PAGE  
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
24/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 320>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 11:00
<סדר היום:>
<הצעה לסדר-היום בנושא: "הצעות הרחבת תוכניות המתאר ושטחי השיפוט ביישובים הערביים אינן מאושרות" – של חבר הכנסת מסעוד גנאים>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
זבולון כלפה – מ"מ היו"ר

באסל גטאס
מסעוד גנאים

דב חנין

חנא סוייד

אברהים צרצור

<מוזמנים:> 
	אהוד יוסטמן
	–
	מנהל אגף בכיר לתכנון מקומי, משרד הפנים

	סימונה טסטה
	–
	סגנית מנהלת אגף פרוגראמות, משרד הבינוי והשיכון

	חנאן נג'א
	–
	לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

	דוד דשן דויטש
	–
	אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

	חיאם קעאדן
	–
	סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי למגזר הערבי

	עאדל בדיר
	–
	ראש עיריית כפר קאסם ודובר ועד ראשי הרשויות הערביות

	עאסי מחמוד
	–
	ראש מועצת כפר ברא

	עמראן כנעאנה
	–
	ראש מועצת יפיע

	עטא אבו מדיעם
	–
	סגן ומ"מ ראש עיריית רהט

	סלאמה ואסים
	–
	מ"מ ראש מועצת טורעאן

	מוסטפא נאטור
	–
	מ"מ ראש עיריית קלנסוואה 

	אברהים קאדי
	–
	חבר עיריית קלנסוואה

	גיתית הרש
	–
	קשרי ממשל, החברה להגנת הטבע

	עבד כנעאנה
	–
	מנהל שותף למחלקת מדיניות שוויונית, עמותת סיכוי

	
	
	


<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
יעל, חבר המתרגמים
<הצעה לסדר-היום בנושא: "הצעות הרחבת תוכניות המתאר ושטחי השיפוט ביישובים הערביים אינן מאושרות"​ – של חבר הכנסת מסעוד גנאים>
<היו"ר זבולון כלפה:>
תודה רבה. צהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את הדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעה לסדר של חבר הכנסת מסעוד גנאים בנושא: הרחבת תוכניות המתאר ושטחי השיפוט ביישובים הערביים שאינן מאושרות. זאת לפחות הייתה ההגדרה שלו.
אני מבקש לבדוק אם יש לנו כאן את נציגי משרדי הממשלה הפנים. משרד הפנים, אהוד יוסטמן, נציג משרד המשפטים נמצא איתנו, לא. משרד הבינוי והשיכון הגברת סימונה טסטה סגן מנהל אגף תקצוב ובקרה. רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) דוד דשן מאגף התכנון. מרכז השלטון המקומי אני קעדאן חיאם סמנכ"ל בשלטון המקומי. אני מבין שנמצאים כאן ראשי רשויות. למה טאלל לא הגיע, קשה לו להגיע לירושלים? 
 <קריאה:>
לא. דווקא היום יש מליאה ויש לנו מבקר מדינה.

<היו"ר זבולון כלפה:>
התחילו לעבוד בסודה סטריים או לא התחילו. כמה התחילו לעבוד?

<קריאה:>
קרוב למאה. זו המכסה הראשונה ואפילו לפני הראשונה.

<היו"ר זבולון כלפה:>
איך הייתה שם ההתחלה של שיווק העובדים ברהט?

<עטא אבו מדיעם:>
60 מקומיים ו-40 מבחוץ.

<היו"ר זבולון כלפה:>
יפה מאוד.

חבר הכנסת מסעוד גנאים, רשות הדיבור שלך. בבקשה.

<מסעוד גנאים:>
תודה אדוני היושב ראש, אני מברך את כל האורחים, חבריי חברי הכנסת, ראשי הרשויות. 

אני חושב שהדיון פה הוא הדיון ה-חשוב ביותר, זאת דעתי. דיברתי לפני כמה חודשים עם שר הפנים מר גדעון סער כשנכנס לתפקידו, אמרתי לו שלדעתי האתגר החשוב ביותר שעומד בפניו בקשר לכל החברה הערבית זה העניין של תכניות המתאר ושטחי השיפוט, משום שכול הישובים הערביים חיים משבר חמור מאוד, קשה מאוד, מסוכן מאוד בעניין של הדיור ושטחי הבנייה. מבחינת מספר התושבים אנחנו גדלים, אבל מרחב הבנייה אם שטח שיפוט או שתכנית המתאר נשארים כמות שהם. ועדת אור דיברה על כך שהאוכלוסייה הערבית גדלה פי 7, אבל תחומי המתאר והבנייה נשארו כפי שהם. העניין יתפוצץ, לדעתי העניין מאוד מסוכן. אנחנו שומעים שכל יום שבכל עיר או כפר ערבי שמישהו בנה, אנחנו לא רוצים בנייה לא חוקית – אנחנו לא רוצים. אנחנו חברי הכנסת הערביים התרענו וגם אומרים 'אנחנו לא רוצים שיהיה אחד שיבנה ללא היתר ובניגוד לחוק'. אבל באותו זמן אתה תיתן לראש הרשות מענה כדי לפתור את הבעיה. תרחיב את שטח השיפוט, תרחיב את גבולות המתאר שלו.
לפני כ-15 שנה או לפני שנים, נכון שהיו הרבה מועצות ורשויות ערביות שלא הגישו ולא עשו תכנון מקצועי, אבל היום? – אני יכול להעיד על זה שמ-15 או 10 שנים ויותר, הרבה רשויות ערביות מגישות תכניות מקצועית, מפורטות בנוגע להרחבה בין אם זה שטח השיפוט או אם זה שטח המתאר, על המדינה,ועל משרד הפנים לאשר את התכניות שיש לו במגירה. 

הצעתי את העניין לפני כחודש כהצעה רגילה לסדר. לפי המרכז התכנון האלטרנטיבי 17 - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
מיהו המרכז?

<מסעוד גנאים:>
זה מרכז תכנון שההתמחות שלו הוא כל עניין התכנון והבנייה בכל המגזר הערבי. חבר הכנסת חנא סוייד הוא ראש המרכז הזה, הוא ייסד אותו לפני עשר שנים.

<דב חנין:>
עכשיו הוא חבר כנסת, אבל הוא היה המייסד של המרכז.

<היו"ר זבולון כלפה:>
בעצם מטרתו איסוף מידע, נתונים - - -

<דב חנין:>
מידע וחשיבה תכנונית. באמת לקדם את הנושא למקום מקצועי ותכנוני טוב יותר.

<מסעוד גנאים:>
אתה יודע מה, אני אחסוך ולא אזכיר את הפרטים. יש הרבה תכניות לבקשה להרחבה של ערים וכפרים ערביים שעדיין לא אושרו ועדיין נמצאות בוועדות התכנון המחוזיות השונות.

בדיון פה ארצה יותר לשמוע משום שפעם היינו בוועדת הפנים והיה כאן אלכס שפול ממונה על מחוז צפון וגם ראש הוועדה המחוזית באותו זמן. הוא אמר 'אני מתערב', או משהו כזה 'אין דברים כאלה, בעיית העיכוב היא לא ממשרד הפנים אלא יש התנגדויות ויש הסתייגויות'. רציתי באמת לשמוע ממקור מוסמך, ממשרד הפנים, כמה תכניות יש, כמה בקשות יש, כמה אושרו, כמה לא אושרו ולמה לא אושרו. אני אבקש שנשמע עד הסוף את הנציגים של הרשויות.

<היו"ר זבולון כלפה:>
תודה. חבר הכנסת אברהים צרצור, תרצה להוסיף כמה מילים?

<אברהים צרצור:>
רצוי לשמוע את ראשי הערים, זה עדיף. לאחר מכן אם נרצה להוסיף משהו נוסיף. 

<דב חנין:>
אדוני היושב ראש, אני רוצה רק לחבר את הדברים החשובים שאמר חברי חבר הכנסת מסעוד גנאים לסוגיה שאנחנו עסקנו בה בוועדה כמה פעמים - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
סליחה, מההכרות שלי את המגזר בצפון ומעט בדרום. אני מטפל בישוב אחד, השבוע ביום חמישי אני אעלה לישובים בצפון, סיור ב-7 ישובים של בני מיעוטים, בדואים ערביים. 

<קריאה:>
זה ליד, התחילו לבנות שם.

<היו"ר זבולון כלפה:>
אני יודע.

<קריאה:>
הזמינו אותם לדיון כאן.

<היו"ר זבולון כלפה:>
אני יזמתי את הדיון פעמיים. נכון היינו בדיון.

בכל אופן בדרום, יש לי חבר מוחמד אל-נבארי  בישוב חורה, ברהט דרום יש שכונה יפיפייה של 4,500 יחידות דיור. התחילו אותה לפני 10-12 שנה בערך, בונים שם מאוד יפה ולפי היתרים, הכול לפי הכללים, אין שם חריגות, העסק עובד פנטאסטי. אני רואה שהתהליכים די מוטמעים - - -

<דב חנין:>
הלוואי. אני לא מתווכח - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
קודם, את העובדות שאני ראיתי בעיניים אני אומר לך.

<דב חנין:>
אני לא מתווכח עם העובדות ואני שמח על כל מקרה חיובי.

אני רוצה להפנות את תשומת ליבך אדוני היושב ראש למצב מאוד מתסכל בו יש הרבה מאוד ישובים ערביים, דנו בו בוועדה בעבר. אני מדבר על מצב שלכאורה הכול בסדר, יש שטח שיפוט, יש אפילו תכנית והכול בסדר, התכנית בסדר גמור מבחינה תכנונית. למה היא לא יכולה לצאת לפועל, כי אין פתרונות קצה. למשל אין פתרונות קצה של ביוב. זה לא קשור למועצה, המועצה מבחינתה רוצה לקדם. גם אין בעיה תכנונית, אין בעיה של שטח, יש הרבה הרבה צרכים ופתרונות הקצה לא קיימים. למה אני מעלה את זה בישיבה הזאת, מכיוון ששמעתי מאוד בברכה על ישיבה שהתקיימה בין השרים הרלוונטיים, שר האוצר - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
הסכמי גג?

<דב חנין:>
לא הסכמי גג, אלא תכנית שאושרה גם בקבינט הדיור השבוע להסרת חסמים שמונעים בנייה משמעותית בכל מיני ישובים. אני מברך על כך, לפעמים אלו חסמים של תחבורה, לפעמים אלו חסמים של ביוב, לפעמים חסמים של תשתיות. אותו דבר צריך לעשות בכל הישובים הערביים, להסתכל רוחבית על כל המפה מצפון עד הדרום ולראות איפה אנחנו תקועים בגלל פתרונות קצה. לתת את הכסף הדרוש, ההשקעה הציבורית הנדרשת כדי לקדם את פתרונות הקצה. אז אתה מייצר מצב שבו אלפיים, אני לא מגזים במספר אלא להפך אני מצמצם בו, אלפים רבים של יחידות דיור יכולות לצאת לדרך בכל הישובים הערביים החל מהמשולש ועד הגליל.
<היו"ר זבולון כלפה:>
אני מציע לך, חבר הכנסת דב חנין, להצטרף לועדת המשנה של ועדת הכספים, כמו שעשינו עכשיו לגבי ערב אל נעים שני דיונים, אגב התוצאה של זה היא שיש עבודות בשטח והעסק הולך ומתקדם. כרגע גומרים את האיגום התקציבי לגבי היתרה שחסרה. בזמנו הוצגה תכנית, לא פה אלא בוועדת הכספים, הוצגה תכנית לגבי ערב אל נעים עם כל החסמים והבעיות. הדיון התקיים בחודש פברואר, הדיון השני התקיים לפני שבועיים. בין הדיון הראשון לשני נעשתה עבודה עם משרדי הממשלה השונים. רוב התקציב יש, עדיין חסר חלק קטן שאמור להיות מושלם בשבועות הקרובים, בפועל העבודות בשטח כבר מתקיימות. אני רוצה להאמין שבשנת 2014-15 היישוב הזה יהיה במקום אחר לגמרי. 

השבוע אני אעשה את אותו דבר לגבי 7 ישובים אחרים בצפון, ישובים של בני מיעוטים בלבד מתוך הבנה שזו חולייה חלשה שצריכה את הגיבוי שלנו בכנסת. אני רואה בזה חובה ולכן אני עושה את הדבר הזה. אני אשמח שתצטרפו אלי גם כן, תתנו לי גם גיבוי בדברים האלה. אני אומר לך שוב, שורש העבודה, שורש העניין בנקודות שאמרת כרגע. כלומר, יש תכניות והכול בסדר אלא מה, יש חסמים. זה נדחה ממשרד למשרד למשרד ודברים לא זזים. אנחנו מביאים את האנשים, מזמנים את כולם לדיונים, שומעים את כל משרדי הממשלה, שולחים אותם לעשות שיעורי בית. הם חוזרים אחרי חודשיים-חודשיים וחצי לדיון מעקב, האמן לי, מגיעים לפתרונות. 

<עטא אבו מדיעם:>
אני סגן ממלא מקום של ראש עיריית רהט. אני ממונה על תיק ההנדסה, הרחבה, תכנון, אני יושב ראש ועדת משנה לתכנון בנייה שהיא הוועדה הערבית הראשונה שתקבל הסמכה לתיקון החקיקה החדש ל"חוק תכנון ובנייה" בעז"ה. 

אנחנו מדברים על סוגיה, אם אתה חרוץ חבר הכנסת - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
לא כל כך חרוץ.

<עטא אבו מדיעם:>
גם חברי הכנסת, להשתדל להביא לפתרונות לנושא של הגבולות והרחבות מפות הגבול של כל ישוב וישוב על פי צרכיו. לנו יש בעיה סבוכה עם השכנים הטובים שלנו 'בני שמעון', כרגע זה זועק לשמיים. יש לנו ועדה שמינה שר הפנים - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:> 
ועדת גבולות.

<עטא אבו מדיעם:>
ועדת גבולות. רהט כרגע היא עם 60 אלף תושבים - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
אבל אם יש ועדת גבולות הוועדה כאן לא תוכל להתערב בזה.

<עטא אבו מדיעם:>
אנחנו נגיד איפה התקלה. 

התקלה הראשונה היא ששר הפנים דאז אלי ישי חתם על הסכם שהוא כביכול לשטחים שעל פי המפה שהוא חתם עליה, היו אמורים ל - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
צומת רהט-להבים.

<עטא אבו מדיעם:>
דווקא למדנו מכפר קאסם, הכניסה הכלכלית של העיר אמורה לעבור ב-2005 לשטח שיפוט של רהט. משום מה השכנים שלנו מתנגדים. הסיבות שלהם בוועדת הגבולות אינן משכנעות. אנחנו אומרים חד וחלק - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
בשביל זה יש וועדת גבולות, כך אני מבין.

<עטא אבו מדיעם:>
לא. לא. 

<היו"ר זבולון כלפה:>
אז לא הבנתי - - - 

<עטא אבו מדיעם:>
הבעיה היא שהמנדט של וועדת הגבולות שקיבלה את המנדט משר הפנים, היא פשוט עיוות לעיר רהט. היא מוסרת מהצד הצפוני ומהצד הדרומי של העיר שטחים שתפוסים על ידי שני שבטים. רהט ובכניסה מול שובל יש גם משפחה אחרת. כלומר, מרחיבים אותנו בשטחים תפוסים ומאוכלסים - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
לכיוון בית קמה.

<עטא אבו מדיעם:>
לכיוון בית קמה. ויש לך את השבט מדרום  - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
מה זה מדרום? מול משמר הנגב?
<עטא אבו מדיעם:>
כן. ההרחבה שנותנים לנו כביכול היא כלום, היא מעמסה, עם אנשים, עם עוני, עם הרבה בנייה בלתי חוקית - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
אתה מחפש מקורות תעסוקה.

<עטא אבו מדיעם:>
קודם כל אני מחפש פתרון גבולות. הצרכים שלנו - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
אני רוצה להבין, הוקמה לפי דבריך וועדת גבולות - - - 

<עטא אבו מדיעם:>
חד צדדית. מינה אותה שר הפנים לפי הבקשה שהוגשה מ'בני שמעון', רוצה למסור שטחים. אנחנו נעדרנו מהישיבות האחרונות מאחר ואנחנו באים להגיד לכם כאן שהבקשה שלנו היא, או להקפיא את עבודת וועדת הגבולות או לחלופין להכיר בצרכים שלנו. ביקשנו ממשרד הפנים שירחיב את המנדט של הוועדה לפי הצרכים של הישובים שלנו. כי מה, לא יכול להיות ששכנים שלנו מתעלמים מהסכמים שאומרים שהם חייבים למסור לנו בשנת 2005, השכנים 'בני שמעון' חייבים למסור לנו שטח "עידן הנגב" הצפוני בלי שום הסברים. לחלופין מוסרים לנו שטחים שהם תפוסים. הבאנו לכם כאן את המפות. אלו שטחים תפוסים, ומה אני אעשה עם השטח הזה? ש'בני שמעון' יכירו בהם כשכונות או ככפרים שיהיו תחת ריבונות 'בני שמעון', מה הוא מעמיס עלי?

אנחנו רוצים את התערבות ועדת הפנים מול משרד - - - 
<דב חנין:>
שאלת הבהרה, המנדט של ועדת הגבולות הוא מצומצם רק להיבטים הבעייתיים ואין לה מנדט לשאול את השאלה של אותו אזור פוטנציאלי של תעשייה עליה דיברת, זה לא במסגרת המנדט של הוועדה?

<עטא אבו מדיעם:>
זה במסגרת ואסור שזה יהיה במסגרת, מכוח ההסכם הוא אצלנו. הם פשוט חד-צדדיים. 'בני שמעון' הגישו בקשה, את האדמות האלה אני רוצה כדי להרחיב את שטח רהט.

<היו"ר זבולון כלפה:>
אני מבקש לצורך השלמת התמונה. אותו אזור תעסוקה, תעשייה "עידן הנגב" הוא אינו מתנהל בשיתוף שלכם איתם?
<עטא אבו מדיעם:>
הוא מתנהל במשותף, אבל הדרומי לפי ההסכם הוא בדרך, וגם להקים בית חולים, הוא יישאר בשטח השיפוט של 'בני שמעון'. הצפוני, מכוח ההסכם צריך לעבור לרהט, הוא בכניסה, הוא בסלון העיר, הוא בפתח העיר ולא יכול להיות שבונים שותפות כלכלית בנגב ופתאום מתנערים מהסכם. לא רק זאת, אלי ישי שר הפנים דאז, חתם על המפות. היום אנחנו בבעיה סבוכה.

האכלוס – אני אדבר על האכלוס. אתה היית בדרום רהט, בדרום רהט אנחנו אוכפים את החוק כמו שאמרת חבר הכנסת מסעוד גנאים, אנחנו אפילו רוצים לשבר את אוזניכם ולהגיד שכמעט כל יום, לפי הסטטיסטיקה, יש לנו היתר וחצי, כלומר כל יומיים יש לנו שלושה היתרי בנייה. אנחנו עוברים את ה- 400 היתרי בנייה בשנה, זה אומר שאנחנו מתקדמים ל-500-600 יחידות דיור בשנה. אבל הגידול הטבעי שלנו עם הפזורה, כרגע מגישים למשרד הפנים בקשה כדי לתת מענה לגידול הטבעי. בשנת 2040 הוא יכול להגיע ל- 137 אלף נפש ברהט עם הפזורה שלה. השטח שאנחנו הגשנו - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
אבל היתר בנייה הוא לא לנפש אחת, היתר בנייה הוא למספר נפשות. 

<עטא אבו מדיעם:>
כן. לגבי השטח שאנחנו מבקשים כרגע לצרף לרהט, אנחנו רוצים את תמיכתכם, הוא בסך הכול 8,571 דונם ברוטו. ברוטו כולל שטחים לתמורה. אם אתם תעזרו לנו לסיים את הסכסוך והקונפליקט הקיים זה ייתן מענה לעיר שנמצאת בתנופת בנייה, זה ייתן מענה לאכלוס לאלפי משפחות שתהייה להן קורת גג.

<עאדל בדיר:>
ראש עיריית כפר קסאם ודובר ועד ראשי הרשויות הערביות במדינה.

כבוד היושב ראש, חיפשתי בגוגל 'הסכם גג'. עכשיו שמתי בגוגל 'הסכם גג' כדי למצוא מענה. ראיתי 'הסכם גג מודיעין', 'הסכם גג ראש העין', יש אשקלון, קריית גת, קריית ביאליק, ראשון לציון ואין אף ישוב ערבי. השאלה למה? זה לא עניין שיש סיכוי שנקבל הסכמי גג. 
קודם כל, כנראה אנחנו צריכים לחלק את המדינה לא ליהודים וערבים, לשתי מדינות, תקציב ומדיניות לשנות ה-80 שזה שייך לרשויות הערביות והחלשות ותקציב ל2020 לרשויות היהודיות. אנחנו עדיין נלחמים לאשר לנו תכניות מתאר כדי לפתור את בעיית הדיור. כבר עברו אותנו בשנת אור הרשויות היהודיות, מתמרצים אותן כדי שתסכמנה לתכניות המתאר או שתסכמנה לבנות לזוגות הצעירים. אנחנו כאילו חיים בעולם אחר. 

יש שלושה נושאים שקשורים, תבוא לכפר קאסם, הבעיות של כפר קאסם הן בעיות שהן נכונות לכול הרשויות הערביות. נבוא לבקש הסכם גג, אבל בכלל אין לנו עוד תכניות מתאר, ואם תהיינה לנו תכנית מתאר מורחבת תחום השיפוט לא מאפשר לנו להיכנס לתחום הסכם גג. זאת אומרת, שאתם באים ואומרים 'יש רוח חדשה בממשלה ובמשרדי הממשלה' לתת הזדמנות שווה לתושבים הערביים כדי להתחיל במרוץ. אבל מה אומרים להם, בקטע הראשון אנחנו מתחילים מאותו קו, אבל מה לעשות, זה נכנס למרוץ, היהודי עם הרשות היהודית, בנקודת הזינוק הוא מתחיל מרופד במסלול ואצלנו עד שהוא מתחיל הוא מתחיל בבוץ, הנעליים שלו מלאות בוץ.

יש שלושה תחומים שצריכים לבוא לפתרונם כל אחד בפני עצמו ולא צריך לקשור האחד בשני. אולי תגידו שעד שנסיים את תחומי שיפוט ייקח לנו 20 שנה, אז מה, אז נתחיל בתכניות המתאר? לכל רשות ערבית יש תחום שיפוט, בינתיים תחום שיפוט מוגדר, צריך להתחיל לטפל בתחום השיפוט הזה כדי לאשר את תכנית המתאר. תכנית המתאר מאושרת בממוצע ברשות הערבית מעל 20 שנה. בוא נגיד שהממוצע הלא אשכנזי, האשכנזיות תוך 3-5 שנים, 6-10 שנים ברשויות ממוצא ספרדי –זה בדוק. ברשויות הערביות זה מעל 20 שנה, עד שמגישים, עד שמאשרים ועוד.

<מסעוד גנאים:>
אתה מתכוון 20 שנה מאז שמגישים.

<עאדל בדיר:>
מצבו של כפר קאסם טוב. מאז שמגישים אותה זה 20 שנה. בכפר קאסם תכנית המתאר - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
סליחה, הזמן שלנו קצוב. זה חלק מהבעיה של הדיון.

<עאדל בדיר:>
חבר הכנסת מסעוד גנאים דיבר על שני תחומים שהם באמת חשובים, תחום השיפוט ותכניות המתאר. אני אדבר על החלק השלישי שלא צריך לחכות לו והוא חלוקה בהכנסות. 

בכפר קאסם יש את אזורי התעשייה או מוסדות ציבוריים שהם כמו תחנות רכבת שהוקמו על אדמות, לא רק ההיסטוריות, אדמות שגובלות  - - -
<מסעוד גנאים:>
הפרויקטים הלאומיים. 

<עאדל בדיר:>
כן, הפרויקטים הלאומיים שגובלים בתוך - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
מה שנקרא 'הצדק החלוקתי'.

<עאדל בדיר:>
כן. אז יש אזורי תעשייה. למשל בכפר קאסם ניתן אזור התעשייה שגובל בתוך תוכו של כפר קאסם, הוא ניתן ב-1959 שאז היה משטר צבאי. כלומר אי אפשר להישען על זה. מה לעשות זה ניתן בשנת 1959 ואפשר לתקן. צריכה להיות חלוקה של ההכנסות.

לוועד הרשויות הערביות הייתה בפגישה עם שר הפנים, אז כדף הכנה ראיתי שהכול מענקי חוץ, ככה בסעיף האחרון בכיתוב קטן, 'תכניות מתאר'. אפילו מתביישים על זה. אנחנו לא צריכים להישען כל הזמן על מענקים, צריכה להיות לנו עצמאות כלכלית וזה מתחיל מתחומי שיפוט ותכניות מתאר וחלוקה בהכנסות. תודה.

<היו"ר זבולון כלפה:>
תודה רבה. 

<עאסי מחמוד:>
ראש העיר כפר ברא. חברי ועמיתי דיבר על תחום השיפוט וגם אני אגע בנקודה זו.
בכפר ברא יש לי 700 דונם שהם בבעלות של תושבי הישוב בתחום השיפוט של דרום השרון. כל ראשי הרשויות, קודמיי, הלכו לוועדות גבולות, לחמש וועדות גבולות שהחליטו פה אחד בעבר שהתחום השיפוט צריך לעבור לכפר ברא ושאין הצדקה שזה יהיה לדרום השרון – לא היא אף שר שהיה מוכן לחתום, השר אחרי שהחליט על הקמת ועדה חדשה.

הגעתי לתפקיד לפני קדנציה, אמרתי, מה אני אמשיך בגלגול הזה ואני אסיים את הקדנציה עם וועדות'? אמרתי לעמיתי דנגו', אמרתי 'בוא נעשה משהו אחר, נעשה חתונה, אתה עם תחום השיפוט ואני עם הבעלות, נקים אזור תעשייה משותף שיהיה תקדים. ערכנו מכרז וחשבנו שאנחנו, אגב בהסכם היה שוקי אמרני שהיום הוא המנכ"ל, הוא היה נשיא הכבוד. שושבין החתונה. לצערי הרב אני מגיע למחוז מבסוט עם כל התכנית שאנחנו מגישים, מגיע עם התכנית ומספר ונואם במשך חצי שעה על אזור תעשייה משותף, דו-קיום, שלום, מתחילים בעסקים, הוא מסתכל ואני חשבתי שאני מדבר יפה. סיימתי ואז הוא אמר 'טעית בכתובת, אתה לא במרכז פרס לשלום'. הוא אמר 'זה לא מקובל עלינו'. 

<היו"ר זבולון כלפה:>
באיזו טענה, מאיזו סיבה?

<עאסי מחמוד:>
לא יודע, היו כל מיני טענות תכנוניות שאני לא רוצה - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
זאת אומרת משיקולים מקצועיים.

<עאסי מחמוד:>
אני לא יודע אם משיקולים מקצועיים. לדעתי משיקולים שהם לא מהעניין בכלל. מה זאת אומרת - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
יכול להיות שזה משיקולים מקצועיים. למה לא? אגב, יכול להיות שאתה וראש המועצה השכן שלך מוטי רואים את האינטרס שלכם, בא משרד הפנים הממונה על המחוז ואומר 'תקשיבו, אני מסתכל בראיה רחבה יותר. אני רוצה לעשות אזורי תעשייה גדולים יותר, צמודים לצמתים מסוימים בגלל נגישות, בגלל כניסה ובגלל אלף ואחד דברים'. אני לא מכיר את המקרה הספציפי.

<עאדל בדיר:>
בוא אגיד לך משהו קטן. עד שאני בא ורוצה לעשות סדר, הרי ממילא כל השטח שאיתו באתי הוא כבר חממות שהפכו להיות סככות והכול תעשייה פרטיזנית, אני באתי לעשות סדר. אם אני כבר בא לעשות סדר, אז מה, זה יישאר ככה ללא סדר, ללא ארנונה, ללא אכיפה? זה כאילו הכול שטח פרוץ. אם אני כבר בא לעשות סדר ויש הזדמנות לעשות סדר על דבר קיים, אני בא לתכנן אותו ולעשות אותו כמו שצריך. למה לא? באמת, חקלאות אין, מכסות מים אין, השטח הפך להיות טרשים, אז הוא יישאר שטח טרשים ללא שום עיבוד לא חקלאי ולא תעשייה? מה - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
תודה. הזמן שלנו מתקצר ואנחנו רוצים לשמוע את האחרים. עוד שני דוברים אחרונים כאן ואחר כך ניתן - - - 

<קריאה:>
אני רק רוצה להזכיר לו שמוטי בירך על הסכם. 

<עאדל בדיר:>
בוודאי. אני אמרתי את זה.

<עמרא כנאנה:>
ראש מועצת יפיע. אני אדבר בכללי. כל הנושא של הרחבת תחום שיפוט עולה מראשי הרשויות המקומיות, מהצורך למציאת פתרון אמיתי בעיקר למצוקת המגורים, מצוקת התעשייה ובעיקר מצוקת התעסוקה של עסקים קטנים שמהווים מטרד והפרעה גדולה כשהם נמצאים בתוך הישוב, גם מדאגה לרווחת התושבים לשטחי ציבור שאין לנו. 

אנחנו נתקלים כל הזמן בבעיה עם משרד הפנים שאומר 'יש לכם אדמות'. נכון, בהרבה ישובים יש אדמות שמספיקות לתכניות מתאר ל-50 ואולי ל-100 שנה, אבל צריך לזכור שרוב האדמות שנמצאות בתוך תחום השיפוט הן לא אדמות של המדינה. כמעט ואין אדמות של המדינה, הן אדמות בבעלות פרטית. המציאות ברוב היושבים, לא אגיד כל הישובים, אין יותר מ- 5% עד 10% מהתושבים שהם המחזיקים בקרקע, הם הבעלים של האדמה הפרטית הזאת. בדרך כלל על פי המסורת לא מוכרים, הם משאירים אותן לדורות הבאים, כל שלכ- 90% מהאוכלוסייה הערבית בישובים אין אדמה. מחיר השוק גבוה מאוד, אם בכלל תמצא לך מגרש, זו עלות גבוהה מאוד. עיקר הדרישה להרחבת תחום השיפוט היא להכניס בעיקר אדמות מדינה לצורך הקמת כל מיני פרויקטים של מגורים, תעשייה ותעסוקה כדי לפתור את המצוקה הזאת.

כל עוד אין אדמות מדינה, אז מתחילים בבנייה לא חוקית, עוד תוספת חומה, עוד תוספת מקלט, גם כן בריחה לישובים שמקבלים. לא כל הישובים מקבלים. למשל, אצלנו בנצרת עילית מקבלים, אז כל תושב רמא, יפיע, נצרת והסביבה שיכול קונה לעצמו דירה. יש בכפר יונה דירות במחיר נמוך ואז בורחים לשם. אנחנו רוצים, רוב הישובים, אדמות מדינה על מנת לספק לאנשים שאין להם, הם כ- 90% ואם אני מגזים אז 85%, למצוא להם פתרון בעיקר פתרון דיור חוץ מהתעסוקה והתעשייה. 

בנוגע לתכניות המתאר לא אחזור על מה שחברי אמר, אבל צריך לומר עוד דבר אחד חשוב. אנחנו מגישים תכניות. יש לי תכנית של 4,000 יחידות דיור, אבל המימוש עצמו ייקח כל כך הרבה שנים. הבעיה העיקרית היא הבעלות הפרטית. הבעלות הפרטית, למי שיש 10 דונם מרשה לעצמו היום דירה אחת כדי לפתור בעיה של בן, אבל לא גובים היתרים אם יש שם עוד 30-40 דירות שנכנסות, הוא לא בונה אותן ולא גובים היטלים לא לכבישים, לא למים ולא לשום דבר אחר – אז נתקעים עם הביצוע עצמו. כאן צריך מחשבה משותפת עם הרשויות איך לפתור את הבעיה הזאת ואיך להתקדם בתכניות המתאר.

<מוסטפא נאטור:>
ממלא מקום ראש עיריית קלנסוואה.

אני מבקש להתייחס בקצרה לתכנית המתאר בקלנסוואה ולהצדיק את הדברים שאמר ראש כפר קאסם מר עדל. אני מביא לדוגמה את תכנית המתאר של קלנסוואה שהתחילה בערך בשנת 1995, לפני  כ-19-20 שנה. עד היום תכנית המתאר לא אושרה. גרוע מזה, אתה רואה שהמטרה של כל תכנית מתאר זה ליצור איכות חיים, להקל על התושבים מבחינת תכנית לחשוב על הדורות הבאים, למצוא פתרונות לצעירים. תכנית המתאר בקלנסוואה יש לה כ- 1,000 התנגדויות, נכתבו מעל 1,000 התנגדויות כי היא לא עונה בכלל על הצרכים של התושבים, של הצעירים. חבר הכנסת חנא סוייד היה מעורב בתהליך הזה. 

נוצרה תכנית מתאר מאוד גרועה שאינה עונה על הצרכים של התושבים ולא נותנת פתרונות לדורות הבאים. בשנת 1995 התכנון היה צריך אמור להתייחס עד לשנת 2020 ואנחנו בעוד חמש-שש שנים מגיעים ל-2020 ותכנית המתאר לא מאושרת. אחת הבקשות שביקשנו הייתה שיורידו את תכנית המתאר מהפרק וייתנו לנו, לתושבי קלנסוואה, לתכנן תכנית מתאר שעונה על הצרכים שלנו. לצערנו לא קיבלנו עד היום תשובה חיובית מהוועדה המחוזית של משרד הפנים. 
<היו"ר זבולון כלפה:>
תודה רבה. ברשותכם אנחנו  - - - 

<מסעוד גנאים:>
רק עוד נציג של מועצת טורעאן.

<סלאמה ואסים:>
אני ממלא מקום ראש המועצה. אנחנו עכשיו בכפר טורעאן אישרנו במועצה תכנית אב שנותנת מענה לטורעאן לשנת 2030. אבל גם אנחנו סובלים אותו דבר מבעיית תחום השיפוט. תכנית האב לא מתקדמת בגלל בעיית תחום שיפוט. הבעלות על המקרקעין היא של תושבי הכפר ותחום השיפוט הוא של המועצה האזורית גליל תחתון. אנחנו במשא ומתן שנמשך הרבה שנים, פעם הסכימו ופעם התחרטו, עם גליל תחתון לגבי השטחים האלה. אנחנו עדיין שנים נמצאים במשא ומתן שלא מתקדם וזה מעכב את תכנית האב.

תכנית האב נותנת לכפר מענה בכל התחומים, בתחום התעסוקה, מסחר וגם בנושא המגורים אנחנו עובדים על שתי מפרטים במקביל. שוב, מה שמגביל אותנו הוא תחום השיפוט שמשתרע על כל הדברים של הכפר, - - - 
<היו"ר זבולון כלפה:> 
כביש 77 וגם הרכס של טורעאן מאחור.

<סלאמה ואסים:>
עכשיו יש לנו גם תכנון כביש כניסה לטורעאן מכביש 65. יזמנו אותו במסגרת תכנית אב, הוא נותן מענה חשוב לכפר מבחינת הכניסה וגם מבחינת אזור התעשייה - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
בכמה מדובר?

<סלאמה ואסים:>
14 אלף. אנחנו גם מוגבלים מבחינת המצב הקיים. מהצד המזרחי של הכפר יש לנו תמ"א 14, יש מחצבה שבעשר השנים קדימה אנחנו לא יכולים להתפטר ממנה. מצד המערבי של הכפר אנחנו מוגבלים כתוצאה משמורת טבע. זו הבעיה. 

<היו"ר זבולון כלפה:>
זו נחלתם של הרבה ישובים בארץ. אם בדיון הקודם היית בא היית רואה גם כל, זה כל הזמן.

<סלאמה ואסים:>
זו שמורת טבע ייחודית מאוד. 

<היו"ר זבולון כלפה:>
מה לעשות, הארץ קטנה, אנחנו צריכים להגדיל אותה קצת.

<סלאמה ואסים:>
אני מבקש את התערבותם של הרשויות ומשרדי הממשלה ללחוץ על - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
בוא נשמע אותם. אהוד אתה תהייה אחרון הדוברים ברשותך. נתחיל עם משרד השיכון, הגברת סימונה טסטה. אני מבין שאין כאן נציג של משרד המשפטים. היה רשום ולא הגיע. לאחר מכן רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ולאחריו משרד הפנים. כמובן אתם מהשלטון המקומי. 

בבקשה סימונה. תתארי לנו קצת את התהליך, איך הוא מתגלגל אצלכם.

<סימונה טסטה:>
מבחינת חלוקת עבודה בין משרד הבינוי והשיכון לבין משרד הפנים, האחריות להרחבת תחומי השיפוט ותכניות מתאר נמצאות במשרד הפנים.

אני אבקש להתייחס לכמה דברים - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
אתם בעצם קבלני ביצוע אחרי שיש תכניות - - -

<סימונה טסטה:>
סליחה, אני לא אוהבת את הביטוי 'קבלני ביצוע'.

<היו"ר זבולון כלפה:>
סליחה, לא קבלני ביצוע, סליחה אני מוחק את זה.

<סימונה טסטה:>
התכניות המפורטות הן שלנו, תכניות מפורטות הן בקרקע פרטית והן בקרקע מדינה וכמובן אתרים שהם בקרקע מעורבת. 

אני רוצה לומר בהיבט של תכניות מתאר, דבר אחד, משרד הבינוי והשיכון כן מקדם את הנושא של 'הרחבת ג'דיידה- מכר', אבל זו תכנית מתאר ארצית שעומדת בפני עצמה עם 8,000 יחידות דיור, אנחנו מקדמים אותה. היא לקראת דיון, היא כמעט מוכנה - - -

<מסעוד גנאים:>
העיר הערבית הראשונה? 

<סימונה טסטה:>
כן. היא לקראת דיון במועצה הארצית. ההערכה שלנו, בתקווה שבמהלך חודש יולי זה יבוא לדיון במועצה הארצית. 

דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו זה מה שחבר הכנסת דב חנין דיבר והיא בעיית החסמים. אכן אנחנו מודעים לנושא הזה. באמת שאנחנו באים הן ברמה התכנונית והן ברמת הביצוע אנחנו נחשפים לבעיות של הביוב. יחד עם משרד ראש הממשלה, חבל שנציג משרד ראש הממשלה לא נמצא - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
האמת שהם לא הוזמנו. יש שינוי כרגע, מי שטיפלה בזה עזבה את העבודה שם.

<סימונה טסטה:>
אנחנו עובדים עם הרשות לפיתוח כלכלי, נעים מנסף. דיברנו על נושא החסמים ומנסים לקדם את הנושא הזה. אספנו נתונים, מבחינתנו מבחינת המחוזות. בימים האחרונים העברתי את הטבלה שהייתה לי עם הנתונים האלה למר משה גלרזי מלת"ב (מנהל תשתיות ביוב), עם בקשה להתייחס, אם יש נושאים שמקדמים או לא. אנחנו נראה איך לקדם את זה. בהחלט אנחנו רואים את זה לנגד עיננו.
אני חייבת לציין, הנושא של בעיות תחבורה כרגע לא היו מהנושאים המרכזיים שראינו אותן כחסמים מהותיים אקוטיים שצריך לטפל בהן ברמה הארצית. לכל אתר יש את הבעיות שלו שאנחנו מנסים לקדם, לא ראינו עדיין, מזיכרוני מהטבלה. אלו היו בעיות ביוב ולא בעיות תחבורה.
אני מתחברת לעניין שאמר ראש העיר יפיע, נושא של קרקע פרטית. הצגתי כבר את העניין הזה בוועדה אחרת. יש את החלטת הממשלה שאנחנו מנסים לקדם, החלטה 1539 ו-4432 שמאפשרת גם תכנון וגם סבסוד קרקע פרטית. ראשי הרשויות פה, אני חושבת שרובם ככולכם, קיבלו תקציבים הן לתכנון קרקע פרטית כדי לקדם את תכנון קרקע פרטית ולמנוע מצב של בנייה בלתי חוקית, שיהיה אפשר להוציא ממנה היתרים.

<היו"ר זבולון כלפה:>
אתם מכירים את החלטות הממשלה האלה?

<עטא אבו מדיעם:>
יש לנו מתחם, קיבלנו 2 מיליון שקל. זו דוגמה קלאסית, 2 מיליון שקל, לנו יש כבר שני מתחמים: 7 ו-8. סיימו תכנון למתחם 8 עם 600 יחידות דיור, אנשים לא רוצים לשלם מס השבחה. זה תקוע, זה על הנייר. אם לא יתנו לאנשים שהם חייבים שם, שם זה קרקע פרטית.

<סימונה טסטה:>
כרגע אני מתייחסת לקרקע פרטית. כבוד היושב ראש, יש דברים שהמדינה מנסה לקדם, יש דברים מסוימים שהם בעיה. אני מתייחסת לבעיה משני היבטים - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
אין ספק שנצטרך כאן שילוב, זאת אומרת שגם התושבים יצטרכו להבין - - - 

<עטא אבו מדיעם:>
משביחים להם את הקרקע פי 5 מהעלות כשהוא רכש אותה כקרקע חקלאית. אנשים פשוט לא רוצים להשקיע בזה. 
<היו"ר זבולון כלפה:>
עם כל הכבוד אני חושב שחלק מהעבודה שלכם כראשי רשויות זה לדעת לעבוד עם האנשים ולהסביר להם. זה אינטרס. ברגע שהתכנית תאושר ערך הקרקע עולה.

<סימונה טסטה:>
נכון שבהיבט הזה אחד הדברים שפנינו למשרד הפנים אחרי דיונים בינינו, יש לנו קושי. בנושא סבסוד קרקע פרטית אנחנו מאוד מעוניינים. בשנתיים הראשונות של התכנית יצאנו בקול קורא לרשויות שהגישו אלינו בקשות לסבסוד קרקע פרטית לתכניות שכבר מאושרות. ראינו שיש קושי מאוד גדול ביישום התכנית הזאת מאחר והסבסוד הוא על התקדמות בנייה. כלומר, אתה לא מסבסד תשתיות, כי אם אין בנייה אתה לא מבצע תשתיות. הרשויות באמת לא מצליחות להתקדם בתהליך הבנייה. אי אפשר לכפות על בעל קרקע פרטית לקדם את הבנייה, לכן בעצם אי אפשר לקדם את הפיתוח, זה איזה ממשק. אין מה לעשות, זו מציאות שהיא בעייתית וכרגע בידי הממשלה אין את כל הפתרונות.

אחד הפתרונות שחשבנו, אנחנו נתחיל ליישם את זה השנה, לקח לנו להבין ולחפש את הפתרונות הראויים כדי לסייע. אחד הפתרונות שמצאנו זה לנסות באתרים מעורבים בהם יש קרקע מדינה וקרקע פרטית מכיוון שיש לנו יותר שליטה על השיווק של קרקע מדינה. אנחנו יודעים כשיש שיווק יהיו גם יחידות והן יבנו. באתרים מעורבים אנחנו נקדם עבודות פיתוח בקרקע הפרטית שמשרתות את שני החלקים. כלומר, זה לא בנפרד קרקע פרטית וקרקע מדינה אלא יש הכלאה של המגרשים. כך נמצא עבודות שאותן נסבסד, באמת בלי לבחון את יחידות הדיור שנבנות בקרקע הפרטית. זה אחד הפתרונות שלנו.

<חנא סוייד:>
ברשותך אדוני היושב ראש, יש לי שאלה למשרד הבינוי והשיכון. שני הפרויקטים או שתי התכניות שמשרד הבינוי והשיכון מוביל בתקופה האחרונה, מה שנקרא 'מחיר מטרה' והסכמי גג, הסכמי על עם הרשויות המקומיות. האם הדברים האלה מיושמים בישובים הערביים?

<סימונה טסטה:>
דיברו על הסכמי גג  - - - 

<חנא סוייד:>
אני אוסיף לשאלה. עד כמה שאני יודע משרד הבינוי והשיכון אפילו התחיל לתת עבור כל יחידת דיור שנבנית על קרקע פרטית 25 אלף שקל, אבל בסוף את הכסף לקח בחזרה כי הוא טען - - -

<סימונה טסטה:>
זה בדיוק תקרת הסבסוד - - -

<חנא סוייד:>
תשמעי אותי עד הסוף ואחר כך תגידי כן או לא, כי את מה שאני יודע אני יודע מראשי רשויות. בעצם רימו אותם כי אמרו להם 'קחו, זה במסגרת תרומה של משרד הבינוי והשיכון לפתח את התשתיות בשכונות החדשות', אבל בסוף אמרו להם 'אבל זה קרקע פרטית והבנייה לא מרוכזת בשכונה אחת, היא בכל רחבי הישוב ולכן לא מגיע לכם, תחזירו את הכסף'.

<סימונה טסטה:>
ממש, ממש, ממש לא.

<חנא סוייד:>
אני שמח, אבל אני רוצה תשובה בדוקה.

<סימונה טסטה:>
הטעו אותך ואני אסביר מהי המשמעות. כשהפעלנו את התכנית הזאת הגשנו קול קורא לרשויות ואמרנו תגישו לנו בקשות למתחמים לסבסוד קרקע הפרטית כשהמתחם הוא מינימום 10 יחידות דיור. לא נתנו אף פעם תקציב מפוזר. הגדרנו מתחם מסוים כשאמרנו שבו אנחנו נסבסד את עבודות - - -

<חנא סוייד:>
מה זאת אומרת 'מתחם', הרי אתם יודעים שהבנייה בישובים הערביים, הגיע הזמן שתפנימו, זה לא איזה - - - 

<סימונה טסטה:>
אבל אתה לא יכול לפזר עבודות - - -

<חנא סוייד:>
רגע, רגע, תני להגיד מה שאני חושב ברשותך. תראי, בכל זאת יש לכם ניסיון עם הישובים הערביים עשרות שנים. אתם יודעים שהבנייה בישובים הערביים היא לא בנייה קבלנית והיא לא בנייה מרוכזת. את מדברת על מתחם. הדבר הזה, מתחם לא קיים ביושבים הערביים. אין דבר כזה ששמו מתחם.

<היו"ר זבולון כלפה:>
חבר הכנסת חנא סוייד, היא מדברת מהצד של התשתיות. זה מה שהיא רואה, היא עדיין לא מדברת כרגע על הבתים.

<חנא סוייד:>
היא מגדירה מתחם. יחידת המדידה שלה היא מתחם. זה לא קיים.

<היו"ר זבולון כלפה:>
כן, אני מבין אותך ואני מסביר לך שוב, בסוף התשתיות, אתה לא יכול לעשות תשתיות ולדלג מעל שטח מסוים - - - 

<חנא סוייד:>
לזה אני קולע. אני רוצה להגיע בסופו של דבר לזה שצריך להתאים את התכניות למציאות בישובים הערביים, ולא לטעון בסוף שזה לא מתאים.

<היו"ר זבולון כלפה:>
את זה אני רוצה לומר, אם הבנתי נכון את הדברים של הגברת סימונה, בגלל המצב שאתה מתאר כרגע הם דווקא הלכו למציאות ולהגיד, 'רגע, בשטחים שיש לנו הכלאה של בעלויות, יש בעלויות פרטיות ויש בעלויות מדינה, בוא נייצר כאן איזה סוג של פתרון שנותן לנו קודם כול את האפשרות להעביר תשתיות בצורה מסודרת על כל השטח הזה.
<חנא סוייד:>
השאלה אם זה מצליח וזה עובד.

<היו"ר זבולון כלפה:>
עכשיו נשמע.

<סימונה טסטה:>
אני מבקשת לומר שאחרי שנתיים שראינו אין את היכולת של הרשויות לממש את תקציב הסבסוד, לא לקחנו מהם את הכסף. החוזה שנתחם עם כל אחת מהרשויות שקיבלה תקציב, בחוזה היה כתוב בפרוש שהכסף יועבר לרשות בהתאם לקצב עבודות הפיתוח וקצב התקדמות הבנייה. אוקיי, לא לקחנו את הכסף. ראינו שהם לא הצליחו לממש  - - - 

<חנא סוייד:>
זה לא הדבר החשוב.

<היו"ר זבולון כלפה:>
עכשיו הגענו לחלק החשוב.

<סימונה טסטה:>
שנתיים אחרי שבחנו את התכנית וראינו, השנה אנחנו מתחילים ליישם את זה בנצרת ובסחנין - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
שאתם בעצם תבצעו בפועל.

<חנא סוייד:>
זה לא פתרון.

<סימונה טסטה:>
אנחנו נבחן את זה עם הרשויות.

<חנא סוייד:>
זה לא פתרון. תאמיני לי, נצרת היא עיר שיש בה, ולו חלקי, את המושג הזה של בנייה מרוכזת, בנייה קבלנית. 90% מהישובים הערביים שהם לא נצרת וסחנין, אני שומע את הסיפור הזה 4-5 שנים. 90% זה לא נצרת ושם אין כלום. תתאימו את התכניות שלכם למטרייה. אתם לא יכולים לבכות כל הזמן שבעצם אתם מציעים תכנית והתכנית לא מתקבלת.
<היו"ר זבולון כלפה:>
הזמן שלנו הולך ומסתיים. יש לנו פה שני נציגי ממשלה שלא שמענו אותם. מי שחשוב ומשמעותי - - - 

<דב חנין:>
אולי לא תהייה בררה מלעשות לדיון הזה דיון המשך, כי יש כאן הרבה שלא דיברו.

<קריאה:>
אדוני היושב ראש, ראש המועצה של זסר א-זרקא הגיע עכשיו הוא רוצה לדבר.

<היו"ר זבולון כלפה:>
לא. הוא לא יכול כעת לדבר.

<דב חנין:>
אמר פה - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
חבר הכנסת דב חנין, אני מצטער מאוד כי חשוב לי לשמוע את עמדתם של שני משרדי הממשלה. אני חושב שהדיון הזה היה כפתיחה של הנושא. יכול להיות שצריך לאחר מכן לחשוב ביחד. מאחר ואני פועל במגזר הזה ומשתדל לסייע לא מעט, אני מוכן להיות שותף לדבר הזה. בוא נשמע את רמ"י ואת משרד הפנים כדי שנבין את התמונה. הבנו את הדברים ואני גם חושב שיש כאן התחלה של חשיבה והתמודדויות לא מעטות של אתגרים שהשטח - - - 

<סימונה טסטה:>
התהליך הזה - - - 
<דב חנין:>
גברתי, לקראת הישיבה הבאה אבקש שתעשו כאן בדיקה לשאלה שהעלה כאן מר כנעאנה על הצורך למצוא, לאתר קרקעות מדינה ליד הישובים הערביים. כי אותה תסבוכת שגברתי וחבר הכנסת חנא סוייד תיארו, זו תסבוכת רצינית. אם היינו במצב שלכל ישוב ערבי היו גם קרקעות מדינה שניתנות לתכנון ולפעולה במתכונת אחרת, היינו במצב אחר.

<סימונה טסטה:>
יש.

<דב חנין:>
5%, זה כלום.

<סימונה טסטה:>
סליחה, המספר לא כל כך מדויק, אני לא יכולה להגיד - - -

<דב חנין:>
7%.

<סימונה טסטה:>
יש לא מעט ישובים שיש בהם קרקעות מדינה. במרכז הארץ זה הרבה יותר בעייתי, בפריפריה יש ואנחנו מקדמים לא מעט תכניות. אני רוצה - - -

<חיאם קעאדן:>
אני ראש רשות ואני אומר שכמעט ואין. אני איתרתי שטח - - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
לא. לא. אנחנו נכנסים כאן לסוגיות. בבקשה נציג רמ"י. האם תוכל להחכים אותנו?
<דוד רשן דויטש:>
הנושא שעלה כאן הוא נושא תכניות מתאר. באמת בחלוקת העבודה בינינו, אנחנו ברמ"י מתעסקים בעיקר בתכניות מפורטות שבאות אחרי תכניות מתאר. אכן, בכל מדינת ישראל ולא רק במגזר הערבי, תכניות מתאר מהוות הרבה פעמים חסם להתפתחות הישובים. אנחנו לא יכולים להתחיל עם מפורטות. בכל מקום זה אותו דבר וזה נכון בכל מקום.

לגבי הסכמי הגג, שלא יהיו אי הבנות, כרגע מכיוון שנציג האוצר לא נמצא כאן ואני מצטער על זה, אם תשימו לב, הסכמי הגג נחתמים עם רשויות שהולכות לשווק אלפי יחידות דיור. לא תמצאו רשות, מדובר על קריית גת עם 20 אלף יחידות לשנים הקרובות, או למשל על ראש העין. לכן - - - 

<דב חנין:>
הם רוצים לשווק אלפי יחידות דיור, תנו להם את ההזדמנות.

<דוד רשן דויטש:>
לשווק זה אומר, תכנית מאושרת על קרקעות של מדינת ישראל. מטבע הדברים, ראיתם את הבעיות המקרקעין ובעיות המתאר, אין. אבל במקום שיהיה, אני לא יודע אם רהט יוצאת דופן.

<עטא אבו מדיעם:>
למה? רהט יכולה לעמוד בסטנדרטים האלה.
<דוד רשן דויטש:>
דבר שלישי, היה כנס גדול של ראשי רשויות עם שר השיכון ועם מנכל רמ"י, בו נאמר שרשויות - - -

<קריאה:>
עם שר האוצר, אל תשכח אותו.

<דוד רשן דויטש:>
לא שכחתי אותו, תאמין לי. רשויות שרוצות לתכנן לעצמן ולוקחות אחריות, אותן אנחנו מממנים בהתאם לסוציו-אקונומי ובהתאם לזה שהם לא מקבלים מרשות אחרת. זאת אומרת שמי שמקבל מהרשות או ממנהלת הבדואית תקציב לזה. בכל מקום שרשות מקומית לוקחת על עצמה, יש כללים של האוצר ושלנו בהתאם לסוציו-אקונומי. נדמה לי שרהט הגישה בקשות, אפילו אני אישית, לשני אזורים בתכנון עצמי. אני חושב שהדברים האלה הם לגבי רשויות שלוקחות אחריות.

לגבי חסמים של תשתיות, ניסיתי לחשוב, כל אחד מכם שיורד מכביש 2 או 4 לכיוון פרדיס רואה מחלפון שיורד לכפר פרדיס, כי זה היה חסם לשיווק של מאות יחידות בפרדיס בחלק העליון מזרחי. מדינת ישראל מתבצעת באזור ג'לג'וליה מתקן ביוב, הוא לא מיועד לג'לג'וליה, הוא מיועד לג'לג'וליה, דרום השרון, ואחרים. אני לא יודע, אבל התמונה שהוצגה כאן. נפתרים חסמים לעתים ברמה אזורית, חלקם מופיעים כחסמים. אנחנו רואים את מכלול יחידות הדיור ומעלים את זה לאוצר. 

הנושא האחרון, נושא המקרקעין. - - -

<דב חנין:>
יש לכם מפה ארצית של חסמים בישובים ערביים? למשל חסמים של פתרונות קצה, ביוב זה האופייני. יש מפה ארצית כזאת שנוכל לקבל בוועדה?

<דוד רשן דויטש:>
לא. אני אסביר.

<היו"ר זבולון כלפה:>
בבקשה משפט סיום שלך, ברשותך.

<דוד רשן דויטש:>
משפט סיום, הבעיה הקשה ביותר זה המקרקעין. 

<היו"ר זבולון כלפה:>
בעלויות על המקרקעין אתה מתכוון.

<דוד רשן דויטש:>
בעלויות. הצענו הצעה ואני אתן דוגמה אחת. קרקעות שהגענו בהסכם הקיבוצים באזור חריש, להחליף אותם ולשים אותם להגדלת בקא אל גרבייה בחלק הצפוני שלה. זה ללא בקשה של בקע וללא דיון של אף אחד, כלומר במשרד פנימה - - - -
<חיאם קעאדן:>
סליחה, בכמה דונם מדובר?

<דוד רשן דויטש:>
אני לא רוצה לומר כי יש את כביש 6 שחותך את השטח. הדברים האלה - - -

<חיאם קעאדן:>
אם אני לא טועה מדובר על 100 דונם.

<דוד רשן דויטש:>
את מה שקיבלנו חזרה מקיבוצים. אנחנו רואים לאיזה ישוב זה יכול להתאים, ובמקרה הזה אנחנו אפילו הולכים להחליף קרקע. 

<היו"ר זבולון כלפה:>
אנחנו כבר בחריגת הזמן. נשמע את משרד הפנים ולאחר מכן את מרכז השלטון המקומי.

<אהוד יוסטמן:>
אני ממנהל התכנון. אנחנו עוסקים בתכניות המתאר. יש כאן הרבה שאלות שעלו שנוגעות בהרבה תחומים. אני אנסה לענות על מה שאני יכול בתחום העשייה שלנו.

<היו"ר זבולון כלפה:>
האם אתה יכול להתייחס למספר נקודות שעלו כאן תוך כדי הדברים. למשל, התמשכות התהליך - - -

<אהוד יוסטמן:>
לכול אני אתייחס, אני אתייחס רק לדברים שעלו.

קודם כל מוועדת אור, תודה לאל, יש שינוי מאוד גדול. אני חושב שגם הזמן וגם הדברים שנאמרו. מאז 2001 אנחנו מדברים על קידום תכנון מתאר ב-100 ישובים במגזר הערבי. זה כאמור משנת 2001. 
תכנון מתארי – אנחנו מדברים על קידום תכניות מתאר בישובים, 100 תכניות מתאר היום מקודמות, 65 מהן כבר בתוקף - - -

<חנא סוייד:>
מכל התכניות, כמה ישובים ערביים?

<אהוד יוסטמן:>
כל הישובים הערביים, רשויות, כ-130 ישובים - - - 

<קריאה:>
30 עדיין לא נמצאים בתוך - - - 

<אהוד יוסטמן:>
אני אגיד בדיוק. 65 תכניות מתאר כבר בתוקף. 35 מהן בתהליך מתקדם מאוד, ממש תוך שנה-שנתיים יאושרו. 12 ישובים יוצאים עכשיו לתכנון במסגרת 30 הישובים שיוצאים לפרויקט של השנה הזאת. בשנה הבאה עוד כ-7. בסך הכול, כ-119 ישובים מתוך 130. כך או כך, לא שאני חושב שהכול מושלם ולא שאני חושב שאין בעיות ולא שהתכניות הראשונות הן פחות טובות מהתכניות שאנחנו עושים היום, זה תהליך שהולך ומשתבח, הולך ומתקצר. כמובן שלא עשינו שום דבר מ-1995 שנאמר כאן. אני בכלל לא הייתי במשרד הפנים ואני זה שהתחיל את התכנית בקלנסוואה. אני לא אכנס לנקודות.

<היו"ר זבולון כלפה:>

אהוד, 65 התכניות שהן בתוקף, מהרגע שהתחילו אותן ועד הרגע שקיבלו תוקף, כמה זמן בממוצע עבר?

<אהוד יוסטמן:>
היום לתכניות מתאר נקבע להן 3.5 שנים. שנה תכנון, חצי שנה מסמכים ושנתיים בסטטוטוריקה וזה גם על פי הרפורמה, עכשיו נקבע מתוך הסטטוטוריקה של תכנית המתאר- סך הכול 3.5 שנים. 
אני יכול לומר שאני קצת לא אהבתי, סליחה שאני אומר, את הניסיון להגיד 'יהודי, ערבי', אני יכול לומר לך שכול הישובים היהודים כולם היו במצב רע לפני שנים. קריית שמונה, התכנית הייתה מאוד ישנה ונמחקה. זאת הייתה מחלה שלא קשורה למגזר זה או למגזר אחר. היה קושי בקידום של התכנית המתאר. אני אומר את זה חד וחלק לפנים, זה נכון. נעשתה עבודה מאוד גדולה ובמיוחד בשנים האחרונות לקיצור המספרים האלה. אנחנו יכולים לתת אותם אחד לאחד - - - 

<באסל גטאס:>
אתה לא ענית לשאלה של היושב ראש. הוא שאל כמה היה.

<אהוד יוסטמן:>
אני אענה, אני ממש לא מתעלם. אני מכיר את הקשיים. הדברים נמשכו, בזמנו גם 10 שנים, היו תכניות שנמשכו גם 10 שנים. 

<קריאה:>
גם 20 שנה.

<אהוד יוסטמן:>
אני לא יודע ואני לא רוצה לדבר על תקופות שאני לא הייתי במשרד. אנחנו מדברים על תכניות עדכניות רק משנת 2000 ואילך כך שאין לי מה להתייחס לפני כי ממילא על מה שנעשה לפני צריך לעשות תכנית חדשה, כאילו לא נעשתה תכנית, גם איכות התכניות של אז היא האיכות של היום. 

עדיין נקודתית יש תכניות בעייתיות. צריך גם לומר שתמיד עשינו את זה בשיתוף ראשי הישובים. נכון, לפעמים מתחלף ראש מועצה ולא רק במגזר שאומר 'מה שעשה קודמי לא מקובל עלי, אני חושב שצריך לעשות את זה אחרת'.  גם זה לגיטימי, אדם בא עם אג'נדה שהוא נבחר איתה וזה מותר לו. לפעמים עשינו תכניות פעמיים ושלוש, זה לא פשוט.

מעבר לזה אני מבקש להתייחס מהר במספרים לדברים שנאמרו כי זה מאוד מאוד חשוב. יש שני נתונים מאוד מאוד חשובים:

תוספת השטח לפיתוח, אני לא מדבר כרגע על גבולות שיפוט, נבדיל כי זה כמה דברים שונים, תוספת השטח לפיתוח ממוצע בישוב במגזר הערבי הוא ,70% תוספת לשטח לפיתוח, לא ירוק, לכל ישוב בממוצע. 

גבולות שיפוט - - -
<חנא סוייד:>
בהשוואה לאיזה, ל-100?
<אהוד יוסטמן:>
נקודת המוצא של תכניות מאושרות.

<חנא סוייד:>
ביחס לתכניות שהיו קודם?

<אהוד יוסטמן:>
כשאני בא לישוב ויש לו קו שמגדיר את כל התכניות המאושרות בישוב, הרי משם זו נקודת המוצא שלי לתכנית מתאר - - - 

<חנא סוייד:>
אני חושב שנקודת המוצא שלך צריכה להיות מה קיים בישוב ולא התכניות. אתה יודע שהבנייה מקדימה את התכנון ב-20-30 שנה.

<אהוד יוסטמן:>
יש משהו במה שאתה אומר - - -

<חנא סוייד:>
יש הכול. כאן קבור הכלב.

<אהוד יוסטמן:>
לא. רגע, זה הנתון שיש לי, - - 

<חנא סוייד:>
אני יודע, אתה עובד על הנייר.

<אהוד יוסטמן:>
לא. אל תגיד את זה. חבר הכנסת חנא סויד, אתה יודע, דווקא אתה יודע וגם העמותות שותפות אצלנו בתוך התהליכים, אתה יודע כמה אנחנו יורדים לשטח ומשקיעים מאמץ ללא לאות. אני לא אומר שזה ללא דופי. יש בעיות אמיתיות. חבר הכנסת דב חנין דיבר, ממש נגע בנקודה חשובה, העניין של תכניות ביוב. יש לי תכנית של מסר, מסר וסולם שני ישובים ששם 3.5 שנים אם לא 4 המסמכים מוכנים לתוקף ואני לא יכול לתת להם תוקף בגלל זה.

<היו"ר זבולון כלפה:>
אין לנו זמן. תתייחס בבקשה לדברים שלנו.

<אהוד יוסטמן:>
עוד שלושה נתונים: 

גבולות שיפוט – בכל מקום שנדרש על פי תכנית המתאר או שהתכנון מצריך גבולות שיפוט, לא הייתה פעם אחת שלא פנינו להרחבת גבולות שיפוט. זה כולל יותר משליש מהישובים, 44%, 44 מתוך 100 ישובים, הישובים פנו להרחבת גבולות שיפוט ואנחנו תמכנו בתהליכים של הרחבת גבולות שיפוט. הופענו בפני הוועדות האלה, זה לא רק ענייני תכנון - - -

<חנא סוייד:>
לא היה מקרה ששר הפנים אלי ישי אישר את הבקשה שלכם. לא היה מקרה כזה.

<אהוד יוסטמן:>
לא נכון. 

<חנא סוייד:>
מה?

<אהוד יוסטמן:>
פשוט לא נכון.

<חנא סוייד:>
תן לי דוגמה.

<אהוד יוסטמן:>
אני אתן לך מלא דוגמאות. אני לא דובר של אלי ישי. אני יודע את התכניות עצמן. אני לא מדבר כאן עבור אלי ישי, עברו מעלי שישה או שבעה שרים בתקופה של עשר שנים. אני אומר לך בפירוש שהרבה מאוד ישובים, אני אומר שב- 44 הורחב תחום השיפוט שלהם בהתאמה לתכנית המתאר. אולי יש מקרה אחד מתוך ה-100 שלא נענה- - - 
<חנא סוייד:>
זה לא נכון. אני לא רוצה להשאיר כאן מצב כאילו אתה יודע את העובדות יותר ממני.

<אהוד יוסטמן:>
נחליף מידע, אני אשמח לכך.

<חנא סוייד:>
אני אומר לך באחריות מלאה שהשר אלי ישי לא חתם על הרחבת תחום שיפוט של רשות מקומית ערבית אחת.

<אהוד יוסטמן:>
אבל היו - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
בתחילת הדיון הציג כאן ממלא מקום ראש עיריית רהט מסמך עם חתימה מסודרת של אלי ישי. הוא הציג כאן.

סליחה, סליחה, אנחנו בחריגת זמן גדולה מאוד. אני מבקש - - -  

<חיאם קעאדן:>
גם קוקה אבו אל הוה יש אותו מקרה שהשר חתום והפקידים טרפדו את זה חמש שנים.

<היו"ר זבולון כלפה:>
אני מבקש אהוד, אם אתה יכול לומר לנו משפט סיכום מבחינתך. אתה מציג כאן תמונה שבעצם מראה שיש כאן מגמה של תנועה, סדר גודל של כ- 119 לפי החלוקה: 65, 35, 12 ו-7 – שפחות או יותר נמצאים בתוך השרשרת ויש עוד קרוב ל-11 ישובים  - - - 

<אהוד יוסטמן:>
שהם כולם קטנים מ-10,000 נפש, וגם רהט שיוצאים לתכנית מתאר.

<היו"ר זבולון כלפה:>
אני מציע בדבר הזה, קודם כל חבר הכנסת מסעוד גנאים, יש פה נתונים מאוד מעניינים. אני מבקש ממך, תחבור קודם למידע הזה כדי שנוכל לעבוד על בסיס. נראה את הדברים האלה לאחר מכן. בבקשה משפט אחרון שלך לסיכום ואחר כך נעבור לחיאם קעאדן. 

<מסעוד גנאים:>
נמצא כאן גם ראש העיר של זסר א-זרקא, אולי תיתן לו דקה.

<היו"ר זבולון כלפה:>
חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני מבין, אבל אנחנו באיחור.

<אהוד יוסטמן:>
נקודה הכי חשובה לגבי רהט, מהלך תכנית המתאר הולך ונשלם, הוא הפתרון המלא, צריכים תכניות מפורטות. זה עיקר המאמץ. כמו שעשו מאמץ מאוד מרוכז כל ממשלות ישראל וגם משרד הפנים לעשות את הדבר הזה, לדעתי צריך לעשות מאמץ מאוד גדול ומרוכז במימון וקידום תכנון מפורט שייתן את המימוש לתכניות המתאר האלה. רובן ככולן, למעט ישובים קטנים, לא נותנים היתרי בנייה. אי אפשר. זה דגש מאוד חשוב.
<היו"ר זבולון כלפה:>
חיאם, משפט אחד שלך להבנה שלך את הדברים, אתה כשלטון המקומי.

<חיאם קעאדן:>
צהריים טובים לכולם. אני שמח על הדברים שאהוד הציג. אני מציע שגם הדברים יעברו לחבר הכנסת מסעוד גנאים שיראה שהדברים מתקדמים ואיפה יש תקועים. 
אני רוצה לדבר יותר על הגדלת שטחי שיפוט. במגזר הערבי יש לנו בעיה בשטחי השיפוט. כמו שנאמר כאן על ידי מר מסעוד גנאים, האוכלוסייה גדלה והשטח נשאר אותו דבר. אני אישית רוצה להזכיר שתי בעיות.

לפני שבוע הייתי בעראבה. יש בו 3,000 דונם ששייכים לתושבי עראבה. 3,000 הדונם הם תחת שיפוט מועצה אזורית משגב. שנים, - - - 

<היו"ר זבולון כלפה:>
הם בוועדת גבולות עכשיו.

<חיאם קעאדן:>
כן. אני אומר לך שבכדי להגיע למועצה ברכב שלי לקח לי 20 דקות. הכבישים צרים, לחץ תנועה, האוכלוסייה עם השנים נלחצת. למה לא לתת להם את האדמות האלה? עד מתי? האנשים זקוקים לאדמות האלה.

<היו"ר זבולון כלפה:>
עם כל הכבוד, קודם זה עלה כאן ביחס לסוגיה אחרת. כשקיימות ועדות גבולות, אנחנו בשלב הזה לא עושים כלום, בוא נחכה לתוצאות. יושב צוות מקצועי, יראה, ישפוט, יבין את הדברים, יראה את התמונה הכוללת ויוציא את המסקנות. 

<חיאם קעאדן:>
אני מקווה שהדברים ילכו איך שאתה מצייר אותם.

<היו"ר זבולון כלפה:>
כך אני מכיר אותם.

<חיאם קעאדן:>
אני יושב עם הרבה ראשי רשויות, היה מקרה של קווה בבא לוג'ה, אמרתי את זה, הוא הראה לי חתימה של השר להרחבת שטח שיפוט, כולו 120 דונם, ואף אחד לא מתייחס לזה. אף אחד לא מתייחס לזה. ראש העיר סיים את הקדנציה והוא רק מדבר על הסוגיה הזאת. 

המדינה, משרד הפנים צריכים בסוגיה הזאת לבוא לקראת האוכלוסייה הערבית. הלחץ על האוכלוסייה והמחסור באדמות הולכים וגדלים. צריך להתחיל לקחת את האדמות מהמועצות האזוריות שחופפות את הרשויות המקומיות ולהתחיל לקדם תכנון מסודר, מודרני שיענה על צרכי האוכלוסייה הערבית. תודה.

<היו"ר זבולון כלפה:>
ברשותכם אני רוצה לסכם את הדיון.

אני חושב שקודם כל כהצעה לסדר זה היה מצוין כי הארנו זרקור על כל הסוגיה הזאת, היא סוגיה חשובה ויש בה מורכבות כזאת או אחרת.

אני מציע פרקטית, אני חושב שיש לא מעט עבודה לכם חברי כנסת, אמרתי שאני מבחינתי מוכן להגיש את עזרתי. לדעתי אני יושב בשתי וועדות משמעויות, גם כספים וגם בפנים. אלו שני מקומות שכן יכולים לסייע בדברים הללו. יש לאסוף את המידע ואת הנתונים, יש כאן פרטנרים שמוכנים. בשלב הראשוני, הבסיסי הוא תכנית המתאר. לאחר מכן יבוא השלב הבא שהוא בעצם התכניות המפורטות שהן כבר פועל יוצא של הגורמים השונים בשילוב הרשויות.  
יש פה לא מעט עבודה, בסוף אתם כראשי רשויות, נבחרי ציבור, צריכים לעשות מול הציבור והקהל שלכם. לדוגמה מס השבח שאדם נדרש לשלם. לא יעלה על הדעת כי הושקע המון זמן, כסף, קידמו תכנית והתכנית קיבלה תוקף, אבל בעצם היא לא יכולה לצאת לפעול מכיוון שהאנשים כרגע לא מוכנים לשלם את מס השבח. צריכה להיות כאן גם עבודה מצדכם מול האנשים מצד אחד, וגם מצדכם בהעברת המידע הזה. אני מאמין שמפה אנחנו יוצאים לאיזו דרך.

<מסעוד גנאים:>
אני מבקש בסיכום שיהיה דיון המשך בעוד חודש.

<היו"ר זבולון כלפה:>
ראשית, אנחנו בהצעה לסדר. חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני מציע שלפני דיון המשך נעשה בינינו דיון ביניים ברמה הפנימית אחרי שאספת את המידע, ונראה לפי הצורך. דרך אגב, אפשר לעשות דיונים בוועדות אחרות. 

תודה רבה. סיימנו.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:10.>