PAGE  
3
ועדת הכלכלה
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 318>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 13:00
<סדר היום:>
<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39) (זיהוי טלפוני של עוסק), התשע"ד-2014 – של חבר הכנסת חיים כץ (כ/541)(פ/1065/19)>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין

חיים כץ

<מוזמנים:> 
	עו"ד אפרת רחלי מאירי
	–
	ראש תחום ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה

	נעמי הימיין רייש
	–
	מנהלת תחום בכירה רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

	עו"ד הילה דוידוביץ-בלומנטל
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עו"ד פאדיה זידאן
	–
	המחלקה המשפטית, משרד התקשורת

	רז הילמן
	–
	מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

	עו"ד שוש סוזנה רבינוביץ
	–
	מנהלת המחלקה המשפטית, איגוד לשכות המסחר

	אייל פרובלר
	–
	מנהל רגולציה, התאחדות התעשיינים

	יעל שכטר סיטמן
	–
	ראש תחום בריאות ואנרגיה, התאחדות התעשיינים

	טל בית הלחמי
	–
	סמנכ"ל שירות אלקטרה

	שחר מלאכי
	–
	מנכ"ל שירות קריסטל

	מיכל פליישר
	–
	סמנכ"ל רגולציה, חברת הוט

	עו"ד מיטל נעים
	–
	חברת יס

	ברק גלדקוב
	–
	מנהל שיווק, דור אלון טכנולוגיות גז

	צור חרס
	–
	סמנכ"ל תפעול, פז גז

	עו"ד רונן לשם
	–
	יועץ משפטי, סופרגז

	עו"ד תמר תורג'מן קדם
	–
	יועצת, חברת אמישראגז

	עו"ד איילת כהן מעגן
	–
	חברת בזק

	עו"ד פרלי שר
	–
	יועמ"ש, חברת דואר ישראל

	רעות סוקולסקי
	–
	לוביסטית (פוליסי), מייצגת את סלקום

	עו"ד יעל גויסקי
	–
	לוביסטית, מייצגת את מוצרי חשמל

	ניר קליינר
	–
	לוביסט, מייצג את חטיבת אלקטרוניקה וחשמל באיגוד לשכות המסחר

	ענת אלון
	–
	לוביסטית, מייצגת את חטיבת אלקטרוניקה וחשמל באיגוד לשכות המסחר

	אורלי בן שמאי
	–
	לוביסטית, מייצגת את בזק

	רון ליברמן
	–
	לוביסט, מייצג את ישראכרט

	עדי אביטן
	–
	לוביסטית (גורן עמיר), מייצג את דור גז


<ייעוץ משפטי: >
איתי עצמון
אביגל כספי
<מנהלת הוועדה:>
לאה ורון
<רישום פרלמנטרי:>
אירית שלהבת
<הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39) (זיהוי טלפוני של עוסק), התשע"ד-2014 – של חבר הכנסת חיים כץ (כ/541)(פ/1065/19)>
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, חבר הכנסת כץ, מנהלת הוועדה לאה ורון, היועצים המשפטיים איתי עצמון ואביגל כספי, מכובדי כולם, אנחנו מעלים היום שתי הצעות חוק פרטיות, הראשונה תידון כעת והשנייה בשעה 13:45, אבל כל הצעה תידון בנפרד. 

על סדר היום הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39) (זיהוי טלפוני של עוסק), התשע"ד-2014, של חבר הכנסת חיים כץ. ההצעה עברה בקריאה הראשונה ב-24 בפברואר 2014 ואני מבקש מחבר הכנסת כץ להציג אותה בקצרה ובבירור כהרגלו. 
<חיים כץ:>
הצעת החוק הזאת באה לתת מענה לצרכן שמזמין שירות ולפעמים לא מחכה בדיוק ליד הטלפון, או הטלפון לא נגיש ואז הוא ממתין כפי שהוא צריך להמתין, חצי יום בביתו או במקום שאליו הוא צריך להגיע תוך שעה – ובזה אני מדבר כבר על הצעת החוק השנייה – הוא צריך להגיע תוך שעה או חצי שעה לבית ולקבל את פני הטכנאי, והוא צריך גם להכין את השתייה וגם להביא את הפרחים וגם להכין את השטיח, אחרת הטכנאי לא ייתן לו שירות טוב. ואז הטלפון שהוא מקבל הוא טלפון חסוי. 

דרך אגב, עניין הטלפון החסוי עלה גם בסדרה "רמזור" של אדיר מילר, שם הוא מחכה לטכנאי קירור והמספר של הטכנאי חסוי והוא לא יודע איך לחזור אליו. אתה רואה כיוונו לדעת גדולים... 

אנחנו אמרנו שצריך מענה, שלא יהיה מספר חסוי ואז הוא יאבד את התור וגם יאבד חצי יום עבודה. בעבודה שלנו אם אנחנו לא שובתים אין לה ערך ואם אנחנו שובתים מתחילים לחשב כמה המשק מפסיק בגין עבודה. אבל אנחנו לא רוצים לשבות, אנחנו רוצים לעבוד, אנחנו רוצים לא להשחית לריק זמני עבודה. 

בא משרד הכלכלה והציע שיהיה מרכז כזה של טלפון מזוהה, אולי לא המספר האישי של הטכנאי אבל טלפון שייתן מענה. אני קיבלתי את ההצעה הזאת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך, מי ממשרד הכלכלה רוצה להתייחס?

<אפרת רחלי מאירי:>
אני מהרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתמול העברנו את החוק. קיבלת דיווח?
<אפרת רחלי מאירי:>
כן. בשעה טובה. 

ההערות הכלליות, אכן, כפי שכבוד חבר הכנסת חיים כץ אמר, באמת תיאמנו את העניין ביחד. קיבלנו את האפשרות הזאת. העלו אפשרות שיינתן שם מלא או שם פרטי. 

<לאה ורון:>
כעת מבקשים להעיר הערות כלליות. 

<אפרת רחלי מאירי:>
אין לנו הערות כלליות. אנחנו ברוח המחוקק. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד רבינוביץ, רק הערות כלליות. הערות פרטניות נשמע בעת ההקראה. בבקשה. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
יש לנו שתי הערות שהן כלליות וספציפיות, כי הרי ההצעה קצרה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תאמרי את אשר על ליבך.

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
כפי שגם חבר הכנסת כץ אמר, כולנו מסכימים שצריך לחזור לאיזה אדם אחראי שיש לו כתובת. אנחנו רק מציעים שבהצעה הנוסח יהיה ברור יותר, שיהיה כתוב שמדובר על פנייה טלפונית למוקד שירות, שזה יהיה ברור בתוך ההצעה. זה באמת מה שכולנו מסכימים עליו, רק שנראה את זה בהצעה.

<לאה ורון:>
אני לא מבינה את ההערה שלך. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
זאת הערת נוסח. 

<איתי עצמון:>
אבל מבחינת המהות למה את מתכוונת?

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
שצרכן יידע למי לחזור. אם הוא דיבר עם מישהו, שיידע למי לחזור כשהוא מתקשר למוקד. זה לא חייב להיות הטלפון של הטכנאי שבדרך. 

ההערה הכללית השנייה היא בעניין השם המלא, שכתוב בסעיף קטן (א). זאת לא הערה כללית, זה באמת כבר לנוסח. בדיון הקודם שינו את הנוסח ל"שם המלא", אחר-כך העלינו את הבעיה של הטרדות לעתים כאשר יודעים את השם המלא, היום כשהכול כל-כך פתוח וחשוף גם בפייסבוק ובכל מקום. אנחנו מציעים שתהיה אפשרות או לומר את השם המלא או שם פרטי ואמצעי זיהוי אחר, שבכל זאת ידעו למי לחזור. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נעלה את זה בדיון הפרטני על הסעיף. 

<חיים כץ:>
אם אפשר לומר גם את מספר כרטיס האשראי שלו, זה יהיה יותר נוח...

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
אם החברה תעדיף אז למה לא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אם כך נפתח בהקראה. עו"ד עצמון, בבקשה. 

<איתי עצמון:>
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39) (זיהוי טלפוני של עוסק), התשע"ד-2014

סעיף 1 – הוספת סעיף 18ג

"בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אחרי סעיף 18ב יבוא:

"18ג.    זיהוי טלפוני של עוסק
(1) נציג של עוסק יזדהה בשמו המלא בכל שיחה טלפונית עם צרכן. 
(2) פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה, שניתן לחייג אליו; לא היה מענה לשיחה מצד הצרכן, יודיע נציג העוסק לצרכן על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור עמו קשר. 
(3) בסעיף זה, "עוסק" – כל אחד מאלה: עוסק המנוי בתוספת השנייה, עוסק המחויב לתת שירות לצרכן לאחר מכירה כאמור בסעיף 18א(א), או עוסק הנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר מכירה כאמור בסעיף 18א(ב).""

כפי שנאמר, מדובר כאן על חובה של נציג של עוסק להזדהות בשמו המלא בכל שיחה טלפונית עם הצרכן, וכן שהפנייה הטלפונית של העוסק לצרכן תהיה ממספר טלפון מזוהה שניתן לחייג אליו. החובות שמוצע להחיל כאן יחולו על עוסקים כפי שמוגדר בסעיף קטן (ג). מדובר על עסוק שמנוי בתוספת השנייה. בתוספת השנייה לחוק מנויים עוסקים בתחומי התקשורת, הגז, החשמל, המים, האינטרנט ושירותי רפואה. וכן, כפי שציינתי בעת ההקראה, מדובר על עוסק שנותן שירות לצרכן לאחר מכירה או שנותן שירות לתיקון ליקויים ופגמים והחלפת טובין גם שלא לאחר המכירה. יש כאן הגדרה רחבה של "עוסק". 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
האם יש הערות לנוסח הזה?

<איתי עצמון:>
זה הנוסח בכפוף להערות שיישמעו. גם לי יש הערות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה הנוסח כרגע. 

<חיים כץ:>
אתה יכול להסמיך את היועצים המשפטיים אחר-כך לנסח. 

<איתי עצמון:>
אולי יש משהו מהותי. 

<אפרת רחלי מאירי:>
לגבי סעיף קטן (ב), זה גם עניין של ניסוח, שאולי צריך לחדד בהתאם לכוונת המציע. "שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור עמו קשר" – הכוונה היא כשמדברים על הטלפון הגלוי, כאשר הנציג מתקשר ממוקד שירות הלקוחות ואז אני חוזרת למוקד שירות הלקוחות. למעשה אני מתחילה את כל הסאגה הזאת מהתחלה, שנניח מתנתקת השיחה ואז אני מתקשרת שוב ואז אני צריכה לעבור את כל התהליך, של כמעט 40 דקות עד שאני מצליחה להגיע לאותו נציג שדיבר איתי, שמכיר את כל הסיפור, או להגיע לנציג אחר ולהתחיל לספר את הסיפור מהתחלה. איך המציע רוצה לפתור את הבעיה הזאת? אני חוששת שזה יגיע לשאלה פרשנית, מה הכוונה במילים "ליצור קשר עמו". 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה ההצעה?

<אפרת רחלי מאירי:>
אולי לקבוע שגם דרך שלוחה, כלומר שכן יש אפשרות לחזור לאותו נציג. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
זה בלתי אפשרי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאת ההצעה. אתם אומרים שזה לא נכון מבחינה טכנית. מי רוצה לדבר?

<איתי עצמון:>
כשכתוב "ליצור עמו קשר", האם זה למוקד או לנציג הספציפי?

<אפרת רחלי מאירי:>
הבנתי שכוונת המציע היתה שמלכתחילה אם מתנתקת השיחה לא נעבור שוב את כל הסאגה מהתחלה עד שנגיע לאותו נציג. 

<חיים כץ:>
כוונת המציע היתה שאם לא רוצים לתת את מספר הטלפון הפרטי אז לכל חברה יהיו מספרי טלפון והנציג יתקשר בטלפון מזוהה ואפשר יהיה לחזור אליו, אבל משרד הכלכלה לא רואה עין בעין אתי. אני מוכן להתפשר אתו. 

<פאדיה זידאן:>
לגבי ההודעה בהצעת החוק, לפיה העוסק צריך להתקשר ממספר מזוהה שניתן לחזור אליו – בתקופה האחרונה יש פרקטיקה של call back, לא רק בתחום התקשורת, בתחומים רבים. יש אפשרות להשאיר את הפרטים של המתקשר והעוסק חוזר בטלפון למספר הזה. יש אפשרות לעשות טלפון מזוהה, מספר מסוים שאפשר לדעת שזה שירות לקוחות של חברה מסוימת. אבל להגיד שניתן יהיה לחזור למספר הזה – זה ייצור קושי מעשי כי למעשה המספר הזה יהפוך למוקד הטלפוני. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה ההצעה החלופית? אני מבין שיש בעיה מסוימת. מה הפתרון? משרד התקשורת, משרד הכלכלה, תנו לי פתרון.
<פאדיה זידאן:>
מבחינתנו אפשר שהמספר יהיה מזוהה אבל לא תהיה חובה לאפשר לחזור למספר הזה. 
<איתי עצמון:>
מה המשמעות?

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
יש לנו הצעת נוסח. "פנייה טלפונית של מוקד שירות של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה". זאת אומרת, מאחר והוא צריך בכל מקרה להזדהות ולהגיד מי הוא, אתה מתקשר ויודע בדיוק לאיזה מספר להתקשר, הכול מתועד, הכול בשליטה של המרכזייה, של המוקד. אם אותו מוקדן סיים את המשמרת שלו והוא לא שם ואחר-כך אני מתקשר למוקד, יודעים בדיוק מתי התקשרתי, על מה התקשרתי, מדוע התקשרתי. יש טלפון מזוהה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תסבירי לי עם דוגמה מה התהליך. היתה הצעה של חבר הכנסת כץ. אומרים כאן שיש בה בעיות טכניות כלשהן שצריך לפתור. תסבירי לי את המצב על-פי ההצעה של חבר הכנסת כץ לעומת ההצעה שאת מציעה ואז נוכל להצביע. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
העיקר הוא שהצרכן יידע למי לחזור. יש לו את מספר הטלפון של המוקד, הוא מתקשר, הוא אומר מי הוא. הכול רשום בפני מי שעונה לו. 

<איתי עצמון:>
ההצעה שלך היא להחליף את המילה "עוסק" ב"מוקד"?

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
לא. אני מציעה להוסיף: "פנייה טלפונית של מוקד שירות של עוסק". 

<איתי עצמון:>
אבל אם העוסק לא פועל באמצעות מוקד שירות?

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
וזה גם רק שיחות מסוג מאוד-מאוד מסוים. 

<איתי עצמון:>
ההצעה שלך מצמצמת מאוד. 

<חיים כץ:>
יבוא המוקדן ויגיד: רק רגע, אתה הזמנת לתיקון מכונת כביסה. בסך הכול רצינו מספר טלפון שאליו יוכלו לחזור ועשו מזה מערך לוגיסטי של 40 עובדים. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
אני רוצה ודאות. הנוסח כרגע מבטיח לי שאין חובה לחזור לטכנאי עצמו? זו השאלה שלי. אם זה מבטיח אז זה מספיק טוב. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לשאלה הזאת של עו"ד רבינוביץ. עו"ד זידאן, אנחנו צריכים לבחור בין חלופות ולהמליץ עליהן. מה את ממליצה?

<פאדיה זידאן:>
אמרתי שיהיה קושי באפשרות לחזור למספר הזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז מה האלטרנטיבה? אני רוצה פתרונות. 

<איתי עצמון:>
אני מבין שזאת תכלית הצעת החוק. 

<פאדיה זידאן:>
לעניין ההצעה על מוקד טלפוני, בתחום התקשורת יש הסדרה שנעשית היום במשרד התקשורת לגבי מוקדים טלפוניים של בעלי רישיונות מכוח חוק התקשורת. 

<לאה ורון:>
לפעמים זה אפילו מוקד אחד שנותן שירותים לכמה וכמה בעלי רישיונות. 

<פאדיה זידאן:>
מבחינתי אם הנוסח יישאר כפי שהוא נבקש להחריג את תחום התקשורת, כי יש הסדרה ספציפית. 

<אפרת רחלי מאירי:>
סליחה, יש לנו הסכמה של ועדת השרים לענייני חקיקה. 

<פאדיה זידאן:>
אבל הנוסח השתנה באופן מסיבי. 

<חיים כץ:>
את לא מסכימה? אבל אני המחוקק, אני מניח הצעת חוק. אני לא צריך לבקש אישור מאף אחד. תביני, בשביל שתוכלי להתנגד את צריכה להיבחר לכנסת ולהיות מחוקקת ולהצביע נגד. 

<פאדיה זידאן:>
קטונתי. 

<חיים כץ:>
אני המחוקק. אני חושב שזה מה שהאזרחים צריכים. אני בא לשפר את איכות החיים של האזרחים. אני לא צריך לשאול פה כל אחד ואחד. 

<פאדיה זידאן:>
אני מעלה את הקשיים בהצעה הנוכחית. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, יש ספר נפלא שנכתב לפני עשרות שנים ועשו ממנו סרט נפלא, על מה שקרה בארצות-הברית: "הסנאט ימליץ ויאשר". כאשר חיים כץ ואני גדלנו ברמת יצחק בספרייה היו מחליפים את הספר הזה. וגם פה, פה הסנאט זה הכנסת. במקרה הזה יש הצעת חוק שנצביע עליה. כל נציגי הממשלה שאישרו את זה בוועדת השרים לענייני חקיקה יכולים עכשיו להעיר הערות ואז או שנאמץ את ההמלצות הללו או שלא נאמץ אותן ונצביע. רק הסברתי את התהליך של הפרדת הרשויות שקיים עדיין. 

<לאה ורון:>
התהליך הוא שחברי הכנסת בוועדה בבואם לקבל החלטות שומעים את דברי המוזמנים, שאנחנו מקפידים מאוד להזמין לדיונים, על מנת שההחלטה שהם יקבלו תהיה מושכלת ועל בסיס מידע ונתונים שהוצגו בפניהם.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שיכולים להשתנות. לכן מה ההצעה?

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
אפשר לקבוע שבתחילת השיחה, בעל-פה יודיע אותו נציג של העוסק שנמצא בצד השני של הקו, מייד לאחר שהוא מזדהה, גם את מספר הטלפון, לרבות השלוחה, שאליו ניתן לחזור. 

<חיים כץ:>
את מבינה את הצעת החוק? הצעת החוק נולדה רק למקרה שכלקוח לא הספקתי לענות. אם הוא מדבר איתי ושואל אותי אם אני בבית – אין בעיה, אני מחכה לו. הוא אומר: אני מגיע בעוד 20 דקות. אין בעיה, אני יושב בבית ומחכה. מתי יש צורך בהצעת החוק? כאשר לא הספקתי לענות והוא לא הודיע לי כלום, ועכשיו אני לא יודע אם אוכל להיכנס לאמבטיה או לא אוכל להיכנס לאמבטיה, אם הפסדתי 3 שעות בהמתנה או לא. אם הוא ישאיר לי הודעה במשיבון או יסמס לי הודעה "אני מגיע בתוך 20 דקות, תענה לטלפון זה וזה" – בסדר. אם הוא מדבר איתי אז אין בעיה, אבל אם הוא לא מדבר איתי יש בעיה גדולה. 

<לאה ורון:>
ומה באשר לסיטואציה שקבעת אתו שיבוא ביום שני בשעה 17:00 ו"נפל" עליך משהו חשוב יותר ואתה רוצה להזיז את הביקור ליום שלישי?

<חיים כץ:>
במקרה כזה אני לא מדבר אתו. אז אני מדבר עם המוקד. אני לא מזמין דרך טכנאי. אני מתקשר למוקד ואומר לו: אני לא רוצה להביא את הטכנאי סתם, כי אני יכול להביא אותו כאשר אני לא בבית ואז הוא ילך. אני מתקשר למוקד ואומר לו: ביום חמישי הזה אני מצטער, לא יכול, ואז קובעים לך תור אחר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, חבר הכנסת כץ ניסח יפה, ולכן מה הפתרון?

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
אם כך, אני קוראת את הסעיף, הוא עוסק להבנתי בשתי סיטואציות. אחת, שזה הרישה של הסעיף, אם ענו לך, אז יופיע מספר גלוי על הצג. 
<חיים כץ:>
אם ענו לך – אז זה לא מעניין.

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
אם לא ענו לך, שזה הסיפה, החלק השני של הסעיף, אז אתה משאיר הודעה – זה יכול להיות אס-אם-אס או הודעה במשיבון – עם מספר הטלפון שאליו אפשר לחזור. 

<אפרת רחלי מאירי:>
אני חושבת שאנחנו בתמימות דעים, אנחנו מסכימים על אותו דבר. אני פשוט רוצה למנוע סיטואציה שבסופו של דבר נגיע לבית-המשפט לפרשנות. למה? כי "ליצור עמו" – השאלה אם אתה יוצר קשר עם הנציג הספציפי שאליו מכוון חבר הכנסת כץ או אתה מתקשר למוקד ומתחיל שוב את כל הסאגה. אני חושבת שרק את הנקודה הזאת צריך לברר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז מה לכתוב?

<אפרת רחלי מאירי:>
להגיד רק "לא היה מענה לשיחה". לא צריך את הרישה, להבנתי. לפי מה שאני מבינה מחבר הכנסת כץ, הוא התכוון רק לסיטואציה שלא עונים לשיחה. לא צריך מלכתחילה את החובה לדרוש שהשיחה מזוהה. יש חובה כבר להודיע בכל דרך שהיא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד איילת כהן מעגן מחברת "בזק". 

<איילת כהן מעגן:>
אני חושבת שהדרך לאזן את הדברים כך שזה יענה גם על הצורך וגם יהיה פיזבילי, כדי שהלקוח יידע עם מי הוא דיבר, יכול להיות שהוא סיכם משהו, למרות שהשיחות מוקלטות ויוצאים מכתבים- - 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ולמרות ולמרות ולמרות. 

<איילת כהן מעגן:>
- - יימסר זיהוי של הנציג, שלא חייב להיות שם ושם משפחה כדי שיגיעו אליו הביתה, אבל כדי שאפשר יהיה לדעת מי ניהל את השיחה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
איך מנסחים את זה?

<איילת כהן מעגן:>
לחזור לשלוחה של אותו נציג, או ספציפית בשיחה הבאה לאותו נציג – צריך להבין שכאשר יש מוקד עם אלפי נציגי שירות זה פשוט בלתי אפשרי. זה גם לא יאפשר לנו לעמוד בכללים האחרים שחלים עלינו, של המתנה עד 3 דקות וכולי. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ולכן?

<איילת כהן מעגן:>
ולכן מה שצריך להיות כאן זה יכולת לזהות את הנציג באמצעות שם ושם משפחה, או אמצעי זיהוי אחר שמזהה את אותו נציג, לפי בחירת העוסק. והדבר השני, מספר מזוהה של אותו מוקד, שהלקוח יידע לאן לחזור, ששם הנציג היה, אבל לא לנציג הספציפי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ואז יטפלו בו, כדי שחיים כץ יוכל לצאת מן האמבטיה. 

<חיים כץ:>
אתה צריך להביא לפה את הסדרה "רמזור", היא בדיוק על הצעת החוק הזאת, איך הוא נשאר 3 חודשים בבית ובכל פעם הוא איחר לשיחה והטכנאי הלך, ובסוף הוא משאיר את הטכנאי בבית ולא נותן לו לצאת. 

<מיטל נעים:>
אבל היה לו את מספר הטלפון של הטכנאי וזה לא עזר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אדיר מילר הוא אחד השחקנים הטובים שיש לנו. ראיתי אותו משחק גם בסרטים, הוא שחקן אדיר וגם יוצר אדיר. כבודו מלא עולם, אבל אנחנו רוצים לפתור פה את הבעיה של הטלפון ולא של אדיר מילר. ולכן על מה אני מצביע, איתי עצמון?

<איתי עצמון:>
על מה שהוועדה תחליט. אני צריך להבין מה ההחלטה העקרונית. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
קודם כול צריך בסעיף קטן (א) לומר "נציג של עוסק יזדהה בשמו המלא או באמצעי זיהוי אחר". 

<קריאה:>
מה יכול להיות אמצעי זיהוי אחר?

<מיטל נעים:>
למשל: מורן מצוות 5. כך עושים את זה גם היום. 

<קריאה:>
אפשר בלי שם משפחה?

<מיטל נעים:>
אתם יודעים מה קורה אצלנו לנציגים? אנשים מטרידים אותם בטלפון. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לגבי הזיהוי, יכול להיות זיהוי שהנציג אומר ששמו חיים וקנין, זה זיהוי. זיהוי אחר הוא למשל לומר: חיים מצוות 5. זה מקובל עליך?

<חיים כץ:>
איך אני חוזר אליו?

<מיטל נעים:>
זה אותו דבר. 

<חיים כץ:>
פחות חשוב לי מי הוא בכלל. אני רוצה לקבל שירות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לכן בואו נסיים ונצביע על סעיף קטן (א) לחוד. יכול להיות שהתשובה תהיה "חיים וקנין" או "חיים מצוות 5", ותיכף נראה איך מגיעים לחיים. 

<איתי עצמון:>
כלומר, "בשם מלא, או באמצעי זיהוי אחר". 
<אפרת רחלי מאירי:>
או שם מלא, או שם פרטי בתוספת אמצעי זיהוי. 

<לאה ורון:>
לכל הנציגים יש אמצעי זיהוי נוסף. אם הוא לא אומר את שם המשפחה יש לו אצל העוסק אמצעי זיהוי – צוות 5, אגף 4, הכול בסדר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מעלה להצבעה את סעיף קטן (א) כפי שנוסח על-ידי איתי עצמון לאור כל ההערות שנשמעו. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 3
נגד – אין 

נמנעים – אין

סעיף קטן (א), עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסעיף נתקבל. 
<חיים כץ:>
אני מחליף בהצבעה את חברת הכנסת גילה גמליאל או את חבר הכנסת זאב אלקין. יש לי מבחר גדול. 

<איתי עצמון:>
בסעיף קטן (ב) יש הצעה לתיקון. 

<אפרת רחלי מאירי:>
"פנה עוסק לצרכן ולא היה מענה לשיחה מצד הצרכן"- - - 

<איתי עצמון:>
כלומר, את מציעה למחוק את הרישה "פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה ממספר טלפון מזוהה, שניתן לחייג אליו"? 

<אפרת רחלי מאירי:>
הבעיה דווקא כשאין מענה. 

<חיים כץ:>
קודם כול, הבעיה היא כשאין מענה. כשיש מענה אין בעיה. אם יש מענה האדם מחכה, הכול בסדר. כשאין מענה אני רוצה שאותו אדם שמחכה בבית יידע לאן לחזור. שהוא יקבל מענה מיידי ויאמרו לו: הטכנאי בדרך אליך, הוא צריך לבוא בעוד חצי שעה. ואז האדם יחכה לו. אם לא רוצים שאני אדבר עם הטכנאי אז שיהיה מוקד שידבר עם הטכנאי ויגיד לו: תתקשר אליו שוב, הוא מחכה ליד הטלפון. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אחרי שדיברנו כל-כך הרבה על אדיר מילר, אני גדלתי, ביחד עם חבר הכנסת כץ, על המערכון של "הגשש החיוור" "שיר הטלפון" ("שלשלתי אסימון חייגתי לז'קלין – אין תשובה, אין תשובה").
<איתי עצמון:>
אני מבקש להתייחס. לא כל-כך הבנתי משהו בהצעה של עו"ד מאירי. איך העוסק יכול לדעת אם הצרכן לא יענה?

<אפרת רחלי מאירי:>
עוד לא סיימנו. 

"פנה עוסק לצרכן ולא היה מענה לשיחה מצד הצרכן, יודיע נציג העוסק לצרכן על מספר טלפון שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור"- -
<חיים כץ:>
מתי יודיע?

<אפרת רחלי מאירי:>
כשהוא מתקשר ולא עונים לו אז הוא שולח אס-אם-אס, משאיר הודעה. 

<חיים כץ:>
בסדר. 

<אפרת רחלי מאירי:>
זו האופציה שאני מציעה, אני משערת שיחלקו עליה.

- -"שבאמצעותו יוכל הצרכן ליצור עם הנציג קשר". 

אני מבינה שחברי כאן אומרים שאין אפשרות לחזור לאותה שלוחה אבל אני משערת שבאותו רגע נתון, הרי המבחן, מתי אני סופרת את 3 הדקות, זה כאשר הצרכן מתקשר למוקד ועד שבעצם מנתבים אותו. 

<לאה ורון:>
נניח שהעוסק התקשר לטלפון בביתי שאין בו משיבון. הוא צריך לברר מה מספר האס-אם-אס שלי כדי להשאיר לי הודעה?

<חיים כץ:>
לא, זה לא מה שהיא אומרת. היא אומרת, אותו טכנאי סודי שאסור להפריע לו בעבודה נשלח ממוקד. הוא מודיע למוקד: נסעתי לביתו של אבישי ברוורמן לתקן לו את מכונת הכביסה והוא לא עונה לי. אני רוצה להגיד לו שאני מגיע בתוך שעה, בתחום 4 השעות, והוא לא עונה לי. הם במוקד יתקשרו פעם נוספת לאבישי ברוורמן, יגידו לו: תשמע, טכנאי מתקשר אליך ואתה לא עונה, תן תגובה. 

<לאה ורון:>
נניח שאבישי ברוורמן לא עונה גם למוקד?

<חיים כץ:>
אז זה לא בסדר. 

<אפרת רחלי מאירי:>
ישלחו אס-אם-אס או משהו כזה. 

<לאה ורון:>
אבל אבישי ברוורמן השאיר מספר טלפון נייח. 

<חיים כץ:>
אז זה לא בסדר, אז אבישי ברוורמן לא בבית, אז הוא "פישל". 

<איתי עצמון:>
אבל מדובר כאן על כל פנייה של עוסק. 

<חיים כץ:>
שישאירו מספר טלפון שאוכל להתקשר ולהגיד לו: יעקב, אני בבית. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד עצמון, תמליץ לי, כי שמעתי פה את כל עורכי-הדין החכמים. 

<איתי עצמון:>
אני חושש שההצעה שהוצגה כאן קצת בעייתית מכיוון שלא תמיד תהיה אפשרות להשאיר הודעה. 

<חיים כץ:>
זאת ההצעה הכי פשוטה, מהחיים. ככה חיים כולם. היא הכי זולה. בלי להסתבך יותר מדי. אבל אני לא עורך-דין. 
<תמר תורג'מן:>
"ככל שניתן." 
<איתי עצמון:>
מה זה ככל שניתן? אז מה נותנת הצעת החוק?

<חיים כץ:>
שישאירו מספר טלפון לתגובה. 

<אפרת רחלי מאירי:>
אני לא מצליחה להבין. אני אומרת "באמצעותו יוכל הצרכן ליצור עם הנציג קשר". אפשר להגיד שיפנה שוב למוקד, יחכה שוב 40 דקות על הקו. זה מסכל את כל ההצעה שלך. 

<חיים כץ:>
אני רוצה שישאיר הודעה איפה ניתן למצוא אותו ושאוכל לחזור אליו. 

<אפרת רחלי מאירי:>
נכון, אנחנו מדברים על אותו דבר בדיוק. 

<לאה ורון:>
בכל מקרה, מדברים בוועדת הכלכלה ברשות. תירגעו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מבין עברית אבל אני לא מבין משפטנית. שמעתי את חבר הכנסת כץ. בנושאים המשפטיים, כאשר יש פה את כל הדעות- - 

<חיים כץ:>
היועץ המשפטי של הוועדה ינסח. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
- - עורכי-הדין עצמון וכספי ימליצו לי. את התוכן אני מבין, את המשפטנות פחות. אבל אולי עו"ד רבינוביץ תיתן לי פתרון הפעם.

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
אני ב"שיטת העז". מה שכתוב בסעיף קטן (ב) כרגע הוא בעצם בדיוק מה שכולם רוצים. 

<חיים כץ:>
מה שכתוב בסעיף קטן (ב) זה בעצם, או כתוב? זה כתוב, אז זה לא בעצם. כתוב. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
אני עולה חדשה...

אנחנו רוצים לקבל ודאות שאין פה חובה לחזור לטכנאי שנמצא בדרך אלי. 

<איתי עצמון:>
נכון, מדובר על העוסק. 

<אייל פרובלר:>
אבל לא לטלפון הפרטי של הטכנאי. 

<חיים כץ:>
לא מעניין אותי הטלפון הפרטי של הטכנאי. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
אם יש חברה שהטכנאי כן רוצה לתת את מספר הטלפון שלו, יבורך. 

<איתי עצמון:>
עו"ד רבינוביץ, איך שאני מבין את הסעיף, מדובר על כך שהצרכן יחזור לעוסק, לא לטכנאי. 

<שוש סוזנה רבינוביץ:>
הטכנאי הוא לא עוסק?

<איתי עצמון:>
הטכנאי הוא נציג של העוסק. 

<יעל שכטר סיטמן:>
חשוב שזה יובהר בסעיף. לא לכולם ברור שלא מדובר בטכנאי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תכתוב את זה, איתי עצמון. 

<לאה ורון:>
השאלה איך לכתוב. מה לכתוב?

<פאדיה זידאן:>
כשמדובר על שיחה למוקד טלפוני ומשאירים את הפרטים שהמוקד יחזור למתקשר, יהיה קצת קשה להגיע לאותו נציג. 

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
בקשר לאס-אם-אס, גם בתקנות מענה טלפוני אנושי – עכשיו אני פותחת אותן – אני רואה שההסדר שקבענו הוא שהעוסק חוזר לצרכן ואם הוא לא עונה הוא משאיר לו הודעה, או באס-אם-אס או במשיבון. כלומר, כבר הנחנו בתקנות אחרות שזו הדרך. 

<לאה ורון:>
ובכל מקרה מדובר על העוסק, לא על נציגו של העוסק. נכון?
<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
כן. 

<איתי עצמון:>
יהא נציגו אשר יהא. 
<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
הנחנו שיש אפשרות או לשלוח אס-אם-אס או להשאיר הודעה במשיבון, וגם שם לכאורה ניתן להגיד שאולי אין לו טלפון נייד. 

<לאה ורון:>
את עונה על משהו אחר. עכשיו השאלה היא האם הטכנאי נחשב לעוסק, כי הסעיף אומר "פנייה טלפונית של עוסק לצרכן תיעשה...". 

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
אני חושבת שאם אומרים "עוסק" – אם רוצים נציג אז צריך להגיד, אבל אם לא הרי זה למוקד. 

<איתי עצמון:>
אני חושב שמדובר על העוסק, כפי שאת אומרת. לא מדובר על הטכנאי הספציפי. 

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
אם רוצים לטכנאי, צריך להגיד את זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז תציע את הנוסח. 

<איתי עצמון:>
השאלה מה רוצים. 

<חיים כץ:>
אני רוצה שלא יהיה כמו פה, שכולם מבזבזים זמן. אני רוצה שלא ישחיתו את זמני. אני רוצה לקבל שירות. זה מה שאני רוצה. אני רוצה שאחכה בבית ואם לא הייתי על-יד הטלפון כאשר הטכנאי יתקשר לא אאבד חצי יום עבודה. לא מעניין אותי לתת עבודה לעורכי-דין שידונו וידברו וכן הלאה. וואלה, אני בא מהחיים. אם אתן לכם לנהל עסק – העסק ימות. אם אחד מכם צריך לנהל עסק, העסק ימות. אנחנו מדברים ומדברים. בסך הכול אני רוצה שכאשר אני בא הביתה ומאבד חצי יום עבודה, שאאבד חצי יום עבודה פעם אחת ושהטכנאי יגיע. זה מה שאני רוצה. זה העונש שלי, שאני לא רוצה לאבד יותר ימי עבודה. מדברים ומדברים ומדברים. בסך הכול מה רציתי? אני לא בונה טיל לחלל, לא מציב לוויין בחלל. בסך הכול אני רוצה שמישהו יענה לי. מה קרה פה?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, למען האמת, זה קורה לי בנושאים – יש פה הרבה רפורמות. את כל הדיון המלומד והמורכב הזה, שעליו אפשר לכתוב דוקטורטים, אפשר היה לקיים לפני הישיבה בשיחה ולגמור את זה. חבל לבזבז את הזמן. איתי עצמון, אצביע על הסעיף כפי שהוא. אם אתם רוצים, תנסחו אותו. אתם רוצים לשפר את הנוסח, תשפרו. 
<חיים כץ:>
נסמיך אותך לנסח. 

<איתי עצמון:>
אפשר לעשות שיפור ניסוח שלא נוגע במהות. המהות צריכה להיות ברורה. 
<חיים כץ:>
נכון וזה מה שאישרה ועדת השרים לענייני חקיקה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
המהות, שיחזור אליו מישהו הביתה באמצעות העוסק. 

<יעל שכטר סיטמן:>
העוסק זה מוקד השירות. 

<חיים כץ:>
לא אכפת לי איך, אפילו באמצעות חמותי... 

<איתי עצמון:>
באמצעות העוסק, איך שהוא פועל. יכול להיות שהוא לא פועל באמצעות מוקד שירות. 

<יעל שכטר סיטמן:>
בסדר, אבל צריך להבהיר שלא מדובר בטכנאי. אני מהתאחדות התעשיינים. יש לנו חשש כבד מאוד שזה ייצור הרבה בעיות. החברה עצמה צריכה לדעת על כל מקרה שקורה וכל דבר שמדווח. אם זה יהיה דרך הטכנאי עצמו, שהוא יוזמן על-ידי הלקוח- - -

<לאה ורון:>
בהתאחדות התעשיינים "עוסק" זה טכנאי?

<יעל שכטר סיטמן:>
לא. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
גמרנו. "עוסק". זה נגמר. הערה אחרונה של איתי עצמון ואז נצביע ונעבור להצעת החוק הבאה. 

<איתי עצמון:>
יש לי הערה נוספת. אתמול, כידוע, עבר תיקון לחוק הגנת הצרכן, תיקון מקיף שעניינו אכיפה מנהלית. מכיוון שכל הפרה של חוק הגנת הצרכן יש לצידה סמכות להטיל עיצום כספי, אני מציע, כדי שיהיה כלי אכיפה- - -

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
אני צריכה לבדוק את זה. זה דבר חדש שעולה. 

<איתי עצמון:>
דיברנו על זה עם הרשות להגנת הצרכן. 

<חיים כץ:>
אני מסכים לזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הוא לא סיים את ההצעה. למה כל הזמן מתפרצים פה? תמשיך. אני מבקש לא להפסיק אנשים בזמן הדיבור שלהם. 

<איתי עצמון:>
התחלתי לומר, מכיוון שלגבי כל הפרה של הוראה בחוק הגנת הצרכן יש סמכות להטיל עיצומים כספיים, יש שני מדרגים שנקבעו לתיקון לחוק שהתקבל אתמול בכנסת. אני מציע לאפשר גם כאן לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל עיצום כספי על עוסק שהפר את הוראות הסעיף המוצע, סעיף 18ג המוצע לחוק הגנת הצרכן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בדרג הנמוך. 

<איתי עצמון:>
אגיד גם מה הסכומים. 

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
יכול להיות שההצעה הזאת בסדר. מכיוון שזה לא הובא בפני, בעצם כל סעיף שעבר לאכיפה המנהלית מהפלילי או סעיף חדש עבר אצלנו אישור ובחינה. זאת אומרת, אין אצלנו עמדה כללית שכל סעיף וסעיף חדש בחוק הגנת הצרכן יהיה הפרה מנהלית. אנחנו צריכים לבחון. יכול להיות שכן. 

<איתי עצמון:>
אבל אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. 

<חיים כץ:>
הם יכולים להגיש הסתייגות. תגישו הסתייגות. 

<איתי עצמון:>
אתם רוצים לשמור על זכותכם להגיש הסתייגות?

<הילה דוידוביץ-בלומנטל:>
כן. ייתכן שזה בסדר, אבל ייתכן שלא. 

<חיים כץ:>
את יכולה להגיש הסתייגות. 

<איתי עצמון:>
אני רוצה להגיד בצורה יותר מפורטת. מדובר על תיקון לסעיף 22ג לחוק, שעניינו עיצום כספי. לפי אותו סעיף יש סמכות לממונה על הגנת הצרכן להטיל עיצום כספי בסכום של 22,000 שקלים חדשים, ואם העוסק אינו תאגיד – בסכום של 7,000 שקלים חדשים על עוסק שהפר את הוראות הסעיף. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
למען יראו וייראו. בסדר גמור. 
אם כך, אני מעלה את זה להצבעה ויהיו ניסוחים לדברים האלה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין 

נמנעים – אין

ההצעה של עו"ד איתי עצמון נתקבלה. 

<חיים כץ:>
גם פה אני מצביע במקום חבר הכנסת זאב אלקין. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושר. סיימנו את החוק הזה. אם יהיו עוד הסתייגויות התיקונים יעלו הלאה. 

<פאדיה זידאן:>
סליחה, לא הבנו מה הנוסח. עם הרישה או בלי?

<איתי עצמון:>
הנוסח נשאר כפי שהוא, לא נעשה שינוי בנוסח. 

<פאדיה זידאן:>
אבל סיכמנו שאת הרישה נוריד. 

<איתי עצמון:>
לא הבנתי כך את הסיכום. הבנתי שהצעת החוק נותרת כפי שהיא. 

<חיים כץ:>
עם מי "סיכמנו"? היועץ המשפטי של הוועדה הבין את מה שאני רוצה. לא סיכמתי אתך כלום. 

<פאדיה זידאן:>
אמרת שעיקר הצעת החוק הוא כאשר לא עונים לעוסק. 

<איתי עצמון:>
הוועדה הצביעה על סעיף קטן (א). כעת נותר לאשר את סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) וכן את התיקון הנוסף שהצעתי כרגע לגבי העיצומים הכספיים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מעלה את הכול להצבעה מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין 

נמנעים – אין

סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) והסעיף שהתווסף בנושא העיצומים הכספיים, נתקבלו. 

<חיים כץ:>
אני מחליף את חברת הכנסת גילה גמליאל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושר. 

<קריאה:>
סעיף קטן (א) נשאר אותו דבר? מה הסעיף?

<איתי עצמון:>
הסעיף כפי שמופיע בנוסח שפורסם ברשומות. 

<חיים כץ:>
הנוסח שאושר על-ידי ועדת השרים לחקיקה. 

<פאדיה זידאן:>
ביקשנו שיוכנס תיקון. 

<איתי עצמון:>
אבל יש חברי כנסת שמחליטים. 

<חיים כץ:>
אני לא עובד אצלך. 

<אפרת רחלי מאירי:>
העניין הוא הניסוח, בגלל שיש חוסר בהירות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש פה 30 עורכי-דין. תיפגשו לפני הדיון ותגיעו להסכמה. אני מקבל את מה שאמר חבר הכנסת כץ, אני לא יכול כל הזמן לשבת פה ולברבר בלי סוף. גמרנו. לי יש רק שני יועצים משפטיים שיושבים פה עכשיו. אני לא יכול בכל עודף התחכום הזה להבין. זה כמו הקשר הגורדי. שמעתם על אלכסנדר הגדול, איך הפך להיות המלך הגדול? חתך. סיימנו את זה?
<איתי עצמון:>
אני מבין שהצעת החוק אושרה לקריאה השנייה והשלישית. משרד המשפטים שומר על זכותו להסתייג מנושא העיצומים הכספיים.

<אפרת רחלי מאירי:>
אני חושבת שפשוט מבחינת ניסוח בעברית, זה אפילו לא משפטית, יש אי-בהירות. 

<חיים כץ:>
תיפגשי עם היועץ המשפטי של הוועדה. תיפגשו עם עורכי-הדין ותנסחו.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש לכם זמן להתנסח.

<אפרת רחלי מאירי:>
לפי הפרשנות זה לנציג העוסק. צריך לכתוב את זה. בעברית "עִמו" זה נציגו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סליחה, זאת הפעם האחרונה. לגבי הניסוח אין לי שום בעיה. 

<חיים כץ:>
אבל למה בזמן הוועדה? אתם לא צריכים להשחית את זמן הוועדה. תיפגשו ביניכם ותנסחו את ההסכמות. 

<איתי עצמון:>
רק משפט. כאשר מדובר בסעיף קטן (ב) על "יוכל הצרכן ליצור עמו קשר", אתם אומרים שמדובר על קשר עם העוסק, כך הבנתי שהוכרע. אז נכתוב. 

<אפרת רחלי מאירי:>
לפי העברית זה נציג. 

<איתי עצמון:>
אנחנו נשנה את זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תכתבו את זה ביחד. בשביל זה לא צריך את כולם פה. 

<חיים כץ:>
אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, למנהלת הוועדה ולצוות של הוועדה על כך שהביאו את הצעת החוק אל סף סיומה בוועדה. עכשיו נשאר לנו להעביר את זה במליאה ואני מקווה שאתם תעלו את זה במליאה ושתהיה לי הזכות להצביע במושב הזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תהיה לך זכות. 

<פאדיה זידאן:>
סליחה, אני מבקשת סבלנות. הרישה של הסעיף אמרת שהיא לא העיקר מבחינתך. הצעת החוק מבחינתך באה לפתור מקרה שאין מענה כשהעוסק מתקשר בטלפון. הרישה הנמצאת היום רק מעוררת בעיות, כאשר היא לא באה לפתור את הבעיה שהמציע רואה.
<חיים כץ:>
בגילי אני כבר לא זוכר על מה דיברנו... עכשיו אנחנו הולכים לחוק חדש. תשאלי אותי אחר-כך ואענה לך.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תיפגשו שניכם, תיפגשי עם עו"ד אפרת רחלי מאירי, תיפגשי עם הצוות המשפטי של הוועדה. נגמר. הצבענו על הצעת החוק. 

תודה רבה. הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 13:40.>