פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 13 ועדת הפנים והגנת הסביבה 31/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 67 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, י"א בסיון התשפ"ג (31 במאי 2023), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023 << הצח >> - הכנה לקריאה שנייה ושלישית << הצח >> 2. הצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–2022, של חה"כ יוסף טייב << הצח >> - הכנה לקריאה ראשונה נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר אליהו רביבו זאב אלקין ניסים ואטורי אוהד טל מתן כהנא יוראי להב הרצנו חנוך דב מלביצקי יוליה מלינובסקי חברי הכנסת: יוסף טייב עודד פורר אריאל קלנר מוזמנים: אלי לוי – מנהל מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול דסי צנגן – לשכת מנכ"ל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול רפ"ק לירון קורן – ראש חוליית אינטרפול, חטיבת המודיעין, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים נדב גולני – רפרנט אוכלוסין, משרד המשפטים טאהר חסנין – מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יפעת שריקי – מנהל המחלקה המרחבית, משרד החוץ יובל אביעד זלדינג – ייעוץ משפטי, משרד החוץ נעה גנדלמן סיטבון – ייעוץ משפטי, משרד החוץ שמואל פולשיצ'וק – יועץ בכיר לראש "נתיב", משרד ראש הממשלה ייעוץ משפטי: תומר רוזנר ברק קיבוביץ' מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: הדר אביב רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, מ/1624 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה), התשפ"ג-2022, פ/1039/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני רוצה לפתוח את הישיבה בהרגשה של כלל ציבור התלמידים, הציבור החרדי והדתי, וגם הציבור הכללי כולו, כי למעשה כל אבל הוא דבר שגורם צער ויתמות, וכל התחושות האנושיות האלו הן חלק אחד, אבל עם פטירתו של מרן הרב אדלשטיין, זכר צדיק וקדוש לברכה, הדור הזה נמצא בחיסרון, בחסר גדול, והעבודה שלנו היא להשלים את החסר הזה בללכת בדרך שלו, בהסתכלות שלו. הרב אדלשטיין היה מנהיג של הציבור החרדי, אבל היה מנהיג גדול ודגול בכלל ישראל כולו, היה מחנך שהעמיד עשרות אלפי תלמידי חכמים, רבנים, מגידי שיעורים, דיינים; הוא אמר שיעורים בישיבת פוניבז', שהיא פאר הישיבות, האוקספורד של עולם התורה, כבר מגיל 22 או 23 הוא התחיל להגיד שיעורים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מייסד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מייסד הישיבה היה הרב כהנמן. הרב כהנמן זה סיפור בפני עצמו. זה אדם שאיבד את אשתו, ונדמה לי, שמונה או עשרה מילדיו בשואה. הוא הגיע לארץ ואמר, אני אקים כאן בגבעה, בבני ברק, איפה שהיום שוכנת הישיבה, את המקום שבו יהיו – הוא דיבר אז על מספרים אסטרונומיים של 100, 200, 300 בחורים, ובבני-ברק התהלכה השמועה שבעקבות השואה, נבך, הוא לקה בנפשו והוא לא כל כך מבין מה קורה. אבל הוא הראה לכולם שהלקות הזאת הייתה חלק מהבניין של עולם התורה, שממנו גדלו וצמחו. אתמול בהיכל הישיבה, כשהייתי בהספד, ישב שם ראש ישיבה שהיה גם ראש ישיבה שלי, וצעיר מאוד באופן יחסי, רק בן 88, והוא אומר לי, אני תלמיד של הרב אדלשטיין, כשאני הייתי בישיבה בתור בחור בן 15–16, הוא היה הר"מ שלי, ממנו למדתי. מעבר לעניין הזה, הוא הסתכל על כל החיים וכל הדור הזה היה מבחינתו כמו ישיבה אחת גדולה. עם כל גדלותו ועם כל זקנותו, ועם כל הדברים הללו, היה לו תמיד את הזמן לדבר עם כל בחור ולראות מה הקשיים שלו, ומה הדברים שהוא צריך, ואיך לתת לו טעם בלימוד התורה, ואיך לחזק אותו נפשית במשברים כאלה ואחרים, והייתה לו הנהגה מאוד אצילית, מאוד חדה וברורה. אנחנו כנציגי ציבור, כשהיינו מגיעים עם השאלות שלנו, יצאנו עם חיתוך מאוד ברור וקצר של דברים בסדר יומו הקצר, אבל רהוט וברור. זה חיסרון גדול לדור, אבל זו דרך החיים, והקדוש ברוך הוא בכל דור ודור שותל את ההנהגה, אבל באישיות של האדם הזה. אתמול דיברתי עם הרופא. אני הייתי בדרך לוועדה, ואז קיבלתי הודעה – החייאה במעייני הישועה לפני שזה התפרסם. זה היה לפני אזור, אז הספקתי והגעתי בדקות האחרונות של יציאת הנשמה. ואמר לי הרופא, שאני מכיר אותו אישית, ד"ר זחאלקה במעייני הישועה בטיפול נמרץ, וגם פרופ' סורקין – הוא אומר לי, תקשיב, נכנסתי לחדר שלו כמה דקות לפני, הוא אמר לי בוקר טוב, הוא שכב על המיטה עם הספר, הוא לא ידע לקרוא לזה גמרא, עם הפתק הקטן שהוא ישב והכין את השיעור שהוא רצה להגיד באותו יום. הוא אמר את השיעור בבית-חולים. שלושה תלמידים שלו היו מגיעים לבית-החולים, שומעים את השיעור, ואז באים לישיבה ואומרים את השיעור לבחורים. זה היה הנוהל בזמן הזה. הוא ישב וכתב לו. ואגב, התפרסם היום ב'יתד נאמן' מה שהוא כתב. והוא אומר, אחרי שתיים-שלוש דקות, הלכתי רגע לחדר אחיות, חזרתי ופתאום התחילה הקריסה. הוא פשוט נפטר כמו שהוא היה בחייו. דמויות כאלה, האנשים האלה שהם מובילי הדעה אצלנו, ואנשים עם ניסיון חיים, אנשים עם גדלות בתורה, זקן הוא מי שקנה חוכמה, אבל גם זקן עם מאה שנות הסתכלות על החיים זה דבר גדול, ולכן זו אבידה גדולה, ואנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שלא נשמע עוד שוד ושבר בעם ישראל. תודה רבה על הדבר הזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אגב, בכל הדברים האלה לא הזכרת איך קראו לו. הרי היה לו שם רוסי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר חלק שאתה כנראה יודע. הוא היה גנרל רוסי, בוא נקרא לזה ככה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הוא היה משלנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא נולד ברוסיה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא דיבר רוסית שוטפת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא דיבר רוסית שוטפת, אבל הייתה לו אצילות בריטית כזו שאני לא הצלחתי להבין מאיפה היא הגיעה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אסביר לך. כשהם עלו ארצה, אבא שלו לקח לו מורה למתמטיקה ולאנגלית, אז הרב אדלשטיין למד ליבה, גם מתמטיקה וגם אנגלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, יש לנו חידושים וכותרות מישיבת הוועדה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> והוא מברית-המועצות, הוא היה זוכה לדרכון אם הוא היה מגיע עכשיו? כנראה שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יצאת ידי חובה לנאום הפתיחה שלך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על סדר-היום: הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023, מ/1624, ממשלתית, הכנה לקריאה שנייה ושלישית; והצעת חוק הדרכונים (תיקון) (מתן דרכון לעולה), התשפ"ג-2022, פ/1039/25, של חה"כ יוסף טייב, הכנה לקריאה ראשונה. לפני שניתן לרשות האוכלוסין ומשרד הפנים להציג את החוק, ולאחר מכן לחבר הכנסת, ביקש יוראי הצעה לסדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אעשה את זה בקצרה. לפני כן, אני רוצה להצטרף לדברים שלך. אני חושב שהרב אדלשטיין לא רק לציבור מאמיניו ולחסידים הוא אבידה גדולה. מדובר במנהיג שהאמין כל חייו גם בדרכי נועם וגם בכל ישראל חברים. אני חושב שהוא היה מנהיג פורץ דרך במובן הזה, ואני מצטער מאוד בשם כל חברי הכנסת, לא רק בשם חברי יהדות התורה, על לכתו. אני מוסר תנחומים גם למשפחתו, גם למאמיניו וגם לכל הציבור בישראל – זה אובדן גדול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ובמעבר חד מאוד, התפרסם דוח לא טוב של ה-OECD ביחס לעמידה של ישראל ביעדים הסביבתיים שבהם הצבנו את עצמנו, במיוחד בראי ובהשוואה למדינות המפותחות, גם בהקשר של החלק של אנרגיות מתחדשות בתמהיל משק האנרגיה בישראל; בישראל הוא 5% בממוצע, והממוצע ב-OECD הוא 12%. כמעט 60% ממיני היונקים נמצאים תחת איום בישראל, וזה הערך הכי גבוה של מינים בסיכון ב-OECD. כלי רכב חשמליים יש פה רק 0.1%, והרבה יותר ב-OECD. הפסולת שלנו תרמה כמעט פי שלושה מהפליטות של גזי החממה ביחס למדינות ה-OECD. גם נושא עלויות ההטמנה וההטמנה מסך הפתרונות הוא מאוד-מאוד נמוך. אני יודע שהנושאים הללו חשובים לך. הם חשובים גם לי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם גם נמצאים על סדר-היום. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שיש לנו תפקיד קריטי ביכולת שלנו לפקח ולנווט את ישראל למקום הראוי שהיא צריכה להיות בו בהקשר של מאבק במשבר האקלים. זו לא סוגיה של ימין ושמאל או של אופוזיציה וקואליציה. כולנו צריכים להבין שהכדור שלנו מתחמם, ואנחנו צריכים לעשות מה שאפשר בשביל לוודא שלבני הדורות הבאים, וגם לנו, יהיה מקום ראוי לחיות בו מכל הבחינות. תודה לך, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל, אני מסכים לרוב הדברים שאמרת, אולי אפילו לכולם. חלק מהנושאים האלה נמצאים על סדר-היום, היו על סדר-היום ויהיו גם הלאה בישיבות מעקב שאנחנו נעשה. אין ספק שיש היום הרבה כלים שאפשר לעשות אותם, רק צריך לדאוג שיעשו אותם. את זה אנחנו נעשה כוועדה, במעקב אחרי הדברים, לראות שהדברים יוצאים, ואני אשמח לשיתוף הפעולה הפורה שקיים כאן בוועדה לצורך העניין הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה, יעקב. חה"כ פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בהמשך לדברי הפתיחה שלך, ובמנותק מנושא הדיון, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשתתף בצערך. אני יודע כמה היית קרוב לרב אדלשטיין ומה הוא היה עבורך, וגם עבור קהילה גדולה מאוד. למרות כל המחלוקות בינינו, ואני רוצה להאמין שהן מחלוקות לשם שמיים, זה בכלל לא קשור – מדובר באדם שחי 100 שנים, ואלה 100 שנים מהסוערות שחלקת האדמה הזו ידעה. סיפור החיים שלו בהרבה מאוד מובנים הוא סיפור של עם ישראל שחוזר לארץ ישראל ובונה בה את ביתו. אני רוצה להביע צער, ולהשתתף בצערך ובצער הקהילה, ובוודאי גם בצער המשפחה. ברוך דיין האמת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. יש לך הצעה לסדר? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מנצלת את האפשרות ואולי זה ייפול על אוזניים קשובות. ידעתי מי זה הרב אדלשטיין. האמת, לא ידעתי שהוא גרשון, כמו שהיה קרוי הסבא שלי. היה לי נורא מעניין לדעת מי הוא היה, וקראתי. הוא עלמה מברה"מ, נולד שם, אז אנחנו כבר במצב יותר טוב. יש לנו עוד מישהו משלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> היה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יוליה מצטערת שהיא לא פקדה אותו למפלגה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, תקשיבו, זה סיפור העלייה. היום ליוצאי ברה"מ יש איזשהו לאום לא טוב. אז כל פעם שאתם תרצו לפתוח פה על יוצאי ברה"מ שהם לא מספיק כאלה או לא מספיק כאלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> דקה, תן לי. כואב לי על זה, כי זה מעצבן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מייצגים את הליטאים. הליטאים זה ברה"מ. זה לא פולניה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז כל פעם שאחד מחברי הקואליציה, או בכלל בציבור, ירצה לפתוח פה ולדבר בגינויים או בשפה לא מתאימה – הרב אדלשטיין מקובל על כולם ומכובד על ידי כולם, ואהוב על כולם, אז תבינו מאיפה באנו, מאיפה קמה מדינת ישראל ומה היו אבני היסוד של מדינת ישראל. כפי שאמרתי לך, הופתעתי. אבא של הרב אדלשטיין הבין את המשמעות. היה לו מורה פרטי במתמטיקה ובאנגלית. מפה אני לוקחת את זה, לילדים שלי יש מורה פרטי למתמטיקה ולאנגלית. הכול טוב. שום דבר לא השתנה בשנים האלו. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יוליה, וגם את הדברים האחרים של הרב אדלשטיין את לוקחת? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי הבן שלה יקים ישיבה בחולון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כל, אני מודה לך על הדברים בכלל. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה רק מראה עד כמה אנחנו צריכים לשמור את הביחד הזה, ולא לפלג. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו הנקודה החשובה. איך אמרת קודם, צריך לדעת מאין באת, אבל צריך גם לדעת לאן אנחנו הולכים. אם את תתענייני, אני אדאג שתקבלי לא רק את קורות חייו, אלא גם את האמירות ואת הדברים - - - << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבנתי שהוא היה איש נעים הליכות מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעים הליכות בצורה יוצאת דופן, אבל מעבר לזה, הייתה לו השקפה ודעה ברורה מאוד בהרבה מאוד נושאים, והוא גם הסביר אותם. אבל זה בהזדמנות, אחרי הוועדה, נעביר לך את החומרים, ואני אשמח לשמוע בישיבה הבאה את התובנות. חה"כ אלקין, ביקשת גם הצעה לסדר? << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. ביקשתי אמירה על החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז חכה. נציג אותו ואז אני אתן לכם. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מבחינת הנושא שבו פתחת, אם אתה מאפשר להגיד עליו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אל"ף, אני מצטרף למה שאמר כאן כרגע יוראי, כי אני חושב שההערכה אליו חצתה את כל המחנות ואת כל העולמות הפוליטיים. יצא לי פעם לשבת לדבר איתו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ניחום אבלים זה חשוב מאוד. << דובר_המשך >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. אגב, באיזשהו שלב הוא התעקש לעבור לרוסית ואמר שהוא רוצה לבדוק את הרוסית שלו עדיין בסדר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גם רוסית אפשר. מסתבר שזו לא קללה, לדעת רוסית. הכול טוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לאן את לוקחת את זה? אני לא מבין. אני לא זוכר את עצמי תוקף אנשים יוצאי ברה"מ על היותם יוצאי ברה"מ. אני זוכר דברים אחרים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אותו לא שלחו בחזרה לרוסיה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת כמה תלמידי ישיבות, עולים חדשים, הם יוצאי ברה"מ? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מבין מה הייתה האבידה עם היו שולחים אותו בחזרה לרוסיה, כמו שאותנו שולחים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל חלק גדול מעולם התורה הליטאי, אם זה הרב שך ועוד קודם ואחר כך, הגיע מברה"מ. אם גילית את זה רק עכשיו, זו הבעיה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא גיליתי. את זה צריך לגלות לחלק מהאנשים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא לי, לשלמה קרעי תעביר את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה, חה"כ אלקין. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאפיין אותו, חוץ מדרך ארץ מופלגת ויכולת לנהל שיח עם אנשים שונים ועם השקפות שונות לחלוטין, עוד שני דברים ראיתי. האחד, זה החוזק. הוא היה איש עוצמתי וחזק מאוד במה שהוא האמין ובדרך שהוא הלך. והדבר השני, זה היכולת לקבל החלטות מורכבות מאוד. ראיתי את זה בקורונה, כשהייתי חבר קבינט הקורונה. אני זוכר אותו – הוא נוקט בצעדים ואומר אמירות שאף אחד בעולם של גדולי תורה לא העז לנסח בצורה כזאת חדה וברורה, וצריך הרבה עוצמה מנהיגותית כדי לעשות את זה, וראיתי את זה גם בצמתים אחרים, כולל כאלה שנושק לעולם הציבורי הפוליטי. זה תמיד עורר הערכה עצומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. נתחיל בדיון. מי נציג מינהל האוכלוסין? << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> שלום, אני דסי צנגן מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין. הצעת החוק מבקשת להחזיר את חוק הדרכונים לנוסח ולמצב כפי שקדם לתיקון מס' 9 לחוק, שהיה בשנת 2017. תיקון מס' 9 שלל משר הפנים את הסמכות שלא ליתן דרכון לעולה שלא השתקע בישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה היה עד 2017? << דובר_המשך >> דסי צנגן: << דובר_המשך >> עד 2017 – זה המצב שאנחנו מבקשים להחזיר אותו בתיקון הנוכחי – בשנה הראשונה עולה לא היה מקבל דרכון, והוא היה מקבל דרכון לאחר מכן, בכפוף להשתקעותו בישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכלל העולים? לא במקומות מסוימים, חלילה? << דובר_המשך >> דסי צנגן: << דובר_המשך >> לכלל העולים. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> תוך כמה זמן? << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> לאחר שנה, אם הייתה השתקעות בישראל, הוא היה מקבל דרכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה היה מעוגן שזה לאחר שנה? << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> לאחר שנה זה היה בהחלטת ממשלה עוד משנות ה-60 שקיבלה עיגון מסוים לזה בחוק בשנת 2002. בעצם זאת הייתה המדיניות מאז. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אסביר למה שואל. הצעת החוק הזאת הרי מעבירה את הסמכות לשר הפנים. היא לא קובעת מה פרק הזמן שאחריו הדרכון צריך להינתן אוטומטית. תיאורטית, בגלל שאותה החלטת ממשלה מן הסתם כבר לא רלוונטית כי מאז עבר החוק, מחר שר הפנים יכול להחליט שזה לא שנה, זה שנתיים, שלוש, ארבע, חמש? << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> לא. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הסמכות פה היא שלו. << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> גם קודם הסמכות הייתה קבועה בחוק באופן כללי, והייתה החלטת ממשלה משנת 64'. גם לאחר תיקון החוק, הכוונה היא לחזור לאותו מצב כפי שקדם ל-2017. זאת אומרת, לאחר שנה של השתקעות עולה יוכל לקבל דרכון. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז למה אתם לא מציעים את זה בחקיקה? << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> כי החקיקה הקודמת התייחסה לזה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל עוד פעם, החקיקה הקודמת זה היסטוריה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא התייחסה להחלטת ממשלה משנת 64', שכבר לא רלוונטית. עכשיו מגיעה חקיקה חדשה - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> למה לא לתקן את זה כמו שצריך? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נניח שאתם עושים תיקון, שאנחנו לא מסכימים לו, אבל נניח שאתם כבר עושים את התיקון, תעשו אותו כמו שצריך. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אם כבר עושים את כל ההסדר הזה מחדש. << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> אנחנו לא רצינו להרחיב ולסבך את החוק. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה מסבך פה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאב, תאמין לי, השאלה שלך הובנה לכולם. << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> המצב, כפי שקדם ל-2017, היה שלאחר שנה אנחנו נותנים. זה מעוגן בהחלטת ממשלה. אני לא חושבת שהחלטת הממשלה הזאת בטלה, וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות גם לאחר התיקון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומר היועץ המשפטי שהיא כן בטלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברור שהיא בטלה. החוק ביטל אותה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החוק גובר על החלטת ממשלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אז היא כבר לא רלוונטית. והחלטת הממשלה הזאת כבר בטלה. זאת אומרת, אם אתם עושים את זה עכשיו, זה לקונה, זה לא קיים. לא שנה ולא שנתיים. << דובר >> דסי צנגן: << דובר >> כל הדברים האלה, כמו שאתם רואים, לא היו מעוגנים בחוק לפני 2017. בהתאם להנחיות ולנהלים זה המצב שיהיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אשלח אתכם אחר כך לשיעורי בית. תוך כדי הישיבה אני אבקש שתבדקו את הנקודה הזאת. אני רוצה תשובה עליה. אבל תמשיכי להסביר מה הצורך של זה, מעבר לזה שהיה פעם וחזר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> גם על פעם יש לי שאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, חברים, אתם עוזרים לי לנהל את הישיבה. זה אחלה. תנו לי דקה. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> הזמנת אותנו בשביל זה. לא? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זהו, שכן אבל לא. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> את יוליה הוא הזמין בשביל זה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס לנקודה שהעלה חה"כ אלקין. החשש של חה"כ אלקין הוא שעם הסמכות שאתה נותן לשר הפנים, הוא יוכל להחליט מחר שאחרי חמש שנים אני רוצה לתת דרכון לעולה. זאת אומרת, יש לנו חשש ששר הפנים ישתמש בסמכויות שלו בצורה קיצונית או בצורה שלילית. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודע אם קיצונית או לא קיצונית. יהיו לו נימוקים כבדי משקל. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא משנה. תהיה לו החלטה בנידון. היום, לפי החוק הקיים, שר הפנים יכול להחליט אחרי 12 חודש שלא נראה בעיניו שאותו עולה ראוי שיקבל את הדרכון, והוא יכול גם לפסול לו את זה. זאת אומרת, סמכות השר היא לכאן ולכאן. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. יש הבדל מאוד גדול. אפשר להגיב על זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש פה משהו שמצד אחד הוא דבר מאוד ספציפי, כי הרי בסוף זו החלטה אישית על כל בן אדם, וזאב שאל אם זו מדיניות שתהיה מעוגנת באיזשהו מקום. הדרך זאת הדרך, וכמובן שיש בה יוצאים מן הכלל. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש הבדל גדול מאוד, חה"כ טייב, בין ברירת המחדל לבין החלטה פרטנית של שר. כששר מקבל החלטה פרטנית, הוא צריך לנמק אותה, אפשר לערער עליה משפטית. יש תהליכים שהאזרח יכול להגן על עצמו. לעומת זאת, אם באופן כללי ההחלטה היא גורפת במסגרת סמכות שניתנה לו בחוק – למשל, שר הפנים מחליט לא לתת בשנה הראשונה, אז כבר קשה מאוד לערער על זה. כנ"ל אם תהיה החלטה פנימית של שר הפנים שבמקום שנה יגיד שלוש שנים או חמש שנים. לכן, יש הבדל גדול בין סמכות שמוקנית לשר הפנים לסרב לבקשה ספציפית לבין ברירת מחדל שהחקיקה והנחיות פנימיות של שר הפנים מייצרות. ולכן אני אומר כהערת אגב, וראיתי שהיושב-ראש הבין בדיוק לאן אני מכוון, שאם כבר מתקנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבין, כן. הסכים, עוד לא. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על הבין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבין, כן. יש שיפור ביכולותיו של היושב-ראש. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה כמו בינה מלאכותית - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאב, תאמין לי שהבינו גם אותך. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל גם לי יש שאלה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל רגע, היא לא סיימה עדיין. אני רוצה לשים את כל הנקודה על השולחן, ולא רק את הדבר הטכני, מה עושים ומה עשו אז ומה עושים היום. למה עושים? אולי לא צריך לעשות? << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל יש לי שאלה חשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אתן לך. אבל מטעמים טכניים, מאחר שאנחנו דנים על שתי הצעות, גם הצעת חוק פרטית וגם הצעת חוק ממשלתית, אני רוצה להעלות להצבעה את המיזוג של ההצעות. חה"כ טייב, אני אתן לך לדבר אחר כך, אבל דבר אחד אני כן צריך לדעת עכשיו, שאתה מתחייב שזה יהיה בתיאום עם הצעת החוק הממשלתית. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> ברור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> וכמובן שזה כפוף לאישור ועדת הכנסת, מכיוון שמדובר בהצעת חוק טרומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המיזוג כפוף לאישור ועדת הכנסת. << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רגע. זו החלטה שאנחנו צריכים התייעצות סיעתית לגביה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יבוא אחר כך על חשבון - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, רגע. לא אהבתי את זה. אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. זה יכול לבוא על חשבון הסברה שאתם רוצים. אני צריך לקצר יותר. אני מוכן לתת לך את חמש הדקות האלה להסברה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא עושה לנו טובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, ב-9:36 חוזרים לדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:31. << סיום >>