פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ישיבה משותפת של הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה והוועדה המיוחדת לעובדים זרים 30/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 12 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה ופרוטוקול מס' 10 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, י' בסיון התשפ"ג (30 במאי 2023), שעה 13:30 סדר-היום: << נושא >> בחינת הטיפול הסיעודי באזרחים ותיקים ובשורדי שואה על ידי עובדים זרים ומניעת מקרי התעללות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים מירב כהן – יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה חברי הכנסת: אלון שוסטר מוזמנים: ענבל משש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה פקד נטלי דרורי – ק' ייעוץ וחקיקה מדור נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי לינא סאלם – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יעל קסטן רבסקי – ממונה ארצית מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי מירי מאיר-שטטמן – מנהלת תחום פ"א ניצולי שואה - אזרחים ותיקים, מינהל, משרד הרווחה והביטחון החברתי גל שחם – עו"ס ראשי לחוק הגנה על חוסים, אגף בכיר אזרחים, משרד הרווחה והביטחון החברתי ברברה לנג – מנהלת תחום מניעת התעללות בזקנים, עו"ס, משרד הבריאות צפי הלל דיאמנט – מנהלת מח' ליישום סטנדרט בסיעוד בגריאטריה, משרד הבריאות מיכל מגן – מנהלת תחום בריאות, משרד לפיתוח גליל והחוסן הלאומי נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי גל גז נוה – עו"סית, מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי דורון תשתית – מנהל המרכז לגביית קנסות, רשות האכיפה והגבייה גדעון זעירא – מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת איתן בנימין – מיסד ומנהל השדולה הישראלית למען קשישים, ארגונים המייצגים אזרחים ותיקים משה יועד הכהן – יו"ר העמותה לקידום זכויות הסיעודיים, ארגונים המייצגים אזרחים ותיקים דפנה פודור – עו"ד לענייני הגירה וזרים, מטה מאבק הסיעודיים בישראל שלום קוטשר – מנכ"ל אנש"ים - ארגון נכי שיתוק מוחין, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות שושנה ברוך – מזור - נכים לטובת נכים, תחום מונשמים, עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלות רענן שנהב – אופק רגב עובדים זרים בע"מ, עו"ס, לשכות פרטיות לענף הסיעוד ענת שוסטר – מנהלת השירות הסוציאלי, הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל נעמה זקן – בת לנזקקת לעובד זר שוש כהן – אזרחית שהתלוננה על התעמרות המטפלת באימא שלה ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלות הוועדה: דיקלה טקו – מנהלת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים אריאלה אהרון – מנהלת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה רישום פרלמנטרי: הדס כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת הטיפול הסיעודי באזרחים ותיקים ובשורדי שואה על ידי עובדים זרים ומניעת מקרי התעללות << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צהריים טובים, ברוכים הבאים. ראשית, אני מבקש להתייחס לכמה נושאים שעל סדר-היום. התבשרתי הרגע בכאב רב על עוד קורבן נוסף שמדינתנו נאלצת להקריב במלחמה בטרור, שוב באזור השומרון. אני מגנה את הפיגוע הכואב והמתסכל הזה, שולח מכאן את תנחומי למשפחתו, ומבטיח ומתחייב, בשם כל כנסת ישראל וממשלת ישראל, שבאמת כתמיד ידה הארוכה של מערכת הביטחון תגיע ותחסל ותגדע את אותם מרצחים, ותפגע בהם ובשולחיהם עד חומרה. השם יקום דמו של הנרצח שכל חטאו שהוא בן העם היהודי במדינת הלאום של העם היהודי. בנוסף לכך, אני מבקש לשלוח מכאן את כאבי ואת תנחומי למשפחתו של מרן הישיבות הליטאיות, הרב אדלשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה, לתלמידיו, למוקיריו ולממשיכי דרכו; היה ידוע כפוסק גדול וכאישיות גדולה שיודעת להסתכל באופן רחב; האדמו"ר הראשון שיצא בקריאה שמיישרת קו עם גורמי המקצוע הבריאותיים בתקופת הקורונה והפסיק את הלימודים, וידע להראות שערך החיים הוא ערך עליון אפילו לפני ערך לימוד התורה. ברשותכם, אני מקדם בברכה את הדיון הכל-כך חשוב הזה, שיזמה והתאמצה לקראתו חברתי מירב כהן יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה. הדיון הזה יעסוק בבחינת הטיפול הסיעודי בדגש על אזרחים ותיקים, קשישים, בשורדי שואה ובזכאי טיפול סיעודי על ידי עובדים זרים, ותוך כדי כך מניעת מקרי התעללות שמתעללים המטפלים הזרים במטופלים הזכאים. ההתעללות בזקנים, בשורדי שואה ובאנשים עם מוגבלויות מתבטאת במספר תחומים – ההתעללות פיזית, נפשית, מינית, רגשית, לעיתים מדובר במכות, בכליאה, בהזנחה, בחוסר התייחסות ובזלזול ברצון המטופל, בצורכי המטופל. פעמים רבות המטופל אפילו לא יספר לבני משפחתו על היחס שהוא חווה, גם בשל מגבלה, גם בשל מבוכה וגם בשל תלות שהוא מפתח באותו עובד שאמור להיות מיטיב ומאריך איכות החיים של אותו זכאי. הדיון החשוב הזה של הוועדה, כפי שאמרתי, יחד עם הוועדה לטיפול בשורדי שואה, מעלה על סדר הדיון נושא מאוד מאוד מאוד חשוב והיא בחינת הטיפול הסיעודי באזרחים ותיקים ובשורדי שואה. כאמור, בכל כמה שבועות אנחנו מזדעזעים יחד מכתבות על עובדים זרים אשר נמצאו מתעללים במטופליהם. כמה סיפורי זוועה שאני אעלה כאן הם המעט מן המעט, וגם יכול להיות שהם גם מחטיאים את המצב האמיתי, הטרגדי, כי חלילה הם יכולים לשוות איזושהי תחושה שזה רק הסיפור, אבל זה ממש על קצה קצהו של הקרחון. מקרה בו עובדת זרה נאשמה שכלאה קשישה במחסן, הלכה לעבוד בעבודה נוספת – משק בית – שכנים מגיעים, שומעים נהמות ובכי קורע לב, פותחים את המחסן, מגלים את אותה קשישה כשפניה אל הקיר, פיה סתום, היא קשורה, היא חבולה, היא מותשת ומושפלת. מקרה אחד. מקרה נוסף בו עובד זר נעצר בחשד לתקיפה והתעללות בקשיש במוסד סיעודי – כאן אנחנו יודעים את זה הודות לערנות של עובדת סוציאלית, שהייתה מספיק ערנית וראתה את זה במצלמות. ויש עוד מקרים רבים וכואבים. לאורך הדיונים הקודמים שניהלנו וקיימנו בנושא אני ביקשתי לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות כדי להצר את צעדיהם של המטפלים הפושעים האלה, לוודא שהם ישלמו על פשעיהם בחירותם, בהכנסתם ובכספים שהם הרוויחו הרבה פעמים בגזל. עובד סיעודי שמגיע לטפל בזכאי ובנתמך, ופושע בו ומחלל את כבודו ומקצר את חייו, הוא עשה עושר שלא ביושר. גברתי היושבת-ראש, זה מתיישב היטב עם תחושה שמלווה אותי מאז שנה ומשהו שזכיתי לבקר במחנות ההשמדה. ראיתי את התנאים המחפירים שבהם נאלצו להתמודד כל בני עמנו שנכחדו וחלקם שרדו בשואה. תמיד אומרים שכמה שלא נראה את זה בתמונות, צריך להגיע, לחוש, לגעת, להריח ולהבין איזה סבל הם סבלו, להסתכל בתמונות, לראות את החפצים שלהם, לקרוא את מה שהם השאירו ולהגיד: ריבונו של עולם, אלה שכבר שרדו את הנאצים והאריכו ימים וזכו להגיע לארץ אבותם והיום הם נתמכי סיוע סיעודי, ובערוב חייהם יש מי שאמור לסייע להם ולהיטיב עם המעט שנשאר להם בחיים והוא מקצר אותם, הוא נאצי בפני עצמו ואנחנו צריכים להתייחס אליו באותה חומרה. ברשותכם, סליחה, אני מתנצל, חברי חבר הכנסת שוסטר, שמגלה עניין רב בחלק מאוד מאוד מאוד גדול של דיוני הוועדה והגיע גם היום, אני אקדם את נוכחותך בברכה. לפני שאנחנו נצלול לעומק צריך גם משהו אופטימי שיאזן את התחושה המלנכולית. בין הנוכחים אני מקדם בברכה את הגברת ענבל משש שבאה עם בשורה משמחת, שמבטאת השאיפה שלנו לחתירה לחתימה על הסכמים בילטרליים. אני מקווה שתכף כשניתן לך את רשות הדיבור, תרחיבי ותספרי לנו על הבשורה שממש עומדת לפתחנו. אני יודע כמה ימים ולילות את משקיעה באמת מסביב לשעון בהקרבה רבה, הרבה מעבר למה שניתן להיות מצופה מעובד ציבור, אפילו מנבחר ציבור, כאן בגבולות המדינה ומחוצה לה. זה משהו שהוא מעודד ומשמח ונותן לנו איזושהי תחושה אופטימית. בין הנוכחים נמצאת פה גם נציגת המשרד לביטחון לאומי. אני אתחיל עם שאלה ראשונה אלייך, גברתי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אפשר לפני שצוללים לסדר-היום? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. ברשותך, אני אתן לך קודם כול רשות דיבור. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה. קודם כול, היושב-ראש, תודה רבה על שיתוף הפעולה בעניין הזה. לפני שאנחנו נצלול להרבה מאוד בעיות ומקרים מזעזעים חשוב לי לומר בפתח הדיון שרוב המטפלים והמטפלות עושים עבודת קודש, עבודה שכנראה אף אחד ממי שיושב כאן לא היה רוצה לעשות בעצמו. גם העובדים הזרים, גם העובדים הישראלים עושים עבודת קודש. אני מבקרת בבתים של אנשים, ברוב המקרים יש קשר מרגש בין השניים, באמת הופכים להיות בני משפחה, ועושים עבודה קשה, קשה מנשוא, בתנאים על הפנים ובשכר מבייש. זה חשוב לי להגיד בפתח הדברים, כי אנחנו הולכים עכשיו לצלול למקרים מזעזעים, ויש כאלה ויש בעיות. אני חושבת שהבעיה נובעת מזה שהמדינה הסירה אחריות מהתחום הזה, האחריות היא עלינו. אבל בואו נגיד את זה בהתחלה, כדי שלא נכתים ציבור שלם שעושה מלאכת קודש, לא פחות מזה. הכותרת של הדיון היום היא טיפול בתלונות. בתוך הטיפול בתלונות יש הרבה תתי-נושאים, ואנחנו צריכים רגע לפקס על מה אנחנו רוצים לדבר, כי אחרת בגלל שהנושא טעון וכל אחד בא עם החוויות והקשיים היום-יומיים שלו, זה יכול ללכת להרבה כיוונים, ויש מסגרת זמנים לדיון הזה ואני בטוחה שצריכים לעשות עוד דיונים אם רוצים לפתור את הבעיה הכל-כך סבוכה הזו. אבל ברשותך, היושב-ראש, אני רגע רוצה לחלק את זה לתתי-נושאים ואולי נבחר עם מה להתחיל, כי אחרת הזמן יעבור ולא נצא עם שורה תחתונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מקבל את זה לחלוטין. אגב, ככל ונידרש, אנחנו נקיים דיון המשך כמובן, זה לא ייעצר כאן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בטח, בשמחה. קודם כול, יש את העניין שקרה משהו, יש תלונה, מי יודע מזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפשר איזושהי הבהרה קטנה, משפטית? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בטח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כדי שנמנע פגיעה בחסרי ישע, אני מבקש שככל ומעלים פה דוגמאות, שלא יוזכרו שמות מזהים, כדי שלא נביך אנשים לחינם. אני מבקש גם שככל וישנם נושאים פתוחים שעדיין בבדיקה, בחקירה, בבירור, שגם פרטי החשודים במקרים האלה לא יימסרו. מראש אני אומר שאנחנו צריכים לקחת בחשבון שהדיון משודר בשידור חי. ככל וחלילה ידלוף משהו שיכול לקשר כפרט מזהה, כמובן שאנחנו נדאג שהנושא יצונזר ויחסה במעטה דיסקרטיות כנדרש. ומכאן בבקשה נמשיך, עדיף שככה אנחנו נישמר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מאה אחוז. תודה רבה. אם הכותרת של הדיון זה טיפול בתלונות, אז קודם כול הסוגיה הראשונה, ברגע שקורה משהו מתלוננים. יש שורה של גופים שאליהם מתלוננים. אני יכולה להראות לך, אני עברתי על הנתונים לפני הדיון, זה מדהים לראות. משרד הבריאות דיווח בשנת 2021 ש-431 גברים הגיעו לבתי חולים עם חשד להתעללות – לצערי הרוב התעללות בתוך הבית – רק 22 זוהו כמקרים שבהם זה בן אדם מחוץ למשפחה, ואצל נשים – 201. אלה המספרים – 431 גברים, 201 נשים. שוב, לא רק עובדים זרים. במשטרה נפתחו 774 תיקים, וברווחה – לא יודעת, אולי זאת טעות הקלדה כי זה ממש פער מטורף – 7,322 בשנת 2022. אלה הגופים השונים. א. לא יכול להיות שאין סנכרון בין הגופים. זאת שאלה מספר אחת. יש לנו גופים שונים שאליהם מתלוננים, אז קודם כול הסנכרון. ב. אחרי שדיווחנו, מה עושים עם זה ומי עושה עם זה? כי ממה שאני מכירה בטיפול בתלונות מדווחים, וברוב המקרים לא קורה עם זה כלום. אז השאלה מה עושים אחרי שמדווחים. אז שאלה מספר 1, סנכרון; שאלה מספר 2, אחרי שסנכרנו מי מטפל; ושאלה מספר 3, זה אחרי שסנכרנו והחלטנו מי מטפל, אחרי שהעניין נבדק, איפה זה משוקף, גם על העובד – שאם יש לו היסטוריה בעייתית צריך לדעת מזה, ואגב גם על המעסיק – לפעמים יש גם תלונות על מעסיקים שהתנהלו בצורה לא תקינה. אז אני חושבת שאלה שלושת הנושאים שצריך להתחיל איתם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש קצת הטעיה לא מכוונת כמובן, שחלק גדול מהמקרים לא מטופל. מה שמדווח מטופל, אנחנו רק צריכים לבדוק איך מטופל, איך נאכף, איך מסונכרן כפי שאת אומרת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני לא מכירה שמטופל, לא מכירה שמטופל. אומרת את זה – בטח לא בצורה מסודרת שברור מי עושה מה. אני מכירה את הדבר הבא, ואגב גם נכתב על זה דוח מבקר המדינה בשנת 2022, שקבע שהביטוח הלאומי לא עשה מספיק בעניין הזה, ושב-2015 החל נוהל של טיפול בתלונות אבל זה לא הושלם, אז זה לא ממש ברור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולא קיימת מערכת מסנכרנת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז שאלה ראשונה, סנכרון אינפורמציה. שאלה שנייה, מי עושה מה בטיפול בתלונה? שאלה שלישית, אחרי שזה הוכרע איך משקפים את זה למשפחה הבאה בתור שהולכת להעסיק מטפל. וגם, אם יש מעסיקים שהתעללו, שעשו דברים לא תקינים, גם בזה צריך לטפל. המערכת היא הדדית ושני הצדדים הרבה פעמים מוחלשים. אני חושבת שכדאי להתחיל עם השאלות האלה. בשלב הבא אפשר לדבר על מה קורה עם מצלמות בבתים, מה קורה עם מצלמות במוסדות, מתי מגרשים, מה קורה עם הכשרות, איזה כלים נותנים לבני המשפחה כדי לזהות נורות אזהרה שצריכות לאותת כשמשהו לא תקין קורה בבית. יש הרבה שאלות המשך. אבל אני מציעה להתחיל עם שלוש השאלות האלה כדי שנהיה ממוקדים. זהו. זה רק במסגור הדיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מקבל את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מצוין. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה. אני אעבור אחר כך לוועדה אחרת. אני מודה לכם מאוד. בראשית הדיון – שאני לצערי לא אוכל להיות בכולו אבל סומך עליכם שהוא יעשה בשיקול דעת, באחריות, מתוך רצון להגן קודם כול על רווחתם של האנשים המבוגרים, בהרבה מקרים חסרי ישע – חשוב מאוד להימנע מהזיהוי, מהקשר הלא מוכרח בין זרים לבין עבריינות. התחלה של חשיבה סטריאוטיפית, גזענית, צריך להיזהר ממנה. יחד עם זה, להילחם מלחמת חורמה באלימות כנגד חסרי ישע, יהיו הפוגעים אשר יהיו. אני שמעתי פה מספרים ראשונים. לגיטימי לגמרי לחבור עם שתי הוועדות, שכמובן ועדה אחת לא מייצגת את כל המטופלים, ועדה שנייה לא מייצגת את כל המטפלים. אבל כל הכבוד, ותודה ליושבי-ראש שהביאו את הנושא. אני רוצה להגיד כמה מילים לגבי המטפלים רק בשביל לקבל את הקונטקסט על מה מדובר. אני בא מעוטף עזה, אשתי תרפיסטית במרכזי החוסן בשדרות ובשער הנגב, והיא בעוונותיה ילידת ארגנטינה, דוברת ספרדית, ולאחרונה בעקבות המבצע היא מעבירה סדנאות קצרות למטפלות שלנו, המטפלות של הקשישים שחיות יחד איתנו. איך אומרים, עבודת קודש זה אנדרסטייטמנט, מרגשות, מקצועניות, אני לא מכיר תלונה אחת. זה אחד. הדבר השני, אני מתחבר, בלי שמות, מכיר אירוע מקרבה גבוהה, תלונה של עובדת על אונס של בן משפחה של מטופלת, שעבר חוויה קשה ביותר של עשרה ימים מעצר והוא שוחרר לחלוטין, והגברת מסתובבת. על השאלה מה עושים בהמשך אני מקבל – אין דין אזרחי ישראלי כדין מי שלא אזרח ישראלי. אז הנוהל הוא נכון, העברת המידע. תודה לכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נתחיל עם המשטרה. בבקשה, תתייחסי לשלושת החלקים האלה – שיתוף מידע, מה עושים, ואחרי שעושים איך משקפים את זה למשפחות שבאות לקלוט עובד חדש. אגב, בהתייחסות יש עובדים זרים ויש עובדים ישראלים. בעיניי, השאלות רלוונטיות לשניהם אבל זה קצת מקרים שונים. << אורח >> נטלי דרורי: << אורח >> אוקיי. צוהריים טובים לכולם - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לבקשת היושב-ראש, נתעסק בזרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כלי ההתמודדות הם אחרים. הציפיות, האתגרים הם אחרים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בעיניי לא. בעיניי, אם מטפל ישראלי או מטפל זר מכה או כולא בבית או אני לא יודעת מה, זה אותו הדבר, רק שזה יותר מועד לפורענות כשבן אדם גר אצלך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשהוא גר אצלך, כשיש לו פחות טביעות אצבע המשכיות לנוכחות שלו בגבולות המדינה, וכשהיכולת שלו להיטמע ופשוט לעבור ממקום למקום היא גבוהה יותר. אין ספק שהבעיה חולשת ונוגעת לצערי במגוון רחב של ממשקים, גם עובדים ישראלים, ואם זה במוסדות סיעוד, אז יכול להיות שגם עם עובדים פלשתינאים שהם גם זרים. אבל אני מבקש יותר להתמקד בעובדים הזרים שמגיעים לארץ, מה שנקרא באופן אווירי, ובדגש מרוכז על מטפלים בבתים. במוסדות סיעוד יש קצת יותר כלים, יש קצת יותר בקרה, זה סיפור שהוא קצת אחר. לא שהוא פחות חמור, אבל - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זאת מערכת ממוסדת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. ואני צריך כרגע– וזה מה שאני מצפה מכם – שהמרכז יהיה המטופלים והממשק עם המטפלים בבתים, בסדר? << אורח >> נטלי דרורי: << אורח >> אוקיי, אני אנסה לענות. שוב, צוהריים טובים, אני ממדור נפגעי עבירה בחטיבת החקירות. אני אתחיל ואומר כך, ביולי אשתקד הופץ מסמך הנחיות ודגשים לאוכלוסיית החוקרים, שעוסק בכל הנושא של חקירת מקרים שבהם הייתה אלימות כלפי קשישים. כשאני מדברת על קשישים בהתאם לחוק העונשין, אני מדברת על אדם שגילו 65 ומעלה. על פי המסמך הזה, החוקרים נדרשים לתת עדיפות לטיפול במקרים האלה. זה קודם כול. כשמדובר במקרים של אלימות על ידי עובדים זרים, יש הנחיה מאוד מאוד ברורה שעל כל מקרה כזה מועבר דיווח לרשות האוכלוסין וההגירה, על מנת שמעבר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ללא הגבלת גיל המטופל. פה את אמרת שיש הגדרה לקשישים 65 ומעלה. מטופל הוא לא בהכרח קשיש. זה קצת נופל בין הכיסאות. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> אז אני אחדד ואומר, קשיש שהוא קשיש 65 ומעלה או חסר ישע בהתאם לחוק, בסדר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שביקשתי, אוקיי. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> אז אני מחדדת. ברגע שיש לנו עובד זר, מועבר דיווח לרשות האוכלוסין וההגירה על מנת שהם יפעלו בכלים המינהליים שעומדים לרשותם, מעבר לכלים הפליליים שעומדים לרשותנו, או על מנת לבצע גירוש מהארץ, או לבטל את אישור השהייה שלהם. במרבית המקרים הדיווחים שאנחנו מקבלים הם מבני המשפחה שבאים להתלונן בתחנת המשטרה, אבל יחד עם זאת, הרבה פעמים אנחנו מקבלים דיווחים מגופים אחרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עובדות סוציאליות וכן הלאה. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> כן. זה יכול להיות בתי אבות, בתי חולים, גופים פרטיים שמעסיקים את אותם עובדים זרים. וכן, במקרים שמדובר בחסרי ישע בעבירות לפי סעיף 368ד, אז גם עובדים סוציאליים לחוק הגנה על חוסים, למשל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אתם מעבירים לרשות ההגירה על בסיס תלונה, על עצם התלונה, או רק כשזה כבר בשלבים יותר מתקדמים? << אורח >> נטלי דרורי: << אורח >> ברגע שמגיעה תלונה ויש עובד זר אנחנו מדווחים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומעדכנים לגבי המסקנות המתקדמות שלכם – אם התלונה היא תלונת שווא, אם היא צודקת, המשך טיפול. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> אני צריכה לבדוק את זה לעומק, אבל למיטב הבנתי צריך לעדכן אם יש כוונה להעמיד אותו לדין – מה כיוון התיק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה התוצאה? איך אתם גם מסיימים את הטיפול? << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> חלק מהתיקים נסגרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. אני שואל אם אתם מעדכנים את רשות האוכלוסין במסקנה הסופית של הבדיקה שלכם. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> של תוצאות החקירה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון, בוודאי. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> אני אצטרך לבדוק את השאלה הזאת לעומק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, בסדר גמור. אנחנו בוודאי תכף גם נתעדכן מעורכת הדין ענבל משש וממשרד המשפטים. בבקשה, תמשיכי. << אורח >> שלום קוטשר: << אורח >> אני התלוננתי, אף שוטר לא הגיע. אני אשמח לדבר, יש לי דברים כואבים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, אדוני, אנחנו רשמנו אותך כבר ברשות דיבור ותורך יגיע. בבקשה. << אורח >> שלום קוטשר: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> נטלי דרורי: << אורח >> אני אמשיך ואומר שאחד האתגרים המרכזיים שלנו הוא באיתור של אותם עובדים זרים, בגלל שהרבה פעמים אין להם מקום לינה קבוע או טלפון זמין. לכן גם אחת ההנחיות שלנו כלפי החוקרים היא שברגע שהוחלט לשחרר עובד זר, אז לשחרר אותו בתנאים שיאפשרו את המשך ההתייצבות שלו לחקירה במידה ויידרש. למשל, תנאים שהם מציאת ערב שהוא זמין או הפקדות כספיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי ערב? עובד זר אחר יכול להיות ערב? << אורח >> נטלי דרורי: << אורח >> אני מאמינה שכל מקרה נבחן לגופו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש לדעת מה המדיניות. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> אין פה מדיניות קבועה, ערב שאפשר לסמוך עליו, שאם המשטרה פונה אליו, אותו עובד זר יתייצב להמשך החקירה ככל שיידרש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לרבות הפקדת ערבות מההון שהוא צבר ונמצא בקופות שלו? << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> כן, אחת האופציות היא הפקדות כספיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. לפני שאת מתקדמת, אני מבקש תשובה ממך ולאחר מכן גם מהגורמים הנוספים. אני רוצה לדעת – יש חשוד, הוא באיזשהו מצב כלאיים. מצד אחד הוא עדיין חשוד, מצד שני עדיין לא הוכחה אשמתו. מה קורה בממשק הזמן הזה? הוא חוזר לזירת הפשע החשודה? הוא מגיע לאיזשהו מקום ביניים? הוא עובר לאיזשהו מקום שהוא בפיקוח שלכם? במעצר? אני רוצה לדעת באיזה תנאים הוא ממשיך את המשך השהייה שלו תחת בקרה שלכם או של המדינה, שאר זרועות הטיפול והאכיפה, וכשהוא יוצא לאן הוא יוצא, ואיפה הוא עובד, ואם הוא יכול לעבוד, ואם מגבילים את תנועתו, ואם הדרכון מוחרם לו בשלב הזה. אני רוצה לדעת מהם תהליכי הטיפול בין השלבים האלה. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> קשה להשיב על השאלה הזאת, משום שבכל מקרה פועלים על פי הנסיבות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא מקבל את זה. צריכה להיות מדיניות, בטוח היא קיימת, כי אם לא זה חמור. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> יש חשודים שיישלחו למעצר אם באמת מדובר בתיק חמור ובית משפט מאריך מעצר, יש מקרים שלצערנו הם ישוחררו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאן הם משוחררים? << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> ישוחררו בערבויות מסוימות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאן? אין לו פה אישה וילדים שהוא בינתיים נמצא בבית ולא הולך לעבודה, אין לו בית בית קבע, אין לו פה משפחה שהוא יכול לדור אצלה בינתיים, לאן הוא הולך? כי אנחנו עוד לא יודעים אם הוא באמת פשע. אבל אם הוא פשע ואתם או בית המשפט עוד לא הגעתם למסקנה שיש סיבה להאריך את מעצרו, הוא משוחרר, הוא יכול לחזור למקום שבו הוא הציק מעט לאותו קשיש, ועכשיו הוא ינקום בו לגמרי ויכלה בו את זעמו. אני רוצה לדעת מה המדיניות, לאן הוא יוצא מכם. הוא יוצא מתחנת משטרה, לאן הוא נוסע? << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> אז שוב, יש כלים מאוד מאוד ספציפיים ברגע שחשוד משוחרר ממעצר, וזה נוגע לכל חשוד לא משנה מה העבירה. יש כמה אפשרויות שהמשטרה יכולה לפעול – היא יכולה לבקש מעצר בית, היא יכולה לבקש ערבויות, היא יכולה לבקש ערב צד ג'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מעצר בית איפה? כל עניין הערבויות זה כדי שתהיה לו סיבה מספיק טובה להגיע אליכם כשאתם רוצים להמשיך לברר את המקרה. << דובר_המשך >> נטלי דרורי: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת הסיבה. זה לא ענישה, זה המקרה. אני בהחלט מנסה להבין. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש פה איזשהו אירוע לא ברור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא יוצא מחקירה, אין מדיניות לאן הוא הולך, עם מי מסכמים שהוא יוצא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וזה זמן שיכול להיות גם ממושך, נכון? כמה זמן לוקחת לרוב חקירה כזאת? << אורח >> נטלי דרורי: << אורח >> משתנה. עוד פעם, חקירה אחת לא דומה לאחרת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור. ונגיד ברגע שישנה הרשעה, אז מה קורה אז? הוא נכנס לכלא כאן? הוא מגורש? מה קורה? << אורח >> נטלי דרורי: << אורח >> אז עוד פעם, אנחנו פועלים בכלים הפליליים שעומדים לרשותנו. בית משפט מרשיע וגוזר את הדין בהתאם להחלטת בית המשפט. אנחנו כבר לא בסיפור, אבל אנחנו מנסים לעשות ככל שלאל ידינו כדי שאותו עובד זר לא ישוב ויטפל בקשיש הזה או בקשיש אחר, ולכן אנחנו מנחים להעביר דיווח לרשות האוכלוסין וההגירה, כדי שמעבר לכלים הפליליים יהיו גם כלים מינהליים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. אז אני מציעה דווקא לשמוע עכשיו את רשות ההגירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ראש מינהל עובדים זרים, השאלה מתגלגלת אלייך. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> תודה רבה, גם אדוני וגם היושבת-ראש מירב כהן. קודם כול, אנחנו ודאי לא מתנערים מאחריות, ויש לנו אחריות גם כמדינה וגם כגורמי מקצוע לטפל בכל נושא או בכל דיווח ותלונה שמגיעים אלינו ונוגעים לעובדים זרים, בטח אותם מקומות שמדובר בגילויי אלימות מכל סוג שהוא נגד חסרי ישע, ואנחנו מטפלים בזה ביד קשה מאוד. אנחנו רואים חובה להגן על אותם מטופלים מעצם רווחתם, וקבלת טיפול ראוי מקצועי כפי שנדרש מעובדים זרים שמגיעים. זה מתחיל עוד בהליכי הגיוס שאנחנו מעוניינים לשפר אותם וגם לעשות אותם באמצעות ההסכמים הבילטראליים, כדי להבהיר את החובות הללו לעובדים הזרים. כפי שציינתם, באמת רוב המטפלים הזרים שנמצאים כאן – ונמצאים פה למעלה מ-60 אלף – עובדים בצורה חוקית ומוסדרת, ומרביתם באמת עושים עבודת קודש אצל מטופלים סיעודיים עד כדי כך שהם גם משמשים להם כבני משפחה נוספים. אבל יחד עם זאת, מעת לעת אנחנו נתקלים במקרים או בתלונות של מטופלים סיעודיים, או באמצעות הלשכות הפרטיות, או באמצעות מיילים ישירים אלינו או באמצעות גורמים אחרים על אופן פעילותם או עבודתם של העובדים הזרים. בין היתר יש תלונות לגבי גניבה, אלימות, זיוף מסמכים, אי-כשירות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז ענבל, רק תסבירי לנו את תרשים הזרימה. הגיע אליכם עדכון מהמשטרה – הוגשה תלונה נגד בן אדם תלונה, מה קורה אז? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> בשנים האחרונות אנחנו הרמנו את הכפפה, ברשות האוכלוסין וההגירה, ופנינו כמה וכמה פעמים למשטרה כדי לקבל מידע. היינו ניזונים מתקשורת – אני רואה ידיעה קופצת: עובד זר נעצר. זה מאוד הטריד אותנו, רצינו מאוד לטפל ורצינו להדק את הקשר עם המשטרה, כדי שיהיה ממשק ישיר בינינו לבינם בכל מה שקשור לטיפול בעובדים זרים שמעורבים בפלילי ובטח בעבירות כנגד חסרי ישע. ישבנו בכמה דיונים עם המשטרה, חלק מזה זאת ההודעה שהם הוציאו לכל הקצינים בכל התחנות לדווח על האירועים האלו. אנחנו גם משתתפים בהדרכות, בקורס חקירות שנעשות בבית שמש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז קיבלתם את התלונה, ואז מה קורה? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> עוד פעם, זה מאוד תלוי באיזה שלב מקבלים. קודם כול, אני רוצה להגיד שאין לנו נוהל עם המשטרה להעברת מידע, ומבחינתי זה לא דבר טוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. יופי. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> יש לנו נוהל עם שב"ס למשל, ועם המשטרה אין לנו. עם שב"ס זה עובד מצוין, עם המשטרה צריך להיות נוהל מסודר, שמעגן את כל הפעילות בין שני הצדדים, והעברת המידע בצורה מסודרת, ולא נתונה לשיקול דעת של חוקר או של עובד כזה בתחנה כזאת או אחרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מעולה. ברשותך, עורכת הדין משש, כאן קודם כול יש לי שאלה ראשונה, האם אתם מגלים מקרים בדיעבד שלא דווחו לכם ממשטרת ישראל? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> אני לא יודעת על כל מקרה שנעצר עובד זר, מן הסתם, ואנחנו גם לא יודעים באילו נסיבות הם נעצרים. אני יכולה להגיד שמקום שעובדים נעצרים ויש הליך להארכת מעצר וכאלו, אנחנו מקבלים לא מעט פעמים פניות גם מהמשטרה או שיוזמים פניות למשטרה, או שמקבלים מהפרקליטות, כי מאוד מאוד חשוב א. שנקבל את הפרטים באופן מלא; ב. שהעובד הזה לא יישאר ולו יום אחד במדינת ישראל, ככל וכמובן יש ראיות והוא אכן ביצע את מה שהוא נחשד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קיבלתם תלונה, הרי ההליך של הבדיקה ובתי המשפט לוקחים המון זמן, אז מה עושים בשלב הזה? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> קודם כול, ככל והעובד עצור במשטרה יש תהליך פלילי שמנהלת המשטרה או הפרקליטות. אנחנו לא נכנסים לתמונה כל עוד המשטרה מטפלת, והיא צריכה להעביר לנו מידע וגם לומר לנו באיזה עבירות הוא חשוד, מה הראיות. בדרך כלל זה קורה אחרי שהם מסיימים את ההליך הפלילי, לא תמיד אנחנו מקבלים את הדברים תוך כדי. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה זאת אומרת, אחרי הגשת כתב אישום או אחרי הרשעה? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> לא. יש פעמים שהעובד עצור במשטרה, מובא להארכת מעצר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אם הוא עצור, הוא לא - - - << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> לא. דווקא הרבה מהפעמים כשהעובד עצור ונתון בידי המשטרה, ויש הארכת מעצר ובוחנים האם להגיש כתב אישום, לעתים מקבלים בהסכמה, אנחנו קוראים לזה מעבר מדלת אל דלת, זאת אומרת, ההליך הפלילי להליך המינהלי, לטובת הרחקה ממדינת ישראל. זה כמובן תלוי באינטרס הציבורי, תלוי בפרקליטות ותלוי בשופטים, לא תלוי בנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עורכת דין משש, ברשותך, ראשית, את עונה לי, על המון המון שאלות בהסבר שלך, את חוסכת לכולנו הרבה הרבה זמן יקר. אבל אני עדיין שואל ומתעקש על נקודה מאוד מאוד מסוימת. במקרה שבו משטרת ישראל הגדילה, עשתה את עבודתה חרף העובדה שאין מדיניות כתובה, ודיווחה לכם שנמצא אצלה באחת התחנות מעוכב, מעוכב בחשד לביצוע עבירה כזאת וכזאת, מה אתם עושים עם זה מאותו רגע? האם יש אצלכם מדיניות להמשך הטיפול מאותו רגע? האם אתם אומרים: לא לשחרר אותו עד שאנחנו לא מגיעים; אנחנו שולחים נציג ללוות את התהליך מאותו רגע; יוסי אדלשטיין שולח נציג כשבינתיים הוא יהיה באיזושהי תקופת שיהוי במעצר כלשהו; הוא עולה מייד למטוס. אני לא יודע מה. אגב, מירב, יכול להיות שזה יהיה גם מקרה הפוך. יכול להיות שאותו עובד מתלונן על מטופל או נציג משפחתו שפגע בו, הוא הגיע למסור עדות. הוא עכשיו צריך לחזור לגוב האריות. אנחנו גם מפקירים אותו. אני רוצה לדעת אם יש איזושהי רציפות מהרגע שכבר הודיעו לכם, ואנחנו לחלוטין נצטרך לטפל בקיום מדיניות, שלא ייווצר מצב שעובד זר חצה את מפתן דלת תחנת משטרה בנסיבות כלשהן ולא באותו רגע – באותו רגע – ברגע שהיומנאי מתחיל למלא את הפרטים אתם לא מעודכנים על זה. לא יהיה כזה מצב. אבל אני מדבר על סיטואציה שבה עודכנתם כבר, האם קיימת אצלכם מדיניות? אם כן – מהי, ואם לא – מה אתם עושים? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> קודם כול, חשוב באמת לעגן את זה, כדי שזה יהיה מעתה והלאה בצורה מאוד מאוד מסודרת וברורה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> מה מונע את הנוהל עד עכשיו? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> רגע, אני אגיד. מתחילת השנה, לפי דיווח ששלחו לי מהמשל"ט שלנו במינהל אכיפה וזרים, קיבלנו 33 מקרים מהמשטרה. הרעיון הוא להעביר מהליך פלילי להליך מינהלי – עוד פעם, לפי חומרת המקרה. אני מניחה שלא מעבירים לנו כל מקרה, אבל מקרים שעובד עצור במשטרה ומדובר באלימות כלפי חסרי ישע, יש העברה מהליך פלילי להליך מינהלי, ובהליך המינהלי אנחנו עורכים שימוע, המשטרה מעבירה אלינו, מביאה אותו אלינו, אנחנו עורכים שימוע מינהלי ומעבירים אותו לטובת הרחקה ממדינת ישראל. במקרים האלו זאת המדיניות וככה אנחנו נוקטים לכל מקרה של גילוי אלימות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עורכת דין משש, אני מודה לך ואני שואל שאלה. זאת אומרת, אם אני מבין נכון מדברייך, לא כל מקרה שבו מגיע עובד זר לתחנת משטרה אתם מדווחים, אבל בכל מקרה שבו אתם כבר מדווחים הוא לא יוצא משם בלי שאתם מגיעים להמשיך את הטיפול. זה מה שאני מבין ממך? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> קודם כול, אנחנו לא יודעים על כל האירועים הפליליים במדינת ישראל, בין שמעורבים בהם עובדים זרים ובכלל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יודע בדיוק מה שאלתי. אני אומר לא על כל המקרים שמתרחשים, אלא על המקרים שאתם כבר מדווחים. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> מקרים שהמשטרה מדווחת לנו, השאיפה והרצון – וככה פועלים – זה להעביר מדלת אל דלת. היו פעמים שהמשטרה לא הצליחה להאריך מעצר, אז שוחרר ושוחרר למעצר בית ושוחרר כלא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאן? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> שנייה. הם צריכים להגיד לאן הם שחררו אותו, אני לא שחררתי אותו. אבל למשל, ברגע שהוא משוחרר, אנחנו מבקשים – היו לא מעט פעמים שביקשנו מהקצינים בתחנות, גם אני הרמתי טלפון באופן אישי – לתת להם זימון להגיע אלינו לרמלה לצורך עריכת שימוע, ובמידת הצורך והחומרה של העניינים היינו מעכבים אותו ומעבירים אותו למשמורת ולהמשך הליך. צריך להבין שיש פה שני הליכים שמתקיימים. ההליך הפלילי מתקיים בלי שום קשר להליך המינהלי. לעיתים יש קושי לנהל הליך מינהלי כשמתנהל הליך פלילי, אבל לפי מה שאני מבינה ולפי האינטרס הציבורי, במרבית המקרים השאיפה היא – כך לפחות נתקלתי – להרחיק את העובד הזר ממדינת ישראל, ויפה שעה אחת קודם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אני מבין שלא קיימת מדיניות בתקשורת רציפה מהמשטרה אליכם, ולא קיימת מדיניות בהמשך הטיפול שלכם עם מדרוג, אופי הטיפול בכל חשד כזה או אחר. יש הפעלת שיקול דעת כשיש מקרים שבהם - - - << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> לא. יש שיתוף פעולה עם המשטרה, בשנה-שנתיים האחרונות הוא בטח התהדק. עדיין צריך לעגן את זה בנוהל מסודר. והדבר השני הוא שבכל מקרה של גילוי אלימות, כשמועבר מהליך פלילי למינהלי, מבחינתנו דינו אחד – הרחקה ממדינת ישראל. זאת המדיניות שלנו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וכל מקרה אתם בוחנים האם להעביר מבלי - - - << אורח >> ענבל משש: << אורח >> לא. עוד פעם, קודם כול המשטרה פותחת תיק ומנהלת הליך פלילי. היא מכתיבה מה יקרה בהליך הפלילי, אני לא יכולה להתערב בהליך פלילי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור. אבל רגע, שנייה. קודם כול, בעיה מספר 1, אין שיטתיות בהעברת המקרים שנפתחו בגינם תיקים פליליים. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> יכול להיות שה-33 זה כל המקרים שהיו, ויש. אני לא יודעת, צריך לבדוק. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, בסדר. זה נדבך אחד. אחרי שהגיע אליכם אתם תמיד בוחנים אפשרות להעביר את הפלילי למינהלי? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו מבקשים מהמשטרה להעביר מדלת אל דלת, לא לשחרר את העובד או העובדת, להעביר אותה אלינו לשימוע, כשהיא עוד תחת אותו מעצר, ולהמשיך הליך מינהלי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ענבל, הבנתי. אני רק שואלת אם בחלק הזה יש נוהל מוסדר של מה שאתם עושים אחרי שאתם מקבלים מהמשטרה. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אנחנו עובדים ככה עם שירות בתי הסוהר מספר שנים. זה מעוגן בנוהל ועובד מצוין. כל זר שמסיים לרצות מאסר מועבר אלינו. הכול עובד כמו שצריך, אין פערים מול שב"ס. צריך לעגן את זה בנוהל מול המשטרה, כדי שנוכל לעבוד בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. ברשותך, גברתי יושבת-ראש הוועדה, אני מבקש להציע איזשהו סיכום ביניים – אם הוא מקובל עלייך, הוא ייכנס לפרוטוקול והוא ימשיך את הטיפול. חמור מאוד מאוד, הוועדה רואה בחומרה רבה את העובדה שלא קיים נוהל להעברת מידע בין המשטרה לרשות האוכלוסין. אני מבקש כאן, גם מרשות האוכלוסין וגם מנציגי המשטרה וכל הגורמים הרלוונטיים לשבת מיידית עוד בימים הקרובים. תאמרו לנו כרגע לכמה זמן אתם זקוקים כדי לשבת ולגבש נוהל מסודר ולדווח לנו עליו. שבוע ימים מהמועד שהם זקוקים לו, אני מבקש לקיים דיון המשך, מעקב. אני מבקש לקבל דיווח על הנוהל, להבין שהוא מקובל עלינו, ולקדם אותו ולאכוף אותו באופן מיידי. מיידי. במקביל לזה אני פונה לרשות האוכלוסין עם אותה בקשה, רק שהפעם זה חונה אצלכם, זה לא קשור למשטרה. מה המדיניות להמשך הטיפול מהרגע שאתם כבר מדווחים על אותו עובד, שמצוי במחלוקת מול המטפל או מול גורמים אחרים? זאת אומרת, גם אם מטפל חשוד שגנב מהסופר, גם את זה אני רוצה שתדעו, ואני רוצה לדעת איך זה מתממשק עם הלשכות. וגם כאן גברתי, אני מבקש ממך שתאמרי לי לכמה זמן את זקוקה, וגם זה נכנס לפרוטוקול. ממך, דיקלה, אני מבקש שבוע לאחר מכן לכל היותר, לזמן דיון המשך ומעקב בכפוף להסכמה שלך, מירב, אם זה מקובל עלייך. מקובל? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בטח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, זה יוצא לדרך. אני מבקש שני תאריכים בשני הנושאים – אדוני, מייד אנחנו ניתן לך להתבטא. בינתיים, אני חייב להודות שהנציגות, החרוצות, המדהימות והכנות עושות את העבודה גם בשבילכם. אתם פחות צריכים להתעייף. הן משקפות לנו את המצב, ואני מודה שהוא לא טוב, הוא לא טוב בלשון המעטה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתה רוצה להמשיך עם גופי הממשלה או לעבור לעדויות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להבנתי בשלב הזה, בנקודה הזאת, מיצינו עם גופי ממשלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש את הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה שהם קריטיים. אתם רוצים רגע להשלים את התמונה? << אורח >> גל שחם: << אורח >> אני עובד סוציאלי ראשי לפי חוק הגנה על חוסים, ומנהל התחום למניעת התעללות והזנחה באזרחים ותיקים במשרד הרווחה. אני רוצה רגע להתייחס גם להערות שהיו לך לגבי הפערים בנתונים. אני חושב שכשאנחנו מדברים על פערים בנתונים, צריך לשאול קודם כול מה כל אחד בודק. אנחנו כנראה לא בודקים את אותם דברים. כפי שגם ציינתי במייל שהעברתי לכם, הנתונים מציינים את הפניות ליחידות למניעת התעללות והזנחה. יש 155 יחידות בארץ שמטפלות ספציפית בתחום הזה בכ-120 רשויות, ואלה הנתונים שקיבלתי מהם. זה מתייחס לכל סוגי ההתעללויות, אין שם בהכרח חיתוך לגבי ניצולי שואה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> גם ביתר אין חיתוך לא לניצולי שואה ולא אם זה עובד זר. << אורח >> גל שחם: << אורח >> אז אלה הנתונים. יש עלייה קטנה לעומת השנה שעברה, אבל אלה בערך הנתונים שמטפלים, ומטפלים בכל סוגי האלימות. יש גם כל מיני סוגים של פוגעים, בעיקר בתוך המשפחה כשאנחנו מדברים עם מטפלים גם בתוך המשפחה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> גל, אתה יכול רגע להתמקד מה קורה אם מגיעה אליכם תלונה למוקד של משרד הרווחה, שהוא מוקד מאוד פעיל וגדול, איך אתם מתממשקים עם רשות ההגירה או עם המשטרה? מה הממשק בין הגופים? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> קודם כול, אני רוצה לשתף שיש לנו ועדה משותפת שנקראת ועדה בין משרדית למניעת התעללות והזנחה, ואני עומד בראשה, נמצאים בה גם מהמשרד לשוויון חברתי, גם מהמשטרה, גם מהביטוח הלאומי, גם ממשרד הבריאות. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> גם מהרשות. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> חדש? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> לא, זה הרבה שנים, זאת הוועדה הכי ותיקה, 20 שנה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, מה עושים שם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כל כמה זמן הוועדה הזאת מתכנסת? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> היא מתכנסת בין שלוש לארבע פעמים בשנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהתאם למה, לכמות מצטברת? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> לא. זה כמו ועדת היגוי ארצית שבאה לדון בכל הממשקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ומושפעת מחוויות שאתם חווים בעקבות מקרים שמתרחשים. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> והיא פתוחה לכל משרדי הממשלה לבוא להציג - - -. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וגם אנשי המשטרה יושבים שם? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז זה מוזר שלא עליתם על זה שאין העברה שיטתית של מקרים מהמשטרה. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> אנחנו לא יכולים לעלות על הדברים האלו, אנחנו יכולים לדון על מקרים שמעלים גם חברי הוועדה שבאים מכל המשרדים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. אז מגיע למשרד הרווחה, מה קורה אז? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> כשמגיע למשרד הרווחה, אז בדרך כלל – שוב, יש לנו ממשקים מאוד מאוד טובים גם עם כל הגורמים שיושבים פה בשולחן – אנחנו גם מסנכרנים ומשתפים במידע. כאשר יש עובד זר שפוגע בקשיש, אנחנו ברווחה מטפלים לא בעובד הזר, אנחנו מטפלים בנפגע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ענבל, את מקבלת ממשרד הרווחה תלונות על עובדים זרים שפגעו בקשיש? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני לא זוכרת שקיבלתי, אבל יכול להיות שהעו"סים שלנו, המפקחים הארציים, הם חלק מהוועדה בראשותו של גל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אבל הוא מציג שיש ועדה שכולם יודעים, ולא נראה שכולם יודעים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא עובד ככה, זה לא נכון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז כנראה יש בעיה בהעברת האינפורמציה הזאת, נכון? << אורח >> גל שחם: << אורח >> אני לא יודע אם יש בעיה, כי אתם מדברים על נקודה ספציפית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אתה מייצג את משרד הרווחה, אתה אומר שאתם מעבירים. ענבל מייצגת את רשות ההגירה. אין פה סנכרון. << אורח >> גל שחם: << אורח >> אני רוצה להסביר רגע כמה דברים. כאשר יש פגיעה בחסר ישע, במי שמוגדר חסר ישע - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שאלה כל המטופלים הסיעודיים. << אורח >> גל שחם: << אורח >> לא בהכרח. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מטופל שיש לו עובד זר לא יוגדר כחסר ישע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי שהגיע לדרגה 6-5 הוא חסר ישע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לא, לפעמים יכול להיות אדם סיעודי - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז הוא לא עם עובד זר, אז הוא לא גר אצלו בבית או משהו. << אורח >> גל שחם: << אורח >> הוא יכול להיחלץ מהמצב, אבל אני מדבר על ההגדרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני מבקש רגע להתעמת עם זה. בהבנה שלי טריוויאלי שמי שהגיע לדרגה 6-5 הוא קודם כול חסר ישע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז קיבלתם תלונה, מה אתם עושים? << אורח >> גל שחם: << אורח >> קיבלנו תלונה, אז יש כמה אפיקים – 1. זה לטפל בנפגע אם הוא צריך, אם הוא צריך הגנה, גם התערבות של החוק אם יהיה שיתוף פעולה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי מאפיין אם הוא זקוק להגנה? – כי שם הייתה השאלה שלי – מי מאפיין את זה ואוכף את זה? כי בהבנה שלי הגנה מתחילה קודם כול בהרחקת החשוד. << אורח >> גל שחם: << אורח >> כן, אבל אנחנו לא משטרה, אנחנו מעבירים דיווח למשטרה, או במקרה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יודע לומר לי לכמה מקרים המשרד שלכם נחשף ב-2022? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הינה, הוא אמר – 7,322. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואתה יודע לומר לי שכל ה-7,000 ומשהו דווחו למשטרה? << אורח >> גל שחם: << אורח >> לא, לא קשור. יכול להיות גם פגיעות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז למי? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> אני הסברתי, אלה פניות ליחידות. היחידות מטפלות בכל סוגי האלימות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, רק נחדד את השאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש לאפיין, לצמצם את זה, ברשותך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הסיטואציה היא פשוטה. אם יש בן אדם שנפגע בצורה משמעותית מעובד זר, רשות ההגירה והמשטרה צריכים לדעת מזה. האם היום זה מועבר אליהם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהי צורה משמעותית? מי מגדיר את זה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אם חולה סיעודי מגיע ואומר שאין לו אוכל, הוא בא עם תלונה למשרד הרווחה שאין לו מה לאכול, אתה מסכים איתי שזה לא קשור לעובד הזר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא שם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מדברת על פגיעה מהעובד הזר: הוא היכה אותי, הוא גנב לי. << אורח >> גל שחם: << אורח >> עוד פעם, אם זה מגיע אלינו יש שתי אופציות, ויש את הנושא הזה האם הוא חסר ישע או לא חסר ישע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, אדוני, תגדיר לי בבקשה – אני אוהב ללמוד כל יום כל היום – מיהו אותו זכאי לקבל סיוע של עובד זר 24/7 והוא לא חסר ישע? תגדיר לי. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> קודם כול, ההגדרות של ביטוח לאומי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל אותך. הרי אתה מדבר באופן מאוד מאוד - - - << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם. אחד מהקריטריונים שגם בודקים – יכול להיות מישהו שהוא סיעודי אבל הוא יכול להיחלץ מהמצב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תגדיר לי. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> אני מסביר. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אולי אני אוכל רק להגיד – ההגדרה של חסר ישע בחוק העונשין - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לשמוע ממנו. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אוקיי, מקבלת. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> ולכן אנחנו אומרים, הרי חסר ישע זה מי שמחמת גילו ומוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי ומכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצורכי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואתה כרגע מצטט מחוק העונשין. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> מחוק העונשין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מבקש את זה. את זה אני יודע, יש לי פה צוות משפטי מדהים. בואו נעשה סדר – כשאני שואל שאלות, אל תענו לי תשובות אחרות. זה פשוט מרתיח אותי. בסדר? שואל שאלה פשוטה – רוצה תשובה פשוטה. אגב, להגיד: לא יודע, אני הולך לבדוק; זה בסדר גמור, אני אפילו מאוד מאוד מעריך את זה. אני שואל, האם אתה יודע לתת לי הגדרה מיהו סיעודי שמוגדר סיעודי, קרי 6-5, והוא לא חסר ישע? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> מי שיכול להיחלץ מהמצב בעצמו. זאת ההגדרה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כל החולים הסיעודיים שיש להם עובד זר בבית הם חסרי ישע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם חסרי ישע. הוא בפעם השלישית או הרביעית מבקש ליצור בידול. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר, אבל זה דיון תיאורטי, כי אני בטוחה שהם יודעים שכל מי שיש לו עובד זר צריך עזרה שיקלחו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם הוא היה יודע את זה, הוא לא היה חוזר על זה ארבע פעמים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, כי הוא אומר: יש לי גם קשישים שאינם סיעודיים ופונים אליי למוקד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת לא הבדיקה שלנו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר. הוא מסתכל על הנתונים שכוללים את כולם. בדיו הזה אנחנו מדברים על חסרי ישע בהגדרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. אני מבקש לצמצם בכל ההתייחסויות, גם אם אני לא מבהיר בכל שאלה. כשאני רוצה לדעת כמה מקרים הגיעו אליכם, אני מקש שתאמר לי לצורך העניין: בשנת 2022 הגיעו אלינו X מקרים שהם חשודים בפגיעה, במעילה בתפקידם. במעילה בתפקידם. זה אומר – גנבו, פשעו, היכו, התעללו, התנהגו באופן לא נאותה. כמה אתם יודעים על כאלה ב-2022? << אורח >> גל שחם: << אורח >> אין לי את הפילוח המדויק כמו שאתה רוצה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך אתם מסבירים את זה? זאת ההגדרה של קיום הדיון הזה. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> אין לנו מערכות שאוספות את הנתונים בכל זמן נתון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא זמן נתון. אני לא ביקשתי מה קרה אתמול בצוהריים, אדוני. אני רוצה לדעת כמה מקרים מדווחים ב-2022. חייב להיות פילוח שאומר: קיבלנו לצורך העניין 100 פניות בחודש מסוים. מתוך ה-100 30 עסקו בריב בין בני הזוג, 15 בחידלון פירעון שלא יכלו לקנות תרופות או אוכל, 12 בלחץ נפשי, וכל היתר בחשד לפגיעה מצד המטופל, או המטפל כלפי המטופל. פילוח כזה זה obvious. אם לא, אין לנו למה להמשיך את הדיון הזה. אתם לא יכולים להגיע לכאן עם איזשהם נתונים מנופחים שלא מקדמים אותי לשום מקום. אני רוצה לצאת מפה עם מסקנות, אני רוצה להתקדם. קודם כול, אני אומר את זה כאן, אני רואה את זה בחומרה. כשאתם מגיעים לדיון אתם יודעים מה סיבת ההגעה שלכם. טרחתם להגיע לכאן? אל תספרו לי נתונים שמבלבלים אותי והם בבחינת זריעת חול. אני רוצה לדעת את הנתונים שאמורים לקדם אותי. אני רוצה לדעת כמה מסך התלונות שהגיעו – אנחנו לא יודעים מה מהן רלוונטי – הועברו לידיעת המשטרה ב-2022. זה לא זמן אמת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זאת אומרת, ברגע שיש מישהו שהוגדר כחסר ישע אתה מדווח למשטרה? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> לא אני, העו"ס של החוק מדווח למשטרה או לוועדת פטור. זאת האלטרנטיבה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ועדת פטור זה ברשות ההגירה? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> ועדת פטור זה בפרקליטות, או העו"ס בחוק פונה אם יש איזושהי תוכנית טיפול ומוגנות לאותו אדם. יש מצבים שפונים פחות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז יכול להיות שזה לא למשטרה אלא לוועדת הפטור הזאת? יכול להיות שזה לא מגיע למשטרה גם אם זה חסר ישע? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את יודעת מה המשמעות. << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> לגבי חסר ישע אני יכול להגיד כמה דיווחים הועברו. הועברו 272 דיווחים, ו-39 דיווחים למשטרה, שזה החלק מכל הפניות, ו-39 פניות לוועדות פטור. זה מתוך סך כל הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 39 ו-39? << דובר_המשך >> גל שחם: << דובר_המשך >> 272 דיווחים למשטרה ו-39 פניות לוועדת פטור. עוד פעם, אנחנו מדברים על מושגים שונים, אנחנו בודקים דברים שונים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני פשוט חושבת רגע שאנחנו צריכים לצאת – כמובן שכולם באים עם רצון טוב – עם נוהל עבודה מסודר, מאוד פשוט, שכל הגופים – תכף נציגת משרד הבריאות תתייחס – משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, רשות ההגירה, משרד הבריאות, המשטרה, ברגע שיש תלונה על התעללות של מטפל זר במטופל שלו כולם מדווחים לאותו מאגר. זה הכול. זה מה שצריך לדעת, שזה יהיה שיטתי. משם גם צריך לדעת מי עושה מה בטיפול. אבל השלב הראשון הוא שרק תהיה אינפורמציה אחידה, השלב הבא הוא מי מטפל ובאיזה אופן, והשלב השלישי הוא איך משקפים את זה למי שמחפש עובד זר חדש. מהדיווח של כל האנשים ברור שאין נוהל מסודר כזה. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אבל יש חובה לפי החוק לדווח על התעללות בחסר ישע. זאת ההתחלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> למי? << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> לדווח למשטרה, או במקרים שמקבלים פטור מאותו דיווח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך זה מחליף את המשטרה? << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> - - - המשטרה, זה לפי החוק. החוק הוא חובת דיווח שיש בצידה גם עבירה פלילית למי שלא מדווח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות שלוועדת הפטור זה בנוסף למשטרה, זה לא יכול להחליף משטרה. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> לא, זה ועדת פטור. << אורח >> גל שחם: << אורח >> לא, זה פטור מדיווח למשטרה, זה ועדת פטור. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> כן, זה לפי חוק העונשין. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ולמה במקרים מסוימים אתם מעדיפים בוועדת הפטור? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באיזה נסיבות? << אורח >> גל שחם: << אורח >> יש נסיבות כמו פגיעה חד-פעמית לא חמורה של מישהו שהוא קרוב, וההליך הפלילי רק עלול לפגוע במשפחה – אני לא מדבר על עובדים זרים – בעקרון זה יותר בתוך המשפחה, ואז זה תוכנית טיפול - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני ממש מתנצל, סליחה שאני קצר סבלנות. אל תספרו לי את כל הנתונים המדהימים האלה שמאוד חשובים ואולי נקיים עליהם דיון. אל תספרו לי עליהם, אנחנו לא שם. תמקדו אותי, בבקשה, אך ורק במקרים שבהם מטופלים פגעו או נפגעו והגיע לשולחנכם. זהו. תתכללו לי רק את הכמות הזאת, רק את דרכי הטיפול. דברו איתי רק על זה, שום דבר אחר לא מעניין אותי כרגע. << אורח >> נעה בן שבת: << אורח >> אני מבינה שמדברים רק על הפגיעות במטופלים ולא הפגיעות במטפלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אבל הוא אומר לך לא. הוא אומר לך יותר מזה, שכשהוא מדווח לנו כרגע על מקרה חריג וחד-פעמי, שלצורך העניין חלילה בן פגע באביו הסיעודי, ואז הוא אומר: אם אני אדווח על זה למשטרה, זה יגרום לאיזשהם אנטגוניזם שירעו את המצב. דרך טיפול מדהימה, צודקת, מבין, לא חולק על זה. בשביל זה יש לכם שיקול דעת. אני לא רוצה לדעת על זה כרגע. אני רוצה לדעת אך ורק כל מה שסביב המטפל הזר, בין אם הוא חשוד או שמגיש תלונה, או שיש חשד שנגדו בוצעה העבירה. מתוך זה אני אאפיין מה הוא פוגע ומה הוא נפגע. << דובר_המשך >> נעה בן שבת: << דובר_המשך >> אם אני מבינה נכון, העו"ס הראשי עוסק רק בפגיעות במטופלים שהם חסרי ישע. הוא לא מדבר על הפגיעות בעובד הזר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מדהים, עוד יותר טוב. אז הינה, צמצמנו עוד פלח. זה מדהים. הרי מזה אני רציתי לזקק את אותה כמות של העובדים הזרים הפוגעים. אני מודה שרק זה מעניין אותי כרגע. אם יש מישהו שחלילה לא הבין אותי מספיק אני מבין. רק זה מעניין אותי כרגע. אכן אין לנו עוד הרבה זמן לקיים את הדיון. עוד מעט נפתחת המליאה, אנחנו לא נוכל לקיים את הדיון. אני מרגיש שאנחנו לא מתקדמים וחבל. חבל. אני מבקש שוב ממך ומכולם, אם אין לכם תשובה תרימו דגל, תגידו: אין לנו תשובה, אנחנו חוזרים עם תשובה. דיקלה לא מוותרת, אתם יכולים להירגע, היא תזכיר למי ששוכח, הכול בסדר. אבל מי שעונה, שיענה לי מדויק וברור. << אורח >> גל שחם: << אורח >> אין לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין לכם תשובה – אתם נדרשים להחזיר לי תשובה, בסדר? פשוט, זהו. למה היינו צריכים לבזבז על זה 20 ומשהו דקות? מתבלבלים במסד נתונים מבלבל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אולי רק תשלים את התמונה עם המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות, ואז תעבור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חשבתי רגע לעבור, אבל אין בעיה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> פשוט שיהיה לך סנכרון של הכול. ממש בקצרה, בסדר? כי אנחנו רוצים לשמוע - - - << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> אני אשמח מהסיוע המשפטי גם להציג במשפט. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> טוב, לשיקול דעתך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עוד מעט נגיע גם אלייך. את ממשרד המשפטים? << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> אני מטעם הסיוע המשפטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים. << דובר_המשך >> יעל קסטן רבסקי: << דובר_המשך >> שמייצג. אבל נכון, בהיבט של הייצוג בסיוע המשפטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את כבר על המסוע של השאלות. נעבור לביטוח הלאומי ואחרי כן לסיוע המשפטי, בסדר? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר. יש גם את משרד הבריאות ואת האנשים שהגיעו. הסדר לשיקולך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדרך כלל אני נוהג לעשות פינג-פונג במתן רשות הדיבור, כדי לתת לאנשים להתבטא. זה יפה יותר, בסדר? ברשותכם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אפשר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, נמצאת איתנו גברת שוש כהן. שוש כהן הטריחה את עצמה לכאן כבת לאישה סיעודית שעברה חוויה לא נעימה בלשון המעטה. ברשותך, גברתי, אם את יכולה לדבר למיקרופון, להציג את עצמך ואת המקרה כדי שזה ייכנס לפרוטוקול. << אורח >> שוש כהן: << אורח >> שלום לכולם ותודה רבה על ההתייחסות המאוד רצינית הזאת. אני אקדים ואומר שפנינו כמה פעמים למירב כהן ולגברת ענבל משש, ותמיד ענו לנו. לא נתנו פתרון אבל ענו לנו. זה צעד מאוד משמעותי מבחינתי. התהליך שאנחנו עברנו מזכיר קצת מדורי גיהינום, אם לומר כך. כמה פעמים הזמנו עובדות זרות מחו"ל. הראשונה הגיעה ועזבה אחרי חודש, כי אח שלה ואחותה נמצאים במרכז – אנחנו מהפריפריה, כלומר אימא שלי בפריפריה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> איפה אתם גרים? << אורח >> שוש כהן: << אורח >> אימא שלי בנתיבות, אני גרה פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואיפה במרכז? << אורח >> שוש כהן: << אורח >> במרכז – בחולון ובת ים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל זה דבר שהוא בלתי אפשרי בהגדרה. המדינה מחולקת לשלושה אזורים, לא ניתן לנייד בחריגה מהאזורים. << אורח >> שלום קוטשר: << אורח >> יש אפשרויות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין אפשרויות, אדוני. << אורח >> שוש כהן: << אורח >> אדוני, אני קצת אחדש לך אולי. הם יודעים להתגבר על זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אין אפשרות. יש הגבלה מוגדרת, ברורה. << דובר_המשך >> שוש כהן: << דובר_המשך >> אז היא הלכה לאשדוד בהתחלה, ומשם היא התקדמה קדימה. אשדוד נחשבת לאזור שלוש, אבל הוא קרוב למרכז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם המעסיק נפטר, הוא עובר לבית - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עדיין לא, אדוני המכובד. ממש לא. << אורח >> שלום קוטשר: << אורח >> אבל נכה צעיר יכול לקחת אותו דרך ועדה הומניטרית, נכה מתחת גיל הפרישה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל פה היא חיה עדיין. << אורח >> שוש כהן: << אורח >> אז אני אומרת, היא עברה לאשדוד אחרי חודש, שזה יותר קרוב לחולון מאשר נתיבות. אחר כך הזמנו עוד אחת. אחרי שבועיים היא אומרת שהיא רוצה משפחה שדוברת רוסית, והיא עזבה. ואז הזמנו את השלישית, שבהתחלה עשתה רושם ממש טוב, וכעבור כמה חודשים אחותה הגיעה גם לעבוד בארץ בבאר שבע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, גברת כהן, אני מתנצל. את מדברת כרגע על סוגיה אחרת איומה – שניהלתי עליה דיון ואני אמשיך בעזרת השם לעקוב – לעניין נטישת עובדים. כרגע אני מדבר על פגיעה. << אורח >> שוש כהן: << אורח >> אני אדבר על הפגיעה. אבל נכון, אומנם החוק לא מגדיר את הנטישה הזאת כהתעללות, אבל זאת התעללות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה – דיון אחר. דיון אחר ותוזמני לדיוני המשך. << דובר_המשך >> שוש כהן: << דובר_המשך >> אני מעלה את זה כי זאת פגיעה. אתם לא מבינים, אני רואה את אימא שלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את לחלוטין צודקת. אבל אם אני כרגע מדבר על זה, אני מאפשר מסמוס של פלח אחר, של פגיעה ממשית. << דובר_המשך >> שוש כהן: << דובר_המשך >> הבנתי. אז אני עכשיו ממשיכה לספר על זאת שהגיעה ועבדה אצל אימא שלי שנה. בהתחלה היא הייתה נחמדה. מרגע שהיא ידעה שאחותה נמצאת בבאר שבע ויש לה שכנה שגם צריכה, היא התחילה לזלזל בעבודה, כל היום עם מכשיר אוזניות בטלפון, ואנחנו רואים במצלמות – גם כשהיא מטפלת באימא שלי, גם כשהיא רוחצת אותה, תמיד היא עם האוזניות. אנחנו רואים איך היא הודפת את אימא שלי כשמשהו לא מוצא חן בעיניה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם מה שדיברת עכשיו זה בהגדרה, בקטגוריה של הזנחת חסר ישע. עכשיו את מתחילה לדבר על פגיעה ולשם אני רוצה להגיע. << דובר_המשך >> שוש כהן: << דובר_המשך >> אוקיי. מקרים שבהם היא בכוונה מעבירה את ההליכון רחוק ממנה, ואנחנו רואים איך אימא שלי מתמרנת כדי להגיע להליכון, והיא מסתכלת מהצד ונהנית מהמחזה. אנחנו רואים גם מקרים – אחותי הלכה לבקר שם, ואז היא רואה שלאימא שלי יש שתי כוויות גדולות בדרגה 2 בגב, והיא שואלת אותה: מה זה? היא הסתירה את זה מאיתנו, ואחר כך הרופאה אומרת שכנראה זה ממים רותחים. אימא שלי לא ידעה לספר לנו בדיוק איך זה קרה, ואימא שלי צלולה, לצערנו או למזלנו אני לא יודעת, כי היא חווה את כל הדברים האלו בצורה יותר קשה. אנחנו רואים במצלמה שהיא מושיבה אותה לאכול, ואימא שלי אומרת לה: מה זה? אני לא רוצה את זה – את לא רוצה? – היא לוקחת לה את הצלחת וסוחבת אותה בכוח למיטה לישון. ואימא שלי מוחה, אומרת לה: אני לא רוצה לישון, אני רוצה לשבת. היא מכריחה אותה לישון, להיות במיטה – אני רוצה לשבת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתם עשיתם עם זה? אנחנו רוצים רגע להתקדם. << דובר_המשך >> שוש כהן: << דובר_המשך >> אחותי התכתבה עם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. לא התלוננתם? << דובר_המשך >> שוש כהן: << דובר_המשך >> ודאי שהתלוננו. פנינו לתאגיד, הם אמרו: לא כדאי לכם עכשיו. דברו איתה, תנסו, חסרים פה עובדים. אחר כך כשהתלוננו שוב, ביקשנו שישלחו עובדת סוציאלית שתדבר איתה, שתנהל איתה איזה שיח, אז אנחנו נדחקים קודם כול לתחתית הרשימה מבחינתם, כי אנחנו עובדים בגמלה ישירה וחברת הבת שלהם לא מרוויחה מאיתנו מספיק. זה דבר אחד. אחר כך, כשהם שלחו עובדת סוציאלית, העובדת הסוציאלית מגיעה ורואה את אימא שלי לבד. הגברת הלכה לטייל – המטפלת – ומתעלמת מהטלפונים, לא עונה, אז העובדת הסוציאלית נשארה להיות בייביסיטר על אימא שלי בערך שעה. רק אחרי שעתיים היא הגיעה. זה עוד סיפור שלא טופל. פנינו לעובדת הסוציאלית עם כל הסיפורים האלה. אחותי התכתבה עם ענבל משש – אני חושבת שאת מכירה את הסיפור של ס"ט, היא לא נותנת מנוח כשהיא כותבת ואני שמחה על כך – היו עוד המון סיפורים שהיא השאירה אותה לבד, ואימא שלי לא יכולה ללכת לשירותים לבד, היא צריכה השגחה, כי היא כבר נפלה ושברה את צוואר הירך ועברה ניתוח. מה עוד? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, הבנתי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מזעזע. << דובר_המשך >> שוש כהן: << דובר_המשך >> ויש תיעוד לכל הדברים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מזועזע – אגב, מודה – כל פעם מחדש, כל פעם כאילו זאת פעם ראשונה, מירב. בעזרת השם הוועדה תקיים דיון מיוחד שיעסוק בכל ההתנהלות של הלשכות הפרטיות, לשכות הסיעוד והעובדים הסוציאליים. אגב, בתוך דברייך את דיברת על עניין הגמלה הישירה. אם את יודעת או לא אני בשיח לא מרפה גם בנושא הזה. גברתי היושבת-ראש, אין שום הגיון שמי שבוחר בגמלה ישירה יקבל קנס בדמות 25%, או בערך ריאלי משהו כמו 19% בערך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> על מה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זכאי לגמלה, שמבקש לקבל את הגמלה אליו ולא דרך חברת הסיעוד, מקבל את זה במיפוי של 25%. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שערורייתי לחלוטין. זה עוד נושא נוסף שאני מטפל בו. אני עדיין לא איש בשורה. התחלתי תהליך עם האוצר שבהתחלה היה נראה מבטיח, אני עדיין קצת תקוע איתו, אבל אני לא מרפה ממנו. << אורח >> שוש כהן: << אורח >> אני רוצה להוסיף בשני משפטים סוג של התעללות שמבחינתי זאת התעללות. כשהעובד כבר נמצא ומתחיל לנסות לסחוט את המטופל שלו בכל מיני תנאים: אני רוצה לצאת שעתיים ביום לטיול, אני רוצה תוספת של שכר, ואם לא – ואנחנו נתונים לסחטנות הזאת. אין לזה טיפול. אני מצטערת אבל לא כולם מקבלים פנסיה של 70 אלף ש"ח כדי שיוכלו להרשות לעצמם לשלם את הסכומים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מבין לחלוטין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה נגמר עם העובדת? << דובר_המשך >> שוש כהן: << דובר_המשך >> יום אחד הגענו לשם לפני שלושה חודשים – הוא שאל ואני עונה – אני ואחותי באנו לבקר, כל אחת מהבית שלה, והגברת הלכה עם המזוודות. הוא שאל, אני עונה לו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, התרשמתי. אני מודה לך וכואב את כאבכם. ברשותכם, אנחנו נעבור לגברת שושנה ברוך מעמותת מזור, אורחת קבוע, משקיעה. עמותת מזור זאת עמותה של נכים למען נכים. אגב, את אלכס לא ראיתי היום. מפתיע. << אורח >> שושנה ברוך: << אורח >> כן, הוא לא הגיע. שלום לכולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברוכה הבאה. << אורח >> שושנה ברוך: << אורח >> הגעתי לכאן בשני כובעים – אני גם בת של אימא, ניצולת שואה ממרוקו, ואני האפוטרופוסית שלה, מטפלת בה ודואגת לכל הדברים שקשורים בעובדת הזרה וכל ההתנהלות; וגם אני בעצמי מעסיקה שתי מטפלות, גם בעלי עם שני מטפלים. אנחנו חיים את כל העניין הזה של עובדים זרים. האמת, אנחנו רוצים לדבר על העניין של התעמרות. יש אנשים שלא מבינים שהתעמרות – שזה יחס כוחני, משפיל, מזלזל ופוגעני – הוא סוג של אלימות. זה משהו שקורה ומתבצע לא פעם כשאתה מטופל על ידי מטפל. בעצם, כשזה אחד על אחד, אין גם יכולת לפקח על זה. זאת אומרת, הטיפול שלנו הוא טיפול יום-יומי, שעתי, אפילו על בסיס של דקות, ואנחנו היינו רוצים שהמחוקק יחשוב איך להתייחס גם לעניין של ההתעמרות. ההתעמרות בדרך כלל מתקיימת ברגעים הכי אינטימיים של המטופלים, אם זה במקלחת, אם זה לפני שינה, אם זה במצב של חוסר רוגע נפשי של המטופל, ואז מגיעות כל מיני בקשות, שאלות, זלזול, ודברים שאנחנו חייבים להתייחס אליהם. לא רק אלימות פיזית היא אלימות, ישנה אלימות פיזית שהיא גם נפשית, רגשית, כלכלית, מילולית. על העניין הכלכלי כמעט ולא דיברנו. מה אני בתור מעסיקה – זכאית שירות, ככה אני מעדיפה לקרוא לעצמי – עושה כשמטפל בא ואומר: תקשיבי, אם לא תעלי לי את השכר, תוך שבוע מהיום אני עוזב, ולי יש הרבה יותר אפשרויות למצוא עבודה מאשר לך לקבל טיפול. אז אנחנו נשמח מאוד אם גם לזה תתנו את הדין ושתדברו גם על זה, כי זה אלימות לכל דבר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מאוד מודה לך, גברתי. זה בסדר שנעבור למשרדים נוספים? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בטח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מיד נחזור אליך, אדוני, בסדר? << אורח >> שלום קוטשר: << אורח >> אני סבלני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מתזמן – המוסד לביטוח לאומי, משרד המשפטים קרי סיוע משפטי, נעבור אליך ואז משרד הבריאות. למוסד לביטוח לאומי יש לי כמה שאלות. שלום, גברתי. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> שלום, אני מנהלת אגף סיעוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נעים מאוד, ברוכה הבאה. לפי דוח המעקב של מבקר המדינה משנת 2022, הטיפול בתלונות על אלימות כלפי אזרחים ותיקים, מקבלי גמלת סיעוד, אינו מוסדר בנהלים – זה דוח מבקר המדינה שנוגע בכם – וכי תהליך גיבוש נוהל לטיפול בתלונות החל כבר ב-2015 אך לא הושלם. אני אשמח, בבקשה, לדעת מה הסטטוס ומה הנוהל שבפועל מתקיים לגביו הליך – לשגר עוד שני חיצים או לחכות? << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> אפשר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כיצד המוסד לביטוח לאומי מפקח על קיום חובות של חברות הסיעוד לביקורי בית? – אני חושב שאני יודע קצת, אבל אני אשמח לקבל את זה לפרוטוקול – והאם הביטוח הלאומי פועל לזיהוי חשד לפגיעה גם בקרב מקבלי גמלת סיעוד בכסף ולא רק אלה שעוברים דרך חברות הסיעוד? ומהן הפעולות המקדימות שאתם מבצעים? אלה הן השאלות, פשוטות. << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> כן. אני אחלק את זה לשניים ואני אומר למה. קודם כול, אני אתייחס לנושא של מקבלי סיעוד שמעסיקים עובד זר. אם זה דרך חברת סיעוד אז זה לכלל המטפלים, אם זה מטפל ישראלי או מטפל זר – יצאה איגרת מסודרת, איגרת היא שווה ערך לנוהל סדור של הביטוח הלאומי מול חברות הסיעוד שמחייבת את כלל נותני השירותים. לגבי מקרי אלימות, אם עלתה פה אלימות כלכלית, בני משפחה, אגרנות – בנוהל מאוד מאוד מסודר הם חייבים לדווח לרווחה וכמובן גם אלינו. וזה לכלל המטפלים, לאו דווקא לעובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש פילוח לעובדים זרים? << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאגר הנתונים שנצברים אצלכם, אנחנו רוצים ללמוד על בסיסם. << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> אתה מתכוון מבחינת תלונות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> בין לבין יצא לי גם לדבר פה עם הרווחה בעניין הזה. אני חושבת שמה שאתה מחפש מאיתנו קצת קשה לנו לתת מהסיבה הפשוטה שמיטוב הנתונים שאנחנו עושים היום לא תואם את הדרישה. אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות קצת עבודה, לשנות את הדרך שאנחנו מנתבים ואני אומר למה. כי אנחנו בסוף לא מטפלים רק באנשים שנמצאים תחת המעטה של עובד זר, ואנחנו גם מקבלים תלונות לאו דווקא שהם רק על אלימות. אנחנו גופים מתכללים שמגיעים אלינו טיפה מעבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כול, אני מאוד מאוד מעריך את הכנות והישירות שלך. מאוד. מקצר לנו אפילו תהליכים, יעזור לנו ללמוד ולהתקדם. עדיין, היום בעולם הדיגיטציה, לשונית שמסווגת ומאפיינת את החשוד, את המטופל, את סיבת הגעת התלונה אליכם, היא מאוד מאוד בסיסית, זה כלום. << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> אני מסכימה. אני רק אומרת ומשתפת, זה לא קיים היום במיטוב הנתונים. זה המצב. אנחנו נעשה את העבודה ונדייק את הדבר הזה, אבל כרגע זה הנתונים שיש לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מקבל, וכפי שאמרתי מעריך מאוד – שואל. לאור הגישה הזאת אני גם מוכן להיות לארג' במשך הזמן שאני אתן. לכמה זמן את חושבת שאתם זקוקים בשביל לדייק את עצמכם? << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> מכיוון שאנחנו לא עובדים לבד ויש לנו שותפים בדרך, אני חושבת שאנחנו נצטרך לתאם את זה עם כלל השותפים. אני לא יודעת לומר בזמן, אבל מבחינתי הדבר הראשון שנעשה מחר בבוקר זה ליזום פגישה. קודם כול, מדובר במשהו טכני שלא אמור לקחת זמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי הדאטה קיימת. << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> כן, אבל היא קיימת קצת אחרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. << דובר_המשך >> נטלי גבאי: << דובר_המשך >> לא, חשוב גם לציין שבסוף גם העברה בין משרדים מצריכה מאיתנו המון בירוקרטיה. זה נראה שכולנו משרדי הממשלה, אבל אנחנו לא יכולים להעביר מידע בלי הרבה ועדות בדרך ובלי טפסים וכדומה. צריך לקחת את זה בחשבון. אז גם משהו טכני עובר איזשהו תהליך בירוקרטי, ואנחנו נכונים לשתף פעולה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני אקל עלייך. כל מה שנצבר עד היום שאתם מגישים לי יהיה בגישה פשרנית גם בלקבל את מסד הנתונים, כי אני מבין – לא היה נוהל. כל מה שיהיה מאז, אני אשמח א. שאצלכם אתם תדייקו את הדיגיטציה, כדי שהיא תדע לתת מענה בשלוף. פשוט. ב. זה יעזור לנו להתקדם למצב שבו אנחנו נבנה איזשהו מנגנון, גברתי, היושבת-ראש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ככל שהדיון מתקדם, אני חושבת שאולי יהיה צורך בחקיקה. זאת אומרת, לא להסתפק בנהלים פנימיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לחלוטין שם – או תקנות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אולי אנחנו צריכים לשתף חקיקה משותפת, שקובעת שיהיה מאגר משותף למשרדים האלה, שהכול שם מקוטלג ויש חובה חוקית להזין שם אונליין את הדברים. ככל שאנחנו מדברים, אני חושבת שזה לא ייפתר בנוהל פנימי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לחלוטין, את צודקת. לחלוטין, את מדייקת את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לאחר מכן, השלב הבא יהיה איזה מהמידע מספיק מהימן ובשל, שניתן לשקף אותו לציבור, מבלי לפגוע ולעשות עוול למישהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> וקביעת פרמטרים לדרכי טיפול באותו מאגר שנצבר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני חושבת שאנחנו צריכים לייצר שיח כזה ולייצר הצעת חוק משותפת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מאה אחוז. אנחנו נעשה את זה ביחד בעזרת השם, בחפץ לב. אני חושב שמן ההגינות במה שאמרת ובמסקנת הביניים שלנו ענית לי די והותר. אני פונה כרגע לנציגה של משרד המשפטים, שעוסקת בסיוע משפטי. אני אשמח לדעת האם ואיך אתם מסייעים למשפחות המטופלים, ולמטופלים, שהגישו תלונה על התעללות בחסר ישע? << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> אני עורכת דין מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים. אני אסביר קצת מה אנחנו נותנים. זאת אומרת, זה לא משרד המשפטים, זאת יחידה ייחודית הסיוע המשפטי. אנחנו מעניקים ייצוג בהליכים אזרחיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אגב, אנשים לא יודעים, אבל כל תביעה שנוגעת לביטוח הלאומי, ללא מבחן הכנסה אפשר לקבל סיוע משפטי בחינם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שי"ל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, שי"ל זה שהוא יוצא אזרח. זה ממש עורך דין שמייצג אותך, ובלי מבחן הכנסה. ברוב הדברים יש מבחן הכנסה בסיוע המשפטי. בלי מבחן הכנסה אפשר לקבל. הבעיה היחידה זה שיש שם תורים מאוד גדולים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אתם יחידת סמך של משרד המשפטים. << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> אנחנו יחידה בתוך משרד המשפטים. אני רק אסביר אנחנו עושים. הסיוע המשפטי מעניק ייצוג בהליכים משפטיים. ספציפית במקרה הזה יש לנו מערך מיוחד של זקנה וכשרות. אנחנו מעניקים ייצוג בהליכים אזרחיים. זאת אומרת, הליכים פליליים זה לא בהקשר הזה, זה לא אנחנו. אני יכולה להגיד שספציפית בתחום הזה שמנו לב שאין לנו הרבה מאוד פניות בעניין הזה, ואנחנו רוצים כמובן להגדיל את הפניות ולתת יותר מענה לקשישים שנדרשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתם עושים כדי שידעו עליכם? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש להם עכשיו קמפיין ענקי בטלוויזיה, אתה לא רואה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אשרייך כבחורה כל כך חרוצה, אימא לילדים בשליחות ציבורית, שגם מתפנה לראות טלוויזיה. << דובר_המשך >> יעל קסטן רבסקי: << דובר_המשך >> לכבוד שנת היובל לסיוע המשפטי יצאנו בפרסום בדיגיטל. אבל ספציפית לעניין הזה, אנחנו ראינו שלמשל בתחום של תביעות אזרחיות בבית דין לעבודה, שלמעשה המטופלים הם המעסיקים, אבל יחד עם זאת אנחנו רואים שהם מוחלשים ויחסי הכוחות הם לא בהכרח שהמעסיק, המטופל, הוא החזק. לכן אנחנו הקמנו מערך ייחודי בשביל להגדיל את הפניות בעניין הזה אלינו, להגדיל את היידוע שיפנו אלינו בתחום הספציפי של תביעות בבית הדין לעבודה מול המטפלים, כי ראינו שהרבה פעמים אנשים בכלל לא יודעים גם אם מוגשים נגדם תביעות, הם לא יודעים, הם לא מתגוננים, ויש הליכים שלא בפניהם. אנחנו רוצים גם בדרך הזאת כמובן לראות אם יש צרכים נוספים שבהם אנשים צריכים סיוע. כמובן, אם זה לא רק בתחום של דיני עבודה, אלא אם גם עורך הדין יראה שיש פה עניין של התעללות או פגיעה, ואז יחבר לכל הממשקים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני אגיד לך מה הבעיה, אני אגיד לך למה את לא מקבלת פניות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, יש להם שפות שונות? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, יש להם שפות שונות בסיוע המשפטי. << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> יש לנו שפות, יש לנו התאמה גם למוגבלויות, יש לנו הנגשה עכשיו עם הפרויקט הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הסיבה שאת לא מקבלת, זה משני טעמים. ראשית, בן אדם סיעודי במצב קשה, הדבר האחרון שהוא צריך זה בית משפט של כמה שנים. שנית, הסעד צריך להינתן מהר, כי אם לא, אין מי שיקלח ויאכיל אותו. מה זה יעזור לו שהוא ילך לבית משפט עכשיו כמה שנים? הוא צריך את זה עכשיו, אין לו איך להתקלח. לכן הפתרונות של בתי משפט הם אולי צדק לטווח הארוך, אבל למצוקות היום-יום זה לא נותן סעד. << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> כאן אנחנו מדברים ספציפית על מקרה שראינו שכאן אנחנו יכולים להיכנס, שהאנשים הם נתבעים, שהמטפלים תובעים אותם כמעסיקים בבית הדין לעבודה, ומאחר שהם מוחלשים ולא יודעים על ההליכים. אנחנו רוצים דרך הדלת הזאת להיכנס ולהגדיל את המעטפת ולחבר ממשקי קהילה. כמובן, אם יש תלונות ומקרים של התעללות גם לבדוק אם יש איך לטפל, גם בתביעות נזיקיות ככל שאפשר, וגם לתת את המעטפת הכוללת. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> אפשר להוסיף משהו בעניין? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << דובר_המשך >> משה יועד הכהן: << דובר_המשך >> אני יושב-ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים. אנחנו עבדנו עם הסיוע המשפטי ועם בתי הדין לעבודה בפרויקט של ההנגשה בנושא של תביעות של עובדים כלפי מעסיקים. אבל יש ענף נוסף שהסיוע מטפל – וזה קשור גם לניצולי שואה וגם לנפגעי עבירה בכלל – וזה הנושא של ליווי נפגעי עבירה. הסיוע המשפטי מייצג היום אנשים שהם נפגעי עבירה ונפגעות אונס, ונדמה לי גם נפגעות של - - - << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> יש לנו בחוק סמכויות – נפגעי סחר, נפגעי - - - << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> כן. כלומר, יש להם מטפלים בנושא של ליווי משפטי לנפגעים. ראיתם כאן כמה חוסר ממשק יש בין כל הגורמים הממשלתיים שמטפלים – משטרה, רשות האוכלוסין, הרווחה, כל הגורמים האלה. הרעיון שלנו, במסגרת הצעת חוק שיזמנו, זה שאותו ליווי יינתן על ידי הסיוע המשפטי לאותם קשישים, ניצולי שואה ולא ניצולי שואה, שהם נפגעי עבירה, למשל נפגעי אלימות, כי אז עורך דין בסיוע המשפטי שנמצא בקשר עם המשטרה, עם הפרקליטות, עם משרד הרווחה, יכול לקדם את כל הנושא הזה. אדם במדינת ישראל לא יכול להתקדם היום בלי עורך דין. נפגע עבירה שאין לו ליווי משפטי, שאין מי שיפנה בשמו ויעזור לו, מרים ידיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אדוני, יכול להיות שעם הקמת המנגנון שאנחנו שואפים אליו, לרבות בחקיקה בעזרת השם, הסיוע המשפטי יהיה שותף ויהיה חשוף לו, ויוכל להגיב אד הוק וליזום אפילו פנייה, ולברר האם אותם מעורבים נפגעים מעוניינים וחפצים בסיוע שלהם. << דובר_המשך >> משה יועד הכהן: << דובר_המשך >> זה לא שולל. אני רק אומר שמי שרוצה ומבקש, היום אין לו דרך לעשות את זה, כי הוא צריך לקחת עורך דין בתשלום ולעשות את העבודה הזאת, אפילו בנושא המשטרה. נחשף כאן רק קצה הקרחון, כי אם מישהו מגיש תלונה למשטרה, המשטרה סוגרת את זה מחוסר עניין לציבור, או מעבירה את זה לפרקליטות שסוגרת את זה. אם אין לך ידע משפטי, אתה לא יכול להתמודד עם זה; או אם אתה רוצה להגיש תביעה נגד העובד במסגרת ההליך הפלילי שננקט נגדו – אפשר להגיש תביעה נגזרת כלכלית – אין לך דרך לעשות את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה אומר שלא כולם היו שופטים בישראל כמו אדוני. << דובר_המשך >> משה יועד הכהן: << דובר_המשך >> שוב, אני שם את עצמי בצד. אני רק אומר שזה צורך קיים ואפשר לתת מענה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מבין לחלוטין. מכאן אני ממשיך לשאלת ההמשך לנציגת הסיוע המשפטי, ואני מבקש לקבל כמה דוגמאות משקפות לקהל הלקוחות שלכם ואופי השירות שאתם מעניקים להם. כמה דוגמאות שישקפו את האופי. << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> שוב אני אגיד. כיום, אנחנו מעניקים ייצוג בתחום האזרחי. היו לנו גם תביעות, יש לנו לא מעט מקרים של התעללויות, למשל של מטפלים במוסדות שהיו תביעות נזיקיות בעניין הזה, או תלונות בנושא ניצול במקרים של אפוטרופסות ואי-פיקוח מתמשך. יש לנו כל מיני מקרים בעניין הזה, לאו דווקא בהקשר של עובדים זרים אלא באופן כללי בהקשר של ניצול. אנחנו מגיעים לביתו של האדם ככל שנדרש, מבינים מה רצונו, מנסים להבין את התמונה הרחבה ופועלים בהתאם, בין אם זה בבית משפט למשפחה, בין אם זאת תביעה אזרחית בעניין הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. אני מודה לך, תודה רבה. אנחנו נעבור בקצרה למשרד הבריאות, ולאחר מכן לאדוני – זכרתי. << אורח >> ברברה לנג: << אורח >> תודה רבה, כבוד יושב-ראש והיושבת-ראש. אני עובדת סוציאלית במחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות. אני אקדים ואגיד שאני עוסקת בתחום של מניעת התעללות בזקנים כבר בערך 25 שנה, יושבת שנים רבות בוועדה שגל הזכיר כבר כ-17 שנה. אני חוזרת קצת אחורנית להמשך של גל. אני רוצה לציין שהוועדה הזאת לא מטפלת במקרים פרטניים, אלא בסוגיות, ברצפים שעולים. יש שם נציגים מכל המשרדים ועולים ברציפים השונים סוגיות, ואנחנו מעלים אותם ומנסים למצוא פתרון. אני רוצה לתקן, אם אפשר, את חברת הכנסת מירב כהן, על הנתונים שציינת. הפכת בין גברים לנשים – יש הרבה יותר נשים מאותרות מאשר גברים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> באמת? << אורח >> ברברה לנג: << אורח >> כן. אבל אני אגיד – ואני מתנצלת בפניך, חבר הכנסת – שהנתונים לא מציינים ספציפית עובדים זרים, אבל תכף תשמע. בבתי חולים כלליים ב-2021 אותרו 631 זקנים נפגעי התעללות. אני אציין שרק שניים מהם הם לא בני משפחה. זאת אומרת, רק שניים מהפוגעים הם לא בני משפחה. זה מאוד חשוב לדעת שהסוגיה של עובדים זרים פוגעים – ואני מאוד שמחתי שציינת לפני כן שרוב העובדים הם עובדים טובים ועובדים במסירות, ומיעוט העובדים פוגעים, כאשר כל פגיעה בזקן היא נוראית ואיומה והיא מאה אחוז עבור הזקן עצמו. אבל גם מבחינת מספר האנשים הפוגעים, רוב הפוגעים הם בני משפחה ולא עובדים זרים. אני לא שלחתי מראש, אבל הבוקר אמרתי שאני אביא לכם גם את הנתון – ביקשתם רק את הנתון של בתי חולים, הבאתי גם נתון של נתונים של קופות החולים, של איתורים, כי אנחנו אוספים איתורים מכלל מערכת הבריאות. סליחה, הציון של מה שאמרתי לפני כן שמתוך 631 שניים הם לא בני משפחה, זה קופות חולים. ומתוך בתי החולים מ-2021, מתוך 632 זקנים שאותרו, רק 22 הם לא בני משפחה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אגב, תגידי, את בתחום הרבה שנים. איך המגמה? זאת אומרת, זה תמיד היה כל כך גרוע? זאת אומרת, ההתעללות בזקנים. << אורח >> ברברה לנג: << אורח >> אני חושבת שהוא תמיד היה גרוע. אני חושבת שעם כל העבודה שאנחנו עושים במשך השנים, אנחנו פשוט מצליחים לאתר יותר ולטפל ביותר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ואז מתלוננים יותר. << אורח >> ברברה לנג: << אורח >> אני יכולה להגיד לכם שכשאני הגעתי למשרד הבריאות והתחלנו לאסוף נתונים, שזה לפני 17 שנה, כלל מערכת הבריאות הגיעה ל-200. אני לא זוכרת בעל פה, אני מתנצלת, אבל היו בערך 230 איתורים בכלל מערכת הבריאות – קופות חולים, בתי חולים, מוסדות גריאטריים. היום אנחנו מגיעים למעל 3,000 ביקורים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתם, או אחד הנציגים האחרים פה, עושים בשביל לעודד הטמעת מצלמות בסביבת שהות המטופל? << דובר_המשך >> ברברה לנג: << דובר_המשך >> אני לא אכנס לחוק המצלמות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה לדעת. << דובר_המשך >> ברברה לנג: << דובר_המשך >> צפי שיושבת לידי יותר מומחית בתחום הזה. אני אסיים לפני שצפי תדבר על המצלמות. אנחנו מנחים, והצוותים שלנו עובדים על פי סעיף 368 לחוק העונשין, חובת הדיווח, ובמקרה של איתור – ולא משנה מי הפוגע – ברגע שמדובר על התעללות בזקן הם חייבים לדווח או לעו"ס לחוק או למשטרה. אין לנו אפשרות לדווח במקרה של עובד זר לרשות ההגירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה בסדר גמור, גברתי. אני מנסה רגע לעשות סדר, ואני מבקש רגע לדייק משהו. ראשית, אני אבהיר אם זה לא הובהר מספיק, אין המעט מעיד על הכלל, הכלל מגיעים וממלאים שליחותם נאמנה, עושים זאת עם רגישות, המקצועיות, גם אם לא קיימת בהתחלה, מתפתחת עם הזמן, ואני לא בא חלילה להעיב על אוכלוסייה שלמה וגדולה, חלילה וחס. אך כשמדברים על מי שפשעו וחטאו מדברים רק עליהם – מדברים רק עליהם – וכאילו שרק הם נמצאים. אני מבקש טיפה לכוון אתכם לאיזושהי תזה שאני אפתח ככל שאני נובר בתחום. אנחנו שומעים על יותר בני משפחה שפוגעים, כי בדרך כלל בני המשפחה נמצאים עדיין בשלב שזקנם, על פי רוב, עדיין לא במצב סיעודי לגמרי, ויש לו דרך לתקשר, ויש לו עדיין דרך להעביר את האינפורמציה ואת החוויות והזוועות שהוא עובר לבן משפחה אחר. זאת אומרת, אבא יכול לספר לבן על מה שהבת עושה לו. כשזכאי סיעוד מגיע למצב שהעובד הסיעודי מתעלל בו, הוא לא במצב שיש לו דרך לספר כי בחלק מאוד מאוד גדול הוא מנותק מיכולת תקשורת. הוא כמו חצי צמח, אין לו יכולת תקשורת והעברת אינפורמציה. אלמלא סימנים גופניים או מצלמות שמתעדות, אנחנו לא מכירים את המקרים האלה. לעומת זאת, אני לא ראיתי אף מקרה אחד מתועד של בן משפחה, שגם אם פשע וחטא – ואני לרגע חלילה לא מוותר לו – לא הרים את אביו וזרק אותו כאילו הוא שק תפוחי אדמה רקוב. אני לא ראיתי כאלה מקרים. בואו לא נעשה הנחות. בואו לא נסתיר את זה ונגיד שרוב המקרים הם בני משפחה. צריכים להבין מהם הנתונים הנסיבתיים שבעטיים אלה התוצאות הנאספות אצלכם. אני צריך לוודא שאנחנו עושים כל שביכולתנו כדי שיכולת הצפת המקרים תצוף על פני השטח. אנחנו לא באים להחביא את זה. וגם אם המקרים שאנחנו מכירים ויודעים עליהם הם אחוז כל כך קטן, אני רוצה להסתכל עליהם כאילו הם הרוב, כאילו הם העולם, כאילו הם העולם. << אורח >> ברברה לנג: << אורח >> אני הקדמתי את מה שאמרתי, ואמרתי שכל מקרה הוא מאה אחוז עבור הזקן, ואין שום ספק בזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא מאה אחוז עבור כולנו כחברה. הוא מאה אחוז עבור כולנו כחברה. אנחנו לא נשלים עם המצב הזה שדור המייסדים של המדינה הזאת, שזקננו, שרגע לפני שהם נפלו למשכב – במקרים גדולים הם היו עטרת ראשנו – נופלים כשק תפוחי אדמה, והם נתונים לחסדיהם של אותם מתעללים. אותם פושעים יעלו על מטוס, מצידי בתוך כלוב, ויטוסו למקום שממנו הם הגיעו. אנחנו לא באים לעגל פה פינות. << דובר_המשך >> ברברה לנג: << דובר_המשך >> לא הייתה בכוונתי לעגל פינות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש להבהיר את זה, גברתי. כל מי שמדבר אומר: שים לב שרוב המקרים הם בני משפחה. שים לב שזה המעט של המעט, הרוב הם בסדר גמור. לא באתי לדבר על בני המשפחה, לא באתי לדבר על מי שבסדר גמור, באתי לדבר על המעט של המעט, שזה יותר מדי. וזה לא יימשך, לא במשמרת שלי. מפה אנחנו ממשיכים. << דובר_המשך >> ברברה לנג: << דובר_המשך >> מסכימה איתך לחלוטין, וכל מקרה הוא באמת מאה אחוז מקרה, ואנחנו חייבים להתייחס אליהם בכובד ראש. אני מתנצלת אם לא הובנתי נכון, זאת בכלל לא הייתה כוונתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, זה לא אישי כלפייך. << אורח >> שוש כהן: << אורח >> סליחה שאני מתפרצת. זה לא מה שקרה עם המטפלת המתעללת, שהתיעוד של ההתעללות שלה קיים ונשלח לכל הגורמים הרלוונטיים, והיא עובדת במשפחה אחרת בבאר שבע. זה לא מה שקרה. התלוננו במשטרה וברשות ההגירה ובתאגיד, והעובדת הסוציאלית אמרה שתזמין אותה לשימוע וזה לא קרה. אני ממש מצטערת. << אורח >> ברברה לנג: << אורח >> לא. שוב, זאת לא הייתה כוונתי. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אדוני, מפאת כבודה, אני לא רוצה להתייחס למקרה הקונקרטי, אבל העברנו התייחסות כתובה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר גמור. לא בכדי המשכתי הלאה. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> אוקיי. << אורח >> ברברה לנג: << אורח >> אני רק אוסיף עוד משפט לפני שאני מעבירה לצפי בנושא המצלמות. מיהו חסר ישע זאת לא משוואה מתמטית, ויש הרבה גורמים כדי לקבל החלטה אם אדם הוא אינו חסר ישע לצורך חובת דיווח –כי אנחנו מדברים רק בהקשר של חובת דיווח – ובאמת צריך לקחת מספר גורמים בחשבון. זה הכול. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לדברים. קודם כול, אנחנו לא בתחרות מי מתעלל יותר, בני משפחה או עובדים זרים. כל מקרה הוא גרוע באותה מידה – בני משפחה שמתעללים זה מחריד, וזרים שמתעללים זה מחריד. אנחנו כרגע בדיון ספציפי על עובדים זרים, כיוון שמערכת הפיקוח וההגעה שלהם זה משהו אחר. אז אנחנו בפוקוס על זה לא כי אנחנו מבטלים חשיבות של מקרה אחר. אבל זה שהבאת נתונים מפולחים זה חשוב, זה דבר שנותן לנו פרספקטיבה כמה מקרים של עובדים זרים מטופלים במקרים שמגיעים למערכת הבריאות. זה מידע חשוב. אנחנו בכלל לא מתעסקים בשאלה מה יותר חמור ומי עושה יותר. זאת לא השאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין שאלה בכלל. אני רק ביקשתי לוודא שזה לא יטושטש. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור. אוקיי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את רוצה להתקדם בעניין המצלמות, בבקשה? << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> אני אשמח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך. << דובר_המשך >> צפי הלל דיאמנט: << דובר_המשך >> אני האחות הראשית באגף לגריאטריה במשרד הבריאות, והייתי שותפה לתהליך חקיקת חוק המצלמות במוסדות סיעוד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אגב, זה קורה עכשיו? לא הבנתי, יש שם משהו. לא הבנתי כלום. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> אם תתני לי עוד רגע אני אוכל קצת לעשות סדר. החוק נחקק בעקבות האירועים שהיו בפברואר 2017 בחיפה, ונעשה בשיתוף משרדים רבים כפי שנדרש לחוק מורכב שכזה. החוק הגדיר טכנולוגיה שבעצם לא קיימת, שלא ניתן היה ליישם אותה בשטח. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אם אני זוכרת נכון – זה היה נוסח הזוי – זה היה שמותר לצלם רק כשיש תזוזה, נכון? << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> כשיש מרחק של פחות מ-50 ס"מ בין שני אנשים שנמצאים בחדר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. כאילו סיטואציה ספציפית, ואת כל היתר אסור לצלם כי זה פוגע בפרטיות, כשבני משפחה שהאנשים שלהם חוסים שם, אומרים: עזבו אותנו מפרטיות, לו לא אכפת, לאף אחד לא אכפת, צלמו, אנחנו רוצים הגנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נמנעה מהם רשות הבחירה. הזוי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. הם אומרים: מה פרטיות? אבא שלי רוצה שיצלמו אותו, אנחנו רוצים שיצלמו אותו, הכול בסדר, למה אתם נותנים לנו פשוט את המידע המלא? אגב, היו טיעונים ברקע – שאני לא יודעת אם הם נכונים – שזה נתפר לאיזה ספק ספציפי. היו הרבה דיונים ברקע. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> לא היה שום ספק שיכול היה לתת מענה לדרישות המפורטות מאוד שקיימות בחוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכל-כך משפילות האלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז בסוף חוקק חוק ובגלל זה זה לא יושם. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> החוק נחקק על פי דרישות שהוצבו על ידי המשרדים השונים, ולא ניתן בעצם ליישם את דרישות החוק כלשונן. אנחנו בשיח לאורך כל התקופה של הקורונה. כמו שאתם יודעים, בקורונה היו הרבה דברים אחרים שנעשו, ולאו דווקא בנושא המצלמות, ואז אנחנו הגענו לאיזושהי הסכמה של שינוי החוק וחקיקה שהיא יותר מאפשרת לטכנולוגיות שקיימות, כי הטכנולוגיות השתנו לאורך השנים. זה ברור לכולנו, הטכנולוגיה רצה יותר מהר אפילו מהחשיבה של כולנו. ולכן אני מקווה שבשבועות הקרובים תהיה איזושהי אמירה לגבי חקיקה במוסדות סיעוד. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, לא הבנתי, צריך חקיקה נוספת במוסדות סיעוד? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> החוק צריך להשתנות כדי שיהיה אפשר ליישם אותו, כי את החוק הקיים אין שום טכנולוגיה שיכולה ליישם, וכרגע זה בשיח במשרד הבריאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא חוק עקר, הוא חוק מת. צריך לקרוא לילד בשמו. << דובר_המשך >> צפי הלל דיאמנט: << דובר_המשך >> צריך לשנות אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צריך לחוקק את זה מחדש, להתאים את זה לנסיבות, למגבלות ולאפקטיביות. אין ספק שלעניין חקיקה בבתים זה לא רלוונטי בכלל, אנחנו לא שם, אני לא חותר לשם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אבל בבתים לא צריך חקיקה, אתה יכול להחליט בעצמך, זה המרחב הפרטי שלך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש לדעת מי מהגופים הרלוונטיים מנגיש את התרומה המדהימה של הימצאות מצלמות במרחב, שבו שוהה המטופל בביתו. סתם לדוגמה, אם מגיעה עובדת סוציאלית, אומרת לבני המשפחה: עוד מעט יגיע לפה עובד זר. אני ממש ממליצה לכם כדי שתהיו רגועים, כדי שגם לא תחשדו בכשרים, כדי שתדעו איך להמליץ, איך לכוון ולטפל, להתקין מצלמות במקומות האלה והאלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל זה כבר לא חקיקה, זה מודעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא בחקיקה. אני מבקש הנגשת הפתרונות. << אורח >> שלום קוטשר: << אורח >> אבל לא לכולם יש את האמצעים להתקין. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר, רוב המשפחות יודעות על זה. אגב, זה סיפור יקר, זה כמה אלפי שקלים, אבל הן יודעות על זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אלפי שקלים. נו, אז מה? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר, אבל אנשים יודעים. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> זה לא בסמכות משרד הבריאות לקבוע מה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לכן לא פניתי אליך, גברתי. אני פניתי בשאלה אוניברסלית מי מהגופים שמגיעים באינטראקציה עם המטופל ובני משפחותיו חושפים את האפשרות הזאת ומעודדים. אני מבקש לעודד את זה, להנגיש את זה. מצידי אפילו למצוא איזשהו תקציב שיסבסד איזשהו אחוז מסוים – את מבינה, גברתי, היושבת-ראש? – שיסבסד ויעודד התקנת מצלמות, כדי שניתן יהיה באמת לעקוב, לנטר, ואפילו להוריד חשד, כי תמיד קיים חשד כשאדם זר מגיע. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> לא רק להוריד חשד, זה אפילו לזכות לפעמים כאשר יש חשד, ולפעול גם לטובת העובד הזר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולכוון בדרך עבודה נכונה. << דובר_המשך >> צפי הלל דיאמנט: << דובר_המשך >> כי אני חייבת לומר שרבים מהם הם אנשים טובים שעושים עבודה מצוינת ומגיעה להם הזכות הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מדהים. זה נכון, ועדיין אני מנסה לנטר את אותם מחבלים – אני קורא להם מחבלים. אני מאוד מודה לך, גברתי. אנחנו חותרים לסיום הדיון. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לשלום קוטשר. << אורח >> שלום קוטשר: << אורח >> אני באתי לפה כנציג עמותת אנשי"ם – ארגון נכי שיתוק מוחין – שהיא עמותה רשומה, ואני באתי גם בכובע השני שלי גם כמטופל סיעודי, שחי עם בת זוג סיעודית. אנחנו מעסיקים שני מטפלים. אני נכה שיתוק מוחין ואני נכה מלידה. מספטמבר 2003 אני מעסיק מטפל סיעודי ואני יכול לכתוב ספר. כל מה שאמרו פה עברתי את זה על בשרי. באתי לפה עם בטן מלאה, ואני יוצא מפה עם בטן מפוצצת. החידלון, המחדל שאני רואה בתיאום בין הרשויות זה כואב. וכל זה נובע ממה? כל זה נובע מזה שאין לנו פה. אנחנו לא יכולים להפגין בקפלן, אנחנו לא יכולים לסגור את אוניברסיטת - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר שלום, אני הקפלן שלך, אני הפה שלך. << דובר_המשך >> שלום קוטשר: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני, כל הוועדה וכל הצוות המקצועי שנמצא כאן, אנחנו כאן בשביל לשקף את המגבלות שלכם, את הכאבים שלכם, את המחדלים כלפיכם, את חוסר הצדק שנוהגים כלפיכם. אנחנו פה בשביל לאפיין את הבעיות, למצוא פתרונות, ולוודא שאכן המענה שמסוכם יינתן. אני שמח ומודה לאל שמירב חוברת איתי, כי הרגישות שהיא מגלה היא הרבה הרבה מעבר לתפקיד שהיא ממלאת. זה הרבה הרבה מעבר לכתב המינוי שהיא קיבלה כיושבת-ראש הוועדה. אז אל תחשוב לרגע, אתה לא יכול להגיע לקפלן, אבל אני הקפלן שלך, ואני אהיה בקפלן בשמך אם צריך. << דובר_המשך >> שלום קוטשר: << דובר_המשך >> תודה רבה, כבודו. אני רוצה לציין שוב, גם רשויות ההגירה לפעמים מקשות על האוכלוסייה הקשישה. אני אתן דוגמה, ב-2018 חוקקו חוק שמבדיל בין נכה מתחת לגיל הפרישה לגבי ועדה הומניטארית, לגבי זכויות נכה מעבר - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה צודק לחלוטין ואני מתנצל שאני קצר פה. אני מבקש להתמקד אך ורק בנושא שלשמו הוזמנת, בסדר? כל העוולות ידועות, כואבות, מזעזעות. אני לא מוותר על אף אחת מהן לטיפול ולמציאת פתרון יצירתי. אבל מבקש שתתמקד בסיבה שלשמה הוזמנת היום. << דובר_המשך >> שלום קוטשר: << דובר_המשך >> מקרה כואב שלי כפי שציינתי, מ-2003 אני מעסיק מטפלים. היה מקרה ב-2019, מטפלת של אשתי, שהתחילה לצעוק עליה, להתעמר בה. פיטרנו אותה – לא רצתה לעזוב את הבית. מה עושים? אשתי אומרת: שלום, אני מפחדת לישון, אני מפחדת לישון שהיא תעשה לי משהו בלילה, היא לא רוצה לעזוב את הבית. הרמתי טלפון למשטרה, אמרו: אנחנו שולחים ניידת. אדוני, כבודו, אני עד היום מחכה לניידת. יש לי פה אישור על הגשת תביעה מ-2019. אני עד היום לא יודע מה קרה עם זה. מה שאני יודע, שלמחרת היום התקשרו מהמשטרה ושאלו – אני אומר, באופן ציני – אם אני עדיין חיי, מה קורה עם זה, אחרי קרוב למעלה מ-24 שעות. אמרתי, מה שקרה במקרה שלי זה שמנהל התאגיד שלי שכנע את המטפלת לעזוב את הבית מתוך הבטחה שנמצא לה מקום עבודה אחר. אז היא עזבה את הבית. אני עד היום לא יודע מה קורה עם התלונה. לא יודע. כנראה שהיא נסגרה מחוסר הוכחות. בקיצור, לא אכפת לאף אחד. גם אומרים שישלחו ניידת – לא מגיעה ניידת. חידלון, מחדל, זה מה שאני יכול להגיד. זה עצוב מאוד שאנחנו שומעים כל פעם מחדש דברים חוזרים ונשנים כאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך, אדוני. בבקשה. << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> תודה לכבוד היושב-הראש. אני מטעם לשכת אופק. מצטרף למה ששושי ברוך אמרה לגבי הנושא של התעמרות. אני רוצה להביא איזשהו מקרה שנוגע להתעללות, שדווח על ידינו לפני כבר למעלה מחודש. אני לא אדבר על הפרטים האישיים כמובן. היה מדובר במטופל סיעודי שהעסיק עובד זר, היה אחרי אירוע מוחי, היה מוזן באמצעות זונדה. הבת תפסה את העובד הזר כשהוא מזריק את האוכל במקום שהזונדה תזין את המטופל בקצב איטי, דבר שלוקח כשעה. המטופל האיץ את התהליכים ופשוט הזריק האוכל באמצעות מזרקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולא בטעות ולא בחוסר הבנה מה היא עושה? << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> ברשלנות מקצועית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני שואל, יכול להיות שהגיע עובד לא מקצועי? << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> העובד פיזיותרפיסט מוסמך, הוזמן במסגרת ההסכמים הבילטראליים, קיבל הצעת עבודה, דרישות מפורטות, נהלי עבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוסבר לו שהזונדה אמורה להגיע באופן מדוד, כמו אינפוזיה? << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> ברור, הוסבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. הוגשה תלונה במשטרה? << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> המשפחה סירבה להגיש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תספר לי על זה בכלל. פשע. אל תספר לי על זה. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> כחברה אנחנו העברנו דיווח לרשות האוכלוסין בעניין, למרות שהמשפחה התקשרה אלינו ובכתה לנו שלא נגיש תלונה, כי היא פחדה שיינקטו צעדים נגד העובד והיא תישאר בלי טיפול. היא גרה בפריפריה במקום ובמקרה סיעודי כל כך מורכב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אני יכול לעשות עם זה? << אורח >> שלום קוטשר: << אורח >> זה גם קורה שמטופלים מפחדים להתלונן. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> אנחנו העברנו דווח כלשכה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל אם רשות האוכלוסין, כשהיא כבר מקבלת כזאת פנייה, לא מגיעה באופן יזום למשטרה ואומרת: בואו תבדקו. האינטרסים של אותה משפחה לא מעניינת אותי כרגע. בבקשה, עורכת הדין משש. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> אני לא מכירה את המקרה הספציפי, אבל אני יכולה להגיד באופן כללי. כל תלונה שמגיעה אלינו, בין שהוגשה תלונה במשטרה ובין שלא, מטופלת במסגרת הסמכויות שלנו. לרוב מה שאנחנו עושים, אנחנו מבקשים לזמן את העובד אלינו, נשוא התלונה, מבקשים מהלשכה הפרטית להגיש דוח מסודר לגבי האירוע, מדברים עם המשפחה, מזמנים את העובד, ומקבלים החלטות בהתאם לשימוע, לחומרת התלונה, ההפרה וכולי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבין. תודה. אני רק אומר לך מה אני מצפה. << אורח >> נעמה זקן: << אורח >> אבל הם לא יודעים מה מותר ומה אסור להם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי זה הם? << דובר_המשך >> נעמה זקן: << דובר_המשך >> העובדים הזרים. הם באים, אף אחד לא מסביר להם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז תכף נדבר על זה. תוכלי להגיע לכאן לבקש רשות דיבור, ניתן לך אפשרות להתבטא. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> בלשכת אופק רגב כל העובדים טובים למעט אלו של הבילטרלי, אבל בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז ככה. את אומרת דבר שהוא לא נכון בהכללה. אני לא מקבל הכללות אף פעם. << אורח >> נעמה זקן: << אורח >> ארבע עובדות זרות היו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, עוד לא הצגת את עצמך, לא הגעת לשולחן, לא קיבלת רשות דיבור, ודיברת באופן מכליל ומכשיל, וזה לא הוגן. זה גם לא רציני. גברת משש, אני רק אומר, עם כל הברומטרים שאתם יודעים להפעיל – ואתם יודעים להפעיל אותם – עדיין אנחנו רוצים להוציא את המוץ מן התבן. אני מצפה מרשות האוכלוסין, כשמגיעה אינפורמציה שנשמעת לפחות סבירה, שמטפל פשע והמשפחה מבקשת לא להציף את זה דרך המשטרה כי היא מפחדת שהם יישארו בלי עובד, להפקיע מזכותם את השאלה בכלל ולגשת עם זה למשטרה כצעד ראשון, צעד ראשון, בלי שום שיקול דעת: שלום, משטרה, קיבלנו כזאת אינפורמציה, היא נראית לא תלושה, היא נשמעת לא תלושה, תבדקו את זה, זה תפקידכם. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> קודם כול, אדוני, בוא רגע נעשה סדר. ללשכה יש חובה לדווח על ממצאים חריגים גם לרשות האוכלוסין וההגירה וקודם כול לטפל בזה, וגם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשלו ולא עשו – אתם עושים את זה? << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> רגע, וגם כמובן כל חובה שמוטלת על עו"ס או אדם אחר לדווח לרשויות אכיפה אחרות בהתאם לסוג האירוע או ההפרה. אז קודם כול החובה היא של הלשכה הפרטית, של העו"ס – ויתקנו אותי פה חבריי שעובדים בתחום, אני לא עו"סית, עדיין לא – התפקיד שלהם לדווח לרשויות אכיפה אחרות, לרבות משטרה, לרבות משרד הרווחה ולרבות לנו, קודם כול לנו, ובכתב. אז קודם כול, זאת החובה שלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל אנחנו רוצים להגדיל ראש. << דובר_המשך >> ענבל משש: << דובר_המשך >> אוקיי, אני אוהבת להגדיל ראש. קודם כול החובה שלו – האם אתה דיווחת למשטרה? האם דיווחת למשרד הרווחה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תענה בבקשה. << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> דיווחנו לעובד סוציאלי ראשי של רשות האוכלוסין בראש ובראשונה, וביקשנו מהמשפחה להגיש תלונה נגד העובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שביקשתם מהמשפחה לא רלוונטי, המשפחה הזאת כרגע לא מעניינת אותי. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> גם אנחנו לרוב מנחים את המשפחות להגיש תלונות, אבל בלי שום קשר אנחנו מטפלים בהליך המינהלי. אבל זה קודם כול חובה שלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. אני שואל, מה הפעולות שאתה ביצעת כדי להציף את זה, ושהמקרה המזעזע זה לא ייקבר? << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> לצערנו לא היה לנו הרבה מה לעשות, כי הקשיש נפטר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, היה לך הרבה. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> לא, לא היה הרבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היה לך הרבה. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> כתוצאה מהפעולה שלו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היה לך הרבה. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, כתוצאה מההתנהלות - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה גם חובה על פי החוק לדווח. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תנו לבן אדם לדבר שנייה. << אורח >> רענן שנהב: << אורח >> לא נותנים לי לסיים. כתוצאה מהאירוע, המטופל אושפז בבית חולים מאותו יום, תוך יום-יומיים מאותו אירוע. אנחנו דיווחנו על האירוע הזה רק כשקיבלנו את האינפורמציה הזאת מהמשפחה, כשזה היה כבר כמה זמן אחרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן אחרי? << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> כשבוע-שבועיים אחרי, כשהוא כבר היה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עשית עם זה? << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> דבר ראשון העברנו דיווח לרשות האוכלוסין וההגירה, דוח מסודר שאנחנו מעבירים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למשטרה לא דיווחתם. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> העובד הוא עובד בעל הסמכה רפואית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה מעניין אותי? טייס – מה זה מעניין אותי? אתה מחזיק ביד עכשיו פצצה מתקתקת. מה אתה אומר, אני אעביר אותה לטיפול הבא בתור? << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> לא, אני לא מעביר אותה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני שואל כאיש מקצוע, כבן אדם שהוא בעל ענין, בעל עניין, מה עשית עם האינפורמציה הזאת? << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, דבר ראשון אנחנו דיווחנו על זה לרשות האוכלוסין. בדקנו מול העובד מה הטענה שלו. הוא טען שזה פרקטיקה שהוא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב שלא פנית לוועד הבית. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי הראשון שמקבל כזאת אינפורמציה, וברגע הראשון שהיא נשמעת לו בסבירות – רק בסבירות – כאמינה, חובה עליו באותו רגע להגיד למי שמדווח: שנייה, תחכה רגע, הלו 100, מייד תגיעו, יש פה עניין, יש פה אירוע. באותו רגע אתה הופך להיות בעל אחריות שילוחית. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> אבל אני מסביר שאת הדברים אנחנו יודעים בדיעבד, אנחנו לא יודעים את זה בזמן אמת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> רענן שנהב: << דובר_המשך >> כשידעת היית חייב לדווח. אתה עו"ס, אתה חייב לדעת את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. ובאותה מידה, כשרשות האוכלוסין ידעה היא הייתה חייבת. אם הוא כשל, תתקנו אחריו, אל תמשיכו את הכשל שלו. ואת לא יודעת אם כן? << אורח >> ענבל משש: << אורח >> א. אני מוכנה להתייחס בכתב בצורה מסודרת לאיזה דיווח הוא הועבר, מתי הועבר, ואילו פעולות נעשו. אני מבטיחה לך שזה לא נשאר במייל וטיפלו בזה. אבל אין לי בעיה להתייחס בכתב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני משוכנע, ועדיין אשמח לדעת כדי שנוכל להמשיך להתקדם. אנחנו חותרים לסיום הדיון. נחלק את זה ככה, כי יש לי עוד שותפים פה. יש לנו מחויבויות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש לנו גם עוד רגע מליאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק. יש לנו מחויבויות שאנחנו חייבים להישמע ולהתנהל על פיהן. שתי דקות, שתי דקות, אני מבקש לא לחרוג, שתי דקות ממצות, מדויקות, לך, לך, לך ולך. בבקשה, תתחילי. תציגי את עצמך. << אורח >> נעמה זקן: << אורח >> שלום, אני ירושלמית, אימא שלי הייתה אחות בהדסה עין כרם 40 שנה ודוקטור לגנטיקה. היא עברה אירוע מוחי לפני שלוש שנים וחצי ומאז אני מטפלת בה לבד. זהו. אף אחד לא עוזר לי, לא אחים שלי, לא המשפחה שלי, לא אף אחד. סליחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המקרה מדווח לרשות הרווחה? << דובר_המשך >> נעמה זקן: << דובר_המשך >> שנייה, רגע. כל מקרה שקרה, פעם אחת פניתי למשטרה, ללשכת האוכלוסין ארבע פעמים, ארבע פעמים הבאנו עובדת זרה מחו"ל – כל ארבע הפעמים חברות הסיעוד שהביאו אותן לקחו אותן בחזרה. אז אמרתי: בסדר, הכול עליי. אני עושה הכול לבד בלי שקל, יהיה בסדר. אבל מסתבר שבן אדם שתרם – אימא שלי נתנה את חייה 50-40 שנה למחלקה הסיעודית בתחום הסיעודי כדוקטור מכובד – לא מסוגל להיות מטופל במדינה שלנו. ועם כל הכבוד לכל המשרדים המאוד מכובדים – ותודה רבה שהזמנתם אותי – אני עושה הכול לבד ואף אחד לא עוזר לי. אז אני שלחתי מכתב לכולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נעמה היקרה, אני מודה לך, הבנתי. << דובר_המשך >> נעמה זקן: << דובר_המשך >> משתמע שאין דין ואין דיין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נעמה, את מדברת מדם ליבך בצורה הכי אותנטית. מצדיק ומחייב התייחסות. בהבנה שלי, לא לפורום הזה ולא בנסיבות המפגש הזה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אגב, מה שהיא אומרת זאת בעיית השורש, זה לא ייפתר פה בחקיקה. המדינה צריכה לקחת אחריות על החולים הסיעודיים, זה לא יכול להיות על בני משפחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מקרה פרטני, אני רוצה ללמוד אותו לעומק. אין לי את הנתונים. << אורח >> נעמה זקן: << אורח >> יש לי תחושה שאין עם מי לדבר. אני פניתי למשטרה, פניתי ללשכה, כתבתי מכתבים. אבל עכשיו לבן אדם יש צרה, הוא צריך עזרה, מטופל סיעודי – אין למי לפנות. כשבאה עובדת זרה:so what you did?, מישהו הסביר לך מה צריך לעשות, מה התפקיד שלך? לא. ארבע פעמים הן לא יודעות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור, זה מערב פרוע. << אורח >> נעמה זקן: << אורח >> אף אחד לא יודע. אני יודעת לדבר אנגלית. אף אחד לא יודע, אף אחד לא יסביר להם את העבודה שלהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חלק גדול ממה שאת מדברת נפתר במסגרת ההסכמים הבילטרליים. << דובר_המשך >> נעמה זקן: << דובר_המשך >> אף אחד לא קיבל הדרכה, וחלקן גם באו אלינו חולות, וגם עם שק כזה של תרופות. זה נראה כאילו אנחנו חיים במערב הפרוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. יש לך מקרה ספציפי. << דובר_המשך >> נעמה זקן: << דובר_המשך >> שלחתי מכתבים לכולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. הואיל ואנחנו כבר חייבים לחתור לסיום וזה יכול לשאוב אותנו עכשיו לפרק זמן בלתי מוגבל, אני מבקש שתיצרי קשר עם מנהלת הוועדה, עם צוות הוועדה, תעבירי את הנתונים הרלוונטיים. אני מתחייב בפנייך שזה יקבל את המענה ההולם, הרציני, המדויק והמהיר ביותר שרק יהיה ניתן. כל טוב. << דובר_המשך >> נעמה זקן: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עורכת הדין דפנה פודור ממטה המאבק הסיעודיים. << אורח >> דפנה פודור: << אורח >> שלום, דיברנו באופן מאוד מעמיק על העובדים ועל האכיפה. אני רוצה להפנות זרקור למטופלים שנשארים אחרי. הבעיה הראשונה היא שהרבה מהם לא מתלוננים ומוציאים את העובד מהבית, כי הם מפחדים להישאר לבד, וגם בני המשפחה אומרים: אין לי ברירה, זה על הגבול, זה לא במקרים של התעללות משמעותית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עיגולי פינות. << דובר_המשך >> דפנה פודור: << דובר_המשך >> אני אספר על עוד מקרה שקרה – עובדת שטיפלה בשתי מטופלות סיעודיות וגנבה ארגזים של ציוד מהמטופלות, כולל נעליים אורטופדיות, ושלחה אותם – כנראה קלפטומניה, אני לא יודעת. אני מטפלת במקרה הזה כי העובדת תבעה את המטופלות הסיעודיות, כיוון שהן פיטרו אותה ללא שימוע, וכיוון שיש נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה שמחייב מטופל שמפטר עובד לספק לו עוד שבעה ימים דיור, ויש גם חוק שמחייב לתת הודעה מוקדמת. הן פנו למשטרה, והמשטרה באה לקחת אותה, ובעצם ככה פיטרו את העובדת, והיא תבעה אותם. זה תיק שמתנהל עד עכשיו בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. מה שצריך זה לייצר נוהל למשפחה. רשות האוכלוסין וההגירה ייצרה נוהל איך לדווח ואיך להתלונן, אבל גם צריך להגיד להם: מה אתם עכשיו עושים, האם מותר לכם להוציא את העובד מהבית? יש לי פה פוסט מאתמול של בת של מטופלת – בשמחה אני אעביר אותו. העובדת עושה טרור בבית גם לבת – הודעות מעליבות – והיא אומרת: אוקיי, עברתי לגור עם אימא שלי כי אני לא רוצה להשאיר אותה לבד; והמטפלת הסיעודית מסרבת להתפנות מהבית, כיוון שמגיע לה הודעה מוקדמת של חודש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משטרה, לשכה. פשוט, חבר'ה. << דובר_המשך >> דפנה פודור: << דובר_המשך >> זה מה שיעצנו לה לעשות, אבל גם המטופלים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תשמעו, אנחנו רוצים, שואפים ועומדים על כך שניתן מענה וטיפול למי שמבקש לקבל אותו. מי שמסרב לקבל אותו ומטשטש את העובדות כי הוא חושש ולא נוח לו שאם העובד שבשטח האפור ילך, ואז הוא יצטרך להישאר עם בן המשפחה שלו, הוא פושע. אני לא יודע לטפל בזה. אני רוצה לדעת שהמערכות שלנו מסונכרנות, ויודעות לתת מענה למי שמבקש ומציף לנו את הבעיות האלה. כל מי שפושע הוא פושע. << דובר_המשך >> דפנה פודור: << דובר_המשך >> בהשקפה שלי צריך למצוא פתרון לעניין השימוע – איך מפטרים עובד שגר בתוך הבית, בלי כל ההליך הסדור של שימוע שקבוע בפסיקה; וגם הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים – עובד שהתעלל, צריך ללכת לבית משפט לענייני עבודה בשביל לשלול ממנו את תקופת ההודעה המוקדמת ואת פיצויי הפיטורים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. פיטורין זה משהו קצת רגיש. בית משפט חייב לומר את דעתו. << דובר_המשך >> דפנה פודור: << דובר_המשך >> אבל לעניין השימוע ולעניין הסיפוק – אתה שאלת בתחילת הישיבה מה קורה בין הגשת התלונה לבין טיפול? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא קורה. קראנו לילד בשמו. << דובר_המשך >> דפנה פודור: << דובר_המשך >> איפה נשאר העובד? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא קורה. << דובר_המשך >> דפנה פודור: << דובר_המשך >> האם המטופל צריך לתת לו עכשיו שבעה ימים לגור בבית כמו שקבוע בנוהל? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מזוויע. את צודקת, זה לא קורה. זה מה שדרשתי ואני לא מתכוון להרפות מזה. פשוט, זה לא קורה. צריך לקרוא לילד בשמו. בבקשה, אדוני. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> תודה על הדיון החשוב הזה. אני מהשדולה הישראלית למען קשישים והעמותה לקידום זכויות הסיעודיים. בשנה האחרונה הקמנו קמפיין מאוד רחב בנושא של אלימות כלפי מטופלים סיעודיים. הקמפיין הזה הצליח ממש ברשתות החברתיות. אני מודה לכם באמת על הנושא החשוב הזה, כי בוועדה הקודמת, בשנה הקודמת, ניסיתי לקדם דיון כזה שלא צלח. אני רוצה לומר שרף האלימות, תדירות האלימות, התעוזה של האלימות מצד עובדים זרים הולכים וגדלים מפעם לפעם, ואני רואה את זה בדיווחים בתוך הרשתות החברתיות, ואני מקבל גם דיווחים, המון דיווחים כאלו על אלימות. הם יכולים להיות כמו שאמרתם – מינית, הטרדות מיניות, צילום בתוך תא שירותים זה הטרדה מינית לכל דבר ועניין על פי חוק, סחיטה באיומים, אלימות פיזית, אלימות נפשית כמובן, גניבות מתוך הבית כבר הפכו להיות מכת מדינה. אנחנו צריכים לשאול שתי שאלות – הדיון הזה באמת הצליף אצלי דילמה על מה לדבר, או לבוא ולדבר דווקא בכובע שלי כקרימינולוג, או לבוא ולספר את הסיפור האישי שלי דרך אימא שלי, ולחשוף את כל הממשקים האלו שממש לא עובדים. אז אני חשבתי שאולי עדיף לי לסטות מהנושא ולספר את הסיפור, כדי שתבינו ששום דבר מהממשק הזה לא עובד, וזה יהיה בקצרה. העובדת שאנחנו קיבלנו אלינו זאת עובדת שבדיעבד מתברר שכבר הייתה בתחנת משטרה – אני חקרתי את החקירות האלו לבד. היא כבר הגיעה לתחנת משטרה, נעצרה בתוך תחנת המשטרה הזאת, אחר כך הגיעה אלינו בלי שידענו שהיא הגיעה לתחנת משטרה – היא הצליחה להסוות ולהסליק את הנושא הזה. קיבלנו אותה הביתה, שדדה להורים שלי את הבית, גנבה להם את כל הרכוש בשיטה מאוד מאוד מתוחכמת דרך שקיות זבל. בדיעבד לא הבנתי למה יוצאות מהבית ביום חמש-שש שקיות זבל גדולות, לא הבנתי. בדיעבד כשראיתי את המצלמות, הבנתי את השיטה. היא גנבה להם 25,000$ מתוך הבית, עשתה אלימות, הזנחה בטיפול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> התלוננת? << דובר_המשך >> איתן בנימין: << דובר_המשך >> פניתי לרשויות, למשטרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל, הלכתם למשטרה? הגשתם תלונה? << דובר_המשך >> איתן בנימין: << דובר_המשך >> הלכתי מייד למשטרה, בוודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. מכיוון שנציגת המשטרה לא נערכה לקראת כך, אני מבקש שמייד בסיום הדיון תעביר לה את פרטי המקרה ומספר התלונה. זה ייבדק. אני מבקש לדעת איך זה טופל. << דובר_המשך >> איתן בנימין: << דובר_המשך >> לא, זה נבדק, אדוני. זה הועבר לפרקליטות עם המלצה לסגירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש לקבל שיקוף של תהליכי הבדיקה והטיפול. << דובר_המשך >> איתן בנימין: << דובר_המשך >> אני חקרתי, אני הבאתי מצלמות, אני כתבתי תלונה, אף אחד לא רוצה – חוקר אומר לי: אדוני איתן, אנחנו לא מתעסקים עם דברים כאלו ואני אספר לך למה, עכשיו אני צריך למנות לה סניגור, עכשיו אני צריך להביא מתורגמן לבית המשפט, ואתה תצטרך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בפרוטוקול? הוא אמר את זה לפרוטוקול? << דובר_המשך >> איתן בנימין: << דובר_המשך >> לא, בינינו, בשיחת מסדרון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מבחינתי לא אמר. אני צריך לדעת בבקשה מהם הנתונים, מהם דרכי הטיפול, מה המסקנות ולאן זה הגיע. זה מה שאני צריך לדעת. << דובר_המשך >> איתן בנימין: << דובר_המשך >> הגיע לפרקליטות עם המלצה לסגירה, עם עומס של סרטונים על אלימות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אני מבקש שתשלחו לוועדה בבקשה את התייחסותכם לפרטי המקרה. << דובר_המשך >> איתן בנימין: << דובר_המשך >> אני חייב להגיד משהו לרשות האוכלוסין, הם באמת עזרו לי בנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מצטער, לא כרגע. סליחה, סיימנו. << אורח >> ענבל משש: << אורח >> עד שאומרים מילה טובה, למה למנוע? ועוד ממנו? זה חריג. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יודע מה, בבקשה. << אורח >> איתן בנימין: << אורח >> אנחנו התלוננו גם כלפי התאגיד שהוא לא מילא את תפקידו כמו שצריך, ואני פניתי אליהם, ובאמת נציגה שלהם שהיא עורכת דין נמצאת איתי בקשר מתמיד והיא מטפלת לי בנושא הזה. אני אעביר לה את כל החומרים, ולזכותם יאמר כל הכבוד. מגיע לכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קחי בחשבון שעכשיו זאת הרמה להנחתה. אם לא עכשיו, בדיון הבא התשלום הגיע. התשלום יגיע. בבקשה, גברתי. אני מבקש לדייק לשתי דקות. << אורח >> ענת שוסטר: << אורח >> שתי דקות. אני מהקרן לרווחת נפגעי השואה. קצת זרקור על ניצולי שואה – הגיל הממוצע שלהם היום הוא 86. למרבית ניצולי השואה יש חוק סיעוד, חלק גדול מהם צריכים להיעזר במטפלים זרים. יש לי הרבה מה להגיד על חוק סיעוד, אני שומרת את זה לדיון אחר. חשוב לי לשים זרקור על ניצולי שואה, בעיקר דוברי רוסית והם ממעטים להתלונן, וחלק מהתרבות שלהם זאת תרבות של השתקה וחוסר דיווח. גם כשבאים לבדוק מטעם התאגיד או מטעם חברות הסיעוד, ממה שאנחנו נתקלים בזה אצלנו, אלה פגישות מאוד קצרות. בעיקר בודקים האם לעובד הזר יש אוכל, שתייה, לינה, האם הוא בסדר, שמים קצת בצד את הנושא של איכות החיים של הניצולים עצמם, בעיקר בגלל הכושר השפתי הרבה פעמים. זה משהו שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. אם אין משפחה תומכת, אם המשפחה גרה בחו"ל או הניצול הוא ערירי הוא בכלל נמצא במצב של תלות מלאה בעובד הזר. אין מה להכביר במילים, נראה לי ששמענו את הכול על הנושא הזה. אנחנו לפעמים מקבלים תלונות משכנים שאומרים: הניצול נמצא בבית, אין לו אוכל, לא דואגים לו. אנחנו מפנים ישר לרווחות, בודקים את האפוטרופוס האם הוא עושה את עבודתו, האם באמת דואגים או לא דואגים. אבל אני חייבת להגיד לכם שגם אם ניצול שואה שלא דובר את השפה ולא מכיר את התרבות צריך עכשיו להגיש תלונה למשטרה או לכל מקור אחר, הם לאו דווקא יודעים לעשות את זה במצב שבו הם נמצאים. כלומר, אני שמה זרקור כי זאת אוכלוסייה מאוד מאוד מסוימת והיא אוכלוסייה מוחלשת. אני סיימתי את שתי הדקות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך, גברתי. ברשותכם, אנחנו נאלצים לסכם את הדיון הזה, אבל לא לסיים אותו, לסכם כסיכום ביניים. אני מעביר את רשות הדיבור, דברי סיכום, לחברתי חברת הכנסת מירב כהן, יושבת-ראש הוועדה. מודה לך על היוזמה, על שיתוף הפעולה ועל ההדדיות בקידום האינטרסים לטובת שורדי השואה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מודה לך על הדיון ועוד יותר מודה לך על העבודה שנעשה כשנצא מכאן, שזה הכי חשוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעזרת השם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קודם כול, הנושא של הסיעוד הוא נורא נורא סבוך, וגם אם נפתור את מה שדיברנו עליו כאן עדיין חיי המשפחות יהיו גיהינום, כי זה מורכב. זה מאוד מורכב. בסוף, כפי שנעמה אמרה, בסוף בסוף בני המשפחה לבד כי זאת הייתה כוונת המחוקק. זה לא קרה בטעות, זאת המדיניות הרשמית של מדינת ישראל שנים רבות. אני חושבת שזאת טעות, וכל עוד אנחנו לא נתמודד עם זה ולא נפסיק את ההפרטה של הטיפול בחולה הסיעודי, בעיית היסוד לא תיפתר. כל מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו זה רק בגדר לפחות שיהיה איזשהו הגיון מנחה במציאות הזאת, אבל זה בסוף הפתרון האמיתי בעיניי, בתפיסת עולמי. אם אני רגע צוללת לנושאים שנידונו כאן היום, אני חושבת שנעשה מעשה משמעותי אם נצא עם שתי הצעות חוק שנתחיל לקדם ביחד. הצעה אחת צריכה לגעת להקמת מאגר מידע שיהיה שיתופי למשרד הבריאות, הרווחה, הביטוח הלאומי, המשטרה ורשות ההגירה, ולשם תהיה חובת דיווח של הגורמים המטפלים, קודם כול על עצם התלונה ולאחר מכן על אופן הטיפול במקרה – מה נעשה שם – ושכולם יהיו מסונכרנים ויראו מי עושה מה. בשלב הבא, אחרי שהדברים נבדקו והובשלו, נשאלת גם השאלה מה צריך לשקף לבני משפחה שבאים לטפל, האם יהיה מאגר שבו יהיה אפשר לראות מי הורשע, או תלונות קשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי שהורשע לא יהיה פה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר גמור. אבל גם אחרי שמכריעים שמישהו לא צריך להיות פה, במבחן התוצאה הרבה פעמים לוקח זמן עד שמוצאים אותו, עד שמגרשים אותו. זה מידע שצריך להיות קיים. אז אני חושבת שזאת הצעת חוק אחת על מאגר מידע משותף על מהן התלונות, מי מטפל, ומה חשוב לשקף למשפחות. הצעת החוק השנייה בעיניי צריכה להיות התיקון למצלמות במוסדות – בוא נתחיל עם המוסדות ששם כולם גם רוצים את זה, לא אמורה להיות בעיה, פשוט ניסוח קלוקל של הצעת חוק. אני זוכרת איך זה קרה בצורה מאוד מאוד פזיזה בדקה ה-99, והינה תוצאה של שנים אחרי, כשלא מדייקים בוועדה את הנוסח בסוף לא קורה עם זה כלום. אני חושבת שזאת הזדמנות טובה שאנחנו נגיש ביחד הצעת חוק מתוקנת שתעשה סוף לחוסר ההיגיון הזה. בוא נתחיל עם שני הדברים הפרקטיים הנקודתיים האלה. לא יפתור את כל הבעיה? נעשה עוד דיונים, נבוא עם עוד הצעות חוק. אם נצא עם נוסח משותף אני מאוד מאוד אשמח. תודה. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> ברשותך, יש הצעה משולבת של משרד המשפטים עם משרד הבריאות, כדאי להתייחס לנושא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מעולה, אז ניקח את זה. ומניסיוני, כשיש הצעת חוק פרטית זה מהווה זרז להצעת חוק ממשלתית. ניצמד אחד לשני, תעבירי לנו את הנוסח. לא חושבים שאנחנו יותר חכמים מאחרים, פשוט נייצר קדימות לנושא. << אורח >> צפי הלל דיאמנט: << אורח >> אני אבקש מהלשכה המשפטית להעביר את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך שוב, מעדכן אותך ואת הנוכחים, גם אלה שבבית, שהצוותים החרוצים שלנו כבר התחילו לעבוד על גיבוש שני נושאי החקיקה, והם מספיק חרוצים כדי שהם יסייעו לנו לקדם את זה כמה שיותר מהר. כל דברי הסיכום שלי והציפיות שלי מופנות גם בשם הוועדה המיוחדת לעובדים זרים וגם בשם הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה והיושבת-ראש שלה. הוועדה דורשת ומצפה מהמשטרה, מרשות האוכלוסין ומשאר משרדי הממשלה הרלוונטיים לשבת ולגבש את אותו נוהל העברת המידע בעת הגשת תלונה לעובד זר והמשך הטיפול. אני אומר לכם שככל שתקדימו לעשות כך, מעבר לזמן שאני נותן לכם, ככל שתצמצמו את זה, אז כשאנחנו נשב על המסקנות ביחד ונבין שזה הולך לכיוון שאנחנו מצפים, הן יגובשו בחקיקה שאנחנו שואפים אליה, הן יהוו כאיזושהי תשתית. אני מצפה ממשרד הרווחה, חוץ מהנתונים שביקשתי, לתאם מול המשטרה ורשות האוכלוסין נוהל העברת המידע. זה יהיה חלק מאותו תהליך חקיקה שאני שואף אליו. מבקש מהביטוח הלאומי להוביל ולדחוף את מערכת המידע גם לפלח מה שיש עד היום ולדייק מה שאני מצפה הלאה לעתיד. בעזרת השם זה יהיה חלק מאותו מנגנון שידע לתכלל, לעקוב ולנטר. הוועדה מבקשת שבמסגרת הנוהל שיגובש תהיה גם חובת יידוע של סטטוס התלונה למטופל או למשפחתו. בכל שלב מכריע כשנפתחת במסקנות הביניים ובסיכום זכותו המלאה לקבל את האינפורמציה, ומחובתנו להנגיש לו את האינפורמציה הזאת. הרבה פעמים בן אדם הולך כשהוא מתחיל כבר לשאול את עצמו שאלות: אולי אני עשיתי משהו? אולי אני לא שיקפתי נכון את המציאות ופירשתי אותה באופן לא נכון? מגיע לו לקבל את האינפורמציה ואת המסקנות, גם את מסקנות הביניים. רשות האוכלוסין צריכה לחדד מול הלשכות הפרטיות, האם מותר להעביר את המטפל הפוגע לעבודה אצל מטופל אחר – חלילה אם הוא פצצה מתקתקת שפגע באחד, שלא יפגע גם בשני – כל זה בזמן עד לסיום בירור התלונה, לקבוע האם בזמן הזה הוא יהיה במתקן המתנה, האם הוא שוכר בית באופן עצמאי. צריך לגבש את המדיניות הזאת ולסכם. יש לחדד לעובד הסוציאלי של הלשכה הפרטית שהוא חייב להעביר את הדיווח על ההתעללות למשטרה בהתאם לחובה לפי חוק העונשין. אגב, אני מצפה בנורמה הזאת מכל אחד ואחד בכל תחנה ותחנה שידווח, בדיוק כמו שאני מצפה ששכן של מטופל כשהוא מגלה שפושעים באותו מטופל, כשכנות טובה, כאזרחות טובה, שירים טלפון למשטרה וידווח, לבטח לנציגים הרלוונטיים. אני מודה לכם, לכל הצוות המקצועי, למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית, לנציג הממ"מ ולצוות המקצועי שלי, ושוב גם למנהלת הוועדה לטיפול בשורדי שואה ולחברתי חברת הכנסת מירב כהן. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:54. << סיום >>