פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
26/06/2023


מושב ראשון


פרוטוקול מס' 179
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בתמוז התשפ"ג (26 ביוני 2023), שעה 11:00


סדר היום:
 << נושא >> הצעת צו הבלו על הדלק (פטור והישבון) (תיקון מס'....)התשפ"ג-2023 (שמני סיכה תכשירי סיכה ותחליפי דלק) << נושא >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אורית פרקש הכהן
שרן מרים השכל
משה סולומון
יצחק פינדרוס
מיכל שיר סגמן


מוזמנים: 
	מיכאל נישליוק
	–
	ראש ענף תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

	אלעד סלומיאנסקי
	–
	עו"ד משפט כלכלי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	יואב הכט
	–
	רפרנט מקרו, משרד האוצר

	אפרת שרעבי
	–
	מנהלת תחום דלק והסדר הדולר, רשות המסים

	יולי קומפורט
	–
	עוזרת ליועץ המשפטי, רשות המסים

	סימונה פריימוביץ
	–
	מנהלת תחום מהנדס כימיה, רשות המסים

	רוית נעים
	–
	ממונה בלו, רשות המסים

	דורון מלר
	–
	סגן מנהל היחידה לבלו ומס קניה, רשות המסים

	בוריס גינזבורג
	–
	מנהלת תחום בכיר מעריך ראשי, רשות המסים

	קובי בוזו
	–
	מנהל תחתום בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים

	מיכל אחיטוב
	–
	מנהלת תחום בכירה תכנון וכלכלה, רשות המסים

	לילי אור
	–
	עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים

	אורי זיסקינד 
	–
	מנהל תחום בכיר מעריך ראשי, רשות המסים

	נועם רוזינק
	–
	ראש צוות, ייעוץ משפטי, רשות המסים

	רונן לוי
	–
	יו"ר, איגוד המוסכים

	אריה אשד
	–
	מנכ"ל, איגוד המוסכים

	דויד מסבכר
	–
	מנהל החטיבה המסחרית גדות

	שמואל מולד
	–
	מנהל כספים סאסאטק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

	אברהם דהן
	–
	עו"ד, יועץ למנכל סאסאטק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

	חיים ברגפרוינד
	–
	סמנכ"ל כספים חברת נירלט צבעים בע"מ

	ברוך שניר
	–
	מנהל מחלקת כלכלה התאחדות המלאכה והתעשייה

	קרן מנור
	–
	יועצת משפטית כימוקריט בע"מ

	חיים סיטון
	–
	מנהל טכני, איגוד לשכות המסחר

	נתנאל היימן 
	–
	ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

	תומר גיגי
	–
	בעל עסק בתחום העיבוד השבבי, התאחדות המלאכה והתעשייה

	שרית פרולה לופוביץ
	–
	ראש תחום המיסים, חברת החשמל

	עומר וגנר
	–
	שדלן, עו"ד קסלמן

	איריס וינביגר
	–
	שדלנית, עו"ד, התאחדות התעשיינים בישראל





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
תמר בנתורה

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
יפעת קדם

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת צו הבלו על הדלק (פטור והישבון) (תיקון מס'....)התשפ"ג-2023 (שמני סיכה תכשירי סיכה ותחליפי דלק) << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הצעת צו הבלו על הדלק (פטור והישבון), טיוטת צו תעריף המכס והפטורים וטיוטת צו הבלו על הדלק. אנחנו בעיקר מדברים על הממסים, נכון? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן, ממסים ושמנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם מישהו מחפש את יוקר המחייה הוא יכול למצוא אותו כאן. בזה שעשיתם בקדנציה הקודמת את הצו על הממסים העליתם את יוקר המחייה. המחיר של מוצרים רבים שהיום מבקשים לפטור עלה בגלל שהם היו צריכים לשלם מס. אי אפשר להחזיק את החבל בשני הקצוות. ביקשתי לבטל את הצו הזה על הממסים ולא נעניתם לבקשתי, אתם רק מביאים קטעים של פטורים על כאלה שהגעתם למסקנה שעליהם זה לא צריך להיות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

בניגוד לפעמים קודמות שבהם השר פרסם את צו תעריף המכס שנכנס לתוקף ואז הוא הגיע לוועדה והיה צריך לשנות ככל שהוועדה מצאה שיש לקבל תיקונים, פה אתם מביאים את הטיוטות כדי שהוועדה תוכל לבחון את התיקונים מראש ולקבל איזו שהיא החלטה, כאשר ביחס לשניים מתוך שלושת הצווים שהבאתם השר צריך יהיה לפרסם ברשומות ומהרגע שהוא יפרסם ההוראה תיכנס לתוקף ויהיה לה חודשיים לחזור חזרה לוועדה בהתאם לפרוצדורה שקבועה בחוק מיסי מכס ובלו (שינוי התעריף). הצו השלישי של הוועדה דורש אישור מקדים של הוועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבין שכל הצו הזה, שכל המס הזה מכניס הרבה כסף לאוצר המדינה. אי אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות, אין מציאות כזאת. אם אתה גובה מס מיצרנים, אם אתה לוקח מהם למעלה ממיליארד שקל, זה גורם למחיר המוצר לעלות. אחרי זה באים השר וראש הממשלה ואומרים שהם נלחמים ביוקר המחייה. זה לא רק ראש הממשלה של היום או שר האוצר של היום, זה גם ראש הממשלה הקודם ושר האוצר הקודם. אתם גורמים ליוקר המחייה. מה זה הממסים? במס על הממסים אתם מעל את מחיר המוצרים. או שרוצים שהמחירים ירדו, או שרוצים כסף. מותר לרצות כסף, להגיד שבלי זה אי אפשר לנהל כאן מערכות, אבל תגידו את האמת. מה פתאום לוקחים מס על הממסים? למה? 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

אני אתחיל דווקא בהכנסות שאמרת. ההכנסות של המיליארד שקל הן לא הכנסות ישירות מהממסים, אלו הכנסות שנכנסו על הסולר שגדל. קודם הציפו את הארץ בכמויות אדירות של ממסים ושמני סיכה כך שהייתה ירידה בצריכה של הסולר התקני, הייתה ירידה בהכנסות של הבלו. אחרי הרפורמה הייתה צניחה בצריכה של הממסים וההכנסות גדלו בגלל שהייתה עלייה בסולר התקני, שזה מה שרצינו. כל הרפורמה נעשתה בשיתוף משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. שני המשרדים זיהו שבכל תחנות הדלק נמצא המון דלק מהול. מה שקרה זה שלקחו את הממסים או את שמני הסיכה, מהלו אותם עם סולר נקי, זיהמו את הסולר התקני ומכרו אותו בתחנות הדלק. בבדיקות שמשרד האנרגיה עשה הוא מצא כל חודש עלייה במספר התחנות שבהן נמצא דלק לא תקני. הייתה פה השבה של ההכנסות שאבדו במהלך שנים רבות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תמיד אתם עושים תקנות שפותרות בעיות ומרוויחים מזה כסף. מתי תעשו איזו שהיא תקנה לציבור כך שהציבור יקבל כסף, לא שאתם תקבלו? נראה שפה אתם מקבלים כסף. אי אפשר להיאבק בזה שאנשים לא אומרים אמת. בשביל זה צריך לגבות כסף? רוב הציבור הוא לא כזה.  


 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

	הכסף חזר לקופת המדינה אחרי שהוא אבד שנים רבות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה יודע שנגרם נזק גדול ליצרנים ישרים שמוהלים את הממסים האלה בגלל שהם מוכרחים לעשות את זה? 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

כל העניין זה שברפורמה, מעבר לעניין של ההכנסות, ניתן גם לראות את היתרונות, כמו העובדה שמשרד האנרגיה ראה פחות מהילות בתחנות הדלק. מהילות בתחנות הדלק אומר שמבחינה משקית רכבים שנסעו על סולר לא תקני נתקעו בטווח הקצר או הארוך. הייתה פה פגיעה בתחרות, כי מי שמכר סולר תקני שילם את הבלו המלא, את השלושה שקלים לכל ליטר, ואילו כל מי שמהל הרוויח את הבלו, כאשר נכנסו לזה ארגוני פשיעה, הון שחור, פיקטיביות, תחנות פיראטיות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה, זה גם מלחמה בהון השחור?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

כן, זו מלחמה בהון השחור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה קודם כל מלחמה בהון של העצמאים הקטנים והחפים מפשע, אחר כך מלחמה בשחור. כמה עבריינים תפסתם מאז שנכנסו התקנות האלו שהביאו למעצרים ולקנסות לעומת מה שהיה לפני זה? תגידו לנו כמה אנשים תמימים וישרים בסופו של דבר שילמו בגלל אותם עבריינים ופושעים גדולים. השאלה הגדולה היא אם האכיפה הוגברה, אם העסקים שעליהם הטלתם גלגלו את ההפסד על הלקוח הקטן כמו במדללים ובכל הדברים האלה. אל תענו לנו במקרו ובכך שעשיתם מיליארד שקל, שזה באמת סכום מפוצץ למדינת ישראל. בואו נסתכל על העצמאים, על האזרח, על  מי שכאן הפסיד. הפושעים ימשיכו להיות פושעים אם לא בדלק אז בעפר, ואם לא בעפר אז בחשבוניות פיקטיביות. בסופו של דבר אתם לא מצליחים להגיע לאותם פושעים אלא לאותם עצמאים מסכנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוא נשמע קודם מה התכנית שלכם עכשיו בצווים.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

בעקבות הקנסות בעולם הסולר הפחתנו בשנתיים האחרונות מסים הרבה יותר מהמיליארד שקל שנכנסו. מאז אפריל 2022 אנחנו כל חודש מפחיתים את המחיר של הבנזין על ידי זה שאנחנו מפחיתים את הבלו, שזה דבר שמתגלגל ישירות לצרכן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה אחיזת עיניים מה שאתה אומר, כי למעלה מ-60% שאתה לוקח בבלו ובמע"מ הולכים להכנסות המדינה. להגיד שאתה מוריד את השמונה אגורות האלו זה אחיזת עיניים. קודם תורידו מהמחיר של הבלו, תחתכו אותו ב-50%, כדי שבאמת המחיר של הדלק יהיה יותר זול. אתה יכול להגיד שמנעתם את העלייה, אתה לא יכול להגיד שסבסדתם. גם את העלייה שמנעתם אתם מנעתם במנות. אם תורידו פעם אחת מ-60% ל-30%, אני אגיד, קובי, שיחקת אותה, הבאת בשורה לעם ישראל. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם גובים הרבה מאוד כסף על הדלק בגלל הבלו. עכשיו אתם אומרים שבמקום שזה יעלה באחוז גבוה זה יעלה קצת פחות, אבל אתם מרוויחים על כל אחד שקונה דלק אותו דבר כמו על מישהו שקונה דירה. אתה בא ואומר עכשיו שנתת כסף?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

בגלל שהסכום הוא סכום קצוב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מכירים את השפה הזאת. אמרתי פעם שאני יודע עברית. שפה אוצרית היא שפה אחרת. אתם מעלים את המחיר של הדלק ואומרים שסבסדתם. איזה מן דיבורים אלה בכלל? מה, זה הכסף שאתם נותנים לדלק? אתם לא נותנים לדלק שום דבר. אתם גובים מהדלק הון תועפות כמו שאתם גובים מהדירות. כשאני קונה דירה אתם לוקחים ממני 60%. המחירים עולים. אם באמת נתתם, למה יוקר המחייה לא יורד? בגלל שאתם גובים. עכשיו אתם גובים גם מפה? אתם צריכים לשכנע אותנו שהצווים שאתם מביאים הם טובים. 

 << דובר >> שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אדוני היושב ראש, זה דיון שקיימנו גם פעם קודמת. הם לא הביאו עכשיו את התיקונים שדרשת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

דרשנו יותר תיקונים. מה שאנחנו מקבלים פה זה משהו אחר לגמרי, כי הוסיפו משהו, לא הורידו את מה שרצינו. 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

מאז הרפורמה שמיסתה את כל תחליפי הדלק – הממסים ושמני הסיכה בעיקר – ניתנו פטורים לכמה מישורים. אחד המישורים שנתנו לו פטור זה כאשר תחליף הדלק משמש כחומר זינה לייצור מוצרים שאינם חייבים במס קנייה או בבלו. אם מפעל צריך את הממס לייצר ממנו דבק או צבע, במסגרת הרפורמה הוא קיבל תעודה מאיתנו שאיתה הוא קנה בפטור את הממס שהוא ייצר איתו צבע. בשיתוף עם התאחדות התעשיינים הגענו ל-14 סוגי תעשיות. קראנו לכל מי שמשתמש במוצרים האלה כחומר זינה לפנות אלינו. אחרי שבדקנו שהוא משתמש בחומר הזה כחומר זינה הכנסנו אותו זה לצו ונתנו לו פטורים. בשיתוף ועדת הכספים קבענו שעל שמן סיכה או תכשיר שמשמש כחומר שבא במגע בתהליך הייצור של המוצר יינתן פטור, כשלזה נכנסו מאפיות, חומרי בניין ועיבוד שבבי, ושגם לשמן לתוסף עם חמישה קריטריונים יינתן פטור מלא ממס קנייה או מבלו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

על המדללים גם תיתן מילה.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

מאז כניסת הרפורמה לתוקף היו תעשיות נוספות – הן לא נכנסו ל-14 התעשיות שקיבלו פטור - שכשהן פנו ליצרנים שמהם הן קנו את הממסים, היצרן ביקש מהם תעודה כדי לראות שבאמת מגיע להן פטור ולא היה להן תעודה כזאת. כשהן פנו אלינו וביקשו שניתן להן פטור, בדקנו כדי לראות שהן עונות לקריטריונים שאמרתי ואז הכנסנו אותן לצו שהבאנו. הצו הזה כולל את כל מי שפנה והראה שהוא משתמש בזה כחומר זינה או כחומר שבא במגע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הוא יקבל פטור?


 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

כן, הוא יקבל פטור. החל מהיום שהצווים יפורסמו ברשומות אותם מפעלים יפנו ויוכלו לקבל פטור על כל תחליפי הדלק שהם קונים כחומר זינה או כחומר שבא במגע בתהליך הייצור. אחרי הרפורמה פנו אלינו יצרנים ויבואנים שמייבאים תרסיסי שמן או תרסיסים שמורכבים מתכשירי סיכה וביקשו שנבחן מתן פטור גם להם. אחרי שבחנו את הנושא מצאנו הגדרה שיכולה להתאים ובצו הזה מופיע פטור מלא ממס קנייה או מבלו לכל תרסיסי השמן. אנחנו נמצאים בקשר גם עם יבואנים וגם עם יצרנים מקומיים ששואלים אותנו מתי זה ייכנס לתוקף. ברגע שזה יאושר כאן בוועדה ויפורסם ברשומות זה ייכנס לתוקף ואותם יבואנים יוכלו לשחרר את הכל בפטור. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

מה צומצם פה? מה היה בפטורים קודמים ולא נמצא כרגע מבחינת התעשיות?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

הרשימה פה היא רשימה של הרחבות, לא של צמצום הפטורים. יש פה 10 מיליון שקל שאנחנו מוותרים עליהם. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

 מה בחרתם שלא להוסיף ומאיזה סיבות?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה הוספתם? למשל תזקיק שעווני הוספתם.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

הפנו את תשומת ליבנו שיש כל מיני גריזים כאלה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

הם נותנים פטור ב-10 מיליון, שזה יפה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

איזה פטורים בחרתם לא לשים?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

דברים נוספים שהוספנו בצו: גריזים, משחות סיכה, משחות שמייצרים משמנים או מתכשירי סיכה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בתזקיק השעווני זו החמרה?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

כן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם הוספתם כל כך הרבה פטורים, למה לא הלכתם על מה שאמרנו לכם בפעם שעברה, על לתת פטור לכל התעשייה וכשיש בעיה להכניס לבפנים?


 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

הפטורים ניתנו בהתאם לקריטריונים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם יושבים פה ושומעים את העצמאים, את התעשיינים, את בעלי המלאכה וגם אותנו, חברי הכנסת. אמרנו לכם שאתם בסופו של דבר תגידו שאתם מוסיפים גם את זה וגם את זה בפטורים. עכשיו אתם באים ועושים את זה. אני אומר לך עכשיו שאתם תבואו עוד פעם. למה שלא תחריגו את כל התעשייה? ההסתכלות צריכה להיות על האנשים האלה כאנשים ישרים.    
 
 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

לתת פטור לכל התעשייה זה לא לבקר את הפטור, לא לאכוף אותו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אמרתי לך דבר כזה?
 
 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

זה בלי יכולת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש לך יכולת, אחרת למה הבאת את זה? הבאת את התקנות האלו כי עשית עבודה. או שאתה בא ואומר: "אני אוסר את הכל ואז מתחיל מידי פעם להתיר", או שאתה אומר: "את התעשייה אני מחריג, אבל אם יש בעיה ספציפית אני יודע לבוא לתת עוד נקודה, עוד נקודה". במקום ללכת על זה שהכל אסור, צריך להגיד שלתעשייה מותר. אין לי בעיה שתכניס כמה החרגות ראשונות, אבל לא שתכניס את הכל בפנים ואז תחריג איזה פטור פה ועוד פטור שם, כי זה לא לעניין. מה יוצא? שהאנשים הישרים משלמים את המחיר. גם אתה מסכים שרוב התעשייה ורוב העצמאים הם אנשים ישרים.  

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

אי אפשר לעשות רפורמה שיש בה מאות מפעלים בלי יכולת לבקר ולאכוף. לתת פטור לכל מפעל שהיום צריך שמן הידראולי או שמן מכונות לשימון  מכונה, מלגזה, מנוף או כל דבר אחר שנמצא במפעל, זה לעשות רפורמה בלי רפורמה. מאבדים שליטה כשיש אלפי מפעלים שיבקשו פטור בכמות כזאת או אחרת ואי אפשר יהיה לאכוף את זה, אי אפשר יהיה להגיע לכולם ולראות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה אומר: "אין לי שליטה על המצב אם אני עושה את זה כך, לכן אני מסתכל על האנשים האלה כאנשים לא ישרים שיש לי שליטה עליהם ומידי פעם זורק להם איזו שהיא עצם".     

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

לא אמרתי את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני אומר לך שהאנשים האלה ישרים. למה אנחנו צריכים להטיל עליהם עוד מס ועוד מס ועוד מס? אתה אומר שזה בגלל שאין לך יכולת אכיפה. אתה יכול לבוא ולהגיד: "שמע, בגלל שאין לי יכולת אכיפה אני לוקח חצי מיליארד שקל מתוך המיליארד שקל שאנחנו מכניסים בשביל אכיפה". אתה יודע מה, מקובל עלי שתגיד כך, לא שתהפוך אותם לאנשים לא ישרים. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש שני אופנים לעשות רפורמה. יש אופן אחד שאתה מטיל על כולם מס ואז מתחיל לתת פטורים לאלה שאתה מבין שצריך להוציא אותם, ויש אופן שאתה נותן פטור לכולם ואז מכניס את מי שלפי דעתך ראוי שישלם את המס. אנחנו ביקשנו שתיתנו פטור לכולם ושתבואו לפה עם כאלה שאתם רוצים לחייב.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

   מדובר פה בתעשייה, שזה לא אלה שאתם באמת רוצים לתפוס, זה לא האנשים הפושעים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אומר קובי בוזו שהוא תיאם את כל הנושא הזה איתכם, עם התעשיינים. 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

את הרשימה. 

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

אני אתחיל בזה שגם המילה "פטור" כרוכה בבירוקרטיה וכרוכה בעלויות מצד העסקים. פטור לא היה הדבר האידיאלי מבחינתנו. אחרי שהם אמרו לנו שהם מתכוונים להעביר את זה נכנסנו למשא ומתן. מהרגע הראשון אמרנו שיהיו אנשים שלא נצליח לתפוס, שיוקמו עסקים חדשים וכל פעם נצטרך לתקן את הצו. אנחנו הצענו בדיוק את מה שאתה, אדוני היושב ראש, הצעת. בתוך המסגרת שנכפתה עלינו אלה הענפים שכרגע זיהינו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם הכמויות מתואמות איתכם?

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

מהרגע הראשון ביקשנו פחות מבחינת הכמויות. הוועדה ביקשה 4,000. בצו זה ירד ל-3,000.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם ביקשתם אז 2,000, נכון?

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

כן. צריך לזכור שיוקר המחייה מורכב מדברים קטנים. זה לא שהורדת סעיף מסוים תפתור את יוקר המחייה. הרבה תקנות קטנות שנקבעות בבית הזה מרכיבות את יוקר המחייה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה היית מצפה מהממשלה שתעשה במקרה הזה? הוא מדבר על זה שיש אנשים שמרמים. 

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

הצענו שיגדירו תעשייה או ייצור תעשייתי לכל מי שמוגדר כייצור תעשייתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

 דיברנו על זה באחת הישיבות הקודמות. 


 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

הצענו גם הישבון לשמנים הידראוליים. הצענו כל מיני פתרונות שאף אחד מהם לא התקבל, וזה תמיד מאותו טיעון שהם לא יודעים לאכוף והם לא יודעים לנהל את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מישהו מאיגוד המוסכים טען פה פעם שעברה שיש כ-30% עלייה בטיפולי הרכבים, שזה גם משהו שקשור ליוקר המחייה. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

זה וגם כל הטיפול שלנו בצבע עלה.

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

יש גם דברים, מעבר לפרוצדורה והטפסים שאנחנו צריכים להגיש כל הזמן, שיצרו פגיעה ועיוות בשוק. כל פעם שאני צריך לעבור ספק אני צריך לקבל אישור מרשות המסים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כמה זמן לוקח לקבל מהם אישור?

 << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >>   

נכון להיום הם מביאים את זה מהר מאוד, אבל זאת פרוצדורה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חיים ברגפרוינד, סמנכ"ל כספים בחברת נירלט, בקשה.

 << אורח >> חיים ברגפרוינד: << אורח >>   

למה לא פוטרים את המדללים אם מוסכם שזה לא המטרה של החוק, אם זה מאוד ברור ומוגדר? אם כל התנאים שקובי אמר לגבי המדללים מתקיימים, למה לא פוטרים אותם? הרי אף אחד לא מדלל עם חמישה ליטרים דלק. על תעשייה שיושבת בדרום, על עובדים קשיי כפיים בעוטף עזה מטילים מסים. אנחנו משקיעים במס הבלו הזה פי 10 יותר מאשר אנחנו משקיעים בכל המיסים, משקיעים כפול מסים על מה שאנחנו מדללים. כדי לקבל בחזרה את הכסף הכפול ששילמנו מוציאים לנו את הנשמה. עכשיו לראשונה קיבלנו את הדברים ששילמנו עליהם לפני שנה וחצי. מבקשים ממך להוכיח שאין לך אחות, מתייחסים אליך כאילו אתה גנב. אנחנו אומרים להם: תגידו מה לשלוח ונשלח, אבל אחרי שאנחנו שולחים יש דברים חדשים. יש פה את כל הסיבות לפטור אותנו. אפשר לעשות את זה בצורה קלה, אפשר לפטור דליים של חמישה ו-20 ליטר. אני לא מדבר בשמי, אני מדבר בשם עובדי ייצור שפשוט פוגעים להם בפרנסה. מטרללים פה את כולם, מטריפים את המערכת ברמה של בירוקרטיה. פשוט הפכו אותנו לחברות דלק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אגב, גם המחיר של המדלל הביתי של שלושה ליטר עלה, שזה משליך על הצרכן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה את המדללים לא פוטרים מראש? רונן לוי, יושב ראש איגוד המוסכים. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

אנחנו התנגדנו לצו הזה. אנחנו רואים שלאורך הזמן הצו הזה לא פתר את הבעיה. זה צו חדש יחסית, הוא לא היה עד עכשיו. הרבה שנים רשות המסים ניסתה להכניס אותו ולא הכניסה.  


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כשהייתי יושב ראש ועדת הכספים במשך ארבע שנים לא נתתי להכניס את זה, אבל מה לעשות שכשהוחלפה הממשלה הכניסו את זה.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה יכול עכשיו לבטל את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יכול להיות שאפשר לבטל. ארבע שנים הם ניסו להביא את זה. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

זה רק עושה בעיות לעסקים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מי הביא את זה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

איווט ליברמן.

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

אפשר וצריך לבטל את זה. בזמנו הצלחנו לשכנע אותם שאפשר וצריך לבטל את זה, לכן אני לא יודע למה זה נכנס. זה בא לטפל בעבריינים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תסביר לנו למה טוענים ברשות המסים שעושים בזה שימוש לא נכון ולא צודק. 

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

המס לא היה כלפי העסקים, הוא היה כלפי אלה שמערבבים סולר עם שמן בשטחים. העסקים הקטנים שמייבאים שמן נפגעים מאוד, הם יצאו מהתחרות כי הם לא מסוגלים לעמוד במס הזה. עסק קטן שהביא 100 ליטר במכולה, 200, שזה מה שאפשרו לו לעשות, כבר לא יכול להביא. עלויות הצבע אצלנו עלו ב-50%. הן לא עלו רק בגלל המס, אבל גם המס הזה הוסיף. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לוקחים את זה מהצרכן הפרטי?

 << אורח >> רונן לוי: << אורח >>   

ודאי, כי חברות הביטוח לא משלמות, חברות הליסינג לא משלמות. מי שמסבסד את זה בסוף הוא הצרכן הפרטי, כששם המחיר קפץ בעשרות אם לא במאות אחוזים. זה פשוט מס שעושה רק דברים רעים. זה צו רע שלדעתנו צריך להעביר מהעולם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שמואל מולד, בקשה.


 << אורח >> שמואל מולד: << אורח >>   

  אני סמנכ"ל כספים של קבוצת שני וסאסאטק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

במה אתם עוסקים?

 << אורח >> שמואל מולד: << אורח >>   

אנחנו מייצרים מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

באיזה מקום יושב המפעל?

 << אורח >> שמואל מולד: << אורח >>   

המפעל יושב באזור התעשייה דלתון, 10 דקות מצפת. יש עוד מפעל ברמת הגולן שעכשיו אנחנו מעבירים לאזור תעשייה דלתון. הפטור שניתן לתעשיות הוא לא בפועל פטור, כי אם אתה רוצה לייצר 100 טון ובסוף צריך 120 טון אתה מתחיל לעבור שרשרת ייסורים, וזה ממש לא שלושה ימים. יש היום שלוש היררכיות: צוות שמקבל את הבקשה בצורה אינטרנטית, כשהדרישה היא כל פעם למלא מחדש את כל הדברים, אחר כך מפקחת, ומעליה, במקרים חריגים, מנהל. זה ממש ממש לא פטור, זה תהליך שהוא פשוט ייסורים. למה שזה לא יהיה כמו בכל דבר אחר שיש במדינה שאתה בא בסוף שנה ומדווח כמה חומרים קנית? למה כשאני מייצר שמפו, כשאני מייצר מרכך כביסה, כשאני מייצר נוזל כביסה אני צריך להיות קשור לאותם אנשים שרימו בדלק? הפכו את כל המדינה לגנבים. תקים צוות אכיפה שילך לאותן חברות שמייצרות את הדלק ואותן תתקוף. כך גם תחסוך כסף למס הכנסה וגם תשיג הישג הרבה יותר גדול. אם ביקשת לקנות מיצרן ישראלי ורצית לעבור ליבואן, אומרים לך להקטין את ה-100 טון שביקשת ל-70 טון שהיו לך ולהגיש בקשה חדשה על 30 טון. ככה יום אחרי יום אתה עובר שרשרשת של ייסורים, עד שאתה מגיע למצב שאתה לא יכול לייצר את המוצרים לחברות שהתחייבת אליהן, בין אם זה שופרסל, רמי לוי ועוד. לפעמים אתה אומר, אני אשלם את ה-60,000 ולא אתבזה בזה שאני לא אייצר את המוצרים שלי. נכון שעושים מאמצים והתהליך השתפר, אבל עדיין מפספסים את המהות. המהות הייתה לבוא ולמנוע מהילה של דלק. מה קשורים כל התעשיינים לדבר הזה? למה מי שהולך ומייצר שמפו צריך בכלל להתעסק עם הדבר הזה? מדברים פה על דלק, אבל זה בכלל לא דלק, כי יש חומרים כמו D60, אתנול, כל מיני דברים שנכנס מהם בתוך המוצרים פרומיל.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גברת לופוביץ, חברת החשמל.

 << אורח >> שרית פרולה לופוביץ: << אורח >>   

רציתי להעלות את נושא שמן הטורבינות. שמן הטורבינות הוא שמן שנועד לטורבינות שמשמשות לייצור חשמל. כשביקשנו בקשה להחרגה של שמן הטורבינות לא קיבלנו אותה. הבקשה היא לפטור מותנה, כי אפשר לראות מי האנשים שמבקשים. מכיוון ששמן הטורבינות הוא שמן מאוד יקר יחסית ליתר השמנים וליתר הממסים, לא הגיוני שישתמשו בו למה שמדברים פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם משלמים מס על שמן הטורבינות?

 << אורח >> שרית פרולה לופוביץ: << אורח >>   

שמן הטורבינות נכלל בתוך - -


 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה נקבע במקור, נכון? 

 << אורח >> שרית פרולה לופוביץ: << אורח >>   

נכון, וקיבלנו שלילה. לחברת חשמל יש רגולציה מאוד מאוד גבוהה על נושא של היתרי פליטה ואין לה שום אינסנטיב למהול את השמן הזה ולהוסיף אותו לחומר לבעירה, הוא משמש לייצור חשמל בלבד. המס הזה סתם מייקר את עלות ייצור החשמל. זה אולי לא סכום מאוד גדול מבחינת עלות ייצור חברת החשמל, אבל עדיין - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

האם אתם גובים מס מחברת החשמל?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

כן, החברה פנתה אלינו על נטל מס בעקבות הרפורמה של חברת החשמל. נטל המס, כפי שהם ציינו בפנייה, מסתכם ב-650,000 ₪ בעקבות המיסוי של שמני הטורבינה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מדינת ישראל גובה כסף מחברת החשמל על השמן של הטורבינות כדי שאני אשלם את זה בחשבון החשמל?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

מיסינו בצווים שמני סיכה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

   כמה עצורים יש מחברת החשמל שמהלו דלק?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

אנחנו גובים, אבל זה לא חידוש, זה נדון במסגרת הדיונים הקודמים, הכל היה על השולחן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה גובים מחברת החשמל כסף? אני ואתה צריכים לשלם את זה. באתם אלינו ואמרתם שאתם נלחמים בעניין של מהילת דלק. יש חשש שחברת החשמל תמהל דלק עם השמן של הטורבינות?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

לא.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אז למה אתם גובים?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

יש לנו פה דלקים, כמו בנזין וכמו סולר, שממוסים במס מאוד מאוד גבוה. החומרים שאנחנו ממסים אותם, אם זה שמני הסיכה, אם זה הממיסים וכדומה, הם חומרים שדומים בהרכב הכימי שלהם לבנזין וסולר, לכן עבריינים, ארגוני פשיעה או מוהלים למיניהם לקחו את החומרים האלה ומהלו אותם בתוך הדלקים. התוצאה של הדבר הזה היא: א', קופת המדינה, ציבור משלמי המסים איבד מיליארדים של שקלים לאורך השנים; ב', ארגוני הפשיעה משתמשים בכסף הזה כדי לממן את הפעילות שלהם העבריינית, וג', כמו שקובי אמר, רכבים שממולאים בחומרים האלה פועלים פחות טוב, מזהמים את האוויר. היו גם פיצוצים שקרו בגלל שהחומרים האלה היא מאוחסנים לפעמים בלולים, בקרבת מושבים, מה שסיכן חיי אדם. בשביל לפתור את התופעה המאוד מאוד חמורה הזאת באנו ומיסינו את הממסים ואת שמני הסיכה. אחרי שמיסינו ראינו ירידה עצומה ודרמטית בהם ועלייה בחומר התקני, בסולר שמשמש את כולם, מה שאומר שהכסף הזה במקום ללכת לעבריינים ולפגוע בחברה הלך לקופת משלמי המסים, איפשר לנו לעשות דברים טובים עם הכסף הזה.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תבקשו מכל משפחה שתתרום שקל ויהיה כסף כדי לעשות דברים טובים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עכשיו תגיע לנושא של חברת החשמל. האם בחברת החשמל יש עבריינים?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

לא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אם יש, אנחנו רוצים לדעת כמה עצורים היו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חברת החשמל מבקשת להשתמש בשמן הטורבינות כדי לייצר עם זה חשמל. זאת חברה מפוקחת לחלוטין, חברה גדולה. למה אתם גובים ממנה מס? כולנו הרי צריכים לשלם את זה אחר כך. למה אתם מעלים את יוקר המחייה? מה זה נוגע לכל מה שאמרת עד עכשיו?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

היו דברים טובים ברפורמה הזאת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אפילו דבר אחד טוב לא היה. היה צריך שלא תהיה רפורמה כזאת, שתביאו לפה רק את מה אתם מחייבים, לא את מה שאתם פוטרים, כדי שההוא לא יצטרך לעבור כל הזמן עם טפסים. אחרי זה באים בטענות למה אי אפשר לייצר במדינה, למה הולכים לחו"ל.

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

שמנו על השולחן את העובדה שהחקיקה לא תאפשר פטור לכל המשתמשים הלגיטימיים. ידענו שתהיה פנייה, ידענו שימוסו גם משתמשים לגיטימיים, אבל זה נבע בגלל מגבלות של פיקוח ואכיפה. בתוך  ההכנסות של מיליארד שקל יש פחות מ-100 מיליון שקל כתוצאה מהמיסוי הישיר הזה, כתוצאה ממיסוי ישיר של ממסים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם גובים מאלה שאנחנו עושים כל הזמן מאמצים שיהיה להם כסף, שהם יוכלו לייצר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אמרתם שיש גם מיליארד שקל של ההון השחור שמגולגל כל שנה.  

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

בתוך המשתמשים הלגיטימיים האלה יש פעילויות שאנחנו לא יכולים להרחיב, כאשר אחת מהן היא הפעילות של שימון. המשמעות של החרגה של פעילות השימון היא פריצה של הרפורמה. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני לא מבין, הרפורמה הזאת ניתנה למשה בסיני?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה את השימון במאפיות החרגתם ואת השימון של הטורבינות אתם לא יכולים להחריג? למה יש משהו שאתם יכולים להחריג ומשהו שאתם לא יכולים? תסביר לנו למה פה אתם מחריגים ופה לא, רק אל תגיד לי שאתם מוציאים עכשיו מההחרגה את המאפיות. 

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

אנחנו לא מוציאים. בעזרת הוועדה יכולנו לבוא ולהחריג שמנים מסוימים, כמו שמן עם תוסף שנותן מענה מאד גדול לשמני המנוע.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כשגם את זה עשיתם באמצעות חמישה קריטריונים שלגביהם באו מהתעשייה ואמרו שבאחד מהם לפחות אם לא בשניים או בשלושה אי אפשר לעמוד. 

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

נכון, זה נאמר אז כשלא יכולנו לדעת. היום אנחנו רואים בנתונים שהפטור הזה ישים. החיוב שם גבוה מאוד, מעל 100 מיליון ש"ח. יש יותר מ-100 יבואנים שמייבאים. האמירה שזה לא ישים לא עמדה בנתונים. באמצעות חמישה תבחינים יכולנו ליצור מתכון לפתרון שמאפשר להרחיב את הפטורים ומאפשר לשינוי הזה להיכנס. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה לא מצליחים להיכנס בתוך זה?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

כל מי שמייבא שמן עם תוסף מקבל פטור מלא על החומר, מאחר ואנחנו יכולים לדעת בסבירות גבוהה שהחומר הזה לא יימהל. חברת חשמל העבירה לנו המלצה שמנסה לחקות את אותו תו שירות, לקבוע בעצם תבחינים כימיים, אבל אחרי התייעצות עם גורמי המקצוע שלנו ראינו שזה לא מונע את המהילות ואנחנו לא יכולים לאפשר את הדבר הזה.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בינתיים משלמים?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

כן, 650,000 שקל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זאת אומרת, הצרכן שנמצא בבאר שבע, במעלות או במקום אחר משלם את זה. 

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

חברת החשמל משלמת את התשלום - -


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי שמשלם את זה הוא הצרכן מבאר שבע או מאשקלון.  

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

זה מתגלגל לתעריף החשמל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא חברת החשמל ולא אתם משלמים את זה, מי שמשלם זה הצרכן.  

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

העלות הזאת מתגלגלת לתעריף. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

נתתם כסף לסולר, לא?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

הפחתנו את התעריף בעלות של 430 מיליון שקל.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

איזה תעריף הפחתתם?

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

את תעריף החשמל במסגרת הוראת השעה. הורדנו את הבלו על הפחם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה, אתם לוקחים כסף מאנשים שמצבם הכלכלי חלש ואחרי זה באים ואומרים שנתתם להם? 

 << אורח >> שרית פרולה לופוביץ: << אורח >>   

מה שביקשנו זה שתהיה בחינה לפני מתן הפטור, שיתנו פטור לחברת חשמל או לחברות אחרות באופן ספציפי. האפשרות שחברת החשמל תמהל או תמכור את זה החוצה למהילה לא עולה פה על הפרק. 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

זה היה גורף לכל החברות. 

 << אורח >> אורי זיסקינד: << אורח >>   

אנחנו בוחנים כל בקשה לעומק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רק מבקש שברגע שתקבלו פטור תודיעי לנו ואנחנו נעקוב אחרי זה. בכל פעם שיבוא אלי מישהו ויגיד שעלה המחיר של החשמל, אני אגיד לו שזה בגלל המלחמה בהון השחור. קרן מנור, קבוצת רדימיקס, בקשה.  

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

הצו הנוכחי חולש על כמה תחומי פעילות שלנו בישראל, והתחום הראשון הוא התחום של תבניות ויציקות הבטון. משנת 2022 טרם קיבלנו פטור על בקשה שנכללה במסגרת הפטור הקודם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על מה ביקשתם פטור? 

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

על שמן הסיכה שהוא חלק מתהליך הייצור של המוצר העיקרי שלנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה לא קיבלתם תשובה?

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

הפרוצדורות, כמו שהוא מתאר, הן בלתי נגמרות.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

זו לא פרוצדורה, זה בצו. כרגע זה מופיע בצו והם מחכים לאישור הצו. ברגע שיאושר הצו הם יקבלו. 

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

זה הצו הקודם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש פה שני צווים שעדיין לא נחתמו. איפה רדימיקס נמצא?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

בצו הקודם שהתפרסם בינואר 2022 לא הייתה תעשיית בטון. עכשיו יש.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

איפה? 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

בצו שעכשיו הבאנו. 

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

הגשתי בקשה אחת ב-2022 לגבי שמן סיכה כחלק מייצור מוצר הבטון, שזה נכלל בצו הקודם. אני כרגע פונה לא לגבי התעשייה הזאת, אני פונה לגבי תעשיית המוספים לייצור הבטון ששם יש לקונה בחוק. לגבי הבקשה הראשונה שהתייחסה לצו הקודם יש עיכוב משמעותי, עדיין לא קיבלנו את הפטור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא נוגע לתעשיית הבטון?


 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

זה נוגע. במוצר בטון יש מספר חומרי גלם מבחינת שרשרת הייצור.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על מה את מדברת?

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

אני כרגע מדברת על תבניות לייצור, שזה תחום בפני עצמו שנכלל בצו הקודם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה הם לא מקבלים את זה?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

תעשיית הבטון לא הופיעה בצו.

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

סעיף 3(א)(18) בצו הקודם. 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

את מדברת על שמן שבא במגע?

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

כן, שמן שבא במגע אגב תהליך הייצור.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

 אם אתם עונים על הקריטריונים אתם אמורים לקבל.

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

הבקשה הוגשה וטרם קיבלנו את הפטור.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מתי הגשתם את הבקשה? 

 << אורח >> עומר וגנר: << אורח >>   

הגשנו בדצמבר 2022.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

	מה ענו לכם?

 << אורח >> עומר וגנר: << אורח >>   

כל פעם באים בדרישות חדשות. אנחנו מספקים שרטוט כזה או אקסל כזה ולא מסתיים הסיפור. 



 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

	בתוך מוצר הבטון יש חומר גלם שנקרא מוסף. בתוך המלל של החוק כרגע לא מתייחסים לתחליף דלק כחלק מתהליך הייצור עצמו, מתייחסים רק לשמן סיכה. תחליף דלק זה אותו חומר שנכנס לאותו תהליך ייצור. 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

זה נכנס עכשיו בפטורים. 

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

	מה קורה עם כל המסים ששולמו על דברים שעכשיו מבקשים בגינם פטור? 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

	ברגע שהצווים ייכנסו לתוקף ויתפרסמו ברשומות אותם דברים יהיו זכאים לפטור, לא אחורה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה? אם הגעתם למסקנה שצריך לתת את הפטור, למה לא להחזיר את הכסף? אם רשות המסים הייתה רואה שהיא לא גבתה באיזה שהוא מקום, היא הייתה רודפת ומביאה את הכסף עד השקל האחרון. אם פה רשות המסים אומרת שהיא טעתה, למה לא להחזיר? למה על כל הדברים שעכשיו אתם מחריגים ושולם בגינם כל כך הרבה כסף בשנתיים האחרונות לא מגיע החזר?   

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

אנחנו מתנגדים למתן פטורים באופן רטרואקטיבי. יש לנו המון מקרים של מפעלים שמבקשים פטור החל מיום מסוים, אם זה במכס, אם זה במיסי קנייה. רק כאשר אנחנו מגיעים למסקנה שבאמת מגיע הפטור אנחנו מפרסמים ברשומות והחל מאותו יום נותנים אותו, אנחנו לא הולכים שנתיים, שלוש, ארבע שנים אחורה.  

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

	מה לגבי המקרה שבו עדיין לא החזרתם לה תשובה? מה אם היא תוכיח לכם שהיא הגישה בקשה ב-2022 ועדיין לא קיבלה תשובה? האם היא תזוכה על התקופה הזאת?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

אם זה משהו שבא במגע שהיא פנתה עליו בדצמבר 2022, בוודאי שהיא יכולה להגיש את הבקשה.

 << אורח >> קרן מנור: << אורח >>   

היה גם תשלום על מלאי חד פעמי כשהצו נכנס לתוקף וגם אותו צריך לקבל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני רוצה לדבר על התזקיק השעווני. למה אתם רוצים את התזקיק הזה? מה הסיפור שלו?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

התזקיק השעווני הוא מקטע מסוים מהנפט. עד לרפורמה שהחלה ב-17 בינואר 2022 לא היה ייבוא של תזקיק שעווני, למעט בתי הזיקוק שהביאו את המוצר הזה. ברגע שהרפורמה נכנסה לתוקף שמנו לב שמתחילים לייבא את התזקיק השעווני בכמויות גדולות. 


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ומה עושים עם זה?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

ייבאו אותו בכמויות גדולות, כי לא מיסינו אותו ברפורמה הקודמת במסגרת כל תחליפי הדלק שהיו ראויים להיות ממוסים. היה צריך להיות עליו כבר מס עוד קודם, אבל לא מיסינו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה לא מיסיתם?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

היינו צריכים למסות אותו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה הוא נועד?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

הייעוד שלו עד לכניסת הרפורמה לתוקף היה חומר גלם בבתי הזיקוק שממנו ייצרו סולר, קרוסין או נפטא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

שזה בסדר. 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

כן, זה בסדר. הם שילמו את הבלו על המוצרים, בין אם זה חייב או בין אם זה פטור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה יקרה עם בתי הזיקוק? יוסיפו לנו את הכסף הזה? 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

עם בתי הזיקוק היינו בדין ודברים כך שברגע שייכנסו לתוקף הצווים ויפורסמו ברשומות התזקיק השעווני יהיה חייב במס קנייה או בבלו.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש שתוציאו את התזקיק השעווני מהצו, אני רוצה לקיים עליו דיון נפרד. אני מבקש שתפרסמו את הצו בלי התזקיק השעווני.  

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

אני אעביר את מה שאתה אומר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למי צריך להעביר את זה?


 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

למנהל רשות המסים ולשר האוצר. כל הצו הזה מתוקצב לפי מה שכתבנו בדברי ההסבר.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש שתפרסם את הפטורים האלה שאתם בעצמכם אומרים שצריך לתת. על התזקיק השעווני אני מבקש לדון בנפרד. אני לא מקבל את התהליך הזה. זה לא רק הכסף שאנשים מפסידים עד שהם מקבלים את הפטור, זה גם כל העניין שאנשים צריכים לשבת עם טפסים, להביא לכם. זה שהם צריכים כל פעם שעולות הכמויות להתחיל את הכל מחדש זו גם פגיעה ממשית בתעשייה. ביקשנו חזור ובקש שהנושא של התעשייה לא יהיה בכל הנושא הזה. מה אתה עכשיו מספר לי על מה שיהיה בבתי הזיקוק? אנחנו רוצים שהפטור, שזה המינימום שצריך לעשות, יפורסם ברשומות. לגבי מה שאתם רוצים לחייב נדון בנפרד. גם את אלה שפנו אליכם תוסיפו לפטורים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא קיבלנו תשובה על המדללים. אין שום סיבה שעל שלושה ליטרים או על חמישה ליטרים יהיה את המס הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש שתבדקו ותביאו את זה. המדללים לא צריכים להיות בחיוב. איריס וינברגר, בקשה.

 << אורח >> איריס וינביגר: << אורח >>   

עוד נקודה שאנחנו חושבים שאפשר להוסיף לצו, מעבר לנושא של המדללים ומעבר לנושא של ההקטנה של הכמות של העיבוד השבבי, זה פישוט הבירוקרטיה לעניין הייצור והייבוא. כמו שבתזקיקי דלק, סולר, בנזין וכו' אם מייבאים את זה למקום ייצור אין חיוב במס קנייה וזה נכנס למשטר של בלו, כך אנחנו מבקשים לגבי תחליפי הדלק ושמני הסיכה שיהיה סעיף שיגיד שאם ישווק במקום ייצור לאחר שבוצע בו פעולה של אריזה, גידול, או מיתוג וישולם הבלו זה יעבור למשטר אחד של בלו. זה יפשט לבעלי הפטור כך שלא יצטרכו למלא אישורים לצורך ייבוא ולצורך ייצור מקומי, זה יפשט ליצרנים, יהיה פה משהו שיסייע לכולם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תבדקו את העניין הזה. תומר גיגי, בקשה. 

 << אורח >> תומר גיגי: << אורח >>   

ממה שאני מבין ורואה החבר'ה פה ממס הכנסה באים ואומרים: "אנחנו לא יודעים להתמודד עם אנשים שמוהלים דלקים, לכן בואו נאשים את כולם". לא יכול להיות הגיוני שבסופו של יום יש צו שאומר שמפעל שמגיע לצריכה של 500,600 ליטר מקסימום ישלם סכומים לא הגיוניים על כל ליטר שמן שבסופו של יום מגיע לכל נקודה ונקודה, אם זה אליכם הביתה, אם זה לאוכל שאתם אוכלים. אם אני צריך לייצר גיר במפעל מתכת כזה או אחר, מן הסתם העלות תגיע לצרכן ולכל בן אדם. 

 << אורח >> חיים סיטון: << אורח >>   

אנחנו היינו יבואנים של שמני הידראוליקה עד הרפורמה. השמן ההידראולי הוא בצמיגות כל כך גבוהה ובנקודת היתוך כל כך גבוהה שלא ניתן להפוך אותו לסולר או לדלל אותו. אנחנו היינו מייבאים את השמן כמוצר מוגמר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

  יש לכם פטור על זה?

 << אורח >> חיים סיטון: << אורח >>   

אין לנו על זה פטור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה אין לכם?

 << אורח >> חיים סיטון: << אורח >>   

אני לא יודע. אני הייתי שותף עם כל הכימאים כשהוציאו את חמשת הפרמטרים. בחמשת הפרמטרים הכניסו 500 PPM של מתכות. בשמן הידראולי אסור שיהיו מתכות. מה שקורה עכשיו זה שחברות הדלק שמייצרות פה בארץ הוציאו תקן חדש ולהן יש פטור כי הן מייצרות שמן עם 500 PPM,  שזה בניגוד לכל התקנים העולמיים. אין באף מקום שמן הידראולי עם 500 PPM. מה שקורה כרגע זה שאני בכלל לא תחרותי כי אני מביא שמן תקני מאיטליה עם 200 PPM, כשבארץ מייצרים שמן הידראולי עם 500 PPM. אתה יודע מה זה להכניס מתכות לשמן הידראולי?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתם יכולים לבדוק את זה?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

הוא יכול להביא לנו נתונים. 

 << אורח >> חיים סיטון: << אורח >>   

העברתי לכם נתונים ולא קיבלתי שום תגובה.

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

על כל ההערות שקיבלנו עשינו דיונים מעמיקים. 

 << אורח >> חיים סיטון: << אורח >>   

שמן הידראולי הוא לא שמן סיכה, הוא לא שמן זינה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תעביר להם עוד פנייה אחרי הדיון בוועדה.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אדוני, אני מבקש שתעביר את הנייר. אנחנו לא מסיימים את הדיון, כי הם גם יביאו צווים וגם אנחנו ניזום דיונים בעניין. אני לא יודע איזה מכתבים העברת, אבל אני מניח שהם יענו לך תשובה. 

 << אורח >> דויד מסבכר: << אורח >>   

כשאנחנו מוכרים שמן יש מגבלות של תקן ומגבלות לגבי גודל האריזה. שמן שאני מוכר לתעשייה הצבאית, והם לא מוהלי דלק, חייב במס, אבל קנקן של 20 ליטר שמוכרים ברחוב, בשטחים או במוסך פטור ממס, שזה לא הגיוני. ממבקש פטור לוקחים אגרה. איזה היגיון יש לקחת אגרה ממבקש פטור?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על מה אגרה?

 << אורח >> דויד מסבכר: << אורח >>   

אגרה על הרישיון.    
    
 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

על פטורים אין אגרות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

על מה אתה משלם אגרה?

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

יש אגרות על יצרני דלק, לא על פטורים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

האגרה לא קשורה לכל העניין הזה. אנחנו מדברים על המס, על כל התהליך שהם קוראים לו רפורמה. אני לא מצליח להבין מה הרפורמה פה חוץ מלהרוויח כסף על חשבון אלה שצריכים לייצר. 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

אתה מבקש לפרסם את הצווים עם הפטורים שקבענו, אבל צו הפטור אמור להיות באישור מקדים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ממילא אחרי שאתם מפרסמים את הצו אתם צריכים להגיע חזרה לוועדה, יש חודשיים שצריך להגיע לאישור הוועדה. ברגע שתפרסמו נעלה את זה שוב לדיון. 

 << אורח >> קובי בוזו: << אורח >>   

את מתכוונת שנפרסם את הצו עם תאריך תחילה עתידי?

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

האם הוועדה מבקשת לפרסם את צו תעריף המכס ואת צו הטלת בלו עם תאריך תחילה עתידי? 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בלי השעווני. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה שהוועדה ביקשה אז ומבקשת היום זה לבוא מראש - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שנשמע גם את האנשים כדי שתוסיפו את מה שצריך. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הוועדה עוד תדון בצו. יכול להיות שייכנסו בו שינויים.

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

בשלב זה מה שהוועדה מבקשת זה שצו הטלה וצו תעריף המכס יפורסמו ברשומות עם תאריך תחילה עתידי?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, בלי השעווני. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אם הם לא היה מפורסמים היום, מה היה מבחינת התחילה?

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

היינו קובעים תחילה עתידית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה זה תחילה עתידית? מתי? 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

התאריך שהוצע בזמנו היה 1 ביולי. אני מניחה שקובי בשיחתו עם ערן והשר יראה מה התאריך העדכני. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

	אותה דלתא של מה שהיה. נתתם חודשיים מראש כשהבאתם את הטיוטה לוועדה, נכון? היינו בסדר גודל של חודשיים מראש?

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

אני לא יודעת בדיוק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אותו דבר לעשות עתידי. 

 << אורח >> לילי אור: << אורח >>   

בסדר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את הפטור צריך להחיל במיידי, לא עוד חודשיים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כשאתם מפרסמים ברשומות אתם יכולים להפעיל אותו באופן מיידי, אין סיבה לחכות.



 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

תעשו את זה במסגרת של שבועיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש לפרסם את זה בלי התזקיק השעווני שאנחנו הולכים לקיים עליו דיון. אנחנו ביקשנו לא לעשות את זה, אבל אם עושים, אז לפחות את הפטורים תתנו בזמן, שהרגולציה תפסיק עם זה שצריך לחכות כל כך הרבה זמן. תודה רבה, אני מודה לכם. 
 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>