פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת הכלכלה
12/06/2023


מושב ראשון

פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ג בסיון התשפ"ג (12 ביוני 2023), שעה 9:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי << הצח >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
שלי טל מירון


חברי הכנסת:
ינון אזולאי
רם בן ברק
יצחק קרויזר
אלון שוסטר


מוזמנים: 
	ציפי פרידקין
	–
	אסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	חגית איגרמן
	–
	ממונה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	הילה דוידוביץ- בלומנטל
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	פנינה אורן שני דור
	–
	ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

	מרינה אוסטפלד
	–
	ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

	אבשלום וילן
	–
	חכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

	אילנה מזרחי
	–
	ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	נמרוד הגלילי
	–
	מנהל תחום רשתות המזון, איגוד לשכות המסחר

	הגר יהב
	–
	מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

	יפרח מאיר
	–
	יו"ר ענף הירקות, מועצת הצמחים

	רני בר-נס
	–
	יו"ר ענף הפירות, מועצת הצמחים

	צבי אלון
	–
	מנכל, מועצת הצמחים

	אלי שריר
	–
	מנכ"ל, ארגון מגדלי דגים, ארגוני מגדלים

	גילי עוז
	–
	עו"ד, ארגון מגדלי דגים, ארגוני מגדלים

	ירון לוינסון
	–
	מנכ"ל, רשות ההסתדרות לצרכנות















ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
אביגל כספי

מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט































רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, פ/519/24 כ/922 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65) (סימון תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת ינון אזולאי ורם בן ברק.

אנחנו בעד ההצעה הזאת וחסכתם לנו להגיש הצעת חוק. בדיונים המקדמיים שעשינו בנושא המזון והחקלאות, הנושא הזה עלה. אני, היועץ המשפטי, רוצה לנצל את העניין הזה כדי להכניס תיקון נוסף שקשור לסימון מחירים בסופרים. זה אפשרי?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נבדוק את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הרי כל היום מסמנים מחירים בסופר וזה מעלה סתם את מחיר הסחורות כשגם רשות להגנת הצרכן הגיעה למסקנה שאפשר לוותר על זה, עם תיקונים מסוימים. זו סוגיה יותר משמעותית אבל נעשה תיקון לחוק שלך ונעשה הכול ביחד. המציעים, בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, רם, שביחד הגשנו את הצעת החוק הזו בקדנציה הקודמת. החוק היום אומר שלסמן על המוצרים את ארץ הייבוא, היבואן, אבל זה לא חל על המזון של החקלאים. מה שאנו מבקשים זה דבר פשוט – שיהיה סימון, שכשמגיע מוצר למדף, בחקלאות, פירות, ירקות, יהיה מצוין מה הארץ שממנה הגיע המוצר. בקורונה ראינו הרבה בעיות ולאו דווקא בקורונה. אני לא יודע כמה מפקח משרד הבריאות של טורקיה למשל, על ההשקיה של העגבניות או המלפפונים שמגיעים משם או כל דבר אחר. חוץ מזה שיש פה ערך נוסף, כשאדם מישראל ירצה דווקא לקנות את התוצרת שלו - אגב אני אישית כשהולך לחנות, אם אני רואה תוצאת חקלאית ישראלית, גם אם זה עולה יותר קצת יקר אני מעדיף לפרנס את החקלאי הישראלי מאשר את הטורקי או מכל מקום אחר. לא מדבר על טיב הפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל שאני חושב שזה הטיב מס' 1 ולצערי עדיין כשאנחנו מייצאים ואולי זה גם פנייה לחקלאים, אנחנו מייצאים את האקסטרות יותר לשם, משאירים פחות אצלנו. יש לנו במה להתגאות. או אני לא קונה במקומות הטובים. אני קונה בשוק. פעם הירקן אמר לי: תרים טלפון – אביא לך את זה עד הבית. אמרתי: זו ההזדמנות היחידה שלי פעם בשבוע שאני רואה את האנשים – אתה רוצה לקחת לי את זה? אז אני עושה קניות בשוק פעם בשבוע לפחות, אבל לפני שאנחנו דואגים לחקלאים בחו"ל אנו צריכים לדאוג לחקלאים שלנו. גם אם זה עולה לנו טיפה יותר יקר. אגב אני לא חושב שיש עלויות – אני מאמין שמשרד הכלכלה יתייחס לזה ויגיד שיש עלויות וצריך התארגנות. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין עלויות מיוחדות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אין, ויצאנו עכשיו משנת השמיטה, הייתי מגיע לחנות והיה כתוב לי: זה אוצר בית דין, זה יבול חו"ל, אפילו בטוש. לא צריך יותר מזה. אם זה אחת הרשתות הגדולות, אולי רוצות לכבד עצמן, אז מוסיפים ביחד. גם ככה לוקחים לנו את פערי התיווך הגדולים שגם זה, אדוני היושב-ראש, צריך לטפל בפערי התיווך מהחקלאי עד הצרכן, מה שעובר בדרך זה עוד הצעת חוק שגם היא מונחת – יש לראות איך לקדמה. אני לא חושב שיש פה התארגנות גדולה. מי שרוצה לדעת איך מתארגנים ישאל את החקלאים, גם את הרשתות שכותבות בשמיטה, איך זה קורה וכמה זה עולה להם – אולי לורד או פס במדפסת, של הדיו, לא מעבר לכך. לכן ההצעה הזו פשוטה, קלילה. היינו מעבירים כבר היום אבל בגלל שיש הסכמות, ואני מבין את זה – גם אליי פנו. אני מקבל את זה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בישיבה הבאה נסים את העניין הזה. רוצים לעשות בדיקות השוואתיות. שיעשו מה שהם רוצים. בבקשה, רם בן ברק.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, בוקר טוב. תודה, אדוני היושב-ראש, על הדיון וקידום החוק. אני חושב שהחוק הזה טריוויאלי, מתבקש. אנחנו רק יכולים לשאול עצמנו למה זה לא קרה עד היום. כל חולצה שמישהו מכם לובש כתוב איפה יוצרה. כל מזון שאתם אוכלים שבא בתפזורת, אין לכם מושג מאיפה הוא מגיע. כשאתה יודע מאיפה בא, אתה גם יודע מאיזו מדינה הוא בא ומה הפרוטוקולים באותה מדינה, במה הם משקיעים, ואם אתה מתעניין אתה יכול לאכול יותר בריא. מעבר לזה שזה עזרה ליצרנים המקומיים. לכן אין מנוס. כל התירוצים של הרגולציה ושזה ייקר, שלא יבלבלו את המוח, במילים פשוטות. זה מתבקש, על כל ארגז שמגיע לסופר צריך לומר מאיפה בא. אגב שמעתי שרוצים לבטל רגולציה, שאנחנו נהיה אירופה. בבקשה, בואו נהיה אירופה - ברפורמה בחקלאות ובסימון המוצרים. באירופה אין דבר כזה שאתה מגיע לסופר ואתה לא רואה מאיפה מגיע המוצר. אני יכול לשלוח לך תמונות מהסופרים באירופה. אין דבר כזה. אנחנו מאוד בעד אירופה, חליפה שלמה של עזרה לחקלאים, רפורמה אמיתית כולל סימון מוצרים אבל את סימון המוצרים נתחיל.

בנוסף, זה גם היה בהסכם שהיה עם האוצר – תקנו אותי אם אני טועה – סימון המוצרים היה חלק מההסכם. אמנם לא מיושם ברובו אבל זה היה סעיף חד משמעי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ההסכם עוד לא נחתם.

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

זה גם חלק מהחלטת הממשלה של הרפורצה.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

אני חושב שזה מתבקש. צריך לסכם את זה ולצאת לדרך ולא לתת לכל מיני אינטרסנטים למנוע את זה מהציבור. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. בבקשה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני רוצה להוסיף משהו שדיברנו עליו – לא התמקדנו בו יותר מדי. באותה הזדמנות שכותבים על המרום של העגבניות מאיפה זה הגיע יש לכתוב בקטן כמה זה עלה לסופר. הבנו שלא מסובך לעשות זאת. אם יהיה כתוב על תפוח עץ שעלה להם שני שקלים, לא יוכלו למכור את זה בעשרים ומשהו שקלים כפי שקורה היום.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זו הצעת חוק שגם מונחת שלי. לאט-לאט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עברה טרומית?

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

לא.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אני חושב שאפשר לכרוך את שתי הנקודות האלה, שזה יוקר המחיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היא לא מכניסה להוצאות את הסופר. שם את המחירים.

 << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >>   

כמה זה עלה. מחיר ישיר נטו. אני חושב שהעניין הזה יביך אותם מאוד כשכתוב על עגבנייה: עלה לנו שני שקל מהחקלאי ואנחנו מוכרים אותה בעשרים שקל.

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

תהיה להם חברה אחת שתקנה את זה במחיר הזול וחברה אחת ביוקר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

צריך לעשות, כמו שיש תא קולי שמתקשרים - שיהיה תא קולי כמה ירקנים מכרו את זה. כל אדם מישראל שירצה – יתקשר. זה לבד יעשה את העבודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אני מצטער על כך שהייתי ברשות המבצעת, לא הייתי יכול להיות חתום בכנסת הקודמת על דין הרציפות. אני שמח שהגיעו וקיימנו – מקווה קיימנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אפשר לצרף אותך.

 << דובר_המשך >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >>   

בשמחה. מצטער שלא הייתי שר החקלאות בכנסת הקודמת. מאוד מצטער. אני חושב שבאפס עלות, בכלום, אותו פתק של המחיר אפשר גם בדף A 3 לכתוב - באפס מחיר אנחנו גם מקבלים קצת שמחה וגאווה אם זה מוצר ישראלי, מקבלים מידע לצרכן שרוצה לדעת מאין זה מגיע. סופר לגיטימי. ועל הדרך מתחילים לבצע, לכל הרוחות והשדים, את מה שהוסכם לפני שנה בדיוק. האוצר מחזיק כפיקדון בלתי הגון את החקלאים כולם. מילא כשעוסקים בכסף, אבל כשמדובר בחקיקה ברגולציה? גם סוגית העובדים הזרים. מה זה המחטפים האלו, כמעט האלימות השלטונית הזו לא לבצע את הראוי לטובת החקלאות ולטובת הצרכנים, משום שלא הגיעו להסכמים בנושא מסוים? אני מציע לקדם כמה שיותר מהר, לעשות את זה פשוט, לחברי שלום, וכל הנושאים האחרים של איך לפקח – חייבים לעשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נטפל בנושאים האחרים. נתחיל עם משרד החקלאות, בבקשה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

אנו לא מתנגדים אבל יש לנו כמה הערות קטנות. ראשית, אנו מבקשים למחוק את הביצים מהנוסח. ביצים לפי החוק בישראל חייבות להימכר לצרכן ארוזות. אנו לא שרוצים שישתמע שאפשר למכור ביצים בתפזורת. לכן זה לא רלוונטי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אי אפשר לעשות בחוק – למעט ארוז ביצים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כל החוק חל על מזון שלא ארוז.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

הן נמכרות ארוזות. אז אין צורך. גם מהותית אין צורך, וגם מעדיפים שזה לא יופיע פה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למרות שביצים חשוב לדעת מאיזו מדינה, כי יש מדינות שיש כל מיני מחלות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה מסומן בחוק?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

בצו.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם זה בצו, תכניסו את זה לחוק. כלומר אין לכם התנגדות – נסמן את זה בחוק. ארוז ומסומן, שיהיה בחוק. 

 << דובר_המשך >> חגית איגרמן: << דובר_המשך >>   

זה מסומן. יש תקנות שמתייחסות למוצרים ארוזים, יש תקן. אנחנו מסמנים על האריזה וגם יש חותמת על הביצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הצעת החוק חלה על תוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש ונמכרת בתפזורת.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם זה לא ארוז מראש. זה לא יוצא מהתרנגולת ארוז.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

זה חייב לעבור תחנת מיון ולהיארז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם דבש.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

דבש – יש פה משרד הבריאות, זה עניין שלהם. למיטב ידיעתי, לא נמכר לא ארוז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

דבש גם לא בתפזורת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

דבש מגיע בצנצנת, גם אין לך האופציה. דבש אני מובן אבל ביצים – מה מפריע לכם?

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

מפריע לי שהחוק מחייב אריזה. מהלול זה חייב לעבור לתחנת מיון, שם זה עובר מיון ואריזה. זה חייב להימכר ארוז לצרכן. לכן זה מיותר פה כי זה לא בתפזורת. אני לא רוצה שישתמע בחוק.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שאלתי אותה אם בחוק הם חייבים לסמן על האריזה ביצים, אז היא אומרת שזה לא בחוק, זה בצו. צו זה חקיקת משנה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אם יש כבר? בסדר. צריך להוציא את הביצים ואת הדבש.

 << דובר_המשך >> חגית איגרמן: << דובר_המשך >>   

דבר שני, עניין של נוסח, לגבי בקר, צאן, עופות ודגים – צריך להיות רשום לפני כן: בשר, בקר צאן, עופות ודגים. אנחנו לא מדברים על בעלי חיים אלא על המזון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה נכון. נסמן את הפרה?

 << דובר_המשך >> חגית איגרמן: << דובר_המשך >>   

ועוד שני דברים לגבי בקר, עופות וצאן ודגים – ראשית, יש להגדיר מה זה ארץ הייצור. אני מניחה שזה ייצור המזון - מדובר על השחיטה אבל כדאי להבהיר את זה, כי בעל חיים יכול להיוולד במקום אחד, לגדול במקום אחר, להישחט במקום שלישי. שלא יהיה בלגאן. אני חושבת שנכון להגדיר: ארץ ייצור לעניין בעלי החיים זה מקום השחיטה.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אבל דג לא שוחטים.

 << דובר_המשך >> חגית איגרמן: << דובר_המשך >>   

מקום ההמתה. שחיטה לרבות המתה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היינו בסיור. יש 800,000 ראשי בקר וצאן שמיובאים חיים. מה קורה עם זה? זה לא צריך לסמן?

 << דובר_המשך >> חגית איגרמן: << דובר_המשך >>   

הם נשחטים בישראל. בסוף זה עניין מדיניות אבל יש להבהיר מה זה ארץ המקור – איפה שנולד. אני מתייחס לבעל החיים, למזון, איפה שנשחט, איפה שהפך למזון. בעיניי. זה עניין של מדיניות.

 << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

אם נשחט  בחו"ל?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם שוחטים אותם באוסטרליה, ושוחטים אותם בישראל, מה הסימון שלהם?

 << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>   

ישראל. גם כולם עוברים פיטום. 

 << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >>   

רק לעניין דגים – חייבים ארץ מהמים שדגו אותם.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אגב אלה בייבוא, הם מגיעים מצוננים או קפואים.

 << דובר_המשך >> פנינה אורן שני דור: << דובר_המשך >>   

אתה דג אותו בנורבגיה והייבוא בא מבלגיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תעבירי לנו הערות בכתב. דגים לפי המים הטריטוריאליים שדגו אותם. תעשו את התיקון הזה, אין בעיה.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

לעניין אופי הסימון, אדוני, החשש של שירותים וטרינריים, שיש פה סימונים שיגרמו לזיהום. אם עושים קיסם שנועצים בבשר, זה עלול לגרום לזיהום וצריך תקנות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מי דיבר על הבשר? שמים את הבשר מאחורי הוויטרינה. אם אתם לא חוששים על הזיהום שמגיע מטורקיה בעגבניות, אין לכם מה לדאוג.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

זה צריך להיות עם תקנות בהסכמת שר החקלאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בלי תקנות. זה חוק פשוט. אין צורך בתקנות.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא יודבק על המוצר – יודבק על המדף. מה הבעיה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אומר מה שנכתב בנוסח, שמדובר בסימון בצמוד לתוצרת החקלאית. לא כתוב שזה על התוצרת.

 << אורח >> חגית איגרמן: << אורח >>   

באופן שלא מזהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך תקנות. כל דבר לוקח שנים. בבקשה.

 << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>   

שלום, אני ממשרד הבריאות, לשכה משפטית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

פעם הבאה ששולחים לכם מכתב, תרשמו הערות. אתם לא מתייחסים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כי זה רק שנה נמצא, זה לא הרבה זמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

קיבלתם ב-6 ביוני מייל ממני שביקשתי – כדי לייעל את הדיון בוועדה אני מבקש לקבל בהקדם את התייחסותכם, בכלל זה שינויים בנוסח. היחידים ששלחו זה משרד החקלאות. למה לא יכולתם להעביר לנו? מיכל גולדברג ממשרד הבריאות מכותבת. אני לא אחראי לחלוקת העבודה במשרד שלכם.

 << אורח >> מרינה אוסטפלד: << אורח >>   

אני מקבלת את דבריך. רק הערה אחת ברשותכם למה שאמרה חגית, הפיקוח בנקודות קצה בשווקים הוא פיקוח של משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתבו לנו. אנחנו בעד. 

 << דובר_המשך >> מרינה אוסטפלד: << דובר_המשך >>   

יש לנו הסדרה בחקיקה שלנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תעבירו לנו. לא נלאה את חברי הכנסת ואת הציבור. משרד הכלכלה. למה אתם נגד החוק הזה? לא מבין.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

ראית – לא מתנגדים אבל העבירו לנו שורת תיקונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נורא, מותר לתת תיקונים. הח"כים מנסחים באופן כללי והמשרדים מדייקים בעניין הזה יותר עם היועץ המשפטי שלנו.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

רק סביב השולחן הזה עכשיו אגב התיקון המוצע לסימון תוצרת חקלאית עלה גם הנושא של ביטול מחירים בסופר וגם חובה לסמן קבלה למוצר לעוסק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ביקשתי מהיועץ המשפטי לבדוק את זה.

 << דובר_המשך >> אילנה מזרחי: << דובר_המשך >>   

בסדר, אני רק אומרת שהנושא של סימון מוצרים במחירים הוא מאוד רחב. יש כוונה לעשות בדיקה רוחבית מעמיקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עזבי אותנו. אני יודע ששר הכלכלה אוהב בדיקות ומחקרים. אנחנו נסיים את החוק הזה מקסימום שבועיים.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אגלה לך לגבי הבדיקה שאתם מתכוונים – אמרו לנו את זה כבר לפני שנה פלוס. אם עד עכשיו לא הצלחתם לבדוק, תבדקו כשהחוק הזה יעבור, ונביא לכם עוד חוק קטן ויעבור, ועוד חוק יעבור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה יש לבדוק? אם בלונדון לא עושים את זה, אני לא יכול לעשות את זה? מה זה מעניין אותי? הבדיקה הזאת אין בה שום דבר אבל אני מכבד את השר. רוצה בדיקה – שיעשה. יש לכם שבועיים ימים כי עוד שבועיים אני מסיים את החוק.

 << דובר_המשך >> אילנה מזרחי: << דובר_המשך >>   

אנחנו מדברים על שני נושאים אחרים - אני מדברת על נושא בדיקה כללית ורוחבית של כל העניין של סימון מוצרים ומחירים. הדבר הזה מתבצע במסגרת המאבק ביוקר המחיה – כמובן דבר שמאוד מעסיק את הממשלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

את הממשלה לא כל כך. את הוועדה אולי. את הממשלה לא ראיתי שזה מעסיק. תמשיכו להביא לנו רפורמות שעוד עשר שנים אולי יבואו לידי ביטוי.

 << דובר_המשך >> אילנה מזרחי: << דובר_המשך >>   

והדבר השני זה שרוצים את הנושא הספציפי הזה לבדוק. הייתה בדיקה אבל עכשיו רוצים לעשות בדיקה קצת יותר מעמיקה. 

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה היה אצלכם מונח הרבה זמן. אני מלווה את החוק הזה שהגשתי אותו - פעם שעברה כמעט עבר. ברגע האחרון התקשר- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני אעשה לך את העבודה. אנחנו לא רואים מצב של בדיקה. כל משרד יכול לעשות מה הוא רוצה. שעוד שבועיים ימים מסיימים את החוק. הרשות להגנת הצרכן – כיוון שבוועדה אמרתם שאין לכם בעיה לבטל את סימון המחירים, ולאור הניסיון שהיה – לא יודע כמה שנים, תעבירו לנו נייר עמדה בעניין.

 << דובר_המשך >> אילנה מזרחי: << דובר_המשך >>   

אדוני, לא יודעת על מה אתה מדבר. אנחנו אמרנו שאנחנו בעד לבטל סימון מחירים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. היו פה נציגים שלכם ואמרו את זה. אולי תשאלי אותם.

 << דובר_המשך >> אילנה מזרחי: << דובר_המשך >>   

לא. דיברו – יש כל מיני רעיונות לעשות חלופות, צגים דיגיטליים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור שתהיה חלופה. אף אחד לא אומר שלא יהיה סימון. הכוונה סימון על כל מחיר. זה יפחית את המחיר בסופרים. תהיה חלופה טכנולוגית. אין בעיה. בכל מקרה, יש לכם שתי אופציות, כי אמרתם שאין לכם בעיה. עכשיו אתם מתחילים לחזור בכם ולא מקובל עליי. אם לא תגידו לנו כן, נעביר את החוק הזה בלי הסכמתכם. עוד משרד? אז החקלאים, בבקשה.

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>   

שלום, אני מהתאחדות האיכרים בישראל. אנו רוצים לברך קודם כל על עמדת היושב-ראש, ותודה לחברי הכנסת המציעים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא עמדה שלי – עמדה של כל חברי הכנסת.

 << דובר_המשך >> הגר יהב: << דובר_המשך >>   

וכל המצטרפים, שהצעת החוק הזו נבלמה ממש בדקה ה-90 לפני שהתפזרה הכנסת האחרונה רק מתוך רצון לחבר את זה לסל של דברים שהממשלה הייתה אמורה לעשות. בדקה ה-90 נכנס פה חבר כנסת שהגיש רוויזיה אחרי שזה כבר עבר ולכן אנחנו נמצאים פה שוב, וכל הטענות שעלו פה על ידי משרדי הממשלה נטענו בדיוק כפי שנטענות היום - אז, וכל הזמן שעבר הם לא מצאו את הזמן להביא את כל הבדיקות שלהם. כל הניסיונות הוולונטריים שניסו לייצר בשנים האחרונות בשביל להימנע מחקיקה לא צלחו ולא הביאו תוצאות בשטח, ולכן הגיע הזמן שתהיה פה שקיפות מלאה לצרכן שיראה מאיפה זה מגיע, וזה לא כזה מורכב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סך הכול לעשות שלט שכתוב: תוצרת טורקיה. מה הבעיה?

 << דובר_המשך >> הגר יהב: << דובר_המשך >>   

כל יום מליפים את המחיר, ולכן כשמחליפים את המחיר על אותו פתק, או אם זה בהדפסה כפי שיש כאלה שבוחרים או אם זה בסימון, אין בעיה לעשות את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל הרעיון הוא שקיפות לצרכן.

<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה גם יעשה תחרות בסופו של דבר. יעזור ליוקר המחיה.

 << דובר_המשך >> הגר יהב: << דובר_המשך >>   

ואם יש פה כאלה שמבוהלים מהנתון המדהים שקיבלנו ממחקר שערכנו, שישראלים מעדיפים לקנות תוצרת הארץ גם אם זה לפעמים במחיר יותר גבוה אז שיתכבדו ויוסיפו על המדפים יותר תוצרת הארץ וכך יוכלו למכור יותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה אני לא יודע. אם תפוח אדמה חסר – מה זה יעזור? שיידעו. אני רוצה שקיפות. אדם יידע ממי קנו את זה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

בחוק יש עיצום, אם לא שמים או לחילופין מטעים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כרגע בחוק אין סנקציה מיוחדת. יש סמכות לממונה להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תפנה בחוק הזה לעניין הזה. לא סתם באוויר. תבדוק את זה. צודק. תציין את זה בחוק הזה, תפנה לחוק ההוא.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אמרו לנו שלא באופן פורמלי למשל שמייבאים בשר מצונן או אחר ומוכרים אותו כמצונן בלי להדגיש ולצנן. כלומר יש פה הטעיה לפעמים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צודק. תכניס לגבי הבשר, בשר מצונן – שיכתבו שמצונן. צודק שלום. היום אתה נותן לנו הערות. בבקשה, היועץ המשפטי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בדקנו את נושא העיצום הכספי. בסעיף 22ג לחוק יש סמכות לממונה על הגנת הצרכן להטיל עיצום כספי בסכום 22,530 ₪, אם עוסק לא סימן על גבי הטובין או במצורף להם פרטים בהתאם להוראות לפי סעיף 17. סעיף 17 זה הסעיף שאנו מתקנים, אז יש כרגע עיצום.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

ובמקרה של הטעיה? כי שמים את השלט תוצרת ישראל על עגבניות של טורקיה. בא המבקר של הכלכלה, רואה שיש שלט - תוצרת ישראל, אבל אפשר להניח את השלט הזה על העגבניות של טורקיה.

 << אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >>   

יש היום איסור הטעיה בחוק, בסעיף 2, שלצדו עיצום כספי ברמה גבוהה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סכום של כ-22,000.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זהו? כלום. שופרסל מרוויחים הון.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

יש לזכור שפה מדובר בגופים שהם לא גופים מפוקחים. חוק הגנת הצרכן חל על כל העוסקים במשק למעט הגופים בתחום הפיננסי, אבל הוא חל באופן רוחבי על כל העוסקים במשק. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אולי נגדיל את הקנסות בעניין הזה. תרשום את זה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

מבחינת הפיקוח, כי החוק מדבר רק על לשלט, אבל לא באמת לוודא שמה שנכון שונה.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

אולי נאמר מילה על זה שהרשות להגנת הצרכן מבצעת אכיפה ומטילה עיצומים כספיים, ויש כמה מדרגים, והעיצום שהיא מדברת עליו הוא במדרג גבוה בחוק. יש עיצום לעוסק שהוא לא תאגיד, שהוא כ-22,000 שקלים, ויש עיצום לעוסק שהוא כן תאגיד שהוא כ-45,000 ₪. לבד מזה, העוסקים צריכים לדעת ויודעים בפועל שהם חשופים גם לתובענות ייצוגיות. זה גם מיישר לפעולה בהתאם להוראות החוק. 

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

על הסימון יש עיצומים נמוכים.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

דיברתי על הטעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם זה מטורקיה ורושמים מישראל, זו עבירה חמורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש שני מדרגים.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אסור שזה יתגלגל לרמת העובדים כאילו העבירו את השלט מהמדף הזה, כאילו בקלות כזאת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. נבחן את זה. אולי צריך להוסיף קנסות קצת, להגדיל. למה אתם נגד להגדיל, משרד המשפטים?

 << אורח >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << אורח >>   

עיצומים כספיים צריכים להיות מאוזנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עד שאתם נותנים עיצום כספי, הבן אדם מת בדרך. אתם גם ככה לא נותנים עיצומים כספיים.

 << דובר_המשך >> הילה דוידוביץ- בלומנטל: << דובר_המשך >>   

אנחנו רגולטורים אבל הרשות - מבין המאסדרים שמטילים מטילים עיצומים כספיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אכיפה גם אמורה לאזן בין הרתעה לבין הצורך שלא לחסל את עסקיו של אותו עוסק שמטילים עליו.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>   

זה בדיחה, סופר שלא יציג בכלל – על כל עגבנייה לבד, מלפפון לבד זאת הפרה?

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

שאלה מצוינת. ארגיע אותך. ברור שכשהרשות מטילה עיצום והיא נכנסת לסופר בהליכי אכיפה שהיא מבצעת, והסופר לא סימן מחירים על אף מוצר, זה לא כמו שאם היה חסר מחיר על מוצר מסוים.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>   

מצוין. כלומר אם נכנסת לסופר ולא סימן מחיר על שום מוצר, העיצום המרבי שתוכלו לתת לו זה מה שכתוב בחוק.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

לא. העיצום הזה הוא על כל הפרה. אם ביצע הפרות רבות – יקבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש להבין.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

יש נוסחאות.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>   

אבל זה לא ייחשב הפרה אחרת, ברור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה הפרה אחת – לא משנה מה הם אומרים - כי אתה פה מסמן את כל המתקן. לא כל עגבנייה. לכן אתה מסמן בפירות והירקות שזה תוצרת טורקיה. אם טעית וסימנת תוצרת ישראל, זה עדיין – אתה לא יכול לומר על כל פתוח אדמה או כל עגבנייה. זה הפרה אחת שקשורה למתקן. אבל מדיניות האכיפה – לא רוצה להיכנס אליה. זה לא התפקיד שלנו. רק אם צריך להגדיל את הקנסות - תחשבו על זה. 22,000 זה כלום.

 << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >>   

אכיפה על מחירים נעשתה בשנים האחרונות? כמה בעלי עסקים קיבלו דוחות?

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

אני לא יודעת לומר בשלוף עכשיו, אבל אם תרצו, כל נתון שתרצו נשלח.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

לי יצא לפגוש אותם בפועל כמה פעמים באקראי, תוך כדי עבודה, בבאר שבע. ראיתי את ההתמודדות הקשה, הכעס. באתי לקנות ירקות ופירות, וראיתי פקחים ואת העימות הקשה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. איגוד לשכות המסחר, בבקשה. אתה מייצג את רשתות השיווק?

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

כן, אני מייצג את רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר. קודם כל, הרשתות הן לא נגד החקלאים והם שותפים מלאים למכירת התוצרת המקומית. 95% מהתוצרת שנמכרת היום ברשתות הם תוצרת מקומית.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אתם שותפים ברווח. בטח אכפת לכם.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

אני לא נכנס כרגע למרווחים כי הייתה ועדה שבדקה את זה ומצאה שהבעיה היא לא בפער בין הרשתות אבל זה לא הדיון. החשש בהצעה הזאת שלנו, שזה יטיל נטל רגולטורי נוסף. הוועדה, חבר הכנסת ביטן, בראשותך מנסה כל הזמן לראות- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא בנושא הזה. גם אין פה מי יודע מה. אתה גם ככה מסמן את המחיר אז צודקת נציגת החקלאים. סמן מאיזו ארץ זה בא. אין פה משהו – גם ככה העובד עושה את העבודה.

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

אני רק אומר שזה לא רק השלט. זה עלויות תפעוליות ולוגיסטיות. זה לא רק לשים את השלט ולרשום. 

החשש שלנו מטעויות סימון, שיחשפו את המרכולים לעיצומים כספיים ותביעות ייצוגיות, והטעויות האלה הן לא רק טעויות אלא גם מערבוב שנעשה על ידי הצרכנים שלקחו ממקום אחד והחזירו למקום אחר אחרי שראו תוצרת אחרת. זה חשש שקיים אצלנו. 

המדינה פועלת ברפורמה בחקלאות להפחתת מכסים, אז מצד אחד רוצים להפחית מכסים כדי להביא עוד תוצרת מיובאת כדי להפחית את יוקר המחיה ומצד שני רוצים לסמן את התוצרת המקומית. איני יודע כמה זה מסתדר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

למה אתה חושב שזה לא מסתדר?

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

זה בסדר להעדיף תוצרת מקומית – גם אני לפעמים מעדיף את התוצרת המקומית, לתמוך בחקלאי המקומי, אבל בסופו של דבר אם לא ייקחו את התוצרת הזאת, יכול להיות שהמחירים יעלו. 

חלק מהמוצרים מסומנים עם מדבקות. נשאלת השאלה, האם גם מוצרים שמסומנים עם מדבקות, צריך שיהיה שלט הסימון?

נקודה אחרונה, אני בטוח שהגופים שאני מייצג, הרשתות והמרכולים, יסמנו את זה. אני מקווה כי הרשתות לא מוכרות 100% מהתוצרת. יש גם תוצרת שנמכרת בשווקים ובמינימרקטים. האם גם הם יסמנו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה גם מפריע לי. מה קורה עם ירקנים פשוטים שיש להם חנות ירקות ופירות? הם גם מחויבים. איך אתם אוכפים את זה? זה לא סופר, שמחויב בצורה יותר רצינית. באים לחנות ירקות, או בשוק, מה קורה שם? הם יודעים מאיזו מדינה הם קנו?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הם יודעים וזה כתוב להם בחשבונית. 

 << אורח >> אלי שריר: << אורח >>   

יש לו ספק מעליו שהירקן קונה ממנו את התוצרת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מזכיר שבדיונים שהתקיימו בכנסת הקודמת בהצעת החוק, עלתה גם הצעה לתת לשר הכלכלה סמכות להחריג בתקנות באישור ועדה סוגי עוסקים כדי לתת מענה למצבים שבהם אין הצדקה או השר חושב שאין הצדקה להטיל את החובה כפי שמוצע כאן על עוסקים, למשל בהיקף פעילות קטן. אם איני טועה, זו הדוגמה שניתנה בדיונים שהתקיימו בכנסת הקודמת.

 << אורח >> ציפי פרידקין: << אורח >>   

שלום, אני ממשרד החקלאות. דווקא העוסקים הקטנים, ירקניות ושווקים פתוחים שם קל הרבה יותר בנושא ה- - - מאחר שיחידת מחירי הקרטון שבו נסחרה התוצרת, שעל פי רוב מסומן כמו שצריך מהמגדל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קיבלנו.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

עוד משהו קטן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חוץ מאשר לומר: אני מתנגד לא אמרת דבר.

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

אנחנו מבינים שזה הולך וזה בסדר. אני מברך אותך על לאחד את זה עם שינוי שיטת סימון המחירים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה טוב לכם.

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

נכון. השאלה לגב התוצרת. כרגע מדובר על תוצרת חקלאית. אני חושב שצריך לומר תוצרת חקלאית טרייה כי יש תוצרת כמו פירות יבשים. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה תוצרת תעשייתית. זה כמו שתגיד לי על אפונה בקופסאות.

 << דובר_המשך >> נמרוד הגלילי: << דובר_המשך >>   

אבל זה נמכר בתפזורת. 

 << אורח >> אלי שריר: << אורח >>   

מוצר יבש לא צריך לדעת מאיפה הגיע?

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

כל דבר כזה זה עלויות, זה עוד נטל.

 << אורח >> אלי שריר: << אורח >>   

- - - של מוצרי מזון במקורם זה דבר חשוב לצרכן, חשוב לבריאות הצרכן, חשוב להחלטות הערכיות שהוא עושה. 

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמרים, אנחנו צריכים לדעת. אפילו שזה לא בא ישר מהעץ. אבל אנשים צריכים לדעת. אני לא מחריג כלום עשיו.

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

ואם כן, איפה שנקטף? איפה שעובד? זה יכול להיקטף במדינה מסוימת ולהיות מעובד במדינה- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נחשוב על זה. לגבי פירות יבשים אני מציע שמשרד החקלאות והכלכלה יביאו לנו הצעה בעניין.

 << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >>   

פירות יבשים זה מזון ולא נכנס תחת תוצרת חקלאית טרייה ועומד בתקן 1145 של מכירה בתפזורת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בהצעת החוק לא כתוב: תוצרת חקלאית טרייה.

 << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >>   

צריך להוסיף את המילה טרייה כי תוצרת מעובדת- - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה מה זה מעובדת. למשל תמרים, זה תוצרת מעובדת או טרייה?

 << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >>   

מעובדת כי עבר לפי הגדרה- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה לדעת אם זה בארץ או ממקום אחר.

 << דובר_המשך >> פנינה אורן שני דור: << דובר_המשך >>   

יש לזה סימון תחת 1145.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איפה מסמנים את זה? אולי אצלך? איפה יש סימון? הנושא הזה של פירות יבשים וכו' אני מציע שהמשרדים ידברו עם היועץ המשפטי. תראו איך אנחנו סוגרים את העניין. יש משהו בטענה, צריך לבדוק אותה. בבקשה.

 << אורח >> גילי עוז: << אורח >>   

שלום, אני עו"ד גילי עוז, יועץ משפטי של ארגון מגדלי הדגים. אני רוצה להתייחס להערות של נציג לשכת המסחר. אנו שומעים לאורך כל השנים אותן הערות. יש סכנה שמביעים פה לגבי תביעות בגין טעויות בסימון? היא קיימת בלי שום קשר לסימון ארץ המקור. היא קיימת כל יום, כל היום. אחר כך יש לנו עוד סכנה שמצביעים עליה – לגבי - - - לבין ערבוב תוצרת. אני מזכיר לחברי שהחובה שאנו מבקשים להחיל בחוק היא לא למנוע לא ערבוב אלא לבצע סימון.

לפתוח סוגריים – החוק זה בא בעקבות הודעות של המדינה. משרד החקלאות אומר: התוצרת החקלאות - ויושב פה חבר הכנסת הנכבד אלון שוסטר. הוא היה שר חקלאות. משרד החקלאות ב-2020 אם איני טועה, אמר לעם ישראל בטלוויזיה: התוצרת החקלאית הישראלית יותר בריאה מכל תוצרת שמיובאת לכאן. אחר כך מנסה לעשות קמפיין משרד החקלאות לאותו סימון. הרשתות מצטרפות לקמפיין, עושות שבוע קמפיין ועוזבות את זה, כלומר וולונטרי זה לא יכול להיות. אחר כך מבקשים מאתנו לבוא עם מדריך ציפורים לסופר שנוכל לזהות מאיפה מגיעה התוצרת – אנחנו אוטוטו שם.

כבוד היושב-ראש, יש לזכור – התיקון הנוכחי הוא כל כך מינורי שיש בהקשר הזה להזכיר את תיקון מס' 11 לחוק הגנת הצרכן שעסק בהצגת המחירים. זה היה התיקון הגדול בחוק הגנת הצרכן. אנחנו בסך הכול מוסיפם פה את הצ'ופצ'יק של הקומקום לאירוע.

לסיום, לפי סעיף 9א לחצו הפיקוח על מצרכים ושירותים, התוצרת שמגיעה לרשתות השיווק מגיעה בארגזים או במכלים, ומסומנים עם ארץ המקור ולכן לא תהיה לרשתות השיווק שום בעיה לדעת מאיפה הגיע ואיך לסמן. אין פה שום עומס רגולטורי. לכן צריך לאשר את החוק הזה ויפה שעה אחת קודם כי ביטלנו מכסים מצד אחד ועכשיו אנחנו צריכים לתת לחקלאים כי כולם מסכימים שהחוק הזה הוא חוק צרכני מסוים. אז בוא נדבר על החקלאות הישראלית. עכשיו צריך לתת לחקלאים הישראליים את הבמה שלהם בסופרים, בשווקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה עם מוצרי חלב, משרד החקלאות? נאמר, מוצר שמיובא.

 << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >>   

אל"ף, זה כבר היום קיים. מיוצרים מיובאים לרוב נמכרים ארוזים מראש. מה שלא נמכר ארוז  מראש ונפרס לעיני הלקוח - שמים את השם של המוצר וארץ המקור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

במוצרי חלב הכול סגור.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

גבינות במעדניה שחותכים פרוסות, מה זה נחשב?

 << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >>   

זה נחשב מוצר וצריך להיות. הוא מסומן. לכן כאן לא התנגדנו שייכנס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אולי צריך לפרט את זה. מוצרי חלב באופן כללי, לא מפריע לך?

 << דובר_המשך >> פנינה אורן שני דור: << דובר_המשך >>   

מוצרי חלב בתפזורת. לזה הכוונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תוסיף את המילה: בתפזורת.

 << דובר_המשך >> פנינה אורן שני דור: << דובר_המשך >>   

כל החוק מדבר על תפזורת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה שלנו היא לגבי מוצרי חלב, כי תוצרת חקלאית מוגדרת כאן כתוצרת חקלאית שאינה ארוזה מראש ונמכרת בתפזורת. אני מניח שאותן גבינות שמגיעות ארוזות מראש, זו אריזה שהקמעונאי מקבל, וממנה פורס לצרכן הסופי. השאלה אם אנו צריכים לחדד משהו בנוסח כדי שיהיה שילוט לצרכן למשל ליד אותו גוש גבינה שארץ הייצור היא צרפת, למשל.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

כי היום זה לא מסומן. רק להדגיש. זה וולונטרי.

 << אורח >> פנינה אורן שני דור: << אורח >>   

חלק כן וחלק לא. חוץ ממשרד הבריאות גם הרשות להגנת הצרכן שכבר תבקר בסופר ותוכל לאכוף גם את הנושא הזה, שאם זה לא יהיה מסומן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תתייחסו לשאלה לגבי תוצרת שאינה ארוזה מראש ונמכרת בתפזורת – ארוזה מראש עבור מי?

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

מזון ארוז מראש, יכול להיות מזון שנארז לפני המכירה הקמעונאית ולא בזמן הקנייה ואז זה נותן הגדרה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תעבירו לנו תיקונים שנוכל להתייחס. בבקשה.

 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

שני נושאים שחשוב לי לדבר לפני שאני הולך: קודם כל, החוק הזה, כל הכבוד על מה שאתם עושים. אחרי כל מה שחקלאות ישראל עברה בשנים האחרונות, כל המכות שעברה, חוסר יחס, זה שניסו לקבור אותה, כל הכבוד על היוזמה, על החוק, על הוועדה שבאה לנסות להרים את החקלאי.

הנושא השני, לא הכי קשור אבל בגלל שאתה ואני היינו בוועדה – באתי ליידע אותך שנערי האוצר החמודים החברים שלנו בקשר לתמיכה הישירה של ה-700 מיליון שאמרו: איך אנחנו עוזרים להם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נסגור את הבעיה.

 << דובר_המשך >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר_המשך >>   

בינתיים הם עוד לא נתנו שקל, הם מקשים, והחקלאים כבר מתמוטטים. כמו שהשום הלך – התפוח הולך.

קריאה:

התמוטטו.

 << דובר_המשך >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר_המשך >>   

שתדע. הם אותו יום באו מולך, אמרו: הנה, אנחנו עוזרים, 700 מיליון, כמה כסף. שקל הם לא שחררו. רק עושים בעיות. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נחתם ההסכם אבל ייחתם. התפקיד שלהם זה לעשות בעיות. חלק מהגנטיקה של משרד האוצר. אם הם נותנים מהר – מרגישים לא טוב, הולכים אחר כך לרופא. 


 << דובר >> ששון גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אז בוא נזמין אותם לוועדה. היה נחמד איתם פעם שעברה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות. אבו וילן, בבקשה.

 << דובר >> אבשלום וילן: << דובר >>   

תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהחוק הזה מאוד חשוב לחקלאות הישראלית. שנים אנחנו מנסים לקדמו ללא הצלחה, ואני שמח שהוועדה הזאת תפסה את השור בקרניו ומקדמת את זה. בכל העולם מי שמסתובב ונכנס לסופרים, בדרך כלל כתוב לך – מאיזה ארץ מגיע. אני לא מבין איזה סוג מקצועי התגלה פה, רק בישראל. בחו"ל כתוב בחלק מאוד גדול מהרשתות, גם בארצות הברית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אולי תצרפו את המחקר הזה למשרד הכלכלה.

 << דובר >> אבשלום וילן: << דובר >>   

לכן אף אחד לא גילה את אמריקה פה. זה דבר שעושים אותו ברוב מדינות העולם. 

נקודה שנייה, היו כמה בדיקות, עשו ערוצי טלוויזיה ואחרים, והסתבר שהפרשי מחירים עד 20% הצרכן הישראלי יעדיף לתמוך בתוצרת הישראלית. כשזה מגיע ל-20% נכנסים שיקולים מסחריים, כלומר החוק הזה על פניו בלי שאתה עושה כלום יעזור למכור יותר תוצרת ישראלית. עכשיו אנחנו בגל של פטריוטיות – מדליית ארד בצעירים בכדורגל, אז אולי פה תעלה אותנו למדליית כסף ונעשה משהו מבורך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> צבי אלון: << אורח >>   

שלום, אני ממועצת הצמחים. אני רוצה לשבח בשם החקלאים גם מה שדיברו פה חברי הכנסת והנחישות שלהם להעביר דבר חשוב מאוד ובעיקר לך שאמרת – את הדברים האלה צריך לסיים, שבועיים. אתה גמיש עם העיכובים של משרד הכלכלה בנושא הזה.

רציתי לשים את האצבע על הפיל שבחדר – הרבה מהייבוא של התוצרת החקלאית נעשית על ידי הרשתות עצמן, ואין לי שום ויכוח איתן אבל זה צריך להיות מצפן לכם להבין שיש פה רגישות, יש פה ניגוד אינטרסים. שמענו את לשכת המסחר. יש דברים שהוא צודק שיש לשם אליהם לב אבל כולנו נמצאים במצב שהרפורמה שהחלה לפני שנה וחצי, שנתיים הולכת להגדיל מאד את הייבוא בדרכים כאלה או אחרת, התגברו על כל מיני מכשולים שעדיין ישנם. לכן החקלאות הישראלית תעמוד בפני מצב שהיקפי הייבוא שיהיו מחר, מחרתיים לא יהיו דומים בכלל למה שהיה עד כה. לכן כל הנקודה הזו, ואבו הזכיר וכל אחד מדבר על זה שיש גם פטריוטיות עדיין במדינת ישראל. בעולם זה דבר מוכר. אדם משלם בשוויץ ובגרמניה ובאוסטריה מחיר במודע כי זה תוצרת של החקלאים שלו, מהאזור שלו, מהמדינה שלו. זה תחושה שקיימת גם בארץ. הנושא הזה שהאנשים שמוכרים לצרכן הם גם היבואנים מחייב אותנו ואותך לגמור את זה כפי שאמרת בשבועיים הקרובים. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בבקשה.

 << אורח >> רני בר-נס: << אורח >>   

שלום, אני מגדל פירות ויושב-ראש ענף הפירות. בקצרה, אנו תומכים ובעד הדבר הזה.

 << דובר >> מאיר יפרח: << דובר >>   

גם תומכים.

 << אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

עו"ד ירון לוינסון, רשות ההסתדרות לצרכנות. אני רוצה לדבר מהזווית הצרכנית. ברור שאנחנו קודם כל תומכים בחוק. לצרכן הכי חשוב שתהיה לו יכולת בחירה. אין לי ספק שהוא יעשה את ההחלטה המושכלת, מה הוא רוצה ומה לא. הרשתות טוענות שיש להם בעיה רגולטורית. זה שטויות. יש ירקות ששמים ראי, יש כאלה ששמים ספריי על הבוקר שייראו יפה. הם יודעים איך לשווק את הירקות. אבל הדבר הבסיסי מאיפה זה בא - הם חייבים לתת, שתהיה לצרכן יכולת בחירה. הוא יעשה את השיקול שלו, ושהרשתות ידאגו לזה. לגבי ההצעה לשלב גם את סימון המוצרים, לדעתי זה טעות. יש להריץ את החוק הזה בנפרד, שירוץ מהר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ירוץ מהר בכל מקרה. אם לא נכניס, נסיים את זה תוך שבועיים. אם נכניס, ואני רוצה להכניס את זה, כי כך לא צריך שוב להגיש הצעת החוק ולעבור את כל העניין הזה, זה ייקח חודש, לא יותר.

<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

לגבי סימון מחירים, זה לא הנושא אבל דווקא הדבר שקיים היום, שהמדבקות זה הדבר הכי טוב שיש לצרכן- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו דואגים לא רק לחקלאים אלא גם מתעסקים ביוקר המחיה. ברור שסימון המחירים הזה יפחית את המחירים בסופרים כי זה גם נותן להם עבודה וכוח אדם מאוד גדול, ואין צורך בזה. מספיק לסמן את זה בצורה מסוימת.

<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

אין לי ספק ששינוי השיטה יעלה את יוקר המחיר – לא יוריד, כי יצטרכו פיקוח על העניין האלקטרוני. הפסקות חשמל. כבר היום הם לא מפקחים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא נכנס בשיטה החדשה אבל אני חושב שאתה מגזים. עזוב.

<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

יכול להיות אבל המדבקות זה הדבר הכי פשוט והכי יעיל שיש. שיקיימו את זה – גם לא לא מקיימים את זה הרשתות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נכון. מקיימים.

<< אורח >> ירון לוינסון: << אורח >>   

אין סימון מחירים בארץ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תודה. 

היועץ המשפטי, אני מציע שתשב עם משרדי הממשלה ותראה איך אתה עושה תיקונים לפי ההערות שהעירו פה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני שב ומבקש לקבל מכם מסודרת, כתובה כפי שביקשתי, כך אנו יכולים לייעל את הדיון ולהביא נוסח מתוקן שישמש מצע לדיון בישיבה הבאה כדי אפשר יהיה לקדם את הצעת החוק. כאמור ההערות היחידות שקיבלנו כתובות כרגע הן רק ממשרד החקלאות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שנית, תבדוק את העניין של סימון המחירים. אם אפשר לסיים את זה – סיים. אם לא, נעביר את החוק הזה  כפי שהוא.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

לגבי הנושא של סימון מחירים באופן כללי, היא סוגיה הרבה יותר מורכבת. זה נושא שמוגן בחוק הגנת הצרכן - - - יותר מעשרים שנה, ונותן כן הגנה מוגברת לצרכן, ולכן יש לשקול בכובד ראש איך לתקן בדיוק את הנושא הזה. חלופות אפקטיביות כמובן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תבדוק את זה. בינתיים הרשות להגנת הצרכן במספר ישיבות אמרו שאין מניעה מבחינתם. נבהלתם מעצמכם? ברור שזה יוריד את המחירים ב-2%, 3% בערך. חבל. למה לא? הכול טוב ויפה אבל גם המחיר חשוב. אין בעיה. תשב איתם. אם זה לא מסתדר מאיזו סיבה, אקדם את החוק הזה כפי שהוא ואם לא, נקדם את שניהם ביחד. 

אני מציע למשרד הכלכלה – לא יודע איזה מחקר השוואתי פה צריך לעשות. תעשו את זה מהר מבחינתי.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

הבדיקה הרוחבית שדיברנו עליה קודם נעשית לגבי בכלל סימון המוצרים והמחירים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל גם לגבי הצעת החוק הזו לא קיבלנו מכם התייחסות.

 << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >>   

כי העמדה היא שצריך להשלים את הבדיקה הרוחבית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין עמדה כזאת. תעשו מה שאתם רוצים. אין מה עכשיו להמתין לאיזה בדיקה רוחבית על מיליון דברים. זה לא ילך. יש לכם מחקר השוואתי – תעשו על המיקוד הזה.

 << אורח >> גילי עוז: << אורח >>   

הערה אחרונה ליועץ המשפטי - תיקון מס' 11 מ-2002, שהיה התיקון הגדול, נתנו לו להיכנס לתוקף 90 יום. התיקון פה שהוא זניח וקטן, הוא על פני חצי שנה. אם אפשר לשקול בחיוב לצמצם את זה ל-90 יום, שהחקלאים יוכלו להתחיל לנשום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חודש ימים. לא שמתי לב לזה.

 << דובר_המשך >> גילי עוז: << דובר_המשך >>   

אפילו יותר טוב. 

 << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >>   

גם השינוי הקטן הזה דורש התארגנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שום התארגנות. רק שם שלט. אתה שם שלט. לא יהיה חצי שנה. חודש ימים עד חודשיים זה מספיק זמן. אל תבלבלו לנו את המוח. מספיק כבר עם הרשתות וכל הדברים האלה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:05. << סיום >>