PAGE  
2
ועדת הכלכלה
14/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 315>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ד (14 ביולי 2014), שעה 11:15
<סדר היום:>
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג- 2013 (מ/769)>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין

<מוזמנים:> 
	אבנר פלור
	–
	מנהל אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שמעון אלקיים
	–
	ראש תחום שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שרית זוכוביצקי-אור
	–
	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שמעון אלקיים
	–
	ראש תחום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אסתי פלדמן
	–
	יועמ"ש, משרד האוצר

	שירה ברגמן
	–
	רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	אוריאל סיטרואן
	–
	רשות ההגבלים העסקיים

	דרור וגשל
	–
	עוזר ראשי, משרד המשפטים

	אמיל מלול
	–
	מנהל תחום פדגוגיה, משרד הכלכלה

	יוסי סקורניק
	–
	איגוד לשכות המסחר

	יעקב אנוך
	–
	נשיא, איגוד יבואני הרכב

	יעקב יהודה רודד
	–
	מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

	אהוד שניידר
	–
	יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

	רון מלכה
	–
	מנהל קשת ליס, חברות להשכרת רכב וליסינג

	רונן לוי
	–
	יו"ר, איגוד המוסכים

	אריה אשד
	–
	מנכ"ל, איגוד המוסכים

	אינגריד הר אבן
	–
	יועצת משפטית, איגוד המוסכים

	דדי רוזנפלד
	–
	מנכ"ל, שלמה SIXT

	יורם בונן
	–
	עו"ד, כלמוביל

	שמואל מלכיס
	–
	מנהל המחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח

	זאב פרידמן
	–
	יועץ משפטי, המועצה לצרכנות


<ייעוץ משפטי: >
איתי עצמון
<מנהל/ת הוועדה:>
לאה ורון
<רישום פרלמנטרי:>
אתי אפלבוים
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר-היום: הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013. 

חבר'ה, אנחנו רצים כי אבנר עשה איתכם את כל התיאומים והגעתם להסכמות. איפה שלא הגעתם להסכמות אנחנו מחליטים. כן אבנר?
<אבנר פלור:>
כן, אני מקווה. עשינו עבודה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אני אגיד מילה על הפרק ונתחיל בהקראה. 
למעשה, הפרק הזה מסדיר שירות, דהיינו תיקון במוסכים וגם מקצוע, שזה מנהל מקצועי במוסך. גם השירות וגם המקצוע מוסדרים היום בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים. אני רוצה להזכיר שעל הפרק הזה חלות ההוראות הכלליות עליהן הצבענו בקשר לחלק המנהלי ולפרוצדורה לקבלת הרישיון. זאת אומרת, אנחנו כאן מסבירים רק את ההוראות המהותיות שרלוונטיות לשירות שניתן במוסך ולמקצוע המנהל המקצועי. ההחלה של החלקה הפלילי, כיוון שזה שירות ומקצוע, חלות ההוראות הכלליות. 
הפרק פחות או יותר משקף את המצב המשפטי הקיים היום תוך עדכונים וכתיבה יותר עדכנית של חקיקה שהיא נכונה להיום. 

אני אתחיל בהקראה. 

"פרק י': רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים
סימן א': רישיון להפעלת מוסך 

(א)
מי שהתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך, מאחד או יותר מן הסוגים לפי סעיף קטן (ב) (להלן – סוג המוסך) –
 (1)
לרשותו מקום המתאים להפעלת אותו סוג מוסך ולחניית כלי הרכב המטופלים במוסך, והמאפשר תנאי עבודה הולמים לעובדי המוסך, כפי שקבע השר;

 (2)
לרשותו ציוד מתאים להפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר;

 (3)
לרשותו מנהל מקצועי המתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור, ורשאי השר לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע או המעסיקים מעל מספר עובדים שקבע, יהיו כמה מנהלים מקצועיים;

 (4)
הוא הוכיח כי הוא בעל יכולת מקצועית מתאימה לצורך הפעלת אותו סוג מוסך, כפי שקבע השר."

למעשה הסעיף הזה תואם למצב המשפטי הקיים היום בצו הפיקוח, שכדי לקבל רישיון  להפעלת מוסך צריך שיהיה מקום מתאים, ציוד מתאים ומנהל מקצועי מתאים. בסימן הבא אנחנו מסדירים את ההסמכה של המנהל המקצועי. המנהל המקצועי הוא האיש שעליו חלה האחריות לכל הפעולות המקצועיות במוסך, זאת אומרת, לטיב התיקון ולעובדה שממוסך יוצא רכב תקין וכשיר לנסיעה. לכן אחד התנאים הוא, כדי לקבל רישיון להפעלת מוסך צריך שיהיה מנהל מקצועי מתאים שכישוריו מוסדרים בסעיף הבא. 

<איתי עצמון:>
תוכלי לתת דוגמאות לסוגים של מוסכים שקיימים היום?

<אבנר פלור:>
לדוגמה, יש מוסך של פחחות וצבע, מוסך מכונאות, מוסך חשמלאות, מיזוג אוויר, צמיגים. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
וכל הכשרה היא הכשרה שרלוונטית למקצוע. 

<איתי עצמון:>
כלומר, לפי סוג הפעולות שמבוצעות באותו מוסך. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
מי שהוא מוסך לתיקון צמיגים הוא לא יוכל לעשות פעולות אחרות. אותו דבר המנהל המקצועי. מנהל מקצועי שהוכשר להיות מנהל מקצועי במוסך לתיקון  צמיגים ואבובים לא יכול לשמש מנהל מקצועי במוסך מסוג אחר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר רוזנפלד, מה התיקון?

<דדי רוזנפלד:>
התיקון הוא הנושא של "נוכח בו בשעת מתן השירות לציבור". אדוני יודע שאנשים הולכים למילואים לתקופה של חודש ואז קשה להיות נוכח. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שרית, מה התשובה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אני אגיד מה התשובה לגבי הנוכחות ואח"כ אשיב לעניין ההיעדרות. כיוון שהמנהל המקצועי הוא האחראי לטיב הפעולות ולטיב התיקון שמבוצע במוסך, הכלל הוא שהוא צריך להיות נוכח במשרד בשעת התיקון ובשעת מסירת כלי הרכב המתוקנים, משום שאם רכב יוצא לא תקין, עליו האחריות. בעל המוסך הוא לא בהכרח איש מקצוע, מוסך הוא עסק כלכלי. לכן הנוכחות מחויבת. 

לעניין ההיעדרות. מצד אחד אנחנו לא מוכנים, כשאנחנו באים לביקורת ושואלים איפה המנהל המקצועי, יגידו שהוא חולה, הוא במילואים. זה דבר שאנחנו לא יכולים לסבול אם כי זה הרבה פעמים כורח המציאות. 
<אבנר פלור:>
אני רוצה להשלים את שרית. בעצם, מה שאנחנו העלינו בנוסח הראשוני, זה שיהיה לו ממלא מקום. בנושא של הממלא מקום הוא אמור להיות עם אותם כישורים של המנהל המקצועי,  כי הוא בעצם בר סמכא בהיבט המקצועי לאשר רכב שיוצא מהמוסך. אנחנו מציעים שיהיה ממלא מקום עם אותם כישורים של המנהל המקצועי הנוכחי. יש קצת בעייתיות - - - 
<איתי עצמון:>
זה לא רק אישורים, זה גם רישיון. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
בעל הסמכה מתאימה לסוג המוסך. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רונן, זה בסדר?

<רונן לוי:>
לא. זה פשוט מטיל עומס כלכלי שאי-אפשר לעמוד בו. לכן אנחנו מציעים שיהיה ממלא מקום לתקופה מוגבלת, אפילו אם תגבילו את זה לחודש. אם אדם יוצא למילואים או שהוא בחופשה, אפשר להגביל את זה לחודשיים בשנה. כשמנהל מקצועי אינו נוכח אתה לא יכול לשלוח לטסט, לאשר טסטים, אתה תוקע את המוסך. 

<אסתי פלדמן:>
אבל אז בחודשיים האלה יוצאים רכבים לא תקינים?
<רונן לוי:>
מסמיך אותם. זה בן אדם שהמשרד יודע עליו. בכל מקרה זה קורה היום שאנשים יוצאים לחופשה ויוצאים למילואים. הדברים האלה קורים גם היום. 
<אסתי פלדמן:>
אני מסבירה לך שאנחנו מסדירים את המצב. זה שמשהו קורה לא חזקה - - - 

<רונן לוי:>
תני לי רק להשלים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
גברת פלדמן. 

<רונן לוי:>
אין היום יכולת למוסך לרשום במשרד התחבורה יותר ממנהל מקצועי אחד למקצוע. זה המצב היום. אם נסדיר את זה שיש שם ושיש לו כישורים, אולי שלב מקצועי אחד לפני, ואנחנו מגדירים את זה רק לתקופת זמן, זה הגיוני וזה גם לא מטיל עומס כלכלי. זה משהו שהוא סביר. 

<יצחק וקנין:>
תנו לי לעזור לכם. אני לא הייתי הולך לכיוון הזה של לתת אפשרות של מציאות שחודש ימים המנהל לא נמצא. בכל זאת צריך להיות מישהו שמאשר את הרכב. תארו לעצמכם שהרמנו את הרכב, החלפנו לו את דוושות הבלמים ואת הדסקיות ועשו טיפול מעמיק ברכב. אני לא חושב שבמציאות כזאת, עם כל הידע המקצועי, צריך מישהו שיאשר. אני הייתי נותן אפשרות, אם במוסך יש אדם בדרג שני, שמשרד התחבורה ימצא אפשרות כזאת לתת לאדם בדרג שני שהוא לא מנהל עם הסמכה. יש כמה דרגות בדבר הזה. לתת לו אפשרות באותם ימים שאין מנהל, שיהיה מישהו אחר שיחתום על תעודת התיקון. חייבים למצוא פתרון כזה. אי-אפשר להוציא רכב בלי שום חתימה של מישהו. רבותיי, זה לא רק ימים של מילואים. יש מילואים, יש מחלה ולפעמים אדם גם נעדר. 

<דרור וגשל:>
אני ממשרד המשפטים. 

ברור שמצד אחד יש פה בעיה כספית. יש פה נטל כלכלי. אם אפשר לעמוד בו או לא, אפשר להתווכח. 
<דדי רוזנפלד:>
מוסך שיש לו 3 עובדים. 

<רונן לוי:>
אי-אפשר, אנחנו מוסך קטן. מוסך קטן לא יכול לעמוד בזה. 

<דרור וגשל:>
מצד שני, המטרה של ההסדרה של המנהל המקצועי יש לה תכלית בטיחותית. אנחנו מרשים פה מישהו שנדרש ממנו סט כישורים ספציפי ומיוחד. אם יש מישהו אחר בדרג נמוך יותר שיכול לתת את אותה גושפנקה בטיחותית, אז שהוא יעשה את זה כל הזמן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה נותן לי תשובה מאוד פשוטה, אתה אומר שזהו זה. אומרים לך פה חלק מהאנשים בשטח שיש מקרים שצריך לפתור אותם בחכמה של סידור. אומר לך חבר הכנסת וקנין שצריך למצוא פתרון. 

<יצחק וקנין:>
אני נמצא ליד אזור התעשייה בשלומי, לידי יש מוסך עם שלושה עובדים. 

<דרור וגשל:>
יכול להיות שיהיו מנהלים מקצועיים שנמצאים בסטנד ביי למוסכים, שהם יוכלו להזמין אותם. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני צריך ניסוח. רבותיי, יש תיאוריות ויש שטח. 

<אבנר פלור:>
אדוני היושב ראש, יש לנו פתרון. אנחנו נשאיר את הנוסח המקורי: "ממלא מקום אחד או יותר למנהל המקצועי וכפי שקבע השר".

<יצחק וקנין:>
במציאות הזאת אתם כבר פתרתם את הבעיה בזה שאתם תיתנו ממלא מקום ובתנאי שברור שצריך להיות לו כמה שנים ותק בעבודה. 

<אבנר פלור:>
בוודאי, כפי שקבע השר. 

<יצחק וקנין:>
אבל אל תשאירו את המוסך. 
<אבנר פלור:>
אנחנו גם לא רוצים לעודד מוסכים פיראטיים. 

<אינגריד הר אבן:>
אבנר, אני מציעה להוסיף "בעל הסמכה כפי שקבע השר" כדי שיהיה ברור שזה לא אותו מנהל. 
<לאה ורון:>
אז אולי תגידו איזה תיקון אתם מבקשים?

<זאב פרידמן:>
אדוני היושב ראש, אם כך אני חושב שצריכה להיות התאמה גם בסעיף 112, ששם המנהל המקצועי של המוסך חייב לאשר כל רכב שיוצא מהמוסך. אם אנחנו מסמיכים אחרים - - - 
<דדי רוזנפלד:>
יש את זה 3 פעמים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הערה אחרונה ואנחנו הולכים להצביע. 

<איתי עצמון:>
רציתי להבין מה הנוסח. 

<לאה ורון:>
רגע. קודם כל את מדברת על סעיף 100א(3). 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון. 

"לרשותו של המוסך מנהל מקצועי מתאים להפעלת אותו סוג מוסך שנוכח הוא בשעות מתן השירות לציבור ורשאי השר לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע או המעסיקים מעל מספר עובדים שקבע, יהיו כמה מנהלים מקצועיים או ממלא מקום אחד או יותר למנהל המקצועי בעל כישורים - - - 
<איתי עצמון:>
"אולי העומד בדרישות הכשרה או הסמכה"?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"העומד בדרישות הכשרה והסמכה כפי שקבע השר". 
אנחנו גם רוצים להגביל, שמנהל המקצועי בעל הכישורים הפחותים לא יהיה לתקופה בלתי מוגבלת. 

<יצחק וקנין:>
זה בזמן היעדרו של המנהל. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אז צריך תקופת מינימום. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
60 יום?

<איתי עצמון:>
את מבקשת לעגן את זה במפורש בסעיף ההסמכה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לדעתי כדאי. 

<דדי רוזנפלד:>
למעט מילואים וצווי 8. אתה יודע לכמה זמן יכולים לקרוא לך בצו 8?
<יצחק וקנין:>
בכל זאת צריך להיות אחראים על הציבור. נאמר שיש לו 60 יום ואתם יודעים שהוא מגויס . תוגש בקשה למשרד במקרה חריג. זה בתקנות. במידה ויש חריג, תצטרכו לקבל אישור מהשר. יש מלחמה, בן אדם גוייס. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
בעקבות ההערה הזאת, אנחנו מבקשים להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין תקופת מילוי המקום. שם נקבע את כל ההסדרים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אפשר להצביע?

עוד פעם שניידר? החליפה לא תפורה נכון, שניידר?

<אהוד שניידר:>
החליפה בסעיף 100ד' צריך לתקן. 
<איתי עצמון:>
כרגע קראנו רק את סעיף קטן א'. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רוצה להצביע על סעיף קטן א'. 

מי מכם שלא יודע, שניידר ביידיש זה חייט, בגלל זה באה ההערה על החייט. 

<דרור וגשל:>
סעיף 100 א(4), איש העסקים שמבקש את הרישיון הוא לא בהכרח חייב להיות מוסכניק או איש מקצועי ופה נדרשת ממנו יכולת מקצועית. אנחנו לא חושבים שזה נדרש כי יש לו מנהל מקצועי ולכן אנחנו מבקשים למחוק את הסעיף.  

<איתי עצמון:>
אדוני, יש לי שאלה לגבי פסקה 1. כתוב פה שהמקום שבו יפעל המוסך צריך לאפשר תנאי עבודה הולמים, כאשר המילה פיזיים נמחקה. 

<דרור וגשל:>
אני אבהיר. הכוונה לא לתנאי עבודה במישור דיני העבודה. זה מתייחס למקום. הרישא של הסעיף מדברת על מקום מתאים להפעיל את המוסך ושאותו מקום מאפשר תנאי עבודה הולמים. זה מתייחס למקום תנאי העבודה.  

<איתי עצמון:>
אז יכול להיות שצריך להשאיר את המילה פיזיים. אני מציע שנבדוק זאת בשלב הנוסח, אבל  הכוונה שלא מדובר דיני עבודה או על תנאי עבודה במובן הזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הולם למקום ולא לבני המקום.  

<דרור וגשל:>
נכון מאוד. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו מעלים להצבעה את 100א.
מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  אין
נמנעים –  אין

סעיף 100א אושר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושר. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"(ב)
השר יקבע סוגים של רישיונות להפעלת מוסך בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך ולסוג הרכב שיטופל במוסך. "
שוב, הרישיונות הם לפי סוג הרכב, דהיינו, אוטובוס, רכב מסחרי. סוג הפעולות זה חשמלאות, פחחות, החלפת צמיגים וכו'. 
<אינגריד הר אבן:>
אני מייצג את איגוד המוסכים. 
האם את לא צריך לבהיר שאותו מוסך יכול להיות בעל כמה רישיונות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לדעתי לא צריך להבהיר, זה ברור. 

<איתי עצמון:>
אני חושב שזה ברור. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מעלה להצבעה את סעיף ב'. 

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  אין
נמנעים –  אין

סעיף 100ב אושר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושר. 

סעיף ג' נמחק, עוברים לסעיף ד'. 

<דרור וגשל:>
רגע, אנחנו מבקשים להוסיף סעיף ג'. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
הכלל אומר שמוסך יפעל ברישיון. אנחנו כדי לסגור את המעגל לא רק רוצים להגיד שהמוסך יפעל ברישיון אלא שאנחנו אוסרים על אדם לתת שירותי תיקון אלא אם כן יש לו רישיון. אנחנו רוצים לסגור את המעגל הזה. אוסרים על אדם לעשות פעולות ברכב אלא אם כן יש לו רישיון. 
<איתי עצמון:>
השאלה, האם הנושא הזה לא מוסדר בפרק הכללי? בדקתם את זה? 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה יוצר מעגל שכדאי לנו לסגור. 
<דרור וגשל:>
בפרק ההגדרות מוסך הוגדר כמקום שבו ניתנים שירותי תיקון, החזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור, שניתן לו רישיון לפי סעיף 100. כלומר, מוסך הוא רק מי שכבר קיבל רישיון לפי סעיף 100 ושם נותנים את השירותים והתיקונים שניתנים בסעיף. לכאורה, מי שעובד במקום ונותן שם שירותי תיקון, אחזקה ובדיקה של רכב שלא ניתן לו רישיון, לא עושה עבירה כי זה לא במוסך ורק מוסך צריך רישיון. כדי לסגור את המעגל הזה אנחנו רוצים להבהיר שאדם לא יכול לתת את אותם השירותים שבהם מוסך, שזה שירותי תיקון אחזקה, אלה במוסך. 
<איתי עצמון:>
תחזרו בבקשה על הנוסח. 

<רון מלכה:>
דיברנו על המהות. פה יש מהות מאוד רצינית. יכול שאני מנהל מוסך, יש לי את הידע, יש לי את הכלים בבית, יש לי את היכולת אבל אין לי רישיון למוסך. יש לי את הכול רק שאני לא מוסכניק.
<יצחק וקנין:>
לך למגזר הערבי, הכול שם עובד בשיטה הזאת. בבוקר עובד במוסך, בערב עובד בבית. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"(ג)
לא ייתן אדם שירותי תיקון אחזקה או בדיקה של רכב, (להלן: ביצוע פעולות ברכב), אלא במוסך. "
<יצחק וקנין:>
איך תאכפו את זה? יש לכם מספיק פקחים?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
גברת ורון שואלת למה לא שלחתם את הנוסח?
<דדי רוזנפלד:>
שרית, מילוי שמן או מילוי אוויר, מה זה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
יש תשובה בד'. 

<דרור וגשל:>
האיסור פה הוא על מי שנותן את השירותים ולא על בעל הרכב שממלא אוויר. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
התשובה היא בד'. 

<יצחק וקנין:>
יש גם תיקוני דרך. 

<איתי עצמון:>
אני רוצה להתייחס לסעיף כפי שהספקתי לרשום אותו כרגע. אם אתם מדברים על איסור לתת שירותי תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב אלא במוסך, דהיינו, אדם לא יוכל להציע איזו עזרה בתיקון של רכב לחבר שלו, לקרוב משפחתו. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה נכון, זה הכלל.  הפתרון הוא בד'. 
<איתי עצמון:>
הסעיף גורף. 

<יצחק וקנין:>
תאמינו לי, אני מבין את הראש שלכם ואני מבין את הראש של בעלי המוסכים. הם צודקים. יש הרבה חאפרים שעושים את זה שחור. זה גורם לכלכלה לא טובה, לא בריאה, לנזק למוסכים, נזק לעבודה. גם לא בטוח איך הרכב יוצא משם. לאף אחד אין אחריות על הרכב. אפילו אין לך מעקב אחרי הרכב. 

אני מסכים שבמקרו אתם צודקים. אבל אם יש למישהו לעשות איזה תיקון בבית, אני לא רוצה לתת פתח. 

<אבנר פלור:>
השאלה האם סעיף ד' לא נותן מענה?
<יצחק וקנין:>
אנחנו מדברים על חאפרים שעובדים כל הזמן בצורה מסודרת. הרוב זה במגזר המיעוטים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש גם יהודים טובים. 

<איתי עצמון:>
אני רוצה להגיד למה לדעתי סעיף קטן ד' לא נותן מענה מספיק. סעיף קטן ד' מסמיך את שר התחבורה לקבוע בתקנות שביצוע פעולות מסוימות ברכב לא יהיו טעונות רישיון להפעלת מוסך. קודם כל, עד שלא יהיו תקנות כאלה, האיסור הזה עומד על כנו. אני חושש שהוא גורף מידי, אדוני, והוא עלול לחול על מקרים שלא התכוונו שהוא יחול עליהם.  

<אינגריד הר אבן:>
אני רוצה לענות לעו"ד עצמון. הנוסח מדבר על שירות לא על עזרה לחבר. שירות זה כשבא אליך מישהו, משלם לך ואתה עושה לו פעולה מקצועית. 

<איתי עצמון:>
אז צריך לכתוב "בתמורה או כדרך עיסוק". 

<דרור וגשל:>
יש אפשרות להחריג ולומר "כדרך עיסוק" אבל אני אגיד מה הבעיה עם זה. 
<דרור וגשל:>
עזרה הדדית וחברות זה באמת נחמד אבל אנחנו לא רוצים שמישהו שאין לו את הכישורים והוא נותן עזרה לחבר יטפל למישהו ברכב ויוציא לו איזה חלק מה שיגרום לתאונה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותיי, הדרקוניות הזאת לעיתים – אם למישהו יש פנצ'ר - - - 
<איתי עצמון:>
גם זה תיקון. 

<דרור וגשל:>
בנוסף לזה יש גם מדיניות אכיפה. 

<איתי עצמון:>
אני מצטער, זאת לא תשובה טובה. אנחנו עושים בחקיקה ולא במדיניות אכיפה. 
<אינגריד הר אבן:>
אנחנו כמובן תומכים בסעיף זה, כבוד יושב ראש הוועדה. יש כל-כך הרבה תיקונים לא חוקיים, מתקנים לא חוקיים, לא בטיחותיים. הם לא רשומים כעוסקים. 
<איתי עצמון:>
יכול להיות שאת צודקת אבל הסעיף גורף מידי. 

<רונן לוי:>
אפשר לעשות טיפולי שיניים במקומות כאלה ואחרים? סתימה כן ושורש לא? סתימה בשן אצל רופא שיניים לא צריך וטיפול שורש כן?
<איתי עצמון:>
נתתי לך כרגע דוגמא. אם אני מחליף גלגל - - - 

<רונן לוי:>
זה לא תיקון. 

<איתי עצמון:>
השאלה איך אתה מגדיר תיקון. 

<רונן לוי:>
אבל אם אתה רוצה לתקן פנצ'ר ללא ספק אתה לא יכול לעשות את זה במקום לא מקצועי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבנר, אנחנו צריכים ללכת לדוגמאות. השאלה, איך אנחנו פותרים. 

<דרור וגשל:>
יש לי עוד הצעה. אפשר להוסיף בסיפא, "באופן חד פעמי וללא תמורה".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא מצביע על תת הסעיף הזה. אתם תמצאו ניסוח. 
<אסתי פלדמן:>
הניסוח מצוין, כבודו. יש הסכמה בין גורמי המקצוע למדינה. יש כאן שירותים מסוימים - - - 

<לאה ורון:>
אבל מי שצריך להצביע זה חברי הכנסת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו לא כל-כך מרוצים. 

<אסתי פלדמן:>
סליחה, איזו בעיה משפטית יש פה, שהמדינה - - - 

<איתי עצמון:>
אני חושב שהסברתי את הבעיה המשפטית.

<אסתי פלדמן:>
המשפטית? שאומרת מה?

<איתי עצמון:>
שההוראה גורפת מידי. 

<לאה ורון:>
רגע, תסלחי לי. זה לא ויכוח פה עכשיו עם עו"ד עצמון.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קודם כל, הטון שלך לא מקובל עלי. הטון, הטון. קצת רגיעה, לנשום עמוק, לא קרה שום דבר. 
<אסתי פלדמן:>
אני מבקשת להתנצל בשנית. באיזה אופן סעיף ד' שבו אנחנו מחריגים שירותים מסוימים ברכב ותיקונים מסוימים, אינם פותרים את בעיית הכלליות. 
<איתי עצמון:>
אני אסביר שוב. אני חושב שכבר הסברתי את זה ואני אחזור על דבריי. סעיף קטן ד' מסמיך את שר התחבורה לקבוע חריגים בעצם להוראה הכללית הזאת, שבעצם מחייבת ביצוע אותן פעולות במוסך מורשה בלבד. עד שלא יהיו תקנות כאלה, האיסור עומד על כנו. זה דבר אחד. 

<לאה ורון:>
יכול להיות שהשר לא יתקין את התקנות גם 7 שנים. 

<איתי עצמון:>
אז אני לא חושב שזה מענה מספיק טוב. 

<אסתי פלדמן:>
זה דבר שהוא נכון לכל החוק. בכל מיני שכתוב שהשר יקבע כל מיני דברים - - - 

<איתי עצמון:>
לאורך הצעת החוק ניסינו ככל שניתן, מקומות שאנחנו כבר היום יודעים מה ההוראה המהותית, לעגן אותה בחקיקה הראשית. 
<אסתי פלדמן:>
האם זה יעזור שנכניס דברים מסוימים שאנחנו יודעים אותם כבר כעת?

<איתי עצמון:>
אני חושב שהסעיף הזה יעבור בחינה נוספת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו רצים פה מהר מאוד. את הנושא הזה אנחנו דוחים, אתם תמצאו את הפשרה ונצביע על זה תוך 30 שניות. 

<אהוד שניידר:>
אני רוצה לנסות לחבריי ממשרד התחבורה. בקשר לסעיף ד', יצרן הרכב עצמו קובע את ההוראות לגבי איזה טיפולים אפשר לעשות לבד ואיזה טיפולים אי-אפשר לעשות לבד. בכל מקרה אני חושב שמשרד התחבורה לא יכול להקל יחסית למה שקובע יצרן הרכב. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד שניידר, אני דוחה את זה כי אני רוצה להתקדם. שתי הבעיות הבסיסיות של מדינת ישראל הם מי הוא יהודי ומה זה תיקון? האם זה תיקון חצות? האם זה תיקון או תיקון של פנצ'ר? כל מי שיש לו הערות לניסוח, שישלחו את זה אחד לשני כדי שחכמת השולחן תגמור עם זה ונצביע. אני מבקש שתעבירו לוועדה לפני הישיבה הבאה את הנוסח לסעיף 100 ג' ו-ד'. 
<איתי עצמון:>
עם ג' התעורר הקושי. זה הסעיף שלגביו עכשיו מתנהל הדיון. 

<רונן לוי:>
אנחנו תומכים ב-ג'. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תוקפו של רישיון להפעלת מוסך יהיה ל-3 שנים. יש בעיה?

למה 3 ולא 5. 

<אבנר פלור:>
כי עשינו אחידות עם כל המקצועות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך, אני מצביע על זה. 

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 100ה אושר.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 100ה אושר. 

אנחנו עוברים לסעיף 101. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"רישיון למוסך מומחה

101.

מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון למוסך מומחה :

(1)
הוא בעל רישיון להפעלת מוסך לפי סעיף 100;


(2)
הוא הוכיח כי הוא בעל יכולת מקצועית מתאימה וציוד מתאים לטפל בתוצר הרכב שלגביו הוגשה הבקשה כפי שקבע השר, לרבות לעניין הסמכת גוף למתן אישור כאמור.
 
(3)
תוקפו של רישיון למוסך מומחה יהיה לשלוש שנים."
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסבר. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
ההגדרה למוסך מומחה כבר הוצבעה, זה מוסך שמתמחה בתוצר. אנחנו רוצים לתת לו רישיון באופן ספציפי כדי שהוא ייתן מענה לתוצרים ויחליף גם את המוסכים של היבואן. מבחינתנו יש לו מעמד. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש פה איזו בעיה? 

עשיתם איזה שינוי?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זאת הערה ניסוחית. אנחנו מדברים על "מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל את הרישיון". זה ברור שכשיש תנאים צריך את כולם להוכיח ולכן אנחנו למחוק את המילים "הוא הוכיח". את כל התנאים צריך להוכיח. 

<איתי עצמון:>
כלומר, אנחנו מוחקים "הוא הוכיח כי". 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון. 

<דרור וגשל:>
הסיפא של "לרבות לעניין הסמכת גוף" , גם היא תרד. 

<איתי עצמון:>
זה מייתר את ההערה השנייה שלי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך אני מעלה להצבעה. 

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  אין
נמנעים – אין

סעיף 101 נתקבל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושר.

עוברים לסעיף 102. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"חובת שילוט במוסך

102.   (א)
בעל רישיון להפעלת מוסך יציב שלט בולט לעין במקום הנראה לעיני הלקוחות במוסך, שיכלול את הפרטים האלה:

(1)
שם המוסך ומספר רישיונו;


(2)
סוג המוסך בהתאם לרישיון שניתן לו לפי סעיף 100;


(3)
אם הוא מוסך מומחה – התוצר שבו הוא מתמחה בהתאם לרישיון שניתן לו לפי סעיף 101;


(4)

המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך, שיוצג בשקלים חדשים כולל מע"מ;


(5)
סוגי מוצרי התעבורה הנמצאים בשימוש המוסך, כפי שקבע השר.
         (ב)
השר יקבע את הגודל המזערי של השלט כאמור בסעיף קטן (א) ואת הגודל האותיות המזערי אשר יופיעו עליו, והוא רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בשלט האמור.
         (ג)
בעל רישיון להפעלת מוסך לא יציג במוסך שלט הכולל פרטים שאינם תואמים לרישיון להפעלת המוסך שניתן לו."
<דדי רוזנפלד:>
שרית, מה הקשר של סעיף 5 לכל יתר הסעיפים?

<איתי עצמון:>
אני מציע שקודם היא תסביר את הסעיף ולאחר מכן יישמעו הערות. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
זאת אינפורמציה שצריכה להיות מוצגת לאזרח כבר בכניסה למוסך. מבחינתנו, השם של המוסך והרישיון, כדי שאם תהיה איזו בעיה במוסך, אפשר יהיה לזהות את המוסך ואפשר יהיה לפנות אלינו. כמובן שהסוגים והתוצרים שהמוסך מתמחה בהם, סוגי כלי הרכב שהוא יכול לתקן, מחיר שעת העבודה. זה הכול אינפורמציה חשובה שצריכה להופיע ללקוח. היא צריכה להיות בולטת ללקוח כבר בעת הכניסה למוסך. כמובן שאנחנו רוצים שהשילוט או המסר שיופיע על השלט צריך להיות בהתאם לרישיון. לא יכול להיות שרישיון לתיקון רכב מסוג מסוים ועל השלט יופיע משהו אחר. כמובן שהמסר שעל השלט צריך לשקף את הרישיונות כדין שניתנו למוסך. 

<לאה ורון:>
לא התייחסתם פה במתכוון לחוק רישוי עסקים, שמחייב שילוט, אישור של הרשות המקומית?
<שרית זוכוביצקי-אור:>
אם יש שילוט אז כמובן יש כללים ברישוי עסקים. אנחנו חושבים שהשילוט הזה חייב להופיע. 

<דרור וגשל:>
יש לנו כמה תיקונים. אחד התיקונים הוא בסעיף קטן 4. המחיר הכולל של שעת עבודה במוסך שיוצג בשקלים חדשים כולל מע"מ. המילים "כולל מע"מ" יימחקו כי בהגדרה של המחיר הכולל מפנה לחוק הגנת הצרכן. 
גם סעיף 5 "סוגי מוצרי התעבורה הנמצאים בשימוש המוסך כפי שקבע השר", גם זה ירד. 

<זאב פרידמן:>
יש לי תהייה וגם הצעה. התהייה  היא לגבי השאלה האם לא צריך לכתוב גם את שמו של המנהל המקצועי? כמו שמקובל בהרבה מאוד תחומים אחרים, כמו למשל בתחומי הבנייה, חייבים לרשום את שמו של האדם האחראי. אם יש לי בעיה, מי האדם האחראי שאליו אני יכול לפנות ולקבל את התשובה המוסמכת? כמדומני שראוי להוסיף גם את הדבר הזה. 

בנוסף, הערה לגבי הניסוח של סעיף קטן ב'. אנחנו קובעים שהשר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיכללו בשלט, היינו, תוכן לשלט. אני חושב שצריך להסמיך את השר גם לקבוע הוראות צורניות.  
כתוב שהשר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיכללו בשלט. המשמעות היא משמעות תוכנית כאשר אנחנו יודעים שבהרבה מקרים אנחנו צריכים להסמיך את השר לתת גם הוראות צורניות. למשל, הוא יכול לתת הוראות שלא יכתבו שחור על גבי שחור. את רואה שבחוק הגנת הצרכן היה צורך לעשות את זה. 

זה לא בכדי, אני אומר את הדברים כיוון שהמציאות מוכיחה שזה נחוץ. 

<איתי עצמון:>
לאור ההערה של עו"ד פרידמן, האם אתם מבקשים לפרט קצת יותר בסעיף ההסמכה? פרטים נוספים או לכתוב: "הוא רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין שלט לרבות פרטים נוספים"?
<שרית זוכוביצקי-אור:>
אפשר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא אוהב עודף בירוקרטיה. אולי במקרה הזה צריך להביא את זה לאישור ועדת הכלכלה. 

<איתי עצמון:>
אדוני, אני חושב שמדובר על עניין צרכני. אני חושב שראוי לשקול בחיוב שהתקנות האלו יועברו לאישור ועדת הכלכלה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אושר. 

מה עם שם המנהל?

<דדי רוזנפלד:>
על שלט מחוץ למוסך צריך להופיע שם המנהל?

<זאב פרידמן:>
אתה רוצה לדעת למי לגשת. עובד עשה לך פשלה, למי אתה ניגש?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אולי שתהיה הפנייה. כשאתה הולך לאתרי בנייה אתה רואה מי מנהל הבנייה? מי הארכיטקט? יש לך את האינפורמציה.  גם פה שימצאו דרך. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
סעיף 11 שכבר אושר יש חובת הצגת רישיון. נאמר שברישיון כתובים שמות המנהלים המקצועיים והמקצועות. בסעיף 11 להצעת החוק כתוב: "רישיון יוחזק על-ידי בעל הרישיון במקום עסקו במקום נראה לעין, יוצג למקבל השירות, למנהל, למפקח, לפי דרישתם". זה נותן פתרון. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר גמור. 

עם התיקונים האלו ורוח הדברים, אני מעלה להצבעה את 102 ב' ו-ג'. 

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  אין
נמנעים – אין

סעיף 102 ב' ו-ג' אושר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר 102 ב' ו-ג'. 
עוברים לסעיף 103
רק רגע, אני מצביע על כל סעיף 102, כולל סעיף א'. 

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  אין
נמנעים – אין

סעיף 102 אושר.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 102 אושר. 

<איתי עצמון:>
עם כל התיקונים.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כולל הצמצומים של עו"ד וגשל.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
סעיף 103. 

"סוגי מוצרי תעבורה

103.

(1) לא יציע בעל רישיון להפעלת מוסך, ללקוח, בעת ביצוע פעולה ברכב, מוצר תעבורה מקורי בלבד.
(2)  על אף האמור בסעיף קטן (א) בעת ביצוע פעולות ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור בסעיף 42(ג) או במסגרת תקלת בטיחות סדרתית רשאי בעל רישיון להפעלת מוסך להציע ללקוח מוצר תעבורה מקורי בלבד."

אני אסביר. זה במסגרת הרצון שלנו לחייב מוסכים להציע מגוון של מוצרים. בדיונים המוקדמים שמענו את הערות הייעוץ המשפטי. קיבלנו הערה מהייעוץ המשפטי, שנראתה לנו מוצדקת, והיא כשאנחנו משתמשים במילים "מוצר תעבורה מקורי" - הפנינו במסגרת סעיף 52 לסעיף 103 ושם נעשה שימוש במילים "מוצר תעבורה מסוים", כאשר הכוונה היא בעצם לחייב את המוסכים להציע יותר ממוצר תעבורה אחד ולאו דווקא מוצר תעבורה מקורי. 

<איתי עצמון:>
מספר חלופות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
כן, למשל. 

לכן אנחנו מציעים, בעקבות הערת הייעוץ המשפטי וכדי שהסעיף הזה יותאם לסעיף 52 להחליף את המילה "מקורי" למילה "מסוים". אבל, לצורך הבהרה, להוסיף: "ובכלל זה לא יציע מוצר תעבורה מקורי בלבד" כדי שיהיה שתהיה הוראה ברורה לעניין להצעת מוצר תעבורה מקורי. 
<איתי עצמון:>
את יכולה להקריא את הנוסח כפי שאת מציעה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"לא יציע בעל רישיון להפעלת מוסך ללקוח בעת ביצוע פעולה ברכב מוצר תעבורה מסוים בלבד, ובכלל זה לא יציע מוצר תעבורה מקורי בלבד". זאת הדוגמה של הכלל. 

<איתי עצמון:>
השאלה האם השימוש בתיבה "מוצר תעבורה מסוים" נותן את המענה שעליו דיברנו?

<דרור וגשל:>
זה בנוסח. אנחנו מסכימים על המהות. 

<איתי עצמון:>
במסוים, האם הכוונה מדובר על יצרן מסוים של אותו יצרן תעבורה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לא, סוג מסוים.

<אבנר פלור:>
מדובר על סוג מסוים. זה יכול להיות מקורי, תחליפי, משופץ, משומש. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
אותו דבר הזכרנו גם בסעיף 52, זה אותו רעיון. 

<אינגריד הר אבן:>
יש לנו בעיה עקרונית עם הדבר הזה. המקורי בוודאות מתאים לרכב. השאר חייבים בבדיקת התאמה וזה לא אוטומטי. אם במקרה המסוים הזה, אין חלף לא מקורי שמתאים, הרי חייבים לשים חלף מתאים, אנחנו לא נוכל להציע משהו אחר שהוא לא רק מקורי. לכן צריך להכפיף את זה להתאמה לרכב. גם בפסיקה בתי המשפט כתוב שהנטל להוכיח התאמה הוא על מי שטוען שהמוצר הלא מקורי מתאים. זה גם ברמה המקצועית וגם ברמה המשפטית.

<רונן לוי:>
לא מתאים וגם בר השגה. שלא נהיה עבריינים אם אין חלק. 

<דרור וגשל:>
אפשר להוסיף את הסייג הזה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אם אני מבינה נכון, את אומרת שיש מקרים שבהם יש רק מוצר אחד שניתן להתקין ברכב. 

<אינגריד הר אבן:>
שזה המקורי. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
מקורי או אחר. 

מבחינתנו צריך להציע תמיד שניים אלא אם כן יש רק אחד מתאים. אפשר להגיד: "זולת אם הוכיח כי אין - - - 
<דרור וגשל:>
ברור שחובת ההוכחה היא על בעל המוסך. אני לא יודע מאיפה הפסיקה של עו"ד הר אבן. כשמישהו בא למוסך הוא צריך להוכיח לבעל המוסך - - - 
<אינגריד הר אבן:>
לא, הפסיקה עוסקת דווקא בחברות ביטוח. 

<דרור וגשל:>
זה לא המקרה שלנו. 

<אהוד שניידר:>
אני חושב שההצעה המקורית של משרד התחבורה מתעלמת מהמצב בשוק מוצרי התעבורה. ראשית, לכלי רכב יש 30,000 מק"טים שונים, עשרות אלפים. מתוכם לא יותר מ-10% יש להם מוצרי תעבורה תחליפיים. ל-90% הנותרים לא כדאי להביא או לייצר מוצרי תעבורה תחליפיים. למשל, מנוע של רכב כיחידה אחת, אין להם מנוע תחליפי. 
לכן, לפי הצעת משרד התחבורה המקורי, מאחר שהם לשיטתם מחייבים שיוצע גם מוצר תעבורה תחליפי, אז אם צריך להחליף מנוע לרכב, הרכב יעמוד משום שאין מוצר תעבורה תחליפי. כך גם לגבי 90% מוצרי התעבורה האחרים. לכן הפתרון הזה שמשרד התחבורה מנסה ליישם בסעיף הזה הוא בכלל לא ישים. בנוסף לזה, יש כלי רכב שבכלל אין להם מוצרי תעבורה תחליפיים. אלה כלי רכב יוקרתיים שאין להם מוצרי תעבורה תחליפיים ואם יש הם מעטים מאוד. אז כלי הרכב האלה, לפי שיטת משרד התחבורה, גם צריכים לעמוד. 

בנוסף לכך, יש כלי רכב שהם דגמים חדשים שמייבאים אותם לארץ ועדיין אין להם מוצרי תעבורה תחליפיים. גם אלה, לשיטת משרד התחבורה, לא ניתן לטפל בהם. 

לכן ההצעה שלנו לסעיף 103, במקום המילים "לא יציע", אנחנו מציעים: "בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח בעת ביצוע פעולה ברכב כל סוג מוצר תעבורה שבשימוש המוסך המתאים לביצוע הפעולות ברכב". 

<לאה ורון:>
החשש הוא מהמילים "בשימוש המוסך". 

<איתי עצמון:>
יציעו לו רק אופציה אחת. 

<אהוד שניידר:>
לעניין הזה אני רוצה לומר. משרד התחבורה רוצה לפתוח את השוק לתחרות אבל אם רוצים לפתוח את השוק לתחרות, אז אם מוסך מסוים רוצה להשתמש במוצרי תעבורה מקוריים בלבד מפני שהוא מאמין שמוצרי תעבורה מקוריים בלבד הם המוצרים שאפשר לבטוח בהם, אז למה לחייב אותו להציע גם תחליפי? אם יש מוסך אחר שרוצה להציע תחליפי או רק תחליפי - - - 

<שמואל מלכיס:>
כי המצב בשוק היום הוא לא מצב של תחרות אלא של מונופול. לכן באופן טבעי, היבואנים עלולים לאלץ את המוסכים להציע רק מקורי. 
אני אומר שההצעה הזאת היתה טובה אם השוק היה תחרותי. אבל במקרה שלפנינו השוק הוא לא תחרותי. כיוון שהשוק הוא מונופוליסטי, ברור שבמצב הקיים, המוסכים בלחץ היבואנים, יציעו ללקוחות אך ורק מוצרים מקוריים. 

<רונן לוי:>
גם חברות הביטוח עושות את זה עם מוסכי ההסדר וגם חברות הליסינג. 

<דדי רוזנפלד:>
חברות הליסינג מתקנות את הרכבים שלהן וזה לא עסק שלך במה הן מתקנות. 
<יוסי סקורניק:>
אני מלשכת המסחר. 

מה שמציע עו"ד שניידר זה בדיוק העניין שלשמו התכנסנו פה. זה היה המצב, הם חייבו את המוסכים המורשים רק בחלקים מורשים מהם. 

<קריאה:>
זה שקר. 

<יוסי סקורניק:>
אל תגיד שקר כי חבל לך, אנחנו מכירים הרבה שנים. 

זה היה המצב. למעשה ההצעה פה באה לפתור אותה. מה שאומר עו"ד שניידר זה נכון. בהרבה מאוד חלקים אין אפשרות אחרת. שם ימכרו מקוריים כי אין ברירה אחרת. אבל כל החלקים המיובאים לארץ היום מובאים באישור משרד התחבורה, הבטיחותיים באישור של תקנים בינלאומיים. מה שמשרד התחבורה מאפשר להביא, אפשר להרכיב באוטו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ואז המחירים יוזלו באיכות טובה. 

<יוסי סקורניק:>
יוזלו בעשרות אחוזים באיכות מאוד טובה. לראיה, יגיד פה דידי רוזנפלד, חברות הליסינג, לצרכים שלהן, משתמשות כמה שפחות במקורי.  המכוניות שלהם מאוד טובות, מאוד בטוחות ונוסעות מצוין. 

<אהוד שניידר:>
הנוסח שכרגע מוצע במשרד התחבורה לא נותן פתרון לבעיה הראשונה שאמרתי, שאין מוצרי תחבורה תחליפיים ועם זה אי-אפשר לחיות. 
שנית, מה שמציע משרד התחבורה וזאת התערבות שלא ניתן להשאיר אותה, להגיד לכל מוסך שבנוסף למוצר התעבורה שאתה מחזיק, אתה צריך להחזיק סוג נוסף של מוצר תעבורה. 

<אבנר פלור:>
ניסחנו נוסח שייתן מענה לשניידר ולתחרותיות. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
העיקרון הוא בעצם שאנחנו רוצים להציע מגוון מוצרים. אנחנו מבינים את הבעיה, בטח שבתחילת חיי הרכב אין עדיין מוצרים תחליפיים או אחרים. לכן אנחנו מציעים להחריג את הכלל שנקבע ברישא ולהוסיף בסוף סעיף א', אני מקריאה:
"103

(1) לא יציע בעל רישיון להפעלת מוסך ללקוח בעת ביצוע פעולה ברכב מוצר תעבורה מסוים בלבד, ובכלל זה לא יציע מוצר תעבורה מקורי בלבד, זולת אם הוכיח כי אין יותר ממוצר תעבורה מתאים אחד לביצוע פעולה ברכב". 
<לאה ורון:>
למי הוא מוכיח?

<אינגריד הר אבן:>
למה "הוכיח"? "זולת אם אין". 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אני אגיד למה אני צריכה את המילה "הוכחה". אם הוא לא מציע זאת עבירה. אני צריכה לטפל בנטלים. מי אמור להוכיח? זאת אומרת, כשאני מעמידה אותו לדין אני צריכה להוכיח שאין יותר ואז להעמיד לדין? לא, הוא צריך להוכיח. 

<דדי רוזנפלד:>
מה פתאום שהוא יוכיח? את צריכה להוכיח. הוא לא יכול להוכיח, מאיפה הוא יודע?

<אינגריד הר אבן:>
המאשים צריך להוכיח. 

<לאה ורון:>
עורך דין שניידר, אתם העברתם את ההערות שלכם למשרד התחבורה?

<אהוד שניידר:>
כן. בזמן השימוע דיברנו על זה אבל זה לא היה הנוסח שדיברנו עליו. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אנחנו נוריד את המילה "מוכיח", בסדר. 
<לאה ורון:>
כשאתה מוריד את המילה "מוכיח" זה יותר חמור. כשאתה אומר שאין, זה מידע לכולי עלמא?
<שרית זוכוביצקי-אור:>
ברגע שמורידים את המילה "מוכיח" הנטל הוא עלינו, זאת המשמעות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שרית, ניסוח אחרון. 

רבותיי, אמר את זה יוסי מלשכת המסחר. המהות של הנושא הזה הוא שתתחיל תחרות. לכן אנחנו רוצים שייכנסו חלקי חילוף שהם ברמה איכותית ושהם יורידו מחירים. זה חלק מכל הנושא של התחרות. איך הניסוח אחר ההתכנסות עונה לשאלה הזאת?
<שמואל מלכיס:>
בעידן של האינפורמציה אפשר לדעת הרבה מאוד אם החלקים קיימים ולא מצויים, גם אם הם לא נמצאים במשרד. יש מספיק מקורות מידע שמציגים את החלקים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני לא מצביע על הסעיף הזה. אתם תצטרכו להתנסח ולשלוח לנו את הדבר הזה ואנחנו נצביע עליו בישיבה הבאה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
סעיף 104. 


"הצעת מחיר


104


(א)
בעל רישיון להפעלת מוסך ייתן ללקוח הצעת מחיר על הפעולות שהמוסך מציע כי יבוצעו ברכב, על מספר שעות העבודה הצפויות ועל מוצרי התעבורה המוצעים בהתאם לסעיף 103 (בסעיף זה – הצעת המחיר); השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שייכללו בהצעת המחיר.
(ב)
 בעל רישיון להפעלת מוסך יספק ללקוח את מוצרי התעבורה שפורטו בהצעת המחיר."

פה אנחנו רוצים להוסיף את המילים "והוסכמו על-ידי הלקוח". 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הערות?

<דדי רוזנפלד:>
הציגו פה קודם שגם אם יש חלק תחליפי אין זה אומר שהוא מתאים או מתאים במלואו. לכן בעל המוסך, שנעזר באותם נתונים אלקטרוניים שיכולים להציע לו את החלקים, לא יוכל לדעת מייד. הוא יוכל להגיד שיש חלק תחליפי שעולה איקס שקלים אבל הוא לא יכול להתחייב לזה כי יתכן שכשהחלק יגיע, הוא לא יהיה מתאים. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
הצעת מחיר נועדה להוות ודאות ללקוח כמה זה עשוי לעלות. 

<לאה ורון:>
שייתן את הצעת המחיר אחרי שהוא יבדוק. 

<איתי עצמון:>
לגבי סעיף קטן א': "השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיכללו בהצעת המחיר". מדובר בתקנות לעניין הפרטים שמוזכרים כאן או על פרטים נוספים שיכללו בהצעת המחיר? מה בדיוק ההסמכה המוצעת?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
פרטים נוספים. 

<אבנר פלור:>
פרטים נוספים. כמו, למשל, שיכניס את המספר הקטלוגי. 

<איתי עצמון:>
צריך לנסח את זה אחרת. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
פרטים נוספים. 

אם כך, אני מעלה להצבעה ומאשר את סעיף 104. 

הצבעה

בעד –  רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 104 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 104 אושר.  
<שרית זוכוביצקי-אור:>
סעיף 105. 

"התקנת מוצר תעבורה ברכב המתאים לרכב
הוראות מקצועיות

105.

לא יתקין בעל רישיון להפעלת מוסך ברכב מוצר תעבורה שאינו מתאים לרכב."
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נראה לי הגיוני. 
הצבעה
בעד –  רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 105 נתקבל.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מאשר. 

<אינגריד הר אבן:>
אני רוצה להציע, לגבי המחלוקת הניסוחית בסעיף 103, אפשר להכפיף את הסיפא ל-105. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עזבי את זה עכשיו. 

<זאב פרידמן:>
לגבי סעיף 105. צריכה להיות הבהרה לפחות לפרוטוקול. כאשר אנחנו אומרים "לא יתקין מוצר תעבורה שאינו מתאים" הביטוי מתאים צריך להיות מתאים ולא מותאם. זאת הבהרה שהיא מאוד חשובה, אם לא לתוך הניסוח לפחות לפרוטוקול. 
אנחנו מכירים את הפרקטיקה הזאת שמביאים חלקים תחליפיים שהם לא בדיוק מתאימים לרכב. מבצעים על מיני מתיחות, מבצעים כל מיני שינויים והתוצאות הן הרות גורל בחלק מהדברים. זאת הבהרה לוועדה על-מנת שהוועדה תבהיר שזאת הכוונה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הכוונה למתאים ולא למותאם. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
סעיף 106. 

הוראות מקצועיות

              "106
 בעל רישיון להפעלת מוסך ומנהל מקצועי של מוסך יפעלו בהתאם להוראות שיקבע השר לעניין ביצוע פעולות ברכב. "
<איתי עצמון:>
אדוני, אני מבקש להעיר לגבי הסעיף הזה. השאלה האם מדובר כאן על הסמכה של שר התחבורה להתקין תקנות לעניין ביצוע עבודת התיקון ברכב? ממש את הפרטים הטכניים?

<דרור וגשל:>
ככל שהוא יתקין. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אני רוצה להעיר. הכוונה שלנו לא לקבוע הוראות איך מתקנים כלי רכב. 
<איתי עצמון:>
בשביל זה יש הוראות יצרן. 

<אבנר פלור:>
הכוונה היא לא שאנחנו ננחה את המוסך מה תהליך התיקון, כי זה נמצא בהוראות יצרן. אבל ישנם מקרים ונושאים שאנחנו רואים לנכון, בהתאם לממצאי בדיקות שלנו, שכן אנחנו רוצים לאכוף.  

<רונן לוי:>
לא היינו מוותרים על הוראות יצרן. הוראות יצרן זה מינימום. 
<איתי עצמון:>
צריך לתקן את הנוסח בהתאם למה שנאמר כאן. 

<רונן לוי:>
קודם כל, הוראות היצרן הן הבסיס. אם אתה רוצה להוסיף, אז תוסיף אבל זה המינימום. 
<איתי עצמון:>
אני מציע לקבוע שלעניין ביצוע פעולות ברכב, המוסך והמנהל המקצועי נדרשים לפעול בהתאם להוראות היצרן כעיקרון. אולי להסמיך את שר התחבורה, שהשר יהיה רשאי להתקין תקנות לעניין ביצוע פעולות ברכב. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
מצוין. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל, עם התיקון של לוי והרחבת עצמון. 
הצבעה

בעד –  רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 106 נתקבל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מאשר את סעיף  106. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
סעיף 107

"איסור העברת מידע ליבואן רכב

107.
לא ימסור מוסך שירות של יבואן ליבואן רכב מסחרי מידע על אודות שימוש שעשה במוצר תעבורה שלא נרכש מיבואן הרכב עמו הוא קשור בהסכם."
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הצבעה

בעד –  רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 107 נתקבל.
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 107 אושר. 

<שירה ברגמן:>
מה היה הנוסח שהוקרא ל-107?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
במקום "רכב" כתוב "רכב מסחרי". 

<שירה ברגמן:>
אתם רוצים להוסיף "בהתאם להוראות היצרן"?

<איתי עצמון:>
על איזה סעיף את מדברת? אנחנו ב-107. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רונן, שירה חוזרת לסעיף 106. 

<שירה ברגמן:>
מתנצלת, אבל בכל זאת אנחנו רוצים לברר סוגיה. 

האם בהתאם להוראות היצרן קובעים את מספר שעות העבודה שמוגדר לשם החלפת חלף כזה או אחר. 

<רונן לוי:>
כן. 

<שירה ברגמן:>
האם זה אומר שאם מוסך יעיל במיוחד עושה את העבודה בחצי זמן - - - 

<קריאה:>
אז הוא ירוויח כפול. 

<דדי רוזנפלד:>
ואם הוא לא יעיל ולוקח לו שעתיים?

<לאה ורון:>
היא שאלה לגבי האם הוא יעיל?

<רונן לוי:>
שעתון היצרן עובד לפי מדידה גם של זמן העבודה. הוא משכלל גם את הפקידה שפותחת כרטיס, את הארנונה. בפועל היינו צריכים לגבות 600 שקלים לשעה. 

<שירה ברגמן:>
לא, בפועל לרבות שכלול הפקידה. 

<רונן לוי:>
לא משנה, זה עניין של שיטה. אם מחליטים שהיא תהיה בפועל, אז כל שוק הרכב ישתנה. כך זה עובד בכל העולם. שעתוני היצרן וסוגי המדידה עובדים בכל העולם ואנחנו נדבקים לזה. 

<שירה ברגמן:>
המחויבות לשנתון היצרן היא - - - 

<רונן לוי:>
הוראות היצרן הן לא לישראל.  הוראות היצרן והמדידה להחלפה של חלק מסוים זה לכל העולם. 

<שירה ברגמן:>
אני יודעת שהוראות היצרן הן בינלאומיות. האם ההיצמדות להוראות היצרן בחוק היא בינלאומית?

<רונן לוי:>
אני יכול לגבות גם חצי אם בא לי. אני יכול לתת לך הנחה של 30%. זה המרבי. אני יכול לתת לך הנחות על מחיר לשעה והנחה על הזמן. 

כל מה שקשור לתיקון תאונות דרכים, יש הרבה תיקונים שאין להם הוראות יצרן. לכן יש הרבה חברות בעולם שעשו מדידות ויש שם כל מיני תוכנות שמשתמשים בהם השמאים. גם שם נקבעו שעתונים. אנשים לא גובים יותר, לפחות מהניסיון שלי. 

<דדי רוזנפלד:>
מותר לגבות פחות. 

<רונן לוי:>
מותר לגבות פחות, זה לא מחייב. יש כלל אצבע. 

<יעקב אנוך:>
שעתון יצרן זה מסמך שהיצרן בונה אותו ומתייחס בעיקר לרכב עד 3 שנים. אם אתה צריך להתעסק עם פתיחת ברגים בגחון הרכב, ברכב שהוא מעל 3 שנים או ברכב שעבר טראומות, שעתון יצרן לא אפקטיבי כי אתה יכול להתעסק 4 שעות עם בורג אחד. זה מן מסמך המלצה שהיצרן מנצל לצורך תשלום האחריות. היצרן לא אוהב לשלם הרבה כסף על אחריות אז הוא אומר ששעתון היצרן זה המפתח לתיקון אחריות. שעתון היצרן קובע זמנים. מה שקובע את המחיר זה מחיר שעת עבודה כפול הזמן. מחיר שעת עבודה יכול להיות כל מחיר. הוא לא בפיקוח והוא יכול להיות כל מחיר. לכן זה לא רלוונטי מה שידידתי המליצה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הנוסח בסדר. אני מאשר את 107. 

<שירה ברגמן:>
רגע, יכול להיות שהניסוח הוא בעייתי?

<אבנר פלור:>
אני חושב שהנוסח בסדר.

<שירה ברגמן:>
אני לא משפטנית אבל יש כאן טענה שאולי ההצמדה ל"בהתאם להוראות יצרן" מונעת ממנו מלסטות מהמחיר. 

<רון מלכה:>
זה לא חסם תחתון. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה חסם עליון. אם אדם רוצה להוריד מחירים הוא יכול. 

<רון מלכה:>
שעתון זה לא מחיר. שעתון מדבר רק על זמן. כל מחיר קובע את המחיר שלו. צרכן צריך לעשות סקר שוק כמו בכל דבר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו עוברים לסעיף 108. 

<אוריאל סיטרואן:>
אני מרשות ההגבלים העסקיים. 

רציתי רק שיבהירו את הנקודה האחרונה לגבי המחירון. מה עכשיו נקבע בסעיף של החוק? האם זה מחייב את המוסכים לקחת לפי השעתוןן? 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
המחיר הוא לא בפיקוח. 

<איתי עצמון:>
ברגע שהסעיף נוסח  כך שמדובר על עניין ביצוע פעולות ברכב, כאשר עניין זה משהו די רחב, עלול להשתמע שאם אכן בהוראות היצרן יש מחירים - - - 

<אוריאל סיטרואן:>
ברור שהשעות משליכות על המחירים. גם השעות זה דרך להתחרות. אני שואל האם זה מקסימום?

<רונן לוי:>
זה מקסימום. 

<אוריאל סיטרואן:>
כל מוסך יכול להציע פחות שעות. 

<יעקב יהודה רודד:>
מוסך אחד ייקח 200 שקלים לשעה ומוסך אחר ייקח 400 שקלים לשעה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותיי, זה חסם עליון וגמרנו. 

סעיף 108.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
רישיון להפעלת מוסך נייד
(1) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון להפעלת מוסך נייד:


(1)
לרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד להפעלת מוסך נייד ;



(2)
לרשותו ציוד מתאים להפעלת מוסך נייד העומד בדרישות שקבע השר;



(3)
הוא מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון המתיר ביצוע פעולות ברכב הניתנות במוסך נייד לפי סעיף קטן (ב) או שהוא מעסיק מנהל מקצועי של מוסך שיש לו רישיון כאמור, והוא עומד לרשותו בכל שעות פעילות המוסך הנייד."

בעצם פה אנחנו מסדירים את הפעילות של כלי הרכב שמתקנים תיקונים בדרכים. הם גם עושים פעולות ברכב. אנחנו חושבים שגם אם אתה עושה פעולות שלא במסגרת הפעולות במוסך צריכה להיות לך ההכשרה המתאימה, אתה צריך שיהיה לך את הציוד המתאים וגם את זה צריך להסדיר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לעו"ד עצמון יש הערות על 108א. 

<איתי עצמון:>
אם אני מבין נכון, מדובר על רישיון נפרד מרישיון להפעלת מוסך. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון. 

<איתי עצמון:>
מכיוון שמדובר על רישיון נפרד, האם אין צורך להחיל חלק מההוראות שחלות לפי הצעת החוק על רישיון להפעלת מוסך, גם על הרישיון הזה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה נמצא בשירות רכב. 

<איתי עצמון:>
אני לא מדבר על ההוראות הכלליות. אני מדבר על הצעת מחיר, על התקנת מוצר מתאים, על הוראות מקצועיות. כל מיני סטנדרטים שכרגע הוועדה אישרה, שבעצם לא יחולו על הרישיון הנפרד הזה, רישיון להפעלת מוסך נייד. 

<קריאה:>
היה לנו דיון האם זה שלוחה של מוסך או לא? 

<אבנר פלור:>
אני רוצה לתת את המצב הקיים ואז לפי זה אנחנו נשליך. במצב הקיים היום, לפי החקיקה הקיימת, רשאית הרשות לתת רישיון למוסך או לבית מלאכה נייד לתיקון - - - 

<איתי עצמון:>
איפה אתה קורא?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בצו הפיקוח. 

<אבנר פלור:>
"... שהתקלקל בדרכים שאינן עירוניות". 

<איתי עצמון:>
סעיף 5ב לצו הפיקוח. 
<אבנר פלור:>
נכון. 

היום בתוספת של הצו ישנן שתי אפשרויות. או שהמוסך הנייד הוא שלוחה של המוסך הקיים ואז הוא משתמש גם במנהל המקצועי של המוסך הקבוע - - - 

<איתי עצמון:>
אבל אז הוא צריך לקבל רישיון נפרד?

<אבנר פלור:>
הוא מקבל רישיון למוסך נייד. זה רישיון נפרד. 

<איתי עצמון:>
גם היום זה רישיון נפרד. 

<אבנר פלור:>
הוא משתמש במנהל המקצועי של המוסך הקבוע שלו. 

החלופה השנייה - - - 

<רונן לוי:>
לפי מה שאתה מסביר כרגע, זאת שלוחה. 

<אבנר פלור:>
נכון. 

<רונן לוי:>
למה זה צריך להיות מוסך? תקרא לו ניידת חילוץ שיוצאת חילוצים. 

<איתי עצמון:>
או שברישיון המוסך תהיה איזו הוראה שמדברת על אפשרות לתת גם שירותים לחילוץ או שירותי חירום.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
הם צריכים לעמוד בתנאים. 

<איתי עצמון:>
זה משנה אם את נותנת רישיון נפרד. האם אלה שני רישיונות שונים או שמדובר על אותו רישיון? זה לא עניין טכני. כרגע מה שכתוב בהצעת החוק הוא שמדובר על שני רישיונות נפרדים. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון, כי צריך להראות התאמה. 

<איתי עצמון:>
אני שואל כדי להבין. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
למה אני אומרת שזה בנפרד? כי טכנית זה נפרד. במוסך אתה מרשה מקום ופה אתה מרשה רכב, עם כל התנאים. 

<רונן לוי:>
אז תקראי לו ניידת חילוץ. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
עזוב את השם. 

<אבנר פלור:>
עזוב את השם, לגבי המהות קודם. המהות היא שלשניהם יש מספרי רישיונות שונים.  זה לא אותו מספר רישיון. 
<רונן לוי:>
רשיין את זה כניידת חילוץ של מוסך. 

אני אתן דוגמה. אנחנו היום רואים הרבה ניידות כאלה של חברות גרירה שעושים טיפולים. הם מחליפים ברקסים ליד הבתים. אלה ניידות של חברות כאלה. לכן, שם בטח אין מנהל מקצועי. רוב האנשים שמטפלים שם במכוניות מטפלים בהם ברחובות. הם לא בעלי מקצוע, אין להם שלב 2 ולא שלב 3. הם עושים על-סמך הרישיון. 

אם זאת ניידת בפיקוח והיא לא של חברת גרירה - - - 

<לאה ורון:>
סליחה מר לוי, יש הגדרה למוסך נייד?

<דדי רוזנפלד:>
תמשיכי לסעיף ב': "בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן רק שירותים של תיקוני חירום". אז כל הסיפור של הברקסים - - - 

<דרור וגשל:>
לגבי ההערה של עו"ד עצמון. החלקים בפרק הזה שלא מתאימים למוסך נייד כי מוסך נייד הוא לא סוג של מוסך וזה מצריך עוד תיקון שאני עוד מעט אני אדבר עליו. 
אתה צודק. כל ההוראות הכלליות שדיברנו "לא יציע בעל רישיון להפעלת מוסך" יהיה "לא יציע בעל רישיון לפי פרק זה או לפי סימן זה". 

<איתי עצמון:>
אנחנו לא יכולים לתקן הוראות שכבר אושרו, צריך יהיה להחיל אותן בשינויים, אם אנחנו מדברים על רישיון נפרד. בעצם, מה שאתם אומרים כרגע, שמי שרוצה להפעיל מוסך נייד יצטרך להגיש בקשה לרישיון חדש, לשלם אגרה ולהוכיח שהוא עומד בכל מיני תנאים. 
<יערה למברגר:>
אי-אפשר להגיד  שזאת תוספת לסעיפים שאושרו?
<איתי עצמון:>
לא. כי אנחנו מבקשים לתקן. 

<יערה למברגר:>
לא, אבל אנחנו מרחיבים. 

<איתי עצמון:>
אז נעשה את זה כרגע בדרך של החלת הוראות. 

<יוסי סקורניק:>
אבל בסעיף קטן ב' הוא לא יכול לתקן מכוניות אז הוא לא מוסך, הוא רק עושה חילוץ. 

<אבנר פלור:>
לא, אבל אנחנו משאירים את המצב הקיים היום. אנחנו לא משנים מהמצב הקיים. 

<איתי עצמון:>
הוא מבצע תיקוני חירום. 

<רונן לוי:>
המצב היום לא טוב. 

<אבנר פלור:>
בוא תסביר. 

<רונן לוי:>
כי המצב הקיים מאפשר לאנשים לתקן. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אנחנו לא מסכימים לזה. 

<אבנר פלור:>
אני רוצה להבהיר הבהרה חשובה. אנחנו משאירים מצב קיים, אני לא בא לשנות משהו בעניין המוסך הנייד. לכן אני רוצה להבין מה הבעייתיות במצב הקיים היום.  

<אריה אשד:>
המצב הקיים מאפשר פירטיות. זה מה שקיים היום. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
מבחינתנו, טיפולי דרך במוסך נייד הם כורח המציאות וזה לא דבר אידיאלי. לכן אנחנו כן מאפשרים את זה. אנחנו מרשיינים את הרכב הזה, שיהיה עליו ציוד מתאים, שיהיה עליו איש מתאים, לעשות פעולות מסוימות בלבד. אם תראו את סעיף ב', אנחנו מאוד מגבילים את הפעולות. בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן רק שירותים של תיקוני חירום לרכב, חילוץ של רכב, עד להגעה למוסך, כי שקבע השר. זאת אומרת, מבחינתנו, מספר הפעולות שאפשר יהיה לבצע במוסך נייד – למעשה המשמעות היא שמגיע רכב ומתקן במקום על המדרכה על הדרך. 
<איתי עצמון:>
אתם תקבעו בתקנות את סוגי הפעולות שניתן יהיה לבצע במוסך נייד?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בדיוק, כי העיקרון הוא שלא מתקנים בדרך וזאת משתי סיבות. אחת, האמצעים נמצאים במוסך. שניים, זה מסוכן לעשות תיקונים בדרך. 

היום אנחנו נותנים רישיון למוסך הנייד מפני שאנחנו מרשיינים את הרכב ומוסך זה לא רכב. 

<רונן לוי:>
אנחנו מבקשים שהשם לא יטעה. שיהיה רשום שזה מוסך נייד לחילוץ. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
כבר אישרנו את ההגדרה. 

<רונן לוי:>
שהשם עצמו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לפרוטוקול, האם מקובל שמוסך נייד הכוונה לחילוץ?
<אבנר פלור:>
זה כתוב לחילוץ ולחירום. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה נרשם לפרוטוקול.

<איתי עצמון:>
זה גם קיים בהגדרה שאושרה. 

<רונן לוי:>
זה ברור. השאלה איזה שלט הוא שם. 

<רונן לוי:>
משפט אחרון בעניין של השם. כמו שאנחנו נדרשים לשים שלט במקום נראה לעין, למה שלא יהיה רשום על הרכב הזה: מוסך נייד לחילוץ בלבד. גם אנחנו נדרשים לא להטעות את הציבור. זה מה שביקשתי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבנר, תרשום את ההערה. 

<זאב פרידמן:>
אדוני היושב ראש, כמה הערות קצרות. 

אני מאוד מסכים עם ההערה של עו"ד עצמון. ישנם דברים שאולי דווקא כאן צריכים הצרכנים הגנה יתרה, כאשר אין להם כושר מיקוח והם נמצאים במצבי מצוקה. דווקא שם שהם כן יקבלו את הצעת המחיר וכן יקבלו את כל הפרטים. לכן אני חושב שההצעה של עו"ד עצמון היא לא רק במקומה אלא היא גם חיונית. 
הערה לניסוח של סעיפים קטנים 1 ו-2. אנחנו מדברים על אדם שלרשותו רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד. אנחנו לא צריכים את המקום לנשיאת ציוד, אנחנו צריכים שהציוד יימצא איתו. אנחנו לא צריכים שלרשותו יהיה ציוד שמתאים להפעלת המוסך, אנחנו צריכים שהציוד יימצא באותו רכב. אני חושב ששני הסעיפים יחדיו צריכים לתת סעיף שלשונו בערך: "ברשותו רכב המתאים לשמש כמוסך נייד ובו הציוד". 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני חושב שאתם תאמצו את תיקון פרידמן. 

<יערה למברגר:>
הרכב צריך להיות בגודל המתאים . 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
מבחינה ניסוחית עדיף ככה. 
<איתי עצמון:>
בפסקה 1 אפשר לכתוב "ציוד כאמור בפסקה 2" ואז מפנים. 

האם יהיו אמות מידה לגבי הרכב ולגבי סוג הרכב? כתבתם: רכב שיש בו מקום לנשיאת ציוד. יהיו סטנדרטים לעניין הזה?

<אבנר פלור:>
הציוד והכול צריכים להתאים. 

<זאב פרידמן:>
אני סבור שעלולה להתעורר בעיה קטנה בסעיף קטן ב'. אנחנו אומרים "שייתן רק שירותים של תיקוני חרום ושל חילוץ של רכב עד להגעתו למוסך, כפי שקבע השר". 

אני לא בטוח שזה נותן מענה. צריכים למעט כאן כמדומני את אותם תיקונים שהתיקון של מה בכך כבר פתר את הבעיה לגמרי. אחרת כל מה שמותר לו לעשות זה פעולות של חילוץ עד הגעה למוסך. 

אבל אם התיקון של מה בכך לא מצריך יותר להגיע למוסך?

<לאה ורון:>
מותר לו להסיע את הנהג למוסך?

<אבנר פלור:>
זה בגרר אבל פה זה רכב שבא לתקן. 

<דדי רוזנפלד:>
אני מבקש לחזור לזה שבסעיף 3 מופיע "ועומד לרשותו בכל שעות פעילות המוסך הנייד". אני רוצה להכפיף את זה לאותה הגדרה שתהיה ב-103. בפרק 100 סעיף 3, אמרנו שנשנה את "הנוכח בו בשעות מתן השירות לציבור". אני חושב שאותה הגדרה צריכה גם לבוא לפה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נושא ההתאמה בין 103 לבין 108(3). תרשמו את זה ותכף תתייחסו. 
<אינגריד הר אבן:>
אני רוצה להמשיך את מה שאמר עו"ד עצמון, שצריך לעשות נוהל מקוצר ומזורז למוסכים שהניידת הזאת תהיה רק שלוחה שלהם. 
<איתי עצמון:>
לא, אני שאלתי, לא הבעתי דעה. שאלתי אם יש צורך.  

<אינגריד הר אבן:>
אתה צודק, זאת סתם הכבדה בירוקרטית מיותרת. מוסך שרק שולח רכב אין צורך לעשות את כל הליך הרישוי המלא. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
מה זה מלא?

<איתי עצמון:>
יש לי הערה נוספת לסעיף קטן ג'. כתוב כאן שבעל רישיון להפעלת מוסך נייד ירשום על גבי הרכב המשמש - - - 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
עדיין לא הקראתי. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תקראי את ב' ו-ג'. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>

"(ב)
בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ייתן רק שירותים של תיקוני חירום לרכב ושל חילוץ של רכב עד להגעתו למוסך, כפי שקבע השר.

(ג)
בעל רישיון להפעלת מוסך נייד ירשום על גבי הרכב המשמש כמוסך נייד את המילים "מוסך נייד" ואת מספר הרישיון של המוסך."
<איתי עצמון:>
לגבי סעיף קטן ג', אתם מחייבים רישום. השאלה אם לא צריך לכתוב "סימון או רישום". 
<אבנר פלור:>
בסדר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך תשובות לשאלות ונצביע. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
רישיון למוסך הנייד זה רישיון לרכב כדי לראות שהרכב מתאים. יכול להיות שלמוסך שיש לו רישיון, יותר קל להוכיח. הוא יגיד: הנה המנהל המקצועי שלי, הנה הרכב. אז הוא יקבל רישיון מהר. מבחינה בירוקרטית צריך לרשיין את זה. זה יהיה לו יותר קל. הוא צריך להוכיח עמידה בתנאים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך, אני מאשר את זה. 

<איתי עצמון:>
רגע. אנחנו דיברנו על החלת מספר הוראות מהפרק לגבי מוסך נייד. כל ההוראות של הפרק?

<שמעון אלקיים:>
הוא חייב כרטיס עבודה, הוא חייב בזמן התיקון. 

<אבנר פלור:>
לפי העניין. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה עם התאמת רוזנפלד ל-103?
<דרור וגשל:>
אתה לא רואה אפשרות לתקן את זה ל-"כבעל רישיון לפי פרק זה". 
<איתי עצמון:>
לא, אתם כרגע מבקשים לתקן סעיפים שכבר אושרו. 

מכיוון שזה רישיון נפרד, לפי מה שאתה אומר, אז צריך לכתוב כאן אולי שהוראות שחלות על רישיון להפעלת מוסך יחולו גם על רישיון למוסך נייד. 

<אבנר פלור:>
לא כל ההוראות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
הוא לא צריך מקום, למשל. 

<איתי עצמון:>
אני מציע שכרגע תאשר את סעיף 108 ותובא הוראה נפרדת לעניין החלה של הוראות הפרק על מוסך נייד. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הצבעה

בעד –  רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

סעיף 108 נתקבל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סעיף 108 אושר. 

הערה אחרונה לפני סיום הישיבה הזאת. הרוח כאן, של הכנסת, שלי ושל חבר הכנסת וקנין, היא לתמוך כדי להביא להישג שמציע החוק, דהיינו, תחרות בתחום יבוא ומכירת כלי רכב כדי שהצרכן יצא נשכר מהורדת מחירים. מצד שני, אני מסתכל עליך אבנר. שלא יהיה מצב שנוסיף כל-כך הרבה בירוקרטיה וקשיים רבים בתחומים אחרים, שבסוף עוד יכולים לייקר את האחזקה והטיפול ברכב. אני רק מעלה תהייה.

למשל, דיברת על תקופות. האם תבדוק תוקפם של הרישיונות בהצעת החוק? אולי ניתן להאריך את כולן ב-5 שנים ובכך להסיר בירוקרטיה? הדבר שאני חושש ממנו ואני אומר אותו כאן, שלא נגיע למצב שמתוך הרצון ליצור חוק שיביא להורדת מחירים ותחרות, ניצור איזו מפלצת עם עודף בירוקרטיה שבסוף יפגע בתחרות. אם זה ירה, הצרכן ישלם. לכן אני זורק לך את השאלה, למשל, שתוקף הרישיונות יהיה ל-5 שנים. אני זורק לך למחשבה, תענה לי בישיבה הבאה. 

<איתי עצמון:>
לפני שמסיימים יש לי עוד הערה. יכול להיות שצריך להוסיף כאן הערה נוספת לעניין תוקף הרישיון להפעלת מוסך נייד. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון, אותו דבר.  ל-3 שנים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר, בכפוף להערה שאמרתי.

הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 13:05.>
01/02/2015

12:11