PAGE  
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
15/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 345>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ד (15 ביולי 2014), שעה 9:00
<סדר היום:>
<הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) (החמרת הענישה בעבירות הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים), התשע"ד-2014–  של חברי הכנסת מרדכי יוגב, יריב לוין, מירי רגב, נסים זאב, איילת שקד,  אברהם מיכאלי, יעקב מרגי, זבולון כלפה, יוני שטבון, ניסן סלומינסקי, אורית סטרוק ושולי מועלם-רפאלי (פ/2003(.>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
זבולון כלפה – מ"מ היו"ר
מרדכי יוגב
<מוזמנים:> 
	ענת פישר צין
	–
	לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול

	גבי פיסמן
	–
	ממונה על ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

	רויטל גור
	–
	ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

	יואל הדר
	–
	יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

	עדנא טנא
	–
	רמ"ד בקרה וחקיקה ותביעות, המשרד לבטחון פנים

	קובי עזרא
	–
	ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

	קובי עזרא
	–
	משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	חוה ראובני
	–
	סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אהובה זקן
	–
	סמנכ"ל בכיר תפעול תקינה ואיכות השירות, משרד התיירות

	מינה גנם
	–
	מנהלת אגף להכשרה מקצועית, משרד התיירות

	יהודה בר אור
	–
	יו"ר, ארגון בעלי המוניות בישראל


<ייעוץ משפטי: >
עידו בן-יצחק
<מנהל/ת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
יפעת קדם
<הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26) (החמרת הענישה בעבירות הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים), התשע"ד-2014–  של חברי הכנסת מרדכי יוגב, יריב לוין, מירי רגב, נסים זאב, איילת שקד,  אברהם מיכאלי, יעקב מרגי, זבולון כלפה, יוני שטבון, ניסן סלומינסקי, אורית סטרוק ושולי מועלם-רפאלי (פ/2003(.>
<היו"ר זבולון כלפה:>
בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה על מסייעים לשוהים בלתי חוקיים), של חבר הכנסת מרדכי יוגב וקבוצת חברים. הפעם האחרונה שהיינו פה הייתה לפני כשבועיים, חודש. איך שהזמן מתקצר בעקבות האירועים. מאז הצלחתם לשבת, לסכם סיכומים. 
<גבי פיסמן:>
הגענו להסכמות.

<היו"ר זבולון כלפה:>
האם לפי הנוהל אפשר להסתפק בהקראה ולשמוע הערות?

<עידו בן-יצחק:>
אני אקרא ואסביר.

תיקון סעיף 12א

1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בסעיף 12א – 

(1) בסעיף קטן (א), אחרי "להשיג מקום לינה," יבוא "והכל במישרין או 

בעקיפין.";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) או מכל חיקוק אחר, הורשע

אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) בגין העמדה בתמורה של מקום לינה

לרשותו של תושב זר או סיוע בתמורה לתושב זר להשגת מקום לינה

כאמור, יורה בית המשפט על חילוט התמורה או שוויה הכספי.";

(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "עובד כאמור," יבוא "והכל במישרין או בעקיפין.";
(4) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) המבצע עבירה לפי סעיף קטן (א) או (ב), במישרין או בעקיפין, באחת

מהנסיבות האמורות להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה

מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1) הלין או העסיק שישה תושבים זרים או יותר, השוהים בישראל שלא כדין;
(2) הלין או העסיק, לפרק זמן העולה על חמישה ימים, תושב זר השוהה בישראל שלא כדין."

מה שיש כאן זה 3 דברים. דבר ראשון שבא לידי ביטוי בפסקה (1) ובפסקה (3) זה שהעבירות של הלנה והעסקה יחולו במישרין או בעקיפין. זה נועד לדבר על מצב שבו הדבר הזה נעשה באמצעות אדם אחר.
<יואל הדר:>
חברות גדולות. רואים את הדברים האלה בעיקר בבנייה. 
<מרדכי יוגב:>
שזה יעלה לראש הפירמידה. האדם שעושה מזה הכי הרבה כסף הוא זה שבעצם - -
<היו"ר זבולון כלפה:>
לכן התוספת של המילים "במישרין או בעקיפין". 
<יואל הדר:>
זה גם וגם. זה לא שולל. 

<עידו בן-יצחק:>
פסקה (2) עוסקת בחילוט הרווחים.
<היו"ר זבולון כלפה:>
שזו ענישה הולמת, או שזה קל מידי?

<גבי פיסמן:>
ה-3 שנים?

<היו"ר זבולון כלפה:>
לא, לפני 3 שנים. החילוט של התמורה.

<יואל הדר:>
זה בנוסף.
<היו"ר זבולון כלפה:>
השאלה לגבי הלין או העסיק לפרק זמן העולה על חמישה ימים. 

<מרדכי יוגב:>
אתה מדבר על משך העבודה?

<היו"ר זבולון כלפה:>
בסעיף (2) הגדרתם מעל 5 ימים, נכון?
<עידו בן-יצחק:>
גם אם זה ליום אחד זו עבירה. ב-5 ימים ומעלה הנסיבות מחמירות, לכן הענישה - -
<היו"ר זבולון כלפה:>
זה מאפשר מאסר.

<עידו בן-יצחק:>
גם עכשיו זה מאפשר מאסר. היום העונש הוא 2 שנות מאסר. הקנס הוא 75 אלף שקלים. זו העבירה הרגילה. אם מדובר בהלנה או בהעסקה של 6 תושבים או יותר או בהלנה והעסקה של 5 ימים או יותר, עונש המאסר עולה משנתיים ל-3. הקנס עולה מ-75 לפי 4, שזה כ-300 אלף שקלים.
<יואל הדר:>
אנחנו תומכים בחוק. גם תמכנו בו בוועדת שרים לחקיקה.
<מרדכי יוגב:>
היוזמה להחמרה נבעה מגל הרציחות שהיה. ככל שעולה המציאות והמתח שלה, כפי שגם חווינו בעת האחרונה, עולים לעיתים הרצונות האלה מנקמה כזאת או אחרת, מאח של אסיר או מכל מיני סיבות או נסיבות. היה פה רצון לייצר יותר הרתעה, תוך מודעות שמערכת המשפט לא מנצלת גם את מה שיש בידיה. היינו במבוכה מסוימת. אני רואה ברכה בתיקונים של עו"ד גבי. יש נקודת תורפה אחת. החלטתי שבסוף צריך להגיע להסכמות. הברכה היא שיש פה מיקוד לגבי אלה שמעודדים לעבור על החוק. הם  מגדילים את היקף השוהים הבלתי חוקיים שמהם הפוטנציאל של הפיגועים. מדובר גם בראשי הפירמידה, בחברות כאלו ואחרות שמעודדות את העבירה במקום לתאם ולייצר עבודה של שוהים בלתי חוקיים. אני בעד שירחיבו כמה שיותר את המועסקים מיהודה ושומרון ומרצועת עזה לכשיהיו שם תנאים אחרים. הם שכנינו לתמיד. אני באופן אישי, בלי שום היבט אחר, מעדיף אותם על פני אריתראים או הסודנים. כולם בני אדם, אבל אני חושב שמקומם במקומם מונח. העובדים פה הם שכנים שלנו. יש בהעסקתם  יתרונות לשני הצדדים. אני מסכים עם עו"ד גבי שערכה את התיקונים כדי להביא ליכולת הרתעתית יותר גדולה. נראה איך זה ישרת את מערכת המשפט. נקודת התורפה הקטנה שחשבתי עליה היא שלעיתים מי שעובד קבוע האינטרס שלו לפגוע פחותה, אבל נוכחנו שהיו גם כאלה וגם כאלה בפוגעים. קשה היה לי להביא משהו סטטיסטי אמיתי אם זה אותו אחד שיצא בדרום הר חברון ורצח בעפולה את החייל באוטובוס, או זה אותו אחד שעבד קבוע במסעדה ורצח את תושב בת ים. 
<היו"ר זבולון כלפה:>
היו גם מקרים שרצחו את המעסיק. היו דברים מעולם. 
<גבי פיסמן:>
זה נכון. אני רוצה להסביר בקצרה מה היו השיקולים.
<היו"ר זבולון כלפה:>
הכנסת מציינת 9 שנים לגירוש מגוש קטיף. היו שם מספר רציחות של מעסיקים בידי פועליהם. זה לא היה דבר - -
<מרדכי יוגב:>
זה היה עוד לפני ההסדרים, לפני הסכמי אוסלו. אנחנו מכירים את אור חג'ג' שנהרג ביעבץ על ידי פועלים. זה היה עוד לפני ההסדרים. אני מכיר עוד בחור בשם איהד עטילי, שוטר במשטרה הפלסטינית,  שחטף את מעסיקו במושב בשרון. מזלם שהם התהפכו והמעסיק נותר לכוד באוטו. היו עוד מקרים שכאלה. ברור שישנם גם כאלה.
<גבי פיסמן:>
ההצעה שלנו גובשה יחד עם המשרד לביטחון פנים, המשטרה והצבא שהיו שותפים לדיונים.  סברנו שצריך ללכת עם הכיוון של המחוקק, שנועד לעצור את תופעת השהייה הבלתי חוקית. הענישה מראש של מסיעים, מלינים ומעסיקים נועדה - - 
<היו"ר זבולון כלפה:>
ליצור הרתעה כלשהי.
<גבי פיסמן:>
ליצור הרתעה ולהפסיק את התופעה הזאת. מה שמניע את כל המעגל של השהייה הבלתי חוקית הוא המנוע המאוד מאוד כבד של מעסיקים גדולים שנעזרים באותם מעסיקים בלתי חוקיים שפשוט העלות שלהם קטנה יותר, לכן נוח להם לעשות בהם שימוש. מה שסברנו שנכון לקבוע כנסיבות מחמירות הוא משך העסקה ומספר המועסקים שמועסקים, מתוך תפישה שברגע שנלחם בגורמים הגדולים, בתותחים הכבדים בתחום, זה יסייע בהפחתת התופעה. ככל שיש איזה שהוא שינוי במדיניות ההיתרים, זה בוודאי שיקולים מדיניים שאנחנו לא חלק מהם בחוק הזה.

<היו"ר זבולון כלפה:>
יש למישהו משהו להוסיף?

<קובי עזרא:>
אין לנו מה להוסיף, אנחנו חלק מהתהליך הזה. 

<אהובה זקן:>
אין לנו שום התנגדות. אנחנו שומרי חוק. אנחנו בעד - -

<היו"ר זבולון כלפה:>
איך אתם מתחברים לסוגיה הזאת?

<אהובה זקן:>
המעסיקים, שהם שוהים בלתי חוקיים, הם לעיתים מלונאים, מסעדנים. אמנם המסעדות לא ממש כפופות למשרד התיירות, יותר למשרד הכלכלה, אבל המלונאים הם חלק אינטגרלי מתעשיית התיירות. 

<היו"ר זבולון כלפה:>
מה שנותר לנו הוא לאשר את הצעת החוק.  היא מתקבלת פה ברוב קולות. ברכותיי.  אני מאשר את חוק הכניסה לישראל עם התיקון שהוקרא על פי ההערות האחרונות. מכיוון שאין פה ח"כים נוספים, אז ממילא אין מתנגדים ואין נמנעים. אני תומך בהצעה. ההצעה הזאת התקבלה. תודה רבה לכם. 
<הישיבה ננעלה בשעה 09:15.>