הכנסת התשע-עשרה

PAGE  
3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
20/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 283>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ' באייר התשע"ד (20 במאי 2014), שעה 9:00
<סדר היום:>
<1. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): בנייה בלתי חוקית בחוף י"א אשדוד – של חה"כ מיכל רוזין>
<2. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): בנייה לא חוקית בחוף י"א אשדוד – של חה"כ דב חנין>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
דוד צור – מ"מ היו"ר
דוד אזולאי

דב חנין

אילן גילאון
מיכל רוזין
<מוזמנים:> 
	אורן גבאי
	–
	מנהל תחום פיקוח מחוזי, מחוז דרום, משרד הפנים

	גליה פסטרנק
	–
	מפקחת למניעת זיהום ים באגף ים וחופים, המשרד להגנת הסביבה

	עו"ד אוסנת חיטרון
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עו"ד נועה עמירב-פטאל
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	סיגל גבאי
	–
	ממונה מחוז דרום, משרד התיירות

	שלמה נער
	–
	מהנדס העיר, עיריית אשדוד

	עמית גופר
	–
	רישוי ופיקוח, עיריית אשדוד

	לדה קורסונסקי
	–
	מנהלת מחלקת תכנון, עיריית אשדוד

	רוני עמיר
	–
	היועץ המשפטי, עיריית אשדוד

	לידיה מורדבינקין
	–
	רכזת ת"א-אשדוד, מגמה ירוקה

	מיכל שוקרון
	–
	דוברת, מגמה ירוקה

	אלי בריף
	–
	רכז איזור דרום וירושלים, מגמה ירוקה

	אלעד הוכמן
	–
	רכז ממשל, מגמה ירוקה

	ליז גנדלמן
	–
	קמפיינרית ת"א-אשדוד, מגמה ירוקה 

	מאיר דויטש
	–
	נציג תנועת רגבים

	אליזבט אמסלם
	–
	מזכ"לית, תנועת אשדודים

	אלון מליאבסקי
	–
	דובר, תנועת אשדודים

	עו"ד רונית לירן
	–
	מייצגת את תושבי אשדוד – חוף י"א

	אדרת כהן
	–
	מתמחה, מייצגת את תושבי אשדוד – חוף י"א

	חנה קופרמן
	–
	יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים

	יהודית גילאון
	–
	תושבת אשדוד

	חוה חימקיס
	–
	תושבת אשדוד

	חיים לטוכה
	–
	תושב אשדוד

	אלה ירקוני
	–
	נציגת ועד גבעת-אולגה

	צביה פריד
	–
	תושבת יפו

	ענת קסטיאל
	–
	תושבת יפו

	ענת קסטיאל
	–
	תושבת תל-אביב

	אמנון הלברסברג
	–
	צופה


<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
הדר אביב
<1. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): בנייה בלתי חוקית בחוף י"א אשדוד – של חה"כ מיכל רוזין>
<2. הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): בנייה לא חוקית בחוף י"א אשדוד – של חה"כ דב חנין>
<היו"ר דוד צור:>
אנחנו בסט רציף של דיונים היום, ואני חייב להתחיל את הדיון בזמן. אני מצר על חברי הכנסת שהגישו את ההצעה והם מאחרים, אבל יש לנו פה חבר כנסת מנוסה מאוד ומכובד מאוד.
<אילן גילאון:>
אני עושה חלטורות בוועדות. אני ממלא מקום.

<היו"ר דוד צור:>
והוא יידע להציג את זה אפילו טוב מהם, אם יורשה לי לומר. חבר הכנסת אילן גילאון בבקשה.

התאריך היום 20.5.2014, כ' באייר, והנושא הוא הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של שני חברי כנסת, חברת הכנסת מיכל רוזין וחבר הכנסת דב חנין, לעניין: בנייה בלתי חוקית בחוף י"א באשדוד. האומנם זו בנייה בלתי חוקית, ומה בדיוק הסיפור?
<אילן גילאון:>
קודם כל, גילוי נאות, אדוני, אני גר בקרבת המקום ולכן לא אני הגשתי את ההצעה לדיון מהיר. אני עלול עוד ליהנות באופן אישי מן המראה של הנוף שלא שוברים לנו אותו.
<היו"ר דוד צור:>
הנוף הוא של כולם, גם של אלה שלא גרים שם.

<אילן גילאון:>
כן, אבל אתה יודע, היום נזהרים מכל דבר. לך תדע, מישהו יכול לייחס לי אינטרסים אחרים.

<היו"ר דוד צור:>
עוד לא הגשת מועמדות לנשיאות.

<אילן גילאון:>
בשבתות אני נוהג לטייל במקום הזה, עם הנכדים שלי. אז, חס וחלילה, אם אני אשפיע על הדבר הזה אני עלול לצאת ותועלת בידי.

הבעיה והנושא הוא לדיון דחוף, משום שמתרחשת בנייה בחוף אשדוד. לאשדוד יש חוף בן תשעה ק"מ, ואני טוען, באופן סובייקטיבי מאוד: החוף היפה ביותר בארץ.
<קריאה:>
לא נכון.

<אילן גילאון:>
החוף היפה ביותר בארץ, ואני מוכן להתווכח עם כל מי שיבוא להגיד איזשהו דבר בנושא. 
נדמה לי שההיסטוריה של הדבר הזה מתחילה כבר בשנות ה-70, או באמצע שנות ה-70, והיא נמשכת ונסגרת בשנת 2010 כאשר התוכנית הזו מקבלת אישור. עוד אין לנו את הנתונים בידינו, אנחנו מחכים לעיריית אשדוד שתספק לנו אותם לאחר שצד ג' יאות לתת לנו את הדברים. 
הדבר הזה גם פורסם באופן שהצליח רק תושב אחד בשכונה לראות את הסימון במקום, הוא הגיע לעירייה ואז אמרו לו שם שהשטח הוא שטח פרטי, מה שעל-פי כל דין הוא דבר נכון, והדבר הזה מיועד להיות מלון או מלונית, לא ברור אם זה מלון או מלונית, ואם היינו רואים את תנאי הרישוי למקום הזה, היינו יודעים מה זה, אם זה שיבר אחד למים, או הרבה שיברים למים. במקומות אחרים, כמו: פלמחים, אם אני לוקח אותו בתור תקדים, שם היה מצב דומה מבחינה משפטית למצב שישנו כאן, ובכל זאת החליטו, בסופו של דבר, שהמועצה האזורית תפצה את היזם באיזשהו אופן, כדי למנוע את הפצע הזה, אני לא יודע לקרוא לו, בתוך עינה היפה של חוף הים באשדוד.
אמרתי את הגילוי הנאות, ולכן אני לא מוצא את עצמי בתוך מובילי העניין. מבחינתי, יש לי חברה מכיתה י' שהיא מוביל את הדבר הזה – יהודית גילאון, אשתי הראשונה עד היום, והאחרונה בינתיים. מבחינתי היא הקשר שלי עם קבוצת האנשים הנפלאים האלה, שנלחמים על החוף שלהם.

אדוני היושב-ראש, בזה אני רוצה לסיים: בעיני, המושג "שורשים" זה היכולת שלך להזדקן בנופי ילדותך. נופי ילדותי ונופי ילדותם של האנשים האחרים הולך להיות ניזוק, מופר, למען אינטרסים ולמען איזשהו רעיון כביכול: תיירות. תיירות לא נבנית על-ידי מלוניות או בתי-מלון. תיירות נבנית, בסופו של דבר, על-ידי אטרקציות, כשבתי-המלון הם העורף, הם התשתית שנותנת ומספקת שירותים, ולא להיפך.
כפי שזה נראה, זו עוד עסקת נדל"ן אחת והמחיר שלה יהיה מחיר חמור, והציבור כאן רוצה לשים לאל את התוכנית הזאת, בדרך חוקית ומסודרת, משום שלא ניתנה להם הזדמנות בעבר, לא השגיחו בכך בעבר. אבל אנחנו במדיניות של: אל נא תראה על התמימים, ובעיקר: אל נא תראה על החופים. עד כאן טענותי, אלה עמדותי ואני תומך בהן.
<היו"ר דוד צור:>
אל"ף, יש לי כמה שאלות לאשדוד וגם לוועדה המחוזית: מדובר בתוכנית שמלפני כמה שנים?

<קריאה:>
לפני כשנה.

.

<היו"ר דוד צור:>
היא תוכנית חדשה?

<רוני עמיר:>
התוכנית האחרונה היא מ-2007. היא אושרה גם על-ידי הוולחוף ואני אתן רקע.

אני היועץ המשפטי של עיריית אשדוד.

<קריאה:>
ואתה זה שהנחית אותם לבצע את התוכנית.

<רוני עמיר:>
אתה מבלבל בין תוכנית להיתר בנייה. זו הבעיה שלך. ואגב, לא הנחיתי אותם, זו הנחיה כללית - - -

<היו"ר דוד צור:>
נעשה סדר: יש לנו זמן קצוב לדיון הזה. אני לא ארשה פה הערות ביניים ודיונים ביניכם. תציג את השם והתפקיד, ותגיד בדיוק את הדברים כפי שאתה רואה אותם. אחרי זה נשמע גם את הוועדה המחוזית ואת הארגונים.

<רוני עמיר:>
אני עורך-דין רוני עמיר, היועץ המשפטי של עיריית אשדוד. אני אתן סקירה ממש קצרה, כדי שתבינו איך הגענו לתוכנית הזאת.

ברצועת החוף הזאת, במיוחד באותו איזור שבו נבנה כיום המלון הזה, היתה תוכנית קיימת שהתירה בעצם חומה של בניינים בני עשר קומות בערך על רצועת החוף. למעשה, התוכנית הזאת היתה בתוקף עד שנת 2007.
<היו"ר דוד צור:>
על אותה פיסת קרקע?

<רוני עמיר:>
על אותה פיסת קרקע, כן.

בשנות ה-60, הוועדה המקומית או הוועדה המחוזית הפקידה תוכנית, היה ניסיון להקטין ולדלל את זכויות הבנייה כדי לתת יותר שימושים ציבוריים. הדבר הזה לא צלח, ובתחילת שנות ה-2000 הוועדה המקומית יזמה תוכנית בסמכות הוועדה המחוזית, שהמטרה שלה בעצם היתה לדלל את זכויות הבנייה, ליצור יותר שטחים לשימוש הציבור הרחב, והנמיכה – וזה הדבר הכי חשוב שהיא עשתה – את הבינוי; היה מותר שם אז עשר קומות, והיא הנמיכה אותם לקומה עד שתי קומות.

התוכנית הזו למעשה הופקדה כבר ב-2002 או ב-2004. הליכי התכנון אורכים זמן, ובינתיים נכנס לתוקף חוק שמירת הסביבה החופית. כתוצאה מכך, נדרש גם אישור של ולחוף. הוועדה המחוזית הפקידה את התוכנית בשנת 2004–2005. היו יכולים להתנגד לתוכנית – למרות שהאמת היא, למה להתנגד לתוכנית שמקטינה מאוד את זכויות הבנייה ויוצרת יותר שטחים של איזור פיתוח חוף, שטחים שלטובת הציבור, ובעצם גורעת מבעלים שיש להם מגרש פרטי זכויות בנייה בצורה מאוד ניכרת?
<היו"ר דוד צור:>
מי היזם?

<רוני עמיר:>
במקרה הזה "ש.ס. אדיר" הוא היזם, אני לא יודע אם הוא גם הבעלים. אבל הבעלות היא בעלות פרטית.

<היו"ר דוד צור:>
הקרקע היא קרקע פרטית?
<רוני עמיר:>
לגמרי.

<היו"ר דוד צור:>
שנרכשה מתי?

<רוני עמיר:>
אני לא יודע. זה משהו שהוא לא חדש.

<היו"ר דוד צור:>
לפני שנות ה-80?

<רוני עמיר:>
תמיד היה בבעלות פרטית.

<אילן גילאון:>
זה היה בבעלות "קי.בי.ע. קבוצת בוני הערים" בזמנו, וזה נמסר.

<רוני עמיר:>
נכון, והם מכרו את זה לבעלים פרטיים. אין לי יכולת שליטה על העניין הזה.

<היו"ר דוד צור:>
קודם כל, במה מדובר? בכמה חדרים?

<רוני עמיר:>
לפי התוכנית החדשה, מ-2007, אנחנו נראה לכם גם תמונות בעניין הזה - - -
<קריאה:>
יש תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים.

<היו"ר דוד צור:>
אז בבקשה, תַראו.

<רוני עמיר:>
מדובר פה במלון של שתי קומות, עם 49 חדרים.

אני הכנתי גם סקירה ששלחתי גם במייל אתמול בלילה, הייתי מוכן לצרף את זה.
<היו"ר דוד צור:>
אל"ף, לא קיבלנו את הסקירה הזו, וחבל.

<אילן גילאון:>
הכול טוב ויפה, רק למה צריך דבר כזה? למי זה נחוץ?

<היו"ר דוד צור:>
האם במסגרת הבנייה הזאת יש בתכנון גם הפקעה של רצועת החוף כולה? זאת אומרת, הגישה לים היא גישה פרטית רק למלון, או מה שזה יהיה?

<רוני עמיר:>
לא, ממש לא.

<היו"ר דוד צור:>
החוף פתוח לכלל הציבור?

<רוני עמיר:>
החוף פתוח לגמרי, וזה אחרי המלון הזה.

<קריאה:>
וזה גם מעבר לרצועת 100 מטר. יש חניון ציבורי לפני זה.

<היו"ר דוד צור:>
אבל הוא מזרחי?

<קריאה:>
הוא מזרחי למלון.

<היו"ר דוד צור:>
הוועדה המחוזית, מבחינה פרוצדורלית, מה עמדת משרד הפנים בכל הסוגיה?
חבר הכנסת גילאון, אני רוצה לחדד את העניין, הטענה של ההצעה בכותרת היא: בנייה בלתי חוקית בחוף י"א אשדוד. אפשר היה להגיד שהיא בלתי סבירה, אפשר היה להגיד שהיא בלתי ראויה.
<אילן גילאון:>
אדוני היושב-ראש, אני מציע להתמקד בתנאים של אישור הבנייה. יש כאן עורכת-דין, אבל הבעיה המרכזית היא איך סופרים את 100 המטר מהחוף, כמה חדרים יש, ומה זה הדבר הזה בכלל, בית-מלון? מלונית? על זה אני מדבר. כל תנאי הרישוי לא נמצאים בידי האזרחים, והם לא יכולים להתנגד כי הם לא יודעים מה.

<היו"ר דוד צור:>
אני אשמע גם אותם.

אני מציף עוד פעם את הסוגיה. הטענה פה היא שהבנייה בלתי חוקית. אם יש מישהו שצריך לדאוג בראש ובראשונה לעניין החוקי של העניין הזה, זה לא העמותות היקרות שעושות עבודתן נאמנה, זה הרשות; זה משרד הפנים, בראש ובראשונה. אחרי זה, כמובן, אם העירייה לא נכנסת בזמן – אני בכוונה שואל את זה בהתרסה: מול עיניכם, יש פה בנייה בלתי חוקית, הליך לא חוקי, לא תקין, הציבור לא יודע מה אתם הולכים לבנות שם, יש פה דמוניזציה של עשר קומות שהולכות לעלות שם, בעוד שמסתבר שפה מדובר בשתי קומות, גישה לחוף – כן או לא? חוקי, קודם כל?
<רוני עמיר:>
חוקי למהדרין. לא רק חוקי.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר דוד צור:>
אני מזהיר פעם נוספת, רבותי: לא יהיה פה שוק. בלי להעליב את השוק, כן?

<רוני עמיר:>
יש להפריד בין הליכי התכנון שהם פומביים לגמרי, ואפשר להגיש התנגדויות, אפשר לראות את התוכניות, אפשר לעשות הכול, לבין הליכי הרישוי שהם הליכים לא כל-כך פומביים. 

לצורך העניין, יש פסיקה מינואר השנה, ולכן הנחיתי באופן גורף – אגב, לאו דווקא בעניין שלכם – שמי שרוצה לעיין בהיתר שהוא לא היתר שלו ואין לו הסכמה של בעל ההיתר צריך להגיש לפי חוק חופש המידע, ויש פרוצדורה. בסופו של יום, גם מקבלים לעיין. רק צריך לשמוע את הצד השני, למה הוא מתנגד. ובעניין הזה, אגב, הפרוצדורה נעשתה - - -

<היו"ר דוד צור:>
שמעתם התנגדויות?

<רוני עמיר:>
ההתנגדויות הן לא להליכי הרישוי. ההתנגדויות הן להליכי התכנון, וכל נושא התכנון הסתיים ב-2007. זאת אומרת, ב-2007 יכול היה אותו יזם להגיש בקשה להיתר - - -

<היו"ר דוד צור:>
התכנון הזה הסתיים ב-2007, או התכנון ההוא?

<רוני עמיר:>
התכנון של התב"ע.

<שלמה נער:>
התכנון של תוכניות בניין עיר.

<היו"ר דוד צור:>
של הבניינים בעשר קומות, או זה?

<רוני עמיר:>
לא, של שתי הקומות.
<היו"ר דוד צור:>
ולזה לא הוגשו התנגדויות?
<רוני עמיר:>
באופן עקרוני היו התנגדויות דווקא של הוועדה המקומית לצרכים אחרים, אבל לא מבחינת הקטנת הזכויות.

<שלמה נער:>
שמי שלמה נער, אני מהנדס העיר.

יש הליך של התנגדויות ברישוי, כשמישהו חורג מהזכויות שהתב"ע מקנה לו. במקרה הזה אין כאן שום הקלה ושום פרוצדורה אחרת שדורשת הליך של התנגדויות, ולכן זה אושר - - -
<היו"ר דוד צור:>
כן, אבל לא ניתן להתעלם או להיתמם מהעניין שקרו הרבה דברים מאז 2007, בעיקר בתחום הפסיקה שדיברה על נושא של רצועות חוף באופן אחר, לרבות פסיקה אחרונה שמדברת גם על תוכניות ישנות.

שקללתם את הנושא הזה בהערכות שלכם?

<רוני עמיר:>
מאחר שהתוכנית הזו עברה את הוולחוף, בעצם האינסטנציה שנקבעה בחוק של מי שיאשר תוכנית כזאת לאור קרבתה לחוף, אישרה את התוכנית. זאת אומרת, בעצם היום אני לא יכול גם לחסום את מבקש ההיתר, שהוא בעלים פרטי, לממש את זכויותיו לפי התוכנית שאושרה כחוק.

<היו"ר דוד צור:>
ותקדים פלמחים?

<רוני עמיר:>
הוא לא רלוונטי לצורך העניין כי שם מדובר בתוכנית בכלל, לא בהליכי רישוי.

<אילן גילאון:>
אתם נמצאים באותו סטטוס משפטי, בדיוק כמו פלמחים.

<היו"ר דוד צור:>
בואו נשמע את הוועדה המחוזית, שהיא האינסטנציה הערעורית או הפוסקת האחרונה לפני ערכאה משפטית.

<אורן גבאי:>
שמי אורן גבאי, מנהל יחידת הפיקוח של מחוז הדרום.

אנחנו נדרשנו לעניין הזה בעקבות הפנייה של חבר הכנסת חנין וחברת הכנסת רוזין, הוצאנו מפקח לשטח ובדקנו גם את היבט ההיתר, גם את היבט התוכנית וגם את מה שקורה בשטח. 
נכון לשלב זה, כל מה שקורה בשטח, גם מבחינת ההיתר שניתן, גם מבחינת מה שקורה בשטח בפועל מבחינת העבודות שהתחילו על בסיס ההיתר, גם מבחינת הסטטוס של התוכנית, לא מצאנו שום עילה או סיבה לומר שמתבצעת שם בנייה ללא היתר או בנייה לא חוקית, או חריגה מהיתר, או כל דבר בסגנון הזה.
<היו"ר דוד צור:>
אתה לא הגורם המוסמך אולי, כי אתה מהפיקוח, אבל אני מניח שהצטיידת בכל המידע מהוועדה המחוזית.
<אורן גבאי:>
המידע התכנוני, בוודאי.

<היו"ר דוד צור:>
האם כל הליכי התכנון, כפי שנטען מחד שלא, ומצד שני שכן, האם כל הליכי התכנון בוצעו כחוק?
<אורן גבאי:>
כן.

<היו"ר דוד צור:>
הגברת יהודית גילאון, תשובת אשדוד ונציגת התושבים, בבקשה.
<יהודית גילאון:>
אני רוצה להתמקד בשני דברים מאוד חשובים. הנושא המשפטי יהיה הכי קצר מבחינתי כי אני יכולה להביא פה תוכניות משתנות משנת 1986, אני יכולה לקבור את עצמי בניירת ושרטוטים כדי להבין מי קובע משהו ולמה. אני גם יכולה להתייחס לביקורת של מבקר המדינה ב-2011 על איך מקבלים החלטות בוועדת משנה של תכנון ובנייה: אל תבנה פה עשר קומות, תבנה פה את עשר הקומות, פה אני אתן לך שתי קומות, לא בהליך רגיל, לא בהליך טוב – מבקר המדינה, שחור על גבי לבן.
אבל אני רוצה לדבר על אותם דברים שהשתנו דווקא מבחינת יחסם של התושבים לטבע. משנת 1962 אני גרה באשדוד, גדלתי על החופים הזהובים האלה, אני לא רוצה לנסוע לפוקומוי ולפוקט כדי ליהנות מהם, אני רוצה להמשיך ליהנות מהם בעיר שלי. זה משהו שניתן חינם לכל תושבי אשדוד בלי שהם יצטרכו לעבור ולשבת בצל של מלונית עם 49 חדרים. 
מלונות אפשר לבנות גם מזרחית לטיילת, זה לא חייב להיות על החוף ועל הגלים של החוף. אני הבאתי תמונה של מלון ענק, יפהפה, דרומי, קרוב מאוד לחוף, לא מאוכלס, אין בו צורך. מלון "אורלי", אחד מבתי-המלון הראשונים שנבנו באשדוד נהרס עכשיו, נבנה עליו בניין קומות. אני אפילו לא בדקתי כמה קומות כי לא צריך. מלון "ווסט" – עדיין לא מאוכלס. שני מלונות שנקראו: דירות נופש, נבנו כדירות נופש, הלך הנופש, נשארו רק הדירות. כל מיני שינויים.

עוד דבר, יש לנו את הקיוסק הכי גבוה על חוף הים; קיבל אדם היתר לבנות בניין של קומה אחת, הוא גר למעלה בארבע קומות. מה זה משנה? צווי הריסה, כל הצווים שבעולם מבחינה חוקית - - -

<היו"ר דוד צור:>
מה, בית פרטי?

<יהודית גילאון:>
כן, יש לו קיוסק למטה, הוא גר למעלה, על החוף. אני לא מדדתי, לא 100 ולא 150 מטר.

<אילן גילאון:>
הקיוסק הגבוה בעולם.

<רוני עמיר:>
המקרה מפורסם. הוא נמצא בהליכים משפטיים.

<קריאה:>
כבר עשר שנים. 

<אילן גילאון:>
לי היה בר-מצווה כשאתה יצאת - - -

<יהודית גילאון:>
12 שנים בהליך משפטי.
<קריאה:>
12 שנים בהליך משפטי. מתי תורידו את הדבר הזה?

<היו"ר דוד צור:>
משפחת גילאון, השתלטתם על הכנסת. הלו, משפחת גילאון השתלטה על הכנסת.

<מיכל רוזין:>
אל"ף, טוב שכך.

<היו"ר דוד צור:>
אילן, לדעתי, אתה בסכנה.

<אילן גילאון:>
אנחנו עושים רוטציה. אין בעיה.

<היו"ר דוד צור:>
לדעתי, אתה בסכנה, אתה בסכנה רצינית.

<יהודית גילאון:>
אני הבאתי אפילו מספר תמונות כדי להראות לכם איך נראית הטיילת, איך נראה הנוף. אני אפילו הבאתי הדגמה, שאני לא יכולה להראות אותה, של איך ייראה הנוף כשאנשים יטיילו שם אם ייבנו שם בניין.
<קריאה:>
הוא לא ייראה.

<יהודית גילאון:>
הטיילת הזאת נקראת: "יפה נוף", מטיילים עליה אלפי אנשים במשך השבוע, יש שם מתקני כושר שכשיושבים עליהם רואים את הנוף הפתוח והיפהפה של הים, של השקיעה, של בעלי-החיים שחיים שם, יש שם מצודה עתיקה – על כל זה מאיימים לבנות לנו 260 דונם שאמורים להיבנות עד 2017, ועכשיו התחילו את המלונית הזאת, שאין לנו שום מושג מה יש בה. 
אני זאת שביקשתי את היתר הבנייה, ואני מחכה לו מ-23 בפברואר. יש לי מסמך רשמי של העירייה.
<היו"ר דוד צור:>
האם זה הופץ להערות לציבור, להגשת התנגדויות?

<רוני עמיר:>
אני חוזר: חייבים להבדיל בין הליכי הרישוי להליכי התכנון. בהליך רישוי, ככל שהוא תואם תב"ע, לא מפרסמים את זה להתנגדויות. זה לא מופיע בשום חוק.

<היו"ר דוד צור:>
אבל רגע, מה, זה מבצע סודי? אי אפשר להראות מה הולך להיבנות שם?

השאלה פשוטה, עזוב רגע את הליכי רישוי מול תכנון: אם הייתם דווקנים כאלה בהליכי הרישוי אני מניח שלא היה קיוסק שעבר לארבע קומות. אגב, כמה זמן יש צו הריסה על המקום הזה?
<רוני עמיר:>
זה כבר הרבה מאוד שנים, והוא עוד נמצא עכשיו בהליך של הסרת צו. הוועדה המחוזית מטפלת בזה היום.

<היו"ר דוד צור:>
למי זה שייך?

<רוני עמיר:>
לבן-אדם פרטי גם כן, שמו: ציון ביטון.

<אילן גילאון:>
בן-אדם פרטי שבעיריית אשדוד מפחדים ממנו כי הוא ירביץ להם.

<קריאה:>
בדיוק. אלו המילים הנכונות.
<היו"ר דוד צור:>
זה אותו ציון ביטון מפלמחים?

<רוני עמיר:>
לא, הוא לא מפלמחים.

<היו"ר דוד צור:>
לא סתם אני שואל, גם שם הקיוסק הוא של משפחת - - -

<מיכל רוזין:>
זה מעבודתך הקודמת?

<היו"ר דוד צור:>
מן הסתם.

<יהודית גילאון:>

מה-1 בדצמבר יש פה את הבקשות של עיריית אשדוד לכל הדברים כדי שהיזם הזה יבנה. אנחנו כציבור רשאים לדעת אם הדברים האלה נענו?
<רוני עמיר:>
גברתי, אבל את פעלת לפי החוק ואמרו לך שב-25 לחודש את יכולה לעיין בהיתר, נכון?

<יהודית גילאון:>
אחרי שלושה חודשים. הוא בינתיים בונה.

<רוני עמיר:>
מה לעשות? זו הפרוצדורה.

<אילן גילאון:>
יהודית, טוב שפעלת לפי החוק, היום - - -

<דב חנין:>
סליחה, למה התשובה הזאת? למה אתם אומרים לה "לפי החוק", כאילו אתם לוקחים את המקסימום כדי שהיא תגיע ליום האחרון שמותר לפי החוק?

<רוני עמיר:>
לפי חוק חופש המידע צריכים לחכות 30 ימים לאחר תשובת הממונה על חופש המידע. הממונה על חופש המידע החליט להתיר את העיון למרות שהבעלים של ההיתר מתנגד. ולכן לפי חוק חופש המידע יש 30 ימים להגיש התנגדות. הוא יכול לגשת לבית-משפט לצורך העניין - - -
<היו"ר דוד צור:>
נציגת משרד המשפטים, בבקשה.

<נועה עמירב-פטאל:>
אתה דיברת על פסק דין שיצא בינואר שבאמת קבע שאפשר לעיין בהיתר רק באמצעות חוק חופש המידע. אני רק רוצה להגיד שאנחנו הגשנו עמדה לבית-משפט, עמדת המדינה - - -
<רוני עמיר:>
היא נדחתה. יש ערעור על פסק הדין?

<נועה עמירב-פטאל:>
הוגש ערעור על פסק הדין, ואנחנו הגשנו את עמדתנו שפסק הדין הזה לא מחייב. הוא נגע לנסיבות המקרה הספציפי.
<רוני עמיר:>
זה לא מדויק כי היא אמרה במפורש שמדובר פה - - -

<היו"ר דוד צור:>
אדוני היועץ המשפטי, אני מבין את העמדה של הרשות והרצון לפתח. אני רק לא מצליח להבין איזו עמדה אתה מציג פה ולמה הגישה הכל-כך לעומתית או מתנשאת. דבר פשוט ביקשו ממך. הוועדה הזאת, אין לה סמכות להגיד לך: תפסיק לבנות, אל תבנה וכן הלאה. אומרים לך דבר פשוט: אתה שליחו של מי שמייצג גם את משפחת גילאון וגם את תושבי אשדוד, כל תושבי אשדוד, גם את היזם הפרטי שרוצה לבנות שם. לכן, מה ההסתרה הזאת? מה אתה מתחבא מאחורי 30 יום של חוק חופש המידע? תראה מה אתה הולך לעשות שם. למה זה כל-כך מסובך?
<מיכל רוזין:>
ומה האינטרס הציבורי.
<היו"ר דוד צור:>
ונאמר ואין להם אפילו סמכות, ועל-פי חוק הם לא יכולים להגיש התנגדויות, כפי שאמרת, כי ב-2007, הכול נכון – תראה מה אתה הולך לבנות שם, מה הסיפור?
<רוני עמיר:>
לי אין שום מניעה להראות. ההיתר נמצא אצל אדוני, הוא יכול להראות להם את זה.

<היו"ר דוד צור:>
מה שאתה מראה לי כאן, היא לא יודעת. הייתי מספר לך בדיחה גסה, אבל זה בשידור. זאת אומרת, בסוף יכול להיות שאין אישיו. ברור שיש, כי יש פה עולמות שונים.

שואלים אותך שאלה פשוטה, למשל, הגברת גילאון אומרת שהטיילת תופרע, אז אני לא מדבר על הנוף המזרחי. שאלתי אותך קודם שאלה ואמרת שלא, אז תדגישו את זה, תגידו עוד פעם: האם הרצף של הטיילת, מנקודה X באשדוד לנקודה Y, תהיה רצופה, כמו במקום שבו אני גר בתל-אביב, לדוגמה; למרות שגם שם, לצערי, יש מבנה שהוא כבר 100 שנה שם מכין ג'חנון על המים בערך, ולא מצליחים להרוס אותו. אז אני שואל: האם הטיילת הזאת תהיה רצופה?

<רוני עמיר:>
הטיילת רצופה. היא יפיפיה.
<היו"ר דוד צור:>
מה המרחק של המלונית מקו הטיילת?

<שלמה נער:>
זה נושק לטיילת.

<קריאה:>
מה זה, "נושק"? זה על הטיילת.

<היו"ר דוד צור:>
זה כמו מלון "דן" בתל-אביב בערך, למשל?

<יהודית גילאון:>
זה מפריע לנוף שרואים מהטיילת לכיוון הים.

<אילן גילאון:>
לא, אבל מלון "דן" נמצא מזרחית לטיילת. זה חוסם את הטיילת לים.

<שלמה נער:>
אחרי שנגמר המלון, מצד מערב, מתחילה הטיילת שעוברת לכל האורך והיא לא מופרעת, וזה בכלל לא על הקרקע הזאת. הקרקע של הטיילת היא קרקע ציבורית.

<דב חנין:>
המלון נמצא מערבית לטיילת או מזרחית לטיילת?

<קריאות:>
מערבית. מזרחית.

<שלמה נער:>
המלון נמצא מזרחית לטיילת.

<קריאות:>
מערבית. מערבית.

<אילן גילאון:>
אתה מהנדס העיר אשדוד או עיר אחרת אולי?

<קריאות:>
- - -

<היו"ר דוד צור:>
שאלו אותך שאלה פשוטה, קח שנייה להתרכז. אני תמיד אמרתי לבת שלי: אל תגידי לי, שמאלה, ימינה, אבא, תגידי לי: או מערבה או מזרחה. זה מוחלט. האם המלון נמצא מזרחית לטיילת? מזרחית לים בטוח כן, אבל הוא נמצא מזרחית לטיילת?
<שלמה נער:>
אני עונה ועניתי מספיק ברור: המלון נמצא מזרחית לטיילת.
<היו"ר דוד צור:>
מזרחית לטיילת הקיימת ולא לטיילת חדשה שתיבנה?

<שלמה נער:>
יש באמצע גוש של מגרשים פרטיים שיושב בין שתי טיילות לכאורה, טיילת אחת להולכי רגל שנמצאת מערבית למלון, ואחת זה החניונים והדברים האלה, שזה הגישה המוטורית, זה נמצא מזרחית למלון. זה יושב ביניהם. יכול להיות שהם מדברים על איזור החניון, אבל הטיילת שמתוכננת ויש לנו תוכניות לכל האורך, נמצאת מערבית - - -
<אילן גילאון:>
המלון נמצא בין הטיילת לבין הים התיכון, לעזאזל, מה אתה מדבר? שיהיה ברור: הים התיכון, לא האוקיינוס האטלנטי. הים התיכון והטיילת – באמצע יש מלון.
<שלמה נער:>
מה שאתה מדבר עליו זה חלק מהחניון, הגישה המוטורית.

<אילן גילאון:>
אבל זה רק אתה יודע. אף אחד בעיר לא יודע את זה.

<שלמה נער:>
אז תתעניין. זה לא בקשה להיתר.

<היו"ר דוד צור:>
אליזבט אמסלם, בבקשה.

<אליזבט אמסלם:>
אני אשמח אם קודם תדבר עו"ד רונית לירן שמייצגת את התושבים.

<עו"ד רונית לירן:>
שלום לכל הנוכחים. שמי עורכת-הדין רונית לירן, אני מתעסקת בענייני תכנון ובנייה כבר קרוב ל-17 שנים, מתמחה בתוכניות מתאר מכל הסוגים, מרמת היתר הבנייה עד לרמת העיר השלמה.

נכנסתי לעובי הקורה לבקשת תושבי אשדוד, בדקתי את מה שקורה שם, ועולה שם תמונה עגומה מאוד עם סימני שאלות כבדים מאוד על מה שקורה כאן.

נתחיל עם נושא היתר הבנייה. גם אני ביקשתי את היתר הבנייה ולא קיבלתי שום התייחסות מהעירייה בסוגיה הזאת. צריך להבין את הנקודה, כשאומרים: בואו, תפנו למסלול של חופש המידע – בתור אחת שהתעסקה הרבה בחופש המידע, זה מסלול שבו אומרים לכם: בואו נחכה 30 יום עד שהצד השני יגיב, ואז אם הצד השני מגיב והוא מתנגד אז עליך להגיש עתירה לבית-המשפט המחוזי, ואז לנהל שם דיון של שנה, ואחר-כך נגיש ערעור לבית-המשפט העליון, ובינתיים, כפי שאתם תראו, הכול כבר נבנה בשטח.

כאשר יזם מתנגד להציג מלון שאמור לשרת את הציבור, מתנגד בתוקף להציג אותו, והעירייה משתפת פעולה, זה קודם כל אומר דרשני. אנחנו לא מדברים פה על מבנה בנוי שאז אנחנו צריכים לראות את ההיתר, אנחנו מדברים פה על משהו שעוד לא נעשה בשטח ויש עוד הזדמנות לעצור אותו.

כאשר באים לבית-המשפט, יגיד בית-המשפט: סליחה, כבר יש שיהוי, הכול כבר נעשה, נגרם נזק ליזם, נגרם נזק לציבור. אז זה נורא נחמד חופש המידע – זה לא המקרה המתאים.
הדבר השני: היתר, זה גם נחמד שבאים ואומרים: כן, זה נמצא במרחק ראוי מחוף הים. חוק החופים שנכנס לתוקף בשנת 2004 מגדיר שיטת חישוב שיוצרת פערים גדולים בין שיטות חישוב אחרות. אני מסייעת כרגע לתושבי בת-ים, ושם מסתבר שוועדה מחוזית וועדה מקומית נתנו הקלה משמעותית באופן חישוב המרחק מהים והפערים הגיעו ל-30 מטר בין המרחק שאמור להיות על-פי חוק החופים, לבין המרחק שהוועדה - - -

<היו"ר דוד צור:>
בבנייה פרטית?

<עו"ד רונית לירן:>
לא, מלון.

כאשר אין את ההיתר בפנינו, אין בכלל אפשרות להביא את זה למודד כדי שבכלל נבדוק אם אנחנו נמצאים במרחק של 100 מטר מהים לפי חוק החופים, או לא.
אני מגלה תופעה מעניינת מאוד: אני מסתכלת על הקרקע, הקרקע של המינהל, מחפשת הערת אזהרה של היזם, אין הערת אזהרה ליזם. אני אומרת: אוקי, קרקע של המינהל, אחפש את המכרז של מינהל מקרקעי ישראל שבו הוא מתיר ליזם לקבל את השטח.

<היו"ר דוד צור:>
את מדברת על בת-ים?

<עו"ד רונית לירן:>
לא, אני מדברת עכשיו על אשדוד.

<היו"ר דוד צור:>
מדובר פה על קרקע פרטית.

<עו"ד רונית לירן:>
לא, אני מדברת על הקרקע של התוכנית שאני בדקתי.

<היו"ר דוד צור:>
קודם נאמר פה שזו קרקע פרטית.

<קריאה:>
היא בדקה תוכנית אחרת, לדעתי.

<עו"ד רונית לירן:>
קודם כל, יש תוכנית שרצה עכשיו.

<היו"ר דוד צור:>
מדובר על גוש חלקה, מה יש לבדוק תוכנית אחרת?

גוש החלקה הזה, אני שואל שוב כדי שיירשם בפרוטוקול, היא פרטית או של המינהל?

<שלמה נער:>
המגרש הזה פרטי.

<עו"ד רונית לירן:>
כפי שאמרתי, אני לא מוצאת מכרז שמאפשר בכלל ליזם לקבל זכויות בנייה. בעיון במינהל מקרקעי ישראל אני לא מצאתי מכרז.
<היו"ר דוד צור:>
אבל מדובר פה על קרקע פרטית. כל הטיעונים האלה לא רלוונטיים.

<עו"ד רונית לירן:>
אבל אני לא ראיתי בתוכנית "קרקע פרטית". אני ראיתי קרקע של המדינה.

<היו"ר דוד צור:>
כל הטיעונים האלה לא ממש רלוונטיים ברגע שזה קרקע פרטית.

<עו"ד רונית לירן:>
אבל אני מסבירה כרגע מה אני רואה.

<היו"ר דוד צור:>
את אומרת לי שהוועדה המחוזית והיועץ המשפטי ומהנדס העיר, כולם משקרים?

<אלה ירקוני:>
זה "הולילנד", כן.

<עו"ד רונית לירן:>
אני לא אומרת "משקרים". אני אומרת מה אני מצאתי.
<היו"ר דוד צור:>
לפחות על העובדות אי אפשר להתווכח, וגם לא צריך.

<אלה ירקוני:>
אני יכולה להגיד מה יש בחדרה.

<עו"ד רונית לירן:>
אני מוצאת שהתב"ע דורשת במפורש הערת אזהרה כדי להזהיר את האנשים שהמלון הוא לא מלון דירות. התב"ע אומרת במפורש: זה לא יהיה מלון דירות, ואמורה להיות הערת אזהרה כדי להזהיר את הקונים הפוטנציאליים.
אני מסתכלת ואין הערת אזהרה. אני פונה לעיריית אשדוד כבר פעמיים בנושא הזה. הערת אזהרה בטאבו, חמש דקות העירייה יכולה לשים, ומהרגע שהתוכנית נמצאת בתוקף, כבר כמה שנים, אין הערת אזהרה. כלומר, היזם או כל אדם אחר יכול למכור את זה לאנשים, ואחר-כך יגידו: אנחנו הסתמכנו, אף אחד לא הזהיר אותנו.
<היו"ר דוד צור:>
תודה. חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה.

<מיכל רוזין:>
בוקר טוב לכולם, אני מתנצלת על האיחור.

אני חייבת לומר שאני לא מופתעת שיש פה ויכוח בין הצדדים, אבל אני כן נדהמת בכל פעם שזה קורה מכיוון שאני לא חושבת שיש פה אינטרסים צולבים או אינטרסים שונים, או לפחות לא צריכים להיות אינטרסים שונים. 

העירייה שׁם כדי לשרת את אזרחי ותושבי אשדוד. זו המטרה שלה. היא נבחרה על-מנת לשרת את האינטרסים של התושבים, ולא את האינטרסים של העירייה. ולכן, אם יש פה אינטרסים שהם לא תואמים או מנוגדים, אז מן הראוי שהעירייה לא תעמוד מול התושבים ותתגונן, ותגיד לתושבים: אתם טועים, אלא תנסה אולי לפחות פה אפילו – יזמנו דיון, ישכנעו אותנו ואת תושבי אשדוד שהעירייה פועלת למענם, למען האינטרס שלהם, למען טובתם.
<רוני עמיר:>
את לא שמעת קודם את הדברים שלנו.

<מיכל רוזין:>
אתה צודק, התנצלתי ובכל זאת אני שומעת את הוויכוח.

האינטרסים צריכים ל היות זהים, ואתם צריכים לשמוע את קול התושבים. זה קודם כל, וזה חשוב ביותר.

זה לא המקום היחיד שבו אנחנו רואים את התופעות האלה. ידבר מיד חבר הכנסת חנין על כל נושא חוק החופים שהוא חשוב עד מאוד, והתיקון החדש, אין לי ספק שהוא יחזק את השמירה שלנו על חופי הים בישראל. אנחנו רואים את זה לאורך כל החוף במדינת ישראל. אנחנו רואים מלונות שנבנו וצופים לים. וגם כל נושא התיירות לא צריך להיות תמרור אזהרה, שאם מדובר בתיירות, אז אוקי, אז אפשר להרוס את הים או לבטל חלק מהחופים. 

ולכן, בוודאי כאשר מלונות למיניהם הופכים להיות דירות נופש או נהרסים ונהיים בתי מגורים – ושוב, אלה טענות שאני שמה עליהן סימני שאלה אבל הן טענות שנשמעות על-ידי התושבים פה – מן הראוי שהטבע הזה, שהוא של כולנו, יישמר למען כולנו. 
ואני חוזרת על הדרישה העיקרית שלי: העירייה שם כדי לדאוג שהטבע באשדוד ימשיך להיות שייך לתושבי אשדוד ושהם ימשיכו ליהנות ממנו, ולא יזמים פרטיים ולא אנשים פרטיים. ואנחנו לא נגד קידמה, אנחנו לא נגד פיתוח כלכלי ולא נגד פיתוח תיירותי, אבל לא נראה שנשמרים פה האיזונים ההולמים. 

וכאשר אתם מסתירים מידע או כאשר אתם נתלים בכל מיני טיעונים משפטיים שבעצם מובילים לחוסר שקיפות, התחושות הן קשות מאוד.
<היו"ר דוד צור:>
אליזבט אמסלם, בבקשה.

<אליזבט אמסלם:>
אני מתנועת "אשדודים", תנועה שפועלת באשדוד לטובת האינטרס הציבורי באמת, ואני רוצה להתייחס לשני דברים. בקצרה, אני אתייחס לשקיפות לציבור שלא קיימת בעצם העובדה שאנחנו צריכים לחקור, ולהתעקש ולהילחם נגד גוף שאמור לייצג אותנו, זה מאוד-מאוד בעייתי. והנושא של חוף י"א – אומנם אנחנו מתמקדים בזה היום, אבל זה רק סימפטום. ואם אנחנו נצליח היום לטפל בזה כמו שצריך ולהקפיא את התוכנית, אנחנו נוכל לטפל בשאר הסימפטומים ובשאר המחלה שנקראת: בעיה בשקיפות לציבור ובעצם העובדה שמתקבלת התרשמות ציבורית שהעירייה עושה יד אחת עם היזמים.
היום אנחנו נמצאים במצב שהציבור מאוד-מאוד כועס, וחבל שאנחנו משמשים רק כמשלמי ארנונה ולא יותר. רוב הדברים נאמרו בעניין הזה.

אני רוצה להתייחס לעניין טובת הציבור והפיתוח התיירותי. אני נולדתי בצרפת, והתיירות באשדוד, התיירות התוססת והחשובה באמת, היא התיירות הצרפתית בחודשי הקיץ. אנשים משלמים כרטיס טיסה והם משלמים הרבה כסף כדי לראות את הים. ברגע שאתם הורסים את הים, אתם מביאים אסון תיירותי לעיר. הצרפתים לא מעוניינים במלונות על החוף. הם מעוניינים בחוף פתוח.
<היו"ר דוד צור:>
לא הייתי לוקח השוואה מאירופה. אני חזרתי מאיטליה ויש שם הפקעה של החוף לחלוטין. אין גישה בכלל למים במקומות נהדרים, מראה מרהיב – פוזיטנו ואמלפי, מי שלא היה, אני ממליץ – שם בתי-המלון על המים. אנחנו לא רוצים את זה, ולכן אני אומר, בואו לא נביא דוגמאות מאירופה.

<מיכל רוזין:>
היא לא הביאה דוגמה מצרפת. היא אמרה שהצרפתים שבאים לישראל רוצים להיות בחוף. זה מה שהיא אמרה.

<היו"ר דוד צור:>
כל הכבוד. אנחנו מברכים, כמובן, את התיירים הצרפתים.

<דב חנין:>
חבר הכנסת צור, - - - צרפתים באים לארץ.

<היו"ר דוד צור:>
אנחנו מברכים את התיירים הצרפתים, אבל אנחנו לא מתכננים את זה.

<חוה חימקיס:>
גם לתושבי אשדוד מגיע.

<
היו"ר דוד צור:>
או, בדיוק מה שבאתי להגיד: תושבי אשדוד לפני התיירים הצרפתים.

<חוה חימקיס:>
אנחנו גרים באשדוד ואני נהנית מהים, אני גרה מול הים.

<אילן גילאון:>
אשדוד היא עיר תעשייתית. היא לא עיר תיירות. היא לא תהיה עיר תיירות.

<היו"ר דוד צור:>
אליזבט, תודה רבה.

חבר הכנסת חנין, בבקשה.

<דב חנין:>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

כמי שלא מתגורר באשדוד אבל מגיע לבקר שם מדי פעם, ובהחלט ער לכך שאחד הדברים היפים שיש באשדוד הוא הים, אני מאוד מוטרד מהדברים שאני שומע בדיון כי את הדברים לעומק אתם מכירים טוב יותר ממני, אבל יש פה נתון אחד שמאוד-מאוד צועק לי.

מצד אחד, יש עירייה ש-15 שנים לא מצליחה לפנות קיוסק ענק של ארבע קומות, אבל אותה עירייה עומדת על כל יום כשמדובר בפנייה של תושבים; 15 השנים מצד אחד וה-30 ימים מצד שני, זה משהו שצועק, לדעתי, בדיון הזה לכולנו.
אם לעירייה לוח הזמנים הוא כל-כך נדיב ביחס לאנשים שיצרו לעצמם מבנה רב-קומתי על החוף, איך אותה עירייה היא כל-כך קפדנית וקמצנית כשמדובר במידע של תושבים ודרישה של תושבים שבסך-הכול רוצים להגן על אינטרס ציבורי כללי? יכול להיות שאתם מתווכחים אתם לגופו של עניין, אבל הם בוודאי רוצים להגן על אינטרס ציבורי כללי.
אני רוצה מהפרט הזה, של חוף י"א באשדוד, בכל זאת לחזור אל הכלל, והתמונה של הכלל, ככל שאנחנו מדברים על חופי ישראל, היא תמונה של הפקרות. ההפקרות הזאת מתחילה מראש-הנקרה ונגמרת בזיקים. ובכל אחד מחופי ישראל אנחנו יכולים לקיים דיון מהיר פה בוועדה, ולספר סיפורים מכאן ועד הודעה חדשה.
והסיבה להפקרות הזאת היא שקיימות אי-בהירויות וחללים בהסדר המשפטי, בהסדר החוקי. תוכניות ישנות עדיין אפשר להוציא מהמגירה, והן תוכלנה להתגבר על החקיקה המודרנית, המעודכנת, של מדינת ישראל. מבחינה זו, השם הוא לא עיריית אשדוד, עם כל הביקורת שיש לי עליהם, כי גם הם קורבנות של המצב הזה, שיזם יכול להוציא מהמגירה תוכנית ולהגיד: יאללה, עכשיו בא לי לבנות את המבנה ה-20 קומתי שלי שאושר לי בתקופה העות'מאנית. יש אגב תוכניות מהתקופה העות'מאנית שהן בתוקף – לא של מבנה 20 קומתי, אני מרגיע אתכם, בתקופה העות'מאנית לא בנו כל-כך גבוה, אבל יש גם תוכניות כאלה.

ולכן אנחנו חייבים לעשות סדר בעניין הזה. במקום שיהיו פה עשרות דיונים מהירים, המחוקק צריך לעשות את עבודתו ולייצר הסדר רוחבי שקובע שכל התוכניות האלה, כמו: המלונית, או ה"מלונון", או המלון הענק, או כל הדברים האחרים שרוצים לבנות, יצטרכו לעבור בחינה מחודשת, לאור הנורמות המתקדמות שאימצנו במדינת ישראל. 

והבחינה הזו יכולה להביא לכל מיני תוצאות; לפעמים גם אפשר לקבל החלטה שכן בונים על שפת הים, גם זה יכול לקרות. אבל זה צריך להיות בדיון מקצועי, רציני, כשכל הגורמים נמצאים מסביב לשולחן, יכולים להביע את דעותיהם ושוקלים את הדברים לגופו של עניין.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שעוסקת בעניין הזה – שאגב, חתומה גם על-ידך וגם על-ידי יושבת-הראש הקבועה של הוועדה חברת הכנסת מירי רגב, וש-80 חברי כנסת חתמו עליה – הולכת להגיע להכרעה בכנסת במהלך החודש הקרוב.

אני חושב שבמסגרת המסקנות שלנו בדיון המהיר הזה, ועדת הפנם והגנת הסביבה של הכנסת צריכה לפנות לוועדת השרים לענייני חקיקה, לקדם סדר כללי בתחום הזה, ואין טוב מאשר לאמץ את התיקון לחוק החופים ששני שליש מחברי הכנסת חתמו עליו, ולעשות פעם אחת ולתמיד סדר בתחום הזה.
אני מאחל לתושבי אשדוד שהתיקון הזה יהיה רלוונטי גם לכם. והוא רלוונטי גם לכם כי מרגע שהוא יחול, אז יהי לנו מנגנון שיידע לשקלל את כל הדברים ויידע גם לפצות יזמים אם יהיה צורך לפצות יזמים, כדי שהם יבנו במקום אחר ולא על החופים של כולנו. תודה רבה.
<היו"ר דוד צור:>
תודה. אני רוצה לשמוע את נציג איכות הסביבה. אני אתן לכם, נציגי תושבי אשדוד, להגיב פעם נוספת. לא לדאוג, לא אסיים את הדיון בלי זה.
<גליה פסטרנק:>
אני גליה פסטרנק מאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה. להגיב לגופו אנחנו לא יכולים כי קיבלנו את התוכנית רק - - -
<היו"ר דוד צור:>
אז תגיבי לא לגופו, תגיבי לגופה, אבל תגיבי. תגיבי אולי גם לעניין העקרוני שלא דיברנו פה, על החלטת משרד הפנים להוצאת הנציגים של אנשי איכות הסביבה מוועדות התכנון. רק במשפט, כי גם זה מתקשר.
<גליה פסטרנק:>
זו החלטה שגויה. אבל שוב, על זה אין לי אפשרות להגיב, אנחנו קיבלנו את התוכנית רק עכשיו.
<היו"ר דוד צור:>
נציג שלכם לא ישב בתכנון, בוועדה המחוזית?

<גליה פסטרנק:>
אין לנו נציגות בוועדה המחוזית.
<קריאות:>
ברור שיש לכם.

<גליה פסטרנק:>
במקומית יש לנו.

<קריאה:>
יש לכם גם במקומית וגם במחוזית.
<קריאה:>
למשרד להגנת הסביבה אין נציגות בוועדה המחוזית?

<גליה פסטרנק:>
במחוזית כן, אבל לא במקומית.
<היו"ר דוד צור:>
אני שואל על הוועדה המחוזית.

<גליה פסטרנק:>
במחוזית יכול להיות שהיה נציג. עוד פעם, אני קיבלתי את זה אתמול בערב, אני לא יודעת לגבי האירוע הזה - - -
<היו"ר דוד צור:>
אתם באים לדיון. מה, אתם לא יודעים שאתם צריכים לבוא עם עמדה?
<גליה פסטרנק:>
אני לא מכירה את האירוע הזה. אני בכלל לא מכירה את הבנייה הזאת. זה משהו שהגיע אלינו אתמול בערב. אני לא מכירה את התוכנית ואני לא מכירה את ההיתר הזה.

<סיגל גבאי:>
אני נציגת משרד התיירות, וגם במה שהגיע למשרדים יש מידע מוטעה: מוגדרת פה תוכנית אחרת לגמרי, תוכנית שבאמת פג התוקף שלה, תוכנית שמאפשרת לבנות שני מגדלים בסמוך, אבל זה המידע שהגיע. אף אחד לא כתב שמדובר בתוכנית הזו, אז לא יכולנו לבדוק, כנראה לא משרד התיירות וגם לא המשרד להגנת הסביבה.

<היו"ר דוד צור:>
טוב, אז אולי רק בזכות זה הדיון הזה הצדיק את עצמו.

<גליה פסטרנק:>
הרבה פעמים אנחנו לא מקבלים מידע מהוועדות המקומיות. זאת אומרת, יש החלטה של עירייה לבנות משהו וזה בכלל לא עובר דרכנו. אף נציג שלנו לא נמצא שם, אין לנו דעה, אין התייחסות מקצועית, וזה אחד הדברים שהכי - - -
<שלמה נער:>
לא נכון. יש נציג אצלנו ויש גם במחוז. במחוזית וגם במקומית.

<רוני עמיר:>
נכון, גם במקומית וגם במחוזית.

אגב, בוועדת המשנה שאישרה את המלון הזה, ישב חבר מועצה שהוא נציג של "הירוקים" והוא הצביע בעד.

<היו"ר דוד צור:>
זה משהו אחר. זה לא אותו דבר.

<גליה פסטרנק:>
נציג של "הירוקים", לא של המשרד.

<היו"ר דוד צור:>
לגבי העניין העקרוני – את אומרת: שגוי לגמרי?

<גליה פסטרנק:>
אני אומרת שיש דברים שוועדה מקומית יכולה לקבל, עירייה יכולה לקבל, ואנחנו בכלל לא נמצאים שם.

<היו"ר דוד צור:>
חברת הכנסת רוזין שואלת אם נציג "הירוקים" באשדוד הוא חבר הקואליציה או האופוזיציה?

<שלמה נער:>
לא זה ולא זה. הוא בכלל חיצוני.

<היו"ר דוד צור:>
אה, זה 2007.
<שלמה נער:>
לא, עכשיו. הוא חיצוני. הוא לא נבחר ציבור.

<היו"ר דוד צור:>
הוא לא חבר מועצה?

<שלמה נער:>
הוא לא חבר מועצה.

<רוני עמיר:>
הוא היה אז.

<היו"ר דוד צור:>
אז בתוקף מה הוא ישב?
<שלמה נער:>
הוא יושב כמשקיף.

<היו"ר דוד צור:>
משקיף מטעם המשרד להגנת הסביבה?
<רוני עמיר:>
בעת הדיון בהיתר הוא היה חבר מועצה.

<מיכל רוזין:>
בקיצור, לא סתם שאלתי. לא היה ברור מי ישב, כשזרקתם כאילו הוא ישב ותמך והכול היה בסדר.

<היו"ר דוד צור:>
אבל בתוקף מי הוא ישב?

<רוני עמיר:>
הוא היה נציג "הירוקים".

<היו"ר דוד צור:>
מה זה נציג "הירוקים"? יש איכות הסביבה ויש תנועות.

<רוני עמיר:>
הוא ישב כחבר מועצה, לכן הוא גם הצביע.

<היו"ר דוד צור:>
גברתי ממשרד התיירות, בבקשה.

<סיגל גבאי:>

מי שנתן את המידע המוטעה זה מי שכתב את ההצעה לדיון מהיר. המידע שכתוב בהצעה לדיון מהיר בכלל לא שייך לתוכנית הזו.
<רוני עמיר:>
כי זו לא התוכנית הנכונה.

<סיגל גבאי:>
זו תוכנית אחרת. ואנחנו בדקנו את התוכנית שהוגשה כאן והפרטים כאן נכונים, אבל זו לא התוכנית.

לגבי התוכנית הזו – התוכנית הזו עברה את כל הליכי התכנון. היא עברה את הוועדה המחוזית - - -

<קריאה:>
גם "הולילנד".

<היו"ר דוד צור:>
אתם, משרד התיירות, בעד הקמה של מלון או בית-הארחה במקום הזה?

<סיגל גבאי:>
זה בית-מלון, 49 חדרים, ארבעה כוכבים.

<היו"ר דוד צור:>
"דן אכדיה" כזה?
<סיגל גבאי:>
אנחנו חושבים שמלון במקום הזה יכול לסייע לתיירות להגיע לאשדוד, ולתת מינוף כלכלי לעיר.
<אילן גילאון:>
אבל למה? - - -

<סיגל גבאי:>
יכול מאוד להיות שהתיירים הצרפתים לא באים לים, אבל הרבה תיירים אחרים כן באים לים.

<מיכל רוזין:>
זה לא מה שהיא אמרה.
<קריאה:>
הם לא חייבים לגור על הים.

<היו"ר דוד צור:>
רבותי, זכותה להביע את עמדתה.

<סיגל גבאי:>
יכול מאוד להיות שהצרפתים לא באים לים, אבל הרבה תיירים אחרים כן באים לים.

<היו"ר דוד צור:>
צרפתים באים לים ועוד איך.

<סיגל גבאי:>
אנחנו, משרד התיירות, כן רואים את אשדוד במפת התיירות הישראלית. אנחנו חושבים שיש לזה ערך כלכלי ענק לאשדוד ולמדינה.

<היו"ר דוד צור:>
תודה רבה. זכות התגובה האחרונה לעיריית אשדוד שוב, ואנחנו מסכמים.

<שלמה נער:>
אני רוצה לסכם את העמדה שלנו: אנחנו נכנסנו לכאן עם כותרת של בנייה בלתי חוקית בחוף י"א. אנחנו צריכים עכשיו להוכיח שאין לנו אחות ואני רוצה להסביר את זה.

התכנון כאן, ומערבבים כאן מושגים, זה תב"ע ובקשה להיתר. תוכנית בניין עיר היא תוכנית ארוכה, היא לוקחת שנים, מטבעה. ברפורמה רצו לקצר את התהליכים. אבל כל משרדי הממשלה משתתפים שם ויש להם נציגות, מכל מקום יש נציגות, והרי, בסופו של דבר, זה מעין שקלול של כל האינטרסים הראויים, וזה נעשה פעם אחת.
אם מישהו קנה בית באיזשהו מקום מפני שהוא יודע שבמגרש הזה מותר לבנות כך וכך, והוא רוצה לבנות את הבית שלו, לא באים אליו אחר-כך ואומרים לו: תשמע, אסור היה לבנות כאן בית וכולי. כי התוכנית – שם היו הוויכוחים; כל ההתנגדויות, כל הפרסומים, כל הדברים האלה היו שם. ועוד היתה כאן תוכנית מקילה, כי בסך-הכול עוד שינו את מה שהיה לתוכנית אחרת. התוכנית מונחת אצלכם על השולחן כאן והיא תואמת למה שאנחנו אומרים.
נקודה שנייה היא הבקשה להיתר – צריך לראות אם היא תואמת את התב"ע ונעשתה על-פי הזכויות בשביל לראות אם עבדנו חוקי או לא בדברים האלה.
הבקשה היתה לבניין בן שתי קומות, והיא נמצאת לפניכם. אין כאן חריגה מהזכויות של התב"ע. ולכן, להגיד שפעלנו לא חוקי או כן חוקי זה משהו אחר.
גם הבקשה וכולל הדיון הזה שמהיום למחר – אם הם היו מחכים, וקיבלנו את הייעוץ המשפטי שאנחנו אמורים לחכות מספר ימים עד שניתן להם את זה, היו גם מקבלים.
<אלי בריף:>
שלושה חודשים זה לא כמה ימים.

<שלמה נער:>
אם אפשר רגע בלי הפרעות.

גם את זה עשינו על-פי החוק. לא פעלנו לא לפי החוק והיינו נותנים את המידע, הרי אין לנו מה להסתיר בדברים האלה. הבקשה נמצאת בידיכם, ואפשר לראות בדיעבד אפילו שאין לנו מה להסתיר שם, והכול לפי החוק.
אם הדיון הזה כאן הוא בשביל לקדם תיקון לחוק החופים, אנחנו גם בעד. לא אכפת לנו מזה. וברגע שיהיה תיקון ויגידו שלא בונים או הורסים כל מה שיש שם, גם על זה נקפיד. אבל להגיד שפעלנו כאן באופן לא חוקי, שיצא היתר לא חוקי, "הולילנד", זה קל מאוד לזרוק עלינו את האשמה.
<קריאה:>
אפשר להשלים משהו בתור תושב שלא קשור לאף גוף?

<היו"ר דוד צור:>
לא, אי אפשר.

<חנה קופרמן:>
הגיעו שני נציגים, מגבעת-אולגה ומיפו. אפשר לתת דקה לכל אחד?

<היו"ר דוד צור:>
הדיון הוא על אשדוד. אני מצטער.

<חנה קופרמן:>
אבל זה קשור כי - - -

<היו"ר דוד צור:>
אבל רגע, אני רוצה לסכם כי אני חייב "לרוץ" בדיונים האחרים. ואני גם אדבר מילה על גבעת-אולגה ויפו, ואיסטנבול ואשקלון.

<קריאה:>
זה המידע שאשקלון ביקשו שאני אעביר.

<היו"ר דוד צור:>
אז אני אייצג את אשקלון. אני אשקלוני.

<מיכל רוזין:>
אבל חבר הכנסת צור, דבר אחד לא שמעתי ולא קיבלתי הסבר. אמרו לי שזה נאמר בהתחלה כשלא הייתי – מה האינטרס הציבורי באשדוד לגבי חוף הים? את זה לא שמעתי. שמעתי: חוקי, לא חוקי, תב"ע.
<היו"ר דוד צור:>
מיכל, גם לא היית 20 דקות מהדיון, אז אני לא אחזור עכשיו אחורה. אני מצטער. אפשר לעיין בפרוטוקול.

<מיכל רוזין:>
השאלה היא אם התשובה פה באמת סיפקה את הנוכחים. אם תגידו לי שהתשובה סיפקה, אני לא אחזור על שאלתי.

<היו"ר דוד צור:>
מכיוון שהבקשה היא של מגישת ההצעה הדחופה, אז אנא תענה לחברת הכנסת רוזין, אולי היא תסתפק בזה.

<רוני עמיר:>
אני אחזור על מה שאמרתי: הוועדה המקומית לאורך השנים עשתה הכול כדי לצמצם את זכויות הבנייה שהיו גדולות מאוד בחוף הים.

עד 2007 התוכנית שהיתה קיימת, התב"ע שהיתה קיימת ברצועת החוף, התירה במגרש הזה ובאיזור הזה בניינים של עשר קומות, לא של שתי קומות. זאת אומרת, הוועדה המקומית הריצה תוכנית בסמכות הוועדה המחוזית, כשבעצם עוד לפני שחוק שמירת הסביבה החופית נכנס לתוקף, היא הקטינה את הזכויות בצורה דרמטית, מעשר לשתי קומות.

הליכי התכנון ארכו זמן, חוק שמירת הסביבה החופית נכנס לתוקף, ולכן גם התוכנית עברה גם לוולחוף כדי שהיא תבדוק ותאשר אותה. הוולחוף אישר תוכנית, והיא נכנסה לתוקף ב-2007.
<היו"ר דוד צור:>
כן, אבל אתה לא עונה לה על עניין האינטרס הציבורי.

<רוני עמיר:>
אני עונה לה: אני יזמתי תוכניות שהקטינו את זכויות הבנייה.

<היו"ר דוד צור:>
זה מאה אחוז, אנחנו ניתן לך מדליה אפילו. אבל לא זה מה שהיא שאלה.

<רוני עמיר:>
מאחר שאני פעלתי להקטנת הזכויות בחוף, ויש היום תב"ע שמתירה ליזם לבנות, אני לא יכול לאסור עליו. נקודה. מה אני יכול לעשות? להגיד לו: אל תבנה?

<היו"ר דוד צור:>

זה משהו אחר. זה עדיין לא עונה לשאלה.

אני אענה במקומך עכשיו?
<רוני עמיר:>
הוא ירוץ לבית-משפט - - -

<היו"ר דוד צור:>
אבל אתה לא עונה. בגלל שאתה היועץ המשפטי, ואתה לא איש ציבור - - -

<רוני עמיר:>
מה לעשות? אני לא איש ציבור.

<היו"ר דוד צור:>
שואלים אותך שאלה פשוטה, תענה תשובה.

מהו האינטרס הציבורי? כפי שאמרה הגברת, היית צריך לענות, אם זה נכון, ואני עונה תשובה תיאורטית עכשיו, לא שאני מבין בזה; היית צריך לומר: המקום יביא לשגשוג של העיר אשדוד, יבואו לשם תיירים, אנחנו חושבים שזה יגדיל את מעגל התעסוקה, יוריד את האבטלה באשדוד, כי טוב לעיר אשדוד שתיבנה שם מלונית על החוף. זו תשובה נכונה?

<רוני עמיר:>
יש פה איזון בין שמירה על החוף, מצד אחד, ומצד שני, הפעלת התיירות.

<היו"ר דוד צור:>
יפה, אז יצאת רגע מהחליפה המשפטית.

<חנה קופרמן:>
יש עכשיו באשדוד עשרה בתי-מלון.
<היו"ר דוד צור:>
גברתי, אנחנו בסיכום.

ראשית, ההצעה לסדר שהוגשה דיברה על בנייה בלתי חוקית בחוף אשדוד. אני לא התרשמתי כאן מהוועדה, אבל אני מודה שלא יכולנו למצות את הליך הבדיקה של העניין, אם חוקי או לא חוקי. ולכן אני מקבל את האמירות, גם של הוועדה המחוזית וגם של נציגי אשדוד, שקודם כל ההליך הוא הליך חוקי.

<מיכל רוזין:>
האם היתר הבנייה הוצג לוועדה?

<היו"ר דוד צור:>
הבנייה היא לא בנייה בלתי חוקית, כפי שנאמר פה, ואני רוצה לדבר על העניין החוקי לכאורה. זה לא "הולילנד מספר 2" – גברתי, עם כל הכבוד, צריך להיזהר באמירות, גם בכבודם של אנשים, גם של עובדי ציבור, אלא אם יש פה ראיות שנעשה פה כך שהצליחו לשמן אנשים, להגדיל זכויות בנייה, ואנחנו מתרשמים פה הפוך: הקטינו מאוד זכויות בנייה.

<קריאה:>
אין לנו הוכחות.

<היו"ר דוד צור:>
אנחנו מדברים "הולילנד", כן? אז עכשיו אני לא הולך לתת פה את הפרשנות של "הולילנד 2" או לא. זה לא "הולילנד 2". אני גם מוכן לעמוד מאחורי זה, ואני אומר לך את זה כאיש שעסק 30 שנה באכיפת חוק.

<אילן גילאון:>
אני מסכים אתך. זה בשום פנים לא "הולילנד". בשום פנים.
<היו"ר דוד צור:>
האם זה טוב והאם זה ראוי הדרך שבה שאתם מתנהלים? אני אומר לכם: לבי על התושבים, תחושתי רעה מאוד. לכאורה, המוסד שאמור לייצג את התושבים, מתנהג כמו בתקופת הש"י, בתקופת המחתרת. מה הבעיה להראות לתושבים את מה שאתה מראה לי פה? יכול להיות שכל הדיון הזה היה מתייתר, ויכול להיות שלא, אגב, כי יש פה אנשים שאומרים: בכלל, בשום פנים ואופן, לא לבנות בים, להשאיר הכול פתוח רק למתרחצים ולמשחקי המטקות.

<קריאה:>
- - -

<היו"ר דוד צור:>
אני בסיכום, אני מבקש.

<קריאה:>
אבל זה מידע חשוב.

<היו"ר דוד צור:>
אני מבקש לא להפריע לי.

<קריאה:>
עשרות תוכניות - - -

<היו"ר דוד צור:>
אני מבקש לא להפריע לי, גברתי.

<קריאה:>
- - -

<היו"ר דוד צור:>
את רוצה שאני אוציא אותך לקראת סוף הדיון, דבר שאני ממש לא אוהב לעשות? למרות שאני לא מכיר אותך אפילו, אז למה לי להיות רע אליך?

לכן אני אומר: שקיפות, שקיפות, שקיפות, יכולה היתה לנטרל חלק גדול מהטיעונים. 

יכול להיות שברמה העקרונית לא תמיד מסכימים עם מה שתעשו, זה גם לגיטימי, כי אחרת לא תוכלו להתקדם בשום דבר. ולכן, אחרי שתעברו את שלב השקיפות הזה ותציגו קבל עם ועולם מה הולך להיבנות שם, יכול להיות שיגישו לעניין הזה סוג של טענות, הליך משפטי כנראה, לעצור את העניין הזה, אם בכלל, והוא לא יהיה בוועדות, הוא יהיה באינסטנציה מעל, ופתוחה לכם הדרך לעשות את זה לנוכח הפסיקות.
<אילן גילאון:>
אדוני היושב-ראש, לפיכך אני מצפה לאמירה ממך.
<היו"ר דוד צור:>
רגע, אני רוצה להתקדם.

אני גם חושב שהחוק שיזם חבר הכנסת חנין הוא חוק מצוין, כי באמת, חופי הארץ הפכו להיות מעין הפקרות או ברדק, במובן של מניעת גישה. הכינרת היא לא כינרת של האנשים, על חלק מחופי הים השתלטו עבריינים, ועל חלקם רשויות שמתנהגות כמו עבריינים, בכל הכבוד.
<מיכל רוזין:>
חלקם על-פי חוק, אבל לא על-פי צדק.

<היו"ר דוד צור:>
ובמובן הזה גם נותנים היתרים. אני גר בעיר כזאת, רבותי, ואני אוהב את העיר שלי ואני אוהב את הגישה שלי לים. אבל גם בעיר תל-אביב יש הרבה מאוד מקומות שאתה לא יכול ללכת ברצף. 
ויש ראש עיר מצוין שאני מחזק אותו על כל העשייה שלו, גם בחוף הים, אני חושב שהוא עושה דברים נהדרים, אבל יש מקומות שם שבהם אין יכולת ללכת מצד אחד לצד השני, אם זה בחוף הצוק, והיית שם בסיור, ואם זה בחופים אחרים. ביפו, למשל, השתלטו שם גם עבריינים וגם אנשים שהפקיעו את החוף מידי הציבור. ולכן החוק הזה הוא חוק חשוב. החוק אולי ייתן אפשרות להתייחס גם לנושא של תוכניות ישנות לכאורה ובנייה שמתקדמת על-פי תוכניות ישנות. 
אם כי אני חייב לסייג את הדברים פה, כמי שנולד על המים, במצרי הבוספורוס באיסטנבול, הייתי יוצא מפתח ביתי וקופץ למים, ובתי-המלון שהיו על הבוספורוס בעיני הם אחד הדברים הכי יפים שהיו. וכאמור, חזרתי מאיטליה, פוזיטנו, ואין מה ללמוד מהם; יש מה ללמוד הרבה על החיים היפים, אבל לא על הבנייה. שם יש ברדק טוטלי. ולכן אני חושב שבאיזונים האלה, בנייה של בתי-מלון או בתי-הארחה על חופי הים היא חלק משגשוג של עיר ומפיתוח של עיר.
אני גדלתי בעיר אשקלון; אחרי שנולדתי בים שם עברתי לים באשקלון, וגם היום אני גר בתל-אביב ליד הים. ובאיזונים האלה, הרשות המקומית, הרשות המחוזית והרשות הארצית, בסופו של דבר, צריכות לקבוע באילו מקומות אפשר וניתן, ובשום פנים ואופן בלי להפקיע את הגישה למים. 
לכן התוכנית הזאת פה שהסתכלנו בה ברפרוף, זה גם לא הטריבונל לעיין בתוכניות האלה, היא תוכנית שאומנם מאפשרת גישה למים, ואני מבין שהיא מערבית לטיילת, איך שלא מציגים את זה. יש שתי טיילות, על-פי מה שאני מבין, והיא כלואה בין טיילות. ולכן מכיוון שזה תכנון שנעשה ב-2007, שווה שעיריית אשדוד תסתכל שוב בתכנון הזה ותראה כיצד היא עושה משהו שהוא מאזן יותר בין האינטרסים.

אנחנו לא יכולים לכפות עליכם, כוועדה, את העניין הזה. אנחנו מצהירים על זה. אנחנו נעביר את זה גם לדיון במליאה, וגם נשלח לשרים, בעיקר לשני שרים: שר התיירות והשר להגנת הסביבה שיאמרו את דברם.
<קריאה:>
ולשר הפנים.

<היו"ר דוד צור:>
לעניין שר הפנים – הפנייה תהיה לבחינת כל מה שנאמר פה: להליך התכנוני, התב"ע, ההיתרים, אם אכן עבדו כפי שעבדו על-פי חוק, כי זה דבר שלא יכולנו למצות בשעה של דיון, אבל אני התרשמתי שלא מדובר פה ב"הולילנד 2", ושמדובר פה בהליך תכנוני ראוי ויש פה אנשים נקיים. אפשר לא להסכים אתם, אבל יש פה אנשים נקיים.
<חנה קופרמן:>
אבל מסתירים מידע.

<היו"ר דוד צור:>
דיברתי על עניין השקיפות, אז אני לא רוצה לחזור על זה.

<חנה קופרמן:>
עשרות תוכניות - - -

<היו"ר דוד צור:>
רבותי, אני לא רוצה לחזור על מה שאמרתי.

<אלה ירקוני:>
איך בונים בית-מלון כבית-מגורים?

<חנה קופרמן:>
הם מסתירים את הכמות של בתי-המלון. זאת בעיה.

<היו"ר דוד צור:>
גברתי, אז אני אמרתי לעניין השקיפות.

<קריאה:>
משתפים פעולה.

<היו"ר דוד צור:>
אני אומר עוד פעם: אם תִראו שיש משהו שהוא לא עובד על-פי שקיפות, תחזרו אלינו.

<חנה קופרמן:>
אז אני באתי להביא פה מידע, על כמות בתי-המלון באשדוד. תגידו שאני טועה: יש לפחות עשרה בתי-מלון - - -

<היו"ר דוד צור:>
כדי שנצא מפה רגועים יותר: האם מתוכננים להיבנות עשרות בתי-מלון באשדוד?

<שלמה נער:>
אשדוד גדולה. היא מדברת על החוף עצמו. על החוף עצמו זה בערך המגרשים האלה. אולי יש עוד איזה אחד או שניים. 
<היו"ר דוד צור:>
זהו?

<שלמה נער:>
זהו, אין יותר. אין יותר.
<קריאות:>
- - -

<דב חנין:>
אז אדוני, המילה "אולי" מכניסה אותי עכשיו לדאגה מוחלטת.

<קריאה:>
עד 2017, 260 דונם אמורים להיבנות.
<היו"ר דוד צור:>
אנחנו מבקשים שאם יש תוכניות עתידיות קרובות או עתידיות מאוד לבנייה של בתי-מלון באשדוד, בחופים, אנא תעבירו לנו - -
<שלמה נער:>
אין לנו בעיה להעביר לכם.

<היו"ר דוד צור:>
- - אנחנו נפנה למשרד הפנים, וגם נבקש מהם. הוועדה המחוזית מכירה דבר כזה?

<חנה קופרמן:>
אני אעביר לך היום את החומר.

<היו"ר דוד צור:>
בבקשה, תעבירי לי.

<חנה קופרמן:>
גם לגבי אשקלון - - -

<היו"ר דוד צור:>
גברתי, השתלטת לי על הדיון, עם כל הכבוד.

<דוד אזולאי:>
אדוני, אני מציע אולי שתפנה לוועדה המחוזית - - -

<היו"ר דוד צור:>
חבר הכנסת אזולאי, דיברנו על זה. אתה נכנסת בסוף הדיון ואתה פתאום מציע לי הצעה.
<דוד אזולאי:>
כן, כן, נתתי לך הצעה: פנה לוועדה המחוזית.

<היו"ר דוד צור:>
דיברנו, דיברנו על זה.

<דוד אזולאי:>
תודה.

<היו"ר דוד צור:>
והדבר האחרון: אני אציע לחבר הכנסת חנין לארגן לנו ביקור שם, שנראה בעיניים את הדברים ונוכל לראות את התושבים.

<מיכל רוזין:>
רעיון מצוין.

<היו"ר דוד צור:>
תודה רבה. יום טוב.

<קריאה:>
אתם מוזמנים.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:05.>