פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת

1

2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
13/06/2023

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
13/06/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 80
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 10:22



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר
זאב אלקין
אלי דלל
אוהד טל
יוראי להב הרצנו
יוסף עטאונה
חוה אתי עטייה
נאור שירי


חברי הכנסת:
חמד עמאר
יאסר חוג'יראת
עודד פורר

מוזמנים: 

	ריאן גאנם
	-
	מנהל אגף בכיר בחירות ברשויות המקומיות, משרד הפנים

	אתי אברג
	-
	מנהלת תחום בחירות ברשויות המקומיות, משרד הפנים

	ליאור עמרם-קאהן
	-
	עוזרת משפטית, משרד הפנים

	רון אלמוג
	-
	עו"ד, ממונה בכיר, משרד הפנים

	ליטל מוסיקי בלומנטל
	-
	ממונה, משרד הפנים

	טל ישראלי
	-
	רפרנטית שלטון מקומי באג"ת, משרד האוצר

	יואל הדר
	-
	יועמ"ש, משרד מבקר המדינה

	חנה רותם
	-
	מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

	נצ"מ דוד שריקר
	-
	ר' תחום מנהלת בחירות משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק אולג גולנד
	-
	ר' תחום שליטה מבצעית משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	רפ"ק אביה חיים
	-
	קמ"ד תכנון ופיתוח אמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	גדליה הבר
	-
	עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה - זרוע העבודה

	עמי ברקוביץ
	-
	עו"ד, ממונה חקיקה, משרד המשפטים

	עילם שניר
	-
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	לינא סאלם
	-
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	גדי הבר
	-
	משרד העבודה

	מירה סלומון
	-
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	יאיר רביבו
	-
	ראש עיריית לוד

	שפרה זייבלד
	-
	משפטית מתמחה, עיריית ירושלים

	בועז חי שובל
	-
	עו"ד, עוזר ראשי ליועמ"ש העירייה, עיריית ירושלים

	ליעד חיים גולדשטיין
	-
	מתמחה, עיריית ירושלים

	מנחם שפירא
	-
	ס' ראש העיר, עיריית בני ברק

	עידו גרינבלום
	-
	ראש מועצת טבעון

	דין ליבנה אנצויג
	-
	עו"ד, היועץ המשפטי לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת

	ערן חרמוני
	-
	עו"ד, מזכ"ל מפלגת העבודה

	יוסף תורג'מן
	-
	נציג סיעת ש"ס

	משה שיפמן
	-
	נציג דגל התורה

	רומן גרניש
	-
	נציג ישראל ביתנו

	ורד וייץ
	-
	עו"ד בלשכה המשפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	ערן שלום
	-
	מזכיר איגוד מקצועי, ההסתדרות הכללית החדשה

	אלכס מילר
	-
	סגן יו"ר לשכת ממשלה, ההסתדרות הכללית החדשה

	מוריה ברבי
	-
	ראש תחום ראש עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים

	רחל גור
	-
	עו"ד, מנהלת תחום ממשלה, לובי 99

	סיגל סודאי
	-
	עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

	אביטל פרידמן מאיר
	-
	חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

	ד"ר אורית רישפי
	-
	פורום אח"מ, חברי המועצה ברשויות המקומיות בישראל

	הידי נגב
	-
	עו"ד, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה, התנועה למען איכות השלטון בישראל


	
	
	




ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
גלעד קרן
ברק קיבוביץ - מתמחה

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




 << נושא >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023, מ/1615 << נושא >>  




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023, מ/1615. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

אני רק אומר בתחילה, אנחנו כתבנו שיכול להיות שיהיו הצבעות היום. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מה שמאור הפתיע אותנו בשעה 23:30. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הפתיע אתכם. אוקיי, אבל אנחנו נמצאים במקום שאנחנו מפתיעים אחד את השני. אבל בכל מקרה, כדי שלא תהיה במתח וזה, אז אנחנו נמצה את הדיון היום, אני מקווה. יכול להיות, אני כבר אומר, שאם לא נספיק, אז נמשיך את הדיון בצהריים. המשך. כי בהמשך היום. אבל הצבעות לא יהיו היום, הן ככל הנראה יהיו מחר. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אני רק מבקש בהמשך לזה. א', חסכת לי הצעה לסדר. אני מודה לאדוני.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם אתה יכול למסור את זה לטייבי זה יהיה חשוב לי מאוד. כי היא שמעה את זה בפעם ראשונה איתך ביחד. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

למרות שלא הופתעתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זה גם לגופו של עניין. אני לא רוצה לשים את עצמי בלחץ. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

היות והנוסח פורסם אתמול ב-10:30 ועצם ההודעה שזה אולי כבר נוסח סופי שצריך להגיש עליו הסתייגויות ואולי יהיו הסתייגויות פורסם ב-23:30. וזה חוק מאוד מורכב, שאנחנו צריכים להתייעץ עם יועצים משפטיים של מפלגות. בדרך כלל יש פה הרבה עניינים טכניים ומורכבים שדורשים ניסיון. אני מבקש שזמן הגשת ההסתייגויות יהיה עד מחר בבוקר. כי אנחנו צריכים את היום הזה. במיוחד אם עכשיו עוד משהו ישתנה פה בנוסח בדיון. אנחנו צריכים את היום הזה להתייעץ. ואז נוכל מחר בבוקר מתי שאדוני יגיד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

באיזה שעה בבוקר? בנץ?

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

9:00. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

8:00. אמר היועץ המשפטי 8:00. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

8:00 יש אנשים שעוד בתפילה בשעה כזאת. לא כולם קמים בנץ. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לכן שאלתי אותך אם בנץ או לא בנץ. תראה, אם אתה מראה לי תמונה שאתה באמצע מניין ושירי הוא העשירי למניין, אני מוכן ללכת נגד היועץ המשפטי. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

9:00 זה שעה סבירה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה? אני לא יודע מתי, הדיון הוא ב-9:00. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

8:30. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה זה? עזוב. גם מהניסיון שלך, אין הבדל בין 8:00 ל-9:00. גם אם הייתי אומר 6:00 לפני שעה והייתי קורא לך החוצה, היית סוגר איתי גם על 6:00. 8:00 זה זמן טוב וזה הכל בסדר. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם אין לי בעיה שזה יהיה 9:00. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

צריך להכין את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל בדיוק, גם הם צריכים להכין. גם הם צריכים להכין. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בואו נעשה ככה. שזה יהיה 8:00. אבל אם במהלך הדיון ביום רביעי תהיה איזה שהיא הסתייגות ספציפית אז תאפשר לו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה יודע שכשיש לך בעיה הומניטרית אני אף פעם לא סירבתי לך. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתה לא. משרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל בנתיים אני מנהל פה את הדיונים. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא עזר לי בחוק הקודם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, אוקיי. אז שתי ההודעות הטכניות האלה אמרנו. אם כך, אנחנו נתחיל. התקיים דיון, נשמעו הערות, דיברנו על הרבה מאוד דברים. וכמו שנאמר, הופץ נוסח של הוועדה. ואנחנו נקריא את הנוסח ונדון כמובן על הסעיפים שלו אחד לאחד. כן, בבקשה. 

אגב, אני ראיתי שיש איזה התעוררות תקשורתית. לא יודע, אני הלכתי לישון ואני קם בבוקר ויש התרחשות של ניסיון למחטף ברגע האחרון בזה, על שני נושאים: נושא אחד, כמובן הכל מתגבש לנושא אחד. אבל בשני נושאים. ראיתי ככה פרסומים. אני לא יודע, אני, קודם כל שמדובר על העלאת אחוז החסימה באופן דרמטי, שיפגע קשות בנציגי אופוזיציה עתידיים למיניהם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אין דבר כזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אל תיקח לי את העבודה. והדבר השני, לגבי הנושא של הסדרת העניין של עוזר ראש עיר בדברים האלה. אז אני קודם כל רוצה לומר דבר אחד לכל המצייצים ולכל העיתונאים: אחוז החסימה לא ישתנה, לפחות ככל שתלוי בי. כמובן זה תלוי בסוף בהחלטת הוועדה. זה גם לא מופיע בנוסח של הוועדה. אני לא חושב שיש לזה שום הצדקה לגעת בעניין הזה. דבר אחד. 

לגבי העניין השני, יש בהחלט הצדקה להסדיר את העניין הזה. אני לא יודע אם נצליח לעשות את זה עכשיו או שנעשה את זה בפעימה אחרת שתכף נדבר עליה, כשנגיע לזה. אבל הנושא הזה צריך להיות מוסדר דווקא בגלל שהוא לא, שהמצב שלו היום. כי בעצם מה קורה היום? בעצם כולם מבסוטים שלא נוגעים בזה ואין הגדרה. ועוזר, כמו שכולנו מכירים והיינו חלק מאתנו ברשויות, והעוזרים יש חומה, איך אתם אוהבים לקרוא לזה המשפטנים? חומה סינית בין עוזר ראש עיר, או עוזר סגן ראש העיר, שנכנס לתפקידו ויודע שהוא נכנס למשרת אמון. הוא נכנס, הוא לא מקבל ותק. אם ראש העיר הולך הוא הולך איתו. ובכל ההתניות האלה זה בסדר והוא יודע שכל עתידו מונח בידיו של המעסיק שלו בחסות החוק. זה החוק היום, אוקיי? אז יש חומה סינית, שאם ראש העיר יגיד לו תקליד לי משהו באתר, בפייסבוק, איך זה נקרא? פייסבוק שלי או הזה שלי, או תיסע איתי רגע לאיזה שהוא אירוע. הוא לא ביקש ממנו לתלות שלטים או זה. אז יבוא העוזר ויגיד לראש העיר יש חומה סינית אדירה בינינו. בואו, אם אנחנו רוצים לחיות בנדמה לי, ואני אומר את זה לכולם, אז בסדר. אז אנחנו מרגילים את האנשים לעשות מה שהם עושים, שלא בהיתר. אם אנחנו נבוא וכן ניגע באומץ ונגדיר הגדרות במה מותר ומה אסור ואיך כן עושים את זה ואיך לא עושים את זה. אגב, כמו שזה קיים היום בנושא של שרים, שגם הסוגיה הזאת הייתה בזמנו, מה יועץ פוליטי יכול לעשות או יועץ של שר.

לכן אני חושב שהנושא הזה הוא נושא חשוב. ולא רק שאני חושב עליו, אלא אפילו גם בדוח מבקר המדינה וגם השופט עמית שעל סמך המצב, שפסק מה שנקרא בקריית מוצקין, בשבתו כיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. והוא פסק במוצקין פסיקה על סמך החוק הקיים. אמר, ואני מצטט בערך ויתקנו אותי: ראוי להסדיר את הדבר הזה. לבחון את ההסדרה. כן, זאת אומרת הוא התכוון שהוא חושב שאסור להסדיר את זה. ואז הוא אמר לבחון את ההסדרה. מובן שאם הוא אמר לבחון את ההסדרה אז זה אומר שיש קושי וצריך להסדיר את הדבר הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הוא לא אמר לא לבחון, הוא אמר לבחון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ודאי. הוא הוסיף רק, אני חושב שהוא אמר ראוי להסדיר. ומשרד המשפט, רגע, רגע. משרד המשפטים, אתה יודע שאני מכבד אותך מאוד. היועץ המשפטי שלי אומר שהוא חושב שהוא כתב 'ראוי'. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ראוי להסדיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

להסדיר. אבל זה מחלוקת הפוסקים, כי זה עדיין לא הלכה למשה מסיני, עם כל הכבוד. ואני מעריך אותו מאוד. אני רק אומר דבר אחד, ופה, אני אומר את זה לכל הצייצנים וכל העיתונים. הנה, אני שם את הדברים, לא מחטף ולא נעליים. אנחנו עוסקים, ודיברנו בנושא הזה. והיו לי שיחות בנושא הזה גם עם, אפילו אמש, עם המשנה ליועצת המשפטית, אביטל סימפולינסקי, בעניין הזה. ואני חושב, ואני אומר את זה כאן ועכשיו, שלא יצטרכו להדליף אף אחד. אני חושב שהדבר הזה ראוי להסדרה. חייבים להסדיר אותו, כי צריך ללמוד גם דבר אחד: כשאתה משאיר משהו עמום ואתה יודע שבפועל מפרים אותו אחת לאחת, לצערנו הרב, זה בפני עיוור לא תיתן מכשול. וזה פשוט להכשיל גם את העובדים, גם את ראשי הרשויות וגם את כולם בעניין הזה. אני מסכים, מצד שני, שצריך לדון בהסדרה הזאת. ואיך לעשות אותה? נדבר על זה בהמשך הדרך. עד כאן מה שנקרא הודעות דוברות. בגלל מתקפת הציוצים שקמתי הבוקר אליה ואפילו נהניתי. בבקשה, היועצים המשפטיים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רק לפני, אני רק אומר אדוני יושב הראש, השופט עמית בפסק הדין אומר שראוי קריאתו של מבקר המדינה להסדרת הנושא. הוא אומר תסדירו. הוא בעד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אה, אוקיי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר, לא חשוב. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, למה? הוא אומר תסדירו לפה או לפה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עו"ד ברקוביץ', עזוב, זה בסדר. מבחינתי גם לבחון וגם ראוי זה גם טוב. לבחון וראוי ביחד זה לא פחות טוב. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. ראיתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא שומעים אותך. אם אתה רוצה שיישמעו אותך. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני אומר, הסוגיה שהתעוררה בעניין - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הסתייעות בעוזרים אישיים לפעילות פוליטית. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

לא, לא פעילות פוליטית. לצורך תפעול דף הפייסבוק בפניות ציבור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, לא, רגע. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל דף הפייסבוק, שנייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אני לא רוצה לעשות את הדיון עכשיו. מר ברקוביץ', עו"ד ברקוביץ', אני לא רוצה לעשות את הדיון עכשיו. אנחנו נעשה אותו. אנחנו נעשה אותו ונעשה אותו בהחלט. אבל אני אתקן אותך, כן, כדי שלא תצא שגגה תחת ידך. זה נכון שהמקרה התייחס לגבי תפעול דף הפייסבוק, שאגב, התייחס לא רק לתקופת בחירות. הוא התייחס בתקופה בכלל שאין בחירות. רגע. אבל זה נלקח, זה שוב, בדיוק, ההסתמכות שלו הייתה על סעיף 75, שמדבר על פעילות פוליטית של בחירות. והוא מזה הסיק, השופט עמית, שגם בשנה הראשונה של ראש העיר, כשהוא רוצה להוציא הודעה בזה שלו, ואין לו מומחיות אוריינית ואין לו ידיים גמישות כדי להקליד את זה, אז הוא לא יכול להשתמש בעוזר שלו בגלל זה. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

זה העוזר שיש לצורך טיפול בפניות ציבור שנוגעות לפעילות המשרד. לא לתפעול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא שימש כעוזר ראש העיר. כעוזר ראש העיר הוא גם מטפל בפניות ציבור והוא גם לפעמים לוקח את ראש העיר באוטו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אין פניית ציבור שהיא לא פוליטית. אין כזה דבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בדיוק. אוקיי.

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

הפרשנות שלנו היא אחרת לחלוטין. זה כמובן לא מונע את הדיון העקרוני להסדרת הסוגיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תקשיב, אבל חבל שנדבר עליה עכשיו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה? אתה רוצה שאני אסביר לך את זה, אני אסביר לך, אין לי בעיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו נדבר על זה אחר כך. אבל אולי הוא לא ניסח את עצמו נכון. אבל הוא אומר בסוף אם יישב מישהו ויגיד איך הבטחת ל-הוא שהולכים לטפל לו בזבל מחר בבוקר? אה, בגלל שאתה רוצה להריץ את ראש העיר שלך שהוא נחמד והכל? כל אדם שהוא יריב של ראש העיר או של חבר מועצה, או הפוך, יבוא יגיד לו רגע, מה זה השימוש בזה? אה, אתה עושה את זה. כל דבר אפשר לנגוע איתו לעניין פוליטי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כמו ברכב. כשאתה משרת את הציבור אתה בסוף נבחן, תאריך הבחינה שלך לטוב ולרע זה בבחירות. מה לעשות?

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

שאלת השימוש בפייסבוק הפרטי, שזה שני דברים שונים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא שני דברים שונים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

זה לא שונה. זה לא שונה. לצערי זה לא שונה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה שונה בכותרות. בפרקטיקה של היום יום, הנגישות הציבורית היום, הנגישות של נבחר ציבור היא לא נבחנת בפרופיל האישי או בפרופיל הזה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אגב, אדוני יושב הראש, מזכירה של ראש העיר, שהיא גורם מקצועי, נאור. מזכירה של ראש עיר מותר לה על פי הכללים, מותר לה לתאם לו פגישות פוליטיות. מזכירה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

נו? היא לא שימוש פוליטי?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כן. אבל מותר לה. כי אמרו מה, הוא ייקח מזכירה עכשיו שיתקשרו אליה היא תגיד אני לא מטפלת ביומן הזה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

גם הנהג של ראש העיר לוקח אותו, הוא לוקח אותו לכנסים וחוגי בית?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כדי לסכם את העניין כרגע, כי אנחנו נדון בזה בהמשך. אלא אם כן מישהו צריך ללכת ויחווה דעה. אז אני אתן לח"כים לומר קודם. אז קודם כל אנחנו נעצור כרגע כאן. לח"כים אני אתן כן להתייחס. דבר שני, בשיחה שלי עם המשנה, עו"ד ברקוביץ', בשיחה שלי עם המשנה, לא, זה שאתה ביקשת שיהיה אני הבנתי. לפי הלחץ ככה הבנתי וזה בסדר. אבל האמירה לא הייתה רק בקטע של, כמו שאתה מגדיר אותה עכשיו. האמירה הייתה שצריך להסדיר את כל הדבר הזה. להתייחס, אני מציע למשרד המשפטים בפרט, צריך להתייחס למציאות בעיניים ולחוקק דברים שמתכתבים עם המציאות. אחרת אנחנו נרגיל הלאה דורות שלמים לעבוד בשיטת הישרא-בלוף, זה הכל. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

לא אמרתי שלא שלא צריך. לא אמרתי שאין מקום לבחון את הסוגיה בכללותה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. טוב חברים. עכשיו, אם מישהו מהח"כים צריך לצאת ורוצה לדבר עכשיו. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אני צריך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, בבקשה, אלי דלל מכובדי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

שלום לך אדוני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איש עתיר ניסיון בשלטון המקומי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

תודה רבה לך. אני פשוט צריך ללכת לוועדה לזכויות הילד שאני מנהל אותה. תראו, יש לא מעט בעיות בנושא הזה של בחירות של ראש עיר במערכת המוניציפלית. ואנחנו צריכים להסדיר את זה מבלי לתת יתרון לראש העיר. זה ברור בהחלט. אבל בואו, שנבין. המחוקק נתן לראש העיר רכב. הוא משתמש ברכב גם בבחירות. הוא הולך לחוגי בית, הוא יוצא. יש לו נהג. לא נהג אחד, שניים, הם נוסעים איתו, מחזירים איתו. זאת אומרת, זה קיים. מצד שני, הנושא של הפייסבוק הוא יחסית חדש. זה שתיים שלוש מערכות אחרונות. ולצערי, ראש העיר לא מטפל בפייסבוק שלו. לא הפרטי ולא הציבורי.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, לא לצערי. אני מעדיף שיטפל בניהול העירייה מאשר לשבת ולכתוב. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא הרבה פעמים לוקח שירות חיצוני. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל עדיין. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא נכון. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

תראו, זה נכון שבמערכת הבחירות הוא לוקח, הוא לוקח במערכת הבחירות, הוא לוקח חברה וכך הלאה. אבל יש את הפייסבוק שהוא גם פייסבוק עירוני. דרך אגב, ראש העיר, בכל הפרסומים שלו החיצוניים, ויש לא מעט עבודות שמתבצעות. אסור לו לרשום שם שזה הוא מבצע וכך הלאה. כל הפרטים האלה בצורה של שילוט חוצות. בפייסבוק הפרטי בדרך כלל מנהל את זה האיש או עובד עירייה או עוזר של ראש העיר. אני חושב שבזה צריך לתת לו להמשיך, כדי לא לפגוע לא בראש העיר ולא בעובד עצמו. שיגידו לו שהוא עושה איזה שהיא עבודה עבור ראש העיר. 

כל שאר הדברים אני חושב שלא צריך לערבב אותם ביחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור שתפקידים של מטה, בחירות, תליית שלטים, ארגונים כנסים - זה הוא לא צריך להיות. זה לא צריך להיות מעורב בניהול. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

מאחר והנושא של הרשתות החברתיות חדש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה יודע מה? אני אתן לך דוגמה שהיא אבסורדית, כן? ראש העיר יושב באוטו עם העוזר שלו ומתקשר ונמצא בשיחה אחרת, מעביר את השיחה השנייה. הוא מתקשר או שהוא פונה לראש עיר ואומר לו תקשיב, יום הבחירות, אני רוצה ללכת להצביע, אני לא יודע איזה קלפי אני. אתה יודע, קורא שמתקשרים אלינו, לא מתקשרים. אז העוזר שלו יגיד לו תשמע, אני מנוע מלהגיד לך איפה אתה מצביע?

תקשיב, לא אמרתי שמישהו אמר. אבל מישהו לא אמר גם הפוך. דקה. ולכן, וחבל על הוויכוח שאתה מתווכח, כי אני מבין ואני רק עכשיו תוהה אם באמת יש עוד כמה בעניין הזה, שחייבים להסדיר את העניין הזה. חייבים להסדיר. עכשיו, אתה רוצה לקבוע היום מה תוצאות ההסדרה? זה לא יהיה. אבל צריך להסדיר את זה באומץ, בחוכמה ובקווים מאוד ברורים. זה הכל. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אני חושב שזה נכון להסדיר, זה חשוב להסדיר. וכמובן, הגבולות זה לא לתת יתרון לראש העיר על פני מועמד אחר, זה צריך להיות ברור. מצד שני, גם לא לפגוע בראש העיר בעבודתו. זה אחד. 

שתיים, הייתה נקודה נוספת לגבי אחוז החסימה. אני מבין שאין בעיה עם זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שאין בעיה מה? של להעלות אותו?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

מדובר היום על 75% מנדט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו נשארים באחוז החסימה הקיים. לא משנים אותו.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

למה לא? טוב, בסדר. אוקיי, טוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה גם לא בנוסח. לא, הייתה הצעה של השלטון המקומי. מותר להם להציע, זה לגיטימי לחלוטין. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל זה גם אבסורד, 75% ממנדט בשביל להיכנס? זה מה שיש היום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לא אבסורד. אנחנו דנו בזה, גם דיברנו על זה בישיבה הקודמת. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

טוב, אוקיי, דנתם דנתם, בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם בישיבות פנימיות. זה מגיע לאחוזים אבסורדיים. בדיוק. אני לא פותח את זה כרגע לדיון. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

טוב, אוקיי, תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. טוב, בבקשה, היועץ המשפטי. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023

	תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות) - מס' 53
	1.
	בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 - 

	
	
	(1)
	בסעיף 1, בהגדרה "יום שליפת הפנקס" במקום "4" יבוא "47";




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו נתייחס לזה בקצרה. אחד התיקונים שהממשלה ביקשה היא להקדים את יום שליפת הפנקס, שזה המועד שבעצם נקבעות רשימות הבוחרים, נקבעים כל הנתונים הבסיסיים של הבחירות. מטעמים של התארגנות ודברים כאלה, הם ביקשו להקדים אותו בשבוע. לאחר עבודה שעשינו, אתם תראו את זה בהמשך, המשמעות של הקדמת שליפת הפנקס יש לה משמעות גם לגבי מועדים אחרים. אנחנו נתייחס לזה בהמשך. אבל פה זה בעצם ההוראה הבסיסית שמועד שליפת הפנקס מוקדם בשבוע ימים. ההוראה המרכזית שחשובה למועמדים היא שגם מועד הגשת הרשימות יוקדם בהתאם בשבוע ימים. הערות?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כמה זמן זה יהיה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

40 יום לפני הבחירות. במקום 33 שזה היום. אין הערות. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(2)
	בסעיף 7(ב), בסופו יבוא:

	
	
	
	"לצורך בדיקת התנאי האמור רשאי מנהל הבחירות להסתייע בייעוץ המשפטי של משרד הפנים"




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, פה אנחנו מדברים על הוראה שבעצם מאפשרת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, זה בהצעת החוק?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה מה שפורסם אתמול. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, יש פה מלא, נוסח, זה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. כדאי שיהיה לכם את הנוסח, כדי שנוכל לעבור על הדברים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, בסדר, סליחה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. אחד מהתנאים לכשירות של מועמד בבחירות היא שאין לו עבר פלילי לפי ההוראות שנקבעו בחוק. לצורך העניין הזה נדרש עיון במידע הפלילי שמתנהל במשטרה. ולכן נדרשת הוראה מפורשת שתעגן בעצם את המצב הקיים היום, שלפיו מכיוון שיש לנו 265 מנהלי בחירות שמנהלים כל אחד את הרשות שלו והם מוסמכים להחליט אם מתקיים התנאי של היעדר עבר פלילי לפי החוק הקיים, נדרש להם עיון במידע הפלילי. לצורך העניין הזה נדרשת הסמכה מפורשת בחוק ולכן בעצם מעגנים כאן את המצב הקיים שלפיו הייעוץ המשפטי של משרד הפנים מרכז את כל הנתונים מהמידע הפלילי ובכך מסייע למנהלי הבחירות לקבל את המידע הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, אני רוצה לומר משהו בגדול. אנחנו ניסינו בנוסח הזה שנמצא על שולחנכם, ניסינו ככל הניתן להשוות דברים שנעשים במערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. היה משהו פה אבסורדי, כמובן יש שינויים שצריך לשמור עליהם. אבל היה פה כאילו הבדלים, כאילו במערכת הבחירות לכנסת שני מזכירים, במערכת הבחירות לרשויות המקומיות, שאין שום חשש שלא יהיה, שיהיה אי סדרים, מזכיר אחד. למה? ככה. אז זהו, שזה לא יהיה ככה. אנחנו ניסינו, ואתם תראו את זה לאורך כל הדרך, להשוות ככל האפשר ולקחת את הדברים הטובים מכל אחד. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כי פשוט סביב בחירות לכנסת היה בזמנו אירוע שכתוצאה ממנו נולדו שני מזכירים, וסביב רשויות מקומיות לא היה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר. אני לא צריך לחכות שיבוא אירוע כדי שיקרא. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, לא אירוע פרטני, זה היה אירוע של פרנויה כוללת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא יודע. אני בהיסטוריה שלך, אני צריך ישיבה מיוחדת רק על זה. כן?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(3)
	בסעיף 9(ב), במקום "סעיף 31 להוראות פרק ח'" יבוא "סעיפים 31(א) ו-32(ב) ולהוראות פרקים ח' עד ח'4".




<< דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, זאת הוראה טכנית. בעצם סעיף 9 לחוק הקיים קובע את עיקרון ריתוק המצביע לקרקע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, אם יש הערות לסעיף שהוקרא ויש הערה, להרים יד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

סעיף 9 לחוק קובע את עיקרון הריתוק המצביע לקלפי. כל מצביע מצביע בקלפי הסמוכה למקום מגוריו. לכלל הזה יש כמובן מספר חריגים. הצבעות של מוגבלים בניידות, הצבעות של בעלי תפקידים, כפי שנראה בהמשך, הצבעות בבתי חולים וכו'. והסעיף הזה מונה פשוט את הרשימה של החריגים. ולכן הוא מעודכן לפי רשימת החריגים העדכנית. 

עכשיו אנחנו נעבור לסדרה של תיקוני מועדים, כפי שאמרתי קודם. שבעצם נובעת מהתיקון של, סליחה? אה, סליחה, אז נתחיל עם 5, סליחה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(3א)
	בסעיף 15, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

	
	
	"(ד)
	(1) השר יאפשר לכל בעל זכות בחירה לקבל באינטרנט, בתקופה המתחילה לכל המאוחר בתום שלושה ימים מיום כניסת פנקס הבוחרים לתוקף ועד יום הבחירות, מידע בדבר מספר הקלפי שבו הוא זכאי להצביע, מקום הקלפי ומספרו הסידורי של בעל זכות הבחירה ברשימת הבוחרים הרשאים להצביע באותה קלפי.

	
	
	
	(2) בעל זכות בחירה רשאי, בבקשה בכתב שתישלח בדואר רשום, לבקש משר הפנים כי יסיר מהאינטרנט מידע כאמור בפסקה (1) הנוגע אליו; הוגשה בקשה כאמור, יוסר המידע נושא הבקשה בתוך עשרה ימים מיום קבלת הבקשה. 

	
	
	
	(3) שר הפנים יפרסם בעיתונות הודעה בדבר כוונתו לתת מידע כאמור בפסקה (1) ובדבר זכותו של בעל זכות בחירה לבקש את הסרת המידע כאמור בפסקה (2), עשרה ימים לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף."



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. בעקבות הדברים שאמר יושב ראש הוועדה, זה הסדר שקיים בבחירות לכנסת ואימצנו אותו בעצם גם לבחירות לרשויות המקומיות. מעבר לעובדה שתושב יכול לברר בטלפון או בפנייה בדואר רשום את מקום הקלפי שלו, כדי שהוא יידע איפה הוא יכול להצביע, הסדר שנקבע בבחירות לכנסת הוא ההסדר הזה. שבעצם יש אפשרות לברר את העניין באינטרנט, בצורה כפי שנקבע פה. וההסדר הזה אומץ כמו שהוא גם לעניין של הבחירות לרשויות המקומיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת ההזדמנות גם לומר, דין, זאת ההזדמנות גם לומר תודה לעורכת הדין אורלי אדס ולך דין, על סיעור המוחות שעזרתם לנו ביחד, כמובן עם משרד הפנים ואתנו כדי לחשוב ולראות באמת כל דבר. אז אני אומר את זה עכשיו, למרות שמודים לטכנאים בסוף. אבל אני אומר את זה עכשיו שאני לא אשכח. הלאה, בבקשה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

עכשיו אנחנו מגיעים לסדרה של תיקונים. אנחנו נקרא אותם. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אגב, זה רק עוד סיבה לחשוב בעתיד להעביר את כל האחריות על ניהול בחירות מוניציפליות לוועדת הבחירות. מה שאמרת, זה עוד הוכחה נוספת לכך, שצריך לחשוב בעתיד להעביר את כל האחריות על הנושא הזה לוועדת הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בוא נקבע סדר יום לעתיד ואז נראה מה קורה בעניין. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתה אומר שאני אגיד לך מי יהיו שרי הפנים בעשר שנים האחרונות ואז תחליט אם אתה מעונין או לא. הבנתי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו עוברים לסדרה של תיקוני מועדים, כפי שהתחלתי להגיד קודם. בעקבות הקדמת מועד שליפת הפנקס לשבוע אחורנית אנחנו מקדימים בעצם באותו פרק זמן של שבוע את כל המועדים שנקובים בחוק לעניין בירור של אזרח לגבי, בקשות של אזרחים או תושבים משר הפנים לשנות את הכתוב בפנקס. עתירות לבתי המשפט בעניין הזה וכל המועדים שקשורים לפנקס הבוחרים בעצם מקדימים אותם בשבוע. 

אז אנחנו נקרא את (3ב) עד (3ו) פסקאות. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(3ב)
	בסעיף 18, בכל מקום, במקום "ה-26" יבוא "ה-33";

	
	
	(3ג)
	בסעיף 19(ב), במקום "ה-19" יבוא "ה-26";

	
	
	(3ד)
	בסעיף 20(ב)(2), במקום "ה-17" יבוא "ה-24";

	
	
	(3ה)
	בסעיף 22(ב)(2), במקום "ה-12" יבוא "ה-19";

	
	
	(3ו)
	בסעיף 23ג(2), במקום "ה-11" יבוא "ה-18";

	
	
	(3ז)
	אחרי סעיף 27 יבוא:

	
	
	"פרסום הרכב ועדת הבחירות 
	27א.
	הודעה על הרכבן של ועדות הבחירות ועל כל שינוי בהם תפורסם במקום ובצורה שקבע השר בתקנות."



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. כיום אין בהוראה, להבדיל מהכנסת, אנחנו, שוב, משווים לכנסת. יש חובה לפרסם את הרכבן של ועדות הבחירות בכנסת. אנחנו מאמצים את אותה חובה גם כאן. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל התקנות האלה לא קיימות עדיין. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זו הוראה חדשה. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

זאת אומרת שאחרי החוק הזה השר צריך עוד להתקין תקנות ורק אז זה יקוים. למרות שאנחנו כבר בעיצומן של הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, כיוון שמדובר על הרכב ועדת הבחירות, ועדות הבחירות עוד לא הורכבו. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

ומתי הן יורכבו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הן יורכבו בעוד, כחודשיים לפני הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אולי משרד הפנים תגידו מה. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כאילו, אני תמיד מפחד, כשמכניסים עוד תחנה כזאת. כמובן פה, שהוא כבר אירוע מתגלגל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

חזקה על שר הפנים שיזדרז ויתקין את התקנות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, ועדת הבחירות הן בערך חודשיים לפני הבחירות, אחרי ישיבת ההזדהות. בעקבות כל מיני סעיפים והוראות חדשות בחקיקה הראשית אנחנו נצטרך להתקין תקנות. ומיד אחרי שהחוק יעבור. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתם תספיקו להתקין תקנות לפני המועד הזה של הפרסום?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אוקיי, נרשם לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נרשם בפרוטוקול. תודה זאב אלקין, אתה עוזר לי. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בשביל זה אני פה, לא? עד גבול מסוים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, לא ניסחף אתה אומר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו עוברים לעבודתה של ועדת הבחירות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אין סמכות לוועדת הפנים? 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, לפי מה שמופיע פה לא. אני גם לא חושב שצריך, זה ממש טכני. זה שאלה איפה זה יתפרסם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה מסוג התקנות שאני כן בטוח שהם יעשו את זה, כי זה טכני עבודה. יש תקנות שהרבה משרדי ממשלה צריכים לעשות, שהם נלווה לחקיקה ולא עושות. אז יש לנו טראומה מהדברים האלה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש תקנות שלא עשו שנים רבות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הרבה, הרבה דברים. זה מה שאני אומר. אבל פה, אני בטוח שגם הייעוץ המשפטי וגם המפקח על הבחירות נמצא איתנו פה. ובמשרד הפנים עצמו, מבין שהדברים האלה חייבים לבוא מיד כדי שיוכלו להרכיב את הוועדות בצורה הנכונה. כן?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. אנחנו עוברים עכשיו לעבודתה של ועדת הבחירות. גם אימוץ של הסדר שקיים בכנסת. לפי החוק הקיים כל זימון לוועדת הבחירות צריך לעשות 24 שעות מראש. לפי הניסיון שנצבר בכנסת, בבחירות לכנסת, ביומיים שלפני הבחירות וביום הבחירות נדרש זימון יותר גמיש. ולכן מוצע שביומיים שלפני הבחירות וביום הבחירות ועדות הבחירות, אפשר לזמן אותן בשעה, התראה של שעה. הכוונה כאשר צריכים לפתור בעיות שקשורות ליום הבחירות עצמו. נדרש זימון מהיר של הוועדה ולכן מוצע לאמץ את ההסדר שקיים בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, הערה? שם ותפקיד. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

משה שיפמן, דגל התורה. 

אני חושב ששעה, הזמנה של שעה זה זמן קצר מידי. נכון שבבחירות לכנסת אתה יכול לזמן בשעה. נכון שבבחירות לכנסת אתה יכול לזמן שעה לפני כן אתה יכול לזמן את הוועדה ביומיים האחרונים. מי שמזמן את הישיבה בוועדת הבחירות המרכזית זה יושב ראש הוועדה. זה אומר שופט עליון, הוא מכנס את הוועדה והוא מחליט שזה באמת נושא מאוד חשוב לכנס את הוועדה שעה קודם. פה מי שמכנס את הוועדה זה מנהל בחירות. מנהל בחירות זה תפקיד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה יושב ראש הוועדה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

שנייה. וגם יושב ראש הוועדה שמכנס את הוועדה זה בן אדם פוליטי שהוא יכול להיות אפילו ראש העיר. כן? לצורך העניין ראש עיר שמתמודד לבחירות. זה לא שופט, זה בן אדם פוליטי, עם אינטרסים פוליטיים. יכולים לעשות פה מחטפים. ושעה זה קצר מידי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה אתה חושב, שהוא יקבע את זה בשעה שלא יוכלו?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אפשר לעשות שני פתרונות: או במקרה כזה להגדיל את הקוורום, משליש, להגדיל את הקוורום. או במקרה כזה יאפשר אפשרות של השתתפות בדיון בהיוועדות חזותית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה קיים בכנסת?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

זום קיים בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה קיים בכנסת מימי הקורונה או בלי קשר לקורונה?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

זו הוראה קבועה שנכנסה לכנסת אחרי הקורונה. אבל עכשיו זו הוראה קבועה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כל הזום נכנס אחרי הקורונה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל אז זה מאה אחוז מהקוורום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה זאת אומרת מאה אחוז? לא הבנתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

למיטב ידיעתי כל חברי - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מי זאת?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, אני לא יודע מי את. אבל זה לא מחייב. זה לא מחייב מאה אחוז. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

זה לא מחייב מאה אחוז מהמשתתפים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כי בזום עלית, לא עלית, זה כמו שלא הגעת. אוקיי, הייעוץ המשפטי. מה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אם שעה זה מעט מידי, אפשר אולי להגדיל לשעתיים. אבל לא נראה לי שצריך עכשיו להכניס הסדרים. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

החשש שלו שיהיה פה מחטפים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

למה שיהיה מחטפים? אני לא מבין. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

כי יושב ראש הוועדה זה בן אדם פוליטי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל גם חברי ועדה. סליחה, בוא. 

<< יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, חברי הוועדה הם גם פוליטיים. זה בסדר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שנייה, רק דקה, רק דקה. הכוונה, ועדת הבחירות יש לה אחריות מסוימת. אוקיי? אנחנו מדברים על פרק זמן של שלושה ימים, על יומיים של לפני הבחירות ויום הבחירות. חזקה על חברי הוועדה, אוקיי? ועדת בחירות שמתמנים לתפקיד הזה במיוחד כדי לפתור בעיות ביום הבחירות, זה תקופה של שלושה ימים. אז שלא יסעו מחוץ לעיר ושלא זה. וגם, אגב, כל חבר ועדה יש ממלא מקום. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים על איזה שהוא פרק זמן שהם צריכים להיות בדריכות שבועות לפני הבחירות וכו'. אנחנו מדברים על מצב שבו צריך לפתור בעיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מדובר על יומיים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יומיים ויום לפני הבחירות. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני חושב שכולם מגויסים ביומיים האלה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אבל אני לא חושב שצריך להכניס את האנשים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, דקה, דקה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא תהיה שעה שעתיים, זה אותו דבר אני חושב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה אתה אומר, מויש'ה?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני לא חושב שצריך להכניס את האנשים לעוצר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא עוצר, יש להם ממלא מקום. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אירוע בלילה, בחתונה של אחיין שלו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז יש ממלא מקום. יש ממלא מקום. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה הבעיה עם היוועדות חזותית? עם זום?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה רוצה להסביר למה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו מניסיוננו, ואת זה כולנו יודעים, הנושא של היוועדות חזותית בישיבות קולגיאליות כאלה, כשאנחנו מדברים על פורומים קולגיאליים מהסוג הזה, עם הניסיון בכנסת וגם ממקומות אחרים, זה לא אותו דבר. הדיונים לא מתנהלים אותו דבר. יושב ראש הוועדה יכול, להיפך, בדיונים בהיוועדות חזותית, וכמובן שאני לא מייחס לאף אחד חס וחלילה מניעים פסולים. אבל יושב ראש הוועדה יכול לנהל את הדיון בצורה שונה מדיון שמתנהל פנים מול פנים. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

תומר, הייתי יושב ראש ועדת בחירות של מנהלים קהילתיים, פה בירושלים. ו-90% מהישיבות התקיימו בזום והכל זרם והבחירות היו בסדר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אצלך כן, אבל יש מקומות אחרים שמנצלים את השוני הזה במדיום כדי לעשות ישיבות בצורה קצת אחרת. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

השאלה אם יש במצב הקיים שמחייב את התיקון הזה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא הדין הקיים. הדין הקיים הוא המציאות הקיימת. והמציאות הקיימת היא, אנחנו מתקנים, אז רוצים לתקן טוב יותר. כן, בבקשה. משפט סיכום. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אולי אפשר במקום שעה לקבוע שש שעות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נו, ביום הבחירות שש שעות?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

לא ביום הבחירות, יומיים לפני. ביום הבחירות מיידי. אני לא מדבר על יום הבחירות, אני מדבר על יומיים לפני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

קצת הגזמנו עם השעות. כן? שם ותפקיד. לא, לא, ליד רמקול. אם אפשר לתת לנציגי המפלגות לשבת מסביב, כי הם הקליינטים פה בעניין. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

ערן חרמוני, מזכ"ל העבודה. רק להצטרף לדברים של חברי. אני אציין שחברי הוועדה הם מתנדבים, צריך לקחת את זה בחשבון. אז אני חושב שהנושא, אפשר כמו שהוא הציע, אם זה ישיבה פיזית שיהיה קוורום של 50%, שלא יהיה פולישטיקים. או לחלופין, בהיוועדות חזותית אפשר להוריד את הקוורום, כי אתה מאפשר באמת לאנשים את האפשרות האמיתית להשתתף. לבוא ולהגיד שמתנדבים יומיים לפני הבחירות אל תצאו מהעיר. זה נראה לי דבר שהוא לא פרופורציונלי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע שאנחנו ניגע בשני דברים אולי: גם להעלות את הקוורום ל-50%. אני חושב שזה דבר ראוי. וגם לתת במקום שעה שלוש שעות, משהו כזה. משהו יותר סביר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

וביום הבחירות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וביום הבחירות כמובן שזה נשאר שעה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הכוונה היא לתקן את הקוורום במקרה כזה של הזמנה דחופה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, כן, ביומיים האלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ביומיים האלה. אה, הוא שואל אם רק במקרה של הזמנה דחופה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הרי יש בהסדר רגיל של 24 שעות להזמין, שם אנחנו שומרים על הקוורום הקיים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, כן, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שזה יתיישב בנוסח רק על זה. הערה נכונה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

רק לגבי הזמנה דחופה להעלות את הקוורום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הערה נכונה. הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

אני מקריא את הנוסח המקורי של הסעיף הזה. או שאין טעם, צריך לעשות בו שינויים. לא הקראנו את הסעיף הזה קודם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, תקריא, אנחנו נעשה את השינויים בנוסח. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(3ח)
	בסעיף 28, אחרי סעיף קטן (א), יבוא:

	
	
	
	"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביומיים שלפני יום הבחירות וביום הבחירות תהיה הזמנה לישיבה בהזמנה אישית או בדרך הטלפון, במסרון, במברק או בפקסימיליה..."



אז אמרנו לגבי יומיים שלפני יום הבחירות זה יהיה שלוש שעות מראש. וביום הבחירות זה יהיה לפחות שעה אחת מראש. אנחנו נתקן את הקוורום במקרים הדחופים ל-50% במקום שליש מחברי הוועדה. 

	
	
	
	(א2) ממלא מקום של חבר רשאי להשתתף בישיבות הוועדה בתורת חבר בהיעדרו של חבר הוועדה."



אני עובר לסעיף הבא. נקריא אותו ואז נסביר. 

	
	
	(4)
	בסעיף 31, בסופו יבוא:

	
	
	"(ד)
	(1) נוכח השר, על פי בקשת מנהל הבחירות, כי במתחם אחד יוצבו כמה מקומות קלפי ומספר הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים הקשורה לאזור קלפי אחד שונה באופן מהותי ממספר הבוחרים ברשימת בוחרים הקשורה לאזור קלפי אחר באותו מתחם, רשאי הוא, לא יאוחר מיום לפני כניסת הבוחרים לתוקף לפי סעיף 11, להורות על עריכת איזון כמפורט בפסקה (2) בין רשימות הבוחרים הקשורות לאזורי הקלפי שבאותו מתחם, ובלבד שהפער במספר הבוחרים כין רשימות כאמור עולה על 100; לעניין זה, "מתחם" - מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה;

	
	
	
	(2) החליט השר על פי בקשת מנהל הבחירות על עריכת איזון כאמור בפסקה (1), יעביר השר בוחרים מרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחד לרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחר באותו מתחם, לפי סדר האלף בית של שמות משפחותיהם."



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. זה הסדר, שוב, אנחנו מאמצים הסדר שקיים בבחירות לכנסת. כאשר יש לנו באותו מתחם מספר קלפיות שיש בהם, למשל בקלפי אחד 500 בוחרים ובקלפי השנייה 900 בוחרים, אפשר לעשות מה שנקרא איזון קלפיות. להעביר מקלפי אחת לקלפי אחרת. זה ההסדר שנהוג גם בכנסת. ומוצע לאמץ אותו כאן בשינוי שבעצם תהיה פנייה של מנהל הבחירות. כיוון שאין לנו פה את ועדת הבחירות המרכזית תהיה פנייה של מנהל הבחירות אל השר והשר בעצם יחליט אם לעשות את האיזון הזה או לא, בצורה שמתואר כאן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, הערה?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל זה רק באותו מתחם כאילו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, כן, בוודאי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

באותו מתחם. כן? 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

כפי שאמר היועץ המשפטי, זה הסעיף הזה הכוח מהכנסת. עכשיו, הניסיון של הכנסת היה לקונה באיזון. למשל באותו, מה זה איזון? איזון זה שקלפי אחת למשל של 900 בוחרים, קלפי אחת 500. לוקחים את הקלפי של ה-900 ומעבירים 200 לקלפי של ה-500. זה האיזון. מהניסיון לפחות של הכנסת יש קלפיות רגילות ויש קלפיות נגישות. לקחו גם את הקלפיות הנגישות ושמו אותם בתוך האיזון. הכוונה, אפילו שהקלפי הנגישה הייתה קטנה, לקחו והעמיסו עליה עוד בוחרים מקלפי אחרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שזה גרם בדיוק הפוך. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

לא לקחו בחשבון שהקלפי הזאת למעשה היא גדולה בגלל שהיא קלפי נגישה ומגיעים אנשים שאינם בפנקס הבוחרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן מה אתה מבקש?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אז אני מבקש שתהיה פה הוראה מנחה שייקחו את הנושא הזה בחשבון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שלא יעשו איזון עם קלפיות נגישות. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה אומר הייעוץ המשפטי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני חושב שההערה נכונה. יש מקום לקבוע שאיזון כזה לא ייעשה לגבי קלפיות שמיועדות לאנשים המוגבלים בניידות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן דין? רק שם ותפקיד. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

דין ליבנה, יועמ"ש ועדת הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וההוא שאמרתי לו תודה קודם. כן. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

רק הערה אחת: מה קורה אם הקלפי הנגישה היא גדולה יותר מהקלפיות הרגילות ואיזון היה מקל על הבוחרים שם? הרי בסוף קלפי צמודה לאזור סטטיסטי, לפי אנשים שגרים שם. היא לא אחידה. האיזון נועד הרי להקל ולעשות תורים אחידים. אני חושב שאפשר להפחית מקלפי נגישה, אבל לא להוסיף לה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, כן, להפחית אפשר. אנחנו ננסח את זה כך שזה יהיה אפשר להפחית, אבל לא להוסיף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, תודה רבה. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

יש לי שאלה. אם בעצם לגבי החלוקה של הקלפיות זה נעשה לפי א' ו-ב' בדרך כלל, נכון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זאת אומרת?

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

כאילו, לפי שם, א'-ב' אתה מחלק את הקלפי, את הבוחרים בקלפיות לפי א'-ב', שם משפחה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. הסדר שלהם ברשימה הוא לפי א'-ב'. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

האם נלקח בחשבון בישובים ערבים לפעמים יש בעיה בחלוקה הזאת. כי לפעמים יש ריב, סכסוך בין משפחות. והאם ניתן לחלק את זה על פי משפחות לפעמים? האם יש את האופציה הזאת לתת לבעל בחירות או למישהו שיכול לחלק את זה על בסיס משפחות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, חלוקה לא נעשית, חלוקה נעשית לפי אזורי המגורים, לפי אזורים סטטיסטיים כמו שנאמר. זה לא, הסידור בקלפי הוא לפי שם. אבל הסידור ברשימה לפי א'-ב'. אבל זה לא, השיוך לקלפי מסוימת הוא לא לפי א'-ב', אלא לפי אזור המגורים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יש רשויות מקומיות שאין בהם חלוקה לרחובות ולכן לא ניתן לבדוק את מקום המגורים של האדם ושם יש חלוקה באמת לפי ה-א'-ב'. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

רוב הישובים הערבים לפי א'-ב'. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בגלל הבעיה של הרחובות?

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

בגלל הבעיה של הרחובות, אין כתובות, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יצטרכו מומחה במשרד הפנים לדעת איזה משפחה לשים. אבל אני מקווה שבעקבות הפעילות המשטרתית הענפה. איך אני מדליק אותם עכשיו. עד הבחירות לא תהיה בעיה של סכסוכי משפחות. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אנחנו ניסינו להזהיר. לגבי כמות, כאילו מספר המצביעים בתוך הקלפיות. אם נקבע מספר מקסימלי, כמו בטורקיה. תראה, בטורקיה ההצבעה נגמרה ב-17:00. מיליונים היו שם. אצלנו ב-2,000-3,000 קולות זה לוקח עד 22:00 ולא מסיימים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד הפנים, בבקשה לענות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

המספר אצלנו זה מוצמד לסעיף בכנסת. לדעתי זה 800, אבל דין אולי ידייק. זה הצמדה לסעיף של הכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בכל הארץ זה ככה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. המספר המקסימלי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת, לא בגלל שיש פחות אנשים אז יש פחות, זאת אומרת, הקלפיות יותר עמוסות. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

מה המספר המקסימלי?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עד 800. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אני הייתי בקלפיות וראיתי יותר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אציין כך: בחוק אצלנו כתוב 800 ואפשר 900 בנסיבות חריגות. יש החלטה מינהלית שקיבלנו בבחירות האחרונות שלא לעבור את ה-600 נוכח הניסיון שלנו בקורונה, שפיצלנו קלפיות כדי שלא יהיו תורים. וראינו שזה אפשר הצבעה הרבה יותר חלקה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

וההסדר הזה יחול גם בבחירות האלה. כי ההסדר של הבחירות לרשויות המקומיות צמוד להסדר שנקבע לגבי הבחירות לכנסת בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת שגם כאן ההמלצה תהיה להגיע ל-600?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, רגע, משרד הפנים יודע מזה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ההסדר שנקבע בחוק מוצמד, זה לא החלטות מינהליות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה נושא של קלפיות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא החלטות מינהליות של הוועדה. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אני ריאן גאנם, המפקח על הבחירות. בעניין של החלוקת קלפיות, בשונה מהכנסת, יש לנו אוכלוסייה יותר גדולה, כי מגיל 17 אפשר להצביע. אז ההסדר של ה-600 לא בטוח שנוכל להחיל אותו, כי אנחנו מוגבלים גם במוסדות הציבור שאנחנו יכולים להציע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל אתם לא קובעים את אזורי הקלפי, עם כל הכבוד לכם. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

לא, המיקומים של הקלפיות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אנחנו מדברים על אזור קלפי, זה כמה אנשים יש בכל אזור. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

נכון. אבל בסופו של דבר כדי לחלק - - -

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו קובעים אזורים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אתם לא. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, זה הסעיף. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בקורונה אתה אמרת הורדנו את המספר? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

החוק אומר שפה הם צמודים לכנסת, מה לעשות?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא. החוק אומר צמודים לכנסת, בשינוי זה, במקום הוועדה המרכזית יבוא שר הפנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. נו?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שר הפנים קובע את אזורי הקלפי. אנחנו קבועים להסדר המהותי, כמו שדין אמר, 800 ובמקרים חריגים 900. מנסים לרווח כמה שיותר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז זהו, השאלה אם לא כדאי, שוב, בשינויים המתבקשים, של מי קובע. אם שם זה ועדת הבחירות המרכזית ופה זה שר הפנים, יכול להיות אולי לא להגיע ל-600 אבל לנסות כן לתת איזה שהיא החלטה מינהלית לכם, לאנשי הביצוע של המשרד. לנסות להגיע לפחות עומס בקלפיות. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יפה. גם הנושא של מחוסרי דיור. אם אנחנו מדברים על העומס בקלפיות וגם על - - - בקורונה. גם את הנושא הזה צריך לקחת בחשבון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו דנו בזה בישיבה הקודמת. דנו בזה, היה על זה דיון בישיבה הקודמת. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה? אותם אנשים אם אנחנו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כרגע אנחנו דנים על הנוסח שיש כאן. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

קבוצה מיוחדת. אותם אנשים שיש להם את. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן ,קבוצות יכולות זה. הנושא הזה היה בדיון. כרגע זה לא מתוקן. גם, אגב, גם בכנסת שזה תוקן, זה תוקן בהוראת שעה. כרגע זה לא תקף גם בבחירות לכנסת. יכול להיות שצריך בהזדמנות לדון בזה בצורה יותר רחבה, אבל לא עכשיו. על מקבצי הדיור. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בשביל זה יש הזדמנות, זה החוק, אנחנו לפני הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, זה ברור שזו הזדמנות. אוקיי, אתה יכול להעלות את זה בהסתייגויות זה בסדר. היה על זה אבל דיון. לא, היה על זה דיון נרחב בישיבה הקודמת. אבל בוא, אני לא רוצה לסטות כרגע. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני יכול להגיד, אנחנו דנים עכשיו בכמה בוחרים יהיו באותו קלפי, איך אנחנו נקל על האנשים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל רגע, יש סעיף של בתי אבות ואז תגיע לזה. זה לא כרגע. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם נושא של מספר המצביעים. שתיקחו בחשבון בבחירות לכנסת, דוגמה אני אקח את המגזר הערבי, שמצביע 55%, אבל גם בבחירות לרשויות המקומיות מגיעות ההצבעות ל-90% ו-95%. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

99%. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם את זה צריך לדעת. אבל מקבצי דיור זה אנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלות, אנשים שלא יכולים לצאת מהבית. ואני לא יודע למה אני צריך לעשות את זה בהסתייגות כאשר מחוקק חוק שבא להיטיב עם הבחירות ולעשות בחירות יותר נקיות ויותר נגישות לכל אזרח שיכול לבחור. אתה קם, רוצה לקחת קבוצה מסוימת ולהחריג אותה החוצה ולהגיד להם בגלל שאתם מוגבלים, בגלל שאתם זקנים, בגלל שאתם לא יכולים לצאת ממקבץ דיור אני מוציא אתכם החוצה. וזה נוגד את כל המערכת הבחירות הדמוקרטי במדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבתי אבות יש הסדר. מקבצי דיור זה לא תמיד אנשים מבוגרים. יש גם אנשים מבוגרים, כמו בכל בניין במדינת ישראל יש אנשים מבוגרים. אוקיי, אבל אני אומר עוד פעם, זה כרגע לא הסעיף בעניין הזה. הדרישה שלך מובנת. היא גם הועלתה בישיבה הקודמת. כרגע זה לא נמצא בנוסח הוועדה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני חושב שזה צריך להיות - - - שלך ושל כל הוועדה. לתת אפשרות לכל אחד להצביע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אז כנראה שזה עדיין לא קרה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא לקחת קבוצה ולהוציא אותה החוצה מההצבעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אני רוצה רגע למצות את העניין, זאת אומרת, הקודם שדיברנו, מבחינת שגם על זה אתה דיברת. על החלק של מה ההנחיות. זאת אומרת, האם תהיה כן הנחיה לנסות להפחית את המספר או שאתם כרגע לא רואים את זה קורה? משרד הפנים?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אני, במציאות שיש לנו היום, אנחנו נשתדל להוריד. אבל אני לא רואה שזה קורה במספרים שיש לנו ובמקומות שאנחנו יכולים להציב קלפיות שזה יירד מתחת ל-800. אף נשאף להגיע ל-750-730 אנחנו נהיה במצב טוב. אני מבין, אני מקבל את ההערה של חבר הכנסת חמד עמאר לגבי אחוז הצבעה באוכלוסיות מסוימות שהוא עובר את ה-85% ואת ה-90%. אבל אנחנו מוגבלים גם במיקומי קלפיות. ואנחנו משתדלים למצוא כל הזמן מיקומים חדשים בשביל להציב קלפיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אתה גם יודע באיזה מקומות יש לך את זה. אז יכול להיות שאתה יכול לכוון לכיוון שם. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

אני, מניסיון, אני אגיד לך מניסיון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה בכל מקרה לא בחקיקה, כי זה יותר בנוהל. אז אני מדבר כרגע לנסות. אני מציע שתבדקו את זה. ישיבה הבאה תעדכנו אותנו מה, מה חוות דעתכם. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

רק הערה ב-ע' וב-א' גם. אני, מהניסיון שלי, אני גם הייתי ראש מועצה. לפעמים בחברה הערבית, במגזר הערבי, שמים שלוש או ארבע קלפיות במתחם אחד של בית ספר. ואז אנחנו מדברים על 700 כפול 4, זה 3,000 מצביעים. והבעיה היא בחניה. אתה מבין? אחר כך אנשים באים, אתה רואה שבעיית חניה והרבה חניה אין. ואז עושה גם מתח בתוך הבחירות. ממילא יש את המתח הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש גם עוד כפר קטן ששם גם בעיות חניה. תל אביב קוראים לו. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

שם יש אוטובוסים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, אני בכל מקרה מבקש, לא לצורך החקיקה אלא יותר לצורך העבודה עצמה. תבדקו ותעדכנו אותנו בעניין הזה. אבל זו הזדמנות מבחינתי, דרככם אולי, לקרוא לראשי רשויות המקומיות - תדאגו שיהיו שמות לרחובות. ואז אפשר יהיה לעשות. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תדבר עם ראשי ארגוני הפשע, שם ידאגו לך יותר טוב מראשי הרשויות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

לא, לא, התחילו. יש פרויקטים שהתחילו לתת שמות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

צריך לעודד את הרשויות המקומיות לקיים את חובתם, אגב, מזכיר היועץ המשפטי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אגב, אם מעודדים, אפשר לעודד גם לשוויון מגדרי בשמות הרחובות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עכשיו, זה יכול להקל גם על ארגוני הפשע לדעת איפה הם צריכים להגיע. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אל תדאג להם, אם הם לא יודעים יפנו למשטרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל זו לא הייתה כוונתי. טוב. כן, נקריא את הסעיף הזה, בבקשה. אם אתם רוצים לסיים את החוק עד הבחירות. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(5)
	בסעיף 32 -

	
	
	
	(א)
	אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

	
	
	
	
	"(ג1) מי שביום הבחירות הוא בן 17 ומעלה כשיר להיות חבר ועדת קלפי".

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ח) -

	
	
	
	
	(1) בפקקה (1) אחרי "במשך כל יום הבחירות" יבוא "או בחלק מיום הבחירות העולה על 6 שעות";

	
	
	
	
	(2) בפסקה (2) במקום "חלק מיום הבחירות" יבוא "פחות מ-6 שעות מיום הבחירות";




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, אנחנו עוסקים עכשיו בחברי ועדת הקלפי, חברי ועדות הקלפי. אחד, נקבע תנאי כשירות, שהם יהיו לפחות בני 17. ושתיים, נקבע יש פה שינוי לגבי שכרם, כפי שסוכם בישיבה הקודמת. בעצם השוואה לתנאים הנהוגים בכנסת, ככל שהם עובדים יום שלם או חלק מיום. אבל לא לפחות מ-6 שעות. כאשר אם הם עובדים פחות מ-6 שעות או עד 6 שעות הם יקבלו מה שנקרא כפל שכר המינימום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, רצית הערה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה הסכום שמקבלים בבחירות לכנסת?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בכנסת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בכנסת אין להם את התנאי של ה-6 שעות. בכנסת תמיד מקבלים באופן יחסי לעבודה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל גם מימון בחירות זה עולה. כי אתה מבין, אתה לא יכול לקחת מישהו שמשקיף, יש משקיפים. ולהגיד לו בוא תשב שם, כאשר הוא יודע שמי שחבר ועד מקבל פי שתיים ממנו. לכן גם את זה צריך לקחת בחשבון. את המשקיפים שיושבים שם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

משקיפים זה מפלגות. לא משלמים להם שכר. המדינה לא משלמת להם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

המדינה לא משלמת. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

המדינה לא משלמת, אבל המפלגות משלמות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נו, אז מה לעשות?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ותמיד משווים את הכסף שאותם אנשים שחברים בוועדת בחירות שיושבים שם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל אני לא אקפח שכר אנשים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אבל אם אנחנו מעלים כאן, צריך גם לקחת בחשבון. זה לא רק מפלגה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז כל מפלגה תיקח בחשבון את מה שהיא צריכה לקחת בחשבון. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

צריך לקחת בחשבון להעלות את המינימום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין לנו מפקח על המפלגות, יש לנו מפקח על הבחירות, לא על המפלגות. ההערה שלך נכונה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אני אומר לך, גם בכנסת אנחנו סובלים מזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סובלים או לא סובלים זה תלוי מעיניי המתלונן. זה שמקבל או זה שנותן. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כולם מקבלים הוראה, "בום", "בום". אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

שתי הערות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. משה שיפמן, דגל התורה. אגב, נמצאים פה עוד נציגי מפלגות. משה הוא חרוץ. אם יש מפלגה שחושבת אחרת, אז כמובן מוזמנת להגיד את זה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אל תדאג, כולם מתואמים. כל המפלגות מתואמים. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

הערה ראשונה לפסקה (1). השאלה שלי, האם לפי הנוסח בחוק כרגע, כפי שהוא יהיה כתוב עכשיו מתוקן, יהיו זכאים חברי ועדת הקלפי לתשלום עבור ספירת קולות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. אנחנו סבורים שכן. אבל אנחנו צריכים את אישורו של משרד הפנים לעניין הזה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אם הם היו מעל 6 שעות אז כן ואם הם היו פחות מ-6 שעות אז לא. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אוקיי. הערה שנייה, זה לסעיף שאם הוא היה פחות מ-6 שעות. אז הולכים להסדר של כפל שכר מינימום. כפל שכר מינימום זה שכר שהוא לא חוקי. צריך, השכר החוקי שאמור להיות משלם כפל שכר מינימום, כי בוא נאמר שכר מינימום, כפול שתיים כי זה יום שבתון. צריך להוסיף עוד, צריך להוסיף לסכום הזה כפל שכר מינימום פלוס 4% חופשה, לעבודה זמנית צריך להוסיף 4% חופשה זמנית ופלוס נסיעות. זהמה שאמור להיות התשלום באופציה הזאת. כפל שכר מינימום זה תשלום בחסר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד הפנים, אתם בהקשבה? זה מופנה אליכם. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הערה מאוד חשובה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סיימת משה?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני סיימתי, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד הפנים, בבקשה, תשובה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זו שאלה בסוף כספית. צריך לקבוע איזה שהוא סכום ולקבוע איזה, אני רק אומר, אי אפשר להכניס את כל החישובים לתוך החוק, פשוט להגיד מה הסכום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נמצא פה נציג האוצר?

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>  

כן, אני נמצאת פה. אני פשוט לא רואה אותך מעבר למסך. מבחינתנו, אין הצדקה להוסיף עלויות על העלויות שכן קיימות בבחירות לכנסת. אני כן אשמח לראות איזה שהיא השוואה לזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, בכנסת משלמים יחסי על כל שעה. 

 << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

איך זה עובד בבחירות לכנסת?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה עדיין פחות מהבחירות לכנסת. נעשה פה תיקון, נכון שצריך לעשות אותו. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז בוא נעשה תיקון לכל. אני לא חושב שהאוצר יתנגד, דווקא האוצר יתמוך בנושא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה בתור, הניסיון שלך במשרד האוצר. השאלה אם כל האנשים שלך שאתה סומך עליהם נשארו שם או לא. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני לא דואג לכם מה אתם עושים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו לא עושים. אני באוצר אני? 

 << אורח >> טל ישראלי: << אורח >>  

אנחנו צריכים לבחון את העלויות של זה ולפי זה נוכל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אני מבקש, אני אומר קודם, הדרישה היא לא סתם דרישה הומניטרית. היא גם מילוי החוק. זאת אומרת, יש חובה בחוק איך משלמים דברים. יש חופשה, יש נסיעות, ערך יחסי. הרבה דיני עבודה שאנחנו צריכים לקיים אותם. ובטח משרד האוצר צריך להיות זה שידאג שזה יקרה. אז אני מבקש שתעשו את החישוב הזה. מבחינתנו, שוב, זה כרגע לא מופיע בנוסח, נכון? 
 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

כרגע הנוסח אומר שאם זה מעל 6 שעות, יחסי כמו בכנסת. אם פחות מ-6 שעות משלמים כפל שכר מינימום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל ההערה שאמר משה לגבי תשלום?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, ההערה שלו לא מתחייבת. זו שאלה כספית. עכשיו, מבחינת החוק יש סעיף שאנחנו נראה אותו בהמשך, שהשכר שמשולם ביום הבחירות הוא שכר כולל והוא כולל גם את ההפרשות הסוציאליות ואת כל מה שצריך להפריש מבחינת החוק. זה לא שיש פה סתירה לחוק. אוקיי? עכשיו, השאלה אם צריך להוסיף על הסכום הזה סכום נוסף - זו שאלה כספית. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

כן יש סתירה בחוק. הסעיף אנחנו מתקנים בחוק, זה אומר על פי חוק העובדה, כשאני נותן לבן אדם 100 שקלים לשעה, אני צריך לפרט לו בשכר: 80 שקלים זה עבור שכר העבודה, 5 שקלים זה עבור חופשה, 15 שקלים זה נסיעות. אומר התיקון בחוק, בחוק העבודה, שאתה לא צריך לפרט את זה. בעבודה ביום הבחירות אתה לא צריך לפרט את זה. אתה אומר קבל 100 שקלים וזה כולל את הכל. שהיום, כשאני מעסיק עובד בחנות שלי אסור לי להגיד לו 100 שקלים כולל הכל. אני צריך לפרט לו במפורש בתלוש שכר בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לא יכול להיות גלובלי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסדר, החוק לא מתייחס רק לפירוט בתלוש, אלא למהות. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

סליחה, אומר הפירוט לחוק שם שאני יכול לתת שכר גלובלי שכולל את הכל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לכן השכר הגלובלי יכול להיות גם כפוף לשכר המינימום. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

הוא לא יכול פחות משכר המינימום. הסעיפים שם שמחריגים מחוקי העבודה, הם לא פוטרים אותך כביכול משכר מינימום. אתה צריך לתת שכר מינימום לפחות, לפי החוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שכר כולל. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

שכר כולל. אבל שכר כולל שהוא כולל את שכר המינימום ואת הנסיעות ואת החופשה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

קודם כל, זה לא רק, אם כבר אתה מדבר על זה. אם אתה רוצה להיות דווקני, אז זה לא רק חופשה ונסיעות, אלא זה גם כולל הפרשות לזכויות סוציאליות וכו'. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

זה ברור. אלכס מילר, סגן יושב ראש לשכת הקשר כנסת ממשלה של ההסתדרות הכללית. זה ברור שבמידה ואתה נותן, אם אתה נותן שכר שהוא שכר מינימום, צריך להלביש עליו את כל אותם ההפרשים שכתובים בחוק הכללי. זה לא יכול להיות שכר מינימום מינוס כל ההפרשים. אין מצב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא רוצה שיהיה מצב שהמפלגות מחויבות לעשות ככה והמדינה - - -

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

אם זה לא ברור אז אנחנו מבקשים הבהרה חד משמעית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

דווקא היום, מה ששולם בבחירות הקודמות למשל, כן?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עזוב, אנחנו משנים את זה עכשיו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני אומר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז למה לא להשלים את הדבר הזה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אפשר ואפשר שלא, מה שתחליטו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אוקיי. אם נחליט, צריך לכתוב את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בהחלט. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני רק אגיד, צריך פשוט להגיד את הסכום ולא את הנוסחאות. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

רק אפשר להבהיר, שבמידה ויש אי הבנה או פרשנות לסוגיה הזאת, אנחנו מבקשים שיהיה ברור שכל שכר שהוא בעצם שכר מינימום, שיהיה עליו את כל התוספות הנדרשות לפי חוק דיני עבודה. שלא ייצא מצב שמישהו פה בא ונותן שכר מינימום ומפריש שם. זה לא מקובל. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

עורכת הדין ורד וייץ, מנהלת תחום חקיקה בהסתדרות החדשה. 

זה נוגע גם לעניין תיקון תגמול לבעלי תפקידים, שנגיע אליו בהמשך. ששם בעצם מדובר על עניין השכר הכולל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, אז נדבר על זה אז כשנגיע. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

וחייבת להיות ההבהרה הזאת שזה לא יתכן שזה יהיה מתחת לשכר המינימום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, אני נגיע לזה. כן, ריאן?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אנחנו, אין התנגדות להשוות את זה לתנאים שיש בכנסת. ואנחנו די סגורים על הנושא הזה לדעתי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, שנייה. להשוות את התנאים גם לפחות מ-6 שעות?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

כן. פחות 6 שעות נעשה את זה יחסי ונקבע את ההגבלות הדומות שיש בכנסת. בסדר? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר. יופי, תודה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אם כך, אנחנו נצטרך לתקן את הנוסח. בעצם להשמיט מפסקה (1) את ההגבלה של 6 שעות ומעלה ולבטל את פסקה (2).

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ארז, אתה יכול להחליף אותי כמה דקות? 

(היו"ר ארז מלול)


 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(6)
	בסעיף 32א - 


	
	
	
	(א)  בסעיף קטן (א), במקום "מזכיר" יבוא "שני מזכירים";

	
	
	
	(ב) בסעיף קטן (א1), בסופו יבוא "ורשאי הוא, באישור המפקח הארצי על הבחירות, למנות מזכירים נוספים אף במספר העולה על המספר האמור";

	
	
	
	(ג)  אחרי סעיף קטן (א2), יבוא:

	
	
	
	
	"(א3) מי שביום הבחירות הוא בן עשרים ואחת ומעלה כשיר להיות מזכיר ועדת קלפי;

	
	
	
	
	(א4) לא יתמנה מזכיר, אלא אם כן הצהיר כי לא היה חבר מפלגה, רשימה או סיעה או כי לא נטל חלק בפעילות מטעם מפלגה, רשימה או סיעה בשלוש השנים שקדמו ליום הבחירות.

	
	
	
	
	(א5) מנהל הבחירות רשאי להטיל על המזכירים תפקידים נוספים לצורך סיוע למנהל הבחירות.";



 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

ועדת הקלפי, לא ברור עד מתי המועד האחרון של ועדת הבחירות לעדכן את הסיעות בהרכב הסיעתי בכל קלפי. זה לא מופיע בתיקון. ועדת הבחירות, מה המועד האחרון לעדכן את הסיעות בהרכב הסיעתי בכל קלפי. כדי שיוכלו להיערך בהתאם. משרד הפנים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

סעיף 32(ג) - לא יאוחר מיום ה-14 שלפני יום הבחירות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

עד היום ה-14 לפני יום הבחירות הם יעדכנו? אי אפשר להקדים קצת? זה לא מאוחר מידי? שייערכו בהתאם. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתם כבר הארכתם בשבוע, אני חושב האריכו בשבוע. הקדימו בשבוע. אז גם כאן תקדים בשבוע, יהיה 21 יום. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

יפה, אני מסכים איתך. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אותו דבר, להקדים בשבוע, 21 יום. אל תלך לי ל- 14 כאשר אני שם הלכתי ל-40 יום. אז זה 21 יום. תכניס את זה 21 יום. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>  

אדוני יושב הראש, אני רוצה להעיר משהו. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

רגע, רגע. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>  

כי אני צריכה ללכת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ועדת הבחירות היא זו שקובעת. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אין בעיה. היועץ המשפטי אומר שאין בעיה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה שאלה שמשרד הפנים יערכו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

גם לנו אין בעיה. זה לא היערכות שלנו, זה היערכות של ועדות הבחירות המקומיות.

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אבל הקדימו את הכל. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הקדימו את זה בשבוע, אז תקדים גם את זה בשבוע. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

זה צריך להיות תואם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

רק שימו לב, להקדים בשבוע זה אומר לתת לוועדות שבוע פחות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מתי ממנים את הוועדות? מה זמן המינוי של הוועדות?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

היום זה 14 יום לפני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, מינוי ועדות הבחירות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

60 לדעתי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

איך? לא יודע. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ועדת בחירות זה 60 יום והיא קובעת עד היום - - -

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>  

אני יכולה להעיר משהו?

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

יש מספיק זמן. רגע, רגע. בנקודה הזאת?

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>  

לגבי שכתוב לא יהיה חבר מפלג, רשימה או סיעה. אז יש פה צינון של שלוש שנים. זה הרבה מידי. וזה מאוד מפלה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מפלה?

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>  

יש הרבה נקודות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

זה לא הנקודה שאנחנו דנים, אתי. זה לא הנקודה. זה הסעיף, אבל לא הנקודה שאני הערתי. בנקודה הטכנית הזאת, בוא נסכם את זה. 21 יום, בסדר? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שוב, זה עיקר שאלה של הסיעות עד כמה הן יכולות להיערך שבוע לפני לעשות את זה. לנו אין עמדה בעניין. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא הסיעות אמורות לעשות את זה. אתה אמור להגיד להם מי יושב בקלפי ואיזה סיעה יושבת בקלפי. ואז ברגע שהוא יודע יש לו זמן להגיש את זה. אתה נותן לו זמן יותר. אבל אם אתה נותן לו 14 יום זה פחות זמן להיערך. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בוא יוסי, תדבר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ועדת הבחירות היא מורכבת מנציגי הסיעות ולכן זו שאלה של נציגי הסיעות איך הם יכולים לעשות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

רגע, רגע. תציג את עצמך. 

 << אורח >> יוסף תורג'מן: << אורח >>  

יוסף תורג'מן, סיעת ש"ס. 

אנחנו מדברים על ההרכב הסיעתי שוועדת הבחירות המקומית אמורה למנות את המפלגות פ', ג', ד', כדי שאנחנו הסיעות נדע לשים שם את הבן אדם שלנו. אנחנו לא מדברים על פרק הזמן מתי אנחנו מגישים לכם את האנשים בקלפי. אלא מתי הוועדה נותנת לנו את ההרכב הסיעתי. זה המינוח המשפטי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

מה שעניתי קודם זה לגבי המינוי עצמו. המינוי עצמו זה 14 יום לפני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שנייה, זה לא רלוונטי. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא על זה אנחנו מדברים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בדיוק. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אנחנו מדברים על לדעת מי יושב באותו קלפי. ואתם אומרים יש לי את ש"ס, יש לי את ישראל ביתנו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

בכנסת זה 40 יום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה הפרקטיקה הנוהגת בבקשה, בבחירות הקודמות. מה הנוהג?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה המינוי 14 יום והם עושים את זה קצת זמן לפני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זה קצת?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

למיטב הבנתי. אין מועד קבוע. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

לא המינוי, שוב, לא המינוי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ועדת הבחירות המקומית קובעת את זה וזה תלוי גם, גם הקביעה של ההרכב הסיעתי זה בידי ועדת הבחירות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

אז אנחנו מבקשים לעשות תיקון לחוק. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אנחנו מדברים על הזמן לתת להם. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

דיברנו על 21 יום. אפשר להוסיף ב-32, סעיף קטן (א), הרכבה הסיעתי - - - הבחירות מבין כל הסיעות לא יאוחר מ-21 יום לפני. ואז להשאיר ב-(ג) את ה-14 יום לגבי. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בסדר. 

 << אורח >> יוסף תורג'מן: << אורח >>  

אם אפשר אפילו לפני. בכנסת זה 40 יום. בכנסת אבל כתוב 40 יום. אז אם אפשר לעשות את זה גם ברשויות 40 יום. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

מה 40 יום?

 << אורח >> יוסף תורג'מן: << אורח >>  

40 יום לפני הבחירות ועדת הבחירות המקומית צריכה להגיד לנו מה ההרכב הסיעתי של כל קלפי. ואז נשאר 14 יום לפני הבחירות לשבץ את האנשים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

לא, זה הרבה. 28 יום זה נראה לי סביר. זהו. 28.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

28. 40 הוא לא יכול לתת לך, כי 40 יום אתה יכול להגיש את הרשימה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני חושב שאני מדבר בשם הסיעות, אנחנו מנסים כמה שיותר להצמיד את זה לכנסת. זה הכי נוח לנו. חמש מערכות בחירות עבדנו בכנסת. ועברנו הרבה תלאות. בואו ננסה כמה שיותר להצמיד. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

זה לא יכול להיות תואם את הכנסת ממש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

המועדים קצת שונים. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

28 יום לדעתי זה מקובל, בואו נלך על 28. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אנחנו מתקנים בסעיף 32(א) שלא יאוחר מ-28 יום לפני הבחירות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בסדר גמור. כן? אתי? כן, רגע. עצרתי את חברתי אתי. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>  

אין בעיה. לגבי הסעיף - - -

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

זה ציטוט מהחוק הראשי? זה הציטוט מהחוק הראשי של הכנסת, אותו דבר? שלוש שנים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, בהחלט. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

כי מה שקורה, תמיד יש אפליה נגיד לחברי ליכוד, כי הם חברי מפלגה. ש"ס, יש עתיד, הם לא חברי מפלגה רשמיים. אז זה אומר שכל מי שחבר ליכוד לא יכול להיות מזכיר קלפי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

למה?

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

כי אתה לא רשום כחבר מפלגה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ברור שכן. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

איך אתה רשום?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

יש ועידת יש עתיד. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אז זה חריג. אבל רוב המפלגות לא רשומות. המילה חבר מפלגה עושה פה אפליה בחופש העיסוק. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

גם מפלגת העבודה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

לא, רק רציתי לשאול, אם זה ציטוט מהחוק הראשי של הכנסת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה החוק של הכנסת. והאיסור הוא לא רק על מי שחבר במפלגה, אלא גם מי שפעיל במפלגה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

פעיל בסדר. ונראה לי רשימה או סיעה במקומי זה בסדר. שלא חבר סיעה ברשימה מקומי יהיה פעיל, מזכיר קלפי. אבל מי שהוא פקוד ליכוד לא יכול להיות מזכיר קלפי באותו יום?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

למה זה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן. זה המצב גם בכנסת. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

למה אתם חושבים שזה תקין?

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

לא עניין של תקין. זה אומר שלהיות חבר מפלגה היום זה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כי אתה אמור, בתפקיד שלך אמור להיות אובייקטיבי. לא, שנייה, אתה אמור להיות אובייקטיבי. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >> 

אדוני, זה לא הוגן, סליחה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה המצב כנסת. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

סליחה, זה לא הוגן. הבנתי שזה המצב בכנסת, אבל זה בחירות אחרות. ודרך אגב, גם בכנסת זה לא אולי הוגן. אבל אני רוצה להסביר משהו. יש פה בסופו של דבר, קודם כל, יש הבדל, עם כל הכבוד. אדוני, אם אני חבר מפלגה במודיעין בבחירות לרשויות המקומיות, אין שום סיבה שבעולם שאני לא אוכל לשבת כמזכיר קלפי בלוד. בסדר? אין לזה שום משמעות. אחד. 

שתיים, ממילא, בינינו, בבחירות לרשויות המקומיות, סליחה, בבחירות לרשויות המקומיות ממילא אין לזה משמעות. אתה יכול להיות חבר מפלגת העבודה או חבר הליכוד ואתה מצביע בפריימריז לרשימה הארצית. בבחירות לרשויות המקומיות אנשים הולכים על כל מיני מוטיבים מקומיים. זה לא אומר שאתה תומך או לא תומך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז בוא - - -

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני גם רוצה, אדוני, אם יורשה לי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אולי ננתק גם את מפלגות, הסיעות המקומיות מסיעות האם, כן?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

עזוב, עזוב, אם יורשה לי להשלים. אני לא בא להתנגח בהערות ציניות. בסדר? אם יורשה לי להשלים את המשפט. יש מפלגות שהן מפלגות דמוקרטיות שיש להם עשרות אלפי מתפקדים. בסוף אתה בא ומטיל על בן אדם שהוא חבר מפלגה, אתה מטיל עליו כתם. אתה הופך את זה למשהו שאסור לבן אדם לעשות, כי הוא נפגע אחרי זה בפרנסה שלו. אין בזה היגיון. אנחנו רוצים לעודד דמוקרטיה. אתה יודע מה? תטיל, תגיד חבר שהוא חבר גוף מה שנקרא מרכז. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

לא, רשימה או סיעה באותה עיר. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >> 

דרך אגב, היום, איך בן אדם בכלל פעיל פוליטי? לפעמים הוא לא חבר מפלגה, אבל הוא הרבה יותר פעיל פוליטית. הוא כותב בפייסבוק, בטוויטר, בווטסאפ, אין לך מעקב על זה. אתה בא ואתה מייצר למפלגות הדמוקרטיות שלא שווה להיות מפלגה דמוקרטית במדינת ישראל. האם זה מה שאנחנו רוצים? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא שהוא עצמו. אם הוא פעיל. 

(היו"ר יעקב אשר)

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ההגדרה היא בעצם, פעיל פוליטי זה שהוא לא פועל מטעם המפלגה. זאת אומרת, שהוא לא בתפקיד מטעם מפלגה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

או סיעה או רשימה. 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>  

סיעה רשימה זה בסדר. אבל הוא חבר מפלגה הוא לא פעיל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא חבר. זה לא שאלה של חבר. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

יש פה פגיעה בחופש העיסוק, אגב, זה סעיף לא חוקתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה זה חבר? כל מי שמתפקד?

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, אם מתפקד ליכוד בעפולה לא יכול להיות מזכיר קלפי בטבריה? מה זה קשור? 

 << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >>  

אולי בעיר שלו שלא יהיה. בעיר אחרת שיאפשרו לו להיות. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, אם חבר ליכוד מתפקד בטבריה, לא יכול להיות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה היה קורה במדינה, דקה, שאלה, סתם. תראו, אני לא הולך לשנות את זה עכשיו. אוקיי? כי זה דבר שהוא באמת לשנות קצת סדרי עולם וצריך לשקול אותו. אבל אני סתם ככה שואל, בשביל, רגע. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, יש היגיון בחוק הראשי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם מדינת ישראל או כל מדינה אחרת, היו בה כל המפלגות היה להן פריימריז וכל המפלגות מתפקדים. להתפקד זה חבר, נכון? להתפקד זה חבר. זה לא אומר שהוא פעיל פוליטי. הוא לא, רוב החיים שלו בכלל לא. אבל הוא רוצה לקבוע מי יהיה בכנסת, מותר לו. עכשיו, לו יצויר שכל המדינה היו מתפקדים, זאת אומרת את המזכירים היו צריכים להביא מיפן? מאיפה היו מביאים?

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

יוצא - - - 100,000 מתפקדי הליכוד יוצא שהם נפגעים פה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, דקה, ראש עיר מותר לו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אדוני רק להגיד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אתה עוד לא ראש עיר. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, יש פה פגיעה. אדוני יושב הראש, יש פה פגיעה מהותית אם עכשיו במפלגת הליכוד שיש לה 100,000 מתפקדים, אבל בחוק הראשי יש היגיון. כי אם אתה מתפקד ליכוד בטבריה בכל מקום בארץ יש לך אינטרס שהליכוד יצליח. אבל אם במוניציפלי, אם אתה מתפקד ליכוד בטבריה למה אתה לא יכול להיות עכשיו מזכיר קלפי מוניציפלי בעפולה? מה זה עוזר? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ברמלה ועפולה גם רצות רשימות של הליכוד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כי יש לך סיעות אם שם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל לא נכון. רצות רשימות של הליכוד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עכשיו אני אגיד לך. רגע, אני אתן לך להשלים ואחר כך אני אגיד את דעתי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה זה משנה? הוא לא יכול. הוא תומך ליכוד והוא מוצהר על זה. חבר מפלגה. גם בעפולה יש רשימות ליכוד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ומה יקרה כשב-"יש עתיד" יהיה כבר פריימריז. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

יש פריימריז, נשמה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כן, כן, למה אני צריך לעדכן אתכם כל פעם?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אתה מבין מה שאתה עושה עכשיו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני בעד זה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

יוצא מצב שמפלגה כמו ש"ס למשל, שאין לה מוסדות רשמיים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני מבין, אבל אתה יוצר פה בעייתיות. בסדר, הדיון אבל רחב יותר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, כן, ברור, ברור. כן, בבקשה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני לא הרי בא מכובע של ראש עיר. אני בא מכובע של מפלגה שאני חושב שזה ערך במדינת ישראל, שרוצה לעודד אני מקווה, מפלגות דמוקרטיות. ואני לא מעוניין כשאני פונה לציבור הרחב ואני אומר לו בואו תתפקדו למפלגת העבודה אני לא מעוניין שאנשים יבואו ויגידו לי מה עשית לי? אני עכשיו שלוש שנים אחרי שסיימתי להיות חבר מפלגה לא יכול להיות מזכיר ועדת קלפי ביישוב. 

עכשיו, אפילו לפי ההנחיות של מערכת הביטחון, תרשה לי שנייה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מי ישמע עכשיו עבודה. זה יום עבודה, נו. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

תרשה לי שנייה. בוא, בוא, תרשה לי, תעשה לי טובה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, רגע, רגע. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה המקצוע שלך? חבר ועדת קלפי. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אדוני, אדוני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נאור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מזכיר ועדת קלפי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תן לו לסיים בבקשה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

זה קל למפלגות אחרות. אבל אני רוצה להסביר משהו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה, אל תעיר את ההערה הזאת. כי אתה גם טועה מהותית וגם אתה סתם - - -

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני, לא, אל תתפרץ לדבריי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז תן לו לטעות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני אתפרץ לדבריך, כמו שאתה מתפרץ לדברים אחרים. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

לא, אני מבקש שלא, עם כל הכבוד לך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הנה, אני מתפרץ. הנה, התפרצתי. מה?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

יופי, איזה גיבור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא עניין של גיבור. זה עניין שאתה טועה מהותית, אז אני אתקן אותך מהותית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש סדקים באופוזיציה?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

לא כדאי שאני אכנס איתך למהות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כאילו מזכיר קלפי זה איזה תפקיד שפוסל אותך מחופש התעסוקה במדינת ישראל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נאור, נאור, תן לי בבקשה לנהל את הדיון. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני לא רוצה להיכנס איתך למהות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שני משפטים אחרונים בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אל תתייחס למהות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

דבר איתי. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני מדבר רק איתך, אדוני יושב ראש הוועדה. ניסיתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

דרכי, כן. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אפילו לפי הנחיות של מערכת הביטחון, חיילים בצבא הגנה לישראל רשאים להיות חברי מפלגה. הם לא רשאים לדוגמה להיות חברים בוועידה, בגופים הפעילים. אבל כחבר מפלגה, מן המניין, אין שום בעיה. ולכן אני חושב שגם פה צריך לייצר את ההבחנה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אז אני אומר לך ככה: כמו שאמרתי קודם, לדעתי יכול להיות שצריך לדבר על העניין הזה, אבל אני לא חושב שהיום זה, עכשיו זה הזמן. אבל אני רוצה לומר לך עוד דבר. ואני בא, שוב, מהמקום הפרקטי. הגיונית אני חושב שאתה צודק. הגיונית אני חושב שאתה צודק. ומהותית גם כן, צודקים אתה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ולמה אנחנו לא מתקנים את זה עכשיו?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה ואחרים. רגע, דקה. אבל תן לי לסיים לדבר. תן לי רגע. תן לי. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה כמו הדיור. אתה אומר נדחה את זה, כאשר זה לא חוק להוראת שעה. זה חוק. וחוק מתקנים את החוק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אבל אנחנו נמצאים זמן מאוד קצר לפני הבחירות ואנחנו צריכים לעשות דברים בשום שכל. 

אני מנסה לומר, אם יינתן לי, עוד סיבה פרקטית. ואני בא דווקא מהפרקטיקה. אני לא רוצה שיהיה מצב, גם אם הוא לא אמיתי ולא נכון, אבל לפי מה שאתה אומר, אם היינו מקבלים את זה, אז יתחיל להיות מה שנקרא גם עניין של איזונים של מזכירים, אחד מהליכוד. זאת אומרת ייצא מצב שיכול להיות שניים מהליכוד ואף אחד לא יהיה ממפלגת העבודה. ויתחילו האשמות. בין אם הן חסרות בסיס ובין אם יש להן בסיס על מה. זה יכול לגרום להרבה מאוד מדנים וריבים בתוך מערכת הבחירות שיכולות גם להפריע לזרימת ההצעה, שבסוף זה אינטרס של כולנו שההצעה תזרום. תתחיל חלוקה ויגידו רגע, שיבצו, מי שיבץ? האם שיבצת יותר "ליכודניכים", יותר "עתידניקים" או יותר מפלגת העבודה וכו'. 

ולכן אני אומר, אני מסכים רעיונית עם מה שאתה אומר, כי זה עוד פעם, משהו מה-over doing שלנו במדינה, שאנחנו הכי נקיים בעולם. סתם, שתבין. המדינה הכי טהורה מבחינת מדינת ישראל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

איזה ישראל? ישראל טהורה? במה אנחנו הכי טובים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה החלומות של מי שחולם כאן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אה, חלומות באספמיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. והבעיה שיש משרדי ממשלה שכל החיים שלהם הם באספמיה. והם מסדרים את באספמיה. אבל מה? יש היום, וזה לא רק בחוק הזה, אגב, גם במקומות אחרים. אתה אומר למישהו אל תהיה חבר מפלגה. מה זה חבר מפלגה? חבר מפלגה זה יכול להיות אדם אנמי לגמרי, לא עושה כלום. בקושי בא להצביע, כלום. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הוא עושה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא החליט, רגע, הוא החליט שהוא רוצה להיות חבר מפלגה. מה לעשות שבסוף לכולם יש דעות פוליטיות וגם לאנשים שיושבים כאן. גם אנשים, אגב, שיושבים במקומות רמים וחשובים כמו בית המשפט העליון או לא העליון, יש להם דעות פוליטיות. אז נכון, הם לא עשו את האקט הזה של דמי חבר ונכנסו לזה, כי זה מגביל. אבל אם יש לזה משמעות אמיתית? לא. אבל כשאני מסתכל כרגע ברמה הפרקטית אני חושב שתיקון כזה עכשיו, אם לא נעשה אותו בבדיקה יותר מעמיקה, אנחנו עלולים לגרום לכמה שאלות שהנה, אין לך תשובה עליהם. מי יקבע מי יהיה? בסוף יהיה, יתחילו המפלגות תכניס את המזכיר הזה, תכניס את המזכיר הזה. שיכסה אותו ויכסה אותו וכו' וכו'. ולכן ההצעה היא נכונה, אבל כרגע לא במקומה. ואולי עוד יום אחד נגיע אליה לאחר הבחירות הקרובות. הלאה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני אוסיף רק עוד משפט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא צריך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא צריך?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא. לא צריך. את רוצה להעיר על זה? בבקשה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אדוני, אולי יש הצעה פה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל בוא. הצעות נדבר אחר כך. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני מקבל את דבריך. הערה קטנה, תחשוב על זה. יכול להיות שכפי שאתה ציינת, יש פה עניין שאולי כן כדי לתקן במחשבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן מה אתה מציע?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אולי בהוראת שעה שההגבלה הזאת תהיה, לבחירות האלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שיהיה בלגן בהוראת שעה, הבנתי. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

לא, שזה, שתדע שצריך לתקן את זה לאחרי זה, בצורה יותר עמוקה. לעשות דיון אמיתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. אני מתכנן להיות כאן בוועדה 4.5 שנים בעזרת השם, או 4, כמה שנשאר. אז יכול להיות שנגיע לזה עוד, בעזרת השם. 

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בוא, 4.5 שנים זה 4 קדנציות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בסדר. מקסימום תאריכו את זה בהוראת שעה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

כל אחד, עודד, בתפילות שלו. אני לא יודע. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

תאריכו את זה בהוראת שעה, שיהיה בחירות עוד 8 שנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

על זה לא חשבתי. כן, בבקשה גברתי. אנחנו מפריעים לה לדבר. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

אני מייצגת את חברי וחברות המועצות, פורום אח"מ, חברי וחברות המועצה ברשויות המקומיות בישראל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. אבל התייחסות לסעיף הזה בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

כן, כן, פשוט להבין מאיפה אני מגיעה. אז לגבי הסעיף הספציפי הזה, איך יחליטו שני המזכירים? אני לא מבינה בכלל למה צריך שני מזכירים ואיזה חלוקת סמכויות תהיה ביניהם?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, את מדברת בכלל. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

כרגע על הסעיף הספציפי הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אותו סעיף, אבל בנושא אחר. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

שני מזכירים ואז מה הנוהל החלטות ביניהם?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כמו בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמו בכנסת. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

פה אחד? כאילו מה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמו בכנסת. מישהו רוצה לפרט? דין, אתה רוצה לספר איך זה עובד בכנסת? קצר. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

יש חלוקת תפקידים ברורה בין שני המזכירים, מי עושה מה. יש ממש טבלה מסודרת. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

בהצעה פה כרגע יש? או שזה יישאר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לא חקיקה. בעקבות החקיקה הזאת תהיה הסדרה במשרד הפנים, המפקח על הבחירות יוציא. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

אז זה דבר שצריך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור. את צודקת מאה אחוז, כדי שלא יהיה ריב סמכויות מה שנקרא. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

רק משפט אחד, באותה הזדמנות, אני לא אדבר שוב. אם אנחנו הולכים לשוויון בין המערכות בכנסת וברשויות המקומיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ככל הניתן, כן. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

ככל הניתן, מצוין. אני רק רוצה להזכיר שחברי וחברות המועצה לא מקבלים שכר, לא מקבלים תגמול. אסור לתגמל, אסור להחזיר הוצאות. כך שאנחנו מדברים פה במשחק מאוד מאוד לא מאוזן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל זה לא קשור לבחירות. זה קשור לוועדת הפנים והגנת הסביבה, אבל לא לבחירות. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

יש לזה פה גם העלאת אחוז חסימה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש הצעות חוק בעניין הזה שאנחנו מנסים לראות, לקדם אותם בתיאום עם מרכז שלטון מקומי. שכמובן ישמח. 

 << אורח >> ד"ר אורית רישפי: << אורח >>  

יהיה פחות עם השלטון המקומי, אבל כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תודה לך. הלאה. עד כאן הפרק הזה. נמשיך חברים. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(7)
	אחרי סעיף 32א יבוא:

	
	
	"הצבעת מזכיר וחבר ועדת קלפי
	32ב.
	(א) מנהל הבחירות יקבע בכל מתחם מקום קלפי אחד שישמש גם להצבעת מזכירים וחברי ועדת קלפי, מבין מקומות הקלפי שנקבעו לפי סעיף 31; לעניין זה, "מתחם" - מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה שיש בהם כמה מקומות קלפי.

	
	
	
	
	(ב) מזכיר ועדת קלפי וכן חבר ועדת קלפי ששימש בתפקידו לפחות שש שעות רצופות שבהן הייתה הקלפי פתוחה להצבעה, ששמם נכלל בפנקס הבוחרים של הרשות המקומית בה הם משמשים בתפקידם רשאי להצביע במקום קלפי שנקבע לפי סעיף זה באותה רשות מקומית.

	
	
	
	
	(ג) המבקש להצביע לפי סעיף זה יציג בפני מזכיר ועדת הקלפי אישור על זכאותו לעשות כן כפי שקבע השר בתקנות.

	
	
	
	
	הוראות סעיף 31א(ו) עד (ח) יחולו על ההצבעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים ובשינוי זה - בסעיף קטן (ו) במקום "אדם מוגבל בניידות המצביע בקלפי לאנשים המוגבלים בניידות" יבוא "אדם כאמור בסעיף קטן (ב) המצביע במקום קלפי שנקבע לפי סעיף קטן (א)";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני רק אסביר בקצרה. אנחנו פה בהסדר חדר שעניינו הצבעת בעלי תפקידים, שהוא מחולק לשניים. החלק הראשון שלו מופיע כאן, וזה בעלי תפקידים כמו מזכיר וחבר ועדת קלפי, שהם תושבי אותה רשות מקומית. הם יוכלו להצביע, כאשר מדובר בריכוזי קלפיות תהיה קלפי אחת בכל ריכוז קלפיות שהם יוכלו להצביע בה. ופה מפורט ההסדר איך הם עושים את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, הערות בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

מנחם שפירא, מנהל מחלקה מוניציפלית דגל התורה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סגן ראש עיריית בני ברק. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

גם. בסעיף (ג) כתוב שצריך לתת אישור, רק לא כתוב ממי האישור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה ייקבע בתקנות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כפי שיקבע השר בתקנות. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

ממי הוא יקבל את האישור אבל? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תקנות, יקבע השר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

השר יקבע בתקנות מי. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

לא, הוא צריך להציג אישור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. השר יגיד איזה אישור הוא צריך. בתקנות הוא יפרט, הוא יגיד לו: אם אתה חבר ועדה אתה צריך לקבל מהמזכיר. אם אתה מזכיר, תקבל לא יודע ממי. זה יהיה כתוב בתקנות, זה לא מוסדר בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לא חקיקה ראשית. זה לא נהוג בחקיקה ראשית. אם אין הערות נמשיך הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(8)
	בסעיף 34(א), בפסקה (1) - 

	
	
	(א) 
	אחרי "גם מזכיר הוועדה" יבוא "וחבר אחד לפחות";

	
	
	(ב)
	אחרי "בנוכחותו של מזכיר הוועדה בלבד" יבוא "והמזכיר הנוסף בקלפי ישמש כחבר הוועדה";

	
	
	(ג)
	במקום הסיפה החל במילים "נוכח מזכיר הוועדה בלבד" יבוא "ואולם בעת ספירת הקולות תהיה הישיבה חוקית אם נכחו בה נציבים של שתי סיעות לפחות מלבד המזכיר; נכח חבר אחד בלבד לא תתקיים ספירת קולות - אלא אם נכחו שני המזכירים; לא נכח אף אחד כאמור, לא תתקיים הספירה אלא אם נכחו שני המזכירים ומזכיר נוסף שהתמנה לפי סעיף 32(א1)";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. הסעיף הזה קובע עיקרון מאוד חשוב, שאני חייב לומר שבאופן אישי אני מאוד הופתעתי שהוא לא נקבע עד היום לגבי הבחירות ברשויות המקומיות. עד היום היה אפשר לקיים את ההצבעה בנוכחות המזכיר, לא את הספירה, את ההצבעה, בנוכחות אדם אחד שהוא המזכיר. מצב שהוא נראה לנו מוזר בלשון המעטה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

המזכיר יכול להיות לבד?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה מה שהיה עד היום. מכל מקום, אנחנו מנסים שוב להשוות את המצב למצב שנהוג בכנסת, שהוא לדעתנו מובן מאליו. שהצבעה לא יכולה להתקיים אם לא נוכחים לפחות שני נוכחים. אחד המזכיר והשני חבר, לפחות חבר ועדת קלפי אחד. אבל אם גם חבר לא נמצא, אז המזכיר הנוסף. ובשעת ספירת הקולות לפחות שלושה אנשים נוכחים ומפקחים על ספירת הקולות או מבצעים את ספירת הקולות. שזה בעיקרון צריכים להיות שני נציגי סיעות ומזכיר. אם אחד, אם יש נציג סיעה אחד אז שני המזכירים בנוסף אליו. אם אין אף נציג סיעה אז שלושה מזכירים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. יש הסתייגות, התנגדות של מי, הערות? אם לא, נמשיך הלאה. בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(9)
	בסעיף 35 - 

	
	
	
	(א) בסעיף קטן (ד), אחרי "מי שחתם" יבוא "כמגיש כאמור בסעיף קטן (ג)";

	
	
	
	
	(א1) בסעיף קטן (ז) , בסופו יבוא "ותצוין בה השתייכותו של כל אחד מהמועמדים לגוף מן הגופים האמורים";

	
	
	
	
	(א2) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא:

	
	
	
	
	

	
	
	
	
	"(ז1) הגיש גוף כאמור בסעיף קטן (ז) רשימת מועמדים, ולאחר מכן הוגשה מטעמו רשימה נוספת - לא יקבל מנהל הבחירות את הרשימה המאוחרת ביניהן; ואולם, אם שני גופים או יותר הגישו רשימה כאמור בסעיף קטן (ז), ורק חלק מבניהם הגישו מטעמם רשימה קודם לכן - יראו את הרשימה כאילו הגישו אותה רק הגוף או הגופים שלא הגישו רשימה קודם לכן;

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ח), במקום "הסכמת המועמדים בכתב או במברק" יבוא "כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום בידו" ובמקום |33" יבוא "40";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. כאן אנחנו מדברים, אנחנו עברנו לנושא הגשת רשימות המועמדים. אוקיי? ויש פה מספר תיקונים שנוגעים להגשת רשימות או מועמדים:

1. מועד הגשת רשימות המועמדים הוקדם בשבוע ימים, כפי שאמרנו קודם. ובמקום היום ה-33 ליום ה-40 שלפני הבחירות. 

2. הנושא של כאשר מדובר ברשימת מועמדים חדשה צריך, מובהר כאן שצריך חתימה של המגיש ואיך מגישים את כתב ההסכמה ואיך מצרפים את התצהיר. לגבי רשימות שמוגשות על ידי גופים, כמו סיעות, מפלגות וכו' - מובהר כאן בעצם העיקרון שכבר קיים בחוק כיום, שכל גוף כזה יכול להגיש רשימה אחת. ואם מוגשות יותר מרשימה אחת, אז הרשימה המאוחרת לא מקובלת, לא מתקבלת. ובעצם אלה השינויים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הערות, בבקשה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני מבקש להעיר לגבי הנושא של הכנסת הסעיף שאם מוגש למעשה מאותו גוף שתי רשימות, אז זה חלק מאותם תנאים שפוסלים את ההגשה ללא יכולת תיקון. אני רוצה ברשותכם רק להסביר בדיוק את הנושא הזה. כי איך אומרים? הכל בפרטים הקטנים. 

הזכות להיבחר היא הדבר הכי דמוקרטי שיש. כאשר פוסלים את זה, זה צריך להיות במשורה. יש עילות בחוק שמאפשרות אם יש פגם לתקן את זה תוך 48 שעות. אבל החוק קובע למעשה רשימה סגורה של העילות שלא ניתנות לתיקון. מעליו אתה לומד עליהן היינו מה שלא ברשימה הסגורה ניתן לתיקון. עד עכשיו לא היה מצב שבו אותו פגם של הגשה של שתי רשימות הוא בעילות הסגורות שלא ניתנות לתיקון. ועובדה, יש לפני חמש שנים שהיה את הנושא, בג"ץ אפשר לתקן ולהגיש מחדש את הרשימה. 

פה למעשה יש הכבדה. באים ואומרים אנחנו רוצים להכניס את זה לעילות הסגורות שלא ניתנות לתיקון וזה יהיה מבחינת לסגור את זה ולנעול את זה ולשים בתוך כספת. ואני חושב שזה דבר שהוא לא נכון. הוא מכביד, הכבדה שלא הייתה לפני זה. הוא יכול לגרום למצבים בלתי ניתנים לריפוי. עכשיו, אף אחד פה לא פושע. אני רוצה שנייה להסביר את הדברים, בסדר? החוק מאפשר למפלגות לממן שתי רשימות ביישוב. מפלגות שונות עושות את זה לאורך שנים בדין. מה לעשות? אנחנו מכירים את החיים. יש לך היום הגשת רשימות. מגיעים לך 50, 60 חוברות. יושב לך שם בא כוח, או יועץ משפטי, או רואה חשבון. ואז הוא לא שמו לב שפה היו צריכים להגיש דרך סיעת הבת ופה דרך. חברים, לא צריך להגזים. 

אם כבר, מה שצריך לעשות, דרך אגב, ופה זה ממש לשים מכשול בפני עיוור. אם החוק מאפשר, והוא מאפשר, למפלגות לממן שתי רשימות ביישוב - אז למה יש את ההגבלה השנייה שאתה צריך להתחיל לשחק בחוברת לא להגיש את זה פעם מסיעה ופעם ממפלגה ופעם מרשימת בת? כאילו, באים מצד אחד מאפשרים, ואני מניח שלא רוצים לתקן את זה. אם רוצים לתקן את זה, בבקשה, אני מתנגד. מאפשרים למפלגות, יש לזה תכלית, לממן שתי רשימות ביישוב. וכולם עושים. לא כולם, חלקם עושים את זה לא מעט שנים. ומצד שני, באים ואומרים לך תשמע, אתה צריך עכשיו - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רק מהבחירות הקודמות זה אפשרי. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

לא, לא נכון, סליחה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה לעשות?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

סליחה, עם כל הכבוד. סליחה. אני, מפלגת העבודה והליכוד, אני יודע שעושות את זה הרבה מאוד שנים, הרבה מאוד מערכות בחירות. זה לא נכון, סליחה. המימון זה לא נכון להגיד את זה. אני מוכן שאדוני יבדוק את זה בצורה מאוד מאוד רצינית. אבל אני יודע מה שנקרא מהפרקטיקה, מהחיים עצמם, שזה נעשה לאורך מערכות בחירות, לאורך שנים. אין פה שום דבר שהוא המצאה. ולכן אני אומר, בוא לא בטכניקה נגרום לפסילות של מהות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הרבה שנים. אם אני זוכר נכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסדר. אתה יודע יותר טוב ממני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן?

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

אנחנו גם חושבים שזה נכון להשאיר את זה שכן אפשר יהיה להגיש שתי רשימות. אנחנו ממילא יכולים להגיש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, יהיה אפשר להגיש שתי רשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זה לא הנושא. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

בכל מקרה, גם אם לא נותנים לפחות שיהיה אפשר לתקן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עובד פה תלמיד חכם אמיתי מה שנקרא, אוקיי. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

לפחות שיהיה אפשר לתקן, כמו שהוא אומר. זה לא יכול להיות מצב שאנחנו נמצאים, הופכים את החוק הזה ליותר קשה ממה שהוא היה. זאת אומרת, גם את התקנה הזאת, יותר קשה ממה שהוא היה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, משרד הפנים, בבקשה להסביר. למה שזה לא ייחשב משהו שאפשר לתקן אותו בסד זמן סביר?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שנייה לפני זה. איך מתרחשת טעות כזאת? לפני התיקון. כי כאילו נשמע להוריד את המילה או להוסיף את המילה "לתקן" זה כאילו פרט שולי. כי אם, בוא ניתן לאנשים לתקן. איך קורה כזה דבר בטעות? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אמר לך המזכ"ל, מאחר ואתה גם מממן את הזה, אז לפעמים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה לא עושה את זה בטעות. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

טעות, טעות לגמרי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

פעם אחת הייתה טעות. נכון? כמה שנים אתה עושה את זה?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני לא עושה את זה. בוא, אל תהפוך את זה לאישית, תרשה לי שנייה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אתה בתפקידך, זה לא אישי, שחרר. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אז אני אסביר, אני אסביר. הכל בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בנחת, בנחת חברים. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני אסביר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני סופר בנחת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חייב לשמור על אחידות מפלגות האופוזיציה. אני לא יכול להרשות שאצלי בוועדה האופוזיציה לא תהיה מאוחדת. אני עוזר לך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מי מגיש שתי רשימות בטעות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מבקש שלא יהיה מתח בין מפלגת העבודה ל-יש עתיד. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

לא, לא, הסדר דאגה מליבך, אנחנו מאוחדים מתמיד. תראו, אני אסביר ברשותך. קודם כל, העיר לי הערה עו"ד הברמן ככה בשיחת חולין עכשיו, שהוא מומחה בנושא. העיר לי הערה אחרת, שכדאי לקחת לתשומת לב. שהוא אומר אם כבר ההנחה שבאים ואומרים שהרשימה האחרונה תיפסל היא לא נכונה, זה צריך להיות הפוך. בעולם המשפט כל מה שנכון הוא מה שמגיע אחרון, לא מה שמגיע ראשון.

אבל לשאלתך. צריך להבין את הפרקטיקה. אם אתה מפלגה שמריצה, ויש מפלגות כאלה. אני לא יודע אם אנחנו כאלה היום, אבל לפחות זה החיים. שמריצים 50, 60, 70 רשימות. ואז מגיעים לך ככה, ביום להגשת הרשימות, 70 חוברות. בא לך היועץ המשפטי או בא כוח, ואתה החלטת החלטה מהותית פוליטית שמותר לך לפי החוק לממן שתי רשימות ביישוב מסוים. אבל בגלל כל הפיתולים בחוק שאומרים מפלגה אחת וסיעה אחת ורשימה אחת, אז בחוברת אחת אתה מגיש מטעם מפלגה. חוברת שנייה אתה צריך להגיש את זה מטעם סיעת הבת שהזדהתה. אתה מממן, הם שלך, הכל בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא הנהן בראשו, הוא הבין. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אוקיי? עכשיו, בסוף מוצא את עצמו מועמד, לא בטובתו, לא באשמתו, בפני שוקת שבורה. הוא בא, מגישים. הוא לא יודע בכלל, זו לא אשמתו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. משרד הפנים בבקשה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אמרתי גם בדיון הקודם. בסוף השאלה של תיקון ליקויים זו שאלה של מועדים. אפשר לקבוע שצריך את החתימה ביום ה-40, ביום ה-30, ביום ה-28. מה שרוצים. אבל חשוב לשמור על אחידות. הבעיה של הגשה של רשימה על ידי, של מפלגה שמגישה כמה רשימות זה יותר בעיה כמו למשל סיעה מקומית שבא כוח לא חתם או שמישהו אחר חתם במקומו. או מפלגה בכנסת שמישהו אחר חתם במקום בא הכוח. מה שמוצע כאן לתקן את הליקוי, המשמעות של לתקן את הליקוי זה בעצם לא הייתה חתימה תקינה של בא כוח לפני ועכשיו משנים. בעצם הופכים אותה מסיעה מקומית לסיעת אם, הופכים אותה מליכוד לעבודה. 

אז אני אומר, הבעיה היא לא ייחודית רק למפלגות שמגישות שתי רשימות, אלא זו בעיה רוחבית לגבי מה קורה אם יש פגם בחתימה של בא כוח. ולכן אם מסדירים, צריך להסדיר את זה באופן כללי ולאפשר למשל גם לסיעה מקומית להחליט פתאום ביום ה-28 שהיא הופכת לסיעה ארצית, לרשימה חדשה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת, אומר משרד הפנים, אם אני מבין אותו נכון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, ולכן אני אומר, צריך, לדעתנו זה נכון לשמור על זה ביום ה-40 שצריך שהחתימות יהיו מסודרות. אבל אם פורצים את זה, לפחות לפרוץ את זה לכולם ולאפשר לכולם לשנות את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אומר משרד הפנים אם אנחנו רוצים לתת עוד מדרגת תיקון, מה שנקרא, אז זה לא רק, למרות שיש יותר אפשרות לטעות במקרים האלה, שאתה יכול כסיעת אם לשתי סיעות וכו', אבל עדיין גם טעויות אחרות להכניס לאותו רובד. שאפשר יהיה לתקן אותם. זה מה שאתה אומר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

נכון. אבל אני כן אגיד שאנחנו חושבים שבאמת חתימות זה העניין הכי מהותי ברשימה וזה צריך להיות עד היום ה-40. והמצב שהיה ב-2018, שפתאום רשימה הוגשה כרשימה של מפלגה ארצית והפכה במהלך הדרך לרשימה של סיעה מקומית בגלל החילופים של החתימות - הוא מצב לא טוב. ואנחנו חושבים שצריך לשמור על העיקרון שחתימות זה עניין מהותי שצריך להיות תקין ביום ה-40, ביום הגשת הרשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, משה?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

הנושא הזה שאמר עכשיו היועץ המשפטי של משרד הפנים - זה קורה, החוק של הרשויות המקומיות זה חוק קשה. יש כמה סוגי רשימות. יש רשימה משותפת, יש סיעה משותפת, יש סיעות בת משותפות. יש כמה חובות וכמה, כל מיני אופציות שצריך למלא. וזה קורה, יכול להיות שמגיש רשימה יכול להיות שיטעה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל רשימה משותפת, משה, יכול להיות גם רשימה עצמאית סיעתית. כאילו, שהיא לאו דווקא מפלגת אם. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

יכול להיות, כן. יכול להיות משותפת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא. אז בעצם מה שהוא אומר, אם אתה רוצה לתקן, בוא נתקן לכל. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

בסדר, נכון.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, השאלה אם זה מה שאתם חושבים. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

כן. אני חושב שצריך לתת זמן לתקן ואני אסביר גם למה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רק שאני אבין אותך, הזמן לתקן הוא לכל, כאילו, לכל. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

כן, לכל, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא רק למפלגות אם. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

מה זאת אומרת לכל?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה אומר למשל שאפשר להגיש רשימה, לא, לא על שתיים, על כולם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם הוא יסביר לי למה הוא התכוון, אני אגיד לך מה אני מתכוון. כי מה שהוא הסביר לי, זה עניתי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה אומר שאם סיעה מקומית הגישה בלי חתימה של בא כוח, בעצם בלי בא כוח, היא תוכל עד היום ה-28 לחפש בא כוח שיחתום לה על החוברת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא. אז הנה, פה לקחת משהו שהוא לא זה. זאת אומרת, כי זה לא טעות. זה, זה גם טעות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

או החתימו למשל מישהו שהוא לא בא כוח הנכון. התבלבלו בבאי הכוח והחתימו סתם מישהו מהרחוב בתור בא כוח סיעה מקומית. טעויות יש בכל מיני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה מבקשים לתקן? את חתימת בא הכוח או את חתימת המועמדים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

חתימת בא כוח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני שואל מה מבקשים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

על באי הכוח, אנחנו מדברים. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

או באי כוח או הקטגוריה של הגשת הרשימה, זה גם יכול להיות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זה הקטגוריה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה זה קטגוריה של הגשת הרשימה?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אם זו סיעה עצמאית או סיעת בת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שנייה רגע. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני רוצה להסביר שנייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, רגע. בואו נשמע את משה. שנייה אחת. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני רוצה להסביר. מפלגה מגישה הרבה רשימות. עכשיו, לפעמים הגישה רשימה שהיא נקראת מבחינתה, היא הגישה את זה בצורה של רשימת בת. משרד הפנים קלט אותה בתור רשימה עצמאית. זאת אומרת, המימון של הרשימה הזאת הלך, כן? וזה קורה. זה קורה בחירות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה זאת אומרת? איך זה קורה?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

איך זה קורה? זה צריך לשאול את משרד הפנים. בדרך כלל, יכול שזה קורה בטעות בהגשה, יכול להיות שזה קורה טעות אחרת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אם זה טעות של משרד הפנים, הוא צריך לתקן אותה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

הדבר הזה קורה הרבה מאוד. מה שאנחנו מבקשים, שהיום ה-40 הזה היה יום הגשת הרשימות. שמשרד הפנים יעביר למפלגות ולרשימות משוב. עד שלושה או ארבעה ימים אחר כך. אלה הרשימות שהגשת אותן. אלה רשימות יהיו עצמאיות. תתנו לנו. וגם, תנו לנו לתקן את הדבר הזה. ולא אחר כך כשאנחנו נמצאים בשלב של המימון אנחנו צריכים להיכנס לדיון עם משרד הפנים ולתקן את זה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

טעות בהגשה היא בסוף לא טעות רק בסיווג בקטגוריה. זה הכל הולך לפי בא כוח הרשימה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אבל הוא טוען לפעמים גם יש טעות בקליטה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, בסדר. אם הטעות היא בקליטה אצלנו אז זה לא תיקון ליקויים של הרשימה. אנחנו פשוט נתקן את הטעות בקליטה. אם החוברת הוגשה כפי שהיא, אם ההודעה הוגשה כפי שהיא ואנחנו טעינו בהקלטה במחשב נתקן את ההקלדה במחשב. זה לא העניין. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

אם יורשה לי, סליחה. חנה רותם, מנהלת האגף לביקורת בחירות במשרד מבקר המדינה. 

רק מנקודת המבט הכוללת של זה, הטעויות האלה אכן קורות. הרבה פעמים באמת בגלל טעויות בחוברת עצמה שממלאים או באמת במי שחותם עליה. ההשפעה היא לא רק על המימון, ההשפעה היא גם על יתר הנורמות והכללים שחלים על סיעה. הפער בין סיעת בת לסיעה מקומית הוא גדול מבחינת הנורמות והכללים שחלים עליהם. אחד הדברים, תקרת הוצאות, מימון מגיע ודברים נוספים. 

אנחנו התייחסנו לזה בדוח קודם. ואחת ההמלצות של המבקר הייתה שאכן משרד הפנים, אם הוא יוכל, יעדכן את הסיעות, את סיעות האם לפחות, לגבי המעמד והסטטוס של כל הסיעות, של אופן הרישום של הסיעות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בעצם מה שאמר משה. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הם רוצים שלב נוסף. אין בעיה, שמשרד הפנים יאמר אם הם יכולים לעשות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

עדכון זה עניין אחר. דיברנו בישיבה הקודמת על לפרסם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, עדכון לצורך פרסום. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

עדכון לצורך תיקון. אם עדכנת ויש בעיה, רוצים לתקן אותה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

התיקון, העניין של טעות בחתימה של בא כוח, שוב, אנחנו לא יודעים אם זה טעות או לא. ומבחינתנו, אם רשימה מסוימת לא השיגה בא כוח שייקח עליה חסות עד היום ה-40 והיא רוצה עכשיו עוד 12 יום כדי לחפש בא כוח שייקח עליה חסות - אנחנו לא רואים בזה כטעות שצריך לתקן ליקויים. אבל אנחנו לא יודעים לבדוק מה טעות ומה לא. מי התבלבל בחתימה ומי פשוט אין לו בא כוח שיחתום לו. ולכן מבחינתנו חתימה היא חתימה בכל המקומות. ואם בא כוח של המפלגה חתם, אז זה מטעם מפלגה. ואם מישהו שהוא לא בא כוח של מפלגה חתם, אי אפשר לראות את זה - - -

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל במפלגה עצמה סיעת האם אומרת הייתה פה טעות. זה לא שהוא הולך עכשיו לחפש סיעת אם. סיעת האם אומרת לך הייתה פה טעות טכנית. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אותו דבר מישהו שאין לו, סיעה מקומית, שהוא הגיש רשימה והוא אומר אחר כך, אחרי 12 יום הוא כבר ימצא מישהו והוא יגיד 'כן, עשיתי טעות, התכוונתי כבר ביום ה-40 לחתום לו. אנחנו לא יודעים אם זה טעות או לא טעות. אנחנו יודעים האם יש חתימה של בא כוח שהוא בא כוח מוכר של סיעה יוצאת מקומית של מפלגה בכנסת או סיעה בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, היועץ המשפטי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, עו"ד אלמוג, השאלה היא אחרת. השאלה היא יש לנו בין היום ה-40 ליום ה-30 שאתם מודיעים את הדברים. מבקשים, אם אני מבין נכון, מבקשים פה שיש איזה שהוא שלב ביניים שהוא לאו דווקא בחוק, שבו אתם בעצם מודיעים על מעמד הרשימה, כפי שהיא נקלטה במערכות משרד הפנים. אוקיי? נקלטה רשימה כזאת, בלי להגיד עכשיו אם יש בה ליקויים או אין בה ליקויים. הוגשה רשימה מסוימת. אוקיי? שהיא מבחינתנו סווגה כשרשימה כזאת. וזה המעמד שלה כרגע. ולפי הנתונים שהיא נתנה, זה הנתונים שהיא נתנה. 

עכשיו, אנחנו לא נכנסים לשאלה כרגע אם זה ליקוי או לא ליקוי, או ניתן לתיקון או לא ניתן לתיקון. אם אני מבין נכון את בקשתו של מר שיפמן זה שבעצם אחרי שלושה או ארבעה ימים יהיה אפשר לקבל איזה שהיא תמונת מצב איזה רשימות הוגשו, נקלטו, בלי להגיד כאילו אם הן תקינות או לא תקינות, שזאת הרשימה שנקלטה. היא רשימת בת של זה וזה, כך וכך. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אני אתייחס לנושא הזה רק מבחינה תפעולית. אין סיכוי שנעמוד בזה. אם יהיה לנו מערכת תהליך דיגיטציה, אז בטח שנוכל לעמוד בזה, אני מקווה לקראת סיום שמונה. אבל כרגע במצב שאנחנו נמצאים בו לצערי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה, ישראל לא דיגיטלית?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

כמות הרשימות שאנחנו מקבלים היא רק עולה בעשרות מונים. אז אין סיכוי שנעמוד בזה, גם לא תוך עשרה ימים. כאילו לא אפשרי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן אנחנו חוזרים לשאלה הראשונה. האם לתת מקצה תיקונים או לא?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, גם אם מעדכנים וגם לא, השאלה של התיקון היא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל גם אם יהיה לך מקצה תיקונים אתה לא תדע. אתה לא תדע, עד שיגיע דיגיטציה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אם הם לא יכולים לעמוד בדבר הזה, גם כן, אני חושב שצריך לתת זמן לתיקון. שהסיעות אחרי הגשת הרשימה בדרך כלל הן יודעות, הן רואות את החומרים והם יכולים לעלות על חלק מהבעיות בכל אופן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא הבנתי. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני אומר שכן כדאי לתת מועד לתקן. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

לתקן מה? על איזה ליקוי אתה מדבר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

על באי כוח. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה למעשה חתימה של בא כוח. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

הגדרת רשימה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הגדרת רשימה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הגדרת רשימה היא באה יחד עם בא כוח. כלומר, צריך בשביל זה את החתימה של בא כוח המתאים. ולכן, אני רק מסביר את המשמעות. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

- - - טעות בדרך כלל, שהוא מגדיר את הרשימה אחרת מבא כוח. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, המשמעות היא שאין חתימה תקינה של בא כוח. ואני אומר שוב, זה אומר שבעצם לא צריך להגיש את הרשימות חתומות ביום ה-40 אלא ביום ה-28. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ברגע שאין חתימת בא כוח אי אפשר לתקן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אם אין חתימה בכלל, ברור. אם נפלה טעות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זה? איך יכולה ליפול טעות?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אז אני אסביר לך תומר. לפעמים זה יכול להיות אותו בא כוח, אותו בא כוח, הוא בא כוח גם של זה וגם של זה. בא כוח הוא יכול להיות בא כוח של כמה רשימות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נו, ומה הטעות?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

הטעות בהגדרה לפעמים. הטעות בעיקר בהגדרות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

של מי? מי טעה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הגדרה אם זה סיעתי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מי טעה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אותו בא כוח שחתם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה, הוא לא יודע על מה הוא חותם?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

מגיש החוברת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא יודע, אבל הוא טעה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה, מה הטעות שלו? מה הוא לא הבין?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

במקום סיעת בת הוא כתב סיעה עצמאית. או סיעה במועצה היוצאת.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא טעות. זה המהות, סליחה. אי אפשר, יש גבול. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

וזה טעות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא טעות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא טעות. זה המהות. אתה צריך לדעת מה אתה מגיש. עם כל הכבוד.

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אדוני, רק שאלה שלא עונים עליה. עד עכשיו זה לא היה חלק מהעילות הסבירות שהחוק לא מאפשר לתקן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא קרה עד הבחירות האחרונות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נו, בסדר. אם זה קרה אז עכשיו תיקנו את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז עכשיו, מה שבית המשפט אמר שזה דבר שצריך להסדיר אותו. זה היה, פרשת קליש הייתה פרשה כזו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל להסדיר, זו גם ההצעה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש אפשרות להסדיר אחרת. אתם רוצים להסדיר אחרת, תסדירו אחרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד הפנים, מה תהיה הבעיה אם עדיין אפשר? זאת אומרת, אתה סוגר את, קיבלת את הרשימות, קיבלת את הזה. אתה לא צריך לדחות מועדים בזה, כי הרי אל תשכח שעוד אתם עד שאתם קולטים לוקח לכם זמן. אבל אם נעשתה טעות כזאת ועושה מפלגה צ'ק ליסט אחרי אותו ליל ההגשות או זמן ההגשות ובודקים שהייתה טעות בהגדרה או מה, אז נותנים 24 שעות לתקן. נגיד. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

העניין הוא לא הגדרה. העניין הוא בא כוח תקין שחותם. ואנחנו צריכים לבדוק - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. אבל לפעמים אם טעית בהגדרה אז טעית בבא הכוח. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

נכון. ולכן המשמעות של התיקון הזה זה שאומר שביום ה-40 אפשר להגיש את החוברות עם רשימת המועמדים בלי חתימה של בא כוח. וביום ה-28 להגיש חתימה של בא כוח. זה נכון לסיעות יוצאות, זה נכון לסיעות בכנסת, זה נכון למפלגות. אני אומר שוב, לדעתנו זה בעייתי כי הגשת הרשימות צריכה להיות ביום ה-40. אבל אפשר גם להגיד הגשת רשימות ביום ה-40, חתימה ביום ה-28. לדעתנו זה כמובן לא נכון. אבל לפחות זה שומר על אחידות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, הלאה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הנושא הבא שהעצם מופיע בהצעת החוק זה נושא הדיגיטציה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן?

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אביטל פרידמן, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

חשוב להדגיש בשולי הדברים שאמנם ההגדרות כן קיימות אצל משרד הפנים, אבל הן לא, אין הכרח שהן יהיו שקופות לציבור. זאת אומרת סיעה, רשימה מקומית יכולה לרוץ בתמיכה של סיעת אם, מבלי שזה יהיה שקוף לציבור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

דיברנו על זה, שהם התחייבו שהם יפרסמו את הדברים האלה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, לפני הבחירות. כאן דובר פשוט עוד לפני אישור הרשימות. אבל מה שדיברנו בפעם הקודמת, אחרי האישור לפרסם את זה באינטרנט. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הנושא הבא זה נושא הדיגיטציה, שמופיע בהצעת החוק. כפי שעלה בישיבה הקודמת, הנושא הזה דורש, אין כוונה שהוא יחול בבחירות הקרובות ממילא. הנושא הזה דורש, לדעתנו, ליבון מעמיק יותר בכל הפרטים שלו והנתונים שיכללו בחוק. זה כמובן ישפיע גם על הנושא שעכשיו דיברנו עליו, על הנושא של תיקון ליקויים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מקווה שישפיע לטובה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו מקווים. ויש מערכות שלא קשורות לעניין הזה, שהדיגיטציה שלהם גרמה לא רק, לא גרמה לשיפור המצב, אלא גרמה, אני לא מתייחס כמובן למערכת הזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. בעניין הזה, דין, אני רוצה לומר את הדברים הבאים: קודם כל, אנחנו מברכים על הדבר הזה של הדיגיטציה. אני חושב שהגיע הזמן שזה יקרה. אבל מאחר וכדי להסדיר את זה אז אנחנו צריכים לדון בעניין הזה, לראות את כל האספקטים שלהם, כל מה שקשור לדיווחים בצורה הזאת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אגב, גם בין היתר לשאלות שעלו עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וגם על השאלות אפשר לראות אם זה מטייב את הדברים, אולי איך זה סוגר את זה. האם הטעויות יהיו יותר בגלל זה או פחות. ולכן אמרנו למשרד הפנים, ואני אומר את זה גם כיושב ראש הוועדה. קודם כל, אנחנו נרצה, אנחנו מבקשים לפצל את החלק הזה, את הסעיף, את הפסקה הזאת מהחוק. כדי שנוכל לדון בה בקרוב. אני מתכוון, ונתתי גם את הבטחתי למשרד הפנים, אני מתכוון לדון בעניין הזה בזמן הקרוב. זאת אומרת, כמובן, מאחר וגם משרד הפנים מלכתחילה לא חשב שדיגיטציה תהיה בבחירות הללו ומדובר על הבחירות הבאות. אבל כדי להסיר חשש שאנחנו לא נדון בזה או לא נרצה להתקדם עם זה, אני מודיע, אנחנו נפצל את זה כשנצביע על זה גם באיזה שהוא שלב. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסוף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסוף אנחנו נפצל את החלק הזה. אולי יהיו גם פיצולים אחרים כפוף לאישור המליאה. ואז נוכל לדון בזה בקרוב מבלי שנצטרך לחכות לתסקיר או החלטת ממשלה נוספת. ואני מודיע כאן ועכשיו שאנחנו נדון בעניין הזה. 

אוקיי, רגע. לפני הנושאים הבאים. שוב, אני מקווה שהובנתי קודם נכון. אנחנו ב-12:25 או 27 אנחנו מסיימים, לא מסיימים, אנחנו יוצאים להפסקה של משהו עד 14:00, משהו כזה. ב-14:00 אנחנו נחדש את הדיון. במטרה לסיים ככל הניתן היום את הנושאים. 

אני רוצה להעלות נושא נוסף שלא נמצא, דיברנו עליו בתחילת הישיבה, שהוא כרגע לא נמצא. לא, זאת אומרת, שני נושאים בעצם שרצינו לדבר עליהם. אבל נושא אחד שהעלה בישיבה הקודמת ראש עיריית לוד והוא מבקש להעלות את זה שוב. זה נמצא גם בנוסח, בהצעת הנוסח. ואני רוצה, תציג את הדברים שלך. אנחנו לא נחליט עכשיו, אנחנו נלך לפי הסדר, אבל רק שתוכל להציג את הטיעון שלך בעניין הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הנושא החדש?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא הנושא החדש, אלא נושא שתכף תשמע. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

הוא כבר מופיע בנוסח.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא בנוסח. זה עדיין לא בנוסח החוק המקורי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, הוא בנוסח, הוא בנוסח הוועדה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, תודה רבה שאתה מאפשר לי. בישיבה קודמת העליתי את הבעיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, אני חושב שאתה תתמוך בעניין הזה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

בישיבה הקודמת העליתי את הבעיה ששני נושאים מרכזיים נגזר דינם ביום הקובע, זה 150 יום לפני הבחירות. כלומר, ודינם נגזר ל-5.5 שנים. הדבר הראשון זה נושא סגני ראש העיר. והדבר השני שנגזר מזה, זה שכרם של כל הנבחרים והבכירים בשלטון המקומי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה הדבר הראשון? סליחה, לא שמעתי. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני אומר, בישיבה הקודמת העליתי שביום הקובע, שזה 150 יום לפני הבחירות, יורד איזה שהוא מסך שהוא תקף ל-5.5 שנים. 150 יום ועוד 5 שנים לכל הקדנציה הבאה. אחד זה מספר סגני ראש העיר. זה תיקון 15(ב) מ-2008, כלומר רק לפני 15 שנה. ומזה נגזר חוזר מנכ"ל שממנו גוזרים את שכר הנבחרים והבכירים בשלטון המקומי, כולל בחברות הבנות, תאגידי זה, שמשם נגזר ההפניה לאותו סעיף של 15(א)(1). 

בעשרות חיקוקים שאני מצאתי, שכל פעם יש התייחסות למרשם התושבים, לשון החוק שותקת. אני אתן שתי דוגמאות: אחת הייתה בעין הסערה עכשיו חוק הארנונה. כתוב שפעם בשנה בודקים את מספר התושבים ומחלקים את זה במספר ההכנסות מארנונה עסקית ורואים מה, כמה זה לנפש. לא כתוב, כתוב מספר התושבים שנכון לאותה שנה. חוק ההסדרים שעבר פה בוועדה דיבר על השטח הכולל למגורים בהריסה ובנייה וכתב רשות מעל 50,000 תושבים ניתן לה 1,000, מעל 100,000 תושבים ניתן לה 3,000 מטר. כתב מספר התושבים. כשאומרים מספר התושבים, פותחים, יש בדרך כלל עדכון רבעוני של משרד הפנים. וזה אומר שלושה ארבעה עדכונים בשנה ואז אתה יודע. 

הפעם היחידה שבה יש איזה שהוא לופ שמפנה למשהו עבר, זה בעניין הזה. שאגב, הוא נשאר על משהו היסטורי שזה ככה צריך להיות. שזה סעיף 19 לפקודת העיריות שקובע את מספר חברי המועצה. והוא באמת אומר היום הקובע. וזה היה החוק ההיסטורי, וזה נכון שיהיה. כי מה לעשות? בחירות יש פעם אחת. ובחירות אי אפשר לשנות. אבל שאר הדברים חייבים להיות דינמיים. מאתנו מצפים, הרי הוועדה הזאת היא ועדת פנים ותכנון ובנייה. מצפים מאתנו ללכת, להביא היתרי בנייה, להביא אוכלוסייה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

איכות הסביבה, לא תכנון ובנייה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אוקיי, אבל אחד הנושאים המרכזיים פה זה תכנון ובנייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה אתה מפריע לבן אדם בעלייה?

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

זה בסדר, הכל בסדר. מאתנו מצפים, ראשי הרשויות, כל הזמן לבוא ולהביא אוכלוסייה ולהגדיל את הרשות. ואני אומר, אני אתן לך דוגמה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

להגדיל יחידות דיור?

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

להגדיל יחידות דיור ויש אינסנטיב. נכון, אתה אומר, קח את ישוב חריש שעכשיו הוא גדל. עכשיו, ברור שאם הוא גדל באמצע קדנציה וראש הרשות מרגיש שהוא צריך עכשיו להביא אנשי מקצוע מהשורה היותר טובה, ומה לעשות, אנשים שבאים אליו למכרזים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כעובדי עירייה. בואו, שנבין. יש סוגיה של סגנים, שזה דבר אחד. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש סוגיה נוספת שמשרד הפנים משום מה, ותכף אני אשאל, בחוזר המנכ"ל לקח את התאריך הזה כתאריך שבו נקבע מה, כי הרי יש בקביעה של שכר, זה הולך לפי רשויות מקומיות, איזה שכר אתה יכול לתת למהנדס. עכשיו ברור שכשאתה מהנדס של עיר שהיא יותר גדולה, גם אם חסר לך כרגע, אתה נותן אופק גם לעובדים. יודע עובד שמגיע שהוא מקבל את השכר שלו לפי עומס העבודה. אתה רוצה אנשים יותר מקצועיים כי האתגרים יותר גדולים. 

הקשירה הזאת היא בעצם, זה לא קשור לבחירות כמעט. אבל מאחר ומישהו בחוק הבחירות קבע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה לא קשור לחוק. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

החוק לא קבע שהם חייבים לקשור את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אני יודע. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

ככה קשרו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אז תשנו את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני יודע. אבל אני אומר, החוק קשר את זה לסגנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יפה. שגם זה דבר שאין לו היגיון. אני גם לא חושב שצריך כל רבעון לשנות את הדברים הללו, אבל צריך למצוא איזה שהיא חלוקה יותר זה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

ולכן אדוני אני מברך אותך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נוסח הוועדה ואחרי התייעצויות כתבנו פעם נוספת כאילו באמצע קדנציה. זאת אומרת, נגיד עכשיו זה המועד חצי זה, אז אמצע קדנציה. יכול להיות שצריך לשקול עוד תחנה או זה. ההצעה שלך שדיברת עליה כאן הייתה כל שנה. אני לא יודע, אנחנו נדון בזה. אני רוצה שתציג את העמדה שלך, כי אנחנו לא נדון בזה עכשיו. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני אומר, פעם אחת זה שכר, והסברת, והיטבת לתאר את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל את הדבר הזה, של הקשירה עם משרד הפנים, אנחנו צריכים לטפל בזה באופן כללי. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני אומר לכם, למשל היום הסכמי הגג מופעלים על ידי החברות הכלכליות העירוניות. אני מסתכל כמו בלוד. כל שבוע עוזב אותי איש מקצוע מהשורה הטובה או לשוק פרטי או לרשות גדולה יותר. שאומר תקשיב, אני ממילא מטפל פה ברשות גדולה ואין ספק שצריך עדכון. עכשיו, אם הוא נבחר בפברואר או במרץ - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא מטפל בעצם בעיר שזה כבר נקרא עיר גדולה, אבל הוא נחשב בשכר עיר קטנה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

קח למשל את היישוב חריש שגדל כל הזמן או העיר לוד. ועכשיו, אתה יודע אין בן אדם אומר אלא מה שמציק לו. ובוא ניתן למה גם הסגנים זה חשוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה לא עשיתם את התיקון הזה בחוק הארנונה לפחות? שם זה היה מקום מתאים. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

לא, שם ההיפך. שם החוק אומר כל שנה. החוק אומר כל שנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני הבנתי. אני אומר שיתקנו כבר את הכל. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

הבנתי. אז עכשיו אני אומר, אדוני, אני רוצה להסביר למה סגנים הוא גם דבר חשוב. ישוב שגדל, אני אתן את הדוגמה של לוד. היינו 80,000 תושבים. הגיעה מסה גדולה ומבורכת של הציבור החרדי, אבל לא נספיק לחצות את ה-100. נהיה 95,000, 97,000. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אל תביא דוגמאות מחרדים, זה רק יזיק לך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הוא בכוונה הביא דוגמה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

זה חשוב. כי אם אני עכשיו בעוד מספר חודשים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אותי לא צריך לשכנע עם חרדים לא חרדים, אבל זה יעשה לך נזק. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני אומר, אם בעוד מספר חודשים אני אהיה 101,000 תושבים? וברור לי שאני צריך ייצוג לאוכלוסייה החרדית. אתה לא משנה מספר מועצה, אתה בסך הכל מביא עוד כלי לייצוב היציבות הפוליטית ביישוב. זה דבר חשוד. עיר כמו לוד, שמתמודדת עם הרבה אתגרים, אם יש לי עוד סגן שמטפל לי באוכלוסייה כזו או אחרת, זה מסייע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה קורה היום?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא קורה כלום, לא משנים את המספר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא שומע. לא, אם עברו חמש שנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

חמש שנים כן. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

פעם בחמש שנים היום. פעם בחמש וחצי אני קורא לזה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל שואל היועץ המשפטי שאלה טובה. מה קורה אם מספר התושבים עלה, חצה את הזה וירד? 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

זה דבר שהוא נדיר מאוד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, ממש לא נדיר. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

זה נדיר. למשל עכשיו הוציאו את מטה יהודה. אז הוציאו את היישוב צור הדסה, שעושים אותו בטח, זה משהו מכונן. אז ברור שמספר התושבים ירד. נדיר גם שהוא ישנה את הקטגוריה. כלומר, יכול להיות שמטה יהודה תרד מ-60,000 ל-50,000. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל האירוע הזה נדיר גם למעלה. 


 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בדיוק. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

לא. הישובים גדלים היום. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

נכון, אבל לא בכמויות - - -

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

ישובים תמיד גדלים, לא יורדים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל לא בכמויות שמגדילות לך את ה-. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסוף המגמה במדינת ישראל כולה זה גידול. אבל יכול להיות מצב כזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כמה אתה?

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני 97,000. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אתה היחידי אולי. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

לא, לא משנה. דיבר איתי אלון דוידי משדרות, שגם לו יש אתגרים. הוא אומר עליתי מ-25,000 ל-32,000. חציתי רף של 30,000. הוא אומר לי לא, אתה תמיד תישאר על הקטגוריה הנמוכה יותר. למה? אתם רוצים לעודד שראשי רשויות יבואו, יביאו אוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. טוב, הדברים הובהרו. דקה, רגע, רגע. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

לכן הצעתי, בין הפשרה שרצינו, זה פשרה. רצינו למחוק את הסעיף הזה, כי הוא סעיף חדש. הוא התווסף ב-2008. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, הוא לא התווסף ב-2008, יש לך טעות. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני אומר לך. סליחה, אתה היועץ המשפטי. קראת לי אז פרופסור, אבל אני לא. כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אני חוזר ואומר, פרופ' רביבו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא חוזר בו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא חוזר. אני אומר, חוזר ואומר, פרופ' רביבו היקר, הסעיף שאתה מדבר עליו שהוסף ב-2008 הוא בסך הכל עבר דירה. הוא היה קיים קודם בפקודת העיריות בסעיף 129(א). הוא פשוט עבר דירה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אבל אני אומר לך מניסיון אישי שלי, תומר, ב-2003 היו בחירות. וב-2004 התווספו מספר תושבים לישוב שהייתי בו מנכ"ל, ירוחם, וקיבלו סגן באותו רגע. הם היו 9,900. ברגע שהגיעו ל-10,000 באמצע קדנציה הביאו להם סגן. זה קרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן בקשתך, מאחר ולא תהיה פה בהמשך הדיון. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

כן. בקשתי בין ההצעה למחוק את הסעיף הזה ולהשאיר מספר תושבים כמספר תושבים בכל רגע נתון. אני אומר שאני מבין את זה שזה עושה בלגן. הצעתי, במקום ארבע מילים שכתוב "בהתאם למספר התושבים שנקבע לעניין חברי מועצה" יהיה כתוב "בהתאם למרשם האוכלוסין שיתעדכן ב-1 בינואר כל שנה".

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. כן, עודד, אתה רוצה להתייחס לעניין הזה?

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני רוצה לתמוך בדברים האלה. וגם לא מצליח להבין מה ההתנגדות הגדולה? ואגב, גדל, ינהגו בו כמו שגדל. קט, ינהגו בו כמו שקטן. אותם הטיעונים שנכונים לגבי גידול של רשות מקומית נכונים גם לגבי קיטון שלה. אתה לא יכול לגעת בחברי המועצה, כי זה באמת דורש בחירות והם נבחרי ציבור. אבל ראש עיר מפעיל את הרשות גם באמצעות הסגנים שלו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל עודד, אתה לא חייב בחירות. 

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שנייה, בשביל להוסיף חברי מועצה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה מוסיף מנדט למועצה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אבל זה משנה סדרי עולם. זה משנה סדרי עולם, זה חלק יחסי. 

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בסוף אתה לא משנה את ההרכב. אדוני יושב הראש, אתה לא משנה את ההרכב הקואליציוני, אבל אתה כן, וההרכב של נציגי הציבור, אתה כן נותן לרשות לפעול. ולכן אני חושב שהדבר הנכון הוא לבחון, פעם בשנה בוחנים את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. אנחנו לא נמצה את הדיון עכשיו. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

רגע, עוד מילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, רגע. חברים, דקה, דקה. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

עוד מילה, ברשותך, בנושא הזה. הגעתי מרחוק. עידו גרינבלום, ראש המועצה המקומית קריית טבעון. רק להגיד ולתמוך כאן בעמדה שהחבר כאן, חברי יאיר הציג. רק להגיד שבהיבטים אחרים למ"ס, אם הלמ"ס שלי, בהיבטים אחרים כמובן. שנייה. בהיבטים אחרים כמובן שההתייחסות של ממשלת ישראל אלינו משתנה. אם הלמ"ס שלי יורד מ-7 ל-6 באמצע קדנציה, אז כמובן שמאפשרים לי לגשת ליותר או פחות קולות קוראים. אף אחד לא אומר לא, לא, לא. למ"ס מעדכן, את הסוציואקונומי. כן. את הסוציואקונומי לא אומרים לי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש פה טביעות אצבעות של האוצר מה שנקרא. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

אז אני אומר, אני תומך כאן בעמדה שהציג. ואני אגיד שבשאר ההיבטים המדינה יודעת לעדכן תוך כדי קדנציה וגם בהיבט הזה צריך. תודה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ארבע שנים אחורה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אתה יודע, זה גם תקציבי. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אנחנו גם נמצאים בתקופה שבה הגידול הזה הוא קורה הרבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

דקה. אני רוצה רגע הערה טכנית. אנחנו נצא להפסקה. אני מתנצל, פשוט קבעו לי ישיבה על חוק שלי. חוק חשוב מאוד, בנושא של - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

איפה הוא? אני אבוא להתנגד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

של פטור, מוועדת הכספים. אתה לא תתנגד, כמו שאני מכיר אותך. זה זכויות רכישה של יתום. שעבר כבר קריאה ראשונה. עכשיו נקבעה לי הישיבה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אגב, הם עכשיו עוד בחוק נתב"ג לדעתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מישהו רוצה לבדוק מה המצב שם בוועדת כספים? אם זה נתב"ג ואתה כאן, אז מה עשינו?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא סתם הוא פרופסור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אני עדיין, אנחנו נעצור את הישיבה. אני אומר למשטרת ישראל, אתם ביקשתם שידונו, זה לא איזה שהוא תיקון בסעיף, התיקון שלכם. אני מבין שאתם מתנגדים להסדר המוצע. וזה משהו יותר רציני. עכשיו, אני לא צריך ארבעה. זאת אומרת, מצידי, גם אם יהיה אחד שיציג את הדברים זה בסדר. אבל זה חלק מכל ההסדר, אז אני לא יכול לדון בזה רק כאילו נגיעה קטנה וזהו. אני אנסה לשקול, לראות אם נצליח לשחרר אתכם בהתחלת הדיון, לנסות להקדים את זה עד כמה שאפשר. אבל אתם יכולים מבחינתי לצמצם סד"כ מה שנקרא. אם יש צורך במשהו אחר. אז אם ככה, אנחנו נעשה עכשיו הפסקה. בשעה 14:00 תתחדש הישיבה. אני מתנצל. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מחדש את הדיון. אנחנו נעשה רגע דילוג. אה, לפני כן הערה למשרד הפנים. על סעיף שכבר עברנו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. לגבי הסעיף של תשלום לחברי ועדות קלפי, במסגרת הרעיון של להצמיד את זה לכנסת. היום זה בעצם יש הצמדה פעם בחמש שנים לנוהל. כלומר, רק לפי הנוהל האחרון שהיה לפני הבחירות הכלליות. כלומר, שאם יש בחירות מיוחדות באמצע קדנציה זה לא מתעדכן. אז אנחנו מציעים גם למחוק את המילים "הכלליות כאמור בסעיף (4)" אלא רק להשאיר את זה לפי הנוהל שהוועדה קבעה, שהתקיימו לאחרונה לפי מועד הבחירות. ואז זה מתעדכן בכל פעם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מקובל. אני מבקש לעבור רגע לסעיף שהוא גם נושא שאנחנו נדבר עליו. זה גם קשור לאנשי המשטרה שאנחנו פה נקדים את זה, כדי שיוכלו להתפנות. יש מחסור בשוטרים, אנחנו צריכים שיהיה לנו מספיק אנשים בשטח. כן?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

אנחנו עוברים לפרק ח'4 המוצע. זה בעמוד, הכותרת שלו מתחילה בעמוד 11 למטה. 

	
	"פרק ח'4: הצבעת בעלי תפקידים ונשים השוהות במקלט לנשים מוכות

	הצבעת בעלי תפקידים
	84כג.
	בעל תפקיד רשאי להצביע בבחירות הכלליות כאמור בסעיף 4 בקלפיות מיוחדות לבעלי תפקידים במקומות שייקבע השר ובלבד שייקבע שני מקומות קלפי לפחות בכל נפה כמשמעותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, הת"ח-1948; לעניין זה, "בעל תפקיד" - כל אחד מאלה:

	
	
	
	(1)
	מנהל בחירות או סגן מנהל בחירות;

	
	
	
	(2)
	עובד מדינה שנבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו בשל מילוי תפקיד ביום הבחירות לצורך ניהולן;

	
	
	
	(3)
	מזכיר ועדת קלפי המכהן בקלפי שאינה בתחום הרשות המקומית בה הוא תושב;

	
	
	
	(4)
	חבר ועדת קלפי המכהן בקלפי שאינה בתחום הרשות המקומית בה הוא תושב ושימש בתפקידו ביום הבחירות לפחות שש שעות רצופות;

	
	
	
	(5)
	שוטר שנבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו בשל מילוי תפקיד ביום הבחירות לצורך ניהולן;

	הוראות בדבר הצבעת בעלי תפקידים
	84כד.
	(א)
	השר יקבע הוראות בכל הנוגע לבחירות בעלי תפקידים. 

	
	
	(ב)
	שעות ההצבעה במקום קלפי כאמור בפרק זה יהיו כפי שיורה השר, ובלבד שההצבעה לא תחל יותר משעה אחת לפני פתיחת ההצבעה כאמור בסעיף 55 ולא תסתיים אחרי שעת סיום ההצבעה כאמור באותו סעיף.

	
	
	(ג)
	בהוראות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין מינוי והרכב ועדות קלפי ולעניין הצגת אישורים הנדרשים להצבעה ולהוכחת התנאים הנדרשים לפי סעיף 84כג.

	הצבעות נשים השוהות במקלט לנשים מוכות
	84כד1.
	אישה השוהה במקלט כהגדרתו בסעיף 68ב לחוק הבחירות לכנסת רשאית להצביע בקלפי מיוחדת לבעלי תפקידים, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים. 

	ספירת קולות
	84כה.
	סעיפים 82 עד 84 יחולו בשינויים המחויבים על הצבעת בעלי תפקידים.

	סמכויות מיוחדות לעניין הצבעת בעלי תפקידים
	84כו.
	סעיף 61א יחול בשינויים המחויבים על הצבעת בעלי תפקידים.";



אתם יכולים לראות בעמוד 12 למטה, יש לנו שתי הערות להסדר פה שנקבע. קודם כל, לעניין הקביעה של השר בתקנות, אנחנו חושבים שלפחות את הרכב ועדות הקלפי, אופן ההצבעה וההזדהות צריך לכתוב באופן מפורש בחקיקה ראשית ולא להשאיר את זה לקביעת השר בתקנות. 

בכל הנוגע להסדר של שוטרים, אז כרגע ההסדר שמוצע פה הוא סותר את ההסדר שקיים היום, שכנראה לא מבוצע בפועל, אבל ההסדר שכתוב בחקיקה היום בסעיף 84ב לחוק שמאפשר בעצם לכל שוטר להצביע בכל קלפי באותה רשות מקומית שהוא גר בה. ולכן יש סתירה בין ההסדרים השונים. וככל שמקבלים את ההסדר הזה אז צריך למחוק את ההסדר בסעיף 84ב. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אני אסביר. אנחנו מדברים, כפי שדיברנו, הסעיף שעכשיו היינו אמורים, שכבר טיפלנו בו על הצבעת בעלי תפקידים שגרים באותה רשות מקומית שבה הם עובדים. דיברנו על זה כבר בסעיף קודם, שאמרנו שהם יוכלו להצביע בקלפי שתהיה בריכוז קלפיות. עכשיו אנחנו מדברים בעצם על עובדים כאלה ונוספים, כלומר, גם מנהל הבחירות וכו' שעובדים ביום הבחירות ויוכלו להצביע בקלפיות מיוחדות לאו דווקא באזור מגוריהם. זאת אומרת, למעשה קלפיות ארציות. בדומה להסדרים שיש לנו לגבי בתי חולים וסוהרים ודברים כאלה, אסירים, סליחה. זאת אומרת תהיה פריסה של מספר מצומצם של קלפיות, שתיים או יותר קלפיות בכל נפה. יש לנו בערך 20 נפות במדינת ישראל. שבה יוכלו לבוא בעלי התפקידים האלה להצביע והרשימה מפורטת כאן. כפי שאמר גלעד, אנחנו נוסיף גם את פירוט, נתייחס גם להרכב ועדות הקלפי ולאופן ההצבעה. והרשימה בעצם שמנויה כאן כוללת את מנהל הבחירות, כאילו, כל האנשים שמטעם המדינה עוסקים בניהול הבחירות. זאת אומרת מנהלי הבחירות וסגניהם, עובדי מדינה אחרים שעוסקים, עובדים ביום הבחירות, בנושא הבחירות. וגם בעצם בעלי תפקידים בקלפיות שעובדים בקלפיות שאינן בעיר מגוריהם. 

כמו כן, מדובר על שוטרים שנבצר מהם להצביע במקומות הקלפי, עקב תפקידם ביום הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא ברמה האישית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. וגם כאן, כמובן, לכל אחד מבעלי התפקידים כמובן יצטרך להיות מונפק אישור מתאים שהפרטים שלו ייקבעו בתקנות, שבאמת נבצר ממנו להצביע במקום מגוריו. לפי בקשת משרד הפנים, ההצעה של משרד הפנים למעשה החוק מאפשר בעצם להקדים ולפתוח את הקלפיות האלה בשעה 6:00, שעה לפני הקלפיות האחרות, כך שהם יוכלו להצביע וללכת לעבודתם. זה בעצם ההסדר המוצע. 

לגבי שוטרים: לפי ההסדר הקיים כיום, שוטרים יכולים להצביע בקלפיות הצבאיות. ובנוסף לכך, יש הסדר המפורט שמתייחס להצבעת שוטרים, כך שהם יוכלו להצביע בכל קלפי ברשות המקומית שבה הם גרים אם הם עובדים באותה רשות מקומית. לפי מה שנמסר לנו ממשרד הפנים ההסדר הזה למעשה לא מיושם, למרות שהוא הסדר שקבוע בחוק. ההסדר השני לגבי הצבעה. ולגבי ההסדר הראשון, שהוא הצבעה בקלפיות צבאיות, הוא גם לא פרקטי, כי הם צריכים, הם לא כל כך יכולים להיכנס למקומות צבאיים כדי להצביע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן משרד הפנים בהצעה ראשונית הציע הצעה שהוועדה לא הסכימה לקבל על הצבעה מוקדמת לכל בעלי התפקידים. ואנחנו, אני חושב שאף אחד מאתנו לא רוצה שיתחילו הצבעות מוקדמות. לפתוח את הבחירות, להאריך אותן ימינה ושמאלה. ואז עלה רעיון של זה. היה עוד רעיון שאולי הוא נוח ונחמד, של קלפי ניידת. וגם את זה אני לא אוהב. אני לא אוהב משהו כזה נייד שמסתובב, כי את כמות השוטרים אולי שיוכלו להצביע אנחנו נצרך ללוות את הקלפי הניידת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ואז מה עושים עם השוטרים המלווים? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ואז מה עושים עם השוטרים המלווים? האם הם יכולים להצביע תוך כדי ניוד או לא? ולכן עלה הרעיון שמופיע כרגע בהצבעת הוועדה ועליו נשמע כמובן הערות. אתה רוצה להשלים עוד משהו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זהו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זהו. בבקשה. ריאן, תתחיל אתה. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אנחנו בעיקרון רוצים שבעלי התפקידים, גם השוטרים, יצביעו בקלפיות המיוחדות. לעניין ההסדר, בעניין האישור, להנפיק אישורים לכל שוטר שיכול להצביע, אנחנו פותרים את זה. נעשה את זה בדרך של אולי תצהיר, הצהרה או משהו כזה. נמצא את הדרך לעשות את זה מבחינת תקנות. ככה שרק השוטרים שבאמת עובדים ביום הבחירות והם מרוחקים ממקום המגורים שלהם, לא יכולים להצביע או להגיע לקלפי שלהם, שניתן להם את האפשרות להצביע. 

אנחנו לא רוצים אבל שיהיה מצב שהוא גורף. ואז להתעסק במעטפות כפולות באילת לישובים שהם בצפון. אנחנו בכל זאת, יש לנו הרבה רשימות. המשמעות של כל מעטפה כפולה שהם צריכים לכתוב פשוט בעט, על פתק ריק, שזה יכול להוביל גם לפסילת קולות. מניסיון העבר במעטפות הכחולות, וזה החיסרון שיש לנו. אז אנחנו רוצים לצמצם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וכל קלפי חוברת שמראה לך מה בכל עיר. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

נכון, זה אנחנו צריכים, נכון. אז אנחנו רוצים לצמצם רק את הסיפור הזה, שלא נגיע למצב שאנחנו מתעסקים בהרבה קולות פסולים. ומצד שני אבל לתת לשוטרים ובעלי תפקידים באמת לממש את זכות הבחירה שלהם. והנושא הזה מוסכם עם המשטרה. מבחינתנו אין התנגדות איך שההצעה שלנו כרגע בחוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני רק אזכיר שאתה בדיון הקודם, בעקבות העובדה שהוועדה לא קיבלה את ההסדר המוצע, בתחילת הדרך עלתה דרישה או בקשה שכל בעלי התפקידים יוכלו להצביע בכל קלפי בארץ, בדומה לנהוג בכנסת, או בכל קלפי שהם נמצאים בה. וכפי שהסביר המפקח הארצי על הבחירות, בעצם הקושי, הבעיה היא לוגיסטית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

התחשבנו בהם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. להפוך את כל הקלפיות בארץ לקלפיות, למעשה זו ההצעה, שכל קלפי בארץ תהפוך לקלפיות כפולות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לכן באנו עם הפתרון הזה, שאני חושב שהוא מאוזן וטוב. בבקשה. 

 << אורח >> נצ"מ דוד שריקר: << אורח >>  

דוד שריקר, ראש מינהלת התיאום במשטרת ישראל, נושא בחירות. טרם הכניסה לדיון הזה ישבנו עם ריאן והוא סיפר את מה שקרה. אני רוצה להגיד לך שיש לנו בערך כ-17,000 שוטרים באותו יום שמוצבים בכל מיני מקומות בארץ. חלקם גרים בחורפש בצפון ומשרתים בירושלים. ככה שגם אם אני משחרר אותו אחרי סיום המשמרת או עד שהוא יגיע לביתו הוא לא יצליח להצביע. והלקח שלנו מפעמים עברו, נוכחנו לדעת שהמון פשוט ויתרו על זכות הבחירה הדמוקרטית שיש להם. 

ריאן פרש בפניך את ההסדר. תרחיב פה אביה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, אז מקבלים את ההסדר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הפתרון מבחינתכם הוא בסדר?

 << אורח >> נצ"מ דוד שריקר: << אורח >>  

תכף היא תענה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הערות או תיקונים?

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

אז מבחינתנו ההסדר מקובל. ואני רוצה רגע להגיד בראשית דבריי תודה רבה לריאן ורון באמת על ההבנה. שבסוף לכולנו יש אינטרס משותף והוא באמת מימוש הזכות הדמוקרטית של כל האזרחים, ובתוכם גם השוטרים, לממש את זכותם הדמוקרטית להצביע בבחירות. 

אני רק אתייחס לתיקון שמוצע. אז אנחנו כן נבקש להכניס בחוק אפשרות להזדהות באמצעות תעודת שוטר. אני רק אציין שמשטרת ישראל החלה בהנפקת הליך של תעודות מינוי חדשות. אז גם התמונה של תעודות המינוי כמובן יעברו למשרד הפנים בהמשך כדי להעביר את זה לוועדות הקלפי לאישור. 

שוטרים לא, בחוק הקיים שוטרים נדרשים להצביע בקלפיות באמצעות מדים. אז אנחנו מבקשים שגם הדבר הזה כמובן יוסר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, את מתכוונת חוץ, יכול להיות שאת מדברת על שני דברים שונים. כי אדם שמגיע לקלפי וצריך להצביע הוא צריך להגיע עם תעודת זהות. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

לא, אז אני מדברת על ההסדר עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל ההזדהות בתעודת זהות תישאר. הזכות לבוא לקלפי הזאת ולהצביע שם. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

הזכות להצביע בקלפי מיוחדת לשוטרים תהיה בכפוף להצהרה שהם יוחתמו עליה בכניסה שלהם לקלפי על ידי מזכיר הוועדה. ובאמצעות תעודת שוטר שאיתה הם יזדהו. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אנחנו צריכים לפתור את הבעיה. משטרת ישראל לא יכולה להנפיק ל-17,000 שוטרים אישור להצביע בקלפיות האלה, כי יש להם בעיה עם הסד"כ שהם יודעים אותו כנראה סמוך למועד הבחירות. 

אחד מהרעיונות שהם העלו שאנחנו נעשה סוג של הצהרה של אותו שוטר שהוא בעל תפקיד באותו יום. בכל זאת, אנחנו מדברים על אוכלוסייה של שוטרים. אנחנו צריכים גם לתת פתרון שפעם אחת לא יקשה על המשטרה לתת את זכות הבחירה ופעם שנייה ייתן למזכיר קלפי גם יכולת לקבל את ההצבעה של אותו שוטר ולא למנוע ממנו את ההצבעה. אז עלה רעיון של הצהרה שאני חושב שהוא יכול להיות רעיון טוב. אנחנו צריכים רק לראות איך אנחנו מסדירים את הנושא הזה. יכול להיות שגם בסוף נחליט שזה לא יהיה ויהיה אישור אחר. אבל זה רעיון שעלה, שאנחנו חושבים שאפשר לאמץ אותו. אבל צריך לבדוק אותו. 

 << אורח >> נצ"מ דוד שריקר: << אורח >>  

זה מקובל עלינו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה שמקובל זה הבנתי. אבל עכשיו השאלה של התעודה לא הבנתי את זה. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

אז ההזדהות באמצעות תעודת שוטר בקלפיות מיוחדות, על מנת ששוטר יוכל לממש את זכות ההצבעה שלו בקלפי המיוחדת. זו הייתה הכוונה שלי. בדומה למה שנעשה היום בבחירות לכנסת. שוטרים מזדהים בעת ההצבעה באמצעות תעודת שוטר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איך זה עובד בכנסת ספר לנו?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אכן כן. שוטר יכול להצביע בכל קלפי בהזדהות באמצעות תעודת השוטר שלו, או באמצעי זיהוי חוקי רגיל. כלומר, תעודת זהות או דרכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם זה ככה, אנחנו אמרנו השוואה. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אנחנו בזה גם לא מתנגדים, אין לנו התנגדות בנושא. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

בסדר, אז רק להוסיף את זה לחוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני רק אומר שאנחנו מעדיפים, אולי אם כן תהיה אפשרות ללכת על הנפקה של משהו. לכאורה זה עדיף מאשר הצהרה בלבד. כי הצהרה, אף אחד לא יחפש מי הצהיר לשווא או מה. אבל כדי שזה לא יהפוך להיות איזה שהוא משהו יותר קליל. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

העניין הוא שאנחנו ברמה הלוגיסטית לא יכולים להנפיק תעודות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. כי אתם לא יודעים את הסד"כ קודם, רק ערב קודם. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

בדיוק. זה לגבי זה. לגבי לבישת מדים, אז התייחסתי. אם אנחנו מורידים את סעיף 84 רבתי אז אני מניחה שגם החובה ללמוד מדים בעת ההצבעה יורדת. תקנו אותי אם אני טועה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

כל הסעיף יורד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, אז אנחנו בעצם נתקן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, מה היא שאלה?

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

לגבי לבישת מדים בעת ההצבעה. החוק היום מדבר על כך ששוטר חייב ללבוש מדים בעת ההצבעה. יש לנו שוטרים שלא לובשים מדים מתוקף תפקידם, בין אם זה במגזרי הבילוש, מודיעין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בילוש, הם לא לובשים מדים לא בגלל שלא נוח להם, אלא בגלל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אבל הם לא בתפקיד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, הם יכולים להיות בתפקיד. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

זה כתוב בחוק הנוכחי, כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסדר, מה בכנסת?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

דין, מה בכנסת?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

בכנסת אין חובה למדים. הורדנו, ביטלנו אותו מזמן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זהו. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

כל 84ב יורד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הסעיף הזה יורד. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

היא מעירה על הסעיף שבוטל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יבוטל. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

לא, חשוב לי לחדד את הדברים האלה, בסדר? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, הסעיף הזה יבוטל. אנחנו מוסיפים את זה, נוסיף את זה להצעת החוק. הסעיף הזה שקובע הסדר אחר כמובן לא יכול לחיות עם הסעיף ולכן הוא יבוטל. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

בסדר גמור. דבר נוסף, לגבי שוטרים שאיבדו את תעודת המינוי שלהם סמוך למועד הבחירות. היום המנגנון שקיים בהצבעת שוטרים בבחירות לכנסת מאפשר לנו בעצם הנפקה של תעודות הצבעה חלופיות. אנחנו נשמח אם יהיה אפשר להחיל את זה גם בבחירות לרשויות המקומיות. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

אבל אמרנו שהוא יכול להצביע או בתעודת שוטר או בתעודת זהות רגילה, אז מה הבעיה?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

היא מדבר על הקלפיות המיוחדות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו נקבע בתקנות אישור אחר שהוא צריך. תעודת הזהות תהיה תעודת זהות רגילה לפי סעיף 60. ובמקום תעודת השוטר אישור אחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תקנות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

בסדר גמור. ונושא אחרון ונוסף: יש חוק שנקרא חוק הרשויות המקומיות שהוא בעצם אוסר על שוטרים להגיש את מועמדותם. ובחוק הבחירות לכנסת יש בעצם התניה שוועדת הבחירות נדרשת להעביר למשטרת ישראל את רשימת המועמדים, על מנת לעשות את הבדיקה הזאת שהם לא מגישים את מועמדותם לכנסת. אז באותו אופן, נשמח אם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש צינון, לא? 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

לא, אני לא מדברת על הצינון. אני מדברת על כך ששוטרים לא יכולים להגיש מועמדותם לבחירות לרשויות המקומיות. אנחנו מבקשים להסדיר את זה באיזה שהוא הסדר חוקי, שבעצם הרשימות של המועמדים לרשויות המקומיות יעברו למשטרה על מנת שנוכל לבצע את הבדיקה הזאת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא מופיע בחוק, אני לא מבין. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

לא, זה לא מופיע בחוק. אבל זו דרישה שהיא לא ריאלית בכלל אצלנו, כי אנחנו מאשרים את הרשימות רק אחרי שמגישים את הרשימות ב-40 יום. ובעלי תפקידים במשטרה, וגם הם צריכים להתפטר מהתפקיד שלהם עוד הרבה לפני. אז אני לא יודע בכלל מי המועמד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה המטרה שלכם בעניין?

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

אני רק מבקשת לקבל את תעודות הזהות של כל הרשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה?

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

כדי שאני אוודא שהם לא שוטרים או מתנדבים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא אומרים שאת צריכה לוודא. אם יש לכם נהלים ואתם מודיעים לשוטרים שמי שרוצה להתמודד צריך לעשות אחת, שתיים, שלוש. לקבל אישור, לקבל זה, לעשות זה. 

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

ככה זה נהוג בבחירות לכנסת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אין צורך. גם עובד רשות מקומית, אנחנו לא מעבירים את רשימות המועמדים לרשות המקומית כדי שהיא תבדוק אם הוא עובד הרשות המקומית או לא. יש הרבה בעלי תפקידים שמנועים. או לשירות המדינה, אנחנו לא מעבירים לשירות המדינה כדי שיבדוק אם הם עובדים עם קהל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תראי, לכנסת אני יכול להבין, כי רוצים לדעת מי הולך להיות שר משטרה או ביטחון לאומי. אבל רשויות מקומיות זה לא כל כך רלוונטי. אני מנסה לעזור למשרד הפנים לייעל את הבחירות. אבל להטיל עליהם עוד זה, להתחיל לסנן?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, אבל הוא אמר משהו חשוב. מה אמרת לגבי הרשימות?

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

בסוף הרשימות מגיעות אלינו כדי לאשר את המועמדים. מבחינת אם יש להם ר"פ או לא ואם הם יכולים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נו, אז כשאתה עובר על הר"פ שלהם יקפוץ לך אם הוא שוטר. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

זה 40 יום לפני. אם אפשר לקבל לפני. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

כן, אבל אני לא יודע מי המועמדים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אתם מקבלים את הרשימות, אז מה אתם רוצים?

 << אורח >> רפ"ק אביה חיים: << אורח >>  

בסדר. אבל הנה, אומר פה דין משהו נכון. אנחנו לא יכולים לעשות שימוש באיזה שהיא רשימה שמגיעה אלינו לכמה וכמה דברים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אבל יש הרבה מאוד אוכלוסיות שמנועות מלהשתתף בבחירות. אני לא חושב, אני גם מקווה, שוועדת הבחירות המרכזית לא מעבירה את רשימת כל המועמדים לשירות המדינה כדי שיבדוק אם הם עובדים שלא יכולים להשתתף בבחירות. זה נשמע לי מוזר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני רק אגיד שיש לפי חוק הגנת הפרטיות אפשרות להעביר מידע בין גופים ציבוריים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא חבר'ה, אל תפתחו לי עכשיו דיון על חוק הגנת הפרטיות. זה יהיה ארוך ומסובך. טוב. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

משהו אחרון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. אנחנו פה כל הבוקר בשבילך. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

ביקשנו מיועמ"ש משרד הפנים להעלות את הנושא של טוהר הבחירות ואכיפה באמצעות מצלמות גוף. בדומה למה שנעשה בבחירות לכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני חושב שאנחנו דיברנו על זה בישיבות המקדימות. נשמע מה אומר, דיברנו על פיילוט, נכון? להתחיל איזה פיילוט?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

דיברנו על זה והורדנו את זה אחרי זה, הבנו את הרגישות והנזק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, נכון, כי אמרנו, לא, לא, לא. אמרנו, נכון, יעשו פיילוט. קודם כל, אנחנו בעד הדבר הזה. ואנחנו בעד שיתחילו להיערך לעניין הזה. משרד הפנים, אני אומר לכם את זה היום, לפני הבחירות הבאות, תתחילו להיערך לזה. גם מבחינת חקיקה וגם מבחינת דברים. ואולי המשטרה צריכה גם כן להיות חלק מהעניין, זה ברור. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

מצלמות הגוף של השוטרים הם מחוץ לקלפי. טוהר הבחירות הוא בתוך הקלפי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה משהו אחר, ברור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, זה מפקחים עושים. קודם כל, אומר היועץ המשפטי תבדקו שהמצלמות עובדות מחוץ לקלפי, הכל בסדר. זה דבר ראשון. זה סתם הערה טכנית. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

כדי להסיט אותנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא. כי גם שם יכולים להתפתח, אולי שם דווקא מתפתחים התחלת אי טוהר הבחירות. הביצוע הוא בקלפי הטיפול הוא בחוץ. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

אני יכול להגיד לך שממידע שיש לנו כבר עכשיו יש סוגיות בוערות במגזרים מסוימים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מתאר לעצמי. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

וכבר עכשיו אנחנו פועלים בשטח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל בדיוק, כשאתה אומר, וזו בדיוק הסיבה, מה שאמרת עכשיו, זה בדיוק הסיבה שחשבנו לעשות פיילוט, כדי להתחיל לעשות הרצה של זה. אבל החלטנו בסוף שעל דעת כל הצדדים זה לא כדאי. כי אז יתחיל הסיפור איפה עושים את הפיילוט, מי עושה את הפיילוט, למה עושים את הפיילוט דווקא פה ולא שם. ויתחילו לרוץ פה דברים. 

לכן אני חושב, אני אומר את זה למשרד הפנים, אני אומר את זה לפרוטוקול כמובן - צריך להיערך לדבר הזה. זה הרצון שלנו כוועדה שבאמת הנושא הזה יהיה, בדומה למה שעובד בכנסת. הלכנו פה כמה צעדים, אני לא יודע אם שמתם לב, החוק די השתנה ממה שהוא הגיע אלינו. וזה טוב. בחלק מהדברים וגם בנושאים הללו. מזכיר השני כמו שאמרו וגם חלוקת התפקידים הברורה בתוך הקלפי ואחריות וכל הדברים האלה. אבל אנחנו גם בהחלט בעד וחושבים שצריך לעשות את זה. אבל צריך להיערך לזה כמה שנים קודם ולא דקה לפני הבחירות. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

יש פתרונות. אפשר להתייעץ. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פיילוט לא יהיה. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

אפשר להתייעץ בוועדת הבחירות לכנסת, הם עשו את זה בחודשיים, פחות. פחות. צריך לבחון, יכול להיות שהעלויות הן כאלה שתגידו באמת, אנחנו לא ערוכים. אבל שווה לבדוק. שווה לבדוק, להבין משמעויות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, אנחנו דנו בזה. זאת אומרת, אנחנו העלינו את זה בישיבות פניות, אוקיי? זה היה רצון שלנו. ביקשנו מוועדת הבחירות שישאילו לנו את הציוד, קיבלנו תשובה שלילית. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

לא חייב את הציוד שלהם, אני אומר לכם. לא חייב את הציוד שלהם, יש פתרונות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. אבל לא אתה יודע וגם לא משרד הפנים יודע להרים דבר כזה, וגם לא משרד האוצר, זה כמובן קפץ מיד. הנה, זה לטובת הפרוטוקול אני אגיד שנציגת האוצר מהנהנת בראשה בחיוניות יתר שהם לא, הם לא נכנסים לזה. עכשיו, אני מבחינתי וגם היועץ המשפטי וגם אחרים חשבנו שלא נכון להתחיל פיילוט. כי פיילוט, אני יודע מה יקרה. זאת אומרת, ידביקו את זה על ציבורים מסוימים או על ציבור מסוים. וזה יהיה דבר שאין הצר שווה בנזק המלך, כמו שאמרו, כתוב במגילת אסתר. 

 << אורח >> רפ"ק אולג גולנד: << אורח >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אני יכול לשחרר אותך בערבות? אוקיי, מבחינתי אתם משוחררים. אלא אם כן יש לכם נושאים אחרים. כן? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רק לסיים את הנושא הזה. כפי שאמרנו, אנחנו מציעים שכן ייקבע בחקיקה הראשית הנושא שנוגע להרכב ועדת הקלפי. אנחנו מציעים לאמץ הסדר דומה לזה שנהוג לגבי בתי חולים, שזה מדובר בהרכב של שני עובדי המדינה ומזכיר. שני עובדי מדינה, נכון? כאילו, שלושה בעצם, שני עובדי מדינה ומזכיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חוץ מחברים. חברים יכולים להיות גם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא עובדי סיעות. זה כאילו לא נציגי סיעות, זה ההבדל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, ואין נציגי סיעות? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אין נציגי סיעות. הרי הסיעות הן מקומיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וסיעות אם?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני אומר, זאת ההצעה שלנו. אם אתם רוצים להצביע משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מישהו נרדם לי בשמירה? כן, אני אתן לך. שנייה, הוא רק יסיים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

והנושא השני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, לפני הנושא השני, את רוצה להעיר על זה? 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אני רוצה לשאול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, אז שנייה. הוא יסיים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ולגבי הנושא השני אנחנו מציעים להסדיר בצורה מפורשת את ההזדהות באופן ההצבעה בקלפיות האלה, בדומה להסדר שקיים לגבי כל ההסדרים המיוחדים שצריך לעשות הצבעה עם מעטפות כפולות, איך מזדהים ואיך מצביעים. אנחנו פשוט נכתוב את ההסדרים בדומה להסדרים שקיימים בהסדרים האחרים של הצבעה בקלפיות ארציות מה שנקרא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. לא יודע את המשמעות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אני אומר לכם את המשמעות. אתם צריכים לדעת את המשמעות. המשמעות היא שמצביעים עם מעטפה כפולה ורושמים על המעטפה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, אוקיי. טוב, בבקשה גברתי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

רגע, עוד הערה אחת על הנוסח לגבי הסעיף של אנשים במקלטים. הוחל הסעיף של הכנסת. רק צריך להוסיף גם את השינויים, מעבר לשינויים המחויבים גם את השינויים של שר הפנים במקום יו"ר ועדת הבחירות ומשרד הפנים במקום ועדת הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

רציתי לשאול איפה העניין הזה של הרכב ועדת קלפי עם שני עובדי מדינה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כיום איפה זה מופיע?

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

איזה סעיף?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בחוק הקיים זה מופיע בהסדר שמתייחס לבתי חולים, זה סעיף 84יט. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

ואתם מציעים להוסיף את זה שם?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אנחנו מציעים לעשות את אותו הסדר פה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לקחת משם ולהעביר. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אה, מחוק הבחירות לכנסת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

מחוק הבחירות לרשויות המקומיות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

הבנתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אחרי שכולם הבינו, אפשר להמשיך?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. אנחנו חוזרים לעמוד 6. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

עמוד 6, אנחנו בפסקה (11), סעיף 36. 

	
	
	(11)
	(א) בסעיף קטן (א), המילים "והשמות של באי כוחה של כל סיעה וממלא מקומו" - יימחקו. בסופו יבוא "והשמות של באי כוחה של כל סיעה וממלא מקומו כאמור בסעיף 16(ג)(2)".

	
	
	
	(ב) בסעיף קטן (ב)(1), במקום הסיפה החל במילה "יהיו" יבוא "כאמור בסעיף 16(ג)(2)".

	
	
	
	(ג) בסעיף קטן (ב)(2) במקום "את אחת" יבוא "עד שלוש אותיות".



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מישהו רוצה להסביר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מדובר פה בבקשה של הסיעות או המפלגות יותר נכון לחזור למצב שהיה קודם, בעצם שבאי כוח המפלגות והסיעות יהיו אותם באי כוח שנקבעו לעניין סעיף 16, שזה קבלת מידע בפנקס. בשונה מהסדר שאומץ בבחירות האחרונות שקבע הסדר אחר. אז חוזרים בעצם למצב שהיה קיים קודם לכן למיטב הבנתי. 

וכן שינוי נוסף, שבדומה לשינוי שתכף נקרא אותו לגבי שאר הרשימות והסיעות, שמפלגה יכולה לבחור יותר מאות אחת, עד שלוש אותיות. כסימון למפלגה. לא כל כך הבנתי את הדבר הזה. מה זה סימון למפלגה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אעיר רק לגבי הסימון של האותיות. לא מדובר כאן על הגשת הרשימה עם שלוש אותיות, אלא בעצם לשמור מראש שלוש אותיות שיהיו אותיות תפוסות. והסיעות המקומיות, החדשות, לא יוכלו להשתמש באותן אותיות. היום ההסדר הזה חל על האותיות של הסיעות בכנסת לפי אותיות שהם רצו בהן בבחירות. ולמפלגה יש אות אחת בנוסף לזה שהיא יכולה לשמור ובעצם למנוע מהרשימות המקומיות להשתמש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, אז לא הבנתי את זה ככה. אם זה ככה, אנחנו חושבים שזה לא נכון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

המשמעות כאן של שלוש אותיות זה בעצם אומר שהן יכולות מראש לתפוס שלוש אותיות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

סתם לתפוס אותיות. כן, אז אני חושב שזה לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, רגע, הוא רוצה להמשיך. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

התיקון של עצם האפשרות להגיש שלוש אותיות שיהיו על הפתק זה בסעיף נפרד, זה לא קשור לסעיף הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה יחול גם עליהם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אלא זה סעיף 39 שהוא יחול גם עליהם כשהם מגישים אותיות. אבל הסעיף הזה הוא לגבי תפיסת האותיות מראש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, עכשיו מסביר היועץ המשפטי של משרד הפנים את ההבדל בין זה לבין הדברים האחרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איזה דברים אחרים?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

קביעת האותיות לרשימות כפי שיופיעו על הפתקים. אוקיי? לגבי זה, היום ההסדר הוא שכל אחד יכול לבחור שתיים או שלוש, סליחה, עד שתי אותיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז שלא יהיה הגבלה על שתיים, שיהיה הגבלה על שלוש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

על שלוש. ויש כמובן, נשמר ההסדר שלסיעות הכנסת ולסיעות יוצאות במועצה יש עדיפות בבחירה. זאת אומרת, הן בוחרות ראשונות מה שנקרא. אם הן רצו עם אותיות מסוימות בבחירות הקודמות נשמר להם, נשמרים להם הכינויים והאותיות. ואם מישהו רוצה להשתמש באותיות שהם השתמשו בהם כבר הוא צריך את הסמכתם. זה נשאר. זה ההסדר נשאר. 

עכשיו פה יש הסדר נוסף שהן יכולות לבחור להן אותיות, מפלגות יכולות לבחור להן אותיות נוספות שהן לא ישתמשו בהן, ולשמור להן אותן במחסנית. עכשיו, עד היום הם יכלו לשמור כזאת אות אחת. עכשיו לבקשת המפלגות, שאני מודה שלא הבנתי במקור, הם ביקשו להגדיל את המספר לשלוש. זה נראה לי בהחלט מוגזם לחלוטין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שלוש אותיות חדשות נוספות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, להוסיף שלוש אותיות חדשות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, לא. לא על זה מדובר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, על זה מדובר עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זה יכול להיות או במקרה של תוספת של אחד או תוספת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לכן החוק הקיים דיבר שהן יכולות לשמור כזאת אחת. אות אחת שהן יכולות לשמור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יפה. אז פה אנחנו מדברים שאפשר לשמור שתיים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שלוש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל זה לא שלוש. זה לא שלוש חדשים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שלוש חדשים, כן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זו ההצעה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זאת ההצעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

מה שמדובר, מפלגה שהתמודדה בכנסת עם אות מסוימת אז היא לוקחת את האות שהיא התמודדה. הסעיף הזה מדבר ששמירה של אותיות של המפלגה, מדובר במפלגה שנמצאת בכנסת והיא לא התמודדה, היא לא התמודדה בבחירות. היא מפלגה קיימת בכנסת, עובדת בכנסת, היא לא התמודדה בבחירות. מסיבה שהיא מפלגה חדשה, התפצלה עכשיו, או שהיא, היא לא התמודדה בבחירות. אז יש את האקט הזה של בחירת האות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסדר, אז אחת, לא שלוש. למה היא צריכה לשמור לעצמה שלוש?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

מה זה משנה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זה 'מה זה משנה?', כי היא מונעת מאחרים. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אם היא רוצה להתמודד, היא רוצה עכשיו להתמודד עם שלוש אותיות. אז היא שומרת לעצמה את האותיות מראש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. לא, לא. למה שלוש? זה מוגזם לחלוטין. אותיות שהיא לא משתמשת בהן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה שתיים כן?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. אחת כן, בסדר. אבל אין סיבה לאפשר. אחת זה המצב הקיים וצריך לשמור אותו. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

הטענה הזאת שלא יישארו אותיות פנויות זו טענה שהיא לא נכונה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שמה? טענה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שלא יישארו אותיות. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

ברגע שאתה שינית משתיים לשלוש, אז זה שופך עוד הרבה אותיות נוספות שאפשר להשתמש ועוד הרבה צירופים שאפשר להשתמש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל עדיין צריכים את ההסכמה של המפלגות. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אז יקבלו את ההסכמה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

או שלא. או שלא יקבלו את ההסכמה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

רוב המקומות, אם אין לך אינטרס אתה נותן. רוב המקומות, רוב הסיעות נותנות את ההסכמות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ברור שאם אין לך אינטרס אז אתה לא. הכוונה היא כשיש לך אינטרס. אתה רוצה כאילו למנוע מאחרים להשתמש באותיות מסוימות, אתה אומר אני לא מסכים. 

אני חושב, בהינתן ההסבר שניתן פה על ידי משרד הפנים, אני חושב שהגדלה לשלוש אותיות שיכולים לשמור אותן מראש היא מוגזמת לחלוטין. גם ככה ניתנת להם עדיפות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תראה, ניתנת עדיפות בהרבה דברים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

- - - בכל דבר, כי מפלגה בסוף היא מפלגה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שוב, אנחנו מדברים על אותיות שלא השתמשו בהן כבר בעבר. כן? 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

לא השתמשו בגלל זה מפלגה חדשה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

בסדר, אז גם לה יש זכות כמו כל מפלגה אחרת. מה היא שונה ממפלגה אחרת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כי היא חדשה. למה נותנים למפלגות עדיפות להשתמש באותיות?

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

אבל היא מפלגה בכנסת קיימת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, לא. לא נותנים לה את העדיפות בגלל עצם היותה מפלגה. נותנים לה את העדיפות כי היא כבר השתמשה בזה בעבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. שמענו את העמדות. מישהו רוצה להוסיף על זה משהו? לא. הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

עוברים לפסקה 12. אני אקריא את 12 ו-13 לפחות ביחד, כי זה קצר. 

	
	
	(12)
	בסעיף 38, אחרי "שני אנשים" יבוא "שמלאו להם 18 שנים לפחות";

	
	
	(13)
	בסעיף 38א -

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), אחרי "בשיק בנקאי" יבוא "או בדרך אחרת שיקבע השר";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (א1), במקום "מהיום ה-30" יבוא "מהמועד להגשת רשימת מועמדים";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, מדובר פה על רשימות מועמדים שבעצם חדשות או שהן לא קשורות לסיעות היוצאות וכו'. באי כוח הסיעות האלה צריכים להיות בני 18. הרשימות האלה, צריך להיות בני 18. הרשימה צריכה, יכולה לתת עירבון לאו דווקא בשיק בנקאי, אלא יכולה לתת אותו גם בדרך אחרת שתיקבע. זה נותן גמישות לדבר הזה. ואת העירבון צריך להפקיד יחד עם הרשימה ולא במועד מאוחר יותר. זה השינוי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש הערות? אין. הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(14)
	בסעיף 39 - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), במקום "אות או עם שתי" יבוא "עד שלוש";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ב), במקום "שתיים" יבוא "שלוש";

	
	
	
	(ג)
	בסעיף קטן (ה), המילה "שתי" תימחק;

	
	
	
	(ד)
	אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

	
	
	
	
	(ה1) בא כוח רשימה רשאי לבקש ממנהל הבחירות לשנות את כינוי הרשימה שהתבקש עם הגשתה, לא יאוחר מהמועד לתיקון ליקויים כאמור בסעיף 40; על הגינוי המבוקש לא תהיה זכות עדיפות לפי סעיף זה".

	
	
	(14א)
	בסעיף 39ב -

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (ב), במקום "ה-25" יבוא "ה-32";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ד), במקום "ה-19" יבוא "ה(26";

	
	
	
	(ג)
	בסעיף קטן (ה)(3), במקום "השמיני" יבוא "ה-15";

	
	
	(14ב)
	בסעיף 39ה(ב), במקום "ה-29" יבוא "ה-36" ובמקום "ה-12" יבוא "ה-19";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, אז יש לנו פה, השינוי שלנו מתייחס להגדרת המספר המירבי של האותיות לשלוש, כמו שהוועדה ביקשה. שינויי המועדים, כפי שאמרתי בתחילת הדיון, זה בעקבות השינוי של מועד שליפת הפנקס אנחנו משנים גם את המועדים שאפשר לבקש לפסול רשימה כרשימה מנועה, בהסדר שקיים בחוק. רק משנים את המועדים שלו בהתאם, שבוע אחורה. וגם את המועד של תיקון נוסף של ספר הבוחרים בעקבות פנייה שאדם שמופיע כמועמד לא נכלל בספר. אז גם כאן נחנו משנים את המועדים בהתאם שבוע אחורה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הערות? הלאה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

רק הערה אחת. שימו לב, לפי סעיף ה(1) המוצע, את האות הוא לא יכול לבקש לשנות. אתם יוצרים פה הסדר שלילי, למרות שיכול להיות שיש אות פנויה. וזה קרה לנו בבחירות לכנסת כמה פעמים שבסוף נותרה אות פנויה והוא אומר רגע, האות הזאת יותר טובה, כי המפלגה לא לקחה אותה. ואני רוצה להשתמש בה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. משרד הפני, זה הצעה שלכם. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

כמות הרשימות שלנו הרבה יותר גדולה מהכנסת, אבל רון יתייחס לזה. הרבה יותר. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

כן, זה במועצה פלונית. במועצה פלונית, רשימה ביקשה אות מסוימת וחשבה שהיא פנויה. לאחר שכל הרשימות כבר הגישו את מועמדותם היא מצאה שאות אחרת לא התבקשה והיא פנויה. למה שהיא לא תוכל לבקש לשנות אם היא יכולה לשנות? זה יוצר פה הסדר שלילי שהבקשה לא תהיה אפשרית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד הפנים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו לא נתקלנו בצורך כזה. אבל אם יש באמת צורך כזה, אין לנו התנגדות להוסיף את האותיות. אנחנו נתקלנו בהרבה מאוד בקשות לשינוי כינויים. גם ב-2013 וגם ב-2018. ופשוט מהשטח לא עלה צורך כזה, למיטב ידיעתנו. ולכן גם לא כללנו את זה. זאת אומרת, הסעיף הזה נועד לענות על צורך שעלה כפי שאנחנו הבנו. אבל אין לנו התנגדות אם רוצים להוסיף גם אותיות, אז להוסיף אותיות באותה מידה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם אין לך התנגדות, אז נוסיף. עצה טובה. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

בנושא שדיברנו עליו קודם, אני חוזר שנייה. כן, חוזר אחורה, אחרי גם שיחה ככה מאגף תקציבים דווקא, באו לעזור לנו. לגבי בעלי תפקידים בקלפיות המיוחדות. בהסדר נקבע ששניים מתוך החברים, שלושת החברים, הם עובדי מדינה. אנחנו חושבים שאולי יש מקום פה, בגלל שאנחנו גדלים גם בכמות של המזכיר השני, להוריד את זה לאחד. לחייב רק אחד מינימום ולא שניים. במקום שיהיו שני עובדי מדינה שיהיה רק אחד עובד מדינה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ומי השלישי? ועדת הבחירות יש שניים, לא?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

לא, יש שלושה אנשים. אבל עכשיו אנחנו מחייבים שיהיו שניים שיהיו עובדי מדינה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אין בעיה, אז מי השלישי. מזכיר הבנתי. עובד מדינה אחד הבנתי. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

לא עובד מדינה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מי? כל אחד? מה הוא?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

כן, כל אחד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, לא. 'כל אחד', באמת. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

או מזכיר נוסף. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

מזכיר נוסף. שני מזכירים ועובד מדינה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש לך מספיק מזכירים? אין לי בעיה. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

גם בכנסת הם לא כולם עובדי מדינה היום. אי אפשר להגיע לכולם עובדי מדינה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מבין שזה מגיע כדי שלא יהיה, לא, זה לא תקציבית. זה לגייס עובדים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא כל כך הרבה עובדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל הם אומרים לך שיש להם קושי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לי אין בעיה. אז להוסיף או שני מזכירים, בסדר. או שני מזכירים ועובד או שני עובדי מדינה ומזכיר. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

גם בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

או שני מזכירים ועובד או שני עובדים ומזכיר. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

לא, גם חבר בוועדת הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וגם חבר ועדת בחירות. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >> 

אני חושב שהנושא של השקיפות למניעת הזיופים, זה הנושא החשוב. ברגע שיש שני עובדי מדינה, יש איזה שהיא לפחות ביטחון מסוים שלא יהיו זיופים. ברגע שאתה מכניס שני עובדים, מי שני העובדים האלה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, דובר פה לעשות - - -

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

לא, לא, לא, שנייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אמרנו או מזכירים. הפנייה לא באה מאתנו. זה משרד האוצר. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

נו, אז מה? אז מה?

 << אורח >> ליטל מוסיקי בלומנטל: << אורח >>  

אני רק רוצה לחדד, אין פה שום עניין תקציבי ואין למשרד האוצר עמדה בעניין. אני ייעצתי לריאן כחבר, כקולגה, שבסוף מדובר בעניין שיש להם קושי מולו בגיוס עובדים. הם מציפים את הבעיה הזאת חדשות לבקרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין הרבה עובדי מדינה במדינה. 

 << אורח >> ליטל מוסיקי בלומנטל: << אורח >>  

ולכן אנחנו מציעים להם. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

כי אני רוצה להזכיר, בבחירות לכנסת, בקלפיות מיוחדות, יש הרכב סיעתי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כן, אבל פה אין הרבה סיעתי כי זה ארצי. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

נכון, אני מסכים. אבל לפחות איזה שהיא הגנה מסוימת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז מה אתה מציע?

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

אני מציע שיהיו שני עובדי מדינה, לפחות. מה זה שני עובדים? זה עובדים מאיפה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שני מזכירים, רגע. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

מאיפה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איך מזכירים היום?

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

דרך המכרזים וכל הדברים האלה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אותו דבר. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

לא. אז אני בכל זאת רוצה שיהיה מישהו מהמדינה גם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אחד, אמרנו, או אחד עובד מדינה ושני מזכירים. או שני עובדי מדינה ומזכיר. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

אני חושב ששני עובדי מדינה זה עדיף. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, אז תחליטו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נתנו להם את האפשרות או ככה או ככה. עכשיו, אל תשכח דבר אחד: הוספנו עוד מזכיר. זאת אומרת, אנחנו לא הולכים אחורה, הולכים קדימה. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

אנחנו רק משווים מה שהיה בבחירות לכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל אני רוצה, כן, אבל זה גם קדימה. זה הקדימה, או-הו, איזה קדימה זה. אבל אנחנו לא רוצים לקשור את ידיהם בעניין הזה שאם הם לא יצליחו לגייס כוח אדם, אז בסוף אתה יודע מה יקרה? בסוף יהיה רק מזכיר אחד או משהו כזה. לכן נתנו להם את הגמישות. ברור שעדיפות תהיה לשני עובדי מדינה. אני מסכים לחלוטין. אוקיי. הנה נמשיך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בשם עובדי המדינה, אני מודה על האמון. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(15)
	במקום סעיף 40 יבוא:

	
	
	"ליקויים ברשימת מועמדים הניתנים לתיקון
	40.
	בכפוף לסעיף 40א, הוגשה רשימת מועמדים שלא לפי פרק זה, יודיע מנהל הבחירות, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו על הליקוי, והם רשאים לתקן את הליקוי לא יאוחר מהיום ה-27 שלפני יום הבחירות".

	
	
	(16)
	אחרי סעיף 40 יבוא:

	
	
	"ליקויים ברשימת מועמדים שאינם ניתנים לתיקון
	40א.
	מנהל הבחירות לא יאשר רשימה שנמצא בה אחד או יותר מהליקויים האלה:

	
	
	
	
	
	(1) רשימת מועמדים הכוללת מספר בלתי מספיק של חותמים;

	
	
	
	
	
	(2) רשימה שמספר המועמדים בה נמוך מהמספר הנדרש כאמור בסעיף 35(ב), בכפוף לסעיף 41א(א);

	
	
	
	
	
	(3) רשימה שהוגשה בלא תצהיר כאמור בסעיף 35(ג);

	
	
	
	
	
	(4) רשימה שאינה חתומה כאמור בסעיף 35(ז);

	
	
	
	
	
	(5) רשימה מאוחרת שהגיש גוף כאמור בסעיף 35(ז) שהוגשה מטעמו רשימה קודם לכן, בכפוף לאמור בסעיף 35(ז1);

	
	
	
	
	
	(6) (הסעיף נמחק)

	
	
	
	
	
	(7) שינוי כאמור בסעיף 35(ט);

	
	
	
	
	
	(8) רשימה שלא ניתן לגביה ערבון כאמור בסעיף 38א(א1);

	
	
	
	
	
	(9) רשימה או מסמך שנקבע כי יש לצרף לה, שהוגשו אחרי המועד האמור בסעיף 35(ח);

	
	
	
	
	
	(10) רשימה שהוגשה שלא על גבי טופס כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 35.;



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הערות?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אני יש לי רק הערה לגבי סעיף 40. מהיום ה-27, ואנחנו ביקשנו 28. מבחינה תפעולית יש לנו קושי לעמוד בזמנים האלה וככל שמקצרים לנו את זמנים הקושי עולה ועולה ככל שכמות הרשימות עולה. אנחנו מדברים פה על 40,000 כמעט מועמדים, 5,000 רשימות, זה הצפי. וכל יום שמקצרים לנו זה פוגע לנו באמת ביכולת לעמוד מה שצריך. זה פחות יום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אבל זה לא שיש לך, שנייה, שנייה. א', פחות יום זה לא זה. אבל מה שרציתי לומר זה לא שיש לך שאתה באופן אישי בודק 40,000 רשימות, כן? בשביל זה יש מנהלי בחירות. כל אחד בודק 20-30. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

לא, זה לא. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

40 רשימות. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אז זה לא בדיוק ככה, זה לא עובד ככה. כי הוא צריך להקליד את זה במערכות. וכל הנושא של ההקלדות והבדיקות שאנחנו עושים בבק אופיס מנהל הבחירות לא עושה אותם. אנחנו נעזרים ברשימות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זאת אומרת? תסביר על מה אתה מדבר, למה אתה מתכוון?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

רוב הפעולות שאנחנו עושים הן פעולות שהן לא ממוחשבות, הן ידניות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מי זה 'אנחנו'?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

משרד הפנים, יחידת הפיקוח עושה את זה באופן ידני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

עכשיו הוגשו רשימות. מנהל הבחירות בודק אותן, נכון?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה אתה, במה אתה כמנהל, מפקח?

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

אני צריך לקלוט את החוברות, להקליד את כל התומכים. לראות שאין כפל בין התומכים בין הרשימות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל את זה הוא עושה, אני לא מבין. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

לא, הוא לא עושה את זה. אין לו מידע. אני עושה את זה. ואני מקליד את זה באופן ידני למערכת. אני מקליד כמעט 500,000 תנועות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הם כאילו מקבלים את החומר, המנהלים וזה. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

הוא עושה בדיקה ראשונית רק. כשנעבור לדיגיטציה זה ייפתר, זה חלק מהדברים שאמורים לפתור בדיגיטציה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תראו, אנחנו מדברים על מצב שבו יש לנו, עם כל הכבוד לקשיים התפעוליים, אנחנו מדברים על הגבלת הזכות להיבחר. הרשימות שלא מתקנות את הליקויים בזמן נפסלות בעצם. זאת אומרת, לא יכולים להתמודד. נתנו פרק זמן של יומיים לתיקון ליקויים, ופה אנחנו מדברים על רשימה לתיקון ליקויים, מעבר לדברים שמפרסמים אותם באופן אוטומטי מלכתחילה, שמנינו אותם פה בסעיף 40א. אנחנו מדברים על מצבים שבהם הליקויים הם כן ניתנים לליקוי. בכנסת פרק הזמן שניתן לתיקון ליקויים הוא חמישה ימים. לכן פה מדובר, אנחנו מדברים על פרק זמן של שלושה ימים ולא חמישה. והזמן שניתן לבדוק שלאחר מכן אתם צריכים בעצם, אחרי תיקון הליקויים, כמה זמן יש לכם היום להודיע? סופית, מתי אתם מודיעים סופית?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ב-23. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

היום. ובהצעה כרגע?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא, לפי ההצעה 23. היום זה ביום ה-20 ולפי ההצעה ביום ה-23. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כמה פרק הזמן הזה? אוקיי, כמה זמן יש לכם. עוד פעם, במצב הנוכחי מה פער הזמן בין המועד שהם צריכים לתקן למועד שאתם צריכים להודיע? כמה ימים? 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

28. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא 28. אין היום 28. המצב החוקי הקיים, מתי מודיעים על תיקון ליקויים? היום, היום, במצב הקיים, הישן. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

היום מודיעים על הליקויים ביום ה-26 ומתקנים את הליקויים עד היום ה-23. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הם מתקנים. בסדר. ואחר כך אתם צריכים להודיע להם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ואז אנחנו עד היום ה-20 בודקים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז יש לכם שלושה ימים, נכון? יופי. אז עכשיו אתם מקבלים ארבעה ימים, מהיום ה-27 עד היום ה-23. זה איזון נכון. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

עוד פעם, היסטורית, בסדר? אם אני מתייחס לכמות הרשימות שהיה ב-2018, מה הצפי ל-2023 זה לא אותו דבר. כשבאנו, לקחנו את ההיערכות הלוגיסטית שלנו בהתאם למה שיש לנו כרגע, לצערי אני אומר, כן? מבחינת יכולת מחשובית - גם הארבעה ימים או חמישה ימים, את הארבעה ימים שאנחנו מבקשים, הוא גם מכניס אותנו - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש חמישה. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

חמישה ימים, עכשיו בהצעה שאתם מציעים ארבעה ימים זה משהו שהוא בלתי סביר. וחמישה ימים גם מכניס אותנו לעבודה שהיא סביב השעון. אנחנו עובדים שלוש משמרות בתקופה הזאת, עם סד"כ מאוד מאוד גדול ועם מערכות מאוד מאוד מיושנות. אז אם אנחנו מרווחים את זה רק ליום אחד, אנחנו לא משיגים את התוצאה ואנחנו נצטרך להתעסק בהרבה דברים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז תדחו את הימים, אין לי בעיה. אתם רוצים לדחות את הימים במקום היום ה-20 ליום ה-19 וכן הלאה לגלגל את זה קדימה, זה בגלל שיקולים לוגיסטיים שלכם. אני לא מתנגד לזה, אבל לתת את הזמן על חשבון המועמדים, זה קצת מוגזם. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

צריך גם עוד משהו לגבי ההדפסות. זה משהו שגם לצערי הוא קושי תפעולי רציני. אנחנו, אחרי הגשת רשימות בדקה ה-90 מדפיסים את כל החוברות ומפיקים אותן. היום היכולת של הספקים שנותנים לנו את ההדפסות היא כבר מצומצמת בכמויות שאנחנו מתמודדים איתם. ואנחנו צריכים עוד ימים בשביל, מראש להתריע להם, בשביל שיקבלו את הרשימות, שיוכלו להדפיס אותן. אז האופציה הנוספת שאני חושב אולי להקדים את הכל, אפשר אחורה. במקום קדימה, לקחת הכל אחורה עוד יום אחד נוסף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, שכנעתם אותנו.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אנחנו משנים את זה ל-28. 

 << אורח >> ריאן גאנם: << אורח >>  

טוב, תודה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לגבי עילות הפסילה, מישהו רוצה להעיר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני רק רוצה להבין, אם אפשר להבין את הפסילה שמסומנת עכשיו בסעיף קטן פסקה (9). רשימה או מסמך שהוגשו אחרי המועד. אני רוצה להבין מה זה רשימה שהוגשה אחרי המועד - שזה ליקוי שאי אפשר לתקן. רשימה שהוגשה אחרי המועד, היא לא הוגשה בכלל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, זה באמת לא ברור. הוא צודק. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

מה זה המילים האלה רשימה שהוגשה אחרי המועד? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מי רוצה לענות?|

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אני רק רוצה גם לחזק את דבריו של מר שיפמן. הדבר הזה גם ייצור הסדר מול הכנסת, כי הפסיקה אומרת שרשימה שהוגשה אחרי המועד כאילו לא הוגשה. השערים ננעלו. זה הדבר הזה יכול ליצור בעיות מאוד מאוד קשות בהסדרים רוחביים. זה לא ליקוי שלא ניתן לתיקון, זה פשוט לא רשימה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה פשוט, כן, לא הוגש כאילו. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

כן. ולכן לא צריך את זה. זה רק יכול ליצור נזק. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו עד 2018 חשבנו שרשימה שמוגשת לא חתומה היא כאילו לא הוגשה. יש לנו פסיקות של בתי המשפט המחוזיים משנים קודמות שרשימה ללא חתימה היא בעצם כאילו לא הוגשה. היא לא רשימה בכלל והיא לא ניתנת בכלל לתיקוף. ובעקבות הפסיקה ב-2018 בעקבות קליש, שערער את נקודת המוצא הזאת, עלתה מבחינתנו גם - - - לגבי רשימות שהוגשו באיחור. אם אי אפשר לתקן את זה אחרי המועד. ולכן למען הזהירות אנחנו חשבנו לכלול את זה כאן במפורש. למרות שאנחנו בוודאי, העמדה שלנו היא שבכל מקרה היא רשימה פסולה, אנחנו מסכימים עם העמדה המשפטית. אנחנו פשוט חוששים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

היא לא רשימה פסולה, היא פשוט לא הוגשה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

כן, היא לא קיימת. הפסיקה ברורה מאוד בנושא. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

עד 2018 הפסיקה הייתה ברורה גם שחוברת לא חתומה היא כאילו לא הוגשה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסדר, אבל זה לא משנה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

זה לא אותו דבר. חוברת לא חתומה זה ליקוי. זאת אומרת, הוגשה חוברת, הגישו בזמן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

משהו פיזי הוגש. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אבל קרתה טעות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הפסיקה עד 2018 הייתה שחוברת לא חתומה היא כאילו בכלל לא הוגשה, בכלל לא נכנסת למשחק של בדיקת הרשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, חבר'ה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני חושב שאנחנו, אני חושב שצודק היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית בטענתו בהקשר הזה. זה באמת עלול לעורר אפילו בעיות שאנחנו לא צופים אותן כרגע. אבל בהחלט יש חשש כזה. ואני חושב שהמילה "רשימה" צריכה להימחק. אבל פה, באותו הקשר אנחנו רוצים לשאול מה הכוונה בעצם במילה "מסמך"?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

שנקבע שיש לצרף לה, מה זה לצרף לה? נספח שמצטרף לרשימה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם אין רשימה, אין גם "לה". 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

דקה. כל מסמך שלא צורף, אם, אני לא יודע מה, זה פוסל את הרשימה? או שתסביר למה אתם מתכוונים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הכוונה המקורית הייתה בעיקר לכתב הסכמה שנקבע שיש לצרף, לתצהיר שיש לצרף. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, תצהיר יש לך הוראה מפורשת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

המסמך שנותר הוא כתב הסכמה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז בוא נכתוב במפורש כתב הסכמה. כי אני לא יודע אם צריך עכשיו לצרף גם, לא יודע מה, אישור על איזה משהו, פתק כזה או אחר, אני לא יודע מה. אנחנו נכתוב את הדברים במפורש. כי זה פסילת רשימות. אנחנו פוסלים, הוא לא יכול אפילו לתקן. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כתב הסכמה אנחנו הסכמנו בדיון הקודם שאנחנו נוריד, כדי כאן לכלול את הסעיף שהוא רק לגבי רשימות ולא לגבי מועמדים. אז אם מורידים את הרשימה שהוגשה באיחור, אז אפשר להוריד את הכל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

את כל פסקה (9), אוקיי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אבל שוב, לפחות להבהיר לפרוטוקול שזה יורד לא בגלל שאפשר להגיש באיחור, אלא כי זה לא נדרש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כי הגשה באיחור כאמור כלא מוגשת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(17)
	בסעיף 41, במקום "שהוגשה" יבוא "שאינה מנועה מלהשתתף בבחירות לפי סעיף 39א ושהוגשה", ובמקום "20" יבוא "23";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שוב, זה אנחנו מדברים פה על התאמת, קודם כל התאמת הנוסח לנוסח שמקובל בבחירות לכנסת. שרשימות מנועות לא יכולות להיות מוגשות כהלכה. ואנחנו מתקנים את המועדים בהתאם לשינויים שדיברנו עליהם קודם. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(18)
	בסעיף 41א(א), בסופו יבוא "והכל זולת אם לא אישר מנהל הבחירות מועמד פלוני בשל כך שלא צורף לרשימה כתב הסכמה של המועמד כאמור בסעיף 35(ח)";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. פה אני רוצה להבין את מה שאתם רוצים להגיד. אני מבין שזה השינוי שדיברת עליו קודם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הכוונה היא בעצם, יש הוראה שאומרת שחייבים לפחות שליש ממספר חברי המועצה שעומדת לבחירה, לפחות שליש מועמדים. הסעיף הזה בעצם בא להבהיר שאם פסלו מועמד בגלל שהוא פושט רגל, הוא לא בגיל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם פסלו מועמד?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אם פסלו מועמד מכל סיבה שהיא, שנייה, למעט החריג. בגלל עבר פלילי, בגלל כל עילות הפסלות, ובגלל זה ירדו פחות משליש - זה לא פוסל את הרשימה. ואנחנו מוסיפים כאן למעט אם לא היה כתב הסכמה. ואני אומר, אם לא היה כתב הסכמה זה כאילו מלכתחילה לא היו מועמדים ולכן זה כן פוסל, אם זה יורד מתחת לשליש. 

כלומר, אם לא הציגו שליש כתבי הסכמה - אז הרשימה נפסלת, כי היא בעצם לא כוללת את מספר המועמדים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, אז הכוונה ברורה. אני חושב שהניסוח צריך להיות קצת יותר ברור, כי אני לא הצלחתי להבין את זה מהניסוח כפי שהוא מופיע. אז אנחנו ננסח את זה טיפה שונה, אבל כדי לשמור על הכוונה שמציג פה היועץ המשפטי של משרד הפנים בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מאה אחוז. כן?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני רוצה לשאול אם עדיין אפשר להתייחס לנושא של 35(ז) של הפסילה במקרה שהגישו שתי רשימות. אנחנו דיברנו על זה קודם לפני ההפסקה ועכשיו אני יודע שזה דובר כשאני לא הייתי כאן, אני מצטער, אני מתנצל. לא חשבתי שזה היה עוד פעם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא דובר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא דובר, רק צוין. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אז אני רוצה, השאלה אם אפשר להעלות את זה בצורה נוספת או שזה מבחינת מה שנקרא?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני רוצה להתקדם ואחר כך נעלה כמה נקודות שנשארו עוד ככה לא מחלוקת, עם סימן שאלה כזה או אחר. שאחד מהם זה זה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אין בעיה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(19)
	בסעיף 42 - 

	
	
	
	(א) בסעיף קטן (א), במקום "20" יבוא "23", במקום "17" יבוא "20";

	
	
	
	(ב)  בסעיף קטן (ב), במקום "17"יבוא "20";

	
	
	
	 (ג)
	במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

	
	
	
	
	"(ג) בעתירה לפי סעיף זה ידון בית המשפט לעניינים מינהליים בשופט אחד ופסק דינו יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-14 שלפני יום הבחירות; פסק הדין ניתן לערעור לבית המשפט העליון בראשות שופט של בית המשפט העליון, בשאלה משפטית; בקשת הרשות תוגש לא יאוחר מיומיים לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים ופסק הדין של בית המשפט העליון יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-7 שלפני יום הבחירות".



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. אז פה יש לנו, שוב, התאמת מועדים בחלק הראשון. החלק השני בעצם ממסד שוב פסיקה יצירתית שבה, למרות שנאמר בחוק שפסק דין של בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לפסילת רשימות מועמדים הוא פסק דין סופי, נקבע בהלכה הפסוקה שאפשר בכל זאת להגיש בג"ץ על החלטת בית המשפט המחוזי. כך נוצר איזה שהוא מסלול ערעור למעשה, מסלול ערעורי במסגרת בג"צית של תקיפת הפסיקה של בית המשפט המחוזי בערכאה נוספת. 

מוצע, הממשלה מציעה כאן בעצם לעגן את המסלול הזה בצורה יותר מסודרת, עם תחימת מועדים וכך בעצם ליצור יתר ודאות בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(20)
	בסעיף 43(א), המילים "ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות - לידי השר" - יימחקו, ואחריו יבוא:

	
	
	
	"(א1) מועמד רשאי להתפטר לאחר יום הבחירות בהודעה בכתב לשר; מועמדותו ברשימה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי השר, זולת אם המועמד חזר בו מהתפטרותו לפני כן; כתב התפטרות מוקדם - פסול; המועמד ישלח העתק מכתב ההתפטרות לראש הרשות המקומית."



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שוב, שינו פה, הוסבר בדיון הקודם. בעצם משנים את ההסדר שקיים היום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש הערות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני רק אומר שאחרי הבחירות צריך להתפטר בהגעה אישית לשר. בעצם פה מוצע הסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לא השתנה ממה שדיברנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון, אני רק מזכיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(21)
	בסעיף 45א(א), אחרי "לחברי המועצה" יבוא "וכן ימסור אותו לפרסום באתר האינטרנט של הרשות המקומית";



 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

רגע, פה אני אשמח להתייחס. אפשרי?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, בוודאי. 

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

תודה רבה. עורכת הדין רחל גור, לובי 99. לובי ציבורי. 

אנחנו תומכים בכלל, אנחנו חושבים שיש פה חקיקה נהדרת ואנחנו גילינו בקורונה שיש ברשויות המקומיות יכולת יוצאת דופן וראוי לחזק אותן ולאפשר להן לקבל יותר סמכויות. עם זאת, ולכן אני מתעכבת על הסעיף הזה ספציפית. על מנת לקבל סמכויות נוספות הם צריכים לעמוד בסטנדרט של משפט ציבורי, בסטנדרט הארצי. פה זה מאוד מאוד חשוב. בעצם אנחנו מחייבים לראשונה את זה, את בעצם את הרשימות, את הקואליציות ברמה המוניציפלית לפרסם את ההסכמים הקואליציוניים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

את משבחת את עבודת הוועדה. 

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

אני משבחת את עבודת הוועדה ואני מבקשת שישלחו צעד אחד יותר. ברור שיש בקשה. יש תמיד בקשה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה מה שנקרא "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר". 

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אל תגידי נכון. 

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

לא, נכון, זה נכון. אין לי יכולת לחלוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איזה צעד את רוצה נוסף?

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

אני רוצה שיפרסמו את ההסכמים האלו גם בכלל הרשתות החברתיות שנמצאות ברשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איך אומרים? "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר".

 << אורח >> רחל גור: << אורח >>  

כן, אבל הרשתות החברתיות עלו מקודם. זה נושא שכאילו עלה פה וזה נושא מאוד מאוד רגיש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, תודה. כן?

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(22)
	בסעיף 48, האמור בו יסומן (א) ואחרי יבוא:

	
	
	
	"(ב) הרשות המקומית תפרסם את ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלה".



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני רק מזכיר שמשרד הפנים התחייב שהוא יעביר לרשויות המקומיות את רשימת הבחירות בפורמט נגיש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. זה, משרד הפנים התחייב. מופיע בפרוטוקול? 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(23)
	בסעיף 60 - 

	
	
	
	(א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "מזכיר הוועדה יזהה את הבחור על ידי השוואת תצלומו של הבוחר המופיע באמצעי הזיהוי שלו לפניו של הבוחר, תוך כדי עיון בפרטי הבוחר".

	
	
	
	(ב) בסעיף קטן (ב) במקום "תעודת זהות תקפה" יבוא "תעודת זהות", במקום "דרכון ישראלי תקף שניתן" יבוא "דרכון ישראלי תקף או תעודת מעבר תקפה שניתנו".

	
	
	
	(ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

	
	
	
	"(ד) ועדת הקלפי תמסור לכל בוחר שזוהה כאמור בסעיף קטן (א) מעטפת הצבעה לבחירת המועצה ותציין לצד שמו את שעת הצבעתו.";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, אני רק אסביר. אנחנו מדברים פה על תעודת זהות שלא חייבת להיות תקפה, כפי שנהוג בכנסת. אנחנו מוסיפים את האפשרות להצביע באמצעות תעודת מעבר, שהיא תחליף לדרכון ישראלי. וההצדקה לכך היא שחלק מהזכאים להצביע בבחירות לרשויות המקומיות הם אינם אזרחים ולכן הם לא זכאים לדרכון. הם תושבים. והם מקבלים תעודות מעבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. היה על זה דיון בישיבה הקודמת. העלו את זה נציגי עולים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו מוסיפים את ההערה שהזיהוי צריך להיות לפי התצלום. ופה צריך להיות, יהיה כנראה הסדר משלים בתקנות לגבי מקרים שבהם תעודת הזהות או המסמך המזהה אינו נושא תמונה. יש אפשרות כזאת דין לקבל מסמך מזהה ללא תמונה, מטעמי דת או מטעמים אחרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כפי שנהוג בכנסת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זו שאלה מעניינת, איך נהוג בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נדמה לי, לא?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

בכנסת זה קבוצה ריקה, זה פשוט לא קורה. זה קיים, אבל זה לא קורה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה לא קורה?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

שמגיע מישהו - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ברור שזה קורה. במגזר המיעוטים. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אבל אדוני, בדקנו את זה אמפירית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, דקה. לא משנה. אני אמרתי כמו בכנסת בחקיקה. מה קורה בשטח? תזמינו סקר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מאה אחוז. והדבר הנוסף שהוספנו כאן זה גם הבהרה, השוואה למצב בכנסת והוא צריך להיות מובן מאליו. שאת מעטפת ההצבעה מקבל הבוחר מוועדת הקלפי באופן טקסי והוא לא יכול להביא אותה ממקום אחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, הערות? כן, מר שיפמן. אה, רגע, קודם כל. שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

רומן גרניש, ישראל ביתנו. 

לרשויות מגיעות גם א(5) זאת אומרת לא שיש להם תעודת זהות קצת שונה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל זו עדיין תעודת זהות. 

 << אורח >> רומן גרניש: << אורח >>  

זה נקרא גם תעודת זהות? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני הייתי מציע להכניס פה בסעיף 60 את תעודת השוטר שדיברו על זה מקודם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה לא סעיף, זה בהסדרה - - -

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שוטרים זה רק בהצבעות המיוחדות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זה רק בקלפי מיוחדת. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

למה? שבכל קלפי יוכלו להצביע בתעודת שוטר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, הקלפי המיוחדת בא לומר שהוא שוטר שזכאי להצביע שם. אם אנחנו מתחילים עכשיו כל תחום להביא את הכרטיס שלו, אז אנחנו לא נגמור את זה. מחר יביא שב"כ אישור של שב"כ במקום תעודת זהות. לא, לא, אני לא רואה בזה נחיצות. הלאה. כן, דין ביקש משהו לומר. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אצלנו, לאחר שאצלנו הייתה בעיה של גניבת מעטפות הצבעה כפולות על ידי, ככל הנראה על ידי חברי ועדות קלפי העברנו את האחריות למסירה וטיפול במעטפות ההצבעה למזכיר ועד הקלפי שהוא זה שמוסר את המעטפה לבוחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא מה שכתוב בחוק אצלכם. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

זה כתוב בהוראות לבחירות לכנסת, אחריות להעברת חומר הצבעה וטיפול במעטפות ההצבעה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, אנחנו לא מדברים. יש סעיף כזה בדיוק בחוק שלכם. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

ואז יש הוראה שקבעה ועדת הבחירות המרכזית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ועדת הבחירות המרכזית עדיין לא יכולה לשנות את החוק, עד כמה שידוע לי. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

היא יכולה להגיד מי מוסר בשם ועדת הקלפי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, היא לא יכולה להגיד מי שמוסר בשם מישהו אחר, כי אולי היא תגיד גם שהשוטר ימסור. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

זה לא בשם מישהו אחר. מזכיר ועדת הקלפי הוא מזכיר בוועדה, הוא מבצע בשמה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוא לא יכול לעשות את זה בשמה, כי הוועדה צריכה לעשות. זה בדיוק העניין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, משרד הפנים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לגבי התיקון הראשון של תעודת זהות תקפה. בעצם החוק היום אומר שצריכה להיות תעודת זהות תקפה והמשמעות של התיקון הזה זה בעצם למחוק את המילה "תקפה". לדעתנו צריך לשמור על העיקרון, בהתאם לדין הרגיל, שתעודת זהות היא תעודת זהות תקפה. כל אמצעי זיהוי, כמו דרכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

דעתכם לא התקבלה. הלאה. היא נאמרה כבר, לא הופתענו עכשיו. אני מבין את הצורך לפרוטוקול, זה בסדר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה חשוב גם לפרוטוקול. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(24)
	בסעיף 63(4), במקום "פרק ח'" יבוא "פרקים ח', ח'1, ח'3 ו-ח'4";

	
	
	(25)
	בסעיף 64 - 

	
	
	
	(א) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "יושב ראש הוועדה רשאי" יבוא "הפרוטוקול יירשם ביד מזכיר ועדת הקלפי שירשום בו גם את הערותיו ואת הערות של חברי הוועדה והמשקיפים לעניין ניהול הקלפי והאזור הסמוך לה.";

	
	
	
	(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "נערך הפרוטוקול בידי מזכיר הוועדה, ייחתם גם בידו" יבוא "וכן ביד מזכיר הוועדה";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שוב, זה בעקבות התוספת על המזכירים והטלת תפקידים נוספים על המזכיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, יופי. הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(26)
	בסעיף 66, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	"(ב) מנהל הבחירות ימסור עותקים מהפרוטוקול לשר ולמזכיר המועצה";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה תיקון טכני. במקום לעשות עותקים פיזיים הוא יכול למסור עותקים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלאה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, הסעיף של הפיצול. כן, יש כיום כפי שאמרתי, דיברנו בדיון הקודם, נוצר במהלך השנים מסלול תקיפה חליפי של הבחירות באמצעות פנייה לבתי המשפט האזרחיים בדרכים שונות. שבתי המשפט הכירו, שוב, דרך יצירתית, הכירו בקיומו. גם המחוקק בסופו של דבר הכיר בקיומו וקבע לגביו הסדר בסעיף 73(א) לחוק. המסלול החלופי הזה יוצר בעייתיות פרוצדורלית ומהותית בעניינים רבים. 

כאן בעצם הציעו בהצעה הזאת לפתור את הבעיות האלה באופן חלקי, בהתייחסות לדיני הראיות. יחד עם זאת, אנחנו סבורים שיש מקום לשקול בכובד ראש את ביטול המסלול החלופי הפסיקתי הזה באמצעות הוראה מפורשת שתאמר שלא ניתן לתקוף בחירות אלא בדרך ערעור בחירות. ולאפשר, בדומה לנהוג בכנסת, אפשרות לבית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור הבחירות בנסיבות מתאימות. 

מכיוון שלא נוכל לעשות את זה במסגרת לוח הזמנים, אנחנו נציע לוועדה לפצל את הסעיף. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני רק אציין שאם מפצלים כדאי כן לדון בזה בקרוב, כדי לא להגיע למצב שבו דנים בזה כשכבר יש ערעורי בחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו נדון בקרוב. אתה תכף תשמע על כמה נושאים נדון ביחד בקרוב. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד רק, כדי שלא ייצא מצב שבו כבר יהיו ערעורי בחירות תלויים ועומדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם אתה לא תשמח, אז זה שלידך ישמח. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

מקרים ספציפיים שיעלו במקביל לדיון. אז רק לשים לב ללוחות הזמנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל אני חושב שבאמת ראוי לגעת בעניין הזה וצריך לעשות את זה, זה על דעת כולם. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

אז פסקה (27) אני מדלג. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה? אה, כי פיצלנו את זה. אוקיי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא פיצלנו, מציעים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מציעים לפיצול. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

רק אדוני, אם אפשר. אמרתם בסעיף (28) שעוסק בתיקון לסעיף 82, יש לנו את התיקון שאנחנו מבקשים לסעיף 75. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, רגע. אה, הגענו. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

דיברתם פה בראשית הישיבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היה פה ראש רשות שרץ לוועדה אחרת, תקראי לו. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

נכון, שצריך ממש להגיע. כבר קראתי לו, הוא בדרכו לכאן מקומה 3. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, אני תמיד רוצה לשמוע אותו. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אבל זה בין סעיף 73 לסעיף 82 מגיע התיקון שאנחנו ביקשנו לסעיף 75. אז אין לי בעיה שנעבור רגע לסעיף 82 עד שהוא יגיע מקומה 3. אבל אם אפשר רגע להציף את הנקודה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אפשר מתי שהם רוצים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

על הנושא של העוזר הפוליטי. כן, אני אדבר על הנושא. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

זה התיקון של חוק הבחירות, דרכי תעמולה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אין תיקון לחוק הבחירות, דרכי תעמולה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, חוק הבחירות, דרכי תעמולה, לא נמצא בסמכות, לצערנו, של ועדת הפנים ואיכות הסביבה. זה בסמכות ועדת חוקה. ולכן אנחנו לא דנים בעניין הזה. ומי אדוני רק?

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, שלום. ממילא זה לא נמצא בתוך הזה. יש חלק אחר של סעיף 75 שדיברה עליו מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. שעליו גם דיברתי בתחילת הדיון. אנחנו תכף נדבר עליו. בואו נמשיך בנתיים להתקדם בסעיפים האחרים. זה לא משנה איפה נדבר על זה כרגע. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(28)
	בסעיף 82(א1), במקום פסקה (1) יבוא"

	
	
	
	"(1) לעניין פרק זה תפעל בכל רשות מקומית ועדת קלפי מיוחדת, אחת או יותר (בפרק זה ועדת קלפי מיוחדת); על ועדת קלפי מיוחדת יחולו הוראות אלה:

	
	
	
	(א) לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות, תבחר ועדת הבחירות שליד כל רשות מקומית ועדת קלפי מיוחדת בת חמישה חברים לכל היותר, שתהיה מורכבת מנציגים מחמש סיעות שונות, אם ישנן, שאחת מהן לפחות תהיה מתוך אלה שאינן מיוצגות בוועדת ההנהלה;

	
	
	
	(ב) ועדת הבחירות רשאית לבחור כמה ועדות קלפי מיוחדות כאמור;

	
	
	
	(ג) הוראות סעיף 32(ח) יחולו על ועדת קלפי מיוחדת בשינויים המחויבים;

	
	
	
	(ד) לא בחרה ועדת הבחירות ועדה כאמור עד המועד האמור, ימנה מנהל הבחירות ועדה או ועדות כאמור מקרב מי שמתקיימים לגביהם תנאי הכשירות למינוי למזכיר ועדת קלפי שנקבעו לפי סעיף 32א(א2);

	
	
	
	(ה) מנהל הבחירות ימנה בהתייעצות עם ועדת הבחירות מזכיר לוועדת קלפי מיוחדת;

	
	
	
	(ו) ברשות מקומית שבה לא מכהנת מועצה נבחרת, תחול פסקה זו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "סיעות" יראו כאילו נאמר "רשימות מועמדים שאושרו כאמור בסעיף 41.";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו מדברים עכשיו על הוועדות שבעצם סופרות את הקלפיות המיוחדות, הקלפיות של החיילים, של בתי חולים וכו'. בעצם מה שמוצע כאן, השינוי מהמצב הקיים הוא שאפשר למנות יותר מוועדה מיוחדת אחת בכל רשות מקומית. שחברי הוועדה בעצם יקבלו גמול עבור עבודתם. ולמעשה אלה השינויים המשמעותיים, יתקן אותי משרד הפנים, מהמצב הקיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אין הערות יותר? אם ככה, אני אתן לך קודם כל את רשות הדיבור בעניין הזה או שאחר כך? גם אתה תקבל. אל תדאג, אצלי בוועדה מדברים כולם. פה יש דמוקרטיה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

תודה אדוני. מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אנחנו מדברים עכשיו, אני חוזר על מה שהתחלנו, לא היית בדיון, לגבי הנושא הזה של בקשת השלטון המקומי שתכף נשמע אותם, לגבי הנושא הזה של הסדרה או הגדרה של מעמד העוזר בעניין הזה. בבקשה גברתי. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

תודה. אנחנו מבקשים לבצע תיקון לסעיף 75 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות). סעיף היום קובע שלא ניתן לעשות שימוש בנכסים, לרבות עובדים, לרבות כל גורם של רשות מקומית או של מדינה לטובת תעמולת בחירות. הניסוח בסעיף 75(א) הוא ניסוח קצת מטעה. כיוון שכאשר כתוב תעמולת בחירות, לכאורה עולה חשיבה שתעמולת בחירות זה משהו שהוא, כפי שאמר יושב ראש הוועדה, תליית שלטים. שלטי בחירות ברחבי הרשות המקומית. לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

העבודה של מטה בחירות. זה נקרא. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

נכון. הסוגיה של פרשנות סביב סעיף 75 לחוק רשויות מקומיות (בחירות) עלתה לאחרונה בפני הוועדה הארצית לבחירות. יושב ראש הוועדה השופט עמית התייחס אליה. אמר באותו המקרה, כפי שנאמר כאן על ידי כמה חברי ועדה, באותו המקרה בעצם עוזרת של ראש הרשות עדכנה את דף הפייסבוק הפרטי של ראש הרשות. לא כמענה לפניות ציבור. דף הפייסבוק הפרטי של ראש הרשות. והשופט עמית נאלץ קודם כל לנתח האם דף הפייסבוק הפרטי ועדכון של הנעשה על ידי ראש הרשות בדף שלו בכלל עולה בגדרי תעמולה. והתייחסותו הייתה שם, תעמולת בחירות שהיא אסורה לפי סעיף 75. התייחסותו של השופט עמית שם, באותו המקום, הייתה שמאחר ומדובר בדף פייסבוק פרטי של ראש הרשות ולא מענה לפניות ציבור, דף פייסבוק פרטי וקשה מאוד לתחום כמה מתוך הפעילות בתוך דף הפייסבוק הפרטי היא פעילות של אדם שמעדכן להנאתו את הציבור וכמה מתוך זה זה ראש רשות שמעדכן את התושבים וכמה מתוך זה "חיה פוליטית" שמעדכנת את הבוחרים - קשה להעביר את קו הגבול. ולכן הוא התייחס לעדכון של דף הפייסבוק הפרטי כאל משהו שהוא אסור לפי סעיף 75 בנוסח הקיים שלו היום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עדכון של מי? לא של ראש העיר. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

עדכון באמצעות העוזר האישי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ראש העיר יכול לעדכן.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

נכון. העוזר האישי שהוא עובד רשות מקומית. בתוך כך, התייחס השופט עמית גם להסדר שקיים היום בשלטון המרכזי וגם לדוח מבקר המדינה שעלה בנושא הזה ומילותיו היו, מילים מאוד ברורות. אני לא יודעת למה יש כאן מחלוקות, כפי שנאמר לפני כן. אבל מילותיו המדויקות של השופט עמית: "זו סוגיה הראויה להסדרה". נכון שבסוגיה שראויה להסדרה המחוקק צריך לקבוע מה ההסדר הנכון, המאוזן והראוי לדעתו. וזו הסיבה שאנחנו באים למחוקק ולא ממתינים להליך תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון. כיוון שהמחוקק הוא זה שצריך להבין ולהכריע מה ראוי לדעתו להסדיר. ואנחנו נמצאים כרגע בפני המחוקק.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

התייחסות של מבקר המדינה גם הייתה בכיוון של הסדרה, אם אני זוכר נכון. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

גם הוא התייחס לכך, נכון. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

מירה, ואני אוסיף עלייך, ברשותך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, את סיימת? 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

כן. אני בדיוק עמדתי לסכם, אבל ראש המועצה. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

לא, אז תסכמי ואז אני. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

הסיכום של הנקודה שלנו: אנחנו מבקשים להחריג את הפעילות של העוזר האישי, שגם ככה מדובר בפעילות שהיא במשרת אמון. שהיא לא נמשכת, הפעילות של העוזר האישי לא נמשכת לאחר שראש הרשות או הסגן שלו, אגב, גם הסגנים ראויים וזכאים לקבל עוזרים אישיים. הפעילות לא נמשכת לאחר שראש הרשות או הסגן עוזבים. כפי שאמר יושב ראש הוועדה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא רק שהיא לא נמשכת. גם בדרך כלל העוזר עצמו ברגע שראש הרשות עוזב את תפקידו או מה - - -

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

נכון, הוא לא ממשיך להיות עובד ברשות המקומית, כי זאת משרת אמון. הוא ממשיך קדימה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה כל התנאים במשרת אמון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה נכון גם למשרת אמון גם בשירות המדינה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, רגע, יש משרות אמון, רגע. גם מנכ"ל בעירייה הוא משרת אמון. אבל מנכ"ל בעירייה הוא אחראי על תפעול העובדים. יש לו מערכת שהוא זה. הוא סמוך לשולחנו של ראש העיר. זאת אומרת, אם ראש העיר יגיד לו עכשיו בתוקף תפקידך זה לשבת כאן ולספור לי כמה אנשים הולכים ברחוב הראשי של העיר, לכאורה זה מה שהוא צריך לעשות. עזוב, אי אפשר להתחבא, זו גם המציאות. זו גם החקיקה היום. עכשיו באים ואומרים, ואגב, אם אני מבין נכון מה שאת אומרת, זה לא רק בתקופת בחירות. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

אני יכול ברשותך? קוראים לי עידו גרינבלום, אני ראש המועצה המקומית קריית טבעון. אני אגיד על הסוגיה הזאת של סוגיית העובד. קודם כל, חשוב להבין שמדובר במשרת אמון, כמו שציינו קודם. עכשיו, אני רגע רוצה לתת דוגמה ללקונה קיימת שהיא לא לקונה של תקופת בחירות. סתם אני אקח, סליחה שאני נכנס לפרטים, אבל הדוגמה שלנו בקריית טבעון היא דוגמה טובה. לי יש עוזרת אישית אחת. אנחנו מעוצה סדר גודל של 20,000 תושבים. זה לא בכנסת, משרדי ממשלה שלפעמים יש ההוא עושה את הפוליטי, ההוא עושה את המקצועי. יש לי עוזרת אחת. לטובת הפרופורציות, עמוד הפייסבוק, הרבה פעמים עמוד פייסבוק של ראשי ערים או ראשי רשויות הוא יותר פופולארי מהעמוד של המועצה עצמה. לטובת העניין אחריי יש 7,000-8,000 עוקבים ואחרי העיר 2,000-3,000 עוקבים. העמוד האישי שלי מקבל פניות מתושבים, לפעמים 10 פעמים ביום. תושבים כותבים לי אני מבקש עזרה עם X, מבקש עזרה עם Y. החוק כמו שהוא היום לא מאפשר לעוזרת שלי, עכשיו אני רוצה שמישהו ייקח את עמוד הפייסבוק, ינקה אותו מפניות התושבים. עכשיו פנו על גזם ברחוב. יש מוקד. אבל מעבר למוקד, פנו אליי. משפחה עם צרכים מיוחדים, צריכים עכשיו שיעזרו הסעה לילדים. אני רוצה שהעוזרת שלי, שזה חלק מהדברים שהיא עושה בלשכה גם ככה. אם היו מתקשרים היא הייתה עונה ועושה את זה בדיוק. אני רוצה שהעוזרת שלי תיכנס לעמוד הפייסבוק ותכתוב "ידידי היקר שלום, אנא תפנה ככה ותפנה אחרת, תעשה ככה ותעשה אחרת" שהיא תעשה את הדבר הזה. וזה שזה לא אפשרי, נכון, וזה שזה אסור היום זה לקונה הזויה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה היום אסור. זה פסק הדין. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

רגע. ואני אתן עוד לקונה כזאת, דומה. דומה. כן, ואני אתן עוד לקונה דומה כזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה נקרא גם להקליד. לתפעל זה לא מחליפים שם מחשב. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

כן. אז סבבה. עכשיו, אני יודע שהרשתות החברתיות הכניסו עולם מאוד מורכב לסיטואציות האלה. זה קצת קשה להגדיר מה זה לתפעל ומה זה לא לתפעל. אבל אני אתן עוד דוגמה, בסדר? אני העליתי פוסט תוך כדי תנועה. חשבתי משהו, כתבתי משהו. נכנסתי לפגישות. רואה העוזרת שיש סערה. כתבתי משהו לא נכון, טעיתי באיזה פרט, תושבים מתחילים לפנות וכו' וכו'. אז מה היא תעשה? היא תחכה שלוש שעות שאני אצא מישיבת המליאה או שבו ברגע היא תיכנס לעמוד ותערוך ותגיד לא מדובר ברחוב השקדים, מדובר ברחוב אלונים, תושבים יקרים עמכם הסליחה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אסור. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

זו לקונה, בדיוק, זו לקונה שבעיניי צריך לתקן אותה. וכאן נגענו ספציפית ברשתות החברתיות. אבל אני חושב שהמחוקק צריך להידרש לכל מה שנוגע להרחיב את תפקיד העוזר האישי, העוזרת האישית של ראש רשות יכולה לעשות. השתמשתי בדוגמאות, יש לי עוד כמה דוגמאות כאלה. לא נרחיב עכשיו, זה רק בשביל הדוגמה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

רק מה הצעה שלכם מבחינת נוסח לסעיף הזה?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אני מיד מקריאה, סליחה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

"בסעיף 75(א) בסופו יבוא: "הוראה זו לא תחול על פעילותו של של עוזר אישי לראש הרשות או לסגנו, והכל כשהיא נעשית כסיוע לראש הרשות או לסגנו".

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

אז בעצם מה שאת אומרת שהעוזר לראש הרשות או סגנו יכול לקחת חלק בתעמולת בחירות בתחום הרשות המקומית בלי קשר לדף פייסבוק, לא דף פייסבוק. יכול גם לתלות שלטים של תעמולת בחירות. זו ההצעה כרגע של הנוסח. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אז שוב, אפשר לדבר על סגנון, אפשר לדבר על סייגים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, תעצרי. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אפשר להבין איפה הקווים האדומים. כי כמו שאמר יושב הראש, ברור לחלוטין שלא הייתה כוונה שהוא יתלה שלטים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גב' סלומון תעצור כאן. כן?

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

יואל הדר, יועץ משפטי למבקר המדינה. 

לגבי מה שגב' סלומון אמרה עכשיו, סיוע לראש הרשות, זאת אומרת שאם הוא צריך בייביסיטר לילדים שלו זה גם סיוע לראש הרשות? זאת גם הכוונה בסעיף הזה?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אולי כדאי שאני אציג את זה - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני לא משפטן. אל תלעיגו את זה אבל, תיקחו את זה למקום הפרקטי. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

לא, אני אשמח אולי להקריא את זה יחד עם הסעיף עצמו. אולי זה יסביר יותר טוב את הנקודה. כי אף אחד לא אמר מה הגדרת התפקיד של העוזר האישי בתוך הסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל אני אחסוך לך את זה. רבותיי המשפטנים והמשפטניות, ואני מעריך פה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אני רק מבקשת אבל בכל זאת עוד מילה אחת, ברשותך אדוני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אני יכולה לוותר על להקריא את סעיף 75(א). אני בטוחה שהיועץ המשפטי למבקר המדינה יכול לפתוח את הסעיף בעצמו ולקרוא. זה לא. רק עוד מילה אחת אבל בעניין השני. זה בסדר, ישמעו אותי. רק עוד מילה אחת בעניין. תפקידים שממלא העוזר האישי עבור ראש הרשות או עבור הסגן הם לא קבועים בחקיקה ראשית. בשביל זה יש חוזרי מנכ"ל משרד הפנים. זה בלי קשר לכך שאי אפשר בכלל לתת פרשנות לתיקון שאנחנו ביקשנו שהוא יכול לעשות כביסה או בייביסיטר לילדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, כדאי שתקרא את סעיף 75 ואז תראה. אבל כן הייתי מציע שתבדוק מה כתב מבקר המדינה בעניין הזה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

בהיבט של התלייה של השלטים, כן. 

 << אורח >> יואל הדר: << אורח >>  

מבקר המדינה אמר שצריך להחליט או-או, הוא לא אמר איזה דרך להסדיר. הוא אמר שצריך להחליט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז בדיוק. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

סוגיה ראויה להסדרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אז מרגע זה המשפטנים יעצרו רגע. אתה רוצה לומר משהו לפרוטוקול? אתה חייב, תגיד. כן, זו הבעיה, אנחנו חיים רק על הפרוטוקול. כל אחד אומר או לא אומר את הדברים בגלל הפרוטוקול. אבל המציאות תמשיך הלאה. אבל בסדר. אל תרגיזו אותי, אני הייתי רגוע עד עכשיו. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני אומר בקצרה. לגבי הקונקרטית שהעלתה כאן, בהמשך למה שאמר היועץ המשפטי. האפשרות שאותו אדם, שוב, אני, היו לנו הרבה שיחות על כך. אבל האפשרות שאותו אדם יעסוק גם בעבודה פוליטית כמשמעה וגם בעבודה מקצועית היא מבחינתנו היא הצעה בעייתית שאנחנו מתנגדים לה. זה מנוגד למבנה של השירות, של השירות הציבורי, שירות המדינה. לרבות הנושא של יועצים פוליטיים ששם יש - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מבקש שתבדוק את זה בשירות המדינה וגם במקומות האחרים את העניין הזה. אבל רגע, אני, אוקיי. אני לא רוצה להביך אותך. אני רוצה לשאול אותך האם אתה חושב שהחוק מקוים כמו שהוא כתוב כרגע? כן או לא? 98% מהרשויות המקומיות. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

אני גם רוצה להקשות על אדוני. כשנציגי משרד האוצר כאן מאחורי הוועדות שאני מגיע מנהלים איתי משא ומתן הם עושים עבודה פוליטית או עבודה מקצועית? או כל נציג ממשלתי אחר. מה הם עושים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, עזוב, בוא, בוא, לא זה. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

זו עבודה פוליטית, הם עושים עבודה פוליטית פה מאחוריי, איתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר, אני מבקש לא לעזור לי. לא לעזור לי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

בסדר. אני הבנתי בשיחה שהייתה לך אתמול עם המשפטנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אני אדבר לעצמי, אל תהיה הדובר שלי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

לא, בסדר, אני רוצה להגיד, אני הבנתי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא יודע מה הבנת. אתה רוצה לדבר בשמה? אז אני אבקש שהיא תבוא לדיון. אז בוא, אני אגיד מה אני. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

בסך הכל אין לי הרבה. אני רק רוצה, כמו שאמרת, רק למען הסדר הטוב, לאחר שנאמרו פה דברים, להציג את עמדתנו. להגיד שההצעה הקונקרטית נראית בעינינו הצעה בעייתית ובוודאי שיש קושי בגלל העירוב בין הפוליטי לממלכתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל האם אתם חושבים שצריך להסדיר את הדבר הזה?

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני חושב שצריך לבחון את ההסדרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, לבחון, זה אתה חושב. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

בסדר. ככה אני הבנתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא זה מה שאני סיכמתי. ואם כן, אז תבדוק עכשיו ותגיד לי. כי אם ככה, יש לנו זמן להתחיל לעשות את ההסדרה כבר בימים האלה. אני באתי מנקודת הנחה אחת. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני הבנתי שסוכם שאנחנו נבחן את סוגיית ההסדרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא שאתם תבחנו, לא. יוקם צוות שאתם תהיו חלק ממנו. תהיו חלק ממנו וננסה להגיע לחוק שמסדיר. ובצוות הזה יהיו גם מהפרקטיקה של החיים, לא רק מהמקומות הסטריליים, שלא מגיע יד אדם. לא, אז תבדוק. אז אני מבקש, חבל שזה ככה. חבל. כי אני באתי באמת, כי אני גם חושב שלצורך הסדרה של הדבר הזה, דקה, אל תפריע לי עכשיו. צריך זמן מסוים. ולכן אמרתי מתחילת הדיון ואני אומר את זה גם עכשיו תכף בצורה יותר מפורשת. אנחנו נטפל בעניין הזה. זאת אומרת, אתם יכולים לעשות חשיבה כמובן, אבל אני אשים זמן עד שבו אנחנו נצטרך לדון על הצעה שתהיה על דעת משרד הפנים, כמובן אתכם ביחד ומול השלטון המקומי שנמצא. הסדרה אמיתית ולא לגרום לכך שכל אחד יהיה כל הזמן להכשיל את האנשים ולגרום לכך שהוא לא יודע כל רגע מה הוא, ככה או ככה. ולא דיברנו פה, והפוך, אני בוודאי שמעתם את זה ממני. אני לא מדבר על פעילות פוליטית שנעשית על ידי מטה בחירות וכו'. כל דבר, כמעט 50% או 60% מהדברים שעושה ראש עיר במשך היום זה פעילות. לך תרגיע לי את האזרח הזה. והוא אומר לו תקשיב, ראש עיר הוא מצוין והוא טוב. אז הוא עושה, אם זה קצת קרוב לבחירות יגידו מה? העוזר של ראש העיר אמר שהוא החליט החלטה מצוינת? תעמולת בחירות אסורה. וזה לפי הניירות שלכם זה בדיוק ככה. ואתה גם לא מכחיש, בהגינותך. יפה. זאת אומרת שיש כאן משהו מקולקל או לא בריא שבא מכיוון מאוד טוב. אבל אתם תיקנתם את זה בשני מקומות. זה תוקן בכנסת. בכנסת זה סיפור אחר. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אין שם חקיקה, איזה חקיקה יש בכנסת? בכנסת זה מוסדר מכוח החלטת ממשלה היועצים הפוליטיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר, רגע, אוקיי. דקה. עכשיו, אני גם לא יודע בסוף אם זה יהיה חקיקה או לא יהיה חקיקה. אני חושב, אני יודע רק דבר אחד: שאם אני לא אלך עם חקיקה לא יהיה כלום. אני אלך עם חקיקה אולי נסגור את זה בצורה אחרת, זה ייסגר בצורה אחרת. אבל אני כן אומר, ואני אומר את זה באומץ, ליד כולם, כי כל אחד אוהב להיות נחמד. אנחנו מרגילים דור שלם לעבוד על כולם בעיניים. זה מה שאתם עושים. לא שקיפות יש פה ולא טוהר מידות ולא כלום יש פה. יש פה להרגיל אנשים לעגל פינות. ואני לא רוצה. אני רוצה להסדיר ואני רוצה שהם ידעו מה מותר ומה אסור. ואז ידעו שרק העוזר יכול לעשות את זה. אבל מנהל אגף, שהוא חבר טוב של ראש עיר לא יכול לעשות את זה, שזה ברור לכולנו. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

זה היום ידוע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע. וגם אם יש רשויות שיש בהם כמה עוזרי ראש עיר, ידעו שיש עוזר ראש עיר שהוא יותר בתפעול של המערכת ועוזר השני שהוא יכול לגעת בטעות גם בדברים שהם מהותו של ראש עיר. ראש עיר זה תפקיד פוליטי, הוא נבחר ציבור. יכולים גם להשמיץ אותו. יכולים לספר עליו דברים. אז העוזר שלו לא יכול להגן עליו?

עכשיו מה אני אומר? וחבל שהרגזתם אותי, כי באתי עם מצב רוח טוב. אני בא ואומר דבר אחד, אני חשבתי לתקן את זה בהצעת החוק הזאת. אוקיי. חשבתי. לצערי, זה עלה קצת מאוחר מידי, לא עשינו לזה חשיבה. ואתה יודע שאני משקיע זמן על כל חקיקה ואנחנו יושבים עם היועצים המשפטיים שלי. לא שלי, של הוועדה כמובן. ושומעים גם ציבור ואנחנו נשמע גם תכף את התנועה לאיכות השלטון ואת כולם נשמע. רק אני בא ואומר, ואני אומר מה כוונותיי. הנושא הזה ייפתר. זה לא ייפתר לבחירות הללו, אני מודיע לראשי הרשויות, צר לי. זה לא יהיה לזה. אבל גם כשייפתר, אני לא בטוח שתמחאו לי כפיים, כי יכול להיות שיהיו הגבלות, אבל תהיה הסדרה. יהיה דבר ברור שממנו, ואם צריך בחקיקה הוא יהיה בחקיקה. כרגע מבחינתי זה בחקיקה. לדעתי זה הדבר הכי נכון. והחקיקה אולי תכניס איזה תקנות מסוימות או מה. כי אם אתה רוצה את זה ישר בתקנות, אז אני יכול גם להכניס את זה עכשיו בתוך החקיקה, שיערכו תקנות כבר עכשיו. 

אבל מאחר ואני בא, ובהמשך לשיחה שהייתה לי אתמול עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, לא הבטחתי גם אתמול שום דבר. אני אמרתי אני שמעתי ואני אשקול. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

נכון, נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא אמרת גם אחרת, זה בסדר. ואני רק מודיע שכשאנחנו נדון בחלקים המפוצלים של, אחד, הדיגיטציה שהיא נורא נורא חשובה. שתיים, הנושא שדיברנו עליו מקודם, פסקה 27, מסלול התקיפה בבית משפט שדיברנו על זה רבות גם איתך. אז יהיו הנושא הזה, יהיה הנושא הזה ויהיה גם נושא של ההסדרה של זה. אני לא אקדם את החקיקה אם הדבר הזה לא יהיה בתוכו. אני לא קובע עכשיו מה יהיה כתוב.

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

- - - פררוגטיבה שלך. ואף אחד לא - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יפה. אני לא אומר מה יהיה כתוב בהצעה. אני לא זה. רק אני כן רוצה, ואנחנו נקבע, אני אקבע עם המשנה את הדרך של הצוות הזה ואיך, עם מי הוא עובד ואיך הוא עובד. ביחד איתה, בהסכמה שלה. אבל זה לא שמישהו יישב במקום אחר ויכתוב מה יקרה ברשות מקומית שצריכה זה. זה כמו לשבת ולהסביר לטייח איך הוא צריך לעשות את הזה ולשלוח לו את זה בפקס. זה לא עובד ככה. בשביל לטייח צריך לעבוד עם הידיים. גם ראש עיר. וזה אולי אחד היתרונות שלי, שאני בא מהמקום הזה. ותאמין לי שאני לא חביבם של ראשי הרשויות בתקופה הזאת, למרות שחלקם הגדול חברים שלי. אבל במהלך חוק ההסדרים קיבלו כמה פליקים קטנים גם ממני, כשצריך. ולא פליקים זה, אלא פליקים של חקיקה. אבל כי הם לא תמיד צודקים גם כן. ולפעמים הם גם מנצלים את הדבר לרעה. וגם זה אני לא רוצה. אבל אין פה טובים ולא טובים, אין פה ישרים יותר ולא ישרים. אין פה. אין פה. 

טוב, בבקשה. אם אתה עוד רוצה לדבר. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

תודה. תודה אדוני יושב הראש. שני דברים, אני אדבר מהר. הידי נגב, התנועה לאיכות השלטון. 

היינו פה לפני שנה בוועדת חוקה, חוק ומשפט בדיונים על יישום חוק הבחירות (דרכי תעמולה) ושם היה באמת על היישום דוח ועדת בייניש. הביאו את, הנשיאה בדימוס בייניש. ודיברנו על זה באופן משלים. גם שם מירה ניסתה להעלות שוב את הנושא הזה בפני חברי הכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל זה דיון אחר. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

זה לא דיון אחר ואני רוצה להגיד למה זה לא דיון אחר. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

העלינו שם נושא אחר. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

זה לא נושא אחר, מירה, תני לי לסיים. זה לא נושא אחר, זה אותו הדיון. העובדים והעוזרים הם נכסי הציבור, הם מקבלים את הכסף מהציבור. עכשיו, אפשר להיתמם ולדבר על מהי תעמולה, האם זה כל דבר פוליטי? לא, זה לא כל דבר פוליטי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם עוזרים של ח"כים מקבלים כסף מהציבור. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

שנייה, תן לי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל תענה. אתה רוצה רק בשביל להגיד לפרוטוקול? יש מקום. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

לא, אני רוצה להתייחס לדברים. כי להגיד איזה רחוב, איזה לא רחוב - זה לא תעמולת בחירות. עם כל הכבוד לראש העיר שדיבר כאן לפני כן. תעמולת בחירות היא ברורה. הפסיקה ברורה לגבי מהי תעמולת בחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא קראת את פסיקתו של השופט עמית, שביושרו גם כתב שהפסיקה, הוא הבין שהפסיקה של עצמו היא בעייתית. הוא אמר תסדירו את זה. כי אני, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. הוא ראה את החקיקה. החקיקה כרגע מדברת בצורה כזאת שכמו שתיאר את זה ראש העיר מקודם, ראש המועצה? ראש העיר?

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >> 

אימפריה, אימפריה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

או שאימפריה, היא תהיה אימפריה לפי העיניים הבורקות שלך בעניין. שם זה קרה. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

אבל זה לא התחיל עוד, זה התחיל עוד הרבה לפני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אמור את דעתך. עזוב את מה שהיה. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

אנחנו שלחנו את נייר העמדה. יש שם פסיקה גם של השופט ג'ובראן עוד משנת 2020 ו-2018. וחוזר מנכ"ל משרד הפנים מאוד ברור בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שורה תחתונה בבקשה. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

השורה התחתונה היא כזאת: עובד ציבור זה פתח לשחיתות, זה פתח לבעייתיות מאוד גדולה. בעיקר בהקשר של טוהר בחירות. עובד ציבור לא יכול עכשיו להתעסק בתעמולה ודיני תעמולה ולקדם את ראש העיר. לא, הוא עובד ציבור. הוא צריך לשמור על הנאמנות שלו לכלל הציבור. גם עוזר של ראש העיר. כן. כל עוזר צריך לשמור על כל הציבור. בטח ברשויות המקומיות שהן החצר האחורית שלנו ששם קורית כל השחיתות, דרך אגב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא מקובל עליי שתדבר ככה. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

בטח שם צריך לשמור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה מדבר על ראשי רשויות שלא ישנים יום ולילה. יש גם כאלה, חצר אחורית. אבל חצר אחורית יש גם בתנועה לאיכות השלטון. אוקיי? עם כל הכבוד, אתה בחור צעיר. אתה לא יכול לדבר על אנשים שבנו פה ערים, שעשו פה את נשמתם. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

שבחר בהם ציבור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שהם הולכים לסופרמרקט הם עונים לציבור. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

אני אתקן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני הייתי הולך עם עגלה, ארז, ארז. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אתה מקבל כסף, משכורת על הסתה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ארז, אני הייתי הולך עם עגלה בסופר. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

החצר האחורית לא אומר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אתה לא תדבר כשאני מדבר. אתה לא תדבר. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

אתה רוצה להתייחס לדברים שאני אמרתי? זה לא מה שאני אמרתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מתייחס למה שאתה אמרת. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

החצר האחורית, כשאני אומר החצר האחורית - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סליחה, תקשיב מה שאני מדבר. כי פה זה סדר. אני לא יודע איך זה עובד במקומות אחרים. אבל כשראש עיר, אני כראש עיר הייתי הולך עם עגלה, ידעו כולם שאני ביום שישי בצהריים עושה את הקניות שלי בסופר מסוים. והיו מגיעים אנשים והייתה קבלת קהל, בתנאי אחד: שהיא ניידת. אני אוסף והם שואלים ואני עונה ואני עוזר ואני שומע. במוצאי שבת, הם יודעים שאני לא אספיק לברוח מהבית גם אם אני ארצה. אז יש קבלת קהל. ואנשים בוכים, אנשים עם דמעות. אז אתה בא לדבר על ראשי ערים כחצר אחורית? למה? בגלל שאתה קורא עיתונים? יש חצר אחורית במקצוע הזה ויש הרבה חצרות אחוריות בהרבה מקצועות אחרים. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

כשאני אומר מה זה חצר אחורית, מה זה חצר אחורית - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא ניכנס לזה. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

לא, לא, אבל אתה ביקשת להתייחס לזה. מה אני אומר חצר אחורית? חצר אחורית זה חצר שבה קורים המון המון דברים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מאה אחוז. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

אגב, התקשורת לא שמה עליהם. אתה מוזמן לראות אלף ואחד תשדירים שקיימנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. אני מבקש לא לדבר נגד התקשורת. זה רק - - -

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

לא. חצר אחורית זה אומר שיש מעשים של שחיתות ושיש הרבה דברים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, אני יכול לבקש ממך בקשה? למען איכות השלטון כרגע. 

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

אז חשוב להתייחס לזה ובטח לשים על זה את הדגש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זו התייחסותך, היא התקבלה ונשים עליה את הדגש, כמובן.

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

לא, אתה ביקשת להתייחס לזה. אני רוצה להגיד מה זה אומר חצר אחורית אבל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, עזוב, הבנתי. נדבר על זה אחר כך. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אני אוכל רק להתייחס בנקודה לא לכל הדברים? אני לא במחאה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אני רוצה לסיים את החלק הזה. כי אנחנו בכל מקרה הוא לא יהיה בתוך החקיקה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

נאמרו פה דברים רבים. אדוני הגיב עליהם, אני לא מתייחסת. אני רק מדייקת דבר אחד: הסוגיה של העוזר האישי לא עלתה בוועדת החוקה, עלו נושאים אחרים שנמצאים בהצעת החוק הפרטית ושיש בהם תיקון לחוק - - -

 << אורח >> הידי נגב: << אורח >>  

מירה, את העלית את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סליחה, אין לך רשות דיבור. רגע, דקה. אני אתן לך להגיב לה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אני רק מבהירה את זה לפרוטוקול ואפשר לראות פרוטוקולים, הנושא הזה לא עלה בוועדת חוקה, מאחר ובאותו זמן לא הייתה החלטה של השופט עמית ביחס לתיקון לסעיף 75. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא יודע מה מדובר אפילו. למה אתם מביאים לי ועדת חוקה? אני אחראי על הטריטוריה שלי. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

כיוון שנאמר כאן שאנחנו כבר הצגנו ונכשלנו ולא התקדם. אז רק הבהרתי, זה לא עלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וגם אם הלכו ונכשלו, כי היה מישהו, גם אם זה היה נכון, הגם שאני מבין שזה לא נכון. היה מישהו פחדן שלא מוכן לשים על השולחן ולדבר על הדברים האלה, אז הנה הגיע מישהו לא פחדן. מה לעשות? ששם את הדברים ואומר אותם על השולחן. ותאמין לי, כשאנחנו נוציא את החקיקה הזאת נוציא אותה בצורה הנכונה, בצורה הבהירה ובצורה הכי נקייה שאפשר. גם כלפי הציבור וגם כלפי עובדי הציבור. אוקיי, הלאה חברים, אין לנו הרבה זמן.

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

טוב. אנחנו עוברים לעמוד 13, לפסקה 30. אנחנו מדלגים על מה שכבר קראנו לגבי הצבעת בעלי תפקידים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שיהיה לך בהצלחה באימפריה. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

תבורך. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אל תדאג לו, אין נגדו מועמד אחד אפילו. 

 << אורח >> עידו גרינבלום: << אורח >>  

לכן זה אימפריה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה קורה לאנשים מוצלחים בדרך כלל. אני לא מכיר אותו, הכרתי אותו לראשונה פה. ואני אומר, זה קורה למוצלחים. כן? ארז, תחליף אותי כמה דקות בשביל שאני ארגע. 

(היו"ר ארז מלול)

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  


	
	
	(30)
	בסעיף 96, אחרי "מנהל הבחירות" יבוא "או מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי המדינה", ובסופו יבוא: "Vעיון יהיה במקום ובשעות כפי שיחליט מנהל הבחירות".



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

התיקון מבקש לאפשר גמישות למנהל הבחירות בעיון בחומר הבחירות אחרי הבחירות. שהוא יכול להסמיך מישהו מטעמו, מעובדי המדינה. ולקבוע בתקנות סדרים לעיון ולעשות את זה בצורה מסודרת. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בסדר גמור. מישהו רוצה להגיב? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תמשיך. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(31)
	בסעיף 97ב, בסופו יבוא:

	
	
	
	"(ד) הוראות סעיף 136א לחוק הבחירות לכנסת יחולו לעניין הזכות לשכר לפי סעיף קטן (ג), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בהגדרה "עובד" במקום "עובד שאינו אזרח ישראלי" יקראו "עובד שאינו תושב ישראל"."



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. אנחנו מדברים עכשיו בעצם על ההסדר שנקבע בבחירות לכנסת לגבי עובדים שעובדים בענפים מסוימים שאינם תושבי ישראל ולכן אינם זכאים להצביע בבחירות. בהסדר שנקבע בכנסת הוא הסדר שבעצם אותם עובדים לא זכאים בעצם למעשה לכפל השכר כמו שאזרחי ישראל שזכאים להצביע. למעשה עובדים זרים בענפים שמנויים, לגביהם מביאים עובדים זרים, אם הם עובדים באותו יום, כמובן שהם זכאים לשכרם הרגיל. אבל הם לא זכאים לכפל השכר, כמו שעובדים ישראלים. וההסדר הזה בעצם אומץ מההסדר שנקבע בבחירות לכנסת לבחירות לרשויות המקומיות. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

את רוצה להגיב על זה? 

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>  

שלום. עורכת הדין מוריה ברבי, התאחדות התעשיינים. אנחנו תומכים בתיקון הזה. אנחנו חושבים שההחרגה של מי שהוא לא תושב מתשלום עבור שבתון הוא צעד נכון שמשפר ומתקן את המצב הקיים. לאור תכלית החקיקה לעודד הצבעה זה רק הגיוני להחריג את כל מי שהוא לא מצביע. מדובר בהחרגה שהיא רלוונטית. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

בדרך כלל מדברים מי שמתנגד. 

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>  

לא, לא, בסדר. אני גם תומכת. 

 << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>  

כל הכבוד. 

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>  

אני גם תומכת, אנחנו תומכים. גם התיקון הזה, מדובר בתיקון נחוץ, גם לאור הנטל הכלכלי הכבד שמושת על ציבור המעסיקים בגין מספר סבבי בחירות כידוע. היו לנו חמישה סבבים בבחירות לכנסת. ועכשיו, שממומנים כולם על ידי ציבור המעסיקים. רק כדי לסבר את האוזן, עלות של יום בחירות כזה זה למעלה ממיליארד וחצי שקלים למגזר העסקי. 

בהזדמנות זו חשוב לי גם, חשוב לנו לחזור ולציין על העמדה שלנו. יום שבתון שלם למעשה לא הכרחי. הוא מטיל עלות ועומס כלכלי על המעסיקים שמממנים את היום הזה. העלויות וההשלכות על המצב הזה מחייבים איזה שהיא מחשבה נוספת לגבי צמצום יום השבתון. 

(היו"ר יעקב אשר)

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

במסגרת התשבוחות שנתת אני יכול לבקש בקשה אישית?

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שתקצרי כאן, כי אני רוצה להתקדם לדברים אחרים. 

 << אורח >> מוריה ברבי: << אורח >>  

בסדר גמור. אז חשוב לנו לציין שיש מקום לבחון את צמצום יום השבתון לאור ההשלכות על המגזר העסקי ועל המשק כולו. ולכל הפחות לתמוך בתיקון הזה שמשפר את המצב הקיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע כשנפצל את החוק תבואי לדבר על הנושאים האלה ואולי נראה, אולי ניגע בהם, אולי לא ניגע בהם. כן, הסתדרות. אה, לפני ההסתדרות. זה בסדר, מאה אחוז. 

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >>  

עורכת הדין סיגל סודאי, מנהלת אגף יחסי עבודה בלשכת המסחר. אז אני כמובן מצטרפת לכל דברי חברתי. אבל אני רוצה להוסיף עוד משהו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם על זה תודה. 

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >>  

מאחר והתיקון הזה חל רק במספר ענפים, אני אמנה אותם כרגע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שבהם יש עובדים זרים רבים. 

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >>  

ענף המלונאות, הסעדה, ענף הבניין והחקלאות וענף התעשייה. אבל יש עוד ענפים במשק שהם לא מנויים כאן ועובדים בהם הרבה עובדים זרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אגיד לך, אני אתן לך תשובה. אני לא התעמקתי בזה עד הסוף. אני עשיתי פה העתק הדבק מידידי עודד פורר שעשה את זה לפני כמה שנים בוועדת החוקה נדמה לי, בנוגע לבחירות הכלליות. ואני חושב שזה היה תיקון מצוין ונכון ואמיתי. לא התעמקתי יותר בזה. אני לא יודע אם אנחנו יכולים להספיק להיכנס כרגע לבחון עוד זה. אבל יכול להיות שבהמשך הדרך. אני אמרתי, אני עוד ארבע שנים פה לפחות, בעזרת השם. 

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >>  

אוקיי. אני רק רוצה להגיד שיש כאן אפליה בין מעסיקים, בין ענפים שונים. כשיש הבחנה ללא שום סיבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא ראיתי שהיה בבחירות לכנסת איזה שהיא עתירה משפטית בעניין הזה. 

 << אורח >> סיגל סודאי: << אורח >>  

נכון. כי זה עבר, ואיכשהו זה לא, זה היה, בגלל, זו הזדמנות. זה שעשו עוול פעם לא אומר שחייבים להמשיך אותו עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

המחוקק יתייחס לזה, אבל לא עכשיו. לא נוכל לעשות את זה עכשיו. כן, בבקשה, ההסתדרות. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

רק שאלה קטנה בקשר לנושא הזה. אדוני יושב הראש, בעניין השינוי פה שאנחנו מדברים על עובד זרים יקראו, כן? זה מה שקרוי "עובד שאינו אזרח ישראל" זה מה שהיה, יקרא "עובד שאינו תושב ישראל". רק שאלת הבהרה, כי אנחנו רצינו לבדוק בעניין של בן אדם שהוא אינו תושב ישראל, אך הוא אזרח, נכון? של מדינה, והוא כן זכאי להצביע? עכשיו, במידה והוא כן זכאי להצביע. אם הוא לא זכאי להצביע, אז אנחנו חוזרים חזרה לסוגיה שהייתה מקודם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, לבחירות לרשויות המקומיות מצביעים תושבים שאינם אזרחים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה ההבדל בין רשויות מקומיות לבין הכנסת. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

אז לפי ההגדרה הזאת בן אדם שאתם בעצם מכניסים אותו, עובד שאינו תושב ישראל, הוא כן זכאי להצביע?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, עובד שאינו תושב ישראל לא זכאי להצביע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, לא. ודאי שלא. לא ניקח זכאות מאדם שיש לו להצביע. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

לא, זה לא עניין של זכאות, זה עניין של שכר. הסעיף מתייחס לנושא של השכר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. לא, אבל ממילא כאילו אנחנו מכלילים אותו בהגדרה. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, בבקשה. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

השאלה אם בעצם יכול להיווצר מצב שתושב של תושב או ששני עובדים שעובדים באותו מקום עבודה, אחד תושב אחד לא. ואחד יהיה זכאי ואחד לא יהיה זכאי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן, כן. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

נכון. כי התושב יש לו זכות הצבעה ולמי שלא תושב אין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אכן כן. בבקשה.

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

עילם שניר, משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בוקר טוב. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אני רוצה להתייחס, קודם כל ההצעה היא אימוץ של מה שהיה בכנסת. גם בהסדר בכנסת היו לנו הסתייגויות והערות, אני לא אחזור על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

קשיים. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

קשיים שהיו אז, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתם בלי קשיים לא מרגישים טוב. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

זה חלק מהעניין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סליחה, לא אישית. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

עכשיו, לגבי השינוי, אני רק אשמח שנחדד. השינוי של עובד שאינו תושב ישראל, צריך להגיד, יש, אנחנו מדברים על יום הבחירות הכלליות ברשויות המקומיות. יש רשויות בודדות שבהן אין בחירות והשבתון הוא במקרה, בניגוד לשבתון בבחירות הכלליות, בשבתון של הבחירות לרשויות המקומיות הוא גם טריטוריאלי אבל גם בהסדר הזה ייתכנו מצבים שהם יעוררו קשיים בהיבטים של שוויון. אבל להבנתנו הם בשוליים, בגלל שיש רשויות מעטות מאוד שאין בהן בחירות. ועדיין עובדים בהן, עובדים ברשויות שבהן יש שבתון והם זכאים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, מה ההערה? לא הבנתי את ההערה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה בשביל הפרוטוקול. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שנייה, שנייה, אני רוצה להבין מה הוא אומר. עובד שמה? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא אומר שעלול להיות לא שוויוני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

למה לא שוויוני?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בעיר אחרת שאין בה בחירות. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

כי הרציונל, אני אסביר שוב, כי הרציונל של התיקון - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

עזוב רציונל. מה המצב האי שוויוני שאתה רואה?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אני אומר שוב, התכלית של התיקון הייתה, אני אתן שתי דוגמאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל הוא לא מקבל כפל. אם אין לו שבתון אז הוא לא מקבל כסף האזרח הישראלי, התושב הישראלי. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אני אומר, התיקון לא חל רק לגבי, לצורך העניין, התכלית של ההסדר בכנסת היה לגבי אנשים שיש להם את האפשרות להצביע. השבתון במקרה של הרשויות המקומיות חל גם בישובים שבהם יש בחירות ואנשים עובדים בהם, אבל מתגוררים במקומות שבהם לא התקיימו בחירות. אמרתי, זה בשוליים, כי יש מעט רשויות שזה המצב. אבל לפרוטוקול אני רוצה לשקף שיש גם את הקשיים האלה. זה לא שזה פוטר לגמרי. אז שיהיה ברור שיכולים להיות מצבים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הפרוטוקול שיקף. אני לא כל כך הבנתי, אבל הפרוטוקול כנראה הבין וזה בסדר. זה בסדר. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אני יכול להרחיב אם תרצו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, הלאה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	
	
	(32)
	אחרי סעיף 98ג יבוא:

	
	"תגמול לבעלי תפקידים
	97ד.
	(א) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם, על העסקתם של מזכיר ועדת קלפי, חבר ועדת קלפי ומשקיף בוועדת קלפי שהרשימה שמינתה אותו החליטה לשלם לו שכר, או עובד אחר של הרשימה המועסקים רק ביום הבחירות או ביום הבחירות או ביום שלאחריו ברצף, יחולו הוראות אלה:

	
	
	
	
	
	(1) הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 - לא יחולו.

	
	
	
	
	
	(2) יראו את התשלום שנקבע בעד העסקתם ככולל את השכר וכל התשלומים והזכויות המגיעים להם בעד ביצוע העבודה לפי כל דין, הסכם קיבוצי או הסכם;

	
	
	
	
	
	(3) על אף האמור בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, המועד לתשלום שכר העבודה של בעלי התפקידים האמורים לעניין הוראות החוק כאמור, ובכלל זה לעניין ההגדרה "היום הקובע" שבסעיף 1 שבו, הוא 60 ימים לאחר יום הבחירות.

	
	
	
	
	(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, לעניין העסקתם של בעלי תפקידים שאינם מנויים בסעיף קטן (א) או בעלי תפקידים המנויים באותו סעיף קטן שמועסקים בתקופה שאינה התקופה האמורה באותו סעיף קטן.



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. כאן גם, שוב, יש אימוץ של הסדר שנקבע בכנסת, למעט חריג אחד שתכף אני אדבר עליו. שבו לגבי עובדי הקלפיות מה שנקרא, ועובדי הרשימות שעובדים מסביב לקלפי, משקיפים, נקבע הסדר מיוחד שלגבי עבודתם הספציפית ביום הבחירות נדחה המועד הקובע לתשלום השכר ל-60 יום. ונקבע שהשכר שהם מקבלים הוא שכר כולל. בניגוד למקובל ביחסי עבודה שצריך לפרט את השכר לפי רכיבים. כאן מדובר על שכר כולל ושלא חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. 

השינוי המוצע כאן, שהוא גם מסומן לדעתי בצהוב, מהמצב שאומץ בבחירות לכנסת כהוראת קבע הוא שההצעה הזאת מבקשת להרחיב את ההסדר גם לעובדי רשימות שאינם עוסקים ביום הבחירות בעבודת הקלפי מה שנקרא, אבל מועסקים על ידי הרשימות השונות. הסדר הקבע שנקבע בכנסת לא כלל את ההרחבה הזאת. יחד עם זאת, בשתי מערכות הבחירות האחרונות לכנסת נקבעה הוראת שעה שכן הרחיבה את ההסדר גם לעובדי הרשימות. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אפשר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, בבקשה. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

יש לנו מספר הערות. אנחנו מבקשים שלא להרחיב את התחולה או את ההחרגה יותר נכון, גם לעובדים אחרים. גם אם אנחנו עושים, משתדלים ככל הניתן לעשות הקבלה לחוק הבחירות לכנסת, הרי שבאמת בחוק הבחירות לכנסת, בהוראת הקבע אין הרחבה שכזו. ואנחנו לא רואים הצדקה להרחיב את זה דווקא פה. צריך לזכור, אנחנו מדברים פה על החרגה קשה. של עובדים, בעצם מהרבה זכויות שלהם מכוח דיני העבודה. וכאשר עושים כזאת החרגה צריך לצמצם אותה לטעמנו עד כמה שאפשר. אז זו בקשה אחת שלנו. 

יש לנו עוד בעיה עם הנוסח. אנחנו רוצים להבין האם הנוסח משמעותו שמזכיר ועדת קלפי וחבר ועדת קלפי הם כאלו שמונו על ידי ועדת הבחירות או על ידי הסיעה? ורק המשקיף, רק משקיף מדובר במי שרשימה שמינתה אותו החליטה לשלם לו שכר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

דהיינו, מזכיר וחבר קלפי מקבלים שכר בכל מקרה ורק משקיף הוא מי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אוקיי, אז זה, ההבהרה הזאת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה קבוע בסעיפים אחרים בחוק. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אם זה מובהר, לא, זה לא כתוב ככה. זה קצת אחרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה ברור.

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

בסדר. זו נקודה שנייה. משהיא הובהרה לפרוטוקול זה בסדר. 

נקודה שלישית ואחרונה, נדמה לי, לא ברור לנו מי בעצם אחראי לתשלום? מה זה הרשימה? מה זה רשימה? מי אחראי לתשלום של המזכיר ושל חבר ועדת הקלפי? בכנסת כתוב מי, לגבי מזכיר שמינתה הוועדה המרכזית. לגבי חבר כתוב שמינה הסיעה או יו"ר ועדת בחירות אזורי. ולגבי משקיף כתוב מפלגה, או של ועדת הבחירות שמינו אותו. למי הוא ילך להוצאה לפועל? נגד מי הוא ילך אותו עובד, לא הוצאה לפועל. מי אחראי לתשלום?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

גברתי היקרה, נגיד שהסעיף הזה לא היה קיים בחוק. לגבי עובדי רשימות, הבעיה הזאת קיימת בלי קשר לסעיף הזה או לא. לגבי המזכיר והמזכירים וחברי ועדות קלפי, יש הוראה בחוק שאוצר המדינה משלם להם, כך שאין בעיה. 

לגבי עובדי הרשימות, אגב, אני רק אעיר. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אוצר המדינה אבל באמצעות מי? לא בכדי בתוספת, סליחה, בתוספת לחוק הבחירות לכנסת - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לשאלתך הוא יתבע את מדינת ישראל. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

- - - כתוב שמי שמינתה אותו הוועדה המרכזית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

השאלה של המינוי היא לא רלוונטית. אוקיי? שאלת המינוי היא רלוונטית לתביעה הייצוגית שעניינה מעמדם של המזכירים, שאלה מעניינת כשלעצמה אבל לא קשורה לענייננו. הסעיף הזה מצביע שהם עובדים. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

של מי? של מדינת ישראל? של מי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שוב, זו לא השאלה שכרגע חשובה. הסעיף הזה קובע הוראות ספציפיות לגבי זה. לשאלתך, מה שהטריד אותך את מי הם צריכים לתבוע, לגבי המזכירים וחברי ועדות הקלפי, הם צריכים לתבוע את מדינת ישראל. לגבי המשקיפים השאלה מיהי הרשימה שהם צריכים לתבוע, היא שאלה שקיימת ללא קשר לסעיף הזה. נניח שהסעיף הזה לא קיים וצריך לשלם את שכרם עד ה-9 לחודש העוקב ליום הבחירות, אז את מי הם יתבעו?

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אני לא יודעת. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

אבל ברגע שהכנסתם את זה בתוך החוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל זה לא קשור, זה לא קשור לסעיף הזה. הסעיף הזה לא מתייחס לשאלה מיהו המעסיק. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

סליחה, אין אפילו הגדרה של המונח "רשימה", דרך אגב, בחוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון, אכן זאת בעיה. אכן. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

יש רשימת בוחרים, אין רשימה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן זו בעיה. לא ברור. אכן זו בעיה בשאלה מי מעסיק פעילי בחירות, לצורך העניין, כשיש רשימת מועמדים ברשות מקומית שהיא אפילו לא ברור מה מעמדה המשפטי. אם היא תאגיד או לא תאגיד וכו' וכו' וכו'. זאת שאלה שלא קשורה לסעיף הזה. אוקיי? היא שאלה עקרונית נכונה שאין לה פתרון כרגע בחוק. אבל לא, היא לא קשורה לסעיף הזה. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

זה לא ניתן לפתרון בהקשרו של הסעיף הזה לפחות כשאתם עוסקים בתיקונו וטיובו?

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

ברגע שנתתם לרשימה להעסיק אנשים בחקיקה, אז מישהו צריך לקחת אחריות שאנשים שמעסיקים אותם באיזה שהיא דרך תהיה להם אפשרות לקבל את השכר. תשמע, יש, יש רשימות שהן מסודרות, שהן עובדות כבר ונבחרות והכל. יש רשימות שקמות כמו פטריות אחרי הגשם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון, אני מסכים. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

אפשרתם להם פה אפשרות להעסיק. אנשים באים, עובדים, בשיא התמימות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, האפשרות להעסיק לא קשורה לסעיף הזה. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

ואז פתאום לא משלמים. הנה, בבקשה, רשימה, נתנו לנו אפשרות להעסיק. אחר כך זה כבר לא בעיה של הכנסת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, האפשרות להעסיק. שנייה, אז אני אסביר. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

מה גם שאתם מרחיבים פה עוד על עובד אחר של הרשימה. יהיו פה, אני לא יודעת כמה עשרות, אם ההרחבה תישאר, עשרות או אני לא יודעת כמה עובדים, שלא יהיה להם למי מפנות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל זה לא קשור לסעיף הזה. אני מסביר שוב: השאלה מי מעסיק עובדים, מיהו המעסיק של העובדים של רשימות מועמדים היא שאלה סבוכה ביותר. אוקיי? והיא לא קשורה לסעיף הזה. נניח שהסעיף הזה לא היה קיים כלל, אוקיי? וזו בעיה שהיא קיימת והיא צצה אחרי כל בחירות. שיש מצב שבו מועסקים אנשים על ידי רשימות מועמדים ופעילים של אותן רשימות מועמדים ואחר כך מתברר שאין להם את מי לתבוע. כי לא ברור אם זה בכלל יש פה תאגיד, מי המעסיק שלהם ואחרי מי הם צריכים לרדוף. זו בעיה. אוקיי? אבל היא לא קשורה לסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. כן, בבקשה, משרד המשפטים. תודה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

שני דברים, גם לדברים האלה אנחנו רוצים להתייחס. לנו יש, אנחנו גם מתנגדים מקצועית לתוספת הזאת. גם בחוק הבחירות זה לא נכנס כהוראת קבע. אנחנו לא רואים שום הצדקה להכניס את זה כהוראת קבע בחוק הזה, לכל הפחות. גם כהוראת שעה הדבר הזה מעורר קשיים הרבה יותר גדולים מאשר בבחירות הכלליות. בבחירות כלליות יש סיעות, הן אישיות משפטית מסודרת, יש להם עובדים שהם מעסיקים. בבחירות לרשויות המקומיות יש רשימות, שכמו שנאמר, אם דוחים את מועד תשלום השכר לפי חוק הגנת השכר ב-60 ימים זה רק מעצים את הקושי שכבר קיים היום שלא ישלמו להם שכר. לא מוגדרים מיהם העובדים האלה, מה ההיקף שלהם, בכמה מדובר. זה פשוט, גם אין שום הגבלה על השכר. לא כתוב פה, אין, כתוב שהשכר הוא שכר כולל. אף אחד לא מבטיח שלא יעסיקו בני נוער ולא ישלמו להם את הזכויות בכלל שמגיעות להם. מה גם שיש מגבלות על בני נוער בחוקים אחרים. זה פשוט פתח מבחינתנו להרבה מאוד בעיות. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

זה ניצול, זה ניצול של עובדים. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

לניצול של עובדים ביום הבחירות. זה נכון שההסדר הזה מגודר ולכן אנחנו מבחינתנו לא צריכים לכלול אותו בתיקון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אני רק אגיד לעניין יחסי העבודה שצוין פה, שאכן יש הליכים בנושא הזה. גם עמדת המדינה לגבי מזכיר הקלפי הייתה שלא מתקיימים יחסי עבודה בהקשרים האלה ושהם לא עובדים. התיקון הזה בא בעצם לעשות איזה שהיא הסדרה מבלי להידרש לשאלה הזאת. כי הוא מתייחס גם למינויים סטטוטוריים וגם להעסקה וקובע לצורך מה, מה התגמול שיחול. אני לא חושב, זה לא הדיון כאן ולא צריך להיכנס לשאלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, זה לא הדיון עכשיו. אוקיי, אנחנו מציעים שזה יהיה הוראת שעה גם כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

התוספת של עובדי הרשימה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

התוספת הזאת של עובדי הרשימה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל פה אני רוצה להגיד, הנושא הזה, במיוחד לאור ההערות שנשמעו והן מוצדקות. יש תופעה לא קטנה של בעייתיות קשה בהעסקה של אנשים על ידי רשימות המועמדים. ואני מבקש שמשרדי הממשלה ינסו להציע פתרון לעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הסדרה. זה מגיע מתוך הבעיות שקיימות. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

כשמדובר בבעלי התפקידים אז יש - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא בעלי תפקידים, עובדי רשימות. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

לא, אני יודע. אני אומר, ההסדר בכנסת, לפני שהרחיבו אותו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עזוב עכשיו רגע את הכנסת. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

לא, אני אומר, הרציונל שלו היה שיש אנשים שעובדים בקלפי לשם מימוש הבחירות והם גורמים שמקבלים גם תגמול בסופו של דבר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ההערה שלי היא לא לגבי הסדר כזה, אוקיי? זה הסדר שהוא מתייחס פרטנית, אחרי שכבר יש יחסי עובדה וכו' וכו' מה קורה בפרטים. אנחנו יודעים על קיומה של תופעה רחבה יחסית שבה נתקלים במצבים חוזרים ונשנים שאנשים עובדים בבחירות ואחר כך נמצאים בפני שוקת שבורה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אבל אם זאת התופעה, למה להחיל גם בהוראת שעה? זאת השאלה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שוב, אז אני אומר. אלה שתי שאלות נפרדות. אנחנו מבקשים, בעצם הוועדה תבקש מכם להציע פתרון, אוקיי? להעסקת עובדים על ידי רשימות. בלי קשר לשאלה של הוראת השעה או לא הוראת השעה או הוראת קבע או לא הוראת קבע. נניח שאין הוראה כזאת, בסדר? וצריך לשלם עד ה-9 לחודש וצריך לשלם שעות נוספות וצריך וצריך וצריך. עדיין אנחנו נמצאים באותה בעיה שיש. וזה קורה הרבה מאוד עם בני נוער באמת, שמעסיקים אותם בבחירות ואחר כך לא משלמים להם. ואחר כך הם גם לא יודעים את מי לתבוע והם לא יודעים מה לעשות וצריך לתת לזה פתרון. 

 << אורח >> גדי הבר: << אורח >>  

אם אפשר להתייחס, גדי הבר ממשרד העבודה, לשכה משפטית. אני רק רוצה להתייחס מכיוון שהמשרד שלנו אמון על הסדרה ואכיפה של שכר עובדים, ובהתייעצות מקצועית עם מנהל ההסדרה והאכיפה, הם הביעו התנגדות לתיקון הזה, בשל הבעייתיות של רשימות שמופיעות ונעלמות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז שוב אני חוזר, הבר. השאלה היא לא הפרטים, השאלה אם צריך לשלם שעות נוספות או לא צריך לשלם שעות נוספות. הבעיה היא שהם לא מקבלים כלום. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אדוני, אבל למה? אם יש ממילא בעיה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

גם אם יש בעיה, למה להחריף אותה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא להחריף את הבעיה. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

למה להרחיב אותה? למה להרחיב אותה?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אתה דוחה את מועד תשלום שכר העבודה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא קשור בכלל. אתם מערבים שתי סוגיות נפרדות. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

לא הבנו למה להרחיב. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הבעיה שאנחנו מעלים פה ואתם צריכים לתת לה פתרון היא לא בשאלה מה הם צריכים לקבל ומתי, אלא מיהו, מי הכתובת שלהם. יש בעיה שאתם יודעים אותה ואתם לא נותנים לה פתרון. וצריך לתת לה פתרון. הבעיה היא שרשימות המועמדים, בעיקר בשלטון המקומי, שבו יש הרבה מאוד רשימות חדשות שמעסיקות אנשים, ואחר כך אין את מי לתבוע. 

נניח שאין את החוק הזה, צריך לשלם להם שעות נוספות, צריך לשלם עד ה-9 לחודש. צריך הכל. אז מה זה? מה הפתרון שלהם? 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

אדוני יושב הראש, תראה, כשאנחנו מדברים על מפלגות קיימות בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה הבנו. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

זה אין בעיה שם, הם עובדים בצורה מסודרת, הכל טוב ויפה. כשאנחנו מדברים על רשימות חדשות יכול להיות שצריך להיות מנגנון קצת יותר נוקשה מבחינת היכולות שלהם להעסיק את האנשים. המנגנון הזה צריך להיות מובנה בצורה מאוד חכמה ככה שיהיה כל אחד שמועסק על ידי רשימה, שיש סיכוי גדול בכלל שלא תעבור ולא תקבל - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה מה שהוא ביקש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה מה שביקשתי. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

ושיהיה בעצם ערבויות, כן, שיהיו ערבויות. שיהיה בעצם חשבון בנק שנועד לטובת תשלום שכר, במיוחד כאשר אנחנו מדברים על הנוער של מדינת ישראל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני אתן דוגמה. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

ואף אחד לא רוצה לקחת על עצמו שהנוער ייפגע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אפרופו הדברים שאמר עכשיו מר מילר. רשימות מועמדים חדשות מפקידות עירבון אצל אוצר המדינה. אוקיי? שאם הן לא עוברות את אחוז החסימה וכו' והן לא נכנסות אז מחלטים להם את העירבון. יכול להיות שאחת האפשרויות לפתרון הוא שהעובדים האלה שפתאום נמצאים במצב שאין להם את מי לתבוע ולא זה, יוכלו להיפרע מתוך העירבון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יהיו הראשונים שייפרעו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זו דוגמה, אני לא יודע, צריך לחשוב על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן בדיוק ביקש היועץ המשפטי, ואני חושב שזו הדאגה שלכם יותר מאשר רק לבוא ולהתנגד בזה. אלא באמת לבוא עם הסדרה כזאת. היא תבוא עם הסדרה כזאת, אני מבטיח לך שתקבלו בשמחה רבה כאן בוועדה כדי לשנות את החקיקה, אם צריך גם כן. אוקיי. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אני רק רוצה שוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל אנחנו חוזרים על עצמנו. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

לא בהקשר הזה. הדואליות של הבעיה ברורה. אני רק, שוב, בכל זאת, ואני מודה לוועדה על כך שלפחות היא רוצה לעשות את זה רק כהוראת שעה. אבל בכל זאת, לא שמעתי ולא הבנתי את הרציונל למה צריך להרחיב הסדר שפוגע באופן ישיר בעובדים, גורע מהם זכויות בסיסיות. מיטיב עם מי שיקבל מהם את השירות. וגם יש מנגד את הבעיה שממילא יש קושי בתשלום. למה להרחיב את הדבר הזה? אני לא הבנתי את הרציונל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כי זו עבודה של יום אחד. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אז מה? אבל למה לגרוע?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עוד פעם, צריך להסתכל למציאות בפנים. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אבל עוד לא שמעתי למה צריך את זה? מיהם אותם עובדים? מילא עובדים שמתפעלים את הקלפי ואת הבחירות. למה צריך?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פעילים שהם גם אמורים להשתכר מזה. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אבל אדוני, אם רשימה רוצה להשיג פעילים, שתעסיק אותם בתנאים הרגילים של עובדים. כדי לתפעל קלפי, ניחא, אני מבינה. אני מבינה, ניחא, יעני מבינה את ההקלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל את רוצה טופס קבלת עובד ליום אחד? ושעון והחתמה? בואו, חבר'ה, אני רק אומר דבר אחד. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

זה לא כזה מסובך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אומר דבר אחד, לי יש תשובה. וזה לא התפקיד שלכם. זה התפקיד דווקא באמת של הממשלה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

משרד העבודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד העבודה. ליצור את הפלטפורמה הנכונה לדבר הזה ואז גם התשובות שלך. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

גדי, אליך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גדי, אליך, נכון. אבל לא היום, לצערי. הלאה. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. אבל זה יהיה הוראת שעה, נוסיף את זה בנוסח. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

אנחנו מציעים למחוק את כל מה שקשור לנגיף הקורונה, כי זה כבר לא רלוונטי. לכן אנחנו עוברים לעמוד 16 למטה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו עוברים לחוק אחר. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

סיימנו את הדיון בחוק העיקרי, מה שנקרא, של חוק הרשויות המקומיות (בחירות) ואנחנו עוברים כרגע לתיקון לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו). 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אבל אני רוצה לחזור לעניין של היום הקובע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה עכשיו, אנחנו מגיעים לזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, מגיעים לזה, אוקיי. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו) - מס' 37
	2. 
	בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 - 

	
	
	(1)
	בסעיף 7 - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (ב) - 

	
	
	
	
	(1)
	בפסקה (1), במקום "40" יבוא "40, 40א";

	
	
	
	
	(2)
	בפסקה (2), אחרי "ח'3" יבוא "ח'4", ובסופה יבוא: "פרקים ח' עד ח'4 יחולו גם ביום הבחירות החוזרות, כאמור בסעיף 9(ב) שמתקיים לאחר יום הבחירות לכל המועצות כאמור בסעיף 4 לחוק הבחירות";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ג), בפסקה (4), אחרי "ותו לא" יבוא "ובלבד שהרישום כאמור ייעשה בעט בצבע כחול";



<< אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

רגע, שנייה. לפני זה רק הערה לגבי הסעיפים שמחילים, צריך להוסיף גם את 32(ב) שזה הסעיף החדש שהוספנו לגבי הצבעת מזכירים. וכנראה 31(א) לגבי הצבעה של מוגבלים בניידות ואוכלוסיות מיוחדות. אז זה 31(א) ו-32(ב) בפסקה (1). 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

הצעת יושב הראש. אני אקריא אותה. 

	הצעת יושב ראש הוועדה
	
	(2)
	בסעיף 15(ב), במקום הסיפה החל במילים "יהיה מספר התושבים" יבוא "יקבע השר את מספר התושבים ברשות המקומית, לפי הרשום במרשם האוכלוסין, בכל אחד מן המועדים שלהלן:

	
	
	
	(1)
	ביום הקובע כהגדרתו בסעיף 16(א) לחוק הבחירות, לעניין בחירות לפי סעיף 4 לחוק האמור - והוא יהיה בתוקף לתקופה של 30 חודשים, שתחילתה 171 ימים מהמועד האמור;

	
	
	
	(2)
	בתום 30 חודשים מהמועד הנקוב בפסקה (1) - והוא יהיה בתוקף מתום התקופה האמורה באותה פסקה לתקופה של 30 חודשים. 

	
	
	(3)
	בסעיף 24א(ב), אחרי פסקה (9) יבוא:

	
	
	
	"(10) אושרה הצעת מועמד אחת בלבד, יכריז מנהל הבחירות, על דעת ועדת הבחירות, ביום הבחירות, על המועמד כמי שנבחר ראש הרשות ויפרסם הודעה על כך ברשומות".



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

התיקון הזה בעצם אומר שבבחירות מיוחדות, שיש בהן מועמד אחד בלבד, אין צורך לערוך בחירות בעד ונגד והמועצה תמנה אותו. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

	תיקון חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג-1993 - מס' 17
	3.
	בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, בסעיף 7 - 

	
	
	(1)
	בסעיף 1 - 

	
	
	
	(א)
	בהגדרה "הוצאות הבחירות" במקום "לפניה" יבוא "או למען הבחירות";

	
	
	
	(ב)
	בהגדרה "היום הקובע" בפסקה (1), במקום "יום קביעת הסיעות במועצה כאמור בסעיף 25(א) לחוק הבחירות" יבוא "היום ה-66 לפני יום הבחירות".

	
	
	(2)
	בסעיף 7, סעיף קטן (א), בפסקה (3), במקום "במועד האמור בסעיף קטן (ב)(2)" יבוא "בתום תשעה חודשים מיום הבחירות";

	
	
	(3)
	בסעיף 7, סעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא:

	
	
	
	"(1א) על אף האמור בפסקה (1), אם הוגש ערעור על פסק דין בערעור בחירות כאמור באותה פסקה, רשאי בית המשפט של הערעור להורות, לבקשת סיעה, רשימה או מועמד לפי העניין, כי הסכום האמור באותה פסקה, כולו או חלקו, ישולם עוד טרם הפך פסק הדין לסופי";

	
	
	(2)
	אחרי סעיף 16 יבוא:

	
	
	"איסור הוצאות לתמיכה במועמד אחר
	16א.
	(א) בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בחוק זה, לא תוציא סיעה, רשימה, סיעת בת או רשימת בת בבחירות חוזרות או בבחירות מיוחדות לראש רשות הוצאות עבור מועמד שאינו כלול ברשימת המועמדים שהגישה לפי סעיף 35 לחוק הבחירות.

	
	
	
	
	(ב) מבקר המדינה רשאי לקבוע כי הוצאה כאמור בסעיף זה היא תרומה אסורה לפי סעיף 16.

	
	
	(3)
	בסעיף 23(ה), אחרי "16" יבוא "16א".



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, יש לנו פה מספר תיקונים בחוק המימון. ראשית, הבהרה של המונח הוצאות בחירות. כדי להבהיר שבעצם ההוצאות שאנחנו מדברים עליהן הן הוצאות שקשורות לבחירות ולאו דווקא הוצאות שהוצאו בתקופת הבחירות. 

התיקון השני בעצם מתייחס להעברת מועדים. אחד המועד הקובע לעניין חלוקת המנדטים או קביעת המימון בעצם שהוא יהיה מועד קבוע, שהוא 66 ימים לפני הבחירות ולא מועד קביעת הסיעות, שהוא מועד שעלול להשתנות בין רשות מקומית אחת לאחרת. ולפי הוראות החוק הוא לא מועד מדויק. 

כך גם לגבי חלוקת תוספת המימון לרשימות שבהן יש ייצוג עודף לנשים או המימון העודף לרשימות שיש בהן ייצוג לנשים. קביעת מועד אחיד לתשלום הזה ולא לפי מועד שנגזר בעצם ממועד הגשת הדוח של מבקר המדינה לגבי מימון הבחירות. 

גם בנושא של ערעור בחירות, בעצם מאפשרים שלא לעכב את תשלום יתרת המימון עד לתוצאות, עד להכרעה בערעור ולמעשה לאפשר לבית המשפט לשחרר חלק מהכסף לזכאים למימון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

מדובר כאן על ערעור על ערעור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. ולגבי, יש פה בעצם משהו שהוא בעינינו הבהרה והוא לא משנה את הדין הקיים, שלגבי בחירות שבהן בסיבוב שני בבחירות או בבחירות מיוחדות רשימה לא יכולה להשתמש במימון שלה כדי להריץ מועמד של גורם אחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. אבל באופן רגיל, כשדיברנו, אני רק רוצה לחדד לפרוטוקול, את הנושא של מימון, שסיעת אם יכולה, מה? זה לא קשור לכאן, אני יודע. אבל אני חוזר לדיון הקודם שהיה לנו, אני רוצה שיהיה מודגש וברור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לממן כמה רשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שסיעת אם יכולה לממן.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן, זה תיקון מפורש שנעשה בחוק לבקשת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמה רשימות. שיהיה ברור לפרוטוקול, בהמשך לדיונים המוקדמים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

רשימת בת וכמה סיעות בנות באותה רשות מקומית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. רשימת בת אחת וכמה סיעות בת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, סיימתם את החלק הזה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, שנייה. עוד יש לנו מספר תיקונים טכניים נוספים בחקיקה. לא תיקונים טכניים בעצם. 

 << אורח >> ורד וייץ: << אורח >>  

אפשר כמה התייחסויות לחלק הזה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שנייה, רק נקרא, תשמרי אותן שנייה. אנחנו נסיים את ההקראה של הדברים הנוספים שהם בעצם התאמות לתיקונים הקודמים ולכן אין עליהם הרבה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

אנחנו בעצם בעמוד האחרון, עמוד 19. 

	תיקון חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988 - מס' 10
	4.
	בחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988, בסעיף 6ו1, במקום "יתקיימו בחירות לראשות המועצה ולמועצה" יבוא "תבחר המועצה ממלא מקום לראש המועצה מבין חבריה לפי הוראות סעיף 6ח והוא יכהן עד בחירת ראש המועצה במועד הבחירות האמור".

	תיקון חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994
	5.
	בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994, בסעיף 4א, במקום "ו-ח'3" יבוא "ח'3 ו-חד4"

	ביטול חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 52 - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020
	6.
	



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו לא מבטלים. אנחנו משאירים את חוק הוראת השעה למקרה שחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה יחזור לתחייה. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

אז אנחנו עוברים לסעיף 7.

	תיקון חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר)
	7.
	בחוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), התשכ"ד-1964, בסעיף 2(ב) - 

	
	
	(1)
	בפסקה (1), בסופה יבוא "ואולם לעניין בחירות שביום שבו נקבע המועד לעריכתן לפי כל דין נותרו פחות מ-100 ימים עד לעריכתן - התפטר כאמור 10 ימים מיום קביעת המועד האמור";

	
	
	(2)
	בפסקה (2), בסופה יבוא "ואולם לעניין בחירות שביום שבו נקבע המועד לעריכתן לפי כל דין נותרו פחות מ-70 ימים עד לעריכתן - יצא לחופשה כאמור 10 ימים מיום קביעת המועד האמור";



סעיף התחילה זה סעיף שצריך להיות לחוד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא צריך אותו. 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

כן. מכיוון שאנחנו מפצלים את הסעיף של הדיגיטציה אז בעצם אין צורך בסעיף תחילה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוא יהיה חלק, הוא יכלל בפיצול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יכלל בפיצול. בבקשה, נציגת מבקר המדינה. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

שלום, חנה רותם, מנהלת את האגף לביקורת מימון מפלגות, משרד מבקר המדינה. 

לפי הסדר, אין לנו התנגדות לשינוי הגדרת הוצאות הבחירות ולהוסיף שם, השינוי בנוסח, הנוסח הקיים מדבר על בקשר עם הבחירות, פה אתם מדברים למען הבחירות. אין בעיה עם זה. כן להבהיר שמדובר בהוצאות שהוצאו בתקופת הבחירות, לפניה או אחריה, כל עוד שהן למען הבחירות ולא הוצאות אחרות. 

אני חושבת שכן יהיה צורך אולי לדייק את הסעיף הזה, כי יופיע פה גם למען הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, עכשיו הזמן לדייק. כי אנחנו, זה קריאה שנייה ושלישית. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

הניסוח היום מדבר על הוצאות שהוצאו, לא משנה, על ידי סיעה וכו' וכו', בתקופת הבחירות או לפניה. אתם רוצים למחוק את המילה "לפניה".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא רוצים. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

להחליף אותה ב-"למען הבחירות", אבל המשך המשפט מדבר בעד שירותים וטובין שהתקבלו בתקופת הבחירות או בקשר למערכת הבחירות. אז למען הבחירות ובקשר למערכת הבחירות? לא יודעת, הייתי מדייקת את הניסוח פה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה את מציעה?

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

אני חושבת שברגע שהכנסתם את "למען הבחירות" לא צריך את "בקשר".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

את הסיפה, אפשר להוריד את זה. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

לא את כולה, כי התחייבויות להוצאות כאמור זה נכון ותקף. ה-"בקשר למערכת הבחירות".

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסדר, צודקת. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

אולי בשלב הזה כבר לא, לא נחוץ. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אין צורך בזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש הסכמה על זה? הלאה. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

זה דבר אחד. לגבי נושא המימון של, המימון הנוסף בגין ייצוג נשים. אנחנו הצבענו בדוח הקודם על הבעייתיות שנוצרת במתן, בחישוב בכלל, עצם הזכאות רק לאחר מסירת דוח מבקר המדינה, כי זה יוצר פה איזה שהוא לופ. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מתקנים את זה בדיוק. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

כן, נכון. ואתם מציעים תשעה חודשים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הממשלה מציעה. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

דוח מבקר המדינה אמור להימסר עשרה חודשים אחרי הבחירות. אתם מציעים שהמועד, שהמימון של הנשים ייקבע תשעה חודשים. דיינו חודש אחד לפני מסירת דוח מבקר המדינה. ובעצם כשכבר מגובשות תוצאות הביקורת. עכשיו, לנושא מימון הנשים יש השפעה על תוצאות הביקורת, מכיוון שתקרת ההוצאות למשל מושפעת מהן. אם זה עדיין בגדר אי ודאות - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה הדין היום?

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

הדין היום היה בלתי אפשרי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, שנייה. הדין היה, מתי? תוך כמה זמן ממועד הדוח? 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

הדין היום היה רק לאחר מסירת הדוח. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

במועד מסירת הדוח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אנחנו נעשה 12 חודשים. היא צודקת במה שהיא אומרת. זה לא צריך להיות מועד מוקדם למה שהוא היום. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

היא מתכוונת להקדים את קביעת הזכאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

להקדים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לשמונה חודשים. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

אפילו חצי שנה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בבקשה. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

עכשיו, אני מבינה את הרציונל שעמד בבסיס החקיקה, להבטיח שנשים אכן - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חבל על הזמן. משרד הפנים, כן, לא, שחור, לבן?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

רק חשוב שיהיה מועד ברור וקבוע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שישה חודשים, מקובל עליכם? שבעה? מה?

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

שישה חודשים ככה שיהיה אפשר באמת לעשות ביקורת על הסיעות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בסדר גמור. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני רק אסביר, הרציונל היה שתהיה תקופה, פרק זמן ממושך לאחר הבחירות של כהונת הבחירות למועצה לפני התשלום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

השאלה מה זה ממושך, שישה חודשים זה ממושך מספיק?

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

לא, בסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שבעה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שמונה, יאללה. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

לא, לא. לא שמונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זה מחבל להם בעבודת המבקר. הבנתי. שבעה חודשים. יאללה, לא נתווכח עם יושב הראש. הלאה. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

זאת ההתייחסות הזאת. ההתייחסות הנוספת לגבי האיסור או, של מימון מועמדים בבחירות חוזרות על ידי סיעות שלא מציגות מועמד בבחירות חוזרות. מבקר לא מבקש להביע עמדה בעניין הזה, אבל היה וזה יתקבל, רק להצביע שקביעת ליקוי או קביעת סנקציה, רק על מקבל התרומה ולא על מי שמוציא הוצאה שנאסרת בחוק - אני חושבת שיש פה, זה גם משהו שצריך לחשוב עליו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה את מבקשת לתקן?

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

אני הייתי מבקשת לתקן שמי שמוציא הוצאה אסורה בוודאי הוצאה שאסורה באופן מפורש בחוק, ייקבע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אה, אז אנחנו נתקן בסעיף קטן (ב). 

 << דובר >> גלעד קרן: << דובר >>  

תרומה או הוצאה אסורה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, תרומה או הוצאה אסורה לפי העניין. אנחנו נתקן בסעיף קטן (ב) של הסעיף המוצע תרומה או הוצאה אסורה, לפי העניין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תודה רבה. אוקיי, אני רוצה רגע לחזור. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שנייה. רק הערה קטנה לתיקון של חוק הגבלת הזכות להיבחר. הנוסח כאן מדבר על עשרה ימים מיום קביעת המועד האמור. אני מניח שהכוונה היא לבחירות מיוחדות והנוסח שבדרך כלל משתמשים בחקיקה זה מיום היווצרות העילה. לא צריך להמתין עד ליום של קביעת מועד הבחירות ממש. אז יש מועדים כאלה בהגדרה של היום הקובע בחוק המימון שאפשר לקחת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

קודם כל, ההוראה הזאת לקוחה מחוק הבחירות לכנסת. שבו נקבע שעובדי מדינה צריכים לפרוש 100 ימים לפני הבחירות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אבל אצלנו אין מקרה כזה, למעט בחירות מיוחדות שנקבעות לפי חוק הבחירה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא נכון. לא נכון. אם זה בחירות ראשונות או בחירות, אחרי ועדה קרואה או יש, יש מקרים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, אבל אלה, הן לא בחירות בהפתעה. דווקא בחירות במועצה הראשונה יש - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לכן הוא צריך לדעת מה מועד הבחירות שנקבע ולפיו זה. לפיו גוזרים. זה מאוד ברור. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הסיטואציה היותר שכיחה זה בחירות מיוחדות בעקבות התפטרות של ראש רשות, חדילה מכהונה. ושם השאלה היא למה צריך לחכות עוד עד ששר הפנים קובע את המועד? מה גם שלא תמיד שר הפנים קובע את המועד. יש מועד אוטומטי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אני אענה לך. התשובה היא שמדובר בעובד שצריך גם להיערך. והוא, כן, הוא לא יכול תוך עשרה ימים גם להחליט שהוא נהיה מועמד וגם להתפטר וגם לעשות מה שצריך. אז המועד, יש לו מועד קצר הרבה יותר ממה שיש לו בדרך כלל. אבל עדיין, צריך לתת לו לחכות. כן, לכן אנחנו מציעים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, אוקיי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

מה הכוונה, אגב, סליחה? מה זה ראשי לקבוע מה יהיו, כי ההוצאה כאמור בסעיף זה. זאת אומרת מה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

המבקר? זה שאלה למבקר המדינה אני מניח. 

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

סליחה, לא שמעתי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני רק שואל, כשכתוב מבקר המדינה רשאי לקבוע כי הוצאה כאמור בסעיף זה היא תרומה אסורה. שיקול דעת? לפי מה זה ייקבע?

 << אורח >> חנה רותם: << אורח >>  

תראה, כל, בוא נגיד כל פעילות שנעשית לטובתה של סיעה, מועמד, היא צריכה לעמוד במגבלות מקורות המימון שמותרים לה. אם נעשית איזה שהיא פעילות והוא במסגרת הכללים, דהיינו הסכום וזהות התורם - אז הכל בסדר. ואם לא, אז לא. יכול להיות שלא צריך. כאילו, הכלל אצלנו שסיעה מקבלת משהו, טובת הנאה מסוימת, תמיכה ממישהו אחר, המימון, מקורות המימון נבחנים לפי מקורות המימון המותרים בחוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אתה רצית להתייחס לנושא?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אני תכף אתייחס. כן?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני רוצה להתייחס לנושא שלא נכתב בחוק. זה נושא של מי לוקח את החומר של הקלפי לוועדת הבחירות. זה לא נכלל בחוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה נכלל בחוק. כתוב בחוק. יש הוראה בחוק שבעצם המזכיר, תפנו אותנו להוראה. אני זוכר שיש הוראה כזאת. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

יושב הראש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זאת הוראה פלילית. אבל יש בסעיפים שמתייחסים למסירת חומר הבחירות יש הוראה כזאת. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

שמה כתוב?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תכף נשמע. 

 << אורח >> אלכס מילר: << אורח >>  

מזכיר לבד? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, מזכיר אף פעם לא לבד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, אוקיי. אני רוצה לסיים. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

לא, צריך, אם אנחנו אומרים ששני המזכירים לוקחים את הזה, אז צריכים לתקן את ההוראה הפלילית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, הדבר הזה ייבחן. אנחנו חייבים לסיים, כי נגמר לנו האישור מלשכת יושב הראש. אני רק רוצה להציע שזה יהיה גם לגבי אותה הצעה שדיברנו. לאור הדברים שנאמרו פה על ידי ראש העיר ומרכז שלטון מקומי והכל, לגבי היום הקובע. גם בהתייחס כמובן לנושא של סגנים, אבל גם בהתייחס לזה שזה לא קשור לפה, אבל זה יותר נוהלי משרד הפנים, שלקחו את היום הזה והפכו אותו ליום שממנו נגזרים הרבה מאוד דברים לרשות. אני מציע שיהיה בנוסח שיהיה מדרגה נוספת. זאת אומרת, אחת היא בעצם לתת כמה חודשים לפני הבחירות היום הקובע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

היום הקובע הראשון הוא 150 יום לפני הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

150 יום לפני הבחירות. אני מציע שתהיה מדרגה נוספת של 15 חודשים אחרי הבחירות והמדרגה הבאה זה עוד 15 חודשים, שזה יוצא בערך חצי קדנציה, כדי לא להיכנס. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זה לא בדיוק.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, כי אנחנו אמרנו שזה נכנס לתוקף ביום ה-21 שאחרי הבחירות. זאת אומרת, בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני רוצה, אני אסביר את עצמי. כדי לפחות בחלק שממש ברור עכשיו שהוא מדבר על סגנים והכל, שזה לא יהיה במהלך חצי קדנציה אחרונה לפני הבחירות האחרונות אלא עוד קודם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זאת אומרת עוד תחנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עוד תחנה. וההצעה שלי, אפשר לכתוב את זה כהצעת יושב הראש. אנחנו לא נדון בזה כרגע, כי אנחנו נצטרך עוד להמשיך את הדיון על כמה דברים קטנים לפני שנגיע להצבעות. אבל נעשה את זה מחר בשעה 9:00 זומנה כבר ישיבה. חשבנו שתתחיל עם הצבעות. ושם גם נעלה את - - -

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

נושא של הפסילה של שתי רשימות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אמרתי לך שאנחנו ניתן הזדמנות נוספת לדבר על זה. לא יודע מה תהיה התוצאה של זה, אבל הזדמנות נוספת לדבר על זה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

את ההערות על הסגנים עכשיו או מחר? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נעשה את זה מחר. תלמדו את זה קודם. בגלל, לא, אני יכול להגיד לך גם אחרי הישיבה, אוקיי? אז אני, אתה רוצה משהו בישיבה?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אני רוצה משהו, כן, שאלה לפרוטוקול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. אני לא יכול לסרב לך. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אוקיי, בסדר. תודה. שני נושאים שאני רוצה הבהרות ממשרד הפנים: הנושא שהעלינו, את הנושא של שימוש בטלפונים בקלפיות. שיש שינוי בנוסח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, את התשובות מחר. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

בוא, אפשר לתת תשובה עכשיו שיהיה לפרוטוקול. אני רוצה מה שהוא אומר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני חייב לסגור. לא, אבל תעלה את הדברים שאתה רוצה שנדון מחר ונקבל את התשובה.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שיגיד להם אחרי הדיון, יבואו עם תשובות מחר. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

הנושא השני זה חתימה על מעטפות הצבעה במקרה שאין, שיש חוסר בוועדות הקלפי. מי חותם ומה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אלה נקודות, אתם יכולים לדבר על זה אחרי הדיון ואם תגיעו להסכמות, להבנות אז מצוין. בסוף זה פעולת הקלפי. 

אני רק מבקש מהדברים שכן זה, אולי שהנוסח יהיה יותר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו נעשה מאמץ, כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שיהיה מעודכן למחר, למרות שיישאר פתוח כמה נקודות. אוקיי, הישיבה נעולה, תודה רבה. 



 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:50. << סיום >>