פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 15/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 29 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום חמישי, כ"ו בסיון התשפ"ג (15 ביוני 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> ביקור הוועדה במרכז רפואי צפון ע''ש פדה (פוריה) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר מוזמנים: דודו דגן – ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, משרד הבריאות ליהי רובין – מנהלת קשר קופות-בתי"ח, פרויקטים אסטרטגיים ושת"פ משרדי ממשלה וארגונים שמרית בבאי – מנהלת שותפויות, אשכול כנרת עמקים יסמין ארנון-מנשרוב – מתכללת בריאות אזורית, אשכול גליל מזרחי פרופ' ארז און – מנהל המרכז הרפואי צפון פוריה יוסי נעם מאור דינה שמעון מלכה שור ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביקור הוועדה במרכז רפואי צפון ע''ש פדה (פוריה) << נושא >> << אורח >> ארז און: << אורח >> זאת המציאות, אלה הגרפים שנותנים לנו את האנרגיות לעשות את מה שאנחנו עושים ואלה הפערים שקיימים בין הפריפריה לבין המרכז. כשאומרים פריפריה זה גם הדרום וגם הצפון, ואלה דברים, כמו שאמרת, שהם לא נסגרים, הם שומרים על עצמם. מ-2007 הם שומרים על הפערים האלה, הפערים האלה, לצערי, לא נסגרים. אנחנו רואים את זה בתמותת תינוקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תל אביב סגרה ב-50% את הפערים. << אורח >> ארז און: << אורח >> כן, נכון, יש מגמה של ירידה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם חיפה סגרה, הדרום לא סוגר. << אורח >> ארז און: << אורח >> אבל מה שאני אומר הוא שבסופו של דבר הפער נשאר, הדלתא נשארת. כולם משתפרים, אבל הדלתא נשארת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חמש ל-1,000 לידות? << אורח >> ארז און: << אורח >> זה ל-1,000 לידות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חמישה תינוקות מתים בלידה או בגיל התינוקוּת, שהוא באיזה משך זמן? << אורח >> ארז און: << אורח >> ההגדרה היא חודש ראשון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הרבה מהתמותה בדרום לצערנו זה בקהילה הבדואית. << אורח >> ארז און: << אורח >> זה נכון גם בתוחלת החיים, גם בדרום וגם בצפון. שימו לב שזה נכון גם באוכלוסייה היהודית וגם באוכלוסייה הערבית, גם היהודים חיים פחות בפריפריה, למרות איכות החיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה ה-74? זה משהו חריג שם או טעות? << אורח >> ארז און: << אורח >> זה ערבים בתל אביב. זה משהו מעוות סטטיסטית, אין לזה משמעות סטטיסטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ערבי שהגיע לבית חולים ביפו. << אורח >> ארז און: << אורח >> משהו כזה, זה נתון מעוות. זה פלאי הסטטיסטיקה, שיש נתונים לא הגיוניים. כשאנחנו מסתכלים על האוכלוסייה היהודית והערבית, שכמו שאתם יודעים 60% מהאוכלוסייה הזאת אצלנו פה, אנחנו משרתים אותם, אנחנו רואים את הפערים האלה בין יהודים לערבים. זה נכון בתוחלת החיים, זה נכון בתמותת תינוקות, זה נכון לסכרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא עולה בחברה הבדואית באופן דרמטי. << אורח >> ארז און: << אורח >> וזה נכון גם בצפון, זה נכון לאוכלוסייה הבדואית בדרום וזה נכון לאוכלוסייה הערבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הערבים סובלים הרבה יותר מסכרת. << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון, תראו את הפערים, הם פשוט מדהימים, פי שניים. בגיל 56-55 זה פי שלושה באוכלוסייה הערבית מאשר באוכלוסייה היהודית. זה נשים, אבל זה נכון גם לגברים, פשוט לקחנו דוגמה. זה נכון גם בתמותה מסכרת, יהודים מול ערבים, זה נכון לתמותה ממחלות כליה שרובן קשורות למחלת הסכרת. בהחלט זאת מגפה שאנחנו רואים אותה יותר באוכלוסייה הערבית, אבל אם אנחנו מסתכלים על יכולת שלהם לקבל טיפול חלופי במסגרת השב"נים או הרפואה הפרטית אנחנו רואים שוב את הפער בין היהודים ללא יהודים, כאלה שיש להם שב"נים. העובדה העוד יותר מצערת, שגם מי שיש לו שב"ן בצפון פחות משתמש בזה. מי שגם משלם וגם צורך זו האוכלוסייה במרכז. בצפון וגם בדרום, פחות יש להם, אבל גם מתוך אלה שיש להם פחות משתמשים כי זה מחייב השתתפות עצמית, זה מחייב לנסוע לבתי חולים שהם מרוחקים, לבתי החולים הפרטיים, ולכן למעשה בעלי השב"נים בפריפריה מממנים את בעלי השב"נים במציאות שקורית היום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רק את השב"ן, את כל הבריאות. אם אתה משלם ביטוח בריאות כמו כולם ואתה מקבל חצי אתה מממן את המרכז. << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון. אז אלה הנתונים שמה שנקרא מוודאים שאנחנו נקבל פחות מאחרים. אם יש פער, אז המדינה שהתחייבה לשוויון בבריאות, מן הסתם הייתה צריכה להקצות יותר משאבים כדי לסגור את הפער הזה ואנחנו רואים שזה לא ככה. בכל משאב במסגרת מערכת הבריאות אנחנו רואים פערים אדירים בין הפריפריה לבין המרכז. זה נכון למיטות אשפוז, זה נכון למיטות אשפוז פנימי, לטיפול נמרץ, לעמדות חדרי ניתוח. אלה פערים בין חצי לשליש מרכז יחסית לפריפריה. שיקום. למעשה מיטות השיקום, אפרופו מרכז השיקום, כמות המיטות יחסית לגודל האוכלוסייה, מה שנקרא שיעור המיטות, הוא בין רבע לחמישית בצפון מאשר במרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 400% פער. << אורח >> ארז און: << אורח >> כן, זה נכון למיטות שיקום, זה נכון לכוח אדם. בשיקום, כמו שאמרתי, אין גרף כי אין בכלל שיקום ילדים בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה להגיד אפס? << אורח >> ארז און: << אורח >> זה פשוט אפס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז הפער בשיקום הוא 400% ולילדים אין בכלל שיקום. << אורח >> ארז און: << אורח >> דיברנו על תשתיות, אבל זה נכון גם לכוח אדם. כמות הרופאים, כמות האחיות, כמות מקצועות הבריאות. מה שנקרא אם מישהו עדיין לא השתכנע עד עכשיו שהפערים הם קיימים. << אורח >> נעם: << אורח >> וזה נתון שפחות מדברים עליו. נוהגים לדבר על רופאים ואחיות, המשבר הגדול ביותר הוא בתחום הזה, במקצועות בריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה למשל? << אורח >> נעם: << אורח >> קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק, פסיכולוגים, שהם בתחום השיקום ליבת הטיפול. אנחנו במחצית מהמרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עשינו דיון על פסיכולוגיה בטבריה, סגירת המרפאה. << אורח >> ארז און: << אורח >> למציאות הזאת אנחנו נכנסים ואכן בהתאם לזה קבענו את החזון שלנו שאנחנו קמים כל בוקר, מסתכלים עליו ומוודאים שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים בהתאם לחזון הזה. אנחנו רוצים להיות בית חולים שהתושבים פה באזור יבטחו בו וירצו אותו, אנחנו רוצים להוביל באיכות השירות, כי בלי זה אנשים פשוט לא יבואו אלינו ואנחנו רואים כמשימה לצמצם את הפערים בבריאות שבדיוק עכשיו הצגנו אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאמרנו קודם, שיש אפס שירות לשיקום ילדים, זה ייפתר במרכז החדש. << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון מאוד. ואנחנו לא רוצים לדחות את זה בחודש, אנחנו רוצים בספטמבר 24' לפתוח את מחלקת השיקום לילדים, זאת המשימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והחוסר של 50 מיליון שקל לציוד לפתיחת המקום הזה? << אורח >> ארז און: << אורח >> אם הוא לא יהיה אין לנו - - - << אורח >> יוסי: << אורח >> ישירות למרכז כן, אבל האתגרים הם גדולים מהסיפור של ההצטיידות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אנחנו מדברים על המרכז עכשיו. << אורח >> ארז און: << אורח >> כן, הוא מדבר על המרכז, יש אתגרים נוספים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מגדיל תקנים ברגע שאתה פותח את המרכז הזה? << אורח >> ארז און: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והתקנים האלה מוכרים? << אורח >> ארז און: << אורח >> אנחנו במשא ומתן. יש הכרה שאנחנו צריכים להפעלת מרכז השיקום לקבל 400 תקנים, זה מאושר, זה מאושר על ידי החטיבה, מאושר על ידי המשרד. השנה קיבלנו, לצערי באיחור של חצי שנה, בסוף קיבלנו 30 תקנים כדי שנתחיל כבר לבנות את תשתית כוח האדם. המטרה היא שתשתית כוח האדם תהיה מוכנה ברגע שאנחנו פותחים את המרכז ולא שמקבלים ואז נגיד אה, רגע, עכשיו אנחנו צריכים לבנות את כוח האדם ולהפסיד עוד שנה, שנה וחצי. מה שקורה בדרך כלל במקומות שפותחים אותם, רק אחרי שמקבלים מתחילים לבנות את כוח האדם. אנחנו רוצים לבנות אותו כבר מעכשיו, יש כבר היום שלושה רופאים שלנו שמתמחים בשיקום בבית לוינשטיין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בערך 400 מיטות יש לך, וכשתפתח את המרכז החדש? << אורח >> ארז און: << אורח >> עוד 160. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תגדל ב-50%. << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון מאוד. << אורח >> דודו דגן: << אורח >> הוא יקבל עוד שלוש מחלקות בריאות הנפש. << אורח >> ארז און: << אורח >> זה בהמשך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חוץ ממרכז השיקום? << אורח >> דודו דגן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל המחלקות לבריאות הנפש זה עוד לא אושר. << אורח >> ארז און: << אורח >> לא, זה אושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה אין לו כספי תכנון לבניין של בריאות הנפש? << אורח >> דודו דגן: << אורח >> זה נכון, האוצר היה צריך לקבל כסף מרמ"י על השיווק של הקרקע בבאר יעקב. אנחנו ביקשנו הלוואה מהמשרד, שייתן לנו עוד כמה מיליונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מיטות לבריאות הנפש? << אורח >> דודו דגן: << אורח >> שלוש מחלקות. << אורח >> ארז און: << אורח >> בסביבות 80. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאושרות כמעט? << אורח >> דודו דגן: << אורח >> הפרוגרמה מאושרת. << אורח >> ארז און: << אורח >> מדובר על שלוש מחלקות, 25 מיטות בכל מחלקה. לא מיטה אחת פחות. היום המיטות הן 35. הייתה ועדה, כמו שאתה יודע, בנושא הזה שמשרד הבריאות הקים והייתה המלצה ל-25 מיטות למחלקה שאושרה ואנחנו כבר אימצנו את המודל החדש. << אורח >> ארז און: << אורח >> זיו הוא גם ממשלתי? << אורח >> ארז און: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש שם בריאות הנפש. << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון, יש שם מחלקה פתוחה ולילדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא גם קורס ועמוס. << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון, בגלל זה אנחנו לא ניכנס לתחום הילדים, זה יישאר שם, אין לנו כוונה להיכנס לפסיכיאטריה ילדים. הוא נותן מענה טוב ולא צריך לחלק את המשאבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז החוסר הוא במה? << אורח >> ארז און: << אורח >> במבוגרים ומחלקות סגורות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין איזה אמירה כללית שצריך להקטין את המחלקות הסגורות? << אורח >> ארז און: << אורח >> יש אמירה אחת שצריך להקטין אותן, והיא אמירה נכונה, ואמירה שנייה היא שהמחלקות האלה צריכות להיות בבתי חולים כלליים, כחלק מבית חולים כללי ולא במרכזים רפואיים נפרדים שיש להם בעיית סטיגמה, בעיה של פיתוח כוח אדם והרבה בעיות נוספות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש דבר כזה, בתים מאזנים. << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון, בקהילה. << אורח >> נעם: << אורח >> בתפיסת ההפעלה של המרכז לבריאות הנפש שגובשה יחד עם הצוות של מזור ובגיבוי מלא של הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם הזדמנות לשים יד על כסף. בקרן לרווחי הגז, אני חבר בוועדה, שמנו כמה מיליונים להקמת בתים מאזנים. << אורח >> נעם: << אורח >> בתים מאזנים זה פרויקט קהילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תשמע אותי עד הסוף. זה נשמע שאף אחד לא להוט לממן את הפעלת הבתים המאזנים וגם לא ברור שהם יקומו כמו שצריך. יש מישהו שהמציא את המושג הזה בתים מאזנים וקמו כמה בודדים כאלה בארץ, אבל אם אתם יכולים לשים יד על בית מאזן כזה, מיידית, זה לא תשתית ענק, אלא בית פרטי, וילה שאתם שוכרים בינתיים בפוריה, אני לא יודע בדיוק מה, כבסיס לקבל משם כמה שקלים, יש שם כמה מיליונים, ולהכניס את התפיסה הזאת אל תוך אותם מרכזי בריאות נפש, אולי כדאי לשים יד על הכסף הזה. << אורח >> ארז און: << אורח >> בתים מאזנים זה פרויקט של קהילה, לא של בתי חולים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? << אורח >> ארז און: << אורח >> אני חושב שזה לא נכון כי הקונספט הוא חיבור לקהילה, לא לבית חולים, וזה ככה צריך להיות. אני מאוד מאמין שזה ככה צריך להיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה שהוא לא יהיה פה ומחובר לקהילה? << אורח >> ארז און: << אורח >> כי הרעיון בבית מאזן שהוא בתוך הקהילה, לא מבודד בתוך בית חולים. אז הוא יגיד אוקיי, מה עשיתם, בסוף שמתם אותי בבית או שמתם אותי בבית חולים? << אורח >> נעם: << אורח >> הבתים המאזנים הם חלק מהרצף בין מחלקה סגורה, מחלקה פתוחה, בית מאזן ובית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל אחרי שהוא יוצא מהמחלקה. << אורח >> ארז און: << אורח >> זה חייב להיות חלק מהקהילה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל האם אתה יכול להרשות לעצמך להיות בעלים של בית כזה גם אם הוא לא בשטח שלך? << אורח >> ארז און: << אורח >> אני לא מכיר שמאפשרים, המשרד לא מאפשר לבתי חולים לנהל בתים מאזנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא נושא מספיק מעוצב שיש בו כללים, זה הזמן לחדור אליו. תגישו מכרז, קחו בית אחד, תקימו בטבריה בית מאזן. << אורח >> ארז און: << אורח >> נבדוק את זה, אני לא מספיק מכיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לרופאים שלכם שמחכים לבניין הגדול שיהיה להם איפה לעבוד. זה קשר עם הקהילה, זה דבר חזק, ואז זו תהיה יחידת הקצה שלכם, אחרי אשפוז, אשפוז יום ואז בית מאזן. מבית מאזן גם אמורים לצאת, לא אמורים להישאר שם. << אורח >> נעם: << אורח >> הם נשארים תקופות יותר ארוכות ואז בדרך לקהילה. << אורח >> ארז און: << אורח >> אז אנחנו כ-1,600-1,500 עובדים. מעבר לכך שאנחנו בית חולים אנחנו למעשה המעסיק הכי גדול באזור שלנו, לא בגלל שאנחנו גדולים, אלא בגלל שאין דברים אחרים לצערנו, מפעלים שהם מעסיקים גדולים יותר. הנה, ככה אנחנו נראים, ראיתם מכל הזוויות השונות. דיברת על המרחב שיש לנו במרכז הרפואי, ואמרנו שמעבר לכך גם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם מנחת המסוקים לא צריך היה, אפשר לנחות על הגג ולבנות שם בניין, זה במיקום הכי יפה שיש לכם. << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון מאוד, יש על זה ויכוחים מאוד גדולים בתכנית האב שלנו. יש בעיה היום במנחתים על גגות, למעשה היום חיל האוויר לא נוחת על גגות, אז יש מנחת מפואר באיכילוב, אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בקריה יש. << אורח >> ארז און: << אורח >> וגם בקריה, נכון, אתה צודק, היום המסוקים נוחתים וראינו כרגע את המנחת ריק, אבל מי שנמצא עליו זה המסוק של צפון מדינת ישראל של מד"א והוא יושב אצלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא נותן שירות? << אורח >> ארז און: << אורח >> הוא נותן שירות לכל צפון מדינת ישראל מאצלנו, אנחנו הבסיס שלו. אני אעבור על הדברים האחרים, אנחנו בהחלט מאוד משתדלים להוביל גם באיכות, במדדי האיכות ובטיפולים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז שיבא, בילינסון, זה הכול ממשלתי? << אורח >> ארז און: << אורח >> שיבא ממשלתי, בילינסון של הכללית. << אורח >> דודו דגן: << אורח >> בילינסון כללית, ברזילי שלנו, הדסה לא וצפון זה כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה הם לא קוראים לזה צפון? << אורח >> נעם: << אורח >> זה פורסם לפני שינוי השם. << אורח >> ארז און: << אורח >> רק לפני חצי שנה שינו את השם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה זה פדה? << אורח >> ארז און: << אורח >> ברוך פדה הוא היה מנכ"ל משרד הבריאות, הוא היה מנהל בית החולים, הוא היה קצין רפואה ראשי, איש שגר באזור הזה פה, בהחלט אדם ראוי. אז דיברנו על הקרדיולוגיה כמרכז מצוינות, השבץ המוחי, מערך הילדים שאנחנו מאוד חיזקנו אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז העניין הזה של נוירוכירורגיה, למה לא מאשרים לו את זה? << אורח >> ארז און: << אורח >> זה סיפור. אני כבר שנתיים רודף אחרי המשרד. למה? אני לא יודע, אין לי מושג. מה שאנחנו רוצים, אנחנו לא רוצים מחלקה נוירוכירורגית, בפירוש הבקשה שלנו היא מאוד צנועה. אנחנו לא רוצים מחלקה נוירוכירורגית, מי שיש לו גידול במוח, אנחנו לא רוצים לעשות את זה פה, שיילך לבתי החולים האחרים, אנחנו רוצים נוירוכירורגיה דחופה. מה זה נוירוכירורגיה דחופה? זה אדם שמגיע עם דימום במוח והוא צריך דחוף לשחרר את הלחץ. זה מה שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להבין, הוא כבר יודע להיכנס לכל עורק במוח, אז למה לא לשחרר את הדימום? מה ההפרדה הזאת? << אורח >> נעם: << אורח >> זה הטיעון שלנו, אין הפרדה. << אורח >> ארז און: << אורח >> אין היגיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא יודע לעשות התערבויות במוח, אז סתימות הוא יכול לעשות ודליפות הוא לא יכול? << אורח >> נעם: << אורח >> הניסוח הוא יפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ניסוח של אינסטלטור. << אורח >> ארז און: << אורח >> דרך אגב, לשחרר את הלחץ זה הרבה הרבה יותר פשוט מאשר - - - << אורח >> נעם: << אורח >> כן, זה לקדוח חור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה לא? << אורח >> ארז און: << אורח >> כי יש איגוד נוירוכירורגיה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה, זה גם אגו? << אורח >> ארז און: << אורח >> בוודאי, רק אגו. זה רק אגו, הוא לא רוצה להרחיב את השירות הנוירוכירורגי של מדינת ישראל, הוא אומר שזה מה שיש, מספיק, לא צריך יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מתאים לקרן נויבך לעשות ברדק על זה, להתלבש על זה. בואו ניקח את הדבר הזה וגם את - - - << אורח >> ארז און: << אורח >> בפעם האחרונה שהצגתי את זה, הצגתי את זה למנכ"ל לפני חודשיים, הוא אמר שהם ידונו בזה שוב. אנחנו מאוד מאוד רוצים, למה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם לא מבקשים שום תקנים ושום דבר. << אורח >> ארז און: << אורח >> אנחנו מבקשים תקנים, לא נותנים לנו ואנחנו עושים את זה בכל מקרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה נאמר עם השר ארבל? העליתם את זה? << אורח >> ארז און: << אורח >> העלינו את זה, ודאי שהעלינו את זה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הוא אמר על זה? << אורח >> ארז און: << אורח >> שהם יבדקו את הנושא. אני ארוץ קדימה. אנחנו מרכז מצוינות בתחום ה - - - יש לנו יכולות למיקרוכירורגיה שקיימות אולי בעוד ארבעה-חמישה מרכזים היום במדינת ישראל. פיתחנו את נושא רפואת הריאות, מערך עיניים, כירורגיה כללית, יש לנו היום רובוט דה וינצ'י. אין לנו רישיון, אבל בכל זאת יש לנו רובוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה הרישיון הזה? << אורח >> ארז און: << אורח >> צריך רישיון. מדינת ישראל החליטה שבשביל להפעיל רובוט צריך רישיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה לא נותנים רישיון? << אורח >> דודו דגן: << אורח >> הרישיון במדינת ישראל לשירותים האלה מותנה בהסכמת משרד הבריאות והאוצר. האוצר קצב כמה מכשירים הוא מוכן שיהיו במדינת ישראל, קופת חולים כללית הכניסה לכל בתי החולים שלהם בלי לשאול והתחילו לעבוד. דיברתי על זה עם ארז, אנחנו הכנסנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתם הממשלה. << אורח >> דודו דגן: << אורח >> אבל אנחנו ילדים טובים, אז הוא מחכה לאישור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לו אישור, אתה מהממשלה. אתה משרד הבריאות, לא? << אורח >> דודו דגן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תכתוב לו: הריני לאשר לך דה וינצ'י אחד בינתיים. << אורח >> דודו דגן: << אורח >> הוא יודע שאני מאשר לו, אבל זו לא סמכות שלי. האמירה שלך היא לגמרי במקום, אני לא הרגולטור, אני בצד - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה כן, אתה הרגולטור. << אורח >> דודו דגן: << אורח >> לא, אני משרד הבריאות, חטיבת בתי החולים. מי שצריך לתת את זה הוא מי שאחראי על כל הרגולציה הלאומית בנושא ואנחנו עובדים איתם על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זה, האוצר? << אורח >> דודו דגן: << אורח >> לא, חטיבת הרפואה אצלנו במשרד וגם אם הם ייתנו זה לא מאושר על ידי האוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נורא, אבל מי שואל אותם? תן לו לפחות מכתב אחד. << אורח >> דודו דגן: << אורח >> אתה אומר דברים שאני לא יכול להגיד. << אורח >> ארז און: << אורח >> זה חוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה חוק? << אורח >> ארז און: << אורח >> פקודת בריאות העם, רישיונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמה כתוב שם? << דובר >> קריאה: << דובר >> יש טבלה שמרכזת את מספר המכשירים המיוחדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והאוצר מוסמך בחוק הזה? << אורח >> ארז און: << אורח >> בריאות ואוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תוציא להם מכתב בינתיים, למשרד הבריאות. << אורח >> ארז און: << אורח >> אבל אל תגלה שיש לנו. תגיד באופן כללי, היום רובוט צריך להיות בכל בית חולים במדינת ישראל. היום זה סטנדרט אוף קר. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> הנה, בדיון על אי השוויון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה הכללית לא פוחדת מהאוצר? אתם ממשלה פוחדים מהאוצר והם לא פוחדים מהאוצר? << אורח >> ארז און: << אורח >> נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> כן, התשובה היא כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נוציא להם מכתב. << אורח >> דודו דגן: << אורח >> זה מסוג הדברים שהאוצר מגביל את התפתחות הבריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מקצועית אתה הסמכות. (הקרנת סרטון). << אורח >> ארז און: << אורח >> אנחנו רואים במרכז השיקום מעבר לשיקום. דיברנו על השיקום, אבל אנחנו רואים בו כמנוע צמיחה אזורי. דיברנו על 400 משרות, זה 600-500 משפחות שאנחנו רוצים שיעברו מהמרכז לצפון. זה פרויקט, זה פרויקט משנה מציאות פה בצפון. אין הרבה הזדמנויות כאלה, זו הזדמנות שמדינת ישראל חייבת לנצל, אסור לה לפספס את ההזדמנות הזאת. כמובן אנחנו מדברים על שיתופי פעולה ויש הרבה שיתופי פעולה עם המוסדות האקדמיים, עם הרשויות המקומיות, עם האשכולות שנמצאים פה. יש פה הזדמנות ליוזמות עסקיות, הזדמנויות לחדשנות בתחום השיקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עסקי למשל? << אורח >> ארז און: << אורח >> לדוגמה תיירות מרפא בשיקום שיכולה להיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יבואו? << אורח >> ארז און: << אורח >> לכזה מרכז יבואו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עושים את זה בארץ? << אורח >> ארז און: << אורח >> עושים את זה בעיקר במרכז. דיברנו על המבנה, אני לא רוצה להרחיב. זה מה שאנחנו צריכים היום כדי להמשיך את הדרך שלנו, קיבלנו תקנים, עדיין לא קיבלנו את התקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עושה פה נגב גליל בכל זה? << אורח >> ארז און: << אורח >> תומך בנו מורלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא היה פה, לא? << אורח >> יוסי: << אורח >> כן, הוא היה פה והמנכ"ל שלו אמור להגיע ביום רביעי הבא לסיור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש תכניות לעידוד רופאים לנגב ולגליל, אתם שמים יד על התכניות האלה, הקיימות? << אורח >> ארז און: << אורח >> היום יש שתי תכניות, 'אילנות' שמדברת על סטודנטים שאנחנו נראה אותם בעוד 15 שנה, יש תכנית 'כוכבים' של מתמחים, תכנית מאוד מאוד מצומצמת, מדברים על חמישה, שישה, שבעה בשנה לכל המקצועות. אנחנו רוצים תכנית למרכז השיקום, תמריצים לרופאים, תמריצים לבעלי מקצועות בריאות, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, בלי זה אנחנו לא נוכל לקדם את זה. << אורח >> יוסי: << אורח >> הם לא יבואו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יוסי, אתה צריך ללכת פה בשני מסלולים. מסלול החלטת ממשלה בשער הראשי, אם נגב גליל אכן יוביל, אני אדבר עם השר ואני אראה כמה באמת הוא מתכוון להביא החלטת ממשלה כזאת, או כל משרד אחר, משרד רוה"מ או מישהו שמוכן לתכלל. משרד הבריאות גם יכול להביא החלטת ממשלה אם הוא רוצה להיות המוביל שלה. בצד הדבר הזה זה סיפור של 50 מיליון שקל, 70 מיליון שקל, אפשר לפרק אותו לחתיכות ולהעמיד את הכסף. << אורח >> ארז און: << אורח >> זה לא כל שנה. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> אנחנו חושבים שיש כאן סמי הקבלה, לא באותם סדרי גודל, אבל הקבלה למהלך המאוד גדול שנעשה בדרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבין את הראש שלך, אבל איך עשיתי שינוי בירוחם? כתבתי על זה ספר. קודם כל גייסתי תורמים, לא חיכיתי לממשלה, הכנסתי את הממשלה להיריון, גם בתחום של בריאות. גייסתי תורם לניידת טיפול נמרץ, תורם לרופא בלילה, תורם לבניין הייטק ואחרי זה הצלחתי לקבל קצת יותר מהממשלה, כי הראינו הצלחה. לדעתי גם מה שאני שומע בתוך המנגינה, לממשלה יש אמון בכם, הממשלה לא הייתה מקימה את המרכז הזה פה בלי לדעת שיש מי שיעשה את העבודה, אז יש אמון יסודי. הממשלה מאמינה בכם, אחרת היא לא הייתה שמה פה את המרכז הזה, ואחרי שהיא מאמינה בך אתה רוצה להגיע להחלטת ממשלה. ירוחם הקטנה הביאה לעצמה החלטת ממשלה של 300 מיליון שקל. זה מצווה להביא החלטות ממשלה, אבל עובדים במקביל, זאת אומרת אם הפאזל זה 70-60 מיליון שקל, מחלקים אותו לכמה חתיכות, עובדים עם כל אחד על החתיכה שלו. אם נביא החלטת ממשלה יפה שלמה, עוד יותר טוב, אבל לא נחכה רק להחלטה. << אורח >> יוסי: << אורח >> אם אפשר רגע, ברשותך, להתייחס. קודם כל אנחנו לא מחכים, צריך להגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וגם אני רוצה כמעקב שנקרא לזה ישיבת מעקב עם נציגי הממשלה, שזה ייקרא גיבוש החלטת ממשלה לשיקום בצפון. אפילו לא נגיד שזה לבית החולים שלכם, אם בא להם להוסיף למישהו עוד משהו על שיקום אין לנו בעיה, ונראה מה הנושאים. אבל בחתיכות הקטנות יש פה מה להביא, בלי לחכות. אני אקח על עצמי כמה משימות, אנחנו נגדיר אותן ונעבוד עליהן ביחד. << אורח >> יוסי: << אורח >> אז צריך רגע להגיד שאנחנו במקביל למעטפת של החלטת ממשלה לא מחכים, אנחנו עובדים במקביל ברזולוציה של כל אחד מהמשרדים, גם חטיבת בתי החולים הממשלתיים רתומה לאירוע, וצריך להבין שהאירוע הזה של מחלקת השיקום פוגש את כל היתרונות והחסרונות של רפואה בפריפריה. כשאתה צריך להביא רופאים במסות ואנשי מקצועות בריאות במסות אז הכלים הקונבנציונליים לא יעזרו פה, צריך פה הירתמות שיש פה זרקור על מרכז השיקום כמגה אירוע שיש לו השלכות לא רק בתחום הבריאות, יש לו השלכות על מינוף האזור. אנחנו מנסים לרתום שורה של משרדי ממשלה לטובת האירוע. בהיבט של תמריצים אנחנו עובדים עם החטיבה, בהיבט של מקצועות הבריאות מול החטיבה יש כבר התחלה של תהליך, בהיבט של תמריצי רופאים זה פוגש את המגבלה של משרד הבריאות לגבי היקף המענקים שהוא יכול לתת השנה לרופאים בפריפריה. אז הם ייתנו לרופאים במרכז השיקום, לכמה רופאים? זו שאלה גדולה, כי הוא צריך לחלק גם פה וגם שם, לכן במובן הזה מעטפת של החלטת ממשלה יכולה לתת רוח גבית לאירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן ולהחריג אותך. << אורח >> יוסי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל צורת החשיבה שלכם לא חייבת לאמץ את הכלי הממשלתי כמו שהוא ניתן. יש את נושא החלטת הממשלה, אני אתן לך דוגמה, אם אתה אומר לרופא: קח מענק 200,000 שקל, תתחייב לעבוד פה חמש שנים, הממשלה עושה דברים כאלה, אבל אם אתה בא לרופא הזה ואתה אומר לו: אני אשתתף בשכר הדירה שלך שש שנים ואנחנו נסייע לך במענק הגעה לבית, להקים, לקנות ציוד, ונעשה לך התמחות עם הרופאים הכי טובים שיש במדינה, כמו מה שהוא בסיירת שלו של טיפולי לב, שהוא הצליח לפתות את המתמחים האלה. בונים פיתויים שהם לאו דווקא עולים 200,000 שקל, גם אם עולה 100,000 שקל אבל זה גם רוחבי, הוא לא רק לוקח כוכב או שניים, הוא לוקח מסות, הוא לוקח 30 כאלה, 50 כאלה. להביא כוכב זה חשוב, אולי למנהל, אולי למנהיג של הדבר, אז דווקא כשיש החלטת ממשלה, או בכלים הקיימים של הממשלה או כלי ייחודי. קהילת רופאים, קהילת אנשי מקצוע לשיקום. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> ההחלטה לא מתייחסת רק באמת לרופאים עצמם, לכל האקו סיסטם שלהם, לתעסוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אנחנו עשינו עכשיו פרויקטים, עזרתי לייעץ בפרויקטים בכור האטומי, בקמ"ג. בקמ"ג יש חוקרים, בחוץ הם מרוויחים 50,000 ו-60,000 שקל, אצלו הם ירוויחו 30,000-20,000 שקל והוא רוצה לשמור אותם או להביא אותם, למה הם יבואו לקמ"ג? היוקרה, התחומים, מערכת היחסים, הצוות, אבל אז אמרנו בוא נעזור להם בדיור בדימונה, כגרעין התיישבות, כקבוצה. כשאדם רוצה לעבור דירה הוא רוצה לא להיות לבד, אז קהילת חיים מעניין. אז לצד הכלים הקיימים של הממשלה לתמרץ, שבדרך כלל זה כלכלי, קח מענק, קח זה, לבנות להם קהילת חיים של אנשי מקצוע. צורת חשיבה דומה מנסה לעשות דורון אלמוג בעלי נגב, ממש לבנות בתים לידו, לבנות להם קהילת חיים. אז קהילת חיים או תמריץ מהסוג הזה יותר קל לנגב גליל לשים עליו כסף, כי נגב גליל כל הזמן שואל למה אני אשים לבניין? אני לא משרד הבריאות. ציוד רפואי מדי פעם הוא שם, אבל כשאתה אומר לו בזכותך יגיעו 100 משפחות ויקבלו ממך סיוע בשכר דירה וליווי ותמריץ חינוכי לילדים בעלויות של החינוך, אני חושב שיש לזה סיכוי לא פחות להצליח. << אורח >> יוסי: << אורח >> אז צריך להגיד שאנחנו כנראה קלענו לדעתם של גדולים כי זו המעטפת שפיתחנו. היום יגיע מנכ"ל משרד התיישבות והמשימות הלאומיות לטובת העניין הזה. הוא כבר הקצה לתכנון כמה מקבצים של קרווילות לקליטה מיידית של צוות, אבל הוא אומר שהוא לבד לא יכול לשאת בעניין הזה, הוא צריך את נגב גליל לידו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואל תתבייש לשים קרווילות פה באדמה שלך. אני אומר לכם, תגיעו למצב שיהיו לכם 50 דירות בתוך בית החולים, כי הרבה סטז'רים הם אפילו לא נשואים, אם תהיה לו דירה עם נוף לכנרת, עם הפרדה של גידור וצמחייה, באיזה מתחם אחרון ובקצה הוא לא ירגיש שהוא בבית חולים וזה יהיה נכס שלכם. אתם דיברתם על כלכליוּת, בסוף זה נכס מניב. ואם מישהו בכלל תרם לך חלק ממנו, אתה משכיר את זה ב-70%-60% ממחיר השוק ובאווירה. יש לך יתרון, יש לך אדמה ונוף. אם מישהו נתן לך 20 קרווילות, שים אותן פה ותקרא לה מגורי צוות חירום, מבחינת רגולציה. זה השם שתיתן לזה, מגורי צוות לחירום, זה יהיה מרכז הקליטה שלך של עובדים צעירים. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> שלום, שמרית בבאי, מנהלת שותפויות באשכול כנרת עמקים. יורם קרין מוסר לך ד"ש חמה, בגלל המפגש, כמו שיוסי אמר, הוא לא יכול להיות כאן, אבל הוא כבר אמר שנעשה את ה-follow up כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיברתי עם יורם אתמול. אבל מה זה התפקיד הזה? איפה זה? << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> אשכול כנרת עמקים, יש היום 12 אשכולות בכל הארץ, אנחנו אשכול של 15 רשויות. לפני שנה וחצי, סדר גודל, נוצר חיבור מאוד מאוד גדול בין בית החולים לבין האשכול באיזה שהיא הבנה שיש פה אירוע, יש פה אירוע שאפשר להסתכל עליו אזורית, אפשר להסתכל עליו בתור איזה שהוא מחולל, כמו שיוסי הציג, כמו שד"ר און הציג, איזה שהוא מחולל אזורי. זה משהו מאוד קונקרטי שקורה עכשיו. בעצם אנחנו מסתכלים על טווח קצר של שנתיים-שלוש ועל טווח ארוך שאפשר כבר לראות, ולכן הקבלתי או זרקתי לך ככה את הנושא של מִנהלת הדרום, אבל לראות איך זה שולח פיבוט לתוך החינוך, לתוך התעסוקה, לתוך המרחב האזורי השלם, מסחר, תעסוקה, הרבה מאוד נושאי רוחב. מתוך הזיהוי הזה נוצר חיבור מאוד מאוד גדול עם בית החולים. אני אספר שאנחנו במהלך מאוד גדול בטבריה של מוביליות חברתית יחד עם הג'וינט, ברור שזה אחד מהנושאים שצריכים להיות מדוברים שם וצריך להסתכל על הדבר בצורה רוחבית. לכן, כפי שאמרת, אנחנו מדברים על אירוע של איך לא רק קולטים את כוח האדם הזה, כלומר קליטה של כוח אדם זה באמת אחד הדברים שצריך לראות איך עושים את זה, אבל איך קולטים אותם בצורה כזאת שהיא גם תמנף את המרחב ואת האזור. איך קושרים פה קהילת רופאים. הסיפור של הפרא-רפואי, מקצועות הבריאות, יש הרי קושי ארצי היום, יש ממש חוסר ארצי במקצועות האלה, איך אנחנו עושים קשרים עם האקדמיה כדי להצליח למשוך לכאן אנשים שיבואו לעבוד במקצועות האלה. לכן הסיפור הזה, יוסי ואנחנו עובדים מאוד מאוד חזק על נושא של מִנהלת, בעצם איך אנחנו מצליחים לבנות סביב הסיפור הזה את כל הדברים, גם את הצרכים המידיים של קליטת כוח האדם, אנחנו מדברים על 30 תקנים עכשיו, אבל איך באמת מביאים את האנשים לכאן, איזה חבילה אנחנו יכולים לתפור של תעסוקה לבן הזוג - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא רוצה לבאס אתכם, אבל אני לא חושב שהמִנהלת זה כל הסיפור. אם עכשיו תפגשו את שר הבריאות או מישהו והוא ישאל אתכם מה הכי חשוב עכשיו לקדם והתשובה תהיה מִנהלת, אני לא יודע אם זו התשובה. אני תמיד רוצה שיהיה איזה כוח נוסף, אסטרטגי, שעובד רק על משימה מסוימת ומתכלל אותה, אבל צריך גם להיזהר בהדגשת הדבר הזה. המִנהלת היא ביי פרודקט של האירוע, היא לא האירוע. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> איך אתה רואה חיבור של משרדי ממשלה נוספים לדבר הזה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה המילה מִנהלת? נניח שיהיה למנהל בית החולים פה שני עובדים שאסור להם להתעסק בבעיות של היום אלא רק של מחר, זאת המנהלת הזאת, נכון? << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> לא, לאו דווקא, זו לא הכוונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה זה המִנהלת? אם זה יותר משני עובדים זה לא ראוי למימון. אני לא חושב שצריך לייצר פה איזה הוצאה – << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> לא, סליחה, איגום משאבים ממשלתיים. יוסי ינסח את זה יותר טוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבאתי החלטת ממשלה של 300 מיליון שקל, לא קיבלתי מִנהלת, הבאתי כסף. אבל איך הבאתי כסף, 300 מיליון? הבאתי שני עובדים שלא היו בעירייה, שהם עוסקים בעתיד ולא בהווה, חברה כלכלית, אסטרטגיה, ואז הוא יום ולילה בונה החלטת ממשלה. המילה מִנהלת יכולה פה להרתיע, היא יכולה להסיט את המוקד מהדבר עצמו. אם אתה אומר עכשיו זה ההון האנושי והציוד שחסר לנו ומעטפת לעובדים ובצד אנחנו צריכים איזה מִנהלת קטנה שתלווה את זה. אתם מבינים? זה גם מנגינה, זה לא רק תוכן של דברים. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> אז אולי ניסחתי לא נכון, אבל אפשר להסביר יותר טוב מה הכוונות. << אורח >> יוסי: << אורח >> קודם כל הפוקוס שלנו הוא באתגרים המידיים של הצטיידות ומעטפת תמריצים לגיוס ההון האנושי ואיתור האנשים שבכלל יהיו מוכנים להגיע. הזיהוי של המִנהלת הוא זיהוי לא רק של מרכז השיקום בצפון. הצפון מתמודד היום עם כמה אתגרים מאוד גדולים, לצד מרכז השיקום שנבנה פה יש מרכז יזמות וחדשות בעמק הירדן שמנסה להביא חברות הייטק ויש בית חולים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מכיר, כן, אבל מה זה המִנהלת הזאת, היא בשירות מי? בשירות מה? בשירות האתגר הזה, בשירות בית החולים, בשירות הצפון המזרחי? בשירות שלושה מיזמים? יש הבדל באיך אתה מתאר את הדבר. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> שאלת מה אנחנו רוצים בסופו של דבר. יש החלטת ממשלה, החלטת הממשלה היא - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד פעם, אני מאתגר אותך, אני אוהב שיש כוח אדם שחושב על העתיד, אני הראשון שהמציא את זה, זה כתוב בספר שלי, מי העובדים שרק מוציאים כסף, אגף חינוך, רווחה, הנדסה, נולדו לי עובדים, חברה כלכלית, אסטרטגיה, גיוס משאבים, קהילה, כל מיני עובדים שזה העתיד. אני יודע שצריך הון אנושי פנוי להובלת הדברים המורכבים, אין על זה ויכוח, אבל כשמתארים את זה בסוף זה מאוד משימתי. אמרת נגב, הקמת בסיסים, אז יש מִנהלת מעבר צה"ל דרומה, משימתה הייתה להקים את הבסיסים ולחבר אותם לקהילות והיא לא הייתה מצליחה בתפקידה. זה שהיא יודעת לדבר עם הערים ולהגיד כמה טוב שיהיה בסיס, זה לא מעניין את העירייה כשיש לה גירעונות והלוואות ואין לה עובדים. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> היא רוצה תקציב חינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא רוצה שבמנהלת הזאת אחד העובדים יהיה עובד עירייה, לא עובד מנהלת, נכון? אז עכשיו כשאתם מתארים את המערך התומך האסטרטגי למהלך הזה זה כיף לשמוע, אני חבר של מנש ושמיר ואני עוזר להם במקביל, אבל זה מוריד פוקוס מהדיון. אתה מבין שאתה מכניס לי עכשיו את מנש ואת שמיר? << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> מרכז חדשנות. << אורח >> יוסי: << אורח >> אלעד שמיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תאמין לי, אני לא אומר דברים שאני לא יודע, בכללי. אז אם עכשיו הכנסת לי אותם פה בדיון אני הלכתי לאיבוד. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> לא, אבל מִנהלת היא לא לאתגר אסטרטגי עתידי, היא למשהו מאוד מאוד מיידי ועכשווי, אנחנו מדברים על תוך שנה. << אורח >> יוסי: << אורח >> אני אתן לך דוגמה, זה שניים-שלושה אנשים. הפקולטה לרפואה זה לא מרכז שיקום, נכון? הפקולטה לרפואה בסוף תכליתה הייתה לקלוט צעירים מהצפון שיישארו בפריפריה, נכון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא חושב. << אורח >> יוסי: << אורח >> אבל זו ההגדרה של תכנית 'אילנות', בסוף זה יצירת עתודה רפואית - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 'אילנות' כן, אבל לא הפקולטה לרפואה. << אורח >> יוסי: << אורח >> לא, אני מדבר על תכנית 'אילנות' בפקולטה לרפואה. בשורה התחתונה רוב מכריע של בוגרי 'אילנות' לא נשאר להתגורר בצפון, עובר למרכז. כשמשרד הבריאות בדק למה, חלק מהעניין זה אותם חסמים, זה העובדה שלבני או בנות הזוג לא הייתה תעסוקה ולא היו הזדמנויות דיור שנתנו תשובה ומענה הולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור, אז איפה המִנהלת תהיה? << אורח >> יוסי: << אורח >> אז יש שותפות של שלושה אשכולות, אשכולות זה אומר כל גליל עליון מזרחי, מאשכול גליל עליון מזרחי דרך כנרת ועמקים ודרך מגדל העמק ועפולה באזור שותפים, שזה יהיה באחד האשכולות, שהמנהלת תשב באחד האשכולות ותיתן מענה לאתגרים של גליל מזרחי שמתמודד היום עם כמה משימות גדולות ולא מצליח לעמוד בהן, פשוט כי הוא לא מצליח להתגבר על חסמים. תנסה להביא רופא היום הוא יגיד לך שהוא רוצה לגור ב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אכביד עליך עוד יותר. זה האשכולות, אדוני. מה זה מִנהלת? הקימו אשכול, חסר בו עובדים? קח עוד עובד או שניים. אל תספר לי סיפורים. אדוני, יש אשכול גליל מזרחי, אמרת שהיה אשכול גליל מזרחי, יש גוף כזה, תן לו עוד שני עובדים. << אורח >> יסמין ארנון-מנשרוב: << אורח >> אני מתכללת הבריאות של אשכול נגב מזרחי והסוגיות שעולות בו, אני לא מחווה דעה על הקמת מִנהלת, אני רק אומרת שהסוגיות הן בתוך איזה שהוא אקו סיסטם אזורי והן קשורות אחת בשנייה. זאת אומרת המצוקה בכוח אדם רפואי, הבעיות להתגבר על פערי הזמן ותכנון על מנת לתת מענים לדיור. יש ביקוש לדיור, יש ביקוש גבוה, אבל אנחנו זקוקים למענים שהם מענים השלובים אחד בשני, גם בנושא של דיור, גם בנושא של שירותי רפואה, גם בנושא של השמה של תפקידים בכירים, אם זה לחדשנות, להייטק, לרפואה, יש פה מגוון של נושאים. אני רגע אומרת שגם תפיסה הוליסטית של גוף שלוקח תא שטח שהוא אפילו מעבר לגליל מזרחי, גליל מזרחי זה מהגולן עד גוש חלב, כנרת עמקים זה מהגולן והולך פה דרומה, ואז יש את גליל ועמקים ויש אפילו את בית הכרם וגליל מערבי, כולנו נמצאים באותו שטח וסובלים מהרבה מאוד בעיות דומות, אבל כל אחד הוא אורגן נפרד. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> אני חושבת שהסיפור הוא בעיקר התכלול. הסיפור הוא לא אסטרטגי והוא לא העתידי, כלומר הוא יכול להיות אסטרטגי ועתידי, אבל לא לזה התכוונתי, אם זו הכוונה שהובנה אז אני מתקנת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אני בעד אסטרטגיה ועתיד, אני לא נגד. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> אני גם, אבל אני חושבת שזה לא העניין, העניין הוא בדיוק הפוך. יש פה דחיפות של זמן, אנחנו מדברים על סדר גודל של שנה. יש שתי אפשרויות להתייחס לשנה הזאת, או שאנשים ייסעו מרעננה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הזמן, אנחנו הקצינו לזה המון, אבל אנחנו ניתן לך להגיד משפט. אצלנו בוועדה יש כזה רמז שנקרא משפטי סיום, ואז אם הוא לא מסיים אומרים לו משפט סיום. אבל תעשי משפטי סיום. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> אני אנסה לעמוד באתגר. הסיפור בסוף זה החלטת הממשלה, ואנחנו הולכים לכתוב את החלטת הממשלה ולהעביר אותה קדימה ולקדם אותה, זה הסיפור הגדול. אבל לצד הסיפור הגדול הזה רגע להבין איך אנחנו מביאים את משרדי הממשלה להתגבש יחד איתנו סביב אתגר משותף. אם אנחנו אומרים שיש פה אתגר משותף בסוף הרופא שיגיע, או הרופאה שתגיע תצטרך תעסוקה ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני אקח את המילים אתגר משותף ואני מציע לך שהאתגר הוא זה, כי ברגע שתגידי שזה הכול הלכת לאיבוד, ברגע שתגידי שזה גם מרכז החדשנות וגם פודטק בקרית שמונה, אז קיבלת את המערכת. << אורח >> שמרית בבאי: << אורח >> לא, מרכז השיקום הוא המוקד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז נניח צריך להעמיד את הפרויקט הזה על הרגליים עם מערך של הון אנושי וחיבור לקהילה וחשיבה בין-תחומית וכל מעגלי החיים, דיור, ילדים, בן זוג, בת זוג, כל זה, יש פרויקטור אחד, אז אולי ראוי לארבע-חמש שנים מִנהלת קטנה, שניים-שלושה אנשים שעוסקים בהצלחת הפרויקט, עוסקים בזה שהפרויקט הזה יתממש. לא רק לנסח החלטת ממשלה, לממש משהו ולבקש ממישהו, מי שמוכן לממן מִנהלת, אדרבא, ההון האנושי הזה יעזור לעשות את העבודה. אז אני חושב שאת הפרק הזה סיכמנו ואם אתם בונים על המִנהלת לנגב גליל או למי שזה לא יהיה ואתם ממוקדים בבקשה והיא ברורה, גם בכסף וגם במטרות, ומה יעשו האנשים האלה ואיך היא בנויה ותרצו עזרה שנדחף את זה אז אני אעזור לכם לדחוף את המִנהלת. אנחנו צריכים לסכם את הסיור. לי יש כמה דברים. << אורח >> ארז און: << אורח >> אמרת להתרכז בשני נושאים, לא יותר. אז אנחנו חזינו את זה וזה בדיוק מה שעשינו. האחד זה מרכז השיקום ואני חושב שמיצינו את הקידומים ואת הצרכים שלנו. הנושא השני זה בריאות הנפש, אנחנו רוצים לקדם פה את התקציב, את התכנון שהוא מאוד מאוד צנוע לשנה הזאת, אבל הוא יאפשר לנו לרוץ קדימה ולממש אותו בעוד חמש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי מגיעה לפה נציגת אוצר. << אורח >> יוסי: << אורח >> ב-22 לחודש, מיכל וולדיגר, סגנית שר האוצר ויעל, רפרנטית בריאות באגף התקציבים באוצר. << אורח >> ארז און: << אורח >> אז אלה שני הנושאים ותודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז קודם כל באופן כללי בשבח האכסניה, אני גם קלטתי את זה אצלי במשרד, כשבאים לבית חולים קטן עם קשיים, אפשר לתחזק אותו או אפשר להעיף אותו לעתיד. מה שאתם עשיתם פה, לא הלכתם על תחזוקה, הלכתם על פרויקטים מחוללי שינוי, ולא רק שהלכתם, זה כבר קורה במציאות. אז בשיקום אתם לקראת סיום והכרעה ובעניין של בריאות הנפש אתם בהתחלה, אבל חזקה על התהליך הזה שיהיה דומה למה שעשיתם בהיבטים של שיקום, בסוף הישגים הם של צוות שלם שמסור ומנהיגות. אז לך אני אומר באמת תודה על מה שהובלת כאן והטבעת חותם כבר, אנחנו נהיה מגויסים לחזון הזה גם בפרטים גם בתמונה הכללית. יש דברים שאני אצא למאבק ציבורי עליהם, למשל שאתם לא מממשים את היכולות שלכם בלתת טיפולים מסוג מסוים לחולי לב כשאחרים ממתינים חודשים, לזה אני אצא למאבק ציבורי. הפער של 400% בשיקום ובשיקום ילדים ייסגר יחסית טוב ואז נשאר לנו הפער של טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בצפון שאתם יכולים להיות אחד הגורמים שיטפלו בזה. אני אשמח שתקבלו את הרעיון של בתים, מגורי צוות חירום בתוך המתחם שלכם, גם עם יזמים כי יש פה בסיס כלכלי או סמי כלכלי. קק"ל אנגליה בנה כמה מבנים כאלה כשהוא מקבל את ההכנסה ואין לו בעיה עם זה. אני אחבר אותךְ ליונתן. אתה דיברת על הקרן של מרק גרביס, הוטברג, אז מרק הוא ממש חבר טוב, עבדנו ביחד הרבה שנים, רק תזכירו לי לזרוק לו מילה על הדבר הזה, כי יש להם כסף והוא יילך ויגדל, ההשקעות שלהם בארץ יילכו ויגדלו. גם ערן היה עובד שלי, אני גידלתי את ערן, הבאתי אותו לצפון במלחמת העולם השנייה. תתזכרו את הצוות שלי לנהל שיחה עם ערן ועם מרק על הדבר הזה. קרנות ביטוח לאומי, צריך להביא את מנהלי הקרנות הללו לכאן ואת מנכ"לית הביטוח לאומי ואפילו ב-40 מיליון, אולי היא יכולה לשים שלושה, ארבעה, חמישה מיליון בילדים. הם שמים כסף חד פעמי על תשתיות שיקום, על תשתיות חדשניות. צריך לראות מגוון דברים במה הם יכולים לסייע. אני אדבר גם עם מנכ"לית ביטוח לאומי ומנכ"לית הקרנות וזו תהיה משימה שלי. כספי תכנון למרכז בריאות הנפש, אני אדבר עם מיכל ויעל, אבל גם עם השר, כי אני חושב שהוא צריך פה להטיל את כובד משקלו. אני אפנה לשר גם על הטיפולים בנוירוכירורגיה, זה נראה לי בירוקרטיה שצריך לפתור אותה וזה חבל שלא תיתנו גם טיפולים נוירוכירורגיים. הרובוט, אני לא אתעסק איתו כי זה רגיש, אבל אתה תוציא להם מכתב. לגבי נגב גליל, תעדכן אותי מה אתה רוצה שאני אגיד לשר. אנחנו מאוד קרובים והוא מקשיב לי ויש בינינו הבנה שפרויקטים שהם חשובים לי מאוד הוא יתייחס אליהם ברצינות מאוד וזה יהיה אחד הפרויקטים. אז אתה צריך לעדכן אותי מה הבקשה הממוקדת משר נגב גליל ואני אתקדם לפי הדבר הזה. אנחנו נעשה אצלנו בוועדה דיון על מעמדה של החלטת ממשלה לקידום השיקום בצפון ומשם נראה מי יוכל להרים את זה, איפה זה אוחז. אני לא יודע אם נצליח להכניס את זה עד סוף המושב, אם יתפנה לנו איזה זמן להכניס דיון כזה עד סוף המושב, ננסה, אם לא, נעשה את זה בספטמבר. אבל עדיף למהר כי זה לא סובל דיחוי. תמצאו בי חייל של המקום הזה. איפה שנאבקים על צמצום פערים, איפה שיש אנשים ערכיים, איפה שיש מסירות נפש, אנחנו מרגישים מחוברים. אנחנו לא בממשלה, אבל יצא לנו להשפיע על מדיניות הממשלה כבר בכמה תחומים, מרכזי החוסן שלחצנו את הממשלה לפתוח ולתקצב נפתחו, אנחנו יודעים מתפקידנו באופוזיציה להשפיע במגבלות המעמד. תודה רבה לכולם, אני מודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>