פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
ועדת משנה למשאבי אנוש בצה"ל
29/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון 
 למשאבי אנוש בצה"ל
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 9:00


סדר היום:
 << נושא >> המוטיבציה לשירות חובה בצה״ל ובשירות קרבי


נכחו:
חברי הוועדה: 
אורנה ברביבאי – היו"ר
משה טור פז
שרון ניר


חברי הכנסת:
מרב מיכאלי
מטי צרפתי הרכבי


מוזמנים: 
	אמיר ודמני
	–
	ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם, משרד הביטחון

	אילנית לאור
	–
	האגף הביטחוני-חברתי, יחידת ההכנה לצה"ל, משרד הביטחון

	איל הנס
	–
	ראש אגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

	גל איובי
	–
	ממונה חינוך חברתי, הכנה לשירות, משרד החינוך

	עמרי שפרוני
	–
	ראש מכינה ע"ש רבין, חבר בוועד מועצת המכינות הקדם צבאיות

	גל סלומון
	–
	יו"ר, קלו מדיקל בע"מ, איגוד קרנות הון סיכון

	גליה שמילוביץ'
	–
	עו"ד, מייסדת ארגון "אימהות בחזית"

	עידית שפרן גיטלמן
	–
	חוקרת בכירה, INSS

	גל כהן
	–
	יו"ר מועצת המנהלים, עיינה פארמה

	יהודה פולק
	–
	ארגון "אחים לנשק"

	דולב זהר
	–
	אם למלש"בית




ייעוץ משפטי: 
עידו בן יצחק

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> המוטיבציה לשירות חובה בצה״ל ובשירות קרבי


 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

בוקר טוב, מה שלומכם? אני ביקשתי לקיים דיון בנושא המוטיבציה לשירות. אני חושבת שהנושא של צבא העם, המשמעות של היקף המתגייסים, היקף הלא מתגייסים במציאות שמאוד מאתגרת את הצבא, מחייבת איזושהי בחינה ודיוק, כמה מתגייסים, באיזה נסיבות לא, והאם האמירות על נושא המוטיבציה, על הירידה המוטיבציה בהקשרים של לחימה ובכלל, נכונים. 

אני מבינה שהיו פניות גם לצבא מכל מיני גורמים לקבל נתונים, ואני מבינה שיש השגות על זה. מבחינתי הדיון הזה הוא דיון פתוח והצבא יציג את הממצאים. הפרספקטיבה צריכה להיות רב-שנתית משום שלהסתכל על נתון בחודש מסוים, בשנה מסוימת, לא בהכרח משקף תמונה ומגמה, וזאת גם הציפייה במה שביקשתי מהצבא להיערך לדיון. אני מבינה שיש פה גורמים אזרחיים נוספים. תא"ל ודמני יציג את הנתונים ואחר כך נפתח את זה לדיון. הרעיון הוא לוודא שהצבא מקבל את מרב הכלים והתנאים כדי להבטיח שערך השירות נשמר, ואם הוא לא נשמר בגלל סיבות חברתיות, פוליטיות כאלה ואחרות, מה אנחנו בבית המחוקקים צריכים לעשות כדי להבטיח לצבא את היכולת לממש את החוק, גיוס חובה, שירות של צבא העם כל עוד המודל הזה לא ישתנה. 

בחודשים האחרונים החוויה היא שהמודל בפועל כמעט ולא מתקיים. הוא נשחק, אבל אנחנו עדיין מחזיקים את הרעיון, את האתוס של צבא העם כמשהו שהוא מכונן. האם עדיין הצבא הוא צבא העם? האם המוטיבציה לשירות נשמרה או נשמרת למרות כל המגמות החברתיות מסביב? אני חושבת שזה דיון שהוא ראוי להתקיים בוודאי כשאנחנו מתייחסים לצה"ל. אני רואה את צה"ל כבבואה של החברה ואין לי ספק שההשלכות החברתיות שמתקיימות מחוץ לכותלי הצבא מחלחלות ומשפיעות על יחסי צבא-חברה ועל היקף המתגייסים לצבא, בעיקר על הרצון והמוטיבציות שלהם להתגייס ליחידות מאתגרות. 

אני חושבת שאתוס הלחימה עומד למבחן יום-יומי למול גם אתגרים אחרים, לאו דווקא בהקשרים החברתיים, בוודאי הנושא של המערכים הטכנולוגיים שמאתגרים את המערכים הלוחמים, וצריך לשאול גם את עצמנו מה הצבא אומר ביחס לסדרי העדיפויות שלו, ביחס לרצון שלו לשמר את אתוס הלחימה ועד כמה אנחנו המחוקקים צריכים לסייע כדי לאפשר לצבא לממש את המשימות שלו. תוסיפו לזה גם היבטים של גיוס נשים ללחימה וההשפעה שיש לזה גם על היקף המתגייסות למערך וההשפעה על השירות המשותף, והנה לכם מקבץ של מורכבויות שהצבא נדרש להתמודד איתן, ואין לי ספק שההשלכות וההשפעות של זה צריכות להיות מוצגות לכל אזרח במדינה משום שהצבא הוא צבא העם. ממנו הוא שואב את הלגיטימיות שלו ובהכרח נכון שגם הנתונים יוצגו. 

ודמני, אתה נדרשת להציג כמה דברים. אני מציעה שתיקח את המקל מכאן ואחר כך נוכל גם להתייחס. בבקשה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

בוקר טוב, אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם. אני חייב לומר שלפני שבועיים-שלושה, אני לא זוכר בדיוק, הייתי פה והצגתי גם חלק מהדברים. אני אשתדל לא לחזור על עצמי ובכל מקרה אני אשתדל לתת תשובה לכל דבר. אני רוצה להתחיל בזה שבאמת החברה הישראלית מעמידה לרשות צה"ל את טובי בניה ובנותיה. אני כבר אומר בבסיס הדברים, בראש הדברים כצבא העם. מרביתו של העם, אנחנו נראה את זה עוד מעט, מתגייס לצה"ל, ואני חושב שזה מטיל עלינו, אני מתכוון לצבא להגנה לישראל, חובה עצומה גם למצות את כישוריהם ואת זמנם ואת איכותם של המתגייסים והמתגייסות לצה"ל. יש פעולות רבות שמתבצעות בהקשר הזה.

הדבר השני זה שמודל צבא העם הוא מודל שהוא חיוני ונמצא בליבת הבסיס שלנו כמאפשר את חוסנו ואיכותו של צה"ל. העובדה שאנחנו יכולים להביא לשורותינו את טובי בנינו ובנותינו, היא מאשרת את היכולת שלנו להיות צבא איכותי וצבא משמעותי, ולעמוד במשימות ובאתגרים שבמקומות אחרים עושים אותם בהיקפים הרבה יותר גדולים ובגילאים יותר מבוגרים. 

אנחנו עשינו בשנים האחרונות הרבה מאוד התאמות כדי לייצר שפה משותפת טובה יותר ותיאום ציפיות רחב יותר עם דור המתגייסים הנוכחי, דור שאנחנו רואים בו הזדמנות עצומה בעיקר בכל מה שקשור לערך של המשמעות שהוא מחפש, ואנחנו סבורים שאנחנו צריכים לתת את המשמעות בצורה הטובה ביותר. כמובן האתוס בראש ובראשונה, של שירות המדינה וגם מיצוי עצמי. אני מוצא את עצמי אומר את זה לא מעט. מיצוי עצמי לא סותר את האתוס ואת החובה לשרת. אני חושב שאנחנו, אני גם אראה את זה, מנסים לעשות את זה ביחד. 

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד בפתח הדברים בניגוד לפתיח שלך, שהמוטיבציה לשרת בצה"ל גם בסדיר וגם במילואים היא מוטיבציה יציבה. אנחנו לא רואים איזה שהם שינויים בשנים האחרונות.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

היעדר מוטיבציה. תסתכל רחב על מוטיבציה ותגיד גם בהיקף. שרידות בשירות.

<< אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני עוד רק בהתחלה. אני אומר בהתחלה שאנחנו מצליחים למלא את השורות גם כמותית אבל בעיקר איכותית. אני אראה את זה בהמשך, כי זה לא מספיק כמותית, אבל אני מסכים עם הדברים שלך שזה מאתגר אותנו מאוד ושיש בפנינו לא מעט אתגרים שאני אגע בהם. זה לא שאנחנו חיים במציאות פשוטה. בתוך המציאות הקיימת אנחנו מצליחים להביא גם למיצוי כמותי וגם איכותי. זה רגע היה בראש הדברים. 

אני אציג מספר נתונים ואחר כך אני אכנס לפי גם מה שהוצג במצע, לפעולות שאנחנו מבצעים. מבחינת הנתונים, אני קודם כל אגיד ששיעור הגיוס של גברים לצה"ל עומד על 68.8%, שהפחת או סיבת אי הגיוס המרכזית היא סיבה של תורתו אומנותו. אנחנו רואים קצת למעלה מ-16%. אם אנחנו נכנסים לעומק, סיבת הפטור המרכזית הנוספת זה הנושא של הפטור הרפואי. מה שאנחנו רואים בפטור הרפואי, אני גם הצגתי את זה בוועדות קודמות, החלק הפיזי של הפטור הרפואי הוא יציב. השינוי המרכזי הוא האתגר של החוסן. הדבר הזה הוא לא קשור רק לצה"ל. אנחנו רואים את זה גם לפני הצבא, ואנחנו בקשר הדוק בעניין הזה גם עם מערכת החינוך, עם משרד החינוך, עם הרשויות המקומיות, עם גורמים נוספים. אנחנו רואים שהנושא של החוסן הוא בהחלט אתגר יותר גדול. אפשר לראות שבשנה-שנתיים האחרונות אנחנו כן הבאנו לירידה, אבל הדבר הזה נובע מהיערכות מאוד משמעות אחרת שעשינו. אני אומר עשינו, זה כלל הגורמים בצבא. יש פה גם את חיל הרפואה ואת"ל ועוד גורמים אחרים. עדיין אני מסמן את זה כנקודת תורפה רצינית שאני אתייחס אליה בפעולות שאנחנו עושים, ביחס למה נדרש מאיתנו כדי לעמוד במשימות שלנו, כי זה בהחלט מקשה עלינו. הפוטנציאל של הכשירים לשירות קרבי, מן הסתם אפשר לראות את העלייה בשנים האלה עד לבלימה של השנה-שנתיים האחרונות. הוא הוריד לנו פוטנציה. 

זה נכון שמצד שני אנחנו נהנה בשנים הבאות מגידול דמוגרפי, ועדיין אני אומר, השיעור הזה הוא שיעור שמדאיג אותנו ואנחנו עוסקים בו, על מה שנקרא נושא החוסן. אני אגע בו גם בהמשך, בדרך שבה אנחנו מנהלים את הנושא הזה, משתדלים לנהל אותו בצורה הטובה ביותר. כדי להביא לתוצאה בעניין הזה צריך שילוב ידיים של הרבה מאוד רשויות, גם משרד החינוך, גם משרד הביטחון, גם רשויות מקומיות. אני אגע בזה בהמשך אבל אני מסמן את זה אולי כאתגר הכי גדול שלנו בהקשר הזה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

ספציפית הסיפור של פטור על רקע נפשי?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני עוד פעם אומר, זה לא רק הרקע הנפשי. זה עניין שאנחנו מזהים אותו, של יותר אנשים שצריכים קב"ן. אנחנו רואים את זה בנתוני המלש"ב. יותר אנשים שצריכים ליווי תוך כדי שירות. זה מחייב אותנו להיערכות אחרת. היא דרך אגב לא רק היערכות בהקשר הרפואי. גם היערכות בהיבט של תשתיות, של חווית השירות, של מה שאמרתי בהתחלה. אנחנו נראה את זה בסקר בהמשך.

אחד הדברים שהכי משפיעים על חייל או חיילת או מתגייס או מתגייסת זה באמת היכולת שלהם לעשות שירות משמעותי. זה דרך אגב עומד בסקרים לפני התנאים הפיזיים. ככל שאנחנו עושים את ההתאמות האלה, ולכן גם פתחתי ואמרתי שהנושא הזה של מיצוי עצמי ושל מיצוי הכישורים הוא מאוד חשוב כי זה חלק מההבנה. זה גם קשור בשיטות ההדרכה שהן משתנות והן הרבה יותר מותאמות לדור המתגייסים והשיטות של איך עושים צו ראשון, עיין ערך מבחן שיורד משעתיים ל-40 דקות, עיין ערך זמן השהייה בלשכה שיורד משבע שעות לארבע שעות, עיין ערך הרבה מאוד דברים, צו בצוותא שאני אתייחס אליו, שבאים כולם ביחד. זה הכול מאותו שורש.

בנשים, מה שאנחנו רואים זה 55%. הפטור המרכזי, גם אמרתי את זה, הצגתי את זה פעמים קודמות, זה פטור הצהרת דת. אני חייב לומר שאנחנו רואים גידול בהיקף הנשים הדתיות שמשרתות בצה"ל. אני במקרה ישבתי על החומר הזה אתמול, אז אני זוכר אותו בעל פה. לפני עשור כ-21%, אם להיות מדויקים, מ-2012, מהפוטנציאל של הבנות. מה זה פוטנציאל הבנות הדתיות? מכיוון שאינני קובע מי דתי ומי לא דתי, אני מדבר על הפוטנציאל החמ"ד, החינוך הממלכתי-דתי, היו מתגייסות לצה"ל. היום אנחנו מדברים על קרוב ל-30%.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר שאלה פה, היו"ר?

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

כן.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

עדיין האחוז הזה של 36.3% של פטור מדת לנשים הוא מאוד גבוה. אם אנחנו מחברים את הציבור החרדי ואת הציבור הדתי, אנחנו מגיעים לבערך רבע מהשנתון. יש פה עוד 11% שלומדות בחינוך ממלכתי ומקבלות פטור מדת. אין דרך להתמודד עם האירוע הזה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני חושב שאנחנו מתמודדים, כי זה שאני מספר לכם עכשיו על גידול מ-21% ל-30%, וזה שאני אומר לכם שנעשות הרבה מאוד פעולות לבנות דתיות, כולל התאמות בתוך השירות, שירות בקבוצות, תהליכים שקורים טרום הגיוס, שבעבר לא היו קורים במערכת החינוך. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני אחדד את השאלה שלי. אני מכיר את הנתונים על הציונות הדתית וזה יפה שיש עלייה. אני מתמקד שנייה באוכלוסייה שבאה מבתי הספר הממלכתיים ומצהירה מטעמי דת. האם הנתון הזה נמצא בעלייה, בירידה, בסטגנציה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

הנתון הזה לא נמצא בעלייה והוא נתון יחסית של מספרים מאוד מאוד נמוכים. כל מקרה כזה, יש לנו כלים לדעתי לא מספיק משמעותיים, אבל כלים שעומדים לרשותנו. כל מקרה שאנחנו מזהים, אנומליה בין הדרישה לבין המציאות בפועל, אז אנחנו בודקים אותה בכלים שעומדים לרשותנו. אין לנו סמכויות חקירה דרמטיות, אבל אם אנחנו רואים משהו שלא מסתדר לנו, אז אנחנו מטפלים בזה. השיעור שם הוא לא גבוה ואני אומר עוד פעם, אני חושב שהמיקוד שלנו הוא נכון. אני חושב שאנחנו רואים יותר בנות דתיות שמתגייסות לצה"ל, פעילות עומק. אנחנו לא עכשיו עושים מזה רעש בראש חוצות. אנחנו עובדים בצורה מכובדת ואני חושב שככל שהזמן עובר ויותר ויותר בנות משרתות, הן גם השגרירות הטובות ביותר שלנו לגבי בנות נוספות, וככה אנחנו עובדים ואנחנו רואים גידול משנה לשנה. אמנם הוא גידול דרמטי אבל בראיה של עשור זה כבר משמעותי.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אמיר, יש לך איזה הסבר למה לגברים יש סדר גודל של 8.5% של פטור נפשי ולנשים לצורך העניין - - - 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

דרך אגב, עשינו מחקרים על זה. גם הסתכלנו על תופעות בין-לאומיות ודברים אחרים. זה לא משהו שאני רואה אותו רק בצה"ל. אני לא מומחה בזה, אני לא רוצה להגיד. אני רק יודע להגיד שזה לא דווקא בצבא.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אני קושרת את זה ליעדי השיבוץ.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה בטוח לא נכון, אני אסביר למה. יעדי השיבוץ היום שפתוחים בצה"ל לנשים הם טובים יותר משל גברים. חד משמעית. אני אסביר את זה. נשים היום הולכות באחוז הרבה יותר גבוה בגלל שמערך הלחימה עדיין רובו גברים למרות שיש עלייה בשיעור הנשים שם, ואני אגע בזה בהמשך, כ-18%. זה מספרים שלא היו אף פעם, אבל עדיין גברים בדיפולט הולכים ללחימה.

יש המון תפקידים איכותיים שפתוחים לנשים, הרבה יותר מאשר לגברים. תמצאו נשים ביעדי איתור בשיעור הרבה יותר גבוה משל נשים. זה לא הסיבה לדעתי. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אני אומרת שלגבר יש אולי סיבה יותר טובה להוציא פטור נפשי כי היעדים שלו הם בשירות - - -

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני כנראה לא אצליח לשכנע אותך, אבל אני לא חושב שזאת הסיבה. חשוב לי פה להגיד לכם שאנחנו רואים את השיעור של ההשתתפות לפי תמונת מצב סוציו-אקונומית, בניגוד לכל מיני דברים שנאמרים. אני אראה את זה בהמשך. אנחנו רואים שהשיעור בהשתתפות בכלל המערכים בצה"ל הוא פחות או יותר זהה לגודל של כל אחד מהחלקים הסוציו-אקונומיים. הוא דומה לחלוטין. אין איזשהו ייצוג יתר של אוכלוסייה מסוימת במערך מסוים. במערך הלחימה אפשר להגיד יותר, אני עוד מעט אכנס אליו, שהייצוג של אשכולות סוציו-אקונומיים, ככל שהם עולים הוא גבוה יותר מהשיעור שלהם - - -

לפני מספר ימים הרמטכ"ל העניק פרסים לרשויות מצטיינות ולבתי ספר מצטיינים, וראינו שם ערים מאוד חזקות גם במרכז הארץ. ראינו גם ערים בדרום. ראינו את דימונה שהובילה בערים הבינוניות, אבל ראינו גם ערים כמו רעננה וכפר סבא והרצליה והוד השרון ששיעור הגיוס שם הוא מאוד חזק. 

חשוב לי להגיד שאנחנו כן סימנו לעצמנו נקודה שאני לא מדגיש אותה בוועדה הזאת, וזה השיעור של הייצוג של הפריפריה ביחידות הטכנולוגיות, שהוא נמוך מהשיעור שלהם באוכלוסייה. לזה עשינו תוכנית תלת-שנתית שכבר אנחנו בתוכה רואים את הגידול, והמטרה היא להביא אותם תוך שלוש שנים. אני חס וחלילה לא עושה לאף אחד טובה. זה טובה לצה"ל שאני ממצה יותר טוב, להביא אותם לשיעור הגודל שלהם באוכלוסייה, כ-30%–32%. גם ביחידות טכנולוגיות אנחנו עלינו מ-12% לכמעט 20% כבר עכשיו ואנחנו נגיע גם ליעד שקבענו. 

הדבר הבא שאני אציג זה באמת הנושא של מערך הלחימה. תיראו, זה השאלה שתמיד שואלים אותי, איך אתה יודע אם יש מוטיבציה ללחימה או אין מוטיבציה ללחימה, וכולם אומרים, בוא נבדוק את המוטיבציה ללחימה לפי שאלון העדפות בצו ראשון. אני מודיע לכם, שאלון העדפות, מלש"ב משנה אותו חמש פעמים פחות או יותר עד שהוא מתגייס, ושאלון העדפות, בחמש שנים האחרונות לא ראיתי בו שום שינוי. הוא מתנהג אותו דבר. עם כל הכבוד, זה לא מבחינתי מדד לחיזוי מוטיבציה ואני מעדיף מדדים אחרים, לדוגמה, המדד של מתוך פוטנציאל כשירי הלחימה שמגיעים למיט"ב, כמה אנשים אני מצליח לשבץ ביעדי לחימה? 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

עשית 100% אחר. אם הורדת את היקף הנשר - - - 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

שלא כשיר ללחימה לא יכול להיות. בשביל זה הצגתי את זה בהתחלה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

יצרת 100% אחרים.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה למיטיבי לכת. אני לא אחשב מוטיבציה. אני הצגתי את זה בהתחלה בשביל זה. הראיתי קודם כל כמה מתגייסים, והראיתי את הנשר הנפשי ושמתי את זה קודם כל. עכשיו אני אומר שמתוך פוטנציאל כשירי הלחימה, אני לא יכול לשבץ ללחימה מישהו שאיננו כשיר.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אני מחדדת להבנה. וואנס, הורדת את ה-X כשירות נפשי ללחימה, שמת פה פחות פוטנציאל.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני מחדד את זה. מכיוון שאינני יכול לשבץ מישהו שאיננו כשיר ללחימה ללחימה, אז אני מתייחס למי שכשיר. תיכף אני אראה לכם איזה פעולות אנחנו עושים כדי לחזק את המוטיבציה ללחימה. אני עוד לא הגעתי לחלק הזה. אפשר לראות שמתוך עשרה אנשים כשמונה וחצי הולכים ללחימה. זה שיעור מיצוי מאוד גבוה. דרך אגב, אני לא מעוניין שיהיה פה עשר מעשר. יש אנשים שמגיעים לגיוס ואני לא מוצא אותם מתאימים, ואני לא אשים שם כל אדם. אני אשים אדם שהוא מתאים. 

הדבר השני וזו הנקודה החשובה, שיש עבודה שלמה שהוביל אותה עוד הרמטכ"ל הקודם, רא"ל כוכבי, שנקראת "הגדוד כאתרוג", שבמסגרתה הגדלנו גם את ההיקפים של המשרתים במערך הלחימה. אני תיכף אתייחס לזה בהקשר גם של הנשים שהן עשו את השינוי הכי דרמטי ב"גדוד כאתרוג", אבל הדבר השני זה הנושא של היקף הליבות. היקף הליבות זה אומר שלא רק שאנחנו ממלאים את השורות, אלא אנחנו מצליחים בשנים האחרונות גם להגדיל את ההיקף של האנשים האיכותיים, מה שאנחנו קוראים ליבה, איכויות קצונה בתוך המערך הלוחם. בעיניי זה הנקודה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

מה 47% אומר?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה עלייה מאוד מאוד משמעותית. זה אומר שמתוך היקף האנשים שאני משבץ ללחימה, השיעור של אנשים באיכויות ליבה הוא כמעט 50%. זה לא רק שאני יכול להגדיל את ההיקף, אני יכול להגדיל גם את האיכות. אני אראה עוד כמה דברים שבעיניי מלמדים על מוטיבציה, אבל זה דבר שמלמד על מוטיבציה, כי אם לא הייתה מוטיבציה, אני לא באמת יכול לפנות ליעד לחימה בכוח. זה לא גם מה שאני מנסה לעשות, אפרופו מה שאמרתי על הניתוח בהתחלה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש עלייה בליבות ללחימה בעקבות זה שיש נשים?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני עוד שנייה אסביר על הנשים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הבנתי. זה רק גברים, מה שאני רואה פה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כן, זה את רואה גברים. 

עכשיו מה שאני רוצה עוד להגיד לכם, וזה בהחלט משהו שמלמד על המוטיבציה. יש עלייה ברצון להגיע ליחידות הקרביות. מה שרואים פה זה את הנתונים של יום סיירות. אני מסכים שהנתון הזה גם אומר שיותר מאתגר אותנו לשבץ, נקרא לזה ליעדי לחימה קונבנציונליים כי אנשים רוצים להגיע כמה שיותר, ואין לי שום רעיון לחסום את זה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

זה כלל ימי הסיירות של כל היחידות, הממיינות. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כן. השנה הזאת זה השנה הגבוהה ביותר בהיקף האנשים שהגיעו לימי סיירות, וזה מלמד על המגמה שאמרתי עליה גם בהתחלה, של בני הנוער שרוצים להגיע ליחידות הטובות והמשמעויות והקשות ביותר. כולכם בטח רואים את כל הקבוצות שמתאמנות לקראת הצבא במקומות כאלה ואחרים, ועדיין יש בזה גם אתגר. בסופו של דבר לא כולם יגיעו ליחידות מיוחדות. חלק יגיעו ליחידות שהן יחידות חשובות ביותר ומכריעות יותר אבל הן לא יחידות מיוחדות, וזה בהחלט מאתגר אותנו.

כשאנחנו מסתכלים על מערכים, אז המערך העליון זה הכהה, זה המערך של הלחימה. אם אנחנו מסתכלים על השיעור הכללי, אז הוא מופיע בעמודה היותר שמאלית. רואים את זה פה לאורך שנים. לאורך שנים המגמה היא מגמה נשמרת שבעצם שיעור ההשתתפות של לצורך העניין האשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים, אפשר לראות אותם, הם מסומנים לפי הצבעים. שיעור ההשתתפות ביחס לחלק היחסי שלהם באוכלוסייה הוא גבוה יותר. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

קח עמודה, רוץ איתי על עמודה שאני אבין.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

לדוגמה, תיקחי רגע את 2021, יש לי גם את 2022, אז את רואה נגיד אשכול 9 זה הצבא הירוק הפחות כהה. אפשר לראות בצד שמאל את ההתפלגות הכללית באוכלוסייה. לצד זה את ההתפלגות בתוך הלחימה ובתוך לחימת החוד. אפשר לראות שהקו הוא יותר ארוך בלחימה ובלחימת החוד, קרי השיעור שלהם בלחימה או בלחימת החוד הוא גבוה משיעורם באוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אתה אומר, יש מענה לכלל האוכלוסיות ללא קשר לסוציו-אקונומי.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני בכלל אומר שכל הרעיון של איך אנחנו משבצים הוא השתנה משמעותית. היום במערבל שיבוץ שאנחנו עושים ליעדים, אז אנחנו מאזנים את היעדים היום. בכל יעד נמצאים כולם. אפשר לראות את זה כשמגיעים ליחידות, נמצאים שם כולם, מרכז, צפון, דרום, דתיים, חילוניים, סוציו גבוה, סוציו נמוך.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

הגורם המשבץ לוקח בחשבון גם נתון סוציו-אקונומי כשהוא לוקח גיוס ספציפי, והסיפור הוא לא רק נגיד המענה האיכותי, מעבר כמובן לפרופיל ותנאי כשירות בסיסיים. הגורם הממיין והמשבץ לוקח בחשבון נתון סוציו-אקונומי כדי לייצר שוויון בין כלל יחידות הצבא הלוחמות. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אבל עם תיקון אחד. קודם כל האיכותי. אנחנו רוצים לראות שכל היעדים איכותיים. אנחנו יודעים באמצעות מערבל שיבוץ מאוד משוכלל, לשקלל את כל הנתונים ולייצר מצב שאנחנו בונים גם יעדים איכותיים וגם יעדים מאוזנים כולל זה שאנחנו לא רוצים שבחטיבה מסוימת יהיה אנשים שגרים דווקא בדרום. זה היה. זה לא דברים שלא היו. או אנחנו רוצים שהקיף החיילים שהם בוגרי מכינות קדם צבאיות יהיה מאוזן בין היעדים. זה דברים שאנחנו עושים.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

עד כמה הסיפור של שינוי שיטת המיון השפיע על זה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

לדעתי הוא מאוד משפיע. זה תוצר של זה, כי היכולת להגיע לרזולוציות נמוכות ומדויקות הוא שונה לחלוטין. גם יש לנו כלים טכנולוגיים הרבה יותר טובים כדי לעשות את זה. 

דיברתי על לחימה. אני רוצה לגעת בנשים בלחימה. אני לא יכול לתת לכם את המספרים אבל אני יכול לתת לך את המספרים. תצטרכו להאמין לי שהמספרים הם עולים. אנחנו עלינו בשמונה שנים האחרונות כמעט ב-200% בהיקף הלוחמות. מה שאתם יכולים לראות זה גם בהיקף של הגיוס. ביחס ל-2019-2020 אנחנו מגייסים היום ללחימה 900 בנות יותר כל שנה. זה המון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה רק בהתנדבות.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה רק בהתנדבות, כן. אני אראה תיכף כמה באות להתנדב. הדבר הנוסף זה שבאמת אתם יכולים לראות שיש תמהילים משמעותיים. אתם רואים פה את המקומות שבהם משולבות נשים. צריך להגיד שלאחרונה הוספנו כמה דברים, אחד זה את יהל"ם. זה כבר פיילוט שקרה במרץ, מוצלח, ויהיה גיוס נוסף עכשיו בנובמבר. בעצם הדבר החשוב, שהחל מיום השדה הקרוב על פי החלטת הרמטכ"ל לא תהיה הגדרה של מבחן פיזיולוגי כמבחן שקובע מי מגיע ליום שדה, אלא ההגדרות יהיו זהות בהיבט של פרופיל בין נשים לגברים, ולכן אנחנו נערכים למאות נשים כבר בנובמבר שיגיעו ליום השדה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

ההמלצות של הוועדה שהייתה על נשים ולחימה לגבי משקל וכו'?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה נתונים שהם תומכים אבל לא בהתייצבות ליום שדה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

לא תהיה מגבלה על פי מיון ראשוני של נתונים פיזיולוגיים להגיע ליום שדה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

ואחר כך?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אחר כך כל אחת תצטרך לעמוד בקריטריונים שנדרשים כדי להגיע ליחידה, ככתבם וכלשונם. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אם היא הגיעה, אז למה אתה נותן לה מראש להתמודד על משהו שאין לה סיכוי להגיע?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אף אחד לא אמר שאין סיכוי. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אם היא עברה ואתה בסוף פוסל אותה - - - 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני לא פוסל אף אחד. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אז מה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני מאפשר לנשים ולגברים להגיע באופן שוויוני ליום שדה. כמובן שימי השדה לא יהיו משותפים. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

היא עברה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

היא עברה, היא תעבור למיון ליום סיירות. אם היא תעבור אותו היא תיכנס ליחידה, ואם היא תעבור את המסלול ביחידה, היא תהיה ביחידה. אם לא, אז היא תגיע למקומות אחרים כמו כל חייל אחר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

במוסד יש לוחמות כבר הרבה שנים.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

גם בצה"ל יש הרבה מאוד לוחמות, ויש גם דברים שאני לא יכול להגיד לך בוועדה הזאת, אז תכבדי אותי שאני לא יכול לעשות את זה. אם נתת את הדוגמה של המוסד, אז אני עניתי ואני חושב שאת יכולה להבין למה התכוונתי.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

רק כדי לחדד את העניין. לנוכח המלצות הוועדה על משקל לצורך העניין, היא עשתה מיון, לא מנעת ממנה, אבל בסוף היא לא תגיע ליעד גם אם היא עברה את המבחנים בגלל היבט של משקל או כל דבר אחר. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני לא אמרתי את זה. יש עכשיו הגדרות שמכינים לטובת הדבר הזה. אני לא האיש המומחה בנושא. אני אומר שוב, בכל מה שקשור למיון ליום שדה, זה בשורה, זה לא דבר שהיה. לא תהיה הבחנה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

עובדה שפתחתם. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

זאת באמת בשורה. 

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

הורדתם את הרף של המשקל. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גבירתי, אני מבינה שהוא אומר שזה בוטל.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אמרתי שהקריטריון ליום שדה לגברים ולנשים הוא זהה. הדבר השני שאמרתי, שיש עוד עבודות שעכשיו משלימים לגבי ההמשך. זה קורה בסוף השנה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

הבשורה שאתה אומר היא בכניסה למשפך המיון, לא ביציאה ממנו.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זאת אומרת שאם אין לה את המשקל הרלוונטי היא לא מקבלת. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני לא אמרתי את זה. אני אמרתי שאם אתם מסתכלים על מה שהצגתי עד עכשיו, אז אמרתי, יש עלייה של כמעט 200% בשיעור הנשים הלוחמות. בשלוש השנים האחרונות יש עלייה נוספת של 900 מתגייסות ביחד ל-2019 בכל שנה, שזה המון. 

הדבר השני, הצגתי את השילוב שלהן בכלל יעדי הלחימה. דבר שלישי שהצגתי זה את הפתיחה של יחידת יהל"ם שהתבצעה בצורה טובה. אחר כך הצגתי את ההגעה ליום שדה שהיא תהיה שוויונית כבר בנובמבר. אני אוסיף ואומר שיש עוד עבודות בתוך הצבא על יחידות נוספות. כשנאמר לי פה על יחידות מיוחדות כאלה ואחרות, אמרתי שיש אותן גם בצבא, ואמרתי שאני לא יכול לפרט אותן בפורום הזה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אני לא ירדתי לסוף דעתו של אדוני, מה הוא לא יכול להגיד. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

התייחסתי ליחידות ספציפיות שאני לא יכול להתייחס אליהן פה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

הוא אומר שיש יותר מכפי שהוא מראה, משום שהוא לא יכול לתאר באיזה יחידות ספציפיות.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני הראיתי פה את כל התמונה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

הוא יכול לתת מספר ולא להגיד באיזה יחידות. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני נתתי את המספר. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

המספר הזה כולל גם את המשרתות ביחידות שאתה לא יכול לדבר עליהן?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אם אפשר לא לנהל את זה פה, אני אודה לך. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

טוב, בבקשה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

הדבר הבא זה הנושא של ההתייצבות למיוני לוחמות בחתך לשנתונים. גם פה אפשר לראות, וזה דיברנו על מוטיבציות. אפשר לראות שבכל שנתון יש עלייה בהיקף הנשים שמגיעות למיוני לוחמות. זה קשור גם בדרך שבה אנחנו מנהלים את הדברים לדעתי, ומביאים אותם לידיעת המלש"ביות, אבל זה קשור גם בהצלחות. אנחנו רואים יותר נשים מפקדות, אנחנו רואים יותר נשים בבה"ד 1, לכן אני אומר שבהסתכלות גם על דברים כאלה, לא נכון להסתכל בראייה קצרת טווח, בראייה ארוכת טווח. יש פה שינוי מאוד משמעותי. יש פה היקף מאוד משמעותי, וזה מה שהתייחסתי, חברת הכנסת שרון ניר, קודם, שלא היינו יכולים לעשות את הגדוד כאתרוג, כלומר לא היינו יכולים לחזק את היחידות המתמרנות אם לא היינו מגדילים משמעותית את שיעור הנשים בלחימה. זה מה שהתייחסתי.

הדבר הבא זה גם לדעתי מראה על איכות ומראה על מוטיבציה. בסוף כשאנחנו מסתכלים על נתוני הכניסה לבה"ד 1, אז אפשר לראות שבעולם הלחימה אנחנו באיכויות נמצאים הרבה מעל האיכויות שאנחנו מגדירים לעצמנו כבסיס. כמובן שאנחנו רוצים כמה שיותר. בקצונת תומכי לחימה המגמה היא מגמה מעורבת. יותר מורכב לנו שם. אנחנו נמצאים על הרף פחות או יותר. בעולם הלחימה אנחנו הרבה מעל הרף. כששואלים אותי מה זה מוטיבציה אז אני אגיד, מוטיבציה היא גם הרצון של אנשים איכותיים ומתאימים לצאת לפיקוד ולקצונה. גם זה רציתי להתייחס.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה יכול להגיד משהו לגבי איכויות של לוחמות? דיברת קודם על איכויות וליבות של לוחמים. איכויות גבוהות?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

הן איכויות טובות לא כמו הגברים, אבל זה נובע מזה שבדיפולט חלק ניכר מהנשים המאוד איכויות הולכות גם ליעדי איתור, מה שפחות קיים אצל גברים. בהיקפים הרבה יותר קטנים. זה לדעתי הסיבה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

יש לך נתונים לגבי נשר בלחימה בהשוואה בין גברים לנשים?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

תיראי, לא הבאתי את זה לפה אבל אני יכול להגיד שאנחנו הבאנו את השיעורים של הנשר של נשים בלחימה לשיעורים דומים לשיעורים של הגברים, בעיקר בגלל עבודה מאוד מאומצת לאורך שנים של למידה, של הבא"ח האחוד של הגבולות, של שירותי רפואה יותר טובים, של תזונה, של תשתית. גם עם השנים אנחנו למדנו לעשות את זה הרבה יותר טוב. לפני כמה שנים היינו הרבה פחות טובים. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תרשום לך, אמיר, שזה נתון שאני רוצה שתשלים. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

בסדר גמור, כולל ירידה בפציעות, כולל דברים אחרים. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אחר כך תראה את הנשר בפילוח גם של גברים, גם של נשים.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אין בעיה. אני רוצה כמה נתונים להציג מתוך סקר מלש"ב. כשאנחנו שואלים את המלש"בים, אני לא נותן לזה את כל המשקל. אני שם את זה כנתון נוסף על מה שאמרתי. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

גברים/נשים הטבלה הזאת?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כן. כשאנחנו שואלים אותם מה המוטיבציה שלכם לקראת השירות? חשוב לי להגיד, כשאנחנו אומרים מידה בינונית זה מה שאת מכירה, נגיד רצון 3. סטטיסטית מהבחינה שאנחנו ראינו, אחוז מאוד גבוה ממי שמשיבים גם במידה בינונית הם מאוד מצליחים בתוך המערך. שיעור הנשר שלהם הוא נמוך. זה שונה ממי שאומר שהוא לא רוצה. אחוז מאוד גבוה, למעלה מ-90% הם מדרגים את הרצון שלהם כבינוני ומעלה. אני אומר עוד פעם, בנתונים זה בסופו של דבר מביא לידי ביטוי התאמה ששיעור הנשר שלה הוא פחות גבוה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל הפוטנציאל נשאל?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה כל הפוטנציאל. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה כל מי שעבר צו ראשון. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כל מי שעבר צו ראשון, לא מי שקיבל פטור.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זאת אומרת, אותם אלה שקיבלו פטור לא נשאלים.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

נכון, בדיוק.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה בעצם ממי שמתגייס. זה יפה. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה עדיין אחוז מאוד גבוה. אנחנו בוחנים את כל הכלים שאנחנו מעמידים בפני המלש"בים. תיכף אני אסביר על זה. אתם יכולים לראות שיש פה כלים כמו לדוגמה גדנ"ע או יום צה"ל ברשות, שזה כלי חדש. את כל השיטות של הכנה לצה"ל, הפרטיות, אנחנו מחליפים. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתם כבר נכנסים לאולפנות? 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

יש לנו שיתוף פעולה טוב יותר מבעבר עם החמ"ד. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אפשר לדעת באיזה מגמה זה, אם זה השתפר, אם פותחים בפניכם את האולפנות?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

השתפר מאוד. יש לי ולאנשים שלי קשר צמוד איתם. גם אם אנחנו לא נכנסים בפועל, אז אנחנו מסבירים מה להסביר. יש מקומות שאנחנו נכנסים בפועל. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתם מנגישים לבנות שרוצות? 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כן, הרבה יותר. אני גם אמרתי את זה קודם אפרופו הגידול בהיקף הבנות הדתיות. 

אני רוצה להגיד, וזה יחבר אותי למה שאמרתי בהתחלה. תיראו, בסוף כששואלים את החיילים והחיילות מה אתם מחפשים בשירות, אז הם מחפשים מיצוי יכולות וכישורים. יש פה גם תרומה כמובן לביטחון המדינה ושירות מעניין. זה מחייב אותנו. כשאנחנו מקטינים את היקפי המנהלה והפקידות ומגדילים את היקפי החלימה והטכנולוגיה והשירות המשמעותי, זה בדיוק מה שאנחנו מתכתבים עם הרצונות של המתגייסים. אני כבר הצגתי את זה בוועדות קודמות. אנחנו הורדנו למעלה מ-3,000 פקידים ופקידות והעברנו את זה לתפקידים משמעותיים. אנחנו כל הזמן משנים לטובת תפקידים משמעותיים. גם בהסתכלות האחודה גברים/נשים, אנחנו כבר לא מסתכלים על זה - - - נפרדים אלא כהסתכלות אחודה. 

אני רוצה לסכם את החלק הזה ואז לדבר על מה אנחנו עושים. יש מוטיבציה ונכונות לשירות קרבי בצה"ל, אני הצגתי את זה. אני עדיין אומר שזה מאתגר אותנו. תיכף אני אראה הרבה מאוד רכיבים של פעילות. שירות משמעותי זה מרכיב מרכזי במוטיבציה, אני הראיתי. דיברתי על שיעור הגיוס באשכולות. ככל שהסוציו גבוה יותר אנחנו רואים שיעור עוד יותר גבוה. שילוב נשים, דיברתי על מגמת עלייה, ופעילויות רבות להרחבה ועידוד של שירות נשים בלחימה ובכלל. על פעולות הכנה לצה"ל אני מייד ארחיב. החוסן, דיברתי עליו כאתגר מרכזי בשיבוץ גם שירות קרבי וגם בשירות בתפקידים לא קרביים ביחידות קדמיות, מן הסתם.

כשאני מסתכל על מה אנחנו עושים, אז אני אגיד, המתגייס הוא מושפע מהרבה מאוד מהלכים. כמובן בראש ובראשונה מעצמו אבל גם מהמשפחה שלו, גם מהקהילה וגם מהרבה גופים וגורמים. אני חושב שמה שהשכלנו לעשות בשנים האחרונות זה לייצר פעולה משותפת, סינרגטית, שכל אחד מביא את היתרונות היחסיים שלו, ואני אדגים את זה בכמה דברים: אחד, זה נושא ההכנה לצה"ל. תיראו, בהכנה לצה"ל אנחנו באמת הפכנו את כל העסק. זה המודל הרשותי. המודל הרשותי זה אומר שאנחנו היום על בסיס טריטוריאלי עם שיטה מאוד מסודרת, עם אנשים שנמצאים מרמת התיכון ועד רמת הלשכה, עם יכולת העברת נתונים און-ליין מתוך בית הספר יחד עם הרשויות המקומיות, יחד עם משרד החינוך, יחד עם התיכונים עושים פעולה משותפת. 

אנחנו היום מחזיקים כמובן במשותף בבסיס נתונים מאוד מדויק מה קורה בכל תיכון, מה קורה בכל עיר, מה שיעור הגיוס לצה"ל, מה שיעור היציאה לקצונה, מה שיעורי ליקויי השירות. בעצם התאמנו תוכניות שאנחנו מייד אראה אותן, שהן מאפשרות פעילות שוטפת גם בכיתה י"א, גם בכיתה י"ב, גם בכיתה י' כדי להביא להגדלת השפה המשותפת והרחבת המוטיבציה לשירות קרבי ולשירות משמעותי.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

כמה כסף צה"ל משקיע בזה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

הרבה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

הרבה זה לא תשובה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

עשרות מיליונים. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אני רוצה לדעת כמה אתם משקיעים. תנו לי נתון מדויק והאם יש הבחנה ביו רשויות שונות בתיעדוף של ההשקעה? 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני אגיד ככה, קודם כל אנחנו משקיעים בכל המקומות, אבל אנחנו את המודל הרשותי שהתחלנו אותו, התחלנו אותו מהפריפריה לתוך מרכז הארץ בכוונת מכוון. התחלנו בבאר שבע לכל אזור הדרום. אחרי זה המשכנו בטבריה לצפון, נקרא לו הרחוק. אחר כך חיפה/קריות ורק לאחר מכן תל השומר וירושלים. זה היה מכוון. הטיפול שלנו הוא בכל המקומות. 

עכשיו אני רוצה רגע להסביר מה זה אומר. יש פה שני דברים, אחד זה יותר בציר של המוכנות שזה תחת פעילויות מיטב, ושניים זה בעולם הנכונות, שזה בעיקר עולם שמוביל חיל החינוך. אני אתן כמה דוגמאות. אחד, נגיד צווים אחודים. היום, אני פה נותן גם קרדיט מאוד גדול למשרד החינוך. היום 68% מהמתגייסים באים בצו אחוד ללשכת גיוס. מה זה צו אחוד? זה לא שהוא בא רק. הוא עם הרכזת שכבה. הם באים ועושים פעילות מכינה לפני ופעילות אחרי. זה פעילות שלמה. צריך להגיד שהדבר הזה מביא לעלייה בנתונים של האנשים שמגיעים בדרך הזאת, ומביא לחיסכון בימי הגעה לצו ראשון, ולכן זה אינטרס של כולם. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אני לא הבנתי מה זה צו אחוד. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

צו אחוד זה שכל השכבה באה ביחד. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

הבנתי.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

עם הסגל, עם המורים. הם שותפים בתוך התהליך. זה מדרבן אנשים, זה מביא את כולם למיצוי הרבה יותר טוב, זה מבזבז פחות ימי לימודים. יכול להיות שחלק מהתלמידים פחות אוהבים את זה, אבל אנחנו לפחות מנסים פה להיות - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש כאלה שדווקא מעדיפים לעשות את זה לא - - - , כי הסיפור של הלחץ מקשה עליהם.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה לא מה שאנחנו רואים. בנתונים זה ממש משקר. תשאלו למה זה לא 100%? כי יש לנו קושי עם מסגרות מאוד גדולות להביא אותם, אבל גם בזה אנחנו מטפלים. זה נקודה אחת לדוגמה. נקודה שנייה שאני רוצה להדגיש זה ת"ש בשלב המלש"ב. אנחנו שינינו את כל תפיסת הטיפול בפרט. היום יש מש"קיות ת"ש בלשכות שבעצם התפקיד שלהן הוא לטפל בבעיית פרט עוד לפני שמישהו מגיע. מה הרעיון? אנחנו מכירים שבשנה הראשונה זה השנה שהנשר הכי גבוה. הנשר הכי גבוה קורה בהכשרה. הנשר בדרך כלל קורה בגלל קושי בהיבט הפרט שלוקח זמן לטפל בו. עכשיו צריך להגיד, זה היתרון גם של המודל הרשותי כי אם אני בא במשותף עם הרשות, ביחד עם הרווחה ו"יתד" ו"ניצוץ", אז אני נותן טיפול הרבה יותר טוב. זה דוגמה שנייה. 

דוגמה שלישית שאני אתן, בואו נלך לפסטיבל מתגייסים. אנחנו מדברים על הרבה יותר פעילויות בשטח. אנחנו היום הולכים לערים. זה מה שנקרא "היום ברשות". זה 15 רשויות שאנחנו מגיעים אליהם, והרשויות שסמוכות אליהם, ארבע-חמש, זה 60, ופסטיבל מתגייסים וניידות. יש לנו ניידת שפוגשת 125,000 מלש"בים בשנה. אנחנו בעבר היינו פוחדים מהשיח הזה. אנחנו רוצים את השיח הזה. הוא טוב לנו. אמרתי, אנחנו רוצים שיח, רוצים תיאום ציפיות. אני אתן את זה מדוגמה אחרת. לדוגמה, מהסברות של מלש"בים והורים. אנחנו מדברים על עלייה משמעותית בהסברות לתלמידים. בעיקר אנחנו חיזקנו גם את כיתה י"ב עכשיו, והסברות להורים. גילינו את הזום בזכות הקורונה. אני לא אמשיך, יש פה עוד דברים.

 << אורח >> יהודה פולק: << אורח >> 

לציבור החרדי אתם גם פונים בהסברה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אנחנו פונים בהסברה לכולם, אבל אתה מבין שאני לא יכול להיכנס לתוך ריכוזים חרדיים ולעשות שם הסברה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

למה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כי לא יתנו לי להיכנס. בואו נמשיך לפעולות של חיל החינוך. מ"פ חוזר לבית ספר. היום אנחנו מדברים על כמעט 400 שיחות בבתי ספר שבעצם המ"פ חוזר לתוך בית הספר שלו, מדבר עם השכבה. אני מדבר על גדנ"ע שאנחנו מרחיבים אותה עכשיו. יש דרישה מאיתנו שאנחנו לא עומדים בה היום. אנחנו היום מדברים על כ-25,000 תלמידים בשנה בגדנ"ע. קבע ראש אכ"א, אנחנו מעלים ל-40,000 כבר השנה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

פה יש גם סדרי עדיפויות שנוגעים נגיד לפריפריה לפני מרכז?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

עשינו פה שינוי שדרכו אנחנו מגדילים. אמרתי, אנחנו מגדילים מ-25,000 ל-40,000, ל-50,000. בשנים הקודמות התעדוף שלנו היה לבתי ספר שהם היו עם נתונים פחות טובים. היום אנחנו מבינים שאנחנו צריכים גם להביא את בתי הספר הטובים. הבעיה שלנו זה בעיה של יכולת, אז לכן אנחנו מגדילים את היכולת, השנה כבר ל-40,000 ובשנה הבאה ל-50,000. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אמיר, אתה יכול להציג את האפקטיביות של כל פעולה כזאת? השאלה אם אנחנו יודעים להציג את הקשר בין הפעילות לבין התוצאה בסוף?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני אראה את זה בשני דברים. אחד זה הסקר. אנחנו בוחנים את כלל הכלים שאנחנו מקיימים. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

את הגדנ"ע אתה רואה אותו - - - ?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

מאוד גבוה ולכן אנחנו גם מגדילים אותו. לדוגמה, היום צה"ל ברשות, שזה יום חדש, שהכנסנו אותו בשנה שעברה, אתם רואים שהוא טיפס מאוד גבוה. מן הסתם אנחנו מדייקים את הכלים לפי מה שאנחנו רואים. זה דבר אחד. הדבר השני שאני יכול להראות, שהמודל הרשותי, הגם שלדעתי מוקדם למדוד אותו כי הוא מודל של בין שנה וחצי לשנתיים, אבל כבר עכשיו אנחנו רואים כל מיני דברים. אנחנו רואים גם גידול בהגעה ליום המאה, גם גברים, גם נשים. גם ירידה בהיקף אי שיתוף הפעולה. רואים פה עוד דברים אחרים שאנחנו יכולים להצביע שהדברים האלה הם כבר תורמים. אני אומר חד משמעית שאנחנו חושבים שזה תורם מאוד. 

אני רוצה ברשותכם פה להמשיך. יש פה הרבה מאוד פעולות, אני לא אגע בזה כי אין לי את הזמן. אני חושב שהרעיון הובן. דיברנו פה על הנושא של ההכנה לצה"ל. אני רוצה לדבר על הקשר עם המלש"ב, ודיברתי על זה קודם, כאלמנט מאוד חשוב. אנחנו מדברים על שינוי של מה שאתם מכירים, אתר מתגייסים. אתר מתגייסים זה אתר שאתה צריך לבוא אליו. אנחנו בעצם מדברים עכשיו על אפליקציה. אפליקציה, היתרון שלה שהיא מתאימה את עצמה לפרט, ודיברתי על זה בתחילת הדברים. אנחנו בעבר היינו מסתכלים על אנשים כקבוצות. זה לא ההסתכלות הנדרשת היום. אנחנו מסתכלים על כל אדם בפני עצמו עם המאפיינים הספציפיים שלו, והאפליקציה נותנת מענה לדבר הזה. צריך להגיד שבתוך האפליקציה, אנחנו ממש יצאנו איתה לאחרונה. אנחנו עכשיו ניכנס גם עם אזור הורים, אפרופו מה שאמרתי קודם על ההשפעה, ובעצם התהליכים הרבה יותר מונגשים. הקשר הוא שוטף. 24/7 הפרט יכול לנהל איתנו דיאלוג. זה דבר אחד שרציתי להגיד.

הדבר השני זה באמת הלומדות. אני לא יודע אם אתם מכירים, אבל היום אחרי ששינינו את המבחן של הצו הראשון, ואני אדבר על זה עוד שנייה, על המיון, אנחנו פיתחנו לומדות כדי להכין למבחן. הלומדות הן שלנו. אני מדבר על כמעט 100,000 משתמשים. הלומדות הבאות כבר יצאו, זה הלומדות ליום המאה. הלומדות הבאות שיוצאות, יוצאות עכשיו בחודש יוני, זה הלומדות למיונים של אמ"ן, של חיל אוויר, של התקשוב. אנחנו רוצים לייתר את כל הרעיון הזה של מכונים שמכינים. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

הלומדה מותאמת נתוני איכות מלכתחילה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

הלומדה היא המבחנים שלנו.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

לא כל אחד פתוח לכל לומדה. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

לא, הלומדות פתוחים לכולם. יש הרבה מאוד לומדות ברמות שונות. הלומדה פתוחה באופן כללי. אני חושב שהלומדות זה נקודה מאוד חשובה. 

אני רוצה לגעת בנושא של אסטרטגיית המיון. אני דיברתי על זה קודם. אנחנו מדברים על הרחבה מאוד משמעותית של זוויות המיון של הפרט. אם אנחנו היינו בעיקר בעולמות של הסביבה הקוגניטיבית, אנחנו נמצאים גם בסביבה של החשיבה הביצועית וגם בבין-אישית, אפרופו יום המאה לגברים. היום תהליכי המיון לגברים ונשים אותו דבר. זה לא היה פעם. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תאמין לי שאנחנו יודעות את זה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני שמח. זה ברור לגמרי כי בסוף אי אפשר לבוא ולהגיד ש-50% אנחנו לא ממצים כמו שצריך. זה הדבר אולי הכי גדול שקרה. לצורך העניין יש פה באמת הסתכלות 360. עכשיו אני רוצה להגיד יותר מזה. זה הרבה יותר עמוק. אם בעבר הרעיון היה להגיד, אתה מצוין, טוב, בינוני, אנחנו אומרים אחרת. אנחנו אומרים, יש פה עושר של נתונים. כל אדם, יש בו איכותיות. המטרה שלי זה לחשוף את האיכויות שלו ואז לבוא ולשבץ אותו בהתאם. זה קשור גם למערבלי השיבוץ שדיברתי עליה קודם וגם לתהליך שמתבצע, שבעצם עובר משלב המלש"ב לשלב השירות, שמתווספים אליו הערכות המפקדים. אנחנו גם שם עשינו הרבה מאוד שכלולים. בכלל, העברות המידע בתוך הצבא. יש למעלה מ-20,000 מתמיינים. הנתונים שלהם בעבר היו יושבים, כל אחד בזרוע שלו. היום הכול נכנס למאגר נתונים אחד. יש פה שינוי שמאפשר לנו באמת לדייק את השיבוץ.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אבל אז, אמיר, זה אומר שאם דייקת את השיבוץ באופן אופטימלי, בהכרח ראית פחות נשר גם בהכשרה וגם בשירות, אחרת דייקת, דייקת, ואם היקף הנשר לא ירד - - - 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני אענה על זה שתי תשובות. אחת, את צודקת, זה מקטין. אני לא חושב שזה מספיק זמן כדי שאני - - - 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

כמה זמן זה כבר בשיטה הזאת?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה התחיל באוגוסט 2020 אבל אנחנו כל הזמן הוספנו עוד ועוד רכיבים ולא סיימנו. בנתונים זה מוריד נשר. אני חושב שגם צריך להסתכל על זה ביחס למה שאמרתי בהתחלה. המציאות שהצגתי בהתחלה של החוסן יכלה לייצר לדעתי הרבה יותר נשר. ההתאמה והדיוק של השיבוץ הוא חלק מהרכיבים שהם ממתנים את העניין הזה לדעתי בוודאות.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אל תתחכם. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

לא, אני לא מתחכם בכלל. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אני אגיד לך למה אתה מתחכם. אם לא היית מוריד והיית נותן לי את התשובה הזאת, אז בסדר, טיפסנו על ההר ביחד, אבל אם הורדת את אחוז הנשר על רקע נפשי מלכתחילה והגעת ל-100% של פוטנציאל הגיוס, ופה אתה אומר לי, תיאורטית טייבתי את הנתון, אני אומרת לך, מה זה קשור אם מלכתחילה הוא לא ב-100% - - - ?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני חושב שצריך לתת לזה יותר זמן כדי באמת להגיע למסקנות עמוקות. אני חושב שזה מוריד נשר ואני יכול להראות את זה. הדבר השלישי זה שאני חושב שזה מונע הרבה מאוד נשר שהיה יכול לקרות, אפרופו הניתוח שאמרתי בהתחלה, אבל אין ספק שאת מה שאני אומר צריך לבחון במבחן הזמן יותר לעומק. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אוקיי.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רוצה לשאול ברשותכם עוד שאלה שבטוח שמתם לב אליה כי היא כבר מתחילה להיות יותר מורגשת מאשר בודדים, זה התזוזה בסקאלה של המוטיבציה מקרבי, טכנולוגי ל-8200 בסוגיות של אינטליגנציה מלאכותית, כי אתם אוספים המון נתונים, יודעים לדקור את זה ולייצר באמת איזשהו דרייב לשירות קרבי כדי באמת לשמור על מה שחשוב. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אנחנו הצגנו את זה באקוסיסטם הטכנולוגי. אנחנו מרחיבים תוכניות טכנולוגיות בשלב חטיבות הביניים והתיכון בעיקר בפריפריה. אני לא חושב שזה בעיה כי שדה הקרב העתידי, יהיה בו רכיבים טכנולוגיים מאוד משמעותיים. נכון שגם לוחמים יהיו טכנולוגיים, ואני אגע בזה בשער לעתיד. נכון שאחרי שהם יהיו לוחמים אנחנו נפנה אותם לעולמות הטכנולוגיים, כמובן מי שירצה ומי שמתאים, ואני עוד שנייה אגע בזה.

צריך להגיד, וזה אמירה שחשוב לי שתיאמר. אנחנו מתעדפים משמעותית אנשים שיש להם פרופיל קרבי ללחימה, כלומר היקף האנשים עם פרופיל קרבי שמשרתים ביחידות טכנולוגיות הוא מאוד מצומצם. אני יכול להגיד לך יותר מזה, שבחמש שנים האחרונות צמצמנו אותו ב-50%. הצלחנו לעשות את זה בגלל שתי סיבות: סיבה ראשונה, שיש הרבה יותר נשים בעולם הטכנולוגי. אני מדבר איתך שבעולם התוכנה כמעט 50% מעולם התוכנה זה נשים. פעם זה היה 20% ומשהו. עדיין יש עוד מה לעשות. הדבר השני זה הפריפריה. אם השיעור היה 12%, 15%, ואני אומר, אני עולה ל-20%, אז אני יכול גם - - - .

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

השאלה אם לא הולכים לערוץ של בדיוק המקום הזה של הורדת פרופיל. איך משפיעים על זה נקודתית?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

ההשפעה הנקודתית זה מה שהצגתי קודם, שאנחנו עושים פעילות גדנ"ע, מ"פ חוזר לבית ספר, פאנל לוחמים, שיתוף פעולה. היינו באשקלון כעיר דגל, איך מנהלי בתי הספר מדברים. הם מבינים לגמרי את איך הצבא רואה את זה ואנחנו מתואמים לגמרי, הרעיון הזה של שירות קרבי. למעלה מ-50% מהמשרתים היום בשירות קרבי מוצאים את עצמם אחרי זה בתוכניות טכנולוגיות. אני רק רוצה להגיד על המיון. לא דיברתי על זה אבל המיון הרבה יותר מונגש. המיון היום מתבצע גם בפריפריה. יש פה תהליכים שלמים שאין לי זמן לפרט.

אני ברשותך רוצה לגעת בעוד שתיים וחצי נקודות. אני רוצה לדבר במילה אחת על הרחבת המכינות, אפרופו אתגר החוסן. זו עבודה שעשינו, משותפת, משרד הביטחון, צה"ל, משרד החינוך, משרדים נוספים. אני לא רוצה בטעות לא להזכיר מישהו. מה שאתם רואים פה זה הרחבה, כמעט הכפלה של היקף המכינות והשינשינים. זה מדבר מצוין עם הנושא של החוסן שדיברתי עליו בהתחלה. ככל שאנשים הולכים יותר למכינות ושינשין ופעולות לפני הצבא, אנחנו רואים ירידה בליקויי שירות, עלייה במוטיבציה, עלייה בשירות משמעותי, עלייה ביציאה לקצונה, לכן מה שאתם רואים כאן זה הרחבה משמעותית. הכוונה שלנו, זה תוכנית עבודה שעשינו עד 2025, להמשיך את המגמה הזאת גם בין 2025 ל-2030 גם במכינות השנתיות וגם - - - 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

כמה בקשות משיבים בשלילה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה ירד משמעותית. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

כמה בסוף לא - - - ?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה לא ביד שלי, הנתון הזה, אבל אני כן יכול להגיד לכם שאנחנו מכפילים את המספר. אפשר לראות שגם במכינות החצי שנתיות, מכינות אופק אנחנו מגדילים את המספר, והמטרה שלנו להגדיל עוד. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מכינות אופק, אתה יכול טיפה להרחיב יותר? 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה המכינות החצי-שנתיות.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני יודעת. מה זה מגדילים את המספר? 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

הראיתי את המספר. אנחנו כבר מגיעים ל-1,750. אני רוצה עוד יותר. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

משרד הביטחון יתייחס לזה?

 << אורח >> אילנית לאור: << אורח >> 

על המכינות פחות. אני אדבר על ההכנה לצה"ל. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

ההתייחסות שלי, אני יכול להגיד, היא כוללת את התייחסות משרד הביטחון בנושא הזה. זה ברור לגמרי. זה אינטרס של כולנו. אני רק רוצה לדבר על שער לעתיד. הרעיון הזה של לחבר, ופה יש לנו עבודה משותפת עם ראש האגף לחיילים משוחררים. אני מדבר פה על תהליכים שלמים שלא היו בעבר, של סגירת השירות, סגירה מנטלית, הכנה לאזרחות, הכנה לשירות מילואים, חיבור בין סדיר למילואים ותוכניות רבות ומגוונות, בראש ובראשונה ללוחמים אבל אחרי זה גם לתומכי לחימה בעיקר ביעדים המאתגרים והיעדים הקדמיים. 

אנחנו מדברים על תוכניות של לוחמים לטכנולוגיה. זה בדיוק ההמשך לשאלה קודם. גם "מדים ללימודים" שהיום מדובר על כ-4,000 בשנה ש-50% הולכים להנדסות, מקומות כאלה, גם כ-3,600 לוחמים שהולכים למכינה קדם אקדמית, כ-50% הולכים לעולמות הטכנולוגיים, וגם תוכנית חדשה "לוחמים להייטק", שזה התוכנית שאנחנו משלבים בסוף השירות עם שירות סדיר נוסף עד שישה חודשים והשתלבות של למעלה מ-80% כולל השמה, ותוכניות נוספות. זה חשוב לי להדגיש. בסוף אנחנו נותנים פתרון לדבר הזה.

הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס, שאלתם על הוקרת השירות. חשוב לי לומר, אנחנו מקדמים עבודה מאוד משמעותית עם מערכת הביטחון, משרד הביטחון. אגף חיילים משוחררים, בטח גם ראש האגף יתייחס לזה, כדי להעמיק את סוגיית ההוקרה של השירות, בעיקר של השירות הקרבי ושל השירות המשמעותי גם בהיבטים של הרחבת הזכאות להשכלה והמימון, כלל דמי קיום, גם מענקים ללוחמים ביחס גם למודל החובה המותאם, גם הנחות בתחבורה ציבורית, גם סוגיה של הטבות בדיור ובכלל רכיבים הצהרתיים כמו בחוק המילואים, גם בנושא הזה. יש עבודה מאוד מתקדמת שמתבצעת בנושא הזה, משותפת, ואנחנו נחושים לקדם אותה. עד כאן מבחינתי.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אגב, חסר לנו נתון של נשר בשירות. דיברת המון על המאמצים לקראת שער הכניסה לצבא ואני יכולה להגיד שזה מרשים, היקף הפעילות. אני אשמח לקבל נתונים גם בהיבטים של תקציב לאורך השנים וגם בהיבטים של סדרי עדיפויות, איפה משקיעים את התקציב, כדי להבין איך זה עומד בהלימה לנגד הרצון לייצר יותר ויותר גיוס ממקומות מסוימים ליחידות אטרקטיביות. מבחינתי הנתון המשלים הוא הנשר בשירות. בסוף נגיד שהגעת למוטיבציה מאוד גבוהה בכניסה אבל היא נשחקה לאורך השירות, צריך לדעת מה ההבדל, למה ומה הצבא עושה כדי למנוע. 

אני מבינה ממך בחלוף שעה של סקירה, שלצה"ל אין בעיה של מוטיבציה לשירות. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני אמרתי שצה"ל, אין לו בעיה של מוטיבציה אבל יש לו אתגר מאוד גדול בשימור המוטיבציה ולכן הצגתי כ-25 דקות מה אנחנו עושים כדי לשמור על המוטיבציה. אנחנו לא חושבים שלעולם חוסן ואנחנו חושבים שיש פה אתגר מאוד גדול. הצגתי את המגמה של החוסן וזה התמודדות מאוד רצינית ומאוד משמעותית, לכן אני לא אגיד לך שאין פה אתגר. יש פה אתגר גדול. במבחן של מילוי השורות ברמה האיכותית והכמותית אנחנו עומדים, אבל זה אתגר מאוד גדול. 

לשאלת הנשר אני אגיד ככה, הנשר בהסתכלות רב-שנתית, אני מדבר על נשר משירות, הוא ירד. יחד עם זאת בתקופה של הקורונה, אני מדבר שזה ירד עד 2020. ב-2021 ראינו עלייה מסוימת שהיא עדיין יותר נמוכה מהשיעורים שראינו ב-2016 ו-2017.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

מה הנתון של הנשר?

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

בדיוק, על איזה אחוזים אנחנו מדברים?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אמרתי, השיעור של הנשר משירות, לצורך העניין בקרב גברים ב-2016 ו-2017 עמד על כ-14%, 14,067 ב-2016 ו-13,095. הוא ירד ל-11.84% ב-2018 אבל ב-2020 ל-2021 הוא עלה ל-12.22%. בנשים הוא עמד ב-2016 על 7.56% ואחר כך הוא עלה ב-2019 ל-8.10%. הוא ירד ל-6.46% ב-2020 ועלה שוב פעם ל-7.99%. אני מייחס את זה לקורונה, בין 2020 ל-2021. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

טוב, בסדר.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אפשר רק שאלות השלמה קצרות? 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

תודה. שתי שאלות, אחת, פטורים אישיים של סעיף אי התאמה, לא פטורים קבוצתיים. כמה ניתנים בשנה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני הצגתי את זה בתחילת הדברים. סך הכול אנחנו מדברים על כ-68.8%, זה אחוז הגיוס לצה"ל בקרב גברים. מזה צריך להוריד 16.4% שזה הפטור של תורתו אומנותו. היתרה, קצת יותר מ-8% זה הפטור הרפואי, שהחלק המרכזי ביותר שלו זה הפטור הנפשי.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אי התאמה זה לא בהכרח רפואי, נכון?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אי התאמה זה בעיקר. יש גם סיבות אחרות אבל היום כמעט מגייסים את כולם. מבחינת נתונים זה לא בדרך כלל חסם לגיוס. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

שאלתי, כמה מתוך הפטורים שהם לא נקראים אצלך פטור דת, זאת אומרת פטור דת זה תורתו אומנותו, זה כאמור קבוצות. אני שואלת, מהפטור האישי איזה אחוזים הם חרדים?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

תיראי, זה קשה לי להגיד. החרדים, קודם כל כסעיף פטור תורתו אומנותו זה מה שהצגתי פה, ה-16.4%. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

ובכל זאת יש כאלה שבוחרים לא ללכת ולקבל פטור אישי כדי שיהיה להם חיים. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

חד משמעית. אני לא פילחתי את זה. אני יכול לפלח ולהגיד לך.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אפשר לבקש את הנתון הזה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

תודה רבה. שאלה שנייה, בסופו של דבר כמה מבנות/בני ה-18 משרתים/ות או בצה"ל או בשירות לאומי היום?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

שירות לאומי אני לא כל כך יודע. בצה"ל ביחס לחייבי הגיוס, אני לא מדבר על ערבים, הם לא חייבי גיוס.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

בחוק הם לא, אבל לא חשוב.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

דרך אגב, בחוק הם כן. יש החלטת ממשלה שהם לא. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

החלטת שר ביטחון אבל לא בחוק.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני מתייחס רק למי שהוא מחויב גיוס. מקרב הגברים 68.8%, מקרב הנשים 55%. הצגתי, הפטור המרכזי, כ-34% זה הצהרת דת. אני כל יכול להגיד לשאלה שלך, שאם אנחנו מסתכלים על החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, אז השיעור הוא הרבה יותר גבוה, מעל 80%.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

בשניהם?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

גם בממלכתי וגם בממלכתי-דתי?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

הוא גבוה מאוד, כן. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אוקיי. שאלה אחרונה, הוצג גם לוועדה, אני חושבת שאנחנו שתינו היינו בדיון הזה. גם אני חושבת שאתה היית. הוצגו לנו לפני חודשיים אני חושבת תופעה מאוד מובהקת של פגיעה במוטיבציה בעקבות האירועים החברתיים, הפוליטיים, הציבוריים שעוברים על מדינת ישראל בחודשים האחרונים מאז התהליכים שהממשלה מקדמת. יש שקוראים להם רפורמה משפטית ויש שקוראים להם הפיכה משטרית, והמחאה שבעקבותיהם. אז קודם כל איך אתה יכול לכמת את התופעה הזאת? שתיים, האם יש בה התפתחות?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

חשוב לי לומר, אנחנו גייסנו את גיוס מרץ במציאות מורכבת, שעוד פעם, אני לא אכנה אותה בשמות. לא היה לנו שום אירוע. זה חשוב לי להגיד, שנקשר לאירועים החיצוניים ביחס לגיוס. לא הייתה לנו שום ירידה. היה לנו גיוס, דרך אגב מאתגר אבל ממש לא קשור לשאלה של דברים חיצוניים שקורים מחוץ לצבא. אני יכול להגיד בצורה חד משמעית, זה לא השפיע על הגיוס כפי שהיה בגיוס מרץ. אני מאוד מקווה שזה לא ישפיע בעתיד.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

כאמור, זה לא מה שהוצג לוועדה. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני אחראי על זה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

הוא מדבר רק על חובה. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

את שאלת אותי על חובה.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אנחנו דיברנו על חובה. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני מדבר על הגיוס, על מלש"בים ועל מתגייסים. זה לא השפיע בגיוס מרץ. אני לא יודע מה יהיה בעתיד. אני יודע להגיד מה היה עד כאן.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אני רוצה להתקדם בבקשה. תודה. 

את נציגת משרד הביטחון? בבקשה. 

 << אורח >> אילנית לאור: << אורח >> 

אילנית לאור, משרד הביטחון, האגף הביטחוני-חברתי, יחידת ההכנה לצה"ל. אני אומר שאנחנו מקבלים למעשה מידי שנה את נתוני הגיוס ואת הדגשים מצה"ל, ובהתאם לזה מדייקים ומבססים את סל הפעילות שאנחנו מציעים לבתי הספר. קיים בסל הזה גם סל בסיס שהוא מוצע לכולם, לא משנה מה נתוני הגיוס, מתוך אותה אמונה שלא לעולם חוסן וצריך לחזק גם את החזקים ולתחזק את החזקים. ביחד עם זה יש תוכניות שהן לאוכלוסיות ייעודיות. 

בתוך הסל שלנו השיח המרכזי הוא שיח ערכי-חברתי באמצעות פורשי צה"ל, באמצעות ימי סיור בעקבות לוחמים שבעצם מפגישים גם את סיפורי המורשת וגם מפגשים עם צה"ל בהווה. אנחנו יודעים גם לדייק ולעשות תוכניות מותאמות גם לאוכלוסייה הדרוזית, שנכון, הם מקבלים מצד אחד את תוכנית חייבי הגיוס. מצד שני אנחנו מחזקים גם שם וגם בקרב האוכלוסייה הבדואית למשל את נושא העברית שמהווה חסם בגיוס לצה"ל וגם במיצוי ובשילוב בחברה בהמשך, לכן אנחנו רואים בהחלט מקום לתת בזה פוש גם באמצעות הצבא וגם באמצעות גופים נוספים על מנת להביא אותם יותר מוכנים ולהעלות את נתוני הגיוס שלהם בהיבט הזה, ולמצות את היכולות שלהם בתוך השירות הצבאי. תוכניות נוספות שאנחנו מציעים בעצם לפריפריה ופועלים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית ממקום של, א', חיזוק החוסן, ב', כל נושא הגברה או חיזוק המיומנויות והכלים לתוך השירות הצבאי. 

נשאלה שאלה לגבי חרדים, אז אני אומר שבקרב החרדים יש לנו תוכניות ייעודיות, אם זה אותו מסע בעקבות לוחמים, מדויק לחרדים, גדנ"ע ייעודי לחרדים, ליווי של גדוד נצח יהודה בסיוע, ואפילו נפתח בשנה האחרונה מרכז בירושלים שבעצם מכניס לתוכו ומייצר מפגשים אחד על אחד בעבור מי שמבקש כן להשתלב בתוכניות בתוך הצבא, ולעשות להם בעצם את ההכנה המותאמת.

מכינות ומכינות אופק. מאוד מאמינים בכל הנושא ובחשיבות של זה. נושא מכינות אופק, כיום יש 37 מכינות אופק. כ-1,400 בני נוער נמצאים שם. תומכים בהגדלה. יחד עם זה היא בעצם תלויה בכל אותם עמותות, גופים שבעצם אמונים על פתיחת התוכניות האלה.

כל תוכנית ההכנה לצה"ל של משרד הביטחון בסופו של דבר מוכוונת. הגברת המוטיבציה לשירות קרבי ומשמעותי, בסדר הזה, שוב, בהלימה ליעדים שצה"ל - - - 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

יש איזושהי פעילות שאת חושבת מנקודת הראות שלך שהיא אפקטיבית יותר מתוכניות אחרות?

 << אורח >> אילנית לאור: << אורח >> 

בסופו של דבר גם המחקרים מעידים שהגדנ"ע הוא בהחלט פעולה משמעותית. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

את מקבלת את ההצגה שהגדנ"ע היא הדבר הכי משמעותי.

 << אורח >> אילנית לאור: << אורח >> 

בסוף זו פעילות שהיא חמישה ימים. אתה לא יכול להעמיד אותה אל מול שום מופע חד-יומי, למרות שגם בעקבות לוחמים הוא יום מאוד משמעותי עבור בני הנוער כי הוא יום מאוד אינטנסיבי עם הצגת יכולות ומפגשים באמת עם לוחמים מהעבר ומהווה, אבל אין ספק שגם השטח מבקש מאוד את הגדלת הגדנ"ע. נדמה לי שסיכמתי את דבריי.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תודה. נציג משרד הביטחון. 

 << אורח >> איל הנס: << אורח >> 

אני איל, אני ראש אגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים. אני חושב ששני דברים בהיבט שלי מתחברים. אחד, דיבר ודמני של תפיסת הרצף, שזה אחד מהנושאים שהצבא עבר שינוי במהלך העשור האחרון, הבנה שאם רוצים בסוף לטפל במוטיבציה, אם רוצים בסוף לטפל בשרידות לא מספיק להסתכל על מקטע שנמצאים בשירות אלא צריך להסתכל על כל הטווח השלם כולל גם אחרי. 

אני יכול להגיד ששיתוף הפעולה שלי, שלנו עם אכ"א מאוד התחזק בשנתיים האחרונות מתוך ההבנה הזאת. מילה לגבי הוקרת השירות. אני רואה בהוקרת השירות עוד צעד נוסף בעניין הזה. אתם יודעים ששר הביטחון פועל כדי לקדם את זה. אנחנו מכוונים את זה בעיקר לעולמות שבסוף אותם צעירים יבינו ויראו שבאמת הם מקבלים כלים כדי לצאת החוצה. זה מתחבר גם לשלל הפעולות שאנחנו ביחד עושים לקראת סוף השירות, מתוך התמונה השלמה שבסוף אין מה לעשות, זה מאפייני הדור, זה מה שהם רוצים וזה רק ילך ויתגבר בשנים הבאות.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

משרד החינוך, בבקשה.

 << אורח >> גל איובי: << אורח >> 

צוהריים טובים, גל איובי, ממונה על תוכניות ההכנה לשירות משמעותי, משרד החינוך במינהל חברה ונוער. קודם כל אני כאן לחזק באמת את השותפות. משרד החינוך פועל בשותפות הדוקה גם עם רח"ט תומכ"א, אכ"א, מערך מגן והאגף הביטחוני במשרד הביטחון. אנחנו כמשרד החינוך, א', משקיעים בתשתית הערכית של כל תחום המוכנות. אנחנו מתחילים היום כבר מכיתה י'. אנחנו מחברים את זה גם עם תוכנית המעורבות החברתית, "להיות אזרח", חינוך לדמוקרטיה, מנהיגות. כל מסעות בוני זהות של מינהל חברה ונוער, גם מסע ישראלי, מסעות לפולין. כל זה מבחינתי יוצר עוד פן ועוד השלמה לכל הכלים והפעולות שצה"ל יודע לתת לנו. אנחנו רואים את עצמנו מקדמים ביחד את כל הפעולות האלה.

אנחנו עוסקים המון בהכשרת סגלי הוראה, הכשרת רכזים לתחום הכנה לצה"ל גם בבתי הספר, גם ברשויות המקומית. יש לנו כבר ב-70 רשויות רכז שמתכלל את תחום הנושא של ההכנה לצה"ל וזה מתחבר לממשק אחר כך של המודל הרשותי, כי אותו בעל תפקיד ברשות נמצא על שולחן עבודה, קבוע מול הצבא. 

יחד עם זאת אנחנו משקיעים גם בפעילות של הכושר הגופני. אנחנו רואים גם בזה, בקבוצות הכנה הגופניות והמנטליות עוד איזשהו מדד שבונה חוסן גם אישי וגם חברתי ומנטלי, ותורם למוטיבציה. אנחנו מתקציבים קבוצות כאלה. אנחנו מבקרים אותם. אנחנו רואים בפעילות הזאת פעילות מאוד חשובה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תודה לך. אנחנו נעשה חבר כנסת ונציגי ארגונים שונים. 

כן, קינלי, בבקשה.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה התייחסות אחת. קודם כל תודה על ההצגה המרשימה, הרצינית וגם על מגמות העלייה שאנחנו רואים פה בתחום כוח האדם. אני חושב שצריך לייחד מבט אסטרטגי לסיפור של מכינות ושנות שירות כולל מכינת אופק. בואו נסתכל על זה רגע דרך המספרים. אנחנו בעצם רואים כ-10,000 תלמידים, אם אני מחבר שנת שירות, מכינה מלאה ומכינת אופק, שנמצאות במסגרות האלה לפני השירות שלהם. אם נוסיף בחורי ישיבות מתגייסים ומדרשות, יש עוד כמה אלפים. בואו נסתכל על זה במבט המשאבי. יש פה השקעה של בין 25,000 ל-30,000 שקלים בשנה באותה אוכלוסייה, כלומר מדינת ישראל משקיעה כ-300 מיליון שקלים באותם בני נוער לפני גיוס. זה און-טופ מה שהשקיעה בהם במערכת החינוך. זה אגב יותר מהממוצע של השקעה בשנת חינוך בישראל. 

אני חושב שאין דבר יותר יעיל ואין דבר יותר משמעותי מהבאת בן נוער בן 18 בצורה טובה לצבא לשירות משמעותי מאשר השנה הזו. אני חושב שכאן צריכה להיות הסתכלות אסטרטגית על כל התוכניות האלה שבדרך כלל צמחו מלמטה, בהמון השקעה מלמטה אבל בסוף מתוקצבות מדינה, ולראות שמרחיבים את האוכלוסיות שלהם. 

ודמני הציג פה את התוספות וזה מאוד יפה. אנחנו יודעים שיש פה גם סוגיה של דח"שים אבל גם סוגיה של תקציב. בסופו של דבר יש פה אוכלוסיות, אמרתי, כ-10,000 מתוך שנתון שנהנים מתקצוב ומדחייה, שזו פריבילגיה אדירה. אני חושב שצריך לשאוף לזה שכל מי שהולך לשירות, יהיה לו את השנה הזו. זה פשוט זכות שאי אפשר לקחת מילד, וגם צריך לדחוף את אוכלוסיות הקצה בישראל עוד ועוד לשם. אם היום זה 10,000, הפוטנציאל הוא למעלה מ-50,000 וצריך להציב את זה כיעד אסטרטגי. זו השקעה של המדינה שאנחנו מקבלים כל שקל ממנה בחזרה גם באיכות השירות, גם בירידה בנשר וגם באמת במיצוי משמעותי. לדעתי כהסתכלות אסטרטגית זו צריכה להיות ההסתכלות על העניין הזה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

במיוחד שאנחנו רואים את הקשר בין מי שהולך למכינות האלה, אחר כך לשירות המשמעותי ולקורס קצינים.

 << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

עידית שפרן, את רוצה להתייחס? בבקשה. 

 << אורח >> עידית שפרן גיטלמן: << אורח >> 

תודה. קודם אני רוצה להגיד תודה וגם שבאמת מרשים כל הפעילויות שנעשות. קשה שלא להגיד שזה די מדהים איך אנחנו מציגים פה פריסה שוויונית גיאוגרפית ומאמצים, שינוי של כל שיטת המיון כדי לצמצם פערים מול הפריפריה, ואף אחד לא חושב שזה פוגע בכשירות ושזה פוגע במבצעיות של הצבא, ואני אומרת את זה כי אולי שווה גם אותה בחינה לעשות לגבי המיון הפיזיולוגי לנשים, ולראות שיכול להיות שחלק מהמיונים נשענים על תפיסות מסורתיות גבריות שלא קשורות דווקא ליכולת בקצה של היחידה, ולא צריך אולי כל כך להיבהל מאמירות בציבור שהתפקיד של הצבא הוא לא לקדם שוויון, כי אנחנו רואים שכשזה מגיע לשוויון מול הפריפריה, אנחנו כולנו מתרגשים ושמחים ואני חושב שדי בצדק. 

במובן הזה עוד משפט אחד על הסיפור של נשים. זו אמירה שהיא מטעה לומר שביום סיירות התפיסה היא שוויונית, בגלל שהבן שלי יכול להגיע ליום סיירות יחד עם חברה שלו שהתאמנה איתו בכל היחידות והיא טובה ממנו, והוא יכול להתמיין לכל היחידות והיא יכולה להתמיין רק ל-669 וליהל"ם. זה אמנם נדון בבג"ץ אבל אני עוד לא קיבלתי תשובה טובה לשאלה למה לא לפתוח את כל היחידות לפי הקריטריונים שהצבא יגיד שהם נזקקים לאור המשימה בקצה, ומי שבפנים-בפנים ומי שלא בפנים-לא בפנים, ואני מודעת לזה שזה מורכב. זה לגבי שירות נשים.

לגבי הסיפור של הפריסה השוויוניות ביחידות השונות. אתם מתקדמים עם טענות שעולות בציבור וגם עם טענות של מחקרים. אני רוצה להגיד לכם שאת הציבור לא מעניין רק שאנשי רעננה ישרתו ביחידות קרביות. מעניין אותם גם כמה מתוך היחידות הטכנולוגיות, נמצאים שם אנשי רעננה, לכן כל הפריסה, להראות לי שכולם מתפרסים באופן שווה, אני אומרת את זה לא בציניות. זה פשוט די מדהים איך יש שיח שלם בציבור וכל פעם מגיעים לפה והכול נראה בסדר. מעניין גם הסיפור שבתוך היחידות הטכנולוגיות, איך הדבר הזה מתפרס. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

מה הטענה?

 << אורח >> עידית שפרן גיטלמן: << אורח >> 

המחקרים מראים שרוב הציבור כמובן רוצה שהילדים שלו יגיעו לטכנולוגיות, ורוב הציבור חושב שלאנשי המרכז יש סיכוי הרבה יותר טוב להגיע ליחידות הטכנולוגיות. אני חושבת שהמספרים די תומכים את טענת הציבור. זה תהליך ויכול להיות שצריך לחכות לתהליך ולראות מה יקרה עוד כמה שנים.

אני רוצה לומר בשולחן הזה שהאתגרים האלה הם לא כולם לפתחם של הצבא. יש מערכות אזרחיות ואם יש פערים חברתיים, יתכבדו המערכות האזרחיות. יושבים פה נציגים של משרד החינוך, לא יודעת איזה עוד משרדים ויטפלו בהם. זה שהציבור כועס, זה עוד לא אומר שהצבא צריך להדוף את הכעס ולהראות נתונים.

לגבי המוטיבציה, אני לא יודעת מה עלה בגורלו של חוק הגיוס וחוק יסוד לימוד תורה והשוואת ערך לימוד תורה. אני שומעת עכשיו שהוא קיבל איזשהו שדרוג. הצבא לא צריך להתעסק בפוליטיקה, אבל כדאי לדעת שהדברים האלה משפיעים גם הם על המוטיבציה. מעניין אותי לדעת האם מתווה השירות החדש שהצבא הציג, מתמודד עם השאלה מה זה יעשה למוטיבציה לשירות קרבי, כי בכל זאת הוא הופך פה דברים שאמנם חלקם, כבר המציאות היום בפועל, למשהו שהוא מעוגן. 

משפט אחרון בהמשך למה שחברת הכנסת מיכאלי אמרה. אין כזה דבר אירוע בתוך החברה שלא פוגש את הצבא פנימה. יכול להיות שאתם לא רואים את זה במחזור הגיוס. גם צריך לקחת בחשבון שחייל, כשהוא מתגייס ונשאל שאלות, לאו דווקא הוא מדווח על מה שיש לו בפנים, וכמובן שאף אחד לא בוחן כליות ולב. זה לא אשמת הצבא, אבל הנרטיב של ישראל הראשונה וישראל השנייה והאגף הטכני מול הטייסים ומה זה גולני, הנרטיב הזה, לא קיבלתם אותו במרץ, תקבלו אותו הלאה. שוב, הדברים האלה לא נאמרים לאנשים - - - , הם נאמרים לחדר הזה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

ברור. תודה.

חברת הכנסת ניר.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

טוב, אני קודם כל רוצה להגיד שבאמת גם ההצגה וגם המאמצים שעושה הצבא בהקשר של גיוס ושימור המוטיבציה לגיוס לצה"ל ושימור ערך השירות זה מאוד מרשים. בהחלט רואים שיש פה באמת עדכון והתעדכנות שמותאמת לדור, לצרכים של הדור, לרשתיות של הדור, לאפליקציות, באמת לצרכים שהחבר'ה רוצים לקבל את המסר של הדברים והצבא באמת מייצר את המסר הנכון שמביא בסופו של דבר לנתונים היפים שראינו, ואני רוצה לשבח את הצבא על זה בפתח הדברים.

אני עוברת מכאן, זה פחות לצבא. בימים אלו שעל המדוכה חונה חוק הגיוס וחונים דיונים הרי גורל על פיקציות ועל ערכים כמו באמת ערך הציונות וערך לימוד התורה, הייתי שמחה לראות פה את חבריי מהאופוזיציה יושבים ודנים על היום-יום, על הלחם והחמאה שזה הגיוס לצה"ל. בואו נדבר על ערך השירות, השירות לכל. אני באמת מחפשת ומחפשת ושעה הופכת, והצטרפו ויצאו חברי כנסת, אבל אני לא רואה פה אף איש קואליציה וזה מאוד מטריד אותי באופן שבו זה נלקח כמובן מאליו, השירות לצה"ל. זה ראוי באמת לתשומת לב של חברנו לממשלה בהקשר הזה ולחברי הקואליציה. זה דבר אחד. 

אני חושבת שהדבר הכי משמעותי שראינו פה, שדווקא אולי היו שמחים, היו יושבים חברי הקואליציה, זה שבסתירה מוחלטת להנצחת התפיסות של ישראל הראשונה וישראל השנייה של יצירת שפע, אז אנחנו רואים פה איך הצבא לוקח באמת את מרבית חלקי החברה הישראלית ומייצר פה באמת איזשהו סוג של נורמליזציה וייצוג הולם לכל האוכלוסיות בכל היחידות, שזה דבר שהוא מאוד מרשים, ואומר שאם רוצים לקחת את זה למקום של עשייה ומעש, אז זה כמובן אפשרי ואפילו נכון. אולי באמת זה יביא אותם להסתכל ולהתבונן שוב פעם על חוק הגיוס ולשאול את עצמנו איך אנחנו מעודדים שירות לכול! זה דבר שחשוב לשים אותו על המדוכה. 

אני רוצה לומר דבר משמעותי לחבריי מהצד השני, מהצבא, שאני מאוד מאוד מעריכה. אני חושבת שהדבר הכי לא גם לעתיד. חשוב לעשות זה לא להסתכל על הדברים האלה בצורה בדידה, אלא צריך להסתכל על מגמות ארוכות שנים. לא על מגמות ארוכות שנים בדיעבד, אלא לנסות לעשות פרדיקציות כי אין ברירה. אנחנו חייבים לעשות פרדיקציות לאור כל מה שקורה לנו. כשאני שואלת את עצמי עד כמה המודל הזה יחזיק מים בהיבט של מוטיבציה לשירות קרבי, אל מול כל מיני דברים שקורים, וזרמים בטקטונים שקורים מתחת לפני השטח בהיבט של מוטיבציה ליחידות טכנולוגיות, בהיבט של איזה אוכלוסיות מתגייסות ואיזה לא, ועד מתי הנס הגדול הזה של שירות קרבי בצה"ל יחזיק לנו מעמד, אני מציעה לנסות להשתדל, ואני מסתכלת פה ואומרת, את הפרדיקציות האלה חייבים לעשות בהתבסס על נתונים של אינטליגנציה ארגונית ו-AI ודרך זה להשקיע, כי ברור לכולם שאנחנו צריכים את המוטיבציה כמו שאתם הצגתם, לא רק בדיעבד א

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תודה, שרון.

גל כהן, בבקשה.

 << אורח >> גל כהן: << אורח >> 

תודה רבה כבוד היושבת-ראש. אני אדבר הפעם בקצרה וברשותכם באופן ישיר. המוטיבציה לשירות צבאי וקרבי תיפגע אנושות לאורך זמן ללא שוויון בנטל, קרי שירות צבאי או אזרחי-ממלכתי לכולם. הילדים שלי לומדים בבית ספר שקיבל השבוע את הפרס, ואני רואה מה קורה בזרמי השטח מתחת.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

איפה, באיזה עיר?

 << אורח >> גל כהן: << אורח >> 

בלב השרון. המשמעות היא שצעירים לא יהיו מוכנים להתגייס עוד כשכירי חרב או בשר תותחנים של המשתמטים משירות. חלפו עידן ועידנים מאז שבית המשפט ביקש וחזר וביקש ממשלות ישראל להסדיר את הנושא. השאלה שנדונה בדיון הקודם שהייתי בו, האם יתגייסו 472 או 512 חרדים, לא באמת תזיז את המחט. צריך להתרכז בפתרון ל-10,000 מתוך ה-12,000 שהוצגו, שאינם מתגייסים כלל, ואני לא בטוח שהפתרון הוא רק בצבא. אנו אנשי המעשה מבינים שזה אינו פרויקט קטן, אבל זה פרויקט שישנה לטובה את מצבה של ישראל באופן דרמטי, פרויקט שמצריך מנהיגות ברמה הלאומית ואלה הדברים שלשלם מנהיגים נבחרים לכנסת. 

אחרי הדיון הקודם עלו שלושה אתגרים מרכזיים, אחד, רתימת ההנהגה החרדית, שניים, אומדן הצורך בשטח למשרתי שירות אזרחי-ממלכתי, ושלוש, חשש מאיוש משרות של עובדים קיימים בחתך סוציו-אקונומי נמוך, לכן באופן פרקטי מה שאנחנו מציעים בתור התחלה, שוועדת המשנה לחוץ וביטחון תבקש ממשרדי הבריאות, החינוך והרווחה לענות על השאלה מה הוא הפוטנציאל של הצורך במשרתי שירות אזרחי-ממלכתי, לתחומי האחריות שלהם וזאת באמצעות סקר צרכים מסודר ומפורט שידווח לוועדה. 

הערה אחרונה לגבי מה שהוצג פה לגבי תא"ל ודמני. אם הבנתי נכון את השקף, אחוז המתגייסים, המוטיבציה ואחוז הקרביים באחוזים הסוציו-אקונומיים 1 עד 3 לא שינה מגמה באופן מהותי לטובה בחמש שנים האחרונות. הראינו סטגנציה באחוזים הגבוהים, שזה מצוין, אנחנו מצליחים לשמר את המוטיבציה, אבל גם סטגנציה באחוזים הנמוכים. זה הכלי המרכזי לניוד חברתי.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

בסדר, רק שאני הסברתי פה פחות או יותר חצי שעה על הניוד החברתי. ב-1 עד 3 אין יותר מידי אנשים פוטנציאליים.

 << אורח >> גל כהן: << אורח >> 

תייצרו את הפוטנציאל. זה בדיוק העניין. 

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

זה לא קשור. אני לא מייצר פוטנציאל. הלמ"ס קובע מי מדורג איפה. אני לא קובע את זה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

בואו נתקדם. 

דולב זוהר, בבקשה. 

 << אורח >> דולב זהר: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, קוראים לי דולב, אני מבחן בעמק חפר ואני אימא לשלושה ילדים. יש לי בת בת 17, שני בנים בני 13 ו-10. לפני כמה חודשים הבת שלי הגיעה לצו ראשון ויום המאה, והיא הגיעה אליהם אחרי חודש וחצי שהיא התכוננה עם כל הלומדות שאפשר, ותרגלה מקרים ותגובות, והגיעה מורעלת באמת לתפארת מדינת ישראל. הצורה שבה היא הגיעה זה לא קרה לבד. זה אני עשיתי. אתם דיברתם פה על השקעה של מיליונים בעידוד המוטיבציה. אצלי לא הייתם צריכים להשקיע שקל. אני עשיתי את זה לבד. גם היום כשאני האפוטרופוס שלה, אם תא"ל ודמני יגיד לה לעשות משהו ואני אגיד לה לעשות משהו, אני אומרת לכם, 70% היא עושה מה שהוא אומר לה, כי ככה אני גידלתי אותה. את המפלצת הזאת אני גידלתי.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

מה השאלה?

 << אורח >> דולב זהר: << אורח >> 

אין שאלה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אז מה האמירה?

 << אורח >> דולב זהר: << אורח >> 

אוקיי, אז תיכף אני אגיע. האמירה היא שאף פעם לא חשבתי, לא העליתי על דעתי שיהיו בינינו פערים כאלה, זאת אומרת שאני חינכתי אותה לעשות משהו שאולי אני לא מאמינה בו היום, או המדינה הולכת לכיוונים שאני לא מאמינה בהם היום. עצם העובדה שאני נמצאת פה, אני אזרח פרטי, אני לא תיאמתי עם אף אחד, לא דיברתי עם אף אחד. אף אחד לא יודע שאני באה. אף אחד לא יודע גם מה אני הולכת להגיד, גם לא בעלי. בגדול, הכותרת שלי זה המוטיבציה של ההורים, לא של המלש"ב. הסיבה שהגעתי לכאן היום אחרי שגמרתי להתלהב על זה שאנחנו דמוקרטים, אני יכולה להירשם ופשוט להגיע ולדבר. כשישבתי פה בחוץ וחשבתי על זה, הבנתי שאני באתי לפה לדבר במקום ללכת לעבודה שלי, כי אני לא סומכת על זה שהקול שלי והדעות שלי יישמעו, אז באתי להשמיע אותם בעצמי, וזאת אמירה שמאוד מאוד קשה לי להגיד אותה. זה שבר עצום. 

אני כאזרח בשבר עצום. אהבת המדינה, תרומה למולדת זה ערכים שהם מאוד נוכחים גם אצלנו בבית, גם כאזרח, ואני מדברת על שבר באימהות ממש. יש לי שבר עצום באימהות שלי. לפני כמה שבועות בקפלן, חברה שעמדה לידי, שגייסה את הבן שלה לתותחנים, תיארה לי את זה כעקידת יצחק. ככה היא תיארה את האירוע הזה. מה שהבנתי מהמוטיבציה של הבת שלי שהיא היום בהזדהות מוחלטת עם המדינה שלה ושום דבר לא יזיז אותה משם, ואת עקידת יצחק הזאת שאם אני רוצה איכשהו להשפיע על הילדים שלי, זה צריך להתחיל היום על בני ה-13 וה-10 שבאמת לא מופיעים כאן. היא מופיעה שם בשנת שירות והיא תתגייס ב-2025 אחרי שנת שירות. 

מישהי פה דיברה לפני כן על פרדיקצות, אז אני הפרדיקציה. אני רוצה להגיד שאני הפרדיקציה. אני חושבת שכמו שבייבי בום מגיע תשעה חודשים אחרי מלחמה ולא מייד אחרי מלחמה, גם פה. זה לא יגיע בגיוס 2025. אלה הילדים שכבר מורעלים. זה יגיע אחרי. 

אני רוצה להגיד עוד משהו. אני גם מאמינה שחלק מהדברים שאני אומרת פה הם לא חדשים והם נכתבו ונאמרו וצוייצו בעשרות צורות שונות, ועדיין אני חושבת שבמה שאמרתי יש שני דברים שצריכים להטריד אתכם. אחד, כדי להוריד את המוטיבציה של הילדים שלי לשרת אני לא צריכה לעשות כלום. אני צריכה להפסיק לעשות. להפסיק לעשות זה הרבה יותר קל מלהתחיל לעשות. אני צריכה פשוט לשחרר ואני צריכה לתת לו לספוג את האווירה המאוד מאוד קשה שיש היום בבית. זה אפילו לא צריכה להיות החלטה, כי גם להחליט לעשות דבר כזה זה בעניי כפירה, אז זה אפילו לא החלטה. זה פשוט יקרה באופן טבעי.

הדבר השני שמיוחד זה שזה מגיע ממני. מה שמאוד מיוחד בי, שאני לא מיוחדת בשום צורה. אני באתי לפה כמו שאמרתי, לבד. לא תיאמתי. אני בן אדם פרטי ועדיין אני אומרת לכם, אני מייצגת המון אימהות שכבר לא יודעות. אנחנו אימהות עבריות שלא יודעות. איך מעלים מוטיבציה בצה"ל? שני דברים: תדע כל אם עבריה וממני תיראו וכן תעשו. זהו. זו התורה כולה. 

שאלת מה אתם יכולים לעשות? אמנם הפנית את זה לצה"ל אבל אני רוצה לענות על זה. תגבירו את האמון שלנו בכם. מאוד קשה לשלוח ילד לסכן את חייו כשאתה לא מאמין במי ששולח אותו. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תודה לך.

חברת הכנסת מטי צרפתי, בבקשה.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה גבירתי יושבת-הראש. תודה דולב על הדברים. נראה לי שהשבר או המצוקה שאת נמצאת בה, נמצאים רבים מאזרחי המדינה, ולא בכדי נאמר כאן גם שלדיון החשוב הזה לא בחרה להגיע הקואליציה. 

אני רוצה לומר שהצבא הוא כור ההיתוך של החברה. בתפקיד הזה של כור ההיתוך של החברה אי אפשר להדיר אוכלוסיות מכור ההיתוך, כי כמו שהצבא צריך את החיילים, אני חושבת שהחברה האזרחית צריכה את הצבא. אני יכולה לומר כמי ששירתה בצבא וילדיה שירתו בצבא, אני לא יודעת מי קיבל יותר. אני חושבת שהזהות של הילדים שלי כאזרחים, כפטריוטים, כאוהבי המדינה, ככאלה שבוחרים לחיות כאן, לעבוד, לשלם מיסים, היא הרבה בזכות השירות הצבאי, לכן האינטרס הוא לא רק שאנשים יתגייסו לצבא ותהיה מוטיבציה וכמובן שוויון בנטל והכול. אני חושבת שבסוף האזרח בקצה, כשהוא מסיים את הצבא הוא יהיה אזרח טוב יותר, נאמן יותר, פטריוט יותר, ליברל יותר. כל מה שאנחנו רוצים ונמצאים בקפלן או במוקד אחר, הוא הרבה בזכות השירות הצבאי, זאת אומרת האינטרס הוא הדדי. 

האינטרס שלי כהורה שהילדים שלי ישרתו שירות משמעותי בצבא, הוא בין השאר כי אני חושבת שהצבא מקנה להם ארגז כלים להמשך החיים, לכן החשיבות הזאת. זה לא 10,000 לא מתגייסים, זה פני החברה קדימה. אני מסכימה עם שרון שאמרה שצריך רגע להסתכל במעלה מה יקרה עוד עשור למוטיבציה ולא הכאן ועכשיו, כי אנחנו עכשיו 2023, אירוע היסטורי בהוויה. זה רק לומר בכללי. כמובן שצריך לסמן כיעדים כחברה, ושוב, מבחינתי הצבא זה החברה, את הנושא של היחידות הטכנולוגיות והנושא של השוויון המגדרי ואת הנושא של שנת שירות ומכינות קדם צבאיות כאיזה אוכלוסיות יעד עילית ביכולת או במוטיבציה או בסיכויי להתקדם. 

אני רוצה כאן לפתוח סוגריים ולהגיד שבגיל 18 יש גם אוכלוסייה מאוד גדולה שקשה לה להתגייס כי הם לא בדיוק בשלים, כי הם לא עברו אולי את כל השלבים ולפעמים הצבא יכול להזיק להם, אז רגע פה צריכה להיות הזהירות מתוך האוכלוסייה הרגילה שמתגייסת. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

לא היית קודם אבל הוצג הגידול בהיקף הלא מתגייסים על רקע נפשי גם.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני חושבת שיש נוער שצריך להתגייס, אבל צריך למצוא לו לא את התירוץ לא להתגייס, אלא למצוא את המסגרת הצבאית שמתאימה גם לאלה שמתקשים.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני התייחסתי לזה באריכות.

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 

אני רק אומרת כאמירה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תודה, חברת הכנסת. 

יהודה פולק, בבקשה. 

 << אורח >> יהודה פולק: << אורח >> 

שלום, אני יהודה מארגון "אחים לנשק". אני בעצם מרכז שם את כל הנושא של השיח מול החברה החרדית. אני רוצה להתחיל במילה טובה על הנושא של שילוב נשים. הבת שלי השתחררה לפני חודש. היא הייתה באיסוף קרבי. היא עשתה שירות מאוד מאוד משמעותי. אני נמצא כבר 37 שנים במערך הצבאי, 32 שנים מתוך זה במילואים ואני יודע להעריך עבודה טובה. אני חושב שקודם כל הצבא בהיבט של המרחב הבטוח לנשים עבר מהפכה מהימים שאני הייתי בסדיר, ובהיבט של שילוב נשים ביחידות לוחמות אני באמת מאוד מאוד מעריך את העבודה הטובה שאתם עושים.

הנושא השני זה הנושא של גיוס חרדים. בדוח שפרסמתם בתחילת החודש כתוב: "הגידול הדמוגרפי באוכלוסייה החרדית מהווה פוטנציאל איכותי למתן מענה להתפתחות צרכי צה"ל". זה אתם כתבתם. התחושה שלנו היא שהצבא מאוד גורר רגליים בנושא הזה. ב-2021 ראיתי שם שבסך הכול התגייסו פחות מ-5% מהמגזר, זה 1,185 אנשים. אנחנו מדברים עם החרדים. אנחנו מדברים איתם יום-יום. הם אומרים לי, עזוב, הצבא לא רוצה אותנו. התחושה שלי זה שהצבא במו ידיו מוריד בטווח הארוך את המוטיבציה לגיוס, כי כולנו מבינים שבעוד כמה שנים 50% מהמלש"בים יהיו אנשים חרדים, והנושא הזה של האיפה ואיפה בהגדרה יפגע ברמת המוטיבציה והנכונות של אנשים להתגייס ליחידות הקרביות.

אני רוצה לשאול שתי שאלות את הצבא. א', מדוע הצבא לא יוצא נגד חוק הגיוס כמו שהוא יצא נגד לדוגמה הנושא, כשדיברו על קיצור השירות הצבא ידע לעמוד על הרגליים האחוריות כשזה היה חשוב לו? הדבר השני, ראיתי פה את השקף על הקמפיינים, שזה מאוד יפה בעיניי ואני יודע שאתם מגיעים לתיכונים. אני יודע שאתם עושים הרבה מאוד פעילויות. הנושא הזה של המוטיבציה זה לא דבר שקורה מעצמו ובטח לא בתקופות היותר מאתגרות של השנים האחרונות ועל התהליכים שעוברים על החברה הישראלית. אני מאוד מעריך את העבודה הזאת. אני רק שואל את עצמי למה אתם לא עושים את אותה עבודה או אפילו חלק מהעבודה אל מול המגזר החרדי? יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות וזה לא נעשה. תודה רבה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני מצטער, כי הייתי פה לפני שלושה שבועות והצגתי את זה שעה וחצי. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

נכון, הוא הציג באריכות את הפעילות.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

האמירות שלך שאנחנו לא מעוניינים, אני הצגתי הפוך לחלוטין. הצגתי גם מה אנחנו עושים. אני מסכים איתך שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר. אני דיברתי על עצמנו בהרבה מאוד ביקורתיות, אבל מצד שני להגיד שאנחנו לא עושים ולא פונים, יש לנו מסלולים והרבה מאוד דברים שאנחנו עושים. גם אני התייחסתי לנושא חוק הגיוס באותו דיון, אז לבוא ולהגיד - - - 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

נכון.

 << אורח >> יהודה פולק: << אורח >> 

אני רק אגיד שבמבחן התוצאה, התוצאות הן לא טובות.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

בסדר. יש לי הרבה מה להגיד על זה. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אנחנו כולנו ערים לתוצאות, כולל נושא חוק הגיוס עצמו. 

גליה, בבקשה.

 << אורח >> גליה שמילוביץ': << אורח >> 

שמי גליה שמילוביץ', אני הרבה דברים. אני עורכת דין. שירתי בעבר 14 שנים במערכת הביטחון בתפקידים מבצעיים. אני בת לאימא חילונית ולאבא חרדי. אני פמיניסטית ואני מאמינה בערכי הדמוקרטיה הליברלית, אבל כאן אני מאוד מתרגשת כי כאן אני בכובע הכי חשוב שקיים בחיים האלה, בכובע של אימא. 

כמו דולב שדיברה מאוד יפה, אני אימא לשלושה ילדים בני 17, 15.5 ו-13.5. הבן שלי בן ה-17 כמו רבים מבני גילו, בסקטור שלי, מתכונן לגיוס לצה"ל בשנה הבאה כמו שאני חינכתי אותו. הוא מתגאה בפרופיל 97 שלו בדיוק בזמן שאני מתה מפחד כמו כל אימא. הפחד הזה שמוכר לכל אימא, מוכר גם לאימהות שאותן אני מייצגת כאן. אנחנו אימהות בחזית ואני מדברת כאן גם בשמן. כולנו אימהות לילדים וילדות שעומדים להתגייס לצבא. חלקם ילדים שכבר משרתים בצבא. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

כמה מונה הארגון הזה?

 << אורח >> גליה שמילוביץ': << אורח >> 

אנחנו התחלנו לפני חודש וחצי.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

זה ארגון חדש?

 << אורח >> גליה שמילוביץ': << אורח >> 

כן, בעקבות השבר הגדול שאנחנו חוות בחודשים האחרונים. את הפחד הזה שיש לכל אימא לפני גיוס אנחנו מכירות כבר 75 שנה. האימהות שלנו מכירות והסבתות שלנו מכירות. הילדים שלנו מתייצבים בבקו"ם למרות הפחד הזה. האימהות שלנו כמונו דוהרות עם קופסאות פלסטיק בין בסיסי צה"ל כבר הרבה מאוד שנים. אנחנו מגייסות ילד ראשון ואחר כך ילד שני, ובדרך כלל את השלישי גם, וגם את הנכדים אחר כך. הגיוס לצה"ל לא קורה בואקום. הנכונות של הילדים שלנו להתגייס בהגיעם לגיל 18 נובעת מחינוך וערכים ומסורת שאנחנו במו ידנו מקנות להם מגיל צעיר. הנכונות של הילדים לשרת תלויה בראש ובראשונה בנכונות שלנו לתמוך באתוס של השירות הצבאי. את האתוס הזה מספרים כבר בגן ילדים. אם אנחנו לא נהיה מוכנות להדהד את הנרטיב שצה"ל הוא צבא העם, שהגיוס אליו הוא חובה כי אנחנו חיים על חרבנו, אז לא יהיה כאן צבא. אם אנחנו לא נסכים להדחיק את הקונפליקט הבסיסי והטבעי של כל אימא, ולא נפעל כמו שאנחנו אמורות לפעול, אנחנו אמורות לגונן על הילדים שלנו מכל משמר. זה היצר האימהי שלנו. 

כשאנחנו מתייצבות בבקו"ם אנחנו עושות בדיוק ההיפך. יש כאלה שיגידו שאנחנו רשלניות, שאנחנו חסרות אחריות, ובכל זאת אנחנו מגיעות. כדי שנוכל להדחיק את הקונפליקט הזה צריכה להיות לנו הצדקה הרבה יותר גדולה מכל דבר אחר. ההצדקה הייתה במשך הרבה מאוד שנים צבא העם שמגן על מדינת ישראל, שירות חובה, אבל בעשור האחרון מה שקרה כאן לא קרה בגלל צה"ל בהכרח. הוא קרה קודם כל בגללנו, כי אפשרנו עד העשור האחרון, אבל הוא קורה באחריותם של מקבלי ההחלטות, של הדרג המדיני שבעצם אומרים, כבר לא קיימת יותר הצדקה. אין יותר צבא העם. יש מי שמתגייסים כי זו חובתם, ומי שניתנת להם הזכות ללמוד. הם לא צריכים לסכן חיים. איך בדיוק אני כאימא אמורה להגיד לילדים שלי שילכו לסכן את החיים שלהם אם אין כבר צבא העם? אם זו לא חובה לכולם? אי אפשר להעמיד אותנו האימהות בדילמה הזאת כשהיא כל כך מוקצנת. 

יש מי שיגידו, נכון, אתם צודקים, השוויון לא היה פה גם קודם. לא היה שוויון בנטל. אנחנו גם בעשור האחרון כבר יודעות שאנחנו משקרות לעצמנו ומשקרות לילדים שלנו על צבא העם, על הסיפור הזה, ובכל זאת הסכמנו להחזיק את השקר הזה עוד קצת. אי אפשר להחזיק את השקר הזה לנצח אחרי החודשים האחרונים. אם בג"ץ ידחה את ביצוע פסק הדין שמבטל את הסעיפים שמפלים בין דם לדם, מיולי הקרוב אנחנו לא נשקר יותר. לא תהיה אף אימא שתהיה מוכנה לתת לזה יד. לא חוק יסוד שמתגבר על בג"ץ ולא דחיית הביצוע של פסק הדין מבג"ץ. לא נוכל יותר עם זה. שוויון. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תודה לך. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אנחנו נשמח אם זה יעבור לחברי הכנסת החרדים, מה שהיא אמרה כאן. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אני לא דוברת של חברי הכנסת החרדים. יש ועדה וחבר כנסת שמעוניין, מגיע. העובדה שחברי הקואליציה לא הגיעו מלמדת קודם כל עליהם. 

גל, בבקשה.

 << אורח >> גל סלומון: << אורח >> 

אני מודה על ההזדמנות להציג. אני חושב שהוועדה הזאת סופר חשובה. כמו בשבוע שעבר בכנס ההייטק שגל ואני היינו כאן, חורה לנו מאוד שאנחנו מגיעים לכאן ומשקיעים כאן ואין פה שום נציג של קואליציה או כל דבר אחר. שמי גל, אני גר בעמק חפר, סא"ל במילואים, מג"ד לשעבר. שלושת ילדיי שירתו בצבא כולל האחרון, פלס"ר נח"ל, סיים קו יהודה ושומרון לפני כשבוע. גדלתי תוך כדי שירות בשנת שירות במגדל העמק. התגייסתי לחילות החי"ר, עברתי את כל המסלול מלוחם בלבנון הראשונה דרך מ"פ, מג"ד, לבנון השנייה, אינתיפאדות, כמעט בכל מחנה פליטים שקיים. אחרי שירות הקבע למדתי חשמל בטכניון. עבדתי במרכז הפיתוח של אינטל, משם מה שהוביל להקמה של שלושה סטארטאפים, שניים מהם נמכרו. 

אני כחלק ממחאת ההייטק פה. אחרי בעצם הרבה מאוד דברים באתי ואמרתי, מה יקרה בוועדה הזאת שלא קרה בשתי הוועדות הקודמות שהייתי בהן, ובאתי עם תוכנית קונקרטית אחרי עבודה שנעשתה גם אצלנו וגם עבודה עם חרדים. חשבתי לעצמי מה להגיד כאן. באתי לא לדבר על מנטרות שאני מדבר עם ילדיי, שזה זכות גדולה לשרת בצבא, ושלומדים ושיוצרים רעות וחברות, כי כל הדברים האלו, לא ברור לי אם האזור החרדי שלנו בעצם בא ומסתכל על זה. הלכתי לחלק הפרקטי שמדבר על השתכרות. באתי ודיברתי על החלק שנקרא הייטק, על יצירת תעשייה. עליהם אני רוצה לדבר. באתי לדבר כאן על 8200 ועל 81 ועל 990 ועל 49 ועל מצו"ב.

 כל האנשים האלו שחלקם הגדול אני מעסיק היום, לא ישבו ולמדו את זה באקדמיה. הם ישבו ולמדו את זה כחלק מהעשייה הצבאית שלהם. אני חושב שרוב ההייטק שלנו מושתת על האנשים האלו שיודעים לחשוב קצת אחרת ולבצע את הדברים בצורה אחרת. כשמדברים על הייטק מדברים על סייבר ועל בינה מלאכותית ועל דאטה ועל מערכות מבוזרות, ואת כולם לומדים בשירות דרך מגוון פעילויות. לא כולם צריכים להיות לוחמים. לא כולם צריכים ללכת במסלול שאני הלכתי, אבל חייבים לאפשר לפתוח לחבר'ה האלה את הדרך, ואני פונה אליכם, הצבא. אנחנו ביחד חייבים לעשות כל שביכולתנו לבוא ולפתוח בפניהם.

החברה שאני מנהל היום מתעסקת בעולם שבין העולם הרפואי לעולם ההייטק. במקביל לגל ששנינו חברים באותו ארגון שנקרא 8400, המטרה שלנו ליצור מנועי צמיחה עבור מדינת ישראל בעולם הספציפי הזה. אני מסתכל על האנשים שעובדים אצלי. כפי שאמרתי, רובם מגיעים מהיחידות הטכנולוגיות. 

יש אנשים שתורתם אומנותם אבל הם מקבץ קטן מאוד. אני חושב שצריכים לשבת ולבנות סיסטם שבו קל להם לשרת בצבא, ונוח להם וזה כבוד. יתר האוכלוסייה חייבת לשרת בצבא. היא לא יכולה להיות אוכלוסייה שלא לוקחת חלק מהדברים. אני מקבל את ערכי הדת, אני מאמין שאנשים צריכים לבוא להתפלל. אני יהודי, אבל אני חושב שיהדות באה ביחד עם תרומה. 

כמדינה, לאורך שנים לא נוכל לבוא ולשרוד. לא יודע אם מישהו מכם פתח את עיתוני הבוקר. אנחנו מדברים על עלייה בכלכלה. אנחנו רואים היום שיוקר המחיה עולה. הוא ימשיך לעלות כי קומץ קטן של אנשים נושא עליו את כל העול הזה. יש פה קומץ קטן שממשיך לרוץ קדימה ולדהור. עד נקודה מסוימת, מתישהו אומרים דיי. בנקודות האלו אני חושב שצריך לבוא ולעשות פה חשבון נפש אמיתי עם האוכלוסייה הזאת ולהראות להם כמה כדאי. נכון, הצבא עשה ויש עוד המון מה לעשות, ותוכניות נפתחו ונסגרו, ומסלול שחר התחיל והוא מצליח, והנח"ל החרדי אבל אני חושב שזה טיפה בים. אני מאמין שצריך לבוא ולעשות עוד יותר. 

לפני מספר שבועות, לא ברצון רב קיימנו דו-שיח עם הנהגה חרדית אחרת בראשותו של הרב גרוסמן, אני חושב שחלקם מכירים, ולמדנו שאפשר גם אחרת. קהילה חרדית שהיו שם נציגים של ש"ס ויהדות התורה. ראינו מישהו שכן מאמין בקובץ קטן שצריך ללמוד וכל השאר צריך לשרת בצבא. מישהו שפתח מוסדות בנגב ומלמד לימודי ליבה ודוחף ביחד עם הצבא את לימודי הסייבר. אני חושב שחייבים לעודד כאלו דברים. 

התוכנית שלי בנויה מארבעה שלבים עיקריים.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

אין לנו זמן לזה, בבקשה. אני מבינה מה אתה אומר את העקרונות אבל זה לא המקום והזמן להציג את התוכנית. תודה לך.

עמרי, בבקשה.

 << אורח >> עמרי שפרוני: << אורח >> 

תודה רבה. שמי עמרי שפרוני, ראש מכינת רבין, חבר בוועד מועצת המכינות הקדם צבאיות. אני אדבר קצת על ההתרשמות האישית שלי מעולם המכינות, בלי לייצג באופן רשמי מידי את כל המועצה. קודם כל אני רוצה להניח פה שמודל צבא העם הוא כן מאותגר, והוא מאותגר בזרמי תת קרקע שאנחנו מרגישים אותם. אני במכינה כללית. עולם המכינות מחולק למכינות דתיות מובילות, מכינות כלליות שאינן דתיות, הן או מעורבות או חילוניות, ומכינות לנוער בסיכון, דתיות או שאינן דתיות. על המכינות הדתיות המובילות נראה לי אין צורך לדבר. ברור לנו שהם משתלבים בצבא במוטיבציה מאוד גבוהה לשירות וקצונה ארוכי טווח. מכינות של נוער בסיכון, אני חושב שגם אין מה לדבר על התרומה הייחודית שלהן לגיוס לצבא. דווקא על המכינות הכלליות, אני רוצה להדגיש את התרומה שלהן ובאיזה אופנים היא באה לידי ביטוי.

אני אגיד שכשהייתי באירועים של בעקבות לוחמים, אז ראיתי שלטים של הצבא לעידוד שירות בקרבי. אני גם לוחם קרבי, גם היום במילואים. שלוש סיבות לשירות ביחידות השדה: חברים לכל החיים, חוויה בלתי נשכחת ופיתוח אישי, כלומר הנסיבות הן סיבות אישיות מאוד. הדבר הזה לדעתי הוא בעיה. הוא לא בעיה רק של הצבא, הוא בעיה של כל מערכת החינוך ופה המכינות מציבות אלטרנטיבה שהיא אלטרנטיבה ערכית. אם אני בודק את המוטיבציות של האנשים שמגיעים, הנוער שמגיע אלינו למכינות, יש מוטיבציה לשרת אבל היא או מתוך כורח, כלומר אני מבין שאני חייב לשרת ואני אעשה את זה באופן שלא מסכן אותי, ושאני לא נדרש לדברים מורכבים מידי, או מתוך מוניטין אני אלך ליחידה שבה המוניטין הכי גבוה, הוא ייתן לי את המוניטין הכי גבוה. בכניסה לצבא זה עובד. בהמשך אנחנו גם מתמודדים. אמנם אחוזי היציאה לקצונה הם גבוהים במכינות, אבל מתמודדים עם קבע שנים, קושי להוציא לקבע שנים וכן הלאה, ואני חושב שאלה סוגיות שחשוב גם לדבר עליהן. יש עלייה מסוימת במוטיבציה לשירות קרבי שאני מזהה בשנים האחרונות, אני כבר הרבה שנים בעולם המכינות, בקרב בעלי פרופיל קרבי. היא לא עולה על 50% וזה גם בקרב בעלי הפרופיל. יש ירידה בפרופילים באופן חד משמעי, ויש עלייה בהתמודדות עם חוסן נפשי, שגם הצבא מזהה אותה וגם אנחנו.

אני אגיד שקשה למדוד בצבא את איכות המוטיבציה. מכינת רבין במשך שנים שלחה את הנוער שלה המתגייס לחטיבת כפיר מתוך הבנה שהם יהיו פיקוד ערכי יותר, לא בעל אג'נדה פוליטית כזו או אחרת אלא פשוט פיקוד ערכי יותר, מוסרי יותר. הצבא עצר את זה באיזשהו שלב בגלל שאחוז המוטיבציה עלה בחטיבת כפיר. זה היה מייד אחרי אינתיפאדת הסכינים, כלומר גם סוג המוטיבציה, אני חושב שהוא חשוב. מה שעוברים במכינות הוא בירור ערכי והכנה ערכית ובחירה ערכית לאן להתגייס ולשרת, ואת המגמות האלה צריך לחזק גם במערכת החינוך. עד כמה שהצבא יכול, גם הצבא ובוודאי במכינות. היום 50% ממי שמבקשים להגיע למכינות מצליחים להגיע. יש מגמה של גידול בתקנים בזכות האגף וצה"ל בשנתיים האחרונות, 15% גידול. זאת מגמה מבורכת. 

דבר נוסף, נשים בלחימה ובטכנולוגיה, אני חושב שזו מגמה שחייבת להימשך. אנחנו רואים אותה אצלנו, עלייה במוטיבציה של שירות נשים לתפקידי לוחמה וגם לתפקידים טכנולוגיים, וזו מגמה מבורכת. חוסן נפשי ואיתנות, אמרתי, זה בירידה. אני חושב שטרום השירות צריך להתמודד עם הסוגיה הזו. אני אגיד שאני חושב שסוגיית השוויון בנטל היא לא סוגיה מאוד משמעותית כמו הטשטוש של הייעוד של הצבא במציאות פוליטית מאוד מורכבת, ושם צריך לחזק את הערכים שבגינם אנחנו רוצים או רוצות להתגייס לצבא. זהו, תודה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תודה רבה, תודה שהגעת.

חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

תודה רבה גבירתי היו"ר. הדיון כמובן הוא חשוב. קודם כל יש לי עוד שאלת השלמה שאיכשהו באמת לא ברור איך נשמטה. כמה דרוזים משרתים וכמה אזרחיות ואזרחים ערבים? אני אומרת אזרחיות, אני לא יודעת אם יש כאלה בכלל. אשמח לנתונים.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

דרוזים כפי שאת מכירה, שיעור ההגעה שלהם לצה"ל הוא אפילו גבוה יותר מהשיעור - - - 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

כמה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

הוא מעל 70%. אין שינוי בגיוס. יש איזושהי ירידה מסוימת ביציאה לקצונה ואנחנו מתעסקים בזה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

של דרוזים אתה אומר.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מאז חוק הלאום?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני לא יודע להגיד מאז חוק הלאום. אני יודע להגיד מאז שאני מסתכל על הנתונים בראייה - - - 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

באחוזים אתה יודע להגיד כמה הירידה?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

לא משמעותית, כי בסוף אנחנו מדברים במספרים לא גדולים. בהיקף הגיוס אין שינוי. לגבי אזרחים ערבים, אז צריך להגיד שאנחנו כבר היינו בעלייה בהיקף. כשדיברתי על עלייה, על כ-600 מתגייסים בשנתון. אחרי "שומר חומות" הייתה קצת ירידה אבל ככל שהזמן עובר אנחנו חוזרים לערכים של לפני "שומר חומות" ויש פעילות מאוד משמעותית של צה"ל גם בדרום וגם בצפון בבתי ספר, גם בהוראת עברית, גם בכניסה של תוכניות טכנולוגיות. המגמה היא מגמה של רצון הרבה יותר גדול של שיתוף פעולה, ולכן בהסתכלות ארוכת טווח אני חושב שהמספרים יעלו עוד יותר. זה פחות או יותר התמונה. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

600.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

פחות. אמרתי, 600 זה היה השיא. אחרי "שומר חומות" זה ירד. היום זה אזור ה-500. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

מאוד שמחתי לשמוע שסוף סוף המיון לנשים ולגברים הוא אותו דבר. זמן קצר של 15 שנה אחרי דוח שגב צה"ל ממיין בני אדם כבני אדם. באמת תשואות וברכות. זה מאוד משמח. כי שצוין פה לפניי כשלא הייתי בחדר לצערי, עוד אי אפשר לדבר על שוויון הזדמנויות כשחלק מהיחידות עדיין סגורות בפני נשים להיבחן אליהן. אנחנו לא מדברות על מכסות. אנחנו לא מבקשות הרי מכסות של נשים, לא ביחידות החוד ולא באף יחידה אחרת, אבל העובדה שהן עדיין סגורות לחלוטין בפני נשים לנסות להתקבל אליהן, אני באמת לא מצליחה להבין איך אפשר להצדיק את זה עדיין. 

נקודות שעלו כאן, גם מה שאני שאלתי. כמו שציינתי, הוועדה שמעה מפי שר הביטחון דברים אחרים לגמרי לגבי מופעים של חוסר מוטיבציה בוודאי לשירות משמעותי ושירות קרבי מאז שהסערה הציבורית בישראל נגד הפעולות של הממשלה הזאת נמצאות באוויר. יתכן שאני לא יודעת משום שאתה לא הבחנת בזה ואתה לא ראית עדויות לזה בגיוס מרץ לטענתך, אבל יתכן שמשום שכרגע זה קצת סוג של המילה שאני אשתמש בה ואין לי מילה טובה יותר, היא נרגע, אז יכול להיות שכרגע קצת פחות מאיים.


 << אורח >> גליה שמילוביץ': << אורח >> 

אין ספק, לא יהיו חיילים בבקו"ם לדעתי באוגוסט אם חוק גיוס בצורת חוק יסוד - - - . מישהו מעלה על דעתו לקבע בחוק יסוד? אני לא רואה איך יהיה פה באוגוסט.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

בואו נתקדם, אני חייבת כבר לסיים. כן. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

במצגת שלכם יש את מעגלי ההשפעה. מי שלא נמצא במעגלי ההשפעה זה הבית.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

כתוב משפחה.

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

אני לא רואה בשקף שלפניי משפחה, אבל חד משמעית זה משפחה, ההורים, ספציפית האימהות. כן, חד משמעית ספציפית האימהות. שוב, אני לא מצפה ממך ובוודאי לא להעמיד אותך במצב. אתה קצונה בצה"ל. אתה לא אמור להביע עמדות כאלה או אחרות, אבל אתה בוודאי אמור להיות מודע למה שעלול להתחולל, כי זה יבוא לפתחכם באופן לדעתי הרבה יותר מהר ממה שנדמה. הדרכים הרבות מאוד שבהן יש לאימהות ולאבות להשפיע על הילדים שלהם שאגב, חלקם בעצמם נמצאים במחאות ובהפגנות בהמוניהם, ויש להם הרשתות שלהם שבהם הם מבינים שזה לא מה שסיפרו להם, שזה לא מה שגידלו אותם עליו, שהם לא הולכים להילחם בשביל מדינה דמוקרטית אלא בשביל שלטון מאוד מסוים, הם דברים שצה"ל יצטרך להתמודד איתם.

 אני רוצה רק לקוות, שוב, אני לא מבקשת ממך תשובה כדי לא להעמיד אותך באי נוחות, אבל אני רוצה מאוד לקוות שחושבים על זה בצה"ל וחושבים איך להתמודד עם זה, ואני מאוד מקווה שמעבירים את המסרים האלה באותה חדות שבה הם נאמרו כאן בתוך הדיון בוועדת החוץ והביטחון, כי הדברים הם מאוד ברורים. אם התהליכים שהממשלה הזאת מובילה יימשכו, השירות בצה"ל ייפגע אנושות, גם איכותית וגם כמותית, והיכולת של צה"ל למלא את ייעודו תיפגע באופן שיסכן משמעותית את היכולת שלנו לשמור על הביטחון שלנו. כבר היום צה"ל מתמודד עם אתגרים שהם לא האתגרים שהוא היה רוצה. סדרי הגודל של הסד"כ שנמצא ביהודה ושומרון היום. עוד הבוקר התבשרנו על הישיבה המחודשת בחומש. עוד עבודה לצה"ל, עוד סיכון מיותר לביטחון ישראל, וכשהדברים האלה ימשיכו ויתרחבו ובמקביל תימשך פגיעה בדמוקרטיה, סכנה לדמוקרטיה, ובמקביל יימשך אי שוויון הולך וגדל בשירות, אנחנו נמצא את עצמנו, אנחנו כולנו, מדינת ישראל, החברה הישראלית אבל ודאי צה"ל בתור מי שבסופו של דבר אמון על היכולת לממש את ההגנה על ביטחון ישראל, נמצא את עצמנו בפני שוקת סדוקה מאוד אם לא שבורה. תודה.

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

תודה, חברת הכנסת מיכאלי.

עידו, רצית לשאול משהו?

 << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> 

האם נבחנו השפעות אפשריות של מודל השירות הדיפרנציאלי על המוטיבציה לשירות בכלל ושירות קרבי בפרט?

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

בקצרה אני אתייחס לשלוש נקודות. אחת, היקף המקצועות והתפקידים שפתוחים לנשים הוא 90% מהתפקידים. 

 << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> 

כן, את יודעת כמה שנים אני שומעת את ה-90%? זה עלה מ-88 ל-90. אחלה.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

מאז דוח שגב יש עלייה דרמטית בהיקף התפקידים, והנתונים של שילוב נשים בצה"ל הוא עלה לאין ערוך והוא עולה כל הזמן. זה נקודה אחת. נקודה שנייה, אני לא הייתי פה כשהשר התייחס. זה בוודאות בטוח שהשר לא התייחס לאיזושהי בעיה שהייתה בגיוס. אני אמרתי שקנה המידה שלי זה גיוס מרץ. זה קנה המידה היחיד שאני יכול להתייחס אליו ושבו לא היו פערים בכל מה שקשור לגיוס, שנובעים מסיבות שהן כרגע נמצאות - - - 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

הוא הציג איזושהי אמירה לגבי הסיכונים שהרמטכ"ל הציג לנוכח המצב החברתי.

 << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> 

אני התייחסתי ספציפית לדבר הזה. הדבר השלישי, שצה"ל הוא צבא ממלכתי והוא שואף בכל מאודו להיות כזה. בצה"ל יש את כלל האוכלוסיות ואנחנו לא מקיימים דיונים בתוך הצבא. כל אחד יכול לשמור את דעתו. הביטחון של מדינת ישראל הוא מעל הכול וזה מה שאנחנו שואפים שיקרה. 

לגבי המודל המותאם, אנחנו חושבים שהמודל המותאם הוא מענה לאתגר של המוטיבציה. יש בו גם רכיבים מאוד משמעותיים של תגמול והוקרה מעבר לחיזוק מאוד משמעותי של הדרג המבצעי. אני יודע שגם הרמטכ"ל וגם השר הציגו את זה פה בפני הוועדה. להיפך, השאלה שלך היא בדיוק הסיבה שבגללה הלכנו למודל. אני חושב שזה מודל שהוא יותר נכון לעת הזו. 

 << יור >> היו"ר אורנה ברביבאי: << יור >> 

טוב, אני רוצה לסכם את הדיון. תודה רבה לכל מי שהגיע. אני בחרתי לקיים את הדיון הזה כי חשבתי שצריך להתייחס לממשק של צבא-חברה בהשלכות הרחבות ובהשפעות שיש על המצב היום, החברתי-הפוליטי על המוטיבציה לשירות. מהנתונים שהצגת, תא"ל ודמני, אני מבינה שבסך הכול הצבא אומר, הצבא, מערכת הביטחון, משרד החינוך אתם אומרים, אנחנו לא רואים איזה שינוי דרמטי. מבחינת הפעולות, נעשות פעולות מרובות, יש מגמות שמראות יותר ויותר השקעה. 

אני חושבת שהיית מנומס כשאמרת שהאתגרים הולכים ונעשים יותר קשים, אבל את זה אני מתרגמת ככזה שגם אם יש לך מענה בכמות ובאיכות, כנראה צריך להתאמץ יותר כדי להגיע לאותה תוצאה. בין אם זה משקף את המצב עכשיו וזה לשביעות רצון הצבא במילוי השורות בכמות ובאיכות, ובין אם המאמץ הנדרש יותר הוא מבטא את החשיבות שהצבא מייחס לזה, אני חושבת שיש פה ניסיון גדול של הצבא להראות, וזה משקף נאמנה. אני לא חושבת שאתה מראה משהו לא נכון, אבל להראות שלמרות כל המורכבות הצבא עומד ביעדיו, בדיון כזה שמתקיים בין צבא לחברה זה רק חלק מהדבר. אני לא באה בטענות חלילה ללובשי המדים. אני אומרת, יש פה סיפור הרבה יותר גדול. יש פה מגמות שמתנגשות ושנוגעות לעניין חוק הגיוס. 

בחלוף יותר מעשור מאז ביטול חוק טל ב-2012, הבית הזה, הממשלה, בית המחוקקים בסופו של דבר לא מביא חלופה אלטרנטיבית סבירה שבית משפט יוכל לאשר אותה כחוק שוויוני. יש פה עניין של שירות נשים בצבא, שגם אם אתה אומר 90% מהתפקידים פתוחים בפני הנשים, נשים רוצות שלא תהיה שום הבחנה מגדרית, ואין שום סיבה ב-2023 שנשים לא תוכלנה להתגייס רק על פי איכותן ויכולתן ללא קשר למגדר.

יש פה גם סוגיה מאוד גדולה שאני חושבת שכדאי שהצבא יערך אליה. היא לא רק במה קרה עד עכשיו והנתונים של גיוס מרץ. היא מה יקרה מעתה ואילך לנוכח המקבץ הזה של הנתונים ולנוכח הדינמיקה שהיום בממשלת ישראל, הבוקר לא דנים בחוק שנועד להסתכל על השירות הצבאי והאתגור של מודל צבא העם כפי שאנחנו רואים אותו, כי אתה דיברת על 68% גברים ו-55% נשים שמתגייסות. אנחנו מבינים שמודל צבא העם נמצא באתגור מאוד משמעותי. אנחנו מבינים שהצבא מנסה למצוא פתרונות עם מודל שירות כזה או אחר, אבל כל הסימנים המעידים בהשוואה נגיד למודלים בעולם של מודלי צבא העם שעברו לצבא מקצועי בהתנדבות, אנחנו מבינים שהמגמה נוסעת לשם. אם הצבא לא יהיה השומר בשער שאומר, חברה יקרה, אנחנו בבעיה כי ערך השירות ונושא יוקרת השירות שאמור להיות על סדר יומו של כל פוליטיקאי בישראל שחפץ חיים ורוצה לראות גם את המדינה עומדת באתגריה, וער לשיח של הדרישה לשוויון, אני חושבת שהצבא צריך להתריע בפני זה, בין אם זה בסקרים שתעשו. 

היו פה הורים, אימהות שאמרו לכם, תספרו גם אותנו כי יש לזה משמעות באופן שבו אנחנו נביא או לא נביא את הילדים. אני כמובן לא מעודדת אף אחד לא לעמוד בחוק הגיוס ולגייס את הילדים לצבא, אבל אני כן חושבת שצריך להיות ערים למגמות האלה. אני גם חושבת שהעובדה שלא הוצגו פה נתונים של נשר בשירות זה משהו שצריך להשלים, כי זה בסוף הנתונים לאלה שלא יתגייסו ואלה שכבר התגייסו, מה היקף הנתונים של הישרדות בשירות, בוודאי בלחימה. 

האתגרים שלכם עצומים, בין הטכנולוגי לאחרים, ואתם משלימים פערים שהחברה לא טיפלה בהם קודם בהקשרים של פריפריה גם גיאוגרפית, גם חברתית. אנחנו רואים את העבודה המשמעותית ביותר שהמכינות עושות בשיפור המוטיבציה לשירות, אבל בסוף אני רואה איך הצבא נוסע לכיוון שבו הוא יידרש ברצונו או לא ברצונו להיפגש, שלא לומר להתנגש בתוך המגמות החברתיות האלה שלא מטופלות לא על ידי הצבא, שלא מטופלות על ידי מובילי המדיניות במדינה. לצערי אני אומרת, אתם תצטרכו בסופו של דבר להתמודד עם זה, ולכן טוב יעשה גם הרמטכ"ל, גם שר הביטחון שיציף את המגמות ואת הפערים כפי שהם רואים אותם בראיה קדימה, משום שאם המגמות האלה לא ישתנו, הצבא הוא זה שבסוף אמור לספק ביטחון למדינה ואין הבדל מי בחר מה בקלפי.

 בסוף הגנה היא הגנה וכוחו של צה"ל חשוב לכל אזרח במדינת ישראל. אם לא נדע להציף את המגמות האלה, וזאת הייתה מבחינתי מטרת הדיון. תיאורטית, נחה דעתי מזה שלא הצגתם בעיות במוטיבציה, אבל זה להסתכל על זה דרך קשית. אני מסתכלת על זה בפריזמה יותר רחבה שמסתכלת על המגמות החברתיות של היעדר שוויון גם בגיוס מגזר, החרדים, גם בהזדמנות שווה לנשים. בהתבוננות רבה מדובר פה על עשור. אני לא חושבת שאנחנו נגיע לעשור, זה יהיה הרבה קודם לכן, ביכולת לייצר לגיטימיות לצבא. 

צבא העם שאין לו לגיטימיות מהחברה הוא צבא שנמצא בסיכון אמיתי ליכולת שלו לעמוד באתגרים, והלגיטימיות, שהאזרחים אומרים למדינת ישראל היום, הקולות שנשמעים, חלקם שמענו פה, שכבר יש לנו ספק לגבי הנכונות שלנו לתת לגיטימיות לצבא. שוב, לא בהכרח מול הצבא אלא מול מובילי המדינה. אם אנחנו רוצים דוגמה, אז בממשלת ישראל דנים הבוקר בהעדפה של לומדי תורה והעדפת ערך הציונות על פני ערכים של שוויון וערכים נוספים. 

אני אומרת את זה בצער רב אבל אני אומרת לך, אתה הנציג הבכיר של צה"ל כאן. אני חושבת שטוב יעשה הצבא אם הוא יערך לחורף הזה שיהיה לפניו בהיבטים של לגיטימיות ומוטיבציות לשירות, כי אחרת אתם תתנגשו בזה למרות המאמץ הכביר שאתם עושים כדי לצמצם את הפער הזה. 

תודה רבה, חברים.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:16. << סיום >>