פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת הבריאות
30/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י' בסיון התשפ"ג (30 במאי 2023), שעה 10:04



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)(תיקון מס' 2 ), התשפ"ג - 2023 << נושא >>  
דיון והצבעות

נכחו:
חברי הוועדה: 
אוריאל בוסו – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

חברי הכנסת:
שלי טל מירון

מוזמנים: 
	ד"ר הדר אלעד
	–
	ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות

	מור כהן
	–
	מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות

	מירה רווה
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות

	שי סומך
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מיכל מגן
	–
	מנהלת תחום בריאות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

	ערגת-כל צפון בנימין
	–
	עו"ד, ראש תחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

	נעמי ברוידה
	–
	מנהלת שירותי מעבדה סניפיים ארצית, מכבי שירותי בריאות

	סער נרי
	–
	ממונה קשרי ממשל, מכבי שירותי בריאות

	אירינה טולצ'ינסקי
	–
	אגף הסיעוד בקהילה, שירותי בריאות כללית

	אבי חובב
	–
	מג"מ, סגן מנהל מרחב, מד"א

	סוזן בן עזרא
	–
	מ"מ מנהלת תחום בכירה מניעה, הרשות לביטחון קהילתי

	יחזקאל משה 
	–
	פלבוטומיסט



משתתפים באמצעים מקוונים:
	ד"ר אבי לוין
	–
	ראש אגף רפואה, קופת חולים מאוחדת



ייעוץ משפטי: 
יעל סלנט

מנהלת הוועדה:
מיכל דיבנר כרמל

רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


<< נושא >> הצעת תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)(תיקון מס' 2 ), התשפ"ג - 2023 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

 בוקר טוב לכולם. בנוסח התקנות מוצעים מספר תיקונים נוספים ומשלימים, שתכף נדבר עליהם, לתהליך ביצוע פעולות בבית החולים, כפי שיציג וירחיב, עוד מעט, נציג משרד הבריאות. אזכיר לחברי הוועדה כי התקנות שאנו מאשרים היום, העוסק במתן סמכות לפלבוטומיסטים לקחת דם בבית הרופא, מגיעות לכאן היום לאחר שאנחנו, כאן בוועדה, דחפנו לתיקון פקודת הרופאים מספר 15, התשפ"ג–2023, שמכוחו, ובהתאם להוראותיו, מותקנות התקנות, ולחצנו שמשרד הבריאות יגיש לנו את התקנות במהרה, כדי שהן ייכנסו, כבר, לתוקף. על כן, מגיע למשרד הבריאות ישר כוח גדול על העבודה בזמנים קצרים – בטח ביחס למה שהם מורגלים בו.

אישור התקנות היום הוא צעד חשוב ביותר עבור אותם מטופלים הזקוקים לטיפול בבית, במיוחד קשישים ואנשים סיעודיים, שבמקום לטרוח ולנייד אותם למרפאות – הם יוכלו לקבל שירות מקצועי רחב בביתם על ידי פלבוטומיסטים. 

בנוסף, אנחנו עושים היום צעד לא פחות חשוב ומשמעותי – מחזירים עשרות, ואולי למעלה מכך, של עובדים שיצאו לחל"ת ואף פוטרו, ויושבים היום בבית, ללא עבודה, למרות שזה התארך. הנוהל והפרוצדורות הם חזקים מאיתנו, לפעמים, ולכן זהו אורך הזמן. תודה לכל העוסקים במלאכה. אני מבקש, קודם כל, מנציגת משרד הבריאות, שתציג לנו את התקנות.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

עו"ד מירה רווה מהלשכה המשפטית. אנחנו באנו עם תוספת לתקנות, שהיא, בעיקרה, תקנה 10(א). אדוני זוכר שהיינו כאן בפעם הקודמת בהקשר של תיקון פקודת הרופאים – יצרנו תיקון לסעיף 59(ב)(1), שהוא סעיף המסגרת, שמאפשר לעוזרים לעבוד בבית החולה, ואמרנו שניצוק את התוכן. עשינו הליך מזורז של כינוס הוועדה, ספציפית לגבי אותו הנושא שאדוני היו"ר ביקש מאיתנו; נתנו את סעיף 10(א), שקובע את הפרוצדורה על מנת להגיש ולעשות את זה, תוך קביעת תנאים ספציפיים, שהעברנו אותם, בגדול, לתוספת, כדי שלא ישתמע שאנחנו נותנים עכשיו את כל התנאים, על מנת שלא נצטרך לעבור את הוועדה בפעם הבאה.

היינו צריכים לעשות התאמות בין תקנה 8, שהיא התקנה שמתייחסת לאחיות בבית החולה. זוהי התקנה היחידה שהייתה בסט התקנות שהתייחסה לבית החולה, גם ביחס לעוזרים. אנחנו נרצה לבצע שינוי מהנוסח שנתנו, לאחר שקיימנו התייעצות נוספת, יחד עם - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בדיוק עודכנתי על ידי היועצים המשפטיים אצלנו.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

אוקיי. לגבי הנושא של הביטוח. אני חייבת לומר שהתקנות, במקור, הן תקנות מ-2001. לא הצלחנו למצוא תכליות, גם בדברי ההסבר וגם בפרוטוקולים עליהם עברנו, אבל החלטנו, בסופו של דבר, שאנחנו נעתיק. זאת אומרת, כל הסדר שקיים לגבי האחיות – אם אנחנו משאירים אותו אז אנחנו מחילים אותו גם ביחס לעוזרים, ולכן אנחנו נעשה פה עוד שינוי.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. כשאנחנו נקריא אז באמת נדע את השינויים.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מירה, אולי תציגי גם, במילה, את התיקון שאתם מבקשים לגבי האפשרות לתת הרשאה אישית לאחיות, על ידי כל מוסד אחר שהוא לא בית חולים - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה זה "מוסד אחר"?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

הכוונה היא למוסד רפואי. מוסד רפואי מוגדר באופן רחב בתקנות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יש חברות, הרי, שלוקחות - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

בדיוק. בגלל שאנחנו עוברים, עכשיו, לעולם של חברות פרטיות שנותנות שירותים בבית – הן נכללות בהגדרה הזו.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

איך? אני רוצה לפתוח מחר חברה. אני יכול?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

לא. מי שיכול לתת לכך את ההרשאה זה המנהל הרפואי של אותו המוסד. זאת אומרת, - - - יכול להיות פרטי, אבל ההרשאות - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אחרי שאני פותח את החברה, או את המוסד – אני לוקח מנהל רפואי, שנותן לי את החותמת, ומשרד הבריאות מאשר את זה? הוא צריך לעבור איזו שהיא פרוצדורה? איך זה הולך?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

מבחינת ההרשאות האישיות, מי שייתן את ההרשאה הוא המנהל הרפואי.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שם במקום? מנהל רפואי שגם דואג להכשרה - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

הוא חייב לוודא שלמי שהוא נותן את ההכשרה - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

שהם עברו שלושה חודשים, שהם יודעים לקחת דמים וכו'. זה בסדר. אני פותח חברה. מי מפקח עליי שאני אקח רופא, ושהוא יכשיר אותם? מי עומד מאחורי זה?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

הדר אלעד ממשרד הבריאות. בעיקרון, הפיקוח הוא של המשרד. מי שרוצה להיות מוכר כמוסד רופאי אמור לפנות למשרד.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

חברה שלוקחת דמים, פלבוטומיסטים, אחיות או כל שירות אחר, צריכים לעבור את אישור משרד הבריאות, ואז אתם מבקשים מהם List מסוים – שיש להם רופא, שעברו את ההכשרות וכו', ואז אתה נותן להם - - -

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

ומנהל רפואי. הדבר הכי חשוב הוא מנהל רפואי, אחרת לא בדיוק מכירים בו כמוסד. כמובן שבדרך כלל, חברות כאלה יעבדו מטעם קופות החולים, ואז ממילא האישור צריך להינתן - - -

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>   << דובר >> י

אבל הם הסבירו לנו שיכולות להיות גם חברות פרטיות - - -. זה מה שאתם אמרתם.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

נכון, זה לא הכלל, אבל זה יכול להיות. לכן נתנו את האופציה הזו.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אנחנו רוצים לחדד: יש את המנהל הרפואי, שהוא נותן את ההרשאה. הוא לעולם רופא, בהגדרה, ואנחנו גם רואים את זה בהגדרות של התקנות. השאלה היא לגבי המוסד הרפואי עצמו: האם גם הוא מוסד שמשרד הבריאות נותן לו היתר או רישיון, או מפקח עליו באיזו שהיא צורה?

ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

כן. אנחנו צריכים להכיר בהם כמוסד רפואי.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

הם רשומים, לא?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

על חלק יש חובת רישום, ועל חלק אין. זה לפי פקודת בריאות העם, שמגדירה את - - -

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כלומר, לא כולם הם גוף שמשרד הבריאות נותן לו רישיון?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

לא.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יש איזו שהיא תעודה שצריך להציג באיזה שהוא מקום? יש איזה List מסוים, כמו במסעדה, שאני הולך ורואה אם יש תעודת כשרות, רישיון עסק או אישור כבאות? 

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

לא. אני לא מכיר כזו תעודה שאתה מקבל מהמשרד.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

הוא צריך להיות רשום, בהתאם לסעיף 25 לפקודת בריאות העם: "לא יפתח אדם מוסד רפואי, או יפעילו, אלא אם כן נרשם". 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני לא אומר לך שכל בן אדם שהולך לעורך דין מחפש את התעודה שלו, אבל אחר כך, כשהוא יצטרך להגיע לבית המשפט כדי לייצג אותו, ברור שהוא רשום ועושה את זה - - - מסוים. אני חושב שצריך לחשוב על סוג של מנגנון, שבו כשאני פונה – אני רואה את התעודה. בעידן של נוכלים אין סוף, כשבן אדם מזמין כזה בריאות – הוא שמח שיש לו את הרגולטור, משרד הבריאות, שהוא האבא הרפואי של מדינת ישראל ויודע לאכוף את הדברים האלה.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אני מסכים איתך.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אם אתם עושים כזה דבר – אנחנו דואגים, כחלק מהפרסום של משרד הבריאות, כללית, שאתה לא מקבל טיפול ממי שלא מציג תעודה שחתום עליה משרד הבריאות.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

בעצם, ההגדרה של מוסד רפואי, בתקנות עצמן שאותן אנחנו מתקנים, היא הגדרה רחבה. זה גם בית חולים או מרפאה, כמשמעותם בסעיף 24 ו-34 לפקודת העם לפי העניין; קופת חולים מוכרת, כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי; מעון יום שיקומי; בית מרקחת; מגן דוד או בעל אישור מאת המנהל להפעיל ניידת אמבולנס לטיפול נמרץ - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יפה. כשמגיע אמבולנס או מד"א, אתה יודע שזה גוף מפוקח שמוכר במדינת ישראל. כשמגיע גוף מוכר אחר, כמו נטלי – כולם יודעים שזה גוף - - - 

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

הם גם מאושרים על ידי משרד הבריאות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

יפה, אבל יש יותר פתיחות בנושא הזה. אני יודע מהקורונה. אבא שלי לוקח קומדין, וצריך לעשות בדיקות INR פעם או פעמיים בשבוע. הוא אדם מבוגר ומאוד קשה לו ללכת לקופת החולים, אז באים לקחת לו דם בבית, עושים לו בדיקה ואחר כך הוא רואה את התוצאות באפליקציה שלו בקופת החולים. יש איזה שהוא סנכרון, אז אני מאמין שזה נשלח, והוא משלם על השירות הזה. זוהי הקלה משמעותית. דווקא הוא, כמי שלוקח קומדין ויש לו בעיה של דילול דם – אוי ואבוי אם מישהו ייקח לו דם לא נכון, כי זה יכול לגרום לו לאסון בריאותי. לכן, אני רוצה לדעת שמי שעושה את זה הוא בן אדם מבוקר; מוסד רפואי.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

מוסד רפואי, לפי ההגדרה, זה מישהו שצריך להיות רשום. לפי תקנות הרישום, התקנות שמחייבות רישום מרפאות הן לפי הפעולות שמבוצעות. אני לא חושבת שהפעולות שהגדרנו כאן הן פעולות שנכללות בתקנות, ולכן, על פניו, הן לא חייבות ברישום. זה לא אומר שלמשרד הבריאות אין סמכות פיקוח. הסמכות כן נמצאת - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אילו פעולות? איך אנחנו יכולים לתת?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

תקנה 8 – נדמה שהפעולות שלה נמצאות בתוספת החמישית – מדברת על אחיות. היום, הפעולות שאחיות יכולות לעשות, בבית החולה, זה הוצאת קטטר מחלל אפידורלי; הזרקת מורפין לקטטר אפידורלי לחולים סופניים; ושאיבה עמוקה מקנה הנשימה. אם היא רשומה במדור השתלמות מוכרת, אז היא יכולה לעשות גם טיפול נמרץ משולב; התאמת מכשיר הנשמה לצורך גמילה ממנשם; טיפול נמרץ ביילוד, בתינוק ובילד; סיעוד אונקולוגי – יש פה שלוש פעולות שמפורטות. כלומר, כלפי אחיות, אלה הן פעולות באמת משמעותיות. 

אם אני מבינה אתכם נכון, אתם אומרים שמי שנותן לה את ההרשאה הוא, בהכרח, רופא, אבל המוסד עצמו הוא לא בהכרח מוסד שיש לו איזה שהוא רישוי או היתר. 

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

היו בעבר מקרים – אני יודע, אבל לא עסקתי בזה אישית – שמוסדות פרטיים פנו למשרד, לראש חטיבת רפואה, והוכר בהם כמוסד. האם זה מגובה באיזה שהוא נוהל מסודר שאני מכיר? התשובה היא לא. אני לא מכיר נוהל מסודר כזה, ולדעתי ראוי שיהיה, כדי שגוף פרטי כזה, שקם, אכן יקבל הכרה כמוסד. זה נראה לי הגיוני.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

השאלה היא מה זה: "נראה לי". 

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

הפיקוח הוא בדיעבד. יש את סעיף 29(א)(3) לפקודת בריאות העם – אלה הן הסמכויות של בועז לב, נציב הקבילות. כלומר, אם קורה משהו – יש סמכות למשרד הבריאות לבדוק את העניין ולהמליץ המלצות. לאחרונה היה פסק דין בנושא של טיפול מרחוק, שבו משרד הבריאות טען שיש לו סמכות פיקוח והמוסד טען שאין לו, ובית המשפט קיבל את העמדה של משרד הבריאות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

חברת הכנסת מזרסקי, את שומעת את הדברים. אני קצת מודאג מהמנגנון. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר לפרט מהו המנגנון, עוד פעם, מההתחלה ועד הסוף?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

היום, הגישה של הממשלה – ולא רק של הממשלה הזו, אלא גם של הממשלות האחרות – היא להקטין ולשפר את הרגולציה, ולא לחייב ברישיון. בעולם הבריאות – זהו המצב כבר הרבה מאוד שנים; אין חובת רישיון.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מבחינת מידת הסיכון, כשאנחנו שולחים אחות לעבוד בבית של מטופל, ואנחנו רואים שהיא יכולה לבצע פעולות שחלקן יותר משמעותיות - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

לכן מי שנותן את ההרשאה הוא רופא.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מי שנותן את ההרשאה הוא רופא, ומבחינת משרד הבריאות, לשיטתכם, זה מספיק.


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה בסדר. חשוב שיהיה שם - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

זהו המנגנון הקיים.


 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אם תהיה רשלנות – משרד הבריאות יכול לפקח על זה.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אבל הדר חושב שאולי כן צריך מראש, אז זה קצת לא ברור.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

נראה שיש מרפאות רפואיות שעושות פעולות רפואיות יותר משמעותיות, שאין להן, היום, רישום. גם המרפאות שעושות כירורגיה – מדובר רק ברישום, ולא ברישיון. הרגולציה, היום, מקלה לגבי מוסדות רפואיים שעושים פעולות יותר מורכבות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כשדנו בכירופרקטיקה – שזהו עוד תחום שבו אנשים זלגו לדברים אחרים – אתה לא יכול לחנך את האנשים לכך שייבדקו את עצמם. אבל יש דברים שהם בסיסיים. אתה מאשר לוקחי דמים בתקנות – שזה מבורך, נכון וצריך לעשות את זה – אבל אנחנו צריכים רגולטור. בכל מפעל מזון יש לך וטרינר מאושר, וזה חלק מההליך שצריך בכל מקום. כאן אתה מחזיק רופא, וזה בסדר, אבל אני רוצה לוודא שאני גורם לכך שהחברה היא מוכרת וידועה. יש את "טרם", שאתה בא ומקבל שם שירות, אבל שם יש רופאים, אחים, אחיות או רנטגנאים מוסמכים - - -

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

גם לטרם אין אישור ממשרד הבריאות. 

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

רק של מוסד רפואי; מכירים בהם כמוסד.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

המוסד עצמו צריך אישור.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

טרם לא צריך.


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז מיהם הגופים שצריכים אישור, ומיהם הגופים שלא צריכים אישור?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

יש לי כאן את תקנות בריאות העם (רישום מרפאות). אלה מרפאות החייבות רישום: מרפאה שבה מתבצעות פעולות של כירורגיה קטנה; מרפאה שבה מתבצעות פעולות של כירורגיה בינונית או צנתורים; מרפאת דיאליזה; מרפאה אונקולוגית. מרפאות שאינן חייבות רישום: מרפאה שבה מתבצעות פעולות של כירורגיה זעירה; לשכה פרטית של רופא ובלבד שלא מתבצעות בה פעולות רפואיות; מרפאה המיועדת להגשת שירותי רפואת שיניים.

אני מודה שאני לא מומחה בנושא הזה, אבל זה מה שאומרות התקנות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני יודע שיש, למשל, בכפר קאסם, מרפאה גדולה של דיאליזה, שיש בה הרבה מכשירים. אני לא מאמין שמגיעים לשם סנדלרים ומחברים לך מחשב כדי להחליף את כל הדם.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

מרפאות דיאליזה חייבות ברישום. צריך להבין שבעולם הרפואה – המקצועות מפוקחים. זאת אומרת, הרופא מפוקח והאחות מפוקחת. יש כבר את הפיקוח ברמת המקצוע.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אנחנו כאן כדי לפרק רגולציות. אני לא אמור לדבר על הכבדה, ולא רוצה שלא להכניס גופים, אבל בעידן שבו יש דברים שצצים, לפעמים, כמו פטריות – צריך לעשות חשיבה, אולי, בלי כל קשר לזה. יכול להיות שאתם פתאום שמים לב לכך שזה לא מספיק. כשהייתה רפורמה במשרד הפנים, לגבי רישוי עסקים – פעם היו כ-100 פריטים, 200 פריטים ו-300 פריטים, ואחר כך הורידו – עשו מנגנון נוסף מול הרשות. בסוף, אתה צריך לוודא שכשנפתח עסק בעיר – אפילו של מכירת כלי טמבור, שזה לא הצלת חיים – צריך לוודא שהמקום עומד ברישיון, מבחינת בטיחות ומבחינת שאר הדברים. 

לכן אני אומר: בבריאות – צריך לחשוב על מנגנון, או לא רק על מנגנון, כמו שעשינו בנושא התמרוקים. גם אם זה יהיה משהו מקוון – אתה יכול להעביר את האכיפה ואת הרגולציה אליו, אבל לפחות לוודא שהוא מילא באתר והזין את הפרטים של הרופא – שהוא האחראי לנהל את לוקחי הדמים – ואז הוא מקבל רישיון ויכול לתלות אותו. כך, כשהוא בא עד אליך ואתה אומר לו: "מי שלח אותך?" – הוא אומר "אני מחברה כך וכך". "מי זו החברה הזו, חברה בע"מ?" – "הנה, אנחנו חברה מאושרת על ידי משרד הבריאות, קוד מספר כך וכך", ואפשר למצוא אותה באינטרנט. 

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

יכול להיות שמה שאמר אדוני זו בעצם התשובה. עוד פעם, אני חושב שהאנשים כאן פחות מומחים בעניין הזה, וכך גם אני, אבל צריך רישיון עסק בכל מקרה. כנראה שדרך רישיון העסק – וגם יש לשר הבריאות סמכות לקבוע תנאים לעסקים מסוימים – יש את הרישוי של המרפאות, אם זה לא דרך פקודת בריאות העם. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני אומר לך שאין, ברישוי עסקים, ענף שקוראים לו "בריאות" שהם מסונכרנים איתו. חד וחלק.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

השאלה היא גם: למה צריך לאפשר למוסדות האלה לתת היתרים לעבודה בבית? השאלה אם זה נדרש, הרי, אתם אומרים שרוב השירות הוא מטעם קופות החולים או בתי החולים. אתם אומרים שגם החברות הפרטיות, חלקן - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זהו השירות של החברה הזו, שהולכת לתת שירות בבית.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

נכון, אבל כשמאשרים את זה, בעצם מאשרים פה משהו שהוא יחסית רחב. השאלה היא: מהן ההצדקות של משרד הבריאות?

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

רשימת הפעולות שהקראת עכשיו היא של מה שרופא יעשה, או שגם אחות?

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אישרנו עכשיו בתקציב אשפוז בית וטיפול בקהילה. היום זה עובר, יותר ויותר, לפעולות שעושים בבתים. אנחנו מדברים על אנשים שאנחנו רוצים לעזור להם ולהנגיש להם את הבריאות בבית, אז צריך לתת על זה איזו שהיא בקרה ופיקוח. היום, לצערנו, אנשים לא ישרים מזהים פרצות ולוקחים. ואת מי הם עוקצים? את הקשישים; את האנשים שלא מבינים. "אני אקח לך דם, אני אתן לך כדורים, אני אתן לך בדיקות" - - -

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אני חושב שהנקודה היא חשובה; הבנו אותה, צריך לחשוב על זה. קשה לשחרר תשובה, כי זה דורש התייעצות, אבל אני חושב שהנקודה היא כבדת משקל.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני לא רוצה לעכב את התקנות האלה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

למה אתם לא רוצים להוסיף את הפרמדיקים לביצוע פעולות בשגרה, ולא רק בחירום? יש להם כבר הכשרה ויכולת.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אילו פעולות?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

יש בתקנות התייחסות לפרמדיקים, אבל לא באלה. כרגע, מה שהסברתי בפתח הדברים זה שביקשו מאיתנו להביא סט ספציפי, של הפלבוטומיסטים, בתוך פרק זמן, לאישור פעולות בבית. התקנות נותנות כשירויות לביצוע פעולות של כל מיני עוזרים, כולל הפרמדיקים. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הם יוכלו לקחת דם בבית?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אם הם פלבוטומיסטים. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אז פרמדיק יהיה חייב לעשות קורס פלבוטומיסטים?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

ידבר על זה נציג מד"א, אבל הם עושים את זה במהלך - - -

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אז הם לא צריכים תעודה נוספת? הם לא צריכים תואר - - -

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

תהיה להם תעודה. זה אמור להיות חלק מההכשרה שלהם. מד"א מכשירים אותם, היום, במהלך ההכשרה כפרמדיקים, גם לקחת דמים.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אוקיי, אבל הם מקבלים תעודה של פרמדיק, ולא של פלבוטומיסט.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אם הם עוברים את ההכשרה – מד"א ייתן להם.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא מובן מאליו. צריך לרשום את זה איפה שהוא.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אני מציע שנציג מד"א יתייחס.

 << אורח >> אבי חובב: << אורח >>  

אבי חובב ממד"א. לגבי הנושא של לקיחת דמים: כמו שאמר כאן נציג משרד הבריאות – זה יחסית פתיר, כי מד"א יכול לתת את המענה להכשרת לקיחת דמים. אבל כשאנחנו מדברים על הסמכויות הנוספות בכלל – אנחנו מדברים על סמכויות נוספות שיש לפרמדיק, שנכון להיום, מוגדרות לפעילות תוך כדי הצלת חיים. אנחנו מדברים על האופציה לפיה אותן סמכויות, כמו מתן תרופות, למשל, ימשיכו ויהיו גם במסגרת קהילתית, שהיא לא אירועי חירום.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

כרגע זה לא מוצע בתקנות. גם לקיחת דמים היא רק על ידי פלבוטומיסט, לפי מה שאתם אומרים, ולא על ידי פרמדיק.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

לפרמדיק ממילא יש הרשאה לכך, כי זהו חלק מההכשרה שלו. הוא חייב לקחת דמים.

 << דובר >> קריאה: << דובר >>  

הוא פלבוטומיסט.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

מד"א יוכלו לתת תעודה לפרמדיק, על כך שהוא פלבוטומיסט.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מכוח מה הוא ילך לעשות את זה בבית החולה? הרי, ההסמכה היא לפלבוטומיסט. אם הוא פלבוטומיסט – הוא פלבוטומיסט, אבל אם הוא לא פלבוטומיסט – הוא לא פלבוטומיסט.

 << אורח >> אבי חובב: << אורח >>  

כי למד"א יש סמכות לבוא ולהכשיר, למשל, לוקחי דמים, וככל שזה ישולב תוך כדי הקורס - - -

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אם הם לוקחי דמים – הם לוקחי דמים, אבל אם הם, למשל, פרמדיקים, ואין להם הכשרה של לקיחת דמים - - -

 << אורח >> אבי חובב: << אורח >>  

זה כמו שתשאלי: "האם לשוטר יש סמכות להיות מאבטח בכניסה לקניון?". ודאי שבהכשרה שלהם הם נמצאים ברף כזה, והרבה יותר גבוה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אני מדברת עכשיו מבחינה משפטית.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

שזה יהיה רשום שיש להם סמכות. בכל זאת, הם יודעים לעשות את זה, הם קיבלו הכשרה, אז שזה יהיה רשום בתקנות.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מי שהוא פלבוטומיסט – ברור שהוא יכול והתקנות מרשות לו. מי שהוא לא פלבוטומיסט – לא יכול ללכת לבית החולה ולקחת דמים, אם אני מבינה נכון.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אם מד"א, כחלק מההכשרה – וזה מה שהם אומרים שהם עושים – מכשירים את הפרמדיק גם כפלבוטומיסט, אז בסוף הקורס יתנו לו תעודה של פרמדיק ותעודה של פלבוטומיסט.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה לא קיים היום, נכון?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

זוהי החלטה שלהם. הם מוסמכים לבצע את ההכשרה, הם אומרים שהם עושים אותה כחלק מההכשרה של פרמדיק, אז רק נשאר לתת לו תעודה.

 << אורח >> אבי חובב: << אורח >>  

אדוני היושב ראש, אנחנו מדברים – ואתה תחליט אם זה מתאים לדיון הזה או לא – על פעולות נוספות שמד"א מעוניין שהפרמדיקים יעשו בבית החולה. הם עושים אותן בשגרה, מבחינת ההסמכה וכו', אבל נכון להיום – לפי ההגדרה בתקנות – הם עושים אותם בחירום, תוך כדי הצלת חיים, ולא באירועים שהם אמבולטוריים, ולא אירוע הצלת חיים.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

פרמדיק הוא חצי רופא עם הפעולות שהוא עושה.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייעץ עם הלשכה המשפטית. בינואר, עוד לפני הדיון הקודם שלנו, אני הגשתי הצעת חוק ליושב ראש הכנסת, בדיוק באותו נושא: תיקון לפקודת הרופאים (ביצוע פעולות בבית החולה). ביקשתי להוסיף פלבוטומיסטים – עם דרישות מסוימות, שזה יהיה מפוקח – וגם פרמדיקים, לביצוע פעולות גם בשגרה, בקהילה, ולא רק בחירום. אם כבר אנחנו עושים שינויים בתקנות, אפשר להוסיף גם את זה, או שאחרי שנאשר את התקנות – אני אגיש הצעת חוק בנפרד.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מהי המטרה?

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

המטרה שלנו היא לתת מענה בבית המטופל, כדי שיקבל טיפולים ושירות רפואי בבית. לא צריך להכשיר רק קבוצה מסוימת – רק פלבוטומיסטים או רק אחיות. אנחנו יודעים שיש מחסור באחיות ובצוות רפואי. אפשר להוסיף גם את הפרמדיקים, שייתנו גיבוי ושירות בקהילה, ושזה יהיה מגובה בתקנות או בחוק.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

משרד הבריאות עובד על זה.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

למה, בעצם, הפרמדיקים לא נכנסו?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

אני מזכירה שבפעם הקודמת, כשהיינו בתיקון של הפקודה, הסברנו שכל בעל מקצוע צריך לעבור ועדה. באו ושאלו אותנו: "למה הפלבוטומיסטים לא פה?". הייתה שם הוראת שעה בגלל הקורונה. ברגע שהסתיימה הקורונה, אמרנו שאנחנו רוצים ללכת בדרך המלך; זה אומר שאנחנו מכנסים את הוועדה שדנה בתנאים, וחושבים איך עושים את זה בצורה שהיא נכונה, מבחינה רפואית ומבחינת התהליכים. אלה התנאים שהם קבעו לגבי פלבוטומיסטים. ההליך הזה נעשה בצורה מהירה יחסית, בגלל הדרישה של הוועדה, והתמקד בפלבוטומיסטים. עכשיו, אחרי שעשינו את תיקון החוק – פתוחה הדרך גם לפרמדיקים להגיש את הבקשות, והוועדה לפעולות חריגות תדון בהן. אז אנחנו נבוא לכאן ונבקש את התיקון הזה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

הזדרזנו בשביל לוקחי הדמים.

 << אורח >> אבי חובב: << אורח >>  

נשמח גם להזדרז, באותם פרקי הזמן.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

פרמדיק יכול לתת שירות הרבה יותר רחב: גם לקחת דם; גם להחליף חבישה; גם לטפל בפצע לחץ.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תוך כמה זמן אתם מסוגלים לכך? האמת היא שהם עמדו בלוח זמנים מאוד זריז.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

יחסית לכירופרקטיקה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מה, לדעתכם, תוכלו להביא - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

צריך להגיש את הבקשה. מד"א צריכה להגיש בקשה מסודרת לוועדה.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

לוועדה לפעולות חריגות.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

הוועדה מתכנסת, כמדומני, בסוף יוני. אני לא יודע אם זה יספיק כדי להתייחס לוועדה הזו. היא מתכנסת אחת לכמה חודשים.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ודאי שזה יותר מהר מלהגיש הצעת חוק פרטית.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אז נקדם את זה במקביל.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

נמצאת כאן עו"ד ערגת-כל צפון מההסתדרות הרפואית.

 << אורח >> ערגת-כל צפון בנימין: << אורח >>  

כן. אני אגיד את העמדה הרפואית, למרות שאני לא רופאה, כי הרופא שאמור היה להגיע – היה לו בלת"מ. חשוב לזכור שלקיחת דם מספר פעמים עלולה להיות טראומטית, כואבת ומלווה בעליות דופק והשפעות על קצב הלב. לכן, הניסיון וההשתלמות של דוגמי הדם צריך להיות ארוך משלושה חודשים; גיל המטופלים צריך להיות גבוה יותר – הוא כרגע עומד על שבע; אין לאפשר שאיבת דם ורידי למעלה משלושה ניסיונות; יש לבצע רישום של מספר הניסיונות שבוצעו בכל מטופל; וכאשר ידוע על חולה הסובל מבעייתיות כלשהי, יש לשלוח איש צוות מנוסה יותר, כמו אחות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב. אני לא יכול לנהל איתך משא ומתן על זה, כי את הקראת טקסט.

 << אורח >> ערגת-כל צפון בנימין: << אורח >>  

אני יודעת. אני לא רופאה. הבאתי את זה כי היה לנו חשוב להגיד - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני, כחובש, בטח יודע יותר מאשר הנתונים שרשמת.

 << אורח >> ערגת-כל צפון בנימין: << אורח >>  

זוהי העמדה של ההסתדרות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

מהי המטרה של עמדת ההסתדרות? הם חושבים שההליך הוא פרוביזורי מדי?

 << אורח >> ערגת-כל צפון בנימין: << אורח >>  

כן. אנחנו חושבים שההכשרה שלהם, של שלושה חודשים, היא לא מספיקה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תודה. עמדתכם נשמעה. מיכל מגן נמצאת פה?

 << אורח >> מיכל מגן: << אורח >>  

כן, אבל אין לי מה להוסיף. בסוף – רק שזה יתורגם לטובת המבוגרים. אני מייצגת פה את המשרד לנגב-גליל, שבתוכו נמצא האגף לאזרחים ותיקים. אני חושבת שזוהי פעולה חשובה, ומקווה שקופות החולים יצליחו לתרגם את זה לכך שזה יגיע למטופלים בשטח, כי בסופו של דבר, קופות החולים עוצרות, הרבה פעמים, את הטיפולים בתוך הבית. אתה סיפרת על אבא שלך, שמשלם, אבל לא כולם יכולים לשלם. צריך למצוא פתרונות לאלה שלא מוגדרים כמרותקי בית, ולא מגיעים אליהם כדי לקחת את הבדיקות השגרתיות.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

תודה רבה. אנחנו נשמע את נציגת שירותי בריאות כללית.

 << אורח >> אירינה טולצ'ינסקי: << אורח >>  

שלום. אירה טולצ'ינסקי, אגף הסיעוד בקהילה, שירותי בריאות כללית. בגדול, אני נוטה לתמוך בעמדה של הר"י: נדרשת, כנראה, הכשרה טיפה יותר רחבה לצורך מתן טיפולים בבית. אנחנו בסך הכל כן תומכים בדעה שצריך להרחיב את כמות המטפלים בבתים, כדי להנגיש את השירות של כולם, אבל אנחנו רק מבקשים שההכשרה תהיה נאותה ומספיק רחבה, כדי שלא ייגרמו נזקים למטופלים.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אתם, כקופה גדולה, שמבוטחים אצלה מבוגרים, גם בפריפריה וגם במרכז – יש לכם את הנתח הגדול ביותר מכולם של אוכלוסייה מבוגרת, לדעתי. אתם נעזרים בחברות חיצוניות? זה מסייע לכם?

 << אורח >> אירינה טולצ'ינסקי: << אורח >>  

אנחנו בהחלט נעזרים בשירות של ספקים לצורך לקיחת דמים.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז אתם פונים לספקים חיצוניים?

 << אורח >> אירינה טולצ'ינסקי: << אורח >>  

יש הסכמי התקשרות עם ספקים חיצוניים.

 << אורח >> אירינה טולצ'ינסקי: << אורח >>  

כשאתם פונים לספק – אתם מבקשים ממנו - - -

 << אורח >> אירינה טולצ'ינסקי: << אורח >>  

בהסכם התקשרות יש הרבה מאוד דרישות סף. בדרך כלל, ההסכמים האלה נעשים בתהליכים מכרזיים. זהו לא הסכם שנעשה באופן שרירותי, ולכן כל ספק שמבקש לתת את השירות עבורנו – צריך לעמוד בדרישות סף.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

דרישות הסף הן דומות למה שמתואר בתקנות? זה מספיק שלושה חודשים של התנסות, בפיקוח של מנהל רפואי?

 << אורח >> אירינה טולצ'ינסקי: << אורח >>  

אם אנחנו מדברים, ספציפית, על פלבוטומיסטים – לדעתי נדרשת הכשרה של טיפה יותר משלושה חודשי התנסות בכותלי קופת החולים כדי לאפשר להם לתת שירות בבית.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר לתקן ולרשום, במקום שלושה חודשים – "לפחות שישה חודשים"?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אנחנו לא חושבים שזה נכון; אנחנו לא סבורים כך.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

ממה שאני מכירה, שלושה חודשים זה בלי השגחה של צוות רפואי. כשזה נעשה במרכז רפואי – אין שום בעיה. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

השאלה היא מה הם עשו בשלושה חודשים.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

וכמה הם עשו. אם הם עשו עשר שאיבות ביום – זה לא מספיק. אם נעשו מאה פעולות במשך שלושה חודשים – זה מספיק. אולי צריך להגדיר את זה לפי מספר הפעולות, ולא לפי תקופה של זמן.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

איפה מופיע - - -

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

בתוספת, בשני מקומות. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

היא אומרת פה משהו מאוד קריטי. הרי, אנחנו עוסקים בפעולה כירורגית פולשנית, ששם הניסיון הפיזי, ולא טווח הזמן, הוא החלק הקריטי והחשוב. לכן יש משמעות.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

אני רק אתן את הנתונים העובדתיים, וד"ר הדר אלעד יתייחס. כשהוועדה שמייעצת למנכ"ל המשרד דנה בזה – מרבית חברי הוועדה התייחסו לזה, וחשבו שיש צורך בשלושה חודשים לפחות. היה מי שחשב שיש צורך בשישה חודשים, אבל הרוב - - -

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל תלוי כמה פעולות הוא עשה במשך שלושה חודשים.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

לא. הם התייחסו לתקופת הניסיון.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אני אומרת שוב: אם אלה עשר פעולות במשך שלושה חודשים – זוהי לא התנסות.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

יכול להיות שיש עשר פעולות גם בשישה חודשים. הוועדה דנה במשך הזמן.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אז בואו נגדיר את זה לפי מספר הפעולות.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

המשמעות של זה היא שאנחנו חוזרים לוועדה עכשיו ומתחילים לדון במספר הפעולות.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

לא צריך לחזור; אפשר להחליט עכשיו. יש פה אנשי מקצוע.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

לא. זוהי החלטה מקצועית.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

יש פה משהו לא שקוף.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

לא שקוף זה ברור מבחינתם. נעמי ברוידה, מנהלת שירותי מעבדה סניפיים ארצית, מכבי.

 << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >>  

נכון. קודם כל, אני תומכת במה שאמרה חברתי מהר"י. אני רק רוצה לציין: כנראה שאתם לא יודעים את ההכשרות שעוברים לוקחי דמים. לקיחת דם מגיל שבע זו ההכשרה השנייה שלוקח דם מקבל; ההרשאה הראשונה היא לגיל 14. הוא צריך לעבור שנתיים, וכאלף לקיחות לפחות, לדעתי, כך שהוא לא יוצא לאחר שלושה חודשים. הוא עובר לפחות שנתיים.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

עו"ד יעל, היא מדברת, פיזית, על אלף לקיחות.

 << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >>  

הוא צריך לעבוד לפחות שנתיים במוסד רפואי, לפני שהוא מקבל את ההכשרה ללקיחה מגיל שבע על ידי משרד הבריאות. הוא עובר שוב בחינה להכשרה מגיל שבע. עוברות שנתיים לפחות בין ההרשאה הראשונה לשנייה. זהו לא מישהו שסיים לקיחת דם עכשיו ושבעוד שלושה חודשים הוא יכול לגשת לבית המטופל. בוודאי שלא.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

את אומרת פה נתון של כאלף לקיחות דם. במדד של ההכשרה אנחנו מדברים גם על לקיחות.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר שזה יהיה רשום באיזה שהוא מקום פה?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

התנאי כרגע, בתקנות, הוא שצריך במשך שלושה חודשים, לפחות, לבצע את הפעולה החריגה במוסד.

 << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >>  

נכון – מגיל שבע.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

היא אומרת שאחרי שנתיים שבהן הוא היה לוקח דם לגיל 14 – הוא לוקח דם לגיל שבע.

 << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >>  

בדיוק. כדי להגיע להסמכה מגיל שבע – הוא חייב לעבוד כשנתיים במוסד הרפואי.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

למה משרד הבריאות לא יודע להגיד לנו את זה?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

אני יכול. אנחנו מדברים פה על ניסיון שהוא לאחר הכשרת הבסיס. 

 << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >>  

לאחר ההכשרה לגיל שבע, שאורכה שלושה חודשים.

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

לאחר ההכשרה לגיל שבע או מעל לגיל שבע – זה לאחר הכשרת הבסיס. הכשרת הבסיס מפרטת כמה פעולות. אנחנו דיברנו פה כרגע, בתקנות, על ניסיון נוסף, כי הכשרת הבסיס מתנה בכלל את קבלת התעודה, ושם – בוודאי שמדברים על מספר לקיחות דמים כדי בכלל לקבל את התעודה.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

איפה זה כתוב?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

בחוזר של חטיבת רפואה. אנחנו דיברנו כרגע, בתקנות, על הכשרה נוספת וניסיון נוסף מעבר. זה נכון שלגבי הניסיון הנוסף שמעבר – לא פירטנו כמה פעולות צריך לעשות באותה תקופת ניסיון, אבל כדי לקבל בכלל רישיון, תעודה מהמשרד – הוא צריך לעשות הרבה מאוד לקיחות. 

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אמורה להיות רשומה הפנייה לחוזר של חטיבת הרפואה בתוספת.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב. ד"ר אבי לוין ממאוחדת נמצא בזום. 

 << אורח >> ד"ר אבי לוין: << אורח >>  

מצוין. קודם כל, תודה רבה. אני מודה על ההזדמנות לדבר. אני מצטרף לחבריי ממשרד הבריאות ולחברתי ממכבי, ומתאר איזו שהיא פרוצדורה שאתם צריכים להבין: כשאנחנו מדברים על דרישה של שלושה חודשים של הכשרה – מדובר על עשרות, אם לא מאות בדיקות שהמוכשר אמור לעשות בתקופה הזו, והוא יעשה אותן. הפרוצדורה של לקיחת דם היא פרוצדורה לא מורכבת; היא פרוצדורה טכנית, והיא נעשית הרבה פעמים במהלך היום. כלומר, תקופה של שלושה חודשי הכשרה היא תקופה מאוד מספקת. לחזור עכשיו אחורה, להגדיר מספרים של אלף לקיחות או מעל – זה לא נכון. שלושת החודשים הם תקופה מאוד מספקת.

חברתי ממכבי דיברה פה על ילדים מתחת לגיל שבע, וזה ברור. משרד הבריאות מכיר את זה; זוהי הוראה שלהם ואנחנו בכלל לא משוחחים על זה. תקופה של שלושה חודשים עבור פלבוטומיסט היא תקופה ראויה ונדרשת, ובעיקר תקל עלינו, ועל כל הפעילות שאנחנו עושים.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ד"ר לוין, בוא נתחיל מזה שאנחנו איתכם; חברי הוועדה בסך הכל רוצים לוודא. אתה מרגיע אותנו קצת, ואומר לנו שבשלושה חודשים, ללא ספק, הוא יעבור מספיק פרוצדורות כירורגיות פולשניות בשביל שיוכשר לכך. יש מצב שאנשים יהיו שלושה חודשים וייצא להם לקחת דם כ-20 פעמים, וזה הכל. הסבירו כאן, קודם כל, שמגיל שבע זה אחרי שהוא עובר שנתיים בגיל 14, ואתה אומר לנו שבשלושה חודשים עושים מספיק פרוצדורות. אני יודע שיש, למעשה, מחסור בכוח אדם, אז אני מאמין שמי שכבר נמצא שם – הוא ודאי נצרך, ואין עודף של אנשים. זוהי גם נקודה שצריך לדעת, חברי הוועדה. 

 << אורח >> ד"ר אבי לוין: << אורח >>  

בוודאי. אני רק ארצה לחדד לכם את הנקודה, כדי לתת לכם איזו שהיא דוגמה. אני נמצא במרכז תל אביב, במקום שנקרא "מגדל המאה", שיש בו מרכז רפואי קטן למטה, שבו עושים בדיקות דם כארבע שעות ביום. הדוגמים פה לוקחים 250-300 בדיקות ביום. יש שלושה או ארבעה דוגמים במקביל - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

וכל אחד לוקח את המספרים הללו?

 << אורח >> ד"ר אבי לוין: << אורח >>  

מדובר על 60-80 דגימות ביום עבודה. אלה מספרים מאוד גדולים.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

נשים בסוגריים: תל אביב, מגדל המאה – הלוואי ונדע שיש את אותן כמויות גם למי שעושה הכשרה בפורייה או בסורוקה. בסורוקה כן; זה מרכז רפואי, אבל אני מתכוון לפריפריה. 

 << אורח >> ד"ר אבי לוין: << אורח >>  

שלושה חודשים זה המון זמן. זוהי הנקודה שלנו. זה הרבה מאוד זמן, והוא יכול להשתפשף הרבה מאוד. שוב, אני מזכיר לכם שזוהי פעולה טכנית. אני מקביל את זה לקורס חובשים בצבא: הרי, חובשים בצבא מקבלים הכשרה לפתוח וריד או לקחת בדיקות דם בתקופה מאוד דומה, יחסית. קורס חובשים בצבא אורך כשלושה חודשים, וההתנסות שלהם בצבא לא קרובה למספרים שפלבוטומיסט עובר אצלנו. יחד עם זאת, הם מקבלים הכשרות זהות לחלוטין.

 << אורח >> נעמי ברוידה: << אורח >>  

אם יורשה לי לתקן: לפי ההנחיות בקורס, צריך כ-2,000 לקיחות ושנתיים כדי לעבור לקורס יותר נמוך מגיל 14. מי שמוכשר מגיל שבע או ארבע – עבר לפחות כ-2,000 לקיחות, ומעבר לזה, התקנות מבקשות עוד שלושה חודשים אחרי הקורס.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. מה שמך? אתה רוצה לומר משהו, בתור מי שלוקח דמים?

 << אורח >> יחזקאל משה: << אורח >>  

אני יחזקאל. דבר ראשון, אחרי שעוברים את הקורס, צריך לעשות כ-100 בדיקות, ואז לקבל אישור כדי להתחיל לעבוד. בדרך כלל, כל לוקחי הדמים של הפלבוטומיסטים עובדים בבתי חולים. הם הולכים לבתי חולים ולוקחים דמים בבתי חולים, בפנימית א', בפנימית ב', איפה שמשבצים אותם. שם, לקיחת הדמים היא ממש מסיבית. לאחר מכן, לאחר שמשתפשפים הרבה, עוברים לקופות חולים או הולכים לעשות את זה בבתים. ללכת לבית זה לא דבר שקורה מהר. 

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

כמה זמן אתה עובד?

 << אורח >> יחזקאל משה: << אורח >>  

ארבע שנים.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ואתה עשית פרוצדורות והכשרות?

 << אורח >> יחזקאל משה: << אורח >>  

כן. הכשרות לפני והכל.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

טוב. אגב, ביקרתי באחד המרכזים הרפואיים ומישהו הראה לי פטנט שכדאי, אולי, שיראו אותו: הוא לוקח מכשיר אינפרא ושם אותו על היד, ורואה את הוורידים מאירים כשמש. זה כל כך חשוב לאנשים מבוגרים ולילדים. אני רואה איך לפעמים מנסים לקחת דם – עוד עקיצה ועוד עקיצה, ומכשיר האינפרא הזה הוא דבר שצריך לחשוב עליו כרעיון, משרד הבריאות; שיהיה בכל מרפאה של לקיחת דמים לילדים או למבוגרים. זה יכול להקל מאוד. זוהי טכנולוגיה פשוטה ומכשיר קטן. 

הוועדה תצא להפסקה קצרה. ב-11:10 אנחנו נחזור לדיונים. תודה רבה.



<< הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:50 ונתחדשה בשעה 11:30.) << הפסקה >>


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני מתכבד לחדש את ישיבת הוועדה, << נושא >> הצעת תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)(תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023 << נושא >>. אנחנו יצאנו להתייעצות בעניין הניסוח, והתייעצנו עם משרד הבריאות בעניין הנושא הביטוחי, ההכשרה והפיקוח. אני רוצה להודות לעו"ד יעל סלנט על העבודה, על הכנת הדיון ועל שימת לב לפרטים החשובים. את רוצה לעשות את ההקראה ולהסביר על מה היה הדיון?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

מירה, אולי תסבירי, בכמה משפטים, גם על הנושא של מה שעלה על כל מוסד רפואי אחר, וגם לאילו מסקנות הגעתם בנושא של הביטוח.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

אדוני היושב ראש, אמרתי, בפתח הדיון, שאנחנו נעשה שינוי, אבל אחרי שיצאנו להפסקה וניסינו למצוא נוסח מוסכם – הבנו שהדברים מורכבים יותר. אני מזכירה שמלכתחילה, אנחנו באנו עם הנוסח הזה, שמוחק את תקנה 8(ה), לא מתוך כוונה לבוא ולומר שהיום המשרד לא ממליץ לערוך ביטוחים – זוהי ממש לא ההמלצה שלנו, אלא שבאותה תקנה יש התייחסות להוראות מנהל ותנאים שמעולם לא נכתבו, ולא מצאנו הוראות כאלה, והבנו שהשטח פועל כך ממילא. כלומר, קופות החולים הגדולות שבדקנו איתן – כללית ומכבי – מבטחות ממילא את מי שיוצא לטיפולים בבית החולה. אנחנו יודעים שברגע שבתי החולים מתקשרים עם חברות ומעסיקים אחיות שיש להן הרשאה – הם משיתים את החובה בדרך חוזית. לכן, אז אין פה אמירה כזו או אחרת. 

אנחנו חושבים שנכון שכל אחד יצטייד, ואנחנו חושבים שנכון להסדיר את זה, בגלל שאנחנו לא רוצים שזה יהיה כתנאי להרשאה ויגביל צורות התקשרות כאלה, כמו אלה החוזיות. המנהל הרפואי של כל מוסד רפואי אמור לקבל היתר מהמשרד לאצול סמכות. בהיתר הזה, אנחנו נבהיר בפניו שהוא צריך לדאוג שיהיה ביטוח. 

ניסינו למצוא את ההתחקות לדברים שעמדו בבסיס התקנה הזו, ואנחנו חושבים שאולי זה היה ממקום של להבטיח שהפוליסה מכסה לא רק במוסד הרפואי, אלא במקום עצמו. זו תהיה הנקודה שאנחנו נבקש לחדד ולוודא, בהיתר שניתן לאצול, ונעשה את זה כמו שמתנהל השוק – ללא חובה בתקנות. אנחנו לא רוצים לשכפל את אותה תקנה (ה), שכנראה צריך לשנות אותה, מבחינת הסמכויות שיש לגבי העוזרים; אנחנו לא רוצים להשאיר מצב שבו יש חובה כזו ביחס לאחיות – ואין חובה כזו ביחס לעוזרים.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אז רק לחדד: אתם מבקשים למחוק את תקנה (ה) - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

נכון. אנחנו נשארים, בעצם, עם הנוסח.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

ואתם אומרים שאתם, כמשרד הבריאות, תדאגו לזה בהיתר לאצול את הסמכויות, שנותן מנהל משרד הבריאות למנהל של המוסד הרפואי. 

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

נכון. אגב, כשאדוני שאל אותנו, בפתח הדיון, לגבי הנושא של הרישום – באמת יש את המנגנון הראשוני. לפני שמנהל מוסד רפואי יכול לתת הרשאות – הוא צריך לקבל היתר לאצול סמכויות מאיתנו. השלב הזה יכול להיות הפתרון לסוגייה שהועלתה בפתח הדיון, לגבי אם אנחנו בודקים. לא מדובר במוסד רשום או ברישיון, אבל כן חייבת להיות היכרות, או הבנה של מיהו בן האדם שאנחנו נותנים לו. כלומר, הוא צריך לפנות ולהציג תעודות, וצריך לתהות על קנקנו. אם הוא רופא, אז הוא עומד, מן הסתם, בתנאים וברישיון של הרפואה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אתם בודקים עוד דברים כשאתם נותנים היתר לאצול?

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

במוסדות – אנחנו מכירים את המנהל. ברמה של הגוף הפרטי - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

אולי נצטרך לחשוב איך אנחנו עושים את זה. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אולי גם כדאי שברגע שיהיה לכם את הנוהל, תשלחו - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אנחנו נבקש לשמוע על זה בעוד חודשיים-שלושה, כי נפתח כרגע רעיון שצריך לתת עליו את הדעת. 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אנחנו נרצה לראות את הנוהל שאתם בוודאי תכינו, מכוח התקנות, בנוגע להקניית הסמכות למנהלים, שבו אתם תבקשו לוודא שיש ביטוח אחריות מקצועי. 

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

בסדר.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

אני אקריא את התקנות ונסביר אותן בקצרה.



תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)(תיקון מס' 2 ), התשפ"ג – 2023


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 59(א) ו (ב1) ו- 61(א)(8) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- 19761 (להלן – הפקודה), ולאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה המדעית לפי סעיף 59(ד) לפקודה, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תקנה 8 מדברת על ביצוע פעולות חריגות על ידי אחיות בבית החולה.


	תיקון תקנה 8
	1. 
	
	בתקנה 8 לתקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות), התשס"א–2001 (להלן – התקנות העיקריות) – 

	
	
	
	(1) בתקנת משנה (ג)–

	
	
	
	(1) בפסקה (2), במקום "נמצא בית החולה" יבוא "מועסקת האחות";



	כלומר, כשנותנים את ההיתר מטעם קופת החולים – מי שצריך לתת את ההיתר הוא המנהל הרפואי של מחוז הקופה שבה מועסקת האחות, ולא שבו נמצא בית החולה.


	
	
	
	(2) אחרי פסקה (2) יבוא:

	
	
	
	"(3) בכל מוסד רפואי אחר – המנהל הרפואי של אותו מוסד.";



	כלומר, הוא יוכל לתת את ההרשאה לאחות לבצע את הפעולות החריגות בבית החולה.


	
	
	
	(2) תקנת משנה (ה) – תימחק.



זוהי התקנה המדוברת, בעניין הביטוח.

	הוספת תקנה 10א
	2. 
	
	אחרי תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא:

	
	
	
	"-הרשאה אישית לעוזר לביצוע פעולה חריגה בבית החולה
	10א.
	(א)
	מנהל רפואי שקיבל היתר לאצול סמכויות ביצוע פעולה חריגה, רשאי לתת, לעוזר, המנוי ברשימה שבתוספת השמינית, הרשאה אישית לבצע פעולה חריגה המפורטת בתוספת השמינית, בבית החולה, אם התקיימו בעוזר התנאים האמורים בתקנה 10(ב), וכן תנאים נוספים שייקבעו בתוספת השמינית.


התנאים האמורים בתקנה 10(ב) הם איזו שהיא השתלמות מיוחדת לעוזרים, שאישר המנהל לאחר התייעצות עם ועדה מייעצת. הוא צריך להוציא על זה אישור. הסעיף הזה הוא לעוזרים, באופן כללי, אבל כרגע יש בו רק את הפלבוטומיסטים. ברגע שיהיו עוד עוסקים, ככל שיהיו, הם יצטרכו גם לבוא לוועדה, כדי שהוועדה תאשר את התנאים ואת התנאים הנוספים. כלומר, אי אפשר יהיה להוסיף עוסקים אחרים שלא באישור הוועדה, כמובן.

	
	
	
	
	
	(ב)
	הרשאה לביצוע פעולה חריגה בבית החולה, כאמור בתקנת משנה (א), תינתן – 

	
	
	
	
	
	
	(1) כשהיא מטעם בית חולים – בידי המנהל הרפואי של בית החולים;

	
	
	
	
	
	
	(2) כשהיא מטעם קופת חולים – בידי המנהל הרפואי של מחוז הקופה שבו מועסק העוזר;

	
	
	
	
	
	
	(3) בכל מוסד רפואי אחר – המנהל הרפואי של אותו מוסד.



זה זהה להסדר של האחיות.

	
	
	
	
	
	(ג)
	הרשאה אישית לפי תקנת משנה (א), תוקפה לשנה אחת מיום נתינתה וניתן להאריכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, והכל על פי חוות דעתו של הממונה הישיר של העוזר."



פה אני רוצה לשאול – הממונה הישיר של העוזר הוא בהכרח רופא? 

 << אורח >> ד"ר הדר אלעד: << אורח >>  

הוא לא בהכרח רופא.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

הממונה זה המנהל, שהוא מוודא של רופא שעושה את זה; זוהי הכוונה.

 << אורח >> הדר אלעד: << אורח >>  

לא כתבנו מנהל. הממונה הישיר יכול להיות, נניח, אחות שעובדת בקשר עם כל הפלבוטומיסטים - - -

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אתם לא חושבים שצריך לחדד את זה?

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הממונה הישיר גם יכול להיות מנהל כוח אדם. אתם לא חושבים שצריך שיהיה ברור - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

זהו הנוסח שקיים גם לגבי תקנה 10.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

הבנתי. זה בעצם אותו ההסדר.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

זה אותו ההסדר. מה שעשינו זה לקחת את - - - של תקנה 8 ותקנה 10.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אז למה לא לרשום: "לפי הממונה, כפי שמופיע בסעיף 10"? 

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

תקנה 10 זו הרשאה אישית, לא בבית החולה, אלא במקום עצמו.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

ההרשאות האישיות ניתנות היום בדרך הזו. זהו מנגנון שנקבע בתקנות, ואני רק מוסיפה לו את הנדבך של התנאים. בעצם, הייתי צריכה לעשות תקנה ספציפית לבית החולה. ברור שזה עוזר שכבר יש לו הרשאה, ולכן הוא צריך לעמוד באותם התנאים. ספציפית כאן, הוא יקבל את ההרשאה האישית לבית החולה, על סמך אותה חוות דעת של מי שעובד איתו בצמוד, שמדווחת, כמובן, למי שרשאי לאצול את הסמכות, שזה המנהל הרפואי.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

זאת אומרת, המנהל הרפואי בכל מקרה יראה את זה.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

ברור.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

	הוספת התוספת השמינית
	3. 
	
	אחרי התוספת השביעית לתקנות העיקריות יבוא:



"–תוספת שמינית

(תקנה 10א(א))

	
	
	
	רשימת העוזרים, תנאים לביצוע פעולות חריגות בבית החולה ופירוט הפעולות חריגות המותרות להם בבית החולה
	
	
	אחרי פסקה (2) יבוא:

	
	
	
	להלן רשימת העוזרים ופירוט הפעולות החריגות המותרות, על פי הוראת רופא:
	
	
	

	
	
	
	1. פלבוטומיסטים
	
	
	

	
	
	
	(1) שאיבת דם ורידי מגיל 7 ומעלה – בתנאי שקודם מתן ההרשאה האישית לראשונה לפי תקנה 10א, העוזר ביצע את הפעולה האמורה במוסד רפואי לשביעות רצון המנהל הרפואי של המוסד, במשך 3 חודשים לפחות סמוך לביצוע הפעולה החריגה בבית החולה ובידו אישור בכתב על כך מהמנהל הרפואי של המוסד ובתנאי נוסף של ביצוע ריענון החייאה אחת לשנתיים."
	
	
	



אני מבינה שכרגע, בעצם, המקצוע היחיד שיהיה לנו ברשימה זה פלבוטומיסטים, וככל שיתווספו בעלי מקצוע נוספים – תגיעו לוועדה, לאחר שעברתם את הוועדה כפי שנדרש.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אוקיי. אגב, ברגע שאמרנו ששאיבת דם ורידי מגיל 7 ומעלה זה לאחר שהוא עבר שנתיים לפחות בלקיחת דם לגיל 14 ומעלה – למה נכנסתם לרזולוציה של: "במשך 3 חודשים לפחות"?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

הרעיון היה לתת הרשאה לפלבוטומיסטים שכבר קיבלו הרשאה. זאת אומרת, זה לא פלבוטומיסט שזה הרגע הוכשר, אלא שיש לו את הניסיון. מה שדובר כאן מקודם לגבי מספר לקיחות הדמים – זה במסגרת ההכשרה עד שהוא פלבוטומיסט.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

בסדר גמור. אם כן, אנחנו נצביע, כרגע, על אישור << נושא >> הצעת תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)(תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023 << נושא >>, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנעים?


הצבעה

בעד – 2

אושר.


 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני קובע שתקנות הרופאים (כשירויות לביצוע פעולות חריגות)(תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023 << נושא >> – אושרו בוועדה. שאלה למשרד הבריאות: מתי הכניסה של זה לתוקף?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

עם הפרסום.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זה יכול להיות מיידית, למעשה?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

כן.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אתם מפרסמים את זה באתר? מביאים את זה לחתימת השר או המנכ"ל?

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

כן. עכשיו זה יגיע לחתימה.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

זאת אומרת שתוך יום, יומיים או שלושה – זה יכול להיות כבר לאישור.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

נכון. רק הסיפור של המוסדות האחרים ייקח קצת יותר זמן. אמרנו שנסדיר את זה במסגרת ההיתרים, עם המנכ"ל. כרגע, הם יעבדו דרך קופות החולים, כמו שיש היום, והדברים שהרחבנו את האפשרות – כמו שהבטחנו, אנחנו נצטרך להסדיר את זה בנוהל.

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

רק להבהיר: הכניסה לתוקף של התקנות הוא רק עם הפרסום שלהן בקובץ התקנות, שיקרה ממש בימים הקרובים. 

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

אבל ההיתר - - -

 << דובר >> יעל סלנט: << דובר >>  

איך שמשרד הבריאות יתחיל להפעיל את זה – זו כבר שאלה נפרדת, אבל התקנות יהיו - - -

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

ברור.

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

אני אשמח שככל שהזדרזנו, ואתם הזדרזתם, וקיימנו את הדיון – שזו לא תהיה עוד פרוצדורה של זמן. תדאגו שבימים הקרובים הנושאים יוסדרו ויפורסמו באתר, בשביל שאנשים יוכלו לחזור לעבודה - - -.

 << אורח >> מירה רווה: << אורח >>  

ברגע שהתקנות - - - .

 << יור >> היו"ר אוריאל בוסו: << יור >>  

ובעוד חודשים, פחות או יותר, כפי שאמרנו – נקרא לכם, אולי, לישיבת דיווח ועדכון על איך הנושא עובד, כולל את הבקרה והכל. תודה רבה. אני מסיים את הדיון הזה.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:45. << סיום >>