פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 05/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 57 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, ט"ז בסיון התשפ"ג (05 ביוני 2023), שעה 11:30 סדר היום: << נושא >> יישום החלטות הממשלה בנושא הבאתם לישראל של בני קהילות הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר. << נושא >> חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר צגה מלקו חברי הכנסת: משה סלומון פנינה תמנו שטה מוזמנים: אולגה דדון – סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה מיכל יוספוף – מנהל אגף אוכלוסיות מיוחדות, רשות האוכלוסין וההגירה דסי צנגן – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אושרת עזרא מהרט – מנהלת תחום, רשות האוכלוסין וההגירה אברהם נגוסה – ח"כ לשעבר מנחם ולדמן – ראש מכון שבות עם רב קהילות הממתינים לעלי, הסוכנות היהודית שי פלבר – מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית הבטאמו יוסף – מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית גבריאל סוד – קישרי ממשל, פדרציית ניו יורק יהודה עציון – פעיל עליה, הועד הציבורי הארצי של יהודי אתיופיה - בישראל עדי פרטוש – מנהלת קשרי ממשל תנועת פנימה, מוזמנים נוספים סווינור טארקיין – נציג משפחה, מוזמנים נוספים סורפל עלמו – מנהל מטה למאבק להעלאת יהודי אתיופיה, מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה אגומאס דרבה – נציג משפחה, מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה אסרס דמלש – נציג משפחה, מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה דויד מהרט – מנכ"ל ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה טרפוורק סלאם ביהונן – נציג משפחה, מטה המאבק לשוויון חברתי של עולי אתיופיה גברה וורקו – יו"ר שאר יישוב איילאי קנאו – בני משפחות ממתינים אלמה סיפרש – בני משפחות ממתינים איילאי ברה – בני משפחות ממתינים ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: זיו אפללו - חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום החלטות הממשלה בנושא הבאתם לישראל של בני קהילות הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר. << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת וועדת העלייה והקליטה, היום ה-5 ביוני 2023, ט"ז בסיון תשפ"ג. נושא יישום החלטת הממשלה, בנושא הבאתם לישראל של בני קהילות הממתינים במחנות באדיס ובגונדר. בדיון הקודם אנחנו תיארנו כאן את הסבל של הממתינים במחנות שרוצים ובעצם, זקוקים לאותו איחוד משפחות נדרש ועל כך שהם לא מקבלות, גם מענה, הרבה פעמים מרשות האוכלוסין, במייל הייעודי, נענים הפונים במענה אוטומטי, אין שקיפות לגבי הרשימות, קיימות כמה רשימות שעל פיהם מחליטים, מי יעלה ומי לא. עלה העניין שבסך הכול בדסק שמטפל בעולי אתיופיה, יש חמישה עובדים שאמורים לטפל ב-5,000 פניות וכ-3,000 פניות שטרם נענו. עובדים באמת, מסביב לשעון, עובדים מעבר, הרבה מעבר לשעות העבודה כדי לענות על הפניות, אבל אין שום סיכוי שחמישה עובדים, יצליחו לטפל בכל כך הרבה פניות. אנחנו ביקשנו מרשות האוכלוסין להקצות עובדים נוספים, לטובת הדסק, העברנו גם שישה מקרים פרטניים, באחת התשובות שהתקבלו, נכתב כי לא היה מענה טלפוני, למרות שהופיעו מספרי טלפון, של קרובי משפחה ששוהים בישראל. שאר הבקשות שנבדקו, נענו שלא אותרו ברשימת הממתינים, אבל אף אחד לא יודע, איפה אפשר לראות את רשימת הממתינים והן אינם שקופות ולא מפורסמות לציבור. בדיון התברר שבתקציב 23-24, לא היה תקציב מיועד, להמשך העלאתם של הממתינים באדיס ובגונדר ובנוסף, ב-23 במאי, פורסמה במעריב כתבה שכותרתה, בחודש יולי הקרוב, יחליטו בממשלה, על סיום העלייה מאתיופיה, יש משלחת של משרדי הממשלה שצפויה לצאת לאתיופיה, לארבעה ימים, משלחת מנכ"לים. כמות העולים העתידים לעלות לישראל, 919, במסגרת החלטת ממשלה 'צור ישראל' והערכה היא שממתינים עוד כ-9,000 ממתינים שם. אנחנו נתחיל את הדיון עם רשות האוכלוסין, בבקשה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> מיכל יוספוף, מנהלת אגף אוכלוסיות זמניות במנהל האוכלוסין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> משהו השתנה מבחינת המצב בחודש האחרון? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> השתנה, כמו שציינו, אנחנו קיבלנו כ-5,000 פניות ציבור במייל הייעודי שפתחנו עבור החלטת הממשלה, תוך כדי בדיקת המיילים, מצאנו שהיו שמה קרוב למעלה מאלף פניות שהן היו כפולות, זאת אומרת שבנטו, נשאר לנו 3,945 פניות שהיינו אמורים לבדוק אותן. נכון לכרגע, טופלו 2,100 פניות, כבר קיבלו מענה לפניות שלהם. אנחנו נמצאים כרגע ב-1,845 פניות שעדיין לא קיבלו מענה, אני מקווה שאנחנו נסיים את המענה לכל הפניות האלה, עד סוף השנה ואנחנו בנוסף, אנחנו גם מטפלים בפניות שוטפות שאנחנו מקבלים יומיום למשרד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חברת הכנסת מלקו, רצית. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> כן, השאלה שלי, כמה זמן לוקח לבנאדם שפונה, עד שהוא מקבל תשובה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> זה תלוי בסוג הפנייה, בבקשה, יש לזה הרבה גורמים, זה לא פניות שאנחנו בודקים על רגל אחת ונותנים תשובה, זה יכול לקחת לפעמים גם למעלה מחודש אנחנו נותנים תשובה לפנייה, כי בפניות גם בדרך כלל שפונים, אנחנו בודקים, האם חוק השבות חל עליו, על הפנייה והאם הוא עונה להחלטת ממשלה, אנחנו בודקים אותם בכמה מסלולים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בישיבה קודמת לפני כחודש, אפילו לפני, אחד הדברים שאני שאלתי, אני הסברתי בתוקף תפקידי הקודם, כעיתונאית רדיו באמהרית, רוב הפניות שאנשים פונים, אין מענה, גם לא טלפוני, גם לא פיסי, בדרך כלל האוכלוסייה מיוחדת, האוכלוסייה צריכה שתהיה קבלת קהל, או שיחה. אני בעצמי ובכבודי, פניתי לקבל תשובה, כל הזמן הייתי מקבלת תשובה אחד, משפט אחד שחוזר על עצמו, בתור עיתונאית, אני רוצה תגובה, מלשכת הדובר, התשובה שהייתי מקבלת, אנחנו עובדים לפי החלטת ממשלה, כל פעם שהייתי פונה, אותה תשובה, היו עושים קופי פייס, איך עכשיו, יש שינוי? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אנחנו עובדים על פי החלטת ממשלה, אנחנו פקידים במשרד ממשלתי שעובדים על פי החלטות ממשלה, או על פי חוק, או לפי חוק השבות, או על פי החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל האם בהחלטת הממשלה, מונעת מכם לפרסם את הרשימות? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> על הרשימות היו כבר דיונים רבים על הנושא הזה, גם בוועדה הזאתי והלשכה המשפטית שלנו, תיתן מענה לגבי הרשימות. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אגב, ההכנה של החלטת הממשלה האחרונה, היו באמת דיונים, גם לגבי החלטת הממשלה שקדמה לזה וגם זה, האם מבחינת פרטיות, האם אנחנו יכולים לפרסם את הרשימות, הרשימות התקבלו מהקהילות בגונדר ובאדיס, הם נמצאים אצל הקהילות בגונדר ובאדיס ואנחנו בחנו את זה, גם עם משרד המשפטים והמסקנה הייתה שאנחנו לא יכולים לפרסם את הרשימות, מבחינת הפרטיות, של מי שנמצא ברשימה ומי שלא נמצא ברשימה. היו על זה דיונים, גם עם חבר הכנסת לשעבר נגוסה, הוא יכול גם כן להרחיב בעניין הזה והמסקנה הייתה שלא נכון יהיה לפרסם את הרשימות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת לשעבר, נגוסה. << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> אני רוצה להתייחס בקיצור על הנושא שדיברנו בעבר, פרסום רשימות של אנשים, בעיקר המטרה הייתה לפרסם את האנשים המועמדים לעלייה שאושרו לעלייה, מטעמי הגנה על המשפחות שם, כי ברגע שיודעים אנשים שבנאדם הולך לעלות, חוטפים את הבנות שלו, או לוקחים ילד ודורשים כופר, אז בגלל זה נאמר פה, אולי לא כדאי לפרסם, בעיקר שם באתיופיה, שהיום אתה לא יכול למנוע את זה, אתה תפרסם פה וזה מגיע לשם דרך ווטסאפ. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל, מה שאתה מתאר אבל - - - << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> אלה שאושרו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבל מה שאתה מתאר, מצביע, אני חושב, על הסכנה של מי שנמצא שם, השאלה מבחינת מדינת ישראל, אני לא יודע גם למי לפנות פה, משרד הקליטה, משרד הפנים - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש חופש מידע. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אני לא מדבר על חופש המידע, השאלה היא, למה לא לעלות את כל מי שזכאי עלייה, אתמול, למה בעוד חודש? למה בעוד שנה? למה לבדוק? הסיפור הזה - על זה תיכף ניתן לשי פלבר מהסוכנות היהודית - הסיפור הזה כבר נמשך שנים ארוכות, שנים ארוכות. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אתה מתכוון עודד, לגבי אלה שאושרו בהחלטה? ל-3,000? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מדבר על אלה שאושרו בחלטה ואני מדבר על אלה שצריכים להיות מאושרים, כי בהחלטה נאמר שיעשו רשימות מעודכנות, אז א', איפה הרשימות המעודכנות? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אני אתייחס לגבי ה-3,000 שאושרו בהחלטת ממשלה, לשמחתנו הרבה, ב-5 ביולי, אנחנו נסיים את העלתם לארץ, אנחנו בקצב של קרוב ל- - - כמה נשארו עכשיו? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> בתוך החלטת הממשלה יש 3,000 שאושרו להחלטה בצור ישראל, הם כבר קיבלו את האישורים, תהליכים שעוברים באתיופיה, חיסונים, תהליכים מהסוג הזה, אני כן שמח לבשר שבאמצע יולי, אנחנו נסיים לבצע את החלטת הממשלה, לקח לנו כמעט שמונה חודשים לסיים אותה, כמעט בקצב של 500 עולים בחודש. צריך לזכור שבתקופה הזאת יש מלחמת אזרחים באתיופיה שהקשתה עלינו מאוד ולפתוח חמישה מרכזי קליטה בארץ, אבל מבחינת הקצב, הוא קצב מהיר יחסית, בקרב מי שאושר. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לתקן אותם גם, לא רק המלחמה הקשתה, אלה שבאו 61 אנשים, זה גם גרם לבעיה, אז תגידו הכול על השולחן, אל תסתירו. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> היו עיכובים מצד רשויות ההגירה האתיופיות, להנפקת ..פאסה, כמעט שלושה חודשים, עד שהדבר הזה נפתר, ביחד עם משרד החוץ, צריך להגיד, הייתה עבודה מאוד מאוד קשה ולשמחתי זה נפתר עם רשות ההגירה והאוכלוסין, אני לא יודע להגיד לך שזה עוכב בגלל מה שהיה בעבר, אני מכיר מה שהיה בעבר היטב, אבל השלושה חודשים האלה נבעו, מהבעיה של הרשויות האתיופיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> החלטת הממשלה דיברה בעצם, על עדכון של הרשימה מעבר. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> היא דיברה על כך שבמידה ויימצאו זכאים נוספים, מעבר ל-3,000 - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נמצאו? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> רשות ההגירה והאוכלוסין תוכל לעדכן אותך, אנחנו מטפלים במי שאושר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ישנם זכאים נוספים מעבר ל-3,000? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> החלטת ממשלה דיברה על מדרג של את מי להביא ראשון ומי להביא אחרון, נכון לכרגע, ברגע שאנחנו סיימנו את ה-3,000, אנחנו נעצרנו במדרג של אחים, אנחנו לא בדקנו מעבר לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> יש קריטריונים של עדיפות, העדיפות הראשונה הייתה להביא ילדים שההורים שלהם שם, עדיפות שנייה, הורים לילדים כאן, השלישית היו אחים שהם משני ההורים והעדיפות הרביעית הייתה, אחים למחצה, שאחד ההורים הם זוג. אנחנו שבדקנו את הבקשות שהגענו למכסה של ה-3,000 נעצרנו פה ולא המשכנו את הבדיקות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כי החלטת הממשלה, נתנה לנו מכסה של 3,000. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת שישנם עדיין כאלה שעומדים בשלושת הקריטריונים הראשונים – << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אין כאלה שעומדים בשלושת הקריטריונים הראשונים, יכול להיות שיש כאלה שנמצאים בקטגוריה של אחים ואחיות. << אורח >> סורפל עלמו: << אורח >> אבל איך זה יכול להיות, בלי לבדוק את כל התיקים, את כבר מחליטה לעצור ב-3,000, איך זה יכול להיות? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, מי שיתפרץ מהדוברים, אני אוציא אותו, בלי קריאות, זה לא עובד ככה. אני לא מצליח להבין, אין יותר, אף מקרה שם שהוא עומד בקריטריון הראשון, או השני, את חותמת על זה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> עד כמה שידוע לי אין. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס, בדיוק מה שאנחנו רואים, הדבר לא מסודר, אני לא מאשימה אף אחד, אתם עושים את העבודה שלכם, ממש, כי הכול לא מסודר, בגלל זה שלושים שנה, אנחנו יושבים כאן, חוזרים כל פעם. אני אתן דוגמא, הנה דוגמא קלאסית עכשיו, הממשלה החליטה על 3,000 ויש רשימה, יש קריטריונים, לפי זה הם צריכים למלא את ה-3,000, לא יותר מזה, זה מה שהם קיבלו, אבל אני אומרת, אדוני היושב ראש, גם בישיבה הקודמת אמרתי את זה, מי רושם אותם? מי מביא את הרשימה? מי בודק אותם? אני אומרת את זה, למה? כי עכשיו, תראה, אותו סיפור, אנחנו נחזור עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אנחנו נרד לרזולוציה, אנחנו העברנו פנייה אליכם, פנייה של מר איילאי ברה להקריא את תעודת הזהות שלו, מספר בקשה 253, הגיש בקשה עבור שני ילדיו, התשובה שנתנה רשות האוכלוסין, ילדיו, לא אותרו ברשימת הממתינים, אז אני לא מצליח להבין, אבל אמרתם שלא, זה הקריטריון הראשון, מועמדים שהוריהם, או ילד בישראל. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> כי בנוסף לקריטריונים שנקבעו, יש קריטריון אחד שהוא הקריטריון הבסיסי, שהוא חייב להיות ברשימות. << דובר >> קריאה: << דובר >> מ-99 עד אז. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מי שנרשם אחרי זה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת, שמבחינת ממשלת ישראל, מי שנרשם אחר כך, גם אם הוא עומד בקריטריונים האלה, לא רלוונטי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת לשעבר נגוסה, בבקשה. << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> תודה, יושב ראש הוועדה וחברי הכנסת. ראשית אני רוצה להודות לך, על ההתמדה והמשך הדיון מהדיון הקודם. הנושא הזה הוא נושא כואב ומדובר בחיי אדם. יש פה שתי סוגיות, סוגייה אחת זה המשך עלייה ויישום החלטת הממשלה ומתווה ליישם, או לעלות את כל הממתינים שנמצאים באדיס ובגונדר, זו סוגייה. הסוגייה השנייה שאני חושב פה, יש זכאים, למרות שהם זכאים והם נופלים בין הכיסאות, זכאותם מתמסמסת ואני רוצה להוכיח את הדבר הזה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כשאתה אומרת זכאים, מה הכוונה? << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> זכאים לפי החלטת הממשלה, אני לוקח את הדוגמא של ההחלטה הזאת, אני פשוט רוצה להבהיר, ממה שגם משרד הפנים אמרו קודם. יש החלטות קודמות, אני לא נכנס לזה, אבל לפחות, להחלטה האחרונה 716, יש מדרגים, נכון, בדיון הקודם, הוגשו שישה מקרים כדוגמא, מתוך שישה מקרים שעברו מוועדת העלייה והקליטה, למשרד הפנים, התגובה של משרד הפנים היא מאוד, אני הייתי אומר, זה בלשון המעטה, זה לא מדויק, למה? גם עכשיו חזרתם על זה. האנשים האלה שההורים נמצאים פה והילדים נמצאים פה, לפי המדרוג, יש עדיין זכאים שהתמסמסו, זה פשוט, אפילו בתגובה שלהם, אתם לא מדייקים את זה. למשל, מר איילהו ברה, הוא נמצא פה ומספר הבקשה 253 ושני ילדיו, נמצאים בגונדר, רשום ברשימה של הקהילה שאתם, משרד הפנים, עובדים ומשתמשים ברשימה הזאת והוא נמצא בימר ברה איילהו, עם האח הקטן שלו שהיה קטין, רשומים ברשימה. אתם רוצים אני יכול להראות לכם את הרשימה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לפני 2010? << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> לפני 2010, באותה רשימה שאתם עובדים. זה אבא פה, אדם מבוגר ואחותו גם נמצאת פה, אחותם, אז המקרה, אתם כותבים, בקשתו נבדקה וילדיו לא נמצאים ברשימה, אבל הם ברשימה, אני מוכן להעביר לכם, תראו את העמוד, איפה הם נמצאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, שאלה, אם עכשיו אתם נותנים תשובה, הוא לא ברשימת הממתינים ואני חושב שאני כן ברשימת הממתינים, יש וועדת ערער? הרי אתם אומרים, יש הגנת הפרטיות, כל הטיעונים, הכול בסדר, עכשיו צריך להיות שלב שבו אני טוען שאני נמצא ברשימה, אתם אומרים שאני לא נמצא ברשימה, בוא נעלה לאיזושהי ערכאה שיפוטית, מהי הערכאה השיפוטית, במקרה הזה, איזו וועדת ערער יש? אני רוצה להבין. << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> אפשר להמשיך? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> פשוט, זמננו קצוב, אז אני רוצה לגמור. << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> רציתי להמשיך ואז תשאל אותם ביחד. במקרה השני, המקרה השני שגם אתם לא מדייקים, זה אלמובלאי, המבקש, מספר בקשה 1558 ולצערנו הרב, האבא, אחרי שהמתין הוא נפטר לפני חמישה חודשים, הוא חיי, אתם טוענים, כן נמצא ברשימה, אבל לא מצאתם מענה, הבת שלו היא נמצאת פה. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> הנה הטלפון, אנחנו - - - << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> אושרת אל תפריעי לי, אחר כך תענו, אני עכשיו מתאר עובדות, הבת פה, הטלפון של הבת, גם נמצא בתיק, יחד עם אבא ואתם התקשרתם אליה ואתם יודעים שיש את הרשימה והבת נמצאת, לכן, להגיד שלא ענו לנו, זה פשוט לא מדויק. המקרה השלישי, מספר הבקשה זה 832, קנאיי אייליהו, הוא נמצא פה, והוא הגיש את הבקשה ואתם עונים שמליסה אייליהו תמיר אחותו היא לא נמצאת ברשימה, היא נמצאת ברשימה, אני אראה לכם את זה. ארבע עלו, אמא נפטרה בגונדר, בהמתנה, נקברה שם, אבל בת אחת, אחות אחת נשארה, מכל המשפחה ושנמצאת ברשימה, שנים בגונדר ואתם טוענים שהיא לא נמצאת ברשימה, כאשר היא מופיעה ברשימה, אני אראה לכם, הנה. והדבר השלישי, המקרה של מדי אדנה שהילד שלה נשאר, כל המשפחה עלתה, רק בן אחד נשאר, למה נשאר? כי הוא היה רשום, תחת האמא שלו כקטין, ברגע שהאמא עלתה, הילד הזה הוא היה מעל גיל 18, הוא נשוי בגלל זה הוא לא יכול להצטרף לאמא שלו, הפרידו אותו, הוא בגיר, אז הם טוענים, עכשיו הוא לא ברשימה, אבל הוא ברשימה, מכיוון שהוא עם האמא, אז לכן, אני אומר, תבדקו את עצמכם, לפני שאתם אומרים שלא קיים, יש הרבה, אדוני, יש הרבה, גם בזכאי חוק השבות וגם בהחלטות הקודמות שהתמסמסו והם נפלו בין הכיסאות, אם אכן תהייה וועדת ערער, או, אדוני היושב ראש, אם וועדת העלייה והקליטה יכולה לרכז, אנחנו נביא לכם את המקרים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. רק תשובה לשאלה שלי, רשות האוכלוסין ואז אני אתן לחבר הכנסת סולומון. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> על החלטה כזאת, כמובן שאפשר להגיש ערער פנימי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למי? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לרשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מול מי הערער? מול מי שהחליט החלטה? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא, מול דרג גבוה יותר, כמובן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי? מי הדרג? מישהו פה אי פעם הגישו ערער? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> פעם ראשונה, את אומרת דבר כזה, פעם ראשונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, פנינה. מישהו אי פעם הגיש ערער בעניין הזה? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, אנחנו נפתור עכשיו, הנה - - << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> אין דרך לפנייה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מבקש. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> סליחה, הפנייה היא לא בערער פנימי, אלא לבית הדין לערערים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מזה בית הדין לערערים? בית משפט? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> כן, כן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם קושרים את הידיים של השרים, אתם קושרים, כי אני יודעת את זה באופן אישי, כי לפני שהולכים לבית הדין ומטרטרים משפחות, יש סמכות לשרים להחליט, בין אם זה על רקע הומניטרי ובין אם זה על רקעים אחרים ואתם, כייעוץ משפטי, אני אומרת לכם, אתם ברמה של התעמרות - - - << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא, לא, לא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בואו, תנו לי רגע - - - << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אני אומרת, יש החלטות שניתנות על ידי רשות האוכלוסין וערער מוגש לבית הדין לערערים וזה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, עורכת הדין – << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> צנגן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עורכת הדין צנגן, בואי נעשה את זה מאוד מאוד פשוט. יש ערערים ללכת לבית הדין ויש וועדות ערער שהם וועדות ערער ממשלתיות, הרי בסוף, מדובר בוועדה ממשלתית ובהחלטת ממשלה. עכשיו, אני מכיר את זה גם מנושאים אחרים, אגב, גם בהקשר של עלייה, אני הכרחתי את משרד הבריאות, להקים וועדת ערער, על החלטות הממונה על רישוי מקצועות רפואיים ולא הייתה וועדה כזאת, אמרו להם גם, תלכו לבית הדין ובסוף, יצרנו וועדת ערער ממשלתית. מדוע לא יכולה להיות וועדת ערער ממשלתית שיישב בה נציג של רשות האוכלוסין, יישב בה נציג של משרד העלייה והקליטה, יישב בה נציג ציבור שהוא שופט בדימוס, שתוכל לדון בסיפור הזה ואז אנשים יוכלו לערער. אתם לא יכולים הרי לחשוף את הרשימות, מצנעת הפרט, יכול להיות שהוא יש לו מידע, הוא יש לו מידע, הם יגישו את הערעור, יגישו את המסמכים, יבחנו אותכם. מניסיוני, בדרך כלל שיש וועדת ערער כזו, קודם כל, ההחלטות שמתקבלות למטה, נבחנות אחרת, הרבה פעמים, דבר שני, יהיה מענה לפניות האלה ולא ישאירו את האנשים תלויים באוויר. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> בית הדין לערערים הוא עוסק נטו בנושאים שהם לפי חוק הכניסה ומוגשים ערערים, מוגשים ערערים, על החלטות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בית הדין לערערים, נוגע להרבה מאוד דברים אחרים גם, נכון? כמה זמן לוקח דיון בבית הדין לערערים? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> הוא לא לוקח הרבה זמן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי יושב ראש בית הדין? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> יש הרכבים, יש בית - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מזה הרכבים שנקבעים, אני מגיש בקשה ואז יש הרכב? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא, אני אומרת, יש בית דין לערערים בתל אביב, יש בבאר שבע, יש בירושלים, יש בחיפה, יש דיינים שונים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ספציפית לעניין האוכלוסין? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> בוודאי, לפי חוק הכניסה, כן. << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> אפשר להתייחס לזה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, רגע, אנחנו נפתור פה את הבעיה הזאת, מדוע לא להקים - - - << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> והיו פניות לבית הדין בנושא הזה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הסתירו את המידע הזה - - - << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא, היו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, נו, באמת, אתם לא מביאים את המידע הזה לציבור, אתם מנצלים את התמימות של הקהילה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, חברת הכנסת, תמנו שאטה, מי יושב בבית הדין הזה? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> דיינים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מיהם הדיינים? מי? עובדי משרד הפנים? עובדי רשות האוכלוסין? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא, דיינים של משרד המשפטים, זה כמו בית משפט לכל עניין ודבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יפה, אני רוצה דרגה, לפני בית דין לערערים, אני רוצה וועדת ערער, לפני בית דין לערערים, אני רוצה וועדת ערער ממשלתית, אפשר לייצר כזאת ואפשר לייצר כזאת, גם בהחלטת ממשלה, יושב פה חבר קואליציה, חבר הכנסת סולומון, אני אומר לך, זה עניין בסיסי, בשירות לתושבים. חבר הכנסת סולמון ואז חברת הכנסת תמנו שטה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייב להגיד שזה מפתיע אותי מאוד מאוד, מה שחבר הכנסת לשעבר מנגיסו אמר. אנחנו עוסקים בדיני נפשות, פונים אליי כבר חודשים רבים, אנשים, הנה, חלקם נמצאים פה, של משפחות שממתינות שם, לא משנה כרגע לגבי החלטה, לא החלטה, יש פה החלטה שהיא חלוטה, יש בתוכה רשימה, יש בה רשימת עוגן שעל גביה הרשימה הזו נקבעה, באותה רשימה שנעשתה ב-2010, אם זו הרשימה, אני מצפה ממשרד האוכלוסין שיהיה רגיש, שיעשה הכול, שיהיה פרואקטיבי כדי לייצר מצב שכשאדם יודע שהוא ברשימה, הנה, אני הבאתי לפה אבא שכשאדם נמצא ברשימה, עזבו שנייה את הוויכוחים האחרים, אבל יש כאן בנאדם שהוא יודע שהוא עומד ברשימה ואם אין לו יכולת, זה לא מענה, אפילו קיבלתי כמה פניות שאין תשובות מצדכם, אין תשובות, הם מגישים ערער, מתקשרים ואין תשובות. אני אומר שוב, יש דיון נוסף, צריך לעשות אותו, אבל ברגע שהתקבלה החלטת ממשלה, ישנה רשימת עוגן, יש אנשים בקצה שזה דיני נפשות ממש, תסכול של שנים רבות, מחלות, מציאות מאוד קשה שאנשים חלקם שם והם יודעים שהם צריכים להגיע ומגישים פה רשימות, נותנים פה דוגמאות. זה בעיניי עוול, זה בעיניי עוול. עכשיו, שוב אני אומר, אני בעד מה שהציע פה חבר הכנסת פורר, צריך להיות מצב שבו כשאדם יודע להגיד, אני עומד בקריטריונים, קיבלתי תשובה שלילית, שיכול לערער, שיכול לחזור למישהו, שיוכל לדבר פנים מול פנים, מישהו שיכול לדבר איתו טלפונית, או פגישה, לא במייל, כי במייל זה קשה מאוד לאנשים להגיע לזה. אז בעיניי זו סוגייה מאוד מאוד קשה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חבר הכנסת סולומון, קודם כל, לפני בית הדין לערערים, אנחנו רואים שיש לכם נוהל של טיפול בערערים, גם של המשרד, אין ספק שאף אחד מאלה שיושבים פה ומכל הפניות שלנו, בכלל לא מכירים את הפרקטיקה הזו ואנחנו נדרוש, זאת תהיה הבקשה שלנו, זה לא אליכם בסוף, כמו שאתם אומרים, אתם פועלים בהתאם להחלטת ממשלה והממשלה חייבת להחליט פה. אני אומר את זה גם לך חבר הכנסת סולומון וזו תהיה בקשה של כל וועדת הקליטה ואני אבקש להחתים את כל חברי וועדת הקליטה, מהקואליציה ומהאופוזיציה, להקים וועדת ערער ממשלתית, ברשות שופט בדימוס, עם נציג ציבור ועם נציג משרד העלייה והקליטה ונציג רשות האוכלוסין וההגירה, שכל מי שקיבל תשובה כלשהי, מרשות האוכלוסין וההגירה, יוכל לערער עליה לוועדת הערער הזו וההחלטה שלה תהיה סופית. אי אפשר להמשיך לגרור את האנשים פה ככה, אי אפשר. אני לא יודע, לכם זה נעים? כבר סיפור שנמשך, למעלה מעשר שנים, 15 שנה, בואו, בסוף זה משפחות, זה אנשים, זה בני אדם ומדינת ישראל שקולטת עלייה ויש שם קהילה שהיא במצוקה, צריכה לדעת לתת את המענה פה ובסוף, גם צריכה להיות תשובה, שיידע בנאדם שהוא קיבל בסוף תשובה, מוועדת ערער, הוא הביא את המסמכים, יש לו את המסמכים האלה ויש לו את אלה והגיש ערעור ונדחה, ירצה ימשיך הלאה לבית הדין, ברמה המשפטית, לא ירצה, ימצה פה את הדיון. בבקשה ואז חברת הכנסת פנינה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין, אני רוצה לשאול שאלה, כי יש לזה גם, מה שנקרא, השפעה עתידית, הרי אני מבין שאת הייתה החלטת ממשלה, בתוכה היא כוללת 3,000 אנשים ומאחר ועשו בדיקה מתוך 10 אלף אנשים, מתוך הרשימה, בתוך הכלל הזה, נקבעו 3,000 אנשים, על פי המדרגים שדיברת קודם לכן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא 3,000 זה יותר מ-3,000, שאף אחד לא יבלבל, יותר מ-3,000. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, אני אסביר, שנייה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא כל ה-9,000 נבדקו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין, באו ובדקו לפי מדרגים שגברת מיכל אמרה קודם לכם, זה מדרג שעולה מאחד עד ארבע, אולי עם בסיס שהוא נמצא ברשימה, אני מבין את הכלל. מה שנמצא ברשימה, לאחר מכן יש ארבעה מדרגים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לטענתה, כדי שנחדד, אין אף אחד שעומד בקריטריונים שהיה ברשימת ממתינים, עד סעיף 1, 2 ו-3, אין. << דובר >> קריאה: << דובר >> שלוש יש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, עד אחות, אין מועמדים שהם יתומים ואין מועמדים שיש לו הורה, או ילד בישראל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז אני רוצה להבין, אם אותם שישה אנשים עכשיו שלטענת חבר הכנסת לשעבר, הם ברשימה והם עונים לשלושת ההגדרות הראשונות, כן, הם עונים, כי האבא פה, הם עונים. עכשיו, האם ואנחנו מבינים שב-5 ליולי, בעזרת השם, תסתיים אותה החלטה, עכשיו, נבוא ונגלה עכשיו שיש עוד עשרים איש, בוא נניח, סתם דוגמא, עשרים איש שהם עונים למדרגים של אחד עד שלוש, כולל שלוש וכבר סיימנו את המכסה של 3,000, איך אנחנו מטפלים בהם? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> היא טוענת שכן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל הינה, כרגע הוכחת לה שיש אחד כזה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> החלטת הממשלה אומרת 3,000, זה אומר שנצטרך להוריד משפחה אחרת ולהכניס משפחה אחרת. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, לא, זה לא החלטת הממשלה כמי שגיבשה, החלטת הממשלה אומרת, כל מי שעונה לקריטריונים, סליחה, אל תעשי לי ככה עם הראש, גברתי היועצת המשפטית, אני כתבתי, יחד עם השרה שלכם את החוק ואת היית בחדר, את החלטת הממשלה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> נכון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אומרת שכל מי שעונה לקריטריונים, צריך לעלות, כאשר התקציב הראשוני שהשגתי 570 מיליון שקלים, היו על ה-3,000 ויש חובה על הממשלה, להצביע על מקור תקציבי, על אלה שנותרים, האישור קיים להם, הם זכאים לעלות, כל מה שחסר זה התקציב. << דובר >> קריאה: << דובר >> עדיין המכסה 3,000. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא, זה כסף, אבל אין מכסה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אין מכסה? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש להם אישור, לעלות את כל אלה ש- << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כדי שנהיה כולנו יותר מרושתים על הפרטים, ההחלטה דיברה על 3,000 מבחינה תקציבית וסעיף שש להחלטה אומר כך, "ככול שלאחר בחינת הזכאים, על פי הקריטריונים כמפורט, יתברר כי מספרם עולה על 3,000. זאת אומרת, את לא אמורה לעצור את הבדיקה ב-3,000 - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אלא ככול שאת אמורה לבדוק מעבר, להגיד, בתוך הבדיקה, אחרי שסיימנו את הבדיקה, יש 3,001, בסדר? "תידרש הממשלה לאשר זאת בהחלטת ממשלה ייעודית, למציאת מקור תקציבי, להמשך העלאת הזכאים, במטרה שלא יקרו". זאת אומרת, ראשית - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההחלטה היא תקציבית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, ראשית, גם לבדיקות בסעיף שלוש וארבע, אתם אמורים להמשיך את הבדיקות, זה מה שאומרת ההחלטה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם המשיכו, אני דיברתי גם עם המנהל שלכם, סליחה זה לא נכון - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כאן נאמר שלא המשיכו שעצרו ב-3,000. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הוצג לי בממשלה שזה כעוד 1,800, משהו כזה, שנבדקו ונמצאו זכאים נוספים, נכון? יפה. אמרו לי, כרגע, אחרי שעשינו משא ומתן אז עם האוצר, כל שנשאר זה להביא החלטה תקציבית בלבד, אני אומרת לכם, אתם לא קובעים מדיניות, אתם צריכים ליישם החלטות ממשלה ואתם צריכים גם לדרוש משרים ליישם החלטות ממשלה ומה שאומרת ההחלטה הזאת היא מאוד ברורה, גם אני עורכת דין, גם יושב הראש הוא עורך דין, נראה לי שאנחנו יודעים לקרוא בין השורות, יש עוד אנשים שהם זכאים, על פי ההחלטה הזאת, נכון, אתם יכולים לבוא ולומר, אנחנו לא אחראים על הכסף, אנחנו אל אחראים על התקציב, זה אגב תשובה שתתקבל עליי, אבל אתם בהחלט אחראים לומר שעל פי ההחלטה הזאת, יש לכם איקס זכאים שצריכים להגיע לארץ. אתה סיימת את דבריך, כדי שאני אקח את רשות הדיבור. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני רק אומר, אני מבין אחרת את הדברים, עד עכשיו לפחות, מבחינה, סתם אם אני מסתכל על הסוכנות, הוא קיבל 3,000 את זה הוא מבצע ועם זה הוא חיי ועם פי זה הוא עובד, ברגע שמגיעים 3,200 הוא אומר, אני לא יכול - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אין לו כסף. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה, מבחינת משרד הפנים במקרה הזה, אני מבין עד כה, אלא אם כן, אני מבין את הדברים אחרת, אני מבין עד כה שהחלטת הממשלה היא עד 3,000 איש, יכול להיות שהם צריכים לבדוק כדי לראות עתידות, אבל עד 3,000 איש, ברגע שסיימו 3,000 איש, תצטרך להתקבל החלטת ממשלה אחרת. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדקו, בדקו, לא זה לא נכון, אני אומרת לך כבעלת תפקיד שהייתה שמה, אתה יודע, יש את מה שאומרים, דברי המחוקק ויש את דבר מקבל ההחלטה, מכיוון שאני יושבת מולך, אני אומרת לך, אתה טועה בהנחת יסוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, אני אחזור כל פעם לזה, סעיף אחד להחלטה, הטיל על שרת הפנים דאז, "לבדוק ולאשר, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, את כניסתם של המועמדים, העומדים בתנאים המצטברים, המפורטים בסעיף 2, להחלטה 716 ואשר להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה בישראל שהינו זרע ישראל" ואז מפורטים התנאים, אחר כך כתוב שהחלטה מיועדת להביא עד 3,000 מועמדים וככול שיש יותר מ-3,000 צריך החלטה נוספת בשבילם, מבחינה תקציבית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תקציבית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, רגע. כלומר, על פי סעיף 2, ללא קשר לתקציב ולא 3,000 וגם לא 3,500 וגם לא 30 אלף, משרד הפנים היה צריך לבדוק ולאשר, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, את הכניסה, לכל המועמדים, היה צריך לגבש רשימה, יכול להיות שברשימה, בסוף היו 2,500 איש, יכול להיות שהיו בה 25 אלף איש, אמורה הייתה להיות בסוף רשימה, התגבשה רשימה כזו? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> על איזה רשימה אתה מדבר? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> עשינו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, סליחה, אני אהיה ברור, בהתאם לסעיף אחד להחלטת ממשלה, אתם פועלים על פי החלטת ממשלה, החלטת ממשלה 713, ישנה רשימה, בהתאם לסעיף אחד, החלטת ממשלה 713? יש, או אין? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> יש רשימה, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה אנשים מופיעים ברשימה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> השאלה על איזה רשימה אתה מדבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הרשימה לפי סעיף אחד, אתם בסעיף אחד, התבקשתם, לבדוק ולאשר, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, את כניסתם של המועמדים, העומדים בכל התנאים המצטברים ואשר יש להם קרוב משפחה, מדרגה ראשונה בישראל, שהינו זרע ישראל. יש רשימה כזאת? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> יש רשימה, כן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה אנשים היא מכילה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> 4,226 שעומדים בקריטריונים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז יש לנו רשימה, תודה רבה, קודם כל, אנחנו יודעים מה המספר. זאת אומרת יש לנו פה אירוע של 1,200 איש, זה הפער. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אמרתי בזמנו, קרוב ל-5 אלף, זה מה שנאמר לי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה האירוע כרגע. << דובר >> קריאה: << דובר >> 4,000 כולל ה-3,000? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, כולל ה-3,000. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> המספרים לא השתנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וסיימתם את הבדיקה, מבחינת כל הרשימות וכל הזה, נכון, או שאתם עדיין בבדיקה? הרשימה עוד מתגבשת? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> לא, הרשימה לא מתגבשת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סיימתם את הבדיקה, אין יותר את מי לבדוק, בעצם. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אני כן רוצה לחדד שכמובן כאשר יורדים לרזולוציות של ממש, הבאה של אנשים, אז כן נעשה ראיון כדי לוודא, מה ההרכב המשפחתי באתיופיה וכו', שלא חל שינוי בזה. אז הדברים האלה, מעבר ל-3,000 באתיופיה, לא - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סביר להניח שאם עברו עשר שנים, אז יש עוד דברים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> סדר גודל ושעונים לקריטריונים הראשונים, אני רוצה לדבר בבקשה, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת תמנו שטה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כל, בוקר טוב, אני רוצה תחילה להודות לך, אדוני היושב ראש, על קיום הדיונים התדירים, בסוגייה כל כך רגישה ואני חושבת שזה תעודת עניות שאנחנו יושבים פה, שנה אחרי שנה, במשך עשורים ומתבחבשים עם עצמנו. אני חושבת שהסיבה היא, פשוט חוסר כנות, הוגנות, יושרה וניקיון לב וידיים, בנגיעה בסוגייה הזאת, בהתעסקות בסוגייה הזאת. יושבת פה נציגת משרד מבקר המדינה ומנציבות תלונות הציבור שאגב, זו הזדמנות לקרוא לכל הממתינים שמרגישים שנעשה להם עוול, לפנות לנציבות תלונות הציבור, אני אישית גם פניתי למבקר המדינה, אני חושבת שההתנהלות היא באמת, עלו מים עד נפש זה מילה עדינה. תראו, יש דברים שאני מבינה שהם לא לפתחכם, כנציגי רשות האוכלוסין ומקובל, מקובל, אנחנו יודעים איפה גבולות הגזרה של מקבלי ההחלטות ומדיניות, אבל איפה האחריות של פקידים ושליחי ציבור, דווקא בפקידות הבכירה, כרגע, יש בלגן, יש בלגן והבלגן הוא, גם כי אתם באמת, לא ניגשים, יכול להיות שיש עומס, אם תגידו לי, יש עומס לנו עומס, אנחנו לא מצליחים להיכנס לכל תיק, לא מצליחים להיכנס לכל תיק ולתת את המענה הנדרש, יתכן ואנחנו, יבוא יושב הראש, תבוא אני, נלך ביחד לשר הפנים, נדרוש עוד תקנים וכבר דיברנו על זה בוועדה הקודמת ויוסיפו תקנים. העלה פה עוד רעיון היושב ראש, שתהייה וועדה נוספת, לפני בתי הדין, שאנחנו מאפשרים לקהילה הזאת, אבל אי אפשר, אי אפשר שכל הדלתות סגורות, כל הדלתות שלכם סגורות, יומיום אני מקבלת טלפונים, יומיום חברי כנסת אחרים מקבלים טלפונים. עכשיו שיובהר, החלטת הממשלה הזאת מאוד ברורה, לא ברור לי מה ההתברברות בכלל, ההחלטה אומרת שמי שעונה על כל הקריטריונים האלה הוא זכאי לעלות. התקציב שהיה 570 מיליון, בתקציב שאנחנו היינו בממשלה, זה הרבה מאוד כסף, אין מה לומר, הייתי רוצה יותר, אמרו לי, תראי, זה מה יש, אחרי משא ומתן, אז אמרנו, אוקי, זה מספיק ל-3,000, אבל כל היתר, אנחנו ניקח את הדלתא ונמצא תקציב, מקור תקציבי ונביא החלטת ממשלה, רק לעניין התקציב. אז כל הוויכוחים, הניסיונות להתחמק. מה ההבדל, אם יש עכשיו עוד 1,200, או 1,800 שהם זכאים, לפי הקריטריונים, זה רק משפט שלמה, מי מגיע ראשון, זה מה שקורה. אין דבר כזה שאם הם עונים על אותם קריטריונים, הם נשארים מאחור ואתם צריכים להביא את זה לידיעת השר שלכם, אנחנו גם נביא את זה לידיעת השר שלכם. הדבר הנוסף, היחידים שאנחנו פתחנו פה חלק מהדברים של הרשימה, שאגב, זה בגלל התעקשות השרה הקודמת, איילת שקד וכמובן, תומר מוסקוביץ שהוא בכלל אמר במילותיו, אתם הייתם בחדר, אם זה תלוי בי, אני לא מביא אף אתיופי לישראל, במילים האלה, אם זה תלוי בי, אף אתיופי לא מגיע לישראל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא לא פה בשביל להגיב. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אז שיגיב, שיבוא שיגיב, בושה וחרפה, זה מי שעמד, הבוס שלכם, נתן את רוחו, את רוח המפקד, על לבוא ואתם יודעים כמה הקזתי שמה דם בשביל להעביר את ההחלטה הזאת. ההחלטה הזאת אומרת, אז בסוף הצלחתי להגיע לעניין יהודי תיגראי שברגע שיומונה פרויקטור, הוא לא יכול להסתכל על הרשימות, הוא צריך לבחון אותם, את כל אלה שממתינים וטוענים לאפליה, יבדקו את כל יהודי תגרה שזה בערך כ-800, תקני אותי בבקשה, אם אני טועה, שיש בהם שטוענים שעל רקע אתני, הופלו, הם יבדקו, גם אם הם לא ברשימות, אבל הסיפור הרבה יותר גדול, בדיוק העלה את זה, גם היושב ראש, גם אברהם נגוסה, גם כולנו, יש ברדק אחד גדול, אז אני לא מצפה שתפתרו את כל הברדק, אבל לא יתכן שאתה קיבלת פה רשימה של חלק מהמקרים, אני אומרת לך, מקרים של בטא ישראל, של ילד שאמא שלו נפטרה בדרך והעלית את זה גם לפניכם בפעם הקודמת, של אמא שעלה בשלמה שהילד שלה לא מגיע, יש התעמרות, כי בתקופה שלי, העלנו שני מטוסים, שני מטוסים ונמצא פה הבטאמו יוסף ושי פלבר, סמנכ"ל עלייה בסוכנות, של זכאי שבות, שהופלו במשך שלושים שנה, אף אחד לא הביא אותם. אתם חייבים להתכנס להחלטות, אם לא תשנו את זה, אז אני אומרת לכם, מה שלא הלך במוח, ילך עם כל הקהילה הזו בכוח, מה שאתם רואים ההפגנות האלה זה יהיה 'פינס', אתם תפתרו את הסוגייה הזאת, לטובת הקהילה שנמצאת כאן בארץ ולטובת הממתינים שנמצאים שם. אנחנו לא צריכים להתמזמז עם הדבר הזה, אפשר לסיים את הסגה הזאת. תודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה, רק אני רוצה ממשרד הקליטה, אולגה, מה המדיניות של השר והמנכ"ל, בעניין הזה? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> בוקר טוב לכולם, כבוד היושב ראש, כפי שאתה יודע, שר העלייה והקליטה היה פה בשבוע שעבר, הופיע בפני הוועדה שנתן את הסקירה של משרד והתייחס גם לסוגייה הזאת, כפי שאמר השר, הוא מקיים פגישות ודיונים בנושא, בוחן את הנושא ושתתקבל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי? כבר חצי שנה הוא ב- << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> לא, זה מה שהוא אמר שבוע שעבר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אבל הוא כבר חצי שנה יושב בתפקידו, מתי הוא יסיים לבחון את הנושא? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> תראה, אין לי מה להוסיף כרגע, על מה שנאמר על ידי השר, לפני שבוע בדיוק, פה בוועדה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת למשרד העלייה והקליטה, נכון לעכשיו, אין מדיניות בנושא. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> לא, כרגע הנושא נבחן על ידי השר והמנכ"ל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת אין מדיניות, בוחנים. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> בדיוק שבוע הבא, ישיבות עם בעלי תפקידים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי תוכלו להציג לנו את מדיניות משרד העלייה והקליטה, בעניין? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אני אוכל, שוב- << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הפרסומים אומרים שנעצרה העלייה, אין שקל בתקציב, שקל אין בתקציב לעלייה מאתיופיה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אני לא יכולה להתייחס לפרסום - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מי צריך את האתיופים, אחרי בחירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> טוב, חברת הכנסת צגה מלקוב, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני באמת, כל פעם, אני מופתעת מגודל האי סדרים, הבלגן של שלושים שנה והם ממשיכים. תראו חבר'ה, על מה אנחנו מדברים שלושים שנה. חברי, מה שאני רוצה להגיד לנציגי משרד הפנים, מה שאתם דיברתם, כל השנים אנחנו שמענו את זה, אולי אתם לא באופן אישי, ישיר, הבעיה היא אצלכם, המשרד, אלה שממונים עליכם, נכון, כל ההתקפה עכשיו עליכם, אני רואה את זה ואתם לא באופן ישיר, אבל יש בעיה במשרד, אבל בנוסף לזה, אדוני יושב הראש וחבריי חברי הכנסת וגם חבר הכנסת לשעבר אברהם, אתה מכיר את זה, את כל הבלגן, אני באמת, מה שאנחנו עושים עכשיו גם, אם מה שאברהם הביא, שישה מקרים, אני יכולה להביא לך שישים מקרים כאלה - -- << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> טוב, זה דוגמא, יש הרבה, את צודקת. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> ממש אני שומעת הרבה, אבל איך אנחנו פותרים? האם אנחנו רוצים פתרון לעומק, פתרון לגמרי, או כיבוי שרפות, מה שעושים עכשיו, 2,000 פה, 3,000 פה ומי שאבא שלו פה והילד שלו שם, זה לא פתרון חבר'ה, בואו נחשוב, איך נפתור את העניין הזה, לאורך השנים. הנה, דוגמא, אני אתן לכם למשל, היו מקרים, אחת הבעיות של הנינים, חוק השבות, מי שזכאי חוק השבות - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, הפרידו אותו מהילדים שלו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> עם הסבאים הלכו לעולמם בהמתנה, אף אחד לא מכניס אותם, לא חללי חוק השבות ולא חוק הכניסה, חבר'ה, בואו ניתן פתרון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל, לא זה כבר נכנס, הם כבר נכנסו אחרי עשרים שנה, אבל. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אבל אני אגיד משהו, למה אני אומרת את זה? עוד פעם, אנחנו חוזרים לאותו דיון, תראו, שלושים שנה, מ-92, משהו לא נורמאלי, 32 שנה, איך אנחנו נפתור? בואו נחשוב על פתרון לעומק, עכשיו, נניח, נניח, משרד הפנים בדק כל מה שבדק, נגיד הגענו 4,020, או 4,200, אז החלטת ממשלה, נו, מה, בזה נגמור? או עוד פעם נבוא, עוד דיון, עוד שנה, שנתיים. אני חושבת צריך לדעת, קודם כל, מי רושם אותם שם, בואו תגידו מי רושם את הרשימות - -- << דובר >> קריאה: << דובר >> הקהילה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הקהילה, ב', מי בודק אותם, ג', משרד הפנים, צריך כוח אדם, חבר'ה. יש פתגם באמהרית, אולי יושב הראש, תסלח לי, התרגום, אם מישהו בא לקבץ נדבות, עדיף שלא תגיד לו תבוא אחר כך, עוד שעה, עוד שעתיים, עדיף שתיתן לו תשובה, אין לי, אני לא יכול לסייע לך. תיתן תשובה, אני רוצה לראות שמשרד הפנים יהיה לו נציגים של המשרד, עובדים, כוח אדם נוסף, אנשים יגיעו ויקבלו אותם, אבל יחד עם זאת, אני באמת, גם אזור של תיגראי, דיברנו על האזור של תיגראי, רק לאחרונה, אפילו לא לאחרונה, מתי התחיל להיות עומס, אחרי ש-61 אנשים הגיעו בדרך, לא דרך. לכן, באמת, אני מבקשת אדוני היושב ראש - - - << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא נכון אבל, את לא יכולה להגיד שאחרי שבאו ה- 61, זה לא נכון, יש פה את חבר הכנסת, הסיפור של תיגראי זה לא נכון. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיד, אני מסכמת את זה, קודם כל, אני מאוד מעריכה את אדוני היושב ראש, על ההתמדה שלך בנושא, אתה לא מרפה וגם כמובן, שרת הקליטה לשעבר, פנינה, את מכירה את הנושא והיום, אני ומשה בקואליציה ויש אפשרות לעבוד ביחד, אבל לחפש פתרון יסודי ולא לעשות טיפול קוסמטי, זה לא יעזור, היום 32 שנה, נמשיך עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה, לכן צריך לתת פתרון יסודי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. שאלה לרשות האוכלוסין וההגירה, כשיש פנייה כזו, התשובה שאתם מעבירים היא תשובה בכתב? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כתוב שם איך הדרכים לערער עליה? << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בתשובה, במכתב, אנשים מקבלים תשובות בכתב? << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, לא מקבלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מישהו פה, תראו, לא, או שאתם שולחים את זה בדואר ישראל וזה לא מגיע. << דובר >> קריאה: << דובר >> מגיע, אבל אף אחד לא עונה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אני רוצה לשמוע את הנציגים. טוב, אנחנו נעשה עכשיו דבר כזה - - << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אפשר בבקשה, כל בקשה שמגיעה אלינו, יוצאת תשובה חתומה, לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש, אנחנו מקבלים, לא קיבלתי שום תשובה, אותם מערערים, או אותם משפחות ואנחנו מפרסמים בערכת את התשובות שקיבלו בהחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך התשובה נשלחת? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> בדואר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רשום? << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לא, בדואר רגיל. << דובר >> קריאה: << דובר >> צריך לומר ביושר הם מקבלים מכתבים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מקבלים מכתבים, אני יודעת. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> אחד הדברים שאנחנו מקפידים על זה, זה לתת מענה, גם לכאלה שהם לא זכאים. הצאנו מענה ונתנו, כדי שלא ייצא, כמו שאומרים, יעמדו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם פה דוגמא של מענה? את יכולה לתת לי דוגמא של מענה בבקשה? << אורח >> אסרס דמלש: << אורח >> תודה, אני אסרס, מהנדסת בניין, קצינה לוחמת במילואים. אני כאן כדי לדבר על שתי אחיות שלי. אני עליתי בשנת 96 עם סבתא, זמן קצר אחרי שאמא שלי נפטרה. כאן, יש לי פה אסמכתה שסבתא הגישה בקשות, זה אחת האסמכתאות מהבקשות המוקדמות שסבתא הגישה וכאן רשום, מצוין פה שתי השמות של האחיות שלי. אתם יודעים מאיזה שנה האסמכתא הזאתי? משנת 2022, היום אנחנו בשנת 2023, 21 שנים, לקח למשרד הפנים לענות לי ולהגיד לי שאחיות שלי, לא יכולות לעלות, כי הן לא מופיעות ברשימת ההמתנה. באמת? אז יש לי שאלה אליכם, אחד, איפה הייתם 14 שנים, לפני שהתקבלה החלטה 716, כדי להגיד לי שאחיות שלי לא מופיעות ברשימת ההמתנה, כי בפעם הראשונה שהופיע הקריטריון הראשון הזה של לעמוד ברשימת המתנה, הגיע ב-716, למה לא התייחסתם לתיק הזה, על פי ההחלטות הקודמות? כי היו החלטות קודמות ועוד שאלה אחת, האם אי ההופעה שלי ברשימת ההמתנה, אומרת שאני פחות יהודייה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה רגע, תרשמו בבקשה, כי אני אתן לכם להגיב במרוכז. << אורח >> אסרס דמלש: << אורח >> יש לי עוד שאלה אליכם, אל כולם פה, האם אי ההופעה שלי ברשימת ההמתנה, הופכת אותי לפחות זכאית? הופכת אותי לפחות ראויה? לפחות יהודייה? מה עם הדם היהודי שזורם לאחיות שלי בגוף, זה לא חשוב? כל האחים שלי, סבתא רבא שלי, הסבתא שלי, הסבא שלי, כולם עלו לארץ, רק הם נותרו שמה, כולם, אז מה הן פחות זכאיות עכשיו? מלבד תחושת הפספוס של הזמן שעבר, שלא גדלנו ביחד, שלא רקמנו זיכרונות ילדות ביחד, אני צריכה לשמוע את סבתא שלי, כל לילה, בוכה ומתפללת על זה שהיא מפחדת שהיא תאבד את העין השנייה, כי העין האחרת, כבר לא מתפקדת, היא כולה בתקווה שהנכדות שלה עוד יעלו, אבל הפחד שלה זה שהגוף שלה יבגוד בה ושהיא לא תוכל לראות אותן. אז אני פה כדי להגיד לכם, תזדרזו, אין לנו זמן, תגבשו פה מתווה כזה שיפתור את כל הסוגיות וכזה שיענה על כל הסיפורים שנפלו מתחת לכיסאות. תודה. << דובר >> קריאה: << דובר >> המקרה שלה, לא עבר לרשות האוכלוסין, אז בוא נהיה הוגנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סורפל אלמו, בבקשה, בקצרה, אבל בבקשה. << אורח >> סורפל עלמו: << אורח >> קודם כל, תודה רבה שבאמת ממשיכים בדיון וסוגייה אחת שאני רוצה באמת, להתייחס אליה זה עניין של חופש המידע. בהנחיית היועמ"ש, סעיף 7 לחופש מידע, שכל משפחה זכאית לקבל מידע על ממתינים שלה, כן יש את החשש הזה שאומרים, יכול להיות שיסחטו אותם באתיופיה, אפשר לתת מידע דיסקרטי עבור המשפחות, להגיד להם, הם כן מופיעים ברשימה, או לא מופיעים, אבל זה לא יכול להיות שהמדיניות הזו ממשיכה ומתעלמת. אנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית, במדינה שמגזר הציבור שאמור לתת מענה, מייל, טלפונים, דסק, שמשפחות יוכלו לבוא ולשאול, איפה המשפחה שלי, האם אתם מתכוונים לעלות אותם, האם הם ברשימה והדבר הזה, לא קיים. אנחנו דורשים מכל הנציגים, מכל המשרדים, להעמיד דסק שאפשר לקבל שם מענה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. סאלם, כן, בבקשה. << אורח >> טרפוורק סלאם ביהונן: << אורח >> שלום, קוראים לי סאלם, אני כאן, כדי באמת, להשמיע את קולי ואת הקול של כל שארי יהודי אתיופיה שממתינים וגם כאן, יהודים שכמובן, עלו בלי המשפחה שלהם ועדיין אין להם תשובה, כמו שהיא אמרה והתשובות הכי לא רלוונטיות, אתם שולחים, הם לא ברשימת המתנה, מה זה אומר? אני גם לא מבינה, אני גם בדיוק במצב שלה. כולנו כאן, כל המשפחה כאן בישראל, רק אחותי נותרה שם, למה? אחרי שהם כמה פעמים מלאנו טופס, אנחנו עלינו ב-2006, ב-2006 אחותי נשארה שם לבד, כי היא הייתה נשואה עם ילדה, אמרו עוד חודש-חודשיים היא תעלה ואתם תעלו, אל תדאגו, לא חודש ולא חודשיים, הנה, כמעט 20 שנה היא ממתינה שם. אני לא רוצה לראות אסון שקורה, כמו שסבתא שלי ודודה שלי נשארו שם ותוך כדי המתנה, הן נפטרו, לצערי ואני לא רוצה שייקרה אסון כזה עוד פעם, גם לאחותי ותעשו לזה סוף. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. גברה ורקה. << אורח >> גברה וורקו: << אורח >> שלום, קודם כל, יושב ראש הוועדה, עודד פורר, באמת, כל הכבוד למה שאתה עושה. האמת, אנחנו צריכים לדבר על הפיל בחדר, המשפחות שלנו, לא עולים ולא עולות, כי יש פה גזענות ואטימות, אי אפשר לעשות את הדבר הזה, כאילו אנשים נמצאים ברשימה, מי רשם אותם, למה רשם אותם, איך רשמו אותם, זה לא כל העניין, הפרידו את המשפחות, קרעו את המשפחות והשאירו אותם שמה, חלק פה וחלק שמה. עכשיו מדברים איתנו על, מי רשם אותם ולמה רשמו אותם, גם משרד הפנים, כן, שהם מקבלים פנייה, מרכזים את הפניות ובסופו של דבר, באופן כוללני, אחרי שנה, שולחים מכתבים לכולם בבת-אחת, לא נותנים מענה בזמן, לא נותנים מענה, באמת מתי שצריך, אבל הם מרכזים את כל הפניות, מקבלים את זה, אחרי שמסיימים את ההחלטת הממשלה, שולחים מכתבים, המשפחה שלהם לא כלולה ברשימה, זהו, למה? מה? למה הם עושים את זה? כדי שלא יפנו עוד פעם, יש פה זלזול, יש פה אטימות. צריך לעשות לזה סוף, המשפחות שממתינות שמה, באמת, כמו שנאמר פה, צריך לעשות פעם אחת ולתמיד, להעלות עלייה גורפת ולסיים את הסגה הזאת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. קנאו איילאי, בבקשה. << אורח >> איילאי קנאו: << אורח >> אני עליתי לישראל, אחותי נשארה לבד, אמא שלי נפטרה באתיופיה, שתי אחיות שלי פה בישראל, אחותי הגדולה נפטרה בחיפה בתאונת דרכים, היא לבד, אין לה משפחה שמה, היא כבר 25 שנה בגונדר, אני הייתי פה 18 שנה, היא לבד, אין לה משפחה שמה, אני צריך לבקש, יש לה רשימה, יש לה תור, למה היא לא באה? זה באמת קשה לי, אני צריך שתסדרו שהיא תבוא, המשפחה שלנו כולם נפטרו באתיופיה. בבקשה אני מבקש. << אורח >> אלמה סיפרש: << אורח >> אני באתי מכיוון שאחותי נשארה באתיופיה, מעל 24 שנה היא ממתינה. ב-1999, סבתא שלי, הגישה בקשה לה, לאבא שלי ולדודה שלי ולנכדה השנייה שלה ושלושתם עלו ואחותי נשארה שם, למה? הם ברשימה? << אורח >> אלמה סיפרש: << אורח >> הם עלו ב-2001 וסבתא הגישה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> משרד הפנים טוענים שהיא לא ברשימה. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> כל מי שאתה אומר שמופיע ברשימה, אנחנו נעשה בדיקה דקדקנית, למה? כי הרי היא מגישה בקשה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה שאני אבקש עוד בבדיקה שלכם, היו פה כמה שמות שאתם אמרתם שהם לא ברשימה והם כן ברשימה ואני רוצה להבין, איך זה קורה? איך זה קורה שפתאום מישהו שהיה ברשימה, לא ברשימה, אני לא מבין את זה. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> אז אני אענה לך, אם היא נגיד מגישה בקשה לאחותה, נכון? << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> אבא הגיש - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רגע, אברהם, רגע, רגע - - - << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> לא משנה, מי הגיש את הבקשה, אבא שלו, או היא, הגישה על שם אחותה, אז יש מקרים שאנחנו מצליחים לאתר, היא על שם בן זוג, או בת זוג, אנחנו בדקנו את הרשימה לפי אותה הבקשה ואנחנו מאתרים בבדיקה חוזרת, מוצאים אותו על שם בן זוג, זה אחד הדברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, אבל יש גם משמעות לזה - - - << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> מצאתם אותה ברשימה, אבל טענתם שלא מצאתם את המבקשים, כן. << אורח >> אושרת עזרא מהרט: << אורח >> עשינו כמה ניסיונות, בדיוק זה מה שהתחלתי לענות לך, נעשו כמה ניסיונות, אנחנו מתעדים בדיוק מתי ניסינו. << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> הנה היא. << אורח >> אלמה סיפרש: << אורח >> איזה ניסיון? התקשרתם אליי - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, סליחה. מצאתם את האבדה, בסדר? סליחה, אנחנו לא נקיים על זה עכשיו דיון חצי שעה. יש גם משמעות למי מגיש את הבקשה, כי אבא וילד במדרג אחר, מאחות, נכון, או לא? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לא, אין קשר, לא, לא. זה לא קשור, לא משנה, מי מגיש בקשה, אלא אם יש לו הורה, או ילד בישראל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, אבל אם האחות הגישה והיא לא כתבה את ההורה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אנחנו רואים את זה. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> רואים, יכולים לראות, אין קשר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, אברהם, זה לא דיון בינך לבין האבא, אתה רוצה, אנחנו נקבע אחר כך פגישה איתכם. << אורח >> אברהם נגוסה: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר? אי אפשר לדיין פה דיון אישי. איילו ברה, בבקשה. << אורח >> איילאי ברה: << אורח >> יש לו שני ילדים באתיופיה, כמעט 23 שנים, הוא ברח לבד ושני ילדים שלו ממתינים 23 שנים, ולא עלו, הוא מבקש להביא אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להבין משהו, איך יכול להיות שיש כאן מישהו שיש לו ילדים 23 שנה שם והמצב נשאר אותו דבר, איך זה יכול להיות? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לאורך השנים היו החלטות ממשלה, החלטת הממשלה הראשונה בעצם, היו כבר על סגירת בגונדר ק.. וכו', אבל החלטת הממשלה הייתה ב- 2003, אחר כך הייתה החלטת ממשלה ב-2008, אחר כך ב-2010, אחר כך ב-2015 העקרונית, 16, 18 - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך יכול להיות שהילדים שלו, לא שם? << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> לכל החלטת ממשלה היה קריטריון ולכן, אי אפשר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אבא וילדים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אתם גם לא עובדים לפי הקריטריונים. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> להגיד, אנחנו משרד הפנים עבד לפי קריטריונים, היו רשימות שונות לאורך השנים והיו גם קריטריונים שונים. היה למשל, עד 2010, כולל החלטת ממשלה 2010, דרשה שרשרת של אימהות. << דובר >> קריאה: << דובר >> יפה, אז למה האחיות שלי לא עלו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> גברתי, סליחה. << אורח >> דסי צנגן: << אורח >> אני אומרת, היו רשימות שונות והיו קריטריונים שונים והבקשות נבחנו כל פעם, לפי הקריטריונים הרלוונטיים לאותה החלטת ממשלה ולכן, יכול להיות שמישהו יגיע ומישהו לא, כי הוא היה ברשימות, או לא, אם יש שרשרת אימהות, או לא. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם אפשר משפט אחד, אני רק אומר, מאחר ומדובר, מצד אחד זה כואב כל הסיפורים כאן, מצד שני, מאחר ולא מדובר כאן בחוק השבות, מדובר פה בכללים ובהחלטות ממשלה שעוברות, כלומר הכללים שחלו פעם קודם לכן, על מישהו מסוים, לא יכול בהחלטה אחרת, פעם זה יכול להיות האבא, פעם זה יכול להיות הסבתא, אז אי אפשר לטעון כלפיהם, הם צודקים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> צגה, במשפט, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיד שני דברים, א', חברי חבר הכנסת משה סולומון, מה שהוא אמר זה נכון, פה מדובר לא על חוק השבות, החלטת הממשלה. החלטת הממשלה כל פעם משתנה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור, לא צריך לחזור על זה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> למה השתנתה? כי פעם היה, מי שההורים שלו פה, יכול להביא את הילדים, בפעם אחרת, אם הילדים פה, נכון? היה גם שינוי, אבל אני רוצה להגיד, עכשיו אנחנו באמת, אני מרגישה את כל ההתקפה על עובדי משרד הפנים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא, לא, אין, הם עושים את עבודתם, התקפה היא על מי שקובע את המדיניות, סליחה שיהיה ברור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> גם, אל תשכחו, יש אנשים שקיבלו תשובה שלילית, לא כולם, יש אנשים, אני באופן אישי כשפונים אליי, כשאני פניתי, אחרי שקיבלו תשובה שלילית שאומרת, אתה לא זכאי, קשה להם לקבל, אז אני לוקחת את המקרה, אני פונה באופן אישי, לכן, אני באה ואומרת, הפתרון - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> קשה להם לדבר, לקבל את זה, זה משפחות - - - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני אומרת, צריך פתרון לעומק, עכשיו, אלף אנשים, אלפיים אנשים זה לא פתרון. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה צגה, דויד מהרט, בבקשה, בקצרה. << אורח >> דויד מהרט: << אורח >> כן, אני אגיד בקצרה. אני אמנם משמש כמנכ"ל ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה ובאופן רסמי ב-2011 סיים את פעילותו בגונדר, אבל עדיין ממשיך ל.. בממתינים ובאמת, בספטמבר האחרון ביקרתי שמה. אני רוצה להגיד שהחלטות הממשלה שהתקבלה הרבה פעמים, הכללים שלהם הם לא מהותיים, הם טכניים, מי נרשם, מתי נרשם ואם לא נרשם, ואם אתה לא ברשימה הזאת, ככה שהדבר הזה גורם לכך שלהרבה אנשים שההשלכה של זה שהממשלה מקבלת החלטות, אבל מורחת את זה על פני כל כך הרבה זמן ואז לפעמים, מישהו שהוא זכאי, כבר נפטר ואז הנכדים והנינים כבר לא זכאים, ככה שאני חושב שנדרשת החלטה שלא מתייחסת, לא לגאוגרפיה. אגב, נושא של יהודי תיגראי שגם עלה שהוא גם בהתייחסות גאוגרפית ולא מהותית. << דובר >> קריאה: << דובר >> שמה יש זכאי שבות. << אורח >> דויד מהרט: << אורח >> נדרשת החלטת ממשלה, החלטת ממשלה מקיפה, מקיפה את כל אתיופיה, בלי לחלק את אתיופיה לאזורים ולמחוזות מסוימים, אלא לכל אתיופיה ואחרי שנקבל את ההחלטה, נדרש יישום מידי שלה ולא למרוח אותה על כל כך הרבה זמן ובאמת שהייתי שם בגונדר, הרבה זמן אנשים ממתינים וכל כך הרבה נזק וסבל נעשה, אם הממשלה הייתה מחליטה ואומרת אלה האנשים שבאים, אלה נבחן אותם ונסיים תוך פרק זמן ולא למרוח על פני כל כך הרבה שנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה, אגומאס דרבה, אחרון הדוברים. << אורח >> אגומאס דרבה: << אורח >> בוקר טוב, הסיפור שלי זה אחים של אמא שלי ממתינים כעשרים שנה. אני עליתי בסוף 2004, מאז אמא שלי, לא ראתה את האחים שלה, יש לה תשע אחים ומתוכם נשארו איזה חמש אחים באתיופיה. השאלה שלי פה לנציגים שאני לא מכיר אותכם, לפני כחצי שנה התקשרו לאמא שלי, אמרו לה, ביררו על המשפחה שלה, על האחים שלה, איפה הם ממתינים, איפה הם נמצאים, איפה הם לא נמצאים, כמה ילדים יש להם, אבל מאז, אף אחד לא חזר אליה וגם לא היה לנו, איך ליצור קשר עם המשרד שלכם, גם שלחתי אני בעצמי אימייל, החזיר לי אימייל אוטומטי, משהו כזה ולא קיבלנו מענה. השאלה, אם התקשרתם מישהו נציג שלכם התקשר לאמא שלי ובירר ועשה את העבודה, למה זה נתקע? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה, רשות האוכלוסין וההגירה, תגובה קצרה לדברים שנאמרו כן ואז אני מסכם את הדיון. << אורח >> מיכל יוספוף: << אורח >> יש לי להגיד ככה, קודם כל, לגבי המידע, אז אני רוצה להגיד לכם שבשנת 2020, אנחנו העברנו לכל אלה שהגישו אצלנו בקשות בשנת 2014, מי נמצא ברשימה ומי לא נמצא ברשימה, אז המשפחות יודעות בדיוק, מי נמצא ברשימה. לגבי המקרים שאנחנו מתקשרים לפעמים למשפחות כדי לברר, זה כדי להיות בטוחים, האם אותה משפחה, אכן עומדת בקריטריונים של החלטת ממשלה, או לא עומדת בהחלטת ממשלה, זה לא אומר ששיחת טלפון לאותה משפחה פה בארץ, זה אומר שאותה משפחה היא עומדת בהחלטת ממשלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> ולמה אתם מתקשרים אבל מחסוי? ממה אתם מפחדים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> סליחה, סליחה, אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית מדובר פה באירוע שנמשך על פני הרבה יותר מידי שנים, זה נאמר גם בדיונים הקודמים, גם כאן זה נאמר, אי אפשר לייצר את המצב הזה, מול קהילה עם קריטריונים שמשתנים כל הזמן וכל פעם יש משהו אחר וכל פעם רשימה אחרת וצריך לשים לדבר הזה, איזושהי מסגרת, כולל מסגרת זמן קצרה, כי מה לעשות, החיים ממשיכים, מישהו שנשאר שם, נולדים לו ילדים והוא מתחתן ופתאום יש עוד אנשים וככה אנחנו כל הזמן מתגלגלים באירוע הזה. למען הסר ספק, כל הטענות וכל הבקשות שלנו כאן מופנות לדרג המחליט, עובדי המדינה, אין לי במובן הזה, אתם עושים את עבודתכם, כל אחד, על פי ההנחיות שאתם מקבלים, אבל הדברים האלה חייבים להשתנות. אי אפשר להמשיך במצב הזה, המדינה לא יכולה להשלים עם מצב שבה קהילה, במשך שנים ארוכות, נקרעת לגזרים, אבות ואימהות מילדים וסבים וסבתות מנכדים ואחים ואחיות, פשוט, בלתי מקובל בעליל ובתוך כל זה, גם הבירוקרטיה הישראלית, מוסיפה חטא על פשע ומשאירה אותם גם, תלויים ותלויות באוויר, בלי שום אמירה ברורה, מצד ממשלת ישראל. אז ראשית לגבי משרד העלייה והקליטה, הוועדה רואה את זה, לא סביר שבמשך חצי שנה, מאז הקמת הממשלה, עדיין אין לשר ולמנכל, מדיניות בעניין הזה ואנחנו מבקשים מהם, לגבש בטווח הזמן המיידי, מדיניות ולהבהיר לוועדה, מה המדיניות שלהם, כזו, או אחרת, נוכל לבקר את המדיניות, אבל כשאין מדיניות בכלל, אין על מה לדבר. יחד עם זאת, לוועדה ברור, כשהיא רואה שנושא העלאת יהודי אתיופיה, לא תוקצב תקציב 23-24, לגבי שאר האנשים שכן נמצאים ברשימת הממתינים, אז ברור לחלוטין שכנראה יש מדיניות, רק אף אחד לא רוצה לספר אותה. אז ככול שיש מדיניות כזאת, אנחנו מבקש לשנות אותה וככול שלא, אנחנו גם מבקשים לדעת, מהי המדיניות, לא יתכן שיש משרד שבמשך חצי שנה, בנושא כל כך רגיש, לא מצליח לגבש מדיניות, זה נכון בשבוע, שבועיים, חודש הראשון, חודשיים, אנחנו כבר נמצאים כבר חצי שנה, אחרי שהממשלה קמה. שתיים, הוועדה מבקשת משר הפנים, לקדם החלטת ממשלה וכשאני אומר הוועדה, אני אומר את זה, על דעת חברי הקואליציה והאופוזיציה בוועדה, לקדם החלטת ממשלה שתקים וועדת ערער ממשלתית, נוסף על הוועדות הקיימות בחוק ובנהלים, שתפורסם לקהילה, כוועדה שניתן לפנות אליה, הוועדה תהיה ברשות שופט בדימוס, עם נציגות של רשות האוכלוסין וההגירה של משרד העלייה והקליטה וגם נציג ציבור מטעם הקהילה, כדי שתהיה שקיפות וכל מי שקיבל תשובה שלילית כזו, או אחרת, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, יוכל לעבור לוועדת ערער הממשלתית וההחלטה שלה, תהיה החלטה שהמדינה מקבלת, אחר כך מי שירצה יוכל לפנות לבית הדין לערערים ולכל ההליכים המשפטיים הארוכים, אבל צריכה להיות איזושהי וועדה שתוכל לנקות את השולחן בנושא הזה. אני מבקש ממשרד הפנים, לוודא שהתשובות שניתנות בכתב, מתקבלות, בין אם זה באמצעי דואר רשום, בין אם זה באמצעים אחרים. זה שמראים לי מכתב והצד השני אומר, לא קיבלתי, אנחנו כל הזמן נמצאים בסיטואציה הזאת, הרי חצי מהטענות פה זה על זה שלא קיבלנו תשובה, תעשו את זה בדואר רשום, כשהממשלה רוצה להשיג אזרח, היא בדרך כלל, יודעת לעשות את זה, גם משרד הפנים יודע, גם רשות המיסים יודעת, כולם יודעים, שהממשלה רוצה להגיע לאזרח, היא יודעת להגיע אליו. אז במובן הזה, התשובות צריכות להניתן בכתב ולדעתי בדואר רשום. הוועדה פונה לשר הפנים ולשר העלייה והקליטה, לקדם החלטת ממשלה, לגבי הממתינים הנוספים, מעבר ל-3,000, גם מבחינה תקציבית ולמצוא ולאתר את התקציב הנדרש כדי לזרז את העלייה הזו, כמה שיותר, למי שנמצא ברשימה. בנוסף, הוועדה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> 1,200 איש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן, קודם כל את זה, מה שיש לנו שאנחנו יודעים, 4,226 הם אמרו לדעתי. הוועדה פונה לשר הפנים ושר העלייה והקליטה, לקדם החלטת ממשלה נוספת ומסכמת, קצובה בזמן שתסיים את המשבר הזה, מול העלייה מאתיופיה, על כל אתיופיה ותייצר באמת, כללים הברורים שמי שעומד בהם בכללים האלה, עולה מיידית, לא צריך לפרוס את זה, לא על עשר שנים ולא על חמש שנים ולא על שלוש שנים, צריך לעלות מיידית, זה מספרים שמדינת ישראל, יודעת להתמודד איתם כדי לא להשאיר את הדבר הזה, נפתח כל פעם מחדש. תודה רבה, הישיבה נעולה, אנחנו נתאם עוד ישיבת מעכב, אבל כרגע אני לא יודע להגיד לכם, מתי, אבל יהיה בזמן הקרוב. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:40. << סיום >>