PAGE  
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 340>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ד (14 ביולי 2014), שעה 11:15
<סדר היום:>
<תוכניות הבניה במחנה סירקין בפתח תקוה>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

משה זלמן פייגלין
אורי מקלב

<מוזמנים:> 
	ששי דקל
	–
	מנהל תחום בקרה תקציב ופיתוח, משרד הפנים

	דניאלה פוסק
	–
	תכנון ובניה, מחוז מרכז, משרד הפנים

	אמיר רשף
	–
	רפרנט ממ"י באגף התקציבים, משרד האוצר

	אילנית זלינגר
	–
	ר' תחום תכנון מחנות, משרד הביטחון

	אלון יפרח
	–
	ר' היחידה לתכנון נכסים הגנת הסביבה ותשתיות, משרד הביטחון

	חגי שניר
	–
	פקיד היערות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	נרקיס קוס
	–
	ר' מדור פינוי, צה"ל

	דוד דשן דויטש
	–
	אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

	יעקב ממן
	–
	מנכ"ל עיריית פתח תקווה, עיריית פתח תקוה

	אביהו סופר
	–
	חבר מועצת עיריית פתח תקוה, עיריית פתח תקוה

	רמי גרינברג
	–
	חבר מועצת העיר פתח תקוה, עיריית פתח תקוה

	שי פרטוש
	–
	חבר מועצת העיר, עיריית פתח תקוה

	עידן שיטרית
	–
	חבר מועצת העיר, עיריית פתח תקוה

	אייל טייבי
	–
	חבר מועצת העיר, עיריית פתח תקוה

	גלעד שדמון
	–
	חבר מועצה, עיריית פתח תקוה

	משה פישר
	–
	נציג-פתח תקווה, פעילי שכונות

	יוסי ארדיטי
	–
	נציג-פתח תקווה

	שלמה איבגי
	–
	נציג-פתח תקווה

	אתי אפרתי אריה
	–
	אדריכלית של סירקין

	שלמה גלנץ
	–
	תושב פתח-תקווה

	גיתית הרש
	–
	קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

	גידי זאגא
	–
	קשרי ממשל, מרכז מועצות אזוריות

	רות סלומי
	–
	יועצת משפטית, הארגונים החברתיים בכנסת

	עומרי אפשטיין
	–
	המשמר החברתי


<ייעוץ משפטי:>
תומר רוזנר
לירון אדלר מינקה
<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
אתי בן-שמחון
<תוכניות הבניה במחנה סירקין בפתח תקוה>
<היו"ר מירי רגב:>
חברים, בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא: תכניות הבנייה – זה לא משרד הביטחון, אלא של ממשלת ישראל במחנה סירקין, זה לא קשור למשרד הביטחון, ההיפך הוא הנכון. 
הנושא הזה עלה גם במסגרת הותמ"לים. מתחמים גדולים שממשלת ישראל רוצה לפנות אותם, להעלים חלק מהקרקעות, חלק מזה שייך למשרד הביטחון, אבל חלק זה קרקעות מדינה שאנחנו רוצים להחזיר אותם אלינו. בעצם מתוך כוונה לפעול לכך שנבנה יותר בנייה זולה גם לשכירות לטווח ארוך, גם לשכירות מפוקחת, וגם לדיור במחיר מטרה כזה או אחר, או לפחות להפחית את מחירי הדיור של השוק. 
אני לא הבנתי אז כששאלתי גם את משרד הפנים, את בינת שוורץ, האם יש התקדמות בעניין מחנה סירקין, אמרו לי שעדיין בכל סוגיית מחנה סירקין אין התקדמות. פנו אליי מספר גורמים לא מעיריית פתח תקווה, אני חייבת להגיד שדווקא העירייה לא פנתה. העירייה מוזמנת כאן כאחת שאמורה לתת התייחסות. עיריית פתח תקווה לא פנתה אל הוועדה, אבל פנו מספר גורמים, חברי מועצה, גורמים שמעורבים ברמת הפעילות הקהילתית בעיר, ובעצם מתוך מה שהם שמעו על מה שהולך בסירקין, הם הביעו את חששם, את התרעומת שלהם בעצם האם העיר עצמה, ראש העיר והתושבים בפתח תקווה מודעים למה הולך בסירקין? האם סירקין תהווה מעמסה נוספת על פתח תקווה? - אלה היו שני הנושאים העיקריים, ואת שאר הנושאים אני הייתי רוצה שהם יפתחו את הדיון, יציגו אותם, ולאחר מכן נשמע התייחסויות כמובן של הגורמים המקצועיים וחברי הכנסת שהגיעו. 

חבר הכנסת מקלב, שלום לך. 
יפתח את הדיון אביהו, לאחר מכן נעבור להתייחסות הגורמים. בבקשה, ברוך הבא. 
<אביהו סופר:>
תודה רבה, אני רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת מירי רגב, שזימנה את הדיון, ובאמת קשובה לתושבים. 

העיר פתח תקווה, למי שלא מכיר, נספר בכמה מלים, היא העיר עם ההגירה החיובית הגבוהה ביותר בישראל נכון להיום. עיר מאוכלסת היטב, עיר שהבנייה בה הולכת וגדלה, עם שכונות חדשות – שכונת הדר המושבות, או אם המושבות, שכונת נווה גן, כפר גנים ג', וכן הלאה. מדובר בעשרות אלפי יחידות דיור שנוספו בשנים האחרונות. 

מסיבות שונות, אני חייב לציין, נמצא פה מנכ"ל העירייה, לא שייך דווקא לכהונתו, לא נעשה תכנון נכון במהלך השנים האחרונות לאור הבנייה הרבה שנעשתה בפתח תקווה, מה שהביא במצטבר למצוקה רבה בפתח תקווה גם של שטחי ציבור, של מוסדות חינוך, של מבני ציבור, של שטחים ירוקים, של פארקים, וכן הלאה. 
בפועל יוצא שהתושב הקטן, או התושב הפשוט, ואנחנו כאן כדי לייצג את האינטרס של התושבים, אנחנו נבחרי ציבור ברשות המקומית, יוצא שהתושב הפשוט בסוף היום אחרי שקנה דירה באחת השכונות החדשות בפתח תקווה עם הרבה מאוד הבטחות, מוצא את עצמו בדירה בגורד שחקים בפתח תקווה, הילדים שלו לומדים בבית ספר עם עוד 42 או 44 תלמידים, אני חייב, ואני רוצה לציין, שהעירייה עושה כל מאמץ אפשרי כדי לעמוד בקצב המאוד גבוה של הדירות החדשות, ושל האכלוס בפתח תקווה, אבל הוא מוצא את עצמו עם 42, או 44 ילדים בכיתה, בלי פארק ליד הבית, מוצא את עצמו עם ילד שצריך לנסוע ללמוד 3, או 4, או 5 קילומטר מהבית. הוא מוצא את עצמו במקרים רבים עם קרוואנים שמוקמים. הוא מוצא את עצמו עם מחסור גדול בתשתיות בסיסיות שכל אחד מאתנו כשהוא עובר לגור גם לא בדירה חדשה מצפה שיהיה לו פארק ללכת עם הילדים אחר הצהריים, זה דבר שהוא סטנדרטי וקיים – יכול לספר מנכ"ל העירייה. 

<היו"ר מירי רגב:>
בעיית התשתיות בפתח תקווה הן בעיות שצריך לטפל בהן בצורה די מסודרת. 
<אביהו סופר:>
נכון, זו הייתה הקדמה. 
<היו"ר מירי רגב:>
איך זה קשור לבנייה בסירקין.

<אביהו סופר:>
לפי מה שאנחנו יודעים, ולצערנו, הייתה לנו שיחה מקדימה פה עם חלק מהנציגים, אין באמת שקיפות בנקודת הזמן הזאת לפחות לא לתושבים ולמועצת העיר מה באמת מתוכנן להיות בסירקין, יש רק איזה עננה מאוד גדולה סביב הנושא של סירקין. מדברים על 14,000 יחידות דיור, על 16,000 יחידות דיור וכן הלאה. בתחושה שלנו, בחשש הגדול של התושבים, ושל חלק מחברי מועצת העיר, להעמיס על עיר שסובלת ממחסור בתשתיות כמו פתח תקווה, עוד כמות כל כך גדולה של יחידות דיור 14,000 או 16,000, או 12,000 יחידות דיור, עלול להביא לסיטואציה שבה אנחנו נמצא את עצמנו פקוקים בפקקים מבוקר עד ערב, עם מחסור עצום של שטחים ירוקים, עם מפלצת אורבנית שהופכת להיות העיר פתח תקווה. 16,000 יחידות דיור זה כמו להוסיף עוד עיר קטנה לפתח תקווה. פתח תקווה כבר היום מונה קרוב ל-240,000 תושבים. להוסיף לה עוד עיר קטנה בתהליך שלא ברור לנו אם הוא תהליך הדרגתי, לא ברור לנו חלוקת השטחים מבחינת שטחים ירוקים, מבני ציבור ודיור לעומת מסחרי. 
להעמיס על העיר פתח תקווה עוד מעמסה כזו מבחינת יחידת דיור שבגדול זה יכול להיות אולי דבר מבורך, אבל לא בעיר שנמצאת במצב של הגירה חיובית, יוצר חשש גדול מאוד אצל התושבים. חשש גדול מאוד שהם ימצאו את עצמם עם מצוקה תשתית בלי פארקים, בלי מוסדות חינוך, עם לחץ עוד יותר גדול על אותם מוסדות חינוך קיימים. וגם אם יסבירו לנו שהולכים להקים, שבסירקין עצמה, בפרויקט עצמו זה יהיה מאוזן, כשאתה יוצר על משהו שהוא סובל מחוסר איזון, עוד חוסר איזון, אתה עלול להביא אותו למצב של קריסה. אנחנו כנציגי התושבים חוששים מאוד ממצב שהעיר שלנו פתח תקווה, שגם ככה לא מצליחה לספק כרגע את השירותים, תיכנס לעוד איזשהו סינדרום שלא יאפשר לה בכלל להגיע למצב שבו היא מאזנת את היחס בין השרות לתושב לבין כמות הדירות.

דבר שני, לא ברור גם היחס בין מסחרי לבין דיור, כלומר, היינו רוצים להבין על מה מדובר מבחינה מסחרית. דבר שלישי, איך ובאיזה צורה מתכננים לבנות את הפרויקט, הפרויקט ייבנה בצורה הדרגתית, הוא ייבנה עם תשתיות מקדימות, הוא כל פעם יחכה עד שייבנו התשתיות, ואז ימשיך את התהליך, כל הדברים האלה כיום לא גלויים בפנינו, אנחנו לא מכירים את התכניות. אף אחד לא שמע על זה, למועצת העיר זה לא הוצג, התושבים לא יודעים על מה מדובר, יש פה חלק מוועדי השכונות שיכולים להציג את המצוקה הקיימת בפועל, אני אשמח אם הם ידברו בשם עצמם. אבל אנחנו כאן כדי לחזק אותם, ולכן ביקשנו לזמן את הדיון הזה, ראשית, כדי להבין מה קורה. לא יעלה על הדעת שבעיר הולכים להקים 16,000 יחידות דיור, ומועצת העיר לא יודעת על מה מדובר עד רגע זה. 

<גלעד שדמון:>
אפשר להוסיף משהו. העיר מאוד פקוקה בשעות הבוקר לצאת מהשכונות החדשות. אני רק מדמיין לעצמי שכונה בסירקין עם עשרות אלפי יחידות דיור איך יוצאים משם, ולא משנה איזה מחלפים ייבנו שם, אי אפשר לצאת מהשכונה הזאת. 

דבר שני, אני חושב שלפתח תקווה מגיע פארק גדול אחד, לא כל מיני חתיכות קטנות. לרמת גן יש פארק גדול, לרעננה יש פארק גדול, לתל אביב יש פארק גדול. בפתח תקווה אין פארק גדול לרווחת התושבים, עיר שהיא החמישית בגודלה בארץ, מגיעה לה שיהיה לה פארק איכותי גדול, שטח גדול של ריאה ירוקה גדולה לטובת המדינה כולה, וחבל שייבנו שם אינסוף יחידות דיור שגם יפקקו את העיר, וגם ימנעו את הצ'אנס האחרון לבנות פארק יפה בפתח תקווה.
<היו"ר מירי רגב:>
תודה רבה. 

חבר הכנסת מקלב, בבקשה.

<אורי מקלב:>
אני מודה לך, גברתי היושבת ראש, יש גם נשיאות כפי שאת יודעת, אז אני קצת מוגבל בזמן.

אני ביקשתי להשתתף בדיון הזה מפני שאפשר להסתכל על הדיון הזה משני היבטים. יש היבט אחד שיכול להגיד מה אתם עכשיו דנים בדבר שאולי לא בא לעולם, אנחנו עוד לא יודעים מי היוזם, על מה מדובר, ומה התכניות, או דברים שאולי אנחנו מקדימים את העגלה לסוסים. 
היבט שני, אני חושב שאני מצדד בהתארגנות של התושבים, וגם אם יש נציגות בעירייה שמגבה אותם, בעניין הזה לבוא להגיד את הדברים האלה עוד בשלבים שעוד אפשר להשפיע, ולא שאנחנו רגילים הרבה פעמים לדון בדברים שהתושבים, או המתנגדים המעורבים באים להגיד דברים, אבל אנחנו יודעים לעצמנו שאנחנו כבר הרבה לא יכולים לעזור להם מכיוון שהם כבר באו לאחר כל האישורים ואפשר עוד בשיפורים קלים. 

 זה הזמן לבוא ולהביא את המצוקה מפני שאפשר להסתכל על סירקין, על כל אזור סירקין כיחידה בפני עצמה כמו שהממשלה רוצה להסתכל עליה כמשאב כלכלי, כגורם הכנסה בגלל העברות שיש, בגלל המדיניות שיש, להוציא מחנות צבאיים מהערים ולהעביר אותם למקומות אחרים, ובכספים האלה לשווק אותם כדי שבזה יוכלו לממן את כל ההעברות האלה, זה אפשרות אחת שהממשלה מסתכלת בהיבט אחד.
אפשרות שנייה שאנחנו צריכים להסתכל על פתח תקווה כגורם אחד גדול. אי אפשר להסתכל על כל שכונה בנפרד, כך אנחנו לא מקבלים את הפאזל הנכון, ולא פעם קורה כשמתכננים מקומות, מסתכלים על כל שכונה, גם אם היא גדולה, ולא מסתכלים על כל ההשלכות הרחבות, וגם על כל הדברים העתידיים.
אמרת שיש הרבה תכניות, כמו מחיר מטרה, ועוד. אני חושב שבמקרה הזה אפשר להגיד שאין מחיר המטרה מקדשת את האמצעים. בסופו של דבר זה נכון, פתח תקווה, לא כמו מקומות אחרים אפילו בירושלים. רוב הקרקעות שבנו עד עכשיו, אני חושב שרובם היו קרקעות פרטיים או של יישובים, בשונה שיש מקומות שתמיד הממשלה, תמיד אני לדרוש מהממשלה, תשמעו, אתם אלה שבניתם, נניח את ירושלים, את השכונות. אתם לא יכולים לבוא ולהגיד, מה מעניין אותי עכשיו מקומות האחרים, יש לי את החלקה שלי. 

אבל בסופו של דבר כל הבנייה הגדולה ותנופת הצמיחה והפיתוח שיש בפתח תקווה זה היה גורם הכנסה מאוד גדול לממשלה. כשמסתכלים על הפיתוח הכללי חייבים לראות, ולא מתמודדים עם מצב שאנשים גרים בשכונות חדישות, מפותחות, אולי אפילו מתוכננות היטב, ועומדים, כפי שאנחנו רואים, שלושת רבעי שעה בבוקר כדי לצאת לעבודה באיזה מצור מסוים. אנחנו רואים את זה בשכונות רבות, אנחנו לא צריכים ללכת רחוק לערים אחרות, נסתכל כאן בירושלים מה קורה בפסגת זאב, שכונה של 40,000 אלף תושבים, או בצורה כזאת שבבקרים אנשים צריכים לצאת בשש בבוקר כדי שיגיעו בזמן לעבודה, וכן זה יכול לקרות במקומות כאלה. תשתיות הן לא תשתיות מקומיות, תשתיות הן תשתיות כלליות שצריכים למצוא במרחב המלא והרחב של כל העיר. אי אפשר לבוא ולהגיד, אני מתכנן שכונה שגם אם תהיה של 15,000 תושבים, גם אם תהיה 10,000, ואני מסתכל על המקום נעשה פארק אחד גדול - זה עדיין לא נותן את התשובה. 

מערכת האיזונים בעיר צריכה להיות כוללת, לא שכונתית. אנחנו רוצים לתת להם פתח של תקווה. אני צריך להגיד בשקיפות שאני נוגע בעניין. 

<היו"ר מירי רגב:>
למה?

<אורי מקלב:>
מכיוון שמשפחתי גרה ממש קרוב לפתח תקווה. אנחנו ממייסדי פתח תקווה. לכן להראות את פתח תקווה היום של 250,000 אלף תושבים – אנחנו גרנו בהרצל פינת אהרונסון, כשפתח תקווה הייתה גדולה, ולא בגודל הזה, והיום אנחנו רואים שהיא הרחיבה, אבל ללא שום סיבה אנחנו צריכים לחזק את פתח תקווה שיהיה לתושבים שלה גם טוב לגור בה.
<היו"ר מירי רגב:>
תודה רבה לך, חבר הכנסת מקלב.
רמי גרינברג, בבקשה. 

<רמי גרינברג:>
צהריים טובים, קודם כל להודות למירי על הנכונות, וגם בתקופה כזאת שהחליטה לכנס ועדה בנושא שאולי לא מעניין את כל המדינה, אבל באמת אקוטי, וחשוב, וחיוני מאוד לתושבי פתח תקווה, בעיקר כל תושבי העיר, אבל גם תושבי השכונות הסמוכות שגם היא מסביב לפרויקט הזה. יש פה את שלומי איבגי, שלמה גלנץ מוועד שכונת הדר גנים, עו"ד עידן שיטרית, יוסי ארדיטי יו"ר ועד שכונת קריית אלון, אייל טייבי, המנכ"ל יעקב ממן שמייצג את העירייה. 
<אורי מקלב:>
גני הדר - - -
<אביהו סופר:>
גני הדר זה תכנית בתוך הדר גנים. 
<רמי גרינברג:>
הנושא הזה מאוד אקוטי, מאוד מטריד בעיקר את כל תושבי העיר, אבל בעיקר את השכונות הסמוכות. הרחיב פה אביהו על העיר פתח תקווה. אני רוצה להיכנס לנתונים. 
אומרים שצריכים להעלות את היצע יחידות הדיור כדי שעלות יחידות הדיור יירדו. אם אתה לא בונה ואין היצע, אז אל תתפלאו שיש מחירי דירות גבוהים, ורוצים להוזיל את מחירי הדירות. אבל פתח תקווה אני חושב שתרמה תרומה משמעותית את חלקה בכל מה שקשור לכמות יחידות הדיור. 

כיום, יש לי פה מסמכים רשמיים, כיום במספר תכניות בתוך פתח תקווה, צפון העיר פתח תקווה, כפר גנים ג', פארק קפלן, טכניון רמת סיב, נווה גן, בשכונת האצטדיון, בנחלים, בשיפר, בכפר אברהם, מתחם ליפקיס, בעמישב עצמה שזה עוד קרוב מאוד למתחם סירקין, יש יחידות דיור מאושרות 22,666 וזה נכון לפני שנה. טרם נבנו מתוך ה-22,000, 15,465, אז פתח תקווה תרומתה לכל מה שקשור להיצע הדירות תרמה מעל ומעבר. מתוכננות בפתח תקווה מתוך ה-22,000, כמעט 16,000 שעוד לא נבנו, בלי מה שרוצים לבנות בסירקין, זה לגבי הכמות.
בנוסף לזה, יש במתחמי פינוי בינוי בתוך העיר יש כמעט עוד 1,500 יחידות דיור שאמורים להיבנות. יש תכניות בהפקדה שעוד לא אושרו, יחידות מוצעות עוד כ-7,000 יחידות דיור. אנחנו מגיעים פה קרוב ל-25,000 יחידות דיור שאמורים להיבנות בפתח תקווה מלבד מתחם סירקין, זה כמות אדירה, בלתי נתפסת בכל רחבי העיר. הדגש שפתח תקווה לא תורמת את חלקה לבניית דירות במרכז, זה פשוט טעות, תרמה מעל ומעבר. היום פתח תקווה לא מסוגלת לתת את השרות הטוב מבחינה הזאת לתושבים שנקלטים. לא חכמה לבוא ולקלוט את התושבים ואחרי זה אין להם את השרות. אחרי זה כולם מתדפקים על משרדי העירייה, פה אין גן, ופה אין מספיק גינה ציבורית, ואין תחנת אוטובוס, ואין מספיק קווים, ואלף ואחד שירותים שהעירייה צריכה לתת, מתנ"סים, בתי כנסת, מקוואות, דברים שהעירייה צריכה לתת, לא נותנת. כך לדוגמה מתחם נחלים, בונים אותו עכשיו בסמוך למתחם סירקין, בניינים שאני לא יודע כמה מאות או אלפי יחידות דיור – 1,200, לא מתנ"סים, לא מקוואות, לא כלום, אין שירותים מינימליים כבר למה שנבנה, למה שכבר קיים, אז הוסיפו כזו כמות של יחידות דיור. 
<אביהו סופר:>
תן דוגמה של שכונת נווה גן של 6,500 יחידות דיור בלי גינה ציבורית אחת. 
<היו"ר מירי רגב:>
אני לא רוצה להתעסק עכשיו בגינות ציבוריות. 
<רמי גרינברג:>
מירי, אני ציינתי בפנייך שפתח תקווה יש לה עוד 25,000 יחידות דיור בקנה מלבד סירקין, מלבד ה-70,000 בתי אב. 
<היו"ר מירי רגב:>
הלוואי, וכמה שיותר בתים ייבנו וזוגות צעירים יהיה להם לקנות דירה במחירים מוזלים. 

<רמי גרינברג:>
הבעיה שזה לא דיור לזוגות צעירים, והם לא מוזלים. באם המושבות, כמו שאמר אביהו, יש שם מלא זוגות צעירים, ודחפו אותם בבנייני רבי קומות של 30 קומות, אין להם חניות, ואין מספיק בתי ספר, ואין להם מספיק פעילות תרבות, ואין להם מספיק כלום, הם לא מקבלים את השרות. אחרי זה רק מתמרמרים, אז נכון, יש להם דירה, גם בדרום יש סככות ויש פחונים שנותנים קורת גג, אבל לא נותנים שרות כמו שצריך לתת - לא חכמה לתת קורת גג, צריך לתת את השרות שצריך. 

מירי, אני רוצה להסב את תשומת ליבך, יש פה גם תחשיב מסודר שעשו שמאים שאומר, לדוגמה על 6,000 יחידות דיור, ההוצאה בגין יחידת דיור לשנה של העירייה זה 15,000 שקל. ההכנסה מיחידת דיור לשנה, ארנונה וכו' זה 5,000 שקל פחות או יותר הפסד מיחידת דיור לשנה 10,000, תעשי כפול 6,000, ייצא לך פה 60 מיליון, הפסד של העירייה בשנה על כל מה שהיא צריכה להוציא על 6,000. על 12,000 יחידות דיור זה 120 מיליון. כל שנה העירייה מפסידה על כל יחידת דיור בשירותים שהיא נותנת המינימליים 10,000 שקלים.

<היו"ר מירי רגב:>
בוא לא נדבר על מה העירייה מפסידה מזה, ההיפך הוא הנכון, העירייה רק מרוויחה. 

<רמי גרינברג:>
לא, מירי. היטל השבחה וכל הדברים האלה זה לטובת הבינוי, נכון שבנו את מחלף עמישב, נכון שבנו את מחלף שערייה, ופתרונות שנתנו לכבישי רוחב לארץ כולה מכביש 6 לתל אביב, ולא לעיר פתח תקווה. אז נכון שיש גם פארק נחל הירקון, פארק ענק שאפילו לא צריכים להשקיע בו שקל, אבל זה בדיוק מה שאני אומר עוד פעם, עדיין הבעיה היא בכמות יחידות הדיור הרבה שיש בעיר, הצפיפות, איך זה יעמיס על כל מה שקשור לשכונות בסמוך, ועל כל העיר ועל כל השירותים בעיר, ואסור להתעלם מזה. לא לדחוף העיקר, ולהגיד שפתח תקווה לא תרמה, אמרתי, יש 25,000 יחידות דירות בקנה. 

מנכ"ל העירייה שיושב פה – לקחו עכשיו גם חברה חדשה מטעם העירייה. לקחו חברה חדשה בעלות של כמה כדי להציג תכנון אפשרי אמתי לטובת סירקין. אני חושב שחשוב שבאמת ייקחו את זה בחשבון, שזה כולל גם כן לראות הגדלת השטחים. קחי דוגמה, את אומרת שטחים חומים של ציבור. אם המושבות, או השכונות החדשות, נתנו שם שטחי ציבור בצורה שאמרו מבחינה מספרית זה מה שמצריך, זה מה שטוב. יש שם חסרון אדיר, צריך להגביל את השטחים החומים, להעביר את המתחמים המסחריים שיצמצמו את מה שנקרא הפער הזה בהפסדים שיש לעירייה על הוצאות שיש, לא בגלל שהעירייה תרוויח את הכסף, תוכל בכסף הזה לתת שירותים לתושבים, אז לקחו את זה בחשבון. צריך להבין שאי אפשר לחנוק את פתח תקווה, קחי בחשבון מירי, ואת תושבת ראש העין, בראש העין הסמוכה הולכים לבנות 15,000 יחידות דיור. השכונה הזאת מוקמת הכי סמוך לראש העין בתוך פתח תקווה. גם אם ימצאו פתרונות הם יזרמו לכיוון המחלפים לראש העין. מפה, מפתח תקווה נזרים אלפי יחידות דיור, מראש העין יחידות דיור חדשים, כל האזור הזה יהיה פקוק, חנוק, ובלתי נסבל.
אנחנו מבקשים שישתפו גם את נציגי השכונות בכל הוועדות שמתקיימות.

<אביהו סופר:>
גם את מועצת העיר. 

<רמי גרינברג:>
את מועצת העיר כמובן. וגם שייקחו בחשבון שפתח תקווה תרמה את חלקה להוזלת מחירי הדיור, ובתוך המתחם הזה אם אפשר להוסיף - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
אם באתם רק לדבר, אז לא נקבל תשובות.

<רמי גרינברג:>
מלה אחרונה. בתוך המתחם הזה, יש פה מסמך, אני יכול לשלוח אותו. קודם כל מינימום של יחידות דיור, מתוך המינימום דיור לזוגות צעירים של פתח תקווה, דברים כאלה לקחת בחשבון שבאמת יתנו מענה לכל האוכלוסייה. 

<היו"ר מירי רגב:>
אני מבקשת התייחסות של משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל. 

נתחיל עם משרד הפנים, מה מתוכנן שם. איך אתם מתכננים בעצם את התכנון עבור משרד הביטחון? 

<דניאלה פוסק:>
קודם כל אני אדייק, ואני אסביר בדיוק את המסגרת שאנחנו עובדים בה. אנחנו כמובן מתוקף של מספר החלטות ממשלה ברצף מ-2008 עד 2013 שמגדירות פעם אחת את הצורך בהקמת מחנות צה"ל בדרום המדינה, פינויים ולטובת הקמה של מגורים באזורי הביקוש, וזאת לאור המשבר הקיים.

החלטת הממשלה הטילה על משרד הפנים בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, עם משרד הביטחון, עם משרד הביטחון, עם משרד השיכון את התכנון של השטחים המתפנים, והיא קבעה בדיוק את המחנות שבהם אמור להתבצע התכנון הזה. ההחלטה הטילה על הוועדות המחוזיות את קידום התכנון בתוך המחנות עצמן, ועל מינהל התכנון את קידום כל התשתיות שתומכות בהקמת אותם שטחים.

הדיון שמתנהל פה, הוא כמובן דיון שבמהות שלו הוא דיון תכנוני וזה מאוד מובן. עולות שאלות שהן השאלות שנמצאות בבסיס של כל תהליך תכנוני.

<היו"ר מירי רגב:>
אז מי מתכנן את זה?
<דניאלה פוסק:>
אני אסביר. מה שאנחנו שומעים כאן בעצם מהתושבים זה את חוסר הידיעה. חוסר ידיעה נובע מהעובדה הפשוטה מאוד שעוד לא התגבשה תכנית. אנחנו היום מקיימים ועדת היגוי בשיתוף כל משרדי הממשלה, עיריית פתח תקווה, המועצה האזורית השכונה, זאת אומרת, בשיתוף כל הגורמים הרלבנטיים, ובמסגרת אותה ועדת היגוי אנחנו מקבלים את התכנון. השלב שבו אנחנו נמצאים היום הוא השלב שבו סיימנו לנתח את המצב הקיים בכל ההיבטים שלו, הן אם זה ערכים סביבתיים, יש שם שני נחלים, יש שם חורשה, הן מבחינת טופוגרפיה, ניקוז, זאת אומרת, כל תנאי התכנון היום ברורים לנו, וכרגע אנחנו בשלב של הכנת הפרוגרמה לתכנון, כי בלי פרוגרמה אי אפשר לתכנן. 

<תומר רוזנר:>
כולל זיהומי קרקע?
<דניאלה פוסק:>
הכול, אנחנו בודקים הכול. המצב הקיים שלנו מנותק, אנחנו יודעים כל עץ שקיים בשטח, זה בעצם השלב הראשון בכל תהליך תכנוני. 

השלב שאנחנו נמצאים בו היום הוא שלב של בדיקה פרוגרמתית מה צריך לקום בשטח, ואת השלב הזה אנחנו עושים יחד עם עיריית פתח תקווה מתוך הבנה ובדיקה של הצרכים של פתח תקווה בכלל, של העיר כולה, של השכונות הגובלות, ושל המתחם עצמו. זוהי עבודת התכנון, ככה עובדים. 

<היו"ר מירי רגב:>
מי מתכנן?

<דניאלה פוסק:>
מי שמתכנן זה מינהל מקרקעי ישראל, הפרוייקטור של התכנון הוא משרד הביטחון, והתיאום של התכנון מנוהל אצלנו בוועדה המחוזית במשרד הפנים. 
<היו"ר מירי רגב:>
המתכנן הוא מינהל מקרקעי ישראל. 
<דניאלה פוסק:>
באמצעות ועדות היגוי כפי שהסברתי. 
<היו"ר מירי רגב:>
המתכנן הוא משרד הביטחון?

<דניאלה פוסק:>
המתכנן הוא הפרוייקטור, מנהל הפרוייקטור משרד הביטחון.

<היו"ר מירי רגב:>
אבל אני שואלת מי המתכנן, הרי משרד הביטחון איך הוא יכול לתכנן שטח של אזרחים? הוא יכול לתכנן את מעבר צה"ל לנגב, את זה הוא יכול לתכנן. הוא לא יכול לתכנן את ה-15,000 יחידות דיור. 
<דניאלה פוסק:>
נמצא כאן משרד הביטחון, ברור שמשרד הביטחון רכש את שירותיו של צוות מקצועי שעושה את העבודה. 
<היו"ר מירי רגב:>
מה פתאום משרד הביטחון צריך לתכנן?
<דניאלה פוסק:>
את השאלה הזאת אפשר להפנות. 

ברשותך, אני רוצה להשלים את השלב התכנוני שבו אנחנו נמצאים. היות ואנחנו נמצאים בשלב גיבוש הפרוגרמה, עדיין אין פרוגרמה, ומכיוון שכך, עדיין אנחנו לא יודעים להגיד כמה יחידות דיור, כמה תעסוקה, כמה פארק וכמה מבני ציבור. מה שאנחנו יודעים להגיד, זה שהעבודה שאנחנו עושים על מנת לקבוע את אותה פרוגרמה נעשית יחד עם העירייה, עם עיריית פתח תקווה.
<היו"ר מירי רגב:>
מה עם הציבור? מתי הציבור נכנס לתהליך של התכנון?
<דניאלה פוסק:>
הציבור נכנס לתהליך במספר מהלכים. פעם אחת עם התגבש התכנון, דרך הועדה המקומית של פתח תקווה, דרך מועצת העיר של פתח תקווה. ברגע שיהיה תכנון, ברור שהוא קודם מובא לדיון בפתח תקווה עצמה, שם המקום לחשוף אותו בפני הציבור. שם המקום לעשות תהליכי שיתוף.
<אביהו סופר:>
למועצה זה לא הובא.
<דניאלה פוסק:>
אין תכנית, לכשתהיה תכנית, הדבר הראשון שאותה תכנית עושה, היא מגיעה לוועדה המקומית שמשתפת את הציבור. 
<אביהו סופר:>
למה לא לעשות תהליך שיתוף ציבור יחד עם וועדי השכונות?
<דניאלה פוסק:>
הוועדה המקומית עושה את התהליך הזה. 

<היו"ר מירי רגב:>
היועץ המשפטי של הוועדה, מה הם מחויבים?

<תומר רוזנר:>
מה שגברת פוסק מציינת הוא התהליך הסטטוטורי של תכנית שהיוזם שלה הוא מינהל מקרקעי ישראל במקרה הזה, והפרוייקטור כפי ששמענו משרד הביטחון, תובא לדיון בוועדה המקומית כדי שתיתן את המלצתה בנושא. מה שאני מבין מהתושבים, מה שמצפים התושבים הוא לתהליך שהוא לא פורמלי, לא התהליך הסטטוטורי המחייב, אלא תהליך שעוד קודם לפני גיבוש התכנית שתבוא לוועדה המקומית של שיתוף ציבור, שולחנות עגולים כמקובל בפרויקטים גדולים מהסוג הזה. 

<אביהו סופר:>
נכון מאוד. 

<רמי גרינברג:>
בפלמחים תכננו לבנות בתי מלון, בסוף כמה מפגינים בשטח ביטלו את כל זה. 

<אביהו סופר:>
כאשר מתכננים 16,000 יחידות זה פרויקט חיים - - - 
<היו"ר מירי רגב:>
משום שהפרוייקטור משרד הביטחון, על זה אנחנו נוציא קריאה שאני חושבת שזה טעות, במקום שהתעסק במלחמה, הוא מתעסק בתכנון דירות, לא ידעתי שיש לנו כאלה אנשים מוכשרים במשרד הביטחון, תמיד טוב לדעת. אני חושבת שזו טעות בעיקרה. בשביל זה יש מינהל מקרקעי ישראל, ובשביל זה נביא גם את הותמ"ל, כדי שמשרד הביטחון לא התעסק עם זה, התעסק עם מה שהוא צריך להתעסק, עם ביטחון האזרחים. 

<אמיר רשף:>
המינהל הוא מוסד תכנון, הוא לא גוף יוזם תכנון. 
<היו"ר מירי רגב:>
אז בכל מקרה הפרוייקטור לא יכול להיות – מה פתאום משרד הביטחון הוא המתכנן?

<אמיר רשף:>
העברת התכנון למשרד הביטחון התבצע לאחר החלטת ממשלה שקיבלה ביטוי בסיכום בינמשרדי, שמשרד הביטחון יקבל את ניהול התכנון, עדיין הגוף שמנחה אותו מקצועית זה רשות מקרקעי ישראל. ניהול התכנון של 5 בסיסי צה"ל שעתידים להתפנות באזורי הביקוש משיקולים של יעילות, משיקולים של לנסות לקדם את התכנון הזה כמה שיותר מהר, בגלל זה אחד המקומות זה סירקין.

<היו"ר מירי רגב:>
אני שואלת את המתכנן ואת הפרוייקטור, מינהל מקרקעי ישראל, מדוע אין שיתוף ציבור עוד לפני הכנת התכנית והגעתה לוועדה מקומית?
<דוד דשן דויטש:>
בפרקטיקה עצמה, עד שאין פרוגרמה ואין אפילו חלופות אין מה להרוס. אנחנו צריכים ללמוד את השטח. הכרת השטח כולל בתוך מחנה צבאי סגור, הדרך היחידה היא, וזה השלב שנמצאים בו ללמוד את השטח. 
<היו"ר מירי רגב:>
הבנתי, גמרו ללמוד את השטח, מה הפער בין - - - 
<דוד דשן דויטש:>
צריך להבין מה המשמעויות. הפער הוא שזה ביצה שלא נולדה, זה אפילו לא עובר. עד שאתה מעצב מה החלופות האפשריות בכלל, ומה המשרה, האם יהיה פה 10,000 יחידות, או 18,000 יחידות, יש פה מספרים שנזרקו, אני לא יודע על סמך מה. 

<אביהו סופר:>
על סמך חוסר השקיפות.
<דוד דשן דויטש:>
יכול להיות. אני רוצה להבחין בין לא יודעים ללא רוצים. שמעתי פה הרבה לא רוצים, הרבה יותר מלא יודעים. 

<היו"ר מירי רגב:>
תשאל את משרד הביטחון כמה כסף הוא רוצה להוציא מסירקין, תדע לפי זה כמה יחידות דיור הולכים לבנות שם. 
<דוד דשן דויטש:>
הצד הפורמלי נאמר, אנחנו מקיימים החלטות ממשלה. אבל לצד המעשי, אני עוסק במחנה 80, לא משנה, בפרדס חנה. אתם יודעים מה זה לגורם אזרחי להיכנס לבסיס פעיל קיים? כל רס"ר - - - 

<היו"ר מירי רגב:>
הבנתי, אבל שאלתי אותך את זה. שאלתי אותך עכשיו, מיפתם את השטח, את העצים, את הצמחים, את הבסיס, את הקרקע, אף אחד לא רוצה להיכנס למיפוי הזה. אתם תעשו את זה יחד עם משרד הביטחון, אני מתארת לעצמי שתעשו את זה מצויין, בגלל זה אנחנו מקימים עוד גורמי תכנון, ועוד גורמי דירה להשכיר, ועוד גורמים אחרים שעושים את עבודת המינהל, אבל לא נדבר על זה עכשיו. 
עכשיו אני שואלת אותך שאלה פשוטה. אחרי שאתה מיפית מבחינה ראשונית את האזור, והגעתם למסקנה שיש פה שני נחלים, ופה יש פארק, ופה יש תשתית כזאת, ופה יש תשתית אחרת, ואין זיהום קרקע, ואת כל הדברים. מתי לפני שזה הופך להיות לתכנית של 8,000 יחידות דיור, של 16,000 יחידות דיור - מתי יהיה שלב שלפני שזה הופך להיות התכנית שזה יגיע לוועדה מקומית, יוכלו הציבור לבוא ולהגיב על התכניות האלה?
<דוד דשן דויטש:>
אני אסביר. עד שהעניין הזה יהיה פורמלי, ינתחו את מרחב האפשרויות בוועדה המחוזית שנציגיה יהיו חברים בה, יובא גם לוועדה המקומית כדיון מקדים אלו הן החלופות.
<היו"ר מירי רגב:>
עוד פעם אתה חוזר לדיון הפורמלי. אני שואלת אותך לפני הדיון הפורמלי, בפרויקט ענק, מתי יהיה שיתוף ציבור לפני ועדה מקומית? 

<דוד דשן דויטש:>
ועדה לתכנון ובנייה של העיר, ומועצת העיר, וחלק ממועצת העיר, אל"ף כחברים בוועדת ההיגוי, בי"ת, כוועדה שיובאה בפניה החלופות השונות, האפשרויות השונות, ההתלבטויות השונות. יש פה 3, 4, נושאים כבדים ששמענו עליהם. הראשון – תחבורה. השני – תעסוקה ותעשייה כמשתלבת בתכנית. השלישי – פארקים. כל הדברים האלה, העוצמות, המינון שלהם יופיעו יחד כחלופות שאפשר יהיה להראות ולדון עליהם. בשלב הזה זה יופיע לא כפורמלי, אבל דניאלה פה שאמונה על זה, אם יש לה מה לתקן היא תתקן, אבל זה התהליך בכל מקום - - - עובר שעוד לא נולד. 
<דניאלה פוסק:>
רק להרחיב בקצרה. נושא שיתוף הפעולה, נושא מאוד חשוב, הוא נמצא באחריותה של הרשות המקומית. אין שום מניעה כבר בשלב החלופות להביא את הדברים לשיתוף הציבור. הוועדה המקומית זאת אחריותה. הקושי כמובן בוועדות היגוי של ועדות מחוזיות לשתף את כל הציבור, ולכן זה בדיוק תפקידה של הוועדה המקומית, וזה דבר שהוא נכון והוא טוב. 

כמהנדסת עיר לשעבר, אני יכולה לספר לכם שבעיר שלי כל תכנון ותכנון, כשהוא לדיון בוועדה המקומית, הדבר הראשון שהוועדה המקומית הייתה מחליטה זה קודם כל לעשות שיתוף ציבור. עושים שיתוף ציבור, שומעים ואז מקדמים. זה חלק אינהרנטי מהליך התכנון ברמה של הרשות המקומית והוא מבורך. 
<אביהו סופר:>
בפתח תקווה הוקמה ועדה לשיתוף ציבור. 

<דניאלה פוסק:>
כרגע, מה שמנסים להסביר פה, אנחנו עוד לא שם. 

<היו"ר מירי רגב:>
אז איפה אתם?
<דניאלה פוסק:>
כרגע, אנחנו בשלב של הגיבוש הפרוגרמתי.

<היו"ר מירי רגב:>
רק של מיפוי וגיבוש התכנית?


בבקשה, המנכ"ל. 

<יעקב ממן:>
קודם כל יש שיתוף של הציבור. אני כבר שישה חודשים מנכ"ל העירייה. התקיימו עם התושבים וועדי השכונות כארבע ישיבות, מתוכן שניים לבד ושניים עם ראש הרשות. הם עודכנו בכל התהליך. עודכנו גם שהתכנית של משרד הביטחון היא 12,000 יחידות דיור. הם משולבים והם בקשר - - -
<היו"ר מירי רגב:>
מעניין, לא מפתיע אותי שמינהל מקרקעי ישראל לא יודע – מינהל מקרקעי או מינהל מספסרי? לא זוכרת כבר. אבל לא משנה, לא מפתיע אותי שהמתכנן לא יודע כמה מספרים בעוד הרשות יודעת, זה מראה כמה הגוף הזה מינהל מקרקעי ישראל מבין את עבודתו ועושה אותו במקצועיות רבה. 

רק אתה יודע שבכנסת אתה מדווח להגיד דברים לטובת הפרוטוקול כפי שהם, ואי דיווח אמת בכנסת הוא בעייתי, אני מקווה שאתה מבין את זה.
<דוד דשן דויטש:>
אני רוצה להבין מאיפה ה-12,000 המוחלט הזה.
<היו"ר מירי רגב:>
זה מה שמשרד הביטחון אומר, כנראה אתה לא מתואם עם משרד הביטחון. 
<יעקב ממן:>
מתכנן משרד הביטחון או האדריכל של משרד הביטחון הציג בפנינו את התכנית שלהם, את ההמלצה שלהם, וההמלצה שלהם כללה בתוכה 12,000 יחידות דיור חד וחלק, גם מהנדסת המכון תאמת את זה במצגת שהם הראו בפנינו, בפני ראש העיר. הראו לנו גם את נושא התחבורה שאנחנו לא מקבלים אותו כביש 40, כביש בינעירוני שעובר בתוך קטע עירוני. 

בכל הנתונים האלה היה כן שיתוף של התושבים. אני ישבתי אישית, אני פעמיים ישבתי עם ועדי השכונות, וראש העיר ישב גם פעמיים בוועדי השכונות, והוצגה בפניהם את התמונה המלאה של המצב נכון לעכשיו. העירייה, מבחינתה, שכרה חברה חיצונית, את חברת "אורבניקס", ועלה הרעיון של ראש העיר. אנחנו תמיד מתעלמים מהשכונות הקשות שזה יוספטל, שעריה, וזה עמישב, כל השכונות הקשות שחיים שם, עם ביוב זורם ברחובות, ואני אומר את זה באחריות מלאה. 

אני תיקנתי ביוב זורם, התגברתי על איזשהם חוקים למה אני מתקצב בשטח פרטי, אתם מבינים ש-7,000 אתיופים שנמצאים שם שאין להם כסף, אז לא מעניין אותם שטח פרטי או לא שטח פרטי. ואז ביקשנו, המלצנו לוועדה המחוזית, וזה התכנית שלנו, זה ייתן פתרון שמדינת ישראל תיתן פתרון. תיתן פתרון לאותן שכונות מצוקה שבתים ברעידת אדמה ראשונה תקרוס, או בטיל הראשון, ואחת הבעיות שהיה לנו, הבית התמוטט כולו על כל תושביו. זה בתים ישנים בטכנולוגיות של שנות השישים שבלי יסודות. אמרנו, בואו תיקחו הכול, ותכניסו את הכול בתכנית, בקו הכחול של סירקיס. זאת אומרת, תיקחו את כל האזור הזה, ותתכננו אותו כמקשה אחת, כשכונה, כהמלצת הוועדה המחוזית, כשכונה מאוזנת, מאוזנת כלכלית וכל ההיבטים בדבר הזה. אכן, יש נכונות, אם מדינת ישראל רוצה לפתור את הבעיה של דיור בר השגה, זה המקום לפתור אותו. אם מדינת ישראל רוצה לפתור את הבעיה במקום שיקום שכונות - - -
<היו"ר מירי רגב:>
אני שואלת אם תושבי פתח תקווה רוצים לפתור את בעיות התשתיות, איך הם פותרים את זה?
<יעקב ממן:>
אני מחלק את זה לשני חלקים, אני חושב שזה הזדמנות טובה לפתח תקווה לפתור את הבעיות של השכונות הישנות, השכונות שמטות ליפול ולשלב אותן בתוך התכנית, זה דבר שחייבים לעשות אותו.
<היו"ר מירי רגב:>
אתה ועדה מקומית אל תאשר את התכנית.
<יעקב ממן:>
אנחנו שותפים מלאים לתכנית. אנחנו מציגים בפני הוועדה את המדיניות של ראש העיר. אני מייצג את מדיניות ראש העיר, ובאיזשהו שלב זה יגיע גם למליאת העיר, עדיין זה בתחילת הדרך. הקו האדום מבחינתנו, שהתכנית הזאת חייבת להיות מאוזנת מבחינה תחבורתית, ועובדה היא שמשרד התחבורה חושב על הסטה של כביש 40 מעבר לכל הבנייה של סירקין. אני נכנסתי לתפקיד, הייתה התנגדות מוחלטת. התנגדות מוחלטת אני מבין מה הסיכום. מדינת ישראל יכולה לקחת החלטה וליישם, ולא לעקוף את העירייה, ולעקוף את כולם, וזה לא טוב לעירייה.
<היו"ר מירי רגב:>
היא לא יכולה לעשות את זה. בלי העירייה היא לא יכולה לעשות את זה, אני כבר אומרת לך, אין סיכוי שהיא עושה את זה בלי העירייה. העירייה יכולה לא לשתף פעולה, זה לא יקרה.
<יעקב ממן:>
אבל עירייה יכולה לנצל את המצב, ולשקם את השכונות הישנות שלה, ולקשור את זה ביחד, וזה המטרה.
<היו"ר מירי רגב:>
זה נכון. 

האם זה נכון שאתם מתכוונים לשקם את השכונות הישנות של פתח תקווה במסגרת פרויקט סירקין?

<דניאלה פוסק:>
מה שנכון, שמינהל התכנון אישר לפתח תקווה תקציב שיאפשר לה להכין תכנית מיתאר כוללת לעיר. בתוך אותה תכנית מיתאר כוללת לעיר, ייבחנו כל המצוקות וכל האתרים שעומדים בפני פתח תקווה, כולל פיתוח אזורי התעסוקה, כולל זיהוי אזורים להתחדשות עירונית לפינוי בינוי וכיוצא בזה. דבר שני, מה שנכון הוא, שאין כרגע פרוגרמה סגורה לסירקין.
<היו"ר מירי רגב:>
הוא המציא את ה-12,000 יחידות דיור ואת התחבורה? 

<דניאלה פוסק:>
לא המציא כלום, יש טווח שלם של אפשרויות. אבל אני אומרת לך כיושבת ראש של ועדת התכנון שעוסקת בנושא, אנחנו ממתינים לסיום עבודה של פתח תקווה עם "אורבניקס" כפי שהמנכ"ל הסביר, להבין מהם הצרכים לשטחי הציבור של פתח תקווה, כולל בשכונות הגובלות, לפני שאנחנו סוגרים פרוגרמה על כמה יחידות דיור, מכיוון שתפקידנו כוועדה מחוזית הוא לבחון את כל ההיבטים גם הצרכים של פתח תקווה, וגם את אלה של משרד הביטחון. בתוך המסגרת הדיונית הזאת יש מורכבויות תכנוניות אדירות, וזה תפקידנו לתת להם מענה, זה מה שאנחנו עושים.
<היו"ר מירי רגב:>
למה אתם לא נפגשים עם התושבים?
<דניאלה פוסק:>
מכיוון שהתושבים, המקום של התושבים להיפגש הוא דרך המוסדות העירוניים – דרך הועדה המקומית, דרך מנגנוני שיתוף ציבור מקומיים וטוב שכך. אנחנו ועדת תכנון מחוזית, אנחנו מקיימים ועדות שמציגים בהם רשויות מקומיות דרך נבחרי הציבור שלהם ראש העיר, ודרך הסגל המקצועי שלהם מהנדס העיר וצוותו, והם אלה שמייצגים את הציבור של פתח תקווה. נושא שיתוף הציבור של תושבי פתח תקווה הוא חיוני, הוא נכון, והוא לחלוטין באחריות העירייה וטוב שכך, כנ"ל לגבי מועצה אזורית דרום השרון.
<היו"ר מירי רגב:>
לכן ראש העיר לא יכול לשתף פעולה עכשיו עם הדבר הזה, עד שלא יהיה - - - כוללת לגבי העיר פתח תקווה. 

<יעקב ממן:>
אנחנו מעדכנים באון ליין את התושבים.
<היו"ר מירי רגב:>
איך יכול להיות שפנו אליי ועדי השכונות אם אתם מעדכנים אותם באון ליין? איך יכול להיות שוועדי השכונות פנו? שביחד פנו? שרמי פנה? מתי לאחרונה ישבתם ועד שכונות מתי? 

<יעקב ממן:>
אני מוכן להעביר לוועדה את ארבעת הפרוטוקולים שהיום התושבים כנציגים של התושבים. 
<אביהו סופר:>
דיון בנושא הוא לא התקיים בנושא הזה. 

<יעקב ממן:>
כרגע זה לא ישיבת מועצה. 

<היו"ר מירי רגב:>
מה זה קשור? אבל הוא העלה את זה, מועצת העיר דנה בזה?
<יעקב ממן:>
הייתה טענה שלא נפגשנו עם התושבים, אנחנו מוכנים להעביר לוועדת הפנים ארבעה פרוטוקולים ששם התושבים עודכנו. 
<היו"ר מירי רגב:>
מה עם שאר ועדי השכונות שרוצים לפגוש אתכם?
<יעקב ממן:>
בבקשה. מי שמבקש לפגוש אותנו, והם התארגנו כולם ביחד, אחד היה בבית העם. אני בתור נציג, ברגע שנציגות תושבים אומרים שהם הנציגות, ועד הפעולה למאבק סירקין, כך הם קראו לעצמם. הייתה פגישה אחת בבית העם באחד היישובים שם. אחר כך הייתה פגישה עוד אחת אצלי, ואחר כך היו שתי פגישות עם ראש העיר, הם עודכנו בצורה הכי מדויקת נכון לאותו רגע את המצב כולל פגישות עם מנהלת המחוז, עם אדריכלית המחוז, כולל פגישות עם מינהל מקרקעי ישראל, ובנצי ליברמן שהגיע בדיווח אמתי, מדויק, ומי שמכיר אותי יודע שאני אומר בדיוק. כידוע ועדים מקומיים הם ועדים וולונטריים, הם לא ועדים שהם מתוקף החוק. לכן, כל אחד שאומר שאנחנו ועד, אנחנו פונים. אין לנו ועדים, ורק בעוד שנה - -
<היו"ר מירי רגב:>
זאת אומרת, שאם אחרי הדיון הזה יפנו אל עירייה עוד ועדים, אתם תפגשו אותם. 
<יעקב ממן:>
מי שמכיר אותי בכל שעה, בכל זמן, אצלם בכל מקום אנחנו נבוא ונציג בפניהם את התמונה האמתית לכל אחד, ואנחנו נשתף אותם. העירייה, דרך אגב, חושבת כמוהן, שלא תבינו אותי לא נכון. היא חושבת בדיוק כמו שחברי המועצה - - -
<היו"ר מירי רגב:>
אני אבקש דיון בהשתתפות עם בינת שוורץ, וטרייבר - זה לא יעבור כך, לא יכול שמשרד הביטחון פה המתכנן, והוא לא מדבר, והוא כן אומר, והמינהל אומר, הכול מעורפל פה, זה אולי טוב בוועדת חוץ וביטחון, לא פה – תתייחס, הבנתי יעקב.
<יעקב ממן:>
המדיניות של ראש העיר, ושל הנהלת העיר, אני גם מדבר בשם הנהלת העיר. המדיניות שסירקין לא יהווה נטל כלכלי - - -
<היו"ר מירי רגב:>
כרגע זה מהווה נטל על העיר נקודה. יש כאן מצב שגם אתה וגם התושבים רואים עין בעין, כולכם רוצים שאזרחי העיר פתח תקווה יחיו כראוי.
<יעקב ממן:>
גם וועדה המחוזית רואה כמוני, אני רוצה לציין. אני ישבתי איתם.
<היו"ר מירי רגב:>
לא יודעת מה הוועדה המחוזית רואה. אני אומרת לך שכרגע הדבר הברור הוא שצריך לראות איך סירקין הזה הולך להיבנות, מה הולך להיות שם, יהיה שיתוף ציבור, האם מתייחסים לתשתיות, האם מתייחסים לנושאים נוספים שהתושבים מעלים? לפני שזה יגיע למצב של פלמחים, ואנחנו כבר מכירים את הסרט הזה. 
אני מבקשת לדעת מהאוצר כמה תקבולים אתם הולכים לקבל מסירקין?
<אמיר רשף:>
אני לא יודע, כי אין עוד תכנית, ואת אובדן שווי - - - 
<היו"ר מירי רגב:>
יש תחשיב – אין תחשיב? אתה בטוח שאין תחשיב? 

<אמיר רשף:>
אין תחשיב כי אין זכויות בנייה, על מה נעשה תחשיב?

<היו"ר מירי רגב:>
אז איך הגעתם ל-12,000?
<אמיר רשף:>
אני אמרתי את המספר 12,000?
<יעקב ממן:>
אני יוצא פה לא בסדר. לא, אני מתחיל להתרגז, יש לי את המצגת שהציגו בפניי, יש את המצגת של האדריכל, הציג בפניי מצגת והיא קיימת אצלי, אז לא להגיד שאתם לא יודעים על זה, זה לא יפה, לא בסדר.
<אמיר רשף:>
אף אחד לא משקר.
<היו"ר מירי רגב:>
סליחה רגע, מישהו פה לא אומר את האמת, וזה לא מנכ"ל עיריית פתח תקווה. 

<אמיר רשף:>
שלא יהיו אי הבנות, אני לא שותף בהליכי התכנון באופן שוטף. 
<היו"ר מירי רגב:>
לא שאלתי אותך. 

<אמיר רשף:>
אני לא חבר הוועדה המחוזית, לא רשות מקרקעי ישראל שמלווה את הדברים של משרד הביטחון. 

<היו"ר מירי רגב:>
מה החלטת הממשלה מ-2013, מה התקבולים שאתם רואים לקבל מסירקין על פי החלטת הממשלה שעברה?
<אמיר רשף:>
הממשלה לא קבעה תקבולים, באמת שאני לא יודע לאן אתם חותרים?

<היו"ר מירי רגב:>
איך אתה מעביר את העברות כל בסיסי צה"ל לדרום? 

<אמיר רשף:>
חלק מהעברות ימומנו באמצעות תקבולים מהקרקע. כרגע רשות מקרקעי ישראל מתוך שני פרויקטים של קריית המודיעין וקריית התיקשוב מחויבת ל-6 מיליארד שקלים שאמורים להיכנס מסל של מחנות שיפונו. ה-6 מיליארד לא מיוחסים באופן ישיר לסירקין. 
<היו"ר מירי רגב:>
מתוך ה-6 מיליארד, כמה אתה יודע שאתה יכול להביא מסירקין?
<אמיר רשף:>
אני לא יודע כמה אני יכול להביא מסירקין.

<היו"ר מירי רגב:>
אז איך הגעת ל-6 מיליארד?

<אמיר רשף:>
6 מיליארד קיבלו את זה בלי אומדן של כמה ייכנס מכל מחנה, אם זאת השאלה. 

<אביהו סופר:>
אני חושב שמה שיושב ראש הוועדה רואה פה בישיבה הזאת, וגם היועץ המשפטי ציין את זה, את הסוג של העמימות שמתנהלת סביב הפרויקט הזה שנקרא סירקין, באמירות כאילו כולם משתפים את כולם, וכולם יודעים על הכול. את שמה לב, זה נע בין 12,000 למספרים אחרים, זה דבר אחד. דבר שני, מועצת העיר החליטה על ועדה לשיתוף ציבור בעיריית פתח תקווה. אנחנו העלנו את זה כהצעה לסדר היום, זה התקבל. יש ועדה רשמית שהוקמה על ידי ראש העיר לשיתוף ציבור. בואו נתחיל תהליך של שיתוף ציבור. 
<היו"ר מירי רגב:>
הועדה שהוא הקים, אם הוא הקים - - -
<יעקב ממן:>
היא הוקמה לפני שלושה שבועות.
<היו"ר מירי רגב:>
יישר כוח, זה חשוב. עכשיו אני מקווה שהוועדה הזאת תתחיל לעבוד. יכול להיות שתזמנו לוועדה הזאת את אדריכל משרד הביטחון, יכול להיות שיהיה לו מה לעדכן אתכם. 
<אביהו סופר:>
בכלל, כל התהליך הזה מתנהל בחוסר שקיפות מוחלט. 
<אלון יפרח:>
תודה. הנה, הגיע גם תורי לומר כמה דברים ולנסות להתייחס. 

שמי אלון יפרח, אני ראש יחידת מתווה במשרד הביטחון. אני הסגן של טרייבר לכל העניינים של נכסים, תכנון, תשתיות וכדומה. 

מה התפקיד שלנו בכלל בתוך התהליך הזה. צוין פה לפני כן, אבל בכל זאת לנסות לעשות סדר. במסגרת החלטת ממשלה שעסקה בתכנון של אותם מחנות, הוגדר התפקיד שלנו כשלוח או כשלוחים של מינהל מקרקעי ישראל כפרוייקטורים. אנחנו למעשה מנהלים את צוותי התכנון שהם הורישו לנו מכיוון שחלקם לפחות התחילו לעסוק בפרויקטים האלה עוד לפני כן, ואנחנו פשוט מנהלים אותם פרוייקטלית, מתוך ראייה שיש לנו איזשהו יתרון בזה. אני לא אעיד כמובן שום דבר לא על כישרון ולא על שום דבר אחר, אבל בהקשרים מסוימים לפחות אפשר להגיד שהניסוי הזה צלח. 

אולי עוד לפני כן, אני אפתח סוגריים, זה לא התפקיד של משרד הביטחון, אני לא חושב שזה התפקיד של משרד הביטחון, אבל אנחנו שום מכוח החלטת הממשלה, מכוח ההסדר הזה. 

<היו"ר מירי רגב:>
לא, זה לא נכון. היועץ המשפטי, תביא לי בבקשה את הצעת הממשלה כפי שהיא. 

<תומר רוזנר:>
למיטב זכרוני זה לא מופיע בהחלטת הממשלה. 

<היו"ר מירי רגב:>
אז תעביר לי את ההצעה - - -

<אלון יפרח:>
אם תרשו לי, אני אשלים, ואני מניח שיהיו עוד שאלות אחרי זה, אני אשמח גם להתייחס גם אליה.

אני אומר שוב, התפקיד שלנו מכוח אותו הסדר בינמשרדי ומכוח החלטת הממשלה הוא לנהל את התכנון ביחס לחמישה פרויקטים, שם אנחנו נמצאים. האמת היא, אפשר להגיד בהובלה ולא רק בסיוע של משרד הפנים, של מתכנני המחוזות, של מנהלי המחוזות. אנחנו אפילו מצליחים להגיע להישגים לא רעים בהקשר של לוחות הזמנים וקידום התכניות. עלו פה כמה שאלות ביחס למספרים, וגם ביחס לדברים אחרים, אני אנסה לשפוך אור לגביהם, ואם יש אחרי זה שאלות גם אשמח לענות. 

אל"ף, לגבי המספר, מכיוון שזה עלה פה בכמה הקשרים וצריך להגיד את הדברים. יש טווח שלם, כמו שאמרה לפניי דניאלה, טווח שלם של אפשרויות מבחינת המינונים שבין מספרי יחידות הדיור שיכולים לנוע בין 12,000 ל-15,000, ל-18,000, היו גם כאלו בתחילת הדרך שדיברו על כלום יחידות דיור בשטח של סירקין.

לגבי המצגת הספציפית שהוצגה כנראה על ידי האדריכל שלנו, אני אומר כנראה, מכיוון שאני לא השתתפי באותו דיון. אבל אם בא אדריכל ומסר את האמירה שלו שזו אמירה שלו, היא עדיין לא מגובה בהחלטה של ועדת ההיגוי, היא אפילו עוד לא אושרה. 

<היו"ר מירי רגב:>
מה במשרד הביטחון כל אחד אומר מה שהוא רוצה?
<אלון יפרח:>
לא, ממש לא. 

<היו"ר מירי רגב:>
אז מה זה האמירה שלו?

<אלון יפרח:>
אני אסביר. יש פה עמדה מקצועית. העמדה מקצועית הזאת בסופו של דבר צריכה להיות מלובנת על ידי ועדת ההיגוי שבראשה עומדת דניאלה. לגבי המספר הזה של ה-12,000 - - -
<היו"ר מירי רגב:>
הוא הטעה את העירייה. אז כנראה אותו אדריכל הטעה את העירייה. 
<אלון יפרח:>
סליחה, אני לא חושב שיש פה הטעיה, ההיפך, אני חושב שיש פה ניסיון לשפוך אור במקום שבו חלק מהאנשים מרגישים שאין מספיק אור. אז נתנו את כל המידע שיש בנקודת הזמן הנוכחית, או בנקודת הזמן של ההצגה לעירייה לגבי מה ההיתכנות לשים שם איקס יחידות דיור, או וויי יחידות דיור, או כך וכך מטרים של מסחר ותעסוקה. 

עוד כמה משפטים לגבי התכנית עצמה ברשותכם. בתכנית עצמה שהיא בשלבי גיבוש ראשוני, גברתי היושב ראש, אנחנו כבר עכשיו כנקודות שהן הנחות עבודה לאדריכל גם בהנחיה של הוועדה המחוזית ושל המתכננת, וגם בהנחיה שלנו, התכנית לוקחת בחשבון שהיא צריכה להיות לא רק מאוזנת כלפי הרובע של סירקין, היא אפילו יוצרת יתרון. רק כדי לסבר את האוזן, אם השטח של התכנית הוא כ-2,500 דונם, אנחנו מדברים על סדר גודל שוב כי זה עוד לא מעובד סופית שאף אחד לא ייתפס אחרי זה במספר של כ-65% מהשטח לצרכי ציבור. 
אנחנו מדברים על פארקים במאות דונמים. למה אני אומר פארקים, ולא פארק אחד גדול כמו שאמרו פה החברים משמאלי, מכיוון שם שני נחלים שהם רלבנטיים, ולכן מדובר כנראה על שני פארקים גדולים, וזה לא כולל את כל השטחים הירוקים שנמצאים שם, וזה לא כולל את כל עבודת השטח עם טובי המומחים שלקחו בהקשרים האלה. יושב פה נציג של משרד החקלאות, נניח שבהקשרים הסביבתיים לקחנו את היחידה של החברה להגנת הטבע. אקולוג, אחד מהטובים בתחומו רון פרומן, בהקשרים האחרים שמאזנים בין מוסדות ציבור, ובין השטחים שיתוכננו עבור מוסדות הציבור לשטחים הבנויים שם או השכירים שם, גם כאן יש מאזנים חיוביים שבסופו של דבר אמורים להעמיד שטח שבזכות עצמו הוא עומד באופן חיובי, ולא רק שבזכות עצמו הוא עומד באופן חיובי, אלא בהתייחס למה שחבר הכנסת מקבל אמר כאן מקודם, הוא גם משפר את המאזן הכולל של פתח תקווה. 

כל זאת בנוסף למה שאני יודע שנעשה גם מתוך הועדה המחוזית בהקשרים של תכנון כל העיר, וגם בהובלה של בני ליברמן כלפי העיר והעירייה כדי לנסות ולפתור בעיות אחרות שנמצאות שם, אגב, החבילה הזאת של סירקין, כך שאני בהחלט מסכים עם מה שנאמר פה על ידי מנכ"ל העירייה. אני רוצה ברשותך, גם לברך את מה שנאמר פה על ידי מנכ"ל העירייה, כי אני אומר לכם שעד לפני מספר חודשים אנחנו היינו בסוג של הולד ולא הצלחנו להתקדם עם התכנית, עם השלבים הראשוניים האלה, מכיוון שלא היה לנו את שיתוף הפעולה הנדרש עם עיריית פתח תקווה, ואני מדבר קודם כל על העברת הנתונים ועל ההתייחסויות. ואני חושב שאם אפשר לזהות פה הזדמנות, וצריך לזהות פה הזדמנות, אז זה מתחיל קודם כל מזה שיש לנו עכשיו פרטנר בעירייה שיכול לקבל מאיתנו את הנתונים, לעשות את שיתוף הציבור כמו שנאמר שהוא עושה פה, ובסופו של דבר להביא לתכנית שהיא תוצר מוגמר טוב יותר. 
<היו"ר מירי רגב:>
המנכ"ל, אני חושבת שיש כאן משיכה באף שלכם על ידי גורמי ממשלה כרגע. אני חושבת שהנתונים הם לא ברורים לאף אחד, הם ידועים, אבל הם מסבנים את כולם, אני אומרת את זה לטובת הפרוטוקול, זה גם יישלח לשר הפנים, לבינת שוורץ, למנכ"ל, יושב ראש הקבינט הלאומי לדיור, כמובן בנצי, שר השיכון, כל הגורמים הרלבנטיים. 

אני מציעה לראש העיר, יכול להיות שגם ועדת הפנים תגיע לשם לביקור במהלך הפגרה. אני מציעה לראש העיר, משום שפרויקט סירקין זה לא עוד שכונה בפתח תקווה, ומשום שאולי הוא רוצה להיבחר שוב פעם לראש העיר, יש לו מחויבות כלפי האנשים שלו, שיערב את המועצה כולה בנושא של סירקין, בהיבט של שמיעת האדריכל, להבין כמה הולכים לבנות שם, מה התשתיות שהולכים לבנות שם. האם יש איזונים בין התשתיות החדשות לתשתיות של העיר הישנה, האם מטפלים בה או לא מטפלים בה כמו שאתם ביקשתם – תכנית מיתאר, אני שמחה שהתחילו לחשוב על תכנית מיתאר לפתח תקווה סוף סוף בעקבות סירקין, זה יפה, התקדמות יפה של מינהל התכנון, אין ספק. אבל תבדוק למה דווקא עכשיו יש תכנית מיתאר לפתח תקווה בעניין של סירקין. 

סירקין הוא פרויקט חשוב למדינה. זה נכון שזה חשוב, אבל הוא לא פרויקט לא פחות חשוב גם לתושבי העיר פתח תקווה כדי שבאמת את ההזדמנות הזאת תוכלו לקחת ולהביא לתושבים. 
לכן אני חושבת, אל"ף, שטוב החליט ראש העיר על הקמת ועדה לשמיעת אזרחים, אני חושבת שזה דבר חשוב. שמיעת הציבור זה דבר חשוב ונכון. צריך לפרסם את זה, צריך לוודא שאנשים מגיעים, צריך לוודא שוועדי השכונות, אזרחים שהם לא חלק מוועדי השכונות שיש להם מה להגיד, הם יוכלו לבוא ולהביע את עמדתם.

הדבר השני, אני מציעה לעירייה ולראש העיר לבדוק היטב, להזמין את מתכנן הפרויקט הזה, גם אני כבר מבולבלת, אני לא יודעת מיהו. אני מציעה שתזמין את כולם, אני מקווה שהם יבואו מתואמים, גם המינהל, גם משרד הביטחון וגם משרד הפנים, שיציגו מה הם יודעים עד כאן, לאן הם הולכים. מה הם יודעים עד כאן, זה טוב להגיד עד כאן, מה יהיה אלוקים גדול, אבל ברגע זה מה הם יודעים. כמה הם הולכים לבנות, מה התשתיות שלטובת העניין הזה הם אמורים לתת. הולכת להיבנות כאן שכונה ענקית, עיר ענקית, דרך אגב, אני כמובן אדבר גם עם ראש העין, וגם עם המועצות השכנות וכל הגורמים הרלבנטיים, אנחנו נביא לפה לדיון כמו שאנחנו עושים הרעש, עם העניין של הנתב"ג, כדי שנראה מה הנגזרות של כולם, זה לא נגזרת רק של ראש עיר אחד. במקרה פנו אליי תושבי וועדי שכונות של פתח תקווה. אני אומרת יש כאן היבטים כוללים. אני רוצה להבין איך עובדים פה. אני באופן אישי לא חושבת שמשרד הביטחון צריך לתכנן. משרד הביטחון צריך להגן על הביטחון שלנו ועל אזרחי המדינה, אבל החלטת ממשלה זאת החלטת ממשלה. אני לא קיבלתי פה תשובות ברורות. לכן אני מציעה לך, ראש עיר יודע לעמוד על הרגליים האחוריות, עשה את זה גם ראש עיריית ראש העין שלא נתן להתקדם עד שלא באו עם הסכם כולל, גם יאיר לפיד, וגם שר השיכון והבינוי, אני הייתי שם אז אני יודעת. עצרנו את הכול עד שלא ידענו מה הולך להיות, כולל 20% מתושבי ראש העין שיוכלו להשתתף במכרזים. 

יש הרבה היבטים שראש עיר יכול לעשות. אם אתם תירדמו בשמירה, הכנסת תצטרך להתערב פה. כי מהרגע שזה הגיע לוועדה הכנסת תתערב ותדרוש תשובות לא מפקידים זוטרים, אלא פקידים יותר בכירים. תשובות ברורות מה התחשיבים, כמה משרד הביטחון מקבל, כמה זה מכניס לאוצר, אני לא יודעת להבין. לא יכול להיות שאין מצב כזה. אני כאחת שמכירה את האוצר יודעת שיש תחשיבים מדויקים לכל הדברים. 
<דוד אזולאי:>
כדאי לדעת בדיוק מה חלקו של משרד הביטחון.
<היו"ר מירי רגב:>
אכן, אני מבקשת לקיים פה דיון עקרוני בעניין פינוי מחנות צה"ל. אני רוצה את טרייבר, אני רוצה את בינת שוורץ, את מנכ"ל משרד הפנים, את מנכ"ל משרד הביטחון, את בנצי, אני רוצה להבין מי מוביל בתכניות האלה, מי מתכנן, מי מודיע לציבור, מי מעביר את המסרים לציבור, למי הם יכולים לבוא ולדבר. אני רוצה להבין כאן מה קורה.
<אביהו סופר:>
מי דואג לאינטרסים של הציבור, זה בסדר שכולם דיברו עם משרד הביטחון ומשרד הפנים ומשרד האוצר.
<היו"ר מירי רגב:>
אני בעד הנושא, אבל אני רוצה להבין איך זה מתנהל. יכול להיות שזה מתנהל מצוין, ואנחנו רק לא הבנו את זה. צריך להסביר לנו יותר לאט כדי שנבין, יכול להיות. 
<יעקב ממן:>
אני רוצה לציין שהיה קיפאון מוחלט בעיריית פתח תקווה עד לכניסתו של ראש העיר, בגלל זה כל הדברים שקורים כיום.
<היו"ר מירי רגב:>
יכול להיות שזה היה טוב. כי יכול להיות שלאיציק, לקודם לא ניתן תשובות, לכן הוא לא קידם את זה. ברוורמן הגיע והחליט לקדם משהו בלי לקבל תשובות. 

<יעקב ממן:>
זה לא נכון.
<היו"ר מירי רגב:>
בוודאי. עד היום לא קידמו את זה, כי ראש העיר הקודם הקפיא את זה, לא שיתף פעולה כי הוא לא קיבל תשובות, תקבלו תשובות. אם קיבלתם תשובות, שתפו פעולה, אם לא קיבלתם תשובות, אל תשתפו פעולה. 
<יעקב ממן:>
זה לא נכון. זה לא ראש העיר ידוע כמתנגד לדבר הזה עד להצגת כל התכניות בצורה מסודרת.

<היו"ר מירי רגב:>
המנכ"ל, מפאת כבודך אני חושבת שצריך לעשות כאן, וראש העיר ואתה צריכים להיות ערניים.
<יעקב ממן:>
הטעות הייתה בקדנציה הקודמת שבנו 29 קומות כדי להכניס את זה להשבחה, זה הטעות.

<היו"ר מירי רגב:>
יכול להיות, מאה אחוז. 

<יעקב ממן:>
לא לדבר על קיפאון ודברים כאלה כי ראש העיר הוא מיינדד, והוא עצר את כל הבנייה בעיר הזאת עד לאישור של הדבר הזה, ויש לנו שיתוף פעולה עם ועדה המחוזית בנושא הזה.

<היו"ר מירי רגב:>
אני שמחה שיש שיתוף פעולה עם ועדה מחוזית. אני חושבת שהתושבים צריכים לקבל תשובות. הם צריכים להיות חלק מהמהלך. המועצה צריכה להיות חלק מהמהלך. אני עכשיו בעקבות הבקשה של ועדי השכונות רוצה לקבל עכשיו תשובות עקרוניות מסירקין, תשובות עקרוניות לגבי מעבר כל בסיסי צה"ל. איך הם, מי מתכנן, איך זה עובד, מי עשה את התמחיר, מי מקבל מה, האוצר, משרד הביטחון. אני רוצה עכשיו לקיים דיון עקרוני על זה עם כל חברי הוועדה, אני רוצה לשמוע מה קורה. אני אדבר על זה גם עם בנצי בנפרד ועם בינת שוורץ. 
<רמי גרינברג:>
גברתי היושבת ראש, אני גם מציע שבסיור שמתכננים לעשות יעברו בין המושבות. יושבים פה נציגים של משרד הפנים שאמורים לפקח על התכנון, ונראה מה התוצאה שם, איך יצא הפיתוח על התכנון של השכונה החדשה. 
<היו"ר מירי רגב:>
לא, אני לא אטפל בבעיית - - - לא, אתה טועה.
יש ראש עיר לעיר פתח תקווה, ואת זה אני אגיד גם בסיור. יש ראש עיר לעיריית פתח תקווה, שראש העיר בעיריית פתח תקווה ידאג שיטפלו בשכונות שלו לפני שהוא מקים שכונות חדשות.
<יעקב ממן:>
הוא לא מקים שכונות חדשות, זה לא בסדר להגיד – הוא לא מכיר שכונות חדשות. 
<היו"ר מירי רגב:>
אז להיפגש ולשתף פעולה עם הממשלה. 
<יעקב ממן:>
הוא מתנגד לבנייה הזאת. 

<היו"ר מירי רגב:>
אז אם הוא מתנגד, אז תאמין לי שיש לכם כוח, אל תשתף פעולה עד שיש לך את כל התשובות הברורות של הממשלה. אם אין פה את התשובות הברורות של הממשלה, אז בוודאי אין לך את התשובות הברורות של הממשלה. 

<יעקב ממן:>
את יודעת הם יעשו, הם יפקיעו את השטח הזה - - - פתח תקווה, ויבנו שם שכונה חדשה ואז יספחו אותה. 
<היו"ר מירי רגב:>
אל תדאג, החוק הזה אמור לעבור בוועדה הזאת והוא עוד לא עבר.

<יעקב ממן:>
היה סיפור עם כוכב יאיר שהתנגדו לסיפוח שטחים לבניית הרחבת כוכב יאיר. מה עשתה המדינה? הפקיעה את השטח הזה, בנתה את היישוב ואחר כך חיברה אותו, זה מה שאנחנו לא רוצים. המדינה אלופה בפטנטים איך לעקוף ועדות, ולעכב דברים כאלה. 
<היו"ר מירי רגב:>
אבל הפעם אני אומרת לך זה נכון, אתה צודק, ולכן בדיון הבא יהיה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז, שלא הזמנתי אותו לדיון הזה, הוא בדיונים אחרים והוא גם יבוא.

הרמתם לי להנחתה משרדי הממשלה – התשובות שלכם שלא התכוונתי להיכנס לזה, ודאי לא עכשיו. התכוונתי לתת פתרון אחד וודאי שהציבור יוכל להשמיע את עמדתו בעיריית פתח תקווה ואני שמחה שזה הסיכום, זה מה שרציתי. אבל משום שלא קיבלתי פה תשובות ברורות, משום שכל אחד נותן תשובות אחרות על מספרים ואדריכל, זה לא בידיעתי, זה כן בידיעתי, אז הרמתם לי להנחתה. 

אני רוצה לראות את התכניות של סירקין, אני רוצה לראות את התכניות האחרות של כל החמישה, ולקבל עדכון מסודר ממערכת הביטחון דרך מקבלי ההחלטות ודרך המנכ"לים ולא דרך הפקידים. תודה רבה לכולם.
הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 12:20.>