פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים 15/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 16 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יום שני, כ"ד באייר התשפ"ג (15 במאי 2023), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> ישיבת המשך מדיניות ותכנון הקצאת תקציבים לגיל הרך בהצ"ח תקציב המדינה 2024-2023 - תנאי העסקה ושכר צוות חינוך הגיל הרך << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר חברי הכנסת: קארין אלהרר דבי ביטון מיכאל מרדכי ביטון רון כץ יפעת שאשא ביטון מוזמנים: רום בר-אב – רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה, משרד האוצר דפנה מאור – מנהלת אגף בכיר עידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה אורנה פז – מנהלת אגף הגיל הרך, משרד החינוך סוהיר שקור – מנהלת תחום בכיר רישוי ואכיפה, משרד החינוך דניאל כץ – ראש אגף בכיר קהילה, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי עידן אור – ראש חטיבת המעו"ף, ההסתדרות החדשה אלה ונה – יושבת-ראש נעמ"ת חולון בת ים אזור טליה רותם בן דוד – יושבת-ראש נעמ"ת רמת גן אורלי אביטבול – מנהלת, נעמ"ת סוזן אברהם – מנהלת מעון, נעמ"ת אביטל אברמוביץ – מנהלת מעון, נעמ"ת דניאלה בן אור – מנהלת מעון, נעמ"ת מירי בן סימון – מנהלת מעון, נעמ"ת סמדר ברנס – מנהלת מעון, נעמ"ת נאוה ג'נח – מנהלת מעון, נעמ"ת חגית שרוני – מנהלת מעון, נעמ"ת הדס ארנון-שרעבי – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, עמותת "אותי" דנית ברביבאי – מנכ״לית פורום מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל לוסי חדידה – מנכ״לית, "גנים ברמה אחרת" שני מיטשל – מנהלת פעוטון בית יתיר אלה כהן – מנכ"לית, ארגון "כולנו משפחה" עמרי פז – ראש ענף הגיל הרך, ארגון "כוח לעובדים" קרן אוחנה איוס – עו"ד, מנכ"ל, חיב"ה ארגון גני הילדים הפרטיים עמיר לרנר – מנכ"ל, בית איזי שפירא ולרי זילכה – עו"ד, קידום מדיניות, בית איזי שפירא יניב בר אור – מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים הניה מרמורשטיין – מנהלת מסגרות יום, על"ה שירלי פינטו – חברת כנסת לשעבר, מאבק מעונות היום השיקומיים מורן גולדשטיין כהן – הורה, מאבק מעונות היום השיקומיים תום גביש – הורה, מאבק מעונות היום השיקומיים חן בן לולו – שדלן, מייצג את איגוד הגנים הפרטיים, חיב"ה ייעוץ משפטי: תמי סלע מנהלת הוועדה: דפנה סידס-כהן רישום פרלמנטרי: אורי פנסירר רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ישיבת המשך מדיניות ותכנון הקצאת תקציבים לגיל הרך בהצ"ח תקציב המדינה 2024-2023 - תנאי העסקה ושכר צוות חינוך הגיל הרך << נושא >> << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום חברות וחברים, אני פותחת את הדיון השני העוקב בוועדת הצעירים על מצב הגיל הרך. את הדיון הזה יזמתי יחד עם חברותיי יושבות ראש נעמ"ת במרחבים, טלי רותם ואלה ונה, תודה רבה שאתן פה. עשינו דיון שבוע שעבר על מצב הגיל הרך ועל מצב המטפלות, וזה דיון המשך שגם נקלע לסיטואציה המאוד לא פשוטה של שביתת המעונות השיקומיים של הילדים ברווחה עם המוגבלות שלא נכנסו תחת ההסכם המאוד לא משופר מדי כמו שצריך, אבל גם הוא לא בתוכו. לכן אמרנו שנקדיש מתוך סולידריות והבנת גודל השעה חצי מהדיון לנושא הזה, כדי שבאמת נוכל לעמוד על הנקודות שעכשיו במחלוקת ובמשבר, כי אנחנו נמצאים בעת בניית תקציב. אז גם כדי להבין מה מצב המטפלות תחת ההסכם החדש או תחת ההסדר שמנסים להגיע אליו עם האוצר, ועל זה גם האוצר מיד ישיב לנו יותר פרטים ואת המידע, וגם כדי להבין מה אנחנו עושים מול שביתה של מעונות שמחזיקים כ-4,000 ילדים. כמי שמאמינה מאוד בהתאגדות ובעבודה משותפת, שצריך פשוט להכליל הסדרים כאלה כהסדרי רוחב שמטפלים בכל – הן בסייעות, הן במטפלות, הן במנהלות המוסדות. כל פעם הפרד ומשול הזה שבאמת פוגע בסוף בילדים, פוגע בנו ושוחק שכר, מה שמושך גם את השכר המעט יותר גבוה מטה כל הזמן. וכשעושים את זה ביחד זה באמת מרחיב ומתקן. אני מעלה בפתח דברי הצעה לחברותיי, חברות הכנסת, שאולי נגיש איזה הצעת חוק שתדרוש את ההצמדה הזו, שלא יהיה מצב שכל פעם המשפחתונים נשארים מאחור, המעונות השיקומיים מאחור. נגיש הצעה שתגיד: תסתכלו על הגיל הרך כעל מכלול. אתם עושים הסדר? שזה יהיה הסדר רוחב. יוצא מצב הרבה פעמים שהמעונות המאוגדים כמו נעמ"ת, ויצ"ו, אמונה, מצליחים לייצר איזשהו הסכם, לא מיטיב מדי, אבל ההסכם הזה לא משליך על היתר. אני חושבת שזה עיוות, כי הן בעצם אמורות למשוך את השאר גם לקבל ושיהיה גם להם מיטיב, מתוך תפיסת סולידריות. ואנחנו רואים את ההורים שנקלעים למצב הזה, אני יושבת-ראש ועדת הצעירים, ומהכובע הזה של הורים צעירים שנקלעים פעם אחר פעם למצב המאוד לא פשוט הזה של מסגרות לא מטופחות, לא מושקעות, ייבוש תקציבי, שכר מאוד לא טוב למטפלות, מה ששוחק את המקצוע, את היוקרה שלו, את הצוותים שמגיעים, וגם כמובן את מצבם התעסוקתי שפתאום סוגרים גן. פעם אחר פעם סוגרים גן כי אין מטפלות, באמצע שנה סוגרים גן כי יש שביתה כי יש משבר, סוגרים גן מכל סיבה אחרת. זה ממש אינטרס של כולנו. אני משלימה את דברי גם מפתח הדיון הקודם. אני חייבת להקריא כאן איזה נוסח בגלל שיש ישיבה שכנראה גם חלקה בהשתתפות קטינים: כידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לאור העובדה שעלולים לעלות בישיבה נושאים הנוגעים לצנעת הפרט של קטינים, אנו מבקשים את כלל הגורמים כולל ההורים, להקפיד על שמירת פרטיותם, ולהימנע מלחשוף מעבר לנדרש. כמו כן אם יעלה דבר הנוגע לקטינות וקטינים המקשר אותם לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי לטיפול והשגחה של עובד סוציאלי לפי חוק או לחלילה התאבדות או ניסיון התאבדות או להליך פלילי המתנהל בבית משפט, חל איסור פרסום על פרטים מזהים שלהם ולכן הם לא יצולמו, יוקלטו ולא יכללו פרטים מזהים שלהם בפרוטוקול הדיון. כמו כן לאור האמור, אני קובעת כי בהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת שר או נציגו או אם יעלה צורך לשם הגנה על קטין או חסר ישע, ימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של הדוברות או הדוברים, הקטינים או הקטינות לבקשתם או לבקשת משתתף אחר אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עלולה לגרום להם נזק. אוקיי, זה רק לשם הפרוטוקול. בגלל שאני רוצה שנגיע לעניין, ברשותכן חברות הכנסת, אם תוכלו, ניתן לאוצר לחזור רגע ולתת לנו נתונים. ואז גם תוכלו לשאול אותם שאלות כמובן בתוך זה ויהיו כמובן דברי הפתיחה שלכן. תודה רבה. אני מעריכה את זה. תודה רבה רום שאתה כאן. אני מעריכה את המפגש השני שלנו בפחות משבועיים. השלמתם לנו חלק מהנותנים, אשמח שגם תציג חלק מההשלמות ואם תוכל גם להגיד לנו על מצב המשא ומתן עם המעונות השיקומיים על הדרך, אני אשמח מאוד. אנחנו בעצם מדברים על תוכנית לגיל הרך – לכל מי שכאן ולא יודע – ועל השכר של המטפלות, מה שאני גם ביקשתי להכיר. רום, רק לפני זה, לפי מה שאתם הצגתם כעלייה של 19% עד 20%, זאת עלייה שאני מבינה שאינה קורית בשכר התחלתי של מטפלות שמרוויחות כ-5,700, והיא גם מגלמת את המענק, ככה שהיא עלייה בשכר שהוא גם נכנס בהסדרים פנסיוניים ותנאים סוציאליים, אלא פשוט מגלם גם איזשהו מענק חד פעמי שאנחנו אולי חוששים שהוא תמריץ שלילי במידה מסוימת. אם תוכל לענות גם על זה, אודה לך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אשמח להתייחס. אתחיל בשתי השאלות בהן סיימה יושבת-ראש הוועדה, אולי אסביר רגע ממה בנויה עליית השכר ואז אוכל לענות על השאלות. עליית השכר בנויה ממספר מרכיבים, המרכיב הראשון בנוי מעדכון התעריף, עדכון התעריף ייכנס לתוקף כבר ביוני הקרוב ואתו יעודכן גם שכר הסייעות. הרכיב השני כפי שהזכירה יושבת-ראש הוועדה, הוא מענק ההתמדה. לעניין השכר של שכר מטפלת התחלתית, זה קשור לנושא שגם עלה בדיון הקודם של הוועדה, של איך בנויה בעצם המתודולוגיה של ועדת המחירים ואיך בנוי הנושא של התעריף המפוקח ובעצם מה היכולת שלנו לקבוע לאן מתגלגל התעריף המפוקח. כשאנחנו מעלים את התעריף המפוקח, אנחנו מעבירים את הכסף לארגוני המעונות, אבל ההתנהלות כפי שהצגנו בפעם הקודמת, היא פנימית של הארגונים. בהמשך להערה של יושבת-ראש הוועדה בדיון הקודם, וגם בהמשך לדיונים קודמים שאנחנו קידמנו, קיימנו מספר דיונים בשיתוף עם משרד החינוך על אפשרויות שונות לנסות להבין איך אנחנו יכולים לוודא שהדבר הזה מתגלגל הלאה לסייעות. זה עוד בשלבי גיבוש - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מכרזים. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> עוד אין לנו תשובה לגבי זה. זה נמצא בדיונים, אבל אנחנו כאמור עובדים, אנחנו מבינים את הצורך. לגבי השאלה על המענק. תכלית המענק או רציונל המענק, נובע מהסכם הסייעות המתגבש שנמצא ברקע וגם הוזכר בדיון הקודם ומתקשר למה שאת אמרת בתחילת הדיון על המורכבויות בכוח האדם בין המערכות השונות. ההסכם הזה כרגע נמצא במשא ומתן, אמנם יש עקרונות ראשוניים, אבל הוא מתגבש, אנחנו לא יודעים להגיד מה תהיה התצורה הסופית שלו. אנחנו לא מבינים איך הוא ישפיע על הסייעות, ולכן אנחנו בוודאי לא מבינים איך הוא ישפיע גם על - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה העקרונות לצורך העניין? << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> פורסם מסמך עקרונות, אין לי אותו פה, אני לא יודע להגיד אותו בשלוף, אבל הוא פורסם לציבור. אני כן יודע להגיד שבגלל שאנחנו לא יודעים איך הוא ישפיע על הסייעות, אנחנו בוודאי לא יודעים איך הוא ישפיע על המטפלות. מה שאנחנו כן מבינים כבר היום הוא שההסכם הזה מייצר ציפיות. מן הסתם היו כל מיני פרסומים תקשורת, אנחנו מבינים שיש חשש שיעברו בעקבות הציפיות שנוצרות מההסכם הזה, למרות שהוא עדיין לא ברור, הוא לא חלוט, אנחנו לא יודעים מה יהיה איתו בסוף, אבל הוא כן עלול לגרום למעבר של מטפלות ממערכת החינוך בגילאי לידה עד שלוש לגני הילדים בגילאי שלוש ומעלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מצמצמים את הפער. כן. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> לכן בשביל לגשר על תקופת אי הוודאות, תקופת הביניים הזאת שבה אנחנו לא יודעים מה יהיה עם הסכם הסייעות, אנחנו בעצם נותנים את מענק ההתמדה הזה. מענק ההתמדה צפוי לגשר על התקופה הזאת. אנחנו מניחים שעד לסיום מענק ההתמדה כבר נבין מה קורה עם הסכם הסייעות, ואז נוכל לבחון את ההשלכות שלו כמו שצריך בצורה קונקרטית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ולמה פשוט לא להצמיד את זה? להשוות את השכר. << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> ועדת המחירים לא עובדת בצורה הזאת. ועדת המחירים לוקחת את תשומת העלויות של – לא לקרוא לזה, ייצור השירות – הפעלת המעון ולפי זה גוזרת את התעריף. אנחנו נצטרך לראות מה יהיה עם הסכם הסייעות ומשם נצטרך לגזור את המשמעויות השונות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סליחה שאני לוחצת, אני כן רוצה להגיד שבסיפור של הגיל הרך, מעונות נסגרים. זאת אומרת, על פניו זה אמור להיות מתוקצב אפילו יותר מהסכם הסייעות בגלל המצב שבו נסגרות כיתות בכל יום. זה די מפתיע שהם נשארים דווקא מאחור נוכח - - - << דובר_המשך >> רום בר-אב: << דובר_המשך >> אני שמח שלגבי ההערה של מעונות נסגרים, אשמח שמשרד החינוך יתייחסו פה, כי אני חושב שיש להם דברים מעניינים להגיד בנושא. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> שמי סוהיר, אני מנהלת אגף רישוי מעונות יום. מהנתונים שיש בידנו, בשנת הלימודים תשפ"ג נסגרו 117 מעונות שמכילים 305 כיתות. אבל הכיתות האלה נסגרו בעקבות האסדרה. מה זאת אומרת? זה אומר שכשאנחנו עברנו מזרוע העבודה למשרד החינוך, בזרוע העבודה לא הייתה מערכת רישוי, כל הסמלים נוהלו על מערכת של הסבסוד. הרבה מאוד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לאן הלכו הילדים? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> שנייה. התחלנו לגלות שיש מעונות שהם בכלל לא פעילים כבר הרבה שנים. << אורח >> עידן אור: << אורח >> מאיפה הנתונים האלה? מאיפה הנתונים האלה? מעונות נסגרים על בסיס יום יומי והורים נשארים עם הילדים שלהם, מודיעים להם בשבע בבוקר: אל תבואו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אדוני, רגע, אתן לך, אבל בזמנך. אנחנו צריכים לשמוע את הרשויות. אני בכוונה הפעם פותחת עם הרשויות ולא עם החברה האזרחית, אני נוהגת לפתוח דווקא עם הציבור שמגיע, אבל בגלל שזה דיון המשך, אני לא רוצה שלא נצא עם תשובות ונדייק את זה. תרשמו לכם את השאלות, תוכלו לשאול אותם בהמשך. << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אלה הנתונים שיש לנו. לא כל המעונות, חלק מהמעונות נסגרו כאסדרה. בנוסף, בשנת הלימודים תשפ"ג נפתחו 121 מעונות חדשים שמכילים 333 כיתות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שמספר הכיתות שנפתחו שווה למספר הכיתות שנסגרו? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> בערך. אפילו יותר. מה שנפתח יותר. נסגר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> שנייה, מכיוון - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה הנתונים האלה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש פה יושבות ראש מרחב שיודעות שנסגרות להם כיתות כל היום. << אורח >> עידן אור: << אורח >> זה לא מחובר לכלום. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מכיוון שאין ואקום בעולם הזה, וילד לא יתפוגג. אם הייתה כיתה שהיו בה ילדים והיא נסגרה, אני שואלת איפה הילד הלך? << אורח >> אלה ונה: << אורח >> או הביתה או למסגרות פרטיות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל מה המענה? << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אני אמרתי, בהתחלה זה חלק מהאסדרה, אנחנו לא יודעים מתי המעונות האלה נסגרו. יכול להיות שלפני שנתיים, יכול להיות בשנה האחרונה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סוהיר, אני רוצה לעצור אותך, לא בגלל זה, אני חושבת שגם אתם, משרד החינוך, באיזשהו מקום נקלע לסיטואציה שבו ענף הגיל הרך הוא כבר כל כך מיובש, ומצומק ומדולל, שאתם מגנים על מערכת שקיבלתם אותה, מה שנקרא, מאוד בעייתית. לכן אני רוצה לרגע לעצור. אני רוצה לחזור לרום עם שאלה שהיא שאלה חשובה. אני מבינה שמענק ההתמדה לא מאפשר להיות חולים. ככה אנחנו גם על הדרך מייצרים מנגנון שבאיזשהו מקום מאשים מטפלות בניסיון להתחמק מימי עבודה. << אורח >> עידן אור: << אורח >> או לבוא חולות לעבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> או לבוא חולות לעבודה. האם ימי מחלה ימדדו כמשהו שעליו המענק נגרע? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מכיר את הנושא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה שתברר את זה בבקשה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מכיר שיש עם זה בעיה. אבל אבדוק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חשוב לי שתברר את זה תוך כדי הדיון, כי אם זה אכן כך אז זה מנגנון שהוא בעייתי מאוד. אני פחות מאמינה במנגנונים שמסתכלים על העובדים שלנו כחשודים. זה משהו שאני חוששת שהוא בעייתי מאוד. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא מכיר שיש עם זה בעיה, אבדוק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר גמור, אני מודה לך על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מבקשת להפנות שאלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת הראש, קודם כל על הדיון הזה, ואני מבקשת לשאול: מעונות היום הם לא רק מעונות יום שאנחנו כולנו מכירים. יש מעונות יום שרוב הציבור לא מכיר, אבל הם חשובים מעין כמוהם, מדובר במעונות היום השיקומיים. אלה מעונות יום שנתמכים גם על ידי משרד הרווחה, הם מקבלים מענים גם ממשרד הבריאות. למרבה הצער, כשחתמו על ההסכם, לא לקחו בחשבון שיש לזה השלכות רוחב. למה זה מצחיק אותי גברתי? זה עצוב, כי בדרך כלל התשובות של האוצר זה שיש השלכות רוחב, אז לא נותנים למשהו. אבל הנה, הפעם לא חשבתם על השלכות רוחב. ומה שקורה זה שיש נהירה של סייעות ממעונות היום השיקומיים החוצה. גברתי, לא אגזים ואומר שמעונות יום שיקומיים הם חבל ההצלה של ילדים עם מוגבלויות. מדובר בקבוצת ילדים מאובחנת ומוגדרת, עם מוגבלויות לא פשוטות, שמקבלים "bust" של טיפולים ומצילים להם ולהורים שלהם את החיים. ואגיד יותר מזה, גם אם אסתכל בראייה אוצרית, הם מצילים את האוצר מהוצאות עתידיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. הם מיישמים המלצות של קלינאי תקשורת ושל מרפאים בעיסוק ועו"סים וכולי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הם גם משלבים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> יש שם שורת מטפלים. הם חוסכים טיפולים בקופות חולים. הם חוסכים בעיות במשפחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הם מאפשרים לצאת לשוק העבודה. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם מאפשרים להורים לצאת לשוק העבודה. כל הדבר הזה לא יקרה אם לא יהיו מעונות יום שיקומיים. אני אומרת לך גברתי, לפני שנבחרתי לכנסת טיפלתי בנושא הזה מקרוב. ואני אומרת לך שאם לא יינתן מענה, לא רק שזאת תהיה חרפה, זה יהיה מצב שהמדינה לא תשקוט. כי אמנם מדובר במספר לא מאוד גדול, ועדיין לצערי - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בגלל שהמספר לא גדול, זה - - - << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - זה מספר שהולך וגדל כי מספר האבחונים הולך וגדל. ואין אירוע שלא יתנו לזה מענה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה לשמוע תשובות. קודם כל אם אפשר לדעת מבחינת המשא ומתן, מה מצבו? מה העלות המשוערת של הצמדה אל ההסכם בגיל הרך? ולמה לא נכלל? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תשובה ממשרד האוצר בבקשה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אומר רק מילה לפני, אני נציג משרד הרווחה. שמי דני כץ. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום דני, תודה שהגעת. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> שלום. אני מנהל אגף בכיר קהילה, ותחום מעונות היום השיקומיים נופל תחת האחריות שלי. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ואתה יודע שהוא מתוקצב גם ככה בחסר. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> בחסר. ואני כן שמח לומר שאתמול התקיימה ישיבה בהנהלת המשרד, היו כל בכירי המשרד, היה השר והמנכ"ל וראשת המנהל. והכוונה שלנו, הכוונה של השר, היא באמת לדאוג קודם כל בראש ובראשונה להשוות את ההסכם שהגיעה אליו ההסתדרות והשלטון המקומי, גם עבור - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אומרת שכל מה שנאמר שם זה "אנחנו על זה". << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> נכון, בסדר. אני אומר שזאת המגמה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הם לא עושים בכלל. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> השר אמר את זה בצורה מאוד ברורה. << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> אנחנו כבר כמה שנים על זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כוונות זה אחלה, השאלה מה המעשים. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אוקיי, אז המעשים ייבחנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, בואו נדבר מעשים, מעשים זה פרטים. מה העלות המשוערת של ההצמדה הזאת? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אני מעביר לתאיר, הנציגה שלנו באוצר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה תאיר. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> שלום, שמי תאיר, רפרנטית רווחה באגף תקציבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שאת פה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> קודם כל אגיד שאנחנו מכירים את הנושא לעומק ועוסקים בו יחד עם המשרד וגם עם חלק מהאנשים שיושבים פה בשולחן. לפני העלויות, בשנת 2016, אתם מכירים, היה בג"ץ שאמר שלאור שיטת העסקה דומה, כל מה שקשור לסייעות במעונות יום השיקומיים באיזשהו אופן צמוד למה שקורה בשכר של הסייעות במוכר שאינו רשמי ולא בחינוך הרשמי. מה שנאמר באותה פסיקה זה שהסייעות במעונות היום השיקומיים צמודות מבחינת השכר שלהם בהסכמים של השכר של הסייעות במוכר שאינו רשמי ולא לרשמי. וזאת גם הסיבה שכרגע יש את הפער הזה, כי הסכם השכר כרגע חל רק על הסייעות ברשמי וטרם הורחב וכנראה שיש כוונות להרחיב אותו בהמשך השנה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה העלות? << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> העלות לעשות השוואה כזאת לפי ההערכות שלנו זה סדר גודל של 42 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זהו? אני חייבת לומר שחשבתי שתגידי יותר. << דובר_המשך >> תאיר ראבוחין: << דובר_המשך >> אני יודעת שחלק מהאנשים פה יחלקו עלינו כי יש פה טענות על תקצוב חסר שהוא עוד לפני - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אבל זה לא שאתם הולכים להשלים את תקצוב החסר כרגע. בואו, זאת לא מדיניות מרחיבה שעכשיו עושים פה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עדיין פחות מ-13 מיליארד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן. אבל 40? באמת, תאיר, אני מרגישה נבוכה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אנחנו נמצאים כרגע בשיח גם עם משרד הרווחה. משרד הרווחה בשיח עם הארגונים. אם תהיה נכונות של הממשלה להשקיע ולעשות את התיקון הזה לפני שיחול גם ההסכם על המוכשר שגם יחיל את זה על הסייעות, אז זה יקרה. אבל כרגע עוד אין לי תשובה לתת האם זה יקרה ומתי כי אנחנו נמצאים בשיח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ניתן מיד לחברי הכנסת לדבר כדי שנוכל לתת גם לכולם פה, כי חברי הכנסת יעירו על זה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> זה נקרא ש"על זה". כשהמעונות נסגרים כבר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תאיר, אני רוצה להגיד שאנחנו בדיוק בתקופת התקציב, שהוא הזמן שלנו פה עכשיו לעשות מה שלפעמים יותר קשה לנו לעשות. ואני באמת מצפה שאתם תבואו עם תשובות קצת יותר מלמרוח - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה מעבר לזה, גברתי היושב-ראש. צריך להתכונן לשנת הלימודים הבאה. זה לא נופל מהשמיים. << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> האם כולנו מבינים שזאת התשובה שניתנת לנו כבר כמה שנים טובות ואנחנו נשארים באותו מעמד. ואנחנו סוגרים מעונות וסוגרים כיתות, ואנחנו ממשיכים לקבל את אותם תשובות. שום דבר לא קורה, כל ממשלה שנכנסת, כל ממשלה שיוצאת, ואנחנו באותו מעמד. לא שתנה כלום. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> זה נכון לגמרי, אבל רק ההבדל היחיד הוא שאצלנו יש חוק ויש חובה למדינה לתת את השירות הזה על פי חוק. אם לא יהיו סייעות, המדינה תהיה עבריינית משבוע הבא ולא תוכל לממש את חובתה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זו לא תהיה הפעם הראשונה, הממשלה הזו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו רוצים להגיד לכן, הכול בסדר וניתן לכם את זכות הדיבור, אבל חברי הכנסת פה גם רצים ואני רוצה שכן כולם ידברו לפי הסדר, וגם שירלי פינטו, חברת הכנסת לשעבר, שהגיעה לכאן היום ואני מעריכה מאוד את המחויבות שלך לנושאים האלה עכשיו. והרימה טלפון ישר עם היוודע הבעיה. אתן פה לפי סדר ההגעה, דבי, קארין, שירלי ומיכאל ויפעת. זה בסדר, אנחנו בסולידריות פה, מיכאל תגיד כמה מילים. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה על הזימון של הדיון הדחוף הזה, יש לי משפט אחד ואני רץ: יש לשירלי תינוקת בשם קרן, ראינו אותה במליאה. היא נולדה למציאות, היא לא ראויה שהסייעות שלה יקבלו שכר ראוי ב-40 מיליון שקל? אנחנו מבקשים מהאוצר והרווחה, תעשו את המעשה הזה, גם אם זה לא בהסכמים קיבוציים, זה המעשה הנכון והשוויוני ואנחנו דורשים את הדבר הזה. אני מחזק אותך ואת כל מי שכאן, סליחה שאני רץ. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה מיכאל. וזה לא הרבה כסף. קארין, תתחיל ואז דבי ואז שירלי ויפעת. נעבור על כולם כמובן, נעשה את זה מהר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> קודם כל - - - << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> זה עדיין 13 מיליארד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש - - - << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> נעמה, אני יכולה לציין בבקשה משהו? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן. אין בעיה ונעבור לחברי הכנסת. << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> בעבר היו החלטות ממשלה, הכספים בכל זאת לא הגיעו אלינו. ואת זה אסור לשכוח, אוקיי? כי היו החלטות והכספים לא הגיעו אלינו בסופו של יום, והם לא תמיד מגיעים אלינו. ועצוב מאוד, כי זה גורם לנו להיות בגירעונות שאנחנו לא יכולים להשתלט עליהם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זאת נקודה חשובה שהארגונים נמצאים היום בגירעונות. זאת אומרת מדיניות מצמצמת שמשאירה את כל הארגונים שאחראים על הגיל הרך היום במצב גירעוני מכוון. אז יש ארגונים שתחת ההסתדרות ויש שם איזושהי תמיכה וגב כלכלי גם לימי שביתה וגם בכלל. << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> איזה ארגונים תחת ההסתדרות? נעמ"ת לא מקבלת למעונות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אומרת שיש גב כלשהו, גם לשבות וגם בכלל. ארגונים גירעוניים שאין להם אפילו את זה, כבר משתלם להם יותר לסגור. זה מצב שהוא באמת אבסורדי. אני עוברת לקארין אלהרר, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. שוב, ההתעקשות שלי היא למעונות יום שיקומיים. נאמר כאן בחדר וראוי שנקבל תשובות על הדבר הזה. מדובר בחוק, לא מדובר בהחלטת ממשלה, לא באיזה חלום של מישהו בלילה. מדובר בחוק שגם ככה מתוקצב בחסר. הפער הוא לא 40 מיליון, שיהיה ברור לכולם. ובואו נדבר על המספרים האמתיים, תאיר, לא מדובר ב-40 מיליון, ואני אשמח לדעת על בסיס מה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היא עושה את עבודתה, לא צריך לבוא אליה. תאיר, אשמח לדעת לפי איזה תחשיב הגעתם ל-40 מיליון, כי הפער הוא גדול מאוד. יש פה פער של 60 מיליון. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> ממה שאני מכירה יש פה שני רכיבים. יש את הרכיב של האחזקה, שמדברים איתנו על זה שבאמת התקצוב הוא גירעוני, ויש את הרכיב של השכר של הסייעות. אני דיברתי רק על הרכיב של השכר של הסייעות, מכיוון שלהתייחס לאחזקה כשיש עוד מאות ואפילו אלפי תעריפים נוספים שיש להם עלויות אחזקה במשרד הרווחה הם השלכות רוחב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> את מבינה שהאחזקה היא לא צ'ופרים, היא על פי החוק. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני מבינה, אבל יש עוד הרבה מאוד שירותים שמשרד הרווחה נותן והם לפי החוק. שינויים שייעשו באיזשהם אבני בניין בתעריפים של משרד הרווחה, לא יכולים להיעשות לפי תעריף אחד ספציפי. ולכן אני מניחה שעוד הרבה מאוד ארגונים של עוד סוגים אחרים של שירותים, חוץ ממעונות יום שיקומיים, יבואו עם הטענות האלה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הדיון היום הוא על מעונות יום שיקומיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא גם וגם << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אני מתנצלת, באתי. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> ביחס לשירותי רווחה ספציפית במעונות יום שיקומיים. תאיר מתייחסת להשלכות רוחביות בתוך מערך הרווחה וזה לא על השולחן פה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא על השולחן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> וגם זה לא טיעון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא העניין, במחילה. ויש הרבה שירותים חשובים מאוד ואני אשמח לקיים דיון על כל דבר. אבל הדיון במוקד היום: מעונות יום, ואני: מעונות יום שיקומיים. אם אנחנו רוצים לתת את השירות, ואנחנו רוצים כי כנסת ישראל חוקקה, כי יש חוק בספר החוקים של מדינת ישראל אז צריך לעשות את זה ולתת שירות עולה כסף. ואני שואלת: איפה הכסף? אני שומעת שמפוזרים כספים על ימין ועל שמאל, באמת בסכומים הזויים. אז כשמדובר על 100 מיליון, מתחילים לעשות לי תחשיבים. כשלא מדובר בסייעות, ומדובר בדברים אחרים – אני מצטערת זה לא מקובל. ואני כן מצפה מנציגי האוצר ומנציגי משרד הרווחה, זה החוק שאתם אמונים עליו. תגיעו להסכמה עם הארגונים שנותנים את השירות הזה מכל הלב, שמצילים חיי ילדים. בבקשה, עוד היום. למה צריך לחכות? ביום רביעי הם יצאו לשביתה ואז מה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. השביתה הזו היא כמובן עוד יום שבו המשק משלם על הורים שלא יוצאים לעבודה. פשוט הפעם זה 4,000 ילדים אז פחות נרגיש את זה כמו בשביתה הגדולה של כל המעונות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הבנו שהממשלה הזו לא רוצה לתמרץ תעסוקה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה ניכר בכל דבר שהם עושים. כנראה שגם בעניין הזה. רק חבל שהילדים נפגעים בדרך. << אורח >> עמיר לרנר: << אורח >> רק אציין שאנחנו כבר שבועות מבקשים לשבת ולדבר, להבין את בסיס התחשיבים, ולא מצליחים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כשאני שמעתי שאתמול ברווחה נאמר "אנחנו על זה וזה", זה משפט שאותי זה מקומם. כי זה להרדים את המערכת. זה להגיד להורים: תנו לנו, אין תשובות ברורות, אין לוחות זמנים ברורים. ועוד בעיצומו של תקציב. אנחנו נדע כל האופוזיציה, לדבר על הדבר הזה אל מול הביזה הגדולה שקורית בכספים שאתם כן מאשרים אותם ומחלקים אותם לשירותים, באמת, שמותרות אפילו לא מתקרב להגיד על זה, שעובדים חדשים שמנפיצים פה אל מול הבסיס של בסיס – זה לא יעבור בשתיקה. אני עוברת לחברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כאימא לילדים מיוחדים שהיום תודה לאל הן כבר גדולות וכל אחת באמת לא נזקקת לשירותים ולא נטל על המדינה, אני פשוט יושבת ונדהמת וחשה בושה. בושה גם כאזרחית ובטח ובטח כחברת כנסת, למה הדיון הזה בכלל נמצא, למה לא ברור מאליו שהסייעות, שבאמת אנחנו מפקידם בידם את האוצר שלנו, איך יכול להיות שמתחשבנים איתם? קל וחומר על סייעות שנותנות שירות בגנים שיקומיים שזה מצריך הרבה מאוד. << אורח >> אלה כהן: << אורח >> אבל זו הממשלה, זו הממשלה שקובעת את התקציב הזה. אז השאלה מופנית גם בעצם גם אליך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר, רגע אלה, ממש לא להתפרץ. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו בשביל זה כאן, עם כל הכבוד לממשלה, כל בר דעת - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אלה, דבי חברת אופוזיציה, זה לא במקום. זה לא נאמר אליה, והכול בסדר, תודה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה אם היא תרצה גם תשובה. אני חושבת היום, כל אזרח במדינת ישראל נחשף לסכומי עתק של התקציבים שמפוזרים בלי שום הגיון, בחזירות, מתוך אינטרס פוליטי. מה קורה עם מי שצריך, האזרחים, איפה ההורים כאן בסיפור? איפה המטפלות? הרי זה אבסורד. אם מתחילים מגילאים מאוד צעירים לספק את השירותים הנכונים, את הטיפולים הנכונים, הילדים האלה משתלבים גם בקהילה, חוסכים לא מעט כסף. ההורים יכולים לצאת לעבודה, מה זה האבסורד הזה כשאנחנו מדברים על סכום – גם 100 מיליון שקל, על מה מדובר? זה סכום מזערי בתקציבים שמתעופפים כאן. ולכן אני באמת מצפה מהאוצר וממשרד הרווחה, ואני חייבת פה לציין, מהיכרותי את שר הרווחה מרגי, אני באמת יודעת שהדברים האלה נוגעים לליבו, ואין לי ספק שהוא יעשה מהלך כאן. אבל אל תחכו, אל תחכו לשביתה, אל תתנו להורים האלה את חוסר הוודאות הזאת, קל וחומר לילדים המיוחדים האלה שנפגשים והיא תהיה האבחנה הכי קשה שתהיה להם. בסוף הם מגיעים. אנחנו לא יודעים מה עובר להם במוח, אבל המבט, די לנו להבין שזה סוג של חממה ואנחנו צריכים לשמור עליה. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. אני מתחברת למה שאמרה דבי. אל תחכו לשביתה, לא תמיד הרוטינה צריכה להיות כמו בספר. מחכים, שובתים, בוכים, קושי, אפשר לעשות לפעמים דברים גם בלי - - - << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> זה בדיוק מה שאמר השר אתמול. זה בוודאות מה שאמר אתמול השר, הייתי בישיבה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז תזמינו אותם. תדברו איתם. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> הזמנו אותם. ישבנו איתם. << אורח >> עמיר לרנר: << אורח >> ביקשנו פגישות היום ונענו בשלילה. ביקשנו, אמרנו שאנחנו מוכנים לישון שלושה ימים בירושלים בשביל לשבת ולדבר. אנחנו לא מוזמנים לישיבות. << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> אנחנו היינו בישיבה והבטיחו לנו שנותנים לנו 2.5 שקלים תוספת לכל סייעת מהשכר מינימום. זה נקרא לשבת איתנו ולדבר איתנו ולתת לנו הבטחות? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא ייאמן שזה לא מוצמד. אתם מבינים גם שזה עיוות. ו-42 מיליון שקלים זה באמת לא הרבה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ובטח שיש שוני. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, אני רוצה לעבור לשירלי פינטו כדי שכן נספיק פה את כולם, וגם יש פה אורחים שאני רוצה שידברו. שירלי, תודה רבה שבאת לפה, ובאמת חשוב מאוד. << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: תודה רבה. ותודה כמובן ליושבת-ראש לקיום הדיון בוועדה ולכל הארגונים שהגיעו. לפני שאתחיל לדבר, אני רוצה להראות סרטון. מדברים על מעונות יום שיקומיים ואני רוצה לתת דוגמה חיה להשלכות ולהשפעות הטובות שהם נותנים לילדים. אז רק דקה. זה הבן שלה, היא מאשרת. אני כבר אפעיל את הסרטון. זה הבן שלי, ילד בן ארבע, גדל במעון יום שיקומי במיכ"ה. עכשיו הוא כבר גדול והקטנה שלי שם. ותראו אותו, ילד חרש. (מוצג סרטון מתוך מחשב נייד ליושבת-ראש) הוא ילד חרש, הוא לא שומע שום דבר. ובזכות המעון יום שיקומי במיכ"ה הוא למד כמובן גם את שפת הסימנים בבית והוא למד לדבר בעברית והוא שר ומברך. וזה כל כך מדהים ההשפעה וההשלכה על כל ילד וילדה עם מוגבלות, מה שהמעונות האלה עושים זה לעתיד שלהם. בבוקר באות סייעות מרחוק, כל אחת מהעיר שלה, זה לא כמו הגנים הרגילים שהם באות למעון ליד הבית, הן באות מרחוק בשעה מוקדמת מאוד בבוקר. מחכות לילדים שמגיעים מהסעות אחרי נסיעה ארוכה, מתייחסות לכל ילד וילד, זה לא לשבת ולהיות בייבי סיטר, זה לעבוד איתם, זה לקדם אותם, זה לתת מענה אישי ופרטני, לראות איך אפשר לקדם אותו עם המוגבלות שלו ולראות אותו. זה לא מעון שהוא גורם להורים ללכת לעבודה. יש ילדים עם חרשות, ילדים עיוורים, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים עם בעיות מוטוריות על הספקטרום – כל כך הרבה שזקוקים למענה האישי הזה יום יום. הן עושות עבודה, הן לא באות בגלל הכסף למקצוע הזה, זה לא מה שמעניין אותן. הן באות כי הן אוהבות את ההשקעה בעתיד של הילדים האלה. זה מה שהן רוצות. עכשיו כשסייעת, בסופו של דבר, צריכה לפרנס את המשפחה שלה, ומקבלת כ-5,500 בחודש, זה שכר רעב. בשביל לתגמל את העבודה הזאת – זה שכר רעב. ואנחנו מדברים על דיונים, מה שמעתי פה על הוספת 2.5 שקלים? תחשבו על הילדים האלה. בסוף זה העתיד שלהם, זה איך לקדם אותם. אתם באים פה להסכמות? תגיעו להסכמות ראויות, לא כמו שהעלו פה את ה-2.5 שקלים הבזויים האלה. תראו את החשיבות בקידום של הילדים האלה. כמה זה חשוב לעזור להם. כמה זה 100 מיליון שקל בתקציב מדינה? כמה זה 100 מיליון? זה כלום. אני אומרת לכם כחברת כנסת לשעבר שהעבירה פה תקציב, והרבה חברי כנסת יסכימו איתי, 100 מיליון שקל במונחים של תקציב מדינה – אני מבינה דבר אחד או שניים – זה לא הרבה. וכמו שאמרו פה לפני, השלכות רוחב – משרד האוצר אלוף בלהגיד השלכות רוחב, אבל פה לא חשבתם, אז עכשיו תחשבו תתקנו את העוול הזה. תתקנו אותו. 4,000 ילדים שאנחנו נשאיר אותם מאחור ועוד דורות עתידים שזה נזק. ההחלטה שהולכת פה, תזכרו את הילדים האלה, תזכרו את הבן שלי, תזכרו את הבת שלי. את הילדים האלה. גם אני, גם אני גדלתי במעון יום שיקומי במיכ"ה, ובזכות המעון הזה אני מי שאני היום. 4,000 ילדים זה לא מעט. וזה כל אחד עולם ומלואו ולכל אחד יש גם משפחה. תחשבו עליהם. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. שירלי את מדהימה. בא לי למחוא כפיים, באמת. פה מותר כפיים. ד"ר יפעת שאשא ביטון, חברת הכנסת, שרת החינוך לשעבר, תודה רבה שאת פה. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה גברתי יושבת הראש, אשמח לשמוע את האנשים שאני רואה פה, באמת, לא מובן מאליו שמגיעים כל כך הרבה אנשים לדיון, וזה רק מראה כמה זה באמת חשוב ובדמם של האנשים שיושבים כאן. אשמח לשמוע אותם. אני חושבת שאין מה להכביר על הנושא של החשיבות של מעונות היום השיקומיים, לצערי הרב הם עדיין חלק שנמצא ברווחה בגלל שיש שם קונסטלציה שקשורה גם במערכת הבריאות וגם ברווחה וכולי. אני מאחלת ליום שכל ילדי ישראל ייכנסו תחת המטרייה של משרד החינוך ואז יהיה אפשר לתת מענה הוליסטי, רחב, מגיל לידה והלאה לכולם, ועד אז, צריך לפתור את הבעיות של כאן ועכשיו. דיברתם על 100 מיליון שקלים, איך אמר כחלון פעם: במונחים של תקציב מדינה, זה הפיצוחים לשבת. אז הפיצוחים לשבת – אנחנו לא יכולים להעלות על דעתנו שהילדים האלה יישארו ללא מסגרת, ללא מענים, ובטח גם ההורים וכולי כי יש פה השלכות רוחב לא רק תקציביות, אלא השלכות רוחב גם חברתיות. וגם את זה צריך לקחת בחשבון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> וגם באמת, שביתת מעונות והורים שלא יוצאים לעבודה, לכל יש השלכות רוחב. השלכות רוחב זה גם הנזק המתגלגל של התנהלות שהיא באמת לא רואה למרחוק. חבר הכנסת רון כץ, נכנס לפה קודם ולכן הוא מדבר לפני, ואז נעבור לכולם. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אני אהיה קצר. תודה רבה גברתי. אני יושב פה ואני חושב לעצמי, אני יודע שלא אתם אשמים, אני לא מאשים ספציפית את מי שיושב בדיון הזה, אבל אני אומר: איך השרים יכולים להיות כל כך אטומים לאנשים שהכי צריך לעזור להם בחברה? ברור שבמצב האידאלי, במצב אוטופי, זה היה חלק ממערכת החינוך. ומערכת החינוך יודעת לתת מענה. אבל אנחנו מבינים שיש פה מורכבות כי יש פה כמה משרדי ממשלה שצריכים לטפל בנושא. העובדה שיש מורכבות ויש כמה משרדי ממשלה שצריכים לטפל בנושא, לא נותנת את האפשרות דווקא את הילדים הללו להפיל בין הכיסאות. ועל מה אתם מדברים? אתם מדברים, זה דיון שמדבר על תוספת של 100 מיליון שקלים, יום אחרי שנתנו מעל 13 מיליארד שקלים, כספים קואליציוניים. אף אחד מכל חברי הכנסת בקואליציה לא חשב לתת אולי 100 מיליון שקל בשביל הילדים האלה? ואני אומר גם לכם כי אתם יושבים איתם: נציגי האוצר, נציגי הרווחה, וכל הנציגים של המשרדים הממשלתיים. כל שר בממשלה הזו יכול להעביר מהכספים שהוא קיבל לטובת הדבר הזה. יכולים לעשות קבוצה של חברי כנסת שיעבירו לטובת הדבר הזה. אנחנו באופן אישי ידענו תמיד לעזור בדיוק במקרים האלה. לא יכול להיות שאתם תשבו פה ותאמרו לארגונים המדהימים האלה ולאנשים שבאו מכל הארץ, שלא היה מספיק זמן כי שר האוצר עכשיו עסוק איך לקבל ארנונה מהערים ובזה מתעסקים. והשרים האחרים מתעסקים בדברים אחרים. תעזבו הכול, קחו לעצמכם עד הלילה ותתנו להם פתרון. מה אתם רוצים שהם יעשו מחר בבוקר? עכשיו תהיה שביתה. מה יעשו ההורים האלה שגם ככה קשה להם בחיים, מה הם יעשו? ואני אומר, תסתכלו אחד על השני ותסתכלו עליהם ותתנו להם פתרון. ולך גברתי היושבת-ראש, אני אומר לך: אל תרדי מהנושא הזה כי זה באמת כסף קטן וזה יהיה הישג אדיר שלנו. אי אפשר לעזוב את הדבר הזה, זה הכי חשוב שיש. לא סתם עזבתי הכול ובאתי לפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא רק לא יורדת, אני גם אומרת לנו חברי הכנסת, ויש פה רק אופוזיציה לצערי – עכשיו דיוני התקציב, להגיע לדיוני המשרדים ולתקוע את החינוך והרווחה, לא כדי לתקוע, לתקוע את התקציב עד שהדברים לא יובהרו ויהיו ברורים, עם תקנות, עם התחייבויות ועם תשובות, ככל שנוכל. נכון שיש פה דריסה טוטאלית של הרבה ממעמד הכנסת ובכלל, אבל זאת ההזדמנות שלנו עכשיו להיות שמה. ואני אומרת: אנחנו נהיה על המשרדים ממוקדי מטרה לחלוטין על הסוגיות האלו. בטח ברווחה על סכום כל כך מינורי שאני מתביישת. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> נעמה, רק בשביל לסבר את האוזן, השקיעו יותר על תחנות אוטובוס שלא יגיעו אליהם לעולם בגבעות עלומות שהם אי שם, מאשר להעביר את זה לילדים האלה. אני עוד פעם אומר לכם: נציגי האוצר, לא נעזוב את זה. כל ועדה אגיד את המשפט הזה עד שתמצאו את הכסף להעביר לילדים האלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. עכשיו יהיה פה פינג פונג, חברה אזרחית – רשויות, כדי שכולם ידברו. אני מתחילה עם אלה ונה, יושבת-ראש מרחב חולון-בת ים, תודה שהגעת לכאן. ואת יודעת, הביקור שלך היה ביקור מאיר עיניים כשהגעתי אליך. כי שבוע לאחר מכן באמת נסגר אותו גן, והיה סיפור מאוד גדול. ומי שלא מבינים בסוף שאתם לא סתם זועקות. כי בסוף מי שמעדיפה ללכת לעבוד במקום אחר כי תרוויח באיזה טלמרקטינג עוד 400 שקל. זה המצב של אנשים שמרוויחים נמוך מדי ולא מצליחים לגמור את החודש. ואנחנו מייצרים פה את מי שמטפלים ביקר לנו מכל שלא מצליחות לגמור את החודש. וזאת בושה למדינה שלמה. << אורח >> אלה ונה: << אורח >> זאת באמת בושה. תודה רבה לך חברת הכנסת נעמה לזימי, שאת באמת כל הזמן מציבה את זה על סדר היום. הנושא הזה נוגע ללבך וחשוב. וכל מי שיושב ויושבת כאן היום, אני יודעת שלכולם זה חשוב. אבל אני שואלת: איפה מדינת ישראל? מה, לאף אחד לא אכפת מילדי ישראל, מדור העתיד שלנו? מחינוך הילדים שלנו? אנחנו כולנו הורים. אין פה מישהו פה באולם שהוא לא או הורה או סבא וסבתא. ואתם שולחים את הכי יקר לכם למעונות היום, שאנחנו הארגונים באמת, אני גאה, נמצאות כאן מנהלות מעונות שהן האלופות שלנו בשטח. יום יום מגיעות. מתפקדות לא רק כמנהלות בשכר מינימום. מנהלת עם תעודות. עם תואר מרוויחה שכר מינימום. בושה למדינת ישראל ולממשלת ישראל. ואותה מנהלת מגיעה בבוקר, היא מגלה שאין לה עובדות, ואז היא נכנסת לכיתה ועובדת בתור מטפלת כל היום או בתור מבשלת כל היום. ובסוף כולן נשברות. כי אפשר לעבוד יום יום בחוסר תקינה. יום יום בחיפוש אחרי עובדות. אנחנו סוגרות מעונות כל הזמן. במהלך השנה אנחנו סוגרות כיתות כי אין לנו עובדות, ובסוף שנה אנחנו סוגרות מעונות ולא פותחות. לאן הולכים הילדים? מסכנים ההורים. באמת מסכנים. אומללים ההורים והילדים כמובן. ועל מה אנחנו מדברים? בנוסף לזה ששכר מינימום, ואני באמת אשמח ואודה לכם אם תוכלו לשמוע מנהלת אחת או שתיים מהשטח - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, בהחלט. << דובר_המשך >> אלה ונה: << דובר_המשך >> - - איך הן עוברת את היום וזה תשע שעות ביום, כל יום, כל השנה. התקנים שלנו הם תקנים בלתי נסבלים. תראו לי הורה שיכול להחזיק על ידיים בו זמנית תשע שעות שש תינוקות בו זמנית. זה התקן. מטפלת לשישה תינוקות – זה לא הגיוני. תראו לי הורה אחד שעושה את זה בבית. איך מאכילים שישה תינוקות בו זמנית? איך משכיבים שישה תינוקות בו זמנית? איך מחליפים לשישה תינוקות בו זמנית? זה לא הגיוני. איפה החום? איפה האהבה? איפה הדקות האלה שתינוק צריך קשר עין רק עם מטפלת מולו? אותו דבר בכיתת פעוטים. מה זה פעוט? פעוט זה ילד מגיל שנה וארבעה חודשים עד גיל שנתיים. אנחנו בבית קוראים לו תינוק. התקן הוא אחת ל-11 פעוטות. מחנכת צריכה להחזיק 11 ילדים תשע שעות ולהעסיק אותם ולהאכיל אותם ולהחליף להם טיטול, והכול הכול מהכול, ולהיות אשת חינוך. ואנחנו כולנו רוצות שבאמת, אנחנו נותנות את היקר ביותר, שהצוותים שלנו יהיו עם השכלה, ויהיו עם הכשרה, והן עוברות את כל ההכשרות האלה. אף אחד לא משלם להם על שעות שהם אחר הצוהריים עובדות ועונות להורים, ומגיעות לאסיפות הורים ולמסיבות עם ילדים. אף אחד לא מוסיף להם את התוספות האלה. ועדיין הן מגיעות בשכר מינימום. אני חושבת שממשלת ישראל פשוט איבדה את זה. אנחנו במדינה צריכים להתבייש איך אנחנו מתייחסים להורי וילדי ישראל. לא יכול להיות ש-13 מיליארד שקלים בהינף יד, מגיעים לכוללים ולישיבות, ואני לא אומרת מי יותר חשוב ומי פחות, אבל אנחנו בטח לא פחות חשובים מהם. לא יכול להיות שלשם לא מוצאים כסף. ואני קוראת פה למשרד האוצר ולכל הגופים ולממשלת ישראל ולכל 120 חברי הכנסת: קומו ותעוררו ותעבירו את זה בכנסת. חייבים לשפר את שכר הסייעות וחייבים לשפר את התקנים. בסופו של דבר זה הילדים שלנו ושלכם ושל כולנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. אני רוצה לעבור גם לחינוך, אבל כן אני רוצה ממך רום, השלמה על הסיפור של ימי המחלה אם ביררת את זה. אני רוצה לדעת אם זה מענק אכן בעייתי באופן הזה. וגם התייחסות, אני אשמח לכל מה שנאמר גם מחברי הכנסת ומהנציגים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לגבי ימי מחלה עוד אין לי תשובה, אנחנו בודקים את זה. אני לא הכרתי שיש עם זה עניין ואנחנו צריכים לבחון את האירוע הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה אני מכירה גם בהצעות קודמות שהיו עם ימי המחלה. תוכל לבדוק את זה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בשיא הכנות, אני לא מכיר, ביקשתי שיבדקו ויעדכנו אותי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אם הם יעדרו ימי מחלה מסוימים, האם גורעים להם מהמענק. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נבדוק את זה. אני באמת לא יודע להגיד. (קריאות) << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן, כן, זה ברור, זה ידוע גם. << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> נעמה, ממש ככה ושלא ישגעו לאף אחד. ככה זה עובד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ההזמנה לא תצא לבג"ץ לפני ש - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בדיון הקודם אמרנו שהוועדה - - - << אורח >> אלה כהן: << אורח >> גם במעונות הפרטיים, מטפלת שמקבלת טיפה יותר, אז היא לא תקבל את המענק הזה. מספיק שהיא מקבלת חצי שקל מעל שכר המינימום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דיברנו על זה פעם קודמת בדיון הקודם בשבוע שעבר, ואז אמרנו שהמענק הוא תמריץ שלילי באופן שהוא בנוי. אז מה עשו באותו ערב? מסיבת עיתונאים והגדילו את המענק. שנה אמרנו שצריך להיות להם מענק כפול שיהיה אחיד. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה ששלילי מגדילים פה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את אומרת שזאת מדיניות מכוונת. << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> אנחנו רוצים שכר הוגן, אנחנו לא מחפשים מענקים. רצנו - - - די עם זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> טלי, משהו חשוב שצריך להגיד אותו ואני יודעת שזה שיח שנראה כאילו נראה מעבר להרי החושך, ולא תמיד אוהבים שמדברים על זה, אבל צריך להסתכל על כל הסדר שאתם חותמים עליו, בטח מעונות שיקומיים או מעונות רגילים. גם ללכת עם הוצאות לפנסיה. מה לעשות? כשנותנים לכם מענקים שבעצם לא מגולמים אחר כך והמטפלות שלנו בסוף מקבלות קצבה מסכנה. האם זה מה שהן צריכות לעשות כל חייהן? לעבוד, לטפל ביקר לנו מכול ולצאת אל הפנסיה בהיעדר רווחה אפילו מינימלית? כי המענקים האלה אלה פתרונות שהם לא פתרונות מעודדי תעסוקה ולא פתרונות טובים. אתן לך רגע לדבר ונעבור למשרד החינוך. << אורח >> חגית שרוני: << אורח >> שמי חגית, אני מנהלת בנעמ"ת רמת גן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חגית, תודה שבאת לפה, ממש מעריכה את זה. << אורח >> חגית שרוני: << אורח >> הרגשתי שאין מנוס, שפשוט צריך לקום ולצאת מהמעון, למרות שאני חרדה מאוד למה שקורה במעון. לגבי הפנסיה, שנים אני מחפשת נתונים לדעת כמה מטפלות במעונות היום מסיימות ומגיעות לגיל הפנסיה בריאות, ללא שחיקה בריאותית, ללא רופא תעסוקתי, יש לנו נתונים קשים מאוד. כמו שאלה אמרה והיא אמרה יפה מאוד לגבי הנושא של כמה מטפלות למספר ילדים – אני כמנהלת כל יום יוצאת למלחמה, כל יום להישרדות, כל יום להחזיק את העובדות. אני חייבת לציין שעד לפני שנה היו לי במעון שבע עובדות מהמשולש הצפוני. אני עובדת ברמת גן. הגיעו אלי מאום אל פאחם, שעתיים נסיעה הלוך, שעתיים חזור, בנאמנות. היום גם את זה כבר אין לנו. ואני באמת, באמת אומרת: כל מי שהורה לילד חייב להתעורר. אנחנו רוצות את המובחרות אצלנו ולא את אלה שיש להם דופק. חייבים את זה. חייבים. הן היום מתמקצעות, אני חייבת להגיד שהמעבר למשרד החינוך נתן לנו כל כך הרבה תקווה, ואנחנו רואים מה הדרישות היום במשרד החינוך וחושבים שהם צריכים להיעשות, להתמקצע, ללמוד, לדעת, כי זה נותן להם גאוות יחידה וידע, בהחלט. אבל יחד עם זאת, הן חייבות להיות מתוגמלות. לא יכול להיות שכל הסקטורים הציבורי – מה זה אם אני לא ציבורית? כולם יעלו ויקבלו תוספות שכר ותהיה פה חגיגה והן יושבות. סליחה, יש הרבה מטפלות שמעל גיל 40, מעל גיל 45, שאין להן כבר היום לאן ללכת, גם אם הן תרצנה ללכת. אז אנא מכם, תתעוררו. אני לא יודעת מאיפה פתיחת המעונות האלה, אבל אני מקנאה בהם. כי לי אין מעון מלא ואין לי עובדות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זהו, אשלים פה שאלה לסוהיר. << אורח >> חגית שרוני: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה לך. אני מעריכה מאוד שדיברת. איפה נפתחו המעונות החדשים ואיפה נסגרו? האם יש מתאם, בואו נבין מה קורה פה מבחינת - - - << אורח >> סוהיר שקור: << אורח >> אין לי את הנתונים. אבל אני יכולה להביא - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל אנחנו נשמח לשאול את זה כשאלה לוועדה, בהחלט. אני רוצה לשמוע עוד את משרד החינוך. משרד החינוך, שלום לכם. << דובר >> אורנה פז: << דובר >> שלום, אורנה פז, מנהלת האגף לגיל הרך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הי אורנה, תודה שבאת. << דובר >> אורנה פז: << דובר >> אנחנו רואים את השיפור של העבודה של המחנכת-מטפלת, הן בהיבט השכר, שכמו שדיברו פה ואנחנו פועלים להגדלת השכר, ואני מקווה שבמהלך השנה תיפתח ועדת המחירים כמו שהצהירו שר החינוך ושר האוצר כדי להשוות את שכר המטפלות לשכר הסייעות בגני הילדים כי אנחנו מבינים שיש שמה זליגה לכיוון, ואנחנו חוששים מהזליגה הזאת ואנחנו נעשה את כל המאמצים בנוסף למענק ההתמדה של 8,300 שאנחנו מתכוונים לתת החל מחודש יוני. בנוסף לכך אנחנו עושים עוד כמה מהלכים שזה שיפור התקינה, שהחל מספטמבר זה ירד בקבוצת הגיל של לידה עד שנה מאחד לשש לאחד לחמש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה לא מחייב. << אורח >> אלה כהן: << אורח >> זה לא באמת יורד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין חובה. << דובר >> אורנה פז: << דובר >> זה אין חובה. רגע תנו לי להשלים, התקינה תרד מאחד לשש לאחד לחמש. בגיל 12 חודשים מאחד לתשע לאחד לשמונה. ובגיל שנתיים, מאחד ל-11 לאחד לעשר. זה אמנם - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל אורנה, כשאין מטפלות, אז הלא מחייב אומר שאין מטפלות, זה כשיש היצע לגייס אליו. << דובר >> אורנה פז: << דובר >> זה יהיה במימון המדינה, במימון מלא כל תקן כזה. למה אנחנו לא מחייבים? אנחנו לא מחייבים כי אנחנו מודעים לקושי ולמשבר של כוח האדם. אבל תקשיבו, יש פה תהליך שהתחיל לפני שנה וחצי, אנחנו צריכים לסגור פער של 74 שנים, אל תשכחו את זה. אי אפשר לעשות פה מהלך - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אורנה, אני כל כך מברכת על זה שבאמת הייתה שרת חינוך שהעבירה את הגיל הרך למשרד החינוך ושהדבר הזה נעשה אחרי הרבה שנים שזה לא נעשה. אבל בסוף, הרי הטענות שלי מופנות אליך כחלק מהרשות של זה, אבל הם לא באמת אלייך. כשאני רואה כמעט 14 מיליארד שקל כספים קואליציוניים, אבל אני לא רואה את ההשקעה של צמצום פער של תת השקעה של 70 שנה, אז מטבע הדברים אני אומרת שזה לא מספיק. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא לא בוחרת לאן הכסף הולך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בדיוק. זה מה שאני אומרת. את רואה אולי איזה אור, אני לא רואה איזה אור, כי אנחנו רואים את הקריסה - - << דובר >> אורנה פז: << דובר >> אני רואה. אני רואה את הכול. אני רואה שהדרך היא עוד ארוכה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם מעט מדי כל פעם. << דובר >> אורנה פז: << דובר >> שרת החינוך לשעבר, צריך להגיד לה - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני יורדת קצת לחזק את ההורים למטה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו גם נלך אליהם יותר מאוחר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ואני מבקשת להשתתף. << דובר >> אורנה פז: << דובר >> צריך להגיד לחברת הכנסת ושרת החינוך לשעבר תודה על כל המהלך המבורך הזה. זה ייקח שנים עד שאנחנו נצמצם את הפערים האלה. בנוסף לתקינה שדיברתי עליה, אנחנו מעבים את מעטפת התמיכה של המחנכות-מטפלות. אם התקינה מדברת על ארבע שעות הדרכה חודשיות, העלנו את זה לעשר שעות. אנחנו מאמינים שעם ההכשרות שאנחנו נותנים ועם ההדרכה, ועם שיפור התקינה, כל המהלכים האלה אמורים להיטיב גם את תנאי ההעסקה של המחנכות-מטפלות, גם את הרווחה שלהן, וכן, הדרך עוד ארוכה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. אני מזכירה שזה דיון על המטפלות ולכן אני נותנת להם מקום בדיון הזה שחשוב שישמעו אותו. הרבה פעמים נעבור לעדכונים נוספים של קבוצות שלא נמצאות, משפחתונים ושיקומיים מיד. אבל כן בסוף, לא תמיד שומעים את הקול שלהן, ואני רוצה שנשמע אתכן. << אורח >> אורלי אביטבול: << אורח >> תודה רבה, אני אורלי, אני מנהלת מעון נעמ"ת ענבר בבת ים, 18 שנים במערכת. אני יכולה לספר לך מהשטח כי כבר שמעת על התקנים ועל השכר והכול. ומה שאנחנו מרגישות בשטח זה שאם בעבר הייתי מזמינה מישהי לראיון, נשים, מפרסמת מודעה והיו מגיעות ויכולתי לבחור מי תעבוד במעון ומי הכי מתאימה, אז היום בעצם מי שבוחר זה הן ואני זאת שממתינה לתשובה אם הן רוצות להגיע לעבודה או לא. אם פרסמתי מודעה בספטמבר, ורק אתמול קלטתי עובדת שהיום לצערי היא כבר לא הגיעה. בלי שום הודעה ושום התראה, היום היא כבר לא הגיעה. המצב במעונות הוא מצב הישרדותי. אני יכולה לספר לך שנפתחו קבוצות וואטס-אפים של מטפלות בכל הארץ. הן קראו לעצמן שקופות. הן תכננו מרד. אנחנו באמת תפסנו את זה בזמן, באמת הן לויאליות, הן אכפתיות, הן מדהימות. אבל הן כבר לא יכולות. סליחה, אני קצת מתרגשת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ברור, ברור, זה מובן. << אורח >> אורלי אביטבול: << אורח >> הן באמת במצב של – אני שומעת השכם וערב: כל מקום שאני אלך יקבלו אותי, אני לא יודעת מה אני עושה פה. למה אני באה לפה? לא שכר, לא תגמול, לא הערכה. לצערי המצב הוא שימין מחבקת ושמאל חושדת. זה המצב ועם זה אנחנו מתמודדים. ולא מעט הן מוצאות את עצמן בסיטואציות של בירורים, שמחלישות אותן עוד יותר ושוברות אותן. וכשהן מגיעות לתלוש שכר, אז זה פשוט שם את החותמת ואומר. ההסכם הזה של הסייעות שנחתם לא מזמן, זה אפשר להגיד שזה הקש ששבר את קו הגמל. אותן רואים, אותן מתגמלים. הן עובדות פחות שעות, אנחנו עובדות בחופשים שהן לא עובדות. והשכר שלהן הוא הרבה יותר, והגמולים שלהן הוא הרבה יותר. וכל המענקים האלה שאנחנו מקבלים – זה לא פתרונות. אני מנהלת מעון עם כל המענקים והתוספות והשעות הנוספות, אני מגיעה ל-8,000. שכר היסוד שלי זה 2,800 שקל. זה משהו שהרבה מטפלות לא מסתכלות עליו. ברגע שהם יסתכלו, כדור השלג בקיר. והיום זה מלחמה שלנו ושל הסייעות ובספטמבר זו תהיה מלחמה של ההורים. מה שאני מרגישה במעון, לא יהיה עוד מעון בספטמבר. המעון שלי לא יהיה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רק רוצה להגיד לך תודה. ולהגיד לך שבמשפחה שלי יש הרבה עובדות או סייעות או מטפלות, על כל הרצף של הטיפול בגילאי ילדים וגיל הרך. וגיסתי ספציפית עם תואר שני בחינוך והכול, אישה ממש מוכשרת וחכמה, אוהבת ילדים יותר מהכול. צריכה לעבוד בשלוש עבודות. זה דבר שאני רואה אותו בבית, אני רואה אותו ממש כל כך קרוב שזה לא נתפס וזה באמת מביש שזה כנראה המקצוע שצריך להיות הכי יוקרתי שישנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה פעם הכי יוקרתי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. והוא הפך להיות שק החבטות של כל ממשלה שמגלגלת את זה הלאה והלאה מבחינת התנאים והכול, וזה נזק של 20 שנה של תת תקצוב אם לא יותר. << אורח >> אורלי אביטבול: << אורח >> לצערי מטפלת שמגיעה - - - << אורח >> חגית שרוני: << אורח >> - - - לא נהיה צבועים ונגיד שהילדים הם הדבר הכי יקר לנו. אותי זה מקומם. כי הם לא - - - אם אנחנו לא חושבים עליהם מגיל אפס עד - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כי יקר זה תקציב. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> החינוך יקר. << אורח >> אורלי אביטבול: << אורח >> מטפלת שמגיעה משבע עד ארבע לעבוד במעון עם שש תינוקות או תשע, עשר, פעוטות או 12 בוגרים, שזה כולם תינוקות, היא כבר לא יכולה ללכת לעבוד בעבודה נוספת אחר כך. היא מגיעה הביתה וזהו. כי לעשות פיפי, היא צריכה לחשב איך ומתי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. עידן אור, ראש חטיבת המעו"ף. << אורח >> עידן אור: << אורח >> תודה רבה, אנחנו מכירים את הדברים פה מקרוב ומטפלים בהם על בסיס יום יומי. הגעתי הרגע מוועדת החינוך, התרבות והספורט, ורק לראות שם את - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לפחות בלי תיאום, אנחנו מביאים אתכם בבת אחת יום אחד. לא עושים לכם יותר מדי בלגנים. << אורח >> עידן אור: << אורח >> כן זה נוח מאוד. אבל שיטת הכיסא החם בין השרים שהתנהלה שמה, רק ממחישה את גודל הבלגן. אין. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. בא שר החינוך, מדבר על דבר אחד. בא שר העבודה, מדבר על דבר אחר, באותו עניין שזה באחריות שלו וזה באחריות שלו. ובשורה התחתונה, יכולים לדבר ולהגיד, זה תהליך, אני מבין שזה תהליך. אין תהליך. אין תהליך – האירוע הזה נגמר. בספטמבר אין מעונות יום לילדים. זה לא הממשלה יכולה להגיד, וזה 70 שנה. אין. אנחנו נתקלים כל יום מהוועד של עובדות של נעמ"ת. טלפון אלי – עוד מעון נסגר היום, עוד מעון נסגר. צריך להבין את ההשלכות של הדבר הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו מקבלים את הטלפונים של ההורים, פניות ציבור של הורים: מה אני עושה עכשיו אם אין לנו גן? זה דבר שהוא - - - << אורח >> עידן אור: << אורח >> מה ההשלכות של סגירה כזאת? שהורה בשבע בבוקר מקבל טלפון או ברבע לשבע – אל תביא את הילד. אל תלך לעבודה, תישאר בבית, תתמודד. תפתור את הבעיה שלך. זה הזיה איך שהדבר הזה מתנהל. צריך גם להבין עוד בעיות. הגיל הממוצע של המטפלות גבוה יחסית. אין דור עתיד של אנשים שיבואו לעבוד במקצוע הזה. << אורח >> שני מיטשל: << אורח >> זה לא מאפשר לאימהות בגלל שעות העבודה להגיע לעבודה. << אורח >> עידן אור: << אורח >> הכוח אדם, לא רק שהוא - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מה שאמרנו בדיון הקודם על זה, אתה צודק באלף אחוז, שאם אנחנו מסתכלים על עתודת המקצוע. << דובר_המשך >> עידן אור: << דובר_המשך >> אין עתודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אין עתודה. << אורח >> שני מיטשל: << אורח >> זמני העבודה לא מאפשרים לאימהות. << אורח >> דנית ברביבאי: << אורח >> - - - לא מוגדר כפרופסיה. (קריאות) << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע, לא מתפרצים פה. << אורח >> עידן אור: << אורח >> אני רוצה להשלים. נוסף לכל זה וזה אין לנו דרך, אנחנו תומכים בזה כמובן, בכל נושא המצלמות והבטיחות של הפעוטות ושל חסרי הישע בכל מקום. אבל בסופו של דבר נוצר היום מצב שעובדת שמרוויחה שכר באמת עלוב ומבזה, שעובדת כל כך קשה, פיזית ועושה את הדבר הזה, היא מטפלת ביצור הכי יקר לנו, מספיק שהורה אחד שלא מצא חן בעיניו איך שהיא אמרה לו בוקר טוב, הולך בערב הביתה ומתקשר למשטרה ואומר: הילד שלי חזר עם שריטה על היד, באותו רגע העובדת נלקחת לחקירה במשטרה, מושעית מהעבודה. עד שהפרקליטות מטפלת בזה, זה לפעמים שנתיים ושלוש, והעובדת יושבת בבית. אני לא מדבר על הפגיעה בשם הטוב שלה מול השכנים שלה, מול המשפחה שלה. וגם בסוף מגלים שלא קרה כלום, אבל העובדת כבר גמורה. העובדת גמורה וגם המעון סגור. ולכן נהיה פה איזה חוסר מידתיות בכל הדבר הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני בהרגשה שיש פה מדיניות מכוונת של מדינה שלאורך שנים הפנתה את האחריות על התחום לאזרחים, שזה יצר מחשבה של ההורים שהפיקוח שלהם הוא תחליף לאחריות המדינה שהיא גם יוקרה, וגם הגדלת התנאים, וגם לקיחת אחריות של פיקוח כמו שצריך. פה עכשיו מוסיפים - - - מפקחים, אני יודעת, גם תוכנית מסודרת. אלה דברים שהם צריכים להיות במקום ההורה החושש. אין לי טענות להורים. << אורח >> עידן אור: << אורח >> לא, אין לי שום טענות. בצדק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש לי טענות למדינה שיצרה מצב מכוון, שגרמה לזה תוך כדי מדיניות. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי יושבת הראש, צריך להגיד קודם כל לגבי המצלמות שהן גם המצילות הרבה מאוד פעמים את העובדות. << אורח >> עידן אור: << אורח >> חד משמעית. << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> - - - << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> לא, זה לא נכון, לוקח שנתיים עד שזה מציל אותם. << אורח >> עידן אור: << אורח >> אבל אנחנו צריכים להוציא מאות אלפי שקלים - - - << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> - - - << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> רגע, רק תרשי לי להשלים את דברי ואחר כך אם תרצי באהבה ובהערכה. חשוב לי להתייחס לזה כי זה גם נושא שנמצא על סדר היום. המצלמות במציאות הקודמת שלא היו מצלמות, יש מטפלות וגננות שעד היום הולכות עם עננה ואף אחד לא באמת יודע את האמת. צריך גם להגיד את זה. וילדים נפצעים גם בלי טובות של בן אדם מבוגר, וכל פציעה וכל סימן כחול וכל נשיכה, הכול מאוד מחשיד. מה כן צריך לעשות? אגב זה עולה להצבעה השבוע – זה לתקן את החוק באופן כזה שלא יצטרכו להגיע למשטרה אלא יהיה אפשר באמצעות או מנהלת מעון, הפיקוח היום שעושה - - - של משרד החינוך, אלא באמת להשאיר את זה במקום שהורה לא יצטרך לרוץ למשטרה, המטפלת לא תצטרך לעבור את הויה דולורוזה הזו, אלא יהיה אפשר לעשות את הבירור הראשוני באופן מקומי ומשם להתקדם. אני מאוד מקווה כמו שאת יודעת שבאמת יצביעו בעד ויעזרו לנו לקדם את החוק. (קריאות) << אורח >> עידן אור: << אורח >> רק בהקשר הזה, גם לקבוע לוחות זמנים. לא יכול להיות שמשטרה מחזיקה חצי שנה מצלמות ולא פותחת אותם. חצי שנה לא פותחת את הסרטים בכלל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא תקין. << אורח >> עידן אור: << אורח >> בנוסף, עוד משפט אחד למשרד האוצר: אני מכיר את כל המודלים ואנחנו עושים את כל ההסכמים, ודרך אגב הסכם הסייעות עוד לא נחתם, אנחנו פועלים היום, אני אישית פועל ומקדם את זה מול הממשלה, שהסכם הסייעות יוחל גם על המטפלות. זה עלות של סדר גודל של כמה מאות מיליוני שקלים, אבל אחרת לא יהיו עובדות. ואני אומר לאוצר: כל המודלים של המענקים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עידן, מה התהליך? מה אתה יכול להגיד למצב? << אורח >> עידן אור: << אורח >> התהליך שאנחנו לפחות כרגע, מהארגונים שאנחנו מטפלים בהם, עשינו מיפוי של כל עלויות השכר וראינו בהשוואה לעלויות של - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש לך נתונים לתת לנו? << אורח >> עידן אור: << אורח >> אין לי פה נתונים, אבל אני בהחלט יכול להעביר לך נתונים. בוא נגיד כך שמדובר בסדר גודל של אימוץ מלא של הסכם הסייעות לארגונים שאנחנו מכירים, אם נעשה השלכה, זה סדר גודל של בערך מיליארד שקל שיעלה לתת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר, 2.2 מיליארד שקל הקציבו לבינוי של כיתות ריקות. << אורח >> עידן אור: << אורח >> כיתות ריקות כי אין עובדות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן. << אורח >> עידן אור: << אורח >> אני אומר למשרד האוצר שאנחנו - - - << דובר >> יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא "או או" חבר'ה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא "או או". << אורח >> שני מיטשל: << אורח >> אתה מדבר על ארגונים או גם על כל מעונות הסמל? כל מעונות הסמל ישופו בהסכם - - - (קריאות) << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> - - - בינתיים בורחות להם מטפלות. << אורח >> עידן אור: << אורח >> על הכול, על מענה ל-600,000 ילדים. עוד דבר אחד למשרד האוצר: אנחנו מכירים טוב, אנחנו עובדים מול משרד האוצר מצוין, אבל המודל של המענקים – אנחנו מבינים שהוא כסף יותר זול. בסוף העובדות האלה צריכות שיהיה להן גם פנסיה, צריכות שיהיה להן תנאים סוציאליים. צריכות שיהיה להן עתיד כשהן מסיימות את התעסוקה שלהן, והמענקים האלה זה קצת כמו לחם ושעשועים. זה קצת מסנוור, כי 8,000 נשמע המון, אבל בסוף זה מתאדה ושכר ערך שעה לא עולה, ושום דבר באמת לא מקדם את העובדות האלה ולא מקדם אותנו לקלוט עובדות חדשות צעירות יותר שיתנו אופק לילדים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: נעמה, היושבת-ראש, אני יכולה להגיד משפט קצר? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חברות, זה ממש לא ככה, אני יודעת שכולן רוצות לדבר, אבל זה דיון המשך. אני מבטיחה שיהיו עוד דיונים. אתם יודעים שעשיתי כנס בתחילת שנה. זה דיון שני כבר בינתיים רק בתוך ועדת הצעירים, בלי קשר, אני באמת אתכן. עידן, אני שמחה על מה שאתה מבשר כאן, לפחות על התהליך של הניסיון לעשות את ההשוואה הזו כי זה משהו שידענו כבר שנה שהוא ממש חשוב. << אורח >> עידן אור: << אורח >> לפחות ההסתדרות תפעיל את כובד משקלה כדי שהדבר הזה יקרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו נהיה לכם לעזר בתוך הנושא הזה. ההפליה הזו היא בעיה מובנית. אני רוצה שכולכן תדברו, אבל בגלל שאנחנו בתוך סולידריות פה, חשוב לי שגם עומרי מארגון כוח לעובדים על המשפחתונים ידברו. כל פעם משאירים משהו אחר ופעם שעברה לא היית, אבל אני רוצה שתגיד את הדברים האלה, זה חשוב. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> גם המגזר הפרטי ישמח להגיד משהו. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> חברים זה יורד שוב פעם מסדר היום - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, אתן לך, אני מסבירה שזה דיון המשך. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> אני מתנצלת יש לי גם - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני גם מתנצלת אבל יש לנו כאן סדר. זה דיון שנקבע על המטפלות. עשינו את זה יחד עם המטפלות. הן בשיא הסולידריות וההבנה אמרו – אין בעיה שחצי דיון יהיה על השיקומיים. כדי שלא נחכה לדיון מהיר או הצעה לסדר, אני קודם כל מודה לכן על זה, כי זה דיון שנקבע ספציפית רק למטפלות. ואתן הכלתם והבנתם את החשיבות. את תדברי, אבל אני רוצה רגע כן לשמוע על המשפחתונים שלא נכנסו. יש פה מלא סוגיות שנעמוד עליהן. אני אתכם מלא הולכת להיות אתכן עד שתקבלו את הכסף של המעונות השיקומיים. אני לא הולכת לוותר פה. מי שמכיר אותי יודע שזה אומר דבר או שניים. עומרי, אשמח שתשלים. << אורח >> עמרי פז: << אורח >> תודה רבה. דיברנו גם בפעם שעברה, אנחנו כאן כדי לדבר שוב על המשפחתונים. עדיין לא קיבלנו מענה או תשובה לגבי זה שיש 3,700 תקנים, 3,500 משפחתונים, 20,000 ילדים, 40,000 הורים אם נדבר במובן סטריאוטיפי, שכרגע כפי שאנחנו מבינים יש הפליה בין מעונות היום עם סמל למשפחתונים עם סמל, שמבחינתנו זה בעצם אותו דבר, שלא הולכים לקבל שום סיוע בסבסוד כפי שבמעונות מתכוונים לסייע. הולכת להיות עלייה של 300 שקל לתעריף גם בספטמבר הקרוב. הולכת להיות עלייה משמעותית מאוד, גדולה מאוד להורים. מאיזושהי סיבה בתוכנית, עוד פעם המשפחתונים לא נכללים בפנים. מדובר פה על משפחתונים של מסגרות כמו חמישה ילדים בתוך בית של מטפלת, בפריפריה, במקומות שהסבסוד שם הוא מאוד גבוה. דרך אגב, שם היחס הוא יחס שכולם פה חולמים עליו, חמישה ילדים על מטפלת. יש שם הורים שרוצים את זה, זה לא רק נועד לשמור מקום למעונות עד שיבנו. יש לפעמים מחשבות כאלה, חשוב לדעת שיש הרבה הורים שרוצים את המסגרות הקטנות. וכרגע איך שזה נראה, זה נראה שרוצים לסגור ויצא מן העולם. אני לא כל כך מבין את זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה גם בסוף פתרון נוסף. מה לעשות, צריך עוד מסגרות. יש מעונות פרטיים ויש מפוקחים ויש משפחתונים. << אורח >> עמרי פז: << אורח >> מדברים כאן על לבנות מעונות - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> גם הפרטיים ישמחו להגיד מילה - - - << אורח >> עמרי פז: << אורח >> מדברים כאן על שכר של מטפלות במעונות, מדברים כאן על משפחתונים שקיימים שהתעריף הולך להיות נמוך. קשה להם. הכסף צריך ללכת לשם. צריך לתת, צריך לסייע להורים, כי זה פשוט יסגור משפחתונים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש הערכה תקציבית? דפנה, אני מפנה אליך. << אורח >> דפנה מאור: << אורח >> לגבי הערכה תקציבית – יש הערכה, אני מציעה שתכף נשמע את רום. אבל אני רוצה לומר שני דברים שחשוב לומר: מדברים כל הזמן על המשפחתונים כאיזה סוג של סרח עודף. וחשוב לי לומר גם כהורה וגם כמישהו שקצת, אני לא אשת חינוך ואיני מתיימרת להיות אשת חינוך, אך יש לא מעט הורים שהמסגרת הזו חשובה להם. הם מעדיפים את המסגרת הזו והם אוהבים את המסגרת הזו, אז נכון שצריך לייצר פתרונות לכולם, שיתאימו לכל מה שמתאים להורה או לילד. אבל אסור לשכוח את זה שהורים רוצים גם את המסגרות של המשפחתונים. חשוב שזה לא יהפוך להיות מין מסגרת למי שלא יכול להרשות לעצמו או אין לו פתרון אחר. זאת ככה אמירה שהיא חשובה. בוועדה שבאנו ממנה, ועדת החינוך, אמר שר העבודה שמבחינתו הוא רואה את החובה למצוא פתרון גם לילדי המשפחתונים בהקשר הזה של פערי המחיר. רום, אליך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רום רק ישיב על זה ואז הורים לילדים במעונות שיקומיים. << אורח >> עמרי פז: << אורח >> הערה, לפי מה שהבנו הפתרון שהם הציעו זה איפה שאין מעונות. איפה שיהיה יהיה חוסר ואז ייצרו איזשהו פרטץ' כזה שבחלק מהמקומות יהיה לזה סבסוד ובחלק לא. << אורח >> דפנה מאור: << אורח >> מה שעומרי אומר זה ששר העבודה דיבר על זה שחלק מהפתרון יהיה במקומות שבהם אין מענה של מעונות. ברור שזה לא בשלב הזה, מדובר על זה שכאשר יהיו פתרונות אחרים, הנושא הזה יישקל. כרגע מדובר בפתרון לכולם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. רום, תרצה להתייחס? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> עליית התעריף של המשפחתונים בוצעה בעדכון של הצו באוגוסט 2022. שני השרים, שרת הכלכלה ושר האוצר חתמו על עליית תעריף מדורגת בשביל להקל על ההורים ולא להעלות להם את כל התעריף בבת אחת. וזה המתווה כרגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה המתווה כרגע? שבעצם הולכים שנה הבאה להעלות ב-300 שקלים להורים? שנדע כמה הפריפריה הכלכלית - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ההורים עובדים, במשפחתונים זכאים לסבסוד במבחן התמיכה כמו ההורים במעונות. כלומר לוקחים את ההכנסה של משק הבית, לוקחים את מספר הילדים ובודקים את הסבסוד שמגיע למשק הבית. כלומר, ההורים האלה זוכים לסיוע כלכלי מתוקף מבחן הסבסוד. דבר נוסף הוא שבמסגרת הסיוע הכלכלי עליו דיברנו גם בישיבה הקודמת, גם הורים ששולחים את ילדיהם למשפחתונים, הולכים להיות זכאים לאותו סיוע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה מדבר על מענק עבודה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> על מענק עבודה ועל נקודות הזיכוי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא אמור להיות קשור האחד בשני. תראה, פה את הוועדה אתם מגלגלים על ההורים, במקומות אחרים אתם לא. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו לא מגלגלים. שיעור הסבסוד נשאר קבוע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא עולה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו לא מגלגלים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, עליית המחיר. אז זה עולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כלומר עליית המחיר של 300 שקלים של מעונות היום תספוג המדינה, ועליית המחיר של 300 שקל במשפחתונים יספגו ההורים שהכי צריכים. הם יספגו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הגידול בתעריף המשפחתונים, הוחלט באוגוסט שעבר - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ממש לא משנה מתי. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> - - הוא נחתם על ידי השרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מזכירה שאוגוסט שעבר, היינו בתקופת מעבר. כל מה שנחתם בזמן שאין כנסת כי אנחנו בפיזור כנסת, להגיד את זה פה, לא היינו ועדה מפקחת פה וניסינו לבדוק את הדברים ולעמוד עליהם – היינו בפיזור כנסת. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הצו פורסם להערות הציבור כפי שנדרש. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני זוכרת, אני גם פעלתי עם זה. היינו בקשר בתקופתו. אני כן חושבת שצריך לבדוק את הסיפור הזה שזה מגולגל על ההורים ולבקש - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> רק אתקן שזה לא מגולגל על ההורים, כל הורה יזכה לשיעור סבסוד לעלייה בהתאם לשיעור הסבסוד שלו. לדוגמה מי שזוכה ב-50%, יסבסדו לו 50% מהעלייה. מבחן התמיכה בהחלט נותן פה מענה, גם אם לא מענה מושלם, הוא נותן מענה משמעותי מאוד לאותם הורים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא בדיוק נותן, אתם עושים פה דבר והיפוכו. אנחנו בכל מקרה נציג שאלות בנושא הזה, ונקבל עליהם תשובות. אני מציעה שבכל מקרה נעשה ישיבה ייעודית רק לסיפור המשפחתונים. ניקח כל נושא ונושא ונפרק אותו. זו ועדה מיוחדת שיש לה פריבילגיות שהיא יכולה לדון במה שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה ולהשקיע. לאחר התקציב, אני אומרת שזה מה שאנחנו נעשה, נעשה פה דיון מיוחד על המשפחתונים. נביא לפה מטפלות, מכל הרשויות, הכי מוחלשות שישנם, וגם הורים. אני רוצה שתדברו איתן. המצב הזה הוא באמת בלתי אפשרי, גם מבחינת המצב שבו הם לא עברו למשרד החינוך בגלל כמות הילדים לפיקוח, וגם משאירים אותם כסרח עודף מטבע ההתייחסות אליהם, לא כי הם סרח עודף. דפנה, אני מסכימה עם מה שאמרת, היחס המערכתי הופך אותם לסרח עודף. אנחנו צריכים להבין מה קורה איתם. נעשה פה דיון על המשפחתונים או שנעשה דיון עם ועדת החינוך, נראה איך נעשה את זה. אפנה בכל מקרה במכתב לשר הרווחה בנושא הזה. זה נראה כמו משהו שחייבים לדבר אתו. << אורח >> דפנה מאור: << אורח >> שר העבודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון מאוד, שר העבודה והרווחה. בגלל העבודה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אשמח להתייחסות גם למגזר הפרטי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לפני מגזר פרטי, עכשיו השיקומיים. אתן קודם כל להורים ואעבור לאחר מכן לעמותות. תודה רבה שהגעתם. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> שמי מורן, תודה רבה על ההזמנה. אנחנו בעל כורחנו בראש מאבק מטה ההורים למען המעונות השיקומיים. אחזור על זה שוב: ראש מאבק מטה ההורים למען המעונות השיקומיים. איך אנחנו במדינת ישראל, 2023, צריכים להיאבק על המעונות השיקומיים? באיזה מצב אנחנו חיים פה? על מה אנחנו מוציאים מיליארדים? לאיפה אנחנו הלכנו לאיבוד? מעונות שיקומיים. מעונות שיקומיים זה ילדים עם צרכים מיוחדים, לא עם מוגבלויות. המגבלה היא אצלנו בראש, של כל מי שיושב פה ויסלחו לי חברי, המגבלה היא אצלנו. ילדים מאפס עד שלוש צריכים את הטיפול, את המרפאה בעיסוק ואת הקלינאית תקשורת ואת הפיזיותרפיסטית ואת המטפלות, את הסייעות, שיש להן את ההכשרה הייחודית הזו. אנחנו לא יכולים לאפשר לסגור את זה. זה 180 מעונות שיקומיים. 4,000 ילדים. 4,000 הורים, משפחות, שהולכים לקרוס, לא בספטמבר, לא באוקטובר – עכשיו ביום רביעי הקרוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את צודקת. אני רוצה שתפני שאלות כאימא. << דובר_המשך >> מורן גולדשטיין כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה באמת, ותודה על ההזדמנות, אנחנו רוצים לקבל תשובות ממשרד הרווחה שעומד בראשו מר מרגי, שפנינו אליו, לא שבוע-שבועיים אלא חודשים. חודשים. אני באופן אישי דיברתי איתן בטלפון. אדון מרגי, איך אתה ישן טוב בלילה? איך? תלמד אותי, אני גם רוצה כהורה לאימא עם צרכים מיוחדים. איפה הכספים? איפה? בחשמל הכשר? באמת, 100 מיליון שקל לחשמל הכשר? חברים, סטופ כדור הארץ, אנחנו צריכים לעצור פה את הכול. הכול. הכספים צריכים להיות לאוכלוסיות שאנחנו לא רואים ולא שומעים. אין להם את הקול. אז אנחנו נמשיך להיאבק. אני חוזרת עוד פעם על המילה הנוראית הזו: להיאבק. אנחנו מדינה אחת, איפה הערכים שלנו? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה אחריות המדינה לכל דבר ועניין. << דובר_המשך >> מורן גולדשטיין כהן: << דובר_המשך >> זו אחריות המדינה. את יודעת - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אם לא על זה, אז על מה כן? << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> נכון. גם לפי חוק, אני רגע שמה לצערי את החוק בצד – לפי המוסר. חברים, אנחנו הולכים לאיבוד, יושבים פה ראשי ארגונים שלא ישנים לא שבוע-שבועיים, שנים לא ישנים, כי קשה מאוד להמשיך את המעונות השיקומיים. ותודה רבה לכם שהגעתם ויש מיצג מול משרד האוצר בכיכר עם הורים, עם דמעות שהם חבוטים. הם לא רוצים לשבות, לא נתבלבל פה, אנחנו לא רוצים לשבות. נעשה הכול כדי לא לשבות. אבל אנחנו לא מקבלים את התשובות. איך זה יכול להיות שלא מקבלים תשובות? תפסיקו למרוח אותנו, אנחנו לא נקבל 20 מיליון במקום 100 מיליון. אנחנו לא נקבל. אם אנחנו נקבל את זה, אנחנו נגיד: וואו, תודה רבה, יאללה תסגרו את המעונות השיקומיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סליחה מורן שאני עוצרת אותך. קשה להגיד לכם להתפשר כשאתם רואים את הכספים הקואליציוניים האלה. אני חושבת עליכם כאימא, באמת, ואני מסתכלת על זה כאימא לילדים בגיל הרך, אנחנו דיברו על זה, וזה לא נתפס בעיני. לבי יוצא אליכם. << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: נעמה, ביום רביעי הקרוב, ככל הנראה לא יהיה פתרון, אנחנו רק שומעים "על זה, על זה, על זה". המשרדים "על זה". אין בעיה, עוד יומיים, אין מעונות יום שיקומיים? אני מביאה את הבת שלי פה לכנסת, אני קוראת לכל ההורים יחד איתי, תביאו את הילדים לפה לכנסת שחברי הכנסת יטפלו בהם, שהם יתנו להם טיפול. בבקשה, תטפלו בהם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל ההורים צריכים לעשות את זה בכל הארץ. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> תודה רבה לחברת הכנסת שירלי פינטו. << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> (אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: תבואו, כל ההורים, כל הילדים, תבואו, תפתחו מעון פה בוועדות, במליאה. תטפלו, תתנו להם טיפולים. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> תדעו גם איך לטפל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. אני אומרת לך כאימא שליבי יוצא אליכם, מורן, אני לא יודעת מה הייתי עושה. אני חושבת עליכם ואני אומרת, באמת, צריך המון עוצמות והמון כוח בשביל להיאבק מול תחנות רוח על דבר שהוא פשוט כל כך בסיסי. כל בסיסי. אני מסתכלת עלייך. פשוט. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> אנחנו נצליח. לא תהיה לכם ברירה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני רוצה להגיד שזה אירוע יוצא דופן, שאנחנו המעונות נכנסים למהלך של שביתה ומי שעומד בראשות המאבק זה ההורים שהם הנפגעים העיקריים מהמהלך הזה. צריך להבין פה שהדבר הזה לא ייעלם אם לא תתנו את מה שצריך לקרות, כי זו לא בעיה של המפעילים שלא מצליחים להפעיל נכון כלכלית. זה ההורים שעומדים בחזית המאבק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חושבת על ילדים שלא יקבלו טיפול שאמור לקדם אותם, ולתת להם הזדמנות יותר טובה, בגלל איזה חישוב על השלכות רוחב. הילד הזה שלא התפתח בזמן בגיל הכי חשוב להתפתחות, הופך להיות איזה נזק משני להשלכות רוחב. זה דבר - - - << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: אגיד לך מה יותר עצוב, מה יותר מצחיק ועצוב? אישית פניתי לשר האוצר סמוטריץ', אמרתי לו, תיפגש עם ההורים, איתנו, תיפגש עם הארגונים. אמרו לי: לא, הוא עסוק בדיוני תקציב. דיוני תקציב? זה צריך להיות בדיוני תקציב, אני לא מבינה את זה. והניתוק הזה הוא מטורף. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> אני רוצה להוסיף, אני מנהלת של מעון יום שיקומי, הייתי ממקימי חוק מעון יום שיקומי, לא זוכרת כבר מתי, אולי בשנת 2000. והובטח לנו שמה: אנחנו מתחילים ואנחנו נתקדם ואנחנו נוסיף. בשנת 2008 הוסיפו עוד ילדים למעגל ולכול. היום הגעתי למצב שאני עוברת על חוק, אני מקבלת כל הזמן טלפונים מחברי כנסת, מכל מיני אנשים, תכניסי את הילד הזה ותכניסי את הילד הזה. ואת יודעת שתוך שבועיים היית צריכה להכניס ילד שקיבלת הודעה, ואם לא את עוברת על החוק. ולי אומרים עוברת על החוק? יש לי חללים, יש לי ציוד, יש לי בניין יפהפה, שירלי פינטו הייתה אצלנו. אין לי עובדות, אין לי פארא רפואי, אין לי עובדות, אין לי כסף כדי לממן את זה. חסר לי 2,100 שקל ואני מוכרחה להגיד להורים לא. וביום רביעי אני הולכת לסגור 11 כיתות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו מדברים על 2,100 שקל פר ילד, שזה התקצוב החסר היום. << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> שאין להם תקציב. אני הולכת לסגור 11 כיתות רק אצלי, ועוד - - - בעוד סניף, עוד שלוש כיתות. וכל המעונות הולכים להיסגר, וההורים הולכים לשבת בבית והם כל הזמן מצלצלים ואני בוכה. בכיתי יחד איתם, אני בוכה, אני בוכה על דבר יפהפה שבניתי בעשר אצבעותיי יחד עם בעלי, וקידמתי ילדים. 20% מהילדים הולכים אחר כך לשילוב. חסכתי למדינה, עשיתי דבר כל כך יפה ואני הולכת לנעול אותו, ולשבת עם הצוות שלי ולבכות על מה שהלכו והרסו במו ידי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. בית איזי שפירא, אני רוצה לחזור למעונות ולטלי ולחברות פה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני דווקא הייתי מחברת לך למה אני פתחתי גן פרטי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתן לך כמובן, אנחנו בסבב הפה. << אורח >> טליה רותם בן דוד: << אורח >> אנחנו חייבים לצאת. ראשית להגיד לך תודה רבה כמי שנמצאת בראש הוועדה, אני באמת רוצה לצאת מפה בקריאה, לכל ההורים, במעונות השיקומיים, בכלל בכל המגזרים: תצאו למאבק הזה, בלעדיכם אנחנו לא נצליח. ואני יכולה להגיד לכם, מ-2002 שהתחלתי עם 12 מעונות, אני היום עומדת על שני מעונות, ואם יבואו ויגידו לי: סוגרים לך אותם – אני אגיד תודה רבה. בבקשה, אני באמת קוראת לכל הצעירים שהם זקוקים לזה. בבקשה תצאו יד ביד איתנו למאבק. אל תוותרו. אתם הכוח שלנו. אתם הכוח שלנו. ועוד עובדה, ילד שיקומי שלא עובר מספיק טיפול אחד, זה גורר אותו אחורה. ואז אנחנו משלמים על זה הרבה יותר וחבל. תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. תודה לכן. זה לא דיון אחרון שלנו. אני כן רוצה לשמוע את המעונות השיקומיים ואת האוצר. אנחנו עוד נמשיך. אנחנו פה ביחד. גם הפרטיים ידברו. כולם. << אורח >> עמיר לרנר: << אורח >> תודה רבה ליושבת-ראש הדיון החשוב הזה. שמי עמיר לרנר, אני מנכ"ל בית איזי שפירא ואני במטה המאבק של הארגונים, של כל הארגונים, אני מציג את כל 180 המעונות פה שהולכים לצאת לשביתה ביום רביעי הקרוב. שמענו פה את מורן ואת הניה שמדברות ממש מהלב בכאב עצום על מה שקורה עכשיו בתחום הזה של המעונות. אני רק יכול להודות לכן על האמירות המשמעותיות האלה כל כך ולשים מנגד לזה את המספרים שכולם יודעים במה מדובר. 4,291 ילדים שמדינת ישראל ראתה בהם מספיק חשיבות כדי לחוקק חוק למענם. חוק מעונות יום שיקומים. 4,291 ילדים. זה חוק ייחודי עבורם, זה חוק שאפשר להתגאות בו אם רק היינו מתקצבים אותו. אנחנו כמפעילים נדרשים ומצופים מהמדינה לגייס כסף פילנטרופי כדי לשלם משכורות. זה נשמע לכם הגיוני? בוא אספר לכם עוד מספר: כל יום עוזבים אותנו סייעות. כל יום עוזבים סייעות ועוברות כי הן צריכות לבחור האם להרוויח 5,500 שקל או 8,000 שקל, הבחירה לא קשה. היא קשה כי הן אוהבות את הילדים. היא קשה כי הן מחוברות לצוות. אבל היא לא באמת קשה, והן נאלצות לעשות את זה. הנה עוד מספר: אנחנו עכשיו נערכים לשנה הבאה, זה הזמן, אנחנו מתקרבים ליולי, צריך להיערך לשנה הבאה. בוא נספר לכם כמה סייעות יש לנו שמוכנות לעבוד בשנה הבאה, לא יהיה לכם קשה לזכור – אפס. אפס סייעות שמוכנות לעבוד בשנה הבאה בעקבות פערי השכר שנוצרו, בעקבות הגרעון שיש לנו והיכולת שיש לנו לשלם להם את השכר שהן ראויות לו. אפס סייעות. ומה אנחנו צריכים כדי לסגור את כל זה? 100 מיליון שקל, זה הכול. בבקשה, תשבו ותדברו איתנו. אני יכול להראות לכם התכתבויות. חלקם אתכם, חלקם עם הממונים עליכם, אנחנו מבקשים כבר שבועות – שבו איתנו ותדברו. תבינו את המספרים, תבינו את המצוקה, תבינו מה קורה, תבינו למה אין לנו ברירה אלא להשבית. תבינו למה ההורים תומכים בנו. תשבו איתנו. לא יכול להיות שכל ישיבה זה שבוע בין אחד לשני. למה שלא נשב עכשיו? נצא מפה ונשב ונדבר ונפתור את הסוגיה הזאת אחת ולתמיד ונבטל את השביתה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. מיד נפנה לגנים הפרטיים. אתן לאוצר רק להשיב. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני יכולה להשלים עוד נקודה מאיזי שפירא? תודה. שמי ולרי זילכה, עו"ד, קידום מדיניות בבית איזי שפירא. בעצם הבעיה על השולחן, עכשיו השאלה היא איך פותרים אותה. יש פה שני אפיקי פתרון, אפיק אחד שאומרים לנו: אוקיי, אתם מוצמדים למוכש"ר לפי הבג"ץ, והמוכש"ר – הבעיה שלו לא נפתרת עכשיו ומיד. חבר'ה, זה חייב להיפתר לתקציב הזה. כולנו יודעים איך דברים מתנהלים כשזה לא נכנס לתקציב הזה, ולמה כולם יושבים על התקציב הזה. אתם לא יכולים לדחות אותנו עד 22 כשכבר יצביעו על התקציב. זה חייב להיפתר בתקציב הזה, ואנחנו לא יכולים לחכות לדיונים שיהיו או לא יהיו עם המוכש"ר. הנקודה השנייה היא הנושא של החוק הייחודי. כל דיבור אתכם בסוף בא לידי זה שהכול יש לו השלכות רוחביות. אז נכון, להסכם שנעשה בחינוך יש השלכות רוחביות, ולמטפלות יש השלכות רוחביות, וגם לזה. אין מה לעשות, אתם צריכים להסתכל עלינו רגע, כמו שעמיר אמר, על 4,291 ילדים שיש להם חוק ייחודי ספציפי ולראות איך אתם פותרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> והילדים האלה הם לא השלכות רוחב. זה נורא. אי אפשר להסתכל על ילדים שצריכים את הסיוע שלנו, את התקצוב שלנו, את האחריות שלנו כעל השלכות רוחב. זה לא - - - << דובר_המשך >> ולרי זילכה: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד משהו על השלכות הרוחב האלה – הממשלה הזאת בחרה והבטיחה הבטחת בחירות להתייחס לנושא של הגיל הרך, והקציבה עכשיו המון כסף לנושא של הגיל הרך בשביל ה - - -. תראו, עיני לא צרה, אני שמחה שהמטפלות קיבלו ויקבלו תוספת במעונות הכלליים, זה מגיע להם וראוי. אבל לא יתכן שישאירו את הילדים שלנו מאחור. אם האג'נדה של הגיל הרך היא על השולחן, אז שזה יהיה רוחבי ולא משנה לאיזה משרד הילדים האלה שייכים. ושוב, ההסתכלות היא מאוד מאוד קטנה. אני בטוחה שאתם יכולים למצוא את הדרך למנוע קטסטרופה כאן ועכשיו במספרים קטנים מאוד ביחס לדברים שאנחנו מדברים עליהם. וזה חייב להיות עכשיו, אם זה לא יהיה עכשיו, זה לא יהיה רברסיבילי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רום, תאיר? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אין לי הרבה מה לומר חוץ ממה שאמרתי קודם. לגבי ההצמדה למוכש"ר כבר דיברנו. אני מבינה שסוגיית השלכות הרוחב בתוך מערכת הרווחה פחות מעניינת את הארגונים וזה בסדר גמור כי הם מפעילים את השירותים. אבל מבחינתנו, שיטת העבודה במשרד הרווחה היא בתעריפים. והתעריפים בנויים מאבני בניין ברורים מאוד. אני רגע שמה בצד את הסוגיה של השכר, כי כשמדברים על 100 מיליון שקל, רוב הסכום הזה כאן הוא על סוגיית הטענה לגבי תקצוב חסר והאחזקה. זה דבר שלא ניתן לעשות אותו אך ורק במעונות יום השיקומיים שהם חלק ממערכת רווחה - - - במדינת ישראל. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> 42 מיליון ש"ח לשכר, זה כן אפשר לעשות? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אני אומרת: הדבר הזה כרגע על השולחן, ואנחנו בשיח, אנחנו מקבלים כל מיני אמירות מהצד של הארגונים. << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: איזו תשובה זאת? אני מתנצלת, אבל אין פה תשובה. לא הבנתי את התשובה. מה התשובה שלך בעצם? זה כלום. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> שאנחנו נמצאים כרגע בשיח. << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: זה השיח, השיח קורה כאן. זה לא תשובה. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> השיח הזה נמשך מספר חודשים – יותר מדי זמן. רום, אין לאף אחד פה זמן לשיח הזה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> כשאני אומרת שיח, אני אומרת שיח ביננו לבין משרד הרווחה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צריך איזה חבר כנסת שיש לו איזה לובי באיזה משהו. ככה כספים עובדים? רק אם יש חבר כנסת שהוא בעל אינטרס? צריך שכל ההורים במעונות השיקומיים יתפקדו לאיזה מפלגה כדי שיסתכלו עליהם? נו באמת. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אמרתי בתחילת דברי שהדברים האלה נידונו אתמול בנוכחות השר. השר הוא זה שנתן את המילה שלו שהוא מטפל בעניין הזה באופן אישי. אז כרגע זה מבחינתנו מה שנאמר וזה מה שאנחנו יכולים להגיד כרגע. אין לנו אפשרות להיכנס כרגע למשא ומתן. << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: אין לי בעיה, ביום רביעי השר פנוי להיות בייבי סיטר ולטפל בילדים שמגיעים לכאן לכנסת? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אני לא חושב, לא שמעתי מהשר איזשהו חשש או איזשהו ניסיון מצדו להתחמק מאחריות. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> הוא לא מתחמק, הוא פשוט לא נותן תשובות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דניאל, לגבי ה-40 מיליון, אני לא מדברת על ה-100 מיליון, לגבי אותם 40 מיליון של השכר שזה הכי אקוטי וראשוני, מה תוקע את זה כרגע? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אני לא יודע אם יש משהו שתוקע כרגע, אני חושב שהוא אמר שהוא מטפל בזה באופן אישי. << דובר >> שירלי פינטו: << דובר >> אומרת דברים בשפת הסימנים להלן תרגומם: אז למה זה לא נסגר אם הוא מטפל? למה זה לא נסגר? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> כדי שזה יקרה. זה לא משהו – בסדר, אני אומר, אני מתאר לעצמי שהוא לא יכול להביא את הכסף באופן מידי, הוא צריך לעשות מהלך מתואם עם משרד האוצר, עם כל הגורמים על מנת לעשות את המהלך הזה. זאת התשובה שנאמרה אתמול בצורה ברורה מאוד וחד משמעית וחלקה, גם כלפי הארגונים. ובנוסף לזה, דיברנו גם על זה שאנחנו בהחלט נקיים שיח על סגירת הפערים שגם אנחנו מתרשמים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הכוונה שעד ספטמבר יהיה את הכסף הזה? << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> הכוונה היא על השלמת הכסף להסכם של הסייעות, שזה יהיה באופן מידי. הוא מטפל בזה שזה יהיה באופן מידי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אנחנו מדברים אז על ה-20 מיליון או על ה-40 מיליון? על ההבטחה המידית? תגיד לי רגע את הסכומים שנבין מה הכוונה שיהיה מידי. << דובר_המשך >> דניאל כץ: << דובר_המשך >> דובר על 30 מיליון או 40 מיליון בנטו. אני חושב שכן דובר על כל הסכום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ועל ה-100 מיליון אנחנו עדיין במשא ומתן? << דובר_המשך >> דניאל כץ: << דובר_המשך >> על זה אמרנו שאנחנו נקיים דיונים. אמר גם סמנכ"ל תקציבים אצלנו, שיש לזה משמעויות, כמו שאמרה פה תאיר, שהמשרד צריך לבחון אותם. אצלנו במשרד הרווחה, שלא כמו במשרדים אחרים, המשמעות היא באמת השפעה על כלל האנשים עם מוגבלות, שזקוקים לשירותים. ואנחנו כרגע חייבים לתת את הדעת שאם אנחנו נותנים במקום אחד, אנחנו צריכים למצוא פתרונות גם לשירותים אחרים. נכון שהילדים הם בבת עניינו וגם אנחנו רוצים למצוא ולתת את המענים, כי הם חלון הזדמנויות, זה חלון ההזדמנויות שלהם לקבל את המענים. ומעבר לזה, כמובן שהאחריות שלנו היא לתת את כל שירותי הרווחה וכדי לעשות את זה, אנחנו חייבים לנהוג בזהירות ולמצוא פתרון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה בעצם אומר: אני בעד הרחבה תקציבית, זה נראה לי ידוע. אבל בהיעדר הרחבה תקציבית, אתה בעצם אומר שגזל כספי הציבור שנעשה פה היום בתקציב, הוא לחלוטין נלקח מהאופציות לעשות את הדבר הזה. כי אתה אומר כרגע - - - << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אני לא, אני לא יכול להתייחס לדבר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לא שמה לך מילים בפה. אני לא אומרת את זה. אני מפרשת את דבריך. כשאתה אומר שאין כרגע מאיפה לקחת 40 מיליון עד 100 מיליון לילדים השיקומיים שלנו, שבאמת, לא מחוק מדינה, זה קודש הקודשים. ואני רואה ונחרדת מאותם 14 מיליארד שקלים, אני באמת מסיקה, שזה פשוט לקחת מהתיקון הכי ברור שיש, מהמקומות האלה. אין, אי אפשר להסתכל על זה אחרת. כי איפה אפשר ואיפה אפשר – את חוות הדעת של האוצר גם על הגזל הזה ראינו, כי זה גם ללא מנגנוני צמיחה ופריון. ופה זה הקצאה שהיא בסוף כן הקצאה שמגלמת צמיחה ופריון. למה? כי לקדם ילדים עם צרכים מיוחדים, חוזר אל המדינה בילדים שהם בסוף חלק מהכלכלה הישראלית, פחות תקצוב מערכת שאחר כך עוטפת וצריכה להיות לאורך כל השנים בגלל שכן פיתחנו, הצלחנו לקדם אותם ולאפשר להם חיים יותר טובים. כל מה שאתה אומר בעצם זה: אני רואה בכם כמנגנון צמיחה ופריון. סליחה על השיח הכלכלי, זה כאילו השקעה שבסוף מניבה תשואה. סליחה, אמרת נכון, זה מוסרי. לפני הכול זה מוסרי ולא לשכוח את זה. אבל כשאנחנו רואים את התשלום שהמדינה תשלם בריבית דריבית על היעדר ההשקעה הזו, על הפגיעה הזו, אז בעצם אני רואה פה את כל מה שלא תורם. ואפשר לזרוק אותו פשוט לפח. ופשוט לוקח. אל מול הבסיס של הבסיס של הבסיס. אני מתכוונת לעשות דיון המשך לאחר התקציב. << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> סליחה, הסמנכ"ל חזר אלינו ואמר שייתן לנו 20-30 בהדרגה. << אורח >> עמיר לרנר: << אורח >> לא באמת קיבלנו הסברים. צריך להגיד את האמת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את אומרת עכשיו, חשוב להגיד לפרוטוקול, הסמנכ"ל חזר אליכם, אמר 20 , 30 - - - << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> - - - בישיבה לתשובות. הוא וחזר ואמר: אנחנו מדברים על 20, 30 בהדרגה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> 20, 30 מיליון ש"ח בהדרגה, שלא ברור לוחות זמנים ושום דבר. האם משרד האוצר יכול לברר מה התשובה הזאת אומרת? מקווה שלא מורחים חלילה פה את האנשים. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> מורחים, מורחים, אנחנו גם לא יכולים להתפשר, סליחה. אני רוצה רגע - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון, אבל לפרוטוקול אני רוצה שזה ייאמר, האם רום, תאיר, תוכלו לברר למה הכוונה ב-20, 30 ועד מתי. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> אנחנו גם לא יכולים להתפשר על חמישית מהתקציב. חברים, על מה אנחנו מתפשרים פה? << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> אנחנו לא מפשרים. << אורח >> עמיר לרנר: << אורח >> לא התפשרנו על כלום. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> לא אתם, לא אתם, אני מדברת על זה שגם אם יאושר 20 מיליון – אין פה משא ומתן על כסף, יש פה תקציב שאותו אנחנו צריכים לקבל במלואו. כי אם לא, מעונות היום השיקומיים קורסים. זהו. << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> לא התפשרנו באמת. << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> אני יודעת. זה לא אתם. השיח הזה - - - << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> אנחנו קורסים, אנחנו לא שובתים - - - << אורח >> מורן גולדשטיין כהן: << אורח >> השיח הזה זה למשרד האוצר ולמשרד הרווחה. ותפסיקו לתת לראשי הארגונים היקרים של המעונות השיקומיים שיושבים פה, ללכת לקושש נדבות ותרומות. זה הזיה, זה ביזיון, ככה נראית המדינה שלנו. ביזיון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אגב, במרבית השירותים האלה שהם שירותי, מה שנקרא שירותי אחריות המדינה, כמו כפרי נוער, מעונות חסות הנוער, מעונות שיקומיים, כל המקומות האלה, אנחנו רואים שהתקצוב בהם תמיד בחסר, ממש בונים על פילנתרופיה פעם אחר פעם, בתפיסת מדיניות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> או שנופל על ההורים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תקצוב בחסר, בונים על פילנתרופיה, אבל פה, סליחה רום, אתה בא יושב כאן ונותן תשובות, אבל ניכר שהייתה תוכנית לגיל הרך שהממשלה ככה עשתה אותה כמו איזה פלסטר כי הייתה ביקורת, כי הייתה הבטחת בחירות. ולא שלא חשבו על השלכות רוחב, אף אחד לא שם לב פשוט מה עוד יש בדרך. זה איזה משהו כזה, עושים איזה משהו, ולא מסתכלים על מה עוד יש. תראה, בסוף זאת רשלנות שעולה מכספי ציבור. והיא לא משפיעה על שורות תקציב, היא משפיעה על אנשים, על חיים. ואם עשיתם טעות כי לחצו אתכם, אני לא באה לבקר, אני באה להגיד שצריך לתקן. וכמו שיש חוות דעת מפוארת מאוד על כספים קואליציוניים מהאוצר מחשש לפגיעה בכלכלה הישראלית, בשוק העבודה והכול, בטח שיכולה להיות חוות דעת על אי תקצוב דברים שעומדים לקרוס. אני חושבת שכל מה שקשור למטפלות, לסייעות, למעונות לכול, עומד היום בקו הראשון שצריך לשקם פה. וכל פעם עושים מעט מדי וסוחטים אותנו ומוציאים את המיץ ואת האוויר, ויש פה אנשים שנראה לי באים לפה כל שבוע, מותשים מלהגיד את אותו דבר. לכולם ברור, הרי גם הסכמתם בתוך הדיונים, הכול כל כך ברור. אני מייחלת ליום בו האוצר פשוט פעם אחת יוציא משהו שאומר: אנחנו באים לתקן, אנחנו לא באים לצמצם. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ומה עם הפיל הלבן בחדר, אנחנו גם רוצים להגיד על זה משהו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אשמח שתתייחסו. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> שלום נעים מאוד, עורכת דין קרן אוחנה איוס, מפורום הגנים הפרטיים. אתחיל בנימה אישית, אני 25 שנים גננת, בתשע השנים הראשונות הייתי גננת במשרד החינוך, ופתחתי גן פרטי לילד השלישי שלי שנולד עם צרכים מיוחדים. לא מצאתי לו מסגרת ופתחתי גן. ככה התחלתי. יש לי גן פה בירושלים בשכונת שיקום, אני מזמינה אתכם לבוא ולבקר. אצלי אין עלות לגן, זה לא כמה עולה הגן, זה כמה הורה יכול לשלם. אני רוצה להגיד משהו על הגנים הפרטיים לאור החקיקה החדשה: סליחה על הביטוי, שמו לנו אצבע בעין. החינם הוא לא חינם, 940 שקלים רחוק מלהיות חינם. הוא גם לא יינתן לכל ההורים. יהיו המון מגזרים שיפלו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> היום שר החינוך אמר ש-20% מוחרגים. אשמח - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אתן לך דוגמה, יש לי ילד שהתחתן, הוא וכלתי סטודנטים. השאלה על הפרק היא האם לקחת בית בדיור למשתכן או האם להביא ילד. הם לא עונים בקריטריון של חוק חינוך חינם. סביר להניח שבית יהיה השיקול הראשון, וילדים אולי יבואו בהמשך. עצוב וכואב לשמוע מכיוון שסטודנטים לא זכאים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה שיקול שכל הדורות חיים - - - << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> אז רק ככה אנקדוטה, ואני רוצה להגיד משהו על כל הרפורמה החדשה הזאת שבעצם – ויסלחו לי מעונות היום המפוקחים שסגרו הסכם של 8,300 שקלים מענק למטפלות, אם אני הייתי במגזר הציבורי הייתי מוותרת על זה. זה לשים פלסטר על שבר. אם נחלק את זה לתקצוב שנתי, זה להוסיף למטפלת 3.40 שקלים לשעת עבודה מעל שכר המינימום, ולמגזר הפרטי זה עוד יותר גרוע, מכיוון שהמטפלות שלנו עכשיו מסתכלות בתקשורת ואומרות: וואו, קיבלו כאן מענק במגזר הציבורי, אז אולי נעבור לעבוד במגזר הציבורי, ובעצם יש כאן איזושהי פגיעה בתחרות וביזמות ובמענה היחיד שניתן כרגע היום למדינה על חשבון הציבור. וסליחה להגיד את זה: הציבור מטומטם והציבור ישלם. כי ההורים ימשיכו לשלם את החינוך הפרטי ושכר הלימוד - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא לא מטומטם, אין לו פשוט ברירה. השאירו לו מעט מאוד - - - << דובר_המשך >> קרן אוחנה איוס: << דובר_המשך >> אמרתי זה במירכאות כמילות השיר, והיום 390,000 ילדים מתחנכים במגזר הפרטי, ואנחנו מחוץ להסכמים ומחוץ לדיונים, ומחוץ לשיח. ולצערי הרב אנחנו צריכים להיות שם, כי המטפלות אצלנו לא טובות יותר או פחות, הם ממשיכות לתת את השירות בעבודה יתרה. אנחנו רוצים להיות במקום הזה, שמטפלת היא מטפלת היא מטפלת, כמו שילד הוא ילד הוא ילד. ואצלנו השקל נחלק לעוד הרבה חלקים של מע"מ, ארנונה, מס, שכירויות, ובסוף בסוף, האחרון בשרשרת המזון הזאת שמגיע אליו השקל, הוא הילד. אנחנו גם רוצים להיכנס לתוכנית עבודה כי אנחנו לא רוצים להשית את העלויות הגבוהות לציבור שזה ההורים, וזה מה שבפועל קורה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. תודה רבה. מי שעוד רוצה להתייחס ככה, באמת חמש דקות אחרונות, תחלקו ביניכם. << אורח >> שני מיטשל: << אורח >> אני שני, הייתי כאן גם שבוע שעבר. באנו בגלל שהנושא עכשיו הוא המטפלות. ואני מזכירה שאני מארגון קמ"א, ארגון קמה זה קהילת מנהלות אקטיביסטיות. 600 מנהלות ואנחנו הולכות וגדלות מאז שהיינו פה שבוע שעבר. כששומעים אלינו זה הולך ומתרחב כי יש עוד ועוד מנהלות בשטח במצוקה שפתאום שמעו שיש מי שמתאחד והן באות להיות איתנו ביחד. אני לא חושבת שאזכה לבוא עוד הרבה כי השטח צריך אותי יותר מאשר שאבוא לדיונים בכנסת. בסוף המקום שלנו זה בשטח. כן חשוב לי להגיד פה כמה אמירות: מה שיש עכשיו בהסכם החדש זה עבודת עבדים ועוד שכר רעב שווה מטפלות שבאות לפתחנו שהן לא ראויות לטפל בילדים. זה המצב. עבודת עבדים אפשר להגיד לי שעוד צריך לדבר על השכלה ועל דברים שיבואו בהמשך וזה תהליך, אבל שכר הרעב יכול להשתנות כאן ועכשיו. לא צריך לספר לי שזה תהליך שצריך לתקן אחרי 70 שנה של עוולה, את השכר אפשר לתקן כאן ועכשיו. את זה אנחנו מבקשים שיתקנו. קודם כל תתנו לנו כוח אדם איכותי שנוכל לתת מענה טוב לילדים האלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מפיצים משרדים פיקטיביים במאות מיליונים. סתם. עם אותם נושאים, מטפלים באותם דברים. אלף משרדי הסברה, ובאמת, אי אפשר אפילו להסביר את זה, אבל לא נותנים לזה. אני לא מצליחה להבין את זה. כי גם בשיקולים של לא להרחיב תקציב ושל לשמור על כל יעד הגירעון הכי שמרני שישנו, מה שקורה היום, הוא לא עומד גם בזה אפילו. אז באמת לוקחים ממש את המעט של המעט של המעט. << דובר_המשך >> שני מיטשל: << דובר_המשך >> ומה שמדברים עליו כמענק זה פשוט פלסטר. זה לא מביא מטפלות חדשות, זה לא מביא אנשים טובים לשטח. חשוב לנו להגיד שלא נתפשר על איכות. אנחנו כמנהלות לא נכניס למעונות מטפלות לא ראויות וזה אומר שקבוצות לא יפתחו. ואם קבוצות לא יפתחו, ניפגש פה באוגוסט אחרי כל סירובי הורים שיתקבלו לכל ההורים שמחכים ולא יפתחו להם קבוצות, יחד עם ההורים פה מול משכן הכנסת. זאת הפגישה הבאה שלנו כנראה אם לא ישתנה המצב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. דנית הייתה קודם, ואחר כך את. << אורח >> דנית ברביבאי: << אורח >> צוהריים טובים פה לכולם, לא אוסיף על כל מה שנאמר פה ונאמרו פה המון דברים. אין ספק שצריך להרחיב את האחריות הממשלתית על פעוטות בגילאי לידה עד שלוש. תינוק לא נולד בגיל שלוש, נחזור על הסיסמה הזו שוב ושוב. אני רוצה לחזק משהו שאני דואגת להגיד אותו בכל ועדה, על כל במה: כל נושא הטיפול והחינוך בגיל הרך הוא משבר לאומי. צריך לדחוף לוועדה בין-מקצועית שתאגד בתוכה נציגים מכל משרדי הממשלה. ועדה שתבנה ממש פתרון לאומי בדמות של מגמות ייעודיות לטיפול וחינוך, שיתופי פעולה עם מכללות, שירות לאומי, כל מני מענים שייצרו מאגר של אנשי טיפול וחינוך ובהתאם יבנו קריטריונים של תקצוב לנושא הזה. כמי שניהלה בעבר אגף חינוך מיוחד ברשות מוניציפלית, אני יודעת לומר עד כמה המעונות השיקומיים האלה – ובאמת לבי נכמר כך כשאני שמעתי פה, הן את נציגי ההורים והן את הארגונים ואת חברתי ולרי, נכמר לבי כי באמת המעונות האלה שמה, ממילא יש מחסור אקוטי במטפלים פארא רפואיים ובכל מיני אנשי מקצוע שייכנסו לתוך המעונות. בסופו של דבר, המטפלות שמה שמחזיקות בעשר אצבעות בכל כוחן את הפעוטות ועושות עבודות של כמה אנשי מקצוע בתוך המעון, צריכות גם לקבל את המענה. גברתי יושבת-ראש הוועדה, אנחנו בכל הכוח חייבים לדחוף לאיזו ועדה בין-מקצועית שתדון במשבר הלאומי הזה אחת ולתמיד ולא כל פעם נמצא את עצמנו מוציאים עוד פלסטר קטן ועוד פלסטר קטן. ובאשר למענק הזה של 8,300 שקלים שזה מענק למטפלות, אבל אנחנו סיכמנו את הדיון הזה שכשייחתם הסכם הסייעות של השלטון המקומי, ובמידה והוא יחצה מן הסתם את תנאי השכר המשולמים כרגע, והוא יחצה סביר להניח, אז תיפתח שוב ועדת המחירים ושמה ייאלצו לדון בתנאי ההעסקה ותנאי השכר של המטפלות במעונות היום. תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל. אני רוצה להגיד שאנחנו בהלם מהרגע שהייתה ההצהרה הזאת על החינוך חינם, תפסנו את הראש ואמרנו: מה המדינה הזאת עושה? לא בגלל שאנחנו לא חושבים שצריך לתת להורים הקלות והטבות, חלילה לא. וגם לא בגלל שאנחנו לא חושבים שצריך לתגמל נכון את הצוותים החינוכיים, מגיע להם להרוויח לפחות כמו בהיי-טק. עם זאת, לבוא ולהצהיר שבעוד חמש או שבע שנים, המגזר הפרטי יהווה רק 20% כשהוא היום 80%, ולצפות מהמגזר הפרטי שיממן מכיסו במהלך התקופה הזו את הזמן שהמדינה צריכה כדי לסגור אותם, במקום לבוא ולקחת את המסגרות הפרטיות האלה, שבמשך שנים עמדו מתחת לאלונקה ונתנו את עצמם והשקיעו מאות אלפי שקלים כדי לעמוד בחוק הפיקוח ועומדים בשורה אחת עם המעונות המפוקחים, אנחנו לא מבינים, 2.2 מיליארד לבינוי – מי יפעיל את המסגרות האלה אם יש היום בעיות? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> פילים לבנים. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> ועוד דבר אחד מאוד חשוב: 8,300 שקל האלה שמגיע למטפלות, אין שום סיבה להפליה הזאת בין המגזר הציבורי לפרטי, מכיוון שהו עושות בדיוק את אותה עבודה, מחליפות את אותם טיטולים לאותם ילדים, אלה הילדים של כולנו, של המדינה הזאת, ואין שום סיבה להפליה הזאת על רקע זה שמעון אחד הוא עם סמל ויש לו מטבח מבשל והשני הוא מעון פרטי בתוך דירת מגורים. אין שום סיבה להפליה הזאת וזה בדיוק מה שיגרום למעונות הפרטיים לקרוס וגם להעלות מחירים. בסופו של דבר, אם לא יסתכלו עלינו כאל שותפים מלאים, אנחנו נצטרך לכסות על ההפסדים העתידיים שלנו ואנחנו ממש לא רוצים לגרום לזה שההורים הם - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כבר המטפלת של הבן שלי שאלה אותי: יש תשובות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא יהיה להם לאן ללכת. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> העברתי עד אתמול בערב, רשימה באמת ארוכה של גנים שנסגרו. << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> גם לא יהיה לאן ללכת וגם לא יהיה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה לעשות, מה זה אומר מבחינת - - - << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> העברתי עד אתמול בערב לוועדה רשימה באמת ארוכה, והיא רק בהתחלה, של גנים שנסגרו. ממש רשימה שהיא רק באמת - - - << דובר >> יניב בר אור: << דובר >> אנחנו מקבלים כל יום עוד ועוד הודעות על גנים שנסגרים. תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה לך. שוב, יהיו עוד דיונים, כמו שאתם רואים אנחנו "על זה". בבקשה. << אורח >> הדס ארנון-שרעבי: << אורח >> עורכת הדין הדס ארנון-שרעבי, עמותת אותי, אני רוצה לחזור על הדברים הכי משמעותיים שאמורים להישאר איתנו כאן. מדינה שחרטה על דגלה מענים, ממשלה שחרטה על דגלה לתת מענים לגיל הרך – לא ייתכן שהיא לא תמצא תקציב לילדים שהכי זקוקים למענים, לא ייתכן שהיא תשאיר אותם מחוץ לתקציב. אני רוצה להסביר מה זה אומר סגירת מעונות החל מיום רביעי, זה אומר שהילדים האלה לא יקבלו מענים פארא רפואיים, מענים שקשה להגזים כמה זה חשוב עבורם כדי לקדם אותם. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> גם על זה יש בג"ץ תלוי ועומד כי השכר הוא השכר הכי נמוך בשוק וגם זה בתת תקצוב. והאוצר לא הסכים להסדיר את זה, אז הלכו המעונות ונאלצו להגיש בג"ץ, אז הם באים לפה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> טוב שהגשתם. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> תלוי ועומד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש מי שחושבים שבג"ץ זה מותרות שצריך לבטל, אבל לפעמים בג"ץ עושה פה את הסדר. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני מנסה להגיד, כשאומרים לנו שההורדה היא - - - אז המטפלים של המקצועות בריאות נמוך מדי, והסייעות נמוך מדי, וזה נמוך מדי, אז איך בדיוק אנחנו אמורים לתקצב את זה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה ממש כאילו פשוט לגנוז את החוק. << אורח >> הדס ארנון-שרעבי: << אורח >> נכון. אותם ילדים לא רק שישבו בבית וההורים לא יוכלו ללכת לעבוד, על כל הנזקים הנלווים לזה, אלא הם לא יקבלו את הטיפולים שממש חשובים בשביל לפתח אותם להיות ככל הניתן יותר ויותר מתפקדים בחברה. חשוב שתראו את ההורים פה וגם בחוץ שיושבים איתנו, עומדים איתנו במיצג הזה ותומכים בשביתה הזאת, תבינו כמה זה חשוב, הורים שבעצם אמורים לשלם את המחיר החל מיום רביעי, עומדים איתנו ותומכים בזה. אנחנו קוראים לכם לשבת איתנו מעכשיו, כמו שאמר עמיר, לא ממחר, לא בשמונה בבוקר מחר – היום, עכשיו, מחוץ לוועדה, לשבת איתנו עד שיימצא התקציב, עד שיימצא הפתרון. כמו שאנחנו לא ישנים בלילה, אתם צריכים לשבת איתנו, למצוא פתרון כדי שביום רביעי נוכל ללכת לעבוד. אנחנו רוצים לפתוח את המעונות האלה עבור הילדים, אנחנו קוראים לכם לעשות את כל המאמצים יחד איתנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. תום גביש יגיד כמה משפטים, לאחר מכן אלה ואז נאלץ לסגור את הדיון ויהיה דיון המשך. << אורח >> תום גביש: << אורח >> תודה. צוהריים טובים לכולם, קוראים לי תום גביש, אני אבא של דניאל שמתחנך במעון יום שיקומי בחיפה. התלבטי המון מה להגיד לכם היום, אם לספר לכם על דניאל ועל הדרך שהוא עבר במעון, על האהבה שלו למעון. נאמרו פה המון דברים וכולם נכונים, ואתם חייבים להבין דבר פשוט: אין לנו מקום אחר. כשהגענו לגיל של להכניס את דניאל למעון, לא היו לנו אופציות. יש מעון, גם שם יש רשימת המתנה מפה ועד - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה עושים מי שאין להם מקום? << אורח >> תום גביש: << אורח >> מחכים. מחכים. << אורח >> הניה מרמורשטיין: << אורח >> מחכים למרכזים, לא הולכים לבקש לפתוח חדשים. << אורח >> תום גביש: << אורח >> מחכים, או שצריכים לנסוע לעיר אחרת. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> יש תחליף גם לטיפול בבית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> טיפול בבית – זה לא אידיאלי. << אורח >> אלה כהן: << אורח >> יש להם אופציה לקבל סייעת. << אורח >> תום גביש: << אורח >> אני אשאל את אדוני, אם את הבן שלו בן השנתיים, היה רוצה לנתק מחברה שיכולה לעזור לו, לפתח אותו, עם ילדים בני גילו, שביחד הם לומדים? לא רק זה, כשמציעים - - - << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> ודאי שלא. בגלל זה המעונות יום השיקומיים זה אחד מהשירותים הכי מתפתחים במשרד הרווחה. << אורח >> תום גביש: << אורח >> מדהים. כרגע אנחנו עומדים בפתח התרסקות המערך הזה. << אורח >> דניאל כץ: << אורח >> אנחנו אתכם. << אורח >> תום גביש: << אורח >> התרסקות. כי אם הסייעות יראו – ואף אחד לא יכול להאשים אותן – שאם הן חוצות את הכביש הן מקבלות 20% יותר בתנאים ובעבודה יותר פשוטה, הם יעשו את זה. אי אפשר להאשים אותן. ובסוף לילדים ולמשפחות אין מענה אחר. לא קיים. לא פרטי. העמותות לא יצליחו לעמוד ללא העזרה של המדינה. אני מבקש מכם, אני ומורן עצרנו כרגע את החיים כדי להצטרף ולאגד את ההורים שלא מכירים אחד את השני בכלל. אין ארגון הורים של ילדים מיוחדים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> טוב שיהיה. << אורח >> אלה כהן: << אורח >> תצטרפו אלינו, אנחנו ארגון הורים כללי. אנחנו ארגון הורים כללי ונשמח שתצטרפו אלינו ושנתמוך בכם כמה שאפשר. << אורח >> דנית ברביבאי: << אורח >> יש גם את פורום ועדי ההורים היישובי. << אורח >> אלה כהן: << אורח >> גם אצלנו יש אימהות ואבות להורים עם צרכים מיוחדים "כולנו משפחה". << אורח >> תום גביש: << אורח >> - - - נציגי האוצר והרווחה ופנינו לשרים, ואני יודע שהם נענים, ואנחנו מקבלים מאות הודעות מהורים ששולחים הודעות ומקבלים את אותה תשובה לקונית לצערי – "אנחנו על זה", "ובטיפול". לא הייתה עדיין שום הצהרה פומבית מהשרים על מה הם מתכוונים לעשות או איך הם רוצים להתייחס לזה. זה משאיר אנשים שגם כך הם בעלטה לגבי מה יקרה מחר עם הילדים, כי ברוב המקרים, אף רופא לא יכול לחזות לאן הילד יגיע. בעלטה, מה הם עושים בכלל מחר בבוקר. אפשר להגיד שהמעונות יום השיקומיים היום זה העוגן היציב היחידי שיש למשפחות האלה בחיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תום, בבקשה משפט אחרון שאוכל להקריא את כל הסיכום. << אורח >> תום גביש: << אורח >> זהו. תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. אני מנסה גם לחשוב מה עוד אנחנו יכולים לעשות בסיטואציה הזאת ואחשוב על זה עוד בהמשך. זה אקוטי מאוד ועכשווי. << אורח >> אלה כהן: << אורח >> חברת הכנסת נעמה, איגוד עובדים, הן חייבות להיות מאוגדות. וזה הכי את, זה המנדט שלך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לגמרי מאמינה בזה כי בסוף לא סופרים הורה בודד ששולח הודעה לשר. אבל מה לעשות שהורים יחד הם גם כוח חשוב מאוד. אמרה טלי רותם פה לפני כן, גם בהקשר של המעונות בכלל, לא נשאיר את זה רק למטפלות, בסוף זה סוגיה של הורים. המקום המשסע הזה ביננו, שכאילו אם הן שובתות אז הן פוגעות בנו. הפוך, אם הן שובתות כדי שלנו יהיה יותר טוב. ואנחנו אתכם לגמרי. אני ספציפית אגיש שאילתה משרדית על זה כחברת כנסת, בלי קשר לסיכום הוועדה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> יש לי בקשה גברתי, לא להסתפק ב-40 מיליון. כי אם הסייעות מקבלות תוספת, הגננת אחר כך תראה שהיא מרוויחה יותר, לא עשינו כלום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אומרת לך שאני הולכת לשבת ולגור בתקציב בשבוע הקרוב. באתי כבר עם מזוודה מחיפה מאתמול. הילדים יודעים שהם יראו אותי רק ביום שישי. סיכום והחלטות: הוועדה קוראת להשוות את השכר במעונות היום השיקומיים להעלאת השכר שעליה הוחלט ברפורמה לגיל הרך – בסיסי ומוסרי. מתן שירות על פי חוק עולה כסף, מה גם שהפעם גם לא בהיקף גדול, 100 מיליון ש"ח מוערך, במקום לשלם על שביתה, לא לחכות לשביתה. חברי הוועדה מצפים, כמו בדיון הקודם, לבאר את תקציב הגיל הרך, באילו תחומי פעולה ותקנות זה צבוע בתקציב שזה עדיין לא ברור לנו לגמרי, והיכן, תחת אילו משרדים. את זה כבר אני אומרת כחברה בכספים, אני הולכת לחפור על הנושא הזה בוועדה. הוועדה מצפה שמענק ההתמדה יכבד תנאים סוציאליים בסיסיים כמו ימי מחלה – ובעיני זה גם לא חוקי להתנות בימי מחלה. שווה לבדוק את החוקיות של זה, אולי לשלוח ליועצת המשפטית ולבדוק מה קורה עם הדבר הזה. הכרת הכספים לקצבה הפנסיונית ועוד. כמו כן יש לוודא שהמענק לא מופעל כתמריץ שלילי שבתומו הצוות יפרוש פרישה תוך שנה ומעבר למסגרת אחרת. שוב הוועדה קוראת לממשלה, האוצר, החינוך והרווחה, לטפל ברפורמה לגיל הרך באופן הוליסטי שכולל את כולם: מעונות פרטיים, אני אגיד גם משרד העבודה בגלל המשפחתונים, מעונות סמל, מעונות שיקומיים, מטפלות, סייעות, פרטיים, כולן. כל פתרון אחר הוא טלאי על טלאי שיוצר בריחה ממסגרת למסגרת וזה מוביל לסגירת מסגרות. נדרשת קורת גג אחת תחת משרד החינוך. הוועדה מבקרת את אי כיבוד החוק הייעודי למעונות השיקומיים. הוועדה לא מקבלת תשובה של השלכות רוחב, של שיטת העסקה כשמדובר על ילדים עם צרכים מיוחדים. אם הממשלה לא תתקצב בסך הכול 100 מיליון ש"ח, היא דנה 4,291 ילדים והוריהם ללא מסגרת ופתרון שהוא הכי אקוטי ומהותי. הוועדה תפנה אל שר הרווחה ולשר האוצר בעניין. מדובר במענה שהוא קודם כל מוסרי אבל גם אוצרי, תורם לצמיחה, לפריון, חוסך תקציבי טיפול עתידיים. הוועדה מתריעה שוב שללא פתרון כולל כפי שנאמר, מסגרות ימשיכו להיסגר והמערך יהיה על סף סגירה. בהתאם הוועדה תומכת בהצעה להקים ועדה מקצועית בין-משרדית ייעודית למסגרות הגיל הרך. האמת שעם כל משרדי הממשלה שפה הנפיצו ושרים, חבל שאף אחד לא לקח להיות שר הגיל הרך, אולי זה היה עושה פה משהו והיה מקבל כספים. באמת, אולי זה משהו שאפילו הייתי יכולה להצביע בעדו. אני מודה לכולם פה. אנחנו נשלח הרבה, אם יהיו תשובות נעדכן. לוועדה יש סמכות לקבל תשובות ממשרדים, זו סמכות יותר גדולה מחברי כנסת. נשלח גם שאילתות ואני מקווה שיהיו גם תשובות. אדבר עם השר בעצמי כמו שהבטחתי. תודה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:01. << סיום >>