PAGE  
2
ועדת הכלכלה
19/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 243>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז באדר ב התשע"ד (19 במרץ 2014), שעה 9:30
<סדר היום:>
<תקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין – מ"מ היו"ר
צחי הנגבי

איציק שמולי

<מוזמנים:> 
	רונן כהן
	–
	מנהל תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון

	אמיר פז
	–
	עורך דין, משרד הבינוי והשיכון

	צחי דוד
	–
	רפרנט שיכון ודתות באגף תקציבים, משרד האוצר

	אור לוי
	–
	סגן השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים

	נועה עמירב
	–
	משרד המשפטים

	יעקב קארו
	–
	ממונה נכסים, חברת פרזות, חברות משכנות

	רחל אלרואי
	–
	מנהלת אגף אכלוס עמיגור, חברות משכנות

	ירון לוי
	–
	מנכ"ל ארגון הפעולה של הנכים, ארגוני נכים

	פנחס אסולין
	–
	נציג המרכז לעיוור, ארגוני נכים

	יעקב כהן
	–
	חבר הנהלה, מטה מאבק הנכים, ארגוני נכים

	רן מלמד
	–
	סמנכ"ל עמותת ידיד, ארגוני סיוע לדיירים

	דוד קשני
	–
	יו"ר הפורום לדיור הציבורי בישראל, ארגוני סיוע לדיירים

	שני רבינוביץ
	–
	עו"ד, עמותת ידיד, ארגוני סיוע לדיירים

	בקי קשת
	–
	עורכת דין, שומרי משפט רבנים לזכויות אדם, ארגוני סיוע לדיירים

	ענת רודניצקי
	–
	עורכת דין, הקליניקה המשפטית לדיור באוניברסיטת תל אביב, ארגוני סיוע לדיירים

	ליילה שוורץ
	–
	מתגוררת בדיור ציבורי ופעילה

	הגר שרן קאופמן
	–
	מנהלת מחלקת קשרי ממשל, חברת עמידר

	נסים מורדייה
	–
	יו"ר מטה מאבק הנכים

	נעמי מורדייה
	–
	מטה מאבק הנכים


<ייעוץ משפטי: >
אתי בנדלר
<מנהלת הוועדה:>
לאה ורון
<רישום פרלמנטרי:>
איה לינצ'בסקי
<תקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013>
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שלום לכולם, אני פותח את הדיון בתקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013, עורך דין בנדלר בבקשה.

<אתי בנדלר:>
התקנה שנשארה עדיין פתוחה היא תקנה 10, שעניינה הוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית. מתוכה, הוועדה אישרה חלק. בנוסף לזה, בנוסח החדש שנשלח לוועדה הוספה תקנה נוספת, לבקשת הוועדה, בדבר הקמת ועדה לעניין שינוי מועדים, שהיא תקנה 12 המוצעת בתקנות האלה. 

אני רק רוצה להזכיר שיש סעיף בחוק המסמיך, סעיף 18 לחוק העיקרי - שמכוחו בין היתר הותקנו התקנות - נאמר בו: "שהשר הממונה על ביצוע חוק רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו ובין היתר בעניינים אלה: קביעת חריגים לחובת הזכאי לשלם את חובותיו לפי חוזה השכירות כתנאי למימוש זכותו לרכוש את הדירה הציבורית"
דהיינו, אפשרות למחילת חובות מסוימים, והתקנות שהובאו בפני הוועדה לא כללו הוראות בעניין זה. הוועדה ביקשה מנציגי הממשלה, משרד הבינוי והשיכון קודם כל לבדוק את העניין והם אמרו שהם יחזירו תשובה בישיבה הנוכחית, האם יש מקום להתקין תקנות או הוראה כלשהי, שיתייחסו לעניין מחיקת חובות.

אדוני גם ביקש התייחסות, שלא במסגרת תקנות, לנושא של אפשרות סיוע במתן משכנתאות, בעיקר בנושא של הצגת ערבים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כמדומני, שביקשתי את זה פעמיים.

<אתי בנדלר:>
סביר להניח. עכשיו השאלה עם מה אדוני רוצה להתחיל, האם עם קריאת התקנות שטרם אושרו או עם קבלת נתונים בקשר לפרטים שדברתי עליהם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נתקדם בקריאה.
<אמיר פז:>
אושרו 3 מבין 2 תקנות המשנה.
"10. ההוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית.
ההוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית, שיש לנכות מהכספים שהתקבלו ממכירת הדירה כאמור בסעיף 10(ב) לחוק הן אלה:"


יש רשימה של ששה סעיפים, שלושה אושרו בוועדה הקודמת. הסעיפים שכבר אושרו הם:
(2) דמי שמאות ששילמה המדינה לצורך קביעת המחיר הבסיסי;
(3) תשלומים ששילמה המדינה לצורך ביצוע מדידות של הדירה הציבורית;
(5) תשלומים ששילמה המדינה לתאגיד בנקאי כאמור בסעיף 5(ב) לחוק.

סעיף אחד שהשמטנו לחלוטין דיבר על הוצאות פרסום. עלו שאלות וטענות והודענו שאנחנו מורידים אותו.
שני הסעיפים הנותרים הם (1) ו-(4):

"(1) תשלומים ששילמה המדינה לחברה לדיור ציבורי כעמלה או כהחזר הוצאות בגין תשלומים על פי דין ששילמה החברה בעד מכירת הדירה הציבורית; העמלה לפי תקנת משנה זו לא תעלה על גובה העמלות המוסכמות בין המדינה לבין החברות לדיור ציבורי במועד תחילת התקנות;
<אתי בנדלר:>
התוספת שהוספה בסעיף שעורך דין פז קרא לפסקה (1), דהיינו, שהעמלה לפי תקנת משנה זו, עמלה שהמדינה משלמת לחברות לדיור ציבורי לא תעלה על גובה העמלות המוסכמות בין המדינה לבין החברות לדיור הציבורי במועד תחילת התקנות, היא פחות או יותר תוספת שהוועדה ביקשה. למרות שמה שחסר לנו אלה נתונים כספיים של מה גובה העמלות שהמדינה משלמת היום.

<רונן כהן:>
יש הסכמים שונים עם החברות. עם חברת עמידר מדובר ב-5,000 שקל, כמובן שכל המספרים שאני נותן לא כוללים מע"מ. זה החלק הגדול ביותר מבין הדירות שיימכרו. בעמיגור זה 2,100 שקלים. שיכון ופיתוח זה לפי 0.65% ממחיר הדירה בפועל. כל החברות האחרות שאין אתם הסכם – זה 2,500 שקלים.
<רן מלמד:>
מעבר לשאלה של גובה הסכומים, צריך לשאול על מה? זה שכותבים פה עמלה והחזר הוצאות בגין תשלומים, איזה תשלומים יש בדיוק לחברות? איך נקבע הסכום? אולי נותנים להם פי שניים מההוצאות שלהם? אם יש הוצאות, יכול להיות שההוצאות האלה צריכות להיות. אני לא מדבר על למה צריך לגלגל את זה על הקרן, למה המדינה לא צריכה לספוק את זה. אני חושב שהסעיף הזה שערורייתי ואסור לאשר אותו. אני מבקש מאד לקבל תשובות, איך מחולקות ההוצאות והעמלות האלה. כי בלי התשובה הזו אי אפשר בכלל להתקדם בסעיף הזה. 

אני אבקש להוסיף עוד משהו ברשותך, שקשור למכלול של הסעיף הזה. דייר צריך לשלם 1,800 שקלים בתחילת הדרך כדמי רישום. למה הם? האם יש פה דברים כפולים שהיום נקזז מהם מהקרן? זה אומר שהמדינה מצד אחד לוקחת ומצד שני גם מורידה מהקרן? גם לזה לא קבלנו תשובות, איך מתחלקים דמי הרישום ומה ההוצאות שלהם. חייבים לקבל תשובות על הנתונים האלה. את סעיף 10(1), אני מציע לוועדה ומבקש לא לאשר בשום פנים ואופן. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מודה לך על הערתך. התייחסויות נוספות?

<אמיר פז:>
צריך להפריד בין שני דברים. הסכומים שפורטו כאן הן העמלות. עמלות המכס שמשולמות לחברות. יש שני דברים: יש את העמלות, שאותן פרטנו ויש את הסיפא שמדברת על החזר הוצאות בגין תשלומים על פי דין, ששילמה החברה בעד המכירה.
לגבי העמלות, אלה העמלות ההסכמיות, או המוסכמות – במקרה של החברות העירוניות. אני לא מבין מה השאלה על העמלות, אלה העמלות. 
<רן מלמד:>
העמלה, שהיא עמלה שנקבעה בחוק הדיור הציבורי לגבי מה שהחברה מקבלת באופן שוטף, או על המכירה?
<אמיר פז:>
עמלת מכירה.

<רן מלמד:>
מתוך ה-5,000 שקלים של עמידר, כמה כסף זה עמלה שניתנת - - -

<אמיר פז:>
דברנו מאד ברור. 

<רונן כהן:>
לא נראה לי שזה הזמן לפתוח עכשיו הסכמים בין המדינה לבין החברות.

<רן מלמד:>
אתה קובע שאתה נותן לעמידר 5000 שקל עמלה על מכירת דירה. בנוסף אתה תיקח כסף עבור החזר הוצאות שיהיו להם.
<רונן כהן:>
כל מה שניקח מופיע פה. 
<רן מלמד:>
הסכומים לא מופיעים. על מה אתה הולך לקחת כסף?
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש פה אי הבנה, אני רוצה שרונן יסביר.
<דוד קשני:>
ממילא המשרד קיים, ממילא הפקידים קיימים, בשביל מה הוא צריך לקבל 5,000 שקלים?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כדי לדעת על מה אנחנו מדברים, אני אוהב דוגמאות, נניח שמכרו 10,000 דירות, כמה להערכתכם יהיה התקציב שיקוצץ מהקרן?
<אמיר פז:>
אם ניקח באופן כללי את העמלה הבסיסית של עמידר, שזה רוב הדירות. 10,000 כפול 5,000 זה 50 מיליון. מספרים זה האוצר.
<צחי דוד:>
אני רק צריך לציין שמכירה של 10,000 דירות היא לא מעט עבודה. לכל אורך שנות ה-2000 נמכרו יותר מ-30,000 דירות. כמה תהיה הקרן מ-10,000 דירות? 300,000 שקל לדירה, ההערכה שלנו היא 4 מיליארד שקל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ואנחנו מדברים כרגע על 50 מיליון, לא נורא.

<אמיר פז:>
אנחנו מדברים על סדר גודל של אחוז.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אחוז אחד מ-4 מיליארד זה 40 מיליון.

<אמיר פז:>
אבל בחברות אחרות זה יותר נמוך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עם כל הבעייתיות של הדברים האלה, זה סביר.
<דוד קשני:>
הרי המשרדים האלה קיימים, הפועלים נמצאים, העובדים ישנם, בשביל מה הם צריכים בכלל כסף? נאמר שאני בא לרכוש דירה, הפקיד יושב מולי, אם לא אבוא, ממילא הוא יושב שם. בשביל מה אני צריך לשלם לו 5,000 שקלים? 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר קשני אומר שבעצם הכול קבוע והעלות השולית של התפעול היא הרבה יותר נמוכה ולכן העמלה גבוהה מידי.

<רן מלמד:>
קח את ה-50 מיליון שקלים ותשפץ בהם דירות שמחכות לשיפוץבמקום לתת אותם לחברות המשכנות.

<אתי בנדלר:>
סעיף 10 לחוק, שעניינו בהקמת הקרן להקמת לדיור ציבורית קובע בסעיף קטן (ב): "כספים שיתקבלו ממכירת דירות בהתאם לחוק זה יופקדו בקרן לאחר שנוכו ההוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית לפי סעיף (ב)(1)". סעיף (ב)(1) אומר :" השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין ההוצאות הכרוכות במכירת דירה ציבורית ובכלל זה הוראות לעניין הוצאות של חברה לדיור ציבורי והעמלות שישולמו לה עקב מכירת דירה לפי הוראות חוק זה והוצאות נוספות שהמדינה- - - בהם, לרבות דמי שמאות ותשלום שהמדינה שילמה בהתאם לסעיף 5(ב).דהיינו, החוק קובע שהכספים שייכנסו לקרן יהיו אחרי ניכוי ההוצאות והעמלות.
<יצחק וקנין:>
מה שחשוב הוא, שהשר יקבע את גובה העמלות.
<אתי בנדלר:>
עכשיו אנחנו בשלב של קביעת אותן עמלות בהוצאות שיש לנכות באמת, זה של ההתקנות, זו הקביעה של השר. לכן, כשבאו בשלב הקודם עם תקנות, שאמרו באופן כללי שינכו את העמלות בהוצאות, בעצם לא אמרו דבר מעבר למה שאמרו בחוק. לא הייתה קביעה. לכן הם הוסיפו, לבקשת הוועדה, את ההוראה שמופיעה עכשיו בסיפא לפסקה (1), שקובעת שהעמלה לפי תקנת משנה זו לא תעלה על גובה העמלות המוסכמות בין המדינה לבין החברות לדיור ציבורי במועד תחילת התקנות. דהיינו, להקפיא את הסכומים שקיימים היום.
אני רק רוצה להפנות את תשומת הלב, שבעוד שהרישא לפסקה זו מדברת על תשלומים ששילמה המדינה לחברה לדיור ציבורי כעמלה או כהחזר הוצאות, הסיפא שהוספתם מתייחסת אך ורק לעמלות. לכן לכאורה אפשר לנפח עכשיו החזרי הוצאות ולגבות סכומים בלתי מוגבלים בסעיף הזה, אלא אם כן התכוונתם לומר, שהעמלות והחזרי ההוצאות לפי תקנת משנה זו לא יעלו על גובה הסכומים המוסכמים בין המדינה. אחרת אני לא מבינה את האבחנה שעשיתם בין עמלות לבין החזרי הוצאות. 
<אמיר פז:>
כדי להבהיר, סכומי העמלות לא נקבעו עכשיו לרגל התקנות. בעמידר ועמיגור, שביחד זה הרוב המכריע, יש לחברות האלה הסכמים שנחתמו כבר לפני שנים. הסכמים מאד גדולים, שמתייחסים לכל הפנים של הנראות של הדיור הציבורי.
<(היו"ר יצחק וקנין, 09:55)>
<היו"ר יצחק וקנין:>
על כמה זה עומד?

<אמיר פז:>
בהסכמים האלה נקובים סכומי העמלות על מכירה. אני מדגיש – על מכירה. להבדיל מעמלות הניהול, שאלה עמלות אחרות, שאנחנו לא חולמים לנכות להם.
<רן מלמד:>
לא דברתי על זה, דברתי על המכירה.

<אמיר פז:>
שאלת מה זה כולל. 
<אתי בנדלר:>
הוא מדבר רק על עמלות מכירה. 

<אמיר פז:>
במפורש. יש סעיף עמלות מכירה בהסכמים.

<אתי בנדלר:>
אולי צריך לכתוב שהעמלה לפי תקנת משנה זו בהחזר ההוצאות לא יעלו על גובה עמלות המכירה. להוסיף את זה במפורש. 
<אמיר פז:>
לגבי החזר הוצאות. החזר הוצאות כמו שכתוב פה, הוצאות ששילמה על פי דין, הכוונה היא שאם מכרו דירה מסוימת – זה נדיר אבל זה קרה – והתברר שלגבי אותה דירה יש צורך לשלם היטל סלילה, שמשום מה לא שילמו בזמנו לגבי אותה דירה, לרשות המקומית. למעשה, כל התשלומים שפה על פי דין זה לרשויות המקומיות.
<לאה ורון:>
ואז החברה לא דורשת את התשלומים - - -
<אמיר פז:>
אנחנו מדברים פה על ניכוי מהקרן אנחנו לא מדברים על סכומים שגובים מהדייר. 

<קריאה:>
אבל ההיוון נופל על הדייר.

<אמיר פז:>
לכן כתבנו תשלומים על פי דין, זה לא תשלומים שאני פתאום מחליט לנפח לחברה. אפשר לכתוב תשלומי חובה על פי דין. אלה לא סכומים שנקובים בהסכם, כי אלה לא תשלומים שוטפים. 
<אתי בנדלר:>
הבנתי, אתה מדבר על תשלומי חובה. 
<אמיר פז:>
תשלומי חובה על פי דין. מניסיוננו מדובר בדרך כלל לרשות המקומית: היטלי סלילה, היטל השבחה - שעשו הרחבה לדירה מסוימת ולא שילמו את היטל ההשבחה, אז עכשיו כשמוכרים חייבים לשלם את זה, כדי להעביר את הזכויות - זו לא גבייה מהדייר, זה תשלום ששילמו בגין המכירה.
<ליילה שוורץ:>
ואם הזניחו אותה 20 שנה, מה עושים אז? אם בדיור הציבורי, איפה שהדירה נמצאת, הייתה הזנחה של 20 שנה, אנחנו גם צריכים לשלם?

<אמיר פז:>
זה יבוא לביטוי בשמאות. זה לא קשור לניכוי מהקרן.
<דוד קשני:>
החל משנת 2000 נמכרו 45,000 דירות. השאלה שלי היא, כמה עמלות העבירו החברות מהקרן?

<אמיר פז:>
לא הייתה קרן. שילמנו על חשבוננו.

<דוד קשני:>
אז למה עכשיו לא תעשה על חשבונך?

<אמיר פז:>
חשבוננו זה חשבון המדינה, זה לא כיס פרטי.

<היו"ר יצחק וקנין:>
מאחר והדברים האלה היו בחקיקה ראשית, כאשר חוקקו את חוק הדיור הציבורי, אני קצת מכיר את הדברים. אלה דברים שבחקיקה ראשית הם לא המציאו את הגלגל.
<נסים מורבייה:>
מתי חוקקו את החקיקה? אם ככה, תיקח את זה כמו שאומר קשני, משנת 2000.
<היו"ר יצחק וקנין:>
הדברים בבסיסי החקיקה הראשית, אתה לא יוכל לתקן את החקיקה. הוא חזר על זה כמה דברים, לא משיתים את זה על הדייר. 

<אמיר פז:>
זה מקטין את הקרן. זה לא תשלום שהדייר משלם. 
<רן מלמד:>
אתה אומר שהדברים נמצאים בחקיקה ראשית ואני מסכים אתך, אבל אין סיבה שאני יכול להבין כרגע, שהסעיף הזה, לא יהיה כתוב בו, שהעמלה לפי תקנת משנה זו לא תעלה על מחצית מגובה העמלות שמשולמות. זה אומר שלא חייבים לקחת 100% מהעמלה ולהוריד מהקרן, אפשר לקחת מחצית, אפשר לקחת 10% וזה סמכותכם, כמי שמתקנים את התקנות האלה. אני חוזר אליכם ומבקש מכם שוב לא לאשר את הלקיחה של ה-50 מיליון האלה ויותר מתוך כספי הקרן ולפגוע בכך בדיירים ובזכאים שמחכים.
<היו"ר יצחק וקנין:>
אני מקבל את מה שאתה אומר אבל יש לי חשש מסוים. אנחנו מתקדמים עם הנושא הזה, שהוא מאד חשוב לדעתי וצריך לסיים אותו. אני חושש שגם האוצר וגם השר, לא בטוח שיחתמו על זה במצב כזה. אז אנחנו תוקעים את כל העסק. אני חושב שצריכים לסיים את זה, נכון שבשביל הדיירים זה סכומים, אבל צריך לנצל את ההזדמנות הזו ולסיים את הדברים כמה שיותר מהר, ככל שהחקיקה תתעכב זה מעכב גם את התהליך.

<צחי דוד:>
גם מה שאתה אומר זה לא נכון.

<רן מלמד:>
למה הוא לא נכון? אני לא מדבר על ההוצאות אני מדבר על העמלה.

<צחי דוד:>
העמלה היא הוצאה.

<רן מלמד:>
גם בחוק הראשי זה מחולק.

<צחי דוד:>
העמלה קבועה הסכמית מול עמידר והיא הוצאה של המדינה. היא לא תהיה שקל אחד פחות כי אתה אמרת. זו ההוצאה, זו תוצאת המכר וזה מה שצריך להיות.
<שני רבינוביץ:>
החוק קובע שהשר יקבע הוראות לגבי מה ייעשה עם העמלות האלה, עם ההוצאות האלה. אם זה היה צריך לפי החקיקה ש-100% מהעמלה תילקח מהקרן, אז היה כתוב בחקיקה. להפך, החקיקה קובעת שהשר יקבע הוראות.
<צחי דוד:>
הוצאות המכר אמורות להילקח מתוך ההכנסות וזה מלוא ההוצאה, דרך אגב זו לא הוצאה מאד גבוהה.

<רן מלמד:>
מה זה לא הוצאה?
<צחי דוד:>
אתם מדברים על זה, כאילו שאם זה יהיה מתקציב המדינה זה לא יבוא על חשבון דברים אחרים חשובים. 50 מיליון שקלים מתקציב המדינה יבואו על חשבון משהו, תקציב המדינה לא יגדל אם יוחלט לא לקחת את זה מהקרן.

<רן מלמד:>
הכול בא על חשבון משהו.

<בקי קשת:>
מעבר לשאלה העקרונית, אם חברה אחת תוכל למכור ב-2,000, לא יתכן שהחברה השנייה עולה על ה-5,000. אם החברה השנייה עולה על ה-5,000 זה סימן רע מאד על איך החברה הזו מתנהלת. אני חושבת, אם לא בשאלה תיאורטית אם זה מוצדק או לא מוצדק, אבל עובדה שהם מקבלים 1,800 מהדייר ומקבלים עוד 2,100 שקלים, כנראה שאפשר כי אחרת הם היו בפשיטת רגל והם לא. אז אין שום הצדקה בעולם שחברה אחת תשלם 2,100 והשנייה 5,000. 
<אמיר פז:>
ה-1800 זה עבור רישום וזה כתוב במפורש בתקנות, זה עבור רישום זכויות.
<היו"ר יצחק וקנין:>
למה זה לא אחיד?

<אמיר פז:>
למה עמלת המכר היא לא אחידה? כי ההסכמים עם החברות הם דברים שהתפתחו עם השנים. לא ישבנו עם כל החברות ביחד וחתמנו על הסכמים אלא כל חברה בזמנה, נחתמו אתה הסכמים. עם עמיגור למשל, הסיטואציה הייתה אחרת כי אלה היו דירות של הסוכנות שהיא מכרה למדינה. עם החברות העירוניות, עם חלקן עד היום לא הגענו להסכמים אבל הכתבנו להם עמלה. אני יכול לכתוב ספר שלם איך זה התפתח לאורך העשור האחרון.

<צחי דוד:>
אני מתנצל, אני צריך לצאת.

<היו"ר יצחק וקנין:>
שב אתנו, אני רוצה לסיים את העניין.

<לאה ורון:>
הוועדה הזמינה נציג אוצר, אם אתה יוצא, תזמין נציג אחר.

<בקי קשת:>
אני רוצה לסיים, ההסכמים שנחתמו, ראוי שיתפרסמו לעיני הציבור והםלא מתפרסמים. הערה שלישית, ההסכמים האלה כפופים לדין. יש סמכות לוועדה לגבור על הסכומים שנקבעו להם בהסכמים.
<אמיר פז:>
בכל הכבוד, את התקנות מתקין השר, את שוכחת את המסגרת החוקית, כמו שיושב ראש הוועדה הסביר כבר כמה פעמים. אנחנו לא עוסקים בחקיקה ראשית אלא בתקנות. כמו שכבר נרמז פה, אם מישהו משלה את עצמו שאם נוריד 25 מיליון הם ילכו מתקציב משרד החקלאות או שהברון מאמריקה ישלם אותם, הוא טועה. הם יבואו מתקציבי השיכון והדיור הציבורי, כך או אחרת. בואו לא נשלה את עצמנו.
<אתי בנדלר:>
הטענות שהושמעו, לפיהם החוק אינו מחייב לנכות את מלוא ההוצאות ומלוא העמלות שמשולמות לחברה הציבורית, הן טענות נכונות. מבחינה משפטית ניתן היה לקבוע לצורך העניין שיהיה 50% מהסכומים, ובלבד שהסכום לא יעלה על 2,500 שקלים בשל כל מכירת דירה. לו השר היה מוכן לשנות את התקנות באופן שגובה העמלה וההוצאות יוגבלו בתקנות, ניתן היה לעשות את זה מבחינה משפטית, בנושא הזה אין ספק. לכן התעקשתי שנציג האוצר יישאר כאן.
השאלה היא, כיוון שבסופו של דבר, כפי שאדוני אמר קודם, אלה תקנות של השר ואם הוועדה תחליט נניח לשנות את התקנות בהיבט הזה ללא הסכמת השר, השר עלול שלא לחתום על התקנות האלה.
<אמיר פז:>
שני השרים, זה דורש גם את הסכמת שר האוצר במפורש.

<אתי בנדלר:>
נכון. לכן ראוי שהוועדה תפנה שוב לנציגי השרים היושבים כאן.

<צחי דוד:>
אני מזכיר שזה סיבוב שלישי. הפחתנו בדיון קודם והגבלנו את הסכומים. אלה הוצאות שצריך לשלם לחברות. הדיון הזה במובן מסוים מיצה את עצמו. להביא את זה מתקציב השיכון או מתקציבים אחרים, אני לא רואה איזו תועלת זה עושה. 
<בקי קשת:>

יש לו גם סעיף - - - 

<לאה ורון:>
גברתי, את מדברת לא ברשות דיבור.

<איציק שמולי:>
העניין הוא, שאתם לא מגיעים לפה עם משנה סדורה או נוסחה שמראה לנו איך נקבעו הסכומים. 
<צחי דוד:>
הסכומים נקבעו באופן הסכמי, עם כל החברות.
<איציק שמולי:>
אנחנו פה בסחר סוסים לגבי הסכומים. אני לא מקבל את החרב שמונפת על צוואר הוועדה. מי שיצא בכותרות גדולות מאד לגבי הכשרת חוק הדיור הציבורי זה שר האוצר ושר השיכון, שמעוניינים במהלך. אל תהלכו עלינו אימים. אפשר לקדם את החוק הזה גם עם סכומים מופחתים.
<צחי דוד:>
אתם מדברים על סחר סוסים, יש סכום של רישום זכויות – הוא נקבע כנמוך יותר. היה סכום של פתיחת תיק – הוא הורד, הופחת לגמרי. לגבי עמלת החברות אנחנו חושבים שזה לא נכון. המשנה שלנו הייתה דווקא מאד סדורה. הוצאות המכר צריכות לבוא כולן מתוך הכנסות המכר. זה הדבר הכי נכון לעשות. תקציבי שיכון אחרים לא אמורים להיפגע בעקבות המכר. המשנה שלנו הייתה מאד סדורה ונשארת מאד סדורה. אגב, ביקש משרד השיכון להוסיף סעיף פרסומי, בקשתם שלא, הורדנו אותו. 
<היו"ר יצחק וקנין:>
אנחנו עושים מהלך שלדעתי הוא הכרחי כלפי אותם דיירים, שגרים כל כך הרבה שנים באותו דיור. האמן לי, שאם אני הייתי צריך לקבל החלטות עם יותר אומץ, הייתי עושה הרבה יותר מזה והייתי נותן להם את הדירות, אחרי כל כך הרבה שנים שהם גרים בהן. אבל זאת המציאות שאנחנו נמצאים בה ואנחנו מכירים את המגבלות שלנו אבל הייתי רוצה לבקש בקשה, שיהיה סכום גג שלא נעבור אותו. הסכום של 5,000 לא נראה לי מתאים, הייתי חושב להגביל ל-3,000 ולסיים את העניין. זה סכום סביר, חלק מהמשפחות האלה קשישים, מבוגרים שבקושי קונים תרופות.
<צחי דוד:>
מדובר על משפחות. 
<רן מלמד:>
זה קשור לקרן.

<היו"ר יצחק וקנין:>
בסופו של דבר זה כספי הקרן. בואו נתקדם, בסופו של דבר זה זניח. ההצעה שלי היא להגביל את זה ל-3,000 שקלים. 
<צחי דוד:>
כרגע דעתנו היא שלילית, אני מציע שתתקדמו בדיון וניתן תשובה מאוחר יותר.
<אתי בנדלר:>
מתי תוכל לתת לוועדה תשובה.

<צחי דוד:>
התשובה כרגע היא שלילית. מדובר בסכום משמעותי, שצריך לרדת מתקציבים אחרים בשיכון, צריך להיוועץ עם הנהלת המשרד. בסדרי העדיפויות של תקציבי השיכון אני חושב שזו טעות. אם זו עמדת הוועדה, אני צריך להעביר את זה הלאה. 

<היו"ר יצחק וקנין:>
אני מציע שנקבל החלטה, הם ילכו למשרד ומקסימום יחזירו את זה. 

<אתי בנדלר:>
אדוני מבקש שתקנה 10(1) תשונה כך, שהתשלומים ששילמה המדינה לחברה לדיור ציבורי כעמלה או כהחזר הוצאות בגין תשלומי חובה על פי דין ששילמה החברה בעד מכירת הדירה הציבורית ובלבד שהעמלה לפי תקנת משנה זו לא תעלה על סכום עמלות המכירה המוסכמות בין המדינה לבין חברות לדיור ציבורי במועד תחילת התקנות, ובכל מקרה לא תעלה על סך של 3,000 ₪. 
<היו"ר יצחק וקנין:>
מי בעד?
הצבעה

בעד –רוב
נגד –אין
נמנעים –אין

סעיף 10(1) נתקבל.
<אמיר פז:>
"(4) תשלומים לרשות מקרקעי ישראל בקשר למכירה, לרבות דמי היוון"

רובן המכריע של הדירות, למעלה מ-95% מהוונות. עם זאת, לא כל הדירות מהוונות יש כמות קטנה שלא ולכן, כשמוכרים את אותן דירות יש תשלום מסוים למנהל. מדובר בסדר גודל של 2,000-3,000 שקלים להערכתנו לדירה כזו לא מהוונת. אבל שוב, מדובר על אחוזים בודדים מהדירות. כמעט כולם מהוונות, לרבות כל דירות עמידר. 
<ירון לוי:>
אני אתייחס לסעיף ההיוון ובכלל לתקנות. יש נוהל שיצא על ידי משרד השיכון והאוצר, ב-16/1/2014, זה נוהל שיצא לחברות האכלוס, מכר דירות בשיכון הציבורי. ברישא שלו נכתב במפורש שהיה ותקנות אלו יהיו שיפורים לדייר, לא ייכלל בהם מי שהולך היום לרכוש דירה. סעיף (2) מדבר על משך של 5 שנים מכירת הדירה, החל מינואר 2013. מה שסגרנו פה, 500 שקלים על דמי הניהול והרישום הראשוני, פה הוא מדבר על 650 פלוס מע"מ. דמי ההיוון נופלים על הדייר. 
<היו"ר יצחק וקנין:>
אדוני אתה טועה, זה לא נופל על הדייר.

<ירון לוי:>
זה נוהל שיצא ב-16/1.

<היו"ר יצחק וקנין:>
כנראה חסרה לך ישיבה קודמת שלא היית בה.

<יריב לוין:>
השאלה אם הוא מבוטל, כי מוכרים היום דירות והוא אומר, והיה ויהיו פה תקנות שיטיבו עם הדייר, זה לא יחול עליו. למה? אני חושב שהנוהל הזה צריך להיעצר, עד לסיום התקנות. 

<ענת רודניצקי:>
בהמשך למה שנאמר בנוגע למכר הדירות ולנוהל הספציפי שהוא מדבר עליו. גם במקרה וזו עמדה שאנחנו מאד תומכים בה, לעדכן את תקרת המחיר הציבורי בחוק הדיור הציבורי מ-705,000 שקלים לסכום שהוא משמעותי גבוה יותר, מאחר והחוק תוקן לאחרונה בשנת 2008. מאז מחירי הדיור עלו ב-50%, אין שום סיבה לא לעדכן את תקרת החוק, אחרת המשמעות היא שכל- - -
<היו"ר יצחק וקנין:>
דברנו על הנושא הזה כמה פעמים בדיון פה, זו לא פעם ראשונה. 
<ענת רודניצקי:>
זה עולה אבל זה לא נדון.

<היו"ר יצחק וקנין:>
הוא גם נדון, הבעיה היא שאנחנו צריכים לחזור לחקיקה ראשית.

<ענת רודניצקי:>
אני מסכימה, אני רק אומרת, בהמשך למה שחברי אמר לגבי הנוהל, גם במקרה כזה, שתקרת המחיר- - - על פניו, זה שהתחיל בהליך רכישה, לא יחולו עליו השינויים שיהיו לטובתו.

<אתי בנדלר:>
לא הבנתי את ההערה האחרונה שלך

<ענת רודניצקי:>
בנוהל כתוב, שגם אם יהיו שינויים שייטיבו עם הדייר לאחר הוצאתו של הנוהל הזה.

<אתי בנדלר:>
על איזה נוהל גברתי מדברת?

<ענת רודניצקי:>
נוהל מכר דירות בשיכון הציבורי, שיצא ב-16 בינואר על ידי סמנכ"ל משרד השיכון.
<אתי בנדלר:>
נוסיף סעיף תחולה לתקנות שייאמר בהם במפורש שהתקנות האלה יחולו גם על מי שהגיש בקשה לרכישה בדיור הציבורי והמכירה טרם הושלמה.

<ירון לוי:>
הנוהל הזה מתייחס גם לנושא של 5 שנים, תקופת מכירת הדירות. הוא מתייחס החל מינואר 2013. כבר פספסו שנה. למה? לגבי הסכומים, השיכון והאוצר צריכים לתת את הדעת על הנוהל הזה, לעצור אותו עד לסיום התקנות.
<היו"ר יצחק וקנין:>
אתה רוצה שלא נפסיד שנה?

<אמיר פז:>
להפך. הוא רוצה שנפסיק למכור. זו המשמעות של עצירת הנוהל. בשביל מה עשינו נוהל, כדי שנוכל להתחיל למכור לאנשים, למרות שעוד אין תקנות.
<שני רבינוביץ:>
אני מבקשת להבהיר דבר מה, היו פניות, גם של הוועדה וגם של עמותת ידיד למשרד השיכון, כן להתחיל להחיל כל תקנה שאושרה על המכירות היום. לא לחכות עד לאישור התקנות.
<היו"ר יצחק וקנין:>
אתם מבינים למה לא מצליחים לקדם את הדברים. 
<אמיר פז:>
התשובה הייתה שלילית והיא עדיין שלילית וככל שיש יותר דיונים זה יותר מוכיח את עצמו. 

<היו"ר יצחק וקנין:>
חבל על הזמן, נסיים את התקנות היום וזה יצא לדרך. אני עובר להצבעה.
הצבעה

בעד –רוב
נגד –אין
נמנעים –אין

סעיף 10(4) נתקבל. 
<אתי בנדלר:>
הוועדה אשרה את פסקאות (1) ו-(4) בתקנה 10 בשינויים שדובר עליהם. התקנה הנוספת שצריך לאשר אותה היא תקנה 12 החדשה, שעניינה ועדה לעניין שינוי מועדים. 
<אמיר פז:>
"12. (א) תוקם ועדה לעניין שינוי מועדים ואלה חבריה:

(1) נציג השר מקרב עובדי משרדו, אותו ימנה השר, והוא יהיה היושב ראש.

(2) נציג שר האוצר מקרב עובדי משרדו, אותו ימנה שר האוצר.

(3) נציג החברה לדיור ציבורי אשר הדירה בניהולה, מקרב עובדי החברה, אותו ימנה המנהל הכללי של החברה.
(ב) ועדת החריגים תדון בבקשות של מבקשים להארכת תקופות שנקבעו בתקנות אלה לביצוע פעולות על ידי המבקש ולקיצור התקופה אשר במהלכה לא ניתן להגיש בקשת רכישה נוספת כאמור בתקנת משנה 2(ד).
(ג) מבקש רשאי לפנות בכתב לוועדת החריגים בבקשה בעניינים המנויים בתקנת משנה (ב); המבקש יגיש את הבקשה לחברה לדיור ציבורי שהדירה בניהולה ויצרף לה מסמכים לתמיכה בבקשה.
(ד) ועדת החריגים תכריע בבקשה בתוך 60 ימים ממועד הגשת הבקשה לחברה לדיור ציבורי שהדירה בניהולה, או ממועד הגשת המסמכים הנדרשים לצורך הכרעה בבקשה, ושעליהם נמסרה הודעה בכתב למבקש, לפי המאוחר ותמסור למבקש החלטה ברורה ומנומקת בכתב.

<דוד קשני:>
אדם שמגיש בקשה לוועדת חריגים, קוראים את מה שהוא כתב ולא מזמינים אותו בכלל. הבקשה שלי, שאם יש אפשרות תוך 60 יום האלה , להזמין את האדם, שינמק את הדברים שלו בלי הכתוב. אמנם הוא מעביר את הבקשה כתובה אבל לא מתייחסים לזה בכלל, אני מכיר את זה כבר 14 שנה. 

<רן מלמד:>
אנחנו מבקשים להקביל את הסעיף הזה לסעיף של ועדת החריגים לנושא נכות, לפחות בנושא ההרכב שלה. אנחנו חושבים שאין שום סיבה שיהיה בוועדה הזו נציג של החברה המשכנת, היא בעלת עניין לצורך הנושא. כמו שבוועדת החריגים של הנכים הורדנו את הנציג שלהם, אנחנו מבקשים להוריד אותו. במקום זה אנחנו מבקשים להוסיף נציג של משרד הרווחה ונציג של משרד המשפטים, או כמשקיפים או כחברים בוועדה. אנחנו חושבים שאין שום סיבה שנציג של החברה המשכנת יהיה בפנים. אנחנו מבקשים להקביל את זה, כמו בוועדת החריגים של הנכים. 
<אמיר פז:>
לעניין הראשון אנחנו מתנגדים, זה עלה גם בדיון הקודם והוועדה הסכימה שזה לא המקום והזמן לעסוק בשאלה הכבדהשל הופעה בעל-פה. לגבי העניין השני, אני חושב שההשוואה לא נכונה. הוועדה לעניין הנכים היא ועדה הרבה יותר מקצועית מבחינת השיקולים והנושאים שהיא דנה בהם והיא גם מחליטה החלטות רוחביות לגבי סוגי נכים. פה אנחנו מדברים על הארכת מועדים במקרים ספציפיים, שבא בן אדם ומספר כך וכך במשפחה וכן הלאה. מדובר רק בהארכת מועדים. זו תהיה ועדה שוטפת וזה יהיה מאד מסורבל להתחיל בכל פעם להזמין אלת כל הנציגים מכל המשרדים, אני לא רואה מה זה מוסיף. לי לא מפריע שנציג משרד הרווחה יבוא בכל פעם, אבל אני לא מבין בשביל מה.
<רן מלמד:>
אני אגיד לך בדיוק בשביל מה.

<רונן כהן:>
אין לנו התנגדות. רק שאני אומר לך מניסיון, באת לברך יצאת מקלל. אתה לא מבין כמה זה מסרבל, אבל אין לנו התנגדות. 
<היו"ר יצחק וקנין:>
אני חושב שיש צדק בדברים. ככל שהוועדה יותר גדולה, חלקם לא יכולים להופיע באותו יום, לך דע אם זה לא יסרבל את העניין באמת.
<רן מלמד:>
החברות המשכנות מציגות את עצמן כאילו הן מייצגות את הדיירים בוועדות האלה. אני חייב לומר לך, שלאורך הרבה שנים ראינו שהם לא מייצגות את הדיירים.

<היו"ר יצחק וקנין:>
אתה רוצה לצרף נציג של משרד הרווחה?

<רן מלמד:>
אני אחלק את הדברים לשניים: אחד, שנציג החברה המשכנת לא ישב בוועדה. דבר שני, צריך לשבת משהו אחר במקומו. אני חושב שצריך להיות נציג משרד הרווחה ולנושא נכים להוסיף נציג של משרד המשפטים, מהיחידה לרשות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. 
<(היו"ר אבישי ברוורמן, 10:20)>
<יצחק וקנין:>
אדוני היושב ראש, מדובר בבקשה של עמותת ידיד שיצרפו לוועדת הערר נציגים של משרד הרווחה ולעניין הנכים נציג של משרד המשפטים ולהוריד את נציג החברה המשכנת. המשרדים לא מתנגדים אבל הם אומרים שזה יסרבל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני פונה אליך רן, צריך לפשט ולא לסרבל. ככל שהוועדות יותר גדולות הן פחות אפקטיביות.
<רן מלמד:>
עשינו את זה בוועדת החריגים, שלושה סעיפים לפני כן. 
<אמיר פז:>
זו הייתה ועדה לעניין קביעת סוגי נכים, פה זו ועדה להארכת מועדים, להגדת בקשה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
במקרה הזה לא צריך.

<רן מלמד:>
לכן חילקתי את הבקשה לשניים. אתה לא רוצה להגדיל את הוועדה, אל תגדיל. בחלק הראשון, אין ענין שנציג של החברה המשכנת יהיה. תחליף אותו בנציג של משרד אחר, יכול להיות משרד הרווחה, עדיין אתה נשאר עם שלושה נציגים בוועדה, לא הגדלת את הוועדה בשום צורה שהיא.
<יצחק וקנין:>
אני חושב שכן צריך נציג של משרד הרווחה, אני לא יודע אם הם יסכימו לגבי החברה המשכנת. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קבלנו את ההצעה, משרד הרווחה מוחלף בנציג החברה המשכנת.
<אתי בנדלר:>
בפסקה (3), במקום נציג החברה יבוא נציג שר הרווחה והשירותים החברתיים מקרה עובדי משרדו.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הצבעה

בעד –רוב
נגד –אין
נמנעים – אין
סעיף 12 נתקבל.
<אתי בנדלר:>
שני דברים שעלו בעת שאדוני לא היה וחבר הכנסת וקנין ניהל את הוועדה. עלתה הערה שבעקבותיה אמרתי שאציע תוספת תקנה, שתדבר על תחולת התקנות ולפיה תקנות אלה יחולו על מכירת דירה ציבורית, שהבקשה לרכישתה הוגשה ערב תחילת התקנות. כאן אני צריכה עזרה של המשרד הרלוונטי, בטרם חל המועד הסופי לתשלום, אם לא קרה איזה שהוא הליך שהביא לסופיות ההליך ובלבד שלא יהיה כמובן בתקנות אלה כדי לגרוע מזכויותיו של המבקש. 
<אמיר פז:>
אין לנו בעיה עקרונית אבל המשמעות, המשרד שוקל את זה גם, אבל זה אומר שאוטומטית, מי ששילם 650 יחזירו לו את ההפרש מה-500. אם אתם זוכרים דברנו על זה שאנשים שילמו יותר. זו אחת המשמעויות, המשמעות השנייה, בקשתי מרונן שיבדוק, אם לוחות הזמנים היום בנוהל דומות לחוק. שלא ייווצר מצב, שיש סלט, שמחילים לו"ז, ששונה מהלו"ז שכבר התחיל לרוץ, מישהו שלפני חודשיים כבר הגיש בקשה. 

<רונן כהן:>
נראה לי שמבחינת הכסף אין בעיה, זה טכני. אם המטרה היא באמת כסף - - -
<אתי בנדלר:>
לא רק הכסף. למשל אני לא יודעת מה המועד לתשלום.

<רונן כהן:>
נראה לי שזה יסבך, כי יש עניין של 60 יום , 180 יום.

<אתי בנדלר:>
זה בדיוק העניין, אם הוארך המועד לתשלום לחצי שנה, אני לא יודעת כמה היה לפי הנהלים?

<רונן כהן:>
תמיד זה היה 180 יום. לא בטוח שזה לטובת הדייר.
<אתי בנדלר:>
הטוב מבניהם.

<רונן כהן:>
זה מספיק הוגן להגיד שנחזיר את הכסף, אין לנו התנגדות.
<אתי בנדלר:>
אז אתה לא מדבר על כל התקנות, רק על התקנות לעניין התשלומים?
<אמיר פז:>
יש אנשים שכבר לפני שלושה חודשים הגישו בקשה וכל המנגנון התחיל לרוץ בלו"ז שלהם. 
<אתי בנדלר:>
זו בדיוק הבעיה משום שהשרים הכריזו באופן חגיגי על כך שהחוק מתחיל לרוץ, החוק נכנס לתוקפו אבל התקנות הוגשו באיחור וגם תהליך הדיון ארך. 
<רונן כהן:>
אז מנסים לתקן תוך כדי כמה שיותר. קודם כל היה חשוב לנו שאנשים יוכלו לקנות ועשינו את זה ברוח החוק. בצורה הכי רחבה שאפשר. גם היום אנחנו באים ברוח כזו. אני חושב שהעניין הכספי לא בעיה. העניין של הימים זו הערכות מחשובית, בהינתן שזה יהיה המצב - - -

<אתי בנדלר:>
אז יש הסכמה על סכומי התשלום?

<רונן כהן:>
אני גם מזכיר שיש לנוועדת חריגים שנוגעת לימים. אנחנו נתחשב בזה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני אומר לפרוטוקול, שהכסף בפנים.
<אתי בנדלר:>
"תחולה – תקנות אלה יחולו על סכומי התשלומים בעד מכירה דירה ציבורית, שהבקשה לרכישתה הוגשה ערב תחילת התקנות, וטרם חל המועד הסופי לתשלום". 
<רונן כהן:>
שהתקנות יאושרו על ידי השרים.
<אתי בנדלר:>
ובלבד שלא יהיה בתקנות אלה כדי לגרוע מזכויותיו של המבקש. זאת אומרת שאם יצטרך לשלם יותר חוזרים לסכום המקורי.

<בקי קשת:>
אני חוששת שזה לא מספיק להחיל רק לעניין האגרות שישלמו האנשים, כי יש עוד דברים בתקנות שחייבים לחול גםאחורה. לצורך העניין, לדוגמה, בנושא גובה הסכום עבור נכה. מי שנכה והגיש לפני יומיים לא יחולו עליו התקנות? להערכתי ההפך צריך להיות נכון, שהתקנות כולן יחולו מהיום הראשון של המכירה, אם הבעיה אצלם זה נושא חישוב הימים אפשר להחריג, שבחישוב הימים - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא הבנו.
<רונן כהן:>
לא הבנתי, ההנחות קבועות בחוק, בחקיקה ראשית.
<בקי קשת:>
התקנות צריכות לחול במלואן כבר מהרגע שהתחילו למכור.
<אתי בנדלר:>
זאת אומרת מה-1/1/2014?
<דוד קשני:>
2013.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
היא בזכות דיבור.
<בקי קשת:>
התקנות חייבות לחול אחורה במלואן ולא רק לסכום ששילם הדייר, כיוון שהתקנות האלה דנות על עוד עניינים.
<יצחק וקנין:>
החשוב זה הכסף ועליו חלות כל התקנות. זה הדבר הקריטי. כל השאר נילווה, אלה דברים סמנטיים ואין בהם לשנות לכאן או לכאן. לכן בואו נאשר את מה שסוכם ונסיים בזה את העניין.
<בקי קשת:>
אני מדברת למשל על ועדת החריגים של הנכים. לכאורה, לפי הנוהל, מה שכתוב, התקנות לא יחולו על מי שכבר התחיל, זה מה שכתוב על הנוהל למעלה.
<אמיר פז:>
גם אם תגידי שזה חל אחורה זה לא יעזור כי הוועדה הזו עוד לא קמה ועוד לא החליטה שום דבר.הוועדה לא תדון רטרואקטיבית. ועדת הנכים תתכנס מחר. 
<דוד קשני:>
שאלה פשוטה: מי גובר על מי? האם החוק שנכנס לתוקפו ב-1/1/2013או התקנות? מי גובר על מי?
<אתי בנדלר:>
אין סתירה ביניהם. לא אמורה להיות סתירה ביניהם. מה ההחלטה לגבי תחולה, לגבי בקשות שהוגשו טרם כניסת התקנות לתוקפן. האם מדברים רק על סכומי תשלום או שמדברים אולי על כלל התקנות ובלבד שטרם נשלחה השומה לצורך העניין.
<שני רבינוביץ:>
אם אפשר להבהיר את הבעייתיות בשאלה. השאלה היא האם מי שהגיש בקשה לרכישת דירה לפני שבועיים האם תהיה לו זכאות לפנות לוועדות שהוקמו?
<רונן כהן:>
אדם יוכל להגיש ערעור כל זמן שלא שילם את מלוא הכסף, עד הרגע האחרון. לפי מה שייקבע, היום הקובע הוא התשלום האחרון.

<אתי בנדלר:>
התשובות סותרות את התשובות הקודמות. אני לא מבינה. ככל שמדובר על מבקש שהגיש בקשתו טרם תחילת התקנות, תחילת התקנות זה ביום פרסומן. אני כבר אומרת לכם, שלהערכתי, בהכירי תהליכם, אם התקנות יפורסמו בעוד חודש אז אני חושבת שאפשר יהיה לשאת תפילת הודיה ליושב במרומים, מי שחשוב שזה עוזר. עד שהנוסח יאושר, יעבור אצל משרד המשפטים והשר יחתום וזה ילך לפרסום ברשומות, זה גם לא יהיה בעוד חודש. אם כך, אנחנו מדברים על בקשות שהוגשו החל ב-1/1/2014 וטרם כניסת התקנות לתוקפן, כאמור ביום פרסומן. מה יחול עליהם? האם הוראות התקנות האלה? כולן או חלקן?
<רונן כהן:>
הסוגיה של חישוב הימים, 60 יום ו-180 יום, צריך לראות מה זה עושה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
היא שאלה שאלה פשוטה.

<אתי בנדלר:>
הוועדה מאשרת נוסח תקנות. אנחנו לא מחכים שתראו מה זה עושה. עכשיו צריך לקבל החלטות לא יהיה דיון נוסף בתקנות. 

<אמיר פז:>
אנחנו מוכנים, למרותש זה יצור בעיות בהפעלה, שזה יחול מהיום הראשון שאפשרו להגיש בקשה. צריך לנקוב בתאריך. המדינה הרי הודיעה לבג"צ והשרים פרסמו והיה יום מסוים שממנו אמרו לאנשים, שהם יכולים - - -
<לאה ורון:>
מהו היום?

<רונן כהן:>
הנוהל פורסם ב-12/1/2013.
<ירון לוי:>
16 לינואר. 
<אתי בנדלר:>
נכתוב החל מה-15 בינואר. 
<ירון לוי:>
כתוב במפורש, ככל שיהיו שינויים בתקנות או בחוק, שינויים אלו לא יחולו על הדייר. דבר שני, התחולה היא מה-1/1/2013, כפי שציינתי, פספסנו כבר שנה. אני חושב שהכול יחול ערב תחולת התקנות. 
<ענת רודניצקי:>
אם אפשר להתייחס לעניין נוסף בנוגע לנוהל. נוהל המכר גם הוא מדבר על תקרת המחיר והוא מפנה לחוק, אנחנו מדברים על 705,000 ₪. אבל הוא אומר שתקרת מחירי הדיור שפורטו לעיל נכונה לתאריך ה-1/1/2013 ותקרת המחירים תשנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, מהמדד הידוע בתאריך ה-1/1/2013. זאת אומרת שתהיה הצמדה. ה-705,000 יוצמד לתקרת המחירים ביום ה-1/1/2013. אנחנו מבקשים לשנות את הנוהל, כך שההצמדה תהיה ל-1/1/2008. 
<רונן כהן:>
זה החוק אומר. סעיף 19 לחוק אומר, הסכומים נקובים בחוק זה ישתנו לפי שיעור עליית המדד הידוע ביום תחילת החוק. יום תחילת החוק הוא ה-1/1/2013. מה אפשר לעשות, זה החוק.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רוצים אבל לא יכולים.
<אתי בנדלר:>
אני מציעה שסעיף התחולה יאמר שתקנות אלה יחולו גם על בקשות שהוגשו ב-15/1/2014 ואילך ובלבד שלא יהיה בהם כדי לפגוע בזכויות מבקש שהגיש בקשה ערב תחילת התקנות. 
<לאה ורון:>
או שיחולו על בקשות שהוגשו. מתי פורסם הנוהל?
<קריאה:>
16 בינואר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
16 בינואר 2014.
<אתי בנדלר:>
ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בזכויות שהיו למבקשים שהגישו את הבקשה ערב תחילת התקנות בהתאם לנוהל המכירה. את הנוסח הסופי צריך לעבד. אני רק רוצה לומר שהוועדה לא קבלה תשובה לא לעניין מחיקת חובות ולא לגבי סיוע במתן משכנתאות. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני אומר שוב ורושם לפני. בקשתי מכם, אנחנו במערכת יחסים מתמשכת בוועדה הזו, תנו לנו בכתב את ההצעה בנושאים שבקשתי. כמה זמן זה צריך להיות?
<רונן כהן:>
אני אתן גם בכתב, אבל בעל-פה אני יכול להגיד שאנחנו לא יכולים לכפות על הבנק שישלם מכספו. לכפות עליו תקנות ולהגיד שלאנשים מסוימים, גם אם הוא חושש שיהיה להם קושי לעמוד בהחזרים - - - 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ממה שאתה אומר, אנחנו נצטרך לחשוב על פתרון יצירתי מכיוון שלא מכם תבוא הישועה.

<אמיר פז:>
לעניין העמלות, התקרה של ה-3,000, זה מה שהוועדה הצביעה. כידוע זו לא הייתה הצעה של השרים, היה והשרים יקבלו את זה מה טוב, היה ולא ויעמדו על דעתם, נצטרך ליידע אותם.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ירצו- ירצו, לא ירצו – לא ירצו. אנחנו מאשרים את הצעת היועצת המשפטית בעניין התחולה. אני מודה לכל הנוכחים, שיהיה חג שמח וניפגש במושב הבא. תודה רבה הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>