלזקן מגיע לקבל הכול תחת קורת גג אחת. אנחנו נותנים גם את שירותי המעטפת הכלליים, כמו אמבולנסים, אנחנו מכשירים את המטפלות, אנחנו נותנים המון פרויקטים. שאלת קודם על המימון. יש לנו שותפות עם המוסד לביטוח לאומי ועם משרדי הממשלה ומה שאנחנו רוצים לבקש היום בעצם זה את העזרה שלך, של הוועדה ושל קובעי המדיניות, זה בעצם להחיל את השיטה הזו ואת התפיסה שאותה אנחנו מביאים. לא רק בשביל ׳עזר מציון׳, לא רק בשבילנו, אלא בשביל כל מי שפועל בתחום הזה, שהמדינה תעזור לכל זקן לקבל את מה שאנחנו מזהים כצורך שלו, וזו היא המעטפת ההוליסטית הרחבה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. אולי זה המקום לבקש את ההתייחסות מתמי דיסקין, מנהלת האגף הבכיר לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה, בבקשה. << אורח >> תמי דיסקין: << אורח >> טוב. הייתי רוצה לעשות משהו קצת יותר דופן ולבקש משהו. משרד הרווחה אחראי על הפעילות בתחום הזקנה של 256 רשויות מקומיות, באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ובאמצעות עוד מגוון רחב של מסגרות. אני יכולה לשבת כאן ולדבר על 180 מרכזי היום שלנו, על מועדוני המופת ועל הקהילות התומכות, אך ברשותך, אני הייתי רוצה קודם כל למסור את רשות הדיבור. יושבות כאן מנהלות מחלקה לשירותים חברתיים שהן גם עובדות סוציאליות ברשויות המקומיות, הן אלה שרואות את האזרחים הוותיקים, מסתכלות להן בעיניים ונותנות להם את השירותים. לכן הייתי רוצה לתת להן קודם כל את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תתני את רשות הדיבור למי שאת חושבת. << אורח >> בת שבע פיק: << אורח >> הי, אני בת שבע. אני עובדת סוציאליות ומנהלת את אגף הרווחה של המועצה האזורית ׳גזר׳. אני נמצאת כאן היום גם כנציגת השלטון המקומי. המצגת היא באמת מרגשת ונותר רק להסיר את הכובע בפני ׳עזר מציון׳. חשוב לי אבל להדגיש גם בהיותי חלק מהמערכת הזו, את השלטון המקומי, שבעיניי הוא השחקן המרכזי בהענקת השירותים. גם בהמשך לדיון שהיה בוועדה הקודמת, אנחנו מכירים היטב את התושבים שלנו, את הצרכים שלהם ומפתחים שירותים ארוכי טווח על מנעד שלם. מועדונים חברתיים, טיפול למרותקי בית, מרכזי יום שנועדו להפיג את הבדידות ולחלץ את הקשישים מהקיבעון בבית. שבמקרים רבים העובד הזר שמטפל בהם הוא החברה היחידה שיש להם ופעמים רבות הם אפילו לא מדברים באותה שפה. בהגעה אל השירותים שלנו, בקשר עם עובדות סוציאליות, שבסוף נמצאות בחזית וצריכות לקבל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את יכולה להגיד בשם השלטון המקומי שבכל עירייה ובכל שלטון מקומי, באות העובדות הסוציאליות אל הקשישים? לפחות פעם בחודש? << אורח >> בת שבע פיק: << אורח >> אנחנו נותנים לכל קשיש את המענה שלו הוא זקוק. אנחנו צריכים חיזוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כי לי יש תחושה שזה לא קורה, שהעובדים הסוציאליים לא מגיעים. << אורח >> בת שבע פיק: << אורח >> אנחנו צריכים חיזוק משמעותי, לא רק באחריות אלא גם בסמכות ובתקציבים. כי בסופו של דבר, גם בדיון הקודם דובר פה על מיקומו של השלטון המקומי. מבלי להתייחס למה שקורה בוועדת הכספים, השלטון המקומי הוא השחקן הקבוע ביותר שנמצא בקשר עם התושבים שלו. הרשות שלי, מפעילה בימים אלו ממש, מוקד ייעודי לאזרחים ותיקים ובעקבות פניות גם יוצאות עובדות סוציאליות לביקורי בית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> איפה? << אורח >> בת שבע פיק: << אורח >> במועצה אזורית גזר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וידוע לך גם על המצב בערים אחרות? << אורח >> בת שבע פיק: << אורח >> נמצאת פה חברתי מבת ים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אז אחרייך ניתן לה גם לדבר. זה מאוד חשוב לי לשמוע, כי אני מכיר ערים בהן העובדות הסוציאליות לא מכירות את הקשישים ממרחק של 100 שנים, אלא אם כן יש איזה מקרה טרגי או משהו כזה, אבל ביום-יום, בשוטף, לא רואים אותן. << אורח >> בת שבע פיק: << אורח >> אני חושבת שהן מוסרות את הנפש על ההיכרות עם האזרחים הוותיקים. אני חושבת שהקורונה, עשתה לנו בהפוך על הפוך שירות מצוין, כי היא העמיקה את הקשר שלנו עם האזרחים, ברמה הפרטנית, המשפחתית והקהילתית. זה אף פעם לא מספיק ואנחנו תמיד צריכים להשתדל ולעשות יותר. ״לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה.״ הדבר האחרון שאפשר להגיד זה שמתבטלים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מי יגיד שמתבטלים? אף אחד לא אומר את זה. מציין את העובדה שהקשיש לא רואה אותם. את יכולה להגיד, ובצדק, שאין לכם תקציב לכל כך הרבה עובדות סוציאליות. << אורח >> בת שבע פיק: << אורח >> אני חושבת שזה It goes without saying , שאין מספיק תקציב, שאין מספיק תקנים, אבל אני - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מקבל את זה. אבל העובדה היא שאין מספיק היכרות בין העובדים הסוציאליים לקשישים, לדעתי זה נכון מאוד לגבי רוב הערים הגדולות. << אורח >> בת שבע פיק: << אורח >> לכן הבקשה פה, בגלל הידע, הקשר וההיכרות המעמיקה עם התושבים שלנו, היא לחזק את השלטון המקומי. להעביר אליו אחריות, להעביר אליו תקציבים ולאפשר גמישות בתקציבים, כפי שמשרד הרווחה פועל בשנה וחצי האחרונות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, בבקשה. שם ותפקיד. << אורח >> מילכה קאסוטו שמחי: << אורח >> שמי מילכה, אני מנהלת המחלקה לאזרח הוותיק בעיר בת ים. העיר בת ים נחשבת היום לעיר הזקנה ביותר בארץ. יש כל כך הרבה זקנים כך שלא יהיה מצב בו העובדים הסוציאליים יוכלו להכיר את כל הזקנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני זוכר את בת ים כעיר עם הכי הרבה צעירים. << אורח >> מילכה קאסוטו שמחי: << אורח >> יושבים כאן ׳עזר מציון׳ ומגיע להם שאפו. אבל אני חושבת שמשרד הרווחה ושירותי הרווחה, צריכים לתכלל את השירות לאדם הזקן ולייצר עבורו רצף שירותי. כי מה שקורה היום זה שכל גוף עושה דבר אחר וגם המשרד לשוויון חברתי נכנס עכשיו לתחום ומכל מקום נכנס מישהו. אבל מישהו צריך לייצר את הסדר בהכול, על מנת שבסופו של דבר הזקן יקבל את השירות הטוב ביותר. כי הזקנה, כמו שדיברתם היום, נוגעת לצרכים פרטניים שתלויים במצבו של אותו זקן. אם יהיה רצף שירותי בין כלל השירותים, ולא כל אחד ינסה לקחת לעצמו, אז אני מאמינה שכן נצליח לייצר משהו שהוא נכון יותר לטובת הזקנים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להגיד אמירה כללית. המגזר השלישי משלים את ההמשלה בכל התחומים, ככל שהשלטון, בגלל 1,000 סיבות מוצדקות, מצליח להגיע פחות לדברים, כך גדל התפקיד אותו תופס המגזר השלישי, זה נכון לכל התחומים ולא רק לקשישים. את מודעת לזה. << אורח >> מילכה קאסוטו שמחי: << אורח >> אני מודעת לזה. זאת הזדמנות גדולה מאוד לשבת כאן, ומלבד לשבת בוועדה צריך לנסות לקדם את הדברים כדי שנצליח לעשות משהו למען הזקנים. דיברו כאן קודם על הזדקנות מיטבית. ההזדקנות המיטבית והטיפול בבדידות הם הדברים החשובים ביותר. אם על ידי תעסוקה, על ידי התנדבות או על ידי המון דברים נוספים שניתן לעשות. משרד הרווחה משקיע המון כסף בשביל להוציא לפועל תוכניות שילחמו בבדידות, שכאמור זו המחלה הקשה ביותר של הזקנה. אתה שאלת את שותפה שלי פה, על העניין הזה של עובדים סוציאליים שלא מכירים את המטופלים שלהם. אני שומעת איזו שהיא נימה של ביקורת ואני חושבת ש - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תפקיד הוועדה הזו הוא לבקר את הממשלה. << אורח >> מילכה קאסוטו שמחי: << אורח >> הביקורת הזו היא לא בהכרח נכונה, כי העובדים הסוציאליים עושים עבודה מאוד רצינית ונכונה עם כל אחד שמגיע לפתחם. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים על מנת להגיע גם למי שלא מגיע אלינו. ויש לנו מעמסה גדולה מאוד. אני לא אוהבת לדבר על המעמסה ועל כמות האנשים, אבל - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כדאי לדבר. כי אם שמים על עובדת סוציאלית אחת 4,000 תיקים, אז גם אם היא תהיה מלאכית היא לא תצליח לעשות את זה. << אורח >> מילכה קאסוטו שמחי: << אורח >> בדיוק. אז יש המון זקנים בטיפולה של עובדת סוציאלית אחת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני בא בצד הביקורת אבל לא בצד ההאשמה. אני מבקר את המציאות, אבל ברור לי שהאשמה היא לא אצלכם. << אורח >> מילכה קאסוטו שמחי: << אורח >> בנוסף אני אגיד שיש מחוסר של עובדים סוציאליים בצורה שלא תתואר, אנחנו פשוט לא מצליחים לאייש. העובדים הסוציאליים לא באים ולא מעוניינים לעבוד בשירותי הרווחה בשל המשכורת הנמוכה. אני לא באה בתלונות או בהאשמות אלא פשוט שמה את זה על השולחן. אני מברכת מאוד את קיום היום הזה, הוא מעניין וחשוב מאוד והלוואי וייצא מהוועדות האלו משהו שיעזור לנו לקדם את תחום הזקנים בארץ. << אורח >> דורון רז: << אורח >> כבוד היושב ראש, אם אפשר אז אשמח להעיר הערה. שמי דורון רז, אני יושב ראש ארגון נותני שירותי סיעוד. אני חושב שאתה אמרת דברים נכונים. אני שמעתי כאן עכשיו דברים שאני בכלל לא מבין מאיפה עם יצאו. אנחנו מטפלים בכ-320 אלף קשישים, זכאי חוק סיעוד. השלטון המקומי ולשכות הרווחה, משכו ידם מהטיפול בקשישים זכאי חוק הסיעוד והשאירו את המוסד לביטוח לאומי לטפל בהם לבד. חוק הסיעוד התחיל כשיתוף פעולה בין לשכות הרווחה, המוסד לביטוח לאומי ונותני השירותים, העמותות והחברות שנותנות שירותים בשטח. לפני מספר שנים, השלטון המקומי, בלחץ גדול מאוד, הפסיק את המעורבות של העובדים הסוציאליים שלו בלשכות הרווחה ובחוק הסיעוד, בוועדות ובליווי, והשאיר את הביטוח הלאומי ואותנו לטפל לבד בשטח. זה נכון שהוא מטפל בקשישים אחרים, כאלה שאינם זכאים לחוק סיעוד, אבל לא בזכאי חוק הסיעוד, שהם בעצם האוכלוסייה החלשה שזקוקה לתמיכה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה. אז עכשיו זכות התגובה לגברת תמי, שהייתה באמצע זכות הדיבור. << אורח >> תמי דיסקין: << אורח >> בסדר. אני אתייחס למה שאתה אומר וארחיב על עוד כמה דברים. אכן, בשנת 2018, קרה שבעצם - - - << אורח >> דורון רז: << אורח >> לא קרה, הוצאתם את עצמכם. << אורח >> תמי דיסקין: << אורח >> יחד עם זאת, המחלקות לשירותים חברתיים נותנות טיפולים פסיכוסוציאליים ואחרים לאנשים שהם זכאי חוק סיעוד, והלכה למעשה, ממשיך להתקיים קשר. יש פה את שותפתי, גלי גז, עו״ס ראשית בביטוח לאומי. קיימים שיתופי פעולה בין הסניפים ובין המחלקות, עדיין נעשים הדברים בשטח ועדיין, מרבית האנשים שמוכרים בתיקי התערבות במחלקה לשירותים חברתיים, הם זכאי חוק סיעוד. גם במרכזי היום, מרבית האנשים הם - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אמרת מילה שאני לא מכיר. מה זה תיקי התערבות? כי פה הנקודה. כי כשאני דיברתי קודם עם העובדות הסוציאליות על קשיש שיושב בבית ולא רואה עובדת סוציאלית, התכוונתי למי שאין שום אירוע אצלו. את מדברת כבר על מקרה של מי שיש אצלו תיקי התערבות, זאת אומרת שיש בעיה ושצריך להתערב. << אורח >> תמי דיסקין: << אורח >> המחלקה לשירותים חברתיים נותנת מענה בכל הרצף. לחלק מהאנשים נפתח תיק התערבות כי יש איזה שהוא סיכון או סכנה או קשיים משמעותיים, שמצריכים את טיפול המחלקה. לצד זאת, המחלקות לשירותים חברתיים מפעילות מגוון רחב של שירותים שמגיעים אליהם אנשים שלא נפתח להם תיק במחלקה לשירותים חברתיים. כל המועדונים החברתיים שלנו, חלק מהאנשים שמגיעים לקהילות תומכות, שזה שירות שלנו שגם אותו צורכים באופן עצמאי, כל העבודה הקהילתית שהמחלקות לשירותים חברתיים מפעילה, שמסייעות גם למחלקה להגיע לאנשים שאינם מוכרים ולא רוצים את הקשר, על ידי מתנדבים ופעילים. את כל הדבר הזה מתכללת המחלקה לשירותים חברתיים, כך שאם בנתונים היבשים אנחנו מכירים משהו כמו 185 אלף אנשים, אנחנו יודעים שאנחנו בעצם נוגעים לפחות ב-350 אלף אזרחים ותיקים, ואת כל הדבר הזה עושות בשטח מנהלות המחלקה, הלכה למעשה. אני חושבת שיש פה איזה שהוא רצף שצריך להסתכל עליו, בין המניעה לטיפול. יש הרבה מאוד שחקנים וזה בסדר גמור, כל אחד מביא את הערך המוסף שלו. יושבת מולי צפי, ממשרד הבריאות, יש לנו תוכנית משותפת בה נכנסות עובדות סוציאליות עם אחיות קופת חולים לאנשים במצבים מורכבים. כלומר, באמצעות מרכזי היום, אנחנו נותנים רצף שלם של שירותים. יש מקום לכולם ובאמת צריך שיהיה שחקן מרכזי ברשות המקומית, שיתכלל את זה ואנחנו כמובן רואים שמבחינתנו, זו המחלקה לשירותים חברתיים. משרד הרווחה ומשרדי ממשלה נוספים, פועלים בשנים האחרונות לאור החלטת ממשלה 127, שמדברת בעצם על דחיקת התלות. מה שאנחנו עושים שם זה לפתח את אותם אזורים של מניעה. על ידי הגברת שייכות חברתית, רשתות חברתיות והגברת משמעות, כדרך להפגת הבדידות. זה נוגע בכל השירותים שלנו. אנחנו מפתחים את הנושא הזה, מעמיקים בנושא הזה ומעבירים את הידע למחלקות. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נעבור ל-׳מטב׳ ונסיים עם משרד הבריאות. בבקשה. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> תודה רבה. אני אגיד בקצרה. קודם כל, לגבי הדיון שהתנהל פה. הדבר הבסיסי בשירותי רווחה זה קהילתיות ושיתוף פעולה, רווחה לא עושים לבד. לכן, כשאתה עובד מול הרווחה אתה עובד מול כל הגורמים הרלוונטיים שנמצאים פה ושעושים עבודה יוצאת מן הכלל. אם זה המוסד לביטוח לאומי, אם זה משרד הרווחה, אם זה משרד הבריאות, הרשויות המקומיות ועוד משרדים שנמצאים פה. חלק ממה שאני רוצה להגיד פה זה שבסופו של דבר, נושא הדיון הזה הוא הסיעוד הביתי והסיעוד הזה נותן שירות ללמעלה מ-300 אלף אזרחים ותיקים, שהמדינה קבעה שהם אזרחים שזקוקים לסיוע בפעולות היום-יומיות של החיים. גם היום בבוקר נכנסו עשרות אלפי מטפלות לבתים של קשישים והאתגר הגדול שיש לנו ב- Eco system הזה, שהוא מאוד משמעותי, זה לעשות חיבור בין הממשקים וכל הגורמים, כזה שלא קיים היום. כמו למשל קופות החולים ועוד גופים אחרים. כשאנחנו מסתכלים על הסיעוד הביתי, אנחנו מסתכלים עליו בראייה רחבה, כזו שיש בה מרכז יום, שזה שירות יוצא מן הכלל, שיש בה קהילה תומכת, שיש בה מערך מתנדבים ושיש בה פרויקטים בין דוריים כמו אלה שמוביל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. כשיש בעיה בבית אז כמובן שאנחנו פונים, לרשות המקומית, לאגף הרווחה, שהיא הרשות המקצועית שמובילה את העניין הזה ביחד עם צוות מאוד גדול של עובדים סוציאליים של הביטוח הלאומי, שגם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. לכן הראייה חייבת להיות רחבה, כי יש פה בסיס שהוא משמעותי. כולנו מבינים היום את האתגר הגדול בנושא הבדידות ואני אתן דוגמה לנושא הזה. תפקיד המטפלת הסיעודית, במשך 20 שנה ומעלה, לא עבר שום שינוי. לא נעשה שום שינוי בהגדרת התפקיד. אסור לה לעשות כלום בערך, אפילו לא לסדר תרופות. כולנו מבינים שהדבר הזה צריך להשתנות, בתוך האתגרים שיש היום ובייחוד אם אנחנו רוצים לייצר תהליך של מניעה. יש פה גורמים מקצועיים, ביטוח לאומי, משרד הבריאות וכמובן משרד הרווחה, צריך לשבת ולטפל בזה, כי זה חבל. יש פה תשתית משמעותית שכבר קיימת. גם בנושא המטפלות הסיעודיות, יש רפורמה יסודית. כל הנושא של הכשרה מסודרת, של מניעת נפילות, של בריאות, של פעילות גופנית, של תזונה בריאה ועוד, לכל הדברים האלה יש תשתית קיימת. יש לנו נטייה להמציא כל מיני דברים לפעמים אבל זה לא תמיד נצרך. יש פה תשתית קיימת. אני נפגש הרבה עם מטפלות ואני אומר מניסיון שזו תשתית של ציבור נפלא, למעלה מ-120 אלף מטפלות, שהגיעו לעבודה גם בתקופת הקורונה, כשאף אחד לא יצא מהבית, לכן אסור לנו להסתכל עליהן כשקופות אלא צריך להשקיע בהן, בהכשרה, בתמיכה, בתנאי העסקה וביצירה של אופק מקצועי, ואין לי ספק שהדבר הזה יעשה שינוי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה בערך אתם משלמים למטפלת לשעה? << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> אנחנו משלמים לפי מה שקובע המכרז של הביטוח הלאומי, שזה שכר מינימום פלוס ארבעה אחוזים בממוצע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כמה זה בכסף? << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> 30.61. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 30.61 לשעה? << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> כן. זה מה שכל השוק משלם. אני יכול להגיד לך שאצלנו וגם בארגונים אחרים, יש השקעה של הרבה מאוד משאבים בנושא הזה של תמיכה במטפלות ואני אתן לך דוגמה. אחד האתגרים הגדולים עבור מטפלת הוא הנושא של תמיכה נפשית, בסוף, בהרבה מאוד מקרים, המטפלת מתמודדת עם אובדנים, היא האחרונה שנמצאת עם הקשיש וכך הלאה צריך לתמוך בה נפשית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> וכל זה בשביל 30.61 שקלים לשעה. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> נכון. לכן הקמנו מוקד שנקרא ׳בשבילך׳ לטובת הנושא הזה. יש עוד דבר שחשוב מאוד להגיד ואתה מכיר את הנושא הזה והוא כניסה של בני משפחה מטפלים. זה כן מהלך שהמציאות מחייבת אותו, כי אין מספיק מטפלות ומספר האזרחים הוותיקים עולה. אבל הנושא של הכשרת בני המשפחה, של תמיכה בהם ומתן כלים, זה גם דבר מאוד משמעותי. היום זה כבר אזור ה- 30% או 40% מהנושא של חוק הסיעוד. בשורה התחתונה, ובזה אני אסיים. אני חושב שבעולם בו תוחלת החיים עולה באופן דרמטי, חייבים להקצות הרבה יותר משאבים, גם לפיתוח שירותים קהילתיים, כי במקום שידברו על פיתוח שירותים חדשים בתחום הקהילה עבור אנשים עם ירידה קוגניטיבית ואנשים אחרים, אז השיח בשנה האחרונה הוא על איך מצילים את מרכזי היום, שזה שירות יוצא מן הכלל, שיש בו הפגת בדידות, יש בו מפגש עם אחות ומפגש עובדת סוציאלית. תמיד יש מה לשפר במה שיש, אבל הדיון שמתקיים הוא דיון על הצלה במקום דיון על פיתוח וחיזוק, וזה לא טוב, בייחוד כי מדובר באתגר שהולך וגדל. אני אומר עוד פעם, יש פה Eco system טוב, צריך לדעת איך לא להרוס אותו ואיך - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מכל הדברים שאמרת אני צריך שתסביר לי דבר אחד, מה זה Eco system? << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> סליחה. יש תשתית שנבנתה בישראל, שאף הגיעו אנשים ללמוד ממנה במהלך השנים, תשתית של שירותים שנמצאים ליד הבית של הקשיש, ואין את זה בכל המקומות. קודם כל, חוק הסיעוד, שאמנם יש עליו הרבה ביקורת ועם חלקה אנחנו גם מסכימים - - - << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> רציתי שתסביר את המונח Eco system, כל השאר הבנתי. << אורח >> ליאור שטרסברג: << אורח >> תשתית. תשתית של שירותים שמטרתם היא אחת, לתמוך בקשיש. תודה רבה על ההזדמנות. << דובר >> קריאה: << דובר >> שיתוף פעולה בין מגזרי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אפשר להעיר משהו? לגבי בני משפחה מטפלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לאפשר לעוד שני אנשים לדבר ואני חייב לסיים. משרד הבריאות ואחר כך אדון בריק, בבקשה. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> אז קודם כל תודה על זכות הדיבור. שמי צפי הלל דיאמנט, אני האחות הראשית באגף לגריאטריה במשרד הבריאות. אני מברכת על היום הזה, בו הגריאטריה נמצאת בראש מעייננו. למרות שזה דרש מכולנו להתרוצץ בין וועדות, אבל אני חושבת שזה מבורך ותודה גם על הפעילות הגופנית שזה הביא לנו. עם זאת, אני מסכימה עם מה שנאמר כאן על ידי כל חבריי המלומדים ואני רוצה להוסיף על כך. כל המשרדים, ללא יוצא מן הכלל, עוסקים בזקנה כי הם מבינים שזקנה היא לא העבר, אלא העתיד. משרד הבריאות, בדגש על בריאות, עושה אינספור פעולות עם קופות החולים. במבחני תמיכה, ביישום של החלטות ממשלה, בשילוב של עבודה בין משרדית, כפי שהזכירה פה חברתי, את התוכנית לתיאום טיפול שזה בעצם מיזם שנעשה על ידי משרד הבריאות, קרנות הביטוח הלאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ואשל ג׳וינט, שבעצם נותן מענה לאנשים מבוגרים בקהילה, שבעצם נפלו בין הכיסאות. שיתוף הפעולה הזה בין האחיות והעובדות הסוציאליות שנותנות את המענה, יצר קסם למעל ל-5,000 אנשים עד עכשיו וזה ממשיך. נוסף לכך, מניעת נפילות, שהיא מאוד מאוד משמעותית ועם מבחני תמיכה ואינספור עשייה, גם עם השלטון המקומי, במסגרת ׳מונימאה׳, במסגרת פעילויות של קופות החולים וגם בבתי החולים, מניעת דמנציה. הפעולות שהוזכרו כאן הן מבורכות, הן נעשות והן משולבות. וכמו שאמר כאן חברי, יש עשייה בכל התחומים, גם במגזר השלישי וגם במשרדים הממשלתיים, בדגש על כך ובהבנה לכך שהזקנה צריכה להיות מטופלת. האם זה מספיק? לצערי, לא. אבל יש לנו חזון ואנחנו נקדם אותו ונעשה את זה. תודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעזרת השם תעשו ותצליחו. מר יצחק בריק, בבקשה. << אורח >> יצחק בריק: << אורח >> אז קודם כל, אני מאוד רוצה לברך אותך על היוזמה של היום הזה, מגיעה לך תודה על שהפנת את תשומת הלב שלנו לתחום הזקנה. כשנחקק חוק הסיעוד, נאמר בו במפורש, שהמטרה היא לעזור לאנשים שבכל או ברוב פעולות היום-יום שלהם, הם זקוקים לעזרת הזולת. המחוקק הבין שכדי לעשות את זה צריך לשלוח מטפלת לבית הזקן, שתעזור לו להתלבש, להתרחץ וכן הלאה. לצערי הרב, במשך השנים, נוצרה בחוק הזה שחיקה. אחת הבעיות הקשות ביותר היא המעבר, שכיום הוא גם קל, מגמלה בעין, בשירותים, לגמלה בכסף. ויש לנו לא מעט ידיעות על כך שאנשים שלוקחים את הכסף, רואים בו חלק מתוספת ההכנסה שלהם וזה לא הולך לטיפול בזקן. אני רוצה להתריע על זה ולומר שאם עכשיו יש כוונות נוספות, ועכשיו יש, זה כבר כמעט היה מונח על סדר היום של התקציב לפתוח עוד יותר את היד ולאפשר עוד יותר לאנשים לקחת כסף במקום גמלה בעין ואני חושב שזו שגיאה חמורה מאוד ושצריך למנוע את זה בכל תוקף. אני יודע שהזמן מוגבל וקצר אבל רק עוד נקודה אחת. אני יודע שיש כוונה, שאותה מעביר האוצר, להעביר חלק מהטיפול בחוק הסיעוד, בגמלת הסיעוד, אל קופות החולים. ואני חושב שזה גם מהלך שגוי מלכתחילה ולא צריך לאפשר את זה. קופות החולים לא ערוכות לזה ולא בנויות לזה. במקום זה, צריך לחזק את השירותים הקהילתיים הקיימים. אם מדברים על דחיקת התלות, מה יותר דוחק את התלות מאותה מטפלת שבאה אליו הביתה? מה יותר דוחק את התלות מזה שאדם יכול לבוא בהסעה מידי בוקר למרכז יום ולקבל שם ארוחות, פעילות חברתית ותעסוקה? לכן, אני חושב שהפנים צריכים להיות לכיוון של חיזוק השירותים הקהילתיים, כי זה מה שמונע את ההידרדרות במצבו של הזקן, בדיוק זה. לעומת זאת, אם יתנו לאנשים כסף, זה לא יביא לא לדחיקת התלות, לא ימנע שום דבר ולא יעזור בשום דבר, אלא להיפך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה אדון בריק. אנחנו מסיימים את הדיון בדברים שלך. אני מאחל לכולכם עבודה פורייה. אנחנו מאוד מעריכים את העבודות של כולם, גם במגזר הממשלתי וגם במגזר השלישי. כמו שאמרתי פעם, לפי הרבה שנים, עניין הרווחה והסיעוד במדינת ישראל, זה המזוזה של החסד של מדינת ישראל, ״עולם חסד יבנה״, בלעדיה אין לנו אפשרות להתקיים. תודה רבה לכולכם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:20. << סיום >>