PAGE  
2
הוועדה לפניות הציבור
10/03/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 55>
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני, ח' באדר ב התשע"ד (10 במרץ 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
<השלכות קיצור תקופת הקבלה להתמחות במשפטים- ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב- 4.2.2014, ב- 12.2.2014 וב- 18.2.2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
עדי קול – היו"ר

<מוזמנים:> 
	עמי ברקוביץ'
	–
	ממונה מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שרית שפיגלשטיין
	–
	ממונה במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יהודה בן יעקב
	–
	עוזר, לשכת המנהלת הכללית, משרד המשפטים

	לירון קרס
	–
	סטודנטית במחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עו"ד דורון ברזילי
	–
	יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל

	אורן פרסקי
	–
	יו"ר ועדת ההתמחות הארצית, לשכת עורכי הדין

	גלעד וקלסר
	–
	מנהל מחלקת התמחות והסמכה, לשכת עורכי הדין

	רועי כהן
	–
	ממונה קשרי ממשל וכנסת, לשכת עורכי הדין

	אורטל סיון
	–
	לשכת עורכי הדין

	אורי גיא
	–
	ראש הלשכה, לשכת עורכי הדין

	הילה אפריאט
	–
	מנהלת שיווק, קודקס מערכות בע"מ

	אמילי גרסון
	–
	מנהלת מחלקת מתמחים, קודקס מערכות בע"מ

	חן אברמוביץ'
	–
	סגן יו"ר תא משפטים המכללה למנהל, פורום מועצות הסטודנטים למשפטים

	יעל שחף
	–
	מנהלת, המרכז לקידום אפיקי קריירה

	דנה דורון
	–
	מנהלת מחלקי אנוש ותפעול, משרד עו"ד גולדפרב זליגמן

	מתן מרידור
	–
	משרד עו"ד אגמון

	מורן אומן
	–
	אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'

	לירון ונונו
	–
	מזכ"ל פורום מועצת הסטודנטים באוניברסיטאות

	רואי צור
	–
	יו"ר מועצות הסטודנטים למשפטים, פורום מועצות הסטודנטים למשפטים

	שי בלץ
	–
	יו"ר אגודה, האוניברסיטה העברית


<מנהלת הוועדה:>
שלומית אבינוח
<רישום פרלמנטרי:>
ס.ל., חבר המתרגמים
<השלכות קיצור תקופת הקבלה להתמחות במשפטים- ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב- 4.2.2014, ב- 12.2.2014 וב- 18.2.2014>
<היו"ר עדי קול:>
בוקר טוב. אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. יש פה שחקנים קבועים, אבל עדיין אני פותחת תמיד את הישיבה ומסבירה על הוועדה שלנו. הוועדה לפניות הציבור היא ועדה מיוחדת בכנסת, יש לה את אותן זכויות של ועדות אחרות, אך היא מתכנסת בעקבות פנייה של ציבור, אדם אחד או קבוצה של אנשים, או ארגונים, במקרה הזה פנו אלינו סטודנטים למשפטים וביקשו קודם כל לברך על הרפורמה, שעשתה שינוי מאוד משמעותי בשוק ההתמחות בישראל, ועדיין להלין על הכשל שוק, קראנו לזה, שנוצר בעקבותיה, כשל שוק קטן שחשבנו שאפשר לפתור אותו. התכנסנו כבר לכמה ישיבות בנוכחות רוב האנשים. 
אני רוצה לברך את עורכת דין דורון שנמצאת איתנו באופן קבוע ואת עורך דין פרסקי, שבאמת עשה עבודה יוצאת דופן במאמצים בלוח זמנים מאוד מאוד צפוף ואני רוצה להזמין את יושב ראש הלשכה שנמצא כאן, כדי לכבד אותנו בנוכחותו ולספר על ההתקדמות. 
<דורון ברזילי:>
בוקר טוב לכולם. אני שמח להיות כאן היום. לשכת עורכי הדין, כפי שציינת, רואה את הנושא של ההתמחות, הנושא של המקצועיות, לא רק מבחינת נראוּת, היא רואה את הנושא הזה כנושא מאוד חשוב, כנושא מאוד מהותי, ובעקבות זאת אנחנו באמת הובלנו רפורמה מאוד מקיפה בנושא הזה. זה בעקבות תלונות שהגיעו לפתחנו, הרבה מאוד חשיבה, הרבה מאוד צוותי עבודה שבסופם למעשה הכנו המלצה לשרה לגבי כללי לשכת עורכי הדין בכל הנושא הזה. אני שמח שהגיעו גם פניות לוועדה שלכם ובאמת בעקבות הפנייה הזאת אנחנו נחשפנו לנקודות או כל מיני היבטים שאולי לא חשבנו עליהם ולא מיצינו לגביהם את התהליך ובעקבות זאת באופן מיידי, מהיר, לאור חשיבות העניין ולאור הנחיצות של הדבר, המועצה הארצית התכנסה פעמיים, פעם אחת זה היה בדיון בקרב כל חברי המועצה, וזה עבר גם בהצבעות טלפוניות, לאור חשיבות העניין הזה, כאשר במסגרת הזאת למעשה מבחינתנו, למרות שתמיד אנחנו פתוחים וקשובים לדברים נוספים, תוקנו ליקויים, ומיד עורך דין אורן פרסקי ירחיב בעניין, אבל בגדול זו דחייה של חודש ימים לגבי הראיונות שמתמחים עתידיים יוכלו להתראיין וקבלת תשובה של שבוע ימים מקבלת התשובה מהמאמן, שאלה דברים שהיו פתוחים, וכמובן שאם זה נופל במועדים, בחגים, בימי שישי, בשבתות, אז העניין הזה נדחה בעוד יום על מנת לאפשר את התהליך הזה. 

כפי שציינתי, אנחנו כלשכת עורכי הדין, רואים בזה חשיבות רבה, קשובים לתהליך, זה חלק מרפורמה רחבה שעתידה לקרות בתקופה הקרובה בכל הנושא של ההתמחות, בכל הנושא של העסקתם של עורכי דין ובחלק ממכלול של דברים שאנחנו עושים. אני מברך אותך על הפעילות ועל היוזמה ועל הנחישות והטלפונים הרבים, כך שזה ממש זעק, ובאמת אנחנו מעריכים את זה. 

<היו"ר עדי קול:>
קודם כל תודה, וגם תודה בהזדמנות זאת לחוה מרצקי, שהיא עומדת בראש המועצה הארצית ועשתה כמה הצבעות טלפוניות וליליות ונסיעות מחיפה. אני מאוד מעריכה את זה, ולצערה או שמחתה, היא נאלצה לדבר איתי הרבה פעמים בימים האחרונים. אבל באמת, אורן, כמובן לך, על התהליך והניסוח. תסביר לנו יותר לעומק, כי כולנו ישבנו סביב התהליכים, לגבי הניסוח ואיך זה פותר את הבעיות שהועלו בוועדה. 

<אורן פרסקי:>
יש כמה גרסאות, כי אנחנו עוברים תהליך בכל חקיקה ופה אנחנו עושים את זה סופר מהר. אני לא יודע אם אנחנו עושים את זה לעומק, אבל אני אגיד לך מה אנחנו עשינו. אני הבאתי לפי הסמכה של ועדת התמחות הצעה בפני המועצה. ההצעה המקורית שלי הייתה לקצוב מועד שלפניו לא ניתן לתת הצעה, אני אנסח את הדברים בהצעה וקיבול, שמאמן לאחר הראיון לא יוכל לתת עדיין הצעה. 
<היו"ר עדי קול:>
כל מי שנמצא סביב השולחן למד חוזים, נכון? 

<אורן פרסקי:>
כן. ולכן הוא צריך לגבש את הראיונות שלו במשך שבועיים, זאת הייתה ההצעה המקורית, ורק לאחר שבועיים מיום תחילת הראיונות הוא יכול להוציא הצעות. הקצבנו גם לסטודנט הפונה תקופה של שבועיים על מנת לבדוק שהוא באמת מקבל את כל ההצעות מכולם, שהוא יכול לשקול ולברור ולברר ואז ייתן את תשובתו. זה היה עוד 14 יום, בסך הכול 28 יום או 30 יום לאחר יום תחילת הראיונות, שבשני שלבים התהליך מתקדם. 

ברגע שיש לנו מועד שלפניו אסור לתת הצעה ולפניו אסור לתת קיבול, ממילא הבהלה שוככת. אין אפשרות לדרוש תשובות על המקום, לא ניתן להלחיץ את המערכת, אין אינטרס לאף אחד לקיים ראיונות במוצאי שבת מכיוון שכולם יקיימו במשך שבועיים, לא משנה עכשיו אם אתה מראיין ביום הראשון או ביום העשירי. זאת הייתה ההצעה המקורית שאני הבאתי. 

בינתיים, עד שזה הגיע למועצה התחלנו לקבל רעיונות נוספים. הייתה הצעה אחת, לפתור את בעיית מוצאי שבת אחת ולתמיד ולכן דרך המועצה יש הצעה, 'חל מועד הראיונות ביום ו', בשבת או בחג', זה צריך להיות מועד תחילת הראיונות, 'יידחה מועד תחילת הראיונות ליום העבודה הראשון שלאחר מכן'. כבר אני אומר לכם שתהיה בעיה, החג היחידי שיכול להיות בעונה הזו זה פורים, לא יודע אם זה מוגדר כחג, לא יודע אם יש יום ירושלים, יש יום תל אביב, מסובך. עדיין הדבר הזה טעון עיבוד שאנחנו צריכים לעשות ביחד. 

גם בתוך המועצה נשמעו דעות, בעיקר מצד הפרקליטות. אם אתם זוכרים, אחד הנימוקים של התיקון היה לאפשר למגזר הציבורי להתמודד כשווה בין שווים על המועמדים ולאפשר למועמדים לשקול מקומות גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי. נציגי הפרקליטות במועצה טענו ששבועיים זה לא מספיק, שלהם יש תאריכים שנחשבים כמכרז, שהם מוכרחים עוד זמן. מצד שני אמרו שהפונים לא צריכים שבועיים, ברגע שהם מקבלים את התשובות מכולם מספיק להם שבוע. אז חל שינוי בנוסח והציעו 30 יום שלפניו לא ניתן להציע הצעה, זאת אומרת שיהיה תהליך ראיונות מושכל במשך חודש ימים ואז תצאנה ההצעות ושבוע ימים לתשובות. בעיניי זה לא עקרוני כל כך כמה ימים אנחנו נותנים ואפשר לדבר על זה ואפשר לנסות להגיע לאופטימום. 

קושי שאני ראיתי בהצעה השנייה שעברה במועצה זה שהמועד של 7 ימים מוסב או תלוי במועד קבלת ההצעה. מועד קבלת ההצעה זה לא מועד אחד אובייקטיבי, זה יכול להיות שונה לכל אחד, זה יכול להקשות עלינו בשלב האכיפה. לכן צריך לחשוב עוד טיפה. 
לדעתי זה עדיין טעון ליבון. שמעתי שאולי יש רעיון לעשות את זה כהוראת שעה. גם הוראת שעה צריכה שיהיו לה ידיים ורגליים. אני מציע, אנחנו צריכים לשבת ישיבת בזק בעניין הזה, אולי אפילו היום, לפני שנצא מפה, ו - - - 

<היו"ר עדי קול:>
אנחנו החלטנו להעניק לכם את החדר שלנו, אם אתם רוצים לעשות ישיבת בזק. 

<אורן פרסקי:>
כל דבר שייצא מאיתנו כדבר מוסכם חייב לקבל את אישור המועצה, כי אחרת אין חקיקה. חוה דיברה איתי בדרך לפה, אני לא יודע איך היא תעשה את זה, אבל את ברת שיחה איתה, צריכים לדחוף אותה, כי אין לנו הרבה זמן. בלשון המעטה. 

<היו"ר עדי קול:>
אין לנו הרבה זמן לפי לוח הזמנים. 

<אורן פרסקי:>
בכל אופן, אם התכנסנו סביב הרעיונות האלה, אז כבר עשינו דבר גדול. אני רק לא רוצה - - - 

<היו"ר עדי קול:>
אני רוצה להגיד לסטודנטים שאיחרו, מצפה לכם סבב של תודות ללשכת עורכי הדין, שעשתה תהליך, והיה פה יושב-ראש הלשכה, תהליך באמת מאוד יפה, בתקופה מאוד מאוד קצרה עשו תהליך בעקבות פנייה שלכם ואני חושבת שמגיע להם התודה והכבוד על זה. 

<אורן פרסקי:>
אז עוד נשאלת השאלה אם ניתן באמת לחוקק את זה לפני ה-15. כל אלה שעושים את הראיונות צריכים להיערך לזה. אני לא יודע בדיוק איך הם יעשו את זה. הירידים באוניברסיטאות נקבעו למועדים מסוימים. אני לא יודע אם זה ניתן. 

<היו"ר עדי קול:>
בואו נראה מה אנחנו יכולים לעשות. אז קודם כל שוב תודה, באמת, על המהלך והתהליך, ואורן, אנחנו שמענו אותך בפעם הראשונה ואת הקושי וההתנגדות ועברנו איתך את התהליך ואני באמת מאוד מעריכה את שיתוף הפעולה והליווי הצמוד, וכמו שאתם מתארים לעצמכם גם שרית דיברה איתי בטלפון. עכשיו שלומית אצלכם. 

אנחנו היום בעשירי, יש לנו חמישה ימים והשאלה שלי אם אנחנו יכולים לעשות את זה. אני בנויה להפעלת לחץ, השאלה אם זה יעבוד ועל מי ואיפה. איפה אתם עומדים? 
<שרית שפיגלשטיין:>
אנחנו קיבלנו את הנוסח מהלשכה, אתמול בבוקר, ואז התחלנו לעבוד עליו. עברנו עליו. היה איזה שהוא קושי מסוים שאנחנו חשבנו שצריך לסדר אותו. הוא התייחס יותר לטופס הטכני הפרוצדוראלי ואנחנו חשבנו שצריכה להיות אמירה מהותית, אבל בעיקרון מדובר על אותם רציונלים. אנחנו מסכימים עם הרציונלים האלה ולכן ניסחנו איזה שהיא הוראת שעה שכבר הבוקר שלחתי אותה. 

<אורן פרסקי:>
אני לא קיבלתי אותה. 

<היו"ר עדי קול:>
זה כבר אצל חוה מרצקי? 

<שרית שפיגלשטיין:>
כן. אז ניסחנו הוראה - - -

<אורן פרסקי:>
שמתם לב שהכנסתי תאריכים לשני טפסים? תסתכל על זה, זה צבעוני, זה חלק מהתיקון. 

<שרית שפיגלשטיין:>
לא יודעת, הנוסח שאנחנו התייחסנו אליו זה הנוסח של אתמול בבוקר. מאז ניסחנו נוסח, הוא - - -

<היו"ר עדי קול:>
רגע, עמי, אתה לא היית עד עכשיו, באת לעשות בעיות? 

<עמי ברקוביץ':>
לא. 

<היו"ר עדי קול:>
באת לעזור? 

<עמי ברקוביץ':>
אני מנסה, למרות שיש חולקים, אני מניח. 

<שרית שפיגלשטיין:>
הנוסח עבר במשרד המשפטים, מנכ"לית משרד המשפטים אישרה אותו. זה נוסח של הוראת שעה, כיוון שאנחנו חושבים שהדבר צריך להיעשות בהוראת שעה. 

<היו"ר עדי קול:>
לכמה זמן? 

<שרית שפיגלשטיין:>
רק למועד הזה, ואחריו נעשה חשיבה - - - 

<אורן פרסקי:>
ואז נעבד את זה בצורה יותר - - -

<היו"ר עדי קול:>
אבל עם אמירה שאנחנו מתכוונים לעשות תהליך חקיקה מסודר לפעם הבאה, כדי שזה לא - - -

<שרית שפיגלשטיין:>
זאת לא אמירה שאת יכולה לכלול אותה בהוראת השעה. 

<היו"ר עדי קול:>
לא, אבל איזה אמירה שלכם. 

<שרית שפיגלשטיין:>
האמירה היא אמירה שלנו ואנחנו - - - 
<עמי ברקוביץ':>
המפתחות הם בידי הלשכה. 

<היו"ר עדי קול:>
אתם כללתם אמירה כזאת? 

<אורן פרסקי:>
אם זאת תהיה הוראת השעה, אז בוודאי שאנחנו נשקוד על זה יחד עם משרד המשפטים כדי לעשות את זה הוראה קבועה. 

<שרית שפיגלשטיין:>
עם המועדים, זה משהו שצריך לדבר עליו. 

<דנה דורון:>
אנחנו מסכימים. 30 יום זו תקופה מאוד ארוכה. אני חושבת שדווקא הפרקליטויות, שיש להן אפשרויות ומבחר לא קטן של פרקליטים, היה יכול להתארגן על זה בצורה יותר מהירה. אני חושבת ש-30 יום זה - - -

<אורן פרסקי:>
אפשר לעשות 21 יום, לעשות באמצע. 

<היו"ר עדי קול:>
הכוונה המקורית הייתה לשבועיים, לא? 

<אורן פרסקי:>
המקורית הייתה שבועיים-שבועיים. 

<היו"ר עדי קול:>
רואי צור. אתה חושב שאולי בדיון רביעי כולם מכירים אותך, אבל לא. 

<רואי צור:>
לא, אני יודע שלא. גם אנחנו, מבחינת נציגי סטודנטים, מראש אנחנו חושבים שההארכה ל-30 יום, בטח אם מדובר במחזור הנוכחי, סך הכול הכיוון מבורך, אבל זה קצת הלך לדעתנו יותר מדי רחוק מבחינת הזמנים. 

<היו"ר עדי קול:>
אז אנחנו מתכוונים לשבועיים ושבוע? 

<יהודה בן יעקב:>
אני אגיד שאנחנו בעצם, כמשרד משפטים, מכבדים את הזמן שבוחר הגוף המחוקק. אפשר לדבר על זה, אבל בסופו של דבר אתם תהיו אלה שתגידו כמה זמן. 

<אורן פרסקי:>
אצלנו לא היה רוב לחודש, אבל אחרי ששמעו את הפרקליטות - - - 

<שרית שפיגלשטיין:>
היה רוב לשבועיים ואז שמעו את הפרקליטות? זה מה שאתה אומר? 

<אורן פרסקי:>
אני הבאתי הצעה שבועיים, שמעו את הפרקליטות ואז מישהו מבין הנוכחים הציע חודש ושבוע, וזה עבר. 

<שרית שפיגלשטיין:>
אבל זה נשמע הרבה, 30 יום. 

<רואי צור:>
גם לנו זה נשמע הרבה.

<אורן פרסקי:>
מבחינתי, עוד פעם, השאלה אם זה יעבור במועצה. כפשרה, גם לשמוע את הפרקליטות ולעשות את זה 21 יום ועוד שבעה ימים, כך שכל הסיפור נגמר בחודש, שזו גם הייתה הכוונה המקורית. 

<היו"ר עדי קול:>
בינתיים אתה רוצה שאנחנו נעדכן אותך? 

<דנה דורון:>
- - - זה נופל השנה על פסח. אם אנחנו בדיוק בהוראת שעה לשנה הזאת, אז אנחנו צריכים לחשוב לגבי השנה - - - 

<היו"ר עדי קול:>
30 יום זה נראה לי - - - השאלה שלי טכנית. אתם יכולים לשבת עם אורן עכשיו על הנוסח כדי שאני אלחץ, כדי ש - - -

<שרית שפיגלשטיין:>
כן. 

<היו"ר עדי קול:>
ואיך אנחנו עושים שחוה תעשה הצבעה טלפונית היום או מחר? 

<אורן פרסקי:>
אנחנו הולכים לגבש משהו שהוא - - - 

<עמי ברקוביץ':>
לא, אבל השאלה מה הפרוצדורה של משאל טלפוני במועצה. 

<אורן פרסקי:>
הפרוצדורה היא לא פשוטה. קודם כל צריכים לנסות לקבוע ישיבה ואז מקיימים דיון ואם אין קוורום אז - - - 

<היו"ר עדי קול:>
יש משהו עם פרוטוקול שהייתי צריכה לחכות לו, זה מה שאני יודעת. חיכינו לפרוטוקול. חוה אמרה לי - - - 

<אורן פרסקי:>
היא לא יכולה לקבוע מלכתחילה הצבעה טלפונית, אין דבר כזה. היא חייבת לזמן את המועצה, אם יש לה קוורום אז מקיימים דיון ומחליטים - - - 

<עמי ברקוביץ':>
ותוך כמה זמן, נניח שהיא מכנסת בעוד שעה, למתי היא יכולה לכנס את המועצה? 

<אורן פרסקי:>
היא יכולה לעוד יומיים, משהו כזה. אבל אני לא יכול לדבר בשמה. היא יושבת ראש המועצה. 

<עמי ברקוביץ':>
זה על הקשקש. 

<רועי כהן:>
בכל מקרה אנחנו נודיע לעורכי הדין. גם אם זה אושר, איך תודיע לעורכי הדין? הם כבר קבעו. 

<היו"ר עדי קול:>
לא, הקביעה היא לא התשובה. את השבת אנחנו לא נצליח לשנות, אנשים שקבעו כבר לשבת, יהיו להם ראיונות בשבת, לצערי הרב. 

<שרית שפיגלשטיין:>
אבל הכללים מתייחסים ל - - - מי שעדיין יקיים ראיון מפר את הוראת השעה.

<היו"ר עדי קול:>
השאלה אם מי שתיאם כבר מראש. אנחנו לא נצליח בשלושה ימים, לזה אנחנו לא נוכל להתייחס, אבל השאלה שלי אם אנחנו נעשה עכשיו הפסקה של עשר דקות ותדבר עם חוה ותראו רגע אם אפשר לעשות את זה טכנית, כדי שנראה מה אנחנו קובעים? אורן? 

<אורן פרסקי:>
הייתי רוצה לשבת איתם קודם, לדעת - - -

<שרית שפיגלשטיין:>
על הנוסח? 

<היו"ר עדי קול:>
לא, אם יש היתכנות טכנית קודם כל. נברר אם תוך שעה יש לכם נוסח, מה עושים. אז אנחנו ניקח שבע דקות הפסקה ונראה אם אנחנו יכולים לעשות - - - 

<דנה דורון:>
אחרי שהמועצה מחליטה, מאשרת, כמה זמן - - -? 

<היו"ר עדי קול:>
כמה זמן אתם צריכים - - - ?

<אורן פרסקי:>
זה חתימת שר. 

<היו"ר עדי קול:>
אם הוא יצליח היא תהיה. בסדר. 

שבע דקות הפסקה, בעשר וחצי נתכנס שוב. אם הגענו עד לכאן, אורן, בוא נעשה את זה. 

<אורן פרסקי:>
נשתדל. 

<(הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 10:30.)>
<היו"ר עדי קול:>
טוב, חוה מרצקי בבית משפט ולמרות רצוני העז לבטל את הדיון שלה, סתם, להתקשר גם לשופט, אנחנו לא נעשה את ההפסקה הזאת. 

אני מבינה שיש לנו שתי בעיות, אחת איזה שהיא התאמה של הנוסח שלכם, שאני לא יודעת כמה זמן אתם צריכים לזה. 

<שרית שפיגלשטיין:>
לא יודעת, לא נראה לי שהרבה. 

<אורן פרסקי:>
לא הרבה, תוך שעה אנחנו - - -

<היו"ר עדי קול:>
תוך שעה אתם יכולים לסגור את זה. אני לא יכולה לכנס דיון נוסף עוד שעה ואני גם לא אעשה לכם את זה. 10:30, אז נגיד עד 12 אתם תודיעו לי אם יש לכם נוסח ואם דיברתם עם חוה מרצקי, זה בסדר? כדי שאני אנסה. 

<אורן פרסקי:>
אני מבין שיש דאגה איך אנחנו באמת נפעיל את הדבר הזה. אפילו אם אנחנו נגיע לנוסח מוסכם, אפילו אם נצליח לעבור את המועצה ואפילו אם נצליח לקבל חתימה של השר, איך ניתן פומבי לדבר הזה. אנשים לא יידעו, תכניות נעשו, ירידים באוניברסיטאות. 

<היו"ר עדי קול:>
טוב, אז קודם כל יש כלי מאוד מאוד משמעותי שנקרא התקשורת. 

<אורן פרסקי:>
סליחה רגע, אם נתחיל ברגל שמאל, שתהיה אנדרלמוסיה מצד אחד, לא תהיה אכיפה מצד שני, אז עשינו שירות דב לעניין. אני מזמין לשקול עוד פעם אם לא צריך להמתין, לראות שזה מה שהשגנו במסגרת הזמן שהיה לנו ואנחנו נשנס מותניים לקראת המועד הבא.

<היו"ר עדי קול:>
אני מוכנה להעלות את זה לדיון. תראו, אני אגיד לכם מה, אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו ניסינו לעשות לגבי הנושא של שבת ובגלל זה גם יצאנו עם זה לתקשורת וקריאה למשרדים להתיישר לגבי זה, זה לעשות איזה שהוא אקט חינוכי, לנסות לקרוא לאמנה מוסרית. לא הצלחנו, בכל זאת עורכי דין. אבל לראות איך אנחנו מצליחים לשדר איזה שהוא מסר שזה לא מקובל ושאנחנו רוצים שזה ייראה אחרת. אני חושבת שגם ככה דיברנו על יכולת אכיפה מוגבלת שלכם לגבי המשרדים שכבר קיימו ראיונות, שאנחנו יודעים עליהם, ולגבי - - - ולדעתי הדרך כרגע היא כן לשדר מסר למשרדים, אלה המועדים שאנחנו רוצים, אנחנו רוצים שלא תלחיצו את הסטודנטים, אנחנו רוצים שתיתנו את פרק הזמן הזה. יכולת האכיפה שלכם, לא נעים, אני אומרת את זה לפרוטוקול, היא גם ככה מוגבלת, ולכן חשוב לי באיזה שהוא מקום המסר החינוכי והאמירה שאנחנו עושים. 
עוד משפט אחד. אני חושבת, כיוון שאנחנו יודעים שאת תהליך החקיקה הזה ליוותה התקשורת, גם כתבת של ממון וגם אחרים, ברגע שנחליט את זה אז תצא הודעה לתקשורת עם השינוי הזה וכיוון שהתאחדות הסטודנטים למשפטים הארצית נמצאת כאן, אני מניחה שגם הם יוכלו לעזור בהפצה של הכללים האלה ולכן זה פחות מטריד אותי. 

<מתן מרידור:>
אם יש קריאה ציבורית שאין בצידה תקנה מסודרת, אין בה - - -

<היו"ר עדי קול:>
נכון, היא לא עבדה, ניסינו את זה. ניסינו וזה לא עבד ולכן התקנה. 

<עמי ברקוביץ':>
זה ברור, השאלה אם יש אפשרות, הקשיים שדיבר עליהם. 

<היו"ר עדי קול:>
עמי, אחד הדברים שגילינו במהלך התהליך הזה זה שתהליך הגשת התלונה והדיונים בלשכה הם מאוד בעייתיים. יש כבר עכשיו אי אילו מקרים שאנחנו יודעים עליהם והסטודנטים מסרבים להגיש תלונה כי מפחדים מלחץ, ולכן זו שאלה אחרת. איך הלשכה בכלל אוכפת? הם דורשים שהסטודנטים ידווחו על משרדים שלא התנהגו ראוי, בהתאם לנורמה, הסטודנטים לא מדווחים כי הם מפחדים מהלשכה, גם ככה אין שום יכולת אכיפה. אני חייבת להגיד. יש מקרים רבים שהגיעו אל שולחני וברגע שהלשכה מבקשת שיזדהו בשמם ה - - - 

<אורן פרסקי:>
איך היא תפעל אחרת?

<היו"ר עדי קול:>
אז אני אומרת, ללשכה גם ככה אין תהליך שלה שהיא הולכת ובודקת מי מקיים את ההוראה. אז יש פה בעיית אכיפה כללית של הלשכה שאתם צריכים להיות מודעים אליה. 

<עמי ברקוביץ':>
אנחנו מודעים, אבל עדיין יש הבדל בין לחוקק ויום לאחר מכן להוסיף נורמה אחרת שיש לה - - -

<היו"ר עדי קול:>
לא. 

<עמי ברקוביץ':>
מה לא? 

<היו"ר עדי קול:>
זה לא יום לאחר מכן, להוסיף נורמה אחרת. זה הרעיון של הוראת שעה, שבודקים אותה ורואים איך זה עובד. 

<עמי ברקוביץ':>
נכון, אבל אני מתכוון שהוראת השעה, התחולה שלה היא מיידית מאוד. זאת אומרת אם מישהו רצה עד היום להשיב בסוף הראיון הוא לא יוכל לעשות את זה גם אם הוא מראיין במוצאי שבת, כשהנורמה תיכנס כנראה לתוקף ביום שישי, שזה דבר שמבחינת ההחלה המקובלת של כללים הוא חריג. כמו שאורן אומר, זה יכול פשוט ל - - -

<היו"ר עדי קול:>
אז אתם יכולים לקבוע שהנורמה תיכנס ביום ראשון. 

<שרית שפיגלשטיין:>
אבל אז זה לא יחול על מי שראיין בשבת? 

<עמי ברקוביץ':>
זו אותה בעיה. 

<דנה דורון:>
חברים, יש פה שתי בעיות. אם אנחנו היינו עכשיו חודש לפני אז אנחנו לא היינו מזמנים אנשים לשלושה ימים ראשונים, אלא היינו פורסים את זה לכל החודש ימים. אבל אנחנו מוכנים לספוג את זה. אנחנו נצליח לעשות חצי מהתורה שיכולנו לעשות, אבל לפחות בואו נעשה את החצי. 

<קריאה:>
מאיזה משרד? 

<היו"ר עדי קול:>
הדיון הרביעי ואתם עוד לא עוקבים אחרי מי זו דנה? 

<דנה דורון:>
גולדפרב זליגמן. אנחנו מלחיצים את עצמנו בשביל - - - זה נכון, אף אחד לא יבטל את הראיונות בשבת וגם אני היום, שאני מראיינת ראשון עד רביעי, אני לא עכשיו אפרוס את זה לחודש ימים. אולי, אבל כנראה שלא, בגלל שזה לא מהיום, זה יהיה רק מיום חמישי וזה ייצור רק בלגן טכני. אז אנחנו נילחץ כולנו ונראיין באמת בזמן קצר, אבל עדיין אני חושבת על הסטודנטים שהפנייה היא שלהם והיתרון שלהם זה שיש לנו אפשרות לתת את החצי השני, שאוקיי, אתה מראיין בשבת בערב, אתה לא נותן תשובה עכשיו שבועיים. 
<אורן פרסקי:>
אבל ספק כמה זה יחלחל לשטח. 

<היו"ר עדי קול:>
עמי, המשרדים מאוד מאוד בלחץ. הם הוזמנו לדיונים הקודמים, הם לא הגיעו. זה לא שהם לא יודעים, כולם מעודכנים בתהליך, היו פה נציגים של משרדים, אני לא חוששת מהידע של המשרדים, אני חוששת מכמה מהר אנחנו נוכל לעשות את התהליך הזה. 

<עמי ברקוביץ':>
אני חושש באותה מידה מהדברים. 

<היו"ר עדי קול:>
כיוון שאני מקבלת את הטלפונים מהמשרדים ששואלים, מה קרה, מה היה בדיון, והם כולם אמרו לי 'אנחנו נתיישר אם תהיה הוראה של הלשכה'. אחד אחד מהמשרדים התקשרו ואמרו ש'זה מה שאנחנו נעשה'. 

<עמי ברקוביץ':>
אבל את פנית בטח מן הסתם למדגם מייצג, לא דיברת עם כלל משרדי עורכי הדין. 

<היו"ר עדי קול:>
לא, דיברנו על ה-30 המובילים שהם היחידים שדרך אגב נלחצו עם השבת וראשון או שלישי. המשרדים הקטנים לא נלחצו על השלושה ימים הראשונים. אתה יכול להיות בטוח. וגם ישבו פה, ישבה פה הילה, נציגת קודקס, היא עושה את התהליך של הרישום, היא שלחה לנו את הרשימה של המשרדים שאליהם צריך לפנות, כי הם המשרדים שנלחצו עם התהליך הזה. אני מסכימה עם דנה שאומרת, שלפחות את הלחץ של הסטודנטים, שאותו באנו לפתור, נקל במובן הזה שהם לא יידרשו לתת תשובה במקום ואז גם מי שיעשה את זה בשבת יידע שהוא לא דורש תשובה במקום. 

<דנה דורון:>
ואז סתם הוא יבוא בשבת. 

<היו"ר עדי קול:>
לא, אני באמת חושבת שמי שהחליט לראיין בשבת, מגיע להם להיענש ולא להיות מסוגלים לדרוש מאנשים במקום לתת תשובה. אני חושבת שזה ראוי, זה חלק מהעונש. 

<מתן מרידור:>
מי שהסכים להתראיין, מגיע גם לו עונש. 

<היו"ר עדי קול:>
אתה מכיר את הסטודנטים למשפטים ואת הלחץ שלהם. 

<רואי צור:>
באמת עולה כאן שאלה של האכיפה. גם אם ההוראה הזאת תעבור, אני מעלה את זה לא כלא להעביר את ההוראה, אלא בהנחה שההוראה עכשיו עוברת איך אנחנו יכולים ליצור איזה שהוא מנגנון - - - אני יכול להציג גם לדוגמה, אנחנו, במועצות סטודנטים למשפטים, מקבלים גם ככה את הפניות. הבעיה היא שהלשכה בעצם דורשת, וזו דרישה הגיונית, מהסטודנטים להזדהות בשמם. השאלה אם אנחנו יכולים ליצור איזה שהוא מנגנון, שאנחנו, כמועצות, נקבל את התלונות, נעביר לכם ו - - -

<גלעד וקלסר:>
בסופו של יום צריך לקיים דיון משמעתי ובדיון המשמעתי צריך להעיד. 

<עמי ברקוביץ':>
אבל דווקא בכללים האלה יש דפוסים. זאת אומרת אם אתה יודע על מישהו שראיין לפני - - -

<גלעד וקלסר:>
הוא לא ישלח טופס. 

<היו"ר עדי קול:>
הוא לא ישלח טופס, הם כבר מראיינים, יש אנשים שכבר סגרו. 

<עמי ברקוביץ':>
בסדר, אבל אמורים לפי הכללים להציג בפניו אישור מהאוניברסיטה על שנה שלישית וכל הדברים האלה. אתם לא יכולים את הטפסים האלה, לראות אם אכן היה או לא היה? 

<היו"ר עדי קול:>
מה הקשר? מה הבעיה? איך הטפסים יעזרו? 

<דנה דורון:>
אז אתה יכול לדעת מי חתום עליו. 

<עמי ברקוביץ':>
הוא אמור להציג אישור. זאת אומרת כשאתה בא להתראיין אתה אמור להציג אישור שסיימת את הסמסטר הזה. 

<היו"ר עדי קול:>
אבל כבר קיבלת את זה. 

<קריאה:>
מדברים על הפרה של הכללים. 

<עמי ברקוביץ':>
יפה, אם אתה יודע שמישהו ראיין קודם ואתה - - -

<היו"ר עדי קול:>
אבל זה לא יהיה כתוב באיזה שהוא מקום. 

<קריאה:>
הסטודנטים הרי שולחים את קורות החיים עם גיליון הציונים, אבל - - - 

<עמי ברקוביץ':>
אבל אין לו את האישור מהאוניברסיטה, שהוא צריך להציג. 

<היו"ר עדי קול:>
בטח שיש את האישור. 

<אורן פרסקי:>
הקושי באכיפה זה שיהיה לנו מידע, כי אנחנו פועלים לפי הדין המשמעתי. בדין המשמעתי יש גם הוראות שמגנות על הנאשם. אנחנו לא יכולים בלי תלונה, אנחנו לא יכולים בלי עדות, אנחנו לא יכולים בלי שם, אנחנו לא יכולים בלי עובדות. אם יש את כל הדברים האלה, אנחנו נפעל ואם אנחנו נפעל במספר מקרים ויהיה לזה קול, אז אני מניח שזה ייתן הרבה לאכיפה. אבל הבטיחו לנו כאן שאנחנו נקבל מידע - - -

<היו"ר עדי קול:>
אני מניחה שזה חלק מהדברים שתצטרכו לדון בדיונים בעקבות דוח פרוקצ'ה על איך מתפקדת הלשכה, אבל אני לא חושבת שזה משהו שנוכל לפתור אותו כאן, לצערי. 

<מתן מרידור:>
אני חושב שזה שללשכה יש בעיות לאכוף, יש לה בעיות לאכוף. תהיה לה בעיה לאכוף את יום שבת, תהיה לה בעיה לאכוף את ההודעה להחזיר בעוד שבועיים, כי יש לה בעיות אכיפה, זה לצערנו הרב קבוע בתוך העולם שאנחנו פועלים פה. אני מצטרף מאוד למה שאומרת דנה, שנכון לתת לסטודנט את הזמן הזה, אין סיבה שלא, 97% מהסטודנטים ישמעו על זה בזמן והמשרדים גם כן, 97% מהם יידעו את זה בזמן. יהיו 6% שלא יעשו, לא יעשו 3% כי לא שמעו, ו-3% כי מנסים לרמות. אלה שמנסים לרמות, הם יודעים שהם מרמים, הם ירמו גם היום ומה לעשות, או שיתפסו אותם או שלא יתפסו אותם, או ש - - -

<היו"ר עדי קול:>
עמי, אתה לא מקשיב. 

<עמי ברקוביץ':>
אני מקשיב לגמרי. 

<היו"ר עדי קול:>
גברים וחלוקת קשב. 

<עמי ברקוביץ':>
גם אחרי שאמרת לי שטעיתי, אני רוצה לבדוק איפה טעיתי. 

<מתן מרידור:>
אני לא חושב שאת הבעיה הזו נוכל לפתור פה, אני חושב שנכון להסיר את הלחץ מהסטודנטים, שבינינו גם לא למשרדים, אין בו שום טעם, הוא לא מייצר תועלת כלשהי. 

<היו"ר עדי קול:>
טוב, אני אסיים את הדיון, בעיקר כדי לתת לכם לצאת לעבודה. שרית ואורן, אני מבקשת שתשבו אחד עם השני, תעדכנו אותי ב-12, ונראה איך אנחנו מתקדמים. השארת הודעה לחוה מרצקי? אתה רוצה שגם אני אשאיר? 

<אורן פרסקי:>
שתיים. 

<היו"ר עדי קול:>
אני גם אשאיר לה הודעה. ונהיה בקשר. אנחנו מבלים כאן את שלושה הימים הקרובים, לכן אני כאן. אם אתם רוצים, אתם יכולים למצוא אותנו כאן. 

תעדכנו אותי מה קורה, מתגבש כרגע ניסיון למצוא פשרה באמת בנושא הזה. ה-30 יום, מוסכם על כולנו שזה יותר מדי זמן ואנחנו בעיקר רוצים לא לחייב את הסטודנטים לתת תשובה, במיוחד כשאנחנו יודעים שאנשים ירואיינו בשבת בערב, כי הראיונות יישארו. 

<מתן מרידור:>
בשבת. 

<היו"ר עדי קול:>
בשבת, נכון, אני לא יודעת אם כולם יתעסקו עם יציאת השבת וכאלה. שוב, אנחנו דיברנו על זה שגם יום ראשון זה פורים וזה גם ככה מקשה על הסטודנטים ועדיין אנחנו מבקשים שלפחות לא יצטרכו לתת תשובה במקום, כדי לא לתגמל את האנשים שבחרו לראיין. 

<שרית שפיגלשטיין:>
אני חושבת שבהוראת השעה, בגלל הקרבה המאוד גדולה לראיונות שיהיו ביום שבת, אנחנו לא - - -

<היו"ר עדי קול:>
לא, בגלל זה אני אומרת שהדרך היחידה שנוכל להתמודד עם זה היא לא לחייב את הסטודנטים לתת תשובה במקום בשבת בערב, ואז ככה את מתגמלת את המשרדים - - - אם את מחייבת אותם לתת תשובה, את מתגמלת את המשרדים שראיינו בשבת ואני חושבת שזה לא ראוי. 

מעולה. אנחנו נדבר, נתעדכן ואנחנו נתקשר את זה ברגע שזה יקרה, כמה שיותר מהר. 

תודה לכולם. אני מקווה שזה דיון אחרון שלנו.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:40.>