PAGE  
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
12/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 183>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ב באייר התשע"ד (12 במאי 2014), שעה 9:00
<סדר היום:>
<אישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים (רשות) לשנה"ל תשע"ה>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

<מוזמנים:> 
	רוני דיין
	–
	מנהל אגף טכנולוגיות מידע, משרד החינוך

	חיים הלפרין
	–
	מנהל היחידה לתכניות משלימות למידה, מינהל פדגוגי, משרד החינוך

	חגית מאיר
	–
	מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך

	עפרה עפרי
	–
	מדריכה ארצית בתכנית ניסוי ספרים דיגיטליים, משרד החינוך

	רחל שכטר
	–
	ממונה השאלת ספרי לימוד, מינהל פדגוגי, משרד החינוך

	עו"ד לירן שפיגל
	–
	הלשכה המשפטית, משרד החינוך

	עו"ד יעקב פרידברג
	–
	משרד המשפטים

	זיו בר
	–
	מינהל החינוך, מרכז השלטון המקומי

	לירון וייס
	–
	דוברת הוועדה


<ייעוץ משפטי: >
מירב ישראלי
<מנהלת הוועדה:>
יהודית גידלי
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<אישור סעיף השאלת ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים (רשות) לשנה"ל תשע"ה>
<היו"ר עמרם מצנע:>
בוקר טוב.  זה הדיון הראשון בכנס הכנסת במושב הקיץ. אנחנו רוצים לאשר את תשלומי ההורים שקשורים בהשאלת ספרים על פי חוק הספרים החדש. אני מבקש ממשרד החינוך לומר היכן אתם עומדים כרגע בהחלת החוק הזה לקראת שנת הלימודים הבאה וכמובן גם את הבקשה שלכם לאישור התשלום.
<חיים הלפרין:>
בוקר טוב. אנחנו נציג מצגת. זה לשון החוק כפי שתוקן במושב הקודם של הכנסת וזה המצב בו אנחנו נמצאים עכשיו.

הצגת סרטון.

<היו"ר עמרם מצנע:>
יפה. מקורי.

<חיים הלפרין:>
אני רוצה לציין שהמשתתפים הם הורים לילדים ועשו זאת בהתנדבות כי הם חשבו שהתכלית טובה. ואני רוצה לציין את זה בהקשר של השקעות בחינוך ממקורות נוספים.

המצב בו אנחנו נמצאים הוא שהחוק תוקן במושב הקודם ובעצם כל מה שאפשר לעשות זה להקל כאשר הוסרו כל המחסומים שעומדים בפני בית הספר לבצע את התכנית. מצד אחד על המנהל חלה חובה לקיים את החוק ומצד שני הורה שלא מעוניין, עד ארבעים אחוזים מההורים, יכול לא להשתתף כאשר כמובן הייתכנות הכלכלית מתחילה משישים אחוזים.

מבחינת בתי הספר. כבר במרץ יצא חוזר מנכ"ל וכל בתי הספר מיועדים לו, לפיו המשמעות היא שיש גם בתוך החוזר לוח מאוד ברור של איך הדבר הזה מתנהל. אני לא אקרא את השלבים אבל אתם יכולים לראות אותם. בעצם תאריך היעד אליו בית הספר מתכנס הוא מה-15 במאי עד ה-15 ביוני כאשר בעצם עד אז הוא מסיים את גיבוש רשימת הספרים שהוא רוצה לשנה הבאה ומתכוונן מצד אחד לרשימה אותה הוא רוצה ואיך הוא מממש אותה  ומצד שני הוא פונה לרשות המקומית שתיתן לו את המענה כי התהליך הוא תהליך של המשרד מול הרשות המקומית. כלומר, אנחנו בעזרת השם ב-15 במאי נעלה קול קורא לרשויות המקומיות, קול קורא שעבד כבר בשנה שעברה ויעבוד גם השנה באופן בו יש חודש בו הרשויות תוכלנה להיכנס. אחרי שגמרו את התהליך בתוך בתי הספר, בתי הספר מדווחים לרשויות מי מעוניין להיכנס. הרשות מדווחת בשלב הראשון על בתי הספר שאמורים להיכנס והסכום שמגיע להם על פי החוק. בשלב הראשון המשרד מתקצב שישים אחוזים מהתכנון של בית הספר כדי שיאפשר לו אורך נשימה מצד אחד וגם ודאות שהוא לא תלוי באוויר. בשלב השני, אם יהיה צורך, בתי הספר יכולים להגיש בקשות לחריגים שנובעים מצמיחה של מספר גדול של תלמידים או משינוי בתכנית לימודים או מאיזה ספר ייחודי שהם צריכים. הדבר הזה יידון בוועדה מיוחדת וגם לזה ניתן מענה כאשר ההנחה היא שבסופו של דבר כל בתי הספר שצריכים, מקבלים מענה במסגרת התקציב שעומד לרשות הפרויקט הזה.

התקצוב, כפי שהוועדה יודעת, גם הוא מוגדר. יש נוסחה שעובדת על פי מדדי הטיפוח הבית ספרי ועל פיה כפול ספר התלמידים, כל בית ספר זכאי לקבל את הזכאות שמגיעה לו. אחרי חמש שנים בית ספר זכאי לתקציב התחדשות שהוא בערך שליש מהזכאות שמגיעה לו. אמרתי כבר שאם יש תוספת של צמיחה, הוא זכאי לתוספת נוספת, ואם יש שינויים כאלה ואחרים, הוא יכול ליהנות ממענה באמצעות ועדת החריגים.

דבר נוסף הוא שהמשרד נותן סיוע לוגיסטי לבתי הספר כדי שיוכלו לממש את זה באמצעות הפעלת אנשים כאלה ואחרים. בשנה הראשונה אלה 28 שקלים לילד והסכום פוחת עם השנים כי כולנו יודעים שאחרי כשלוש שנים הפרויקט כבר רווחי ואין צורך בתקצוב נוסף, ואחרי חמש שנים בית הספר חוזר בחזרה למאגר, אם הוא מעוניין ויש תקציב, והוא יכול לקבל תקציב נוסף.
מבחינתנו אנחנו ערוכים עד 600 בתי ספר שיכולים להיכנס השנה, שזה מספר די גדול. הוועדה הודיעה לנו שהיא רוצה שנסיים את המהלך בשלוש שנים. אנחנו מעריכים שנתמיד בקצב הזה במקביל לתהליך הדיגיטציה שעליו אני רוצה לומר מילה. בית ספר שנכנס לפרויקט הדיגיטציה באופן מלא, מבחינתנו הוא מקיים את תכנית ההשאלה כיוון שהספרים האלה מופיעים ברשימת ספרי הלימוד של המשרד. לכן הוא יכול ליהנות מתקציב תכנית ההשאלה לטובת כניסת תהליך הדיגיטציה. כל 110 בתי הספר שנכנסו - - -

<היו"ר עמרם מצנע:>
גם בית ספר שנכנס לדיגיטציה מלאה, למרות שאני לא בטוח שיש דבר כזה.

<חיים הלפרין:>
יש.

<היו"ר עמרם מצנע:>
בלי ספרים בכלל?

<חיים הלפרין:>
כן. יש מעט אבל זה אפשרי. זה חלק מניסוי שהמשרד עושה.

<היו"ר עמרם מצנע:>
גם במקרה הזה הוא מקבל את התמיכה?

<חיים הלפרין:>
כן.

<היו"ר עמרם מצנע:>
תמיכה פר תלמיד וגם במקרה הזה ההורים ישלמו את אותם 280 שקלים.

<חיים הלפרין:>
נכון.

<שמעון אוחיון:>
גם אם יש דיגיטציה ברמה גבוהה כזאת, מה נשאר עוד בהשאלה?

<היו"ר עמרם מצנע:>
הדיגיטציה עולה כסף.

<חיים הלפרין:>
גם אם תיאורטית לא נשאר בהשאלה כלום, הוא צריך לממן את העלויות של הרישיונות. הוא יוכל לבצע את זה באמצעות הסכום הזה. 

אנחנו מודים לוועדה שבישיבה הראשונה היא מתכנסת לאשר את תשלומי ההורים לשנה הבאה. זה בעצם המחסום האחרון שמונע ממנהלים להתחיל את התהליך או לממש אותו בצורה המיטבית. ברגע שנאשר את זה היום, זאת בשורה מאוד טובה למנהלים שיוכלו להוביל את המהלך הזה באופן  ראוי.

<היו"ר עמרם מצנע:>
תודה. מישהו רוצה להתייחס? כולם מסכימים?

<לירון וייס:>
מה קורה אם המנהל לא פונה בזמן להורים? אני למשל לא קיבלתי מכתב כלשהו מבית הספר. זה עוד ארבעה ימים, נכון?

<חיים הלפרין:>
לא. אפשר למשוך את זה יותר אבל, כן, זה הזמן.

<לירון וייס:>
לא יידעו אותי.

<היו"ר עמרם מצנע:>
אולי את לא ב-600 בתי הספר.

<לירון וייס:>
בית ספר ממלכתי רגיל.

<חיים הלפרין:>
הייתה צריכה להיות פנייה אליך. אחר כך תאמרי לי איזה בית ספר ואנחנו נבדוק.

<שמעון אוחיון:>
איך נקבעה רשימת ה-600?

<חיים הלפרין:>
רשימת ה-600 היא נגזרת של מי שיפנה. היא לא נקבעה. הרשימה תיקבע, ואנחנו מחויבים לדווח לוועדה, ברגע שייכנסו בתי הספר, אז נדווח לוועדה מי הם בתי הספר שנכנסים לתכנית בשנה הבאה.

<יהודית גידלי:>
מה תעשו אם יהיו יותר מ-600 בתי ספר?

<חיים הלפרין:>
כבר בחוק קבענו מודל תעדוף שאומר שתמיד החלשים יקבלו לפני החזקים ולחזקים נגיד שהם מוזמנים לחזור בשנה הבאה.
<היו"ר עמרם מצנע:>
למרות שלפחות האוצר הודיע בפעם הקודמת שאין בעיה של תקציב, זאת אומרת, גם אם יש יותר מ-600. השאלה היא אחרת. שוב, משאירים את זה בעצם למנהל בית הספר להודיע שהוא רוצה או לא רוצה. עלול להיווצר מצב בו רק בשנה השלישית כולם יחויבו.

<חיים הלפרין:>
לא. ההנחיות בחוזר מנכ"ל היו לכלל המנהלים לפנות לכלל ההורים. גם אנחנו במקביל פנינו לארגוני ההורים. 

<היו"ר עמרם מצנע:>
למה צריך לפנות להורים?

<חיים הלפרין:>
אנחנו פנינו למנהלים באמצעות חוזר מנכ"ל, באמצעות המחוזות.

<היו"ר עמרם מצנע:>
למנהלים.

<חיים הלפרין:>
ודאי. 

<היו"ר עמרם מצנע:>
למה המנהלים צריכים לפנות להורים? המנהל צריך להודיע להורים שאנחנו נכנסים בשנה הבאה. להודיע ולא לשאול.

<חיים הלפרין:>
זאת הפנייה. 

<היו"ר עמרם מצנע:>
להודיע להורים שבשנה הבאה אנחנו נכנסים לתכנית ומי שיש לו הסתייגות, שיאמר אותה.

<מירב ישראלי:>
גם בתי ספר שלא נכנסים לתכנית, חל עליהם החוק הישן כי החוק חל בהדרגה בשלוש שנים. לכן על ה-600 האלה יחול החוק החדש, שזאת הודעה. על האחרים בעצם חל החוק הישן. הרי אין ואקום והחוק הישן אומר שצריך לערוך הצבעה, אם אני זוכרת נכון.

<חיים הלפרין:>
לא. לא התייחסנו לזה כך.

<היו"ר עמרם מצנע:>
לא, לא הצבעה.

<מירב ישראלי:>
אבל יש חוק שחל.

<חיים הלפרין:>
ה-600 הוא הנגזרת הסופית.

<מירב ישראלי:>
אני אומרת שהחלה בהדרגה אומרת שהחוק החדש נכנס בהדרגה לתוקף.

<חיים הלפרין:>
לא. החלה בהדרגה, פירושה שיש מגבלה תקציבית ואם המשרד לא יכול להכניס עכשיו 1,800 בתי ספר, הוא יכניס אותם בהדרגה.

<מירב ישראלי:>
עדיין השאלה מה קורה עם בתי הספר שלא נכנסים לזה.

<היו"ר עמרם מצנע:>
אז הם לא נכנסים.

<מירב ישראלי:>
השאלה מה חל עליהם.

<היו"ר עמרם מצנע:>
אני לא חושב שאת צודקת.

<החיים הלפרין:>
מילה לא נכנס, מבחינתי פירושו ש-41 אחוזים מההורים אמרו שהם לא רוצים.

<יהודית גידלי:>
ואז מה קורה אתם?

<מירב ישראלי:>
לא זאת השאלה.

<היו"ר עמרם מצנע:>
מירב, את סתם מסבכת את העניינים.

<מירב ישראלי:>
לא. אני מפנה אתכם.

<היו"ר עמרם מצנע:>
את מסבכת את העניינים כי החוק הישן בטל ויש חוק חדש. החלת החוק החדש, החלת המשמעות של החוק החדש היא בשלוש שנים. אין עכשיו שני מסלולים ואין צורך בהם.

<מירב ישראלי:>
לפי החוק אם אנחנו כותבים שהוראות חוק זה יוחלו בהדרגה משנת הלימודים על בתי ספר לפי קביעה, זה אומר וכך לפחות אני מבינה את זה. אני מפנה את השאלה המשפטית הזאת ללשכה המשפטית של משרד החינוך שתיתן פרשנות לעניין הזה.
<היו"ר עמרם מצנע:>
אבל זה לא עניין של פרשנות. אין שום ערך להפעיל את המסלול השני שאומר לבתי ספר שישאלו את ההורים ורק אם ארבעים אחוזים ירצו, תיכנסו.

<מירב ישראלי:>
למה?

<היו"ר עמרם מצנע:>
איזה ערך יש לזה?

<חיים הלפרין:>
כי אז חבר הכנסת מצנע צודק כי בזה אנחנו מבלבלים את המנהלים.

<היו"ר עמרם מצנע:>
איזה ערך יש לזה? ממילא אפשר להכניס רק 600 בתי ספר.
<חיים הלפרין:>
חוזר מנכ"ל לא אפשר שני מסלולים. חוזר מנכ"ל אמר שכל המנהלים מחויבים וגם הגדרנו טופס שהוא לטובת המנהל שידע לשלוח אותו בלי לנסח אותו מחדש ובו כתוב שהוא נכנס. מי שלא מעוניין, יציין שהוא לא מעוניין ואני גם אשמח לשמוע מה הסיבה. לא אפשרנו את המהלך הזה.

<מירב ישראלי:>
אני מפנה את השאלה הזאת למשרד החינוך שייתן את הפרשנות.

<היו"ר עמרם מצנע:>
זאת התשובה של משרד החינוך.

<מירב ישראלי:>
לדעתי החוק יצא איזה סוג של ואקום.

<היו"ר עמרם מצנע:>
הוא לא יצר ואקום.  גם אין שום הגיון לקיים את שני התהליכים האלה במקביל כי  אתה יכול בעצם להכיל כמעט את כל בתי הספר.

<מירב ישראלי:>
לכן אני אומרת שיכול להיות שאם יש איזושהי יכולת לבתי ספר מסוימים שלא נכנסים בכל זאת, אם ההורים מעוניינים ללכת למסלול הזה, למה למנוע מהם?

<היו"ר עמרם מצנע:>
אבל אם ההורים מעוניינים, יש להם את ההזדמנות. הבעיה היא רק אם ההורים לא מעוניינים. במסלול השני צריכים  לפחות ארבעים אחוזים או שישים אחוזים להיות מעוניינים כדי להיכנס. כלומר, אין בזה שום ערך ושום הגיון. 

אני חוזר לשאלה המקורית שלי. בעצם מנהל בית הספר לא צריך לשאול את ההורים ולחכות לתשובתם אלא הוא צריך להודיע להורים.

<חיים הלפרין:>
נכון.

<היו"ר עמרם מצנע:>
הוא צריך להודיע להורים שבית הספר נכנס בשנה הבאה לתכנית ואם יש מישהו שמתנגד, יודיע.

<חיים הלפרין:>
נכון.

<היו"ר עמרם מצנע:>
הוא יבקש שיודיעו לו בכתב על ההתנגדות.

<חיים הלפרין:>
נכון. בדיוק כך.

<היו"ר עמרם מצנע:>
אז אתם לא צריכים לחכות לתשובה.

<חיים הלפרין:>
אנחנו לא מחכים.  האינדיקציה המלאה תהיה עת נקבל את הקול קורא מהרשויות המקומיות ונדע מה יש שם. אנחנו כרגע  בתוך התהליך.

<מירב ישראלי:>
בעבר כל בית ספר היה יכול וכאן הם בעצם מגבילים את המספר ל-600.

<חיים הלפרין:>

מבחינה תקציבית.

<יעקב פרידברג:>
זה רק להשתתפות התקציבית. זה  אומר שבית ספר יכול להשתתף. 600, זאת המגבלה התקציבית.

<היו"ר עמרם מצנע:>
להערכתי גם אם יהיו יותר מ-600 בתי ספר, אין בעיה להכניס. משרד האוצר אמר כל הזמן שאין בעיה של תקציב.

<מירב ישראלי:>
לדעתי זה העניין.

<יעקב פרידברג:>
אפשר היה ליישם את זה גם השנה.

<מירב ישראלי:>

אם זאת התשובה, לא תהיה בעיה.

<יעקב פרידברג:>
בזמן החקיקה, הקושי שמירב מצביעה עליו כעת לא היה קיים מפני שאף אחד לא אמר את המספר 600.
<מירב ישראלי:>
נכון. אם אתם אומרים את המספר 600, יש לנו בעיה. 

<היו"ר עמרם מצנע:>
מה קרה לך? אין הגיון במסלול השני.

<מירב ישראלי:>
אני רוצה להסביר. לפי החוק הישן, כל בית ספר בו שישים אחוזים מההורים היו מעוניינים, יכול היה להיכנס לתכנית.

<היו"ר עמרם מצנע:>
מי יוזם את הפנייה לשישים אחוזים אלה?

<מירב ישראלי:>
המנהל.

<היו"ר עמרם מצנע:>
אם הוא רוצה.

<מירב ישראלי:>
לא. אז הוא היה חייב לעשות הצבעה. הוא היה חייב לעשות הצבעה בין ההורים. זה היה החוק הישן. אם אתם אומרים שלא תהיה בעיה, שבית ספר שמעוניין להיכנס לתכנית ייכנס לתכנית, אנחנו לא נכנסים לשאלה של הפרשנות.

<חגית מאיר:>
גם בעבר הייתה מגבלה על המספר שמשרד החינוך יכול היה לקבל.

<מירב ישראלי:>
אבל ביטלנו את סעיף 5(א) שנתן את המנגנון. יש כאן עניין משפטי. אני מציעה שאם תהיה בעיה של יותר מדי בתי ספר, תפתרו אותה.

<חיים הלפרין:>
אם תהיה בעיה של יותר מ-600 בתי ספר, אני מבטיח שנתמודד אתה.

<היו"ר עמרם מצנע:>
בסדר.  אני לא רואה כאן בעיה.

<מירב ישראלי:>
לא צריכה להיות בעיה.

<היו"ר עמרם מצנע:>
תקריאי את התקנה.

<מירב ישראלי:>
הבקשה היא לאשר תשלומי הורים לשנת הלימודים התשע"ה לגבי פרויקט השאלת ספרי לימוד באותו סכום שהיה בשנה שעברה, שזה מכיתה א' עד כיתה ט' – 280 שקלים חדשים ומכיתה י' עד י"ב, החטיבה העליונה – 320 שקלים חדשים.

<חיים הלפרין:>
עד 320 שקלים. אני רוצה להדגיש, עד.

<מירב ישראלי:>
כן, עד. אישור הוועדה הוא לפי סעיף 6(ד) לחוק חינוך חובה. אני מבינה שאת שאר תשלומי ההורים אתם תביאו בנפרד.

<חיים הלפרין:>
כן.

<היו"ר עמרם מצנע:>
יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו? שמעון, אתה רוצה להתייחס?

<שמעון אוחיון:>
רק לברך על כך ולחכות לכך שנבטל גם את ה-280 וה-320 שקלים.

<היו"ר עמרם מצנע:>
בסדר. אנחנו מצביעים.

הצבעה
בעד – פה אחד
סעיף השאלות ספרי לימוד במסגרת תשלומי הורים (רשות) לשנת הלימודים התשע"ה – אושר פה  אחד

<היו"ר עמרם מצנע:>
פה אחד אנחנו מאשרים את התקנות ומברכים את משרד החינוך על כך שהוא באמת נערך כראוי לקראת שנת הלימודים הבאה.  הלוואי שכל הישיבות שלנו יהיו כאלה.

תודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:25.>