PAGE  
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 77>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 14:00
<סדר היום:>
<השפעת הרפורמה במערכת החינוך על תלמידים עולים חדשים>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
יואל רזבוזוב – היו"ר
<מוזמנים:> 
	רחל מתוקי
	–
	מ"מ יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך

	מאיה שריר
	–
	מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

	איילה חג'ג'
	–
	מנהלת ביה"ס "נצח ישראל", משרד החינוך

	ערן דאום
	–
	מנהל ביה"ס אמית שחר בית שמש, משרד החינוך

	חנה מנור
	–
	מנהלת מקיף א' אשדוד, משרד החינוך

	משה דקלו
	–
	מנהל אגף הבחינות, משרד החינוך

	ברנדה הורוביץ
	–
	מנהלת ביה"ס אמית בנות מעלה אדומים, משרד החינוך

	תמר לוי רייך
	–
	מרכזת התוכית ההבחנות החדשה, משרד החינוך

	אמירה בהט
	–
	רכזת טיפול בפרט באגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך

	נעמי משה זדה
	–
	מורה בביה"ס אמית בנות מעלה אדומים, משרד החינוך

	נחמיה חתוכה
	–
	מנהל מחוז ומנהל קליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

	פיני כהן
	–
	מנכ"ל חוות הנוער הציוני, מנהלי פנימיות

	דניאל חיים
	–
	מנהל הפנימיה בחווה, מנהלי בתי ספר

	אלי זרחין
	–
	מנכ"ל, אגודה ישראלית למען ילדים עולים

	מילה ספיבק
	–
	מנהלת ביה"ס, כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

	ורוניקה קופר
	–
	סגנית מנהל, כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי

	עדינה שוורץ
	–
	יועצת חינוך וקהילה, ארגון "נפש בנפש"

	עליזה מרטין
	–
	יועצת מדיניות, ארגון "נפש בנפש"

	תמר דסטה
	–
	לוביסטית, האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

	שושנה בן-דור
	–
	מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

	נדיה טטרנקו
	–
	עמותת עולים למען קליטה מוצלחת, עולים למען קליטה מוצלחת


<מנהלת הוועדה:>
דנה גורדון שושני
<רישום פרלמנטרי:>
הדס צנוירט
<השפעת הרפורמה במערכת החינוך על תלמידים עולים חדשים>
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. זה הדיון השלישי שלנו היום, כך שהמצב קצת קשה... לח"כים לא היה מקום לשבת פה. צוות הוועדה מותשים...
התכנסנו לדון בהשפעת השפעת הרפורמה במערכת החינוך על תלמידים עולים חדשים. שמענו לא מעט חששות לנזק שעלול להיגרם לתלמידים עולים חדשים ו-וותיקים, שגם לפני הרפורמה התקשו בלימודיהם, כי שפת אמם אינה עברית. על כן אנחנו מבקשים היום לשמוע אודות הרפורמה, לפחות האם יש שם התייחסות לעולים, ואיך זה בא לידי ביטוי, הנושא הזה.

לא אתחיל להקריא את כל מה שכתוב כאן; נהיה יותר תמציתיים. נשמע עכשיו את נציג משרד הקליטה. גם שרת הקליטה הביעה חששות לא פעם. חשבתי שנכון לזמן דיון ולשמוע. הדבר השני שעל הפרק הוא שעות תגבור. גם נעשה דיון בוועדה, איך מדינת ישראל נערכת. אנחנו עומדים בפני גל עלייה גדול מאוד. מתחילים לעלות לכאן עולים רבים. רק לפני דקה קיבלתי שיש פוגרום באיזו עיר. בחלק מהמקומות אנחנו במצב מאוד רגיש. הדיון הראשון בכנסת היה על בלגיה עם שגריר בלגיה. שם כל יהודי שני פוחד, מרגישים ממש סכנת החיים. אנחנו עומדים בפני גל עלייה גדול, אז צריך לראות, איך אנחנו ערוכים. גם בנושא הזה, מעבר לשעות תגבור, לפחות מנכ"ל עירייה אחת שקולטת הרבה עלייה, אומר: עכשיו אנחנו צריכים לבנות שלוש כיתות גן. מאיפה אנחנו לוקחים את הכסף? אני בטוח שנתחיל לאט-לאט לקבל בקשות כאלה מהרשויות המקומיות.
אתן את רשות הדיבור לנציג משרד העלייה והקליטה, מר נחמיה חתוכה, ממלא מקום מנהל אגף בכיר לקליטה בקהילה. תאר את עמדת המשרד, בבקשה.

<נחמיה חתוכה:>
כנציג המשרד לעלייה וקליטה אני מבקש, כמובן, להביע דאגה שנובעת מהעובדה שאנחנו לא חשופים למה קורה ברפורמה, ואילו מענים ניתנים בעקבות הרפורמה לעולים חדשים ותושבים חוזרים. אנחנו מניחים שמשרד החינוך נותן דעתו בסוגיות האלה, גם שעלו במסגרת הוועדות השונות שהיו פה בכנסת וגם במפגשים שהיו בין הנציגים.

באופן כללי, ואגע בחלק מהנקודות, שהן לא כל התמונה, לנסות למצות את הדברים. באופן כללי אנחנו יודעים שתלמידים עולים, ודאי כאלה שבין שנתיים לחמש שנים בארץ, מתקשים במידה ניכרת בלימודים, בעיקר במקצועות עתירי עברית – וזה ממחקר של מכון ברוקדייל. הם מקבלים עזרה לימודית, ואחוז גבוה מהם מקבל ורוצה עוד עזרה לימודית, ורוצים יותר סיוע לימודי. אנחנו גם מזהים אוכלוסיות חלשות יותר או שפחות מצליחת במבחני הבגרות – גם יוצאי צרפת, גם יוצאי אתיופיה. הרפורמה שמגיעה, לפחות ממה שאנחנו שומעים, ואין לנו שום דבר כתוב, יש בה דברים שנראים לנו חיוביים. יחד עם זה אני רוצה לשים את הדאגה שלנו, איך נותנים את המענים האלה במסגרת הרפורמה לאותם פערים שלא יגדלו, שייסגרו, ושנוכל לתת את המענה.

אתן כמה נקודות. אחת, שעות תגבור לעולים ותושבים חוזרים. אנחנו מניחים שצריכים להגדיל את הסיוע הזה. תוספת שעות, קריטריונים להקצאת השעות האלה בין העולים או תושבים חוזרים. זה דבר מורכב, ויש לתת עליו את הדעת.

אני עושה רגע אתנחתא קלה. אנחנו לא שותפים כמשרד העלייה והקליטה, שיש לו אחריות על קליטת עולים, לשיח או לתהליך החשיבה בנושא הרפורמה והשפעתה על העולים, ואני חושב שזה לא נכון. משרד החינוך צריך לקרוא לנו לשיח הזה, ולא שנקבל מוצר מוגמר, ואחר כך נתמודד עם השאלות. אנחנו כן שותפים לכל מה שקשור בשותפות מצוין עם משרד החינוך לנושא אולפני א', אולפני עברית למבוגרים. הוצאנו נייר עבודה בלתי-רגיל בשיתוף פעולה מאוד מוצלח עם מגי קורן, מנהלת האגף לחינוך מבוגרים, וד"ר דבורה רובינשטיין, אבל לא בעניין הזה של הרפורמה. אז אמרתי שעות תגבור לעולים, תוספות קריטריונים לזכאות לשעות התגבור, לתושבים חוזרים, כמובן. 
הקלות במבחני בגרות לעולים ולתושבים חוזרים – סוגיה שעלתה כמה פעמים, אילו הקלות נותנים לעולים. לפי הרפורמה, מה שאנחנו שומעים, 30 אחוז מהציון בבגרות יהיה על בסיס של הערכה חלופית מגוונת. יש פה אמירה מאוד טובה, כי זה מוריד קצת לחץ מהמבחנים. אבל השאלה, אם ההערכה המגוונת הזאת גם התייחסה לעולים, כי כשאתה מדבר על הערכה מגוונת אתה מדבר על עבודות, אתה מדבר על הרצאות – אם התייחסה לעולים, לשפת אמם, לדרכי ההוראה והלמידה, שזו גם שאלה שאנחנו לא יודעים את התשובה עליה. יכול להיות שיש תשובה טובה.

שקילת ציוני בגרות ממדינות אחרות. חוץ ממדינות מערב אירופה ואוסטרליה, כל ציוני הבגרות ממדינות אחרות אינן שקילות, כלומר יוצא צפון אמריקה יכול ללמוד בהרווארד אבל לא בבר-אילן. צריך לראות איך מתקנים את זה, ואיך נותנים מכלל הארצות שקילה לציוני הבגרות, שאפשר יהיה – גם שקילה וגם שקלול, כי אם מחר תעודת הבגרות היא תעודת הכניסה במקום מבחן פסיכומטרי, אם עברת ציון מסוים – איך מחשבים את הציון, כדי שמי שבא עם תעודת בגרות, שקילה, שהשקלול עצמו לא יפגע.

אנחנו גם לא יודעים, איזה אופי יישא מבחן הבגרות, והאם הוא יהיה, שצריך עוד תגבור או שינוי שיטות הוראה כאלה ואחרות, אם הן מותאמות לעולים.
ממש קיצרתי, כי כולם עייפים, בטח אנשי הוועדה. המבחנים הפסיכומטריים , מאז ומתמיד טענו – הם לא מותאמים תרבותית. הם חסם. 

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
פתרון - רק צריך לראות איך מתחשבים.

<נחמיה חתוכה:>
אנחנו יודעים שזה מהווה חסם, אבל לא רוצים להגיע למצב, שלא נסגור את הפער, אז הוא גם לא יעבור את ציון הבגרות כדי להיפטר מהמבחן הפסיכומטרי, וגם יצטרך מבחן פסיכומטרי, ולשלם עליו חוץ מהקושי של הלימוד למבחן פסיכומטרי והמבחן עצמו, זו גם בעיה כלכלית לא קטנה. 
אני מזכיר, שמי שלא עובר את התהליך בצורה מוצלחת, בסוף מקבל מאתנו אולי סיוע למכינת עולים של שנה. זה על חשבון שנת זכאות שלישית שהוא לא מקבל. אנחנו צריכים לסגור את הפער הזה, ולראות שהעולים מקבלים את ההזדמנות השווה בדיוק כמו ותיק, ולא רק הוותיקים יודעים לעבור את המבחן.

צריך גם להיכנס לפרטים של סוגי אוכלוסיות שונים, כי יש מקומות שבהם צריך לתת את הדעת יותר, כי יש גם מוטיבציה נמוכה ללמוד במוסדות אקדמאיים, גם חוסר הצלחה. צריך לברר, איך משפיעים עליהם, והזכרת חלק מאוכלוסיות העולים האלה. זה גם צרפתים, גם עולי אתיופיה. שם אולי צריך לראות יותר, אבל בכל הארצות העולים נמצאים במצב הזה.

אני מקווה מאוד שירגיעו אותי.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה רבה למר נחמיה חתוכה, נציג משרד הקליטה. יושבות אתנו כאן הגברת רחל מתוקי, ממלאת מקום יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, ומאיה שריר, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים. העלו פה כמה נקודות. מבחינת הבגרות, הפסיכומטרי, אני חושב שהרפורמה טובה, יכולה להיטיב, רק צריך לראות איך מתחשבים בעניין הבגרות. מבחינת הפסיכומטרי, אני מכיר הרבה עולים שבפסיכומטרי הוציאו ציון מאוד נמוך, הלכו ולא התקבלו לפקולטה שרצו, היו צריכים ללמוד שנה שלמה כדי להתקבל לפקולטה. בסוף סיימו – לפחות שני מקרים שאני מכיר, סיימו מצטייני נשיא בטכניון, שהיכולות היו להם, אבל את המכשול של הפסיכומטרי, שלא מותאם תרבותית, זה הורגש. אולי דווקא הרפורמה הזאת יכולה לתת לאותם עולים, שגם כך דיברנו בדיון בוועדה הקודמת, שהיתה לפני שעה, שיש תקרת הזכוכית – אולי הציונים הטובים או לפחות מבחני כניסה למקומות האקדמאיים, זה יקל עליהם אחרי זה להשתלב בחברה. אנחנו מדינת עלייה, כך שזו נקודה מאוד רגישה אצלנו. בבקשה.
<רחל מתוקי:>
שלום. ברשותך, אני מבקשת לומר בכמה דקות כמה מילים על הרפורמה. הרפורמה בתוכנית היבחנות, באה לומר שלושה דברים: אחד, לפנות זמן ללמידה. אם עד היום כל הלמידה בחטיבה העליונה מטרתה היתה להביא את התלמידים להצליח בבחינות הבגרות החיצוניות, והמורים היו עם תוכניות לימודים עמוסות מאוד, עם מרוץ אחר הספק לתוכנית הלימודים, מה שהכתיב תהליכי הוראה של הקראה, של שינון, ולבסוף בחינות, שפחות או יותר בדקו ידע, אולי תפקודים טיפה יותר גבוהים, באנו ואמרנו: אנחנו רוצים לפנות זמו ללמידה, כדי לאפשר לתלמידים להביא את עצמם, להביא באופן מיטיבי את יכולותיהם, גם כל תלמיד בפני עצמו וגם לאוכלוסיות מיוחדות – אני מדברת גם על אוכלוסיות של תלמידים מצטיינים, אוכלוסיות בקצה השני של הרצף, ובטח אוכלוסיות של עולים חדשים.

הרפורמה אומרת בעצם, במסגרת פינוי הזמן, אנחנו מצמצמים משמעותית את מספר הבחינות החיצוניות. אם עד היום תלמיד, מהרגע שנכנס לחטיבה העליונה, כל הזמן היה במרוץ אחר כתיבת מבחני בגרות חיצוניים, צמצמנו את בחינות הבגרות בכך שבכל מקצוע יהיה אירוע אחד חיצוני בלבד. בחלק מהמקצועות היו בין שניים, שלושה או ארבעה אירועים, תלוי בהיקף שלהם, כלומר בחינה אחת חיצונית.

הדבר השני, תלמיד היום לא ייבחן על כל תוכנית הלימודים במבחן חיצוני. אני חושבת שזה מענה מצוין לתלמידים שהם עולים חדשים. 30 אחוז מתוכנית הלימודים - תלמידים יוכלו לבחור את האופן שבו הם יוערכו. מורי בית הספר יתאימו את תוכנית הלימודים לאוכלוסייה. הם יוכלו לבחור תוכניות שאינן מוכתבות מלמעלה. הם יוכלו לבחור את תוכנית הלימודים, הם יוכלו לבחור את אופן הלמידה וגם את אופן ההערכה. אני חושבת שהעובדה שעל שליש מתוכנית הלימודים בכל המקצועות כל התלמידים יוכלו להיות מוערכים על-פי האינטליגנציות החזקות שלהם, אם זה בבחינה בעל-פה, אם זה בעבודת חקר, דיבייט, תיק עבודות ומגוון של חלופות בהערכה, אני חושבת שזה ייתן הזדמנות גדולה יותר לאוכלוסיות מיוחדות, שבין המדרג של האוכלוסיות המיוחדות אני מדברת בהחלט על אוכלוסיית העולים.
אנחנו במקביל יושבים עם ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות. אני יושבת בראש הוועדה מול ור"ה. משה דקלו, מנהל אגף הבחינות, יושב אתי, ואנחנו מנסים להגיע אתם לנוסחה שתדבר לא על גם וגם, כפי כפי שקורה היום, שכדי להתקבל כמעט לכל פקולטה צריך גם את בחינת הבגרות וגם את הבחינה הפסיכומטרית; אנחנו מנסים להגיע להבנה של או-או. כבר ביולי יפורסמו רשימה של פקולטות בכל האוניברסיטאות, שאפשר יהיה להתקבל בשלב הראשון על סמך הישגים מסוימים בתעודת הבגרות. זה משהו שתלמיד יוכל להתקבל ללא פסיכומטרי. לעולם נרצה לשמר את הפסיכומטרי כהזדמנות שנייה עבור תלמידים שלא צלחו את התיכון, שלא היו פנויים ללמידה בתיכון. כלומר לא נרצה לגמרי שלא תהיה ההזדמנות השנייה, אבל בהחלט בתהליך של תוכנית ההיבחנות החדשה מתקיים במקביל תהליך עם ראשי האוניברסיטאות, שאגב, קיבלו וחיבקו את התוכנית החדשה, כי בחוויה שלהם, כמי שקולטים את הבוגרים שלנו, בוגרי מערכת החינוך יוצאים לאקדמיה פחות מוכנים. הם פחות לומדים עצמאיים, פחות מתוקשבים, פחות יודעים לאתר מקורות המידע, כי תהליך הלמידה בתיכון הפך לתהליך של יותר שינון ויותר רכישת ידע והייצוג שלו בבחינת הבגרות.
הנושא של אוכלוסיות מיוחדות גם מקבל ביטוי במועדי ההיבחנות. אם התוכנית מדברת על כך שבחינות הבגרות החיצוניות מתחילות בסוף י"א, אוכלוסיות מיוחדות, ביניהן אוכלוסיות העולים, תוכלנה להתחיל להיבחן בחורף י"א. זה נותן להם עוד מועד. כל תלמידי ישראל, יהיו להם שלושה מועדים: קיץ י"א, חורף י"ב, קיץ י"ב. לאוכלוסיות מיוחדות, ביניהן אוכלוסיות העולים החדשים, נפתח מועד נוסף: חורף י"א. השארנו את מועדי ה-ב', השארנו את האפשרות לתקן ציון במקצועות עוגן ומקצועות בסיכון, שהם מתמטיקה ואנגלית. השארנו את המחצית השלישית, שהיא תוכנית להיבחנות בסוף הקיץ עבור תלמידים. כמובן, כל המשאבים בתוך המערכת, שהם היום יותר גדולים מבעבר, עם הכניסה של שתי הרפורמות, בעיקר הרפורמה בחינוך העל-יסודי, שמקנה הרבה מאוד שעות פרטניות לרשות המערכת, אני מניחה שהמערכת הזו של השעות הפרטניות תנותב לצמצום פערים לימודיים, כאשר מדובר על אוכלוסיות מיוחדות בתוך מוסדות החינוך.

לגבי אופן ההיבחנות, נמצא פה משה. שאלו אותנו שני דברים שאשמח שתתייחס אליהם: האחד זה הטיפול של אגף הבחינות באוכלוסיית העולים, והאם יש שינוי בתוכנית החדשה; ושניים זה התקצוב, ועל זה מאיה תענה, התקצוב הדיפרנציאלי של אוכלוסיית העולים.

<משה דקלו:>
אני מתנצל על האיחור – נתקעתי בשער. אנחנו לא משנים את אופני ההיבחנות לילדים עולים חדשים. אנחנו מאטירים גם את התרגומים למספר שפות. אנחנו מאפשרים את כל אותם כללים. להפך, אנחנו מחזיקים בהולד חוזר מנכ"ל, שאנחנו עובדים עליו קצת יותר משנה יחד עם מאיה ויחד עם האגף לחינוך העל-יסודי, שיש בו כדי להקל על הילדים העולים החדשים, בעיקר בשל העובדה שאנחנו רוצים לספור היעדרות ממערכת החינוך, ולומר שמי שלא רכש פה בישראל שפת אם, סביר להניח שיסבול מהעברית היפה שלנו הרבה שנים. לכן הלכנו לקונספט חדש.

תחת זה גם הלכנו לקונספט אחר לגבי מה שנקרא עולים ותיקים או תושבים חוזרים. אנחנו מסנכרנים את כל סדרת החוזרים שלנו יחד עם החוזר הגדול שנפיק. יצא חוזר ראשון בראשותה של רחל, ואנחנו הצוות המקצועי בכל האגפים במינהל הפדגוגי, מסנכרנים את הכול. יש מספר חוזרים שאמורים לצאת יחד, עם כללי הפעילות. הרפורמה מאוד גדולה ומשמעותית. אנחנו באגף הבחינות ממש לא ישנים בלילות כדי לראות איך אנחנו מעדכנים את כל הפרטים.

לגבי עולים חדשים – נתמקד רק בהם בדיון הזה - הילדים האלה מסומנים במצבת התלמידים. אנחנו יודעים לזהות כל אחד מהם מיום עלייתו ארצה, ובאיזה בית ספר הוא לומד.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
איך משרד החינוך מחשב עולים? לפי מה? כי כל משרד אצלנו מחשב אחרת. כמה שנים?
<מאיה שריר:>
תלוי לאיזו מטרה - אם זה לצורך רכישת עברית שפה שנייה, אז זה עולים וזה גם שונה בהתאם לשכבת הגיל, אם הגיעו ליסודי, חטיבת ביניים, חטיבה עליונה. באופן כללי, באמירה מאוד רחבה אנחנו אומרים שעולה הוא עולה כל עוד לא נולד בארץ, ועדיין זקוק לסיוע נוסף וייחודי. אנחנו מנסים לתת את הסיוע – אם לא בשעות אז בתוכניות או בשעות פרטניות או במגוון אפשרויות שקיימות.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אתם מתייחסים גם לבני עולים? אנחנו מכירים שיש בעיה.

<מאיה שריר:>
בני העולים במערכת החינוך לא מקבלים תוספת ייחודית למעט יוצאי אתיופיה, שלפי החלטה קיבלו בתוכנית החומש ובעוד מספר תוכניות. אבל הם מקבלים את השעות הפרטניות.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הייתי בבית ספר בבאר שבע. היו שם 70 אחוז עולים, שהם ילדים יוצאי ברית המועצות, שהמנהלת אמרה שחצי מהם הגיעו כשהם לא ידעו עברית. הם היו בגנים דוברי רוסית, ואז הגיעו והתחילו הכול מההתחלה. הם בני עולים.

<רחל מתוקי:>
אתה מעלה נקודה מאוד מעניינת, אגב, שאנחנו מתמודדים אתה, עם העובדה שהורים, שהם בעצם עולים, וילדיהם הם ילדי עולים, בוחרים להקנות את השפה הרוסית על חשבון השפה העברית, כולל גנים מהטובים בארץ, ואז הם מגיעים לא', ופעם ראשונה פוגשים את השפה העברית.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
הם מסתדרים בסוף? להורים חשוב לשמר את השפה, והילדים יסתדרו בכיתות א'-ב'. אתם במשרד החינוך נתקלים בבעיות, שהם לא מסתדרים?
<רחל מתוקי:>
בשכונות עתירות עולים יש תוכנית אחרת להקניית השפה לכיתות א', אבל בשכונות שיש שם ריבוי של ילדי-ילדי עולים. בשאר השכונות הם נטמעים. אני לא רוצה להיות שיפוטית, כי יש לזה ערך בפני עצמו.

<משה דקלו:>
בנושא ההיבחנות, אנחנו משמרים את כל ההתאמות הטובות, כל מה שצריך אנחנו שומרים את זה בבחינות הבגרות עם הכללים האלה שהיו עד היום. מבחינתנו, רק השאלון משתנה והקונסטרוקציה, כפי שרחל תיארה, אבל במונחים של תהליכי היבחנות זה נשאר אותו דבר. לא נוגעים.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
יש כמה בחינות חיצוניות?

<רחל מתוקי:>
בשונה מבעבר, שבכל מקצוע היתה בחינה חיצונית על כל תוכנית הלימודים, השארנו את מספר הבחינות החיצוניות כפי שהן, רק על 70 אחוז מהחומר. הציון הסופי שתלמיד יקבל, 70 אחוז מתוכנית הלימודים הוא יקבל כמו במתכונת הישנה בדיוק, עם בחינה חיצונית וציון הגשה, שמשקלל את סך ההישגים שלו הבית ספרי, אבל 30 אחוז שלו מהציון יהיה על משהו שהיה בית ספרי, שיתכתב עם החוזקות שלו. מגוון של חלופות בהערכה. זה יכול להיות מבחינה בעל-פה, מצגת, רפרט, עבודת חקר.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אבל יהיו פחות בחינות בגרות.

<רחל מתוקי:>
אנחנו הולכים להוריד 40 אחוז ממספר השאלונים. זה אומר שתלמיד עולה, אם פעם הוא היה נכנס 22 או 30 פעם לתוך חדר הבחינה עם הבוחנים, הוא ייכנס בממוצע 60 אחוז מזה. זה מאוד משמעותי לאוכלוסייה שהעברית אינה שפת אמו. אני מוצאת את התוכנית החדשה כמיטיבה עם אוכלוסיות שיש להם צרכים שונים מהצברים שנולדו וגדלו פה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מה שחשוב לי ב-30 אחוז, שיהיה עדיין מענה לשוני תרבותי, כי אני מקבל המון–המון מקרים. אני בטוח שגם יש אותן בעיות אצל צברים, שלא מסתדרים עם המורה, אבל יש הוכחות, שיש יותר, בגלל השוני התרבותי בין המורה לתלמיד, והמורה יכול בטעות לא לאהוב את התלמיד, בגלל שוני תרבותי, כי הילד או הילדה עשו משהו שהם רגילים בבית, והוא לא נורמה מקובלת כאן בישראל. זה הפחד, שהילדים האלה ייפגעו ברגע שנתון לשיקול הדעת של המורים, ואני בא מבית של מורים – אשתי ואמא שלי מורות. מחנכים אותי מגיל קטן עד עכשיו...  חשוב שתהיה כתובת לפנות, איזה מנגנון שיידע לשקול. האם יש או יהיה דבר כזה?

<רחל מתוקי:>
ראשית, יש לנו מנגנוני בקרה וליווי את ה-30 אחוז. החידוש ברפורמה זה בדיוק מה יקרה ב-30 אחוז. התפקיד שלנו הוא, אחד, לדאוג בדיוק שהאוכלוסיות המיוחדות – ביניהן זה אוכלוסיית העולים – לא תיפגענה, ותותאמנה התוכניות ודרכי הלמידה וההערכה, ותהיינה רגישות לתרבות, ויש לנו גם מנגנון במטה, שיושב באגף לחינוך על-יסודי, שאמור לראות במקרו מה קורה ברמה הארצית. אגב, אנחנו ביום-יום עונים לעשרות פניות של תלמידים והורים. אין תלמיד היום, ובטח השר הנוכחי שלנו, שזמין לכל תלמיד ולכל הורה ולכל מורה, אין ילד או הורה בבואו אלינו, שלא יקבל מענה. ואני אומרת לכם גם כמנהלת מחוז וגם כיושבת-ראש המזכירות הפדגוגית – אם צריך, אנחנו יורדים עד לרזולוציה של בית ספר. יאמר לך את זה גם משה. אם יש תלמיד שמתלונן, אני מוצאת אותו הרבה פעמים גם במחוז שלי מתערב בתוך כיתה מסוימת, שתלמיד אמר שלא ניתן לו מה שמגיע לו. נכון שהתלמידים צריכים לדעת מה מגיע להם. ככל שהם יידעו יותר, ואנחנו מנחים את המנהלים, שתלמיד באשר הוא עולה, ויש לו התאמות כאלה ואחרות, ומגיעות לו הקלות כאלה ואחרות, הוא צריך לדעת. ברגע שהוא יודע, הוא יודע אם קיבל את זה או לא. מדובר בתלמידים בוגרים. עובדה שחלקם הגדול יודע, כי במבחן המציאות הם מתכתבים אתנו.

<משה דקלו:>
רחל הזכירה פה את חשיבות העבודה של המנהלים. אנחנו עובדים במערכת אוטומטית. אתם רואים אותי עכשיו, אבל אתמול בחנו 80 אלף ילדים בתנ"ך. ביום חמישי האחרון בחנו רבע מיליון ילדים במתמטיקה. המערכת היא מאוד אוטומטית. חשוב מאוד שהמידע שנמצא במחשב משרד החינוך, בדיווחי מצבת התלמידים, בדיווחי המורים, יהיה מדויק ככל הניתן לפרטי-פרטים. אם אנחנו עסוקים בתקלות, ואני אתמול הסעתי ילד עולה חדש מאופקים לבאר-שבע – שיתהפך העולם, אבל הילד הזה ייבחן, כי מנהל בית ספר פשוט שכח לרשום אותו. מבחינתי זו טרגדיה, כי אני צריך לעקוב שהילד עלה לאוטובוס, ירד מהאוטובוס, הגיע למקום, וגם עשה את הבחינה. יש פה בטלפון שלי מסרונים מהורים בשפה האנגלית, שמודים מאוד, שעברנו את זה בשלום. אם מנהל בית ספר שוכח לדווח ילד כמו שצריך, אנחנו אבודים, כלומר ההורים אבודים, הילד אבוד, ו-וודאי גם מנהל אגף הבחינות עם כל 30 עובדיו – אנחנו לא מסוגלים לתת את השירות. לכן חשוב, אם יושבים פה אנשים ממערכת החינוך- - -

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אתם אנשים ממערכת החינוך. אתם לא יכולים להעביר את המידע הזה לכל המנהלים בכל הארץ.

<משה דקלו:>
למשל, אנחנו מבקשים לדעת אם יש לנו שפות אחרות שהילדים מגיעים אתן. אם מנהל בית ספר לא עונה, אנחנו לא יכולים להיערך לזה. כלומר העניין הזה הוא קריטי. שיתוף הפעולה בין בתי הספר, המנהלים ומשרד החינוך ירושלים הוא קריטי כדי שנוכל להושיט את היד לעזרה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בסדר גמור. נרשם, והיינו רוצים שיתוף פעולה מהמנהלים, אפילו שתצא פנייה למנהלים, להתייחס גם לאוכלוסייה הזאת ולכל הנקודות מבחינת הרגישות. אתם צריכים לדעת איפה הנקודות. אתם באים מהשטח.
<מאיה שריר:>
זה כתוב בחוזר מנכ"ל.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חשוב לרענן, כי לא כולם זוכרים. אני חושב שדווקא מבחינת העולים, זה ש-30 אחוז על המנהל, על המורה, זה גם נותן דיסציפלינה. אנחנו רוצים דיסציפלינות במערכת החינוך שלנו, אבל יחד עם המשמעת כדאי לאותם מקרים, שתהיה כתובת, אפילו אם זה מגיע לוועדה, שיהיה לנו גוף מקשר, שנוכל לפנות אליכם, שתוכלו לבדוק. מאיה שריר, בבקשה.

<מאיה שריר:>
אנחנו מקבלים גם פניות מהשטח, גם ממשרד העלייה והקליטה, ומנסים לסייע ככל האפשר.

אני רוצה להוסיף שגם בחלק של ה-30 אחוז הערכה חלופית התייחסנו לכל ההתאמות שהתלמידים מקבלים ב-70 אחוז מהמבחן החיצוני, וגם שם הוספנו את ההתאמות. עיכבנו קצת את הפרסום של חוזר מנכ"ל חדש בהתאמות לבחינות בגרות לתלמידים עולים כדי לעשות סנכרון עם הרפורמה החדשה. לא היה טעם הרי לפרסם חוזר מנכ"ל חדש, ואחר כך הרפורמה, וצריך שוב להתאים. לכן החוזר כאן, הוא יפורסם בקרוב מאוד.

גם בהיבט של מעורבות חברתית, שיש בה חלק אישי וחלק קבוצתי, התייחסנו מאוד לתלמידים העולים. ברור לנו שתלמיד עולה, שרק הגיע לארץ, וגם לא יודע את השפה וגם לא מכיר את התרבות הנהוגה בישראל, יהיה לו קשה לעשות מעורבות אישית התנדבות אישית. לכן הכנסנו את זה למעורבות החברתית, לשילוב החברתי.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
חשוב שבסופו של דבר השטח יידע – המנהלים והמורים. אנחנו יודעים מה זה חוזר מנכ"ל. אף אחד לא באמת זוכר הכול. דווקא פה אנחנו יכולים ליפול. ילד שבא, זה גם שוני תרבותי, חברתי. הוא יכול ליפול על הנקודה הזאת. לכן גם קיימנו את הדיון הזה, כדי שזה יגיע, כי סך הכול הכוונות של משרד החינוך ברפורמה הזאת, אלה כוונות טובות. אנחנו בעולם גלובלי, שהשתנה מאוד מאז תוכנית החינוך האחרונה. הגיע הזמן לשנות, ואני חושב שהרפורמה אמורה להצדיק את עצמה, אבל הפרט הקטן, אותם תלמידים, מאוד חשובים לנו. חשוב שהמידע הזה יגיע למנהלים ולמורים. 

הייתי רוצה לתת למר פיני כהן, מנכ"ל חוות הנוער הציוני, על שעות התגבור. לא מזמן קיימנו דיון ועדה אצלם בחוות הנוער הציוני, ועלה גם הנושא הזה, להבין את המשמעות של שעות התגבור.

<פיני כהן:>
אולי לפני כן, מתעוררת בעיה במינהל החינוך ההתיישבותי כולו, שכל ילדי נעל"ה וכל העולים החדשים לומדים בו, שהמינהל דורש בחינת בגרות בחקלאות וביולוגיה, וברגע שאלה מקצועות הבחירה, אנחנו למעשה לא משאירים שום בחירה. ילדים עולים חדשים – על אחת כמה וכמה, ופה חייבים לתת מענה ברור ומיידי, ובשטח לא ברור מה דינם של ביולוגיה וחקלאות, כי הילדים יצביעו ברגליים. לא מקובל עליהם, שזו הבחירה המוכתבת להם, וזו בעיה. זו בעיה של מינהל שלם.
<רחל מתוקי:>
אני מסכימה אתך לחלוטין. הנושא יטופל.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תודה. אני מבקש לעדכן את הוועדה בנושא.

<פיני כהן:>
תודה. עוד הערה, לנושא של תנ"ך ולשון. שתי הבחינות האלה, בגרות, יהיו גם לעולים חדשים ב-י"א. ילדים ב-י"א עולים לא מסוגלים לעמוד בבחינות האלה. אני מדבר על תלמידי נעל"ה ועולים חדשים. 

<רחל מתוקי:>
במסגרת האמון והאוטונומיה שאנחנו מעניקים למנהלי בתי הספר, אין יותר הכתבה מגבוה, מתי יהיו בחינות הבגרות – ב-י"א או י"ב. ירצה מנהל בית הספר, יהיה סבור שהתלמידים לא מסוגלים לסיים את תוכנית הלימודים בתום י"א, יוכל לעשות את זה בתום י"ב. במסגרת האוטונומיה לא עוד אנחנו מכתיבים – אנחנו זה אומר המפמ"רים, מנהלי התחומים של מקצועות הדעת, שיודעים יותר טוב מה קורה בשטח ומתי להגיש את התלמידים. מה שיחליט מנהל בית הספר, אם זה יהיה בתום י"א או בתום י"ב, אנחנו- - -
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
השאלה, האם לתת להם עוד שנה ללמוד עברית בשביל לגשת לבחינה, יהיה להם יותר קל, זה יעזור להם, למה לא לעשות איזו הכתבה, המלצה, לעשות את זה ב-י"ב, אם יש לזה השפעה?

<רחל מתוקי:>
אני סבורה שאין מישהו שיודע יותר טוב מה מצב התלמידים שלו מאשר מנהל בית הספר. כל מה שמנהל המוסד החינוכי מחליט- - -
<פיני כהן:>
אם האפשרות קיימת, טוב לנו.

<רחל מתוקי:>
הוא בטח רוצה שתלמידיו יצליחו – תלמידיו בכלל ותלמידיו העולים בפרט – אנחנו נכבד.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בסדר. נפנה לישעיהו, שבבתי הספר שלו יש תלמידי נעל"ה, ויש ביקוש, שיפנה, לראות איך המנהלים מגיבים.

<נחמיה חתוכה:>
זה גם תלמידים עולים של בתי הספר.

<פיני כהן:>
יש לא מעט ילדים עולים שהם באותה בעיה. ילדי נעל"ה ועולים זה היינו הך לצורך העניין.

יש בעיה של סיוע בעברית. אמנם מקבלים שעות עולים, אבל זה קומץ, ואצביע על כמה בעיות שיש לילדים. למשל, ילדים עולים שמאוד אוהבים לעשות עבודות גמר, שזו בעיה בפני עצמה במערכת החדשה, כי עבודת גמר, שתהיה מעבר לשני מקצועות בחירה, לא תירשם כ-5 יחידות. השאלה, אם יהיו ילדים שיעשו עבודת גמר. יש חשש גדול שלא. ואם זה יקרה, זה בדיוק ההפך מהמגמה שמובילה הרפורמה; הרפורמה מנסה ליצור למידה משמעותית, ואם חלילה תצטמצמנה עבודות הגמר, השגנו דבר הפוך. 

<רחל מתוקי:>
זה לא מדויק. מי שירצה להמיר מקצוע בחירה בהיקף של 5 יחידות בעבודת גמר, יוכל לעשות זאת, וזה יירשם בחלקה העליון של תעודת הבגרות כציון לכל דבר ועניין. נכון שפרט למתמטיקה ואנגלית אנחנו מאפשרים עוד שני מקצועות ברמה של 5 יחידות, כי יש לנו עניין שתלמידים ילמדו פחות מקצועות הרבה יותר בצורה מעמיקה ויותר שעות כל מקצוע. בהחלט אנחנו מעודדים, ובחוזר תעודות הסיום יש פרק על עבודות גמר. יש לנו עניין שיותר ויותר תלמידים ימירו בחינה בהיקף של 5 יחידות בכתיבת עבודת חקר, כי זו באמת למידה משמעותית. אין שינוי, נהפוך הוא.

<פיני כהן:>
הרצון שלכם – אני שלם אתו. השאלה, מה התוצאה. החשש שלנו, ולא רק שלי, כפי שאני מבין, שבפועל יהיו פחות עבודות גמר, ואז לא חשוב מה היתה הכוונה אלא מה התוצאה. ברור שהכוונה טובה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
עוד לא נכנסנו לרפורמה. כשניכנס, נראה את ההשלכות. אם יהיו, תוך כדי הדרך נשמע שיש בעיה שפוגעת, מערכת החינוך היא לא אטומה. נוכל לדבר תמיד ולשנות.

<פיני כהן:>
לאותו סיוע שאני מדבר במקצועות העבריים, אפילו בעבודת הגמר, כשאתה עובד עם ילד עולה חדש, אתה צריך שיישב אתו אדם, ויעזור לו לנסח בעברית רהוטה את העבודה. זה עבודה שלא נעשית מול ילד ישראלי שנולד בארץ. שעות ומימון שאין התייחסות לזה. נוסף לזה, מקצוע כמו תנ"ך, שלגבי עולה חדש זה עוד שפה. מבחינתו, עברית, גם שהוא שולט בצורה סבירה, תנ"ך זה בבחינת דבר סתום. ההתקשות קשה לו מאוד. ההתקשות הגדולה שלנו בהתמודדות עם עולים חדשים זה דווקא במקצוע כמו תנ"ך, והם לא מקבלים מספיק יותר בהיותם עולים חדשים.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
יודעים לחשב כמה שעות חסר? אנחנו נפנה לשר.

<מאיה שריר:>
יש שעות ששנה הבאה זה יהיה כמו השנה, רק הקדמנו את כל התאריכים בשנה. מעבר לזה, דווקא בתנ"ך זו דוגמה נחמדה, כי פיתחנו קורס למידה מרחוק לקראת בגרות לתלמידים עולים, קורס שהוא מאוד ידידותי, והילדים לומדים בו גם במחשב לבד.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אתם יודעים על זה? יכול להיות שיש דברים שעושים, והמנהלים לא יודעים. 

<מאיה שריר:>
עובדים עם המפמ"רים פה לתנ"ך. פיתחנו את הקורס בשיתוף פעולה בין המזכירות הפדגוגית ואגף קליטת תלמידים עולים. הוא קורס מאוד מוצלח, שלוקח בחשבון את הקשיים שיש לעולים בתנ"ך. הוא מאוד ידידותי. יש גם אפשרות בתנ"ך להשתמש בתנ"ך מתורגם. אנחנו כן מנסים לבוא לקראת כל תלמיד עולה.

<נחמיה חתוכה:>
אבל איפה התגבור של מקצועות עתירי עברית?

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בכסף, אני צריך כמה שעות?
<פיני כהן:>
שעות העולים מספיקות בקושי להקניית השםה העברית. הן לא מסייעות לנו ממש בהתמודדות מול המקצועות האלה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
בבקשה.

<מילה ספיבק:>
אני מנהלת בית הספר יוענה ז'בוטינסקי בנס ציונה. יש לי כאלף ילדים בבית הספר. מתוכם כ-90 אחוז ילדים עולים או ילדי עולים. כל יום אנחנו מקבלים עולים חדשים. גם עכשיו התחיל טפטןף חזק מאוקראינה. קיבלנו בשבוע האחרון מהונגריה, מקבלים ילדים כמעט כל יום. בשנה שעברה היו לי 80 תלמידים עולים חדשים.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
שעלו באותה שנה?

<מילה ספיבק:>
ודאי. השעות שאנחנו מקבלים לאולפן א', כי יש לי אולפן א', אולפן ב' ואולפן ג', אבל השעות שאני מקבלת לאולפן א' זה רק לתלמידים שעד שנה בארץ, ואם ילד שנה וחודש, אני כבר לא מקבלת עבורו כסף, אבל ילד שבא, נגיד, לכיתה ז', והיה תלמיד עולה אחד יחיד בכיתה ו', ולא היה לו אולפן, הוא בא אליי ולא יודע לכתוב או לקרוא. אני בכל זאת מכניסה אותו לאולפן א'.

רבותיי, צריך לעשות חישובים מחדש, שעות של אולפן א' ואולפן ב'. אנחנו זקוקים לאולפן ב'. אנחנו זקוקים לתת שעות לתלמידים עד שלוש שנים בארץ, כי זו חובתנו. אני עושה סלטות באוויר. שעות פרטניות, שעות שילוב. אני בעוז לתמורה ובאופק. אני בכל הרפורמות. אני עושה סלטות באוויר, אבל בכל זאת זה קשה, כי אני צריכה להוציא ילדים מהכיתה, שעות פרטניות, אבל אותו ילד מתקשה לא רק בשפה; הוא היה עציץ במקצועות האחרים. הוא גם לא יודע חשבון, והאנגלית בשבילו בכלל חור שחור. לא מספיק שעות לאולפן א'. אני מבקשת לחשוב, ותעשו את החישוב מחדש, לעשות, לתת לנו אפשרות לפתוח גם אולפן ב'. 

<פיני כהן:>
זה ממש הכרחי.

<מילה ספיבק:>
שאני כמנהלת לא צריכה לעשות סלטות באוויר ולחשוב מאיפה אגרד את השעות כדי בכל זאת לתת לילדים האלה שעות.

דבר שני, אני רוצה לפנות אליך, משה. קודם כל, תודה רבה. לא היתה לנו אף פנייה אליך. גם כתבתי בעצמי המון מכתבים, מה שקשור לכל ההסברים. תמיד קיבלתי בזמן את התשובות, ותודה רבה. 
אבל יש כמה נקודות שבכל זאת מטרידות אותי כמנהלת חטיבה עליונה – מדברים עכשיו על חטיבה עליונה. יש לי עולים חדשים שהם רק שנתיים או שלוש בארץ, וחוץ משלא מספיקות לי השעות, אני עושה קבוצות לימוד בנפרד, עושה הכול. ובכל זאת אני רואה שלילדים האלה קשה. שכלית הם לא אידיוטים. הם ילדים חכמים, אבל קשה להם עם השפה, ואני כבר פניתי לכמה גורמים, לתת להם אפשרות או להיבחן בעל-פה או שאלונים ברוסית. נגיד, את החוזר – אני כבר יודעת אותו בעל-פה, כל שורה ושורה. קיבלנו המון הבהרות, מה שקשור למקצועות רב מלל. הכול קיבלנו, אבל מדברים על ספרות, נגיד. בתי ספר דתיים כן מקבלים תרגום לרוסית. בתי ספר ממלכתיים – לא, עולים חדשים. 
קריאה:

למה?

<מילה ספיבק:>
לא יודעת. הנה, זה כתוב כאן. זה דבר אחד. 
<משה דקלו:>
זה לא שלי. זה של משרד החינוך. אני לא חתום על חוזר מנכ"ל.

<מילה ספיבק:>
דבר שני, יש תרגום באזרחות, ותודה רבה. באמת, זה עוזר לילדים חבל על הזמן. הילדים מקבלים את הציונים הגבוהים ביותר. בהיסטוריה, למשל, לא.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תגידי מקצועות שאין לנו תרגום וצריכים תרגום. היסטוריה, ספרות.
<מילה ספיבק:>
היסטוריה זה מאוד חשוב, כי ילדים יודעים היסטוריה, ויכולים להיבחן בעל-פה, אבל אין להם אפשרות, כי המפמ"ר לא מוכן לעשות את זה.

ודבר נוסף, זה גם קשור ללשון. אין מבחן בעל-פה בלשון ומבחן מותאם. הדבר הכי בעייתי זה מקצוע לשון, ובלי לשון תלמידים לא יכולים לקבל גם תעודה טכנולוגית. אם אפשר במקום לשון, להחליף נגיד לספרות, למשהו אחר, כי יוצאים מבית ספרנו הרבה ילדים שכל המקצועות שלהם ממש מעולים. יש לי דוגמה של תלמיד שעולה לכיתה י"ג, עדיין לא יכול לעבור את הלשון. אולי בתעודה הטכנולוגית כדאי להחליף בין לשון, אולי לספרות. זה יקל על הילדים להמשיך.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני מציע, כי יש פה מידע שבא מהשטח, ואני לא בטוח שיודעים, שתשבו ביחד ותעלו את כל הנקודות הבעייתיות, כי אני רואה שיש פה נקודות הגיוניות וניתנות לשינוי. אני בטוח שלמערכת החינוך לא תהיה בעיה לשנות. למשל, נתתי כבר את הדוגמה, שבכיתה ז' הגיעו לאמא שלי לשיעור פרטי שני ילדים שישבו בהקבצה ג'. אחרי השיעור אמרה לי: הם גאונים. בכיתה ט' הם סיימו בגרות 5 יחידות, בכיתה י"ב סיימו תואר ראשון בטכניון, הם המציאו מערכת גדולה, מכרו אותה, עשו אקזיט, ופשוט לא ידעו "חוצה זווית" בעברית. אנחנו יותר ויותר נתקלים בזה.

אני חושב שצריך לצאת מסמך למנהלים, למורים, להתייחס ולראות שבאמת יש תלמידים עולים שבגלל השפה, הם מתביישים, הם נזרקים, הם אוטומטית בהקבצות נכונות. המורים, אני לא מכליל, אבל יש מקומות שהם נופלים סתם. חשוב שזה יעבור למנהלים, שישימו לב. אם נבחן את העולים שנמצאים בהקבצה ג', נעשה סקר ונראה אם מבחינת הרמה הם תואמים לשם, אני חושב שנופתע. חשוב לבדוק את זה. 
חנה מנור, מנהלת מקיף א' אשדוד, בבקשה, בקצרה.

<חנה מנור:>
אני רוצה לחדד כמה נקודות. ראשית, לגבי הקניית שפה. אצלי יש כיתת קלט, שיושבים בה ברמות שונות תלמידים, מכיתה ז' עד י"א. אני עושה את זה כי כך יש לי איגום משאבים וכך אני יכולה לתת באופן רציני שעות ללימוד עברית לתלמידים.
אני מתייחסת לחטיבה העליונה ולבגרויות, כי שם הנקודה הכואבת. לגבי מקצועות החובה, יש לנו מקצועות רבי המלל - לא מתמטיקה ולא אנגלית, כי זה לכולם פחות או יותר אותו דבר, ויש להם שם תרגום וזה בסדר. קיבלנו כבר חוזרים של המפמ"רים עם הנחיות לרפורמה של ה-30 ו-70 אחוז. אין התייחסות בחוזרים, לפחות במה שיש לי כרגע, לעולים החדשים. 
אם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה ש-30 אחוז מהלמידה צריכה להיות למידה אחרת וכו', אם הילד צריך לעשות עבודת חקר, והוא צריך להתעסק בעברית, וזה ילד שלא עלה בכיתה ח' לארץ אלא בכיתה י"א, והשארנו אותו עוד שנה בכיתה י"א, כי - היום קיבלתי ילד בכיתה י"א. בשנה הבאה הוא יהיה שוב ב-י"א. הוא לא יכול לעשות בשנה הבאה שום בגרות. זה הופך את זה לבלתי-אפשרי לילדים האלה. 
אני מורה לאזרחות, וגם מגישה את העולים באזרחות, ועובדת כבר שנה שנייה בתוכנית פילוט של מט"ח באזרחות, וזו תוכנית ידידותית. אני חושבת שאפשר לגזור משם משהו, שייחשב ל-30 אחוז של הילדים, ולהקל עליהם מאוד. אני יודעת שלמט"ח יש תוכנית כזו גם בתנ"ך, ויש בכוונתי לאמץ את התוכנית הזו בשנת הלימודים הבאה בבית הספר, כי זה מקל על הילדים. זה הרבה יותר ידידותי. אני לא יודעת מה יקרה לתוכנית של אזרחות בשנה הבאה, עוד אין תשובה.

<מאיה שריר:>
התוכניות שלנו, של המזכירות הפדגוגית עם אגף קליטת תלמידים עולים, מט"ח פיתחו עבור המשרד - על התוכנית הזאת דיברתי בתנ"ך.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו צריכים שתהיה כתובת. רחל, אולי תחליטו מי ייפגש עם המנהלים, תשמעו את הבעיות. בסופו של דבר כולנו רוצים לעשות טובת העולים, יחד עם משרד הקליטה.
<נחמיה חתוכה:>
- - -
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
עבודת חקר, אני מבין.

<רחל מתוקי:>
אני מציעה, שנקיים קבוצת מיקוד של מנהלים, שמנהלים בתי ספר עתירי עולים. נלמד ונעשה את ההתאמות. אני חושבת שהרפורמה נותנת לנו הזדמנות אדירה לטפל בשונות, בשונה מבעבר, שכולם נבחנו בבחינות אחידות על הכול. בואו נשמע אתכם. חלק מהדברים אני מודה שאני שומעת לראשונה. פגישה אחת אני אעשה. מי שאמון על האוכלוסיות המיוחדות זה מאיה, שהיא מנהלת האגף. פגישה אחת נעשה יחד עם המפמ"רים של מקצועות רבי המלל עם משה דקלו, מנהל אגף הבחינות, עם מאיה, עם אגפי הגיל. נלמד, נבוא עם תובנות.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
מצוין. בבקשה.

<ברנדה הורוביץ:>
דבר אחד שאני רוצה להתייחס אליו זה נושא ההיבחנות בשפת האם. כרגע, אנחנו בית ספר דתי, אנחנו מחויבים לעשות תושב"ע, ואחר כך איזו מגמה שהם רוצים. אנחנו הכנסנו היבחנות באמהרית. הורים באו אליי, ישבו בחדר שלי ובכו, אמרו: זו פעם ראשונה שאני יכול לעזור לבת שלי במשהו. כרגע, אם אנחנו רוצים שיהיה להם תושב"ע ועוד משהו לבחירתם, אני לא רוצה לפספס את ה-5 יחידות בשפת האם שלהם. נגיד, באמריקאים אין בעיה – יש אנגלית, אבל לצרפתים, לרוסית, אמהרית.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו זולגים לדיון המקצועי, שלא כולנו צריכים להיות שותפים לו. כפי שביקשתי, תהיה קבוצת מיקוד. מאיה תוביל אותה יחד עם משרד הקליטה, יחד עם המנהלים, יחד עם המפמ"רים. אני מבקש מכם, המנהלים, כי כאן יש מנהלים שיש להם בתי ספר מרובים בעולים, להכין דף עם נייר עמדה, עם כל הבעיות. להגיע לרזולוציה הכי נמוכה והכי גבוהה. לקחת את הניואנסים הקטנים כדי שהפגישה הזאת תהיה יעילה. משם נוכל לצאת עם משהו. אלי, משפט אחד, בבקשה.

<אלי זרחין:>
אני לא יכול במשפט אחד. אתה קבעת את נושא הישיבה: השפעת הרפורמה. לאיזו רפורמה התכוונת? יש אופק חדש בחטיבת הביניים- - -
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
התכוונתי בדיוק לנושא הזה, התכוונתי לטובת העולים. אני לא רוצה עכשיו פה פרובוקציות. אני יודע למה עשיתי את הדיון הזה – כדי לעזור לאותם עולים. מה שאנחנו יוצאים מכאן, הקבוצה הזאת, שנלמד ונשפר את התנאים לטובת העולים, זה מה שרציתי לצאת. לכן היה הדיון. משפט אחד, בבקשה.

<אלי זרחין:>
אני לא יכול במשפט אחד. משרד החינוך קבע נוהלי בחינות בגרות לעולים. משרד החינוך קבע בהוראות החוק שעולים עד שלוש שנים בארץ רשאים להיבחן בשפת אם בחמש שפות. בא משה דקלו השנה, בניגוד לחוות דעת של מפמ"רים, ביטל היבחנות. מפמ"רית היסטוריה אומרת: יש לי מלא מורים דוברי רוסית, אבל משה דקלו לא שאל ולא מאשר היבחנות ברוסית. חוזר מנכ"ל קובע שלעולים- - -

<משה דקלו:>
אפשר לראות את זה בכתב, את מה שאתה אומר?

<אלי זרחין:>
בהחלט.
<היו"ר יואל רזבוזוב:>
תכין נייר עמדה. אני מבטיח לך שתקבל תשובה.

<משה דקלו:>
תפסיק עם רפש, קודם כל.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אנחנו נכנסים לרזולוציה. אני מבטיח לך שעל נייר העמדה שלך אבקש התייחסות. תגיש אותו למאיה. אני בטוח שיש שם גם דברים, מה שהמנהלים לא הביאו מהשטח, אז יתייחסו, נשנה. הרפורמה היא לא נגד העולים; היא לטובת ילדי ישראל. הגיע הזמן לשנות, ואם יש ניואנסים, שלא לקחו אותם בחשבון, ייקחו אותם בחשבון עכשיו. לכן אנחנו מקיימים את קבוצת המיקוד הזאת יחד עם משרדי הקליטה, החינוך ונציגים מהשטח. אתה כנציג מהשטח, גם אתה מוזמן להגיש דף עמדה, ונבחן.

<נחמיה חתוכה:>
לא נגעת בשקילת ציוני הבגרות.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
נכון, בגרות מחו"ל.

<ברנדה הורוביץ:>
באוניברסיטה שאלו אותי אם עשיתי בגרות באמריקה. אמרתי: כן. אמרו: בסדר.

<נחמיה חתוכה:>
ארצות מערב אירופה ואוסטרליה, ציוני הבגרות שקילים לאוניברסיטה. לעומת זאת, מי שמגיע מארצות הברית או מארצות אחרות, הציונים אינם שקילים. צריך לראות איך פותרים את הבעיה הזאת של שקילת בחינות הבגרות או הבחינות האחרות שעושים, את מבחן - - - למשל לכניסה לאוניברסיטה.

<משה דקלו:>
קודם כל, שקילה של תעודות מחו"ל הן לא באגף הבחינות. זה לא באחריות שלי.

<נחמיה חתוכה:>
לא פניתי אליך.

<משה דקלו:>
יש יחידה לשקילת תארים ודיפלומות מחו"ל.

בעיה שנייה היא בעיית האוניברסיטאות, והבעיה הזאת דו-כיוונית. פעם האוניברסיטאות בארץ רוצות לדעת מה משרד החינוך אומר על תעודות של חו"ל, ופעם האוניברסיטאות בחו"ל פונות אליי באופן שוטף, להסביר את הרפורמה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
אני חושב שזה שווה דיון נוסף, שקילת התארים, להביא את המל"ג ואת כולם לכאן, ולראות איך האוניברסיטאות ילכו לקראת העולים. אנחנו מדינת עלייה. היום שמענו על אוניברסיטת תל-אביב שעשתה לעדה האתיופית תוכנית טובה. יש תוכניות.
<משה דקלו:>
להביא לנו שעות קשר לממשק עבודה, כי יש לנו ממשק עבודה.

<היו"ר יואל רזבוזוב:>
נזמן אתכם לדיון בוועדה.

תודה רבה, היה דיון מצוין. אני רק רוצה לקבל תאריך לקבוצת המיקוד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:15.>