PAGE  
2
ועדת הכנסת
18/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 83>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשע"ד (18 במרץ 2014), שעה 09:30
<סדר היום:>
<1. פניית יושב-ראש הכנסת בדבר דחיית פתיחת ישיבת הכנסת>
<2. עבודת ועדות הכנסת בפגרת הפסח>
<3. מינוי ממלא מקום ליושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ בפגרת הפסח>
<4. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לאתרי הנצחה), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית וקבוצת חברי כנסת (פ/1352/19)>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
צחי הנגבי – היו"ר
אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב
שמעון אוחיון
<מוזמנים:> 
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר

	נטע דרורי
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

	אילת ששון
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

	זכריה רייך
	–
	לוביסט, חב' "פרילוג,, מייצג את העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב

	רבקה קנריק
	–
	דוברת הוועדה


<ייעוץ משפטי:>
ארבל אסטרחן
<מנהלת הוועדה:>
אתי בן יוסף
<רישום פרלמנטרי:>
טלי רם
<1. פניית יושב-ראש הכנסת בדבר דחיית פתיחת ישיבת הכנסת>
<היו"ר צחי הנגבי:>
בוקר טוב. רבותי, הרבה על לוח הזמנים שלנו לא נשאר. יש לנו פנייה של יושב-ראש הכנסת לדחות את הישיבה עד לשעה 14:00. מי בעד? 
הצבעה

בעד – פה אחד
פניית יושב-ראש הכנסת בדבר דחיית פתיחת ישיבת הכנסת היום לשעה 14:00 נתקבלה.

<היו"ר צחי הנגבי:>
תודה. אושר. 

<יפעת קריב:>
האם יש שעת סיום או סיום כשיסתיים?

<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
כשיסתיים סדר-היום. 

<יפעת קריב:>
ממשיכים ברצף? 

<היו"ר צחי הנגבי:>
זאת הכוונה, אלא אם כן נזכה והאופוזיציה שוב תחרים את המליאה.

<משה זלמן פייגלין:>
בינתיים אנחנו זוכים. 

<2. עבודת ועדות הכנסת בפגרת הפסח>
<היו"ר צחי הנגבי:>
עבודת ועדות הכנסת בפגרת הפסח. ארבל, תציגי מה היה בעבר.
<ארבל אסטרחן:>
מדי שנה ועדת הכנסת מתירה לוועדות לשבת בפגרה, אחרת, ללא אישור כזה הן יכולות לשבת רק באישור יושב-ראש הכנסת. 

בפגרת הפסח לפני שנתיים קבעו עד שש ישיבות לכל ועדה, לא כולל כנסת, חוץ וביטחון, וכספים. השאלה היא האם רוצים להגביל בכלל והאם רוצים להגביל במספר.

עוד דבר שנקבע בעבר זה שיושבי-ראש הוועדות צריכים להודיע לחברים X ימים מראש משום שבפגרה אנשים לא בהכרח זמינים בכל עת. 
בפגרת הקיץ האחרונה נקבע ארבעה ימים מראש. זה עשה ממש קושי ליושבי-ראש הוועדות, כל הזמן היו מתקשרים אלי איך אפשר לקצר את העניין הזה של ארבעה ימים. כלומר, האם רוצים לקבוע חובת הודעה מראש אולי של שלושה ימים או לא לקבוע בכלל? 

<יפעת קריב:>
לקבוע חייבים. למשל 24 או 48 שעות, או כמה ימים שנחליט. אי-אפשר לקבוע ישיבה נגיד להיום ב-15:00. 

<ארבל אסטרחן:>
בפגרה. נכון, אי-אפשר. 

<יפעת קריב:>
או למחר. לפחות 48 שעות לפני.

<ארבל אסטרחן:>
אז אפשר לדרוש יומיים או שלושה. כמה ישיבות לתת לוועדות, והאם יש ישיבות שיוחרגו מזה ויוכלו לשבת ללא הגבלה. בפעם שעברה זה היה כנסת, חוץ וביטחון, וכספים, שיכלו לשבת בלי הגבלה.

<היו"ר צחי הנגבי:>

מה אתם חושבים? כמה ימים מראש?

<משה זלמן פייגלין:>
יש איזשהו הבדל בין פגרה לבין חופש. הפגרה, כפי שאני מבין אותה, נועדה לאפשר לחברי הכנסת לעבוד.

<יפעת קריב:>
בדיוק, גם מחוץ לכנסת. 

<משה זלמן פייגלין:>
אז בפגרה מדובר בהודעה סבירה וזהו, אבל גם צריך להגדיר בתוך הפגרה את הימים.
<ארבל אסטרחן:>
יש רק את חול המועד שהכנסת סגורה.

<אתי בן יוסף:>
יש חופשה מרוכזת בחול המועד.

<משה זלמן פייגלין:>
ימי חול המועד. נדמה לי שיש הגדרה בחוק לימים הללו, נכון?

<ארבל אסטרחן:>
יש חול המועד. ביום העצמאות לא יעשו ישיבות. 

<משה זלמן פייגלין:>
אם העניין הזה ברור, אז בסדר.

<יפעת קריב:>
אני חושבת שבכלל המילה "פגרה" היא מילה לא נכונה, לפחות מהניסיון שלי כרגע כחברת כנסת אני אומרת, הזמן שאנחנו עובדים בו הכי קשה – גם כלפי הציבור זה נראה לא טוב הפגרה הזאת וגם באמת אלה ימים שנועדו לעבודה, ויש עניין לעבוד. אני חושבת שצריך לבקש מוועדת הכנסת לחשוב להתכנס לשם אחר. 
יש תקופת עבודה בתוך המליאה ויש תקופת עבודה מחוץ למליאה, אבל אף אחד לא נמצא ב"בטן-גב", למיטב הבנתי. זה דבר אחד שאני מבקשת.

שנית, אני חושבת שצריך כן לאפשר לוועדות לעבוד ולהתכנס.

<<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
>
כשאומרים פגרה, מתכונת העבודה שונה, זה לא אומר שיוצאים לחופש. מתכונת העבודה שונה. יש פגרת בתי-משפט, שבתי-המשפט לא יושבים לדון אבל הם עובדים. כך גם נכון הדבר לגבי הכנסת, יש שוני במתכונת של העבודה אבל אין זה אומר בשום פנים ואופן שיוצאים לחופש, וזה מוגדר.
<יפעת קריב:>
בדיוק. זה חייב להיות גם כלפי חוץ, שזה יהיה ברור כי הציבור בטוח שאנחנו כולנו "בטן-גב" בתאילנד.

<היו"ר צחי הנגבי:>
הציבור בטוח שאנחנו לא עובדים גם כשאנחנו לא בפגרה. 

<יפעת קריב:>
אבל בלי קשר, אני אומרת לכנסת, בואו נשנה את הנוסח הזה – תקופת עבודה במליאה ותקופת עבודה מחוץ למליאה. צריך למצוא את הטרמינולוגיה הנכונה.

<היו"ר צחי הנגבי:>
יש לשונאי ליושב-ראש הכנסת?

<שמעון אוחיון:>
הבעיה היא לא לשונית – ויושב פה נאזם שהוא מומחה ללשון גם בקטע הזה, מתוך שיחות אתו – הבעיה היא באמת עקרונית האם אנחנו מוכנים לקבל או רוצים להטמיע את הטרמינולוגיה הזאת, יש תקופה שהיא תקופת מליאה ויש תקופה שהיא רק ועדות וסיורים.
<יפעת קריב:>
זה לא לעכשיו.

<היו"ר צחי הנגבי:>
בצריך עיון. 

<ארבל אסטרחן:>
זה מחייב תיקון חוק. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
תיקנו פעם חוקים. 

<יפעת קריב:>
48 שעות לדעתי זה המינימום. צריך להחליט אם יותר מזה. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
בואו נקבע שלושה ימים.

<יפעת קריב:>
72 שעות? 

<ארבל אסטרחן:>
אפשר להגיד שלושה ימים, ויום ההודעה נכלל. 
<<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
>
כולל. 

<ארבל אסטרחן:>
נגיד שיום ההודעה נכלל ויום הישיבה נכלל. תמיד זה מתעורר. צריך להחליט מה רוצים, אבל להגיד מה קורה עם הימים האלה.

<היו"ר צחי הנגבי:>
בסדר גמור. בעבר היה ארבעה ימים. אנחנו נוריד את זה לשלושה ימים.

<ארבל אסטרחן:>
אז נגיד שלושה, ונכלל בימים האלה יום ההודעה ויום הישיבה. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
יום הדיון.

<ארבל אסטרחן:>
יכול להיות שיודיעו ביום ראשון על ישיבה ביום שלישי, וזה ייחשב שלושה.

<יפעת קריב:>
מרגע שהודעת, 72 שעות. 

<ארבל אסטרחן:>
לא שעות. ימים, אבל אם מודיעים ביום ראשון, נספר יום ראשון, נספר יום שני ונספר יום שלישי שבו הישיבה.

<יפעת קריב:>
אם מודיעים ביום ראשון ב-20:00 בערב?

<ארבל אסטרחן:>
ליום שלישי ב-08:00 בבוקר, זה אפשרי. אפשר גם להגיד שיום ההודעה לא נספר. מה שתרצו, רק זה חייב להיות ברור כי זה תמיד נשאל. 
<היו"ר צחי הנגבי:>
בסדר גמור.

<יפעת קריב:>
למה לא 72 שעות?

<היו"ר צחי הנגבי:>
כי לא מדובר בשעות. אנחנו מדברים בימים. 

<שמעון אוחיון:>
למה לא להשאיר את זה ארבעה ימים? 

<יפעת קריב:>
התלוננו בעבר שארבעה ימים זה יותר מדי. 

<שמעון אוחיון:>
מה זה יותר מדי, אני לא מבין.
<ארבל אסטרחן:>
פתאום צץ איזשהו עניין. הרי יכולים לבקש ישיבות בפגרה גם לפי המספר שאנחנו מאשרים פה וגם הממשלה יכולה לבקש או יושב-ראש ועדה יכול לבקש.
<שמעון אוחיון:>
אז הם צריכים להתחשב גם בחלק מחברי הכנסת שבקואליציה. אני למשל חבר בארבע ועדות ובשתי ועדות משנה. גם שישה ימים לא יספיקו לי להתארגן כדי לתאם. למה לא ארבעה ימים?
<היו"ר צחי הנגבי:>
המסורת היא שאין הרבה דיונים של ועדות.

<אתי בן יוסף:>
זה גם פגרה קצרה.

<היו"ר צחי הנגבי:>
זה לא שזה המצב, שעכשיו מתחילים לרוץ מוועדה לוועדה כמו בימים הרגילים. 
<יפעת קריב:>
שלושה ימים. 

<שמעון אוחיון:>
אתה מתחייב לצאת לסיור עם הוועדה לביקורת המדינה. במקביל, בוועדת החינוך יש סיור. במקביל, בוועדה לעובדים זרים יש סיור, אבל כך אני יכול לפחות להגיד להם: רבותי, תזיזו. זו הנקודה.
<היו"ר צחי הנגבי:>
אנחנו נעבור להצבעה, אבל לפני כן אני אעדכן את אורי על מה מצביעים. 

<ארבל אסטרחן:>
גם על הגבלת מספר הישיבות.

<היו"ר צחי הנגבי:>
תכף, נדון נושא-נושא. אורי, אני רוצה שתשתתף בהצבעה, אני אגיד לך את הרקע להצבעה. אנחנו צריכים לקבוע את מספר הימים המינימליים להודעה מראש לחברי הכנסת על ישיבת ועדה בפגרה. ההתלבטות היא בין שלושה ימים לארבעה ימים. 

במושב הקודם בפגרה היה ארבעה ימים, יש רצון לקצר לשלושה ימים. חבר הכנסת אוחיון דבק בארבעה ימים. מה עמדתך?

<אורי מקלב:>
שלושה ימי עבודה? מה זה שלושה ימים ומה זה ארבעה ימים? ימי עבודה או שישי-שבת נחשב? 

<ארבל אסטרחן:>
כן. אם מודיעים בשישי בבוקר, אפשר לקבוע ישיבה לראשון בבוקר, אם זה שלושה ימים כשסופרים את יום ההודעה ואת יום הישיבה.

<אורי מקלב:>
קצר מדי. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
אתה בעד ארבעה ימים?

<אורי מקלב:>
כן. מינימום.

<ארבל אסטרחן:>
אז ארבעה ימים שבהם נספרים יום ההודעה ויום הישיבה.

<אורי מקלב:>
למה רוצים? מה עומד מאחורי שלושה ימים? למה לצמצם?

<היו"ר צחי הנגבי:>
יש פה איזה מזימה לפגוע באופוזיציה...

<אורי מקלב:>
בסדר, אז אני בעד...

<יפעת קריב:>
הכנסת אמורה לפעול בזמן - - -

<היו"ר צחי הנגבי:>
בסדר. שניים מתוך חמישה פה רוצים ארבעה ימים, לא נכפה ברוב.
<ארבל אסטרחן:>
אפשר היה אגב לקבוע מנגנון של קיצור באישור מישהו. זה גם לא היה בעבר. נגיד שיושב-ראש רשאי לאשר, אבל אז יהיו עליו - - -
<היו"ר צחי הנגבי:>
בין שלושה לארבעה.

<שמעון אוחיון:>
אם היושב-ראש מתאם עם חברי הוועדה טלפונית, אז מה המניע?

<אורי מקלב:>
הוא לא מתאם, זה לא בשביל לתאם. חבר הכנסת אוחיון, זה לא בשביל לתאם.

<היו"ר צחי הנגבי:>
רבותי, היה ארבעה ימים, נשאר ארבעה ימים. לא נורא. 

<ארבל אסטרחן:>
ארבעה ימים, כולל יום ההודעה ויום הישיבה.

<אורי מקלב:>
בשיקול דעת במקרים מיוחדים – זה אני הייתי נותן ליושב-ראש. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
נשאיר את זה כך. 

<אתי בן יוסף:>
מה מספר הישיבות?

<ארבל אסטרחן:>
מספר הישיבות ומה הוועדות שיוחרגו מהמספר הזה.

<היו"ר צחי הנגבי:>
הוועדות שיוחרגו זה קבוע תמיד – חוץ וביטחון, כספים, כנסת. יש עוד מישהו?

<אתי בן יוסף:>
פעם ביקשו ביקורת.

<היו"ר צחי הנגבי:>
לא ביקשו עכשיו, אז שלוש. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
אלה שלוש הוועדות, הן לא ייכנסו לרף הזה של ארבעה ימים. אם צריך משהו דחוף, יוכלו - - -

<ארבל אסטרחן:>
וועדות המשנה שלהן. 

<אורי מקלב:>
אדוני היושב-ראש, אתה בעל ניסיון רב מאתנו ובעל ותק יותר גדול משלנו, אבל הכינוסים של הוועדות בפגרת הפסח הם מועטים יותר.

<ארבל אסטרחן:>
נכון.

<היו"ר צחי הנגבי:>
כן. כמעט לא יהיו ישיבות, להערכתי. אם תהיה מלחמה או משהו כזה, חוץ וביטחון יכולה להתכנס מהיום למחר.
<יפעת קריב:>
חוץ וביטחון יכולה להשלים כל מה שהיא הפסידה.

<אורי מקלב:>
מתי היושב-ראש הקבוע יתמנה? 
<היו"ר צחי הנגבי:>
ב-29 במאי, אם התקנון יאושר. 

<ארבל אסטרחן:>
מה המספר ליתר הוועדות? 

<היו"ר צחי הנגבי:>
מה היה במושב הקודם?

<ארבל אסטרחן:>
היה שש, אבל לדעתי זה הרבה מאוד לפגרה כזאת קצרה. 

<יפעת קריב:>
אז תשאירי את זה אם זה הרבה.

<היו"ר צחי הנגבי:>
שש ישיבות לכל ועדה?

<ארבל אסטרחן:>
לכל ועדה, כולל סיורים וכולל ועדות משנה.

<היו"ר צחי הנגבי:>
היו בקשות מיושבי-ראש לקצר או להאריך?

<<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
>
הפגרה הזאת היא חצי מהזמן של פגרת הקיץ. 

<ארבל אסטרחן:>
נכלל בזה סיורים וועדות משנה, אני מדגישה. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
אוקיי. אז לא נפחית. שש ישיבות. 

<ארבל אסטרחן:>
זה יחול גם על הוועדות המיוחדות. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
אושר.

<3. מינוי ממלא מקום ליושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ בפגרת הפסח>
<היו"ר צחי הנגבי:>
נאזם, בבקשה, לגבי ממלא-מקום ליושב-ראש הכנסת. 
<<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
>
הפנייה של יושב-ראש הכנסת, כמתחייב מסעיף 20א(א) לחוק-היסוד, כשיושב-ראש הכנסת יוצא את גבולות הארץ, הוא צריך למנות לו ממלא-מקום. 
<היו"ר צחי הנגבי:>
כל יום הוא יוצא את גבולות המדינה. הוא גר בגוש עציון.

<<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
>
זה במחלוקת פוליטית, עניין הריבונות. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
גבולות המדינה זה עניין משפטי. 

<משה זלמן פייגלין:>
גבולות הארץ. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
נשנה את החוק לגבולות ארץ ישראל. 

<<סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:>
>
ואז לאורך כל השנה תצטרך לקבוע ממלא-מקום. הוא יוצא מהארץ מ-23 במרס 2014 ושב ארצה ביום שני, 31 במרס 2014. 

ממלא-מקום היושב-ראש המוצע הוא סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת חמד עמאר. אני מבקש את אישורכם. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
מי בעד? 

הצבעה

בעד – פה אחד
בקשת יושב-ראש הכנסת למנות את חבר הכנסת חמד עמאר כממלא-מקומו בעת היעדרו מן הארץ     נתקבלה.
<היו"ר צחי הנגבי:>
תודה. אושר. 
<4. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לאתרי הנצחה), התשע"ג-2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית וקבוצת חברי כנסת (פ/1352/19)>
<היו"ר צחי הנגבי:>
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לאתרי הנצחה). זוהי הצעת חוק של חבר הכנסת מאיר שטרית וקבוצת חברי כנסת. במליאה הייתה הצעה להעביר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. המלצת הלשכה המשפטית היא להעביר את ההצעה לוועדת הכספים. האם מישהו דיבר עם מציע ההצעה, מה עמדתו?
<יפעת קריב:>
ועדת הפנים לא נכנסת לכאן?

<היו"ר צחי הנגבי:>
הוא רוצה לוועדת הפנים. 

<יפעת קריב:>
מה עם ועדת הפנים? פטור מארנונה צריך לשבת שם.
<היו"ר צחי הנגבי:>
נשמע מארבל למה ועדת הכספים.

<ארבל אסטרחן:>
החוק הזה הוא חוק שנדון בוועדת הכספים. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
אם הוא נידון בוועדת כספים, כדאי להמשיך בוועדת כספים.

<שמעון אוחיון:>
ארנונה נדונה בעיקר רק בכספים? לא בפנים? 

<אורי מקלב:>
תלוי מה. מסים עצמם, ארנונה – הכול נדון בוועדת כספים. עצם העיקרון בנושא של ארנונה – סיווגים, אם רוצים לעשות שינויים – זה בוועדת הפנים, אבל כל המסים, הכול נדון בוועדת כספים. 

<ארבל אסטרחן:>
מסים ופטורים ממסים זה בוועדת הכספים. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
אני מציע שנאמץ את המלצת הלשכה המשפטית. 

<אורי מקלב:>
יש להם את המיומנות הכי גדולה, והאמת שזה מתאים לשם. 

<יפעת קריב:>
השאלה אם כל דיוני פטור מארנונה יושבים בוועדת כספים כי יש מלא סוגים של פטור מארנונה – למעוטי יכולת, למשפחות חד-הוריות.
<אורי מקלב:>
הכול. מה שלי זכור, זה תמיד בוועדת כספים. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
לא הייתי אף פעם בוועדת כספים, אני לא יודע. 

<אורי מקלב:>
תמיד בוועדת כספים. לארבל יש יותר ניסיון.

<ארבל אסטרחן:>
אני בדקתי אצלנו מה הוועדה המומלצת וזה ועדת כספים. לא בדקתי האם יש פטורים שנדונו בוועדת הפנים. 

<יפעת קריב:>
פטור מארנונה על אתרי הנצחה הכי מתאים למירי רגב. 

<אורי מקלב:>
זה לא הולך לפי היושב-ראש. 

<שמעון אוחיון:>
כל הפטורים עד עכשיו נדונו בוועדת הכספים, כל הפטורים מארנונה – מוסדות חינוך וכו'. 

<ארבל אסטרחן:>
זה גם מה שידוע לי. 

<היו"ר צחי הנגבי:>
בואו נקדם את זה, שלא ייעצר סתם. אנחנו נעביר לוועדת הכספים. ממילא, אני מתאר לעצמי שתהליכי החקיקה לא דווקא יקודמו בפגרה, אבל אם יושבת-ראש הוועדה תדבר אתנו, נראה. 

אני מציע להעביר את זה לוועדת הכספים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לאתרי הנצחה), התשע"ג–2013, לדיון בוועדת הכספים נתקבלה.

<היו"ר צחי הנגבי:>
תודה. 

הישיבה הסתיימה, תודה רבה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 09:55.>