פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 37 ועדת הכספים 31/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 154 מישיבת ועדת הכספים יום רביעי, י"א בסיון התשפ"ג (31 במאי 2023), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> שיעור הריבית על הלוואות לדיור והריבית המשתלמת על-ידי הבנקים על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות השלכות סביבת האינפלציה והריביות הגבוהות על גיוס האשראי במגזר העסקי– המשך דיון << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי יונתן מישרקי חמד עמאר אורית פרקש הכהן מוזמנים: גל לנדו - הממונה על ערבויות המדינה, משרד האוצר יאיר נהרי - סטודנט במחלקת ערבויות, משרד האוצר אביגיל ווקרט - אגף תקציבים, משרד האוצר טובי הריס - ראשת צוות פיננסים, רשות התחרות אמיר וסרמן - רשות ניירות ערך אלעד מקדסי - סגן מנהל מחלקת שווקים, רשות התחרות ברק שמעוני - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל רויטל קיסר סטויה - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל זהבה בוכהוליץ - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל חן פליישר - מחלקה משפטית, בנק ישראל גלי כספרי - מנהל מחלקת המחקר, איגוד הבנקים בישראל איתן מדמון - מנכ"ל איגוד הבנקים בישראל הגר יהב - מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי - יו"ר נשיאות המגזר העסקי ציון אבונה - דוברת נשיאות המגזר העסקי דניאל מזרחי - מנכ"ל אופל בלאנס נופר יעקב - יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות יהודה טלמון - יו"ר "אופק - אגודת אשראי" רחל כהן - "אופק - אגודת אשראי" שימי סימון אדזיאשוילי - חבר הנהלה התאחדות יועצי משכנתאות מזל טחורש - יועמ"ש אופל בלנאס השקעות בע"מ יונתן ברלינר - חבר הנהלה התאחדות יועצי משכנתאות יוסי אלקובי - נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה אור דהן - שדלן, התאחדות המלאה והתעשייה רחלי בינדמן - מנהלת תקשורת וקשרי רגולציה, הבנק הדיגיטלי הראשון שוקי אורן - יו"ר בנק one zero חניתה חפץ - שדלן, הבנק הבינלאומי ייעוץ משפטי: תמר בנתורה מנהלי הוועדה: טמיר כהן ליאת קרפטי רישום פרלמנטרי: חבר המתרגמים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות << נושא >> שיעור הריבית על הלוואות לדיור והריבית המשתלמת על-ידי הבנקים על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות השלכות סביבת האינפלציה והריביות הגבוהות על גיוס האשראי במגזר העסקי– המשך דיון << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אתמול הישיבה שהייתה אמורה להיות בוטלה. אני הייתי בדרך לירושלים. לפני שהגעתי לעיר קיבלתי הודעה שהמצב של הרב אדלשטיין זצ"ל, המצב החמיר. ואז עשיתי פרסה וחזרתי חזרה לבית החולים מעייני הישועה. לצערי הרב, כשהגעתי לשם הוא נפטר. רבים שאלו אותי 'אז מה, הוא בן 100'. אין דבר כזה בן 100, זה היחיד שיש לנו. זה כמו מישהו שיש לו אבא, יש לו אבא אחד. מה זה משנה באיזה גיל הוא, מה זה משנה באיזה מצב הוא. אבל מה שאנחנו, אני יכול להגיד על עצמי, אבל גם חבריי, מה שאנחנו לומדים ממנו, שגם כשיש מחלוקת אנשים יצאו ממנו ברוח טובה, באווירה טובה. היה מכבד כל אחד. היו אצלו סתם, כל מיני אורחים, אנשים ברמות גבוהות, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. וגם אם הייתה לו מחלוקת איתם, מחלוקת עקרונית, זה נעשה באווירה טובה, ברוח טובה. אנחנו מנסים ללמוד ממנו, לא תמיד אנחנו מצליחים לעשות ויכוחים ברוח טובה. אבל זה מה שהוא עשה. אני רק יכול להגיד לכם, כשאני הגעתי לשם פגש אותי, פגשתי מיד את ד"ר זחאלקה, אחמד, את ד"ר זחאלקה שהוא היה הרופא שלו. והוא אמר לי, שאלתי אותו 'ד"ר זחאלקה מה קרה? היה בסדר. שאלתי כל בוקר'. הייתי שואל. אז הוא אומר 'תשמע, אני בבוקר, כל פעם שהרב נמצא אני נכנס אליו קודם ואחרי זה אני עולה למחלקה. הייתי אצלו והוא מראה לי את, שיעור שהוא מכין, שיעור בתורה. והוא כתב את זה ואת השיעור'. הוא אומר, נמצא אצלי בחדר. הוא כתב את זה. אמרתי לו 'בסדר, אני אבוא אליך יותר מאוחר'. איך שהלכתי הוא איבד את ההכרה וקרסו המערכות'. האמת היא שאנחנו היינו מודאגים, כיוון שהמדדים היו בסדר. והתפקוד שלו היה בסדר גמור והוא אמר שיעור. אמרו לי בחורים שבאו אליו לבית החולים. אבל בדיקות הדם היו גרועות מאוד וקשות מאוד. ולצערנו הרב הוא נפטר. ואין לנו תמורה. באמת, ההנהגה שלו היא הנהגה שראויה ללימוד. 80 שנה שהוא אומר שיעורים בישיבת פוניבז', לא מחסיר יום אחד. זהו. אני מרגיש יתום בלעדיו. זה באמת דבר שאי אפשר לתאר אותו. אבל זה המצב ואנחנו נצטרך להתגבר ולהתמודד עם זה. טוב, תודה רבה. אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מרגיש כמה האובדן הזה הוא יקר לך, כואב לך, מצער אותך. לכן אני רוצה להשתתף בצערך וצער הקהילה שלך. שלא תדעו עוד צער. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> המילים שלך, מרגישה את האובדן. ואין יותר הרגשה קשה באמת מלהרגיש יתום. בעיניי להרגיש יתום זה לאבד את המשענת החזקה. אבל בטוחה אני שיש לך ולכל הקהילה את הכוחות. וזה דרכו של עולם. אנחנו אומרים בערבית (אומרת דברים בשפה הערבית) - כאילו האל נותן והוא לוקח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> השם נתן, השם לקח. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדיוק, אז אנחנו משמיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני גם רוצה להשתתף בצערך. אני כמו רבים, לא הכיר את הרב. אבל מהדברים שלך והרגש שאתה מגיע בהספד שלך, אתה כבר מתחיל להכיר את האיש. אני רוצה להשתתף בצערך, בצער כל הקהילה. בצער כל עם ישראל, יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האמת שאני אתמול במהלך היום הייתי, הייתי לא מעט בנסיעות והאזנתי לתוכניות הרדיו. נחשפתי לא מעט לאיש. לדרכו, לסגנונו, לגישתו. בהחלט מזדהה עם התחושות שלך. צער גדול לקהילה, משתתף בצערך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האמת, הרב גפני, אני לא צריך להגיד לך. אני כחלק, כחלק מהאובדן שאנחנו מרגישים שזה אבא הלך לנו, לא משהו אחר. כי כשגדול תורה הולך זה לא משנה מאיזה מפלגה אתה, מאיזה עדה אתה, גדול תורה אצלנו זה סמל, זה אבא. והדור שלנו הולך ומתייתם. אני זכיתי עוד להגיע לשם לא פעם ולא פעמיים, להתייעץ איתו המון בחינוך. היה איש חינוך. שפשוט להיכנס אליו, לצאת, להיכנס עם מטען ולצאת חופשי מהמטען, כשאתה יודע ששמת את המטען אצל מישהו והוא עם העצה שלו אתה יודע שאתה הולך על בטוח. זה היה בחינוך הילדים שלי. זה היה בחינוך של נוער בסיכון במגזר החרדי. שרבות מדברים עד כמה הוא היה אבהי כלפיהם. אתמול הייתי בלוויה, הייתי בלוויה עם הילדים שלי. אפילו היה לי ילדים שאני יצאתי מפה מירושלים והם מאשדוד. ילדים קטנים יותר. הילד בן 12 התקשר אמר לי 'אבא, אני נוסע'. אמרתי לו 'איך אתה נוסע? אתה יודע, לוויה של מאות אלפי אנשים'. אמר לי 'אבא, אני נוסע באוטובוס. אני נוסע עם עוד חברים'. אני חושב שזה הפעמים היחידות שאפילו כאבא אין לי שיקול דעת. הילד קם ונוסע. 'אבא, אני מרגיש שאני חייב לנסוע'. וזו ההרגשה שלנו, זה החינוך שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו. והבן שלי אמר לי אולי דבר שיישמע קצת מזעזע. אבל יצאנו מהלוויה. ילד, בחור, הבחור הגדול שלי. הוא אומר לי 'אני רוצה שבעזרת השם גם אצלי זה יהיה ככה, ב-120'. אמרתי אם זה החינוך שאנחנו מחנכים את הילדים שלנו, הם מבינים שזה העיקר. וכל תפקיד אחר שלנו הוא טפל לעומת התורה שאנחנו בה נותנים את הכוח לתורה והתורה נותנת לנו את הכוח. ועל זה המלחמה שלנו. זה מלחמת הקודש שלנו, כשבאים ורוצים. זה המלחמה שלנו בכל החיים שלנו. אנחנו מוכנים למסור את הנפש שלנו, את הנשמה שלנו. ואם הילד שלי בסופו של דבר זה מה שאמר לי, אני גאה בו. בעזרת השם אני מאמין שהוא יהיה מליץ יושר על כולנו. ראינו את הכוחות שלו ברגעים האחרונים, איך הוא מוסר שיעור. דבר שלא נתפס בדעת. למסור שיעור בטיפול נמרץ והוא מתלבש כמלך. הוא לובש את החליפה ובשביל למסור את השיעור, לכבד את מי שהוא מוסר את השיעור. אין דברים כאלה. וכשהוא בגיל 100 הלך, אז מה? אבא כשהוא הולך לא משנה אם הוא ילך בגיל 120 או בגיל 70 או בגיל 60, זה אבא. ולכן כולנו מצטערים. אבל מפה אנחנו צריכים לקום כולנו ולהמשיך במלחמה, בצוואה שגדולי הדור מותירים לנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אני עובר, החיים צריכים להימשך. ואני מבקש שאנחנו נדון, אולי נעשה דיון יותר קצר, בגלל שב-10:30 אנחנו נצטרך לדון בהארכת המועדים של, להארכת המועדים של דוחות הבחירות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר רק משפט, אדוני יושב הראש? אתמול היו אמורים להתקיים שני דיונים חשובים: גם לגבי הפיצויים לעוטף וגם לגבי סולבר שבוטלו. אז אם אפשר לקבוע את הדיון מחדש לתחילת שבוע הבא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שאני הולך לעשות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אנשים מחכים לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אני מתכוון להביא את זה בעזרת השם בשבוע הבא. גם את הנושא הזה של הפיצויים, בעקבות מבצע מגן וחץ וגם את המפעל, שאנחנו מחכים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לך 200 עובדים שנמצאים בסכנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מתכוון לעשות את זה, בעזרת השם, בתחילת השבוע. אני מבקש לעשות פה דיון משולב כזה, שאנחנו ממשיכים אותו. הפסקנו את הדיון בגלל התקציב, אבל צריך לחזור לעניין. אחד הדברים המרכזיים, הבעייתיים, זה הנושא של הריבית על המשכנתאות. יש הצעת חוק שאני הגשתי לגבי הנושא הזה שחתומים רוב חברי הוועדה. יש הצעת חוק של ינון אזולאי על ריבית על כספי הפקדונות, שאני גם חתום על זה. יש מצב שהוא בלתי נסבל ואומרים לי כל הזמן אתה לא מבין בעניין. מה זאת אומרת? הרי אם הריבית על המשכנתאות תהיינה מפוקחות ואי אפשר יהיה להעלות את הריבית האינפלציה תעלה. אז יכול להיות, אני לא מתווכח על העניין הזה. אני ביקשתי פתרונות. פתרונות לא חייבים להיות באותו אופן שזה כתוב בהצעת החוק. אני נפגשתי עם שר האוצר ועם המפקח על הבנקים, כדי למצוא לעניין הזה פתרון. בנתיים מה שקורה זה שהאינפלציה עולה, הריבית עולה באופן דרמטי. זוגות צעירים משלמים 1,600-1,700 שקלים יותר בריבית על המשכנתאות שהם לקחו. כל התכנון שלהם התנפץ והנושא הכלכלי מתרסק לנגד עיניהם. אנחנו לא יכולים לעמוד מהצד ולהשאיר את המצב כך. בנתיים אני ביקשתי גם להוסיף לדיון הזה את האינפלציה והריבית הגבוהה שבמשק כיום. ההשלכות של זה על גיוס האשראי במגזר העסקי, דיברו איתי רבים בעניין הזה. אנחנו לא יכולים לעמוד מן הצד. אז יוקר המחייה, ועדת הכלכלה עובדת. ראש הממשלה אמר שהוא מקים ועדת שרים. אני חושב שאנחנו לא נוכל לשתוק על העניין הזה של הריבית על המשכנתאות ואנחנו נצטרך לקיים את הדיון. נמצאת פה מיכל כהן? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אלעד מקדסי, אני מרשות התחרות, סגן מנהל מחלקת שווקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ומיכל כהן לא פה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> מיכל לא הצליחה להגיע, יש לה מחויבות אחרת. אבל היא ביקשה ממני להגיע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש מחויבות יותר מוועדת כספים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> היא לא הוזמנה באופן אישי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, לא חשוב. זה חשוב, כן, אבל זה לא בסדר, בגלל שמה שיוצא מה שאנחנו מקבלים תגובות זה שאתם הייתם צריכים לעשות. הרי זה באמת דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. אומרים לנו שאנחנו לא יכולים להתערב בעניין הזה. אנחנו הגוף המפקח. אנחנו לא יכולים להתערב. ופתאום אנחנו רואים את הריבית שלוקחים על המשכנתאות, את מה שזוגות צעירים או משפחות לוקחות. הריבית עולה כל הזמן. ואת הפקדונות, מה שאמרה חברת הכנסת אורית פרקש, את הפקדונות, שם הבנקים נותנים כסף קטן באופן יחסי. ואתם שותקים. אז מילא, הבנקים היו בפשיטת רגל, היו במצב כזה שאי אפשר לתאר, אי אפשר לגעת. פתאום מתברר שהמאזנים שלהם הם מאזנים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 10 מיליארד שקלים רק מהריבית, בלי לעשות שום דבר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כבוד יושב הראש, אם אפשר להתייחס, כי אני מסכים לגמרי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יהיה אפשר להתייחס. אני תכף יאפשר לך כמובן. ואני חושב שמן הראוי היה שגב' כהן תהיה פה היום. בגלל שהשר שמופקד עליה מדבר נגדה. כאן יש במה ציבורית מהמדרגה הראשונה שהיא יכולה לומר את עמדותיה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הממונה תשמח להגיע באופן אישי. היום ספציפית, היא גם לא הוזמנה באופן אישי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין הוזמנה באופן אישי. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, צריך להבין שאנחנו מוזמנים להרבה מאוד ישיבות ואנחנו מגיעים, גם גורמים בכירים ברשות, הרבה פעמים לייצג את עמדת הממונה. והממונה תשמח להגיע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין לי זמן להיכנס לפרוצדורה היום. זה יום קצר כזה שאני חייב לסיים. אבל אני אומר לך, עצה ידידותית, מן הראוי היה שהיא תהיה פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דווקא בנסיבות העניין אתה צודק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שר הכלכלה אומר התעוררתם. זאת אומרת, לא הייתם עד עכשיו. הבנקים הרוויחו מיליארדים. האנשים משלמים להם הון תועפות ולא מקבלים בתמורה כלום כאשר מפקידים פקדון בבנקים. ונראה שיש תחרות עצומה בין הבנקים. והשר אומר עליכם שאתם נרדמתם. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז כבוד יושב הראש, אני רק אגיד שאנחנו היינו בתמונה. ואחד הדברים שרציתי להגיד זה בדיקה שאנחנו עושים כבר כמה חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע מה אתם עושים כמה חודשים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז רציתי להסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם עושים כמה חודשים אז במבחן התוצאה נכשלת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוצאתם מכתב דרישת נתונים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הוצאנו שלוש דרישות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תהליך של חודשים. עבדתי שם, אתה יודע. זה תהליך של חודשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב רבותיי. קודם חברי הכנסת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> לא, מספטמבר הוצאנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש, מי רוצה? מי שרוצה להתייחס לעניין הזה. ינון, זו הצעת החוק שלך גם. בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה אדוני יושב הראש. האמת, אתה יודע, יש לי הצעת חוק שאתה ואני הגשנו, חתומים עליה שנינו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמרתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, כן. קודם כל, בכלל היום הבנקים אין להם חובת ריבית. הם לא חייבים לתת ריבית על הפקדונות, בחוק הם לא מחויבים. לא על הפקדונות, לא על העו"ש. אז בעצם קודם כל בוא נחייב אותם. אחר כך נריב כמה לתת. אז היום הם יבואו ויגידו לך תשמע, היום אתה יכול להגיע, יש בנקים שנותנים לך על הפקדונות אפילו 6% אפילו 6.5%. יש כל מיני, בדקתי את זה עכשיו. ומה קורה בזמן שהם לא נותנים את זה? עכשיו הם התעוררו לתת את זה. מה קורה בזמן שהם לא נותנים את זה? הרווחים של הבנקים נעשו רק, אני חושב קרוב ל-5 מיליארד, נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שישה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 6 מיליארד, רווח הבנק. עכשיו, אין לי עין צרה בבנק. אבל אתה יודע איפה מפריע לי בבנק? שאני טוען שהוא מרוויח את זה לא ביושר. הבנקים מרוויחים את זה לא ביושר. כשהבנקים מרוויחים על חשבון החלשים זה להרוויח לא ביושר. כשעושים סיבוב על החלשים זה להרוויח לא ביושר. אז יספרו לי שהנגיד כל פעם מעלה את הריבית. בסדר, זה עוד סיפור שצריך לטפל בו. אבל לא יכול להיות שהבנקים מצד אחד יבואו ויקרעו את הלקוחות שלהם. וכשיש לקוח, אני לא מדבר אתכם על הטייקונים שיש להם בבנק, בעו"ש קבוע מיליון שקלים, לא מדבר על אלו, בסדר? אבל יש כאלו שיש להם, אתה יודע, איזה קצץ, 10,000, 50,000, 30,000, שהוא שומר את זה בנתיים. איזה חייל משוחרר שעכשיו השתחרר ויש לו פקדון והוא שם אותו אולי גם בעו"ש. אנחנו מדברים על אותם אלה. והכסף שלכם, של הבנקים, נובע מאותם חלשים שעליהם מעלים את הריבית, שזו הדירה היחידה שלהם. שזו לא דירה שנייה ושלישית שלהם. זו הדירה היחידה שלהם. השבוע נכנסתי לבנק ושאלתי את הפקידה בבנק, אמרתי לה תגידי, יש לאחרונה בעיות של משכנתאות? היא אומרת לי אני אספר לך שיש לי עשרות אחוזים של משכנתאות שהחזרתי. ואני עושה את זה בכאב כל פעם. כל פעם אני עושה את זה בכאב מחדש, כי אני לא יכולה. אני מתחננת לפניהם. אבל מה אני אעשה? זה מה שמחייבים אותי. כלומר, כל הרווח של הבנקים זה על החלשים. אנחנו לא ניתן שאת החלשים ימשיכו, סליחה על הביטוי, וידפקו עוד פעם את החלשים ועוד פעם את החלשים. ויכולים לשבת אצלי הבנקים, שאני מאוד מעריך את הבנקים. ואני חושב שכל אחד מהבנקים שישב פה אמרתי להם אני לא צריך את הקרדיט בשבילי, תעשו. רק תעשו, גם מה שיש לי חוקים, הנה, החוקים ייגנזו, תעשו. הבעיה שזה לא זז. ואתם יודעים למה אנחנו מביאים חוקים? אמרתי לכם את זה גם כשישבתי אתכם. כי לולא חוק על השולחן לא מתנערים. צריך לנער, צריך לנער את הבנקים. אני מבין, אני אומר הבנקים, עם כל הכבוד, אתם עושים דברים, הכל בסדר. אבל אתם דואגים בראש ובראשונה לכיס שלכם לפני הכיס של האזרח. ותמיד אני אחזור לאותו אחד שיש לו כסף ואתם מקבלים אותו בזרועות פתוחות ואותו אחד שאין לו כסף אתם בועטים בו. ולזה אנחנו לא ניתן שזה יהיה. אנחנו צריכים לעזור לחלשים, אנחנו שליחי ציבור, בראש ובראשונה של החלשים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> טוב, תודה רבה יושב הראש. אתה יודע שבאמת אתה וחבר הכנסת אזולאי טיפלתם בנושא הזה כשאני הייתי בממשלה. אבל מהרגע שבעצם נהייתי חברה בוועדה הזו ביקשתי יחד עם חבר הכנסת אזולאי ואחרים ובליאק, וקיימנו דיון ראשון בעניין הזה. אני רוצה להזכיר לך שקיימנו את הדיון בחודש ינואר השנה ואנחנו נמצאים היום במאי. וזה היה אפילו לפני הקפיצות הגדולות בריביות. ובעצם אנחנו עוד פעם מדברים על דברים שכבר עברו וחלפו. לא ראינו התייחסות לזה בחוק ההסדרים. ואתמול שמענו את נגיד בנק ישראל מדבר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה ומה הוא אומר? שבבנקים יש היום סך של פקדונות, סך של 1.4 או 1.9, אני לא זוכרת בדיוק, טריליון שקלים. ומהנתונים שהצטברו בבנק ישראל אנחנו רואים שסכום עתק של 500 מיליארד שקלים מתוך הסכום הזה, אדוני יושב הראש, מעל 27%, כמעט 30%, הוא כסף ששוכב בחשבונות העו"ש ובעצם לא נושא שום ערך ללקוחות האלה. שתן לי לנחש, הם בטח משקי בית פחות חזקים ומבוססים או עסקים קטנים, אני לא יודעת מה. וזה בתקופה שהשקל נחלש ב-10% והריביות האלה יכלו לתת ערך לאנשים האלה שהכסף שלהם גם נהיה שווה פחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש הצעות שעומדות על הפרק. של שר האוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז אני רוצה להגיד משהו. אתה יודע טוב מאוד שבחוק ההסדרים ניסיתי לכתוב הסתייגות שתיכנס. ניסיתי לעשות אותה דרך ועדת הכלכלה, כי זה היה החוק הנכון, החוק המתאים. חוק שירות ללקוח. שבו כל מה שביקשתי זה לתת סמכות לנגיד ו/או למפקח שיקבעו כללים בנושא הזה. באתי ממקום מאוד מאוד מתון, מאוד מאוזן. אין לי שום רצון לפגוע באיתנות וביציבות ובחוסן של המערכת הפיננסית של מדינת ישראל, שהיא באמת העוגן של הכלכלה. אסור לעשות כאן דברים פופוליסטים, אדוני יושב הראש. ואגף תקציבים אמר לי עוד לא דנו בזה בממשלה. זה כבר היה לפני שלושה-ארבעה שבועות. כלומר, עברו חמישה חודשים. ובנק ישראל אמר לא, לא, לא, אני לא רוצה את הסמכות הזה. אני רוצה להמשיך לחלק ברושורים לידע את הציבור החלש שהוא לא, פערי הכוח מיקוח ואנשים הפשוטים לא יכולים להתמודד עם המערכת הזאת. וכל זה במערכת באמת מאוד ריכוזית ולא תחרותית. ולכן אני חושבת, אדוני יושב הראש, אני גם דיברתי על זה עם יו"ר ועדת כלכלה, כי כמו שאתה יודע חלק מהחוקים נמצאים אצלו. אנחנו צריכים לטפל בנושא הזה כמובן בצורה מכבדת ולא מתלהמת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני הולך לטפל בזה. אני לא מסתמך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו על ההצעה של שר האוצר מאתמול. רווחי יתר, כמו שאתה יודע, גם זכיתי להיות מי שתיקן את המנגנון בקרן העושר. אתה לא הסכמת איתי. זה גם מנגנון של רווחי יתר. תראה, מפריע לי הדבר הזה בכמה רמות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> קרן העושר זו סוגיה אחרת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל המנגנון הוא אותו מנגנון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל המנגנון הוא אותו מנגנון. שר האוצר רוצה להטיל רווחי יתר על בנקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> - - - קרן העושר וביקשתי שככה החוק קבע, שזה לא יהיה תחליף לתקציב המדינה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אבל מה אני רוצה להגיד לך? יש לי בעיות עם ההצעה הזאת בכמה רמות: פעם אחת, היא לא תעזור לצרכנים של הבנקים. זה כסף שהולך לתקציב המדינה ושם, אתה יודע, אני כרגע בממשלה הזאת, בטח לא מאוד מרוצה לאן הכספים האלה הולכים. אנחנו צריכים מנגנון שייתן תמריץ לבנק באמת באמת לטפל בזה. למשל במקום בו אנחנו רואים כמו עכשיו שכמעט 30% מסך כל הכספים יושבים בעו"ש. "בום", אז ייכנס מנגנון שיגיד לבנקים אתם חייבים לרדת באחוזים האלה. פשוט יעד של מטרה. תעשו מה שאתם רוצים ואנחנו כמדינה לא רוצים לראות 30% של כסף מפקדונות. וההצעה של בנק ישראל תגרום א' לניפוח עלויות, כדי שאולי יהיה פחות רווחי יתר. כמו שאנחנו רואים בגז ובמשאבי הטבע, שכולם מתווכחים איתם על מהם רווחי היתר. וגם בגדול זה לא חוזר בהכרח לצרכן וזה גם מאוד מאוד התערבותי, למרות שיש את זה במדינות אחרות. אז אני מודה לך על הדיון הזה. אבל אדוני יושב הראש, אני רוצה שבסוף יהיו לזה תוצאות ולא דיון פעם בחצי שנה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד יושב הראש, בוא נתחיל בדיון, נשמע אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אני אעשה אחד אחד. בסדר, אני רק רוצה להגיד לך שאני לא מתכוון לעשות דיון אחת לחצי שנה. אני דווקא הייתי במציאות שבה הייתי מעורב בעניין הזה של לנסות למצוא פתרון. הבעיה הייתה תקציב המדינה שנכנס באמצע, שאני ראיתי בזה חשיבות עצומה שתקציב יעבור. ולכן כל הוועדה עסקה במשך כל השבועות האלה היא עסקה בתקציב המדינה. אני לא מתכוון להרפות מזה. אני לא מתכוון לעשות דיונים אחת לחצי שנה. איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> טוב, באופן עקרוני וכללי, קודם אני רוצה להגיד שאנחנו עוסקים בנושאים פה שהם עסקיים ותחרותיים בין הבנקים. ולכל בנק יש את השיקולים העסקיים שלו בהתאם למדיניות שלו. בהתאם לזה הוא מקבל גם את ההחלטות שלו. אני אתייחס באופן כללי ועקרוני בלבד. קודם כל, אני רוצה לחזור ולהגיד לכם, לנו ובעצם לכל מי שמתעסק בתחום הזה, יש אינטרס מאוד משמעותי שבראש וראשונה מדבר על התנהלותו ועל יכולתו הפיננסית של הלקוח. זה אינטרס משותף גם שלנו כמערכת פיננסית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש איזה משהו שאתם יכולים לחדש לנו? זה שכל הזמן אומרים לנו איתנותו של הבנק והמצב הכלכלי והמלחמה באינפלציה. אנחנו שבענו מהדיבורים האלה. עם כל הכבוד, איתנותו של הבנק שיש לו מאות מיליארדים, שיש לו רווחים על חשבון אנשים עניים. ששמים את פקדונותיהם בבנק. יש לכם משהו לחדש? חוץ מהמילים היפות האלה? איתנותו של הבנק. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אני רוצה שנייה אחת לחדד. אני רוצה לחדד כמה דברים, גם בהקשר שאתה אמרת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, בקצרה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> ושחברי הוועדה האחרים אמרו. אחד, איתנותו של הבנק הוא איתנותו של הלקוח ואיתנותם של האזרחים פה, לפני הכל. אוקיי? כי את המחיר, בסופו של דבר, כמו שאתם תמיד אומרים פה ובצדק, משלם בסוף כל הציבור. אז איתנותו של הבנק הוא איתנותו של הציבור ושל הלקוח. הבנקים, אני רוצה להזכיר עוד משהו. הבעלים של הבנקים זה הציבור הרחב. כל הציבור הרחב במדינת ישראל הם הבעלים של הבנק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז כמה הציבור הרחב עכשיו הרוויח, כמה הציבור הרחב הרוויח עכשיו, רק מהשימוש של הריבית. אתמול הייתה כתבה בערוץ 12, 13, לא זה, שהרווחתם קרוב ל-10 מיליארד שקלים, בלי שתעשו כלום. רק בשימוש של העו"ש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הם, האזרחים הרוויחו אתה מתכוון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה האזרחים, באיתנות של האזרחים, כמה קיבלו האזרחים מהכסף הזה? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אז אני אפנה, אני אפנה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפס. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אוקיי. אפס זו אמירה שלא מתכתבת גם עם המציאות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה קיבלו? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה? אם זה לא אפס זה שקלים בודדים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אתם מקבלים, שנייה, שנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא קיבלו כלום. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אתם מקבלים נתונים, זה מה שנקרא יחס התמסורת שמישהו מכם נדמה לי, חברת הכנסת פרקש הכהן דיברה עליו. זה נקרא יחס התמסורת. יחס התמסורת זה הפער או האחוז מתוך עליית הריבית של בנק ישראל שמגולגל ללקוח. יחס התמסורת במדינת ישראל, בשוק הכל כך לא תחרותי שאתם טוענים שהוא קורה פה, הוא בין הגבוהים בעולם. זאת אומרת, אנחנו במקום שני בעולם. אנחנו במקום שני בעולם ביחס התמסורת. זה האפס שאתה מדבר עליו, אוקיי? שזה, אני חושב שבנקודת הזמן הנוכחית - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול לקבל נתונים מדויקים? אתה יכול - - - נתונים גם בעולם? אתה יכול לשלוח לי? אני לא מכיר נתונים בעולם. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> יש דוחות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מכיר נתונים בעולם. אני אם אתה אומר דבר כזה, תביא לי נתונים כאלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבעיה היא שאלה נתונים ממוצעים. וכשאני ביקשתי מהמפקח על הבנקים שיסביר לי כמה מהלקוחות האלה הם בפקדונות קצרים או בסכומים נמוכים - לא קיבלנו תשובות. ולכן להביא לנו תוצאות שהם בממוצע או שהם באופן כללי והם מערבבים בין סוגי הלקוחות - זה לא משכנע. אני אומרת לך את זה ברמה המקצועית. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, לא, אני רוצה רגע להגיד משהו. אבל תסתכלי בדוחות שפורסמו רק לאחרונה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, דקה, דקה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, אבל שואלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, שואלים. אז מה אם שואלים? יש פה יושב ראש. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אז לא לענות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לענות, אחרי שאני אגיד לך. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש תשובה ששלח המפקח על הבנקים. הגיעה אתמול? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתמול, יופי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא בטוח שזה, זה מתאים לפריימריז. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> חצי שנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, לא משנה. אני מבקש ממך אדוני דבר אחד. תגיד האם אתה, אם אתה רוצה להגיד שהכל טוב, אז מיותר, חבל על הזמן. אנחנו יודעים שהכל טוב. אתם מרוויחים הרבה כסף, בסדרי גודל בלתי נתפסים. האם אתה יכול לחדש משהו בעניין הזה של מה שעולה פה לסדר היום? גם בנושא של האשראי במגזר העסקי, גם בנושא הזה של הרווחים על המשכנתאות שאתם מקבלים בהעלאת הריבית. וגם על זה שעל הפקדונות אתם משלמים סכומים נמוכים. יש אצלכם דיון לשנות את המשוואה הזאת? לעשות משהו? אל תספר לנו שהכל טוב. אנחנו יודעים שהכל טוב בלי שאתה בא לוועדה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בממוצע הכל טוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה זה, אם אנחנו רואים שמישהו מרוויח מאות מיליארדים, אז הכל טוב. המסכנים, החלשים, העניים, משלמים את הכסף הזה. ואתם לוקחים את זה מהם. האם יש לכם תוכנית? אם אין לכם תוכנית בסדר. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, אבל אני רוצה, אבל אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נכריח אתכם, תאמין לי. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה עוד לא יודע איזה כוח יש לחברי הכנסת. אנחנו נביא חקיקה ואנחנו נגיד שהבנקים ישלמו את זה. יש לכם הצעה? בסדר. אין לכם הצעה אז תבואו בפעם הבאה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אז אני רוצה, תראה, קודם כל כדי לקיים את הדיון הזה בצורה נאותה ונכונה אז קודם כל בוא נסתמך ובוא נבין את הנתונים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. תעביר לנו את הנתונים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא. ואם האמירות הן אמירות שלא מתכתבות בהכרח - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול לענות לנו על השאלה? האם הבנקים לא מרוויחים כסף? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> הבנקים מרוויחים כסף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> וזה נכון שהם מרוויחים כמה מאות מיליארדים? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. כמה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עשרות מיליארדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> עשרות מיליארדים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עשרות מיליארדים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה נכון שעל הפקדונות אתם משלמים כסף הרבה יותר נמוך, הרבה יותר קטן מאשר אתם גובים מהריבית על המשכנתאות? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אבל אדוני, זו טיבה של בנקאות בכל העולם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> כך עובדת בנקאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. תודה רבה, אנחנו נשנה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, אני רוצה להבין. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל השוק הזה בארץ הוא הרבה פחות תחרותי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני הייתי מצפה לראות פרסומות בטלוויזיה שמתחרות על אחוז הריבית מול הצרכן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם הייתה תחרות נכונה בבנקים היית רואה אנשים עוברים מבנק לבנק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה כשל שוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. חמד, הבנו. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, אבל שנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אם הייתה תחרות אדוני יושב הראש, במדינת ישראל, היית רואה אנשים עוברים מבנק לבנק. אבל אין לנו תחרות במדינת ישראל. לכן אנשים לא עוברים מבנק לבנק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אבל אם התחרות, אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולדימיר, אתה ביקשת. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני יושב הראש ותודה על הדיון. אני קודם כל רוצה לומר מילה על אינפלציה. אנחנו יודעים שבשנה שעברה האינפלציה הייתה 5.8, בערך חצי מארצות הברית ובאירופה. ואם אתה זוכר, עוד לפני הקמת הממשלה בחודש נובמבר הגיע לכאן נגיד בנק ישראל והציג את התחזית שלו ל-2023 והתחזית שלו הייתה 3.2. אז אנחנו בכלל לא בכיוון של 3.2. לדעתי ל-3.2 אנחנו נגיע כבר במהלך חודשי הקיץ. כי קרה פה משהו בחודשים האחרונים. ומי שבעצם, בזמן שהאינפלציה בעולם מתקררת, בישראל היא מתחממת. ומי שאחראי על זה - זה רק ממשלת ישראל. ממשלת ישראל, עם כל מה שקרה בחודשים האחרונים והיא צריכה לקחת על זה אחריות. עכשיו, זה פעם אחת. פעם שנייה, העלאת הריבית בחודשים האחרונים היא נגזרת, היא נגזרת של האינפלציה. כמובן בעצם היחידים שמרוויחים על זה, זה הבנקים. הבנקים מרוויחים על זה בעיקר כי הם לא משלמים ריבית על הפקדונות. אגב, אתה דיברת על יחס התמסורת? אכן היחס הוא מאוד גבוה. השאלה למי. כלומר, מי הלקוח שהיחס הזה מתגלגל אליו. את זה צריך לנתח. אני מניח שזה לא הלקוחות הקטנים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> יש נתונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עם יתרות כאלה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אבל יש נתונים ותבדקו אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא, סליחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז היחס הוא גבוה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, אבל ולדימיר, אני לא מסכים לדבר הזה. לא מרצים באמצע דיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, למי? לאזרח הפשוט או לטייקונים? אז היחס הוא גבוה, אבל אנחנו צריכים לבדוק מי הלקוח שמרוויח על זה. עכשיו, אני חושב שיש פתרונות שהם פשוטים, שאפילו לא דורשים חקיקה. לחייב את הבנקים מעל סכום מסוים להעביר את היתרות עו"ש לפקדונות. זה פתרון שהוא מאוד מאוד פשוט. הוא צריך לבוא בהסכמה. זה הפתרון הנכון, ההגיוני. לטובת הציבור. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אולי אנשים לא ירצו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואם הבנקים יתעקשו לא לעשות את זה, אני באמת לא מבין את ההתעקשות הזאת. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אפשר להגיד משפט בסוגיה הזאת? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אפשר לשמוע תחרות? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דקה ברשותך. אני שומעת כאן את כל השיח ואני רוצה להגיד מניסיון אישי שבפעם הראשונה אחרי 20 שנות עבודה כשקיבלתי את הפיצויים שלי ושמתי את זה בבנק במשך שלוש שנים וחששתי לתשובה למה שאתה אומר, חבר הכנסת בליאק, חששתי שאני אצטרך את הכסף הזה שיהיה נזיל. ולכן לא רציתי לשים אותו בפקדון. וגם מצד שני, אני לא ששה כאילו לקבל ריביות כאישה דתייה. אבל מצד שני, אני הלכתי וביקשתי הלוואה. על ההלוואה אני ביקשתי חצי מהסכום כאילו שהיה לי בפקדון, לא בפקדון, כאילו בבנק. על זה אני משלמת ריבית פי תשע ממה שאני קיבלתי במשך תשע שנים על חצי התקופה. אז תתארו לעצמכם, איזה, איפה אנחנו מתנהלים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ולכן אני לא חושבת, כבודו, אני לא חושבת להכריח את האנשים לשים את הכספים שלהם בפקדונות זה השיטה. כי יכול להיות שהבן אדם צריך את הכסף שלו שיהיה נזיל, שיוכל להשתמש בו. ואם הוא שם אותו בפקדון, אם הוא יוציא אותו לפני התחנה, אז הוא מאבד את הכל. אז לכן זה לא הפתרון. הפתרון זה באמת לתת את מה שצריך על החשבונות שנמצאים בתוך העו"ש. זה הפתרון שצריך להיות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מאה אחוז. יהודה טלמון. << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> אדוני יושב הראש, תנחומים ראשית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ותציג את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> חברות וחברי כנסת נכבדים, אני כאן בכובעי כיו"ר הדירקטוריון של "אופק - אגודת אשראי". הפער הבלתי נסבל במרווחים וכתוצאה מכך רווחי עתק גבוהים ביותר בהשוואה לבנקים בעולם, רק מעידים עד כמה גדול כשל השוק בתחום הכי ריכוזי במדינת ישראל. אתמול בכנס הורוביץ, ונאמר כאן, שמעתי את הנגיד של הבנקים בקריאה לצמצם את המרווחים. לצערי נראה שזה הקריאה הזאת נופלת על אוזניים ערלות. בכשל שוק קולוסלי כזה יש לטפל ויפה שעה אחת קודם. לצורך כך נחוצה, בלית ברירה ובצער רב, ההתערבות שלכם. בין על דרך קביעת שיעור ריבית מינימום, בין על דרך חיוב הבנקים לשלם ריבית על העו"ש שעה שסכומי עתק של כספים של משקי בית שוכבים שם באפס ריביות בעוד הבנקים חוגגים עליהם. אבל זה רק צד אחד של המשוואה. הצד השני הוא לא פחות חשוב ואולי יותר. הגברת התחרות. בהזדמנות זו אני רוצה לברך, יושב כאן לצידי יו"ר בנק one zero נכנסו לאחרונה ואולי מהווים דוגמה לתחרות שאפשר לייצר בשוק הזה. אבל התחרות צריכה להיות גם תחרות מסוג נוסף ושונה. מה שנקרא בנקאות קואופרטיבית לרבות אגודות אשראי. אולי אני מחדש לכם פה, אבל למעלה מ-30% מהבנקאות העולמית היא בנקאות קואופרטיבית. בישראל אפס. בארצות הברית, מדינה קפיטליסטית לכל הדעות, 120 מיליון אמריקאים מנהלים את חשבונות העו"ש שלהם באגודות אשראי. רק לא מזמן יצא דוח של ממשלת ארצות הברית שעושה השוואה בין בנקים לבין אגודות אשראי. מה שנקרא בארצות הברית Credit Union. והוא מגלה פער של בין 30% ל-20% לטובת גם הלווים וגם לטובת המפקידים לעומת הבנקים. "אופק" היא אגודת אשראי. Credit Union חברתית. "אופק" היא אגודת אשראי שקיבלה רישיון מרשות שוק ההון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה זה נסחב הרישיון שלכם? << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> קיבלה קוד מבנק ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה כל הבקשות שלי במשרד האוצר לא הועילו? << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> אז זו הבקשה שלי אליכם, כבוד יושב הראש. ואני מבקש, כי אני יודע שכרגע הזמן קצר. לקיים דיון נפרד בעניין למה לא מאפשרים לנו להתחיל לפעול. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה באמת? << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> זה לא המקום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, תגיד, למה? זה המקום. << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> אני אתן דוגמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה, למה לא נותנים? << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> כי יש מספר תיקוני חקיקה שנדרשים לעבור - לא מעבירים אותם. ומיום ליום שמים לנו עוד דרישות ועוד דרישות ועוד דרישות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> מישהו כנראה לא רוצה לראות תחרות אמיתית בשוק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנתי. תודה רבה. << אורח >> יהודה טלמון: << אורח >> אני מתנצל אדוני, כי יש לי דיון בבית המשפט העליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. תודה רבה. חבר הכנסת בוארון. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> כן, שלום אדוני היושב ראש, חברים נכבדים, רבותיי המלומדים. אני רוצה לפתוח בסיפור קצר. אני רוצה שתקשיב ברשותך אדוני יושב הראש. אני, כפי שאדוני יודע, פוניתי לפני כמה שנים מהבית ואני היום עם משפחתי בונה את ביתנו החדש. וסיימנו את כספי המשכנתה והלכתי לבנק השבוע, לקבל מינוס על העו"ש של 100,000 שקלים כדי לסיים את הבית. לא רציתי להגדיל את המשכנתה. תשמעו רבותיי. וכשבאתי לחתום על המסמכים אחרי שאישרו את הגדלת האשראי ב-100,000 שקלים בפרטי, הגעתי לנקודה של כמה אני משלם אחוזי ריבית מ-10,000 עד 100,000. על 90,000 הנוספים. ולתדהמתי ראיתי שאחוזי הריבית על אותם 90,000 שקלים היו 10.95% לשנה. פלוס פריים. אמרתי לה גברת איילת, אנחנו מדברים על מעל 17%. לשנה. אז היא אומרת לי אין לי מה לעשות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אולי היית בשוק האפור. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אלה הכללים. אמרתי לה מה זה הדבר הזה? זה ריבית קצוצה. זה ריבית שוק אפור. מה זה הדבר הזה? כמובן שלא חתמתי. ברוך השם, אנחנו כל השנים מעל המינוס, בפלוס. פעם ראשונה שנחשפתי לזה בדידי הווא עובדא מה שנקרא. ואז ראיתי את הדיון הזה. ואמרתי אני חייב לספר את הסיפור הזה. אני אומר לכם, רבותיי, אוכלוסייה חלשה נרמסת תחת אחוזי הריביות המשוגעים האלה. וזה לא שמישהו מרוויח כשהוא בפלוס. מישהו נותן לנו משהו כשאנחנו בפלוס? ואני אומר לכם את זה עכשיו כבעל עסק, לא גדול, רק 100 עובדים, פלוס. אי אפשר להרוויח. אני קפיטליסט. אי אפשר להרוויח בצורה חזירית שכזו. זה לא קפיטליזם, זו חזירות. אתם רומסים את הלקוחות שלכם. אתם מרוויחים, זה לא לקוחות, זה ספקים. הציבור הוא הספק שלכם, הוא נותן לכם סחורה: כסף. ואתם לוקחים את הסחורה הזאת וקורעים לו את הצורה. אני אף פעם לא התבטאתי ככה. אני אמנם רק כמה חודשים פה, אבל לא התבטאתי ככה. אתם קוראים את הספקים שלכם. והם לא ייתנו לכם יותר סחורה. ואתם תישארו בלי סחורה. כי יהיו כל מיני פתרונות אחרים ותהיה רגולציה והבית הזה ישנה סדרי בראשית ואתם תישארו, לא רוצה לומר עם המכנסיים למטה. אבל זה מה שיקרה. מה אתם חושבים? שהציבור לא יקום על נפשו? לא יעמוד על נפשו כשהוא צריך לשלם 17% ריבית לשנה? מה, השתגענו? מה זה הדבר הזה? ואני רוצה להגיד עוד דבר אחד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק תסיים. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> עוד דבר אחד ואני מסיים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שתדע שבבניין הזה הדיבורים זה דבר מאוד חשוב. אבל מעבר לדיבורים צריך לעשות מעשים. והמעשה שאתה יכול לעשות כדי לממש את מה שאתה אומר, זה לעשות חקיקה. אין דרך אחרת. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אני לומד את מה שאתה אומר, אדוני. עכשיו אני רוצה לומר לכם עוד משהו. אתם יושבים פה, באמת מלומדים ואנשי עסקים וכו' ואתם רואים חבורה של ח"כים ואתם יכולים ליפול בקלות לאזור הנוחות, שתחשבו שמדובר בחברי כנסת סוציאליסטים שלא מבינים בעסקים ולא מבינים ברווח ולא מבינים בשוק. ואני אומר לכם אתם טועים. אל תלכו לאזור נוחות הזה. גם לנו יש את הלקוחות שלנו, את האנשים שלנו, את מי ששלח אותנו לבית הזה. אל תלכו לאזור הנוחות שלכם. לא צריך לשבור את הלקוח שלכם. לא צריך שבור את בעל העסק שלכם, כלל ראשון בעסקים. תוציאו את הלקוח שלכם עם חיוך. שיהיה לו כיף לבוא אליכם פעם שנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. יוסי אלקובי. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> שלום אדוני יושב הראש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. בבקשה. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> מייצג 100,000 עסקים ועם 700,000 עובדים. העסקים הקטנים הם נמצאים על סף תהום אדוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כל כך הרבה אנשים אתם? << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> מה לעשות? זה צריך לברך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מה לעשות. זה בסדר גמור, זה ברכה. אבל איך הפסדתם במאבק נגד הבנקים? << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> אדוני יושב הראש, אני רואה שכל חברי הכנסת מפנים את כל החצים לכיוון הבנקים. אני מפנה את כל החצים גם לממשלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון, חד משמעית. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> תטפלו בארנונה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית, קל מאוד ליפול רק על הבנקים. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> תטפלו בשווי רכב, תטפלו בהורדת מס, זה יכול לעשות. הריבית היא כלל עולמית. איך תטפלו בבנקים? תשבו ותדונו מול הבנקים. אנחנו פה עסקים קטנים ובינוניים, שאנחנו נאנקים ביום יום. אם אתם תתנו יד, תורידו את המיסים, תורידו את הארנונה, שהם עושים מה שהם רוצים. שאנחנו שומעים על ערים שהם מתעשרים מהכסף שלנו. תביאו אותם לפה ותעמידו אותם, שיבדקו את עצמם. למה לוקחים, למה גובים. פה הקריאה. יש בלו על הדלק, 50% בלו. באף מקום בעולם אין בלו על הדלק. הדלק הזה, כמה שהוא יותר יקר, כשנוסעים המכונית אדוני, יושב הראש, אנחנו משלמים. לקוח הקצה משלם. העבודות ירדו ב-30%-40%. כל החצים לכיוון הבנקים, זה בסדר. אבל יש עוד הרבה מה לעשות. המונופול הגדול זה הממשלה. ולא רק מה שאמר שר הכלכלה, כל המונופולים הגדולים שמובילים את המשק, צריך לטפל בכולם. צריך לטפל רוחבית. אנחנו מתחת לאלונקה ועל האלונקה יושבים כל הגדולים שאנחנו נושאים על הכתפיים שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> פה צריך לטפל ולא כל החצים לכיוון כל הגדודים שלכם מול הבנקים. תטפלו גם בממשלה, שייתנו לנו התייחסות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >> זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לך, התפקיד שלנו זה לטפל בכל. אנחנו מטפלים בארנונה, אנחנו מטפלים במה שהממשלה עושה לא טוב. אנחנו מטפלים בכל הדברים האלה. הנושא שעכשיו על סדר היום זה הנושא של הרווחים העצומים של הבנקים שהם לא נותנים כאשר אתה מפקיד כסף אתה לא מקבל את אותה ריבית שגובים ממך מתי שאתה לוקח משכנתה. זה שצריך לטפל בארנונה אני מסכים איתך לחלוטין, אנחנו נקיים על זה גם דיון. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה. יש היום תקציב למדינה. יש לנו על מה להתבסס ואנחנו הולכים לטפל בכל הדברים האלה. יוקר המחייה יהיה פה חלק בלתי נפרד מהוועדה. היום הדיון הוא על הבנקים. ואל תעשה להם הנחות שהם יגידו 'טוב, זה לא רק הבעיה איתנו, יש עוד בעיות'. יש עוד בעיות, אבל הבעיה הזאת עכשיו היא על סדר היום. תודה רבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תשמע, אני יושב כאן ושומע את כולם, שומע את חברי הכנסת, שומע את הנציגים. שמעתי את נציג הבנקים, איגוד הבנקים. הרי אתם משתמשים בכסף של הציבור. כשאתה בא ונותן הלוואה למישהו אתה לא מוציא כסף מהכיס של הבנק ונותן את ההלוואה. אתה לוקח את הכסף של הציבור ונותן בכסף הזה הלוואה. למה הציבור לא צריך ליהנות מזה? למה אתה צריך רק אתה לקבל את כל הריבית, כאשר הציבור שנתן לך את הכסף לא מקבל שקל אחד מזה? הוא שקל אחד לא מקבל מזה. אתה, אם הוא בעו"ש הוא לא מקבל שקל אחד. אם אתה לוקח את זה מהעו"ש שלו, אתה לא מקבל, הוא לא מקבל שקל אחד מהכסף הזה. אדוני יושב הראש, הדיון גם לא רק על הבנקים, על הריבית הגבוהה. יצא לי בסוף השבוע לשבת עם צעיר שלקח משכנתה בשביל לבנות את הבית שלו והוא שילם 4,400 שקלים משכנתה. היום הוא משלם 5,680 שקלים. הוא אומר לי אני לא בניתי. המשכורת שלו, הוא שוטר. המשכורת שלו לא עלתה בסכום של 1,300-1,400 שקלים מה שעלתה הריבית. הוא אומר לי אני צריך לחסוך בדברים אחרים, כי הריבית עלתה בצורה בלתי רגילה ואני לא יכול לעמוד בזה. באמת שהוא לא יכול לעמוד בזה. אפילו שהוא עובד ואשתו עובדת ויש להם כל כך הרבה הוצאות. יש להם שני ילדים קטנים בבית. אנשים הולכים לקרוס מהנושא של המשכנתה, מהנושא של ההלוואות, מהנושא של הריבית. הבנקים, בלי לעשות כלום, מרוויחים, אמר מאות מיליארדים? תקנתם אותו עשרות מיליארדים. ואני מתקן את העשרות מיליארדים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> שישה מיליארד ברבעון הזה. אני רוצה להזכיר רק דבר אחד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברבעון. זה עשרות מיליארדים, לא טעיתי. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> רגע. לא הבנקים אלו שמחוללים את האינפלציה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם שישה מיליארד ברבעון, תכפיל את זה בארבע. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> רגע, אני רוצה רק להגיד משהו אחד. לא הבנקים אלה שמחוללים את האינפלציה במדינת ישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא הבנקים אלו שמעלים את הריבית במדינת ישראל. ותסתכל, וכשאתה רוצה לבחון ולבדוק מה פשר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, אני לא מסכים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> תבדוק את המרווח. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר לך, אתה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיאלוג הזה מיותר, אני לא מסכים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא התווכחתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה לא להתערב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא נכנס לי לדברים. אתה אמרת שאנחנו הכי הרבה מחזירים לציבור, בעולם, מקום שני בעולם. אני רוצה שתביא לי נתון של האזרח הפשוט. אל תביא לי נתון של הטייקונים. אני בטוח שאתם נותנים לשם, לטייקונים את הכסף הזה. והאזרח הפשוט שיש לו בעו"ש, יש לו כסף בחסכונות שלו, הוא לא מקבל כלום מזה. אבל מי שיש לו עשרות מיליונים ומאות מיליונים הוא נהנה בצורה בלתי רגילה, כי אתם רוצים לשמור עליו ומשאירים אותו בבנק. לא האנשים הפשוטים. אני רוצה להגיד לך, אנחנו דנו כאן בחוק המזומנים. ואמרתי לך שמגזר הערבי, במגזר הדרוזי, אפילו בהרבה מגזרים, אנשים מבוגרים, לא מחזיקים כסף בבנקים. לא מאמינים לבנקים. וחברת הכנסת אמרה לי עכשיו אני שמתי 350,000 שקלים במשך שלוש שנים קיבלתי על זה 1,000 שקלים. 1,000 שקלים. אז למה להחזיק את זה בבנק? תחזיק את זה מזומן אצלה בבית. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> יש את הנתונים הללו. יש את הנתונים הללו. הנתונים הללו קיימים ומפורסמים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נקודה אחרונה אדוני יושב הראש. אני בא מהמגזר הדרוזי. ואני יודע, הריבית שמשלם דרוזי אצלו וערבי יותר מאשר יהודי. כשהוא לוקח הלוואה. למה? למה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני שואל אותך, למה? למה הוא משלם יותר ריבית מאשר יהודי שלוקח הלוואה? למה בחור צעיר דרוזי, חייל משוחרר, וערבי, צריך לשלם יותר ריבית מאשר בחור יהודי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה, רשות התחרות. אתם לא נרשמתם בכלל. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> טובי הריס, ראשת צוות פיננסים, טובי הריס, פה לידי, נרשמה לדיון. אני אלעד מקדסי, סגן מנהל מחלקת שווקים. ואנחנו עושים, רשות התחרות עורכת מזה כמה חודשים בדיקת עומק על תחום הפקדונות. אנחנו אספנו נתונים רבים מכל הבנקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו קיימנו כאן בוועדה על הנושא הזה כמה דיונים. אמרתי, עצרנו בגלל התקציב, אבל אנחנו מחדשים את זה ואנחנו ממשיכים. למה לא שמענו אתכם? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז אני אסביר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סליחה, אבל למה צריך מספר חודשים לבדיקה הזאת? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז אני אסביר, אני אענה על הכל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בחייכם, חודשים? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אענה על הכל, אני אענה על הכל. בדיקות של רשות תחרות, בכל העולם, בארץ ובעולם, לוקחות זמן. הבדיקה הזאת תהיה בדיקה מהירה ביחס לכל בדיקה בארץ ובעולם שאני מכיר בסדר הגודל הזה. אנחנו אוספים נתונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם צריכים לעשות בדיקות כל הזמן, כל הזמן צריך להיות לכם נתונים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא מבינה למה אתם חוזרים לכל העולם? תגידו למה היא לוקחת זמן, לא, בלי השוואה. למה? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אגיע עוד רגע לממצאים שיש בידנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, בבקשה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> והם מאששים חלק גדול ממה שחברי הכנסת פה אמרו בדיון. דרישת הנתונים הראשונה שהוצאנו הייתה בספטמבר, אספנו נתונים מכל הבנקים. אנחנו כרשות כללית אין לנו נתונים בשוטף, אלא אנחנו אוספים נתונים לצורך בדיקה. אספנו נתונים מכל הבנקים. הנתונים שפורסמו בתקשורת, פורסמה ידיעה בתקשורת לגבי האיסוף שלהם - זה נתונים בסבב שלישי של בדיקה וכעת אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של הבדיקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מתי אנחנו נוכל לקבל נתונים שלכם? << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> תוך מספר שבועות. וכבר עכשיו אני אגיד מה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק רגע, מספר שבועות זה בין 2 ל-100. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> בין חודש לשלושה חודשים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז זה מספר חודשים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז בואו אני אסביר. אם תתנו לי להסביר, אני אסביר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, אנחנו לא נותנים לך להסביר. אנחנו רוצים לדעת מה ייצא לנו מנתון שאתם תביאו עוד שלושה חודשים? מה נעשה עם זה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה את הנתונים עוד חודש. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש נתונים שאני רוצה, זה בדיוק מה שרציתי לומר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש נתונים שכבר אני יכול לומר כעת. אני יכול לומר שחלק גדול ממה שחברי הכנסת פה אמרו הוא נכון. אנחנו בדקנו נתונים לפי פילוחים של סוגי לקוחות. אנחנו רואים שהתחרות במערכת הבנקאית בכלל ובנושא הפקדונות בפרט נראית שונה לגמרי כשמדברים על לקוחות גדולים, לקוחות חזקים, אל מול לקוחות חלשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרתי, על יחס התמסורת. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נכון. ואנחנו אספנו נתונים, כי אנחנו צריכים מסמוך לעניינים האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, אני מציע לפתוח רשות חברות נוספת, שיהיה תחרות בין הרשויות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אוקיי, תודה. תודה. כבר אין לנו זמן, אני חייב לסיים ויש עוד כמה שרוצים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> כבוד יושב הראש, עוד שני משפטים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> עוד שני משפטים. הנתונים האלה, המטרה שלנו היא לנקוט בצעדים. ולעניין הצעדים האלה כל הסמכויות של הממונה על התחרות על השולחן. צעדים שהמטרה שלהם היא כזאת: מטרה אחת, שסביבת הריבית של הלקוחות החזקים, שעסקים גדולים, שלקוחות בנקאות פרטית, אנחנו רואים שנהנים ממנה. שסביבת הריבית הזאת על פקדונות תתגלגל גם ללקוחות. שלקוחות של משקי בית, עסקים קטנים, יקבלו את אותם ריביות. ויש לנו שורה של צעדים על השולחן. ותוך כמה שבועות אנחנו נודיע אותם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, שנייה, שנייה. תודה רבה לך. אני רוצה להגיד לך כמה דברים: האחד, אני רוצה את הנתונים בכתב. אם אתה מביא את זה בעוד שלושה חודשים עדיף שאל תביא את זה. אני אדבר עם שר הכלכלה, שאתם רשות מיותרת. היא לא מועילה כלום לכל המערכת הזאת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני וינון מוכנים לקחת את זה, לעשות את הבדיקה בשבוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, בדיוק. מה, אפשר לעשות את זה בזמן קצר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ולא כולל שבת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בדיוק. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא מתכוון לנתונים שהם הוציאו. הרב גפני, הם מוציאים נתונים אחרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה יודע, אני עבדתי פעם ברשות התחרות, אז אני מבקשת להגן על כבודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא יפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש את הנתונים שיש לכם. אנחנו מדברים על זה כבר זמן רב. זה לא שעכשיו נחתנו עליכם ואמרנו לכם עכשיו תתנו נתונים. אם אכן נכון מה שאתה אומר שמהבדיקות שלכם הטענות שהועלו כאן לגבי הנושא הזה של הריבית בבנקים, לגבי ריבית הפקדונות ולגבי הריבית על המשכנתאות - אם זה נכון, אני מבקש את זה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אבל אני סבור שאתם מעוניינים לא רק בנתונים. אתם מעוניינים גם שננקוט בצעדים. נכון? אני חושב שזו המטרה של כל הדיון הזה ושל כל. אז אתם מעוניינים שהנתונים האלה יתורגמו לצעדים. אז אני מציע שאנחנו נפרסם את הנתונים יחד עם הצעדים שהממונה תנקוט יחד. הממונה תשמח להציג אותם בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אני מסכם את המשא ומתן איתך. אנחנו מנהלים הרי עכשיו משא ומתן. מתי תפרסמו, מתי לא תפרסמו. אני לא בטוח ששר הכלכלה לא צודק במה שהוא אומר. אבל נניח לעניין הזה, נראה בסוף. המצב עכשיו הוא בידיים שלכם. הצעדים שצריך לנקוט, הנתונים שצריך להעביר לנו. אנחנו, אם אנחנו נראה בפרק זמן קצר שאנחנו לא מקבלים מכם שום דבר: לא פעילות, לא נתונים, לא דוחות, לא שום דבר - אנחנו נפנה לממשלה ונגיד לבטל את רשות התחרות. למצוא משהו אחר. אם אתם תביאו נתונים שאנחנו נוכל להשתמש בהם אנחנו נראה שבאמת רשות התחרות הוא גוף יעיל. שאפשר להסתמך עליו. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני יכול לזכור, כבוד יושב הראש, שורה של חמישה צעדים כולל הפרדת תחום הפול שביצענו בתחום הבנקאות בשנתיים האחרונות. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הרב גפני, מה לוחות הזמנים שאתה מבקש מרשות החברות בעניין הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אני מבקש? << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> הם שולחים אותנו לעוד שלושה חודשים שתרד הריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שבוע. בסדר. בבקשה, מי הגברת? << אורח >> שוקי אורן: << אורח >> שוקי אורן, שלום לך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שוקי אורן, בבקשה. אם אפשר בקצרה, אני חייב לסיים את הדיון. << אורח >> שוקי אורן: << אורח >> פעם שעברה ישבתי לידך כשהייתי החשב הכללי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני יודע. כן. << אורח >> שוקי אורן: << אורח >> זה היום לפני 12 שנה שהפסקתי את התפקיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אה, עכשיו אתה פשוט נהיית יותר צעיר. סביר להניח שתדבר אחרת מהממשלה עכשיו. << אורח >> שוקי אורן: << אורח >> עכשיו, למה אני מזכיר את זה שהייתי חשב כללי? כי אני חושב שבכל זאת, מי שעוזב את האוצר יש לו ראייה משקית גם כשהוא מייצג אינטרס. אני מייצג אינטרס של בנק חדש. זה הבנק הראשון שנכנס לישראל, הרבה בזכות הממשלה ופעילות גם של הכנסת, שעשתה את הרפורמה שתוכל להיות תחרות. עכשיו, הפתרון היחיד הוא תחרות. ובמערכת בנקאית שקיימת, הבנק הצעיר ביותר זה 50 שנה. אף אחד שם לא רוצה לעשות תחרות. זו מערכת שבסופו של דבר היא נהנית מחוסר הידיעה של הלקוחות. מה שאמרו כאן חברי הכנסת הוא לגמרי נכון. כי ברגע שלקוח לא שם לב והוא לא יודע, אז הבנקים לא היו צריכים לעשות שום דבר. פשוט לא העלו את הריביות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל שוקי, זה אמר טלמון. << אורח >> שוקי אורן: << אורח >> שנייה. עכשיו, אני אגיד לכם מה אנחנו חושבים שהפתרון. כי תראה, אנחנו לא צריכים אישורים, אנחנו כבר בשוק, אנחנו קיימים. אצלנו לקוח לא צריך לנהל משא ומתן על גובה הריבית שהוא יקבל. אנחנו מהיום הראשון שבנק ישראל העלה את הריביות אנחנו הצענו תמסורת ואפשר לבדוק את זה, גם רשות התחרות כמובן מוזמנת לבדוק. שילמנו את הריביות הגבוהות ביותר והעלינו אותן כל הזמן לכולם. מה זה אומר לכולם? זה אומר שמכיוון שהמערכת שלנו היא מערכת דיגיטלית, אתה לא צריך לבוא לסניף. אתה לא צריך להכיר את מנהל הסניף או להיות חבר שלו. אז אתה מקבל את אותה ריבית גם אם אתה מפקיד מיליון שקלים או חצי מיליון שקלים. עכשיו, הדבר החשוב ביותר, וכאן בעיניי, כי אני חושב שהצעות, הצעות שתהיה ריבית אוטומטית וכאלה דברים, בעיניי זה לא יביא ערך לציבור. הדבר היחיד, ודרך אגב, בחוק ההסדרים עשיתם חוק אחד קטן וחשוב, שהבנקים יצרכו להודיע ללקוחות מה הייתה העמלה. אחד הדברים שחשוב זה לייצר את הפרואקטיביות. הבנקים חייבים להודיע ללקוח יש לך כסף בחשבון. הלקוח יכול להחליט, בדיוק כמו שדיברה פה חברת הכנסת, האם זה כסף שהוא צריך אותו בשבוע הבא, האם זה כסף שהוא יכול להעמיד אותו לחודש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שוקי אורן: << אורח >> אבל חייבים, שנייה. חיכינו עד עכשיו, אז תן שנייה. אחד הדברים, וזה במקום שלכם לבוא ולחזק את המתחרים החדשים. הבנקים הקיימים יעשו כל מה שהם יכולים כדי לעצור את התחרות. ואנחנו רואים את זה בשטח. אתם אלה שיכולים לפתוח. אני אתן דוגמה קטנה, שלא עברה בחוק ההסדרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא, לא, מספיק. << אורח >> שוקי אורן: << אורח >> אבל זה התפקיד שלכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא מציע פתרונות, שנייה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עם כל הכבוד, אני לא יכול יותר. << אורח >> שוקי אורן: << אורח >> אבל אתם חייבים לתת כלים חוקיים לשחקנים חדשים והגנות ינוקא לשחקנים חדשים, כדי הם יוכלו להתחרות אל מול הבנקים הגדולים. הבנקים הגדולים, כמו שנאמר, חמישה מיליארד או שישה מיליארד, להקים בנק זה עולה פחות. אבל זה עדיין הרבה מאוד כסף. האנשים ששמו אצלנו מאות מיליונים, המשקיעים ששמו אצלנו מאות מיליונים, נכון שזה לא שווה ערך לזה, אבל הם אלה שיכולים לחולל את התחרות. והכנסת והממשלה הם אלה שיכולים לייצר את הסביבה התחרותית וכאן חסר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. תודה. ינון, אני רוצה לדעת, החוק שלך שאני גם חתום עליו, איפה הוא עומד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך להגיש אותו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> של הריבית המזערית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייבת להגיד לך יושב הראש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, אבל למה תמיד את אומרת? תשמעי גם מה שאני אומר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אה, סליחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אה, תודה רבה. אדוני יושב הראש, אני רק בקצרה, כי כבר דיברתי ואני לא רוצה למשוך את הדיון. אז קודם כל, אמרו פה הבנקים שהם לא מחוללי האינפלציה. מסכים איתם. אבל הם מחוללי העוני. הם לוקחים את האנשים החלשים ועושים אותם יותר חלשים. זורקים אותם מהדירות שלהם והם מגיעים למצב שהוא לא יכול לשלם את הדירה. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> נו, באמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול להגיד 'נו, באמת' עד מחר איתן, אני מכבד אותך מאוד. אבל אתה יודע בדיוק למה אני מתכוון. תסתכל מה קורה עם אותם חלשים שנזרקים מהדירות שלהם. אם אחד צריך שאני כחבר כנסת יתחנן בפני איזה בנק מסוים שיעזור לו, שיחכה איתו עוד חודש. כי עכשיו יש לו בעיה עם הפרנסה שלו, אז אל תגיד לי 'נו, באמת'. אל תגיד לי 'נו, באמת', בסדר? כי אני, אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך? שאני לא מבין עסקים, אני מבין בחלשים. אני יודע מה זה חלש. אני יודע מה זה בנק שרוצה לדפוק את הלקוח. אני עברתי, אני הייתי אברך כולל, שהייתי ניזון מ-2,000 שקלים. אני יודע מה זה צ'קים חוזרים, אני יודע מה זה הוראת קבע חוזרת, אני יודע הכל. על גבי חרשו חורשים, אז אל תגיד לי 'נו, באמת'. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> גם על גבי חרשו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר? << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> גם על גבי חרשו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הגיע הזמן, על גביך חרשו, חורשים וברוך השם אתה בסדר. אז אל תגיד 'נו, באמת'. כי אתה יודע, אם גם על גביך חרשו חורשים אתה יודע בדיוק מה יש בצד השני. אני לא לקחתי אותך למקום האישי. אבל אתה בא ואומר, ומזלזל במה שאני אומר, אז אני אעמיד אותך במקום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, ינון, לא. אל תנהל דיאלוג איתו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אני אגיד לך דבר אחד. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אני לא זלזלתי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאנחנו מדברים, אתה אמרת שבעצם הלקוחות הם הבעלים של הבנק, הציבור הבעלים של הבנק. ספר לכולם מתי פעם אחרונה חילקתם את הדיבידנד לציבור הזה. לציבור. לא חילקתם. כי יש לי מינוס בבנק, בדקתי כמה עלה לי מאז. אז המינוס נעשה יותר עמוק בגלל הריבית שלו. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אז בוא אני אסביר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, עזוב איתן. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> לא, אבל אי אפשר להגיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל עם כל הכבוד, אני פשוט אוציא אותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סגרתם, אתם סוגרים על ימין ועל שמאל סניפים. << אורח >> איתן מדמון: << אורח >> אבל אי אפשר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קורא לך לסדר. אני פשוט אוציא אותך מהישיבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם סוגרים על ימין ועל שמאל סניפים, שאנחנו מתחננים לפעמים בשביל אותו אדם חלש שלא נותנים לו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא הדיון. הדיון הוא בשביל לבוא לפה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון, אני לא מסכים בדיאלוג הזה. אני רק מבקש ממך, אם אתה יכול להגיש את החוק. יש את החוק שלי, שיש איתו בעיות. הוא נמצא בוועדת שרים. אני לא יודע, אורית, לך יש הצעת חוק? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. אני גם רוצה להעיר הערה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז רגע, תני לו לסיים. אני אתן לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק אסיים ואני אגיד, אנחנו אומרים, אין לנו בעיה שבעל עסק מרוויח כסף, הכל טוב ויפה. אבל לא יכול להיות שהחלשים, אותם אלה שעל גבם מרוויחים את הכספים האלה, לא יכול להיות שאין אוזן קשבת בבנקים לאותם אלה שזורקים אותם מהדירות. והיום המצב רק הולך ומחמיר. ואני אומר, בנק ישראל, עם כל הכבוד, שאני מאוד מעריך את בנק ישראל, חברים, גם בנק ישראל צריך לתת פה מענה לאותם אלה. העליתם ב-5.5% את הריבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בנק ישראל גם צריך לתת דין וחשבון על מה שהוא עשה עד היום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> וכל פעם בחצי אחוז. אבל בנק ישראל צריך להבין שאם הם מרוויחים את המיליארדים האלה, תתנו מענה לחלש שרוצים לזרוק אותו מהבית. מענה מיידי מה קורה איתו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אורית, בבקשה, אני רוצה לסיים את הדיון. אנחנו צריכים לעבור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני פשוט רוצה להתייחס להצעה הזאת שאני מכירה באמת שלכם, בנושא הריבית המזערית. דיברנו על זה גם. אני קצת חוששת מזה שקודם כל מתערבים ישירות בנושא הזה. ושפשוט מה שזה יגרום לזה שכל הבנקים פשוט יתיישרו לריבית המזערית. ולא תהיה תחרות ביניהם בנושא הזה. זה מה שמדאיג אותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הצעת החוק אומרת קודם כל לתת להם, קודם כל שיהיה בחוק שהם חייבים. היום הם לא חייבים בכלל לתת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, אבל שנייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל, חוק שיהיה. שנגיד בנק ישראל יקבע כמה הוא רוצה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> שנייה אחת. ולכן, כמו שאתה יודע חבר הכנסת אזולאי, ודיברנו על זה. אני מאמינה פשוט בכך שצריך לתת לגורם המקצועי, לנגיד, לקבוע כללים בנושא הזה. שהם רבים וסל כלים גדול. אולי הגנות ינוקא, אולי אם שיעור הפקדונות עולה על אחוז מסוים, או העו"ש, סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, תקשיבי לי רגע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פשוט מאוד מצומצם זה עוד יכול אחרי זה לדכא את התחרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, יש לי הצעה. ההצעה שלי, ינון, ההצעה שאנחנו נשב יחד. אנחנו נגיש את זה, שהעסק יתחיל להתגלגל. אנחנו נחליט אנחנו לאיזה כיוון אנחנו הולכים. אנחנו יודעים ששום דבר בהצעות החוק האלה לא מושלמות. אבל מנגד יושבים אנשים שאומרים בלאו הכי חברי הכנסת לא מצליחים להעביר חקיקה. מכיוון שלא מצליחים להעביר חקיקה עולם כמנהגו נוהג. והמציאות היא מציאות שעולה על כל דמיון. אני מציע שנשב יחד ונחליט לאיזה כיוון אנחנו הולכים. אבל בלי חקיקה אין לנו פתרון. אנחנו חברי כנסת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תביא חקיקה בשם ועדת הכספים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו הדרך שלנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תביא חקיקה בשם ועדת הכספים. זו החקיקה הכי מהירה שיכולה לעבור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נשב נראה מה הכיוון. בסדר. הפיקוח על הבנקים, אפשר משפט? << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> ברשותך היו"ר, אם אתה רוצה לנועל את הדיון אז אם אפשר בישיבה הבאה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי רק משפט. אני, יש בליבי על בנק ישראל. אני עשיתי את חוק בנק ישראל. עשיתי את העצמאות של הוועדה המוניטרית, עם כל מה שנלווה לעניין הזה. אני קיוויתי ועשינו את נגיד בנק ישראל שהוא יהיה היועץ החברתי של הממשלה, לא רק היועץ הכלכלי. בסוף אנחנו עומדים פה בפני שוקת שבורה. ומגיע לפה נגיד הבנק ואנשים נחמדים, המפקח על הבנקים, ולא נותנים לנו שום פתרון. אנחנו עומדים מול הציבור ואין לנו פתרונות. להגיד אינפלציה אנחנו יודעים. להגיד את האיתנות הכלכלית של הבנקים, אנחנו יודעים. אנחנו רוצים גם איתנות של האזרחים, של בעלי התעשייה והמסחר. בבקשה. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אז קודם כל אני אציג את עצמי. אני רויטל קיסר, אני סגנית המפקח על הבנקים. באמת בדקה שיש, אכן יש עודף נכסים על ההתחייבויות שמקבלים ריבית. וזה העו"ש, כפי שאמרה חברת הכנסת, כ-15 מיליארד שקלים. אנחנו כן רואים הסטה של כספים מעו"ש לפקדונות. האם מספיק? לא. עכשיו לגבי גלגול הריבית. לגבי האשראי הריבית גולגלה, ואני מתנצלת שקיבלתם את המענה של הנתונים מאוחר. המענה היה - - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא קיבלתי עד לרגע זה והם התבקשו בינואר. בינואר. וגם כשפניתי ישירות סירבו לתת נתונים. ואני דבר כזה לא ראיתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. עם כל הכבוד, זה הגיע אתמול בלילה. אני מתבייש להעביר אותו לחברי הכנסת, אבל אני אעביר אותו. אני מתבייש להעביר אותו. אתמול בלילה הוא הגיע. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> מתנצלת בפני הוועדה, אבל יש את הנתונים שגם שאלת. ריבית גולגלה לאשראי סדר גודל של 100% בכל מגזרי הפעילות. ריבית על פקדונות גולגלה נכון לעכשיו בכל מגזרי הפעילות בין 80 ל-100 בתקופה של שלושה חודשים עד שנתיים 100. יש אזור שהגלגול שם הוא יותר חלש. משקי בית עד שלושה חודשים, נכון לעכשיו, על אף שבהשוואה בין לאומית זה מעל, ביחס לעולם, 70% גלגול. הגלגול בהתחלה היה איטי. הגלגול היום הוא גלגול יותר מהיר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך 70% גלגול אם 30% מכספי העו"ש לא, המספרים לא מסתדרים לי. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני אשמח לשבת ולהסביר את המידע ששלחנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> רק משפט אחרון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, אחרון. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> לדרישות ולצעדים. אנחנו לגמרי דורשים ומצפים מהבנקים להמשיך את הגלגול הריבית על הפקדונות. אנחנו מצפים מהבנקים ליזום פנייה אקטיבית ללקוחות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם נראים כמו אדמו"ר. אתם מצפים, מברכים. שמעת איזה מילים בעברית? << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני אגיד. בסופו של יום הפיקוח על הבנקים פועל במכתבים, בדרישות, באמירות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ובהנחיות. יש לכם סמכויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לגם סמכויות גם להנחות. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אבל ברשותך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני כעשיתי את החוק כאן בוועדה על בנק ישראל, אני ציפיתי שלא תהיו אדמו"רים. שתהיו כאלה שנמצאים בתוך העניין. מבינים מקצועית ויודעים לתת הוראות. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> כבודו, בסופו של יום שיעור התמסורת, זה מה ששלחנו, הלך ועלה. שיעור המעבר מאו"ש לפקדון עלה. נסכם את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני אסכם ברשותך, כי בדקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא מסיימים את הדיון הזה. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני יודעת. אבל אני כן חושבת שנכון להגיד בשלב הזה שהפיקוח על הבנקים ובנק ישראל שקלו, שוקלים וישקלו את כל הצעדים, כולל ההצעות שעלו פה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שקלו, שוקלים וישקלו. כל הכבוד. לא, חבר על הזמן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עבר, הווה ועתיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתי עושה אותך דובר בנק ישראל. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> לא, אני לא רוצה להיות דובר. יש לי את הנתונים, יש לי את המידע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, היא מספיק טובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא טובה, נכון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב, תודה רבה. אני מודה לך. תודה, תודה. רק שתדעו שקשה קצת לעבוד על חברי הכנסת. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> אני לא מנסה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, לא אמרתי לך. לא אמרתי לך. אני אומר בסיכום הדיון. אני לא מתכוון להרפות מהעניין הזה. << אורח >> רויטל קיסר סטויה: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדיון הזה הוא היה דיון קצר מידי. אנחנו נמשיך אותו לא בשבוע הבא, שבוע אחרי זה. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אדוני, משפט אחד אם אפשר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אתן לך. נמשיך את הדיון. אנחנו לא נרפה מהעניין הזה. אתה אמרת, מרשות התחרות, שבתוך שבוע יהיו לכם נתונים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> נשמח להציג בדיון הבא את כל הנתונים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, מאה אחוז. בסדר, אז אני מבקש שתעבירו אותו. אני לא מתכוון לעשות בעניין הזה הנחות. זה נושא חברתי מהמדרגה הראשונה. רצית להגיד משהו, משפט? << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> משפט אחד. גברתי, וזה גם מופנה לבנקים. את מדברת, הפיקוח על הבנקים צריך להגן על הבנקים כדי להגן על האזרחים. עכשיו תראי מה קורה פה בנתונים: 21% רווח ברבעון הראשון לבנק הבינלאומי. 19.6 למזרחי טפחות, 18% לדיסקונט. כשאנחנו מדברים על ממוצע של 12% בכל העולם, בארצות הברית ובאירופה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוארון, זה בדיון הבא. אני עושה דיון עוד שבוע. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> זה בדיון הבא. אבל אם אתם רוצים להגן על התושבים, תחזירו את הכסף לתושבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, שבוע אחרי זה, אמרתי. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> ואני רוצה לחזק את אדוני ואת חבר הכנסת ינון על החוקים הנהדרים שלכם. גם ריבית על יתרת זכות, גם הגדלת הריבית וגם המיסוי על הרווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא קורא תקשורת ישראל כנראה, אתה קורא רק תקשורת בארצות הברית או באירופה. בארץ אמרו שאני לא לומד ליבה. ואני הגשתי חוק שאני לא מבין בכלל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה לימודי ליבה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה העניין, שהוא לא יודע מה זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שיש להם להגיד. והתעמתי איתם ואמרתי להם בסדר, אני רוצה פתרון. מה אתם כל הזמן מספרים לנו סיפורים שפה זה מלחמה באינפלציה והאינפלציה זה המלחמה הקשה ביותר נגד האנשים החלשים. אני יודע יותר טוב מהם. אני עם הניסיון שלי פה אני יודע בדיוק מה שקורה. מוכרחים למצוא פתרון. הממשלה לא יכולה לעמוד מהצד. היא צריכה לעזור לאנשים האלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה ממשלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הממשלה, כל ממשלה שיש. << דובר >> אביחי בוארון (הליכוד ): << דובר >> אבל אדוני, זה לא רק חקיקה, זה רגולציה בבנקאות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה רבותיי. אנחנו נמשיך את הדיון הזה בעוד שבוע. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:46. << סיום >>