הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני

<פרוטוקול מס' 317>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 9:00

<סדר היום:>
<הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון - הוספת תפקיד של קידום הוראות הנוגעות לבטיחות האש וההצלה), התשע"ד-2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
דוד אזולאי – מ"מ היו"ר

דוד צור

<מוזמנים:> 
	חיים תמם
	–
	בטיחות אש-כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

	קרן גלאון
	–
	סגנית יועמ"ש כב"ה - כבאות והצלה, המשרד לביטחון פנים

	אפרת ליפשיץ
	–
	ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

	ליאנה מגד
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	יוחאי וג'ימה
	–
	ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

	שלומי לביא
	–
	חבר מזכירות, ארגון הכבאים בישראל


<ייעוץ משפטי: >
עידו בן-יצחק

<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
הילה מליחי

<הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון - הוספת תפקיד של קידום הוראות הנוגעות לבטיחות האש וההצלה), התשע"ד-2014>
<היו"ר דוד אזולאי:>
רבותי, בוקר טוב לכולם. אני פותח את הדיון של ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. הנושא שעל סדר-היום: הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון - הוספת תפקיד של קידום הוראות הנוגעות לבטיחות האש וההצלה), התשע"ד-2014. הצעת החוק של חבר הכנסת דוד אזולאי. ההצעה הזאת באה בעקבות הדיונים שהיו בוועדת המשנה. זאת ההזדמנות להגיד לחברים כאן שוועדת המשנה, שהוקמה על-ידי יושבת-ראש ועדת הפנים, חברת הכנסת מירי רגב, תפקידה הוא, בין היתר, לראות איך חוק שירותי הכבאות מיושם הלכה למעשה, בהתחשב בעובדה שכבר כשנה החוק הזה עובד. אני חייב לציין שבמסגרת הדיונים הראשונים כבר גילינו כמה דברים, ואחד מהם זו הלקונה הזאת בחוק. החוק אומר שהרשות הארצית לכבאות תעסוק לא רק בבטיחות אש, אלא גם בהדרכה והוראה בעניין הזה. הייתי מבקש את ההתייחסות של גורמי המקצוע. בבקשה, חיים. 

<חיים תמם:>
לגבי התקנות הקיימות, כשאני מדבר על אמצעי כיבוי, זה משהו ספציפי מאוד. רצינו להרחיב את זה, כמו שאתה הגשת את ההצעה, לסידורי בטיחות האש. אני אתן דוגמאות. לדוגמה, גילינו שלוחות חשמל גורמים לא מעט לשריפות. יש תקנים בעולם – בארצות-הברית, באירופה – שיודעים ליצור לוחות חשמל שפחות נשרפים. הם עשויים מחומרים בלתי דליקים וכן הלאה. רצינו ליישם את זה בארץ, והיה קושי, כי אומרים שאין לנו סמכות מבחינה חוקית. דוגמה נוספת, מזגנים. עלינו על תופעה במזגנים שיש קופסת חיבורים שם שגורמת לשריפה. ראינו שבתקנים אחרים שקיימים, לפי התקן האמריקאי יש איזושהי קופסה שאוטמת ועשויה מחומרים בלתי דליקים, ורצינו ליישם את זה במזגנים שנרכשים בארץ. שוב, נתקלנו בקושי. לכן אמרנו שיש צורך להרחיב את זה. אני אציג כאן את עיקרי הפעילות שלנו ואת תפקידי הרשות הארצית לכבאות והצלה בתחום בטיחות האש והחקירות, ונבין את החשיבות של המינוח סידורי בטיחות אש, ולא רק אמצעי כיבוי. 

הפעילויות שאנחנו עושים – קודם כל, כל בניין, מבנה או מתקן שהולך לקום בארץ, התכניות מגיעות לרשות הכבאות. הם עושים קודם כל בדיקה של התכניות. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
זאת הנחייה של הרשויות המקומיות ושל הוועדה הארצית לתכנון ובנייה? נציגים שלכם, של רשות הכבאות יושבים בוועדות לתכנון ובנייה?

<חיים תמם:>
יושבים בוועדות מקומיות של תכנון ובנייה. מה שקורה, בכל מקרה, הוועדה המקומית מפנה את עורך הבקשה, את היזם, לקבל את האישור של הכבאות. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
זה אחד מתנאי קבלת היתר הבנייה?

<חיים תמם:>
זה אחד מתנאי קבלת היתר הבנייה. 

<דוד צור:>
המפקח, המהנדס או מישהו מחויב לזה על-פי אמות המידה המקצועיות שלו?

<חיים תמם:>
מחויב לזה. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
דוד, העניין היום הוא בוועדה לתכנון ובנייה. בדרך כלל ישב נציג של שירותי הכבאות, לכן שאלתי. אני שמח לשמוע שהיום אי-אפשר לקבל היתר בנייה - - -

<דוד צור:>
אני אלך עוד יותר קדימה, נאמר שהתכנון אושר והכול בסדר, בסוף צריך מישהו שמפקח על זה וגם נותן בסוף את הטופס - - -

<חיים תמם:>
אוקיי, אז כאן יש את התהליך, זה בדיוק מה שאני אומר. קודם כל, יש בדיקה של התכניות. זאת אומרת שהתכניות מועברות לרשות הכבאות. היזם צריך להגיע עם התכניות – אותו מהנדס, עורך הבקשה, האדריכל – לרשות הכבאות. הוא מקבל ממנה את האינפוט לגבי התכנית. הוא בודק אם יש את המערכות הנדרשות, את הציוד הנדרש, הפתחים, המעברים, כל מה שקשור לסידורי בטיחות האש – השילוט, ההכוונה, כל מה שנדרש במבנה מבחינת בטיחות האש. לאחר שהוא בודק את התכניות, הוא קובע אם צריך השלמות. אם חסר חדר המדרגות – הרבה פעמים אנחנו מגלים שמתכננים את המבנה עם חדר מדרגות אחד כשהמבנה לפי התקנות צריך להיות עם שניים. מי שבודק את זה ומי שקובע את זה זו הכבאות. אותו מהנדס שנמצא במדור מניעת דליקות בתחנת הכיבוי האזורית בודק את התכנית ורואה את הצורך הזה. 

<דוד צור:>
מבחינת תִקנון, אתם מצליחים לעמוד בבדיקות של כל המבנים?
<חיים תמם:>
כן. כן, עומדים בצורה מלאה. 

<דוד צור:>
התקן מלא?

<חיים תמם:>
יש בעיית כוח אדם. זה שיש מחסור בכוח אדם - - - 

<היו"ר דוד אזולאי:>
הנושא הזה עלה בוועדת המשנה. 

<חיים תמם:>
אתמול הייתי בקורס. יש לנו קורס של מפקחי מניעת דלקות. קלטנו 27 הנדסאים ומהנדסים שעוברים קורס אצלנו בנושא בטיחות אש, שהם ייכנסו למערך מניעת הדלקות של בודקי התכניות וכן הלאה. יש את העניין של בדיקת התכנית. לאחר בדיקת התכנית וקביעת סידורי הכבאות המתאימים שנדרשים – שנגזרים מחוקים, תקנות ותקנים – היזם לוקח את התכניות והולך לבצע. אם זה בניין מורכב, אנשי המניעה שלנו מגיעים במהלך הבנייה מספר פעמים כדי לוודא שהכול מבוצע בהתאם לתכניות. יש את השלב הסופי שנקרא אישור לפני אכלוס. הכבאות מגיעים לבניין, עורכים ביקורת על-פי התכנית. אם תוכננו מערכות הוצאת עשן, גלאים, מתזים, פתחים וכן הלאה – מוודאים שכל המערכות האלה באמת על-פי התכנית. ואם הכול עומד בתכנית, הבניין הזה מקבל אישור כבאות לאכלוס. מי שנותן את אישור האכלוס זו הרשות המקומית. זה השלב הראשון. אם זה בניין מגורים, אז הוא ממשיך לחיות כבניין מגורים. אם זה עסק, יש את הביקורות השנתיות שאנחנו עורכים, ואז בודקים מדי שנה שאכן מתחזקים את המערכות, שלא עשו שינויים. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
יש עלויות. כשמדובר על בתים פרטיים, אתם גובים אגרה?

<חיים תמם:>
בבתים פרטיים כרגע - - -

<קריאה:>
על התכנון והבנייה?

<חיים תמם:>
על תכנון ובנייה, ודאי. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
על האישורים?

<חיים תמם:>
כן. על האישורים של הכבאות, על הבדיקה של התכניות ועל הביקורות. 

<דוד צור:>
מהיזם. 

<חיים תמם:>
מהיזם. הוא משלם בהתאם לתקנות. יש תקנה לגבי גביית אגרות לשירותים של כבאות לפי מטראז'. 
<היו"ר דוד אזולאי:>
אבל אתם מסונכרנים מול הרשות המקומית.

<חיים תמם:>
כן. זה העניין של הביקורות, זה הסעיף הבא, שכתוב כאן: ביקורות מניעת דליקות וביקורת אכלוס. אחר-כך יש את העניין של הגנה על יישובים מפני שריפות יער. אם יישוב נמצא בתוך יער ויש סכנה שאם תהיה שריפה ביער הוא יסכן את היישוב, אז אנחנו דורשים את ההגנה. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
של מי הדרישה הזאת?

<חיים תמם:>
זו דרישה של הכבאות. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
כן, אבל ממי? מהרשות המקומית או מהיזם?

<חיים תמם:>
לא, הדרישה היא של רשות הכבאות המקומית שמופנית לאותו יישוב. יש כאן את נציב היישובים. הם מבצעים את זה. מי שבדרך כלל מבצע את זה הם בדרך כלל קק"ל או רשות הטבע והגנים הלאומיים, וכן הלאה. היערות והשטחים האלה שייכים להם ואז זה לא נופל על היישוב, אלא זה נופל על מי ששייך לו היער. הוא צריך ליצור את פסי החיץ, את פסי הבידוד. כמובן, אנחנו מטפלים בחומרים מסוכנים, מפעלים ביטחוניים. בשל החוק החדש, אנחנו פועלים גם בתוך צה"ל. קיימנו כבר מספר מפגשים, נעשה שם סקר.
<דוד צור:>
מה עם מעכבי בעירה? כל מה שאנחנו רואים במוצרים שמיובאים או מיוצרים? ראינו למשל מזרונים שנשרפים, עץ, דקים, כל מיני דברים כאלה אתם עוסקים במניעה הזאת? החוק מצוין, כי הוא בא לתת מניעה לדבר הזה. 

<חיים תמם:>
בנושא מעכבי בעירה – בניתוח הנתונים של השנים האחרונות, ראינו שהרבה אנשים נהרגים כתוצאה משחרור הרעלים, העשן והפיח של המזרונים. אז אמרנו שהמזרונים צריכים להיות עמידים. אנחנו לא קבענו סוג מעכב בעירה. אמרנו שהמזרון צריך לעמוד באש. הדבר הזה קיים גם באנגליה וגם בארצות-הברית. היום זו דרישה של שתי המדינות האלה, ויש מדינות נוספות. שתי המדינות האלה דורשות. אנחנו דרשנו שהמזרונים יעמדו באש. אפשר להשיג את זה באמצעות חומרים שונים. כרגע מדברים על איזשהו חומר שהוא בעייתי כנראה, הברום, שיכול להיות שהוא מזיק לבריאות. יש כרגע פעילות שלנו מול משרד הבריאות. אנחנו נגיע לפתרון לעניין הזה של מעכבי הבעירה.
<היו"ר דוד אזולאי:>
חיים, בוא נתקדם.

<חיים תמם:>
אנחנו מטפלים בערעורים. אני אמשיך הלאה. אנחנו קובעים סטנדרטים ודרישות, כתיבת תקנות ונהלים, הנחיות מקצועיות, מחקר ופיתוח. נניח בשריפה של אוטובוסים עלינו על בעיה, אז פיתחנו את הנושא של מערכת כיבוי לאוטובוסים. היא אמורה עד סוף החודש הזה להיחתם על-ידי מכון התקנים, ויתחילו להתקין באוטובוסים. דיברנו על הסברה לציבור שאנחנו צריכים לפתח. ייעוץ מוקדם ואישור אירועים, אירועים תחת כיפת השמיים, אירועים פתוחים, ייעוץ לאזרח בכל מיני בעיות שמעלים – במצב כזה, מה אנחנו עושים בנושא בטיחות אש? הדרכות במפעלים. הנה, ראינו את אירוע השריפה האחרון בקיסריה עם הפלסטיק. שוב, אם היה טיפול של המפעל בהתחלת השריפה, יכול להיות שכל האירוע הזה היה יכול להימנע עוד בתחילתו. ויש את הנושא של החקירות. אלה הפעילויות שלנו. אלה הדברים. יש כאן מצגת שמתארת את כל מכלול הפעילויות שנעשות בתחום הבטיחות ואת החשיבות שתהיה לנו את הסמכות לקבוע סידורי בטיחות אש ולא רק ציוד כיבוי, רק מה שספציפי ומצומצם – גלאים, מתזים וכן הלאה. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
חיים, תאמר לי בבקשה, מה קורה כאשר יש חילוקי דעות בינכם לבין היזם או בינכם לבין הרשות המקומית? מה הנוהל במקרים כאלה?

<חיים תמם:>
במקרה שיש אי-הסכמה בין היזם לבין אותה רשות כבאות, יש שתי סמכויות ערעור. יש סמכות ערעור אחת במסגרת מפקד המחוז. אם לא מגיעים להסכמה יחד עם היזם, אם היזם מתנגד, יש סמכות ערעור לנציב. אני בדרך כלל מטפל בעניינים האלה. ואז מתקבלת החלטה. יש נושאים שמועלים לנציב, כשיש בעיה של אי-הסכמה ויש התנגדויות, ואז מתקבלת החלטה. בדרך כלל זה מגיע לידי הסכמות במהלך הטיפול בערעורים. במקרים חריגים זה מגיע למצב של לצורך לכפות את הדבר הזה. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
כאשר יש אי-הסכמה בינכם לבין הרשות המקומית?

<חיים תמם:>
אני לא נתקל בבעיה הזאת. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
לא נתקלתם אף פעם בדבר כזה? אוקיי, תודה רבה חיים, אני מודה לך. נציג השלטון המקומי, בבקשה. 

<יוחאי וג'ימה:>
קודם כל, אני רוצה לציין שיש שיתוף פעולה בינינו לבין - - -

<היו"ר דוד אזולאי:>
כבר נפגשתם אחרי ישיבת ועדת המשנה? 

<יוחאי וג'ימה:>
כן, ישבנו. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
אתם צריכים לדווח לנו, אתה זוכר את זה. 

<יוחאי וג'ימה:>
כן. אני רוצה לסייג את הדברים האלה, מאחר ומדובר בהוצאות כספיות, שלפעמים הן חד-פעמיות והן כבדות. אני אתן דוגמאות לשני מקרים. לדוגמה, בבתי ספר – זה נקרא מכ"ר 523. ביקשו להתקין גלאי עשן בבתי ספר, לא רק חדשים, אלא גם את הישנים. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
בנוסף. 

<יוחאי וג'ימה:>
גלאי עשן. חדשים – משרד החינוך מתקצב, אז הוא מתקצב גם את הנושא של כיבוי אש, כלומר, אם יש תקנות חדשות. לגבי הישנים, זה כבר שייך לרשות המקומית. מדובר במיליונים רבים. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
אז תוותרו על בתי הספר החרדים. אל תשימו שם, זה יחסוך הרבה כסף. בקייטנות עשיתם את זה, אז אין לכם בעיה גם עם זה. סתם אמרתי, תמשיך. 

<יוחאי וג'ימה:>
אתה יודע, ההערה הזאת היא לא בשבילי. אני לא מתעסק עם זה. לכן אני אומר ששם צריך גם לקחת בחשבון שיש זמן להיערכות או זמן להשיג את הכספים האלה, זה כמה שנים. פנינו לרשות והם נתנו שלוש שנים. בדבר שהוא דומה, למשל בנושא של הנגשה, כשהחליטו שהולכים על המבנים הישנים, המדינה תקצבה חלק מזה. פה אף אחד לא תקצב, לכן ביקשנו מהם - - -

<דוד צור:>
הנגשה זה לא חיי אדם. זה חשוב, צריך את זה. 

<יוחאי וג'ימה:>
זה חשוב, אבל עדיין, זה משהו שהולך אחורה, מבנים שכבר קיימים שלפעמים אתה צריך לעשות בהם שינויים הנדסיים. 

<דוד צור:>
הכול ברור. 

<שלומי לביא:>
אתה יכול להוסיף גלאים עליהם. 

<יוחאי וג'ימה:>
על מה?

<שלומי לביא:>
על אותם מבנים חדשים.  

<יוחאי וג'ימה:>
אנחנו עושים את זה. 

<דוד צור:>
לא, הוא מדבר על הישנים. 

<יוחאי וג'ימה:>
אני מדבר על הישנים.

<היו"ר דוד אזולאי:>
מה הוא יעשה עם הישנים? 

<יוחאי וג'ימה:>
קיימנו ישיבה עם חיים והגענו שם - - -

<חיים תמם:>
אני אעדכן. 

<יוחאי וג'ימה:>
אני אסיים. אחרי שעשינו אומדן כמה עולה למתקן בית ספר ישן כזה, ישבנו עם חיים וקיבלנו אורכה לעוד שלוש שנים כדי שאפשר יהיה להיערך לכל הנושא הזה. מה שהוא בסיכון, כמו גני ילדים, לעשות את זה במידי. 

<דוד צור:>
מה העלות של בית ספר יסודי נורמלי?

<יוחאי וג'ימה:>
בית ספר נורמלי נע בין 300,000 ל-500,000 שקל. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
תלוי כמה כיתות, תלוי מה גודל בית הספר. 

<חיים תמם:>
נשמע לי - - -

<יוחאי וג'ימה:>
אתה ישבת איתי, היינו יחד בטלפון עם קבלן שדיבר על זה. לגן ילדים למשל, זה 10,000 שקל.

<דוד צור:>
אני לא בטוח ששלוש שנים זה דבר חכם לעשות. אני אומר, חיסכון של יום עצמאות אחד עם זיקוקי דינור וכמה זמרים שיעלו על הבמה לעומת בתי ספר שחשופים לגמרי. אין הבדל בין בית ספר חדש לבית ספר – ילדים נמצאים שם ושם. אני לא מבין את ההבחנה הזאת. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
אבל דוד, אתה לא יכול להטיל על הרשויות המקומיות - - -

<דוד צור:>
אני לא אמרתי, אז שיהיה מצ'ינג, לא יודע. 

<יוחאי וג'ימה:>
אין מצ'ינג. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
הרשויות המקומיות היום גם ככה מתמודדות עם קשיים תקציביים גדולים. כשאתה מטיל עליהם דבר כזה, אתה צריך להגיד להם מאיפה המקור התקציבי. 

<דוד צור:>
זה חוסר אחריות. אפשר להתחיל מהחרדים ואחרי זה לעבור לחילוניים, אבל צריך להתחיל. 

<חיים תמם:>
מה שעשינו במקרה הזה, ניתחנו את הסיכונים. עשינו מעין הערכת סיכונים. אמרנו, איפה שיש סיכון – נניח במבנים תת-קרקעיים – זה יהיה מידי. אם זה מבנים מעל שלוש קומות, זה יהיה תוך שנה. איפה שזה חד-קומתי והסיכון נמוך יותר – במתן הארכה לשלוש שנים עשינו את זה לפי רמות סיכון.  

<היו"ר דוד אזולאי:>
אולי כדי להניח את דעתו של חבר הכנסת דוד צור – אני מבין שלמקומות האלה אתם נדרשים להכניס ציוד חדש. אבל ישנו ציוד ישן שהוא אפקטיבי. 

<יוחאי וג'ימה:>
כן. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
אתה שומע, דוד?

<יוחאי וג'ימה:>
יש מטפים ויש - - -

<היו"ר דוד אזולאי:>
זה לא שזה ריק לגמרי ואין שום אמצעי הגנה. 

<יוחאי וג'ימה:>
לא, לא, לא, זה משהו שהוא תוספת. 

<חיים תמם:>
אבל הדוגמה שהוא הביא זה ציוד כיבוי וזה לא התיקון שאתה רוצה לעשות. יש לזה חשיבות. אנחנו נפגשנו איתם, באו הנציגים של הרשויות ואמרו יש לנו קושי לעמוד. למרות שאנחנו מראש, כשנתנו את הדרישה, לא אמרנו להם תעשו את זה מידי. נתנו אז בהוראה – וזה היה בהסכמה עם משרד החינוך – כמה שנים. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
כשמדובר במבנים חדשים, הדרישה שלכם היא צודקת, ועל זה בוודאי שאסור להתפשר, במיוחד כשמדובר במוסדות חינוך או במוסדות ציבור למיניהם. כשמדובר בהוצאת המתקנים הישנים לעומת החדשים – וקיימים כרגע מתקנים ישנים – אני חושב שזה זמן סביר לאפשר לרשויות המקומיות להתארגן. 

<דוד צור:>
כמה כסף זה בסך הכול אם עושים את - - -

<יוחאי וג'ימה:>
אני אגיד לך את המספרים. יש 18,000 גני ילדים ו-4,500 בתי ספר. מתוך 18,000 גני הילדים – גני הילדים התחילו להתקין גלאי עשן לפני חמש-שש שנים בלי ההוראות. נגיד שיש היום בסביבות 13,000 גני ילדים. בבתי הספר, אני מעריך שהישנים זה בערך - - -

<דוד צור:>
כמה כסף זה?

<יוחאי וג'ימה:>
תעשה מכפלות, נגיד שבית ספר זה 200,000-100,000 שקל, ו-10,000 לכיתת גן. 

<דוד צור:>
אתה מחזיר אותי לדרך, אתה רוצה שאני אכפיל את המכפלות. כמה זה בראייה הארצית, 30 מיליון, 40 מיליון שקל?

<יוחאי וג'ימה:>
הרבה יותר. 

<דוד צור:>
הרבה יותר?

<יוחאי וג'ימה:>
כן. אני אעשה חשבון. 

<דוד צור:>
"מפעל הפיס" לדעתי – במצ'ינג כזה - - -

<היו"ר דוד אזולאי:>
לא, ל"מפעל הפיס" יש קריטריונים. 

<יוחאי וג'ימה:>
"מפעל הפיס" בונה מבנים חדשים, הוא לא עושה בישנים. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
ל"מפעל הפיס" יש קריטריונים קשיחים מאוד, מה ששייך למוסדות חינוך. 

<יוחאי וג'ימה:>
לגבי הגנה על יישובים, יצאה עכשיו תכנית של כיבוי אש. הייתה לנו פגישה על זה עם שחר איילון. היה מצב שראש רשות הגיע לשימוע אצל שחר איילון כי לא היה לו איך לגייס את הכסף המדובר במשך שלוש השנים האחרונות. עכשיו אנחנו עושים מהלך גם עם "קרן קיימת לישראל". זה לא רק יערות ששייכים ל"קרן הקיימת". מי שבעל הנכס בחוק הוא זה שאחראי למתקן. זה המון כסף. עכשיו קיבלנו את המיפוי של כיבוי אש לגבי כל היישובים עצמם. אנחנו רוצים לקיים ישיבה עם "קרן קיימת לישראל" ולראות איך הם מסייעים לנו גם בנושא הזה. למשל, בקריית טבעון, מדובר על שלושה מיליון שקלים הוצאה חד-פעמית, אבל זה במכה אחת. ולכן גם שם אנחנו רוצים לראות מה הדברים שנחוצים לעשות עכשיו ומה אפשר לעשות בפריסה של שנתיים-שלוש כדי לראות איך מתקדמים עם זה. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
תודה, יוחאי. הנציגים של משרד המשפטים רוצים להוסיף משהו?

<ליאנה מגד:>
אנחנו מסכימים להוספה הזאת. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
עוד מישהו רוצה להוסיף? אז בבקשה, ניגש להקראה. 

<עידו בן-יצחק:>
אני מקריא מתוך הנוסח שמופיע בדף הלבן, שההערות של הרשות לכבאות מוטמעות בתוכו. 

"תיקון סעיף 4 –

1.
בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012 (להלן – החוק העיקרי), אחרי בסעיף 4(ב)(6) יבוא "(6א) תקדם הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה".   

תיקון סעיף 42 –
2.
בסעיף 42(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "התקנתם של אמצעי בטיחות אש והצלה בנכסים לסוגיהם" יבוא "סידורי בטיחות אש וההצלה בנכסים לסוגיהם, לרבות התקנתם של אמצעי בטיחות אש והצלה בנכסים כאמור"".

<היו"ר דוד אזולאי:>
תודה רבה. יש הערות? אין הערות, לפיכך אני ניגש להצבעה לקריאה ראשונה של הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (תיקון - הוספת תפקיד של קידום הוראות הנוגעות לבטיחות האש וההצלה), התשע"ד-2014. מי בעד? 

הצבעה

בעד אישור הצעת החוק – פה אחד

נגד – אין 

נמנעים – אין 

אושר. 

<היו"ר דוד אזולאי:>
אין מתנגדים. אין נמנעים. לפיכך אני מאשר שהצעת החוק עוברת לקריאה הראשונה. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 09:30.>