PAGE  
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 231>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ו באייר התשע"ד (26 במאי 2014), שעה 12:00
<סדר היום:>
<1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד-2014>
<2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד-2013>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
חיים כץ – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

רינה פרנקל
ישראל אייכלר
נסים זאב
דב חנין

יצחק כהן

אברהם מיכאלי
<מוזמנים:> 
	יהודה אזרד
	–
	יו"ר ארגון כרמי העיר

	משה בר
	–
	תנו יד לחירש ונכים למען נכים

	מאירה בסוק
	–
	יועצת משפטית, נעמ"ת

	אופיר גפן
	–
	המשמר החברתי

	שלמה דהן
	–
	יתום המקדם את החוק

	מוטי חזיזה
	–
	עו"ד, מלווה את תיקון חוק הביטוח הלאומי

	יוסף סגל
	–
	יתום המקדם את החוק


<ייעוץ משפטי: >
יעל סלנט
<מנהלת הוועדה:>
וילמה מאור
<רישום פרלמנטרי:>
אור שושני
<1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד-2014>
<2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), התשע"ד-2013>
<היו"ר חיים כץ:>
צהריים טובים, היום יום שני, כ"ו באייר, 26 במאי 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), של חבר הכנסת דב חנין ועוד רשימה של ח"כים שאני לא מקריא אותם בגלל שהם אינם פה; והצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים), של חבר הכנסת נסים זאב, אברהם מיכאלי, ישראל אייכלר - - 

<נסים זאב:>
יש פה רשימה ארוכה. 

<היו"ר חיים כץ:>
הרשימה לא מעניינת. 

- - יצחק כהן; וכל השאר שאינם פה, לא מעניינים. 

<נסים זאב:>
כולם מעניינים, אבל לא נמצאים. 

<היו"ר חיים כץ:>
לא נמצאים? אז לא מעניין אותם. בשלב הראשון אנחנו נאחד בין שתי הצעות החוק האלה. אתה מוכן לזה, חבר הכנסת נסים זאב?

<נסים זאב:>
אין כמו אחדות. 

<היו"ר חיים כץ:>
אחדות זה דבר טוב, אבל אנחנו לא יודעים איפה חבר הכנסת דב חנין.

<נסים זאב:>
אדוני היושב-ראש, אחרי שהצעת החוק שלי נכנסה וקיבלה אישור ועדת שרים – ועשינו פה עבודה מאוד מקיפה, שאני תכף אפרט אותה – דב חנין ביקש שאם לא אכפת לי - - -

<היו"ר חיים כץ:>
תשמע, הייתי מעדיף שתפרט פחות, כדי שנגמור יותר מהר. 

<נסים זאב:>
בסדר, אבל אסור לדבר שלוש דקות?

<היו"ר חיים כץ:>
שלוש דקות תקבל. 

<אברהם מיכאלי:>
במליאה תדבר עשר דקות, גם במקומי. 

<נסים זאב:>
נו, באמת, ההפסקה שהפסקתם אותי לקחה כבר דקה וחצי. 

<היו"ר חיים כץ:>
דבר עד שחנין יבוא. 

<נסים זאב:>
ולכן דב הצטרף להצעת החוק שלי. אני רוצה לומר שבמשך מספר קדנציות הצעת החוק הזו הסתובבה, כולל בקדנציה הנוכחית. הרב אייכלר, הרב אשר, יצחק כהן, מיכאלי – כל אחד הביא ביוזמתו. גם זבולון כלפה. כולם הגישו. בפעם האחרונה, כפי שהבנתי, וגם בתקופת כחלון כאשר היה שר העבודה והרווחה, למרות כל ההבטחות, זה נפל ברגע האחרון בוועדת שרים. לכן, ייאמר לזכותו של השר מאיר כהן, לא ויתרתי. קיימנו ישיבה מעמיקה ויסודית לבדוק למה ועדת השרים משנה את דעתה. בסופו של דבר, אחת הנקודות המרכזיות היא שבכל החוקים עד לרגע ששיניתי את גיל הנוסח, זה היה עד גיל 21. ו-21 זה בעיקר יוצאי צבא וכולי, או אלה שיש להם פריבילגיות מיוחדות. והייתי צריך להשוות עד גיל 20, כי למעשה סעיף קטן (ד) מתייחס אך ורק למי שזמנו מוקדש ללימודים במוסד חינוכי. מה זה מוסד חינוכי? עד היום ההגדרות היו: לימודים אקדמאיים, לימודי הכשרה מקצועית, לימודים תורניים. לצערי הרב שמו על זה פס. לימודים תורניים לא היו בכלל, ולכן יצא אפוא שכל היתומים שנמצאים בלימודים תורניים לא זכו לקצבת שאירים. יש פה עניין של איפה ואיפה, ואני חושב שב - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו נעשה היום את השלב הראשון בתיקון. זה רק הכנה לקריאה ראשונה.
<נסים זאב:>
מכיוון שזה סעיף כל כך קטן, קל גם לתקן אותו, את סעיף קטן (ד).

<היו"ר חיים כץ:>
אני עדיין מחכה לדב חנין. 

<ישראל אייכלר:>
אז אולי אני אקבל רשות דיבור עד שהוא בא. 

<היו"ר חיים כץ:>
כן. 

<ישראל אייכלר:>
אדוני היושב-ראש, בשעתו, כששמעתי מיוסף ואימא שלו את הסיפור הזה, ושמעתי גם מיתומים אחרים שהגיעו לגיל 18 והפסיקו להם, אני לא האמנתי שיש אפליה בדבר הזה, לא האמנתי שיכול להיות בכלל דבר כזה, הרי יתום הוא יתום, ובפרט, יש משפחות שמטה לחמם נשבר עם מות האב או האם. וחשבתי שזה ילך בקלות. הגשתי את ההצעה פעם אחר פעם, והשר כחלון, ייאמר לשבחו, תמך בזה, ולא סתם תמך בזה אלא אפילו הגיש ערר נגד ועדת השרים כשהיא פסלה את זה. אבל אין המצווה נקראת אלא על שם גומרה, ולכן, לזכותם של נסים זאב והחברים שהציעו את זה עכשיו ולזכותו של שר הרווחה מאיר כהן, שלמרות שהוא במפלגה הלא נכונה נשאר בו לב יהודי... הוא עשה מה שאפילו כחלון לא עשה, והוא כן עמד על זה, והוא כן הצליח להעביר את זה בוועדת שרים. ועכשיו יש בידי היושב-ראש, חיים כץ, זכות גדולה להעביר את הדבר הזה. 

כתוב שהקב"ה הוא דיין אלמנות ואבי יתומים. וגם כתוב בתורה: "אלמנה ויתום לא תענון, והיה כי יצעק אליי – ושמעתי, כי חנון אני". באה פעם אלמנה לגבאי צדקה, והיא צעקה שהיא רוצה ומגיע לה. היא צעקה וצרחה, והגבאי ידע שהיא כבר קיבלה ושהיא לא צודקת. אז אמר לו אחד הצדיקים: תן לה. אז הוא אמר: למה שאני אתן לה, היא לא צודקת. אז הוא אמר: הרי כתוב "לא תענו איש את עמיתו", וכשפוגעים בבן אדם וכשהוא צועק לקב"ה, הוא שומע כל אדם, לאו דווקא אלמנה ויתום. אז מה פתאום כתוב "אלמנה ויתום לא תענון", ועוד פעמיים? מה זה שונה? כי אלמנה ויתום, גם אם הם לא צודקים, הקב"ה שומע את הצעקה שלהם. אדם רגיל, אם הוא לא צודק, הוא לא צודק, שיצעק עד מחר. אבל עם אלמנה ויתום צריך להיות יותר רגיש.

ופה, החוק הזה הוא זכות גדולה מאוד. כמו שהקב"ה שומע שהיא צועקת כשלא נותנים לה, הקב"ה ישמע כאשר האלמנות והיתומים יברכו אותך ואת כל מי שהיה לו חלק בדבר הזה, על זה שעזרתם להרנין לב אלמנה ויתום. 

<היו"ר חיים כץ:>
למה חשבתם שלא נעביר את זה בוועדה?

<ישראל אייכלר:>
אני לא חשבתי לרגע. באתי בגלל - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אתה בכלל לא מבין כמה פניות היו מחברי כנסת, "תעביר את זה", "תעברי את זה". אני פשוט לא הבנתי מאיפה החשש הזה. 

<אברהם מיכאלי:>
חיים, הניסיון הקודם של החוק הזה - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אתה היית בוועדה בקדנציה הקודמת. 

<אברהם מיכאלי:>
נכון, אבל זה לא הגיע לוועדה. 

<נסים זאב:>
זה נפל בוועדת שרים. 

<היו"ר חיים כץ:>
אבל עכשיו, כשזה עבר בוועדת שרים, אני לא רוצה לנקוב בכל השמות של חברי הכנסת שפנו אליי - - -

<אברהם מיכאלי:>
נכון שאני לא פניתי אליך, כי סמכתי עליך?

<היו"ר חיים כץ:>
נכון. 

<אברהם מיכאלי:>
מי שלא מבין מי זה חיים כץ - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אתה לא מבין בכלל, פנו אליי מכל הכיוונים... הוועדה הזאת, איפה שהיא יכלה לעזור, לאלמנות, ליתומים, לאנשים במצוקה – פה הם מצאו לב פתוח ובית חם. בוועדה הזאת. ותמיד היינו בית הילל במקרים האלה, ולא חלילה במקום אחר. אבל החששות היו כאלה... ברגע שהיועצים המשפטיים סיימו העליתי את זה מיד לסדר היום, ובאו אליי – "אתה תעלה את זה ביום שני או לא תעלה את זה?". 

<נסים זאב:>
אני אגיד לך איפה היה החשש. 

<יצחק כהן:>
החשש לא היה מחיים. 

<נסים זאב:>
לא מחיים, אני לא מדבר על חיים. אני רוצה לומר לך איפה היו החששות ואיפה היו המכשלות. הם היו בשניים. דבר ראשון, כאשר החלפתי את ההגדרה מ-21 ל-20, זה נתן מענה. דבר שני, אמרו שיהיו להגדרת הילד השלכות רוחב גם לנושאים אחרים, כמו למשל נכים - - 

<שולי מועלם-רפאלי:>
דב הגיע. 

<נסים זאב:>
- - ולכן, כאשר הנוסח הנכון היה שאין פה השלכות רוחב - - -
<היו"ר חיים כץ:>
אין השלכות רוחב, כי בכל ההגדרות זה גיל 21: בשאירים, בקרנות ועוד. ברוב המקרים זה גיל 21. 

<נסים זאב:>
לא, אבל לגבי הנושא הזה של נחשב כילד סטודנט; ו"סטודנט" זה לא משנה אם זה לימוד תורני או לא תורני או טכנולוגי – אני חושב שיש פה שוויון מלא. אנחנו לא משנים את הסעיף במהות. 

<היו"ר חיים כץ:>
מאה אחוז. ועכשיו אנחנו פונים לדב חנין. האם אתה מוכן לאחד את שתי הצעות החוק האלה?

<דב חנין:>
אדוני, אני אומר כך: ברמת העיקרון... 
בוודאי, לאחד את שתי ההצעות, בוודאי. אנחנו בעד. אחר כך אני אדבר לגופו של עניין. 

<היו"ר חיים כץ:>
מאה אחוז. אז אנחנו עכשיו באיזה סעיף?

<יעל סלנט:>
אנחנו מתקנים את סעיף 252, שעניינו הוא קצבת שאירים. לעבור להקראה?

<היו"ר חיים כץ:>
לא, קודם צריכים להצביע שאנחנו מאחדים.

<יעל סלנט:>
אנחנו מצביעים על המיזוג של שתי הצעות החוק – של חבר הכנסת דב חנין ושל חבר הכנסת נסים זאב. 

<היו"ר חיים כץ:>
ושל קבוצת ח"כים, בשתי ההצעות. 

מי בעד ההצעה? אייכלר מצביע במקום ליצמן, נסים זאב במקום מרגי.

<דב חנין:>
אני בעד, אבל בלי זכות הצבעה.

הצבעה

בעד אישור מיזוג של שתי הצעות החוק – פה אחד

הצעות החוק מוזגו.

<היו"ר חיים כץ:>
כל חברי הכנסת שיש להם זכות הצבעה – וגם אלה שאין להם זכות הצבעה אבל לבם היה מצביע – אישרו את מיזוג ההצעות. 

דב חנין, דבר בקצרה, כדי לא לעכב את המתת ליתומים. 

<דב חנין:>
אני, אדוני היושב-ראש, רוצה לברך את חבריי על השותפות שיש כאן. אני חושב שבהצעת החוק הזאת יש מסר ערכי מאוד חשוב ומאוד נכון לחברה הישראלית: ילד הוא ילד ויתום הוא יתום, וזה לא משנה איפה הוא נמצא, איפה הוא לומד – המדינה צריכה להתייחס לילדים, וגם ליתומים, בצורה שוויונית. לכן אני גאה ברמה האישית שיש לי חלק קטן בקידום היוזמה, יחד עם חבריי. אני מקווה שנקדם אותה במהירות. 

<נסים זאב:>
תודה. 

<אברהם מיכאלי:>
יישר כוח. 

<היו"ר חיים כץ:>
עוברים להקראה.

<יעל סלנט:>
הקראה:
"הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הגדרת ילד לעניין ביטוח שאירים)
	תיקון סעיף 252
	1.
	בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 252, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

	
	
	"(ד1)
לעניין סימן זה, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנו מוקדש ללימודים במוסד חינוכי; לעניין סעיף קטן זה, "מוסד חינוכי" – אחד מאלה:

	
	
	
	(1)
מוסד חינוך כמשמעותו בחוק לימוד חובה;

	
	
	
	(2)
מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

	
	
	
	(3)
מוסד שקיבל היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

	
	
	
	(4)
מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

	
	
	
	(5)
מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו-25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה;  

	
	
	
	(6)
מוסד על-תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על-תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;  

	
	
	
	(7) מוסד להשכלה תורנית או דתית המקבל תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב;

	
	
	
	(8)
מכינה קדם-אקדמית של מוסד כאמור בפסקאות (2) עד (5);  

	
	
	
	(9)
מכינה קדם-אקדמית שאינה מנויה בפסקה (8) או מכינה קדם-הנדסאית. " 


<נסים זאב:>
יש לי שאלה. מוסדות שלא מקבלים תמיכה - - -

<היו"ר חיים כץ:>
לא יודע, אתם סיכמתם. בוא נעביר את זה בקריאה ראשונה, ויהיה לנו זמן לברר בין הראשונה לשנייה והשלישית. 

<יעל סלנט:>
מבחינת העלות התקציבית, לפי אומדני המוסד לביטוח לאומי מדובר על 15 מיליון שקל. 

<היו"ר חיים כץ:>
יש פה נציג אוצר? מאחר שוועדת השרים אישרה, אני מבין שהצעת החוק היא לא תקציבית. יש פה נציג אוצר? אין נציג אוצר, אז בטח שהיא לא תקציבית. 

אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הצעת החוק כפי שהוקראה?

הצבעה

בעד הצעת החוק – פה אחד

הצעת החוק עברה להכנה לקריאה ראשונה.

<היו"ר חיים כץ:>
גדלנו לחמישה, כי גם רינה פרנקל תומכת בהצעה. כל החמישה שיש להם זכות הצבעה, ועוד שלושה שהם חברי כנסת שלא חברים בוועדה הזאת אבל תמכו בלבם.
<נסים זאב:>
הם באו לכבד את ההצעה. 

<היו"ר חיים כץ:>

הוועדה העבירה את הצעת החוק הזאת להכנה לקריאה הראשונה, שתעלה במליאה. אם היא תעבור עוד שבועיים – כי שבוע הבא אין כנסת, כי חג השבועות מגיע אלינו - - -

<אברהם מיכאלי:>
אולי נספיק להעביר את זה השבוע. אני אבדוק את זה. 

<היו"ר חיים כץ:>
לא נראה לי, אבל... אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לתקן את העוול של פגיעה ביתומים. הוועדה אישרה.

<נסים זאב:>
יש לי שאלה בנושא. 

<היו"ר חיים כץ:>
אחרי שננעל את הישיבה. 

<נסים זאב:>
לא, לא, לגופו של עניין. 

<היו"ר חיים כץ:>
נעשה הכול לפני שנייה ושלישית, עכשיו כבר הצבענו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

<נסים זאב:>
לגבי ההחלה של החוק, האם לא צריך לדבר על זה כבר בקריאה ראשונה?

<היו"ר חיים כץ:>
לא, ממש לא. תודה רבה, הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 12:15.>