PAGE  
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
19/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 259>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ז באדר ב התשע"ד (19 במרץ 2014), שעה 9:00
<סדר היום:>
<1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הסכנה הבריאותית והסביבתית הנשקפת מהרחבת בתי הזיקוק והנפט בחיפה של חה"כ תמר זנדברג>
<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הסכנה הבריאותית והסביבתית הנשקפת מהרחבת בתי הזיקוק והנפט בחיפה של חה"כ דב חנין>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
מירי רגב – היו"ר

תמר זנדברג

דב חנין

ישראל חסון

מיקי רוזנטל
<מוזמנים:> 
	נורית שטורך
	–
	סגנית מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

	רחל דוד
	–
	מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה

	ד"ר לילה יעקב
	–
	מהנדסת מחוז, משרד הבריאות

	יוסף משלב
	–
	ממונה מחוז חיפה, משרד הפנים

	אסף כסלר
	–
	לשכת התכנון חיפה, משרד הפנים

	שמואל גלברט
	–
	מ"מ יו"ר איגוד ערים חיפה וסגן ראש העיר, עיריית חיפה

	ד"ר עינת קליש-רותם
	–
	חברת מועצת העיר, עיריית חיפה

	דגנית קורן
	–
	ועדה מקומית משותפת לתכנון ופיקוח, עיריית חיפה

	שלומי בסון
	–
	קבוצת בז"ן (בתי זיקוק לנפט)

	אלעד הוכמן
	–
	רכז קשרי ממשל, מגמה ירוקה

	מיכל שוקרון
	–
	דוברת, מגמה ירוקה

	אלי בריף
	–
	רכז דרום וירושלים, מגמה ירוקה

	עו"ד דנה טבצ'ניק
	–
	ראש תחום כלכלה וסביבה, אדם טבע ודין

	עופר דרסלר
	–
	מנכ"ל איגוד ערים חיפה, איגודי ערים לאיכות הסביבה

	מיכאל רטנר
	–
	נציג תנועת חיים בחיפה

	נחשון צוק
	–
	נציג תנועת חיים בחיפה

	ניתן מתן
	–
	המשמר החברתי

	חנה קופרמן
	–
	הפורום הישראלי לשמירה על החופים

	אלה נווה
	–
	אפידמיולוגית סביבתית, חיפה

	יובל יפת
	–
	לוביסט, אדם טבע ודין


<ייעוץ משפטי: >
תומר רוזנר
רוני טיסר
<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
ס.ל., חבר המתרגמים
<הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הסכנה הבריאותית והסביבתית הנשקפת מהרחבת בתי הזיקוק והנפט בחיפה של חה"כ תמר זנדברג>
<הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הסכנה הבריאותית והסביבתית הנשקפת מהרחבת בתי הזיקוק והנפט בחיפה של חה"כ דב חנין>
<היו"ר מירי רגב:>
בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לחברי הכנסת. למרות שיוזם הדיון הראשון הוא דב חנין אנחנו מתחילים את הדיון בלעדיו. הדיון הוא דיון מהיר וחשבתי לנכון לקיים אותו עוד לפני סוף המושב בגלל חשיבות הנושא הזה, משום שאנחנו עוסקים גם בסוגיית חיפה עם מפעל האמוניה שם, עשינו כבר מספר דיונים של הוועדה, כולל סיור הוועדה במפעל האמוניה ואנחנו נתעסק בזה בנפרד. אני אגיד על זה כמה דברים, אבל חשבתי שנכון להעלות את הנושא הזה לדיון עוד לפני סיום המושב. הדיון הזה הוא דיון מהיר, של מספר חברי כנסת והם, לטובת הפרוטוקול, דב חנין ותמר זנדברג. הדיון הוא בסכנה הבריאותית הסביבתית שנשקפת מהרחבת בתי הזיקוק והנפט בחיפה. זה לאור החלטת ועדת המשנה של ועדת התכנון והבנייה שאישרה את הרחבת בתי הזקוק והנפט, ללא אישור וללא פרוטוקול. 

<קריאה:>
זה לא נכון כל כך. 

<היו"ר מירי רגב:>
אני מקריאה מהדיון המהיר, אני מכבדת את חברי הכנסת. הם יפתחו את הדיון, הם יעלו את הטענות שלהם ואני מבטיחה לכם שלפני שאני אסכם את הדיון אני אתן לכל חברי הממשלה והמשרדים להביע את עמדותיהם. אני מבקשת שדב חנין יפתח את הנושא, יעלה את הבעיה ואת הפתרון שהוא חושב שנכון שהוועדה תוביל בנושא הזה.

<דב חנין:>
תודה רבה לך, גברתי יושבת הראש. עמיתיי חברי הכנסת, אורחים. אנחנו עוסקים בתכנית שמציעה להרחיב את מתחם בתי הזיקוק פי שלושה. במסגרת התכנית הזאת יש כמה אלמנטים. אלמנט אחד הוא לגליזציה של 250,000 מטרים מרובעים של מבנים קיימים שנבנו לאורך השנים ללא היתר כחוק. הדבר השני, יש אישור להקמת מבנים נוספים בשטח של 670,000 מטרים מרובעים, ללא פירוט איזה מתקנים יוקמו. הנושא הזה עורר הרבה מאוד ביקורת והרבה התנגדות ציבורית, הוגשו כ-2,200 התנגדויות מקרב האזרחים ותושבי חיפה, חלק גדול מההתנגדויות האלה הן התנגדויות מקצועיות. לכל המהלך הזה של הרחבת בתי הזיקוק צריך להוסיף גם את תמ"א 37/2 שעוסקת בין היתר בהנחת צינור של קונדנסייט, שזה חומרי הנוזל המזוהמים של תוצרי גז טבעי לאזור של בז"ן וכשמנתחים את המהלך הזה מבינים שהוא מתקשר לפוטנציאל של פיתוח תעשיות פטרוכימיות נוספות סביב האזור של בז"ן.
צריך לזכור שבז"ן הוא מפעל עם היסטוריה מזהמת במיוחד. יש לו אחריות גדולה לזיהום אוויר, קרקע, נחל הקישון, מי תהום. מנכ"ל בז"ן זומן, גם בשנת 2009, גם בשנת 2012-13 לשימוע עקב חריגות של עשרות אחוזים מהתקן, פליטוךת של חומרים מסוכנים. בידיי יש כאן מסמך שנשלח בדצמבר 2011 לפנחס בוכריס, מנכ"ל בז"ן, מהמשרד להגנת הסביבה, מסמך שהוא התראה על גרימת זיהום אוויר חזק ובלתי סביר לפי חוק אוויר נקי. אני לא אפרט אותו, הוא מסמך מאוד קשה, אבל זה לא רק זיהום אוויר, זה גם זיהום של בארות של מי שתייה, זיהום שגורם לכך שעיריית חיפה צריכה לקנות ממקורות 5.5 מיליון מטרים מעוקבים מים בכל שנה. בדוח האחרון של איגוד הערים חיפה בשנת 2012 נכתב שחלה עלייה של 20% בפליטות של SO2 מבז"ן. זה מזהם שנמצא קשור בעבר בסרטן ריאה במחקרים שונים. 

התמונה הזו, גברתי יושבת הראש, מתקשרת לתמונת התחלואה הקשה שיש לנו במרחב חיפה. התחלואה במרחב חיפה בסרטן, מחלות לב, מחלות כלי דם, גבוהה מהממוצע הארצי ב-23%, לפי הנתונים הרשמיים של המכון הלאומי לרישום הסרטן. הסיבה לכך איננה שאנשים שחולים בסרטן פשוט אומרים 'אוקיי, חליתי, אז אני כבר אעבור לגור בחיפה', כיוון הסיבתיות הוא הפוך. קודם אנשים גרים בחיפה ואז למרבית הצער הם נוטים יותר לחלות בסרטן. 

<היו"ר מירי רגב:>
אתה אומר שהם לא עוברים לגור שם כדי למות. 

<דב חנין:>
בדיוק. 

<תמר זנדברג:>
אפשר לפתח את הרעיון הזה אולי, כמו מיאמי של - - -

<דב חנין:>
כן, הלוואי מיאמי. אני מיד אגיע למיאמי. 

<תמר זנדברג:>
תיירות חולי, תחלואה. 

<דב חנין:>
לדברים האלה אני רוצה להוסיף, גברתי יושבת הראש, את השריפה שהתרחשה לפני כמה שבועות במפעל גדיב בחיפה. זו שריפה שהתרחשה במתחם של בתי הזיקוק. היא התרחשה בתנור שמשמש לקסילן, שזה חומר בנזני. הבעירה נמשכה במקום במשך שעות בשל חור שנפער בתנור, עד שהיא כובתה לחלוטין. צוותי הכבאות פעלו שבע שעות כדי לצנן את ארובת המפעל ולמנוע את קריסתה. מסתבר שבכל הסיפור הזה לקח שעות עד שהמומחים לרעלים וחומרים מסוכנים בכלל הגיעו לסביבה, למקום, לא ניתנו התראות מספיקות לתושבי האזור על הסכנה הגדולה שהייתה שם. למרבית המזל לא נגרמו פגיעות בנפש במקרה הזה, אבל המצב היה מצב מסוכן ביותר, שרק מראה שבתי הזיקוק זה מקום מסוכן, בעייתי וקשה. 

לכל הדברים האלה צריך לחבר את העובדה שאנחנו מדברים על מפעלים בהיקפים גדולים, עם זיהומים גדולים, עם חומרים מסוכנים, שממוקמים באזור מאוד צפוף אוכלוסין. גברתי יושבת הראש בוודאי זוכרת שמדינת ישראל לא לפני שנים רבות חוותה מלחמה שבה נורו טילים למפרץ חיפה. כולנו מדברים על האיום הגרעיני האירני, שהוא בוודאי דבר מסוכן, אבל אם טיל נוחת באזור של חומרים מסוכנים ושל מפעלים מסוכנים, שהוא גם אזור צפוף אוכלוסייה, אז אולי אפילו לא צריך תמיד פצצת אטום כדי לייצר נזקים איומים.

התמונה מתחברת לאיזה שהוא מהלך כולל של - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
דב, אני רוצה עוד לשמוע גורמים נוספים. תעבור בבקשה להמלצה שלך. 

<דב חנין:>
אני מסיים בדקה וחצי, שתכלול גם את ההמלצה. כשאנחנו מחברים את זה לתכניות של הנמל החדש בחיפה, שאנחנו גם, אני מקווה, נעסוק בהם בוועדה הזו, אנחנו רואים שבעצם כל מטרופולין חיפה הולך והופך לאיזה שהוא אזור של תעשיות כבדות, של תשתיות, כל החשיבות האורבנית, החשיבה הסביבתית, את יודעת מה, גברתי יושבת הראש, אפילו החשיבה של תיאודור הרצל בספרו אלט נוילנד, שמדבר על הרצועה שבין חיפה לעכו כדבר יפה, כריביירה הפוטנציאלית של ישראל. זה מה שהוא כותב. כל החזון הזה, אנחנו הולכים ומתרחקים ממנו.

נמצאים פה גם נציגי תושבים שאני מקווה שנשמע אותם. אני חושב, גברתי, שחוץ מהתנגדות ברורה והבעת עמדה של הוועדה שהיא צריכה להיות מודאגת מול כל המהלך הזה, אני הייתי מציע לך, גברתי היושבת ראש, לשקול להקים בכל הסוגיות של מפרץ חיפה איזה שהיא ועדת משנה של הוועדה שתעסוק בסוגיות האלה באופן שוטף, החל מבתי הזיקוק, עבור לחומרים המסוכנים והמפעלים המסוכנים וכלה בנמל חיפה. כדאי להגיע למקום, כדאי לראות את הדברים בשטח, בסדרה של ביקורים וכדאי להוציא, כתוצאה מהתהליך הזה, המלצות מאוד ברורות וחד משמעיות שיגנו על התושבים, יגנו על הבריאות, יגנו על הסביבה ויהפכו את מפרץ חיפה למקום ראוי למגורי אדם. 
<היו"ר מירי רגב:>
תודה רבה. 

תמר זנדברג, בבקשה. לאחר מכן נעבור לגורמים שנרשמו. לפני הממשלה אני מבקשת שבז"ן יענו על השאלות. אחרי תמר ד"ר עינת רותם. 

<תמר זנדברג:>
תודה, גברתי היושבת ראש, ותודה על ההירתמות לדיון החשוב הזה בשבוע האחרון ובאמת בלחץ הזמן. אני רוצה להתחיל מהחלק השני של דבריו של חברי דב חנין. ביום שישי שעבר השתוללה שריפה במשך 12 שעות במפעל במפרץ חיפה. הדיווחים על כך, המעטים מאוד, שזרמו, הראו תמונות מבהילות ומציאות מבהילה של ארובה שכמעט התמוטטה על הרבה מאוד רעלנים שפוזרו בכל האזור. לא צריך להכביר מילים על הסכנה, גם לבריאות הציבור, גם לסביבה וגם סכנה פיזית מפיצוץ שיכול לקרות במטרופולין שגרים בו מאות אלפי אנשים שכולל כמובן את מטרופולין חיפה והסביבה שלו, אזור הקריות. 
<היו"ר מירי רגב:>
יש פה מישהו מעיריית חיפה? 
<דב חנין:>
יש חברי מועצה. 

<היו"ר מירי רגב:>
טוב שהגעתם. מי אתם? 

<דגנית קורן:>
אני עורכת דין דגנית קורן מעיריית חיפה. 

<ישראל חסון:>
מי מטבעון? זה משפיע על טבעון יותר מאשר על חיפה. 

<היו"ר מירי רגב:>
מצטערת, אני רציתי את חיפה פה. 

<דב חנין:>
הוא צודק, בגלל כיווני הרוחות. 

<תמר זנדברג:>
השריפה הזו שהייתה לכל הדעות וכל מי שיושב כאן, אנחנו שותפות ושותפים לסכנה הפוטנציאלית המאוד מאוד חמורה וחריפה שעלתה ממנה, אבל יש דבר אחד יותר חמור ממנה, וזה השקט הציבורי והתקשורתי שבו השריפה הזו עברה. זה ממש באמת, הייתי אומרת, מתמיה עד מסוכן שאף כלי תקשורת לא עסק בכך בהרחבה. כתוצאה מזה, גם זכות הציבור לדעת נמנעה וגם הסכנה הציבורית נמנעה, אז אף משרד ממשלתי לא עסק בזה, לא הקים צוות בדיקה, עסק בחקירת הנושא, לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב וכל הנושא כאילו חמק מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי. 

אני רוצה לציין כאן לפרוטוקול מידע שהגיע לידיי, שהיו כלי תקשורת שהתעניינו בנושא וניסו לעסוק בו ולחץ של אינטרסים, שאולי תיכף נשמע אותם, הביא לכך שהסיפור הושתק, הוצנע ואפילו במקרה מסוים ירד משידור ברגע האחרון בגלל לחץ. כלומר העלמת העין התקשורתית היא לא מקרה והיא לא בגלל שהתקשורת לא התעניינה בגורלו של המטרופולין השלישי בגודלו בישראל, היא בגלל לחץ מכוון ואקטיבי של בעלי אינטרסים.

חברי, חבר הכנסת דב חנין ואני, יזמנו את הדיון הזה לפני השריפה. יזמנו אותו על רקע הפוטנציאל שדב חנין תיאר אותו, להרחיב את בתי הזיקוק בחיפה, תכנית מאוד גדולה, מאוד גרנדיוזית, להרחיב את שטח המבנים והמפעלים פי שלושה. התכנית הזאת, דווקא לאור השריפה הזו שהייתה, שהיא כביכול לא קשורה, לא בגלל התכנית, אבל היא שמה בקונטקסט את פוטנציאל הנזק העצום שעומד להיות. אם זה הנזק שיכול להיגרם בהיקף כזה, תארו לעצמכם מה יכול לקרות בהרחבה פי שלושה. 

כפי שציין דב חנין, לבתי הזיקוק יש היסטוריה מאוד מאוד מפוקפקת. יש בפנינו, ונוכל להגיש לוועדה, דב חנין ציטט חלק מהדברים, שימועים משנת 2013, 2012, 2010, 2011, 2009 והולך אחורה וחוזר חלילה ואני שואלת, ואני חושבת שזו גם צריכה להיות ההמלצה שלנו כאן מהדיון, האם עלינו לאשר או להמליץ או לאפשר הרחבה נוספת של בתי הזיקוק לפני שהליקויים שהצביעו עליהם בכל הדוחות והשימועים בשנים הקודמות תוקנו? האם לפני שבתי הזיקוק עומדים בתקנות של חוק אוויר נקי, ששוב אני אציין את חברי דב חנין, שחוקק את החוק הזה, האם לפני שדוח פליטות מזהמים קודמים מגיעים על פתרונם, ואנחנו רואים שהמצב תוקן, האם אנחנו צריכים לאשר הרחבה נוספת? ועוד לא סתם הרחבה נוספת, אלא פי שלושה. 

לכן אני חושבת שאנחנו צריכים לדון בהרחבת התכנית הזאת, גם על רקע השריפה הקודמת שהייתה וגם שריפות קודמות. יש כאן שירותי הכבאות? אולי עיריית חיפה או מישהו יוכל - - - אני מציעה שהוועדה תבקש משירותי הכבאות דוח על כל השריפות שקרו בחמש השנים האחרונות - - -

<היו"ר מירי רגב:>
תעשה את זה ועדת המשנה. 

<תמר זנדברג:>
יכול להיות. אז אנחנו נשמח לשמוע. כמו שהשריפה הזאת עברה בשקט תקשורתי ויכול להיות שאם הדיון היה מתקיים עוד חודש או עוד ארבעה חודשים היינו שוכחים מהשריפה הזו, זאת ככל הנראה לא השריפה היחידה שהתרחשה, לא בשנה האחרונה ולא בשנים האחרונות. אני רוצה לדעת שגם ועדת המשנה, או הוועדה הזו תברר האם איזה שהוא משרד ממשלתי הוציא לציבור דוח מזהמים, מה רמת זיהום האוויר אחרי שריפה כזאת, מה רמת זיהום האוויר בשגרה שבתי הזיקוק פולטים לאוויר, מה הפוטנציאל עם ההרחבה הדרושה, ולדעתי כל הדיון הזה צריך להוביל אותנו למסקנה של בשום פנים ואופן לא לאשר הרחבה נוספת, עד שלא עוברות לפחות כמה שנים שאנחנו יודעים שחוק אוויר נקי מקוים וכל הדוחות עומדים - - -

<היו"ר מירי רגב:>
תמר, אנחנו מוכרחים להתקדם, יש לנו עוד דיון, יש לנו ב-11:00 מליאה ואני רוצה לסכם את הדיון הזה שלכם. 

<תמר זנדברג:>
אוקיי, אז זאת ההמלצה שלי לסיכום הדיון. 

<היו"ר מירי רגב:>
לא כל הגופים כאן ידברו, אני צריכה לסיים את הדיון עוד 20 דקות. לכן כל מי שמדבר עכשיו קצר, לא לחזור על דברי אחרים וזו לא אקדמיה פה, רק מה שאנשים לא אמרו שיכול להשפיע על הדיון הזה ברמת המלצות מה נכון לעשות. בבקשה, ד"ר עינת, שלוש דקות. 

<עינת קליש-רותם:>
תודה רבה. אני רוצה לעלות עוד קצת למעלה, אחרי שהייתי פעילה מאוד בהתנגדויות להרחבה של בתי הזיקוק, אני לא רוצה לדבר על זה, אני באתי לפה לבקש לדון בכל מה שהולך לקרות במפרץ חיפה. אנחנו היום מתעמקים בתכנית נמל המפרץ, למשל עורף הנמל, שלוש תכניות שהפרידו אותן, קריסה טוטאלית של כל מערכות התכנון, למעשה כל מה שהולך להיות במפרץ חיפה, בין אם זה בתי הזיקוק, קרקעות הצפון, חוות המיכלים, עורף הנמל, מתקנים ימיים, מתקנים יבשתיים, חילקו את זה לאוסף של תכניות קטנות, כולם מאבדים את הידיים ואת הרגליים, אף אחד לא יודע לאן כל העסק הזה הולך. ברור לגמרי שהחזון של הרצל הולך ומתרחק מאיתנו וכנראה שלעולם לא נוכל להגיע אליו. התושבים משלמים על זה מחירים יקרים מאוד. רק הבוקר בפייסבוק, כמות החברים שלי שאומרים שהם קמים בבוקר והם לא יכולים לנשום, זה כבר עניין של מה בכך ואני רוצה לבוא ולהגיד, הורסים את מטרופולין הצפון, לא יהיה לנו מטרופולין. העיר השלישית בגודלה הולכת להיות פיקציה אחת גדולה, פצע ענק בלב ליבה של חיפה רבתי, הפרדה מוחלטת בין חיפה לבין ערי הקריות, הרס נוף, שהוא בלתי הפיך, בלתי סביר ולא מתקבל על הדעת, והדבר המדהים, שמוסדות התכנון, שהרגולטורים, שחנ"י (חברת נמלי ישראל), שהרספ"ן (רשת הספנות והנמלים), שמינהל התכנון, כולם נותנים לדבר הזה יד, כמובן בניצוחם של כמה פוליטיקאים והדבר הזה חייב לעלות לדיון.
אני באתי לכאן לבקש ממך, בבקשה, לדיון לא זריז, בעניין. אני חושבת שזה קריטי, כי מטרופולין הצפון נגמר. 

<היו"ר מירי רגב:>
הבנתי מה את אומרת. 

אלה נווה. 

<אלה נווה:>
אז קודם כל לברך אתכם על הקזינו של חיפה. אל תקראו יותר חיפה, תקראו לנו קזינו. התרחישים קיימים, זה יכול להיות למות מזיהום אוויר, זה יכול להיות למות בפיצוץ, כולם מכירים את המספרים, כולם מכירים את הנתונים. הנושא הזה נידון כאן עשרות פעמים למעשה. הביאו את הנושא הזה לכאן על מיכל האמוניה ועל מתקנים אחרים מסוכנים והוועדה הזאת כבר החליטה בכמה הזדמנויות שונות שמפרץ חיפה הוא אזור שצריך לפרק ממנו סיכונים ולא להוסיף עליו סיכונים. אבל כיום המצב הוא כזה שמצד אחד בתי הזיקוק רוצים להתרחב, מהצד השני אנחנו יודעים על תגליות הגז, שיביאו אלינו עוד נחלים של חומרים דליקים ופציצים. אנחנו מדברים על תוספת לדוגמה של עוד - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אל תחזרי על מה שאמרו. אמרו את הדברים, אל תחזרי עליהם, חבל, פשוט לא נגיע לעיקר. אני לא אעשה דיון נוסף בפגרה על זה.

<אלה נווה:>
מה שאנחנו רוצים לומר זה קודם כל, חייבים מיידית לעצור את הנושא של הרחבת בז"ן. זו חייבת להיות החלטה שעומדים עליה על הרגליים האחוריות כדי למנוע מזה. הסיבה היא שכבר אנחנו בסיכון מוגבר ואת יודעת, הדבר הכי מטריד כאן זה גם הנושא של תסקירים מעוותים, שמציגים תמונות עדינות יותר מהמציאות שבאמת תקרה בפועל, ודבר שלא פחות מטריד זה שיטת הסלמי, הכול נעשה בקטן, כל מתקן מצטרף לו בקטן. בקטן חוות מיכלים ענקית, בקטן הרחבה, אבל כשמצרפים את הכול ביחד מקבלים מצד אחד חבית נפץ ענקית ומהצד השני פתיליות ומהצד השלישי תושבים שגרים. 

<היו"ר מירי רגב:>
תודה, הבנתי את מה שאת אומרת.

מיכל שוקרון. 

<מיכל שוקרון:>
קוראים לי מיכל שוקרון, אני תושבת חיפה, בת 30. כבר הרבה זמן אנחנו נאבקים במפרץ חיפה, גם בשביל להוציא את האמוניה, ורק ברגע שאתם נכנסתם לתמונה זה באמת משהו שקרה. גם בתי הזיקוק המתרחבים, אנחנו לא יודעים מה הולך להיות שם. אני מפחדת, אני מקבלת כל הזמן בפייסבוק ואני מקבלת כל הזמן מיילים של אנשים שאומרים לי שיש להם מחלות נשימתיות, ועכשיו בעקבות השריפה אומרים לי 'נפלטו שם חומרים רעילים, אנחנו מרגישים את זה, מרגישים חולשה, מרגישים סחרחורות'. אנחנו ציבור שלם, אנחנו הגשנו אלפי התנגדויות - - -

<ישראל חסון:>
איפה אתם גרים? 

<מיכל שוקרון:>
אני גרה בחיפה. 

<היו"ר מירי רגב:>
היא גרה בחיפה, היא פעילה של המגמה הירוקה. 

<מיכל שוקרון:>
ויש לנו אנשים שגרים בכל העיר. 

<היו"ר מירי רגב:>
אתה רוצה להתייחס, ישראל? 

<ישראל חסון:>
אני רוצה רק שכל מי שמדבר שיגיד על איזה חבל ארץ הוא מדבר בחיפה. כשאומרים חיפה, זה דבר גדול. 

<מיכל שוקרון:>
אבל זה לא רק אני, אני ועוד הרבה אנשים שכרגע ה ם לא יכלו להיות כאן, כי הם בעבודה ובכל מיני מקומות. בתי הזיקוק - - -

<ישראל חסון:>
גברתי, אני מתגורר באזור הזה - - -

<היו"ר מירי רגב:>
רגע, שנייה, היא מדברת על חיפה האם, מותר לה. 

<ישראל חסון:>
רק שנייה.

<מיכל שוקרון:>
אבל זה לא רק אני, זה עוד הרבה אנשים. 

<ישראל חסון:>
אז תסבירו לי, יש פה נתונים שמבדיקה שעשינו לפני שלוש שנים, דרך אגב מי שעזר לי בבדיקה בעקבות פנייה של תושבי טבעון זה חבר הכנסת דב חנין, לא עלו נתונים כאלה. 

<מיכל שוקרון:>
אבל אני הולכת לסרט, אני חוזרת מהסרט אני מרגישה סחרחורות, אני מרגישה חולשה, גם בן הזוג שלי. יש פה שריפה. אנחנו גרים במקום שהוא מלא חומרים מסוכנים ורוצים לאשר הרחבה של בתי הזיקוק בלי לדעת איזה מתקנים הולכים להיות שם. אי אפשר לאשר - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
מיכל, זה בסדר, אני מבינה את מה שאת אומרת וטוב שאת אומרת את הדברים.

<מיכל שוקרון:>
אז אני אומרת לא לאשר מבלי שנדע איזה מתקנים הם מוסיפים לשם ולעצור את ההרחבה של בתי הזיקוק. 

<היו"ר מירי רגב:>
אני רוצה לברך את הסגל הבכיר של האוניברסיטה העברית שהגיעו לביקור בכנסת. הגעתם לוועדת הפנים והגנת הסביבה, בדיון בסוגיית זיהום האוויר במפרץ חיפה. ברוכים הבאים. היום האחרון של מושב הכנסת, הארוך הזה, אז ברוכים הבאים.

חנה קופרמן, יושבת ראש ועדת הפורום הישראלי לשמירת החופים? 

<חנה קופרמן:>
עמותת. 

<היו"ר מירי רגב:>
ממש קצר, כי אנחנו לא מתעסקים עם חופים עכשיו. אני אגיד לך, יש הבדל, על החופים יש ועדה שמרכזת אותה תמר, בעזרת ה', במושב הבא נדבר על החופים. 

<חנה קופרמן:>
זה קשור.

<היו"ר מירי רגב:>
אז קצר.

<חנה קופרמן:>
אני באתי לפה להעביר מידע שהגיע אליי בגלל שאני עוסקת בתוך מסגרת המאבק על החופים בנושא הגז, נגד מתקני הגז. אני באתי להעביר מידע נקודתי שקשור לזיהום האוויר בחיפה ולשאר המפגעים. הנקודה שאני רוצה להעלות והיא נקודה קריטית היא הנקודה של ההסתרה. מדינת ישראל מקדמת בימים אלה שלוש תכניות ענק שכולן קשורות לקידום חומרים שקשורים לתגליות הגז והיא עושה את הכול באמצעות הסתרה. התכנית הראשונה היא תמ"א 37/2 שאני באופן אישי חשפתי אותה לציבור. היא הוסתרה מהציבור. תכנית של צנרת קונדנסייט שאמורה לזרום לאורך ורוחב מדינת ישראל - - -

<היו"ר מירי רגב:>
הלאה, תמ"א 37/2. התכנית הבאה שהוסתרה? 

<חנה קופרמן:>
לא, ההסתרה היא לא רק הצינור שהוסתר עם החומרים המזהמים, מה שמוסתר בתכנית עצמה, שמגיע צינור עד לבז"ן אבל אז התכנית שותקת, היא לא מספרת לנו מה עושים עם הצינור הזה. הרי בתוך צינור הקונדנסייט זה חומר גלם לתעשייה הפטרוכימית. 
<היו"ר מירי רגב:>
הלאה, הנושא הבא. 

<חנה קופרמן:>
הנושא הזה - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
הבנתי מה שאת אומרת, ברור שאנחנו מתעסקים עם זיהום ועם חומרים - - - 

<חנה קופרמן:>
לא, אבל ההסתרה אומרת, בגלל שיש הסתרה עלולים לאשר תכנית שאין בה תסקיר סביבתי ואין בה תסקיר בריאותי ואין בה תסקיר ביטחוני. זאת ההסתרה. אותו דבר לגבי אותו צינור שמגיע מהים לאזור שקרוב לחוות המיכלים, שאותה רוצים לפנות, את חוות המיכלים רוצים לפנות לאזור שנקרא קרקעות הצפון. מגיע צינור קונדנסייט גם לחוות המיכלים. זאת אומרת שבתכנית נמל המפרץ מסתירים לנו ששם יאחסנו את הקונדנסייט הזה שאלה יודעת עד כמה הוא מזהם וכמה הוא פולט - - -
<היו"ר מירי רגב:>
הלאה. הסתרה שלישית. 

<חנה קופרמן:>
והסתרה שלישית, כמובן, יושב פה אדון משלב, זה מתקני בז"ן. מסתירים מאיתנו מה מתכננים כשמרחיבים את בז"ן. כמובן שמתכננים את ה - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אנחנו רוצים לשמוע תשובות. 

<חנה קופרמן:>
השורה התחתונה שלי, אני חושבת שאם תוכלי בבקשה, וחברי הכנסת הנכבדים פה, לפנות לממשלה ולהגיד להם שהגיעה העת באמת שהממשלה תשים על השולחן שלה את נושא המפעלים הפטרוכימיים ותשאל. קודם כל אנחנו דורשים ואני דורשת וכל החברים דורשים שלא יאשרו להקים יותר מתקנים פטרוכימיים בתוך ריכוזי אוכלוסייה. אנחנו מדינה קטנה וצפופה, מה, אנחנו מתאבדים שיעים? 

דבר נוסף, הממשלה חייבת להחליט, וזה דבר מאוד קריטי, האם בכלל יש במדינת ישראל מקום להקים - - -איפה אפשר להקים קריה חדשה של מפעלים פטרוכימיים לזיקוק באמת הקונדנסייט וכל החומרים הרעילים שמגיעים מהתשתיות, כולל כמובן מתקני טיפול הגז. זו שאלה עקרונית במדינת ישראל. 

<היו"ר מירי רגב:>
מאה אחוז. אני מבקשת לעבור לחבר הכנסת ישראל חסון, לאחר מכן אני מבקשת את חיפה, סגן ראש העיר, בקצרה ורק אם יש לך מה להוסיף על העניין והתייחסויות - - -

<ישראל חסון:>
אני מוכן לוותר על זכות הדיבור שלי בשביל לשמוע את הוועדה לתכנון שתציג לנו תשובות. 

<היו"ר מירי רגב:>
כדי שהיא תשמיע תשובות, שתשמע את כל ההערות. 

חיפה, שמואל, בבקשה. קצר, רק אם יש לך מה להוסיף על מה שנאמר.

<שמואל גלברט:>
אני אומר לכם היום, כיושב ראש בפועל של איגוד ערים חיפה לאיכות סביבה ובקצרה לגבי התכנית שעל הפרק, ח"פ 1200, יש לנו ארבע דרישות. האחת, הלבנת 315,000 המתקנים שהוקמו ללא היתר, רק אם הם עומדים בתקינה הסביבתית המחמירה ביותר. בי"ת, מבנה הנהלה, משק וכיוצא בזה, אין בעיה לאשר. גימ"ל, מבנים, מתקנים, מפעלי ייצור, רק כאלה שתכליתם להפחית את זיהום האוויר ולא להגדיר את הייצור. זאת העמדה שלי ובאיגוד אנחנו דנים בכך. דל"ת, אחרון, הטמעת ההסתייגויות וההערות, הן של איגוד ערים לאיכות סביבה והן של עיריית חיפה בתכנית המופקדת. תודה רבה.

<היו"ר מירי רגב:>
מתי העליתם את ההסתייגויות? 

<שמואל גלברט:>
ההסתייגויות הוגשו במהלך שלושת חודשי ההפקדה של התכנית. 

<היו"ר מירי רגב:>
תיכף משלב יתייחס לזה. משלב, כמה דברים אני מבקשת שתתייחס, אל"ף, האם זה נכון שהרחבת בתי הזיקוק נעשתה לא בהתאם לפרוטוקול. שתיים, האם התייחסתם והטמעתם את ההסתייגויות של הציבור בתוך המהלך הזה. המשרד להגנת הסביבה תיכף ידבר על הליקויים, האם הם תוקנו. שלוש, לגבי שלוש התכניות שהוצגו כאן על ידי חנה, האם יש שם הסתרה לגבי תמ"א 37/2, לגבי הצינור שאמור לעבור לחוות המיכלים ומתקני הבז"ן, מן הסתם אתה תתייחס לזה. אז שלושת הדברים האלה כרגע, התייחסות שלך, בבקשה, משלב. 

<יוסף משלב:>
אני מודה לך ואני אשתדל לדבר קצר. אנחנו לא עובדים בחלל ריק, אני קודם כל מזדהה עם כל המילים שנאמרו כאן, האוכלוסייה של מחוז חיפה בראשותי היא אוכלוסייה שלצערי הרב זכתה בכל המזהמים בעולם בגלל הירושה הבריטית. בחלק מהדברים אני מאוד נלחם באופן אישי, הגשתי בקשה לשמאי אסיף לחלק את הזיהומים שווה בין המחוזות. 

בחלק מהדברים אני מצליח, ומתקן מאוד מפלצתי, קרוב לבתי הזיקוק, לשמחתי הוקם צוות לאור בקשתי במשרד להגנת הסביבה והוא המליץ להעתיק את המתקן הזה וכתוצאה מזה אנחנו בעתיד לא נראה את המזהם הזה. תחנות קבלה ימית וכל מיני דברים כאלה, הייתי מבקש באמת מהוועדה לפעמים להקשיב לי. מחוז חיפה רווי מזהמים. אם הייתי פה יושב איתכם ערב קבלת החלטה על תמ"א 30, אני לא רוצה שם - - - אני רוצה ריביירה במפרץ. 

המצב התכנוני הוא שונה. תמ"א 30 זו תמ"א שהממשלה אישרה אותה, היא סידרה את המזהמים במפרץ ואמרה שבמקומות שיש מזהמים, לדלל אותם, לרכז את המזהמים במקום אחד. כתוצאה מזה אנחנו הנענו את התהליך של תכנית מתאר לבתי הזיקוק, כתוצאה מזה ממש מסיימת את תפקידה בשבוע הבא, אני דן בה, תכנית לרכז את מיכלי הדלק מקרית טבעון וקרית ים ולשים אותם מזרחית לבתי הזיקוק, זה המתווה הארגוני שאנחנו פועלים לפיו לגבי ההסדרה של בתי הזיקוק. התכנית הזאת, מזה כשנתיים אני לא דן בשום תכנית - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
אבל ההרחבה של בתי הזיקוק והנפט היא חלק מתכנית תמ"א 30 שהממשלה והכנסת אישרה בכל מה שקשור לבתי הזיקוק. אני רוצה להבין את הנושא הזה. 

<יוסף משלב:>
לא, בוא נעשה סדר. אין לבתי הזיקוק, עד המועד שיזמנו את התכנית הזאת והתחלנו להסדיר אותה, מעמד תכנוני. כתם לבן, בהגדרות. לא יוצאים מההגדרות של בתי הזיקוק היום. 

<דב חנין:>
זה כמו פרגולה - - -

<היו"ר מירי רגב:>
שנייה רגע, לא, דב, אני באמת רוצה לקבל את ההחלטות הנכונות, אני עדיין לא הבנתי מה זה תמ"א 30. 

<יוסף משלב:>
לא הייתה תכנית, היה כתם לבן. הייתה תכנית מופקדת, מתוקפה היועץ המשפטי אישר להוציא פה ושם היתרים, אבל מזה כשנתיים אנחנו רק פרויקטים של ניקוי הסביבה, נטרול הריחות, RTO'S כאלה, נוקסים כאלה, ובתי הזיקוק פה בחמש שנים - - -

<היו"ר מירי רגב:>
מתי תמ"א 30 אושרה? 

<נורית שטורך:>
על ידי המועצה הארצית לפני משהו כמו שלוש שנים. 

<היו"ר מירי רגב:>
זאת אומרת שלוש שנים יש לנו תמ"א 30 - - - 

<יוסף משלב:>
שהיא מסדירה - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
הממשלה אישרה את תמ"א 30? 

<נורית שטורך:>
לא אישרה אותה, המועצה הארצית אישרה. 

<עינת קליש-רותם:>
והיא בסתירה עם הנמל. 

<היו"ר מירי רגב:>
למה היא בסתירה עם הנמל? 

<עינת קליש-רותם:>
כי יש שם היום פארק מטרופוליני ענק בתמ"א 30 שלא קיים על פי תכניות חנ"י. יש המון סתירות בין כל התכניות האלה, שמישהו צריך לתת עליהם - - -

<היו"ר מירי רגב:>
שנייה, אני רוצה להבין. תמ"א 30 אושרה בעצם לפני שלוש שנים על ידי המועצה הארצית. תמ"א 30, שאמורה לתת פתרון כולל לסוגיית בתי הזיקוק במרחב שאתה אומר שקיבלנו ירושה קשה ואתה מבין את זה ואתה מבין בעצם את הבעיות שמעלים פה התושבים וגם יוזמי הדיון המהיר. אתה אומר שתמ"א 30 אמורה להביא לאיזה שהיא הסדרה של כל בתי הזיקוק, הרחבה כזאת או אחרת. עד אז אישרתם משהו נקודתי בהתאם לצרכים שנוצרו במציאות של המפעלים השונים. 

<יוסף משלב:>
יש שלושה נדבכים. האחד זה בתי הזיקוק, שתיים, זה ליד המיכלים של הדלק תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה), וגם דילול של מזהמים ממקומות קיימים והבאה שלהם לאזורים שהם מזוהמים יותר.

<היו"ר מירי רגב:>
לגבי תמ"א 30, משרד להגנת הסביבה, אתם שותפים לתמ"א 30? 

<נורית שטורך:>
אנחנו שותפים, משרד הפנים כמובן מוביל ועיריית חיפה. המטרה של תמ"א 30, היוזמה לה היא משנות ה-90, בתחילת שנות ה-90 - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אל תתחילי עכשיו את ההיסטוריה, אני שואלת אותך, האם אתם, המשרד להגנת הסביבה, שתיכף נדבר על הזיהומים ומה אתם בודקים - - -

<נורית שטורך:>
היינו שותפים. 

<היו"ר מירי רגב:>
אתם שותפים לתמ"א 30. 

<נורית שטורך:>
נכון.

<היו"ר מירי רגב:>
ההרחבה הזאת הנקודתית שכרגע הביאו אותה במסגרת הדיון המהיר, הרחבה של בתי הזיקוק על ידי בז"ן, האם ההרחבה הזאת היא חלק מתמ"א 30? האם היא חלק מתכנית שהופקדה לפני תמ"א 30? 

<יוסף משלב:>
אני מסביר יותר מפעם, אין הרחבה, יש הסדרה של בתי הזיקוק בתחום - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אתה אומר לי פה משהו חדש.

<יוסף משלב:>
אני לא אחראי על - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
לא, אתה לא אחראי, אבל אני אחראית. דב חנין, אתה מקשיב? 

<יוסף משלב:>
אני לא מסתכל על המטרים. תני לי דקה להסביר לך ובזה אני מסיים. המקום לא היה מוסדר, אם היה אפשר להעתיק אותו למקום אחר, שיעתיקו אותו. אבל זה דיון לא ענייני. יש תכנית שאושרה, היא נקראת תמ"א 30, שצריכה להסדיר אותו. אז מה, ימשיך לעבוד ללא היתרים ואז הפליטות יחגגו? 

<דב חנין:>
אלה שתי שאלות נפרדות. מה שיש - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
לא, אבל הוא אמר שאין הרחבה. הוא מדבר בעברית פשוטה. הוא אומר שאין הרחבה, יש הסדרה של בתי הזיקוק בהתאם לתמ"א 30. 

<תמר זנדברג:>
אז מה, אז צריכים לקבל פרס על בנייה ללא היתר, שהיא מזהמת, שלא עומדת בתקנים? תציגו לנו עמידה בתקנים של חוק אוויר נקי באופן רצוף במשך חמש שנים. 

<היו"ר מירי רגב:>
זה לא תפקידו להציג את זה. 

<תמר זנדברג:>
למה לא? 

<יוסף משלב:>
גברתי, תגני עליי, שאני אדבר כמו שצריך שתי דקות. תפסיקו להפריע לי. 

<היו"ר מירי רגב:>
סליחה, סגן ראש העיר, אתה מנהל ככה דיונים אצלך במועצה? 

<יוסף משלב:>
הוא כבר לא סגן ראש עיר, אל תיתני לו תואר.

<היו"ר מירי רגב:>
אז בבקשה, אני מבקשת שיהיה פה שקט. 

<דב חנין:>
לא מרחיבים ב-315,000 מטר? 

<ישראל חסון:>
לא, הוא אומר לא. 

<יוסף משלב:>
אני מבקש לתת לי ואני אענה. 

<תמר זנדברג:>
לא, כי מלבינים מבנים שכבר שם, רק הם נבנו ללא היתר ואין בעיה, בוא ניתן - - -
<היו"ר מירי רגב:>
טוב, אין בעיה, משלב, אל תענה, ניתן לחברי הכנסת לדבר, יסתיים הדיון ב-11:00 ונסכם את הדיון. 

<יוסף משלב:>
התכנית הזאת הופקדה באוגוסט 2012. בתכנית הזאת היו 1,665 התנגדויות ולא 2,000 - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אני לא יכולה לנהל ככה דיון. אני מצטערת, זה לא מכובד. 

<יוסף משלב:>
לתכנית הזאת היו 1,665 התנגדויות ולא 2,000, מונתה חוקרת על ידי. החוקרת הזאת שמעה את כל ההתנגדויות לפנים משורת הדין והיא הגישה את המלצותיה. הוועדה המחוזית משנה להתנגדויות דנה בתכנית הזאת. אלה נושאים מורכבים מאוד ,אני עושה את זה בתיאום עם הגנת הסביבה ועם משרד הבריאות תוך שמיעה וקבלה מקסימלית של ההתנגדויות של האזרחים ואנחנו פועלים לדבר אחד, שאף אזרח לא ייפגע כתוצאה מההסדרה, מההגדלה, מכל מה שבבתי הזיקוק. אני מעריך ששבועות בודדים ההחלטה תצא. לא שאני מסתיר החלטות, אני לא יכול כרגע למסור לכם, זה בשלבים באמת סופיים אצל הגנת הסביבה והבריאות, וברגע שזה עובר אליי אני מוציא את זה ובאמת אנחנו לקראת הסוף. 

<דב חנין:>
שאלה. תמ"א 30 הרי נדחתה על ידי הממשלה בגלל הנמל. יש פה איזה שהוא כאוס תכנוני שלדעתי צריך לברר אותו. תמ"א 30, כמו שאמרה ד"ר רותם, עומדת בסתירה לתכניות הרחבת הנמל. אז רוצים את כל התעשיות להרחיב אחת על השנייה בתכניות שהן סותרות אחת את השנייה, זה בפועל הרחבה של 615,000 מטר, ההרחבה של בז"ן, וכשאני מוסיף לזה את הנמל, אני לא יודע, כמה חיפה יש לכם? כמה דברים אפשר להעמיס על חיפה? 

<היו"ר מירי רגב:>
המשרד להגנת הסביבה, בואי תאירי קצת את עינינו. אל"ף, מה המשרד להגנת הסביבה עושה עם הליקויים שנמצאו והאם הם תוקנו, האם אתם עוקבים אחר הליקויים האלה? האם באמת יש כאן הרחבה או הסדרה של בתי הזיקוק? 

<נורית שטורך:>
דבר ראשון אני אתייחס לתמ"א 30 ולנמל. מה שקרה זה שכתוצאה מהתנגדות של שר התחבורה לתמ"א 30 התכנית חזרה למועצה הארצית. המועצה הארצית החליטה לגזור את השטח של הנמל מתוך תמ"א 30 ולכן התכנית שתגיע לאישור הממשלה תהיה תכנית שהשטח של הנמל בעצם לא נכלל בה. 

<תמר זנדברג:>
שיטת הסלאמי. 

<נורית שטורך:>
זה מה שהמועצה הארצית החליטה. 
<דב חנין:>
בונים תעשייה ולא מסתכלים על הנמל, בונים נמל ולא מסתכלים על התעשייה. 

<היו"ר מירי רגב:>
מתי התכנית הזאת אמורה לעלות לאישור ממשלה, משלב? 

<נורית שטורך:>
אני לא יודעת. 

<היו"ר מירי רגב:>
משלב, היום אתה יכול להגיד לי מתי התכנית אמורה לעלות לאישור ממשלה? 

<יוסף משלב:>
תמ"א 30? זה המועצה הארצית. 
<תמר זנדברג:>
ממתי הממשלה מאשרת תמ"אות? 

<נורית שטורך:>
הממשלה היא זאת שמאשרת תמ"אות. 

<היו"ר מירי רגב:>
אז אל"ף, התכנית שתעלה לממשלה היא לא תיתן מענה כולל למפרץ, אלא היא תיתן מענה לתעשייה בלבד, לכל התעשייה הפטרוכימית, ולכל סוגיית הנמל היא לא מתייחסת. עד כאן הבנתי נכון? 
<נורית שטורך:>
נכון. היא תיתן תשובה גם לעוד מרכיבים מסביב לנמל, אבל לנמל היא לא תיתן תשובה. 

<היו"ר מירי רגב:>
אוקיי. הדבר השני שאני מבקשת לשמוע ממך - - -

<נורית שטורך:>
לגבי האירוע בגדיב. דבר ראשון, כמו בכל אירוע אחר של חומרים מסוכנים המפעל נדרש להגיש לנו תחקיר פנימי של עצמו, הוא מגיש תחקיר ראשוני מיידית תוך 48 שעות, הוא נדרש להגיש תחקיר מעמיק נוסף וברגע שנקבל את מבצעי התחקיר, תוך שבועיים צריך להגיש תחקיר מעמיק - - -

<תמר זנדברג:>
האם יצאה לציבור הודעה על אירוע חומרים מסוכנים? 

<היו"ר מירי רגב:>
רק שנייה. 

<נורית שטורך:>
אני תיכף אתן תשובה גם לזה. 

כשהוא יגיש את התחקיר, על סמך זה ועל סמך היתר הרעלים של המפעל, רישיונות העסק, אנחנו נצטרך לשקול איך אנחנו ממשיכים הלאה. בוודאי שעוקבים אחרי זה, האם זה - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
דעתכם נוחה ממה שקורה במפרץ? 

<נורית שטורך:>
דעתנו מוטרדת ממה שקורה במפרץ ולכן אנחנו משקיעים הרבה אנרגיה לטפל במפרץ. יושבת לידי רחלי דוד שהתפקיד שלה הוא ממונת מפעלי המפרץ. זה התפקיד שלה, זה מה שהיא עושה ביום יום ובשוטף. 

<היו"ר מירי רגב:>
יפה שיש תפקיד כזה, השאלה מה הנגזרת של התפקיד הזה. 

<רחל דוד:>
אולי אני אתן קצת נתונים, אם אפשר. 

<היו"ר מירי רגב:>
בבקשה, אני אשמח, רחלי. 

<רחל דוד:>
אני מטפלת במחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, יחד איתי שישה מהנדסים שכל אחד מהם מומחה בתחום סביבתי שונה, כמו זיהום אוויר, כמו חומרים מסוכנים וכו'. לגבי נתונים, בין השנים 2009 ל-2012 נפלטו פחות 43% חומרים אורגניים נדיפים לאוויר. בעצם אני מסכימה עם זה שמפעלי מפרץ חיפה מהווים פוטנציאל סיכון גבוה, הם מהווים פוטנציאל סיכון גבוה גם מחומרים מסוכנים כמו אמוניה, כמו ברום, כמו כלור. פוטנציאל סיכון נוסף כמובן בנושא של איכות אוויר, חומרים אורגניים נדיפים שחלקם מסרטנים, כמו בנזן, שמאפיין את המתחם הפטרוכימי. אנחנו לא אומרים שלא קיימת בעיה, אנחנו בהחלט אומרים שהבעיה קיימת ואנחנו מטפלים בה במלוא הרצינות באמצעות צוות פעולה שדרך אגב קיבל את פרס השר להגנת הסביבה לפני מספר שנים. 
כמו שאמרתי, ואני אתייחס ספציפית לבז"ן, כאו"ל וגדיב, בבז"ן הפחתת חומרים אורגניים נדיפים, בחלקם מסרטנים, בין השנים 2009 ל-2012 55% הפחתה בבתי זיקוק, 30% הפחתה של VOC בכאו"ל ו-75% בגדיב, וזה כתוצאה ממה? כתוצאה מכתיבת רגולציה קפדנית מבוססת על מתודולוגיה אירופאית, שהיא זו גם שמפורטת בחוק אוויר נקי וכתוצאה מרגולציה קפדנית ופיקוח קפדני אנחנו מגיעים למתחם הפטרוכימי הרבה מאוד פעמים בשנה לפיקוח מתוכנן מראש ובחלק מהפעמים גם לפיקוח ללא הודעה מראש, פיקוח פתע, ולכן החומרים האורגניים הנדיפים האלה במגמת ירידה. יש עוד מה לעשות, אבל הם במגמת ירידה.
לגבי החומרים המסוכנים באופן כללי, אנחנו פועלים מול מפעלי מפרץ חיפה דרך חוק החומרים המסוכנים באמצעות היתרי רעלים שמתבקשים אחת לשנה, אחת לשנה אנחנו בוחנים את הדברים, אנחנו מוסיפים דרישות פרטניות. ולגבי האירוע שקרה בגדיב, אנחנו בהחלט בתמונה - - -

<היו"ר מירי רגב:>
לא, בתמונה זה לא מספיק, השאלה אם תוקנו הליקויים שם. 

<תמר זנדברג:>
יש אצלכם חקירה? פרסמתם דוח על אירוע חומרים מסוכנים? האם המפעלים עומדים בתקנים של תקנות - - -? 

<רחל דוד:>
את מדברת על עמידה בחוק אוויר נקי, רק רציתי לציין שמפעלי המתחם הפטרוכימי, בהיותם מפעלי כימיה, עדיין לא מחויבים בחוק אוויר נקי, הם רק הגישו בקשות להיתר פליטה - - -

<תמר זנדברג:>
זה לא מה ששאלתי. 

<רחל דוד:>
הם לא מחויבים. 

<תמר זנדברג:>
אני לא שאלתי אם הם מחויבים או לא מחויבים. הרי חוק, הוא נותן איזה שהיא מסגרת נורמטיבית למה אנחנו שואפים לראות. פה בישראל יש איזה שהיא תפיסה שרק מה שהחוק מחייב צריך לקרות. החוק מציב תקנים שנוגעים לא לתקנות החוק אלא לאוויר עצמו, שאנחנו נושמים, לסכנות. האם אתם מחילים את הנורמות של החוק עליו? 

<רחל דוד:>
כן. בהחלט כן. כבר משנת 2009-10, כמו שיודעים, יצאו צווים אישיים לבז"ן, כאו"ל וגדיב, צווים אישיים שמבוססים על מתודולוגיית ה-IPPC לפי תקנים אירופיים, שקובעים מה הוא ה - - -
<תמר זנדברג:>
יש לנו פה נתונים על שינויים מארבע-חמש שנים אחורה על אי עמידה. 

<רחל דוד:>
הם עדיין לא ב-PAT, הם בדרך לזה, יש להם עוד הרבה מה לעשות. לגבי חריגות, ויש חריגות, הן מוצגות לציבור, יש גם את חוק PRTR, המפל"ס, מה שנקרא, המדידות לסביבה, מפורסם לציבור. יש לנו תיקים פליליים, אנחנו מבצעים אכיפה, התיקים - - -

<תמר זנדברג:>
אני מניחה שאתם חברים, המשרד להגנת הסביבה, גם בוועדה המחוזית וגם במועצה הארצית, האם אתם תתמכו בהרחבת בז"ן בלי שהם יגיעו ליעדים? הפחתה שתחייב בזה שיגיעו ליעד? 

<היו"ר מירי רגב:>
תמר, תמר, יש כאן - - -

<נורית שטורך:>
יש לי נקודות חשובות שלא נאמרו עדיין. 

<קריאה:>
ציינת הפחתה במזהם אחד, מה עם המזהמים האחרים, גם בהם יש הפחתה? 

<היו"ר מירי רגב:>
סליחה. אתם מביאים לנו חוקים, המשרד להגנת הסביבה, אנחנו לומדים את החוקים, אנחנו באמת מנסים לעשות, כולנו מבינים שבסוף יש צורך במפעלים כאלה ואחרים וחלקם מפעלים מזהמים, כולנו מבינים את זה, אנחנו גם כולנו מבינים את הצורך למזער את הפגיעה הסביבתית ולראות כיצד בעצם באמצעות חקיקה ובאמצעות פיקוח אנחנו מצמצמים את הפערים האלה. הרי אף אחד לא מתכוון עכשיו שנעביר את כל המפעלים לחוץ לארץ, זה ברור לנו שלא, זה בלתי אפשרי, אנחנו עדיין מחכים לתשובת השר שלכם לגבי מפעל האמוניה. אני מקווה שהוא יבוא ויצהיר איזה הצהרה חגיגית בתחילת המושב, במסגרת הסקירה המושבית שכל שר צריך לעשות, זה כבר רמז לכם שתתכוננו להצגה בסוגיית מפעל האמוניה. ברור לכולנו שאנחנו צריכים למזער את הנזקים, השאלה היא לא - - -

לא, אתם כבר לא מדברים. נגמר הדיון. אמרת שמשלב מדבר, הוא דיבר מבחינתי, אתם לא מדברים. 

<שלומי בסון:>
אני צריך דקה וחצי. 

<היו"ר מירי רגב:>
נגמר הדיון. 

<שלומי בסון:>
נראה לי שחבל. 

<היו"ר מירי רגב:>
אז חבל. 

אתם אמורים לפקח על חוקים שהכנסת מחוקקת. יש לי תחושה שהרבה מאוד חוקים שקשורים לאוויר נקי, שקשורים לאחוזים שאתם צריכים לבדוק, זה לא מתקיים. יכול להיות שהתחושה שלי היא ממה שאני קראתי כחומרים על מה שחסר שם עד עכשיו ומזה שאני, אמנם היום אין לי תשובות של ייעוץ משפטי בסוגיות האלה של הוועדה, אבל בדיון הבא זה יקרה. כרגע, כמו שאני רואה את העניין ואני רוצה לסכם את זה. דב, אני ממנה אותך ליושב ראש ועדת משנה של הוועדה בהשתתפות ארבעה חברים, תמר זנדברג, עמר, שאני עוד צריכה לדבר איתו, ודוד אזולאי, לקבל את אישורו. תתלווה אליכם יועץ משפטי של הוועדה שמבין בתחומי סביבה והגנת סביבה. המנדט שלכם זה במשך שלושה חודשים, זה אומר החל היום שלושה חודשים, אני רוצה את זה כבר למושב הבא, להביא המלצה לכלל סוגיית המטרופולין בחיפה שכוללת גם את הים, גם את החוף וגם את הסוגיה של המפעלים המזהמים.

אני כבר אומרת לך, דב, אם אתה תבוא עם המלצה שצריך את הכול לבטל ואת הכול להעביר, אז חבל לך על העבודה. אל תעשה את העבודה הזאת. אתה תבוא עם המלצות הגיוניות - - -

<דב חנין:>
רק לבטל את הרוב. 

<היו"ר מירי רגב:>
לא, אני אומרת, לא נקבל את ההמלצות, זה חבל. תבוא עם המלצה, אתה כבר מכיר את החשיבה שלי ואתה יודע איך אני מפעילה את הוועדה הזאת, תבוא עם המלצות הגיוניות שמבינות שיש לנו מצב מסוים, כמו שאמר פה משלב, יש מצב שקיבלתי אותו, אני לא אוהב אותו. אף אחד לא אוהב את המצב שאנחנו חיים איתו בחיפה, אבל צריך לחיות איתו ולמזער את הנזקים. איך אני עושה את זה? אז הוא אומר, אני כן חושבת שיש כאן הסדרה ולא הרחבה, אבל אולי אני טועה, ולכן אני מבקשת שאתם תבדקו את תמ"א 30, שלא הצלחתי לקבל כאן תשובה מהייעוץ המשפטי מה זה אומר 37/2 ו-30. אז אתם תעזרו לי בעניין הזה, תביאו את תמ"א 30 ואת כל התמ"אות הרלוונטיות, תיפגשו עם מי שצריך, כולל בינת, כולל משלב, שמעודכן בעניין הזה, עם כמובן הגנת הסביבה, עם כל הגורמים הרלוונטיים - - - 

צריך להצביע על ועדת המשנה. בסדר, נצביע עליה עכשיו. אנחנו ב-11:00 - - -

<יפה שפירא:>
לא, תומר אומר שאי אפשר. 

<היו"ר מירי רגב:>
אני שמחה שתומר אומר שאי אפשר, אבל אני קובעת פה. ב-11:00 אנחנו מסיימים את סדר-היום היום. השעה עכשיו 10:05, אנחנו תיכף הולכים לדון על תקנות עובדים זרים, אז נא בבקשה ברבע ל-11:00 נביא את זה להצבעה של הוועדה שתוכל לעבוד כבר בפגרה, שלא יהיה להם משעמם במהלך הפגרה, חס וחלילה. 

בקיצור, אני מבקשת שתבדקו גם את הסוגיה של הים, גם את הסוגיה של המפעלים, למה התמ"א שעולה לאישור ממשלה עולה כתמ"א חצויה. יכול להיות שזה נכון שנעשה רגע סדר בעניין של המפעלים ולאחר מכן נתעסק עם החוף. אני מאמינה שיש עוד אנשים שיש להם היגיון בממשלה, לא כל ההיגיון נמצא פה בכנסת. 

<תמר זנדברג:>
זה לא בטוח בכלל. 

<היו"ר מירי רגב:>
אני בשונה ממך כן חושבת שאפשר למצוא איזה שהוא היגיון. 

<תמר זנדברג:>
זאת אומרת, אבל...

<היו"ר מירי רגב:>
כמובן תבדקו את בז"ן ואת כל התעשיות שיש, תתייעצו עם הגורמים שנמצאים כאן.

הדבר הנוסף, תבדקו מה קורה עם מפעל האמוניה. השר הבטיח במספר ועדות שקיימנו, כולל סיור בחיפה, שהיה אמור להיות מכרז חדש והמפעל היה אמור לעבור לאזור הנגב, לאזור לא מיושב. שלא ישתמע לרגע, כאחת שהפריפריה חשובה לה, שאנחנו הולכים להעביר לפריפריה את כל המפעלים המזהמים. כמו שאמרתי אתמול בדיון שהיה על דרום תל אביב, עם סוגיית הרעש, תהיה חלוקת צדק בנושא חלוקת הרעש של המטוסים במדינה, כך תהיה חלוקת צדק בעניין של המפעלים האלה במדינה. אין מה לעשות, יש דברים שנצטרך לחיות איתם, אבל צריכה להיות חלוקה הגיונית של צדק במדינה. אז צריך לראות לאן זה אמור לעבור בנגב. לא קיבלתי תשובה של לשכת השר, גם לא ביקשנו, אני מאמינה שהשר יציג את זה, אבל אני מבקשת מהוועדה שכשהשר אמור לתת את הסקירה במושב הבא, שיתייחס גם לסוגיית מפעל האמוניה. 
אם אתם תספיקו גם לתת איזה שהיא המלצה שלכם לנושא הזה, שנוכל להציג את זה בפני השר, אני חושבת שזה יהיה נכון, דב. 
אני רק מבקשת ממך, משלב, תוודא שכל ההסתייגויות של הגורמים הרלוונטיים האזרחיים, כולל של העיריות הרלוונטיות, באו לידי ביטוי בהתייחסות שלכם בחשיבה על ההרחבה. אני מקבלת את האמירה שלך, אני יוצאת מנקודת הנחה שאין כאן הרחבה, שיש כאן הסדרה, והיה וועדת המשנה תביא כאן עובדות אחרות אז אני אתייחס אל זה אחרת. כרגע אני מאמינה שהסוגיה הזאת שעלתה היא לא הרחבה אלא הסדרה פעם אחת ולתמיד בתמ"א 30 של כל הסוגיה של בתי הזיקוק.
אני מסכמת בזאת הדיון. בתחילת המושב הבא תציגו את העבודה שלכם. 

<הישיבה ננעלה בשעה 10:10.>