PAGE  
2
ועדת הכלכלה
24/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 245>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ב באדר ב התשע"ד (24 במרץ 2014), שעה 13:00
<סדר היום:>
<תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות בשנים 2014 עד 2016 ומדיניות הפיתוח לשנת 2014), התשע"ד-2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
<מוזמנים:> 
	תניב רופא
	–
	סגנית בכירה למנהל הרשות לתכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אפרת אביאני
	–
	עו"ד, סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	אדלר מינקה לירון
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	רחל וידל
	–
	יועצת מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	שייקה דרורי
	–
	מנכ"ל, המועצה לענף החלב בישראל

	מיכל קראוס
	–
	מנכ"לית נכנסת, מועצת החלב

	אפרי רייקין
	–
	סמנכ"ל, המועצה לענף החלב בישראל

	אביתר דותן
	–
	מזכיר ההתאחדות, התאחדות מגדלי בקר לחלב

	עדי גואטה קורן
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, המועצה לענף החלב בישראל

	שחר אור גבע
	–
	חשב החברה, התאחדות מגדלי בקר לחלב

	רחמים אליהו
	–
	מזכיר מושב פרזון, מגדלי בקר לחלב

	דן שיינבויים
	–
	רפתן, מגדלי בקר לחלב

	עירא גור אריה
	–
	רפתן מושב גבעת יואב, מגדלי בקר לחלב

	רון דוד
	–
	רפתן מושב אחיטוב, מגדלי בקר לחלב

	שמשון תנחלסון
	–
	רפתן מושב אליעד, מגדלי בקר לחלב

	חיים חייט
	–
	עוזר מנכ"ל, אגודת הנוקדים

	רזי יהל
	–
	חקלאות ומים, התנועה הקיבוצית

	איציק שניידר
	–
	מנכל ארגוני מגדלי הצאן, ארגון מגדלי הצאן

	רענן כץ
	–
	יצרן חלב, התאחדות מגדלי בקר

	יואב צור
	–
	יצרן חלב, פורום החלב

	ישראל בלוך
	–
	חבר הנהלת התאחדות מגדלי בקר

	מיכאל דוד
	–
	רפתן, משק משפחתי

	טל זמיר
	–
	רפתן, מושב יוגב

	יאיר בר-עזר
	–
	רפתן, משק משפחתי

	צביקה ורפל
	–
	נציג פורום החלב, תנועת המושבים

	ארנון אושרי
	–
	נציג פורום החלב, תנועת המושבים

	אופי רייך
	–
	מנכ"ל ה"חקלאית"

	עדי פרי
	–
	נציג החקלאים ממושב גילת

	אילת סלע יונגרמן
	–
	לוביסטית, מייצגת את מועצת החלב


<ייעוץ משפטי: >
איתי עצמון
<מנהלת הוועדה:>
לאה ורון
<רשמת פרלמנטרית:>
שרון רפאלי
<תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות בשנים 2014 עד 2016 ומדיניות הפיתוח לשנת 2014), התשע"ד-2014>
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות בשנים 2014 עד 2016 ומדיניות הפיתוח לשנת 2014). אני מתחיל עם הוראת נזיפה לאנשים שאני מאוד אוהב כאן, אבל אני מוכרח לציין – ואני מקווה שזה ישתפר בעתיד. כשעושים מדיניות פיתוח לשנת 2014 – וד"ר תניב רופא הכלכלנית צופה פני עתיד ומתכננת – היה סביר שהיא וצוותה יניחו את זה עוד ב-2013. אני קיבלתי את זה ב-5 במרס 2014. יש פה תהליכים שחוזרים על עצמם - -
<לאה ורון:>
מה שחייב אותך לקיים דיון בפגרה, למשל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נכון. אני לא יודע למה זה – תעבירו את זה לגורמים המוסמכים. תמיד אפשר לעשות את הדברים, ולא ברגע האחרון. אז גם העיתונות מתחילה להגיד – מה זה, לא גומרים וכדומה. זה היה בנושא המזון, למשל. אחרי שחמישה חודשים התווכחו אם ייתנו את הנושא לוועדת כספים או לכלכלה - -

<לאה ורון:>
לא, מי מחברי הכנסת יאייש את הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בראשותי. לקח להם שלושה חודשים. ואז כשזה מגיע לכאן, שואלים אותי, למה לא גומרים. מכיוון שאנחנו לקראת שנה חדשה – פסח זאת שנה חדשה – כדי שהדיונים יהיו יותר רציניים ונוכל להתכונן יותר כדי שלא נשב בפגרה – מכאן ואילך תעבירו את הדברים בזמן המתאים. תעבירו את זה לכל הגורמים המוסמכים ולמנכ"ל ולשר. 
<תניב רופא:>
היות שתירוצים לא יעזרו כאן אנחנו מקבלים את ההערה ולוקחים את זה לתשומת לבנו. 

<לאה ורון:>
גם בהתייחס לכל התקנות האחרות שמשרד החקלאות מעביר לאישור ועדת הכלכלה. 
<תניב רופא:>
אנחנו לוקחים את זה לתשומת לבנו, ונשתדל ככל שנוכל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
את מכירה את הסיפור "לנסות"? 

<תניב רופא:>
יש הרבה סיפורים. תספר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לוקח כוס תה ומניח אותה. עכשיו אני אומר לאיתי, תנסה להרים אותה. תנסה, איתי. הוא הרים אותה. לא, תנסה להרים אותה. לנסות זה ככה; להרים זה או מרימים או לא מרימים. או מגישים בזמן או לא מגישים בזמן. אל תנסו, אל תשתדלו – תעשו. 
<תניב רופא:>
קיבלנו.

<יואב צור:>
ואנחנו נשתדל להתחיל לחלוב שלוש פעמים ביום. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אנחנו מתקדמים היום כמה שיותר כדי שמה שיישאר לנו יהיו הדברים האחרים. אני רוצה לגמור עם זה, ואני גם רוצה לשחרר את כל נושא השלושים של משק החלב כדי שחלילה אנשים לא יהיו צמאים לחלב בקיץ. איתי, תדריך אותנו; אפרת, תובילי אותנו, ואנחנו רצים. 
<איתי עצמון:>
אדוני, אני מציע שמשרד החקלאות יסביר מה העיקרים של ההסדר המוצע כאן. ההסדר המוצע הזה כולל מספר חלקים. התקנות האלה, אם אינני טועה, אמורות להיות הסדר משלים לתקנות שאדוני דן בהן בעניין קביעת מכסות חלב. זה איזשהו הסדר משלים, ואני מציע שעורכת הדין אביאני תמשיך. 
<אפרת אביאני:>
אלה תקנות שכולן הוראת שעה. הן קובעות הוראות בעניין ניוד מכסות, לפי נהלי הניוד שכבר פורסמו ומיושמים בפועל; וגם פרק ד' של התקנות עוסק באופן חלוקת תוספת המכסות ליצרנים בעקבות התוספת למכסה הארצית בשנת 2014. ועדת המכסות אינה יכולה לחלק עדיין את התוספות האלה מכיוון שטרם הותקנו התקנות בעניין. 
פרק ב' סימן א' עוסק במה שמוכר ליצרנים כנוהל ניוד א'. זה נוהל הניוד לפי החלטת הממשלה, שבה אומץ מה שידוע כמתווה לוקר; ובסימן ב' מעוגן מה שמוכר ליצרנים כנוהל ניוד ב'. זה בעצם נוהל העברת מכסות מיצרנים שלא עומדים בתנאי הניוד, לפי מתווה לוקר. זה בא לתת להם מענה. שני הנהלים האלה כבר מיושמים ומתקיימים מכוח נהלים. זה לא תקין, כמובן. לפי חוק החלב, העברת מכסות צריכה להתבצע לפי תקנות, ולכן כל המכלול הזה הוא מכלול אחד שצריך לבוא לאישור ועדת הכלכלה. 

<לאה ורון:>
תתייחסי בכמה מילים, בבקשה, למתווה לוקר. 

<אפרת אביאני:>
מתווה לוקר זה שם להסכם ההתייעלות במשק החלב שנחתם בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד החקלאות והתאחדות מגדלי חלב ובקר ומועצת החלב באוקטובר 2012. זה מתווה שגובש בעקבות דיונים ארוכים בנושא עליית מחירי מוצרי החלב. בעקבות המחאה החברתית הייתה תת-ועדה של ועדת קדמי בתחום המזון. בוועדה הזאת היו חברים אנשי משרד החקלאות, אבל היא לא הגיעה להסכמות, ובעצם באוקטובר 2012 ההסכם הזה נחתם כאיזושהי הסתעפות מהדיונים של ועדת קדמי. להסכם הזה היו כמה חלקים: חלק אחד שדיבר על עידוד התייעלות בענף החלב והבקר באופן כזה שצריך לעודד פרישה של יצרנים קטנים שמכסתם מתחת ל-700,000 ליטר בדרך של תשלום מענקים ורכישה של היצרנים הנותרים של אלה שמכרו אותן; בנוסף לכך, הפחתה של מחיר המטרה. את זה כבר עשינו. באנו לוועדה הזאת, תיקנו את החוק באופן שיאפשר לנו לעשות את ההורדה הזאת במחיר המטרה. תיקנו את - - - מחיר המטרה. בעצם המתווה הזה יושם ומיושם במהלך שנת 2013. במסגרתו פרשו עשרות יצרנים קטנים - -
<קריאה:>
עשרות רבות. 

<קריאה:>
אנחנו נחסל מושבניקים. נו. 

<חיים חייט:>
לסגור את המשק המשפחתי – זאת תחילת הדרך. 
<אפרת אביאני:>
התבקשתי לתאר, אני מתארת. ההסכם הזה אושר בהחלטת ממשלה שאליה אנחנו מפנים כאן. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מתי הייתה החלטת ממשלה? 

<אפרת אביאני:>
ב-21 באוקטובר 2012. 

<לאה ורון:>
החלטה 5177. 

<אפרת אביאני:>
בעצם אי אפשר היה לעגן את זה בתקנות בזמן אמת מכיוון שבאותו זמן היו בחירות, לא הייתה ממשלה, ובעצם הכול יושם בלי תקנות. מאיר צור לא נמצא כאן, אבל בין היתר תנועת המושבים הגישו עתירה לבג"ץ. ואם כבר מזכירים את העתירה – בגלל העתירה לא יכולנו להגיש את התקנות האלה קודם. היה צריך להגיע להסכמות עם העותרים, היו הנחיות של בית המשפט העליון בעניין. 

<איתי עצמון:>
את כל התקנות אי אפשר היה להגיש? את כל החלקים של התקנות? כי יש כאן, למשל, תקנות שאני מבין שהן דחופות לגבי חלוקת תוספת.

<אפרת אביאני:>
נכון. את החלק הדחוף אי אפשר היה להגיש. 

<איתי עצמון:>
בעצם את חלוקת התוספת להיקף הייצור הכולל? 

<אפרת אביאני:>
נכון. את סימן ד'. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה על ההבהרה. 

אפרת, הקראה, בבקשה. 
<אפרת אביאני:>

(הקראת התקנות):
תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות בשנים 2014 עד 2016 ומדיניות הפיתוח לשנת 2014 בענף הבקר), התשע"ד –2014
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו-38 לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011 (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת החלב, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 
	פרק א': הגדרות

	הגדרות
	1.
	בתקנות אלה –

"היקף הייצור הכולל" – היקף הייצור הכולל לחלב בקר, שקבע השר לשנה מסוימת, לפי סעיף 4 לחוק;
"החלטת הממשלה" – החלטת הממשלה מס' 5177 מיום ה' בחשון התשע"ג (21 באוקטובר 2012);
"ועדת המכסות" – ועדה לפי סעיף 5 לחוק;
"יום פנייתה של ועדת המכסות" – המועד בו נשלחה הפנייה מוועדת המכסות לפי חותמת הדואר או לפי רישומי הדואר האלקטרוני של ועדת המכסות, לפי העניין; 
"יצרן בשותפות" – יצרן שקיבל היתר לייצר את מכסתו במסגרת שותפות עם יצרן אחר לפי סעיף 7(ה)(2) לחוק, ובשנה השוטפת ייצר את מכסתו במסגרת שותפות יצרנים;
"יצרן בתת ביצוע מתמשך" – יצרן שבמשך שלוש השנים הרצופות האחרונות, למעט השנה השוטפת, ייצר פחות מ-93% מהיקף המכסה שהוקצתה לו בכל שנה;
“יצרן יחיד" - יצרן שאינו אגודה שיתופית וכן יצרן שהוא אגודה שיתופית שחברים בה עד שבעה חברים, שהם יחידים;
"יצרן מקבל" – יצרן יחיד המבקש לקבל מנת מכסה מועברת לפי תקנות אלה;

"יצרן עצמאי" – יצרן שאינו יצרן בשותפות והמייצר בעצמו חלב במשקו או יצרן שקיבל היתר לייצר את מכסתו במשקו של יצרן אחר לפי לסעיף 7(ה)(1) לחוק;
"יצרן פורש" – יצרן המבקש לפרוש מייצור חלב ולפדות את מכסתו;
"יצרן קטן" – יצרן יחיד שהיקף המכסה שנקבעה לו קטן מ- 700,000 ליטר;
"יצרן שיתופי" – יצרן שאינו יצרן יחיד ואינו בית ספר חקלאי או מכון מחקר חקלאי;
"ליטר מכסה מועבר" – מתוך היקף המכסה המועברת שאישרה ועדת המכסות לפי תקנה 5 או 14(א), לפי העניין.



<לאה ורון:>
למרות שבהגדרות לא מוזכרת החלטת הממשלה 1114 מיום 29 בדצמבר 2013, אתם רוצים לומר כמה מילים על זה? בעניין החלטת הממשלה להטיל על משרד החקלאות ופיתוח הכפר לתעדף במסגרת הקצאת מכסות, לפי תכנית הפיתוח לשנת 2014 רפתות חדשות בעוטף עזה. 
<אפרת אביאני:>
כן, היא מופיעה בסימן ד' לעניין הקצאת מכסה ליצרן חדש בעוטף עזה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. עורך דין עצמון, רוב הדברים לא צריכים להסביר, אבל הערות. 
<איתי עצמון:>
שאלה ראשונה: אתם מתייחסים בהגדרת "יצרן בשותפות" ובהגדרת "יצרן בתת-ביצוע מתמשך" לשנה שוטפת. מהי שנה שוטפת? 
<אפרת אביאני:>
זאת בעצם השנה הנוכחית. השנה שבה הבקשה נבחנת או העניין נבחן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שנה קלנדרית שוטפת? 

<אפרת אביאני:>
כן. אבל מה שחשוב הוא שבדרך כלל מסתכלים על השנה הקודמת לשנה השוטפת או על שלוש השנים הקודמות לשנה השוטפת כי מסתכלים על השנים השלמות מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר כיחידה. אז מסתכלים על ההתנהלות של היצרן באותה יחידה. אז זה תמיד השנה הקודמת לשנה השוטפת כי בשנה השוטפת אנחנו באמצע השנה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. 

<איתי עצמון:>
אדוני, כדאי להוסיף הגדרה שמדובר על השנה שבה נבחנת הבקשה או נדון העניין. 

<אפרת אביאני:>
אפשר. 

<איתי עצמון:>
הערה נוספת להגדרה "יצרן יחיד". אני מתאים כאן את ההגדרה להגדרה שמופיעה גם בתקנות קביעת מכסות חלב: "יצרן יחיד הוא יצרן שאינו אגודה שיתופית וכן יצרן שהוא אגודה שיתופית שחברים בה עד שבעה חברים שהם יחידים". לגבי החלק השני אני מבין שגם כאן מדובר על יצרן שהוא אגודה שיתופית שנקבעה לה מכסה לפני תחילת החוק. 
<אפרת אביאני:>
היום יש רק אגודות שיתופיות של יחידים שנקבעו לפני תחילת החוק. 
<איתי עצמון:>
אז צריך להוסיף גם את זה. 

שאלה נוספת: בחלק מהמקומות אתם מתייחסים ל"מנת מכסה". מנת מכסה היא בעצם חלק ממכסה, נכון? 
<אפרת אביאני:>
נכון. מנה היא חלק ממכסה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אוקיי. אתה מסופק? אני מצביע. 
<איתי עצמון:>
עם השינויים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מצביע עם השינויים. 

הצבעה

בעד סעיף 1 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 1 עם השינויים נתקבל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 1 אושר עם השינויים. 

תארו לכם אם זה היה בזמן המושב – היו פה עשרים חברי כנסת. כולם היו מעורבים, נכון? בדרך כלל זה די דומה. 

<אפרת אביאני:>
(הקראה): 

סימן א': העברת מכסות יצרנים קטנים – זה בעצם נוהל ניוד של הקטנים. 
	פרק ב': מדיניות הפיתוח בענף הבקר

	סימן א': העברת מכסות יצרנים קטנים


	רשימת יצרנים קטנים
	2.
	(א)
	ועדת המכסות תכין רשימה מדורגת של כלל היצרנים הקטנים, לפי היקף מכסותיהם, בסדר עולה (בפרק זה - הרשימה).


	
	
	(ב)
	מיקומם ברשימה של יצרנים קטנים שקיבלו מנת מכסה במסגרת העברת מכסות במהלך חמש השנים הקודמות לשנה שבה נערכה הרשימה, ייקבע לפי היקף מכסתם לפני קבלת מנת המכסה כאמור. 

	
	
	(ג)
	ועדת המכסות תקבע בהגרלה את מיקומם ברשימה של יצרנים בעלי מכסות בהיקף זהה.

	
	
	(ד)
	ועדת המכסות תעדכן את הרשימה בתחילת כל שנה, ותמחק ממנה את היצרנים שפרשו מייצור חלב או שהיקף מכסתם הוא 700,000 ליטר או יותר. 

	
	
	(ה)
	ועדת המכסות תפרסם את הרשימה באתר האינטרנט של מועצת החלב. 



<אפרת אביאני:>
צריך להסביר? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא. אני חושב שזה מובן מאליו. יש למישהו הערה? 

<איתי עצמון:>
יש לי רק הערה קטנה כדי להתאים את ההסדר כאן להסדר שמוצע בתקנות מכסות חלב לגבי ההגרלה. גם שם קבענו שההגרלה תהיה בפיקוח עורך-דין. 

<אפרת אביאני:>
אפשר להוסיף שגם פה היא בפיקוח עורך-דין. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש לזה שתי סיבות: א', זה יהיה מפוקח; ב', אנחנו לא רוצים שעורכי הדין בישראל שהם מספר אחת בעולם לנפש, יהיו מובטלים. 

<קריאה:>
בעל המקצוע היחיד שדואג לעצמו היום. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אחד הקריטריונים למדינה בעייתית הוא שככל שמספר עורכי הדין לנפש עולה, כמובן מעבר לסכום קטן – וישראל היא מספר אחת בעולם – זה דווקא מראה שהמדינה הזאת יותר בעייתית ולא יותר חוקתית. אני מזכיר מה שאמרתי - הפילוסוף ההיסטוריון הרומי אמר שככל שיש יותר חוקים המדינה יותר מושחתת. 
<איתי עצמון:>
כמובן, המטרה היא להבטיח שההגרלה הזאת תיערך בצורה תקינה ושקופה ולא כדי לספק עבודה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מצביע על סעיף 2. 

הצבעה

בעד סעיף 2– פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 2 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 2 אושר פה-אחד.

<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	הודעה על בקשה לפרישה ולהעברת מכסה של יצרן קטן עצמאי

	3. 
	יצרן קטן עצמאי רשאי להודיע בכתב לוועדת המכסות על בקשתו לפרוש מייצור חלב ולהעביר את מכסתו, אם חלפו 5 שנים מיום שהחל לייצר חלב במשקו.


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר, ברור. אני מצביע. 

הצבעה

בעד סעיף 3 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 3 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 3 אושר פה-אחד. 

<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	תנאי סף ליצרן מקבל
	4. 
	יצרן מקבל רשאי לקבל מנת מכסה של יצרן קטן עצמאי, לפי תקנות 8 עד 14, אם מתקיימים בו התנאים שלהלן:
(1) הוא יצרן קטן;
(2) הוא אינו יצרן בתת ביצוע מתמשך. 



<איתי עצמון:>
אפשר הסבר קצר? 

<אפרת אביאני:>
אנחנו מדברים על כך שיצרנים שביצועם הוא מתחת ל-700,000 ליטר יכולים לפרוש או לרכוש מנת מכסה מהפורשים בתנאים מועדפים, שעוד מעט נגיע אליהם; ובעצם אנחנו לא רוצים שיצרן בתת-ביצוע מתמשך שלא מייצר את מלוא מכסתו יקבל על עצמו עוד מנת מכסה, ובכך יגדיל את תת-הביצוע.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יפה מאוד. זה פיקוח. 

<תניב רופא:>
אנחנו מעדיפים לתת את מנות המכסה הקטנות יחסית שיש למי שבאמת מייצר את כל מה שהוא עושה. מי שלא עושה אפילו את מה שיש לו - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה תמריץ. במקרה הזה מי שמייצר מקבל, מי שלא מייצר לא יקבל. 

<חיים חייט:>
איך את מונעת מזה לעבור לסוף השנה בכמות החלב? בעקבות התהליך שזה הגיע בשלב כזה או אחר, והמשק המושבי לא ייצר את כל איקס המיליונים שלו – איך תגיעי לזה שהחלב הזה לא יגיע לקיבוץ?
<שייקה דרורי:>
זה בדיוק מה שקובעות התקנות. רק המשק הקטן יכול - -
<חיים חייט:>
אבל בסוף השנה כשחסר לך חלב בקופה, מה אתה עושה? איך אתה - - -
<שייקה דרורי:>
מעולם לא העברנו מכסה בגלל זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל זה תת-ביצוע, אז הוא מקבל על זה עונש. 

אני מצביע על הסעיף. 

הצבעה

בעד סעיף 4 – פה-אחד
סעיף 4 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 4 אושר פה-אחד.

<חיים חייט:>
הוא ייקח מהחלב שייצר הקיבוץ, כבר לא יעזור לאף אחד כלום, והוא ישלם את המחיר המלא. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	זכאות להעברת מכסה והיקף המכסה המועברת
	5.
	(א)
	ועדת המכסות תבחן זכאותו של היצרן הקטן העצמאי להעברת מכסתו לפי סימן זה ותודיע ליצרן בכתב מהו היקף המכסה המותר להעברה (להלן – היקף המכסה המועברת).

	
	
	(ב) 
	ועדת המכסות תחליט על היקף המכסה המועברת בשים לב למכסת החלב שנקבעה ליצרן באותה שנה בניכוי תוספות המכסה שניתנו ליצרן לפי תקנות אלה; יצרן שקיבל מנת מכסה לפי החלטת הממשלה, ערב תחילתן של תקנות אלה, לא זכאי לפדות מנות מכסה אלה במסגרת המכסה המועברת.



<אפרת אביאני:>
הרי מכיוון שכבר הפעלנו את הנוהל, לפי החלטת הממשלה, אז אנחנו בעצם מכירים בפעולות שנעשו לפי החלטת הממשלה גם בתקנות האלה. 
<תניב רופא:>
אנחנו לא רוצים שאם קיבלת מכסה, בחלוקה הזאת תמכור אותה מחר במחיר מלא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בדיוק. הכול הופך להיות מוצר עובר לסוחר – יש לי מכסה, מחר אני מוכר אותה, וזה הופך להיות פשוט תחליף לכסף. 

<איתי עצמון:>
נקודה אחת שהטרידה אותי לגבי תקנה 5 המוצעת – כתוב כאן: "ועדת המכסה תבחן זכאותו של יצרן קטן עצמאי להעברת מכסתו". מה בדיוק היא אמורה לבחון? כי לפי תקנה 3 שהוועדה אישרה, הוא פשוט מודיע בכתב לוועדת המכסות על בקשתו לפרוש. 

<אפרת אביאני:>
היא בוחנת שבאמת מתקיימים בו התנאים בתקנה 3; שהוא יצרן קטן ועצמאי ועומד בקריטריונים לפרישה. 

<איתי עצמון:>
מהם הקריטריונים? תקנה 4 או תקנה 3? 

<אפרת אביאני:>
לא, זה הבקשה של היצרן הקטן העצמאי הפורש. 
<איתי עצמון:>
אבל כתוב שרק יצרן קטן שהוא יצרן עצמאי בכלל יכול להודיע בכתב על פרישתו. 
<אפרת אביאני:>
נכון, אבל אם מישהו חושב שהוא זכאי – והוא לא זכאי – אז ועדת המכסות צריכה לבחון. 
<איתי עצמון:>
אוקיי. אנחנו צריכים להבהיר את זה בנוסח. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בבקשה, רבותי, תבהירו. 

<איתי עצמון:>
נקודה נוספת שקשורה לאותה שאלה: בתקנה משנה (ב) כתוב: "ועדת המכסות תחליט על היקף המכסה המועברת בשים לב למכסת החלב שנקבעה ליצרן באותה שנה בניכוי תוספות המכסה". כאשר אנחנו אומרים בחקיקה "בשים לב", זה אומר – בין יתר השיקולים. זאת אומרת יכולים להיות עוד שיקולים. השאלה היא האם זה בהתאם למכסת החלב שנקבעה? האם זה השיקול? 

<אפרת אביאני:>
כן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יופי, איתי, נהדר. אז עם תיקוני עצמון אנחנו מאשרים. 

הצבעה

בעד סעיף 5 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 5, עם התיקונים נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 5 אושר עם התיקונים. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	הצעה לקבל מנות מכסה
	6.
	ועדת המכסות תפנה ליצרנים שמתקיימים בהם התנאים שבתקנה 4, לפי סדר הופעתם ברשימה מהיקף המכסה הקטן לגדול, ותציע להם לקבל מנת מכסה, בתמורה לסכום של 0.2 שקלים חדשים לליטר מכסה מועבר, כמפורט להלן: 
(1) ליצרן שמקומו ברשימה נקבע לפי היקף מכסה של עד 500,000 ליטר - מנת מכסה של עד 45,000 ליטר;
(2) ליצרן שמקומו ברשימה נקבע לפי היקף מכסה של בין 500,000 ליטר עד 600,000 ליטר - מנת מכסה של עד 35,000 ליטר;
(3) ליצרן שמקומו ברשימה נקבע לפי היקף מכסה שבין 600,000 ליטר עד 700,000 ליטר- מנת מכסה של עד 25,000 ליטר.


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. הסבר, בבקשה. 

<איתי עצמון:>
אם תוכלי, בבקשה, להתייחס לשאלה, כיצד נקבעו ההיקפים כאן? וכשכתוב: "מנת מכסה של עד 500,00 ליטר" או כל מספר אחר שמופיע כאן – איך בעצם נקבע המספר המדויק? כי זה בעצם מקסימום. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה ד"ר תניב רופא תסביר לך. 
<תניב רופא:>
כל הכוונה בתהליך לוקר הייתה להאיץ את הקטנים לגדול מהר. אנחנו רוצים שגם הגדולים יגדלו, אבל פחות דחוף לנו. אנחנו רוצים לקדם את הקטנים. ואז אם מכסת המינימום שהייתה ערב לוקר הייתה 410 הגדרנו שכל אלה שהם במכסה 410 עד 500 הם הכי קטנים, והם יקבלו הכי הרבה – הם יקבלו 45,000 ליטר. אלה שהם הביניים שזה בין 500 ל-600 יקבלו 35,000 ליטר, ומ-600 ל-700 – 25,000 ליטר. 
<איתי עצמון:>
אבל כתוב "עד". 

<אפרת אביאני:>
זה מה שאנשים מבקשים? את המנות השלמות? 

<תניב רופא:>
כן. אם מישהו היה מבקש 30 - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
את רוצה סבסוד פרוגרסיבי – שהחלש יותר יקבל יותר. השאלה אם זה פרוגרסיבי. באחוזים אני לא בטוח. 
<יואב צור:>
זה כבר היה. 

<תניב רופא:>
אני נותנת לקטנים יותר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני יודע שזה היה, אני רק רוצה להבין. 

<יואב צור:>
תאר לך שחברי הכנסת לא יאשרו את זה, נחזיר את הכול? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב, היית כל כך שקט. 

<יואב צור:>
לא, באמת, אני חושב על זה - - - מה שלא עשינו כבר? 
<תניב רופא:>
אבל הוא מבקש להבין איך זה קרה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו אוכלים סטייק - - -

<יואב צור:>
תאר לעצמך שבאמת יחליטו שאתה תחליט שלא, ותחזיר את המכסות ואת הכסף. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה יודע מה, הבאת לי רעיון. זאת שאלת קיטבג. אולי נשנה את זה. 

<תניב רופא:>
השאלה הייתה למה "עד". 

<איתי עצמון:>
זה תמיד קובע את המספר המדויק. 

<תניב רופא:>
כי אנחנו לא יודעים כמה מכסה למכירה תהיה לנו. יכול להיות שלאחרון ברשימה נשאר לנו 23,000 ליטר לחלק. אז לא ניתן לו 25, אלא ניתן לו 23 כי זה מה שנשאר לנו לחלק. צריך להבין שההיצע של הליטרים שלנו נובע מאלה שמבקשים לפרוש. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
איתי לא סגור. מה קורה? 

<איתי עצמון:>
אני מתנצל, אבל אני לא בטוח שהבנתי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חבר'ה, דברו בלשון בני-אדם, שאנחנו נבין: עד סכום כזה זה ככה, אחרי זה ככה, אחרי זה ככה. חלוט. 
<איתי עצמון:>
אם יש שלושה יצרנים, כמה כל אחד מהם יקבל, לפי הבקשה שלהם? 

<תניב רופא:>
לא. הם לא מבקשים. יש רשימה. 

<לאה ורון:>
מה זה הרשימה הזאת? 

<תניב רופא:>
רשימה מבעלי המכסות הקטנים אל הגדולים. 
<איתי עצמון:>
אולי תיתני דוגמה ממש מוחשית כדי שנבין. אם יש שלושה יצרנים ברשימה?

<תניב רופא:>
אם יש שלושה יצרנים: אחד 410, אחד 510, אחד 610, ויש לי 200,000 ליטר לחלק, אז אני נותנת ל-410 – 45,000; ל-510 – 35,000; ל-610 – 25,000. 

<איתי עצמון:>
ואם יש שניים שנמצאים באותו טווח? 

<תניב רופא:>
נניח שאחרי שחילקתי נשאר לי 10,000 – 
אני חוזרת לקטן ונותנת לו עד 45. זאת אומרת, 10,000 כי זה מה שנותר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הבנתי. זה לא פרורטה, זה לא לפי אחוז, אלא זה המשלים. 

<תניב רופא:>
נכון. 

<איתי עצמון:>
אם יש שני יצרנים שנמצאים בקטגוריה הראשונה? 

<תניב רופא:>
אז מבצעים הגרלה ביניהם. אנחנו הולכים לפי הסדר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יפה מאוד, תניב, עכשיו זה היה ברור. 

<יואב צור:>
אני רוצה לומר משהו על ההתנהלות. האמת היא שאני יושב פה מופתע מאוד להבין את התהליך שאנחנו המושבניקים כל כך התנגדו לו. בעצם נוצר פה תהליך שהוליכו אותו בלי להעביר את זה בוועדת הכלכלה, בלי להעביר את זה בתקנות. 
<אפרת אביאני:>
על זה הגשתם בג"ץ. 

<יואב צור:>
יצרו את כל הדבר הזה, השמידו 130 משקים - ואני עומד מאחורי המילה שלי – השמידו משקים שלא היה צריך להשמיד אותם. ופה לא ניתנה לנו הזכות לעשות דיון אמתי בזמן. אנחנו עושים דיון רטרואקטיבי על משהו שבעינינו הוא פסול לגמרי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב, אומרים, טוב לו לאדם שלא נולד משנולד, אך משנולד טוב לו שנולד משלא נולד. אנחנו פה. אני פה, לא הייתי בעבר. אנחנו במצב הקיים, ומנסים לשפר.

<יואב צור:>
נראה לך תקין שאפשר לעשות מהלכים ב-200 מיליון שקל, ולהעביר את זה לכנסת לאחר מכן? 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב, אם הייתי חושב על תקינות אז אני חושב שב-99% מהדברים היו בעיות. כל יום העולם נברא מחדש, ואנחנו מנסים לשפר אותו. 

<יואב צור:>
בשביל מה הם צריכים להביא את זה עכשיו לאישור? אני לא מבין – הם כבר עשו את זה. הם הוציאו 200 מיליון שקל בשביל - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עד עכשיו זאת הייתה פרשנות. עכשיו זאת שאלה. הם יענו לך. אפרת, זאת שאלה יפה. 

<אפרת אביאני:>
רוב היצרנים באמת פרשו ב-2013, אבל המתווה הזה אמור לחול עד 2016. זאת החלטת הממשלה. לא חולקו כל ה-200 מיליון שקל. יש עוד. אם עדיין יהיו יצרנים קטנים שעומדים בתנאים האלה הם יוכלו לפרוש לפי התקנות. למה לא הבאנו את התקנות בזמן? נכון, לא יכולנו להביא את התקנות בזמן. היו בחירות, לא הייתה כנסת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
טוב, לא משנה, גמרנו. 

<אפרת אביאני:>
גם הוגשה עתירה לבג"ץ – ובית המשפט העליון מודע לזה. לא קיבלנו צו מניעה, והסברנו לבית המשפט העליון. כרגע אנחנו באים כדי לסדר את התהליך. לעשות את זה נכון. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו צופים פני עתיד חיובי. 

שאלה אחרונה לעורך-דין עצמון. 

<איתי עצמון:>
אני רוצה שתתייחסו לדוגמה שאולי יכולה להיות: אם יש שלושה יצרנים, לאחד מהם יש 400,000, לשני יש 412,000 ולשלישי 300,000 – איך אתם קובעים האם הוא יקבל 30,000 ליטר או 40,000 או 45? 
<אפרת אביאני:>
כולם זכאים ל-45, אבל המיקום שלהם ברשימה הוא מהקטן לגדול. זאת אומרת הקטן יקבל קודם את ה-45. אם ייגמר אז למרות שכולם עד 500, אלה שמופיעים קודם ברשימה יקבלו את ה-45. 
<איתי עצמון:>
השאלה אם את חושבת שזה עולה מהנוסח. אני לא כל כך בטוח. 

<אפרת אביאני:>
כן. "במקומו ברשימה". 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת אומרת, את אומרת שיש סדר לקסיקוגרפי כמו במילון לפי הגודל. מתחילים עם הקטן ביותר. יש שניים קטנים – הגרלה. עד שגורמים את הסיפור. 

<אפרת אביאני:>
נכון. 

<תניב רופא:>
האחרון בהם מקבל את היתרה. 

<איתי עצמון:>
אדוני, אני לא בטוח שזה עולה מהנוסח. אני מציע שתסמיך אותנו לעשות את זה. אם אפשר לעשות פיין-טיונינג לנוסח. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מסמיך אתכם. 

<איתי עצמון:>
שאלה קטנה אחרונה לתקנה הזאת. כתוב כאן: "ועדת המכסות תפנה". אני מבין שזה בכתב, נכון? 

<אפרת אביאני:>
כן. 

<איתי עצמון:>
אז צריך להוסיף את זה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך, אנחנו מצביעים, לפי הניסוח של עצמון. 

הצבעה

בעד סעיף 6 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 6 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 6 אושר עם התיקונים. 

<אפרת אביאני:>
(הקראה):

	בקשה בכתב לקבלת מכסת חלב
	7.
	יצרן שוועדת המכסות פנתה אליו לפי תקנה 6 והוא מעוניין בקבלת מכסה כאמור יודיע על רצונו לוועדת המכסות בכתב בתוך 14 ימים מיום פנייתה של ועדת המכסות (להלן- ההודעה).



<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אין בעיה. מצביעים. 

הצבעה

בעד סעיף 7 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 7 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 7 אושר. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	החלטה על הקצאת מנת מכסה
	8.
	(א)
	קיבלה ועדת המכסות הודעה לפי תקנה 7, תבחן שנית את זכאותו של היצרן לקבל מנת מכסה לפי תקנה 4, ותקצה לו מנת מכסה לפי תקנה 6.

	
	
	(ב)
	ועדת המכסות תודיע ליצרן מקבל על זכאותו לקבלת מנת מכסה לפי תקנת משנה (א) ואת המועד להעברת התמורה בעד מנת המכסה לפי תקנה 10, בתוך פרק זמן שלא יעלה על 21 ימים מיום קבלת ההודעה במועצת החלב.



<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסבר קצר. 

<אפרת אביאני:>
בוחנים שוב. לא רק פנינו ליצרן, אלא עכשיו הוא גם רוצה. אז שוב בודקים את זכאותו לקבל מנת מכסה, ומקצים לו. ואז יש לנו מועדים. הוא נמצא זכאי, ועכשיו הוא צריך לשלם 0.2 שקל לליטר. זאת הטכניקה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל. מצביעים. 

הצבעה

בעד סעיף 8– פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 8 נתקבל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 8 אושר. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	פניה ליצרנים הבאים ברשימה
	9.
	(א) 
	לא התקבלה ההודעה בתוך 14 ימים מיום פניית ועדת המכסות, תפנה ועדת המכסות ליצרנים הבאים אחריו ברשימה. 

	
	
	(ב)
	לאחר פנייה לפי תקנה 6 לכלל היצרנים ברשימה ומתן הזדמנות להודיע עמדתם לפי תקנה 7, תפנה ועדת המכסות מחדש לכל היצרנים ברשימה בהתאם לסדר הופעתם בה. 


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל. מצביעים. 
הצבעה

בעד סעיף 9 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 9 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 9 אושר. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	התמורה שמשלם יצרן מקבל
	10.
	(א)
	יצרן מקבל שקיבל הודעה מוועדת המכסות לפי תקנה 8(ב), ישלם למועצת החלב, סך של 0.2 שקלים חדשים לליטר חלב מכסה מועבר בתוספת מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן – מע"מ), לכל ליטר מכסה לפי מנת המכסה המועברת שהוא זכאי לקבל לפי תקנות אלה. 

	
	
	(ב) 
	מועצת החלב תרכז את סך כל התשלומים מהיצרנים המקבלים לצורך העברתם ליצרנים פורשים לפי תקנה 11(ב).

	
	
	(ג)
	ועדת המכסות תאשר את העברת מנות המכסה ליצרן מקבל רק לאחר קבלת מלוא התמורה ממנו בעד מנת המכסה המועברת לפי תקנה זו. 



<איתי עצמון:>
תוכלי להסביר מדוע התשלומים מגיעים קודם למועצת החלב? 

<אפרת אביאני:>
מכיוון שהיצרן שרוכש לא יודע בדיוק ממי הוא קונה. 
<שייקה דרורי:>
פשוט לעשות את החיים יותר קלים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מישהו אמר פה שמועצת החלב היא השדכן. 

<יואב צור:>
שהמדינה לא תהיה מעורבת – בואו נקרא לילד בשמו. 
<אפרת אביאני:>
גם. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
וטוב שכך. 

<יואב צור:>
נכון. כמה שפחות. 

<איתי עצמון:>
אני רוצה לשאול שאלה. אני לא בטוח שהיא תוביל לתיקון נוסח, אבל שאלת הבהרה. לפי סעיף 10 לחוק שעניינו מס על העברת מכסה: "על התמורה המתקבלת אצל יצרן שהעביר את מכסתו במלואה ליצרן אחר בהתאם להיתר לפי סעיף 7(ו), עד לסכום שיקבע השר יחול מס בשיעור של 10%". ככל הידוע לי, שר החקלאות לא קבע בתקנות את הסכום שלגביו ישולם המס. מדובר כאן על מס הכנסה, אני צודק? 

<אפרת אביאני:>
נכון, זה מס הכנסה. 

<תניב רופא:>
שם זה מס הכנסה. פה זה מע"מ.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כן, אני יודע, זאת שאלת הבהרה. השאלה היא מה המס שמשתלם היום או שישתלם לכשיאושרו התקנות האלה? 
<תניב רופא:>
היום כל עוד אין תקרה זה 10% על כל המכסה. 

<אפרת אביאני:>
על כל סכום שמתקבל מהעברת המכסה. 

<איתי עצמון:>
הסעיף כפי שאני קורא אותו מדבר על כך שייקבע סכום כזה.
<אפרת אביאני:>
נכון. אבל סכום כזה לא נקבע, צריך לומר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת הערה מאוד יפה. דיברתי בהזדמנות אחרת על מערכת המיסוי הישראלי שהיא פקודה מנדטורית של 65 שנה עם טלאי על טלאי במקום לפשט אותה. זאת עוד דוגמה אחת. 
<איתי עצמון:>
כרגע המס משתלם במלואו. 

<אפרת אביאני:>
נכון. בכל מקרה זה טעון תיאום עם רשות המסים. 
<איתי עצמון:>
אתם במהלכים לעשות את התיאום הזה? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מציע שתרשום את זה, איתי, כדי שנבדוק את זה. אולי נתחיל לעשות קצת סדר ולפשט. למה להכביד על אנשים? 

<איתי עצמון:>
אני מציע לשמוע התייחסות מהמשרד, האם הם באו בדברים עם רשות המסים, והאם בכוונת שר החקלאות לקבוע את הסכום? 

<תניב רופא:>
עוד לא שוחחנו על זה איתם. אתם שולחים אותנו לשוחח איתם. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
את רוצה שבעוד שלושה שבועות לדווח על זה? 

<תניב רופא:>
בסדר. אני ארשום לי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מצביעים. 

הצבעה

בעד סעיף 10– פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 10 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 10 מאושר. 

<יואב צור:>
אני לא הבנתי – לפורשים אכן היה מיסוי רגיל או מיסוי של - - -
<תניב רופא:>
מופחת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עוד ישחטו אותך בעד. 

<תניב רופא:>
למה? מופחת. 

<חיים חייט:>
יואב, ממה שאני מבין, בדיבורים אמורים להיות 10%, אבל בינתיים לא נסגר בשום מקום שזה 10%. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא, לא. החוק אומר 10%. אבל אם יהיו תקנות אחרות, וידעו שזה יואב, ייקחו 90%. זה, כמובן, נאמר בהומור. 

<יואב צור:>
אני לא פורש. אמרתי לך, אנחנו היסוד הקבוע בענף. עורכי דין מתחלפים. 

<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	התמורה ליצרן פורש
	11.
	(א)
	יצרן פורש לפי פרק זה יהיה זכאי לקבלת מענק פרישה מאוצר המדינה תמורת היקף המכסה המועברת לפי תקנה 5(א), כמפורט להלן: 
(1) יצרן פורש שבקשתו התקבלה במועצת החלב עד יום כז' בחשוון התשע"ד (31 באוקטובר 2013) – 2.6 שקלים חדשים לליטר מכסה מועבר;

(2) יצרן פורש שבקשתו התקבלה במועצת החלב מיום כב' בחשוון התשע"ד (1 בנובמבר 2013) עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) – סכום המופחת בהדרגה בין 2.6 ל- 1.8 שקלים חדשים לליטר מכסה מועבר, כפי שהמליצה ועדת המעקב לפי החלטת הממשלה, בשים לב ליתרת התקציב שהוקצה לפי החלטת הממשלה; סכום כאמור יפורסם באתר המשרד.


	
	
	(ב)
	בנוסף לסכומים האמורים בתקנת משנה (א), תעביר מועצת החלב ליצרן פורש סך של 0.2 שקלים חדשים בתוספת מע"מ לליטר מכסה מועבר, מתוך הכספים שהועברו אליה לפי תקנה 10(ב).

	
	
	(ג)
	לא תופחת התמורה שתשולם ליצרן פורש לפי תקנת משנה (א)(2) אלא אם כן פורסמה קביעת המחיר לפי תקנת המשנה האמורה באתר האינטרנט של מועצת החלב ושל המשרד, 30 ימים לפחות לפני ההפחתה.


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה, הסבר קל.
<אפרת אביאני:>
זה בעצם המענק. 

<תניב רופא:>
צריך להוסיף פה שזה כולל מע"מ. 2.6 זה כבר היה, זה כולל מע"מ. גם הירידה מ-2.6. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אפרת מסבירה. 

<אפרת אביאני:>
פה נכנסת המדינה. זה עידוד הפרישה שמדברים עליו. זה מענק הפרישה שהמדינה משלמת – 200 מיליון שקל שהוקצו לפי החלטת הממשלה, ומשמשים לתשלום ליצרנים הקטנים שפרשו. היה לנו שלב א' שבו יצרן פורש מקבל 2.6 שקל לליטר פלוס 0.2 מהרוכשים, אז זה 2.8; ואחרי הפעימה הראשונה החלטת הממשלה וההסכם קובעים - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש תמריץ בזמן. ככל שאתה עובר את לוח הזמנים אתה מקבל תמורה נמוכה יותר. 
<לאה ורון:>
על איזה סכומים מדובר? מה הטווח של היצרנים? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שייקה, כמה זה בכסף? הדבר הכי חשוב בסטטיסטיקה, כשאתה נותן מספר תן גם אחוז. 

<קריאה:>
וגם ערך מוחלט. 

<שייקה דרורי:>
כמה זה למגדל? המכסה המוצעת שנמכרה היא 550. תכפיל את זה ב-2.6 זה יוצא 1.65 מיליון. 
<יואב צור:>
ואיפה המע"מ? 

<קריאה:>
זה כולל מע"מ. 

<שייקה דרורי:>
- - - את המע"מ אנחנו משלמים. 

<קריאה:>
ב-2.6 זה לא כולל מע"מ.

<יואב צור:>
הרגע אמרו שזה כולל מע"מ.
<קריאות:>
לא, להפך. 

<תניב רופא:>
בתוספת מע"מ. 

<איתי עצמון:>
סליחה, אז גם אני לא הבנתי את ההחלטה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב לא הבין, איתי לא הבין.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, הבהרה. איפה המע"מ? 

<תניב רופא:>
אני אבהיר: המחירים שנקובים כאן, 2.6 ו-0.2 שקל לליטר – עליהם מוסיפים מע"מ. זאת אומרת נטו ליצרן נשאר 2.6. 
<איתי עצמון:>
מה אנחנו כותבים בנוסח? 

<אפרת אביאני:>
2.6 בתוספת מע"מ אחרי ליטר מכסה מועבר. 
<חיים חייט:>
זה סוג של קרן פנסיה. מינוס, מינוס.
<איתי עצמון:>
יש לי כמה שאלות: המועדים שנקובים בתקנת משנה א(1), (2), לפחות שניים מהם כבר חלפו. השאלה היא האם הציבור הרלוונטי היה מודע לכל ההסדר הזה? האם התפרסמו הודעות מספיקות לציבור? מכיוון שלפחות לגבי תקנת משנה א(1) מדובר על מועד שכבר חלף – 31 באוקטובר 2013. 
<אפרת אביאני:>
זה נכון, אבל הכול פורסם וזה יושם. 

<תניב רופא:>
נשלחו הודעות ליצרנים עצמם. 

<שייקה דרורי:>
זה פורסם בכל דבר, וזאת הייתה שיחת היום. 
<לאה ורון:>
ובכל זאת, מה זה "פורסם בכל דבר"? 

<שייקה דרורי:>
קודם כול נשלחו מכתבים, זה פורסם באינטרנט - -
<לאה ורון:>
נשלחו מכתבים אישיים לכל אחד מהיצרנים? 

<שייקה דרורי:>
נכון. 

<איתי עצמון:>
הרלוונטיים? כלומר כל מי שהיה אמור להיות מודע לתקנה הזאת קיבל הודעה. 
<שייקה דרורי:>
בכל מקרה, אני מזכיר לכם שלפי מה שכתוב, פנינו לכל אחד ואחד בסיבוב. מכיוון שאנחנו בסיבוב השלישי כבר פנינו לכל אחד שלוש פעמים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שייקה, אני מרגיש טוב. אבל אני חושב שיואב לא מסופק. 

<יואב צור:>
לא צריך להרגיש כל כך טוב. אני חוזר להתנהלות ולנוהל. לא עבר תהליך פרלמנטרי אמתי. כשאנחנו עשינו את המשא ומתן הנוראי שהיה לנו דובר על 200 מיליון פלוס מע"מ. עכשיו מה קרה פה? זה היה אמור לתת לעוד פורשים לפרוש או לתת עזרה לאחרים לפי כל מיני מתווים שנוצרו. זה לא שבאו אלינו עם הבשורה הזאת כתורה מסיני וקיבלנו אותה. כל הזמן פיתו אותנו. אמרו שיהיה 200 מיליון פלוס מע"מ, ובסוף הסתבר שהפורשים קיבלו 2.6 פלוס מע"מ, והתקציב כולו נשאר על 200 מיליון שקל כולל מע"מ. בעצם המדינה קיצצה כשעבדו עלינו. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת הערה יפה מאוד של יואב שקיצרו את השמיכה. אני לא רואה פה את מעיין ממשרד האוצר. אולי היא יושבת ליד אמנון ליברמן? לא. 
<קריאות:>
- - -

<תניב רופא:>
אני לא כאן בשביל לייצר וכחנות, אבל לשיטתו של יואב, כל ה-200 מיליון היו מיותרים כי לשיטתו אילצנו אנשים לפרוש. אני רואה את זה אחרת – אנשים רצו לפרוש. אבל הוא אומר שאילצנו אנשים לפרוש אז - - - 
<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
את פותחת דיון עם יואב צור. 

<חיים חייט:>
הרי פורשים היו לאורך כל הדרך. 

<יואב צור:>
זכיתי להקים בצעירותי את מושב אליעד . שישה רפתנים פרשו לא מכיוון שהם התכוונו לפרוש, אלא משום שאת, תניב רופא, אילצת אותם לפרוש בתרגילים שאני לא רוצה לדבר עליהם עכשיו. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני מבקש רק דבר אחד: לא לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין.
<יואב צור:>
אבל זאת האמת שהייתה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תאשימו את הפוליטיקאים, לא את הפקידים. מאחורי כל הפקידים המסורים יש פוליטיקאים. 
<יואב צור:>
הפוליטיקאים לא היו אז. היו בחירות. בכלל שר אחר הגיע. הוא אמר לי, נחַתי על דרך סלולה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רוצה להודיע לך, יואב, שגם כשיש בחירות יש ממשלת מעבר, ויש שר שהוא אחראי. גם אם יש בחירות אין מצב שאין שר אחראי על משרד. תודה. חיים, בבקשה. 
<חיים חייט:>
קודם כול, כל המהלך שנעשה בזמנו נעשה ערב בחירות בדקה ה-99.9. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברור. אני לא בא להקל בדבר. 

<חיים חייט:>
200 מיליון שהמדינה הקצתה כדי להפריש רפתנים – היו מכרזים לאורך כל הדרך, וכל מי שרצה לפרוש פרש בכבוד. יצרן כמוני וכמוהו שילמו. אנחנו קנינו את המכסה בכסף מלא. המדינה לא מימנה 200 מיליון. הרפתן שילם 2.6 שקל, קניתי את המכסה לפי קריטריונים שקבעה מועצת החלב, וגלגל העולם נמשך. תמיד יש יצרנים מבוגרים שפורשים כדי שהמכסות לא ייצאו החוצה. תוך כדי כך מועצת החלב גלגלה את הכול וקנינו. במתווה לוקר המציאו המצאה שהאוצר יממן 200 מיליון כדי לעודד יצרנים לפרוש, אבל הם שכחו לספר שמי שמשלם את ה-200 מיליון האלה, יש לכם מושג? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ספר לנו. 

<חיים חייט:>
זה לא קופת האוצר. היצרן שנשאר בארבע השנים הקרובות ישלם 600 מיליון חזרה לקופה. תעשו את החשבון. 25 אגורות בארבע שנים שירדו לנו מהמחיר, זה הכסף. תכפילו אותם. 

חלק מהמסים מעבירים לכאן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא רוצה לפתוח דיון, אבל רק במשפט אחד, תניב, מה שאומר חיים זה בעצם משק סגור. אתם לא באים לכסף נוסף מהאוצר, אלא שחלק מהמסים שאתם גובים מעבירים לכאן. 

<חיים חייט:>
סליחה, לא מסים. בהתייעלות שכפו עלינו - -

<תניב רופא:>
סליחה, אני אשיב. הוא אומר שההפחתה ממחיר המטרה - -
<חיים חייט:>
במהלך החוק הזה לרפתן שנשאר מקצצים 25 אגורות. תכפיל 25 אגורות ב-1.5 מיליארד לשנה כפול 4 שנים – זה 600 מיליון. 

<תניב רופא:>
זה אמורה לממן ההתייעלות. 

<חיים חייט:>
האוצר מביא כסף מהכסף? ראית את שר האוצר מכניס יד לכיס ומוציא 200 מיליון? 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עכשיו אני מבין מה שחיים אמר עכשיו – ההתייעלות תממן חלק מ-200 מיליון.

<יואב צור:>
הרבה יותר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל הוא הסביר. זה 200, וזה 600. 600 פחות 200 אצל דן שיינבוים - -
<יואב צור:>
זה לא 200, זה 165. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חבר'ה, אני לא יכול לעזור לכם בזה. 

<יואב צור:>
אנחנו לא - - - ד"ר לתורת המשחקים. היא שיחקה בנו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב, אתה לא בסדר. 

<יואב צור:>
המשקים באליעד שעבדו שם 40 שנה זה בסדר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב, אני אומר לך דבר אחד – אל תאשים את הפקידים, תאשים את הפוליטיקאים. כל שר שרוצה דבר אחר, שייתן הוראה. כל שר חקלאות שהיה פה, אם הוא לא רצה את זה – שייתן הוראה. 
<חיים חייט:>
מה שקרה עד עכשיו קרה, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. אבל בואו נעצור את התהליך פה. 
<שייקה דרורי:>
חבר'ה, אנחנו צריכים מכסות השנה. 

<חיים חייט:>
אנחנו גם צריכים להתפרנס, להביא לחם הביתה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שאני אחסום את יואב צור ואת חיים לדבר? 

<יואב צור:>
אנחנו חיים מזה וחיים את זה. אני אומר לכם כל הזמן. 

<חיים חייט:>
אם הייתם שומעים אותנו לכל אורך הדרך - - 
<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתם מבזבזים את הזמן היקר שלכם. מכיוון שאני נכנסתי לפה לפני שנה, עשיתי מה שעשיתי, אני לא יכול לשנות את העבר. גם איינשטיין ניסה לעשות את זה, אבל המהירות של הזמן והאור – זה לא הסתדר לו, זה רק בתיאוריה. אף על פי שיש כאלה שטוענים שאפשר לנסוע אחורה בזמן. אנחנו לא יכולים, אז בואו נתקדם. 
<יואב צור:>
אני מוכרח להגיד עוד מילה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא, אתה לא מוכרח. 

<יואב צור:>
הייתה מטרה ראויה, הייתה תכלית גם לזה, להוריד משקים קטנים. שמעתם מה היה הגודל הממוצע של המשק? לא 400 בבעיה – 550,000 פרשו. בואו נבין מה קרה פה; בוא נלמד מזה איך ניהלו עניין בלי תהליך פרלמנטרי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני שולח אותך לאיזה עיתון בישראל שאתה רוצה. יעשו כתבה על הניהול הלא נכון – בסדר. אבל יואב, אתה אדם פרקטי. בוא נתקדם. 
<רחמים אליהו:>
בסעיף 11(2) הם לא שמו לפורשים אקדח צמוד לרקה, אלא שמו את זה על השולחן, ואמרו, קח ותתאבד. בשיטה הזאת אפילו לא הייתה אופציה היום – מחר תצא בפחות. בשנה הראשונה של הפרישה היו 120 פורשים. בשנה אחרי זה פרשו פחות. יצרו צוואר בקבוק. את הדבר הזה צריך לשנות. לכן אנחנו כאן היום כדי להשאיר את זה על 260 ושיפרשו לאט-לאט. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, תאוות בצע מניעה כל כך הרבה דברים במדינה הזאת. אז מה אתם רוצים, שעכשיו אני אפתור הכול לבד? 

<יואב צור:>
זה היה מסע הפחדות, לא תאוות בצע. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני נמצא במקום שאני נמצא – ייתכן שאם הייתי יושב-ראש ועדת הכלכלה בעבר אולי לא הייתי מאשר את זה. אבל מה אני אעשה? המשחק הוא היום. 

<חיים חייט:>
לא היית בזמן ועדת - - - היה מחטף בחירות דה-לוקס. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא פותח את הדיון הזה יותר. אנחנו חייבים להתקדם. 

<יאיר בר עזר:>
אבל עוד אפשר לעשות חלק מהתיקונים. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יאיר, אני מדבר רק על הנושא הזה עכשיו. מה יש לך להציע? 

<יאיר בר עזר:>
יש עוד כסף שלא השתמשו בו, ואנחנו ביקשנו לפרוס את הפורשים על פני 4 שנים, שיקבלו את אותו מחיר. ואז לא היה נוצר לנו מצב שיש היום - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אפשר לעשות פה שינוי? כבר לא. הפרות יצאו מהרפת. 

<יאיר בר עזר:>
אבל יש עוד רפתנים שעוד לא פרשו, ואפשר שיפרשו במחיר. 

<תניב רופא:>
יש מדיניות ממשלתית. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חבר'ה, אני יכול לעזור לכם במקום שאני יכול לעזור לכם. במקום שאני לא יכול לעזור לכם חבל לבזבז את הזמן. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עורך הדין עצמון ברשות דיבור, בבקשה. 

<איתי עצמון:>
לגבי תקנת משנה (א)(2). כתוב כאן: "סכום המופחת בהדרגה בין 2.6 ל-1.8 שקלים חדשים לליטר מכסה מועבר" – אנחנו מבינים שזה בתוספת מע"מ – "כפי שהמליצה ועדת המעקב לפי החלטת הממשלה". יש כאן שתי נקודות בעייתיות בעיניי. ראשית, מדובר על המלצה – מי קובע בסופו של דבר את הסכומים? השאלה השנייה – מפנים כאן לוועדת מעקב לפי החלטת ממשלה. אני חושש שזה מנגנון קצת בעייתי שאני לא מכיר כמוהו בחקיקה, שבעצם לא רק שמפנים להחלטת ממשלה – שזה דבר ידוע ומקובל – אבל מפנים למנגנון שהוקם בהחלטת ממשלה, והוא לא גורם סטטוטורי. אנחנו בעצם לא יודעים מי החברים בו ומה הסדרים שלו. 
<תניב רופא:>
החלטת הממשלה מינתה ועדת מעקב למתווה לוקר של ההתייעלות במשק החלב. חברים בוועדה כל אחד מנציגי החותמים: חקלאות, אוצר, מגדלים ומועצה. אנחנו יחד פה-אחד מגיעים להחלטה מתי מורידים את המחיר. ככה זה היה בהפחתה האחרונה והיחידה שהייתה, וזה המנגנון שכתוב בהסכם בהחלטת הממשלה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה אתה מציע לתקן? זאת המציאות. 

<איתי עצמון:>
אני אשמח לשמוע את התייחסות נציגת משרד המשפטים. 

<קריאה:>
אני יכול לעזור לך בציטוט מהחלטת הממשלה שיבהיר את העניין הזה. זה כתוב מאוד ברור: "הוועדה תעקוב אחר יישום ההסכם - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סליחה, אדוני. 
<לאה ורון:>
עורך דין עצמון קרא את החלטת הממשלה. השאלה אם בחקיקה ניתן להסתמך על מה שאמור פה. 

<קריאה:>
כתוב: "להמליץ לשרים". 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אדוני גם משפטן? 

<קריאה:>
לא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
משרד המשפטים מאשר או לא מאשר את הנושא הזה? 

<לירון אדלר מינקה:>
אנחנו - - - בתיאום אתנו.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז אתם מאשרים. 

<איתי עצמון:>
השאלה אם אתם לא מוצאים קושי בהפניה הזאת לגורם שהוא לא סטטוטורי. 

<לירון אדלר מינקה:>
בעיקרון בהחלטות ממשלה קובעים כל מיני עניינים של תקציבים ואת המועדים שבהם ייתנו את התקציב. זה בעצם מה שנעשה פה. בסופו של דבר אני מבינה שוועדת המעקב באמת ממליצה שמי שמקבל את ההחלטה הסופית זה כן במשרד החקלאות. 

<איתי עצמון:>
אז צריך להגיד את זה בתקנות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז תכתבי מי מקבל החלטה. 

<אפרת אביאני:>
חסר לך הגורם שמחליט? אנחנו יכולים לקבוע "כפי שהורה מנכ"ל המשרד, לפי המלצת ועדת המעקב". 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קיבלנו. יש מחליט, יש בעל בית. 

<איתי עצמון:>
מכיוון שמי שמקבל את ההחלטה זה מנכ"ל המשרד האם אפשר לכתוב: כפי שהורה מנכ"ל המשרד בהתאם או בכפוף להחלטת הממשלה, בלי להזכיר את ועדת המעקב. החלטת הממשלה ישנה - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שיכתבו "ועדת המעקב". 
<איתי עצמון:>
מי זה ועדת המעקב? היא לא מוגדרת פה. 
<אפרת אביאני:>
יש פה רגישות. גם משרד האוצר לא פה. ועדת המעקב מרכזת את כל מפגש האינטרסים. 

<תניב רופא:>
גם לתת סמכות - - -

<לאה ורון:>
משרד המשפטים, אתם מאשרים את זה? זה מקובל עליכם? 
<לירון אדלר מינקה:>
ועדת המעקב הוגדרה בהחלטת הממשלה. אנחנו מפנים פה להחלטת הממשלה, וברור שוועדת המעקב היא בהרכב שצוין בהחלטת הממשלה ומשקפת את שיתוף הפעולה הזה בין המשרדים. אם אנחנו כותבים רק את המנכ"ל ולא מציינים את ועדת המעקב יכול להיות שיהיו כאן כל מיני רגישויות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז יכול להיות שהמנכ"ל ייכנס וייזום ועדת מעקב. 

<איתי עצמון:>
אם אנחנו אומרים שהמנכ"ל יפעל כפוף להחלטת הממשלה זה ברור - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני לא אבזבז פה את כל הזמן על זה. אף על פי שאני לא משפטן עדיף לי שתהיה ועדת מעקב. אני לא רוצה שהמנכ"ל ייכנס לחור ויקבע את זה לבד. 
<איתי עצמון:>
לא, בכפוף. 

<תניב רופא:>
זה הסיכום שלנו עם משרד האוצר. זה ייצר בעיה שהיום היא לא קיימת. אני לא רוצה לתת למשרד החקלאות כוח עודף כי אנחנו מסתכסכים עם האוצר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מסכים אתך. 

<איתי עצמון:>
אני מסכים, השאלה מה המנגנון ומה הדרך לעגן את זה בחקיקה? אנחנו מדברים כאן על חקיקת משנה. 
<אפרת אביאני:>
לפי מיטב שיקול הדעת המשפטי שלנו ושל הגורמים שישבו אתנו במשרד המשפטים, שזה כן עומד במבחנים משפטיים של חקיקה, וזה בסדר. אולי זה לא פרפקט, אבל - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
המשמעות חשובה פה בכל זאת. 

<איתי עצמון:>
מה יקרה אם בעוד שנתיים תהיה החלטת ממשלה אחרת שמבטלת את ועדת המעקב? הוועדה הזאת לא מעוגנת בשום מקום, אין אפילו הגדרה טכנית. 

<לירון אדלר מינקה:>
התקנות מתבססות על החלטת הממשלה הזאת. אם תשתנה החלטת הממשלה אנחנו נצטרך בכל אופן לשנות כל מיני דברים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני אחיה עם זה. אם תהיה פה בעיה תעלו אותה אחרי זה. 
<יואב צור:>
יש פה מתמטיקה שחייבים לדבר עליה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא רוצה לשמוע אותך. תן לי להתקדם. 
<איתי עצמון:>
כדי להתאים את מה שכתוב בתקנת משנה (א)(2) להוראה שקבועה לאחר מכן בתקנת משנה (ג), אני מציע שהסכום יפורסם באתרי האינטרנט של המשרד ושל מועצת החלב, כפי שקבוע גם בהמשך. לדעתי, זאת השמטה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה, איתי. כהרגלך, אתה מוסיף את מה שצריך. 

אם כך, אני מאשר את סעיף 11 עם השינויים. 
הצבעה

בעד סעיף 11 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 11, עם השינויים נתקבל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 11 אושר עם השינויים. 

<אפרת אביאני:>

(הקראה):
	אי ביטול העברת מכסה מיצרן פורש
	12.
	ועדת המכסות לא תבטל העברת מכסה מיצרן פורש לאחר ששולם לו מענק פרישה מאוצר המדינה לפי סימן זה.



<איתי עצמון:>
מה ההסבר לכך? 

<אפרת אביאני:>
זאת אמירה על סופיות התהליך. 

<חיים חייט:>
אם יצרן הודיע על פרישה, קיבל כסף, ואחרי שלושה ימים, שבוע, שבועיים הוא אומר, ישבתי עם הילדים ועם המשפחה, בא הבן, חזר מלימודים, והוא רוצה לחזור. מה אני עושה? 

<תניב רופא:>
הוא היה צריך לחשוב קודם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
היה צריך לחשוב קודם. 

<חיים חייט:>
אין דרך לחזור? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא. 

<לאה ורון:>
אם אני רוצה למכור לך דירה, ואתה באת וחתמת איתי על חוזה, יש לך דרך לחזור? 

<חיים חייט:>
יש אולי דרך לקחת קנס מאותו בן אדם, ולהחזיר אותו למעגל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מצביעים. 

הצבעה

בעד סעיף 12– פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 12 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 12 מאושר. 

<אפרת אביאני:>
סיימנו את סימן א'. עוברם לסימן ב' – העברת מכסות יצרן יחיד שאינו יצרן קטן עצמאי. אלה כל האנשים שלא נכנסים לפרישה, לפי לוקר. 

(הקראה):

	הודעה על בקשה לפרישה ולהעברת מכסה של יצרן יחיד בשותפות ושל יצרן שאינו יצרן קטן
	13.
	(א)
	יצרן יחיד בשותפות ויצרן יחיד שאינו יצרן קטן, רשאי להודיע לוועדת המכסות על בקשתו לפרוש מייצור חלב ולהעביר את מכסתו לפי תקנה 17, אם חלפו 5 שנים מיום שהחל לייצר חלב במשקו. 


	
	
	(ב)
	בבקשה לפי תקנת משנה (א) יפרט היצרן האמור מהי התמורה המזערית שהוא מבקש בעד ליטר מכסה מועבר; הוראה זו לא תחול על יצרן שאינו עוסק בייצור חלב ושבמועד הגשת הבקשה חלפו 18 חודשים או יותר מיום שחדל לעסוק בייצור חלב.


יש פה מנגנון של מחיר מנהלי לא של מחיר מנהלי כמו בסימן א', אלא מחיר שאמור להיקבע בדרך של מפגש הצעות מחיר והצעות רכישה. אנחנו מתחילים קודם כול ברצונו של המוכר למכור. בזה עוסקת התקנה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. 

<איתי עצמון:>
אני מבקש לשאול שאלת הבהרה כדי שהתמונה תהיה ברורה: בתקנות שהוועדה דנה בהן מוקדם יותר היום – תקנות קביעת מכסות חלב – דנו בין היתר בהוראות לעניין קביעת מכסה בעקבות העברת זכויות ממשקו של יצרן, תקנה 37. מה היחס בין ההסדרים שבתקנות שדנו בהן לבין ההסדר שמוצע כאן בתקנות האלה? 
<אפרת אביאני:>
תקנה 37 בתקנות הקודמות מדברת על מצב שבו יצרן מוכר את המשק עם המכסה. הוא מפסיק להיות מושבניק. זאת תקנה 37 בתקנות הקודמות. פה מדברים על בקשה לפרישה מייצור חלב. הבן-אדם עדיין במשק, והוא רק רוצה לנייד את מכסתו. זאת סיטואציה אחרת. תקנות המכסות הכלליות הן משקפות במידה רבה פרקטיקה נוהגת, נהלים קיימים. זאת אומרת הן ממשיכות לחול מבחינתנו גם סביב התקנות האלה. כלומר התקנות האלה קובעות הסדר מיוחד, ותקנות המכסות הכלליות קובעות הסדר כללי. לכן אין שום סתירה. זה משתלב, אין בעיה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר, איתי? 

<איתי עצמון:>
כן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר את הסעיף. 
הצבעה

בעד סעיף 13 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 13 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 13 אושר. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	בדיקת הבקשה לפרישה וקביעת היקף המכסה המועברת
	14.
	(א)
	ועדת המכסות תבדוק את בקשת היצרן לפרישה כאמור בתקנה 13(א) ותודיע לו בכתב, בתוך 14 ימים מיום קבלת הבקשה במועצה, מהו היקף המכסה המותר להעברה (להלן – היקף המכסה המועברת).

	
	
	(ב) 
	ועדת המכסות תחליט על היקף המכסה המועברת בשים לב למכסת החלב שנקבעה ליצרן באותה שנה בניכוי תוספות המכסה שניתנו ליצרן לפי סימן א'. יצרן שקיבל מנת מכסה לפי החלטת הממשלה, ערב תחילתן של תקנות אלה, לא זכאי לפדות מנות מכסה אלה במסגרת המכסה המועברת.


בעצם מי שרוצה לפרוש, הוועדה אמורה לבדוק כמה הוא באמת יכול לנייד. אומרים פה, שאם הוא רכש בתנאים מועדפים, לפי סימן א', ב-0.2 שקל לליטר, הוא לא יכול לנייד את זה עכשיו במסגרת נוהל ניוד ב' כדי למנוע סחר במנות המכסה האלה. 
<איתי עצמון:>
לפי אלו קריטריונים תחליט ועדת המכסות על היקף המכסה המועברת? זה בעצם חוזר לשאלה הקודמת שלי בעניין תקנה 5. גם כאן כתוב שוועדת המכסות תחליט על היקף המכסה המועברת בשים לב למכסת החלב וגו'. השאלה אם אין צורך גם כאן להפנות - -
<אפרת אביאני:>
גם בהתאם. 
<איתי עצמון:>
ניתן בעצם להעביר גם את כל המכסה. 

<אפרת אביאני:>
בוודאי. מדברים על מצב שהוא מעביר את מלוא מכסתו. הוא לא מחזיק חלק ממנה. הוא פורש, למעשה. 
<איתי עצמון:>
אבל אמרו: "ועדת המכסות תחליט על היקף המכסה המועברת". 
<אפרת אביאני:>
כן, אבל זה שהוא פורש לא אומר שהוא יכול לנייד את כל המכסה שמוקצית לו. יש חלקים מהמכסה שהוא יכול לנייד, ויש חלקים שהוא לא יכול לנייד. לכן הוא פורש, הוא מפסיק לייצר חלב, וועדת המכסות קובעת כמה מתוך המכסה שהוקצתה לו הוא יכול לנייד. 
<קריאה:>
אם לפני שנתיים הוא קיבל מכסה הוא לא מקבל, למשל. 

<חיים חייט:>
לא, לא. היא מדברת על מי ש- - - 100,000 ליטר במסגרת הזאת של לוקר. 

<תניב רופא:>
מי שמכסתו הייתה 410, והוא קיבל בשני הסבבים האחרונים עוד 90,000 במסגרת נוהל ניוד א', והוא רוצה היום לפרוש, הוא יוכל לנייד בפרישה רק 410 כי 90 הוא קיבל בנוהל אחר שהוא עוד לא זכאי למכור. לכן צריך לחשב לו מהי זכאותו לפרישה. 

<חיים חייט:>
אבל באותו סבב הוא שילם עבור אותם 100,000 או 70,000 איקס שקלים. השאלה היא אם הוא מקבל אותם חזרה. 
<תניב רופא:>
לא. 

<חיים חייט:>
אז אם הוא החליט לפרוש אז מה שהוא שילם הוא קבר? 
<תניב רופא:>
הוא מחליט. אלה כללי המשחק. צריך לקבל החלטה. 

<חיים חייט:>
לפחות את הקרן שהוא שילם שיקבל חזרה. הרי יש מאין, זה לא שאת לא מוכרת את זה אחר כך - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני מאשר "בהתאם ל-" ולא "בשים לב ל-". 
הצבעה

בעד סעיף 14 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 14, עם התיקונים נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 14 אושר. עוברים הלאה. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	זכות סירוב ראשונה לשותפים ומחיר ליטר מכסה המועבר לשותפים 
	15.
	(א)
	קיבלה ועדת המכסות הודעה של יצרן יחיד בשותפות לפי תקנה 13(א), והשותפות במסגרתה עסק בייצור חלב התקיימה במשך חמש שנים רצופות או יותר, תפנה ועדת המכסות ליצרנים האחרים השותפים בשותפות ותודיע להם על זכאותם לקבל את מכסתו של היצרן האמור, במחיר האחרון שנקבע עד אותה עת לפי תקנות אלה. 

	
	
	(ב)
	יצרן שותף שוועדת המכסות פנתה אליו לפי תקנת משנה (א), רשאי להודיע לוועדת המכסות, בתוך 21 ימים מיום פנייתה אליו, על בקשתו לקבל את מכסת היצרן המבקש לפרוש לפי תקנה 13(א) או חלק ממנה.

	
	
	(ג)
	דוגמת טופס לבקשה לפי תקנת משנה (ב) תפורסם באתר האינטרנט של מועצת החלב.

	
	
	(ד)
	לא הודיע יצרן שותף על בקשתו לקבל את מכסת היצרן המבקש לפרוש, בהתאם לתקנת משנה (ב), תצטרף המכסה של היצרן הפורש בשותפות לסך כל היקפי המכסות המועברות בהליך העברה התקופתי הקרוב, כמפורט בתקנה 17. 



זה הסדר מיוחד למכירה לשותפים. 

<תניב רופא:>
זאת זכות סירוב ראשונה. בהתחלה זה מה שקורה – קודם שואלים את השותפים. 

<איתי עצמון:>
הערה קטנה: בתקנת משנה (א) כתוב: "השותפות במסגרתה עסק בייצור חלב התקיימה במשך חמש שנים רצופות או יותר". אני חושב שצריך להוסיף "לפי דין". כלומר שהשותפות הייתה, כמובן, לפי כל הכללים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שהיא הייתה לגיטימית. 

<אפרת אביאני:>
בסדר גמור. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב צור, בבקשה. 

<יואב צור:>
ברפורמה עודדו משקים להיכנס לשותפויות. באיזשהו שלב הודיעו לאנשי השותפויות כדי לעודד את זה שכאשר שותף ירצה לצאת, זכותו של הנשאר לקנות את מכסתו. עכשיו מה קרה פה? שותף או שותפויות שרצו לצאת, לפי מתווה לוקר, היה אמור לצאת ולקבל את הכסף ולהשאיר את מכסתו בידי הנשאר. זה מה שהיה צריך לקרות. מה עשו פה? בעצם סגרו את השותפויות כי היום מי שיוצא משותפות השותף שלו נשאר עם המבנים, עם הציוד ובלי מכסה. בעצם מנעו ממנו את הזכות להישאר עם המכסה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שאלה טובה. הסבר, תניב. 

<תניב רופא:>
אבל הוא קיבל זכות סירוב ראשונה. 

<יואב צור:>
לא, הוא צריך לקנות את זה במקום שההוא יקבל את הכסף במתווה לוקר. 
<שייקה דרורי:>
אם השותפות הייתה שותפות אמת אז אכן, אז אתה רוצה שהשותף ילך בלי כסף? 

<יואב צור:>
לא, הפוך. אני רוצה שמתווה לוקר ישלם לו את זה. 
<שייקה דרורי:>
זאת אומרת אתה מציע לפרק את הרפת. 
<יואב צור:>
לא. מתווה לוקר נותן לו לצאת. תן לו לצאת ותשאיר את החלב במשק הזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רוצה להבין את השאלה של יואב. אני חשבתי ממה שהבנתי מכאן שאחד הלך, שני נשאר, יש לו זכות הסירוב הראשונה – הוא הראשון שמקבל את המכסה ומשלם כמו כולם, לא? אז מה הבעיה? 
<שייקה דרורי:>
אדוני הבין מצוין. כל הרעיון הוא לא לפרק את הרפת. אסור לנו לפגוע ברפת כמוסד. יואב אומר שהממשלה תשלם, והמכסה תישאר אצלו. 

<יואב צור:>
כמו בלוקר. 

<שייקה דרורי:>
זה רעיון מצוין, אבל רק האוצר צריך - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא מבין את ההיגיון. אם אני עם מישהו, ואחד הלך הביתה עם המכסה, ואני רוצה לקבל את המכסה שלו, אז נותנים לי את הפריבילגיה שמכיוון שהייתי אתו יחד יש לי זכות סירוב, ואני קונה ראשון. 

<יואב צור:>
לא הבנת, כי מתווה לוקר לא נתן לשותפים לצאת. מתווה לוקר אמר ששותף לא יכול למכור. רק תמכור אחרי זה, והשותף שלך אולי ירצה ויקנה. למה לא? מי שהיה בשותפות לא יכול לקבל - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני אמרתי את ההבנה שלי. יואב הסביר שיש פה מעשה אונס כזה, ואתם תסבירו מה קרה. 

<תניב רופא:>
יש שני מסלולים, ואנחנו קוראים עכשיו שני מסלולים. מסלול אחד זה סימן א' ולוקר. הוא מעודד יצרנים לגדול - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה כבר ברור. כבר אמרנו אותו, סיימנו. 

<תניב רופא:>
הוא מעודד יצרנים לגדול על-ידי פרישה של אלה שרוצים לפרוש.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
על-ידי תמריצים כספיים. 

<תניב רופא:>
נכון. כל מי שרוצה להישאר ולגדול משלם על זה ב-20 אגורות. התמריץ של לוקר הוא התייעלות וגדילה. שנית, יש לנו ההתנהלות הרגילה של הגדולים שרוצים לפרוש. בגדולים שרוצים לפרוש אנחנו מסתכלים על גודל רפת, לא על מספר שותפים. אם הרפת גדולה מספיק היא לא תקבל תמריצים. אז יש כל מיני מכירות של מכסות במסגרת של הגדולים, של הרפתות הגדולות. אם יש לי רפת גדולה של 1.5 מיליון ליטר עם שני שותפים, ואחד הולך הביתה, אז יש לו זכות סירוב ראשונה לקנות את החלק של השני. אבל לא במחיר של לוקר, במחיר של האוכלוסייה הגדולה. זה העניין. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קיבלתי. 

<יואב צור:>
כלומר יצרו רפתות ענק, ועכשיו מחסלים אותן. פשוט מאוד. 

<תניב רופא:>
איזה רפתות ענק? 

<יואב צור:>
הוא לא יכול לקנות במחיר הזה. 

<שייקה דרורי:>
אבל הוא יכול להמשיך בשותפות, אף אחד לא אמר לו לחסל. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
איתי, יש לך הערה? 

<איתי עצמון:>
לא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך אני מצביע. 

הצבעה

בעד סעיף 15 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 15 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 15 מאושר. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	התמורה הראשונית ועדכונה
	16.
	התמורה הראשונית שתשולם בתחילת כל הליך העברה תקופתי, כאמור בתקנה 17, היא 2.4 שקלים חדשים בתוספת מע"מ לליטר מכסה מועבר (להלן – התמורה הראשונית); ועדת המכסות תעדכן את התמורה הראשונית לפי תקנה 17(5) ו-(7).



זה המחיר הראשון שאליו מתייחסים השחקנים בתהליך של המכירה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו עכשיו בסחר מכסות.

<תניב רופא:>
אני אסביר את התהליך המורכב. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אולי תכתבי מאמר יפה על סחר במכסות בתיאוריה ובמציאות? 

<תניב רופא:>
אני אשקול. זה קשור באמת לנושאים שאני למדתי כי זה מכרז. זה מכרז הולנדי שבו מחיר יורד. זה בבסיס העניין של סימן ב'. 
סימן ב' אומר שכל מי שרוצה למכור יודיע שהוא רוצה למכור ויודיע מהו המחיר המזערי. אני אומר, פחות מ-2 שקלים אל תבנו עליי, אבל מעל 2 שקלים כל מחיר שיהיה אני מוכר. זה מה שכל אחד אומר – מחיר מזערי ו"רוצה אני". מצד שני יש לנו מחיר מקסימום שמתחיל מ-2.4 ויורד בהתמדה כל שלושה שבועות עד שיש מפגש. מהו מפגש? כל הביקוש של המבקשים לקנות זהה להיצע. כשיש מפגש יש לנו מחיר, ויש דיל. אז למחרת ככל שיש לנו עוד ביקוש – אנשים שרוצים למכור את מכסתם – שוב נתחיל מ-2.4 ונרד בהתמדה עד המפגש. אני מזכירה שכשיש אנשים שהגענו למחיר המזערי שלהם הם יוצאים. הם מקטינים לי את הכמות. כל זה אפרת כתבה בצורה משפטית. עכשיו נקרא את זה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יפה. מצביעים. 

<שייקה דרורי:>
לא, לא, בסעיף 16 השינוי צריך להיות 2.4. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כתוב 2.4. אתה אומר שצריך להוריד ל-2.3? 

<שייקה דרורי:>
נכון. 

<תניב רופא:>
התחלנו ב-2.3. 

<איתי עצמון:>
זאת טעות פשוט? 

<שייקה דרורי:>
זה צריך להיות 2.3. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אוקיי, מצביעים. 

הצבעה

בעד סעיף 16 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 16 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 16 מאושר. 

סעיף 17, בבקשה. עכשיו אנחנו במנגנון סחר-מכר של המכסות. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	הליך העברה תקופתי
	17.
	ועדת המכסות תבצע, מזמן לזמן, הליך להעברת מכסות של יצרנים שמסרו הודעה לפי תקנה 13(א), כמפורט להלן: 

	
	
	(1)
	ועדת המכסות תרכז את הסך הכל המצטבר של היקפי המכסה המועברת שלא הועברה ליצרנים שותפים לפי תקנה 15, שהוצעו על ידי יצרן לפי תקנה 13(ב) במחיר מזערי שהוא נמוך או שווה לתמורה הראשונית לפי תקנה 16 או לתמורה המעודכנת לפי פסקה (6), לפי העניין, ותכלול בו את מכסות היצרנים שאינם עוסקים בייצור חלב ושבמועד הגשת הבקשה חלפו 18 חודשים או יותר מיום שחדלו מעיסוק בייצור חלב (להלן- המאגר); ועדת המכסות תעדכן את המאגר לאחר כל עדכון של התמורה לפי פסקה (6);



<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מציע שנקרא כל סעיף אחד-אחד, ותניב, תיתני דוגמה. 

<תניב רופא:>
אז קודם כול, מהו המאגר? המאגר הוא היקף היצע הליטרים שנמצא במחיר הקבוע. כי אני מזכירה שכל מי שביקש למכור מכסה קבע גם מחיר מזערי, ואם ירדנו מתחת למחיר המזערי אז הוא נשמט מהמאגר. המאגר מתעדכן בכל פעם משום שהוא היצע הליטרים למכירה. אבל ככל שהמחיר יורד אז אם מישהו קבע מחיר מזערי של 2.3 למשל, וירדנו למחיר 2.2 הוא נשמט מהמאגר. הוא אומר שלא נוח לו למכור במחיר נמוך יותר, ולכן הוא נשמט. אז המאגר כל הזמן מתעדכן לפי מספר היצרנים שמבקשים למכור והמחיר המזערי. אז אנחנו לוקחים את כל אלה שמבקשים למכור בניכוי אלה שבזכות סירוב ראשונה כבר הולכים לגורם אחר, וכך נוצר המאגר שלנו, ואנחנו מורידים את המחיר הקובע שמתחיל מ-2.3 ויורדים בהתאמה עד שמגיעים למפגש. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת הפעם הראשונה שהתהליך הזה מיושם או שזה היה כבר בעבר? 
<תניב רופא:>
המצאנו את התהליך הזה לרגל האירוע הזה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת אומרת זה חתום על שמך. 

<תניב רופא:>
לא הייתי אומרת. כל ועדת המעקב. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל הניסיון של המכרז ההולנדי בא הרבה ממך. 

<תניב רופא:>
הייתי רושמת את זה על ועדת המעקב. 

<איתי עצמון:>
לא כל כך הבנתי שלב בתהליך. כתוב כאן: "ועדת המכסות תבצע מזמן לזמן הליך להעברת מכסות". מה זה אומר "מזמן לזמן"? 
<שייקה דרורי:>
אם אף אחד לא רוצה לפרוש אז אין לנו. 

<איתי עצמון:>
אבל אם יש שניים שרוצים האם מבצעים הליך או שמחכים שיהיו חמישה? אני שואל איך התהליך עובד. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הוא רוצה פירוש רש"י מה זה "מזמן לזמן". מה התנאים? 
<שייקה דרורי:>
אנחנו אמרנו לעצמנו שאם יש לא צריך לעבור יותר מרבעון. 

<לאה ורון:>
אז צריך לכתוב את זה כדי שמי שרוצה להעביר את המכסה שלו יידע שיש לו לחכות שלושה חודשים. 
<איתי עצמון:>
לפחות אחת לרבעון, לפי הצורך. 

<תניב רופא:>
אחת לרבעון ככל שיש היצע. 

<איתי עצמון:>
כמובן, לפי הצורך. "לפחות אחת לרבעון לפי הצורך". 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה רבה, איתי. 

<יואב צור:>
יש לי הערה לגבי מה שקורה פה עם המכרזה. אתה יכול להיות מלא התפעלות מהמכרזה ההולנדית, אני בתור מי שבא מהענף לא מלא התפעלות - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר, אבל - - -

<יואב צור:>
רגע. לא הייתי חותם על הדבר הזה. אבל כאשר הם עשו את הניסיון הזה וזה לא הלך אתה יודע מה עשו? לקחו נתח מהחלב שהיו אמורים לחלק לכלל היצרנים, וחילקו אותו בתור בונוס לקונים כי המכרזה לא עבדה. צריך לזכור את זה. לקחו עכשיו חלב של כולנו, ונתנו מתנה לקונים – העיקר שיקנו. 25% מתנה. ד"ר תניב רופא, נא ספרי על העניין הזה. בואו נשמע איך עשית את זה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ספרי לנו על התהליך – איך היה פה trial and error – שבהתחלה ככה וככה. 

<תניב רופא:>
אנחנו נגיע לזה. זה בסימן 4 כי זה החלוקה של 30 מיליון. אבל צריך לזכור שבגלל שהתחלנו עם תהליך לוקר, ועד שגיבשנו את התהליך הזה עברו למעלה משנה וחצי או שנתיים. לא מכרנו מכסות, ונהיה מאגר ענק של 12 מיליון מכסות. אז ברור שהיה עודף היצע מטורף. צריך היה איכשהו לסבסד את זה כדי שנגיע למילוי כל ההיצע הזה. צריך היה להגדיל את הביקוש. 
<יואב צור:>
אבל לקחו מאתנו, לא מהמדינה. המדינה לא סבסדה, לקחו מאתנו את המכסה שלנו שעוד לא חילקנו אותה בתקנות.
<חיים חייט:>
המדינה לא הוציאה כסף מהכיס, גם לא שקל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עירא, בבקשה. 

<עירא גור אריה:>
אני מחזק ורוצה לחדד עוד משהו שיואב צור אומר. א', בסעיף הבא יהיה רשום 150. אני רוצה ליידע אותך שזה היה בכלל מנות של 300 פלוס 25 שהוא ציין שחילקו את זה מהקופה. מה שאותי הפחיד בזה זה הגדלת הפערים. אחד הסעיפים הראשונים בחוק החלב זה צמצום פערים. בן אדם שיש לו מכסה של 700 וקונה כמעט 400,000 ליטר לעומת מי שקונה מ-400 ל-500 – יש כאן סתירה מוחלטת עם חוק החלב. אני רוצה התייחסות לזה. אני גם מזכיר שבסוף הדיון הקודם שאלתי על יצרנים חדשים, ונזרק מספר באוויר של 20 יצרנים חדשים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה טוען שאין כמעט יצרנים חדשים. 

<עירא גור אריה:>
אני שלחתי מכתב לד"ר תניב. את זוכרת את התשובה שלך? 

<תניב רופא:>
העברתי לך תשובה מפורטת. 

<עירא גור אריה:>
כן, אני שואל אם את זוכרת עכשיו. 

<תניב רופא:>
חמישה עמודים על כל השאלות. 

<עירא גור אריה:>
- - - מכתב מאוד יפה. אני רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז יש פה שתי שאלות: לגבי התמריצים הסותרים, ודבר שני – כמה חדשים יושבים על הגדרות ורוצים להיכנס? 
<עירא גור אריה:>
אני יכול להגיד. נכנסו ארבעה יצרנים בשש שנים. זה אומר – אפס. בשורה התחתונה אין יצרנים חדשים, ובמכסה שהייתה להם הם חילקו רק כדי להגדיל את הפערים. זה הדבר שהכי מפחיד אותי כאן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה שאתה אומר זאת שאלה קשה שאנחנו נבחן אותה כמו בוועדת המזון, שמה שמסתמן פה בין השיטין זה שבתהליך של התמריצים האלה חלק מהרצון זה כניסה של הרבה מאוד חדשים, וזה המבחן במציאות. אתה, עירא, זורק פה את ההשערה שייתכן שלא תהיה כניסה משמעותית בכלל. 

<עירא גור אריה:>
אין. 

<יואב צור:>
ועל מה הגשנו בג"ץ? החלוקה הראשונה הייתה לא לקטנים, אלא לגדולים. זה כחוט השני בהתנהלות הזאת. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו מקשיבים. תניב, מה את אומרת לגבי התמריצים הסופיים? רצינו לעשות פה מערכת תמריצים כי יש פה הרבה אנשים שאין להם יורשים, ורצינו שצעירים ייכנסו. נשיאים ורוח – וכניסה אין.

<תניב רופא:>
קצת נתונים: צריך להבין שכשנה וחצי לא ביצענו ניוד של מכסות וצברנו היקף גדול מאוד של מכסות – 12 מיליון ליטר - כשאנחנו יודעים שרוב אלה שעוסקים בהגדלת מכסתם עושים את זה עם 20 אגורות. כאן זה הולך לעלות 2 פסיק משהו. זאת אומרת הביקוש ל-12 מיליון האלה היה כמעט אפסי. אנחנו צריכים לזכור מה שעדי הזכירה לי. מאחורי 12 מיליון האלה עומדים אנשים, והם צריכים לפרוש בכבוד. חבריהם עם מכסות שנכנסים ב-(א), פורשים עם 2.6 + 20 אגורות, והמחיר יורד כי לא ביצענו מכרזה הרבה זמן וגם היקף של ליטרים. צריך לדאוג שהחבר'ה האלה ייצאו בכבוד. זה משהו חד-פעמי. 12 מיליון נאסף בשנה וחצי – זה לא שכל רבעון יהיה לנו 12 מיליון. היה צריך לתת בוסט רציני. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ואחרי זה זה התייצב. ועכשיו? 

<תניב רופא:>
עכשיו אנחנו בהתייצבות, אבל לעניין מה שעירא אמר שנתנו לכל מי שרוצה לקנות עד 300 ליטר – 

היינו חייבים לכבות את השריפה הזאת, ואז אמרנו שכל מי שכבר מבקש לא נגביל אותו ב-100,000 ליטר או ב-50,000 ליטר. אם כבר יש ביקוש שיקנה. כי רצינו להיפטר מ-12 מיליון האלה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברור. הייתה פה תקופת מעבר של עודף היצע אדיר - - -
<חיים חייט:>
הם ייצרו אותו כי הם לא עשו מכרזה. כמו שהם חילקו לגדולים מעל 700, והם קיבלו 50,000 ליטר חינם. זה בהתנדבות. את זה אף אחד לא מזכיר. 
<תניב רופא:>
לא ביצענו את זה - - -

<חיים חייט:>
חבר הכנסת ברוורמן, אתה צריך להבין שלפני שנה הם חילקו לכל אלה שמעבר ל-700,000, 50,000 חינם. נתנו מתנות, במקום לתת לקטנים לגדול. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תניב, אני רוצה לשאול עוד שאלה: קודם כול לשאלה של עירא שאמר את זה בצורה מאוד ברורה שלא ייכנסו אנשים חדשים במערכת התמריצים הקיימת. לכן אנחנו נמצאים במצב שחלק מהחבר'ה פורשים. נכון שתהיה תשואה גדולה מאוד לגודל. מכיוון שאת יודעת שאני מאמין בחקלאות לא רק בטקסס בישראל, אלא שיהיו פה גם אנשים בגודל בינוני שמתפרנסים, אני קורא את פרק ב' לגבי המטרות של גביית המכסות וחלוקתן.

<איתי עצמון:>
מתוך התקנות שהוועדה דנה בהם. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מתוך התקנות שכבר אושרו. בסעיף 2 אני רוצה שתעני לנו על הפירוש של צור ושל עירא שמדאיג אותי. בסעיף 2 כתוב: "מטרת קביעת המכסות וחלוקתן הוא חיזוק האוכלוסייה החקלאית באזורי הפריפריה ובמרחב הכפרי ושימור העיסוק בייצור החלב כעוגן כלכלי משמעותי בפיתוח המרחב הכפרי ככלל ובאזורי עדיפות לאומית בפרט". למה אני אומר את זה? כי הנושא הזה לא מדבר על החלק הראשון שהוא התשואה לגודל. חלק מזה הוא פה. הוא בא גם כן שיש לנו עוד מטרות. אבל השאלה היא האם בכניסה של אפס חדשים במצב הזה אנחנו הולכים לטקסס? 
<תניב רופא:>
אני לא מדברת כאן כרגע על החדשים – אם תרצה, עוד דקה אני אדבר עליהם. אני רוצה לדבר על הצורך שלנו ב-12 מיליון האלה לאפשר למי שרוצה לצאת, שייצא. זה היה 12 מיליון ליטר נקודתיים שפעלנו שם שלא כפי שאנחנו פועלים בענף באופן כללי - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה הבנתי כבר וקניתי. 

<תניב רופא:>
- - אבל לצמצום פערים וכדומה – כל סימן א' עוסק בצמצום פערים. אמרנו – לקטנים אנחנו נותנים 45,000 ליטר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לגבי תקופת המעבר הבנתי. נגמר. 

<תניב רופא:>
אז זה היה רק נקודתי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
השאלה שלי עכשיו - - 
<תניב רופא:>
לגבי החדשים? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הוא אומר לך ששיווי המשקל שהוא רואה שלא נכנס אף אחד. אז אני שואל, האם התהליך של 10-5 שנים קדימה במתווה לוקר, אולי יביא תשואה לגודל ולשותפים ולטייקונים שיקנו? ייתכן שאפילו חלק מזה יביא להורדת מחיר החלב. אבל אם הוא יחסל את רוב הרפתות המשפחתיות שאינן טייקונים? השאלה שלי לכם: אם את רוצה לצפות שייכנסו לכאן צעירים חדשים ויתפרנסו בכבוד – על מה מבוססת התחזית שלך? אני הבהרתי את השאלה שלי בצורה ברורה מפירוש צור? 
<תניב רופא:>
כן. 

<יואב צור:>
אני רוצה להוסיף – פה אצלך בוועדה דרשת ממועצת החלב לעשות את הסקר כדי לדעת מה קורה. תניב, בצדק, רוצה לדאוג לפורשים. לנשארים היא לא דואגת. זאת תהיה הוועדה הבאה – מה קרה לנשארים? 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה שהוא אמר עכשיו זה משפט מאוד חשוב. שאלו אותי למה אני נאבק על תנובה. אני אמרתי האם היה איזה ירמיהו שבהספד ליהויקים הוא אמר: "אל תבכו למת, בכו בכה להולך". כי הוא כבר ראה מה שהולך להיות עם יהויקים. אני בוכה כבר על "טבע", לא על "תנובה". 
<יואב צור:>
לנו אין מכסות ל-2019, רבותי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לכן השאלה לא לגבי הפורשים, אלא לגבי הנשארים. השאלה איפה נכנסים. תסבירי. 

<תניב רופא:>
צריך לזכור שאלה שנשארים קיבלו מכסות ב- - - הם נשארים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דיברת אתי על כניסה של חדשים. שר החקלאות נלחם אתי על כניסה של חדשים. תנו לי תחזית ל-10-5 שנים הבאות, איזו כניסה של חדשים יש? 
<תניב רופא:>
בשנים האחרונות מ-2008 אישרנו ל-11 מבקשים להיכנס. הרימו את הנטל ארבעה או חמישה. צריך לזכור שרפת זה אתגר גדול וגם תהליך ארוך ומתמשך. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא מבקר אותך, אני רק שואל אותך עם היושרה שלך – האם את רואה שאנחנו הולכים לקראת שיווי משקל שלא תהיה בו כניסה משמעותית של צעירים, ולכן אנחנו צריכים לחזות איך יהיה התהליך, אלא אם כן בני משפחה יישארו? 
<תניב רופא:>
במתווה לוקר נקבע שכל התוספות ילכו לגדולים או למה שנציע עכשיו – שזה שיפור לדעתי – אבל אין כניסה של מכסות חדשות במשפחתי. זה מה שאמר לוקר. אז צריך להגיד ביושר שעד שנת 2016 אנחנו לא הולכים להכניס חדשים. 
<קריאה:>
- - -

<תניב רופא:>
אני אמרתי את זה בכל הזדמנות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ומה קורה ב-2016? דני שיינבוים יבוא לראש ועדת הכלכלה הבא וידבר איתו? 
<תניב רופא:>
יש פה קושי משום שאם לא נעמיד תקציבים לבניית רפתות חדשות הם לא יקומו כי העלות של בניית רפת - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת הנקודה העיקרית. אם לא יהיה הדבר הזה – שר החקלאות ושר האוצר מבינים את המשמעות? 

<תניב רופא:>
אני חושבת שכן. אני חושבת שהנושא הזה יצטרך להידון בשנת 2017. כרגע זה לא על סדר היום שלהם משום שכפי שאמרתי, אנחנו עוסקים בהגדלת הקטנים. אני מניחה שב-2016 נצטרך לדון בכך. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה שאני רוצה שיירשם בפרוטוקול שאם לא תהיה מדיניות חקלאית בנושא הזה שנותנת תקציבים מהממשלה לאנשים בעזרה לדברים האלה אנחנו נהיה טקסס, כמו שרוב החברים פה אמרו. זה ברור, וזה רשום על הקיר. יש אנשים שרוצים פה את טקסס. יש אנשים שרוצים שתהיה מדינה של אקזיט שכמה טייקונים יעלו, ואולי הם יורידו קצת מחירים. 
<קריאה:>
ברשותך, אדוני, זה קשור גם לשותפויות. זה קשור לשותפות ענק – אגודה או שותפות. 

<קריאות:>
- - -

<רחמים אליהו:>
יואב, במקום שלוש פעמים, פעם אני. 

<יואב צור:>
בבקשה. בשנים האחרונות חולקו מכסות גדולות מאוד, ואלה שקיבלו אותם לא מייצרים אותם בפועל. הם נתנו אותם לגורם אחר שייצר - -
<קריאה:>
אומנה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רחמים, אני רוצה לדבר על הדברים בהבנתי. אנחנו הלוא לא רוצים את השותפים הפיקטיביים. רחמים אומר שדה-פקטו יש תהליכים שאנשים בעצם קיבלו את המכסה, העבירו אותה למישהו אחר, ובכלל לא מתעסקים - -
<חיים חייט:>
תחת פטנט של אומנה. אומנה זמנית של שנתיים-שלוש-ארבע. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שייקה, בבקשה. 

<שייקה דרורי:>
התשובה היא מאוד פשוטה – לא היו דברים מעולם. מי שמקבל זכות למכסה יש לו שלבים. בשלב הראשון יש לו 500,000 ליטר, והוא מקבל 125,000 ליטר לאומנה. יש לפחות ארבעה כאלה שהתחילו ולא עמדו - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מהו לוח הזמנים? מתי אתה בוחן אותם? 

<שייקה דרורי:>
תוך שלוש-ארבע שנים הם חייבים לבנות - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ואם הם לא עושים את זה, מה אתה עושה? 

<שייקה דרורי:>
כפי שאמרתי הם קיבלו זכות למכסה, הם לא קיבלו מכסה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ואתה בוחן אותם. 

<שייקה דרורי:>
לכן גם ביטלנו להם את העונה. עכשיו הם בבית-משפט נגדנו בעניין הזה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. 

<קריאה:>
- - - אין להם סיכוי. אני מכיר את הרפתות האלה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יאיר, בבקשה. 

<יאיר בר עזר:>
יש לנו אחריות לספק חלב, ויש לי הרבה שיחות עם שייקה כמעט כל בוקר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה מנשק את האישה בבוקר, ואחר כך מרים טלפון לשייקה. 

<יאיר בר עזר:>
קודם כול אני מתפלל. 

<שייקה דרורי:>
לפעמים הוא עושה הפוך. 

<יאיר בר עזר:>
לפעמים הוא לא עונה אז גם ב-22:00 הוא מקבל את הטלפון וגם תניב רופא. כל 12 מיליון ליטר לא היו צריכים לחלק אותם בצורה הזאת כי אם אנחנו עומדים עם חבל על הצוואר של הפורשים מועצת החלב הייתה צריכה לממן מהקופה שלה את הכסף, לחלק אותו ליצרנים שרוצים לייצר ולא לתת בונוס של 3 מיליון ליטר על חשבון כל שאר היצרנים. דרך הכסף הזה הייתה גובה 30-20 אגורות תוך 3 שנים הייתה מחזירה את הכסף לקופה. אז יש דרכים אחרות ולא בצורה מהירה כאילו מישהו לוחץ עלינו. אף אחד לא יורד פה, הסורים לא על הגבול. כל החלטה פה של הצוות הבכיר הזה – בסוף אנחנו משלמים עליה. לנו יש אחריות לספק חלב ולעשות את כל המכסה של כל אלה שהם באי ביצוע, של כל הדברים שלא מגלים לנו אותם תמיד על השולחן. יש פה אנשים שקיבלו 60,000 שקל קנסות על חלב חריג כשהחלב הזה הוא באבטלה מובנית. מישהו פרש, ואחר צריך לייצר את המכסה, ולכן מישהו צריך לייצר אותה. על זה אנחנו משלמים היום קנסות, וזה לא מעניין אף אחד כי לנו יש אחריות. כל החברים לא יושבים פה מתוך חוסר אחריות או חוסר אכפתיות. הם יכלו להיות בבית כמו כל שאר אלה שקיבלו. יש פה אנשים שבאו לפה כי יש להם אחריות לענף. ואף צעיר לא יכול להיכנס לענף הזה - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני חייב להתקדם, חבר'ה. 

<יואב צור:>
אבל אי אפשר לעבור לסדר היום על מה שקורה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אמרתי לכם, יש רק פתרון אחד: משרד האוצר ומשרד החקלאות – שיסתכלו עם תקציבים קדימה. אני לא יכול לפתור את זה בתקנות האלה עכשיו. 

<יואב צור:>
אצלך בוועדה בישיבה הראשונה בנושא הזה חברי הוועדה דרשו לעשות סקר ל-2014. אני אומר לך שלא קיבלו את הבקשה שלך כמו שלא קיבלו את הבקשות שלנו. תראה מה קרה – הציבו לנו למטרה לעזור למשקים הקטנים להגיע ל-700,000 ליטר; נמכרו להם עד היום 95,000; לגדולים ניתנו מתנה 50,000, וזה נקרא סגירת פערים. לגדולים גם נתנו לקנות במחיר מסובסד מהחלב שלנו. וכל זה בלי להביא את זה הנה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
המצב מדאיג גם אותי. לגבי הבקשה של הסקר, אני אקבל תשובה? 

<תניב רופא:>
הסקר שביקשת כשדיברנו על מחיר המטרה? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כן. 

<תניב רופא:>
בסופו של דבר החלטנו לעשות מדגם חודשי בשני אלמנטים - -
<יואב צור:>
קוראים לזה "ספונצ'יק". 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב, תאמין לי. 

<תניב רופא:>
- - אחד על השינוי במספר ימי האשראי; שנית, אחוז ההוצאה על מזון ביחס למחיר המטרה. לפני כשבועיים קיבלנו מלירון - - - ראשונים משנת 2013. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מתי אני מקבל את זה, לפני פסח? 

<תניב רופא:>
- - - נעביר לך - - -

<קריאה:>
זה לא סקר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עם - - -

<תניב רופא:>
בסדר. אני אשלח לך במייל. 

<חיים חייט:>
אבל זה לא סקר, זאת עבודה בעיניים. 

<תניב רופא:>
זה לא הסקר שהיה כי החלטת הממשלה הייתה שלא יהיה סקר. 
<קריאה:>
היא עובדת עליך בעיניים במקרה הזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, צריך להבדיל בין יקר לבין זולל. יש פה דברים מרכזיים לגבי מדיניות מדינת ישראל בהרבה תחומים. אמרתי לכם: "מעי מעי אוחילה קירות לבי" לגבי ממשלת ישראל. זאת לא הממשלה הזאת, זה כבר הרבה זמן – איך הם מתייחסים גם לנושא החקלאי בישראל, גם לנושא התעשייה בישראל – יש לי בעיות. אני יושב פה סביב השולחן הזה במטרה לעשות את המקסימום במגבלות שלי בנושא הספציפי הזה. לכן אני רוצה לגמור עכשיו כדי לשחרר את המכסות שילכו עכשיו עד 30 מיליון. אנחנו נתכנס בעוד שלושה שבועות לאחר שמצאנו את הפשרה שלכם עם מאיר צור, ונמשיך להיאבק יחד לעתיד מדינת ישראל כדי שנלך בכל זאת בדרך הישר ולא בדרך עקלקלות. 

<חיים חייט:>
אני יכול להגיד כמה מילים? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא. 
<אפרת אביאני:>
אני ממשיכה בהקראה. 

(הקראה):

	
	(2)
	ועדת המכסות תפרסם באתר האינטרנט של מועצת החלב את התמורה הראשונית;


	
	(3)
	יצרן יחיד המעוניין לקבל מכסה בתמורה הראשונית או בתמורה המעודכנת, יודיע לוועדת המכסות בכתב, בתוך 21 ימים ממועד הפרסום לפי פסקה (2), על בקשתו והתחייבותו לקבל מנת מכסה בתמורה האמורה ומהי מנת המכסה אותה הוא מבקש לקבל; מנת המכסה תצוין בהודעה ובהתחייבות במספר שהוא מכפלה של 10,000 ושאינו עולה על 150,000;



<איתי עצמון:>
מדוע נקבתם בטווח הזה? 

<תניב רופא:>
זה עוד משהו שאולי החסרתי בתיאור הראשון. כשבן אדם אומר שהוא רוצה לקנות אז הוא אומר איזה נתח הוא רוצה לקנות, ואז אנחנו נותנים לו טווח של בין 10,000 ל-150,000 ליטר כדי להגיד כמה הוא רוצה. כך נוצר לנו הביקוש. ההיצע, אמרתי איך הוא נוצר לנו. כאן זה מתאר את הביקוש. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני יכול לאשר את זה. אני מצביע ומאשר את סעיפים קטנים (1), (2), (3). 

הצבעה

בעד סעיפים (1), (2), (3) – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

 סעיפים (1)-(3) נתקבלו.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיפים (1)-(3) אושרו. 

סעיף (4), בבקשה לקרוא. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	
	(4)
	התקבלו הצעות לפי פסקה (3) לקבל במצטבר את סך כל המאגר בתמורה הראשונית או בתמורה המעודכנת, לפי העניין, והתמורה האמורה גבוהה מכל התמורות המזעריות שהוצעו על ידי יצרן לפי תקנה 13(ב), תעביר ועדת המכסות את המכסות בין יצרן פורש ליצרן מקבל לפי תקנות 18 ו-19; היה היצע המאגר שווה או קטן מהביקוש לקבלת מכסה בתמורה הראשונית או בתמורה המעודכנת לפי העניין, תעביר ועדת המכסות את המכסות בין יצרן פורש ליצרן מקבל כך שכל יצרן מקבל יקבל את החלק היחסי של מנת המכסה שביקש, לפי יחס היצע המכסות המועברות להיקף הביקוש למכסות לפי פסקה (3);

זה במצב שיש לנו מפגש. 

(5)
לא התקבלו בוועדת המכסות הצעות מיצרנים לפי פסקה (3) לקבלת סך כל המכסות במאגר בתמורה הראשונית, לא תבצע ועדת המכסות העברת מכסות בין יצרן פורש ליצרן מקבל, ותפחית את התמורה הראשונית ב- 10 אגורות לליטר מכסה מועבר (להלן – התמורה המעודכנת);
(6)
ועדת המכסות תפרסם באתר האינטרנט של מועצת החלב את התמורה המעודכנת, בהתאם לתמורות המזעריות שעליהן הודיעו היצרנים המבקשים לפרוש לפי תקנה 13(ב);
(7)
לא התקבלו בוועדת המכסות הצעות מיצרנים לפי פסקה (3) לקבלת סך כל המכסות במאגר בתמורה המעודכנת, תפעל ועדת המכסות לעדכון מחדש של התמורה המעודכנת ולפרסומה כאמור בפסקאות (5) ו-(6), ויחולו הוראות פסקה (3), בשינויים המחויבים.




סיימתי להקריא את כל תהליך עדכון המכסה. תניב, תסבירי את זה. 

<תניב רופא:>
זה מה שהסברתי בהתחלה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה הסבר של היצע וביקוש. קיבלתי. מצביעים. 

הצבעה

בעד סעיפים (4)-(7) – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיפים (4)-(7) נתקבלו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיפים (4)-(7) אושרו. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	הודעה על העברת מכסות ועל התמורה
	18.
	התקיים האמור בתקנה 17(4), תודיע על כך ועדת המכסות ליצרנים הנוגעים לעניין ותחליט בהודעה על היקף מנות המכסה המועברות ועל המועד להעברת התשלום בעד העברת מנות מכסה ביניהם; ועדת המכסות תפרסם באתר האינטרנט של מועצת החלב הודעה לכלל היצרנים על התמורה בעד ליטר מכסה מועבר.


<היו"ר אבישי ברוורמן:>

תודה. הערה של עורך דין איתי עצמון. בבקשה. 
<איתי עצמון:>
יש לי הערה לגבי הביטוי "ותחליט בהודעה". מה זה אומר? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
היא תחליט, והיא תודיע. 

<אפרת אביאני:>
היא בעצם לא מחליטה, המנגנון מחליט. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
היא רק מודיעה. 

<איתי עצמון:>
היא בעצם מודיעה על היקף מנות המכסה המועברות לפי תקנות אלה. כלומר לפי כל המנגנון שאתם תיארתם פה עכשיו. 

<אפרת אביאני:>
כן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מאשרים עם התיקון של עצמון. 

הצבעה

בעד סעיף 18 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 18, עם התיקון נתקבלו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 18 אושר עם התיקון של עצמון.

סעיף 19, בבקשה. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	העברת התשלום והעברת מכסות
	19.
	(א)
	יצרן מקבל שקיבל הודעה מוועדת המכסות לפי תקנה 18 ישלם ליצרן פורש, את התמורה עליה הודיעה ועדת המכסות לפי התקנה האמורה בתוספת מע"מ.

	
	
	(ב)
	ועדת המכסות תאשר את העברת מנות המכסה ליצרן מקבל שנמצא זכאי לקבלת מנת מכסה לפי תקנה 17(4), רק לאחר שקיבלה הודעה בכתב מהיצרן הפורש על קבלת מלוא התמורה בעד מנת המכסה לפי תקנה 19(א), במועד שקבעה לפי תקנה 18. 


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברור. אני מצביע ומאשר. 

הצבעה

בעד סעיף 19 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 
סעיף 19 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 19 אושר. 

סעיף 20, בבקשה. הוראות כלליות לעניין העברת המכסות. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	מעמדה של מנת המכסה המועברת
	20.
	(א)
	מנת מכסה שהועברה ליצרן מקבל לפי תקנות אלה, היא חלק ממכסתו לכל דבר ועניין, ובכלל זה לעניין תוספת למכסתו או גריעה ממנה ולעניין מיקומו ברשימה לפי תקנה 2. 

	
	
	(ב)
	על אף האמור בתקנת משנה (א) בשנה שבה התבצעה העברת מנת מכסה ליצרן מקבל, תהווה תוספת המכסה חלק יחסי ממכסתו לפי מספר הרבעונים שנותרו מיום קבלת המכסה עד סוף השנה. 

	
	
	(ג)
	יצרן מקבל שקיבל מכסה לפי סימן א', לא יהיה זכאי להעבירה לאחר במשך 5 שנים מיום קבלתה.

	
	
	
	


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הערה של מר עצמון. 
<איתי עצמון:>
יש לי שתי הערות קצרות. בתקנה משנה (ב) כתוב: "על אף האמור בתקנה משנה (א) בשנה שבה התבצעה העברת מנת המכסה תהווה תוספת המכסה חלק יחסי ממכסתו לפי מספר הרבעונים". אני מניח שזה נכון כל עוד לא מדובר על תחילת השנה. 
<אפרת אביאני:>
נכון. אם זה בתחילת השנה אז החלק היחסי - -
<קריאות:>
- - -

<איתי עצמון:>
אני חושב שצריך להבהיר את זה. 

השאלה השנייה לגבי תקנה משנה (ג). קודם כול נקבע כאן כלל מאוד נוקשה של אי זכאות להעביר לאחר במשך חמש שנים. רציתי לשמוע הסבר. שנית, כתוב כאן "יצרן מקבל שקיבל מכסה לפי סימן א' לא יהיה זכאי להעבירה". האם מדובר על מכסה או על מנת מכסה? 
<אפרת אביאני:>
זאת מנת מכסה, כמובן. 

<איתי עצמון:>
אז צריך לתקן. 

<אפרת אביאני:>
נתקן. לגבי האיסור על העברה לאחר צריך לזכור שלפי סימן א' יצרן שקיבל מנת מכסה קיבל אותה בתמורה של 0.2 שקל לליטר. אנחנו לא רוצים שבשנה שלאחר מכן הוא ימכור את זה ב-2.4 או ב-2.3. 

<שייקה דרורי:>
אנחנו גם לא רוצים שייווצר מצב שמישהו שירצה לפרוש יתחיל לקנות בשביל למכור ביוקר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה לא רוצה commodities market של שיקגו בסחר של מכסות. 

אם כך אני מאשר את זה עם התיקון. 

הצבעה

בעד סעיף 20 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 20, עם התיקון נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 20 אושר עם התיקון. 

סימן ד': חלוקת היקף הייצור הכולל בענף חלב הבקר בשנת 2014. עכשיו אנחנו באים לחלק. 
<יואב צור:>
אחרי שכבר לקחו לנו בשביל לחלק לאחרים מתנה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יואב, מה נעשה? אתה ואני עוד נישאר פה אחרונים כדי להילחם. 

<יואב צור:>
אנחנו נישאר בענף הרפת, וכל מי שלא שייך ילך. אתה יודע את זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כשאני אלך מפה, אתה תעסיק אותי? מבטיח? 
<יואב צור:>
אני אעסיק אותך. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	שמירת היחס הקיים בין סוגי יצרנים
	21.
	בפעולותיה לפי סימן זה תשמור ועדת המכסות על היחס בין מכסה של יצרן יחיד לבין מכסה של יצרן שיתופי, ועל חלקו היחסי של כל אחד מסוגי היצרנים בהיקף הייצור הכולל בשנת 2013.



זה הכלל של החומה הסינית. 

<איתי עצמון:>
זה לא רק החומה הסינית.

<ישראל בלוך:>
לא הייצור בפועל ב-2013.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מי אדוני? 

<אפרת אביאני:>
לא אמרתי ייצור בפועל, אמרתי היקף הייצור הכולל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ייצור, לא איסור. 

<ישראל בלוך:>
אבל אנחנו מדברים על היקף מכסות ולא על היקף ייצור. המושבים ב-2013 לא הגיעו למכסתם, הקיבוצים חרגו ממכסתם, והחומה הסינית לא נשמרת. לכן אנחנו דורשים שיהיה כתוב "מכסות". 

<קריאה:>
צודק. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עכשיו יש דיונים מעניינים. 
<אפרת אביאני:>
מדברים על היקף הייצור שקבע השר. זה ההיקף הרשום, לא ההיקף - - -

<קריאות:>
למה לא לכתוב "מכסות"?

<אפרת אביאני:>
זה מה שכתוב. 

<ישראל בלוך:>
שיהיה רשום ברור. 

<אפרת אביאני:>
כתוב ברור. 

<איתי עצמון:>
יש הגדרה להיקף הייצור הכולל. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קודם כול מה שאמר מר בלוך זאת הכוונה. עכשיו איתי הולך לתלות את זה באילן גדול אחר כדי שיהיה ברור שמה שבלוך אמר זה מה שכתוב כאן. 

<איתי עצמון:>
אדוני, תקנה 1 שעניינה הגדרות הוועדה אישרה הגדרה להיקף הייצור הכולל, ואני קורא: "היקף הייצור הכולל לחלב בקר שקבע שר החקלאות לשנה מסוימת לפי סעיף 4 לחוק". כל שנה, לפי סעיף 4 לחוק, נקבע היקף הייצור הכולל בצו – צו תכנון משק החלב (היקף ייצור כולל). לזאת הכוונה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת כוונת ישראל בלוך. תודה רבה. 

<ישראל בלוך:>
זה לא הייצור בפועל. 

<איתי עצמון:>
לא, ממש לא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ישראל, שלוש פעמים נתנו לך גיבוי בפרוטוקול. 

<איתי עצמון:>
זה היקף שנקבע בצו שמפורסם ברשומות. 

<ישראל בלוך:>
אני שומר את הפרוטוקול הזה במסגרת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מצביע ומאשר. 

הצבעה

בעד סעיף 21 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 21 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 21 אושר. 

<אפרת אביאני:>
(הקראה):

	הקצאת תוספות למכסות יצרן קיים 
	22.
	(א)
	בשנת 2014 תקצה ועדת המכסות לכל יצרן שאינו יצרן בתת ביצוע מתמשך את המכסה בהיקף שנקבע לו בשנת 2013, ותוספת מנת מכסה כמפורט בתקנות משנה (ב) עד (ד) ותקנות 23 ו- 25, לפי העניין. 


	
	
	(ב)
	ועדת המכסות תקצה ליצרן שיתופי מנות מכסה נוספות כמפורט להלן:
(1) לכל יצרן שיתופי - מנת מכסה בהיקף של 60,500 ליטר;

(2) ליצרן שיתופי באזור עדיפות לאומית – מנת מכסה בהיקף של 20,000 ליטר בנוסף להיקף המכסה האמורה בפסקת משנה (1);
בתקנה זו "אזור עדיפות לאומית" –כמשמעותו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 ובהחלטות הממשלה מספר 667 מיום כ"ח באב, התשע"ג (4 באוגוסט 2013).

	
	
	(ג)
	ועדת המכסות תקצה ליצרן יחיד מנות מכסה נוספות כמפורט להלן: 
(1) לכל יצרן יחיד קטן – מנת מכסה בהיקף של 14,000 ליטר;

(2) לכל יצרן יחיד שאינו יצרן קטן – מנת מכסה של 5,000 ליטר.



<חיים חייט:>
מה זה יצרן קטן? 

<אפרת אביאני:>
הגדרנו קודם מה זה יצרן קטן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עיגלת למטה. 

<אפרת אביאני:>
עיגלתי למטה. זה לפי מספרים מעודכנים שקיבלתי ממועצת החלב. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
14,000 במקום 12,630, ו-5,000 במקום 5,130. 

<אפרת אביאני:>
למעלה במקום 20,100, 20,000 עגול. מכיוון ששכחנו סוג מסוים של יצרן במגזר המושבי – אותם יצרנים יחידים שמייצרים במסגרת אגודה שיתופית, אותם אלה שהוקמו לפני תחילתו של החוק – יש החלטה עקרונית של ועדת המכסות לגביהם, ואנחנו רוצים לעגן אותה בתקנות. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
איפה להוסיף את זה? 

<אפרת אביאני:>
אני מקריאה. זה יהיה פסקה (3) בתקנת משנה (ג): "לכל יצרן יחיד שהוא אגודה שיתופית שחברים בה עד שבעה חברים שהם יחידים, 15,000 ליטר". 

זה בעצם פי שלושה מ-5,000. 

<איתי עצמון:>
ונקבעה לה מכסה לפני תחילת החוק.

<אפרת אביאני:>
כולם זה כאלה שנקבעו להם מכסה. 

<יואב צור:>
למה כל כך מעט לאגודה הזאת? הם בעונש? 

<אפרת אביאני:>
אלה הכללים שקבעו בוועדת המכסות, וחשוב שהם יעוגנו בתקנות כי זה - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ישראל בלוך נתן הערה טובה, ואולי הפעם יעיר עוד הערה טובה. 

<ישראל בלוך:>
אני כתבתי את זה אז אני אקריא: אני מבקש להפנות את תשומת לבך לסעיף 22(ג) ולבצע בו תיקון לנוסח המוצע, ובכך לעשות צדק עם כ-80 רפתנים מושביים ולמנוע עיוות מיותר בתקנות לחלוקת מכסות חלב ב-2014. בסעיף זה "יצרן קטן" ייחשב יצרן שלא קיבל תוספת בחלוקת תוספת המכסות לשנת 2013 המדוברת. שם חולקה כל המכסה ל-150 רפתנים גדולים. לגופו של עניין, בינואר 2013 חילקה שרת החקלאות תוספת מכסת חלב. בחלוקה זאת - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שאלנו אם היו נוקדים פה. הייתה נוקדת פה. לא היו לכם בעיות בכלל. 

<חיים חייט:>
כל הבעיות היו שם. הנוקדים ידעו לטפל בבעיות שלהם יופי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני אומר את זה בהומור, לא לפגוע במישהו. רק כדי להרגיע פה. 

<חיים חייט:>
אני לא פוגע, להפך, אני מעודד. 

<ישראל בלוך:>
בחלוקה זאת התחלקה כל תוספת המכסה של המגזר המושבי רק לכ-150 רפתות מושביות שמכסתן מעל 700,000. עמדת הארגון היציג וכל הגורמים המקצועיים הייתה שנכון לחלק את תוספת המכסה במגזר המושבי בחלוקה שווה בין כלל היצרנים. תנועת המושבים ורפתנים הגישו בג"ץ נגד שרת החקלאות בתואנה שהמכסה חולקה שלא כדין. אנחנו רואים פה שלא היו שינויי חקיקה. מתווה לוקר בעת ההיא לא קיבל תוקף בהחלטות חוקתיות, ובין השאר נדרש אישור של ועדת הכלכלה לחלוקה כזאת. בג"ץ בתום הדיון שלח את הצדדים לדבר, ואכן בהסכמה מחלקים את תוספת המכסה ל-2014 בצורה שמתקנת – מתחשבנת – עם החלוקה של 2013. בחלוקה המוצעת יוצא שכ-80 רפתנים לא קיבלו מכסה ב-2013 – הם לא היו חלק מהחלוקה כי היו קטנים – ולא יקבלו גם עכשיו מכסה כי הם גדולים. זאת משום שרכשו מכסה ועברו את ה-700. במהלך מתווה לוקר היצרנים שבין 650,000 ל-700,000 ליטר גדלו ב-50,000 ליטר, ועברו את ה-700, והטווח הזה יוצר עיוות מכאלה שקיבלו תוספת של 25 ואחרים. זה יוצא שהם עברו מגדולים לקטנים - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בנושא הזה גם כשעושים מסים תמיד כשחותכים באיזה מקום יש עיוותים בשוליים. אי אפשר. בלי פצועים זה לא עובר. 

<ישראל בלוך:>
התיקון המוצע לעיל מאפשר גם לקבוצה הזאת של היצרנים לקבל את התוספת שניתנת למי שקיבל מכסה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה אתה מציע, ישראל? 

<ישראל בלוך:>
אני מציע שההגדרה של יצרן קטן לצורך הסעיף הזה תהיה "יצרן קטן ייחשב יצרן שלא קיבל תוספת בחלוקת תוספת המכסה של 2013".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תניב, יש בזה קצת היגיון. 

<תניב רופא:>
מה שכתוב כאן בתקנות גיבשנו יחד עם הארגון היציג. הארגון היציג אמר לנו – זה מה שאני רוצה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
השאלה שלי היא אחרת, לא התהליך. 
<תניב רופא:>
שנית, אנחנו מסתכלים עכשיו על גודל של רפת. כשיש לי רפת קטנה היא מקבלת לפי יצרן קטן; כשיש לי רפת גדולה היא מקבלת לפי יצרן גדול. אני לא אתחשבן עכשיו מה קרה ב-2012 ומה קרה ב-2013. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
למה לא? 

<קריאה:>
כשיש עיוות כל כך גדול צריך להתחשבן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש לי רק שאלה אחת בשביל הבנה, אני לא מתווכח. נניח שהיינו מקבלים את תיקון בלוך, מה המשמעות שלו? לכמה אנשים הוא עוזר וכמה זה משנה? 
<אפרת אביאני:>
זה ירד מאחרים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל האם זה תיקון פרוגרסיבי? האם זה עוזר יותר לחלשים על חשבון החזקים? 
<תניב רופא:>
לא, היום הם כבר חזקים. היום הם כבר מעל 700. מה יהיה? יהיו לי יותר רפתות שאני אגיד שהן קטנות - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז את אומרת שעכשיו רטרואקטיבית זה כבר מאוחר מדי. 

<תניב רופא:>
לא אמרתי שזה מאוחר מדי כי עוד לא חילקנו. עכשיו אנחנו עושים את זה. דווקא חיכינו להחלטה. אבל צריך להבין שאם אנחנו מגדירים אוכלוסייה יותר גדולה של רפתות קטנות אני לא אוכל לתת לרפתות הקטנות 14,000, אלא אני אתן - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש פה רק דבר אחד. מה שהוא אמר, ואת אומרת – זה החיים. הוא אמר, לפני זה הם היו קטנים מדי, ועכשיו הם גדולים מדי. זה כמו שהסברתי שבחלוקת מסים למדרגות לפעמים נופלים. אבל כרגע זה דה-פקטו, הוא כבר גדול, אנחנו רוצים לעזור לקטנים. אז אלה שהיו קטנים וגם גדלו ולא קיבלו – יחיו עם זה. 

<תניב רופא:>
נכון. 

<יואב צור:>
שורש הרע בחלוקת 50,000 - - - ללא דין ולא דיין. 

<קריאות:>
אנחנו בעד יושר.
<קריאה:>
יש פה כל חתך המכסות בין הרפתנים, ולא תהיה שום פגיעה באף אחד כי כולם יסכימו. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שמשון, אתה מבין, כל מי שמתבטא חושב ששומעים אותו. אבל אם אתה היית מקשיב - - -

<אופי רייך:>
אני מבקש להעיר את הדבר הבא: בשנת 2013 בלי שזה היה בתקנות נעשה מהלך שרפתות גדולות לעבור את מנגנון התקנות המפורט שעוברים היום כמו שצריך, הוסיפו לגדולים 50,000 ליטר בלי מכירה, ולקטנים לא הוסיפו. השנה אמרו, נעשה תיקון, ניתן יותר לקטנים. מה קרה? ההוא שקנה ועבר מ-670 - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל ישראל הסביר את זה כרגע. 

<אופי רייך:>
כן, אבל הנקודה של ה-50,000 שניתנו שזה היה בלי תקנות – אם כבר עושים פעם אחת תקנות צריך לעשות. זה לא כמו מהלך רגיל שהכול הולך.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה אתה מציע? 

<אופי רייך:>
הפעם לא יקרה כלום אם במקום 14,000 יקבלו 13,000. באותה הזדמנות לאותם אנשים שמרגישים - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ייתנו להם פיצוי מסוים. 

<אופי רייך:>
בדיוק. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הבנו. אז אנחנו מדברים על אלה שהפכו מקטנים לגדולים ולא קיבלו פה, ניתן להם בכל זאת איזשהו צ'ופר מכיוון שלא נפלו בקטגוריה הזאת. 

<אופי רייך:>
נכון. כי זה לא היה בתקנות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש מישהו שמתנגד לזה? 

<צביקה ורפל:>
אני יצרן קטן בהגדרה, אבל יחד עם זה אני חושב שלא יהיה צודק לא לתת לאנשים האלה את תוספת המכסה למרות שאני עלול להיפגע מזה בכך וכך ליטרים. בסך הכול אי אפשר לנתח משק חזק על-פי כמות המכסה שלו. משק חזק זה משק שיש לו יותר כסף, ומשק חלש זה משק שיש לו פחות. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז אתה תומך. 

<צביקה ורפל:>
תומך חד-משמעית ביצרן קטן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. אני רוצה לשמוע עמדות של אנשים שהם קטנים או יותר גדולים כי הייתה פה הגדרה של ישראל בלוך שכרגע יש לה גיבוי מסוים בשולחן. אני רוצה לשמוע מי מתנגד לה. 

אדוני, בבקשה. 

<רני כץ:>
אני רני כץ מבאר-טוביה. אני רוצה לשאול את תניב האם 3 מיליון שקלים שהיו מקור תקציבי למסלול ב' נוצלו כולם? אני שואל האם הם נוצלו כי בפועל כבר נמכרו כ-11 מיליון.
<תניב רופא:>
כן, חילקנו את זה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עירא, מה דעתך? 

<שמשון תנחלסון:>
אנחנו יצרנים קטנים, ואנחנו מוכנים למה שצביקה ורפל אמר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עירא, מה אתה אומר? 

<עירא גור אריה:>
לידיעתך, חלק מאלה שפרשו, מה ששבר אותם זאת המנה שהוא הזכיר של 50,000. הם מהיצרנים הטובים ביותר, וזה שבר אותם. לדעתי, הגוף כאן צריך לתקן את זה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לכן אתה בעצם תומך בזה גם. מי עוד? 

<קריאה:>
כולנו תומכים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חיים, יש לך משהו להוסיף או לא? 

<חיים חייט:>
אני קודם כול תומך בזה כי המשק המשפחתי הקטן צריך להישמר וצריך להתקדם.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל בעניין ה-700. 

<חיים חייט:>
אלה של ה-700 היו קטנים ונפגעו באיזשהו שלב, רק שהמקרה הזה הוא לא הפעם הראשונה שזה קרה. גם בעבר רפתנים קנו בכסף פרטי שלהם מכסות במאות אלפי שקלים, והם עברו את המחסום וגדלו. כשהם גדלו לא נגעו להם - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חיים, אני לא יכול לתקן את כל העיוותים - -

<חיים חייט:>
ברור, אני לא מבקש שתתקן, אבל עכשיו אפשר לתקן - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מבקש מתניב שתגיב, ואני רוצה להגיד שברוח הדברים אפשר לעשות פה תיקון קטן. לא יהיה פה פשע גדול או חלוקה לא גדולה. 

<קריאות:>
- - -

<אפרת אביאני:>
יש פה מהלך שהתחיל בלוקר, ובסופו של דבר יש לו מטרה. אנחנו מנסים ללכת בתוך המהלך הזה בצורה עקבית ולא ללכת צעד קדימה ואחד הצדה, אחד אחורה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רוצה לשאול אותך שאלה: מהלך לוקר הולך. האם את חושבת שהתייחסות אולי להרגשה של צדק שכל החברים הקטנים והגדולים יותר כאן מביעים – האם שינוי קטן פה ישפיע על הכיוון של לוקר? לא. 

<אפרת אביאני:>
אני מדברת פה מנקודת מבט משפטית כיועצת משפטית ולא מעבר. 

<רחמים אליהו:>

איפה היו היועצים המשפטיים שהלכו - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רחמים, אתם שמעתם את רוח הדברים שלי. אני רוצה להתקדם בכיוון של בלוך, אבל אני רוצה לשמוע אנשים שאני מכבד פה כדי שאני אחליט. 

<אפרת אביאני:>
השיקול של הצדק הוא מובן, והוא אנושי, אבל יש פה מהלך של התייעלות. באמת בצורה שחותכת בבשר החי וכואבת נעשה פה מהלך והושקעו כספים גדולים מאוד כדי לדחוף את כולם מעל ה-700 - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה קיבלתי. 

<אפרת אביאני:>
עכשיו אנחנו מנסים גם בתקנות האלה להמשיך את העידוד של הקטנים בצורה הדיפרנציאלית הזאת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עכשיו השאלה שלי היא כמותית. את יודעת למה ירושלים נחרבה לפני 2,000 שנה? היא נחרבה בגלל המשפט – שאנשים דקדקו ולא היה שם רחמים ולא היה צדק. היה משפט. 

<איתי עצמון:>
גם על שנאת חינם. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא רק שנאת חינם. הלכו על שטויות.

<יואב צור:>
- - - חילקו חלב ולא משפט. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לכן השאלה שלי היא האם מתווה לוקר שהולך להתייעלות עם הרגשה של צדק שנמצאת כאן בחבורה שיהיה פה שינוי, זה ישנה את תהליך ההתייעלות? אני לא רואה פה שום שינוי משמעותי שיקרה; אלא אם כן ד"ר רופא שאמונה עלי גם במכרזים הולנדיים וגם במכרזים שאינם הולנדיים, תגיד לי שיש פה דבר שעוקר הרים. 
<תניב רופא:>
אני אתייחס. את הפנייה הזאת קיבלתי היום ב-9:00 בבוקר. אני לא יודעת מי פה יודע להגיד מה התוצאות שלה. ועדת המכסות לא עשתה את החשבון, ולכן היא לא יכולה לדעת - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם את לא רוצה שאני אצביע על זה - -

<תניב רופא:>
לא, אתה חייב להצביע על הכול היום. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה את מציעה לי? 10 דקות הפסקה. 

<תניב רופא:>
רגע, עוד לא הפסקה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רוצה לשחרר את המכסות. 

<תניב רופא:>
גם אנחנו רוצים, אבל בכל זאת אגיד את ההתייחסות שלי. קודם כול אנחנו בדיאלוג מאוד צפוף וצמוד עם הארגון היציג ועם מאיר צור. אנחנו הגענו לפשרה הזאת שכתובה כאן יחד עם מאיר צור. ב-2013 חילקנו 50,000 לגדולים חינם כי זה מה שכל מי שחתם על לוקר חתם, כולל הארגון היציג. היה כתוב שם שהגידול הטבעי ילך לגדולים, והניוד ילך לקטנים. התוצאה של זה הייתה שהקטנים גדלו ב-90,000, והגדולים קיבלו 50,000. אני באופן אישי, וגם הצוות שעובד יחד אתי לא אהבנו את זה, אבל אלה היו הפשרות שהגענו אליהם בלוקר. אחרי שעשינו את זה בתחילת 13' - ולוקר היה באוקטובר 12' ולא היה הרבה זמן – היינו חייבים לחלק את המכסה – הגענו ל-14'. יצרנו יחד עם הארגון היציג ויחד עם מאיר צור שהגיש את הבג"ץ לפשרה הזאת שזה אומר ש-85% מהגידול הטבעי אנחנו נותנים לקטנים, ו-15% לגדולים. אנחנו יחד עם מאיר צור מנסים לעשות את זה גם ב-15' ו-16', וכבר הצלחנו. היה קשה מול האוצר, אבל הצלחנו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כל הכבוד. 

<תניב רופא:>
זאת אומרת המתווה שאומר שאם אתה קטן אני עובדת בשביל להגדיל אותך – זה המתווה, ועליו אנחנו הולכים. מי שכבר גדול מבחינתי הוא גדול. מה שהיה בתחילת 2013 היה – הגדולים קיבלו 50 מיליון, והקטנים קיבלו 90 מיליון או 70 מיליון, תלוי כמה הם היו. יש גם אמון הדדי בינינו. לא יכול להיות שאני סוגרת עניינים עם אנשים, ובאה ב-9:00 בבוקר, ותותי מביא לי את זה - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מבין אותם. 

<תניב רופא:>
- - הוא פוגש אותי גם בטלפון וגם בדיונים שלנו כמה שהוא רוצה. זה לפי המינון שהוא רוצה. אז קשה להביא לי לעשות חשבון? אני גם מתאמת את הדברים האלה מראש עם האוצר. אם מ-14 אני יורדת ל-13.800 אז אין הבדל גדול. אם יש הבדל גדול זה 14 ויורדת ל-10 – לא רוצה לעשות - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תניב, לא רק שהסברת את עצמך, עשית את זה בצורה הכי ברורה והכי אמינה. לכן ישראל בלוך, כמו שאני נוזף בהם אפשר גם לנזוף בכם אם מאיר צור עשה את כל הדברים. לכן המבחן שלי הוא המבחן הכמותי. אם אלה דברים קטנים ונותנים פיצוי של צדק חלוקתי לאותה קבוצה שהייתה קטנה ועברה את ה-700 – בסדר, אנחנו עושים את זה. אם זה באמת מאוד משמעותי אז יש פה בעיה. לכן השאלה שלי היא כמה זמן את צריכה כדי שנפתור את זה, ואיך נעשה שנצביע על המכסות עם התיקון הזה? איך אנחנו פותרים את הבעיה? 
<ישראל בלוך:>
כבוד היושב-ראש, אני בדקתי את החשבון, פחות או יותר - -

<תניב רופא:>
סליחה, המועצה צריכה. אתה מקבל כסף מהמועצה? אתה עוד לא עובד מועצה. 
<קריאה:>
אנחנו משלמים לכם, לא אתם. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רוצה לגמור עוד מעט את החלוקה של המכסות. אני רוצה לפתור את הנקודה הזאת שמשנה את הכיוונים. אם יש פה הרגשה שיש פה פיצוי על צדק חלוקתי אני מוכן. איך אני פותר את הבעיה הזאת שאני לא עוצר את התהליך? איתי, בבקשה. 
<איתי עצמון:>
אפשר להמשיך להתקדם, ובזמן הזה משרד החקלאות יבדוק את הנושא. 
<שייקה דרורי:>
בבדיקה ראשונית זה ירד מ-14,000 ל-12,500. צריך לעשות הרצה כמו שצריך ולבדוק את זה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה המשמעות של זה? 

<שייקה דרורי:>
המשמעות למספרים בטוטל היא לא מאוד גדולה לא לפה ולא לשם. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שייקה, אתה מנוסה. אני ממשיך הלאה, אני לא מצביע על זה. תחשבו עד שנגיע לסוף. ההמלצה שלי היא שאם זה לא דבר גדול ניתן את זה כדי שאנשים ירגישו שיש פה צדק חלוקתי. אם זה יותר מדי גדול – כרגע נראה לי שמניסיונך כי רב זה לא נראה גדול כל-כך. אז תשקול את זה. 
<תניב רופא:>
בעיניי זה עדיין נראה גדול. 

<חיים חייט:>
השאלה היא מה יקרה בחלוקה בשנה הבאה? מי יהיה גדול, מי יהיה קטן ומי ייפול. 

<קריאות:>
- - -

<חיים חייט:>
כל הזמן עם סכינים. גם בשנה הבאה יביאו סכינים. יהיה מי שייפול בשנה הבאה, אנחנו נבוא אליך שוב? 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בגלל זה שאלתי את הקטנים ושאלתי גם אותך. אמרתי שאם מישהו פה מרגיש שזה לא בסדר מהקטנים, אני לא מעביר את זה. לכן שאלתי את עירא ואותך וכולכם אמרתם שבשביל הנראות של הצדק החלוקתי הזה – בפעם הזאת אנחנו הולכים לסיפור הזה, והסיפור נסגר. 

<תניב רופא:>
כן, אבל לא שאלת את כל הקטנים. יש כאן - - - רוב קטנים שהם לא פה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם יש מישהו מהקטנים שמתנגד לזה אני לא מעביר את זה. זה מה שאני אומר. 

<תניב רופא:>
אבל יש לך הרבה מאוד קטנים שהם לא פה. יש שני קטנים - -

<קריאות:>
אה, פתאום הם לא פה. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני מתקדם. תחשבו כולכם. אם באמת חלק גדול מהקטנים לא ירצו את זה אני לא מעביר את זה. אם באמת אנשים מרגישים שיש פה פיצוי מסוים בתוך הקבוצה – שזה דבר נדיר שיהודים מחליטים בכל זאת "ואהבת לרעך כמוך", כי יהודים לא בנויים לזה – אבל אם אולי בקבוצה הזאת יהיה הדבר הזה אז נציע. אם לא אני הולך לפי תניב. 
<קריאה:>
זה ישנו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חיים חזר בו. 

<חיים חייט:>
לא חזרתי. אני אמרתי דבר פשוט: אם השנה אתה פותר את זה ככה, מה יקרה בשנה הבאה? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
השנה – גמרנו, אין יותר. 

<חיים חייט:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
השנה הזאת זה נגמר. זאת הפעם האחרונה שהדבר הזה קורה. 

תחשבי על זה, אני מבין את העקרונות. השאלה היא הגובה. 

<תניב רופא:>
בשנה הבאה תהיה לנו אותה דילמה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז אני צריך לכתוב פה שזה חד-פעמי וזהו. 

<תניב רופא:>
למה? איך תצדיק את החד-פעמי? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש לנו בעיה עם זה. 

<תניב רופא:>
צריך לעבוד לפי גודל. 

<שייקה דרורי:>
אנחנו בודקים את זה, תכף נקבל מספרים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ישראל בלוך, תחשוב אם זה שווה את כל המהומה שעשיתם. 
<ישראל בלוך:>
שווה גם שווה.

<שייקה דרורי:>
יש פה נקודה שיש פה ארגון יציג, וסגרו את הדברים אתנו קודם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
איפה מאיר שצריך אותו? 

<שייקה דרורי:>
- - -

<קריאות:>
- - -

<תניב רופא:>
אביתר, אני סגרתי את זה עם מאיר. 

<שייקה דרורי:>
דבר שני שאני רוצה להוסיף הוא שצדק טוטלי אין - - 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אין. אמרתי, חותכים. 

<שייקה דרורי:>
צריך לדעת שיש כאלה שעברו מ-650 ל-700, ויש כאלה שעברו מ-650 - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מי מייצג את מאיר צור פה? 

<אביתר דותן:>
אני מהתאחדות מגדלי הבקר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סגרתם? זה סגור? 

<אביתר דותן:>
אנחנו ישבנו לפני כשלושה חודשים עם תניב, וסגרנו את חלוקת המכסות. זאת האמת, עם כל הצער שבדבר.
<יואב צור:>
בלי הנהלה? 

<אביתר דותן:>
ברור שעם ההנהלה. הכול היה בהנהלה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ישראל, אולי תחתוך את זה? לדעתי, זה לא שווה את כל המהומה.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ישראל, לא אכפת לי שרבים כי בסוף מחליטים. אם באמת הוא ישב איתכם, ואתם סגרתם והתעוררתם אתמול בלילה – לא מתאים.

<ישראל בלוך:>
אני לא התעוררתי אתמול בלילה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז למה הסכמת איתו? 

<ישראל בלוך:>
אני אחד ממגישי הבג"ץ. לקראת ההסכמות בבג"ץ הנושא הזה עלה, ואני יכול להוכיח את זה. זה עלה, וזה היה בדו-שיח בין עורכי הדין. על העניין הזה לא הייתה הסכמה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל אני מדבר עם מאיר צור, לא הבאתי את עורכי הדין. 
<ישראל בלוך:>
גם מאיר צור הוא ממגישי הבג"ץ, והוא בדו-שיח איתי - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל הוא סגר איתם. 

<ישראל בלוך:>
אבל מאיר צור לא נמצא פה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תשיג לי את מאיר צור בטלפון. 

<ישראל בלוך:>
מאיר צור ואני ישבנו וסגרנו את חלוקת המכסות לפני ארבעה חודשים. הניואנס הזה לא עלה בשום מקום. 

<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מצלצל למאיר. לא רוצה לעשות דרמה לא בכוס תה ולא בכוס חלב. 

<רחמים אליהו:>
אני יכול לסכם את העסק? בהסכמה של תותי חותכים באמצע וגומרים עם זה. את תוותרי על חצי, ואת תוותרי על חצי. בואו נתקדם. 

<קריאות:>
- - -

<רחמים אליהו:>
- - נגמור את הדברים האלה. אנחנו כאן בשביל לקבל החלטות. 

<חיים חייט:>
רחמים, אתה מדבר על 3,000-2,000 ליטר כאילו זה בקבוק קולה. תרד מה - - - גם אתה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מאיר, אני שם אותך על הספיקר ליד המיקרופון. יש פה מהומה גדולה כי ישראל בלוך, אחרי שאתה סגרת – ואמרו לי שהמילה שלך, של מושבניק, זה ברזל כמו של שיינבוים, לא זזים ממנה. אמרו לי שסגרתם את כל ההסכמים - -

<תניב רופא:>
את תקנות הפיתוח. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
- - את תקנות הפיתוח. ישראל בלוך אומר עכשיו שמבחינת הצדק החלוקתי אלה שהיו קטנים ועברו את ה-700 קודם לא קיבלו פיצוי, ועכשיו לא מקבלים פיצוי. אז אחרי שלחצת את היד ונשבעת לתניב רופא שזה סדר עולמי – עכשיו ישראל התעורר בבוקר ורוצה שניקח טיפת חלב מ-14,000 ל-12,500 וניתן פיצוי לאלה שהיו גדולים. אבל תניב אומרת שאתה לחצת לה יד. מה אתה אומר? 
<מאיר צור:>
(מתוך שיחת הטלפון): בעניין הזה הולכים עם תניב. - - - לוותר לה. כן. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ישראל, שאלתי אם מישהו מתנגד. מאיר, תודה.

<תניב רופא:>
כל הכבוד למאיר, אפשר לסמוך עליו. אני אעשה איתו עוד הסכמים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כל המוסיף גורע, אל תוסיפי. 

<איתי עצמון:>
יש לי שאלה קטנה לגבי ההפניה להגדרת אזור עדיפות לאומי. בפרק כ"ו בחוק ההתייעלות הכלכלית נאמר בסעיף 151: "הממשלה רשאית להחליט כי אזור מסוים או יישוב מסוים הוא בעל עדיפות לאומית". אתם כרגע מפנים להחלטה מסוימת. השאלה האם צריך את ההפניה המסוימת הזאת להחלטה, כי הרי אזור עדיפות לאומית הוא לפי החלטות הממשלה כתוקפן - - - 

<אפרת אביאני:>
זאת ההחלטה המעודכנת, אבל אפשר בלעדיה. 

<איתי עצמון:>
אולי נוסיף: "ובהתאם להחלטת הממשלה" שיהיה ברור שההגדרה המהותית היא לפי החוק. 
<אפרת אביאני:>
בסדר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אוקיי. אנחנו מצביעים. 

הצבעה

בעד סעיף 22 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

 סעיף 22 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 22 מאושר. 

סעיף 23, בבקשה. 

<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	הקצאת תוספות מכסה לעידוד העברת מכסות לפי סימן ב'
	23.
	(א)
	ועדת המכסות תקצה ליצרן יחיד שרכש מנת מכסה לפי סימן ב' לתקנות אלה (להלן- לפי סימן ב'), תוספת מכסה בהיקף של 0.25 ליטר לכל ליטר מכסה מועבר שקיבלו, ובלבד שהיקפן הכולל של המכסות שיוקצו לפי תקנת משנה זו לא יעלה על 3 מיליון ליטר.


	
	
	(ב)
	היה היקפן הכולל של המכסות שהוקצו לפי תקנת משנה (א) קטן מ- 3 מיליון ליטר, תקצה ועדת המכסות את היתרה ליצרנים יחידים שקיבלו מנת מכסה במסגרת הליך העברה הבא אחריו לפי סימן ב', לפי יחס היקף המכסה הנותר להיקף המכסות שקיבלו, ובלבד שהיחס האמור לא יעלה על 0.25 ליטר לכל ליטר מכסה מועבר.  



<אפרת אביאני:>
זאת בעצם תוספת עידוד לניוד מכסות לפי סימן ב'. אלה שאי אפשר לעודד אותם בכסף כי הם לא בלוקר, אנחנו מעודדים אותם במכסות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה שווה כסף. 

<איתי עצמון:>
מה המנגנון לחישוב? 

<אפרת אביאני:>
כל ליטר שהם רכשו לפי סימן ב' שאושר, עליו שמנו בצד קופה של 3 מיליון ליטר, ומהם נותנים עוד רבע ליטר לכל ליטר שהם קונים. זאת אומרת על כל ליטר שהם קונים הם מקבלים רבע חינם. 

<איתי עצמון:>
אבל זה נוסף על התוספת שהם מקבלים לפי תקנה 22(ג). 

<אפרת אביאני:>
נכון, זה הכול בנוסף.

<איתי עצמון:>
יכול להיות שצריך להבהיר את זה בנוסח. 

<אפרת אביאני:>
בסדר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. 

הצבעה

בעד סעיף 23 – פה-אחד
סעיף 23 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 23 מאושר. 
<אפרת אביאני:>
(הקראה):
	הקצאת מכסה למבקש מכסה שיתופי חדש

	24.
	ועדת המכסות תקצה למבקש מכסה אחד שיהיה יצרן שיתופי חדש באזור יישובי עוטף עזה– מכסת ייצור אחת בהיקף של 800,000 ליטר;
בתקנה זו, "יישובי עוטף עזה" - המוגדר בהחלטת הממשלה מספר 1114 מיום כ"ו בטבת התשע"ד (29 בדצמבר 2013).



<אפרת אביאני:>
לפי מה שאני מבינה, יש רק קיבוץ אחד שעומד בתנאים האלה, ומתאים להגדרה של "יצרן שיתופי חדש".
<איתי עצמון:>
אני מבקש הסבר קצת יותר מפורט מכיוון שהתקנה מנוסחת בצורה מאוד ניטרלית, ובעצם אני מבין שמדובר רק על יצרן אחד. 

<תניב רופא:>
צריך להבין שהרפת הקיבוצית היא לא קטנה, אז שם יכולנו להפריש היקף מסוים של ליטרים לרפת חדשה. בסעיף 24 אנחנו רוצים לפתוח מכסה חדשה משום שבקיבוצים המכסות גדולות ושם אין לנו העניין של העידוד. בכל זאת לגבי עוטף עזה יש החלטת ממשלה נפרדת, ואנחנו רוצים לעודד את האזור. מצאנו שמכל הקיבוצים יש רק קיבוץ אחד שאין לו רפת. אמרנו, אם נעודד את האזור הזה ונחזק אותו זה דבר נכון. לכן יש פה סעיף שאומר שכל הקיבוצים באזור עוטף עזה שאין להם רפת יקבלו רפת. בדקנו, וזה אומר, קיבוץ אחד שלטעמנו, יש מקום לתת לו את המכסה. 
<איתי עצמון:>
כלומר חד-משמעית מדובר רק באחד. 

<תניב רופא:>
כן, אנחנו בדקנו בוועדת מכסות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קיבלתי. עוטף עזה. 

הצבעה

בעד סעיף 24 – פה-אחד
סעיף 24 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 24 מאושר. 

<אפרת אביאני:>

(הקראה):
	הקצאת תוספות מכסה ליצרן יחיד בשל נסיבות אישיות מיוחדות
	25.
	(א)
	ועדת המכסות תקצה, עד יום ג' בתמוז התשע"ד ( 1 ביולי 2014) תוספות מכסה במנות של 50,000 ליטר לכל יצרן (להלן- מנת מכסה) בהיקף כולל של מיליון ליטר (להלן- ההיקף הכולל), ליצרן יחיד קטן שאינו יצרן בתת ביצוע מתמשך ושמתקיימות בו אחת או יותר מהנסיבות המפורטות בתוספת.


	
	
	(ב)
	יצרן יחיד שמתקיימת בו אחת או יותר מהנסיבות המנויות בטור א' בתוספת, רשאי להודיע לוועדת המכסות עד יום א' בניסן התשע"ד (1 באפריל 2014) על בקשתו לקבל מנת מכסה לפי תקנה זו. 


	
	
	(ג)
	בבקשה והודעה לפי תקנת משנה (ב) יפרט היצרן את הנסיבות המיוחדות המתקיימות בו ויצרף אליהן מסמכים התומכים בבקשתו.

	
	

	
	
	(ד)
	ועדת המכסות תבחן את בקשות היצרנים לפי תקנת משנה (א), ותדרג יצרנים שמתקיימת בהם נסיבה המנויה בטור א' בתוספת בהתאם לניקוד המפורט לצדה בטור ב' בתוספת; התקיים ביצרן יותר מסוג אחד של נסיבות, תדרג ועדת המכסות את בקשתו לפי הניקוד המצטבר של כלל הנסיבות המתקיימות בו. 

	
	
	(ה)
	ועדת המכסות תקצה את מנת המכסה ליצרן שקיבל את הניקוד הגבוה ביותר, מהגבוה לנמוך, עד לחלוקת ההיקף הכולל במלואו.

	
	
	(ו)
	קיבלו שני יצרנים או יותר את אותו הניקוד, והקצאת מנות מכסה לכולם תביא לחריגה מההיקף הכולל, תחולק היתרה ביניהם באופן שווה.



<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסבר והערות של עורך-דין עצמון. 

<אפרת אביאני:>
זה סעיף מיוחד של תוספות מכסה ליצרנים קטנים קיימים בשל נסיבות אישיות מיוחדות שמנויות בתוספת. זה בעצם סוג של הטבה מן הצדק בשל נסיבות אישיות, מצוקה אישית מיוחדת, שאנחנו ניסינו להכניס אותה לקריטריונים של נסיבות שמוכרות בחוק וניתן לבחון אותן באמות מידה יחסית קלות. בעצם יש לנו פה רשימה של קריטריונים של נסיבות אישיות מיוחדות. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז אני מציע שנקרא עכשיו את התוספת שמציגה את הפירוט של כל הבקשה. 
<שייקה דרורי:>
מכיוון שאנחנו באיחור עם התקנות אנחנו לא יכולים לעמוד במועדים. 

<איתי עצמון:>
זאת הייתה אחת ההערות שלי שצריך להתאים את המועדים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עורך-דין עצמון כבר הפנה את תשומת לבי, וזה ישונה. 
<אפרת אביאני:>
נעשה את זה. אני אקריא את התוספת. 

תוספת
(תקנה 25(א), (ב) ו- (ד))
	
	טור א 
	טור ב 

	(1)
	אזרח ותיק הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1981
	10

	(2)
	נכה הזכאי לתגמולים או למענק לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]
	10

	(3)
	נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981
	10

	(4)
	נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981
	10

	(5)
	בן משפחה של חייל שנספה במערכה, הזכאי לתגמולים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950
	10


<איתי עצמון:>
כל אלה 10 נקודות. 

<אפרת אביאני:>
כן, כולם באותו ניקוד גבוה. 
	(6)
	               זכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970
	10

	(7)
	               בן משפחה של הרוג מלכות שזכאי לגמלה לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992 (להלן- חוק תגמולים לאסיר ציון)
	10

	(8)
	פדוי שבי הזכאי לתשלום לפי חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס"ה-2005
	8

	(9)
	נזקק מחמת עיוורון לפי תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש"ל-1970
	6

	(10)
	זכאי לגמלת סיעוד לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי
	6

	(11)
	נכה הזכאי לקצבה חודשית מלאה, כמשמעותה בסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי 
	6


<איתי עצמון:>
אני רגע עוצר אותך. הבנתי שהתוספת הזאת הועברה למשרד המשפטים, והיו להם מספר תיקונים. 

<אפרת אביאני:>
נכון. היה למשרד המשפטים תיקון אז אני כבר אקריא את התיקון. במשרד המשפטים לגבי פסקה 11 מבקשים להרחיב את אוכלוסיית הזכאים כי ממילא 80% מהנכים זכאים לקצבה חודשית מלאה, ואין טעם להחריג 20% שנותרו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז לכולם אוניברסלית. 

<אפרת אביאני:>
נכון. לכן לתקן לנכה הזכאי לקצבה לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה, זה טוב. 

<אפרת אביאני:>
בפסקה 12 גם ביקשו לתקן נוסח נכון יותר: "אדם הזכאי לקצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי". ההסבר של ביטוח לאומי הוא שמי שקיבל קצבת נכות והגיע לגיל של קצבת זקנה קצבת הזקנה החליפה את קצבת הנכות, והיום יש קצבה מיוחדת שהיא קצבת זקנה לנכה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז כל הדברים האלה זה מרחיבים. 
<אפרת אביאני:>
נכון. בסעיף (13) אין שינוי: 
	(13)
	נכה אשר דרגת נכותו הרפואית המוכחת על פי כל דין היא בשיעור של 90% ומעלה, או מי שטרם קבלת קצבת הזקנה נקבעה לו נכות כאמור
	5



בסעיף (14) יש תיקון. 

<איתי עצמון:>
אז אולי תקראי עם התיקון. 

<אפרת אביאני:>
אני אקרא עם התיקון של משרד המשפטים. מבקשים למחוק את הנושא של ילד נכה עד גיל 18 כי זה כבר נכלל בסעיף (11) שתיקנו קודם, ולכן צריך לקרוא:

(14) מי שבן או בת שלו שהוא מעל גיל 18 ומשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי. 

	(15)
	אסיר ציון שזכאי לגמלה לפי חוק תגמולים לאסירי ציון
	5

	(16)
	הורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992 או שהוא הורה יחיד לילד המתגורר איתו המשרת שירות סדיר כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב],התשמ"ו-1986, או מתנדבת בשירות הלאומי כהגדרתה בתקנה 14ד לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, כל עוד הם משרתים כאמור, ובתנאי שגילם אינו עולה על 21 שנה
	5

	(17)
	מי שזכאי להטבות לפי סעיפים 3, 4 או 5 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז - 2007
	4

	(18)
	נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954
	4

	(19)
	נכה רדיפות הנאצים 
	4


<אפרת אביאני:>
אני רוצה לומר משהו מאוד כללי. ההנחיה של מנכ"ל המשרד ושל השר היא באמת לתת מענה לכל המקרים האישיים המיוחדים של המצוקות האישיות - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כולנו בעד, וזה ברור. 

<אפרת אביאני:>
אנחנו ניסינו לראות איך אנחנו מוצאים את המנגנון המשפטי המתאים, והלכנו למבחנים של הנחות בארנונה, שזה באמת הדבר הכי קרוב. לקחנו את המבחנים שנראים לנו רלוונטיים לענף הרפת, ויש לנו פה 1 מיליון ליטר שהולכים למטרות האלה של הנסיבות האישיות במנות של 50,000 לפי מנגנון של תמיכה. 
<רחל וידל:>
לחזק את האוכלוסייה החלשה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא "חלשה". אוכלוסייה מוחלשת או שיש לה בעיות. יש פה אנשים חזקים יותר מכל האחרים. 
<רחל וידל:>
עם הנסיבות המיוחדות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תמשיכי להקריא. רק להגדיר מה זה.

<אפרת אביאני:>

(הקראה):
בתוספת זו –
"אזרח ותיק" – כהגדרתו בחוק אזרחים ותיקים, התש"ן – 1989;

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995; "נכה רדיפות הנאצים" –כל אחד מאלה: 
1. הזכאי לגמלת נכות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957; 
2. הזכאי לגמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת גרמניה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הפדרלי לפיצויים (BEG) מהשנים 1953-65, למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של ועדת המכסות;
3. הזכאי לגמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת הולנד בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הגמלאות ההולנדי לנפגעי רדיפות 1945-1940 ,(WUV) למי שהוכחה זכאותו כאמור, להנחת דעתה של ועדת המכסות;
4. גמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת אוסטריה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק האוסטרי לתמיכה בקרבנות (OFG), שנחקק בהקשר לחוק התגמולים בעבור קרבנות המלחמה (סעיף 4 KOVG 57); 

5. הזכאי לגמלת נכות המשולמת על ידי ממשלת בלגיה לפי החוק הבלגי משנת 1954, בהקשר לקצבאות פצועים של הקרבנות האזרחיים של המלחמה -1940 1945.
<איתי עצמון:>
אני רוצה לשאול לשם מה יש צורך לומר "להנחת דעתה של ועדת המכסות"? בעצם כל הזכאויות האלה אמורות להיבחן על-ידי הגורם שנותן את הקצבה או הגמלה או ההטבה הסוציאלית לפי דין. למה צריך לתת שיקול דעת לוועדת המכסות? 

<אפרת אביאני:>
חלק מהמבחנים נותנים שיקול דעת גם לגורם הרלוונטי. אנחנו לקחנו את זה מארנונה. אם יש לך נוסח חלופי - -
<איתי עצמון:>
לא, זאת יותר שאלה מהותית. הרי אנחנו יודעים שוועדת המכסות היא ממש לא גורם שיש לו כלים לבחון בעיה סוציאלית של בן-אדם.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
למחוק את זה. 

<תניב רופא:>
אני בעד למחוק את זה. 

<אפרת אביאני:>
בסדר. 

<תניב רופא:>
אנחנו לא הגורם שיודע להגיד אם הוא נרדף או לא נרדף. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
איתי, בבקשה, תגיד את כל ההערות שלך. 

<איתי עצמון:>
בסעיף 25 בתקנת משנה (א) צריך להבהיר שגם כאן מדובר על "נוסף על כל תוספות המכסה האחרות שהוא זכאי להן". בתקנת משנה (ב) מהו המועד המעודכן שאתם מציעים במקום 1 באפריל? 

<שייקה דרורי:>
1 ביולי, ו-1 באוקטובר. 

<אפרת אביאני:>
מזיזים בשלושה חודשים. 

<איתי עצמון:>
אז בתקנת משנה (א) זה נשאר 1 ביולי? 

<אפרת אביאני:>
לא. בתקנה (א) זה 1 באוקטובר, ו-(ב) זה 1 ביולי. כי זה מועד ההקצאה, וזה מועד הבקשה. 
<איתי עצמון:>
תגידי שוב בצורה מסודרת כי לא הצלחתי להבין. 

<אפרת אביאני:>
בתקנת משנה (א) במקום 1 ביולי יבוא 1 באוקטובר; בתקנת משנה (ב) במקום 1 באפריל יבוא 1 ביולי. 

<איתי עצמון:>
בתקנת משנה (ג) כתוב: "בבקשה והודעה לפי תקנת משנה (ב) יפרט היצרן את הנסיבות המיוחדות המתקיימות בו וירצף אליהן" – כתוב: "מסמכים התומכים בבקשתו". אני מציע: "אישור מאת הגורם המוסמך לפי דין". כלומר שיהיה ברור שהוא יצטרך להביא למשל אישור מהמוסד לביטוח לאומי. 
<אפרת אביאני:>
בסדר. 

<איתי עצמון:>
סוגיה נוספת שהטרידה אותי היא לגבי המידע שיועבר לוועדת המכסות, וייאגר אצלה – מידע שהוא בגדר מידע רגיש לפי חוק הגנת הפרטיות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ולכן אתה ממליץ? 

<איתי עצמון:>
לכן אני ממליץ גם בהתייעצות עם משרד המשפטים, להוסיף סעיף שמירת סודיות. אני אקרא אותו עכשיו. הוא מאוד מקובל בחקיקה: "חבר ועדת המכסות או עובד במועצת החלב שבידו מידע שנמסר לפי תקנה זאת ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא בהתאם לתקנות אלה ולשם ביצוע תפקידו". 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו נוסיף את זה. אני רק רוצה לשאול אותך, איתי, מי שעובר על זה זאת עבירה פלילית. 

<איתי עצמון:>
אני לא בטוח. אני לא חושב שיש כאן עבירות פליליות בתקנות האלה. 

<אפרת אביאני:>
על זה אין עבירה פלילית. 
<איתי עצמון:>
יכול להיות שזאת עבירת משמעת. אם הוא עובד מדינה, כמובן זה דין משמעתי. 

<אפרת אביאני:>
על עובדי מועצת החלב מכוח החוק חלות הוראות כאילו הם עובדי ציבור, לפי חוק העונשין, כולל הוראות של שמירת סודיות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הערה נוספת של עורך-דין עצמון. 

<איתי עצמון:>
שאלה נוספת שהטרידה אותי היא מה ייעשה במידע שיימסר. אני חששתי שהוא יכול להיאגר ולהישמר באופן לא מאובטח, ושוב, זה מידע רגיש. לדעתי, צריך להוסיף הוראה שאומרת שאותו מידע לגבי נסיבות אישיות מיוחדות יישמר למשך שבע שנים, ולאחר מכן יימחק; ולקבוע שיושב-ראש ועדת המכסות ינקוט את כל האמצעים הדרושים לאבטחת המידע בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות. לה הוראות שיבטיחו שמירה על המידע הרגיש הזה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה רבה. 

האם יש הערות לסעיף הזה? 

<אופי רייך:>
הערה לסעיף (16).

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לגבי הורה יחיד. 

<אופי רייך:>
סוף הפסקה אומרת: "כל עוד הם משרתים כאמור, ובתנאי שגילם אינו עולה על 21 שנה". לא מעטים מבנינו מבצעים שירות לאומי או מכינות קדם-צבאיות, וזה אומר שהם מתגייסים בגיל מאוחר יותר. היום גם הבן הצעיר שלי שמשרת בצבא וביצע שנת שירות לפני כן עבר את גיל 21, והוא עדיין לא שנתיים בצבא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה אתה מציע? 

<אופי רייך:>
אני מציע את הנוסח: "שלא סיים את שירות החובה או את השירות הסדיר כמשמעותו בחוק שירות ביטחון" – הנוסח המתאים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל. 
<קריאה:>
- - - הורה יחיד. 

<תניב רופא:>
הורה יחיד, אבל שהוא אבא או אמא לבן שעדיין משרת שירות חובה. אם הוא התחיל בגיל 19 הוא נמשך עד גיל 22. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל. 

<תניב רופא:>
אני בעד. 

<אפרת אביאני:>
אז עד איזה גיל? 

<אופי רייך:>
לא עד גיל, עד שהוא מסיים את שירות החובה. 

<תניב רופא:>
בסדר גמור. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל. תיקון רייך התקבל. עכשיו יש תיקון ורפל. 
<צביקה ורפל:>
הערה לסדר: יש כאן מיליון ליטר לחלוקה בין אנשים, ולא ברור לי על-פי מה הם יחולקו. כתבו על מה, ולא ברור לי על מה. אני מציע לפרסם לרפתנים טופס מסודר עם כל הנושאים האלה שבו הם יצטרכו לסמן "וי" במשבצת הנכונה, ואז כולם יוכלו להיחשף לדבר הזה. הדבר הזה יגיע לוועדה, והוועדה תדון. 
<תניב רופא:>
בסדר גמור. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תיקון ורפל רשום. אתם מקבלים? 

<תניב רופא:>
זה לא תיקון, זה נוהל לוועדת המכסות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת הערה למשרד. 

<איתי עצמון:>
זה לא בנוסח התקנות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת הערה למשרד. מספיק שיש פה המילה שלהם, וזה יפורסם. 
רחמים, בבקשה. 

<רחמים אליהו:>
אבישי, אני רוצה להודות לך בשם כל החברים על הדיון הפורה והענייני, ושסוף-סוף שמת לדבר הזה סוף. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו נגמור את זה. 
<רחמים אליהו:>
אנחנו מודים לך מאוד מקרב לב. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו נצביע על הכול. 

<חיים חייט:>
לפני הסיכום יש לי שאלה. תניב, במסגרת כל התוספות הקטנות האלה של מיליון פה ומיליון שם וכל החגיגה הזאת - -

<אפרת אביאני:>
זה לא מיליון, זה מיליון - - -

<חיים חייט:>
לא משנה, תאמיני לי שאני יודע הכול. שייקה מכיר את הנושא, אני העליתי אותו בפניו לפני כמה שנים. איך המשרד של מועצת החלב בתוך כל המסיבה הזאת מנסה להסתכל על העתיד ולקחת את בני דור ההמשך לתוך המסיבה הזאת? היום אני מפעיל את הרפת של אבא שלי שאין בה פרנסה לשתי משפחות. איך אני יכול להיכנס לנעליים האלה מחר או בעוד שנה או חמש שנים בידיעה שגם אני יכול להתפרנס במקום הזה ולא רק אבא שלי עד גיל 100? 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה, חיים, אנחנו נתייחס לזה גם בסוף הדיון הבא. 

<איתי עצמון:>
יש עוד סעיף אחד. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קודם כול אני רוצה לאשר את הסעיף הזה. 

<איתי עצמון:>
עם כל השינויים ואת התוספת.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר אותו עם תיקון רייך, עם הערת ורפל ואת התוספת ועם כל התיקונים של עורך-דין עצמון. 

הצבעה

בעד סעיף 25 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 25 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 25 מאושר עם תיקון רייך, עם הערת ורפל ועם התיקונים של עורך דין עצמון. 
<איתי עצמון:>
תקנה 26. 
<אפרת אביאני:>

(הקראה):
	תוקף
	26. 
	(1)  תוקפן של תקנות 1 עד 20 ותקנה 26 - עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016).
(2)  תוקפן של תקנות 21 עד 25 עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014).


<איתי עצמון:>
אני מבקש לשאול שאלה לגבי תוקף התקנות ותחילת התקנות. התקנות מתייחסות למועדים שכבר חלפו. האם בחנתם את השאלה האם יש צורך במתן תוקף רטרואקטיבי? האם לקבוע תחילה רטרואקטיבית? 
<אפרת אביאני:>
אין צורך לתת תוקף רטרואקטיבי. יש מקום אחד שבו אתה מתייחס למה שנעשה כנתון, ואתה מנחה ביחס לזה את ועדת המכסות. אבל אין פה תוקף רטרואקטיבי. זה בעיקר בסימן א'. אומרים: מי שקיבל מנת מכסה, לפי החלטת הממשלה – מתייחסים לזה. אבל אין צורך בתחילה רטרואקטיבית. זה יחול מכאן ואילך. 
<איתי עצמון:>
גם לגבי חלוקת התוספת להיקף הייצור הכולל. 

<אפרת אביאני:>
בוודאי, כי את זה עוד לא עשינו. 

<איתי עצמון:>
אדוני, יש עוד שאלה שאני רוצה להתייחס אליה. כפי שאנחנו יודעים הוועדה טרם סיימה את הדיון בתקנות קביעת מכסות חלב. לפי מה שהבנו ממשרד החקלאות לאורך הדיונים, הן בעצם אמורות להיות ההסדר העיקרי בנושא קביעת מכסות חלב. אפילו נאמר באותן תקנות שקביעת מכסות חלב, שינוי, העברה, התניה בתנאים – כל פעולה אחרת לגבי מכסות – אני קורא מתוך תקנה 2 שהוועדה אישרה לתקנות קביעת מכסות חלב – "ייעשו לפי מדיניות הפיתוח" שעכשיו אדוני דן בה, "ולפי כמה מטרות". יש כאן מטרות שונות, ובעצם אלו עקרונות לחלוקת המכסות ולפעולת ועדת המכסות. אני חושש, אדוני, מפני מצב שהתקנות האלה יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף, ותקנות קביעת מכסות חלב טרם אושרו על-ידי הוועדה.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז אולי פה אני אתייחס לזה. 

<איתי עצמון:>
קודם כול זאת שאלה משפטית. אני אשמח לשמוע התייחסות של היועצת המשפטית של משרד החקלאות, איך שני ההסברים האלה יכולים לחיות אחד בלי השני? אני אציין שהעליתי את השאלה גם בפני נציגת משרד המשפטים, עורכת הדין לירון אדלר. היא פשוט נאלצה לצאת, והיא אישרה לי אמירה כתובה. היא אומרת: "ברור שהיה ראוי ששני ההסדרים האלה יהיו בתוקף יחד, אבל אין מניעה לקבוע קודם כול את תקנות מדיניות הפיתוח בגלל הדחיפות שבעניין". אני אשמח לשמוע עכשיו מבחינת העבודה של ועדת המכסות לאור העקרונות שדובר עליהם, והוועדה אישרה, איך הוועדה תפעל ללא תקנות קביעת מכסות חלב שהן בתוקף? 
<אפרת אביאני:>
כמו שאמרנו יותר מפעם אחת, תקנות מכסות החלב הכלליות משקפות נהלי עבודה קיימים. ברובן המכריע, למעט בעניין השותפויות שעליו אנחנו מבצעים שינוי. הן בעצם מייצגות מצב נוהג. לכן אנחנו לא רואים בזה שום בעיה. צריך גם לומר עוד שכייעוץ משפטי של משרד החקלאות והייעוץ המשפטי של ועדת המכסות מתייחסים לטיוטת התקנות שעדיין לא אושרה כאל סוג של הנחיה, ופועלים לאורם. כל פעם שיש שאלה גם מסתכלים על טיוטת התקנות אף על פי שהיא לא אושרה עדיין. לכן זה עוד נדבך בהתנהלות שקיימת היום מבחינת ההתייחסות לסט הזה של התקנות אף על פי שהוא עדיין לא אושר. 

<איתי עצמון:>
בעצם כל ועדת המכסות תפעל על פי נהלים ולפי תקנות בסגמנטים מאוד צרים של מדיניות הפיתוח וחלוקת התוספת להיקף הייצור הכולל. כאן יהיו תקנות. אתם אומרים כל הזמן שפעולה לפי נהלים היא לא פעולה תקינה, ולכן היה כל-כך דחוף לאשר את תקנות מדיניות הפיתוח היום כדי לא לפעול לפי נהלים. אז אני מוכרח לומר שאני קצת מוטרד מהשונות הזאת בעמדה. 
<אפרת אביאני:>
גם אנחנו היינו מעדיפים שתקנות המכסות יהיו מאושרות עוד קודם, אבל נראה לנו שבגלל הדחיפות המיוחדת כאן של חלוקת תוספות המכסה שצריך לייצר – וכבר עברה שליש שנה – אנחנו ממש חייבים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אפרת, הסברת את זה. איתי שאל את השאלה בחידוד. אני רוצה לאשר את תקנה 26. 

הצבעה

בעד סעיף 26 – פה-אחד
נגד – אין
נמנעים – אין 

סעיף 26 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תקנה 26 מאושרת. 
בהתאם לזה אני רוצה להודיע את המלצתי לאור הדו-שיח בין עורך-דין עצמון לבין עורכת-הדין אביאני להתחשב בכך שהוועדה לקראת סיום דיוניה בתקנות העיקריות שעניינן בקביעת מכסות חלב; וכדי שהוועדה לא תהיה גורם מעכב בנושא קביעת אמות מידה לחלוקה של התוספת להיקף הייצור הכולל ומדיניות הפיתוח אני אאפשר להוציא את המכתב מהוועדה המודיע על אישור התקנות בעניין מדיניות הפיתוח מיד לאחר שמשרד החקלאות יעביר כמקובל את הנוסח, לפי מה שהחליטה היום הוועדה, וניתן יהיה לפרסם את נוסח התקנות ברשומות. 
<אפרת אביאני:>
בסדר גמור. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מודה לכולכם. אנחנו נגמור את הסיפור הזה. אני מקווה שנגמור אותו בהסכמה. בסופו של דבר תמיד יש רוב אוטומטי לקואליציה או אופוזיציה. אני מעדיף שזה יהיה בהסכמה. יש לנו שבועיים לגמור ועוד שבוע עד שאפרת תחזור מהחופשה. אני מודה לכם. חג פסח טוב ותודה לכולכם. 
<הישיבה ננעלה בשעה 16:15.>