PAGE  
2
הוועדה המיוחדת למעקב אחר יישום הוראות 

בחוק שירות ביטחון וחוק שירותי לאומי-אזרחי

24/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת הוועדה המיוחדת למעקב אחר יישום הוראות 
בחוק שירות ביטחון וחוק שירותי לאומי-אזרחי
יום שלישי, כ"ו בסיון התשע"ד (24 ביוני 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
<ישיבת מעקב ליישום הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי-אזרחי>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
איילת שקד – היו"ר

עמר בר-לב

משה גפני

מרדכי יוגב

דב ליפמן

מאיר פרוש

אלעזר שטרן

רוברט אילטוב

יוני שטבון
<מוזמנים:> 
	אודי דרור
	–
	ר' תחום בכיר לגיוס ומטה-האגף הביטחוני-חברתי, משרד הביטחון

	הילה ארליך
	–
	לשכה משפטית, משרד הביטחון

	אל"מ מירב קירשנר
	–
	אכ"א-רח"ט תומכ"א הנכנסת, משרד הביטחון

	סא"ל שי שטאדלר
	–
	אכ"א-ר' עתכ"א סדיר, משרד הביטחון

	רס"ן עדי אברהם
	–
	פצ"ר, רמ"ד חתומכ"א, משרד הביטחון

	צוריאל פילץ
	–
	מרכז הפעילות במגזר החרדי ואחראי גיוס חרדים, משרד הביטחון

	שי טייב
	–
	ראש ענף תכנון כ"א סדיר, אכ"א, משרד הביטחון

	רן רידניק
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	שר-שלום ג'רבי
	–
	מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

	יעקב עמר
	–
	סמנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי

	יואב ארבל
	–
	יועמ"ש, רשות השירות הלאומי אזרחי

	מיכל צוק
	–
	משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

	שירה ברלינר
	–
	מנהלת תחום תעסוקת חרדים, משרד הכלכלה

	לירון דוד
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שילה אדלר
	–
	רמ"ט, המשרד לאזרחים ותיקים

	משה גוטמן
	–
	מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות

	איתן עוזרי
	–
	מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר

	שחר אילן
	–
	סמנכ"ל מחקר והסברה, עמותת חד"ש, לחופש דת ושוויון


<ייעוץ משפטי: >
מירי פרנקל שור
<מנהל הוועדה:>
אסף פרידמן
<רישום פרלמנטרי:>
ס.ל., חבר המתרגמים
<ישיבת מעקב ליישום הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי-אזרחי>
<היו"ר איילת שקד:>
טוב, מזמן לא התראינו. אני רואה שיש לנו אורחים חדשים, גדי אגמון החדש, אלופת משנה מירב קירשנר? 

<מירב קירשנר:>
נעים מאוד. 

<היו"ר איילת שקד:>
נעים מאוד. 

<קריאה:>
מה תפקידך? 

<מירב קירשנר:>
כעת אני רמ"ח באגף כוח אדם ואני אחליף אותו ב-10 ביולי. 

<עמר בר-לב:>
מתי מעניקים דרגה? 

<קריאה:>
תלוי באישור של הוועדה פה. 

<עמר בר-לב:>
צריך אישור של הוועדה לדרגה? 
<מירב קירשנר:>
ב-10 ביולי. 

<היו"ר איילת שקד:>
כפי שוודאי חלקכם יודעים חלק מהיושבים כאן עתרו לבג"צ על החוק ובג"צ הוציא צו על תנאי וביקש מהמדינה להגיש טיעונים והצדקה לחוק. מי מהמדינה מתעסק בזה? מי הנציג? מי מנהל את זה? 
<קריאה:>
בג"צים.

<היו"ר איילת שקד:>
מי ממחלקת בג"צים מנהל את זה? 

<קריאה:>
דנה בריסקמן.

<היו"ר איילת שקד:>
בסדר. ידענו שזה יגיע, כמובן, ואנחנו מקווים מאוד שבג"צ ומחלקת בג"צים יעשו עבודה יסודית. 

<מאיר פרוש:>
מה הם עיקרי העתירה? 

<היו"ר איילת שקד:>
יושב פה שחר, אתה היית שותף, לא? 

<שחר אילן:>
אנחנו לא, באף עתירה לא היינו. עוד תגיע כנראה. 

<היו"ר איילת שקד:>
חוסר שוויון, אפליה של הציבור החרדי לטובה. אלה עיקרי העתירה. אנחנו התכנסנו היום כדי לדבר גם עם הצבא וגם עם השירות הלאומי האזרחי - - -

<מאיר פרוש:>
רק על החרדים? על ישיבות ההסדר לא? 

<היו"ר איילת שקד:>
לא, כי הוועדה הזאת לא דנה בישיבות הסדר. 

<מאיר פרוש:>
אנחנו דנו בישיבות הסדר. 

<היו"ר איילת שקד:>
כן, אבל כששמנו את החוק, התקנות של ישיבות הסדר וישיבות גבוהות יהיו בוועדת חוץ וביטחון. 

<מאיר פרוש:>
עתרו נגד ה - - -

<היו"ר איילת שקד:>
אם עתרו? לא יודעת. 

<מאיר פרוש:>
עתרו נגד החוק או שעתרו נגד הוועדה? 

<היו"ר איילת שקד:>
עתרו נגד כל החוק, אני לא יודעת - - -

<מאיר פרוש:>
אז למה לא על ההסדר? 

<היו"ר איילת שקד:>
אני לא אומרת שלא, אני לא יודעת, לא בדקתי. 

<מאיר פרוש:>
יש מישהו מאלה שעתרו שנמצא פה? 

<היו"ר איילת שקד:>
מישהו מהעותרים נמצא פה? לא. חשבתי שכן, אז לא. אני לא בדקתי, צריך לבדוק מה כתוב. פורום השוויון בנטל עתר ועוד כמה ארגונים. 

אני רוצה לפתוח, חברים, בשירות הלאומי אזרחי. אני מבקשת  משר-שלום ג'רבי להסביר על הסטטוס של תיקון התקנות. אני הבנתי שמספר חודשים בעצם גם הוקפאו הגיוס וההצטרפות לשירות האזרחי. אז גם אנחנו רוצים לשמוע על היעדים וגם על ההתקדמות בתקנות. 

<שר-שלום ג'רבי:>
בוקר טוב, תודה רבה. אנחנו הכנו מצגת לכבוד יושבת ראש הוועדה וחברי הוועדה וחשבנו שהצבא מתחיל, אבל אני אומר כמה דברים כלליים עד שהמצגת תעלה. אנחנו צריכים להבין שמאז שדנו פה בכל הנושא של החוק, כפי שהתרענו באמת, ההתנגדות הלכה וגדלה והגיוס או ההיענות של אותם חרדים שהיו אולי באים אלינו, זה הלך וקטן. אני מקווה מאוד שהנושא הזה ישתנה. צריכים לזכור נקודה או נתון - - -

<מאיר פרוש:>
עד עתה זה קטֵן? 

<שר-שלום ג'רבי:>
כן, אני אראה את זה במצגת אז אתה תוכל גם לראות את המספרים. צריך לזכור שמגיעים אלינו לרשות רק אחרי שעוברים את הצבא, זאת אומרת אין אפשרות שמישהו בא לשירות האזרחי לפני שהוא מקבל את ההפניה מהצבא ואני אומר למה גם אני מתייחס לכך. ועוד נתון, אלינו, לשירות האזרחי, מגיעים רק מי שמעל גיל 22 ומעלה, בהתאם לחוק הישן, בחוק החדש זה מגיל 21, לכן ברגע שקיבלו כאן החלטה שמגיל 22 מגיעים לבקו"ם ומקבלים פטור אז מתוך אלפים שהגיעו, אני לא יודע מה המספרים, שמענו על 6,000 שהזמינו, הגיעו פחות. אבל אין לי מושג, אני לא רוצה להיכנס לזה, אלה נתונים של הצבא. אני משתדל להיות מאוד עדין ומאוד לכבד את הצבא, אז יש דברים שאני לא רוצה לומר אותם, רק דברים שאפשר להתייחס. לעצם העניין, מתוך האלפים שהגיעו לצבא או זומנו לצבא אלינו הגיעו סך הכול כ-20. עוד לא הגיעו, התעניינו, או נרשמו לשירות האזרחי סך הכול 20. 

<היו"ר איילת שקד:>
20 מכל אלה שקיבלו פטור? 

<שר-שלום ג'רבי:>
20 מאלה שקיבלו פטור, שזומנו לבקו"ם. לא מתוך ה-50,000, מתוך האלפים, שאני לא יודע מה הם, 5,000, 6,000. אין לי מושג. 

<מאיר פרוש:>
תלוי מה. אולי הזמינו 100 והגיעו רק 20? 

<היו"ר איילת שקד:>
אנחנו כמובן נעשה עוד מעט דיון רציני, רק שנדע, כמה קיבלו כבר פטור? 

<קריאה:>
1,090. 

<היו"ר איילת שקד:>
זאת אומרת מתוך ה-1,090 20 הגיעו לשירות האזרחי. 

<קריאה:>
השאלה כמה זומנו.

<שר-שלום ג'רבי:>
כמה זומנו זה לא 1,090, זה 6,000. 

<קריאה:>
1,090 קיבלו פטור. 

<היו"ר איילת שקד:>
נדבר איתו אחר כך, אבל מי שזומן לא יכול לעבור אליכם, הוא קודם צריך להירשם בלשכת הגיוס. 

<שר-שלום ג'רבי:>
נכון, הוא תמיד חייב לעבור דרך לשכת גיוס. הוא לא יכול להגיע אלינו, להקיש בדלת ולהגיד 'אני רוצה לעשות שירות אזרחי'. 

אני רוצה גם להגיד עוד נתון שהוא מאוד חשוב. קודם כל הצבא עשה עם מדור בני הישיבות בבקו"ם עבודה יפה, נפלאה. המקום מצוין, מגיע יישר כוח גדול, אבל לצערי המקום של השירות האזרחי, משרדי השירות האזרחי שקיבלו שם הם משרדים צדדיים, הם לא בשרשרת החיול של אותו חייל, ויותר מזה, ואני אומר את כל הדברים כשהייתי שם, לא מתוך האנשים שלי, נסעתי, בדקתי, ראיתי, ביקרתי, גם אירחו אותי מאוד יפה הצבא, אבל גם אותם חרדים שמגיעים לצבא והחיילים שמקבלים אותם בכלל לא מעלים את האפשרות של השירות האזרחי. העליתי את הנקודה הזאת בפני מפקדי מיט"ב והלכתי לשאול את החייל, אז הם אמרו שבהנחיה שלהם הם לא מעלים את הנושא הזה. שאלתי למה, אמרו שזו הנחיה שיש, לא מעלים את הנושא של השירות האזרחי. 

אני רוצה להזכיר את הנתון, ואני באמת לא רב עם הצבא, אני גם לא מתחרה עם הצבא, הצבא הוא בכיר ממני, הוא טוב ממני, הוא יותר טוב ממני, כל מי שרוצה ללכת לצבא שיילך לצבא. עדיין, מי שבא לבקו"ם ואומר 'אני לא רוצה צבא', תעניינו אותו בשירות האזרחי. לצערי לא נותנים את זה. 

<היו"ר איילת שקד:>
למה זה לא קורה? 

<שי שטאדלר:>
קודם כל המשרדים, כמו שאמר שר-שלום, נמצאים שם ואנחנו גם נותנים לאנשים אפשרות. אנחנו לא כופים, לא מעבירים אותם בכפייה דרך הדבר הזה, אבל מאפשרים וזה נמצא בסמוך. אני לא מכיר את ההנחיה הזאת שהוא מדבר עליה שלא להעביר אותם, אני תיכף אבדוק את זה. 

<היו"ר איילת שקד:>
אנחנו נבדוק את זה. זה חשוב, כי מי ש - - -

<שי שטאדלר:>
עכשיו אני אבדוק את זה. עוד דקה.

<היו"ר איילת שקד:>
אוקיי. 

<שר-שלום ג'רבי:>
זה דבר שהוא מאוד חשוב. אגב, גדי התערב. דבר נוסף, אנחנו איתרנו, ואני אתייחס לזה במצגת, תוך כדי תנועה כ-173 או 175 אברכים שרוצים לעשות שירות אזרחי. הם רוצים כבר לבוא לעשות אבל הצבא עדיין לא מגייס אותם, כי לצבא יש עדיפות לכל מיני אנשים אחרים. ביקשתי מהצבא שכבר יגייסו אותם. זאת אומרת יש לנו 175 שמות, טלפונים, תעודות זהות, הכול מסודר, שיגייסו אותם. הצבא אמר לי בהתחלה שרק מאוגוסט הם יכולים, עירבתי את גדי ואני מקווה מאוד, קיוויתי שגדי יהיה, אתמול נפגשתי איתו, אבל אנחנו מקווים שבימים הקרובים כן - - -  העברנו את השמות לצבא, אנחנו מקווים - - -  

<מירי פרנקל שור:>
מגיל 22 ומעלה? אז למה הם צריכים - - -
<שר-שלום ג'רבי:>
מגיל 21 ומעלה. הם לא יכולים לבוא אליי כי החוק - - -

<מירי פרנקל שור:>
נכון, הם צריכם לעבור דרך הצבא. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אז הצבא עדיין לא מגייס אותם. כי יש להם סדר. הצבא עדיין לא גייס את כל המאגר של ה-60,000. אני לא יודע איך החלוקה שלהם של הגיוס. 

<קריאה:>
אי אפשר לזמן את כולם ביחד. 

<היו"ר איילת שקד:>
אז מי זה החבר'ה האלה? ה-175 האלה? 

<שר-שלום ג'רבי:>
אלה אנשים מגיל 21 ומעלה שרוצים לעשות שירות אזרחי, שהם עומדים בחוק. 
<היו"ר איילת שקד:>
אז למה אתה לא מגייס אותם? 

<שר-שלום ג'רבי:>
כי הם חייבים לעבור - - -

<היו"ר איילת שקד:>
אה, הבנתי. 

<מירי פרנקל שור:>
הצבא צריך לקרוא להם ל - - -

<שר-שלום ג'רבי:>
בואו נעשה סדר בתהליך. התהליך הוא כזה, אותו אברך מקבל זימון לבקו"ם, למדור בני ישיבות, הוא מגיע למדור בני ישיבות ואז מציעים לו כל מיני דברים, בין היתר לא מציעים לו את השירות האזרחי. עדיין אותם אנשים שרוצים לעשות שירות אזרחי אומרים 'אני רוצה לעשות שירות אזרחי'. כדי שהוא יבוא אליי לרשות הוא צריך לקבל הפניה מהצבא. אז לא זימנו אותם. 

<היו"ר איילת שקד:>
נכון. הבנתי. אז כדי שלא תאבד אותם, שאלה לצבא, כאלה שאתה מעביר לצבא שרוצים לעשות שירות אזרחי וצריכים לעבור במנגנון הפטור, מה קורה איתם? 

<שר-שלום ג'רבי:>
אז התחייבות של גדי אתמול, והוא דיבר עם אמיר, סגן מפקד מיט"ב, אדם הגון, נחמד, טוב מאוד, חס וחלילה שלא יישמע משהו לא טוב, והם אמרו - - -

<מאיר פרוש:>
אם אתה אומר עליו ולא על אחרים זה נשמע לא טוב. 

<שר-שלום ג'רבי:>
לא, גם חברי הכנסת טובים. ודאי, כולם. 

<מאיר פרוש:>
כולם טובים, לא צריכים לציין. 

<שר-שלום ג'רבי:>
כולם, בוודאי, בוודאי. לא, זה באופן פרטני, חברי הכנסת זה ברור, אני מדבר על העוסקים במלאכה איתנו. 

<מאיר פרוש:>
היתר שלא עוסקים הם לא בסדר? 

<שר-שלום ג'רבי:>
יש כאלה שלא בסדר, מה לעשות? זו המציאות, לא כולם בסדר. אנחנו משתדלים לעשות שיהיו בסדר. 

<מאיר פרוש:>
אנחנו לא רוצים לשמוע כאלה דברים. 

<שר-שלום ג'רבי:>
בגלל זה אני לא אומר אותם... 

לכן אנחנו מקווים מאוד שבימים הקרובים הם כן יגייסו אותם ויביאו אותם. אבל אני חושב שהנקודה המאוד מהותית, האנשים שכן רוצים לבוא, או שהצבא כן יעניין אותם בשירות האזרחי - - - תבינו, מה שמך? 

<שי שטאדלר:>
שי. 

<שר-שלום ג'רבי:>
מה ששי אומר, השירות האזרחי נמצא, זה נכון, אבל מי שיבקר שם, המקום היפה שעשיתם, והמקום באמת יפה, אז יש מעין מסדרון, אסור לנו, לרשות, לשים במסדרון רולאפים או דברים כאלה של השירות האזרחי. זאת אומרת יש מסדרון שבצד ימין אוטומטית אותו אברך נכנס ימינה. הרשות, השירות האזרחי, נמצאת שמאלה. 
<משה גפני:>
אבל למה זה מעניין את הוועדה? 

<שר-שלום ג'רבי:>
זה מעניין, אני אסביר לך למה, זה מעניין מאוד. מה שמעניין אותנו, אני אגיד לך - - -

<משה גפני:>
צריך לרדת לפרטים כאלה? 

<שר-שלום ג'רבי:>
לא, חבר הכנסת גפני - - -

<היו"ר איילת שקד:>
רגע, אנחנו רוצים להבין למה הוא לא מקבל - - -

<שר-שלום ג'רבי:>
אני אסביר לך. אני צריך לעמוד ביעדים ואנחנו נעמוד ביעדים, העניין הוא שאותו אדם, אם אתה צבא, אותו חייל שמראיין את חבר הכנסת גפני לשירות האזרחי והוא לא - - -

<משה גפני:>
- - - הוא יודע - - -

<שר-שלום ג'רבי:>
לא, הוא לא יודע. מה לעשות שלא כולם יודעים? 

<משה גפני:>
הוא יודע, יודע. 

<שר-שלום ג'רבי:>
הוא לא יודע. 

<משה גפני:>
כתוב מה - - - הוא יודע. 

<שר-שלום ג'רבי:>
הוא יודע ולא מספיק שהוא יודע. אנחנו צריכים גם להעלות את זה. הוא יידע גם מהצבא, אז למה הצבא עושה את זה? עדיין עושים, צריך לעשות תהליך. 

<היו"ר איילת שקד:>
שר-שלום, אתה אומר שהם מגיעים ללשכת גיוס והם לא מגיעים בפועל לביתן של השירות האזרחי? 

<שר-שלום ג'רבי:>
לא, הם לא מגיעים. זה מחולק, צד ימין זה כל המשרדים של הצבא וצד שמאל זה השירות האזרחי, אז ביקשנו לפחות שלשירות האזרחי נשים רולאפים, שאותו אדם שעובר, אז הוא יוכל להגיע לשירות האזרחי, לקחת שמאלה. לא נותנים לנו, לא מאשרים את זה בצבא. 

<משה גפני:>
אבל הצבא אומר לו. 

<שר-שלום ג'רבי:>
הצבא לא אומר, זה בדיוק העניין. 

<היו"ר איילת שקד:>
זו הבעיה, שהצבא לא אומר. אתם יכולים לבדוק את זה, בבקשה? 

<שר-שלום ג'רבי:>
הצבא לא אומר. הייתי שם, חבר הכנסת גפני. אם לא הייתי שם, אני הלכתי לשם לפני שבועיים, התראיינתי - - -

<משה גפני:>
בקיצור, החוק שעשינו פה לא שווה שום דבר.

<שר-שלום ג'רבי:>
החוק הוא מצוין. 

<משה גפני:>
מה מצוין? לא שווה כלום. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אני אציג את המצגת ואני אתייחס כאן. בבקשה. המצגת לא ארוכה, היא קצרה מאוד. אנחנו היום נמצאים על 1,289 משרתים כשיש לנו שלושה מ"צ. באוגוסט 2012 הופסק הגיוס לשירות האזרחי בעקבות פקיעת חוק טל למשך ארבעה חודשים, בינואר 2013 החל השירות האזרחי המשמר וב-16.3.2014  פסק השירות האזרחי המשמר ולא ניתן לגייס בכלל חרדים אלינו. 

<היו"ר איילת שקד:>
ב-16.3 הפסקת את הגיוס? 

<שר-שלום ג'רבי:>
ב-16.3.2014, לפי החלטת ממשלה, אנחנו לא יכולנו לגייס לשירות האזרחי. זאת אומרת בא אליי בחור ב-17.3 אני לא יכול לקבל אותו, או לעניין אותו בכלל.
<היו"ר איילת שקד:>
ומתי חידשת? 

<שר-שלום ג'רבי:>
עוד לא חידשתי. 

<היו"ר איילת שקד:>
עוד לא חידשת. זאת אומרת ששלושה חודשים אתה לא מגייס לשירות האזרחי. 

<שר-שלום ג'רבי:>
נכון, ואני מזכיר - - -

<מאיר פרוש:>
אז מה זה משנה לך אם הצבא - - -

<שר-שלום ג'רבי:>
רק שנייה. טוב מאוד מה שאתה אומר, שאלה טובה ואני אענה לך. 

<מאיר פרוש:>
כולם טובים פה. תדע לך, כל אחד שואל פה שאלה טובה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אתה יותר. 

<משה גפני:>
מה היינו עושים בלי חוש ההומור שלך? 

<שר-שלום ג'רבי:>
אני משתדל לעשות את זה שזה יהיה מעניין. 

<משה גפני:>
אנחנו עצובים, אז זה לפחות - - -

<שר-שלום ג'רבי:>
אני מנסה להנעים לך את הזמן. 

ב-16.3 אנחנו לא יכולים לבוא לגייס, שלושה חודשים אנחנו לא מגייסים. צריך לזכור שבשונה מהשירות הלאומי הרגיל, שאולי רוב האנשים כאן מכירים, שהם מתחילים ב-1 בספטמבר ומסיימים ב-31 באוגוסט, בשירות החרדי, במגזר החרדי, כל ראשון לחודש מתגייסים לשירות האזרחי. אשר על כן, אם כל ראשון לחודש מתגייסים אז גם כל ראשון לחודש משתחררים. אם אנחנו שלושה חודשים לא מגייסים, אז מה שקורה לנו, ששלושה חודשים רק משתחררים ולכן המספרים הולכים ויורדים בעקומה הזאת, לכן הגענו היום ל-1,289, כשה-1,289 הם לא 1,289 חדשים מיולי עד יולי. אתם זוכרים שהיה מסלול של שנה או שנתיים, זה בסך הכול המאגר שיש לנו, 1,289, עוד מעט אני אתייחס כמה מיולי יתגייסו. 

בשירות האזרחי יש לנו 1,289, ל-369 הפסקנו את השירות בעקבות הפיקוח, 4,284 סיימו, סך הכול  5,942 הצטרפו לשירות האזרחי מאז 2008. 

נתוני הגיוס מינואר 2014. בתאריך 16.3 פג תוקפו של השירות האזרחי המשמר וטרם ניתן לגייס בהתאם לחוק החדש. אז אמרנו, במרץ זה פקע, באפריל עדיין גייסנו, אבל זה לא חדשים שנרשמו ממרץ, אלא כשאדם מקבל את ההפניה מהצבא לשירות האזרחי, יש לו 90 יום שהוא יכול להגיע לשירות האזרחי. זאת אומרת אלה שהגיעו, ה-87 במרץ וה-66 באפריל, אלה חדשים שהיו כבר בתוך ה-90 יום, ינואר-פברואר לפני, אלה לא חבר'ה חדשים שבאו במרץ או אפריל לצבא, כי במרץ או באפריל הצבא לא גייס. אני ברור? 

<היו"ר איילת שקד:>
כן. 

<מאיר פרוש:>
אז יכול להיות שאנחנו יושבים מוקדם מדי, אין לנו שום אינדיקציה על מה שקורה מאז שהחוק נכנס לתוקף. 

<שר-שלום ג'רבי:>
יש אינדיקציה, כי אלה דברים שצריכים לתקן. יושבת ראש הוועדה, אם אני מבין נכון, זימנה אותנו כדי להבין למה אנחנו לא עומדים ביעדים, כדי למצוא את ה - - -

<היו"ר איילת שקד:>
למה אתם לא מגייסים. 

<שר-שלום ג'רבי:>
למה אנחנו לא מגייסים. 

<מאיר פרוש:>
למה לא מגייסים? אז הוא אומר שהוא לא יכול. 

<היו"ר איילת שקד:>
נכון, רצינו לדבר על זה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אם ככה, סך הכול מתחילי שירות מרץ-אפריל היה לנו 156, אבל סיימו שירות זה 331. אני מזכיר שבמרץ ואפריל לא גייסנו. 

היערכות לחוק החדש. היושבת ראש ביקשה לדעת מה עשינו בשביל לקדם את החוק. מדור בני הישיבות בתל השומר נפתח ב-29.4, נכון לתאריך 17.6.2014, מתוך אלפי חרדים שקיבלו צווי התייצבות לבקו"ם נרשמו לשירות האזרחי סך הכול 20. מה אנחנו עשינו עד אז? העברת החלטת הממשלה מסמיכה את השר לאזרחים ותיקים לבצע את חוק השירות הלאומי. ביצענו הצבת שני עובדים על בסיס יומי בבקו"ם במדור בני הישיבות, העוסקים בהסברה ובקליטת המשרתים החרדים. שוב פעם, זה בוצע. אני אומר שוב, הסברה, המשמעות זה רק מי שמגיע מיוזמתו, לנו אסור לצאת החוצה. 
<היו"ר איילת שקד:>
אז שני העובדים האלה, מתוך 1,090 שהגיעו לבקו"ם, הם הצליחו לגייס 20? 

<שר-שלום ג'רבי:>
הם לא הצליחו לגייס, מתוך 1,090 באו 20 לשירות האזרחי כי הם שאלו איפה השירות האזרחי. הם באו כבר מוכנים, לא מישהו עניין אותם. 

<היו"ר איילת שקד:>
אבל שני העובדים האלה לא יכולים לעשות שום דבר אקטיבי? 

<שר-שלום ג'רבי:>
לא, אסור להם. ההנחיה של הצבא לא לשים שום רולאפים, גם לא בכניסה. 

<היו"ר איילת שקד:>
רולאפים הבנתי. הנקודה הכי חשובה עד עכשיו, שאתם צריכים אצלכם להפנות את החבר'ה אחרי שמקבלים פטור לשירות האזרחי. לא להסתמך על זה שהם יודעים, אלא להפנות אותם באופן אקטיבי. 

<מאיר פרוש:>
אם זו המסקנה, שזה יביא מישהו להתגייס. 

<היו"ר איילת שקד:>
בוא נראה. נתכנס בעוד חודשיים ונראה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אני משוכנע שכן. מתוך היכרותי את המגזר החרדי, שלמדתי להכיר אותו היטב. 

<מאיר פרוש:>
אם החברים פה זוכרים מה שאנחנו אמרנו לפני חצי שנה אז תיזכרו שאמרנו שהדבר הזה רק יגרום לכך - - - ההתנהלות שהייתה, לא של אנשים בוועדה הזו, ההתנהלות גרמה לכך שאף אחד לא בא עכשיו. אבל כל אחד רואה את הפוליטיקה אחרת. 

<שר-שלום ג'רבי:>
איתור כ-200. אם אנחנו רוצים לדייק זה כ-175 שרוצים לעשות שירות אזרחי, שהם נמצאים בהמתנה. הרשימה בצבא והצבא, אני מקווה מאוד שכפי שהבטיח, הוא יגייס אותם בימים הקרובים. למרות שאמרו באוגוסט הם יקדמו את זה. 

התאמת מערכת המחשוב על פי התקנות החדשות בוצעה. ניסוח מחדש של ההסכם שהיינו אמורים לחתום עם כל הגופים המפעילים לצורך הפעלת המשרתים לאור שינוי התנאים בחוק החדש תוך התאמת ההסכם לתנאי המסלול החדש - בוצע. עדכון ההסכם במסמך ההתחייבות עליו חתומים המשרתים בהתאם לחוק החדש - בוצע. יום עיון לגופים מפעילים במגזר החרדי. הזמנו את כל הגופים המפעילים במגזר החרדי ללמד אותם על החוק החדש, הסברנו להם את ההשלכות, אורך השירות, תחומי השירות וכו'. כתיבת חובות מידע בהתאם לחוק החדש - בוצע, אנחנו ממתינים רק לאישור התקנות ועוד שנייה אני אתייחס לתקנות. ניסוח טיוטת תקנות לחוק בנושא דמי הכלכלה והשתתפות הגופים המפעילים במימון התקנים, התקנות נוסחו, אבל עדיין הן נמצאות בהתדיינות סופית בין משרד האוצר למשרד המשפטים והרשות, גם בעניין הצבא. 
אגב, אני אגיד את זה ככה בחצי. אמרתי שאני לא אגיד, אבל כנראה שאני היפראקטיבי, חייב לומר, גם זה, התקנות, הצבא עד שהעביר לנו, ואתם יודעים מה? אני לא יודע אם הוא העביר לנו, אנחנו מצאנו את זה בסוף, לקח לנו המון זמן, גם הוצאתי מכתב ליושבת ראש הוועדה עם העתק לחברי הוועדה לקבל את התקנות. למה אני מבקש את זה? 

<יוני שטבון:>
זה לא הצבא, זה משרד הביטחון. 

<שר-שלום ג'רבי:>
משרד הביטחון. אבל למה זה הולך? כי בחוק שקבעתם, וזה נכון שקבעתם כך, זה נכון מאוד, בשום פנים ואופן לא יהיה מצב שמישהו בשירות האזרחי יקבל שכר יותר מחייל. זה טוב מאוד ונכון שיהיה. אשר על כן, כדי לקבוע את גובה התשמ"ש של אותו חייל נשוי או גובה השכר של אותו חייל, הוא נגזר מהסטטוס של החייל או השכר של החייל בצבא. כל עוד אני לא מקבל את הנתונים מהצבא וממשרד הביטחון, אני לא יכול לקבוע אצלנו. זו ההתדיינות שיש, אבל אני מקווה מאוד שבימים הקרובים, אנחנו ממש מקווים עד סוף השבוע, תחילת שבוע הבא, התקנות יוסדרו. 

זהו. עד כאן מה שיש לי לומר. 

<הילה ארליך:>
אנחנו מאוד נשמח לראות את טיוטת התקנות. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אתם בשמחה רבה תקבלו ואני מבטיח לכם שתקבלו לא בקצב שאתם - - -
<היו"ר איילת שקד:>
שר-שלום, עכשיו לבעיה. קודם כל כרגע אין תקנות ולכן כרגע אתה ממשיך לא לגייס. 

<שר-שלום ג'רבי:>
נכון.

<היו"ר איילת שקד:>
מתי אתה צופה שתוכל להתחיל לגייס מחדש? 

<שר-שלום ג'רבי:>
אנחנו מקווים מאוד, משרד האוצר יושב כאן, רן רידניק, ידידנו הטוב, ומשרד המשפטים נמצאים כאן ו - - - נמצאים כאן, אנחנו מקווים בימים הקרובים, עד יום חמישי? 

<קריאה:>
נקווה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
נקווה עד סוף השבוע שיהיו תקנות.

<היו"ר איילת שקד:>
עד סוף שבוע יהיו תקנות, אנחנו היום ביום שלישי, נניח ביום ראשון כבר תוכל להתחיל לגייס? 

<שר-שלום ג'רבי:>
כן. בוא נגיד שמרגע - - -

<היו"ר איילת שקד:>
אה, הן צריכות לבוא להיות מאושרות פה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
לא, לא צריך. 

<היו"ר איילת שקד:>
אה, אמרנו שלא, נכון. 

<שר-שלום ג'רבי:>
מרגע שהתקנות מאושרות, העברנו גם כמובן למשרד הביטחון, אנחנו זריזים להעביר למשרד הביטחון, בדיוק כמו שהם מעבירים לנו - - - 

<עמר בר-לב:>
מי צריך לאשר את זה? 

<שר-שלום ג'רבי:>
השר. השר - - -

<קריאה:>
השר לאזרחים ותיקים בהסכמת שר האוצר. 

<מירי פרנקל שור:>
סליחה שלא הייתי פה, איזה תקנות? 

<שר-שלום ג'רבי:>
התקנות של החוק, התשלומים. השר לאזרחים ותיקים, שהוא השר הממונה עלינו, מול משרד האוצר. לא יהיה עיכוב בדבר הזה. מהרגע שעוברות התקנות, כיוון שהכנו את כל החומרים, אז צריכים להחתים את הגופים המפעילים ואני מאמין שאם זה עובר ביום חמישי, עד סוף שבוע הבא אפשר לגייס. 

<היו"ר איילת שקד:>
עד סוף שבוע הבא. אוקיי, אז אנחנו נקבע ישיבה לשבוע הבא ונראה שאפשר להתחיל לגייס. עכשיו, מכיוון שכמה חודשים אתה לא גייסת אני מניחה שאתה לא עומד ביעדים, או שכן? עכשיו הסבר על היעדים. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אנחנו עומדים היום מיולי, כי היעדים הם תמיד מיולי עד יולי - - -

<היו"ר איילת שקד:>
נכון. בוא נזכיר לכולם, היעד של שנת 2013 זה 1,300, נכון? 

<שר-שלום ג'רבי:>
נכון. מיולי עד עכשיו גייסנו בסך הכול 801 חדשים. צריכים לזכור שבשנה הזו היה לנו, כפי שראיתם בגרף, את פקיעת חוק טל, לא גייסנו שלושה חודשים, ועכשיו גם שלושה חודשים אנחנו לא מגייסים. 

<היו"ר איילת שקד:>
גם בשלושה חודשים של תחילת השנה לא גייסת? 

<שר-שלום ג'רבי:>
ודאי. 

<היו"ר איילת שקד:>
זאת אומרת שגייסת רק חצי שנה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
שבעה חודשים. נכון? אני אומר נכון? כשפקע חוק טל - - -
<יואב ארבל:>
לא, היה את המשמר. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אבל המשמר גם חודשיים אחרי. היה פער של חודשיים אז, כי מרגע שפקע חוק טל עד שהעברנו את החלטת הממשלה - - -

<מאיר פרוש:>
פקע חוק טל באוגוסט 12'. היא שואלת אותך מיולי 13' עד היום. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אז ממרץ, יש לנו שלושה חודשים. תודה, שלושה חודשים לא גייסנו. 

<היו"ר איילת שקד:>
אני מניחה שזה כמעט ארבעה. ממרץ לא גייסת, מרץ, אפריל, מאי, יוני. ארבעה חודשים. 
<שר-שלום ג'רבי:>
נכון, אנחנו עדיין לא גייסנו. 

<היו"ר איילת שקד:>
זאת אומרת ששליש מהשנה לא גייסת. 

<שר-שלום ג'רבי:>
נכון. 

<היו"ר איילת שקד:>
זאת אומרת שהממשלה צריכה להוריד את היעדים בשליש. 

<שר-שלום ג'רבי:>
או שאני מציע אחרת. אותם יעדים שהציבו לנו השנה, להציב לנו לשנה הבאה. 

<היו"ר איילת שקד:>
בשנה הבאה יש יעדים אחרים. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אבל מכיוון שהייתה הפסקה, אז להזיז את כל היעדים. לא עכשיו, שהחוק יעבור וכל הסיפור, אני מדבר מבחינת היעדים שלנו, להזיז אותם ל-1,300 ואחרי זה 1,500 בשנה, כל פעם. 

<יוני שטבון:>
או לחילופין, 800 פחות שליש, שזה יהיה מוגדר כעמידה ביעדים. כי אם אנחנו מסתכלים על סך השנה 12 חודשים, 800 זה שני שליש מהיעדים. 

<היו"ר איילת שקד:>
הם לא יכולים לעמוד ביעדים, כי שליש מהשנה הם לא גייסו. ברור שצריך לשנות את היעדים. 

<עמר בר-לב:>
מה זה משנה? אין משמעות ליעדים. 

<היו"ר איילת שקד:>
אנחנו מדברים רק על היעדים של השירות האזרחי. 

<עמר בר-לב:>
איילת, אין שום משמעות אופרטיבית אם הם עמדו או לא עמדו. 

<היו"ר איילת שקד:>
בטח שיש, על תקציב הישיבות. אם הם לא עומדים ביעדים יהיה קיצוץ בתקציב הישיבות. 

<עמר בר-לב:>
אם הם לא עומדים כל שנה? 

<היו"ר איילת שקד:>
כן, כל שנה. אז אתה אומר ככה, שקודם כל שליש מהשנה לא גייסתם. אתה אומר כאילו לדחות את כל יעדי השירות האזרחי? טוב, בסדר, זה ועדת פרי - - -

<שר-שלום ג'רבי:>
אני מוכן לעמוד גם ביעדים שהציבו לנו על 1,500 ב-2014, תשאירו את זה 1,500, זה בסדר גמור, לא צריך לעשות - - - אני רק מסביר למה לא קיבלנו את היעדים האלה ב-1,300. 

<היו"ר איילת שקד:>
אוקיי. זאת אומרת שאתם עד עכשיו גייסתם 801, שזה בעצם היה בשני שליש מהשנה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
יש לנו עכשיו, כבר אני אומר, ברשימות שהובאו גם לצבא, 173 חדשים שמחכים רק שיגייסו אותם לשירות האזרחי. זאת אומרת אנחנו נגיע לכ-1,000. אם אנחנו מגיעים ל-1,000 זה ה-300 שאפשר היה - - - אני חושב, מקווה, שאפשר לומר. אבל באמת אני רוצה - - - 

<היו"ר איילת שקד:>
איך אתה תגיע ל-1,000? שנת הגיוס נגמרת בסוף יוני, יש לנו עוד שבוע. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אם הצבא מזמן אותם בשבוע הבא. אם הצבא קורא לכל ה-173 האלה שיבואו. תראו, המגזר החרדי חי מפה לאוזן. היום המגזר החרדי יודע שאין גיוס לשירות האזרחי, אז גם אין התעניינות. אם הם יודעים שפתחנו את השערים לשירות האזרחי, יש כבר 173-175 מתגייסים, אין לי ספק בכך שיהיו עוד נוספים שרוצים. ה-175 זה מה שאנחנו איתרנו, אבל יש כאלה שמתעניינים ומתקשרים לרשות ואנחנו אומרים להם שאין אפשרות היום. או שנפגשים איתי, אלייך פונים לא מעט שמגיעים אלינו. הם לא נמצאים בפול של ה-175, כי הם יודעים שזה סגור. זאת אומרת אם הצבא באמת יוכל - - - 

<היו"ר איילת שקד:>
כן,  אבל, שר-שלום, שנת הגיוס נגמרת עוד שבוע. האם אתם חושבים שזה ריאלי מבחינת הפרוצדורה שלכם בשבוע לגייס את החבר'ה האלה? בעיניי אני חושבת שזה לא ריאלי, כי עוד אין תקנות וכי הצבא עוד לא העביר אותם. אז זה לא ריאלי. 

<עמר בר-לב:>
מה היה היעד של השנה?

<שר-שלום ג'רבי:>
1,300. 

<אלעזר שטרן:>
ולמה אין תקנות? עוד פעם, אני יצאתי, סליחה.
<שר-שלום ג'רבי:>
אין תקנות מכמה סיבות. 

<אלעזר שטרן:>
לא, אם זה ארוך אז אני אשאל אחר כך, אם כבר אמרת את זה. תודה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אני אגיד לך, שאול יהלום פעם לימד אותי כלל בחיים ואני תמיד אומר את זה גם לעובדים שלי, מה שנסגר אף פעם אל תפתח. אז כבר דיברנו, אז מה? לא נוח לי עם זה שאין תקנות, בסדר? אני אומר ביושר. 

<הילה ארליך:>
אם זו טעות עדיף לפתוח. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אם זו טעות של הצבא אני לא רוצה להיכנס לזה. אין כאן טעות, לא נוח לי עם זה. 

<היו"ר איילת שקד:>
הוא הסביר למה. 

<עמר בר-לב:>
מה יקרה בשבוע וחצי הקרוב? 

<היו"ר איילת שקד:>
הוא הסביר, הם היו צריכים לקבל - - -

<שר-שלום ג'רבי:>
חבר'ה, אני לא רוצה באמת, אני מכבד את הצבא. 

<היו"ר איילת שקד:>
משרד הביטחון, משרד המשפטים, העבודה בין המשרדים נגררה שלושה חודשים. 

<שר-שלום ג'רבי:>
לא רק העבודה בין המשרדים, הצבא לא העביר לי את החומר. 

<היו"ר איילת שקד:>
כן, זה משרד הביטחון.

<מירי פרנקל שור:>
אנחנו מכירים את הסוגיה הזאת. 

<היו"ר איילת שקד:>
וכל עוד אין תקנות הוא לא יכול לגייס. זאת אומרת מאז שחוקק החוק הוא הפסיק את הגיוס. 

<שר-שלום ג'רבי:>
מכיוון שהוועדה החליטה שהשכר, וזה בסדר שבשירות האזרחי לא יקבלו יותר מחייל בצבא, אז כל עוד שאנחנו לא מקבלים נתונים מהצבא כמה חייל מקבל בכל סטטוס שהוא נמצא, נשוי, רווק, אישה עובדת, לא עובדת. 

<אלעזר שטרן:>
זה לא עניין של רבע שעה? 

<שר-שלום ג'רבי:>
גם אנחנו חשבנו. 

<הילה ארליך:>
זה קצת יותר מורכב מזה.

<אלעזר שטרן:>
למה יותר מורכב? 

<שחר אילן:>
הציבור החרדי, אם הוא היה מצליח לעמוד ביעדים לא היו בעיות בירוקרטיות. האם לא הייתה ירידה בכל מקרה בגיוס בגלל האווירה? 

<היו"ר איילת שקד:>
זה ברור, הוא אמר שיש ירידה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
אמרתי את זה בהתחלה. 

<אלעזר שטרן:>
זה גם אנחנו יכולנו לחשוב מראש, זה לא הפתעה. 

<היו"ר איילת שקד:>
זה שיש ירידה זה ברור. אבל אם - - -

<אלעזר שטרן:>
סליחה, באמת אני שואל למה התשובות לא - - -

<הילה ארליך:>
מכיוון שלצבא יש מערך ת"ש גדול שעושה תבחינים לעומק. הוא עושה בדיקה - - -

<אלעזר שטרן:>
יאללה, חבר'ה, מספיק - - - תסלחי לי, מספיק עם השטויות האלה. 

<הילה ארליך:>
אני עונה. 

<אלעזר שטרן:>
מה, אנחנו נולדנו היום? זה לוקח חודש? באמת, זה צריך לקחת חודש? אני בכוונה אומר חודש,  אנחנו לא נורמלים כאילו. זה זלזול, אני חושב, במדינה בכלל. הצבא פתאום עושה תבחינים עכשיו? אין לצבא תבחינים כתובים? אין לו מדיניות? הוא לא יודע כמה אגורות הולך לכל דבר כזה? מה זה? איזה זלזול זה? באמת, אחרי זה יגיעו לפה ויגידו 'החוק טוב', 'החוק לא טוב', ויכול להיות שהחוק לא טוב, אבל לפחות תעשו את מה שצריך לעשות כפקידים בהקשר הזה. ואתם לא עושים את זה כנראה, אם זאת התשובה שמקבלים פה עכשיו היום. אני יכול להגיד לכם, אלה תקנות שהתחייבתם בנושאים אחרים ושנה אתם לא עושים, אבל על דברים כאלה שכתובים? שכתובים? את זה אי אפשר לתת? ואחרי זה לבוא ולהגיד בגלל זה אין תקנות ובגלל זה אנחנו לא עומדים ביעדים, ואת מי נאשים? 

<מאיר פרוש:>
מה הבעיה את מי להאשים? 

<אלעזר שטרן:>
סתם חפיפניקיות. 

<מאיר פרוש:>
בתשובה לבג"צ יהיה פירוט שלא היו תקנות? 

<היו"ר איילת שקד:>
לא, אנחנו נשנה את היעדים. 

<אלעזר שטרן:>
אני לא מבין, מישהו צריך להגיד למה אין תקנות כאלה. אני אומר את האמת, אני מתבייש. מזל שאני לא מתעקש שיכתבו 'ראש אכ"א לשעבר'. 
<היו"ר איילת שקד:>
טוב, תודה רבה, חבר הכנסת שטרן. עוד משהו שאתה רוצה להוסיף? 

<שר-שלום ג'רבי:>
לא. 

<היו"ר איילת שקד:>
אז אנחנו נקבע ישיבה לשבוע הבא כדי לראות שבאמת הצלחתם לתקן את התקנות, בסדר? 

<עמר בר-לב:>
אבל, איילת,  בעניין המכסות, אני לא יודע אם סוכם או לא סוכם, אבל אני לא בעד לדחות עכשיו את כל הסיפור של המספרים והמכסות בשנה. 

<היו"ר איילת שקד:>
לא, גם אני לא, פשוט השנה צריך להוריד את היעדים. 

<עמר בר-לב:>
נכון, צריך להוריד, כמו שאמרת. 

<היו"ר איילת שקד:>
כן, אני מסכימה. 

<עמר בר-לב:>
בשליש או רבע. מה שהיה חסר. אבל בשנה הבאה צריך להיות כמו שנקבע מראש.

<היו"ר איילת שקד:>
אני מסכימה. אני אסכם את נושא השירות האזרחי. הוועדה מבקשת מנציגי הצבא להפנות באופן אקטיבי את מקבלי הפטור לביתן השירות האזרחי על מנת שזה יעזור להם בגיוס. 

<אלעזר שטרן:>
משרד הביטחון, למה הצבא? 

<היו"ר איילת שקד:>
לא, זה הצבא. זה בתוך הבקו"ם. 

<הילה ארליך:>
זה הצבא. 

<אלעזר שטרן:>
לא משנה, אנחנו מקבלים מהצבא? 

<היו"ר איילת שקד:>
לא, משהו אחר. אנשים שבאו לקבל את הפטור היום, לא אומרים להם 'אוקיי, קיבלתם פטור, לכו לביתן של השירות האזרחי'. לא אומרים להם את זה. 

<שר-שלום ג'רבי:>
לא מציפים להם את העניין הזה של השירות האזרחי. אני בכלל מזמן - - - אם תרצו שנראה את זה במקום אז תבינו את העניין. 

<אלעזר שטרן:>
לא, אני מבין. השאלה היא מה הכתובת שלנו, אם הכתובת שלנו היא הצבא או הכתובת היא משרד - - -

<שר-שלום ג'רבי:>
בקו"ם, ודאי. 

<אלעזר שטרן:>
לא, ואם זה יהיה ראש מדור בבקו"ם, תלך גם לשם? אני חושב שהכתובת שלנו לעניין הזה היא משרד הביטחון, זה מה שאני רוצה להגיד. אני מבין איך זה עובד. 

<מאיר פרוש:>
כל תלמיד ישיבה במשך שנה וחצי יודע מה חשבו, מה יהיה החוק, איך זה יתגלגל, מה הוא יקבל בגיל 18, מה הוא יקבל בגיל 22. כל אחד יודע את זה. זה שבסופו של דבר מי שמקבל את הפטור מעל גיל 22 לא נכנס לאותו ביתן של השירות האזרחי, זה אפילו, גם אם ימלאו אותו עם פרוספקטים וכל מיני פוליגרפים וכל מה שיעשו איתו, זה לא יעזור. לא זה העניין. 

<היו"ר איילת שקד:>
אבל, חבר הכנסת פרוש, אני מקבלת כל הזמן פניות מאנשים שלא מכירים את הפרוצדורה. אני מפנה אותם לשירות האזרחי והם לא יודעים, הם לאי ודעים מה מגיע להם, הם לא יודעים מה הם יכולים. 

<מאיר פרוש:>
תאמינו לי שכל מי שבא לשם שאל והתעניין. איך הוא אמר קודם? בציבור החרדי יודעים ומתעניינים. אם מישהו לא עושה את האקט הזה, שהוא קיבל את הפטור והולך לשירות אזרחי, זה בגלל האווירה, ולא יעזור מה שיעשו. זו המציאות. 

<אלעזר שטרן:>
בסדר, אבל מה עכשיו? עוד פעם נחזור לאווירה? 

<מאיר פרוש:>
זו המציאות. 

<אלעזר שטרן:>
כולנו תרמנו לאווירה, בסדר.  

<מאיר פרוש:>
אז עכשיו אתה עוד פעם רוצה לעשות - - -

<אלעזר שטרן:>
זו המציאות. 

<מאיר פרוש:>
אני - - - הלאה, תנחו ותגידו כך ובואו נראה מה יהיה הסוף. 

<היו"ר איילת שקד:>
אוקיי. אז אני מסכמת את החלק של השירות האזרחי. הוועדה מבקשת מנציגי הצבא להפנות באופן אקטיבי את מקבלי הפטור לביתן השירות האזרחי. הוועדה מבקשת מהממשלה להקטין את יעדי השירות האזרחי, להוריד אותם בשליש, או מה שהם יחליטו, עקב כך שבעצם מיום חקיקת החוק לא גויס לשירות האזרחי אף אחד בגלל שלא היו תקנות. 

<מאיר פרוש:>
ואני מבקש להוסיף עמדת מיעוט. עמדת המיעוט אומרת, כמו שהיא אמרה לפני, חצי שנה, שכל ההתעסקות בנוסח הזה ובצורה הזו לא יביא שום דבר. מותר להגיד לכם את זה עוד פעם, התרענו ואמרנו לכם וזה מה שקורה. אז גם אם תגידו יש הבנה ו - - -

<רוברט אילטוב:>
מתי יהיו התקנות, אפשר לדעת? 

<היו"ר איילת שקד:>
הם אומרים שתוך שבוע, אבל אני אגיד לכם את האמת, אני שומעת כבר חודש וחצי שזה יהיה תוך שבוע ולכן אנחנו נקבע ישיבה גם לשבוע הבא, לראות שבאמת יש תקנות. 
<מאיר פרוש:>
עמדת המיעוט שלי נרשמה? מי רושם פרוטוקול? 

<היו"ר איילת שקד:>
אסף רושם את הסיכום של הישיבה. 

<מאיר פרוש:>
אסף רושם ראשי פרקים. אני רוצה לפרוטוקול, שעמדת המיעוט שלי תישמע ותירשם. 

<היו"ר איילת שקד:>
טוב. בבקשה, נציגי הצבא. יישום החוק, תקנות ויעדים. קודם כל תציגו את עצמכם, כי אנחנו רגילים לגדי. ברוכים הבאים. 

<שי שטאדלר:>
שי, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר. 

<מירב קירשנר:>
אני הצגתי, מירב. כעת אני רמ"ח תכנון ומשאבים, אני אחליף את גדי ב-10 ביולי. 

<היו"ר איילת שקד:>
בהצלחה. 

<אלעזר שטרן:>
מה התאריך העברי? אני אגיד לך תיכף מתי תחליפי אותו. 

<יוני שטבון:>
כשהיית ראש אכ"א היית בודק תאריך עברי? 

<מאיר פרוש:>
לא, הוא העביר חוק. 

<אלעזר שטרן:>
תשאל אותה, היא יודעת. אני אגיד לך בדיוק, י"ב בתמוז. 

<היו"ר איילת שקד:>
בבקשה. 

<שי שטאדלר:>
למרות שסוכם הנושא של השירות האזרחי בכל זאת שתי התייחסויות קטנות לדברים שנאמרו. קודם כל ל-175 אני לא אתייחס, כי כמו שאמרת באופן ספציפי זה הועלה אתמול לגדי ואם גדי אומר שהוא יטפל, אז אני מניח שהוא יטפל. לא נראה לי שזה המקום לעשות את עבודת המטה על העניין הזה. 

דבר שני, לגבי הנושא של ההפניה של האנשים. קודם כל חשוב לדעת שאנשים שמקבלים את הזימון להתייצב בלשכה מופיע להם שם על גבי הזימון האופציה ללכת לשירות האזרחי. זה מופיע בכתוב. זאת אומרת שיכול להיות שמישהו לא קרא, הפרט, אני לא יודע להגיד על זה תשובה, אבל הוא יכול לקרוא, יכול להתעניין, מעבר לשיח שיש בתוך הציבור שדובר כאן. מעבר לזה לשירות האזרחי יש חדרים גם במתחם הראיונות וגם מתחם מיצגים. אני עשיתי פה בדיקה עכשיו תוך כדי, כפי שביקשת, אני לא מכיר הנחיה מפורשת שאומרים להם 'אל תפנו לשם' או 'אל תלכו'. אין שם אמירה, אני צריך להגיד, שאומרת 'לך, השירות האזרחי נמצא שם. לך', אלא כמו שהוא יכול ללכת ולהתעניין בכל יעד אחר. אם זה יהיה הסיכום של הוועדה - - -

<היו"ר איילת שקד:>
אז אנחנו מבקשים - - - 

<שי שטאדלר:>
רשמתי. ברור. אבל זה לגבי הדברים שנאמרו עד עתה. 

אני אלך לפי הסעיפים במצע שהוציאה הוועדה. לגבי יעדי גיוס החרדים, היעד שנקבע לשנת הגיוס 2013 הוא 2,000 ואנחנו מסיימים את שנת הגיוס, כפי שאמרת, שמסתיימת בשבוע הנוכחי, ב-1,972 איש. אני תיכף אפרט אותם בחלוקה. מבחינתנו זאת עמידה ביעדים, אבל אתם תגדירו כמובן, של החברה החרדית ביחד עם צה"ל. אני נותן פה דגש אחד, פעם ראשונה אנחנו סופרים לפי שנות גיוס, מיולי ליולי, לפני זה היעדים היו כמובן לפי שנים קלנדריות. 
<היו"ר איילת שקד:>
נכון. 

<מאיר פרוש:>
אז אתה אומר שבמקום 2,000 הגיעו 1,972. 

<שי שטאדלר:>
כן. לגבי הפילוח שביקשתם - - -

<מאיר פרוש:>
באיזה חודשים הם הגיעו, ה-1,972? 

<שי שטאדלר:>
אני יכול להגיד, אבל לא נדרשתי לכן אני לא פה עם הנתון הזה. 

<יוני שטבון:>
לא, זו שאלה טובה. 

<עמר בר-לב:>
כי בוועדת המשנה של חוץ וביטחון של משאבי אנוש אז גם הצגתם נתון כזה, אבל הצגתם שבשלושה חודשים האחרונים, לקראת גיוס אוגוסט או יולי יש ירידה משמעותית מתחת לממוצע.

<שי שטאדלר:>
אני אתייחס לזה רגע בעל פה, אפשר יהיה גם להעביר את הנתונים בחלוקה. אנחנו מזהים האטה, אני יכול להגיד את הדברים האלה מתוך מקום - - - אנחנו הלכנו על מהלך של הקמה בנובמבר ובמרץ האחרונים של עוד סד"כ חרדי לוחם ונתקלנו בבעיות קשות ליישם את זה. יש תחושה של האטה, זה לא פגע במספרים אל מול היעד שהוצב. יכול להיות שהיינו יכולים להיות במקום יותר גבוה, גם לחלוף על פניו, אבל אנחנו מרגישים את ההאטה הזו, בגלל השיח על כל מה שהיה כרוך בחוק. אם יהיה צורך נעביר את זה גם בחלוקה לחודשים, איך זה נראה. 

מבחינת הגילאים יש לי פה את הפילוח לכל הגילאים, אני אגיד את זה לפי קבוצות. קודם לפי מסלולים, במסלול הנצח מתוך 1,971, נצח, אני מזכיר, זה מסלול שהיום מיועד לחבר'ה צעירים, גילאי 18 עד 21 – 863 אנשים. 

<מאיר פרוש:>
איזה גילאים זה? נצח זה הקרבי? 

<היו"ר איילת שקד:>
כן. 

<שי שטאדלר:>
לא כולם קרבי, זה קרבי ותומך לחימה. 

<מאיר פרוש:>
כל  2 זה 3. מעל 1,000. 

<היו"ר איילת שקד:>
מעל 1,000 זה 1.5. 

<אלעזר שטרן:>
כן, כל 2 זה 3. זה מה שהוא אומר.

<שי שטאדלר:>
במסלול השח"ר, שזה מסלול המבוגרים, בדרך כלל נשואים, יש שם גם, אני צריך להגיד, מספר חבר'ה בגילאים הצעירים שאנחנו מאפשרים להם את מסלול השח"ר אם יש להם פרופיל עורפי, או נשואים. צריך להגיד שמי שבא בגילאים הצעירים למסלול השח"ר עושה שירות מלא של 36 חודשים, לא כמו האחרים שעושים שירות מקוצר, עד עכשיו היה בין 16 ל-24 ולאחרונה הוארך ל-24. שם יש 819 חיילים שהתגייסו ועוד 290 חיילים שמשויכים - - - 

<מאיר פרוש:>
ה-819 האלה, אין מהם אף אחד קרבי? 

<אלעזר שטרן:>
לא, מראש זה לא קרבי. 

<שי שטאדלר:>
שח"ר זה לא קרבי. 

<היו"ר איילת שקד:>
זה שח"ר, זה מודיעין. 

<אלעזר שטרן:>
לא רק מודיעין. 

<שי שטאדלר:>
זה מודיעין, טכנולוגיה, חיל אוויר. אני אגיד מילה על המסלולים עוד דקה. 

<מאיר פרוש:>
הרעיון שלנו היה הקרבי או הרעיון שלנו היה הצעירים? 

<אלעזר שטרן:>
גם וגם. 

<מאיר פרוש:>
או חודשי שירות? 

<יוני שטבון:>
1.5 היה קרבי. 

<מאיר פרוש:>
מי הגדיר שקרבי זה יותר חשוב מאשר טכנולוגיה? 

<אלעזר שטרן:>
לא אמרנו יותר חשוב, רק אמרנו ששם - - - דרך אגב, אמרנו את זה לפי המסוכן, זה קצת יותר מסוכן. לא אמרנו שזה חשוב.  

<שי שטאדלר:>
ו-290 נוספים, זה משלים את ה-1,972, התגייסו בגיוס רגיל, 36 חודשים שמשתייכים לקבוצת האוכלוסייה הזאת. 

<היו"ר איילת שקד:>
השתלבו בכל היחידות בצה"ל? 

<שי שטאדלר:>
כן. 

<מאיר פרוש:>
אפשר לדעת כמה מהם קרבי? מה-290? 

<שי שטאדלר:>
לא יודע לתת לך תשובה. אפשר לדעת, אפשר לדעת כל נתון, זה ברור. 

<היו"ר איילת שקד:>
הנתון הזה חשוב, אז אנחנו צריכים לדעת, בסדר? 

<שי שטאדלר:>
בסדר גמור. 

<מאיר פרוש:>
ובאיזה חודשים הכול קרה. 

<שי שטאדלר:>
אין בעיה, נשלים את זה. נשאלה שאלה לגבי המסלולים, אז בסך הכול נגעתי תוך כדי, המסלולים מחולקים לפי גילאים ולפי התנאים שמייצר המסלול. ככה ברמה עקרונית, אנחנו מדברים על מסלול הנצח, שהוא מסלול הלחימה. אנחנו עושים עכשיו בחינה לפתיחה של יעדים נוספים לחיילים קרביים, לאותה קבוצת אוכלוסייה, כדי להרחיב את אפשרויות הגיוס. מעבר לזה מסלול השח"ר, שדיברתי עליו, מסלול טכנולוגי לחרדים מבוגרים, ויש לנו כל מיני פעולות שאנחנו עושים, חלק מהם בתחום העידוד, הם לא בתוך הצבא עדיין, כמו למשל השתלבות בכיתות של חרדים, טכנולוגיות בבתי ספר לגילאי 16 עד 18, שהם אמורים בסיום התיכון - - - אנחנו נותנים לזה את הליווי, מדריכים, חונכים בתוך כיתות טכנולוגיות והם אמורים להשתלב במערך הטכני של הצבא במסגרת מסלולי הגילאים הצעירים 16 עד 18, ויש לנו גם שתי ישיבות הסדר חרדיות. 

<עמר בר-לב:>
הליווי הזה הוא במסגרת ימ"לים? 

<שי שטאדלר:>
לא, הוא לא קשור. אלה חבר'ה שהם תלמידים, כמו שיש לנו כיתות שוחרות לחיילים מהציבור - - -

<עמר בר-לב:>
אלה שעושים את הליווי? 

<שי שטאדלר:>
לא, נניח יש כיתה של חיל החימוש, אז יש מדריך מחיל החימוש שבא, מלווה, מבקר, מעודד.

<היו"ר איילת שקד:>
איפה שתי ישיבות ההסדר החרדיות? אתה יודע? 

<שי שטאדלר:>
אחת ברמת הגולן, בחיספין, והשנייה, תזכיר לי, אודי. 

<אודי דרור:>
ירושלים. 

<שי שטאדלר:>
השנייה בירושלים. 

<היו"ר איילת שקד:>
נכון, במכון לב. יש בקשות לעוד ישיבות חרדיות לאישורים? 

<שי שטאדלר:>
לא משהו חם על הפרק כרגע. כן יש בקשות, מה שנגעתי קודם, במקרה בשבוע שעבר קיימנו על זה דיון, על פתיחה של כיתות טכנולוגיות. לקחת נוער, לחבר אותו לעניין הזה, לתת לו את התעודות ולהכניס אותו לצבא, לשלב אותו ישירות במקצועות האלה. אני אומר את זה כי לכאורה המסלול המועדף עבורנו ל-18 עד 21 הוא מסלול הלחימה. זה מלכתחילה. יחד עם זאת כיוון שזאת כיתה שאנחנו מלווים, משלבים והמערך הזה הוא מערך שנמצא בפערים מאוד משמעותיים, אז אנחנו נותנים את אפשרות החיבור הזאת וגיוס במסלול ה - - -

<אלעזר שטרן:>
שי, ישיבות ההסדר החרדיות, אם אפשר לדעת כמה במחזור הראשון או השני, לא משנה, ומה הגילאים באמת. 

<שי שטאדלר:>
הגילאים זה גילאים צעירים, אני לא יודע להגיד לך אותם בפילוח פה. במקרה נפגשתי עם - - -

<אודי דרור:>
- - - זה 17-19 - - - 

<שי שטאדלר:>
כן, זה גיל של ישיבה. 

<אלעזר שטרן:>
זה בסדר, אחלה. רק אני רוצה לדעת שזה לא - - -

<שי שטאדלר:>
לא, זה לא כאלה שכבר עברו את הגילאים ולא רלוונטי. אלה ישיבות הסדר - - - 

<אלעזר שטרן:>
אחלה. וכמה זה? 

<אודי דרור:>
כ-15 במכון לב ועוד 35 בחיספין. 

<אלעזר שטרן:>
זה שזה במכון לב וזה שזה בחיספין, הלימודים שלהם זה לימודים כמו בישיבת הסדר, זאת אומרת תורני נקודה? 

<אודי דרור:>
30 שעות תורני ועוד 15 שעות טכנולוגי. 

<אלעזר שטרן:>
בשביל זה שאלתי. זאת אומרת אלה ישיבות הסדר אחרות. 

<אודי דרור:>
כן, יש תמהיל אחר. 

<אלעזר שטרן:>
צריך להגיד את זה. 

<שי שטאדלר:>
זה לגבי הנתונים של המסלולים. 

<אלעזר שטרן:>
סליחה, עוד דבר אחד, אם הם טכנולוגיים, הם הולכים לשם כמו בישיבות ההסדר גם למסלולי לחימה, או שכולם בטכנולוגים הולכים לטכנולוגי? 

<אודי דרור:>
ככלל הם יוכלו ללכת גם וגם. 

<אלעזר שטרן:>
יוכלו ללכת? 

<אודי דרור:>
יוכלו ללכת. 

<אלעזר שטרן:>
לפי בחירה שלהם? 

<יוני שטבון:>
הצבא מאפשר להם? 

<אודי דרור:>
בהתאם לצרכים. 

<מרדכי יוגב:>
מה המסגרת שהייתה, וראינו, דרור, או שי, המסגרת שהיינו במבשרת והלכו ממנה גם לטיס ולאחרים, כבודדים? איך היא נקראת? 
<אודי דרור:>
אין לה הגדרה. זה מסגרת לא מוכרת. אנחנו הזמנו אותו כדי לבחון את ההכרה שלו כמכינה קדם צבאית. הוא לא עומד בכללים, הוא לא רוצה להתאים את עצמו לכללים וגם לא לכללים של ישיבת הסדר. כרגע זה מסלול בלי הגדרה. 

<עמר בר-לב:>
במי מדובר? 

<אודי דרור:>
ניר דוד. אנחנו בוחנים את השילוב שלו במסגרת תכניות אופק, התכניות החצי שנתיות, אבל הרבה תלוי בו. 

<שי שטאדלר:>
לגבי נושא דחיות הגיוס לגילאי 18 עד 22. קודם כל המאגר הזה כולו הוא בסדר גודל של 22,000 איש, כשאנחנו מזמנים היום. כמובן התחלנו לזמן בסוף אפריל השנה את האנשים למדור בני ישיבות ואנחנו אמורים לסיים את זה עד אזור מחצית 2015. עד כה אנחנו עוסקים באוכלוסייה מרכזית של 6,000 איש, 5,900 ליתר דיוק, מתוכם קיבלו דיחוי, ביקשתם לדעת את המספר, 493 אנשים. 

<היו"ר איילת שקד:>
הזמנתם כבר 6,000 מתוך ה-22,000? 

<שי שטאדלר:>
לא, אנחנו עוסקים ב-6,000 עכשיו - - - 

<היו"ר איילת שקד:>
מה זה עוסקים? 

<שי שטאדלר:>
יש לנו עד אמצע 2015 להשלים את כל ה-20,000. חילקנו אותם לפי הדחיפות. יש אנשים שעוד מהשאריות של החוק הקודם מחזיקים צו ביד. צריך להתמודד איתם ולטפל בהם. 6,000 כאלה שהם קבוצה ראשונה שאנחנו מתעסקים בזימון שלה. 

<היו"ר איילת שקד:>
ועד עכשיו קיבלו פטור 1,090? 

<שי שטאדלר:>
לא, מה שאמרתי 1,090 היה ל-22-28, עכשיו אני נוגע בחבר'ה הצעירים. ביקשתם לדעת פה את מספר דחיות הגיוס לגילאי 18 עד 22. אני פשוט הולך לפי הסדר. אני יכול לדלג, אין בעיה. 

<היו"ר איילת שקד:>
בסדר, אין בעיה. 

<מאיר פרוש:>
כמה זימנתם מעל 22? 

<שי שטאדלר:>
אני עוד שנייה מגיע. 

<היו"ר איילת שקד:>
זה לפי הסדר, הוא התחיל מגיל 18 עד 22. 

<שי שטאדלר:>
אני יכול הפוך, אין בעיה. 

<היו"ר איילת שקד:>
לא, תלך בסדר שלך, אין בעיה. מגיל 18 עד גיל 22 יש 22,000, הם צריכים לקבל דחיית שירות עד גיל 24. 

<שי שטאדלר:>
כן. עכשיו אני אומר ככה, עד עכשיו אנחנו עוסקים, אמרתי, הקבוצה המרכזית שאנחנו מתעסקים בה בחודשיים האחרונים זה 6,000 איש. מתוכם זומנו 2,357 אנשים והתייצבו מתוכם 40%. 

<היו"ר איילת שקד:>
מה זה 40%? מכל אלה שזומנו 60% לא התייצבו? 

<שי שטאדלר:>
כן, 60% עדיין לא התייצבו בקריאה הראשונה. 

<היו"ר איילת שקד:>
ומה אתם עושים כדי שהם יתייצבו? 

<שי שטאדלר:>
אז קודם כל אנחנו קוראים פעם שנייה - - - 

<איתן עוזרי:>
זה קשור לבעיית ועד הישיבות. לפני שהם  יתייצבו אצלם לדיחוי ועד הישיבות צריך להנפיק להם טופס דיחוי. בוועד הישיבות התהליכים הם מאוד איטיים - - -

<מאיר פרוש:>
כמו בצבא, כמו במשרד הביטחון. זה לוקח לו זמן. 

<היו"ר איילת שקד:>
אתם קוראים להם לקריאה שנייה? 

<שי שטאדלר:>
כן, קריאה שנייה וקריאה טלפונית שלישית. כמו שפה עזר לי איתן, אז יש דברים שהם תהליכים טכניים בוועד הישיבות. אנחנו מצפים מהם לדחוף קדימה את הסיפור הזה של טופסי הדיחוי כדי שאנשים יוכלו לבוא ולממש את זה. אנחנו מזהים חלק גדול מהבעיה כבעיה טכנית. זה לגבי הקבוצה הזאת. 

<מאיר פרוש:>
תוסיף לזה גם שיש בעיה אידיאולוגית. 

<שי שטאדלר:>
זה תמיד. 

<מאיר פרוש:>
לא תמיד. 

<אלעזר שטרן:>
יש שם כאלה שתמיד זאת תהיה להם בעיה אידיאולוגית. 

<מרדכי יוגב:>
יש שם גם כאלה, אם ניתן להוסיף לתמונת העולם של חילוקי דעות, הצווים מגיעים הביתה וההורים קורעים אותם ובישיבה, או שבעד גיוס או שנגד גיוס. יש הרבה. אני מסכים עם מה שאמר הרב פרוש, אבל הבעיות הן מורכבות. לעיתים הנער היה רוצה להתייצב, אבל הוא אפילו לא יודע שקראו לו. בקיצור יש יותר מסוג בעיה אחד והדברים מורכבים. 
<היו"ר איילת שקד:>
אוקיי, תודה. 

<שי שטאדלר:>
עוד משפט אני רוצה להגיד על קבוצת האוכלוסייה הזאת, שחשוב להגיד אותו. אני נגעתי ב-493 חבר'ה שאנחנו זיהינו אותם - - - 

<משה גפני:>
אגב, ועד הישיבות לא יוכל להשתלט על זה. בעבר הוא היה - - -

<היו"ר איילת שקד:>
זה כמויות? 

<משה גפני:>
הוא לא יוכל להשתלט על זה, שלא תהיה טעות. כשאני הייתי יושב ראש ועדת הכספים אני תקצבתי גם את איגוד ישיבות ההסדר וגם את ועד הישיבות. 

<היו"ר איילת שקד:>
נו, גם עכשיו הם מתוקצבים. 

<משה גפני:>
מתוקצבים. 

<היו"ר איילת שקד:>
פחות? 

<משה גפני:>
איך הוא יכול להשתלט? הוא צריך מחשבים, הוא צריך את כל הדברים האלה. אין לו תקצוב. 

<היו"ר איילת שקד:>
אבל יש לו תקנה. 

<משה גפני:>
אין לו, אין לו. מי פה מאיגוד ישיבות ההסדר? אתם מתוקצבים אותו דבר כמו בעבר? 

<איתן עוזרי:>
כן. 

<משה גפני:>
אותו דבר? 

<איתן עוזרי:>
יותר. 

<מאיר פרוש:>
עכשיו אתה יודע למה אין ל - - - 

<משה גפני:>
אני אומר לך שוועד הישיבות לא. 

<היו"ר איילת שקד:>
מה זה לא? הם באותה תקנה. 

<איתן עוזרי:>
ב-2013 בתקנה הזאת היה יותר כסף. 

<משה גפני:>
וקיבלתם יותר? 

<איתן עוזרי:>
כן. 

<משה גפני:>
אני הולך לבדוק את זה עוד הפעם. אני יודע ש - - -

<היו"ר איילת שקד:>
תבדוק ותחזור עליי, גפני, בסדר? 

<משה גפני:>
בסדר, אני אבדוק. איילת, הוא צריך להתמודד היום עם מערכת - - - 

<היו"ר איילת שקד:>
ברור, ברור. 

<מרדכי יוגב:>
אני מציע להקצות לו ימ"לים. 

<משה גפני:>
יש בעיות עם הדיחויים. 

<מרדכי יוגב:>
הרב גפני, אני מציע להקצות לך ימ"לים, חיילים שישרתו. אני לא צוחק. 

<משה גפני:>
אני יודע שהייתה בעיה, אני אבדוק. 

<מרדכי יוגב:>
או שירות לאומי, לוועד הישיבות. 

<שי שטאדלר:>
אני רק רציתי להגיד לגבי החבר'ה שהם בגילאים הצעירים, אז חלק מהאנשים, אנחנו מזהים אותם - - - 

<מאיר פרוש:>
מה זה הצעירים? 

<שי שטאדלר:>
18 עד 22, הקבוצה הצעירה. חלק מהאנשים אנחנו מזהים אותם בסופו של תהליך, אחרי שהם מתייצבים, כמשתייכים לאוכלוסייה הציונית, ואז יש פה עוד איזה שהוא פילוח. המספר שנתתי, של 493 אנשים שקיבלו דיחוי, זה מתוך אלה שהגיעו, התייצבו, זיהינו אותם משתייכים לאוכלוסייה החרדית והם קיבלו דיחוי. זה לגבי הדיווח על המספר. 

<מאיר פרוש:>
זומנו כמה? מתוך ה-6,000. 

<שי שטאדלר:>
סליחה, אני מתקן את עצמי, זה 3,357, ומתוכם 40% התייצבו. 

<מאיר פרוש:>
אוי ואבוי. 

<שי שטאדלר:>
משפט אחרון לגבי מספר הפטורים שניתנו לגילאי 22 ומעלה, זה 1,090. אמרתי את זה בתחילת הדברים. זה מתוך 2,996 אנשים שזומנו. התייצבו 38% מתוכם. 

<אסף פרידמן:>
רגע, שי, 22 ומעלה. 

<קריאה:>
הנתונים משתנים. 

<שי שטאדלר:>
למה משתנים? עברתי לקבוצה אחרת. 

<משה גפני:>
הוא דיבר על קבוצת גיל אחרת. 

<מאיר פרוש:>
22 ומעלה זימנו 2,996. 

<היו"ר איילת שקד:>
2,996 זומנו, 1,090 קיבלו פטור, כמה הגיעו מתוך ה-2,900? 

<שי שטאדלר:>
38%.  זה 1,126. 

<היו"ר איילת שקד:>
זאת אומרת ש-1,126 פחות 1,090, בערך 36 התגייסו? 

<שי שטאדלר:>
לא, יש 1 שהתגייס לצה"ל, 15 שהופנו לשירות האזרחי, הלכו לשירות האזרחי ו-20 מתלבטים. זה ה-36 שעכשיו - - -

<אלעזר שטרן:>
איזה גילאים הם?

<שי שטאדלר:>
22 ומעלה. 

<היו"ר איילת שקד:>
20 מתלבטים האם להתגייס, ללכת לשירות האזרחי או לקבל את הפטור? 

<שי שטאדלר:>
כן, מה לעשות.

<היו"ר איילת שקד:>
זאת אומרת שמתוך ה-2,900 שהבאתם לקבל פטור רק 1 התגייס. 

<שי שטאדלר:>
לא, מתוך ה-1,126  שהגיעו בפועל, מתוך אלה שזימנו. 

<היו"ר איילת שקד:>
מה קורה עם אלה שלא - - - 

<מאיר פרוש:>
1,090, לא 1,126. 

<שי שטאדלר:>
לא, עוד פעם, אמרתי - - - חברת הכנסת שקד גם חיברה את המספרים. זה היה 1,090 ועוד 36. 1,090 קיבלו פטור, ה-36 נוספים מתחלקים ל-20 מתלבטים, 1 התגייס ו-15 הלכו לשירות אזרחי. אלה המספרים. 

<היו"ר איילת שקד:>
ומה קורה למי שלא הגיע עוד? 

<שי שטאדלר:>
קודם כל התהליך מבחינתנו, כמו שציינתי אותו קודם, הם יקבלו זימון שני ואחרי זה זימון טלפוני ואחרי זה אנחנו ננהג בו כמו כל אחד שהיה צריך להתייצב ולא הגיע, קרי תהליך של עד השתמטות. כרגע לפחות. 

<מאיר פרוש:>
אם אתה במגמה לפטור אותו מה תעשה איתו? 

<שי שטאדלר:>
הוא צריך להתייצב. אני שלחתי לו זימון והוא לא התייצב. אני נוהג לפי זה שהוא לא התייצב, לא לפי זה ש - - -

<מאיר פרוש:>
לא אמרתי שיש לכם פתרון בחוק. אני שואל אותך, אם אתה במגמה לפטור אותו אז אתה פועל איתו כמו שהוא בן 16.5? 

<שי שטאדלר:>
עוד פעם, אני - - -

<מאיר פרוש:>
אני שואל בהיגיון, לא מה תעשה בפועל. 

<שי שטאדלר:>
אני פועל לפי חוק. 

<הילה ארליך:>
הוא פועל איתו לפי חוק. בשביל לפטור הוא צריך להתייצב. 

<שי שטאדלר:>
אם הוא לא התייצב לזימון שנתתי לו, אני צריך לפעול כאילו הוא לא התייצב. 

<הילה ארליך:>
הוא לא עומד בפני החוק. 

<מאיר פרוש:>
הבנתי, אבל בסדרי עדיפות מה הוא צריך לעשות? 

<הילה ארליך:>
אני לא חושבת שסדרי עדיפויות פורטו פה, סדרי עדיפויות לא פורטו פה, שואלים מבחינה פרקטית מה יעשו. ייאלצו לנהוג לפי החוק. לא בטוחה שזה יהיה בסדר העדיפויות הראשון של צה"ל, להגיע אליו הביתה. 

<משה גפני:>
גם לא בטוח שזו אינדיקציה, בגלל שאנחנו מדברים פה על תהליכים, עוד אין אישורים. 

<שי שטאדלר:>
צריך לזכור שוב, הזימון התחיל בסוף אפריל. 

<היו"ר איילת שקד:>
כן, ברור, עבר חודש וחצי. 

<משה גפני:>
אני מציע עוד לא לדבר על מספרים מהסוג הזה.

<היו"ר איילת שקד:>
נכון. 

<משה גפני:>
יכול להיות שבאמת חצי מהאוכלוסייה הזאת מתנגדת להתייצבות. זה יהיה מעניין אם זה יהיה המצב. 

<היו"ר איילת שקד:>
לא, הוא אומר שזו בעיה טכנית. 

<משה גפני:>
אני מעריך שיש עדיין בעיות טכניות והצבא צריך לעזור בעניין הזה. 

<שי שטאדלר:>
יש בעיות טכניות, יש כאלה או קבוצות שכנראה לא יתייצבו גם לזימון השני בהחלטה ויש כאלה שאנחנו יודעים - - - 

<מאיר פרוש:>
יכול להיות שההחלטה הזו תתרחב. 

<שי שטאדלר:>
ויש כאלה שאנחנו יודעים שהם מתכננים לבוא לשני כדי לראות איך מתקדם הדבר הזה, ובסוף מכירים את החיים. לכן אני חושב, גם, שאנחנו בחיתוליו של היישום, אז יכול להיות שהמספרים עוד ישתנו בצורה משמעותית. 

<היו"ר איילת שקד:>
בסדר גמור. מה מבחינת התקנות? זה אולי משרד הביטחון.

<הילה ארליך:>
כן. כמה דברים. קודם כל גם בתשובה לחבר הכנסת שטרן ולאמירות הלא פשוטות שלו קודם. הנושא, כידוע, מאוד מורכב והמטלות שהחוק הטיל עלינו הן מטלות מורכבות וגם רבות. יש הרבה מאוד נושאים לטפל בהם בעקבות החקיקה, וזה לא רק חקיקת תקנות, זה גם הכרה במסלולים, זה גם הסתנכרנות בין משרדי הממשלה, כמו שהוצג פה קודם, זה לא פשוט. נתבקשו ממנהלת השירות האזרחי נתונים לגבי כמה כסף משלמים, זה ברור שאין בעיה לתת. אחר כך הבינו שכמה כסף משלמים זה תְלוי תבחינים ואז נשאלו שאלות לגבי איך אנחנו מבצעים את התבחינים האלה והאם אנחנו שולחים מש"קית ת"ש שתבדוק במשפחה או לא תבדוק במשפחה, ולהם אין מש"קיות ת"ש. אלה דברים מאוד מאוד מורכבים. זה קל להגיד 'יש לכם את כל הנתונים, תמסרו אותם, תעשו את זה כבר'. הדברים רגישים, כמו שכולנו יודעים והם גם מורכבים, כמו שכולנו יודעים. 

אנחנו מאוד משתדלים להסתנכרן בין המשרדים בכל הנושאים. בנושאי הפיקוח והאכיפה, כידוע יש לנו הרבה מאוד עבודה מול משרד החינוך. אנחנו צריכים להסתנכרן בתקנות שלנו, של המוסדות, אל מול התבחינים של התמיכות. זה לא פשוט. יש תבחינים של תמיכות, שכמו שחברת הכנסת שקד אמרה, אי עמידה ביעדים תגרור גריעה מהתקציבים של הישיבות. התבחינים שלנו למוסדות, שאנחנו צריכים לקבוע בתקנות, צריכים להיות דומים או זהים לתבחינים של התמיכות, אחרת אנחנו לא נדבר אחד עם השני והתקנות שלנו יקבעו משהו אחר - - - 

<משה גפני:>
אלעזר, אתה תקפת אותם כשלא הייתי פה? 

<אלעזר שטרן:>
אני לא רוצה להתייחס לזה, למרות שאתה שואל. 

<הילה ארליך:>
אם נכיר במוסד או לא נכיר במוסד. וגם בסופו של דבר התבחינים של התמיכות צריכים להכיר פחות או יותר באותם מוסדות. אלה דברים שהם לא פשוטים. 

<מאיר פרוש:>
אני מבקש להבין. אני מבין את מה שאת אומרת, זאת אומרת שלשיטתך גם בשבוע הבא עוד לא יהיה לנו את התקנות. יכול להיות. 

<הילה ארליך:>
לא, זה לא קשור לשירות האזרחי, השירות האזרחי ממשיך עם התקנות שלו. אנחנו בישורת האחרונה לחלוטין, את המידע מאיתנו הם קיבלו, מקובלת עלינו בסך הכול הדרך שבה הם מכוונים וברגע שאנחנו נראה את התקנות מן הסתם הן יהיו מקובלות עלינו ונאשר אותן והכול יתקדם מהר מאוד. 

<מאיר פרוש:>
על זה הוא כעס, הוא כעס על הקטע הזה.

<הילה ארליך:>
לא, אני שוב אומרת, הייתה איזה אי הבנה, הצלחנו ל - - -

<מאיר פרוש:>
אבל מה את אומרת, שאת לא תהיי מוכנה, או שזה לוקח זמן? 

<הילה ארליך:>
קודם כל לא צריך את ההסכמה שלנו. 

<משה גפני:>
לא, חבר הכנסת פרוש לא בא בטענות, לפי הבנתי, הוא שואל - - -

<הילה ארליך:>
לא, אני לא מבינה - - -  

<מאיר פרוש:>
חבר הכנסת שטרן כעס ואת אומרת שבעצם הקטע הזה מסתיים, כן? 
<הילה ארליך:>
נכון. 

<מאיר פרוש:>
עכשיו בכל אופן את מסבירה למה זה לקח זמן או למה זה עוד ייקח זמן? 

<הילה ארליך:>
לא, למה זה לקח זמן בהקשר הזה ולמה זה ייקח זמן עוד בהקשרים אחרים. יש עוד הרבה מאוד תקנות לתקן והן יובאו כמובן בפני הוועדה ברגע שנסיים את עבודת המטה לגביהן. אנחנו כבר בישורת האחרונה של גיבוש התקנות שקשורות לפרט, לתנאים מוקדמים להגשת בקשות לדח"ש, למועד הגשת הבקשה וכל הפרוצדורה של הגשת הבקשה. תקנות שמאוד דומות לתקנות שהיו בזמנו בחוק טל, לא עשינו שם שינויים מרחיקי לכת כדי באמת לעשות את זה כמה שיותר מהר. אני מקווה שבעתיד המאוד קרוב יונחו על שולחן הוועדה ויאושרו על ידי הוועדה. אנחנו, שוב, בהליכים מתקדמים של תיאום מול משרד החינוך וגם לענייני אכיפה וגם לענייני תקנות המוסדות. 

<היו"ר איילת שקד:>
כן, של מי הוא חרדי. 

<הילה ארליך:>
כן, אנחנו הפרדנו בין תקנות הפרט לבין תקנות המוסדות, כדי שנוכל כמה שיותר מהר לאשר את תקנות הפרט ושהצבא יעבוד לפיהן. המוסדות, יש לנו עוד קצת זמן, כי אם אתם זוכרים החוק קובע שהמוסדות המוכרים היום תקפים לשנה ממועד החקיקה, כך שניסינו לעשות את זה בסדר עדיפויות כזה. 

אנחנו עסוקים כמובן, כמו שצה"ל פירטו את המסלולים, באישור המסלולים, באורכי השירות והתאמה של כל מסלול לאוכלוסייה הרלוונטית. מסלולי השח"ר, ההסדר וההסדר החרדי וכו', אלה דברים שעולים ומאושרים על ידי השר באופן אישי. כל התבחינים, לפחות העקרוניים, שכמובן יובאו אחר כך בפני הוועדה בתקנות ובכללים. 

אנחנו כן מנהלים איזה שהם מגעים גם מול משרד החינוך. שר הביטחון צריך לקבוע בצו רשימה של מוסדות שיוכרו לצורך עמידה ביעדים. אנחנו כמובן עושים את זה בשילוב עם משרד החינוך ומצפים מהם לקבל רשימה מסודרת של מוסדות, כדי שנוכל כמובן לאשר אותה אצל שר הביטחון ולהתחיל לספור את היעדים גם לפי המוסדות שיפורטו שם. זה גם בישורת האחרונה, אני מבינה שאנחנו צריכים לקבל את הרשימה הזאת תוך ימים ספורים ממשרד החינוך. 

<מאיר פרוש:>
יש לי שאלה. אני שואל אחרי הדברים האלה שאמרת עכשיו, הרשימות והסנכרון בין ביטחון לחינוך על רשימת המוסדות, תלמידי המוסדות, יהיה שייך לשלוף את אותם תלמידים מהמאגר הכללי של אוכלוסיית 16.5, ומלכתחילה לדעת שהם אלה שקשורים לטיפול של בני ישיבות? 

<הילה ארליך:>
זו המשמעות המשפטית. כלומר ברגע שהם יוכרו בצו של שר הביטחון אז כל אחד מהם כזה שיתגייס הוא גם נכנס ליעדים. זה אוטומטית קורה. 

<מאיר פרוש:>
אבל אני שואל אם אני יכול לדעת את זה קודם. נגיד יש לנו את המאגר הכללי של אוכלוסיית ישראל על בני 16.5, לזה לסנכרן את אותם תלמידים שלומדים במוסדות ששר הביטחון אישר אותם. 

<הילה ארליך:>
אנחנו לא יודעים תמיד מי ה - - -

<עדי אברהם:>
עד שהם לא מתייצבים אתה לא יודע, אתה לא מכיר אותם. אתה מכיר את המוסד, אתה לא מכיר את ה - - -

<מאיר פרוש:>
המוסד והתלמידים שבו. הם כולם נרשמים, כולם נמצאים. 

<הילה ארליך:>
הם יזומנו, אני מניחה, לצו גיוס כמו שכל חרדי מגויס. 

<מאיר פרוש:>
אני מבין שהם יזומנו, אני שואל אם אני יכול מקודם לדעת את זה. הרי כל תלמיד, כל מוסד, השר מכיר אותו, וכל מוסד, יש רשימת תלמידים במשרד החינוך, אז בעצם באופן אוטומטי אני יודע על כולם. 

<הילה ארליך:>
לי לא ידוע. אין פה את משרד החינוך, אני לא יודעת לענות על זה. 

<היו"ר איילת שקד:>
אוקיי. סיימתם, הילה? 

<הילה ארליך:>
כן.

<היו"ר איילת שקד:>
תודה. היועצת המשפטית תשב עם היועץ המשפטי של השירות האזרחי ואיתכם לראות איזה תקנות צריכים לאשר בוועדה, מה, מתי. 

<מירי פרנקל שור:>
אני רק רוצה לשאול שאלה את משרד הביטחון, בהמשך לסקירה. האם אתם מאשרים ישיבות הסדר שהלימודים התורניים שלהם הם בהיקף של פחות מ-45 שעות? 

<משה גפני:>
מה זה ישיבות הסדר חרדיות? יש ישיבות הסדר חרדיות? 
<היו"ר איילת שקד:>
שתי ישיבות, בחיספין ובירושלים. 

<משה גפני:>
אין דבר כזה, ישיבות הסדר חרדיות. 

<הילה ארליך:>
כזכור אחת ההערות שלנו בתקופת חקיקת החוק הייתה שכללי הבסיס, כללי היסוד לעניין ישיבות הסדר צריכים להיקבע בחוק. לצערי הוועדה לא אימצה את גישתנו ובשונה מהישיבות החרדיות, ששם קבוע בחוק שחייבים לקיים 45 שעות לימוד תורני, הרי שלגבי ישיבות ההסדר זה לא נקבע בחוק. כזכור. 

<מאיר פרוש:>
את אומרת שבוועדה לא נשמעה דעת מומחים. אלה שאמורים בעצם לומר את המומחיות - - -

<הילה ארליך:>
אני לא רוצה לקרוא לעצמי מומחית, אבל ביקשנו את זה והוועדה לא קיבלה את עמדתנו. זה לגיטימי לחלוטין, הוועדה היא ה - - -

<מירי פרנקל שור:>
נכון, החוק לא קובע, אבל זה היה בהבנה שברור ומובן מאליו שצריכים להיות לימודים כמו בישיבה רגילה. 

<אלעזר שטרן:>
לא, זה לא נכון. הילה, אני אעזור לך. 

<מאיר פרוש:>
לא דנו על הנושא של - - - ישיבות הסדר זה - - -

<אלעזר שטרן:>
בתמורה לזה ששמו על החרדים מה שהם קראו סנקציות פליליות, אבל לא שמו, לא משנה, כאילו שמו הוסכם - - -

<מאיר פרוש:>
למה לא שמו? 

<היו"ר איילת שקד:>
למה לא שמו? שמו. 

<אלעזר שטרן:>
לא שמו, אלה לא סנקציות פליליות. הוסכם - - - 

<משה גפני:>
למה, אלעזר? 

<אלעזר שטרן:>
תן לי רגע. תקשיב לי רגע. 

<משה גפני:>
אבל אנחנו נרגענו, למה אתה צריך להוסיף לנו את זה עכשיו? עוד הפעם? 

<היו"ר איילת שקד:>
עזוב, גפני, נו. 

<אלעזר שטרן:>
אני רוצה להגיב למה שהילה אומרת. בתמורה לזה, צריך להגיד את האמת, ששמו על החרדים סנקציות פליליות נתנו כתשלום לישיבות ההסדר ולישיבות הציוניות אפס מגבלות ולכן מה שאת אומרת עכשיו את צודקת. 

<הילה ארליך:>
הציוניות הגבוהות קבוע בתוך החוק. 

<אלעזר שטרן:>
לא שעות לימוד, את הדברים האלה. 

<מאיר פרוש:>
ציוניות גבוהות דומים לחרדים. 

<אלעזר שטרן:>
לא, לא כתוב אחוזי גיוס. אני יודע מה היה, לא נקבעו שם אחוזי גיוס בהקשרים האלה. צריך להגיד את האמת. 

<הילה ארליך:>
המסלול היחיד שלא נקבע - - -

<אלעזר שטרן:>
זה נכון, את צודקת. אין לי טענות. הפעם אני מסכים. 

<מירי פרנקל שור:>
מה שהיה ברור, שלפחות הם חייבים ללמוד 45 שעות. 

<מרדכי יוגב:>
כבוד היועצת המשפטית, אני מבקש לומר. הילה, אני רוצה לעזור לך. 

<מירי פרנקל שור:>
מכיוון שמה ש - - - 

<הילה ארליך:>
אם אפשר להשלים את התשובה. קודם כל זה לא קבוע בחוק והמחוקק, למרות בקשותינו, לא קבע את זה בחוק. זה אחת. 

<מרדכי יוגב:>
ברוך ה'. אני רוצה לומר משהו. 

<היו"ר איילת שקד:>
רגע, מוטי, תן לה לסיים. 

<הילה ארליך:>
כן קבוע בחוק ששר הביטחון יביא לאישור הוועדה תקנות בנושא ההסדר, בנושא השירות המשולב ואופן הפעלת השירות המשולב. במסגרת התקנות האלה אנחנו נביא לוועדה את מה שבכוונתנו לקבוע והוועדה יכולה כמובן לאמץ ויכולה לא לאמץ. אני כן רוצה להתייחס רגע למהות. לגבי ישיבות הסדר ציוניות, רגילות, יש כבר היום כללים ותקנות שמחייבות לימוד תורני של 45 שעות. לגבי ישיבות ההסדר החרדיות, בגלל ההכרה בשוני של האוכלוסייה הזאת ובצורך להתאים אותה באמצעות לימודי ליבה ולהתאים אותה לצורך השירות הצבאי, זה צורך של השירות הצבאי, לצה"ל יש קושי להכניס לתוכו אנשים שהם לא ערוכים לכך לפחות מבחינת לימודי ליבה בסיסיים. אז אנחנו החלטנו, וזה צורך צבאי, זה לא צורך לבר צבאי, זה היה הצורך הצבאי, אז החלטנו בראשית הדרך - - - 

<מרדכי יוגב:>
כבוד היושבת ראש, ברוך ה'. 

<הילה ארליך:>
בראשית הדרך, לפחות, שלישיבות ההסדר החרדי כן נאפשר בתוך ה-45 שעות האלה גם השלמת לימודי ליבה ואני חושבת שזו החלטה סבירה ולגיטימית. 

<היו"ר איילת שקד:>
החלטה סבירה וטובה מאוד בעיניי. 

<הילה ארליך:>
זה מה שהחלטנו פנימית. זה כמובן יתבטא בתקנות ויובא בפני הוועדה ואם הוועדה תחליט אחרת אז אנחנו - - - 

<משה גפני:>
אני צריך ללכת לנהל ישיבה עכשיו של ועדת המדע - - -

<היו"ר איילת שקד:>
אתה תפסיד את מיכל צוק. 

<משה גפני:>
אני אפסיד את מיכל צוק היום, מה לעשות? אין לה חידושים. אני הולך, יש שם דיון על ניסויים בבני אדם, כאן יש את הניסויים הכי גדולים שיש בבני אדם. אז אני אומר את מה שאמר הרב פרוש קודם, אנחנו מתנגדים באופן מוחלט שיהיה במקומות שבאים תלמידי ישיבות להתייצב, אנחנו מתנגדים ששם יעשו פרסומות על כל מיני דברים. 

<היו"ר איילת שקד:>
לא עושים פרסומות. 

<משה גפני:>
מתנגדים לעניין הזה. 

<היו"ר איילת שקד:>
בסדר. 

<משה גפני:>
נכון זה מה שאמרת? 

<מאיר פרוש:>
אמרתי שפה לא שומעים לדעת מומחים. פה ראש בקיר. 

<משה גפני:>
בסדר, אנחנו מתנגדים לזה בכל בוקר. אבל אני הולך להפסיד את מיכל צוק. כמה יצאו לעבודה מהחרדים? 

<מאיר פרוש:>
לא היו תקנות - - - 

<היו"ר איילת שקד:>
שנייה, גפני. היא תיכף תיתן סקירה. 
כן, מוטי. 

<מרדכי יוגב:>
אני מבקש התייחסות רק אחרי שיציגו כל הגופים. אני רוצה לחזק את ידיה ואת דבריה של עורכת דין הילה ולהרגיע קצת את חברתי היועצת המשפטית של הוועדה שלנו - - -

<מירי פרנקל שור:>
לא להרגיע - - - 

<מרדכי יוגב:>
רגע, רגע, רגע. ברשותך. כל מטרת החוק היא להגביר את שילובם של החרדים בצה"ל ובשירות הלאומי. זו כל מטרת החוק. יש בו מספיק סעיפים או אפילו כולו במהותו, אבל לזה אני אתייחס אחר כך, שפגעו בזה. אז אם אפשר על ידי זה שהמסלול הוא כזה לסייע לגיוסם של החרדים, אז אדרבא ואדרבא, והשעות של לימוד תורני, 30, והשעות של הלימוד הטכנולוגי, המכין אותם לצה"ל ולסייבר ולמערכים שצה"ל צריך הן עוד 15, אז הדווקנות של למצוא את זה בחוק היא לא לתועלת תכלית החוק, ואם צריך למצוא לזה את התקנות דווקא, אז אדרבא, היועצת המשפטית שלנו תתמודד עם זה ותניח את זה בתקנות. אם אפשר להימנע מהתקנות וליהנות כביכול מההפקר הזה, שהוא לא הפקר, הוא בדיוק משרת את תכלית החוק, שכמה שיותר חרדים ייכנסו גם למסלול ההסדר הזה ודרכו כעוד מסלול שמנגיש את שילובם בצה"ל ובשירות הלאומי לתועלת עם ישראל. זה הכול. 

<היו"ר איילת שקד:>
טוב, תודה רבה. סיימנו. 
אתה יכול לקרוא למיכל צוק, שמתבודדת עם גפני בחוץ? 

<מאיר פרוש:>
היא הלכה לוועדת המדע. 

<הילה ארליך:>
אפשר להוסיף עוד מילה לגבי אכיפה? 

<היו"ר איילת שקד:>
כן.

<הילה ארליך:>
אני אמרתי את זה חזור ושנה גם בוועדה לפני החקיקה ואני אומרת את זה גם עכשיו. הנטל של האכיפה של החוק מוטל על שר הביטחון, אנחנו לא קיבלנו לזה שום תקצוב, שום תקנים, אנחנו מאוד מאוד מתקשים. אנחנו עכשיו עושים עבודה של להבין מה נדרש מאיתנו כדי להתייצב בישיבות ולנסות להבין מי מגיע ומי לא מגיע. זו הפעלת מערך שלם - - -

<היו"ר איילת שקד:>
ויש כבר העברת נתונים ממשרד החינוך? 

<הילה ארליך:>
יש העברת נתונים ממשרד החינוך, אבל זה לא רק העברת הנתונים. האכיפה של משרד החינוך היא מאוד מוגבלת, אנחנו - - -

<היו"ר איילת שקד:>
אני יודעת, אבל גם זה לא היה. אז אני שואלת אם לפחות זה קיים. 

<הילה ארליך:>
הנטל הוא על שר הביטחון - - -

<היו"ר איילת שקד:>
את צודקת, אבל אני שואלת אם לפחות זה קיים. 

<הילה ארליך:>
זה קיים, אבל זה כלום. זה כלום והקמת מערך הפיקוח והאכיפה שאנחנו - - -

<מאיר פרוש:>
למה זה כלום, הפיקוח של משרד החינוך? 

<הילה ארליך:>
אין לנו תקציב עבורו ואנחנו מוצאים את זה כאבן נגף מאוד רצינית ביישום החוק. 

<מאיר פרוש:>
אני רק רוצה לתקן, אני לא חושב שזה כלום, מכיוון שאותם מפקחים של עמוס ציאדה, שיודעים לאתר את מי שלא בא ללמוד ובעקבות כך גם מפחיתים את התמיכה והמלגה שהם נותנים, היא מאוד אפקטיבית. עמוס יכול לומר לכם על מספרים של תלמידים או מוסדות שבפיקוח מתגלה שלא באים, שמפסיקים את התמיכות. למה זה לא מספיק? 
<הילה ארליך:>
אנחנו מסונכרנים עם משרד החינוך על זה ועדיין החוק הטיל עלינו, על שר הביטחון - - -

<מאיר פרוש:>
זה בסדר, זה נכון, אבל לפחות להסתנכרן - - -

<הילה ארליך:>
אנחנו מסונכרנים עם משרד החינוך ועדיין אנחנו חושבים שזה לא מגשים, לא את מטרות החוק ולא את החובות שהוטלו על שר הביטחון בחוק, ויש לנו קושי להפעיל את זה. 

<היו"ר איילת שקד:>
בסדר, נדבר על זה אחר כך, אם יישאר זמן, עם משרד האוצר. 

בבקשה, מיכל. 

<מיכל צוק:>
צהריים טובים. באנו להציג בפניכם את ההיערכות שלנו בנושא של תעסוקה של חרדים, גם בין היתר לאור הנושא של חוק השוויון בנטל שכבר, כמו שאתם מבינים והוצג כאן הרבה לפניכם, מרבית מקבלי הפטור עוד לא קיבלו פטור. אנחנו נמצאים בתהליך, וחשוב לי להציג בפניכם גם את ההתארגנות אבל גם איפה אנחנו נמצאים בכלל בתחום תעסוקת החרדים, כי זה הולך בד בבד. 
אז קודם כל, אני חושבת שאמרנו את זה בהרבה הזדמנויות, אף פעם לא הצגנו את זה בצורה מפורשת בפני הוועדה הזאת, לנו מוקצה תקציב של כחצי מיליארד שקלים לחומש לקידום נושא תעסוקת חרדים. הסכום הזה הוא מאוד גמיש, בדיוק בגלל אי הוודאות וראיתם, לפעמים מגיעים ולא מגיעים. את הסכום הזה אנחנו יכולים לנצל, אם יהיה ביקוש מאוד גבוה בתקופה הקרובה, ואם לא, הוא לא הולך לאיבוד והוא יתגלגל לשנים הבאות על מנת שנוכל לעשות בו שימוש, כי יש אי ודאות לגבי זרם הפונים, כמות הפונים, וחשוב לנו כממשלה שהמשאבים האלה ינוצלו לטובת נושא קידום התעסוקה במגזר החרדי. 

התכנית בגדול מבוססת על שלוש רגליים, רגל של טיפול בפרט, רגל של מעסיקים ורגל של תשתיות ואני אפרט מעט. דבר ראשון, כל הנושא של תשתיות. בתשתיות יש לנו שני דברים וזה מתקשר גם לנושא של הפטור ואני מיד אתייחס. הראשון זה נושא של מתן מידע, אנחנו הקמנו בחודשים האחרונים, גם פתחנו מוקד מידע טלפוני וגם אתר אינטרנט שמאפשר והוא שער כניסה לכל מי שמעוניין לקבל מידע אודות כלי הסיוע, בין אם זה אנשים שמעוניינים לצאת ללמוד או לצאת לעבוד מהמגזר החרדי ובין אם - - -

<מאיר פרוש:>
למה בחרתם באתר שהשם שלו הוא פרנסה? 

<מיכל צוק:>
אני חושבת שאנחנו מעוניינים לסייע לאנשים להתפרנס. 

<מאיר פרוש:>
זה בהגדרה שנור. 

<מיכל צוק:>
לא חושבת, אני חושבת שיש כאן הושטת יד משמעותית של הממשלה - - -

<מאיר פרוש:>
תקראי לזה 'מעוטי יכולת' אולי? 

<מיכל צוק:>
לא, זה לאו דווקא למעוטי יכולת ואני תיכף אפרט. 

<מאיר פרוש:>
שם לא מוצלח, נו. 

<מיכל צוק:>
אנחנו משתדלים לתת כאן מענה לכל - - -

<מרדכי יוגב:>
חסר שתכתבי 'פרנוּסֶה'. 

<מאיר פרוש:>
את שומעת? נראה לך? 

<מיכל צוק:>
- - - בעצם לכל הרבדים בתוך המגזר החרדי, מהטווח הנמוך יותר ועד באמת ההיי אנד של ההיי טק, ואנחנו נפרט מיד אם זה מעניין את הוועדה. 
גם מוקד טלפוני שפתוח מהבוקר עד עשר בלילה בכל יום מימות השבוע, מימי ראשון עד חמישי, וגם האתר, כמו שציינו, שמאפשר מתן מידע מאוד מקיף, גם למי שמעוניין בכלי הסיוע של הממשלה וגם למעסיקים בשני המקומות. בסופו של דבר הרי נצטרך את החיבור, גם של העובדים וגם של המעסיקים. זה דבר ראשון. 

נקודה נוספת שקשורה למימוש של החוק, יש לנו נציג בממ"ח. אני חושבת שחלק מהבעיות או מהסיטואציה שהתעוררה קודם, גם על ידי אנשי השירות האזרחי, אנחנו גם נמצאים, נציג הממ"ח שלנו נמצא, אנחנו בפרופיל נמוך, אנחנו לא נמצאים שם ב - - - זה נמצא בחדר ויש לנו איזה שהוא זרם של פונים גם לנציג הזה כדי שהוא ייתן להם מידע לכל מי ש - - - 

<היו"ר איילת שקד:>
התקשרתי למוקד, ענו. 

<מיכל צוק:>
ענו? יפה. אגב, לא ברור לנו, לא יודעים אפילו עד היום לאן נעלמה השיחה. בכל מקרה, נציג ממ"ח שלנו נמצא, נותן מידע לכל מי שמגיע אליו. 

<יוני שטבון:>
מה זה ממ"ח? 

<קריאה:>
זה לא ממ"ח, זה מדור בני ישיבות. 

<מיכל צוק:>
אני לא עקבתי אחרי השם. 

<היו"ר איילת שקד:>
אז איפה יושב הנציג? 

<מיכל צוק:>
יש לנו חדר שהנציג יושב בתוך, יש - - -

<היו"ר איילת שקד:>
ומגיעים אליו?

<מיכל צוק:>
הם אמורים להגיע אליו, מי שמעוניין, אחרי קבלת הפטור. מגיעים בזרם לא משמעותי. 

<היו"ר איילת שקד:>
ושוב, יש את אותה בעיה עם הצבא? זאת אומרת הצבא כן אומר למי שמקבל פטור, 'אתה יכול ללכת לשירות אזרחי או לחדר של משרד הכלכלה'? 

<שי שטאדלר:>
זה מגיע לו בזימון, אין הפניה אקטיבית. 

<מאיר פרוש:>
אף אחד לא מקבל פטור. 

<היו"ר איילת שקד:>
הם מקבלים. 

<מאיר פרוש:>
לא מקבלים פטור, מקבלים ואוצ'ר כזה ש'אתה תקבל פטור'. יכול להיות שזו גם סיבה, שכל עוד הוא לא מקבל פטור אז הוא לא יודע מה לעשות. 

<היו"ר איילת שקד:>
לא הבנתי, הוא לא מקבל את הפטור שם? 

<מאיר פרוש:>
הוא לא מקבל את הפטור. 

<שי שטאדלר:>
אני לא יודע לענות על זה, למיטב ידיעתי כן. 

<מאיר פרוש:>
הוא לא מקבל את הפטור שם. בוודאות לא. 

<הילה ארליך:>
אבל הם אמורים ל - - -

<קריאה:>
הפטור נשלח אליו הביתה. 

<מאיר פרוש:>
אישור, 'התייצבת'. אין לו פטור. אין לו פטור אז הוא לא ממשיך הלאה ל - - -

<הילה ארליך:>
כי הם לא מתייצבים בפני הגורם שמוסמך לתת את הפטור, אז הפטור נשלח אליהם הביתה. 

<מאיר פרוש:>
למה הוא לא מוסמך? אם הוא בן 22 ומעלה אז החוק - - -

<הילה ארליך:>
לא, מבחינת בעל הסמכות לפטור. 

<מאיר פרוש:>
אם הוא בא לבנק עם תעודת זהות שלו ומבקש להוציא מהחשבון שלו כסף, אז הפקידה נותנת לו? בן אדם בא - - -

<הילה ארליך:>
או שהיא מפנה למנהל הסניף, נכון? אז מנהל הסניף לא נמצא שם, הוא שולח את הפטור הביתה. 

<מאיר פרוש:>
אני אומר, אם מישהו בא עם תעודת זהות, הוא בן 22 ומעלה, החוק מאפשר לו אז יכולים לתת פטור במקום. 

<שי שטאדלר:>
זה נשלח אליו הביתה, מה הבעיה? 

<היו"ר איילת שקד:>
לא, מה שחבר פרוש אומר זה נכון. הוא אומר שאם הוא היה מקבל את הפטור אז הוא היה כבר רגוע, הראש שלו היה יותר פנוי באמת ללכת למשרד הכלכלה ולשירות האזרחי. 

<יואב ארבל:>
השירות האזרחי זה לפני הכלכלה. 

<מיכל צוק:>
אנחנו אחרי מתן הפטור, אתם? 

<יואב ארבל:>
אנחנו לפני. 

<מיכל צוק:>
בכל אופן זו גם עוד איזה שהיא נקודה שמאפשרת למי שמעוניין לקבל מידע, יכול להיות שאפשר שיותר אנשים ישתמשו בה ויקבלו מענה יותר מקיף ורחב. כל מי שמגיע מקבל מידע לגבי איזה אפשרויות אוכלוסייה או לאיזה תשתיות, שתיכף אני אפרט עליהן, הוא יכול לגשת, אם הוא מעוניין על מנת להשתמש ולקבל את הסיוע שהמדינה מעמידה.

<היו"ר איילת שקד:>
מיכל, מתוך ה-1,126 שהגיעו לבקו"ם, לתל השומר לקבל פטור, כמה עברו אצלכם בביתן, את יודעת? 

<מיכל צוק:>
מאוד מעט, בין 50 ל-100. כלומר זה ממש אחוז נמוך. 

<היו"ר איילת שקד:>
זה לא סביר. אלה אנשים שאמורים לקבל פטור והם לא מגיעים לביתן של משרד הכלכלה. משהו פה לא עובד. 

<מאיר פרוש:>
אבל יש גוף מפעיל. 

<משה גוטמן:>
אולי הם נשארים ללמוד בישיבה? 

<היו"ר איילת שקד:>
בסדר, אבל לפחות שייכנסו. לא שאלתי אותה כמה באמת היא הצליחה להעסיק. 

<מאיר פרוש:>
למה שהם ייכנסו? 

<היו"ר איילת שקד:>
שייכנסו, שיראו. מה, לא? 

<מאיר פרוש:>
למה? הוא רוצה ללמוד בישיבה. 

<משה גוטמן:>
הם יוצאים החוצה והם רואים את הביתן וממשיכים. 

<מיכל צוק:>
אם אמרנו שלוש רגליים, אז חוץ מהמוקד ואתר האינטרנט אנחנו פורסים, והרוב המכריע כבר פרוס, מרכזי הכוון תעסוקתי שנמצאים היום בפעילות בחודשים האחרונים במרבית הערים החרדיות. יש לנו מרכזים בבני ברק, בירושלים, ברשימה שאתם רואים שם בצד, בצפת, חיפה, אלעד, ביתר עילית, בית שמש, אשדוד. בעצם במרבית הריכוזים כשהמטרה כאן זה מרכזי הכוון תעסוקתי שנמצאים בתוך הערים והיישובים החרדיים, מתוך מטרה באמת לעבוד ביחד עם הקהילה, כדי שמי שמעוניין יקבל את הסיוע שיש לנו להציע, ויש לנו מגוון רחב של כלים, שאני מיד אגע בהם, ומשאבים רבים שאנחנו מעמידים לטובת העניין. 

<מאיר פרוש:>
אבל יש בני ברק?
<מיכל צוק:>
בני ברק אתה יכול לראות בחץ הצהוב. 

<מרדכי יוגב:>
מרכז גדול. אוקיי. 

<מיכל צוק:>
כן, בבני ברק מרכז גדול, בירושלים מרכז גדול, מטבע הדברים, אלה ריכוזי אוכלוסייה מאוד משמעותיים. זה בהחלט קיים. בירושלים המרכז התחיל לפעול בתחילת מרץ, בהיקפים, בשיתוף עם העירייה, ואני חושבת שבאמת יהיה לנו capacity. זה תהליך הבשלה, אבל אנחנו מצפים שבערך ב-12,000 איש בשנה תשתיות התעסוקה שאנחנו מעמידים יוכלו לטפל. כמובן שזה לא מיועד רק לגברים, אלא גם לנשים, אבל הדגש הוא, כמו שאמרנו בעבר, בהחלט במיקוד הממשלתי בעשייה של הגברים. יש בהחלט גם לנשים מקום והן מגיעות ומקבלות את השירותים שיש לנו להציג להן.

<היו"ר איילת שקד:>
מיכל, מתוך ה-1,126 שקיבלו פטור אתם אמורים לקבל את הפרטים שלהם ולפנות אליהם. 

<מיכל צוק:>
נכון. 

<היו"ר איילת שקד:>
האם קיבלתם את הפרטים? 

<מיכל צוק:>
המידע טרם התקבל. אבל גם, אני חושבת שזו רק תקופת הרצה, תקופת ההרצה הסתיימה, את המידע ממש על מקבלי הפטור אנחנו טרם קיבלנו וקיבלנו בעצם עדכון מהצבא מסוף מאי שמסדירים את הנוהל של העברה שיהיה לפחות אחת לרבעון. ממש נקודתית, את המידע הספציפי על אנשים, אנחנו טרם קיבלנו. אנחנו כן נערכנו בהיבט הזה שכבר יש לנו נוהל מסודר שמאושר על ידי משרד המשפטים, על ידי רמות, לגבי כל הנושא של אבטחת המידע הזה ואנחנו פועלים כדי להטמיע אותו בכל תשתיות התעסוקה הרלוונטיות. 

<היו"ר איילת שקד:>
זאת אומרת ששני המרכזים שפועלים כרגע זה בני ברק וירושלים? 

<מיכל צוק:>
לא, פועלים בבני ברק, פועלים בירושלים, פועלים כבר בצפת, חיפה, אלעד, ביתר עילית, בית שמש, אשדוד, מודיעין עילית - - -

<היו"ר איילת שקד:>
כל הרשימה הזאת, הם כבר פועלים? 

<מיכל צוק:>
בנגב הצפוני טרם התחיל לפעול, זה בתקופה הקרובה. ובנוסף יש מה שאתם רואים, מרכזי הלכה ומעשה. זה עוד איזה שהוא מכרז שאנחנו מתעתדים לפרסם אותו. בימים הקרובים, אני מניחה, זה אמור להתפרסם. גם כן, כדי ליצור עוד גוף שיאפשר להתמקד בפונים האלה, הגברים הצעירים שאמורים לקבל פטור ולסייע להם בהשתלבות שלהם. זה יופעל גם בצפון ובעצם בפריסה ארצית. זה מכרז, אז ברגע שהוא יתפרסם יהיה יותר מידע על מה אנחנו מבקשים, אני מניחה שבשבוע הקרוב יהיה פרסום גם של העניין הזה. אז מרכזי מה שנקרא הלכה ומעשה טרם פועלים, זה נמצא כרגע ממש לפני פרסום מכרז ויהיה התהליך המכרזי לפי כל הכללים שאנחנו מחויבים בהם. שם מה שאנחנו מתעתדים לעשות זה לפתוח עוד ארבעה מרכזים כדי לתת מענה לזרם, אני מקווה, או לפוטנציאל המשמעותי של הפונים. 

מה אנחנו עושים במרכזי ההכוון? זה חשוב שנדע, כי אלה כלי הסיוע. קודם כל מבחינת הפרטים, אנחנו מציעים ליווי ואבחון פרטניים לכל מי שמגיע וצריך כדי לראות במה הוא מעוניין ומה הוא צריך ואיפה החסמים שלו וכמה מרחק מעולם התעסוקה יש לו. אנחנו נותנים שם מגוון רחב של כישורים רכים, של איך כותבים קורות חיים ואיך מתראיינים והשלמות של נושאים של מחשבים ואנגלית אם צריך, כי הרבה פעמים יש צורך ופער בידע באנגלית. אנחנו נמצאים בממשק עם מערכת ההשכלה הגבוהה, זה מאוד חשוב לנו ואנחנו עובדים איתם וכבר יש את הקשר בין מרכזי התעסוקה לתשתיות האקדמיות, כדי שאל"ף, יהיה מיצוי של פוטנציאל של ההון האנושי, וזה באמת לגבי השאלה, אנחנו לא עובדים רק על - - - ברור לנו שגם במגזר החרדי, כמו בכל מגזר, אנחנו רוצים למצות את ההון האנושי ושכל אחד יוכל להגיע למקסימום שהוא יכול. זה טוב לפרטים וזה טוב למדינה. אנחנו נמצאים בממשק עם ההשכלה הגבוהה כדי שהמרכזים שלנו והתשתיות שלהם יכירו אחד את השני, שיוכלו להפנות. וגם אנחנו נמצאים איתם בפיתוח של תכנית שתוכל לתת מענה למי שסיים את הלימודים האקדמיים ולשלב אותו בעולם התעסוקה. זה נמצא כרגע בפיתוח כי יש אנשים שעוד לפני שאנחנו התכנסנו כאן התחילו ללמוד ואנחנו רוצים לראות שגם מי שלמד יוכל להשתלב בתחומים הרלוונטיים שהוא למד בהם, אני מקווה, בעולם העבודה. 
כמובן שהמרכזים מסייעים במציאת משרות. תיכף נראה מה אנחנו עושים גם מול המעסיקים, אבל בכל המרכזים יש קשרי מעסיקים ועבודה מול מעסיקים וגם אנחנו, כמשרד, מנסים להניע את הגלגל הזה. 

כל הנושא של הכשרות מקצועיות, שוברים להכשרה מקצועית. אנחנו הקצינו במסגרת התקציבים של החצי מיליארד כבר בשבועות האחרונים, השנה כבר יהיו 11 מיליון שקל, ואם יהיה ביקוש גבוה מהדבר הזה, אז נפנה לשם עוד משאבים, גם לשוברים וגם להכשרות מקצועיות. 

<היו"ר איילת שקד:>
אבל בישיבה שגפני אז עשה אמרו שיש ביקוש גדול יותר לשוברים. 

<מיכל צוק:>
לשוברים היה מיליון, כבר כרגע מוקצים עוד 2 מיליון ואם יהיה ביקוש יותר גבוה, אז ברגע שאנחנו נראה שעומדים לפני מיצוי בהחלט יהיה, וגם להכשרות כלליות, שהן לא רק בשוברים, יש כבר תכנית שגובשה עם האגף להכשרה מקצועית ועם המרכזים ואנחנו נותנים שם תמהיל. חשוב כאן להגיד שיהיה מגוון, גם של מקצועות, גם בשיתוף פעולה עם הצבא, של דברים שהצבא צריך, ואחר כך אם לומדים אותם אז אנשים גם מתגייסים לתפקידים הרלוונטיים, אם הם מתגייסים, וגם תמהיל של לימודי ערב ולימודי יום, כדי שכל אחד יוכל למצוא את עצמו, וגם, כמו שאמרתי קודם, אם מישהו לומד בישיבה הוא יוכל ללמוד בערב. אנחנו עושים את התמהיל הזה וזה מאוד משמעותי מבחינתנו. 
גם הליווי לאחר השמה. זה נושא שהוא מאוד משמעותי. גם ברגע שיש השמות, אנחנו לא מודדים השמה רק על זה שהכניסו מישהו לעבודה, אלא אנחנו רוצים למדוד את זה לאורך זמן ולראות גם את ההשתכרות, ולכן המרכזים יציעו ליווי גם למעסיק וגם לעובד לתקופה מסוימת כדי לראות שיש התמדה בעולם העבודה. 

מבחינת כלים למעסיקים. אנחנו מעסיקים כמשרד גם רכזי מעסיקים שהם יכולים להנגיש את הכלים למעסיקים שפונים אליהם, אבל גם ברמה הכללית של המשרד, מגוון של כלים למעסיקים, בין אם זה כלים שקשורים יותר להכשרות, הרבה פעמים מעסיקים מגיעים ואומרים 'אנחנו צריכים הכשרה on the job ', אז יש לנו את הכיתה במפעל ב-on the job training שאני מקווה שבימים הקרובים גם יתפרסם נוהל מחודש ויותר ידידותי למשתמש, למעסיק, שבעצם מאפשר לקבל לתקופה מסוימת של מספר חודשים סבסוד של שכר מסוים ושל החונך שמעמידים לטובת הקליטה. זה גם כמובן מופנה למגזר החרדי. 

יש לנו תכנית לעסקים קטנים ובינוניים וליזמות, שאנחנו אישרנו. אני מזכירה לכם, ממש בחודשים האחרונים אושרה תכנית בהיקף של 20 מיליון ₪ כדי להקים ארבעה מרכזי עסקים וקורסים ליזמות. כי זה חלק משמעותי גם כן, לא כולם צריכים להיות שכירים, אנחנו חושבים שיש בהחלט מקום גם לעסקים קטנים וגם ליזמות, כשכרגע אנחנו נמצאים בבחינה של איפה נקים את מרכזי העסקים האלה. 

אם דיברנו על ההיי אנד, כלי מדען ראשי, אנחנו יושבים עם המדען הראשי במשרד הכלכלה ומגבשים ומפתחים, זה ממש בשלבים הסופיים של מודל של מכינות של מו"פ, של סיוע מוגבר של החממות, כלי מעטפת, כדי שבאמת יהיה אפשר גם יזמות בתחומים של ההיי אנד לעשות. אנחנו נמצאים בקשר בנושאים של הסייבר, זה הוזכר קודם, אנחנו מנסים לגבש תכנית למגזר החרדי בתחום הזה. 

מסלולי תעסוקה לסבסוד שכר. מרכז השקעות, מסלול תעסוקה פורסם ממש לאחרונה. זה מיועד לאוכלוסיות יעד שכמובן החרדים נמצאים בהם וזו אוכלוסיית יעד של המשרד. יש סבסוד שכר כשההקצאה היא עד סוף יולי, כמדומני, לטובת סבסוד שכר למעסיקים שיגדילו את מצבת כוח האדם לפי התקנים שמפורסמים בהוראה. כמובן למי שמעסיק חרדים, או אוכלוסיות יעד נוספות, אבל זה מאוד תחום. 

אנחנו מנסים כאן, וזה אני אומרת עוד פעם, לעבוד עם מעסיקים ולנסות לבנות גם תכניות ספציפיות, בין אם זה לסקטורים, בין אם זה למעסיקים ספציפיים שמגיעים אלינו ורוצים את הסיוע שלנו. ככל שנדרשת תכנית ספציפית אנחנו נדע לעבוד עם מעסיקים ולסייע כאן למרכזי ההכוון כדי להגיע למעסיקים האלה ולתת להם את כלי הסיוע, אם לא הגנריים, אז את הספציפיים שהם צריכים. זה איפה שאנחנו נמצאים היום. 

זהו. אני פתוחה לשאלות, אם מישהו רוצה עוד מידע. 

<היו"ר איילת שקד:>
יש למישהו שאלות? 

<מרדכי יוגב:>
אז בפועל המספרים, אולי זו נקודת מבחן מוקדמת מדי, אבל מתוך המרכזים שקיימים, אמרת ירושלים ובני ברק הם הראשיים, ויתר השמונה, כמה הגיעו, כמה אצלכם כבר ב - - -

<מיכל צוק:>
אז אל"ף, זו באמת נקודה מוקדמת מבחינת הראי של שוויון בנטל, כי כאמור אפילו הפטורים רק התחילו להתקבל, אבל בכל מקרה אני רוצה להסביר לכם טיפה על המרכזים כדי לעשות קצת סדר. אני תיכף אתן לכם את הנתונים של הפעילות מינואר 14', שחלקה היא כמובן לפני החוק ובחלקה, למשל המרכז בירושלים לא פעל עדיין, הוא רק התחיל לפעול במרץ, ויש כמובן תקופת הרצה. באופן כללי בחודשים האלה, עד אמצע יוני, מתחילת השנה, פנו אלינו סדר גודל של כ-1,500 פונים גברים ובין 1,100 ל-1,200 נשים שפנו למרכזים האלה, כשיש לנו בתוך המרכזים גם מלאי של משתתפים קיים, כי חלק מהמרכזים, נגיד בירושלים, פעלו קודם. חלק מהמפתחות שהראיתי לכם, מה שהיה ברשימה האדומה, זו פעילות שהייתה קיימת בעבר בהיקף יותר נמוך ואנחנו מאוד עיבינו, בעצם יותר מהכפלנו את הפעילות שלהם. לכן יש לנו גם משתתפים קודמים, כשהמלאי הוא כ-9,500 איש. המלאי, גם הזרם שאמרתי לכם כרגע, שזה סדר גודל של 2,500 איש מתחילת השנה של פונים חדשים, גם גברים וגם נשים, אבל המלאי הוא סדר גודל של 9,500 איש. אני חושבת שנקודת הזמן היותר משמעותית תהיה בעוד כמה חודשים כשאת כל המרכזים יהיה אפשר למדוד על הזרם החדש. 
<מרדכי יוגב:>
שלוש שאלות, אחת טכנית. כשאת מדברת על הפוטנציאל, זה אותם גברים שיקבלו פטור, או פוטנציאל רחב יותר? ובי"ת, באיזה גילאים. 

<מיכל צוק:>
מבחינת תשתיות התעסוקה אנחנו נותנים מענה לכל מגוון האוכלוסייה, אנחנו לא נותנים מענה רק למי שקיבל פטור, וזה מכוח יעדי הממשלה שמדברים על הגברת התעסוקה בכלל במגזר החרדי. יש יעדים גם לנשים וגם לגברים, שאגב, ברמה של היעדים לנשים כבר עברנו את היעד ל-2020. עדיין בנושא של נשים יש חשיבות שאנחנו נמשיך לטפל, פחות במיקוד של הכנסה לעולם העבודה, כי זה כאמור כבר קורה באופן יפה ומשמעותי, אבל בנושאים של השדרוגים. כל הפיתוח וההדגשה של ההון האנושי זה משהו שהוא משמעותי מאוד גם בנושא של הנשים. מבחינת יעדי הממשלה לגברים - - -

<מרדכי יוגב:>
גם פיתוח הון נשי, גם סתם הוצאה ממעגל עוני. 

<מיכל צוק:>
בוודאי. אני חושבת שבנושא הזה הנושא של התעסוקה, ואמרנו את זה בעבר ואנחנו אומרים את זה בהרבה פורומים, הוא כלי מאוד משמעותי, גם לצמיחה אבל גם לצמצום פערים ולצמצום העוני ואין ספק שבמגזר החרדי זה כלי שיהיה מאוד משמעותי. אם היום אין שני מפרנסים במשק בית ההשפעה, והנתונים מראים את זה, בנושא של תחולת עוני, היא מאוד ברורה  ויש קשר ישיר בין הדברים. אני כן אציין ואני חושבת שצריך להדגיש את זה וצריך לקחת את זה כאן בחשבון, אנחנו לא מפעילים מרכזים מנדטוריים, אין הכרח ואין חובה ואין חובה חוקית לאף אחד לבוא ולהתייצב בשום תשתית ובשום פעילות שאנחנו עושים. המרכזים הם וולונטריים ואנחנו מעמידים הרבה משאבים והרבה כלי סיוע כדי לאפשר למי שמעוניין להגיע, אבל צריך לקחת בחשבון שזה לא שמישהו חייב להגיע. אין חובה כזאת ואין הכרח. 

<מרדכי יוגב:>
אני שואל על שיווק ופרסום, לא על חובה. 

<מיכל צוק:>
אז שיווק ופרסום בהחלט יש. אני אומרת עוד פעם, צריך לעשות את זה, וזה כאן גם לשאלה של הריצ'ינג אאוט, ששאלתם, גם כשנקבל את השמות ואת המידע, אנחנו כל הזמן נהיה עם אצבע על הדופק, כי אין כאן וכולם מודעים לזה שהתהליך של החקיקה של החוק הזה היה מלווה בהרבה דיון ציבורי מאוד מאוד ער ואני חושבת שמבחינת המגזר החרדי, גם בניגוד לעבודה שנעשתה עד היום, בשנים האחרונות, שהייתה באמת בהיקפים יותר קטנים, אבל נעשתה בשקט, אז השקט בחודשים האחרונים נעלם ואני חושבת שלנו מאוד חשוב כן להגיד שאנחנו נעשה וננסה לעשות את הדברים האלה בשקט וברגישות הכי נדרשת והכי ראויה. אני חושבת שמשרד הכלכלה והתשתיות בשטח ידעו לעבוד עם המגזר החרדי ובעצם לדעתי למען מטרה משותפת, וזה קצת ברעש הציבורי שהיה וליווה את תהליך החקיקה הזה, קצת, בלשון המעטה, נפגם, ואנחנו רוצים להחזיר את זה לפסים הענייניים של לסייע בתוך המגזר, עם הרגישות לכל הצרכים לכל המגזר. אנחנו לא באים לכפות שום דבר ואנחנו בטח לא באים להוציא אנשים משום מקום, אנחנו באמת באים כאן להוציא ולהושיט יד כדי לעמוד במטרה משותפת ואני אומרת כאן בצורה נורא ברורה, שגם אם נבוא בעוד כמה חודשים, ואנחנו כאן בהידברות ונמצאים כאן ורוצים לחוש את השטח, יכול להיות שאנחנו נבחר בשלב הזה לא לפנות פנייה ישירה מכוונת, כי יכול להיות שזה יעשה בדיוק הפוך. אנחנו בהחלט כאן מודעים לרגישויות, גם של המגזר החרדי, ולא רוצים לעשות דברים שיזיקו בסוף לתהליך של הכניסה לעולם העבודה של המגזר החרדי. אני חושבת שאם נעשה את זה נכון ונעשה את זה במשותף עם הרגישויות של המגזר הזה אנחנו יותר נצליח מכל דבר אחר, וזאת המטרה שלנו ולשם אנחנו נכוון את האופי שבו אנחנו עובדים. 

<היו"ר איילת שקד:>
תודה רבה. אני רוצה לסיים, אז, חבר הכנסת פרוש, רצית להגיד משהו? 

<מאיר פרוש:>
רציתי להגיד בהקשר למה שנאמר פה, הרב גפני גם אמר את זה, אבל אני בינתיים קיבלתי עדכון, ועד הישיבות שאמור לטפל באלפים לא קיבל תקציב בשנת 2013. 

<היו"ר איילת שקד:>
למה? 

<מאיר פרוש:>
למה? לא יודע, מאז ש - - -

<היו"ר איילת שקד:>
אני יודעת שיש כסף בתקנה, אז צריך לבדוק למה זה לא הגיע ל - - -

<מאיר פרוש:>
אמר האיגוד לישיבות ההסדר שהוא קיבל יותר כסף משנה שעברה, אז אני לא יודע. 

<היו"ר איילת שקד:>
אני יודעת שיש כסף בתקנה.

<מאיר פרוש:>
ועד הישיבות לא קיבל תקציב ב-13', ועד הישיבות לא קיבל תקציב ב-14', הודיעו לו עכשיו שהוא יתחיל לקבל. על כל פנים הוא לא קיבל כסף, הוא בינתיים - - -

<היו"ר איילת שקד:>
התקנה נמצאת במשרד הביטחון או במשרד החינוך? 

<קריאה:>
במשרד החינוך. 

<היו"ר איילת שקד:>
יש כאן נציג של משרד החינוך? לא. 

<משה גוטמן:>
הרב פרוש צודק, ב-2013 הם באמת לא קיבלו. 

<היו"ר איילת שקד:>
למה? 

<משה גוטמן:>
הם לא - - - 

<היו"ר איילת שקד:>
וב-2014? 

<משה גוטמן:>
ב-2014 ככל הידוע לי הם היו אמורים לקבל. 

<מאיר פרוש:>
הם לא קיבלו עד עכשיו כסף, הודיעו להם עכשיו שהם יקבלו. 

נתון נוסף שקודם הייתה פה פנייה, זה אולי גם למשרד הביטחון, אני מבין שהנוסח הסופי של אותו טופס דיחוי הגיע לוועד הישיבות, לענייננו, רק בכ"ח אייר, כאשר בכ"ט כבר היו זימונים והתייצבות לדיחוי. טופס הדיחוי הלך הלוך חזור עם תיקונים כאלה ואחרים והנוסח הסופי של טופס דיחוי שוועד הישיבות צריך לתת לאותו תלמיד, אחרי שהוא מצהיר וכדומה, הגיע יום לפני שהיו צריכים למחרת להתייצב. אז אם נשאלה פה קודם שאלה על הדיחויים והטפסים שלא הגיעו, יכול להיות שהאנשים שהיו צריכים להתייצב לא קיבלו את הדיחויים גם מכיוון שהטופס הגיע מאוחר ממשרד הביטחון. אבל זה כבר לא משנה עכשיו. מישהו עוד רושם פרוטוקול? זה כבר לא משנה. 

<היו"ר איילת שקד:>
סליחה, לא הקשבתי, מה אמרת? 

<מאיר פרוש:>
לא משנה כלום. 

<היו"ר איילת שקד:>
זהו? סיימנו? 

<מאיר פרוש:>
זה כבר לא משנה. 

<היו"ר איילת שקד:>
טוב, אני מסיימת את הישיבה. 

<מרדכי יוגב:>
רגע. ברשותכם, ברשות היושבת ראש וחברי הכנסת הנוכחים, הישיבה הזאת באמת נועדה להיות ישיבת מעקב ונדמה לי שיש פה שלושה פרמטרים, ששניים מהם במידה רבה החוק פגע בהם ואחד אולי החוק סייע לו. אם נתחיל בטוב, נתחיל בסקירה של מיכל צוק ממשרד הכלכלה, שיכול להיות שהמציאות שהחוק יצר יצרה או תיצור, וגם הכלים שהמשרד בנה, ראוי לציין, יותר הנגשה או יותר הגעה של אוכלוסייה חרדית, גברים ונשים, למקורות הפרנסה וללימודים ולשוק העבודה, וזה ראוי לציין תוצר חיובי של החוק. נצפה גם, אם זו לא נקודת מבחן מספקת, שבישיבת המעקב הבאה שתגידי נקבל משמעויות נוספות. 

נדמה לי שבשני הדברים האחרים, שהם מהות החוק בבסיס, או בה החברה החרדית נבחנת ועליה היא גם מתוגמלת או מוענשת, את ציינת תגמולים לישיבות, נדמה לי שאם הייתי קורא לחוק הזה, וחבל לי שאין פה חברי כנסת ממנסחי החוק, ממחוללי החוק, אני מרשה לעצמי לקרוא לו בצורה בוטה חוק פיגוע. חוק פיגוע שפגע בגיוסם של החרדים לצה"ל ובהשתלבותם בשירות הלאומי האזרחי. נצטרך עוד לעבור תקופות. יושבת פה איתנו מי שתחליף את ראש תומכ"א, אין תחליף להידברות ולאמון ועכשיו זה ייקח להחזיר אחורה את הגלגל שנים. תכניות צה"ל היו להקים את הגדוד השלישי, החלו להקים את הסגל ולגייס את הגדוד השני של נצח יהודה, זה היה ככה לפני שנה בגיוס ויצרו פלוגה שנייה ואנחנו היום בקשיים של - - - יש ניסיונות שונים ומשונים. 
אני ממליץ מאוד שכל הניסיונות ייעשו בהידברות, ככל שהם ייעשו ביותר הידברות ויותר אמון ככה נצליח יותר בתחום הזה של הגיוס, גם לצה"ל וגם לשירות הלאומי. אין לי כרגע מתכון, פרט להגדרות הכלליות של אמון והידברות, ואולי שכחברי כנסת וככנסת נלך צעד אחד לאחור ונאפשר לתהליכים האלה להיווצר מחדש ולבחון אותם על הדרך הזאת, כי אם את תחליטי להביא למה יותר בני העדה החרדית מתגייסים לצה"ל או לשירות הלאומי, אז אנחנו לא שם, וכך אמרנו לאורך כל החוק הזה, מההקדמה שכתב השופט אהרן ברק, שחקיקה כפייתית תפגע ולא תועיל, דרך כל הישיבות שנעשו פה ועד התוצר הסופי וחבל, כי אני חושב שהשקעת המון, וכולנו. לחזור להידברות ואנחנו כחברי כנסת ניסוג קצת אחור וניתן לתהליכים להתקדם יותר בהידברות בין צה"ל לבין החברה החרדית וגם ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הציוניות. ניתן לתהליכים האלה להתקדם ואני חושב שהם יביאו לתוצר טוב יותר. 

אני אופטימי, אבל רק במידה שנלך במסלול הזה של הידברות. אם נלך במסלול של חקיקה כפייתית חס ושלום נביא עוד לפסיקה בעוד שנה שלא מתגייסים לצה"ל וגם ה-38% וה-40% שנוכחנו בהם פה עלולים עוד לרדת, כי הילד בסוף בין פטיש לסדן ולא תמיד חופשי בהחלטתו וההשפעה היא לכל הכיוונים. לכן רק הידברות תועיל, נלך טיפה אחורה ואולי נגיע ליעדים טובים יותר. 

<היו"ר איילת שקד:>
טוב, תודה רבה.

אני חושבת שבאמת הנתונים ששמענו פה היו לא פשוטים, אבל זה עוד מוקדם לשפוט. אני חושבת שכולם עכשיו בחבלי לידה של החוק. 
מהצבא אנחנו מבקשים לישיבה הבאה את חלוקת הגיוס בחודשים וכמה מתוך ה-290 בגיוס הרגיל הם קרביים מתחת גיל 20. 

אנחנו נקבע ישיבה לשבוע הבא, על מנת לראות שהצלחתם סוף סוף לתקן את התקנות ועל מנת לקבל את הנתונים האלה. תודה רבה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 11:50.>