PAGE  
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
23/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 252>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ"ה בסיון התשע"ד (23 ביוני 2014), שעה 9:10
<סדר היום:>
<הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 20) (הגנה על תשלומים הניתנים לזכאים לסיוע כלכלי), התשע"ד-2014–  של חבר הכנסת חיים כץ. (פ/2149(>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
חיים כץ – היו"ר
יעקב מרגי

עדי קול

מיקי רוזנטל

<מוזמנים:> 
	סא"ל חיה אדלר
	–
	ר' ענף תנאי שרות חובה ומילואים, משרד הביטחון וצה"ל

	רס"ן אלה אלון
	–
	יועצת משפטי, פרט, פרקליטות צבאית, משרד הביטחון וצה"ל

	עו"ד עומרי גילה
	–
	לשכת היועץ המשפטי, משרד הביטחון

	רס"ן מירב גרנות
	–
	דוברת אכ"א, משרד הביטחון

	עו"ד שירן ברזילי גלוטר
	–
	משרד המשפטים

	עו"ד יותם ליבה
	–
	משרד המשפטים

	עו"ד ענת הר-אבן
	–
	רשות האכיפה והגבייה

	עו"ד ברוך משולם
	–
	עוזר ראשי, המחלקה המשפטית, רשות המסים, משרד האוצר

	נסים בן לולו
	–
	מפקח ארצי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

	עו"ד יואב ארבל
	–
	היועץ המשפטי, רשות השירות הלאומי האזרחי

	מלכיאל דהן
	–
	מנהל תחום פיקוח ובקרה, רשות השירות הלאומי האזרחי

	ציון בנימין
	–
	מנהל תחום אכיפה, המוסד לביטוח לאומי

	שפרה שחר
	–
	מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל

	נתנאל בולג
	–
	עמותת "אח גדול", למען חיילים בודדים

	אביחי מרציאנו
	–
	רכז מתנדבים, עמותת "אח גדול", למען חיילים בודדים

	אלכס גנדלר
	–
	לוביסט (ברדוגו יועצים), מייצג את עמותת בית חם לכל חייל


<ייעוץ משפטי: >
נעה בן שבת
ענת מימון
<מנהלת הוועדה:>
וילמה מאור
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 20) (הגנה על תשלומים הניתנים לזכאים לסיוע כלכלי), התשע"ד-2014–  של חבר הכנסת חיים כץ. (פ/2149(>
<היו"ר חיים כץ:>
בוקר טוב. אתכם הסליחה על האיחור.  שר התחבורה צריך לסדר לנו את הכבישים. היום יום שני בשבוע, כ"ה בסיון, ה-23 ביוני 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הגנה מפני עיקול ושיעבוד תשלומים לחיילים בשירות סדיר), התשע"ד-2014, הכנה לקריאה ראשונה.

הצעת החוק הזאת באה לעשות סדר ולהשוות את הכספים של תשלומי ת"ש של הצבא  לכספים של הביטוח הלאומי. כמו הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי שהם לא מעוקלים, אני רוצה שגם תשלומי המשפחה שמקבלים החיילים על מנת שיוכלו לשרת בצבא ולא ילכו לעבוד והמשפחות שלכם יוכלו לחיות מתחת לקו העוני, התשלומים האלה לא יעוקלו.
הכול היה בסדר אבל לפתע פתאום הממשלה רוצה להגיש הצעת חוק. בכלל, הקטע של העתקת חוקים של הממשלה - - -

<יעקב מרגי:>
הנוכחית במיוחד.

<היו"ר חיים כץ:>
חבר כנסת מגיש הצעת חוק וישר הממשלה מתנגדת ורוצה להגיש הצעת חוק משלה. זה היה דחוף אלא שהם נרדמו למשך עשרים שנים. לא בסדר. יכול להיות שיש בעיות כאלה ואחרות אבל נפתור אותן אחרי קריאה ראשונה לבין שנייה ושלישית. כולה אנחנו רוצים שהכסף של חיילים שמשרתים והצבא החליט לעזור למשפחות שלהם, יגיע ליעדו ולא יגיע לידי הנושים. זה כסף למחיה ולא לבילויים. אני מקבל פידבקים. אומרים כך ואומרים כך, עשו כך ועשו כך, כן תצביע ולא תצביע.

מי שמתנגד לחקיקה הזאת ויש לו מה לומר, בבקשה. מי שמתנגד, ירים את היד, אם יש  כאן מתנגדים. אף אחד לא מתנגד. 

<יעקב מרגי:>
מישהו יכול לומר לנו בכמה חיילים כאלה מדובר?

<היו"ר חיים כץ:>
הערות זה בסדר.

<נעה בן שבת:>
הערות של תיקונים.

<היו"ר חיים כץ:>
זה בסדר, אבל מכאן עד  לכן תצביע או לא תצביע, אל תעשה וכולי, לא.

<יעקב מרגי:>
מישהו  סביב השולחן יכול לומר בכמה חיילים  מקבלים תוספת ת"ש?

<היו"ר חיים כץ:>
כן. יש כאן מישהו שיגיד. כמה חיילים מקבלים תוספת כזאת? לפרוטוקול, שם ותפקיד.

<חיה אדלר:>
ראש ענף ת"ש במחלקת פרט באכ"א. תשלומי משפחה מקבלים בסביבות 4,500 חיילים, 4,800 חיילים.

<היו"ר חיים כץ:>
לא מספר גדול.

<חיה אדלר:>
יש שתי קבוצות.

<היו"ר חיים כץ:>
מה סכום תשלום הת"ש?

<חיה אדלר:>
יש את הקבוצה של החיילים הנשואים והם מקבלים סכום כמו הבטחת הכנסה והסכום מגיע ל-3,500 עד 4,300 שקלים, תלוי בהרכב משפחתי ומה עושה בת הזוג. החלק השני אלה חיילים שמקבלים עבור ההורים שזאת בעצם השלמה לכל מה שמקבלים בחוץ גם בעבודה וגם בקצבאות ביטוח לאומי.

<היו"ר חיים כץ:>
מה סדר הגודל?

<חיה אדלר:>
שם הסכומים בממוצע הם 400 שקלים למשפחה.  יש משפחות בתוך האוכלוסייה הזאת שמקבלים קרוב יותר לאלף שקלים, אבל מדובר במעט מאוד משפחות. הממוצע הוא בסך הכול 400 שקלים.

<היו"ר חיים כץ:>
יש מישהו שרוצה לומר עוד משהו?

<יואב ארבל:>
אני מהרשות לשירות לאומי אזרחי. אנחנו מבקשים -  מכיוון שהמשרתים אצלנו במסלולים של השירות הלאומי והשירות האזרחי הם בסך הכול באותם גילאים של המשרתים בצבא -  להכניס גם את המשרתים האלה לתוך ההסדר הזה.

<היו"ר חיים כץ:>
אני לא יודע אם נוכל.

<מיקי רוזנטל:>
איזה כסף הם מקבלים?

<יואב ארבל:>
הם מקבלים דמי כלכלה והכול מוסדר בחוק ובתקנות. אנחנו מאוד מבקשים, מכיוון שעושים כאן הסדר, להכניס גם אותם.

<מיקי רוזנטל:>
ממי הם מקבלים דמי כלכלה?

<יואב ארבל:>
מהמדינה. הכול מהמדינה.

<ענת מימון:>
אתה מדבר על דמי כלכלה כשזה דומה לדמי קיום שמקבל חייל סדיר ולא תשלומי ת"ש.

<יואב ארבל:>
יש גם דמי כלכלה בסיסיים שמקבלים המתנדבים הרווקים ויש גם בשירות האזרחי של המגזר החרדי ולהם יש סכומים יותר גבוהים כי רובם ככולם בעלי משפחה.

<היו"ר חיים כץ:>
אני מבין שעושים סדק בקיר וכולם רוצים להיכנס דרכו אבל אני באתי לוועדת שרים בהגדרה מוגדרת ואת ההגדרה המוגדרת אני אעביר. אני לא אפיל את החוק בגלל כל אחד שרוצה להצטרף. אפשר להרחיב את החוק לאחר מכן. לך אולי זה נראה פשוט, אבל אני כמחוקק שמתחייב, צריך לעמוד בהתחייבות שלי כלפי המערכת כי מחר אני לא אקבל הצעת חוק אחרת.

<יואב ארבל:>
ועדת שרים אישרה את הבקשה שלנו. הנושא עלה לוועדת שרים.

<היו"ר חיים כץ:>
אם ועדת שרים אישרה, מבחינתי אין בעיה.  יש את עורכי הדין שיכניסו את זה לניסוחים. אם ועדת שרים אישרה, אני בעד להרחיב. והיה והיא לא אישרה, לא הולך להילחם על זה.

<שירן ברזילי גלוטר:>
משרד המשפטים.  אנחנו מסכימים עם הרעיון. גם בוועדת שרים אישרו את הרעיון ככל שבאמת אנחנו מדברים על סכומים שהיו צריכים להשתלם כהבטחת הכנסה. הרעיון מקובל עלינו וזה גם מה שנאמר בוועדת השרים. לפי לשון הצעת החוק, הנוסח של הסעיפים הוא קצת מרחיב.

<היו"ר חיים כץ:>
אתם תשבו עם היועצות המשפטיות שלנו ותחוקקו את זה ברוח אליה התכוונו בוועדת השרים.

<שירן ברזילי גלוטר:>
אני רק רוצה להבהיר.

<היו"ר חיים כץ:>
לזה אני מתכוון. אני אומר לפרוטוקול. אתם תשבו עם היועצות המשפטיות. הצעת החוק באה כפי שהתחייבתי בוועדת שרים.

<נעה בן שבת:>
זאת אומרת שרק התשלומים שמקבילים להבטחת הכנסה ולא התשלום שנקרא דמי קיום לחיילים.

<היו"ר חיים כץ:>
לא. גם דמי קיום לחיילים. דיברנו על זה.

<נעה בן שבת:>
המשכורת הצבאית, ה-400 שקלים שכל חייל מקבל?

<היו"ר חיים כץ:>
כן. כן. זה לא מפריע למשרד המשפטים.

<שירן ברזילי גלוטר:>
דווקא כאן אנחנו - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אתם רוצים שיעקלו את ה-400 שקלים?

<שירן ברזילי גלוטר:>
אני רוצה להגיד שהנושא הזה לא חודד. 

<היו"ר חיים כץ:>
תחדדו אותו עם היועצת המשפטית ונעביר את זה.

<שירן ברזילי גלוטר:>
אני יכולה להשלים את המשפט?

<היו"ר חיים כץ:>
כן, ודאי.

<שירן ברזילי גלוטר:>
תודה. אנחנו רוצים להסתכל על, נקרא לזה עכשיו לשם הנוחות משכורת. אמנם מדובר בסכום מאוד נמוך, אבל היום לפי המצב המשפטי אפשר לעקל עד שמונים אחוזים מגובה דמי הקיום האלה, גובה המשכורת הזאת, ולמעשה מה שאתה רוצה לעשות זה להציע הגנה על כל המאה אחוזים.

<היו"ר חיים כץ:>
המאה אחוזים הם 400 שקלים?

<קריאה:>
420 שקלים.

<היו"ר חיים כץ:>
היום אנחנו יכולים לעקל עד שמונים אחוזים.

<קריאה:>
עד עשרים אחוזים.

<שירן ברזילי גלוטר:>
רק עשרים אחוזים.

<היו"ר חיים כץ:>
אפשר לעקל שמונים שקלים.

<שירן ברזילי גלוטר:>
אדוני, אנחנו פשוט חושבים שיש כאן איזשהו מסר חינוכי לחיילים.

<היו"ר חיים כץ:>
שמה? שהם  באו למשפחה ענייה? שהם לא הלכו ללמוד משפטים? 

<קריאה:>
איזה מסר?

<שירן ברזילי גלוטר:>
תנו לי להסביר. אנחנו לא מדברים כאן על חיילים קשי יום. אנחנו מדברים כאן על חיילים שמקבלים את המשכורת שלהם, שלמרות שהם מקבלים סכום נמוך, עדיין יש להם איזושהי חובה לעמוד בהתחייבויות הכלכליות.

<היו"ר חיים כץ:>
נראה לי שאת מתבלבלת. אנחנו מדברים כאן על חיילים קשי יום.

<שירן ברזילי גלוטר:>
אם אנחנו מדברים על חיילים קשי יום - - -

<היו"ר חיים כץ:>
חייל רגיל שמשלמים לו משכורת ואין לו בעיה, הוא לא באוכלוסייה עליה אנחנו מדברים.

<שירן ברזילי גלוטר:>
זה מה שאני רוצה לוודא.

<היו"ר חיים כץ:>
זה את תוודאי. בסדר.

<מיקי רוזנטל:>
זה כל הסיפור. זה החוק הזה.

<קריאה:>
חיילים שמקבלים תשמ"ש.

<שירן ברזילי גלוטר:>
חיילים שהשתמשו בתשמ"ש.

<היו"ר חיים כץ:>
חייל רגיל שמעקלים לו את המשכורת, שיעקלו לו את כל המשכורת ואני בכלל לא מגן עליו. אנחנו לא שם.  אנחנו מדברים על אנשים קשי יום שהולכים לצבא למרות שהם היו יכולים אולי להשתחרר ולעבוד אבל הם באים ותורמים והצבא מחליט לעזור להם, למשפחה שלהם. את השמונים שקלים האלה, שלא יעקלו להם ושלא יעקלו להם את תשלומי המשפחה. אני לא מדבר על חיילים רגילים. הסירי דאגה מלבך. אני לא בא לתת הגנה לכלל חיילי ישראל. שיעשו מה שהם רוצים ואי אפשר לעקל להם את המשכורת.

ברוח הדברים האלה אנחנו נעבור להקראה. כן, אדוני.

<עומרי גילה:>
משרד הביטחון. מבחינה עקרונית משרד הביטחון תומך בהצעת החוק.

<היו"ר חיים כץ:>
מצוין. ולא עקרונית?

<עומרי גילה:>
הבעיה היחידה שלנו היא לגבי האכסניה. אנחנו לא חושבים שחוק שירות ביטחון הוא המקום המתאים להכניס את התיקון אלא או לעשות תיקון ייעודי שמפנה לשני החוקים הרלוונטיים.

<היו"ר חיים כץ:>
דבר עם עורכי הדין.

<ענת מימון:>
כרגע אנחנו נצביע על כך שזה בחוק שירות ביטחון ונדון בזה, חשוב להיאמר, לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

<עומרי גילה:>
בדיוק.

<היו"ר חיים כץ:>
בסדר. אנחנו נעבור להקראה.

<נעה בן שבת:>
לגבי בנות שירות לאומי, לא שירות  אזרחי.

<היו"ר חיים כץ:>
מה שסיכמנו בוועדת  שרים, זה מה שיהיה. אני לא מרחיב מעבר לכך. אני לא מרחיב מעבר למה שסיכמנו בוועדת שרים. 
<נעה בן שבת:>
יש כאן משהו לא ברור. אני רוצה להבהיר מה לא ברור כאן. בנות שירות לאומי מקבלות רק דמי כלכלה והן לא מקבלות את אותם תשלומים סוציאליים. הן בעצם לא יקבלו כי לא כל התשלומים הם תשלומים סוציאליים.

<היו"ר חיים כץ:>
נכון, הן לא יקבלו.

<קריאה:>
בעלי המשפחות החרדים מקבלים.

<נעה בן שבת:>
אבל לא אצל השירות הלאומי הכללי. בסדר.

<היו"ר חיים כץ:>
לא. אלה כמו חיילים. שירות לאומי כללי,  זה כמו לגבי חיילים.

<שפרה שחר:>
שתי שאלות מאוד רלוונטיות.

<היו"ר חיים כץ:>
מי גברתי?

<שפרה שחר:>
אני שפרה שחם מבית חם לכל חייל. אני רוצה פשוט לוודא שהתשלומים שמשולמים - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו לא מקבלים כלום. מרוב שאנחנו מדברים, החוק לא יעבור אבל כולנו נדבר.

<שפרה שחר:>
הסכום שמשלמים לחיילים הבודדים לא נקרא תשמ"ש. אני רוצה לוודא שגם הם בתוך החבילה הזאת כי חיילים בודדים הם בדרך כלל מאוד מאוד קשי יום.

<היו"ר חיים כץ:>
כולם קשי יום, אלה שמקבלים.

<שפרה שחר:>
אבל זה לא נקרא תשמ"ש.

<חיה אדלר:>
אנחנו משתמשים כאן במילה תשמ"ש כשם קוד לכל מה שנקרא תשלומים סוציאליים. תרשו לי בבקשה לטובת כל ההגדרות רק לחדד. חיילים שזקוקים לסיוע כלכלי או באים מרקע כזה שמצדיק סיוע כלכלי, לא מקבלים רק תשמ"ש. תשמ"ש זה תשלומי משפחה במצב של נשוי, אב לילד וכולי והורים שצריכים את השלמת ההכנסה. יש חיילים בודדים שאנחנו מאפשרים להם מענק בודדים, שכר דירה שמבחינתי הוא עוד תשלום סוציאלי והוא חייב להיכלל בהגנה הזאת כי זה הבסיס. יש עוד עולם שלם של סיוע כלכלי שאנחנו נותנים מענקים.

<היו"ר חיים כץ:>
4,500 אנשים.

<חיה אדלר:>
נכון. 

<עדי קול:>
יש לך שם כולל לכולם?

<חיה אדלר:>
כל החיילים זכאי הסיוע הכלכלי. 

<מיקי רוזנטל:>
נכון, ההגדרה חשובה. כל החיילים שזכאים לסיוע כלכלי.

<חיה אדלר:>
לכן אני מחדדת. יש תשמ"ש, יש עוד כמעט 6,000 חיילים בודדים ויש עוד כמה אלפים בודדים שמקבלים  פה ושם סיוע כלכלי נוסף. חשוב שנתייחס לכל הקבוצה הזאת כי כולם הם מי שאתה מדבר עליהם.

<נעה בן שבת:>
הכול נחשב כדי מחיה? הכול תשלומים שנועדו כדמי מחיה?

<חיה אדלר:>
כן.

<ענת הר-אבן:>
אני חושבת שנכון לעשות את ההשוואה לחוק הבטחת הכנסה כי אם בסופו של דבר הצבא משלם ברוב טובו סכומים יותר גבוהים ממה שזכאי מי שיכול לקבל הבטחת הכנסה, ראוי שתהיה תקרה שהיא זהה לחוק הבטחת הכנסה כך שלא תהיה אפליה בין מי שמשרת בצבא לבין מי שהוא אזרח רגיל.

<מיקי רוזנטל:>
אין סיכוי כזה.

<היו"ר חיים כץ:>
שתהיה אפליה.  תכניסי לך לראש שאותו אחד בקלות יכול להשתמט. במקום לעבוד, הוא הולך לשלוש שנים ומקבל 400 שקלים לחודש.

<מיקי רוזנטל:>
אנחנו רוצים לעודד אותו.

<היו"ר חיים כץ:>
אני רוצה לעודד אותו שישרת כי אם הוא לא ישרת וילך לעבוד, הוא ילך למעגל מסוים. אני רוצה אותו בצבא. אז יעלה לי כמה גרושים אבל אני מחנך דור.  אלה דווקא האוכלוסיות הקשות ביותר והנזקקות ביותר ואנחנו צריכים לתת להם. 

<יעקב מרגי:>
4,500 יהיו  בסיטואציה הזאת.

<היו"ר חיים כץ:>
כל הרעש. אני לא יודע אם כולם מעוקלים, אבל מדובר ב-4,500 אנשים. 

לצורך העניין, זה לא מכסה חיילים רגילים.

אנחנו עוברים להקראה.

<ענת מימון:>
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הגנה מפני עיקול ושיעבוד תשלומים לחיילים בשירות סדיר),
התשע"ד-2014
1. הוספת סעיף 45א
בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, אחרי סעיף 45 יבוא:

"45א.
הגנה על תשלומים לחיילים

(1) תשלומים המשולמים לפי פקודות הצבא ומיועדים להבטיח הכנסה  מספקת כדי מחיה לחייל המשרת בשירות סדיר בצבא הגנה לישראל – כאן אנחנו ננסח ונבה יר שמדובר בחיילים שזכאים לסיוע כלכלי והכוונה לתת הגנה  לכל התשלומים שמשולמים לאותו חייל, כולל דמי הקיום שלו, כולל שכר דירה, כולל תשלומי משפחה, מענק בודדים ואנחנו נראה איך אנחנו בדיוק מפרטים את התשלומים או נותנים הגדרה כללית לכולם - או למשפחתו, אינם ניתנים להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהחייל לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.

כאן אנחנו מחריגים שלגבי מזונות כן יהיה אפשר להטיל את העיקול הזה.

<ענת הר-אבן:>
חשוב להגיד שזה חייל בשירות חובה.

<היו"ר חיים כץ:>
כן. חייל בשירות חובה.

<ענת מימון:>
כרגע זה מנוסח שגם אם העיקול מוטל על ידי נושים, זה יהיה מוגן.

<היו"ר חיים כץ:>
מדובר בחייל בשירות סדיר ולא בחייל בשירות קבע.

<ענת מימון:>
זה נאמר גם בשם החוק.

<היו"ר חיים כץ:>
לפרוטוקול. אין כוונה שזה יחול על משרתי קבע שמקבלים  משכורת בגין שירותם הצבאי.

<ענת מימון:>
אני מבהירה שזה גם  חל על עיקול של הנושים של המשפחה. כלומר, הכספים מוגנים מכל עיקול שהוא על ידי כל הנושים ולא רק נושים של החייל עצמו.

<ענת הר-אבן:>
הודיעו לי על קיום הדיון רק אתמול. חשוב לערב כאן את איגוד הבנקים ולקבוע איזשהו קוד מאוד ספציפי כדי שהבנק ידע לזהות עת הוא מקבל צו עיקול שהכספים האלה מוגנים מעיקול. לדיונים הבאים חשוב לעשות את התיאום הזה גם עם איגוד הבנקים.

<ענת מימון:>
(2) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על תשלומים כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו".

כאן הכוונה לתת הגנה לאותם כספים גם בשלב השני כאשר הם מועברים כבר לחשבון, אם זה בבנק או בבנק הדואר, וההגנה שם ניתנת רק לשלושים ימים. בחלוף אותם שלושים ימים, הכספים כבר לא מוגנים.

<היו"ר חיים כץ:>
כבר אינם. אחרי שלושים ימים, הכספים אינם. 

אנחנו נעבור להצבעה.

<נעה בן שבת:>
רגע. לעניין כספים עבור השתתפות בשכר דירה. עלתה שאלה מה קורה אם בעל הבית הוא זה שמעקל את הכספים. בחוק ההוצאה לפועל יש הוראות מקבילות שאומרות שאם בעל הבית מעקל כספים, הוא יוכל לעקל.

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו לא נותנים לאף אחד לעקל את הכספים האלה.

<ענת הר-אבן:>
חשוב לעשות את ההשוואה הזאת כי זה כסף שאמור להשתלם לבעל הבית.

<ענת מימון:>
אפשר להחריג את זה.

<היו"ר חיים כץ:>
הבטחת הכנסה מוחרגת?

<נעה בן שבת:>
בהבטחת הכנסה אין החרגה לדבר הזה.

<היו"ר חיים כץ:>
אז אין החרגה לכלום. אין החרגה לכלום. זה כמו הבטחת הכנסה. נעה, כמו הבטחת הכנסה.

<נעה בן שבת:>
אבל לא כל התשלומים הם מאותו מקום.

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו נתייחס אליהם כמו הבטחת הכנסה.

<נעה בן שבת:>
לכולם?

<היו"ר חיים כץ:>
כן.

<נעה בן שבת:>
בחוק הבטחת הכנסה, הנושא של תשלום מזונות גם מוחרג. שם אין הפרדה ואילו כאן אנחנו כן עושים הפרדה. תשלום מזונות בביטוח לאומי.
<היו"ר חיים כץ:>
אין הרבה כאלה. החיילים האלה לא משלמים מזונות. הוא צריך גם לעשות ילדים וגם להתגרש. אנחנו הולכים לאן שהם אינם. כדי לסבך את העניין ובמקום לעשות את החיים קלים, אנחנו הולכים למקומות האלה. אנחנו צריכים לנסוע לחיפה אבל אנחנו לא צריכים לעבור דרך ניו יורק למרות שבניו יורק נחמד.

אנחנו הקראנו את הצעת החוק ולכם יהיה זמן.

<שירן ברזילי גלוטר:>
בהמשך - - -

<היו"ר חיים כץ:>
יהיה לכם זמן. לא בהמשך. יהיה לכם זמן לשבת אתנו ולהעיר את כל ההערות שלכם. יהיה לכם זמן לשבת, לדון ולהעיר את כל ההערות. יתייחסו ברצינות למה שאתם אומרים. 

הקראנו ועכשיו אנחנו מצביעים.

<שירן ברזילי גלוטר:>
לפני שמצביעים, אפשר שאלה?

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו נצביע אבל לא משנה. את רוצה לשאול, תשאלי.

<שירן ברזילי גלוטר:>
האם אנחנו נוכל לקיים דיון מעמיק גם אחר כך בנושא של שכר  דירה?

<יעקב מרגי:>
כן. הוא אמר את זה.

<היו"ר חיים כץ:>
כן. כמה פעמים אמרתי את זה?  תקשיבי, אני לא עורך דין ולא עובד במשרד המשפטים. לכן  מתקדמים דברים.

<שירן ברזילי גלוטר:>
סליחה אדוני, אני כן עובדת משרד המשפטים ולכן אני שואלת.

<היו"ר חיים כץ:>
אם הייתי עורך דין ועובד במשרד המשפטים, בעוד 700 שנים זה לא היה כי אנחנו מתפרנסים מלדבר ואנחנו לא רוצים לגמור את העבודה. יש לנו כל כך הרבה צרות כמו דוח גרמן וצרות נוספות שצריך לטפל בהן ולכן אי אפשר להוציא תוצאה של מאה אחוזים. גם אם הוצאנו 95 אחוזים, זאת הצלחה. אז לא יהיה מושלם, אבל אחר כך נתקן אבל נעשה משהו ונעזור לאותן משפחות שאין להם מה לאכול.

אנחנו עוברים להצבעה.

<ענת מימון:>
לא סיימתי את ההקראה. אנחנו ננסח גם סעיף שמחיל את השירות האזרחי שיוחל באופן מקביל וככל שיש בשירות הלאומי תשלומים כאלה, נעשה גם את זה.

<קריאה:>
ההתאמות הנדרשות.

<ענת מימון:>
בדיוק. זה כרגע לא עלה בנוסח.

<היו"ר חיים כץ:>
סיימת את ההקראה?

<ענת מימון:>
כן.

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו מצביעים. מי בעד?

הצבעה

בעד –  פה אחד

הצעת החוק אושרה

<היו"ר חיים כץ:>
כל חברי הכנסת הנוכחים, ארבעה במספר, אישרו את הצעת החוק כהכנה לקריאה ראשונה. אתם תשבו עם היועצות המשפטיות ותנסחו את זה כך שהמטרה היא שרק הנזקקים, לא חיילים במצב רגיל, שהצבא החליט שלמרות שמדובר במשפחות קשות, הם באים ומשרתים והצבא רוצה קצת לעזור להם לחיות חיים נורמליים, הכספים האלה לא יעוקלו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:10.>