פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 25 ועדת הבריאות 12/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 59 מישיבת ועדת הבריאות יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ג (12 ביוני 2023), שעה 09:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב-2022 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: אוריאל בוסו – היו"ר ניסים ואטורי אחמד טיבי טטיאנה מזרסקי קטי קטרין שטרית חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: ד"ר ספי מנדלוביץ – משנה למנכ"ל, משרד הבריאות ד"ר הדר אלעד – ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות מישל סומך – דימותן רפואי ראשי, משרד הבריאות דנה נויפלד – יועצת משפטית, משרד הבריאות מיטל לוי גבאי – עורכת דין, משרד הבריאות מירה רווה – יועצת משפטית, משרד הבריאות מירה כהן – משרד הבריאות שי סומך – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עדי כהן אהרונוב – מרכז המחקר והמידע בכנסת פרופ' אלון הרשקו – יו"ר ועדת תכנית הלימודים לעוזרי רופא, המועצה להשכלה גבוהה אתי נעים – אגף אקדמי, המועצה להשכלה גבוהה עמרי גולן – לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה גבריאל רוזנפלד – יושב ראש איגוד עוזרי רופא בישראל אלון סמולרסקי – סגן יושב ראש, עוזרי רופא מלכה בורו – מנהלת האגף למשפט ומדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית עמנואל מעודד – ראש החטיבה הכללית באיגוד דימותנים, ההסתדרות הכללית החדשה אריה הרשקוביץ – יו"ר איגוד הדימותנים הרפואיים , ההסתדרות הכללית החדשה שלומי מרום – יו"ר חטיבת הטכנולוגים הרפואיים, ההסתדרות הכללית החדשה סיגל מושיוף – מנכ"לית, ארצ"י - ארגון הרופאים העצמאיים בישראל ד"ר זיו פז – ראש אגף טכנולוגיות רפואיות, שירותי בריאות כללית ד"ר אורן ברקוביץ – חוקר ויועץ מומחה מואנס שלבי – טכנולוג רפואי, חבר מזכירות האיגוד אהובה בירנבאום – טכנאית ראשית, קופת חולים מאוחדת ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב-2022, מ/1552 << נושא >> << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> שלום, בוקר טוב. היום יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ג – 12 ביוני 2023. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות של הכנסת. על סדר היום: 1. הצעת החוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 8) (הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוזר רופא ודימותנות רפואית), התשפ"ב-2022. 2. הצעת חוק הסדר העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג-2023, של חה"כ אימאן ח'טיב יאסין. 3. הצעת חוק הסדר העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ג-2022, של חה"כ אחמד טיבי - הכנה לקריאה שנייה ושלישית. חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח – 2008 מסדיר את העיסוק בשמונה מקצועות הבריאות, קובע הוראות שיחולו על כללי המקצועות המוסדרים וגם מנגנונים משותפים שיחולו על כל מקצוע בנפרד בהתאם לאורגנים הרלוונטיים לאותו מקצוע. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מתי חוקק החוק לראשונה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> 2008. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי חוקק אותו? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חבר הכנסת אחמד טיבי. החוק קובע הוראות שונות בעניין התנאים לקבלת תעודה, חובות על בעל התעודה, מרשם, הכשרה, בחינות, ועדות מייעצות, אתיקה מקצועית ועוד. בהצעת החוק שלפנינו מוצע על ידי משרד הבריאות, יוזם החוק, וכן בהצעות החוק הפרטיות שצמודות אליה, להסדיר בחוק שני מקצועות בריאות נוספים על בסיס התשתית המשפטית הקיימת: עוזר רופא ודימותן רפואי. בנוסף לכך, מוצע להסמיך אח או אחות מומחים לתת מרשם תחילי, וזאת מעבר לסמכותם לתת מרשם המשכי למטופלים. הצעת החוק שלפנינו היא הצעת חוק חשובה ומרכזית - אני לא אגזים אם אומר ששנים מערכת הבריאות מחכה ומצפה לחקיקתה. מעת שנכנסתי לתפקיד כיושב ראש ועדת הבריאות, נחשפתי באופן אישי ולמדתי על החשיבות שיש בהסדרת מקצוע עוזר רופא אשר תביא עמו תוספת לצוות רפואי ותסייע בהפחתת עומסים, על החשיבות בהסדרת מקצוע הדימותן הרפואי שכיום הכשרתו לא כפופה להוראות הסטטוטוריות המחייבות. נבקש לשמוע וללמוד על כך בהרחבה ממשרד הבריאות. לפנינו מונחת הצעת חוק אחת הכוללת בתוכה שלושה נושאים, אך נקדיש בדיון הפתיחה היום ובהמשך לכל נושא ונושא פרקי זמן נפרדים על מנת שנוכל לצלול לעומקם של הסעיפים, לסלול לוועדה את נתיב החקיקה בצורה מיטבית, מעמיקה, מקצועית, שתאפשר דיון ובירור בכל סעיף וסעיף, בכל הסדרת מקצוע ובכל מתן סמכות לביצוע פעולה רפואית. המטרה שלנו היא להעביר חוק טוב ומדויק הנותן מחד מענה למערכת הבריאות ומענה מיטבי ונכון למטופל שבקצה, ומאידך, לא מתפשר על כלל המרכיבים הדרושים לשם הבטחה על טיפול מיטבי. אני מודה לכל המשתתפים הרבים שהגיעו היום, אני יודע ובטוח שלכולם חשוב להביע את עמדתם. אני מבקש תחילה לשמוע מד"ר ספי מנדלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, על הצעת החוק על כל מרכיביה. נשמע את נציגת המ.מ.מ שהכינה עבור הדיון דוח מיוחד בנושא, וכמובן את היועצת המשפטית לוועדה. ד"ר ספי מנדלוביץ, בבקשה. << אורח >> ד"ר ספי מנדלוביץ: << אורח >> בוקר טוב, תודה ליושב ראש. כבוד חברי הכנסת, באמת כולם פה מרגישים שזה בוקר חגיגי. הרבה מאוד זמן חיכינו לקראת ההשלמה של החוק החשוב הזה. אנחנו נתחיל עם הנושא של חוק עוזר הרופא. עסקתי לא מעט בנושא של קיצור התורנויות ובין היתר בעיסוק הזה צללתי לעומקה של מערכת הבריאות, למצוקות של המטופלים ולמצוקות של הרופאים. הנושא שעבר כחוט השני בהקשר הזה, מעבר לפתרונות שנוגעים לקיצור התורנויות, הוא הצורך המאוד משמעותי של הורדת העומס מהצוות הרפואי, מהרופאים, בשביל לצמצם את השחיקה שלהם ולהעניק למטופלים טיפול טוב יותר. כבר בהמלצות של הדוח הזה דיברנו על הצורך להאיץ את החקיקה של הדבר הזה, כשמול עינינו, מעבר לסוגיה המשמעותית של צמצום השחיקה וטיוב הטיפול, גם החירום שאנחנו צועדים אליו בהקשר של המחסור העצום ברופאים בישראל. באותו לילה שבו הגשנו את הדוח אני טסתי לארצות הברית, לכנס של נפש בנפש, ושם ביקשתי לשבת ולהיפגש עם PAs – Physician Assistants או Physician Associate. מעבר לחוויה התיאורטית של הלימוד של הנושא הזה, נחשפתי באופן מעמיק לעשרות PAs בארצות הברית. ממש תוך מספר ימים עברתי הבנה הרבה יותר עמוקה של כמה המקצוע הזה הוא חיוני וקריטי. אני לא מאמין בפתרונות קסם, אנחנו מערכת מורכבת, אבל לפעמים יש דברים שהם באמת פתרונות אמיתיים וטובים. התחייבנו שנאיץ ונקדם את החקיקה. אגב, בארצות הברית יש מאות PAs שמאוד רוצים לעלות לארץ. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מקצוע ה-PAs בארצות ברית מוגדר כעמית רופא. כאן זה מוגדר כעוזר רופא. << אורח >> ד"ר ספי מנדלוביץ: << אורח >> זה מקצוע מאוד מכובד בארצות הברית. אותם אנשים רוצים לעלות לארץ, רק שבארץ אין להם מה לעשות. אנחנו לא מכירים במקצוע הזה בשביל לפתור את בעיות העלייה והקליטה של ישראל, אבל זה נותן איזו שהיא פרספקטיבה מאוד נוחה לדבר הזה. השנה הייתי שוב במדקס והגיעו 60 PAs מכל ארצות הברית כדי לשמוע. סיפרנו להם שהעברנו את זה קריאה ראשונה ואנחנו ממתינים להשלים את הדבר הזה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אחרי שהם שמעו שהמקצוע הזה עבר קריאה ראשונה ואמור להיות נדון במושב הקיץ, קיבלנו מידע על משהו כמו 200 משפחות שמתכננות עלייה בעקבות כך. << אורח >> ד"ר ספי מנדלוביץ: << אורח >> אנחנו גם נרחיב איך זה קשור לתכנית ההכשרה שלהם. עכשיו אספר לכם משהו מחוויה אישית. ההורים שלי נשואים 50 שנה - אבא שלי בן 93 ואימא שלי בת 89. אני עדיין רופא פעיל, מומחה ברפואה דחופה ילדים. אתה חושב שאתה מכיר את המערכת, אבל רק כאשר אתה מטופל או בן של מטופל אתה באמת מכיר את המערכת. אימא שלי, שיש לה דמנציה, שברה כמו קשישים רבים אחרים את צוואר הירך בערב ראש השנה. מאז אני לא אותו בן אדם מבחינת ההסתכלות שלי על המערכת. פתאום דרך חוויות אישיות אתה מסתכל על דברים שצריך לתקן, על איפה אפשר לעזור. אימא שלי שכבה במחלקה אורתופדית במוסד מאוד מכובד במרכז הארץ אחרי שעברה ניתוח שהסתבך והסתבך והסתבך. שם הבנתי את הצורך של מקצוע ה-PAs. הרופאים במחלקה עושים איזה ביקור בבוקר ואז יורדים לחדרי הניתוח. גם המתמחים יורדים לחדרי הניתוח, כי בשביל זה הם באו להתמחות באורתופדיה, להתמחות בניתוחים. במהלך היום במחלקה, שזה מ-7:00 עד לחילוף התורנות, אין רופא. אני לא יודע אם מישהו נתקל במציאות הזאת, אבל זאת המציאות שנתקלתי בה. במהלך היום צריך להכין מכתבי קבלה ושחרור, צריך לחדש תרופות לכאב, צריך לחדש אנטיביוטיקה, צריך לחדש עירויים, צריך מישהו שירכז את הטיפול וידבר עם המטופלים. המתמחים רצו כל הזמן כדי להספיק את המשימות שלהם ואימא שלי נשארה בלי מענה. כשהיה צריך להחליף לה את האנטיביוטיקה דרך הווריד ואמרתי להם, "חבר'ה, בואו נשנה את זה לאנטיביוטיקה דרך הפה", לא היה רופא שיחדש את המרשם. למקומות האלה נכנסים ה-PAs, הם נותנים טיפול יוצא מן הכלל, טיפול מאוד מקצועי. הם נכנסים בדיוק לנקודות בהם צריך להוריד מהרופאים את העומס כדי שיוכלו להתפנות לעשות את מה שהם למדו כל כך הרבה שנים לעשות. מכיוון ש-PAs לא עושים תורנויות, הם יכולים לעבוד כל יום במחלקה, חמישה ימים בשבוע, ולשמור על רצף טיפולי. היו שלוש ועדות גדולות שעסקו בנושא. הייתה ועדה ב-2013 שהתחילה לייצר פיילוט של עוזרי רופא באזורים של חדרי המיון וקצת במחלקה לרפואה דחופה מבוגרים ורפואה דחופה ילדים. זה היה מקצוע שלא עבר בחקיקה, הוא עבר בוועדה לפעולות חריגות. מצד אחד, הם הראו את הפוטנציאל העצום במקצוע הזה, איך הוא מביא ערך, כמו בקורונה שהם הצילו אותנו, ומצד שני, הם הראו את המגבלות של המקצוע אל מול העדר חקיקה נכונה, את כל חוסר ההסדרה של הדבר הזה, מה שגרם למתחים מול הסיעוד שאמר שהמסגרת של החוק לא ברורה ורק כשנסדיר את החוק יהיה בסדר. ועדה נוספת שהתחילה ב-2019 בראשות פרופסור יציב יצקה את הבסיס לדבר הזה. עם הקידום של הדבר הזה המל"ג מינה ועדה בראשות חבר פרופסור הרשקו, ועדה שבכוונה היא לא של משרד הבריאות, היא ועדה חיצונית. המטרה של הוועדה הייתה לכתוב את הסיליבוס של התואר השני. לפי התכנית הזאת אתה עושה Pre-Med, הכנה לרפואה בכל מיני מקצועות, ואז אתה עושה תואר שני שהוא הרבה יותר קשה מתואר שני רגיל. הוועדה הזאת למרות שלכאורה הייתה ועדת סיליבוס, הייתה ועדה הרבה יותר עמוקה, כי כשאתה קובע סיליבוס למקצוע שהוא חדש, אתה צריך לשאול את עצמך, "רגע, מה הגבולות של המקצועות, מה התפקידים של המקצוע". הוועדה הזאת ישבה על המדוכה, שמעה את טובי המומחים, נפגשה עם ההסתדרות הרפואית, עם האחיות, עם הרופאים, והגיעה למסקנות - אני מקווה שהן יפורסמו בעוד שבוע או בעוד שבועיים. מה שאני יכול לומר זה שהוועדה הזאת אימצה את המודל הצפון האמריקאי, את אותו מודל שאנחנו ראינו בארצות הברית וחשבנו שהוא הכי יעיל, הכי מתאים למערכת הבריאות. מה שכן, כמשרד הבריאות אנחנו טוענים שצריכים להטיל קצת מגבלות על המודל הצפון אמריקאי. הרופאים בישראל מאוד שחוקים. המתמחים, שזה סקטור שמאוד ירוויח מעבודת ה-PAs, הוא הכי שחוק, גם בממדים לאומיים, וצריך לתת לזה פתרון. הפתרון אל מול מצוקת הרופאים האדירה שנכנסים אליה לא יכולה להיות רק בלהביא עוד רופאים, כי פשוט אין לנו עוד רופאים. ה-PA הוא לא חליפי לרופא. דוח ה-OECD מדבר על מצוקת הרופאים ועל כך שאנחנו צריכים לייצר פתרונות מקוריים, חכמים, פתרונות ורטיקליים שידעו להוריד את העומס מהרופאים כדי לאפשר להם להתרכז בעבודה שלהם. אני חושב שהמדינה עברה כאן תהליך בעקבות הקורונה. האם פעם מישהו היה מאמין שנעשה טיפולים בטלמדיסין בכזה היקף? דברים מאוד מאוד השתנו, אנשים הבינו את העוצמות, הבינו שלא הכל בנוי רק על סקטור אחד. האנשים האלה בקורונה, למרות הסמכויות המוגבלות שלהם, ממש החזיקו את חדרי המיון, ממש הצילו אותנו. עמית רופא אינו תחליף לרופא. המטרה של עמית רופא היא לגעת בנקודות שהן לא הייעוד של הרופא כך שגם הרופא מרוויח וגם המטופלים מרוויחים. העיקרון בארצות הברית ובארץ הוא עיקרון של האצלת סמכות מהרופא לעמית רופא. אני, תיאורטית כמובן, יכולתי ביום הראשון שלי כרופא להיכנס לחדר ניתוח, לפתוח מוח של מישהו ולעשות מה שאני רוצה. זה לא מה שיש כאן. כאן מדובר על האצלת סמכות כך שהרופא לא צריך לעמוד ליד עמית הרופא. יש דברים שלא אימצנו מארצות הברית, חשבנו שמוקדם מידי לתת אותם. עצם ההקמה של ועדת המל"ג שנתנה לגורם חיצוני להסתכל מהצד על הדבר הזה ולהגיד באופן עצמאי מה הוא חושב, מבחינתי זה האיזון הראוי הראשון. לגבי מגבלת פיקוח, וזה בשונה מארצות הברית, אנחנו אומרים שרופא מומחה לא יכול לפקח ולהאציל סמכויות ליותר משלושה עמיתי רפואה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בארצות הברית זה עד 20. << אורח >> ד"ר ספי מנדלוביץ: << אורח >> אין שם מגבלה. הגבלה נוספת שביקשנו היא לשני תחומי מומחיות, לשני תחומי עיסוק של עמית רופא, וזה להבדיל מארצות הברית. אחד הדברים שלא מצא חן בעיני כשהייתי בארצות הברית זה מה שקורה בקהילה, היכולת של עמית רופא לפתוח מרפאות עצמאיות בקהילה. זה לא משהו שהוא נכון לישראל, לכן מיוזמתנו ביקשנו להגביל את הדבר הזה. עמית רופא לא יוכל לפתוח מרפאה ולהעסיק תחתיו את הרופא שנותן לו את ההרשאות, כי הדבר הזה ייצור איזה שהוא ניגוד עניינים שעלול, חס וחלילה, לפגוע במקצועיות. יש הרבה מאוד יתרונות מוכחים למקצוע הזה. בספרות המקצועית נכתבו מאות אם לא אלפי מאמרים על היתרונות של המקצוע הזה, על הבטיחות שלו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אורן ברקוביץ, בקשה. << אורח >> ד"ר אורן ברקוביץ: << אורח >> אני עוזר רופא מארצות הברית וגם דוקטור לאפידמיולוגיה. התחלתי את הקריירה שלי בקליניקה. יש לי מעל עשור של ניסיון כנוירוכירורג ובטיפול נמרץ. המשכתי באקדמיה בפיתוח עוזרי רופא, בפיתוח תכניות עוזר רופא בארצות הברית ובמחקר על פיתוח עוזר רופא בעולם. עבדתי פה עם משרד הבריאות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איפה יש בעולם חוץ מארצות הברית? << אורח >> ד"ר אורן ברקוביץ: << אורח >> יש 18 מדינות בעולם שפיתחו עוזר רופא במודל האמריקאי, ועוד הרבה מדינות בעולם שפיתחו סוגים דומים למודל האמריקאי. 18 מאוד דומים למודל האמריקאי, אפילו נקראים באותו שם. ב-UK ובאנגליה התחילו עם Physician Assistant, אבל אחר כך שינו את זה ל-Physician Associate כי הם הרגישו ש-Assistant זה לא שם מתאים למה שאנשי המקצוע עושים בפועל. דרך אגב, גם בארצות הברית ה-AAPA, שזה הארגון המקצועי העיקרי של ה-PAs בארצות הברית, המליץ לשנות את השם בבית הנבחרים ל-Physician Associate , כדי לייצג בצורה יותר מתאימה את מה שהאנשים עושים בפועל - עובדים צמוד לרופא, עובדים בתוך צוותים רפואיים, עובדים כחלק מהצוות ולא רק כ-Assistant. בארצות הברית זה עדיין צריך לעבור חקיקה, כי בארצות הברית יש 50 מדינות שלכל אחת יש חוק בריאות משלה. זה ייקח זמן, אבל זה הכיוון. PA זה מקצוע שקיים כבר מעל 55 שנים. בארצות הברית הוא התחיל ב-1967 באוניברסיטת Duke בצפון קרולינה, זאת על מנת לסגור פערים לרופאים שהיו שם. מאז התחילו לפתוח בכל מיני מקומות בהם היו פערים בכוח הבריאות, וזה מודל שהוכיח את עצמו מעל חמישה עשורים. יש מאות מחקרים על המקצוע של עוזר רופא שמראים שעוזר הרופא הוא כוח רפואי, מקצועי, רחב, גמיש, שיכול להיכנס ולהשתלב בתוך מערכת הבריאות, איפה שיש פערים. המחקרים בארצות הברית מראים שדווקא במקומות בהם יש חוסר ברופאים, כמו במקומות מרוחקים, הסיכוי יותר גבוה שייכנס עוזר רופא כדי לתת טיפול. בערים הגדולות, בשכונות ובמקומות שיש חוסר כוח אדם מקצועי יש סיכוי יותר גבוה לעוזר רופא. איפה שהמצב הכלכלי נמוך, איפה שיש פחות גישה לטיפול, שם הסיכוי יותר גבוה שייכנס עוזר רופא. חלק מהחזון של המקצוע ושל אלה שנכנסים לקריירה זה לתת טיפול ולהיות מענה לפערים האלה. המחקרים מראים שאיפה שנכנס עוזר רופא האיכות של שירותי הטיפול ושירותי הבריאות עולה - יש יותר פרודוקטיביות, יש יותר שביעות רצון, בטיחות הטיפול יותר גבוהה. מטופלים בסקרים אומרים שכשיש עוזר רופא זמן ההמתנה שלהם לתור יורד משמעותי ושביעות הרצון שלהם מהטיפול של עוזר הרופא מאוד מאוד גבוהה. מעל 90% מאנשים אומרים שהם מאוד מרוצים מהטיפול שהם מקבלים מעוזר רופא. גם שביעות הרצון בצוות הטיפולי עולה. כשעוזר רופא נכנס לצוות טיפולי, כמו במחלקה בבית חולים, שביעות הרצון של האחיות עולה, שביעות הרצון של הרופאים עולה. אחיות מדווחות בסקרים שהן מעדיפות לעבוד בצוות עם עוזר רופא מאשר עם מתמחה, וההנחה של זה היא כי מתמחים מאוד עמוסים בכל מיני דברים, הם לא נשארים באותו מקום. עוזר רופא נמצא קבוע, תמיד שם, תמיד נגיש, תמיד אוזן קשבת לצורך של המטופלים והצוות הרפואי. עוזרי רופא עובדים מצוין עם רופאים. המקצוע בנוי כצוות בין עוזר רופא לרופא ולשאר הצוות הרפואי. עוזר רופא עובד במתכונת של דלגציה. מדינות בעולם שפיתחו עוזר רופא משתמשות במודל הזה של דלגציה, נותנות לרופא את האפשרות להחליט על הסמכויות של העוזר רופא ברמת הפרט. בארצות הברית, כפי שהזכרתי, יש 50 מדינות, יש 50 חוקי בריאות, כאשר החוק בכל מדינה אומר שלעוזר רופא מותר לעשות מה שבסמכות של הרופא שהוא מחובר אליו בהסכם. החוק שם לא מגדיר את הסמכויות לפרטי פרטים, אלא אומר שהסמכויות צריכות להיות בין עוזר הרופא לבין הרופא שמחובר אליו והמחלקה שהוא מחובר אליה. כל עוזר רופא שעובד במחלקה מסוימת חותם על הסכם בינו לבין הרופא והמחלקה על הסמכויות שיש לו, כשעוזר רופא חדש מקבל פחות סמכויות וכל שנה החוזה שלו מתחדש. ככל שעוזר הרופא עולה במקצועיות שלו, כך הוא יכול לקבל סמכויות נוספות, וזה עובר גם אישור ועדה של בית חולים. בדרך הזאת עוזר רופא יכול לעבוד ברמה הכי גבוהה שהחוק מאפשר לו כדי לתת את המענה ואת הטיפול הכי טוב. עוזר רופא הוא מאוד מקצועי, כפי שציינתי, הוא קיבל הכשרה ברמת תואר שני, יש לו 2,000 שעות של ניסיון בשדות הקליניים בתוך ההכשרה שלו. ההשגחה של הרופא היא לא השגחה ישירה, מה שאומר שהרופא צריך להיות נוכח במקום אבל לא צמוד אליו. הרופא לא מסתכל מעבר לכתף שלו, הוא פשוט נמצא. עוזר הרופא נמצא בחדר אחד עם מטופל, הרופא בחדר אחר עם מטופל אחר, כאשר אם יש צורך באיזו שהיא התייעצות או שאלה, עוזר הרופא יכול לגשת לרופא. אם אין צורך בהתייעצות או בשאלות, כל אחד ממשיך בתפקידים שלו. ישראל לוקחת החלטה טובה לקדם את המקצוע של עוזר רופא. עוזר הרופא יכול להיות מקצוע מאוד יעיל למערכת הבריאות, הוא ישפר את האיכות וישפר את שביעות הרצון של המטופלים ושל צוות הבריאות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עורכת הדין עדי כהן אהרונוב, מרכז המחקר, בקשה. << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> לקראת הדיונים בהצעת החוק הכנתי סקירה משפטית משווה בנושא הסדרת המקצוע של עוזרי הרופא. במסגרת המסמך התבקשתי להתמקד בכמה סוגיות, ביניהן ההשכלה, ההכשרה והרישוי הנדרשים לצורך העיסוק במקצוע, הפיקוח על עוזרי הרופא והסדרה של תחומי עיסוקם. המסמך שם דגש על המצב בארצות הברית, שם מדובר במקצוע ותיק ומפותח יותר בהשוואה למדינות אחרות, והוא הועתק מהמסגרת הצבאית. מדינות נוספות שנזכרות הן מדינות שפיתחו בשנים האחרונות הסדרים שונים לעיסוק במקצוע, כמו קווינסלנד שבאוסטרליה, כמו הפרובינציות מניטובה וברנזוויק בקנדה וכמו הולנד. לפני שאגע בהסדרים החקיקתיים בנוגע לפיקוח ותחומי העיסוק, אני אתחיל בסוגיות ההשכלה, ההכשרה והרישוי שלגביהם אנחנו יכולים לראות שיש דמיון בין ההסדרים במדינות השונות. לגבי השכלה והכשרה, ברוב המדינות נדרש תואר ייעודי, ראשון או שני כתנאי לקבלת רישיון. בדרך כלל נדרשת גם השלמת לימודים בתחום מדעי הרפואה לפני כניסה לתכנית הלימודים לעוזרי רופא. חלק מהתכניות עשויות לדרוש גם ניסיון קודם, פרקטי בעולם הרפואה. הרבה חובשים, פרמדיקים ואחים מוסמכים מגיעים. לגבי רישוי, המדינות השונות, ובמיוחד בארצות הברית, מגדירות את המורשים לעסוק במקצוע כמי שמחזיקים ברישיון. הדרישות למתן רישיון משתנות ממדינה למדינה, אבל אנחנו יכולים להצביע על דרישות משותפות בכל המדינות בארצות הברית, שזה סיום תכנית לימודים מוכרת ומעבר בחינות הסמכה. לגבי דרישות פיקוח ותחומי עיסוק, אנחנו יכולים לראות שבמדינות שבהן מתמקדת הסקירה, שזה בארצות הברית בפרט וביתר המדינות בכלל, יש מנעד רחב של הסדרי חקיקה, החל מחקיקה מפורטת וקשיחה שממש נכנסת לרזולוציות, מגדירה את רמת הפיקוח והדרישות מבחינת תחומי העיסוק, וכלה במדינות שבהן החקיקה מאפשרת אוטונומיה נרחבת יותר לעוזרי הרופא ומותירה שיקול דעת למוסדות הרפואיים. אני אתחיל בארצות הברית. אתם יכולים לראות שבארצות הברית המקצוע מוסדר בעיקר ברמת החקיקה המדינתית - יש חוק מרכזי שמסדיר את המקצוע בכל מדינה ומדינה וגוף שאחראי על הסדרת המקצוע. דוגמה לרגולציה מפורטת וקשיחה בנוגע לפיקוח אנחנו יכולים לראות בקולורדו, שם יש הסדר חקיקתי שממש מכתיב כללים רגולטוריים לפיקוח על עבודת עוזרי הרופא ולתיחום הפעולות שהם מורשים לבצע. בהתאם לחקיקה שם דרישות הפיקוח משתנות כנגזרת ממספר שנות הניסיון והולכות ומצטמצמות באופן מדורג. אם אני אדגים באמצעות הוראה ספציפית, אז החוק בקולורדו קובע שעוזר רופא מתחיל עם פחות משלוש שנות ניסיון יידרש תחילה ל-160 שעות פיקוח על ידי רופא מפקח ראשי שנכח פיזית במקום ולמפקח משני שיספק לפחות 40 שעות פיקוח, שזה רופא אחר שלא מוצמד לעוזר הרופא כעוזר מפקח. לאחר השלמת 160 שעות עבודה על המפקח הראשי לבצע הערכת כשירות, להתוות תכנית פיקוח להמשך, מה שבדרך כלל נועד לעקוב אחרי ההתפתחות המקצועית של עוזר הרופא. הוראות דומות אנחנו יכולים לראות שחלות גם במקרה שחל שינוי ממשי בתחום העיסוק של עוזר הרופא, עם שינויים קטנים בפרקי הזמן הנדרשים, 80 שעות פיקוח במקום 160 ו-20 שעות פיקוח על ידי מפקח משני, התווית תכנית פיקוח אחרי חצי ושנה ופעם נוספת לאחר שנה. לגבי עוזר רופא של למעלה משלוש שנים, החוק קובע שלא תידרש נוכחות פיזית של אותו מפקח אלא שעוזר הרופא יידרש לעבוד לפי הסכם פיקוח בינו לבין המפקח הראשי. ההסכם הזה צריך להתייחס, בין היתר, לתהליך קבלת ההחלטות הרפואיות, דרכי הטיפול ופרוטוקול ייעודי להתייעצות עם רופא חלופי כשהרופא המפקח הראשי לא זמין להתייעצות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשאת אומרת "לא צריך רופא נוכח", האם את מתכוונת ללא נוכח פיזית בפעולה או לא נוכח במחלקה? << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> במקום, יחד איתו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה המשמעות של קבלת ההחלטות? << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> הוא צריך להתייעץ עם הרופא המפקח הראשי לא בנוכחות צמודה אליו פיזית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הסמכה ישירה. << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> יש הסכם שקובע את הפעולות ואת ההחלטות הרפואיות שהוא יכול לקבל, כאשר זה נקבע ברמה של הסכם פרטני. ההסכם נקבע ברמה הפרטנית, ברמת הצוות הרפואי והרופא המפקח, ברמת המוסד הרפואי. אנחנו רואים שיותר ויותר מדינות הולכות לכיוון שמשקף את המודל שמציע הארגון היציג של עוזרי הרופא בארצות הברית. לאור הניסיון הנצבר שם, הולכים יותר כיוון של מתן אוטונומיה נרחבת ופחות דרישות פיקוח. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אם מחר יש לו ויכוח עם הרופא, למי הוא פונה? << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> הוא כפוף לרופא המפקח. האוטונומיה נשארת ברמת המוסד הרפואי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מה סולם הקידום שלו? הוא נשאר עוזר forever? << דובר >> קריאה: << דובר >> הוא יכול לעבור מתחום לתחום. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נצטרך לראות מה קורה אם אחרי כמה שנים מחליט עמית הרופא להיות רופא, מה הוא צריך להשלים, כמה לימודים הוא יצטרך להוסיף. יכול להיות שאם היום לימודי הרפואה הם שש שנים, אולי יספיקו לו ארבע. כרגע אנחנו צריכים להסדיר את הנושא של עוזר הרופא, מה המקצוע עצמו עושה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שזה לא יהפוך לסוג של עוזר שדואג להביא את הארוחה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא, אנחנו מגדירים את זה בחוק מול משרד הבריאות. במשרד הבריאות מסתכלים על זה כמצבת כללית, לא כתחליף לרופא. היום קיימים בחדרי מיון עוזרים לרופאים. אמנם הם נמצאים באיזו תקרה מסוימת ויש להם הגבלות לפעולות שהם יכולים לעשות, אבל זה דבר שעוזר ומקל בחדרי המיון. המעמד שלהם ספציפית זה משהו שהוגדר בתקנות, לא בחקיקה. << אורח >> ד"ר אורן ברקוביץ: << אורח >> המחקרים מראים שהשחיקה אצל עוזרי רופא משמעותית יותר נמוכה מאשר אצל רופאים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> פעם כשהיינו נכנסים לרופא הייתה איזו אחות שיושבת ומקלידה עבורו, כשלאט לאט הרופא הפך להיות המקליד, לאט לאט הוא קיבל את כל הפונקציות שהיו לעוזרים. העוזרים יהיו הראשונים שיופטרו ברגע שנצטרך לצמצם את המערכת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הלוואי ונגיע למצב שנצמצם את המערכת. מה לגבי אופק לאותם עוזרי רופא? אם אתה אומר לו, "אדוני עוזר הרופא, אם אתה רוצה להיות רופא תצטרך להתחיל לימודי רפואה מא'", זה לא הגיוני. אני מאמין שבסוף יהיה איזה משהו שגם המל"ג יסתכל ויקל. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה מתכון לייאוש ושחיקה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> צריך לתת אופק לאדם שרוצה להתקדם במדרגות. << דובר >> קריאה: << דובר >> השטח כל כך צמא לתפקיד הזה, אין חשש שהם יפוטרו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ודאי שבשלב ראשון ימונו ולא יפוטרו. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הכוונה שלי היא שכשהארגון עושה סדר הראשונים שהולכים הם דווקא הנחוצים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו לא מדברים על 10 או 20 שנה. אדם צריך אופק לקידום. כמה המקצוע הזה נפוץ במדינות ה-OECD, באירופה? << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> אנחנו התמקדנו יותר במדינות שיש בהן הסדרים חקיקתיים או הסדרים אחרים, שאלו המדינות שהיה לנו מידע הכי נגיש ומפורט. קולורדו הייתה המחשה למדינה שיש בה דרישות פיקוח ממש מפורטות במסגרת החקיקה עצמה. כמובן שיש אוטונומיה במערכת היחסים בין עוזר הרופא לרופא מפקח, בין עוזר הרופא והמוסד רפואי. החקיקה מגדירה מספר שעות פיקוח ואיך בדיוק הדברים ייעשו. בקווינסלנד באוסטרליה אפשר לראות שיש דרישות מפורטות מבחינת פיקוח, אבל בניגוד לקולורדו ההסדר הזה מופיע במדריך ממשלתי, לא במסגרת חקיקה. מדובר במדריך שפורסם על ידי משרד הבריאות בקווינסלנד שמאגד המלצות ביחס להתנהלות נכונה ולבטים שונים של עבודת עוזרי הרופא במערכת הבריאות הציבורית. על פי המלצות המדריך הממשלתי, היקף הפיקוח על עבודת עוזר הרופא ותחומי עיסוקו יוגדרו על ידי רופא מפקח במסגרת תכנית עבודה אינדיבידואלית שצריכה להיות מאושרת על ידי ועדה רפואית של המוסד הרפואי הרלוונטי, כשהמדריך ממליץ שעד לאישור תכנית העבודה עוזר הרופא יפעל תחת תכנית עבודה זמנית שבמסגרתה הרופא המפקח יקבע מה היא מידת הפיקוח הנדרשת בהתאם לכישורים של עוזר הרופא. גם בקווניסלנד בדומה לקולורדו אנחנו רואים שיש התייחסות מפורטת לרמות הפיקוח, רק שכאן מי שיחליט על משך הזמן של כל אחד מהשלבים זה הרופא המפקח ברמה הפרקטית, לא החוק. המדריך הממשלתי מתייחס לשלוש רמות של פיקוח: פיקוח ישיר, פיקוח עקיף ופיקוח מרחוק. בפיקוח ישיר, למשל, עד שעוזר הרופא ילמד להכיר את התפקיד ואת סביבת העבודה נדרשת התמחות פיזית ונדרש מתן הנחיות על ידי רופא מפקח. פיקוח עקיף מאפשר יותר פעולה עצמאית של עוזר הרופא, כשהפעולה כפופה להיוועצות עם רופא מפקח שזמין עבורו. פיקוח מרחוק, שזה מה שמאפשר אוטונומיה רחבה יותר, הוא כשהרופא המפקח סבור שעוזר הרופא מוכיח כישורים ומיומנות מספקים, ופה מדובר על קיום מפגשי פיקוח שכוללים סקירה מקדמית של תיעוד רפואי, לא את כל הפעולות שהוא ביצע. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> בעידן הפעולות הרובוטיות, הדה וינצ'י וכו', פעולה מרחוק זו גם פעולה פיזית מרחוק. שמעתי לא מזמן על איזה ניתוח שמישהו עשה להסרת גידול והרופא בחו"ל עקב עם מצלמה ואמר לעשות א', לעשות ב'. צריך להתייחס רבות למשמעויות של פיקוח מרחוק. << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> לגבי תחומי העיסוק של עוזרי הרופא בקווינסלנד באוסטרליה, המדריך הממשלתי מתייחס לכך שאלה יוגדרו במסגרת עבודה אינדיבידואלית שצריכה להיות מאושרת על ידי הוועדה הרפואית במוסד הרפואי. המדריך כולל גם המלצות לגבי פעולות שעוזר הרופא לא יהיה רשאי לבצע, כמו חתימה או אישור תעודת פטירה, חתימה על בקשות לביצוע בדיקה פתולוגית וכדומה. יצוין שגם במניטובה בקנדה היקף הפיקוח על עבודת עוזרי הרופא ותחומי עיסוקם מוגדרים במסגרת תכנית אינדיבידואלית, רק שבשונה מקווינסלנד שבה כאמור נדרש אישור של הוועדה הרפואית במוסד, במניטובה החוזה צריך להיות מאושר על ידי הגוף המקצועי שאחראי על הסדרת המקצוע בפרובינציה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה לגבי תנאי העסקה? יש משהו בסקירה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם בצד המשפטי של הפעולות. << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> לא התייחסנו לזה בסקירה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם בחנו את ההסדרים החקיקתיים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה חלק מהתמונה הכוללת. << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> במסגרת הסקירה התייחסנו לסוגיות שמניתי, שזה הפיקוח ותנאי הכשירות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה ייבדק בנפרד. << אורח >> עדי כהן אהרונוב: << אורח >> אני אדלג על הסדרי הביניים ואציג את וויומינג שהיא דוגמה למדינה שבמסגרת תיקון חקיקה מ-2022 הסירה דרישות רגולטוריות ביחס לממשק העבודה בין עוזרי הרופא לרופאים ויתר הצוות הרפואי. כיום היא מותירה שיקול דעת למוסד הרפואי בנוגע למידת שיתוף הפעולה - כמובן בהלימה לסוג העיסוק, ההשכלה והניסיון של עוזר הרופא ותחום העיסוק של הרופא המפקח. יש מדינות אחרות שגם מיישמות את הגישה הזאת שתואמת את ההמלצות של הארגון היציג, ה-AAPA בארצות הברית, ולגביהן קיימת דרישה חוקית להסדרת שיתוף הפעולה במסגרת נוהל פנימי, תקנה או הסכם כללי במוסד הרפואי. בוויומינג לא ראינו הוראה בעניין הזה. בהולנד ההסדר הוא יחסית גמיש. בחקיקה שם אנחנו רואים התייחסות לפעולות שדורשות פיקוח ישיר ולגביהן אין שיקול דעת לרופא המפקח בשטח, שזה הרדמה, שימוש בחומרים רדיואקטיביים וכדומה. אם אני אסכם את מה שנאמר, אז יש מנעד רחב בכל הנוגע לדרישות פיקוח ותחומי עיסוק. יש מדינות שקיימת חקיקה מפורטת שמבהירה רמת פיקוח ודרישות שונות, יש מדינות שמאפשרות אוטונומיה נרחבת יותר וגמישות שיקול דעת למוסדות הרפואיים, כאשר בכל הנוגע לדרישות ההשכלה וההכשרה יש דמיון בין המדינות. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תודה רבה למרכז המחקר על העבודה המעמיקה והנפלאה. חבר הכנסת אחמד טיבי, מציע ההצעה הפרטית, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה לעדי על ההצגה של עבודת המ.מ.מ. הצעת החוק המקורית של הסדרת העיסוק במקצועות רפואיים עברה ב-2008. זאת הייתה הצעת חוק שלי שבאה לתקן לקונה שהצביע עליה בית המשפט העליון, או שבעטיה אנשים שסיימו את ארבעת המקצועות הראשונים שהעברנו, שזה מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת ותזונאי, לא יכלו לעבוד במקומות רשמיים כמו בתי חולים, קופות חולים. החוק סגר את הלקונה הזאת ועזר לאלפי אנשים להשתלב במקומות לאחר מכן. אחר כך התווספו עוד נושאים לחוק הזה, עוד מקצועות שהוסדרו, והיום אנחנו עומדים מול הצעה והצעות חדשות. יש את ההצעה של עוזר רופא ואת הסדרת העיסוק במקצוע הדימות, ואני בעד ההסדרה שלהם. אין ספק שעוזר הרופא יעזור לרופא ויעזור למטופל ולמערכת, כי לפי הנתונים של ה-OECD ישראל היא בתחתית הסולם של מספר הרופאים ביחס למיטות. יישאלו בהמשך שאלות לגבי ההכשרה, ההשגחה, אופק ההתקדמות שלהם, כי אני מניח שרבים מהם או חלקים מהם ירצו לעבור למקצוע הרופא בשלב מסוים. לגבי מקצוע הדימות, אני מבין שמשרד הבריאות שיזם את ההצעה הממשלתית מתכוון רק למקצוע הרנטגן, לא מתכוון למקצוע הטכנולוגים הרפואיים. האם זה נכון? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני מצטרפת, כי הולכים היום יותר לכיוון של טכנולוגיה, לא לכיוון של רנטגן. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טכנולוגים רפואיים יקבלו התייחסות גם בוועדה וגם בחקיקה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם מינוי של נציג הטכנולוגים הרפואיים במשרד הבריאות מעשי? האם זה עומד לקרות בקרוב? חשוב שזה יקרה בקרוב, כי זה נותן כיוון לאיפה משרד הבריאות הולך בנושא הזה. אמרו לי ש-2,000 אנשים עוסקים בתחום הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה רק הולך וגדל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה לא אומר שלא נדבר על מקצוע הרנטגן. אלה שני נושאים משלימים שחשוב להסדיר את שניהם. למה ההסדרה של הרנטגן חשובה? כי יש שם בעיה של העסקה ותעסוקה. בוגרים של אוניברסיטאות מסוימות נתקלו בבעיה מאז 2019, ואני מדבר על בוגרי הרנטגן באוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין. היינו במגע ובשיח עם משרד הבריאות מספר פעמים על כך שחייבים להסדיר את הנושא כדי שאף אחד לא יציק לבוגרי מקום מסוים בעבודה אחרי שהם נקלטים. היו מקרים בהם המנהלים של בוגרי בית הספר הזה ובתי ספר אחרים, אחרי שכבר התקבלו לעבודה וממשיכים לעבוד לשביעות רצון מקומות העבודה שלהם, קיבלו הודעה ממשרד הבריאות שהקשתה על המשך העבודה שלהם, כשאפילו איימו עליהם בפיטורים ולחלק מהם גם הופסקה העבודה. לא הוגן שאחרי שאנשים מתקבלים למקום עבודה מישהו רודף אותם. אני מתכוון לעמוד לצידם של הטכנולוגים הרפואיים. טכנולוגים רפואיים קיימים בכל המקצועות – קרדיולוגיה, צנתורים, קוצבים, אקו, ארגומטריה, הולטר, מאמץ לב ריאה, אקו, טיפול נשימתי, חדרי ניתוח, אולטרסאונד, אולטרסאונד נשים ועוד. הם חלק מהמערכת הרפואית, הם עמוד השדרה של המערכת הרפואית. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> החוק ארוך, גדול. אנחנו עכשיו מתמקדים בעוזרי רופא ובדימות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> את הנושא של הדמיה במדינת ישראל צריך לעגן בחוק לפני כל דבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> תרשי לי לחלוק עלייך. כשתהיי פה בכל הדיונים ותשמעי את הדוח האחרון של ה-OECD ביחס למצב הרופאים במדינת ישראל - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לרופאים יש איגוד, יש נציגים. לרנטגן יש איגוד - - << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא מעניינים אותי האיגודים של אף אחד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני לא מדברת על האיגוד המקצועי, אני מדברת על נציג טכנולוגי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> לא מעניין אותי האיגוד של הרופאים, האיגוד של הרנטגנאים והאיגוד של הטכנולוגים, מעניין אותנו מצב הרופאים במדינת ישראל ואיך אנחנו משפרים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> שאחד לא יבוא על חשבון השני. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה לא בא על חשבון השני. אנחנו מקדמים את הנושא של עוזר רופא בגלל מצב קטסטרופאלי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש בעיה מאוד חמורה עם הטכנולוגים בבתי החולים, בקופות וכו'. יש בעיה חמורה בכך שאין אפילו ראייה של משרד הבריאות לגבי החשיבות של טכנולוג ראשי, לגבי ההשכלה שלו מול המל"ג. הטכנולוגים הרפואיים נתקלים בהרבה מאוד בעיות כתוצאה מזה שאין להם נציג. אם היה שם נציג, הוא היה מקדם את זה בצורה הכי נכונה במשרד, לא רק בוועדה. אם אנחנו מדברים מאחד עד 10, אז המצב של הרופאים נמצא בשמונה, המצב של עוזרי הרופא נמצא בחמש והמצב של הטכנולוגים נמצא במינוס. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נפגשתי עם הטכנולוגים הרפואיים והבטחתי להם שאני אביא את זה לדיון בוועדה. כרגע אנחנו מדברים על עוזרי רופא. החוק הממשלתי מדבר על עוזרי רופא. בגלל החשיבות צירפתי גם את החוקים הפרטיים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מקצוע הרנטגן היה צריך להיות מוסדר כבר ב-2008. ניסיתי אז להסדיר את זה, אבל במשרד הבריאות לא הסכים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם. כבוד היושב בראש, דיון מבורך. אין ספק שיש מחסור אדיר של רופאים והמצב של הרפואה מבחינת משאבי אנוש וכוח אדם במדינת ישראל הוא מאוד קשה. כנראה שבארבע השנים הבאות המצב יהיה עוד יותר קשה, לפחות מבחינת מתמחים, ולכן צריך לקחת את זה בחשבון ולנקוט צעדים לפני שאנחנו מגיעים לנקודה הקשה. תחילה לגבי עוזרי הרופאים. תודה על הפן המשפטי שהוצג כאן, אבל אני חושבת שאנחנו צריכים וצריכות לקבל תמונה כוללת לגבי כל האספקטים של הסוגיה הזאת שבהחלט יכולה להוות עזר ואפילו להציל חיים לפעמים. צריך לתת תשובות לגבי ההכשרה, הליווי והסמכויות שניתנים לאותם עוזרים או עוזרות רופאים. צריך לדעת מההתחלה את עניין המוביליות ותנאי העסקה של אותם עובדים, לראות את המסלול הזה שאנשים נכנסים אליו. בכל הסוגיה הזאת של רופא ועוזר רופא יהיה שטח אפור שצריך כמה שאפשר לנסות לצמצם אותו. צריך גם לפתוח אופק, צוהר לבן אדם שבא למקצוע של עוזר רופא להתקדם ולהיות רופא. לגבי הסוגיה של הדימות והרנטגנאות, ואני לא רוצה לחזור על הבעיה הקיימת היום לגבי חלק מהבוגרים, אפילו עובדים שעבדו כבר שנים במקצוע נתקלים בבעיות, וכל זה בזמן שאנחנו יודעים שיש מחסור. לכל הסוגיה של הדימות, לא רק הרנטגנאות, צריך לתת פתרון, במיוחד לאור העובדה שאנחנו בעידן של טכנולוגיה. היום הבסיס של דיאגנוזה לכל מחלה זה האבחון הראשוני והמדויק. אין ספק שגם במקום הזה אנחנו צריכים אנשים שהם מקצועיים, שיש להם הגדרה, שיש להם הכשרות, שיש להם עוגן שהם יוכלו לחזור אליו ולצאת ממנו. אם אנחנו מדברים על עולם הרפואה, אז במכתב שהפניתי אליך, אדוני היושב ראש, ביקשתי שתקיים כמה שיותר מהר דיון בנוגע לאחים ואחיות שסיימו ועברו את המבחנים בהצלחה והם מובטלים בעל כורחם בגלל שהם בוגרי חו"ל. אם אנחנו מדברים על מקצועות הרפואה, צריכים להסתכל על התמונה בצורה כוללת, על כל המקשה שלה, על כל העובדים בתוכה, ולאפשר לאותם אנשים שעבדו, עמלו, השקיעו ולמדו לתרום ולהתקיים בכבוד, במיוחד לאור העובדה שיש מחסור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, עשית עבודה נהדרת. אין ספק שצריך להסדיר את מקצועות הבריאות. גם המקצוע של עוזר רופא וגם המקצוע של דימותן קליני הם מקצועות חשובים שהגיע הזמן לעשות להם רגולציה ממשלתית. צריך להסדיר את המקצוע ולקבוע תנאי עבודה והסכמי שכר באופן מידי. צריך לנהל רישום של מי שמקבל רישיון לעסוק במקצוע, להנפיק רישיון רק אחרי בדיקה מעמיקה ועמידה בכל התנאים המקצועיים, כדי שלא יקבל רישיון מישהו בלי השכלה הולמת. המטרה היא לשמור על איכות הרפואה ואיכות הטיפול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני אתחיל בנושא הזה של עוזרי רופאים. אכן כל תפקיד שיסייע למערכת הבריאות, ואני אומרת את זה לגבי כל תחום במערכת הבריאות במדינת ישראל, מבורך. בנושא הרנטגן וההדמיה יש מצב שהוא אבסורד - משרד הבריאות נתן סוג של תעודה לאותם טכנאים שנלקחה ב-2005 על ידי בג"ץ, ואחר כך קמה ועדה ב-2012 שדנה בנושא הזה. תראו כמה שנים אנחנו מדברים על האנשים הראשונים שנפגשים עם הבעיה הרפואית. הם הראשונים, עליהם מוטלת האחריות של חיים ומוות. אם הם לא יבצעו את הבדיקה כראוי, הרופא לא מקבל את התוכן שיכול לגזור את דינו ואת חייו של אותו חולה שמגיע. הבדיקה כל כך חשובה, כל כך קריטית. בעיני הכל מבורך, אבל הנושא הזה הוא הדבר הראשון, הקריטי ביותר לגורלו של האדם במדינת ישראל בתוך המנגנון הזה שנקרא מערכת הבריאות. אנחנו יכולים להכשיר עוזרים, אנחנו יכולים להכשיר רופאים ולעשות המון דברים, אבל זה הצעד הראשוני. אנחנו מגיעים רק לסוף של התהליך, אף פעם לא מדברים על ההתחלה. אם היה טכנולוג ראשי במשרד הבריאות, הייתה נמנעת מאיתנו שנים רבות כל התסבוכת הזאת. אין מי שייצג אותם. עזוב את האיגוד, אני לא מדברת על האיגוד, זה לא מה שעומד כרגע על הפרק. מה שעומד על הפרק זה אותו טכנולוג ראשי שיושב עם הנהלת המשרד, יושב בדיונים ומתחיל להתנהל ברמה המקצועית מול המשרד. לאותם טכנולוגים אין פה במשרד, הם צריכים כל הזמן לכתת רגליים וכל הזמן לבקש, אם זה מהפוליטיקאים, אם זה מאנשים כאלה ואחרים, אם זה ממישהו שמייצג את הרופאים כי הרופאים ללא ההדמיות לא יכולים לעבוד. אם נלך לתהליך של ההכשרה שהוא לא פחות חשוב, אז המל"ג לא מצא עד עכשיו זמן לעסוק בהכשרה שלהם. ההכשרה האקדמית שלהם לא קיימת. היא קיימת בשיטה של טלאי על טלאי על טלאי. אני חושבת שצריך להמתין עם החקיקה כדי להסדיר את הנושא הזה. אני מתפלאת על משרד הבריאות בנושא הזה, כי הוא תמיד רואה כמה צעדים קדימה. אני לא מוצאת פה שום אופק, שום ראייה עתידית למה שהולך להיות, וזה נושא שרק הולך ומשתכלל. ככל שמדענים יושבים ומייצרים עוד מכשיר, עוד מכשיר ועוד טכנולוגיה, לא יהיה מי שיבצע את זה אם הנושא הכי אלמנטרי לא מוסדר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> פרופסור אלון הרשקו, יו"ר ועדת תכנית הלימודים במועצה להשכלה גבוהה, בקשה. << אורח >> פרופ' אלון הרשקו: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש, כבוד גדול להיות פה, זו תחושה של איזה שהוא שינוי היסטורי במערכת הבריאות. אני מטפל בחולים מאז שהייתי סטודנט שנה רביעית בבית ספר לרפואה בירושלים. הפעם הראשונה שטיפלתי בחולה הייתה כשהייתי עוזר אחות בחדר מיון. חילקתי אז תרופות, ניקיתי חולים, ואני מכיר את השטח מאז. אחרי זה הייתי מתמחה, רופא בכיר, וכיום אני מנהל מחלקה מזה שמונה שנים. אני חי את מערכת הבריאות מהשטח כבר מעל ל-30 שנה. כבוד גדול היה לי כשהתבקשתי לעמוד בראש הוועדה שתתווה את הקווים המנחים לתכנית הלימודים לעוזר רופא. מה הן עמדות המוצא שלנו? אנחנו מודעים לגודל חשיבות התפקיד. אנחנו הולכים להפקיד חיים של בני אדם בידי מקצוע חדש, בידי עוזרי רופא, ולכן לא נתפשר בשום דבר בנוגע להכשרה. כולם חושבים שחולה בא וכל מה שהוא צריך זה תרופה, דימות וכו', אבל חולים צריכים אוזן קשבת, הם צריכים מישהו שיפזר את חוסר הוודאות שיש להם. יש רעב גדול בשטח לעוזר רופא, כשעוזר רופא, צריך להבין, זה לא מהמקצועות שאנחנו מכירים עד היום. אנחנו מכירים כל תפקיד כתפקיד סולו, אבל עוזר רופא זה תפקיד של עבודת צוות. החשיבות והמהות של עוזר רופא זה שהוא מצטרף לצוות ומייעל את העבודה. תוך כדי עבודת הוועדה דפקו על דלתנו גורמים שמאוד מאוד מחכים כבר לתפקיד הזה. יושב ראש איגוד האונקולוגים, שהוא אדם מאוד יסודי ומאוד מרשים, אמר שעשה סקר וגילה שרופא אונקולוג מקדיש לחולה סרטן 87 דקות במשך שנה. הרופאים האלה קורסים, העומס הוא עצום. עוזר רופא מכיר את המחלות, מכיר את התרופות, יכול מאוד להקל על הצורך החשוב הזה. לרופא יש פירמידה של משימות. כמובן שבשביל מה שיש בראש הפירמידה צריך רופא, אבל יש עוד הרבה מאוד משימות שאפשר להכשיר מישהו ברמה גבוהה שיוכל לקחת אותן. עכשיו בקצרה לגבי איך אנחנו רואים את כל התמונה. לתמונה יש שלושה שלבים. השלב הראשון זה מי הולך להיות מועמד לתפקיד הזה. אורן הכניס אותנו למציאות שקיימת בארצות הברית, לכן אנחנו לא ממציאים שום דבר. ניקח לתכנית הלימודים הזאת את הסטודנטים הטובים ביותר, הם יצטרכו להראות ציונים מאוד גבוהים במקצועות שנקראים קדם רפואה, Pre-Med, לעשות שיעורי בית מאוד טובים כדי שיהיו ראויים להיכלל בתכנית הזאת. אנחנו ממליצים שהתכנית הזאת תתקיים בבתי הספר לרפואה. יש לנו מערכת לימודית ברמה בינלאומית גבוהה בפקולטות לרפואה, בבתי הספר לרפואה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איפה אם לא שם? << אורח >> פרופ' אלון הרשקו: << אורח >> יכול להיות שבעתיד יהיו מוסדות אקדמיים נוספים שיוכיחו למל"ג שיש להם את כל המשאבים, את כוח האדם ואת השדות הקליניים לפתוח תכנית, ואז, אולי, יאשרו גם למוסדות שהם לא בתי ספר לרפואה. זה כמו אצל אחיות שלימודי הסיעוד נמצאים במוסדות אקדמיים נוספים. בשביל התפקיד יידרש תואר שני שהוא יותר קשה מהתואר השני הרגיל. אלה יהיו שנתיים וחצי של לימודים שמתוכם תהיה שנה של לימודים עיוניים מאוד אינטנסיביים - ללמוד על מחלות, על תרופות, ביולוגיה, כל הדברים החשובים כדי לטפל, וכל השאר לימודים בשטח, במחלקות, במערכת הרפואית, במרפאות בקהילה, במחלקות בבתי חולים. אתם יודעים שמי שעושה תואר שני מקבל לפעמים פטורים כי הוא למד חלק מהדברים בתואר ראשון. פה אנחנו אומרים שאם יש כללים למתן פטורים, אותם פטורים לא יחולו על החלק הקליני. אנחנו לא מוכנים שתהיה שום התפשרות על הלימודים בתוך השטח עצמו. המורים שילמדו יהיו רופאים. ההסתדרות הרפואית מברכת על זה שרופאים יהיו מעורבים בחינוך של עוזרי רופא, ועוזרי הרופא יהיו בהמשך מורים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> רופאים פעילים? << אורח >> פרופ' אלון הרשקו: << אורח >> כן, אלה יהיו רופאים פעילים. לימודי הרפואה מתחלקים לשלוש שנים מדעיות-עיוניות ולשלוש שנים קליניות. משך הזמן פה יהיה יותר קצר אבל על אותו עיקרון. המוצר שיצא וייקרא עוזר רופא יהיה ורסטילי, אפשר יהיה לקלוט אותו בכל מקום במערכת הרפואה, אם זה אצל רופא המשפחה, בחדר מיון, במחלקת יולדות וכו'. כמו שרופא יוצא מבית ספר לרפואה ויכול להיקלט בכל מקום, כך גם עוזר רופא. החוליה הראשונה זה מי המועמדים, החוליה השנייה היא תכנית הלימודים שתהיה ברמה גבוהה מאוד. יהיה לא קל לעבור את התכנית הזאת, כי יהיו מבחנים של ידע ומבחנים על יכולות קליניות, גישה לחולה וכו'. למרות שאנחנו ועדה של המל"ג לתכנית לימודים, הרחבנו את ההסתכלות וחשבנו מה קורה אחרי שיוצא עוזר הרופא, איך אנחנו מוודאים שהתפקיד הזה יהיה מוצלח. כמובן שקודם כל נצטרך את התקנים, נצטרך שיקלטו אותם, אבל גם המקצועות הרפואיים השונים יצטרכו לדעת איך לקבל אותו. ביום חמישי הזה הוזמנתי לדבר בפני ועד האיגוד לרפואה פנימית כדי שיתחילו לחשוב איך הם לוקחים עוזר רופא מהאוניברסיטה ומכניסים אותו לתוך מחלקה פנימית. יכול להיות שזאת תהיה הטמעה דו שלבית. מהנתונים בארצות הברית אנחנו יודעים שחצי שנה ראשונה עוזר רופא הוא מתלמד, הוא עדיין לא מאוד פרודוקטיבי, ורק אחרי שנתיים הוא משתלב לגמרי בצוות. אנחנו בקשר עם האיגודים המקצועיים כדי לוודא שיהיה לנו איזה שהוא מודל יעיל להטמעה, שהשרשרת הזאת של הגיוס, ההכשרה וההטמעה תעבוד כמו שצריך. מכיוון שאנחנו מכניסים מקצוע חדש למערכת הבריאות, צריך גם לוודא שלא מכניסים חוסר איזונים, לכן היה לנו מאוד חשוב לדבר עם פרופסור ציון חגי. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> הם יציגו פה את עמדתם. << אורח >> פרופ' אלון הרשקו: << אורח >> הוא בירך על התפקיד החדש. הוא ירצה לקבל אותם כעמיתים, כחברים בהר"י, מתוך הגנה על מעמד הרופא << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש נכונות ללמד אותם בבתי ספר לרפואה? << אורח >> פרופ' אלון הרשקו: << אורח >> יש התלהבות, עד כדי כך שהיינו צריכים לעצור אנשים שרצו לבוא לוועדה כדי להגיד את דעתם. ההתלהבות היא מקיר לקיר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה לגבי התכנית, הסיליבוס? << אורח >> פרופ' אלון הרשקו: << אורח >> בחלק העיוני ילמדו מדעים רפואיים, פסיכולוגיה, התפתחות פסיכולוגית, פיזיולוגיה, פתולוגיה, את כל הדברים שרופא לומד, ובחלק הקליני הם יעברו בין מחלקות. המחלקה הכי גדולה היא רפואה פנימית, אבל יש שם גם רפואת משפחה, נשים, ילדים וכו'. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נרצה לקבל סקירה של עמוד על הפעולות שהרופא עושה ואיפה הסמכות של עוזר הרופא נגמרת. << אורח >> פרופ' אלון הרשקו: << אורח >> הקונספט שונה ממקצוע רגיל. עוזר רופא הוא כלי קיבול שאנחנו ממלאים בסמכויות לפי הדיון בין הרופא הבכיר לבין עוזר הרופא. עוזר רופא טוב יקבל הרבה סמכויות, מישהו שהוא קצת יותר הססן ופחות מיומן יקבל פחות סמכויות. משרד הבריאות נותן לנו איזו שהיא מסגרת גדולה שאומרת שעוזר רופא, למשל, לא יוכל להיות מנתח ראשי. בניגוד לרופא שיוצא מבית ספר לרפואה ויכול על פי חוק לנתח מוח, אצל עוזר רופא זה לא כך – הוא יצטרך להגיע למחלקה, לשבת עם המנהל או עם מי שאחראי, ולצאת עם הסכם של מה שמותר ומה אסור לו. זו צורה אחרת של חשיבה, וזה מאוד יפה כי זה מותאם בין האמון שנוצר בין הרופא לעוזר הרופא. בעניין מניעת הפרה של איזונים במערכת הבריאות דיברנו עם ד"ר שושי גולדברג ועם הנציגות של מערכת הסיעוד. גם בדוח שלנו אנחנו מסבים את תשומת לב משרד הבריאות לכך שאסור שייווצר חוסר איזון עם הסיעוד, כי הסיעוד לכשעצמו הוא מקצוע עצמאי, חשוב ביותר, קריטי. דיברנו פה על האם לקרוא למקצוע עוזר רופא או עמית רופא. אני בעד לקרוא למקצוע עמית רופא, כי השם צריך להיות מכובד. זה הביטוי שמשקף את המקצוע במקומות אחרים בעולם, מה שיכול ליצור הצטרפות לקהילה הבינלאומית של עוזרי הרופא. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עמית נשמע טוב יותר, זה חבר. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כשאתה אומר למטופל שעמית רופא מטפל במחלקה, הוא מבין שזה כמו רופא. << אורח >> פרופ' אלון הרשקו: << אורח >> אחד הדברים הקשים לנו, הרופאים, זה לצאת מהחלוק שלנו, להיכנס לפיג'מה של החולה ולראות את העולם. ככל שיש מקצוע רפואי שנותן תשומת לב והקשבה, ככה החולים יותר אוהבים אותו. החולים מאוד אוהבים את האחיות, הן אלו שנותנות להם את הסימפטיה ואת החמלה. לעוזר רופא יהיה ידע ויכולות של רופא, אבל גם תהיה לו את תשומת הלב ואת החמלה שחולים צריכים, שזה הכי חשוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עורכת הדין מלכה בורו, מנהלת האגף למשפט ומדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית, בבקשה. << אורח >> מלכה בורו: << אורח >> שלום, תודה רבה. ההסתדרות הרפואית בעד הסדרת המקצוע הזה. מאוד מאוד חשוב לנו שהלימודים יהיו רציניים ביותר, תחת פיקוח, עם מעורבות של רופאים, עם מסלול אחיד ונוקשה, כדי שהאנשים שיצאו יוכלו לתפקד בצורה שהם צריכים לתפקד. חשוב לנו שגם הרופאים יהיו מעורבים בהמשך מאחר ומדובר באנשים שכפופים להם בסופו של דבר. אני חושבת שקודם צריך להסדיר את העיקרון ורק אחר כך אפשר לדבר על השם. ההסתדרות הרפואית האמריקאית לא בעד השם "עמית רפואה", כי זה ייצור חוסר בהירות. מאחר ופה בארץ כל המקצוע הזה הוא חדש לגמרי, אני חושבת שזו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גבריאל רוזנפלד, יושב ראש איגוד עוזרי רופא בישראל, בבקשה. << אורח >> גבריאל רוזנפלד: << אורח >> לפני כשבע שנים נקראנו לדגל, משרד הבריאות חיפש אנשים שייקחו על עצמם את המשימה להיות פורצי הדרך כדי להתחיל את המקצוע החשוב שרבות נאמר עליו. נכנסנו מתוך שליחות גדולה לעבודה קשה, לא מוכרת לכל העובדים במערכת הבריאות שלא כל כך ידעו איך להתייחס, איך לקבל, איך להכניס אותנו כחלק מהמערכת, עם משכורת נמוכה, שעות עבודה רבות וקושי גדול למצוא את המקום שלנו תוך כדי תנועה. הבנו אז, ואנחנו מבינים עוד יותר היום לאור מה שד"ר ספי אמר בנוגע לדוח ה-OECD, שהמקצוע הזה לא פחות מאשר מציל את מערכת הבריאות. במשך שבע השנים האחרונות אנחנו עובדים בעיקר בחדרי מיון, במלר"דים ובמלר"דים של ילדים. קיימים כיום 110 עוזרי רופא שעברו שלושה סשנים של הכשרות של משרד הבריאות ובדקו לא פחות ממיליון וחצי חולים במערכת הבריאות בישראל. שערו בנפשכם ותנסו לתאר לעצמכם מי היה בודק את החולים האלה לולא הפרויקט הזה. עכשיו אנחנו עומדים בפני חקיקה שהיא אמנם סיומו של דבר אבל תחילתו של מסע מופלא שבו יוכלו להיות מוכשרים עוזרי רופא, עם ידע נרחב, עם סמכויות נרחבות, תחת פיקוח של רופא, בעבודה בכל האינסטנציות, כמו שהציג פרופסור הרשקו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ברגע שנעביר את החוק, מה יהיה המעמד של אותם עוזרי רופא שלמדו? האם הם כבר נכנסים? << אורח >> גבריאל רוזנפלד: << אורח >> אנחנו בסיומו של תהליך הצטרפות להר"י. עד היום רק איגודים של רופאים יכלו להצטרף להר"י, אבל עכשיו, בעקבות שינוי התקנון שלהם, גם אנחנו בתהליך הצטרפות להר"י, אנחנו ממש לקראת חתימה. הר"י ואנחנו, ברוך השם, הולכים יד ביד. המטריה של הר"י חשובה ומקצועית. נצטרך לתת את הדעת על מה עושים עם ה-110 עוזרי רופא שכרגע עובדים במערכת. מבחינתנו צריך לעשות שינוי או תיקון למה שנמצא בחוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה בשיח עם משרד הבריאות? << אורח >> ד"ר ספי מנדלוביץ: << אורח >> התכנית שלנו היא להחיל הוראת מעבר לגבי אותם 110 אנשים, בעצם לתת להם את הסמכויות במקומות בהם הם עבדו, כאשר מי שירצה סמכויות במקומות אחרים, כמו מחלקה קרדיולוגית וכו', יצטרך לעשות איזה שהוא מסלול. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נצטרך לתת לזה התייחסות. << אורח >> ד"ר ספי מנדלוביץ: << אורח >> אנחנו רואים אותם כדור המייסדים. << אורח >> גבריאל רוזנפלד: << אורח >> אני חושב שצריך למצוא את ההתאמה המתאימה, לא צריך תהליך מלא. אנחנו עובדים כבר שבע שנים, לכן אני חושב שאפשר להתייחס לזה כשדות קליניים ולתת את הפטורים. עוזר רופא איננו עוזר של הרופא, הוא מקצוע רפואי, מכובד, שעומד בפני עצמו, שמייצג ידע נרחב מאוד, יכולות רבות וסמכויות רבות. עוזר רופא זה פשוט שם, אבל גם אני חושב שעמית רופא זה שם יותר טוב. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אריה הרשקוביץ, יו"ר איגוד הדימותנים הרפואיים בהסתדרות הכללית, בקשה. << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> ב-2003 מישהי שלמדה ריפוי באמנויות בחו"ל הגישה בג"ץ כנגד מקצועות שאינם תואמים את המסלול האקדמי, ובאמת ב-2005 הפסיקו להנפיק תעודות. אנחנו אחד המקצועות הוותיקים ביותר בתוך מערך הרפואה. אני לא רוצה להתחיל לעשות תחרויות, אבל היום אנחנו בתקופה של רפואת מכשירים. אני עובד של בילינסון במשך 40 שנה. אם מדברים על שחיקה, אז אנחנו ברמת השחיקה הגבוהה ביותר, וצריכים לתת לזה פתרון. תמוה בעיני שיש תכנית הסבה, זאת למרות שהייתה לי פגישה עם המנכ"ל הקודם שבה נאמר שיש שישה בתי ספר שצריכים לייצר עוד מפס הייצור כי אנחנו לפני ריסוק. מערך הבריאות נמצא בדרך כלל במכון הדימות. אם אנחנו מדברים על 2008, אז איפה היה משרד הבריאות, איפה היו כל הגורמים מאז שהייתה פה הצעה שמחייבת הסדרה? << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו נמצאים פה. << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> הטכנולוגיה המתקדמת היום מרחיקה את הרופא רחוק מהדימותן שעובד עצמאית לחלוטין. על פי הפיקסלים שהדימותן אוסף נקבעים גורלות של כל אחד, של כל המשפחה הקרובה. אני מחבק את הטכנולוגים, אבל הטכנולוגים בחרו ללמוד הנדסה, טכנאות, הם אמורים לטפל במכונות. חלק מהטכנולוגים, לצערי הרב, שנמצאו במכוני האיזוטופים מחוץ למערך הדימות, טיפלו באנשים. האם כשאתה צריך רופא אתה הולך למוסך? התפקיד של הטכנולוג מאוד חשוב, אבל הדימותן הרפואי למד לטפל בחולים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה אכפת לך מטכנולוגים רפואיים, תתעסק בדימות. << אורח >> אריה הרשקוביץ: << אורח >> בין כל יתר התפקידים שאנחנו עושים אנחנו גם עוזרי רופא, כי אנחנו גם בגילוי, גם במעקב וגם בטיפול. רדיותרפיה ואונקולוגיה זה גם אנשים שלי, אני גאה לייצג אותם, והם המובילים, הטובים והראויים יותר מכל סקטור אחר. מסלול הלימוד שלנו בעבר היה מסלול במדעי החברה והטבע. יש היום אפשרות לטכנולוגים לעשות תכנית הסבה של שנה וחצי, להשלים את הלימודים שלהם. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מר מישל סומך, דימותן רפואה ראשי, משרד הבריאות, בקשה. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> אני רוצה להודות לכם שהזמנתם אותי לפורום החשוב הזה. אני הדימותן הרפואי הראשי של משרד הבריאות. אני מתעסק בתחום הדימות הרפואי מזה 31 שנה. רוב התפקידים שלי היו מינהלתיים-אדמיניסטרטיביים, כשבהתחלה עסקתי גם בקליניקה. בחמש השנים האחרונות אני משמש בתפקיד הזה במשרד. אנחנו במסגרת החוק הזה למדנו את התחום, הגדרנו לראשונה מה זה בכלל דימותנות רפואה. כשאנחנו מדברים על דימותנות רפואית, אנחנו מדברים על תהליך שבו אנחנו מפיקים דמות או איבר לצרכים רפואיים, לצרכים טיפוליים או לצרכים אבחוניים. אנחנו משתמשים בשלוש טכנולוגיות עיקריות, שזה קרינה מייננת, גלי קול או מגנט שמופנים כלפי אדם. זאת ההגדרה המדעית של תחום הדימות הרפואית. במדינת ישראל מתבצעות כשבע מיליון בדיקות דימות בשנה. כשאני מדבר על בדיקת דימות, אני מדבר על רנטגן קונבנציונאלי, אולטרסאונד, PET, MRI, CT והטיפולים באמצעות הקרנות. יש כ-1,300 עד 1,500 דימותנים רפואיים. אם תשאלו אותי למה הערכה הזאת, למה אין מספר מדויק, זה כי אנחנו לא יודעים כמה דימותנים יש בארץ. אני כרגולטור לא יכול לתכלל את התחום הזה בראייה עתידית מבלי שאני יודע כמה אנשי מקצוע קיימים במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> איך אנחנו ביחס למדינות ה-OECD מבחינת מספרי הבדיקות? << אורח >> מישל סומך: << אורח >> השימוש בבדיקות דימות הוא מאוד מאוד גבוה. 70% מהמטופלים שמגיעים לחדר מיון מבצעים בשלב כזה או אחר בדיקת דימות, כאשר בכל שלב מהבירור הרפואי שלהם לאחר מכן הם יזדקקו לשירות דימות כזה או אחר. תחומי הדימות הרפואיים נמצאים בכ-30 בתי חולים וב-343 מכונים בקהילה. התחילו ללמד דימות רפואית מיד אחרי קום המדינה בלימודי תעודה של שנתיים. מ-1987 עד לפני כשנה הלימודים היו אקדמיים, כאשר בבר אילן העניקו תואר ראשון במדעי החיים והחברה. אחרי הרבה מאוד עבודה שלנו מול המל"ג ומול מוסדות האקדמיה, מדינת ישראל הקימה באוקטובר האחרון שלושה מוסדות שמעניקים B.Sc ב-Medical Imaging, וזה בדומה להכשרות שמתקיימות באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית. כמו שאמרו כאן לפניי, עד 2005 משרד הבריאות העניק תעודת הכרה במעמד לכל מי שסיים את לימודי הדימות שלו. החל מ-2005, בעקבות איזה שהוא בג"ץ, משרד הבריאות חדל מלהעניק את זה, כשמאותו רגע התחילו להיכנס לתוך התחום הזה הרבה מאוד אנשים עם הכשרה חסרה, לקויה או בלי הכשרה בכלל. בשנת 2008 הכניסו לחוק כמה וכמה מקצועות ולא את מקצוע הדימות. לפודיאטריה, שזה טיפול בציפורניים חודרניות, צריך רישיון במדינת ישראל, אבל בשביל להפעיל מכשיר MRI או מכשיר CT לא צריך רישיון. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> גם כירופרקטיקה תוקן, אבל תקנות לא נתנו מאז. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> מי שמפעיל מכשיר PET MR שעולה 24 מיליון שקל לא צריך היום רישיון והכשרה מתאימה, ואת זה צריך לתקן. כשהמנכ"ל שאל אותי למה אנחנו צריכים להסדיר את המקצוע הזה הרי יש הרבה מקצועות לא מוסדרים, הצגתי לו את רשימת הטיעונים המאוד הגיוניים לכך שזה היה צריך להיות כבר מוסדר מאתמול. הנזק שדימותנים רפואיים יכולים לגרום בלי הכשרה והשכלה מתאימה הוא גם בלחשוף את הציבור לקרינה מייננת וגם בכך שהאיכות של הבדיקות היא משמעותית יותר נמוכה לרדיולוג מאשר מטפל שיודע מה הוא מחפש, איזה פרוטוקול של בדיקה הוא מבצע. יש לנו משמעויות מאוד גדולות בתחום ניהול הסיכונים, אנחנו מקרינים נשים אחרי טיפולי פוריות, נשים בהיריון וילדים שאנחנו צריכים לדעת איך להגן עליהם במהלך הבדיקה או אם בכלל לבצע להם את הבדיקה. כרגולטור יש לי קושי באכיפה. כשאני מגיע לביקורות בבתי חולים ובמכונים קהילתיים, אני לא יכול להטיל שום סנקציה כי המקצוע שלי לא מוסדר בחוק. המעסיקים יודעים את זה כשאני מגיע אליהם. אני לא יודע מה היקף העוסקים במקצוע הזה. יש הרבה סטודנטים שאחרי שנה ראשונה עוזבים את האוניברסיטה, לא מחכים לקבל תעודת סיום והולכים לעבוד במכונים פרטיים. הם לומדים את הרנטגן הקונבנציונאלי בצורה כזו או אחרת ומתחילים לעבוד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> נגעת בנקודה קצת כואבת, כי שפתחו את המכשירים במרפאות שיניים ודיברו על אכיפה, על מעקב ועל פיקוח, ראו שהנושא הזה פרוץ לחלוטין. זה דיון בפני עצמו שצריך לעשות. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> חבר הכנסת בוסו, אתה צודק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> זה פרוץ לחלוטין. דיברנו על זה שבצד זה שאנחנו נותנים רישיונות גם צריך את הפיקוח. אין את הפיקוח, זה נהיה שוק פרוץ. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> כשאני מגיע לבקרה אין לי שום יכולת לאכוף את המנדט שלי. אני רואה מזכירות רפואיות מפעילות מכשירי CT. כשאני פונה למנהל המכון ושואל אותו למה המזכירה מפעילה, הוא אומר לי שמכיוון שהסייעת של הרופא שינים לא הגיעה וחבל לו על הלקוחות אז הוא נותן למזכירה להפעיל את ה-CT. כשאני שואל את המזכירה למה למטופל אין חלוק שיגן עליו, היא פשוט לא יודעת על מה אני מדבר, ולי אין שום דרך לאכוף את זה כי בשם חוק יסוד: חופש העיסוק כל אחד יכול להפעיל מכשיר CT. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אנחנו נדבר על זה בהמשך. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> ההמלצה של מבקר המדינה וועדת הבריאות ב-2008 הייתה להסדיר את המקצוע. אנחנו לא יושבים היום ליד הרדיולוגים. לדימותן רפואי שמבצע בדיקה בשעה 02:00 בלילה במכשיר MRI אין רופא צמוד שהוא יכול להתייעץ איתו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז מה זה טלרדיולוגיה? << אורח >> מישל סומך: << אורח >> טלרדיולוגיה זה פענוח מרחוק. בעולם הדיגיטלי מבצעים בדיקה ואחרי יומיים הרופא יכול לשבת אצלו בבית, במשרד או בבית חולים ולפענח את הבדיקה מרחוק. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> מה עיקרי הצעת החוק? << אורח >> מישל סומך: << אורח >> הדבר הראשון שעשינו זה הגדרנו מה זה העיסוק הזה, מה זה בכלל דימותנות רפואית. הלכנו למקורות האירופאיים, הוצאנו את ההגדרות של המקצוע הזה משם והתאמנו את זה לארץ. קבענו מה הם תנאי הכשירות בשביל רישיון לדימותן רפואי, מה הכשירות האקדמית שאנחנו דורשים ומה הכשירות הקלינית. כתבנו שאנחנו דורשים כ-1,290 שעות קליניות בשמונה תחומי דימות שונים. דרך אגב, זו כמות ההכשרה הקלינית הכי ארוכה מבין מקצועות הרפואה. בתוך הצעת החוק הגדרנו איזה פעולות רשאי לבצע אך ורק דימותן רפואי, שזה ייחוד הפעולות וייחוד העיסוק. הפרק הכי מורכב שהקדשנו לו הכי הרבה זמן זה סוגית הוראות המעבר, מה אנחנו עושים עם דור המדבר, עם דור הביניים שמאז 2005 נכנס לתחום, עוסק בו בפועל בלי השכלה ראשונית מתאימה. בתוך הוראות המעבר נתנו את הדעת לכל אלה שכבר עוסקים במקצוע הזה, לאיך אנחנו מרשיינים אותם בדיעבד בהתאם לניסיון שלהם בתחום שבו הם עוסקים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עמרי גולן, הלשכה המשפטית במל"ג, בקשה. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> כל מה שנוגע להצעת החוק הממשלתית שעוסקת בהסדרת העיסוק של עוזר רופא ודימותנות רפואית נמצא בסמכותו של משרד הבריאות. הנוסח תואם איתנו בכל ההיבטים שנוגעים לסמכותה של המל"ג ואין מניעה לקדמו. חשוב להדגיש שתחום הרנטגנאות לא הוכר במל"ג כתחום שמתאים למתן תואר אקדמי, לכן יש קושי לדרוש בחוק, כמו שהצעות החוק הפרטיות דורשות, תואר ברנטגנאות כתנאי לרישוי מקצועי. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> יש שלושה מוסדות אקדמיים שמלמדים כרגע תואר. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> דימות רפואית, לא רנטגנאות. בחוק כתוב תואר ראשון ברנטגנאות ודימות. אין תואר ראשון ברנטגנאות מבחינתנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אז תתקנו את זה לדימות. << אורח >> עמרי גולן: << אורח >> המל"ג העניקה אישור לשלושה מוסדות להשכלה גבוהה לפתוח תכניות לימודים לתואר ראשון בדימות רפואי, כשהאישור הזה עוד לא מהווה אישור להענקת תואר. << אורח >> אתי נעים: << אורח >> ככל שיידרש תואר אקדמי כתנאי לרישוי של טכנולוג רפואי, כך יהיה מקום לקדם תואר כזה. מל"ג תוודא שההכשרה של הסטודנטים בתכנית הלימודים של עוזרי הרופא אכן יקבלו את כל הכישורים הקליניים שמתאימים למשימות ולעיסוק בתפקיד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> ד"ר זיו פז, ראש אגף טכנולוגיות רפואיות, שירותי בריאות כללית, בקשה. << אורח >> ד"ר זיו פז: << אורח >> בתור ראש אגף טכנולוגיות רפואיות בשירותי בריאות כללית אני אחראי על כל תחום הדימות בכללית. אני אחראי על סקטור הדימותנים, על סקטור הטכנולוגים הרפואיים ועל כל הפעלת מכוני הדימות של הכללית. אני מברך על היוזמה הברוכה להסדרת מקצוע הדימתנות הרפואית, זה מבורך ביותר, אבל זה שאין דימותנים רפואיים בכמות מספקת במדינת ישראל משפיע על הפעלת המכונים ועל זמינות השירותים. לפני כשנה הוצאו 28 מכשירים מיוחדים שצריך מישהו שיפעיל אותם. לנו בכללית יש 110 תקנים פנויים כרגע, והמצב זהה בכל מערכת הבריאות בישראל. אחד הדברים שהתפתח בשנתיים האחרונות זה הסבה לדימותנים רפואיים. גם בסיעוד היו תכניות להסבה, מה שהציל את מערכת הבריאות. לפני שנתיים משרד הבריאות התחיל ביוזמה ברוכה, ואני מברך על כך, בכך שהוא פתח תכנית הסבת אקדמאיים באחד מבתי הספר. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> חצי מהסטודנטים מתכנית ההסבה הלאומית של מדינת ישראל מגיעים לבתי החולים של כללית. << אורח >> ד"ר זיו פז: << אורח >> זה לא פותר את הבעיה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אם יש בית ספר קיים שמכשיר, אסור לצמצם את זה. << אורח >> ד"ר זיו פז: << אורח >> בישראל יש שישה בתי ספר, כאשר ארבעה מהם הם של משרד הבריאות. יש לציין שבית הספר בשיבא נסגר ונפתח לפני ארבע שנים. פתחנו תכנית זהה לחלוטין לתכנית ההסבה. אגב, כשהתבקשנו להגיש הצעה לפתיחת תכנית הסבה, בסוף בחרו בתכנית של שיבא. פתחנו את המחזור הראשון בהצלחה רבה. אנחנו לא צריכים להיות חכמים בדיעבד אם אפשר להסדיר מלכתחילה שכל בית ספר לדימות שמוכר במדינת ישראל יוכל לפתוח תכנית הסבה לפחות אחת לשנה. אפשר להגביל את כמות המשתתפים אם אתם לא רוצים להציף את השוק, אבל אנחנו רחוקים מכך, אנחנו רחוקים מהצפת השוק. אני מברך על האקדמיזציה, אבל תכנית האקדמיזציה האריכה לשלוש וחצי שנים את ההכשרה משלוש שנים, העלתה את סף הקבלה, מה שיגרום לכך שנראה שינוי במציאות רק בעוד שלוש וחצי שנים. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> ד"ר פז, אתה אומר דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמות הנרשמים לא מימשה את - - << אורח >> מישל סומך: << אורח >> בשנת 2021 נרשמו 75 סטודנטים, בשנת 2022 נרשמו 131 סטודנטים. << אורח >> ד"ר זיו פז: << אורח >> נכון, אבל הרחבתם את זה מתכנית אחת לשלוש תכניות. אמנם עליתם בפחות מ-50% בכמות הנרשמים, אבל זה לא פוגש את המחסור העצום במערכת הבריאות. לי יש אחריות, והאחריות שלי היא שמטופלי מדינת ישראל יקבלו זמינות גבוהה של מכשור רפואי - בשביל זה אני צריך דימותנים. האחריות של משרד הבריאות היא לאפשר הכשרת מוסדות ראויים לכך. << אורח >> מישל סומך: << אורח >> הכשרה נכונה והכשרה מתאימה. << אורח >> ד"ר זיו פז: << אורח >> איך הכשירו אותך? << אורח >> מישל סומך: << אורח >> קפלן הכשיר אותי במסגרת אוניברסיטת בר אילן, לא במסגרת תכנית של 18 חודשים. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני שומע פה ביקורת על עצם הלימודים ועל הסיליבוס שאנחנו בוודאי לא מעוניינים לצמצם. נצטרך להתייחס לסעיף הזה, הוא צריך לעבור איזה שהוא ליטוש. שלומי מרום, יו"ר חטיבת הטכנולוגים הרפואיים, הסתדרות ההנדסיים, בקשה. << אורח >> שלומי מרום: << אורח >> שלום ותודה רבה. זאת התרגשות עצומה לנציג של טכנולוגים רפואיים להופיע פה מול כולכם. אנחנו מדברים על מקצוע שדוהר בדהירה מטורפת קדימה. בכל טכנולוגיה חדשנית הפנייה היא מיד לטכנולוגים הרפואיים. אם מתעסקים בדימות, ברור לגמרי ששליש מתוך הטכנולוגים הרפואיים הם דימותנים – מדובר על 900 אנשים שמתעסקים בדימות. המיוחדות בדימותנות של הטכנולוגיים הרפואיים היא שלא מדובר בבדיקה ושיגור בפס רחב, אלא בבדיקה, בפענוח, ברישום של הפענוח, בקריאה לרופא, בישיבה עם הרופא על כל חולה. זאת האמת באולטרסאונד נשים, זאת האמת באקו לב, זאת האמת בכלי דם. אי אפשר לדון על חולה בלי חוות הדעת של הטכנולוגית הרפואית. התחברתי מאוד לדיון על עוזרי רופא. אם מישהו צריך עזרה ממני בנושא של עוזרי רופא, הוא יכול לגשת אלי, אני אספר לו המון על עוזרי רופא. המקצוע שלנו הוא יד ימינם של הרופאים. בגלל מצוקת הרופאים קם המקצוע הזה. כשמכניסים קוצב, כשמפעילים אקמו, כשמחברים מכונת הנשמה, מתייעצים עם הטכנולוגית הרפואית. אי אפשר לזוז בלעדיה, הרופאים תלויים בה. הכשרת הרופאים המתמחים במקצועות הדימות נעשית על ידי הטכנולוגים הרפואיים. הטכנולוגית הרפואית מדריכה את הרופא המתמחה איך לבצע את האולטרסאונד. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אתה יכול להגיד לנו כמה דימותנים וכמה טכנולוגים רפואיים יש? << אורח >> שלומי מרום: << אורח >> בתל השומר יש 190 טכנולוגים רפואיים. אנחנו גדלים ב-15% כל שנה. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> כמה פעולות אתם עושים היום? << אורח >> שלומי מרום: << אורח >> אני לא רוצה לזרוק מספרים סתם. אנחנו תלויים מאוד ברופאים, בזמינות שלהם. העבודה היא כתף לכתף. כל בדיקות האקו במיון ובמחלקות נעשות על ידנו. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> טכנולוג רפואי הוא מפענח טכני במובן זה שהוא יודע להביא את התמונה - אין לו מבט רפואי. << אורח >> שלומי מרום: << אורח >> רפואי לגמרי, קליני לחלוטין. ההכשרה למקצועות הדימות של הטכנולוגים הרפואיים היא 10 חודשים שכוללים כ-1,500 שעות על מקצוע אחד, על תחום אחד. בנינו את הסיליבוס החדש שלנו בכל מכללות ההנדסים במדינת ישראל כך שבכל מקצועות הדימות חייבים התנסות של 10 חודשים, 40 שעות שבועיות. במקצועות אחרים, כמו אקמו, צריך עוד שלוש שנות התמחות. ההתנסות הקלינית של הטכנולוגים הרפואיים בדימות היא ארוכה. צריך לחשוב על העניין הפענוחי. הדי. אן. איי של הטכנולוגים זה לפענח, ואת הדבר הזה אי אפשר לעצור. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אהובה בירנבאום, טכנאית ראשית, קופת חולים מאוחדת, בקשה. << אורח >> אהובה בירנבאום: << אורח >> תודה רבה, זכות גדולה לייצג פה את הטכנולוגים הרפואיים. אנחנו הקו הראשון ברפואה בישראל. אני חושבת שכל אחד בשולחן וכל אחד במדינת ישראל נתקל בטכנולוגים הרפואיים. בבתי חולים, בקהילה, בכל מקום אנחנו נמצאים. במאוחדת מבוצעות מעל מיליון בדיקות בשנה על ידי טכנולוגים רפואיים. אני מעל 30 שנה טכנאית אולטרסאונד. אנחנו מכשירים את הטכנאיות ואת הצוות שלנו עם הרבה יזע ודמעות, כי אנחנו באמת רוצים להביא את רמת הבריאות הכי טובה שאנחנו יכולים להביא למדינת ישראל. אנחנו מבקשים שגם יקשיבו לצד שלנו, שלא ייקחו משהו ששייך לנו וינסו להעביר את זה לאיזה שהוא סקטור אחר. אנחנו מעל ל-30 שנה בתפקיד ומבקשים שתהיה הסדרה לתפקיד שלנו, שתהיה הכרה במעמד התפקיד שלנו. לי הייתה הכרה במעמד, היה לי מספר רישיון, אבל הוא נלקח ממני. אנחנו עובדים שנותנים את הנשמה שלנו. בקורונה עבדנו 24/7 כדי להציל את כולנו, את כל בני המשפחה שלנו. << אורח >> מואנס שלבי: << אורח >> דווקא הטכנולוגים הרפואיים קיבלו על הדימות במכונים לרפואה גרעינית הרבה יותר ממה שקיבלו הרנטגנאים. הרנטגנאים למדו רק רנטגן - אנחנו למדנו רפואה גרעינית. הרנטגנאים הכניסו אותנו לסכסוך הזה ברגע שנוצר מכשיר ה-PET CT. את יותר ממחצית ממכוני האיזוטופים, שזה הSPECT-CT וה-PET-CT, מפעילים טכנולוגים רפואיים. משרד הבריאות כפה על הטכנולוגים הרפואיים שממשיכם לעבוד לעבור קורס PET-CT במשך שנה שלמה ברמב"ם, סיליבוס של משרד הבריאות. איישנו את מכוני הרפואה הגרעינית במשך 30 שנה, כשכל הסיפור הזה יצא לאור רק כשנוצר מכון ה-PET-CT. אני רוצה לשאול את הרנטגנאים שפה אם הם יודעים מה ההבדל בין ה-SPECT-CT ל-PET-CT. אין שום הבדל, גם ב-SPECT-CT יש קרינה CT וגם ב-PET-CT. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> עורכת הדין נעה בן שבת, בבקשה. << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> רציתי להזכיר כמה שאלות שעלו בעקבות הדיון. מישל סומך הזכיר את הנושא של חופש העיסוק וההצדקות לקביעת ההגבלות על העיסוק, שזה משהו שצריך ללוות אותנו במהלך הדיונים. החוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוסק במקצועות אקדמיים. יכול להיות שצריך מסגרת אחרת למקצועות שאין בהן הכשרה אקדמית, אבל זו כרגע המסגרת שבה אנחנו עוסקים. לגבי מקצוע עוזר הרופא צוין פה שמותר לו לעסוק במקצועו רק אם הוא קיבל הרשאה. יש לנו פה שני שלבים, גם את העיסוק וגם את ההרשאה. לגבי התואר הראשון נאמר פה כמה פעמים שמדובר דווקא במקצועות קדם רפואיים, אבל לא זה מה ששמענו, לא זה מה שמופיע בהצעת החוק. כדאי לברר על איזה תואר ראשון מדובר, ואולי לתת ביטוי בהצעת החוק גם לעובדה שמדובר על הרבה מאוד שדות קליניים. אנחנו מדברים, כמו שהוזכר פה, על מקצוע שהוא עדיין לא מקצוע מבוסס בישראל. זה לא מקצוע שאדם נכנס למערכת ויודע מה הוא עושה, לכן זה דבר שמחייב אותנו לדעת מה סוג הפעולות. מישהו הזכיר פה שאבחון מבצע רק הרופא, אבל אנחנו מבינים מתוך הצעת החוק שאבחון ייעשה גם על ידי עוזר רופא או מקצועות אחרים. צריך ללמוד ולהבין בדיוק איפה ההבחנה. דיברו פה על העומס שהוא המצדיק את הפעולה, רק דילגו על השאלה מדוע מכניסים מקצוע אחר, מקצוע חדש, ולא מכניסים רופאים. שמענו ממר ברקוביץ על פיקוח צמוד, על כך שהרופא נמצא צמוד, בחדר ליד, שעוזר הרופא עובד כחלק מצוות, אבל הצעת החוק לא נותנת לזה ביטוי. אם לכך אנחנו הולכים, צריך לתת לזה ביטוי בהצעת החוק. דובר פה על תנאי העבודה. הוזכר פה היום שהם לא עושים תורנויות אלא עובדים חמישה או יותר ימים בשבוע. דובר כאן על שאלת האופק, על איזה אופק עומד בפני המקצוע הזה, בפני האנשים שיהיו במקצוע הזה, מה אפשרויות הקידום שלהם. נושא שהזכירו פה הרבה פעמים הוא הנושא של איכות הטיפול והבטיחות. הזכיר המשנה למנכ"ל בתחילת הדברים שהוא הגיע ולא היו רופאים במחלקה. צריך לזכור שהמצב שאין רופאים במחלקה יישאר. הזכיר ד"ר ברקוביץ שהפריפריה היא זאת שתהנה מעוזרי הרופא. המשמעות של זה יכולה להיות שלא יהיו בפריפריה רופאים אלא רק עוזרי רופאים. צריך לראות בדיונים איך אנחנו מונעים מהפריפריה להיפגע כתוצאה מכך. << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >> אני חושב שאחרי הדיון היום עוד יותר מבינים עד כמה הוא היסטורי וחשוב למערכת הבריאות במדינת ישראל. ראינו רק בשבוע שעבר את הדוח של ה-OECD ביחס למצב הרופאים, לכן אנחנו פועלים בכמה זירות וחזיתות בשביל לוודא שלא נהיה בקריסה. אנחנו יודעים את צפי הפרישה של הרופאים, את הגילאים, לכן היום הוא חשוב והיסטורי. הוועדה מבקשת להודות לכל המשתפים בדיון. לגבי עוזר רופא או עמית רופא הוועדה מבקשת מהמל"ג: 1. להגיש לוועדה תכנית הכשרה מלאה המתוכננת לעוזר רופא מבחינת הסיליבוס והתכנית העיונית 2. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לשבת עם איגוד עוזרי הרופא על מנת להכין כבר כעת תכנית הכרה בהעסקה ובהכשרה של עוזרי הרופא הפועלים כיום, והשלמה במידת הצורך לנושאים נקודתיים ככל שיש צורך. לגבי הדימותנים הרפואיים הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבחון את בקשת הוועדה לאפשר את השמת הדימותנים והכשרת הדימותנים לא רק במרכז ההכשרה של משרד הבריאות בשיבא אלא גם במקומות הלימוד הפועלים כיום שלא במסגרת משרד הבריאות. לגבי הטכנולוגיים הרפואיים נפנה למנכ"ל משרד הבריאות, לד"ר מנדלוביץ, ולראש החטיבות הטכנולוגיות במשרד הבריאות על מנת שיציגו לנו תכנית - כמובן תוך התאמה מקצועית למה שצריך - כדי שלא נשב עכשיו, נעשה חוק ועוד כמה שנים נגיד: חבל שלא הסדרנו את זה אז בחוק. אנחנו נקבע דיון המשך ככל שיתאפשר. אנחנו מעוניינים לקדם את החוק בשביל שבמושב הזה הוא יסתיים. נשמח, ולא רק במסגרת דיוני הוועדה, שהגורמים הנוספים, אם זה ההסתדרות, הר"י, המל"ג, קופות החולים, איגוד הטכנולוגים ועוד גופים ישלחו לנו את ההתייחסויות, כדי שהצוות המשפטי והמקצועי יסנכרן ויעלה את זה ככה שנוכל להגיע לדיונים בוועדה כשההערות יהיו כבר מוטמעות בנוסח ונגיע לתוצאות. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:55. << סיום >>