PAGE 3 הוועדה לענייני ביקורת המדינה 30/06/2014 הכנסת התשע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני <פרוטוקול מס' 133> מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שני, ב' בתמוז התשע"ד (30 ביוני 2014), שעה 11:00 <סדר היום:> <היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - דוח מבקר המדינה 63ג', עמ' 3.> נכחו: <חברי הוועדה:> אמנון כהן – היו"ר פנינה תמנו-שטה שמעון סולומון <מוזמנים:> השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר עודד פורר – מנכ"ל המשרד לקליטת עלייה שרית בן גור – מנהלת ענף דוברות, המשרד לקליטת העלייה קסאיי דמוזה – ממונה ניהול ידע , אגף בכיר לתכנון מדיניו, המשרד לקליטת העלייה אמיר תואבה – מנהל אגף א' קליטת עולי אתיופיה, המשרד לקליטת העלייה רויטל בן ברוך – יועצת מנכ"ל, המשרד לקליטת העלייה ד"ר שרי פייר – מנהלת תחום בכיר לחינוך, אגף לקליטה בקהילה, המשרד לקליטת עלייה חגי מן – רמ"ט שרת העלייה והקליטה, המשרד לקליטת עלייה אופיר להב – מנהל תכנון מדיניות ואגף תקציבים, המשרד לקליטת העלייה טלי בוהדנה – מנהלת אגף א ביקורת ופניות ציבור, המשרד לקליטת העלייה לודמילה לגוש – יועצת תקשורת לשרת הקליטה, המשרד לקליטת עלייה יוסף שפירא – מבקר המדינה, משרד מבקר המדינה ליאורה שמעוני – משנה למנכ"ל ומנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, משרד מבקר המדינה בנימין גולדמן – מנהל אגף, משרד מבקר המדינה צחי בובליל – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה רחל טבאי – מנהלת לשכה, משרד מבקר המדינה יעקב קמלמן – מנהל ביקורת, משרד המבקר המדינה אהוד פראוור – ראש האגף לתכנון ומדיניות, משרד ראש הממשלה ליאור לווטה אבבה – עוזרו ויועצו של סגן השר אקוניס, משרד ראש הממשלה נאדר אלקאסם – מנהל תחום תכנון ובקרה, נציבות שירות המדינה דורית בר-חי – ממונה צעירים בגיל גיוס, הכנה לצה"ל, משרד החינוך הלל ברוכין – מפקח ארצי תקינה שירות לאומי במערכת החינוך, משרד החינוך מגי קורן – מנהלת אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך מאיה שריר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך שלום גנצר – הממונה על ענייני ביקורת המדינה, משרד הביטחון וצה"ל קרן בן נתן קרוגר – רמ"ד תכנון מדיניות - אמ"ש, משרד הביטחון וצה"ל טל דבורסקי – הממונה על המענה לגופי הביקורת החיצוניים, משרד הביטחון וצה"ל קרן אוהב ציון – אחראית הכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון וצה"ל חגי פורגס – לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה שירי לב רן לביא – נציבות אזורית, נציבות לשוויון הזדמנויות, משרד הכלכלה ליאור יעקב – דוברות, משרד הכלכלה אסף נועם – הלשכה המשפטית, משרד המשפטים רונית גדוליאן מוכתריאן – מנהלת אגף שיקום שכונות, משרד הבינוי והשיכון רונן כהן – מנהל תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון גלי אמיר – רכזת שכר וכ"א, רשות החברות הממשלתיות אורנן פודם – אגף תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה רוני אקלה – מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה שרון טרקין – מנהל תפעול ארצי הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה שמעון יאסו – מנהל פיקוח אזורי - צפון הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה רחמים מלקו – מנהל פיקוח אזורי - צפון הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה אלימלך ממו – מנהל פיקוח אזורי - מרכז הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה נוח מנטסנות – מנהל פיקוח אזורי - צפון הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה דניאל מלקה נדאו – מנהל פיקוח אזורי - דרום הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה אדיסו צהאי – מנהל פיקוח אזורי - מרכז הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה יוסי רוזנר – מנהל הכספים הפרויקט הלאומי האתיופי, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה אריאל אזלה – מנהל בעמותת טבקה בפ"ת, נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה שמעון דקלה – נציגי הארגונים של הקהילה האתיופית מולה זריון – נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה חנה לגסה – קידום ושינוי מדיניות, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה זיוה מקונן-דגו – מנכ"ל, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה דפני מושיוב – מרכזת נושא הקליטה במשרד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים יפעת סלע – מנכ"ל עמותת אלומה, מוזמנים נוספים נטע לוי – עמותת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי, מוזמנים נוספים אשר רוכברגר – משקיף, משמר החברתי שרון פולבר – כתבת גלי צה"ל רעות סוקולובסקי – לוביסטית (פוליסי),מייצגת את הסוכנות היהודית <ייעוץ משפטי: > תומר רוזנר <מנהלת הוועדה:> חנה פריידין <רישום פרלמנטרי:> ס.ל., חבר המתרגמים <היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - דוח מבקר המדינה 63ג', עמ' 3.> <היו"ר אמנון כהן:> אנחנו מתחילים את הדיון. תיכף יבוא גם המבקר, הוא ביקש להשתתף בדיון הזה. אני פותח את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, הנושא על סדר היום הוא היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, דוח מבקר המדינה 63ג, עמוד 3. הוועדה קיימה כבר שני דיונים בנושא הזה, זה דיון מעקב. הדיון הראשון נערך ב-18.6.2013, הדיון השני ב-15.10.2013 ואז הם ביקשו מאיתנו שעד ינואר הסמכויות של הטיפול בפרויקט של קידומם ושילובם של יוצאי אתיופיה, המשרד המאסדר יהיה משרד הקליטה. בהתחלה זה היה במשרד ראש הממשלה, נמצא איתנו ממשרד ראש הממשלה אהוד פראוור, שבתכנית החומש הוא היה אמור להיות אחראי על כל הנושא הזה. לאחר החלטה ועבודת מטה, עם כינונה של ממשלה חדשה ועם כתיבת הדוח של מבקר המדינה שיושב איתנו כאן, הנושא של שילוב הקהילה האתיופית בתוך החברה הישראלית - - - <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> יוצאי אתיופיה. <היו"ר אמנון כהן:> יוצאי אתיופיה, מאוד חשוב ללבו והוא יושב איתנו כמעט בכל דיון בנושא הקהילה הזאת. הוא נמצא, אני מודה לך, אדוני, שמצאת את הזמן לבוא לדיונים של הוועדה. אני גם דיברתי עם המנכ"ל של משרד הקליטה, כי בדיון האחרון היה אמרנו שבינואר נקיים דיון. התייעצתי איתו אם אפשר לזמן אותם כדי להראות להם איזה שהיא מצגת, איזה שהיא תכנית, לאחר ששמעו את כל הארגונים של יוצאי אתיופיה שמטפלים, לשמוע, ללמוד, נציגים של הקהילה, שהם חברי כנסת, כל אחד מההיבט שלו, לשמוע, ואתם כמאסדרים, לראות את התמונה הכוללת, ואז תראו איך אתם יורדים לפרט, לגיל הרך, לילדים, לכיתות ובתי ספר, בגרויות, שילוב בצה"ל, אקדמיה, מבוגרים, קשישים, כל שכבות הגיל על פי עבודת מטה שעשיתם. התייעצתי ואמרו שהעבודה מוכנה ואנחנו היום רוצים לראות - - - <עודד פורר:> לא אנחנו, זה הפרויקט הלאומי ליוצאי אתיופיה. <היו"ר אמנון כהן:> זה מה שאני רוצה, מה אני רוצה? <עודד פורר:> זה לא המשרד שלנו הכין את המצגת הזו. זו לא מצגת שלנו. <היו"ר אמנון כהן:> אתם לא שותפים לפרויקט הזה? <עודד פורר:> אנחנו שותפים, אבל זה לא המשרד הכין. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אנחנו נציג את הדברים שאנחנו הספקנו לעשות ודברים ש - - - <היו"ר אמנון כהן:> מי הכין את הפרויקט הלאומי? <רוני אקלה:> אני. <היו"ר אמנון כהן:> מי אתה, אדוני? <רוני אקלה:> אני מנכ"ל הפרויקט הלאומי. זו חברה לתועלת הציבור. <עודד פורר:> זו חברה לתועלת הציבור, בבעלות של המוסדות הלאומיים, שהמשרד שלנו - - - <היו"ר אמנון כהן:> ככה קבעתם אתם, שזה יהיה? מר פראוור, אמרת שהגוף המאסדר זה משרד העלייה והקליטה, הם יהיו. לא הבנתי עכשיו. <אהוד פראוור:> יש כאן תכנית שאני לא יודע למה היא נבחרה להיות מוצגת היום, אדוני היושב ראש יחליט מה שהוא רוצה - - - <שמעון סולומון:> השאלה היא מה הנושא של הדיון של היום? <היו"ר אמנון כהן:> הנושא של היום, אני לא יודע, אני חשבתי שזה של המשרד - - - <שמעון סולומון:> כי הפרויקט הלאומי, אנחנו יודעים מה הוא. <היו"ר אמנון כהן:> אז מבחינתי אין מצגת. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אין מצגת. <היו"ר אמנון כהן:> אולי נראה אותה, אבל לי חשוב שמשרד שהמדינה נתנה לו את הסמכות כגוף המאסדר מול משרד החינוך, מול משרד הרווחה, מול צה"ל, מול בתי ספר, כל מה שקשור, שאתם המאסדרים, שאנחנו שלחנו אתכם, ביקשנו כוועדה שתשבו עם הארגונים, תלמדו את הסוגיות, כולל הנציגים שנבחרו לכנסת ואז פריש מיש עושים הכול ואומרים - - - יכול להיות שלא הספקתם, יכול להיות שהתחלתם בנושא מסוים ואז הייתם צריכים להמשיך, אבל אנחנו רוצים לראות תכנית לשילוב הקהילה האתיופית בחברה הישראלית. זה מה שאנחנו רוצים לראות היום. לכן, כבוד השרה, תציגי, אם נראה לנכון, יותר מאוחר נראה מה אתם מאמצים מתוך מה שהכינו. ככה אולי עשו עבודה מצוינת, אולי חלקים כן מתאימים לצורך המשרד, מה לא. אבל אם אתה רואה את זה פעם ראשונה זה מדאיג אותי. <עודד פורר:> לא, זה לא מצגת שאנחנו הכנו, זה גם לא משהו שביקשו מאיתנו. <היו"ר אמנון כהן:> בסדר, אני חשבתי שאתה תביא מצגת להראות לי מה אתם עושים. כבוד השרה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> עכשיו אנחנו נציג ובאנו להציג מה שהספקנו לעשות ומה שנמצא בתוך הקהילה. <היו"ר אמנון כהן:> באנו לשמוע. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אדוני מבקר המדינה, אדוני יושב ראש הוועדה, חברי כנסת, מנכ"ל משרד הקליטה והעלייה, בני הקהילה, יוצאי אתיופיה, עובדי משרד העלייה והקליטה, אודי, אורחים נכבדים כולם. בחודש פברואר אני הגשתי הצעה לממשלה, שאושרה באותו חודש בישיבת הממשלה, גיבוש תקציב לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה כדי ליצור בסיס לקליטה יותר מוצלחת. אני רוצה לציין שתכנית החומש עמדה רק בחלק מהציפיות. אנחנו לא נתייחס לתכנית החומש בגלל שדנו בוועדה - - - <היו"ר אמנון כהן:> לא, פראוור אמר בדיון קודם שהיא נכשלה, אז לא צריך - - - <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אני לא אומרת הצליחה, לא עמדה בכל הציפיות. <אהוד פראוור:> יש עוד אנשים באולם, אדוני היושב ראש. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אני חושבת שאני אהיה יותר מדויקת, היא לא עמדה בכל הציפיות, ואני לא רוצה לחזור לנושא של תכנית החומש, בגלל שהנושא הזה היה בדיוק כאן בוועדה, אני חושבת שמיותר לדבר על התכנית. אני רוצה לציין שאנחנו החלטנו אחרי ישיבה אצלך בוועדה ואחרי דוח מבקר המדינה לעשות כולם ביחד, להכין את התכניות ולהכין את הוועדה המשותפת והמשולבת עם כל משרדי הממשלה וקודם כל עם בני הקהילה. אני רוצה להגיד שבשולחנות העגולים שאישרנו בממשלת ישראל בישיבה בחודש פברואר כולם יחד, למטרה אחת, כדי לשלב ולעשות הכול שהקהילה תרגיש את השילוב שלה בתוך החברה. נציגי הקהילה, השדולה בכנסת, פנינה לא נמצאת כאן - - - <היו"ר אמנון כהן:> פנינה פה. פנינה ישנה פה בלילה רק בשביל להיות בדיון הזה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> השדולה בכנסת, שפנינה עומדת בראש השדולה הזאת, ארגונים ציבוריים ואנשי ציבור יוצאי אתיופיה, חברי כנסת, חבר הכנסת סולומון ו-12 משרדי הממשלה. אני דרשתי לציין את הוועדה הזו - - - <שמעון סולומון:> השרה, יש גם עוד שתי שדולות שקשורות לחיילים וגם לחינוך יוצאי אתיופיה ואנחנו מנסים להקיף את הכול ביחד, כל מה שקשור לשילוב יוצאי אתיופיה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> שכולם יהיו מבורכים וסביב שולחן אחד, קודם כל נציגי הציבור יוצאי אתיופיה, כך הבטחנו וככה קיימנו. אני דרשתי לסיים את הוועדה לפני תקציב שנת 2015 אבל הדרישה מהשטח הגיעה להמשיך בדיונים לעומק כדי למצות את הדיונים ובגלל זה הסכמתי שאנחנו נמשך בדיונים. <היו"ר אמנון כהן:> מה היה בפברואר 2014? <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אנחנו אישרנו החלטה על שילוב שנקראת ככה, הצעה לממשלה שאושרה, גיבוש תכניות לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה. <היו"ר אמנון כהן:> כמה כסף? <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> קודם כל לפני כסף, לפני הכול, תיתן לי, כסף זה אחרי הכול. אנחנו מכינים עכשיו יחד עם ארגוני עולים, יחד עם נציגי יוצאי אתיופיה, סביב שולחן אחד, אנחנו קיימנו 39 מפגשים, קודם כל 11 מפגשים היו ברחבי הארץ, זאת אומרת ירדנו לשטח והמנכ"ל יחד עם הנציגים, כולם יחד, היו בערים שיש בהם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה כדי לשלב בשטח את הידיים ולשלב את הנציגים של יוצאי אתיופיה בדיונים. היו 23 ישיבות לשולחן עגול ובנושאים שהמנכ"ל יציג אותם עכשיו, 4,000 כניסות של נציגי יוצאי אתיופיה לאתר, 1,000 איש השתתפו בכל הדיונים, 1,000 איש שהם נציגים של יוצאי אתיופיה. הנושאים שאנחנו נציג אותם עכשיו, ואני חושבת שמיותר להגיד שאנחנו מקדישים לזה המון המון עבודה, המון רצון, ומגבשים את הדברים יחד עם הנציגים. יכול להיות שאחרי הוועדה והסיכומים תהיה דרישה, ואנחנו נסכים לדרישה, יהיו כמה דרישות, יכול להיות שכן, החלק של יוצאי אתיופיה צריך להיות במשרד אחר ובטיפול של משרד אחר, בגלל שהם כבר לא עולים ולא מוגדרים כעולים חדשים, אבל לנו היה חשוב לפי הדוח - - - <פנינה תמנו-שטה:> זה לא רק במשרד הקליטה, אנחנו מדברים על עוד משרדים שמנהלים סוג של מסלולי בידול ויכול להיות שגם הם יצטרכו להבין שהם חייבים להתייחס ליוצאי אתיופיה כחלק אינטגרלי ולא נפרד. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> 12 משרדים עוסקים בדבר, משתתפים, והמשרדים מתייחסים לנושאים בשיא הרצינות והמנכ"ל יציג את זה. לפי בקשה אנחנו נמשיך את השולחנות העגולים, יש לנו עוד כמה נושאים שאנחנו נצטרך להיכנס יותר לעומק ונמשיך בדיונים, המנכ"ל יציג את הדברים שהיו בכל הישיבות ובכל הדיונים. בבקשה, אדוני המנכ"ל, תציג לנו את הדברים שהיו. <היו"ר אמנון כהן:> רק שנזכיר, שהתחלנו לדון לפני שנה בדוח, הדיון הראשון, אחרי כמה חודשים עוד פעם. <קריאה:> אנחנו נציג את ההתקדמויות גם בהיבט של הדוח. <היו"ר אמנון כהן:> לא, שולחנות עגולים זה טוב, בורקס וקפה זה טוב, אבל אנחנו צריכים לעשות את העבודה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אל תזלזל בבורקס. <היו"ר אמנון כהן:> אני אתן לך. הבורקס טוב, כי בדיון הקודם דיברנו על ביטחון בתזונה נכונה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אנחנו גם לקחנו חלק. לא רק חלק לקחנו, אני אמרתי שלהכין את הארוחה ב-12 שקל ולתת לאנשים לאכול את הדברים המגעילים האלה זה לא בא בחשבון, ובגלל זה ביקשתי ודרשתי ואישר ככה שר הרווחה - - - <היו"ר אמנון כהן:> שר הרווחה תרם 10 מיליון שקל. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> הוא נתן את השקלים האלה כדי שבעצם - - - <היו"ר אמנון כהן:> הוא תרם 10 מיליון שקל. בבקשה, כבוד המבקר רוצה להגיד משפט? <מבקר המדינה יוסף שפירא:> כן, כבוד השרה, כבוד היושב ראש. הדוח הזה הוא באמת דוח מיוחד וודאי מבחינתי שנתתי לו הרבה תשומת לב וזה לא רק להוציא דוח ושגר ושכח, זה קהילה, אני לא קורא להם יוצאי אתיופיה, מבחינתי זו קהילה שהיא כבר ישראלית לחלוטין, אנשים נפלאים, אנשים מוכשרים, מוזיקאים, אנחנו מטפחים את הדור הצעיר של המוזיקאים, אברהם, איפה רחל? חבל שהוא לא הגיע, היו רואים ואולי שומעים משהו ואני עוקב אחרי הקהילה הזו ביום יום. בכל סיור שאני מגיע למועצות המקומיות, עיריות, אני קודם כל שואל ומתעניין כמה אנשים מהקהילה נמצאים בעמדות מפתח. הדבר הראשון שאני עשיתי, כשנכנסתי לתפקיד, זה לקחת מנהלת לשכה שלי, רחל טבאי, נמצאת פה, כדי להראות באמת את החשיבות שאני רואה בעניין הזה ושזה לא צריך לרדת מסדר היום שלנו. <שמעון סולומון:> בנוסף היא הייתה מוכשרת בפני עצמה. <מבקר המדינה יוסף שפירא:> בוודאי, אחרת היא לא הייתה פה. <היו"ר אמנון כהן:> כבוד המבקר, הלהקה שדיברת עליה, לכשתוצג לנו תכנית לטיפול באמת אנחנו נעשה חגיגה ונביא את הלהקה, שבאמת נראה את הכישורים המדהימים האלה. כבוד המנכ"ל, בכבוד, תראה לנו איפה התקדמתם. <עודד פורר:> אני אעבור ככה ברשותך על ההערות המרכזיות שהיו בדוח ועל ההתייחסות שלנו לנושא הזה. הנושא של השולחנות העגולים הוצג פה על ידי בוועדה הקודמת, כשדיברנו על נושא שיתוף הקהילה ועל נושא היכולת שלנו לעבוד ביחד ולא להנחית איזה שהן מסקנות, או איזה שהן הנחיות על קהילה שהיא כבר קהילה מאוד מבוססת בארץ ואז התייחסנו לעניין הזה והצגנו את הרעיון שלנו לצאת לשולחנות עגולים וזאת אחת ההתקדמויות שהיינו. אחד הנושאים שעלו לגבי תכנית החומש, שזה מה שהתייחס אליו דוח המבקר, הוא נושא התכלול. בעיקר עלו שם לנושא משרד העלייה והקליטה וגם למשרד ראש הממשלה אותן טענות לגבי היכולת לתכלל את התכנית, היכולת לראות ולמפות את התקציבים כולם בתוך התהליך הזה והעובדה שמצאו שיש משרדים שמפעילים לעיתים תכניות כפולות, לעיתים התכניות האלה מופעלות גם על ידי משרדים, גם על ידי רשות מקומית וגם על ידי מגזר שלישי ושיש מקום למיפוי כלל הנושאים האלה. אני יכול לדווח שהמשרד כבר מיפה את כלל התקציבים שנגעו בחומש בחלוקה למשרדים. המיפוי הזה גם מוצג בשולחן העגול שפתח את הכינוס לאחר החלטת הממשלה ב-18 במרץ והוצג גם לקהילה וגם לנציגי המשרדים. לגבי נושא התכלול, אחת התגובות שלנו לדוח הייתה גם שיחד עם התכלול צריך להיות גם היכולת וגם הסמכות לבוא ולגבש את כלל המשרדים ולאור העובדה הזו אמרנו, וזה גם מה שנאמר בוועדה פה, תכנית החומש נסתיימה. תכנית החומש היא של חמש שנים וגם ביקשתם מאיתנו להציג מה הלאה. כדי לעשות מה הלאה, וכדי לא להנחית עכשיו איזה שהיא תכנית שנראית בעיני אולי הצוות המקצועי של המשרד שלי, או של משרדים אחרים, כתכנית נכונה אבל בפועל היא לא עונה על הצרכים ולא עונה על הטענות והבעיות, יצאנו להליך שהוא הליך משתף של גיבוש מדיניות. החלטת הממשלה, שאני חושב שהיא לא החלטה סטנדרטית, שהתקבלה בפברואר, היא החלטה שאומרת שממשלת ישראל מבקשת ממשרד העלייה והקליטה לגבש יחד עם 7 משרדים נוספים, זה היה התהליך שיצאנו בו להחלטה, בממשלה הצטרפו לבקשת השרה עוד 5 משרדים ובעצם 12 משרדים שאנחנו מרכזים את העבודה שלהם לטובת גיבוש מדיניות חדשה, גיבוש תכנית חדשה שתבוצע בשיתוף הקהילה. התהליך הזה הוא תהליך לא פשוט, המשאבים והזמן שהשרה הקדישה לעניין הזה ושאני הקדשתי לעניין הזה, גם במפגשים וגם בלרתום את הקהילה, כדי לבנות מחדש את האמון בין קהילת יוצאי אתיופיה ובין הממסד הישראלי הוותיק, ואני חושב שאנחנו נמצאים באיזה שהיא דרך חדשה. אם אני מסתכל היום בנקודת האמצע, גם על חלק מהתוצרים שאנחנו מתחילים לראות, ואנחנו עוד לא נציג אותם כי הם עדיין לא הגיעו לבשלות והם יוצגו בממשלה בקרוב, אני מקווה, אבל רתמנו לתוך העניין הזה גם את האוכלוסייה כולה וגם את הנציגים השונים של האוכלוסייה, בין אם זה ארגונים, בין אם זה השדולה בכנסת, שלקחו חלק ולוקחים עדיין חלק בדיונים. כמו שאמרה השרה, למעלה מ-4,000 איש נכנסו כדי לקחת חלק בדיונים. 1,000 אנשים הגיבו ממש ושלחו לנו את ההערות שלהם והתגובות שלהם וגם משרדי הממשלה השונים, בתכלול שלנו, מקיימים כל העת, גם אם תשאל את הנציגים של המשרדים השונים שיושבים פה ושותפים לדיונים, ואני מדבר על המשרדים המשמעותיים, על חינוך, על רווחה, על שיכון, על כלכלה,על משרד האוצר, על משרד התרבות, על משרד הביטחון, שהוא לא היה שותף לתכנית החומש ואנחנו ביקשנו בהחלטת הממשלה לצרף את משרד הביטחון, לאור העובדה שאנחנו רואים בו גם גורם מאוד מאוד משמעותי באורח החיים, משרד ראש הממשלה כמובן, המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות, שגם הוא לא היה שותף לתכנית החומש וצירפנו אותו עכשיו לתוך העניין, ותסלחו לי אם השמטתי את אחד המשרדים, כי בעצם אנחנו נוגעים פה בכל מארג החיים של האזרח, מלידתו, או מעלייתו, ועד זקנתו. אני חושב שאנחנו נמצאים ונוגעים בפעם הראשונה גם בסוגיות שהן סוגיות ליבה. אני יכול לומר שאחת הסוגיות המרכזיות שעולות ועלו לאורך כל הדרך היא הסוגיה של אבן היסוד בין הבידול לבין השילוב. אנחנו מצאנו שלאורך השנים התגבשה מדיניות לא כתוצאה מאיזה שהיא אג'נדה שלילית במובן הזה, אבל זה מה שנוצר, מדיניות שיוצרת פרויקטים ופעילויות שהן פעילויות מבדלות. מהשטח עולה הרצון לעשות דווקא את נושא השילוב. צריך להבין, האוכלוסייה הזו, אנחנו מתייחסים לפעמים, או חלק מהאנשים מתייחסים ל'עולי אתיופיה', אבל רבים מהם הם ילידי הארץ. גם כשאני מדבר על עולים זה עולים שלעיתים הם למעלה מ-30 שנה בארץ. הרצון ליצור את התהליך השילובי מצד אחד ומהצד השני כן להמשיך ולתת את אותו סיוע שניתן ואת אותה קפיצת מדרגה שאנחנו יכולים לייצר כדי לשלב בסופו של דבר ולהכניס את המארג החברתי הזה, של החברה הישראלית, שהוא מארג עדין כחברה קולטת עלייה ואנחנו מוצאים וממפים היום ועוברים גם במשרד החינוך וגם בתכניות של משרד השיכון וגם בתכניות של משרד הכלכלה וגם בתכניות של משרד הבריאות וגם בתכניות של משרד הביטחון, לאורך כל הדרך, את הקו הזה. צריך להבין שהעבודה היא גם מורכבת, ואנחנו מדמים את זה תמיד למטוטלת, אם אני נמצא בצד אחד של המטוטלת במובן של הבידול, בתכניות המבדלות שלעיתים, גם ברמה הפדגוגית, זה ברור שאם אתה לוקח קבוצה מסוימת ונותן רק לה תגבור אתה יוצר תוספת לציונים מצד אחד, מצד שני אולי אתה פוגע במשהו אחר במארג החברתי. אנחנו לא רוצים להביא את המטוטלת לצד השני ולהגיד מה שנקרא באבחת סכין אין יותר ככה או אין יותר ככה, אלא ליצור את המארג הנכון שנותן לנו את המענה לצרכים מצד אחד ומצד שני ממשיך לשלב, כי המטרה של המדיניות היא לקדם את שילובם של יוצאי אתיופיה. אני יכול להגיד שכבר היום יש תכניות חדשות שהיו אמורות להיפתח, שלאור המסקנות שעולות מתוך השולחנות העגולים ולאור הבקשות של הקהילה גם ללכת יותר למדיניות משלבת, נעצרו או הוקפאו, עד להחלטה אחרת. עכשיו כשיצאנו - - - <פנינה תמנו-שטה:> רק כדי לסבר את האוזן, למשל דוגמה שהיא לדעתי מאוד רלוונטית זה תכניות שמיועדות לפעוטות מגיל 0 עד 5. נשאלת השאלה, רגע, אלה פעוטות, אלא אם כן אנחנו מאמינים שאנחנו מאמינים פחות בילדים האלה. למה צריך באמת תכנית מיוחדת לפעוטות מגיל 0 עד 5 בקהילה? <היו"ר אמנון כהן:> אולי להכשיר את האמא או הסבתא שמטפלת בפעוטה עד גיל 5. <פנינה תמנו-שטה:> לא, ממש לא, באופן גורף יש תכניות שהוקמו על בסיס של ייעודי לפעוטות יוצאי אתיופיה, מגיל 0 עד 5, מבלי הבחנה. לא מדובר בעולים, מדובר בילידי ה - - - אז אותו אמון שאמור להינתן לילדים כילדים הוא לא ניתן כשאתה בונה כזו תכנית. <עודד פורר:> בהקשר הזה אנחנו נמצאים היום בשלב שהוא יחסית מתקדם מצד אחד, מצד שני כמו שאמרה השרה, עלתה הדרישה מהשטח שאומרת – אל תיתנו לנו לנהל את הדיונים על התכנית החדשה עם אקדח לרקה בגלל דיוני תקציב 2015. וסוכם בינינו לבין משרד ראש הממשלה, ואני מאמין שגם בקרוב העניין הזה יגיע להחלטת ממשלה, עם תקציב 2015, שתקציב החומש אפילו שחמש השנים של החומש הסתיימו ימשיך כמו שהוא עוד שנה, כדי שב-2015 לא ייפגעו התכניות שנוגעות בחומש. זה מאבק לא פשוט שהשרה מנהלת. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> דרשתי לסיים את זה לפני זה, אבל כדי להגיד את האמת כאן, הייתה דרישה מהשטח והסכמתי. הגם שלא חשבתי - - - <היו"ר אמנון כהן:> שמה? כמה כסף? <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> דרישה להמשיך בדיונים בינתיים. <עודד פורר:> לא, תקציב החומש, כמו שהוא היה בשנה קודמת - - - <היו"ר אמנון כהן:> כמה כסף? מנכ"ל, כמה כסף? <עודד פורר:> מדובר על כ-300 מיליון שקל במשרדים בסך הכול לתכנית החומש. <היו"ר אמנון כהן:> זה משוריין כרגע ל-2015? <עודד פורר:> כשהתקציב הזה, הרצון שלנו, לפחות אני יכול להגיד לך שחלק מהמשרדים כבר שריינו את זה, כמו המשרד שלנו, כמו משרד הרווחה, שניהלתי עם המנכ"ל שיחה על כך. הדיונים האלה ימשיכו עד 2015. <היו"ר אמנון כהן:> כבוד המנכ"ל, עוד חודש סוגרים את - - - <עודד פורר:> בתקציב מדינה 2015 יהיה תקציב חומש. <היו"ר אמנון כהן:> כמה, אתה משער? <עודד פורר:> כמו שהיה ב-2013 וכמו שהיה ב-2014. <היו"ר אמנון כהן:> לפחות אתה אומר. <עודד פורר:> לא לפחות, אותם המספרים שהיו בשנים האחרונות יימשכו, כדי לא ליצור - - - <היו"ר אמנון כהן:> אדוני, מתי ייגמרו הדיונים? <עודד פורר:> אני מעריך שאנחנו נהיה עד סוף השנה הזו כבר עם החלטת ממשלה על תכנית חדשה וברגע שהממשלה תאשר אותה, התכנית הזו תתחיל לפעול ב-2016. אבל חשוב שנגיד עוד לפני כן, מאבני היסוד של התכנית שהתקבלו - - - <היו"ר אמנון כהן:> הבנתי. אנחנו עכשיו 2014. <עודד פורר:> 2014 כבר אתה מה שנקרא - - - <היו"ר אמנון כהן:> שנייה, עכשיו בתקציב מדברים על 2015 מינואר. אם אתה עכשיו גומר את עבודת המטה שאתה יושב בשולחנות עגולים, מסכם אותה סוף סוף, לפי שכבות גיל, לפי נושאים, לפי זה, אז אתה צריך בינואר 2015 לצאת לדרך. <עודד פורר:> כן, אבל יש תכניות, אם אני מדבר על תכניות חינוכיות למשל, תכניות חינוכיות הן מספטמבר עד ספטמבר. אגב, זה המסה הקריטית של התכניות. אני לא יכול לבוא בספטמבר למשרד החינוך ולהגיד לו 'תעשה תכנית חדשה'. אותו דבר בתכניות שהן תכניות רווחה. חלקן יכול להיות שיוכלו לפעול כבר ב-15', יכול להיות שנניח משרד החינוך יידע מספיק זמן להיערך כדי לבצע את התכניות החדשות שלו מספטמבר 2015 ולא מ - - - בספטמבר 2014 אנחנו נמשיך במצב שהיה הוא שיהיה, לצורך העניין, במובן הזה. חשוב להדגיש שקודם לכן יתקבלו, ואני מקווה שזה יקרה בחודש הקרוב, אבני היסוד של התהליך, שעל פיהן תגובש מדיניות, כשבהתאם למדיניות הזו גם יחויבו משרדי הממשלה לפעול. זאת אומרת שאם אנחנו נגבש מדיניות שנוגעת לבידול מול שילוב וכבר יתחילו להבין שיש שם מדדי תוצאה, משרדי הממשלה יוכלו להתחיל להתכוונן בתכניות החדשות שהם מתכננים, כדי לעמוד בתוך הפרמטרים האלה. חשוב לי להדגיש דבר אחד. אנחנו ספגנו הרבה ביקורת לאורך הדרך, אמרו לנו שהתכנית הזו סגורה מראש, כן יהיו, לא יהיו. לקח לנו זמן לרתום את הקהילה לתוך התכנית הזו כדי לבנות את האמון המחודש הזה, השרה הצהירה לא פעם ולא פעמיים, גם פה וגם בדיונים של השדולה בכנסת, וגם במפגשים של השולחנות העגולים, וגם אני אמרתי את זה, הכול על השולחן, אין שום תכנית שאנחנו מקדשים אותה או שהכנו לנו במגירה איזה שהיא תכנית, וזה מה שיהיה כי אנחנו החלטנו. אני חושב שהרצינות שבה מתנהל התהליך הזה היום, אם משרד ראש הממשלה ואולי אודי ירצה לומר משפט או שניים בעניין הזה, היא גם תוביל אותנו לתכנית שתהיה הרבה יותר נכונה עם מינימום ליקויים. אני מאמין שכנראה לא הכול יהיה שירים ומחולות, אבל השאיפה שלנו היא באמת להגיע להצלחה מיטבית. <היו"ר אמנון כהן:> אודי, מה שחשוב לנו כוועדה, גם כמדינה אני חושב, שאמנם המשרד המאסדר, החלטתם שזה משרד הקליטה, אני מברך, אבל הם לא בחזית, וחשוב לי שראש הממשלה ואתה, באחריותך, תלווה אותם. תראה אם יש לפעמים בעיה מול משרד אחר, מול משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הביטחון, שהגוף המאסדר הוא אמנם הם, אבל אם יש קושי בחיבור כזה או אחר, שמשרד ראש הממשלה תמיד יסייע ויהיה לימין המשרד המאסדר הזה. המטרה שלנו שבאמת נעשה את העבודה הכי טוב, כי משקיעים המון זמן, אני חושב שזה יותר מדי זמן, באמת לשמוע את כולם, זה בסדר, אבל בסוף צריך להחליט וכאשר מחליטים צריך לצאת לדרך וכשיוצאים לדרך, שם יכולים להיות קשיים ופה הם יצטרכו את הסיוע שלך. איך אתה רואה, איפה אתה בפאזל הזה? <אהוד פראוור:> אני אדבר על זה, אני לא אתחמק, אבל אני רוצה לומר עוד משהו. אני חושב שאסור להקטין את התהליך שהמשרד עושה. מה שקורה, זו אחת התכניות הראשונות בהיקף הזה בממשלה שלא נעשית מלמעלה למטה, אלא כמעט מלמטה. אני לא מכיר תהליך שיתוף כל כך רחב שנעשה ומבחינתי זה מודל לממשלה ועכשיו אני אגיד למה זה חשוב. שיתוף הוא לא רק לשם השיתוף, מה שעולה שונה לגמרי בחלק ניכר מהנחות היסוד שהיו קודם לכן. הוא מבטא התפתחות של הקהילה, התבגרות של הקהילה, הוא מבטא משהו אחר. כמעט הייתי אומר שאם היינו הולכים בשגרתנו היינו כנראה נמצאים עם תכנית היום, אבל לא נכונה. <היו"ר אמנון כהן:> והיית אומר לי אחרי כמה שנים 'נכשלנו'. <אהוד פראוור:> אני חושב שמה שקורה כאן מייצר תכנית, עם כל הקשיים ועם כל השאלה מי משתתף וכמה משתתף ומה הלחצים שמופעלים. הכול מורכב, אבל יוצא משהו אחר. המשהו האחר הזה משפיע על הצוותים שהם בראשות אנשי ממשלה ברובם בתחומים המקצועיים. אני חושב שאסור להקטין על התהליך הזה, אפשר ללחוץ עליו שיהיה קצת יותר מהר וזה מה שהמשרד עושה, אין טעם להגיד שלושה חודשים, אם לא, נחליט במקום, כי ההחלטות תהיינה פשוט לא נכונות. מה שהשרה ועודד ואלפי המשתתפים הביאו זה למשהו אחר. העניין השני, תראה, אנשי הממשלה, הצוותים הממשלתיים, תחת הנהלה מאוד ישירה של משרד הקליטה, עובדים. ראשי הצוותים פועלים מאוד באינטנסיביות, והם ממשרדים שונים, הם לא חייבים כלום כביכול והם התגייסו. בתחילת הדרך היה צריך טיפה יותר עידוד שלנו ואמירה שזו תכנית של הממשלה, אגב גם ראש הממשלה הגיש את המתווה הזה יחד עם שרת הקליטה, אבל צריך לומר שיש כאן משהו, גם מבחינתנו כלמידה, שמשרד יכול, שלא הכול אנחנו. לשאלה השנייה. לא הלכתי לשום מקום, משרד ראש הממשלה לא מוותר, לא על הנוכחות שלו בצוות המוביל ולא על הסיוע שנידרש כשנבוא להחלטת הממשלה ולא על הדיון האמיתי, איך בונים נכון את מנגנוני היסוד. כל הדברים האלה לפנינו וכמו שאמרתי בישיבה הקודמת וכמו שכתבנו לארגונים ששאלו אותנו, אנחנו נלווה את התהליך כרגע ונסייע ברשת ביטחון שהוא לא ייפול אחר כך. <היו"ר אמנון כהן:> תודה. חבר הכנסת שמעון סולומון, בבקשה. איך אתם שותפים בסדר? עם הארגונים וזה הכול בסדר? <שמעון סולומון:> אני לא בארגונים, אני אדבר כחבר כנסת, בדיוק כמוך. <היו"ר אמנון כהן:> לא, אני אומר אם אתה יושב איתם. <שמעון סולומון:> תיכף אני אגיד את העמדות שלי. תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כל אני חייב להודות לך על קיום המעקב, שזה לא שגרתי, לא רגיל, בדרך כלל זה שגר ושכח, ופה אנחנו באמת רואים, לא במקרה דרך אגב, יש גם שני חברי כנסת שעומדים ודוחפים ועם הרצון של יושבי הראש, כמו חבר הכנסת אמנון, אז יש מעקבים גם, זה לא מה בכך. אנחנו צריכים להמשיך ושדברים שמוחלטים, עושים ישיבות מדי פעם, כדי לעקוב וכדי לראות איפה עומדים הדברים. אותו דבר אנחנו עושים לגבי שילוב יוצאי אתיופיה בחברות ממשלתיות ואנחנו רואים, לשמחתי הרבה, מישיבה לישיבה, עד היום התקיימו שלוש פגישות, ואנחנו רואים מפגישה לפגישה שיפור בנתונים ובמספרים. יש כוח למעקב, יישר כוח, תודה לך, אנחנו נמשיך בצורה כזאת. דבר נוסף, מבקר המדינה, באמת בניגוד לאמירה שכל הזמן היינו אומרים שזה רק דוח, זה רק דוח, זה רק נייר, ספר, היום אנחנו רואים שזה קצת שונה. בכבודו ובעצמו מבקר המדינה מהמחויבות שלו מגיע ועוקב ובודק כדי שהדברים יתיישרו. אני חושב שזאת הדרך הנכונה. מהצד שלנו אנחנו צריכים לעשות ולהמשיך לפעול. לגבי הוואקום. אנחנו מדברים כאילו זה נתון וממנו מדברים כאילו ממשיכים. הוואקום הזה לא היה אמור להיווצר. החומש הזה, שתוכנן בהרבה כסף ובהרבה ישיבות, עם אנשים מקצועיים, הוואקום הזה לא היה צריך להיווצר מפני שחומש זה לא חד שנתי ולא דו שנתי, זה חמש שנים, אפשר היה לראות תהליך, אפשר היה לראות הצלחות, אפשר היה לראות שינוי גדול מאוד, כי הקהילה הזו, שאנחנו כל הזמן מדברים עליה, היא קהילה קטנה מאוד. אפשר היה להצליח. זה כמו בית ספר שלוקח על עצמו להעלות את הבגרות. אם נותנים לו את המשאב, אם המנהל הוא טוב, אז הוא יראה גרף עולה למעלה. אם המנהל הזה הוא רק פאקה פאקה, לא מדבר גם כשיש לו כסף, הוא רק מקדש את התהליך, גם אם שמים הרבה כסף לא רואים תוצאות. לכן פה אני רוצה לכפור בעיקר, שנוצר ואקום ולכן אנחנו צריכים להמשיך. אני אומר שהוואקום הזה לא היה צריך להיווצר אם היינו עובדים באופן מקצועי. גברתי השרה, את נמצאת פה, ואני מאוד שמח, וגם המנכ"ל, הוואקום הזה לא היה צריך להיווצר. לכן גם לתכנית הבאה, אני אמרתי את זה באחת הערים, בנתניה, העובדים באו ואמרו לי, 'מה, אנחנו נפסיק עכשיו?' אמרתי, 'חבל שלא הכינו אתכם נכון, אפילו הממונים לא הכינו אותם'. כאילו יש לך תכנית ואנשים חשבו שזה ממשיך, למה? כי יש לנו תרבות שמקדשת את התהליך, ממשיכים ומתגלגלים, בלי תוצאות, בלי עריפת ראשים של מי שלא הצליח. לא ראינו פה מישהו שהתפטר, לא ראינו מישהו פה ששם את המפתח על השולחן ואמר 'נכשלתי', אף אחד. למה? אני מדבר בצורה כזאת מהלב, כי אני באתי מהשדה, אני יודע מה זה לשנות דברים, אני יודע מה זה להצליח, כשיש לך את המשאבים הנכונים. <היו"ר אמנון כהן:> חבר הכנסת סולומון, אתה רוצה שראש הממשלה יתפטר? <שמעון סולומון:> לא, לא, לא, לא על זה אני מדבר. <היו"ר אמנון כהן:> שישים את המפתחות? <שמעון סולומון:> תאמין לי, אני יכול לשבת איתך מי צריך לשים מפתחות. יש מנהלי ביניים, אחראים, שהיה להם תקציב, שיש להם את הכוחות, הם היו צריכים לעמוד. אני בכוונה מקצין, כי אנחנו מדברים לעתיד, אני רוצה שנעמיד את הקריטריונים כקדוש ולדרוש תוצאות ולשנות את השפה שלנו, לדרוש תוצאות. להגיד, החומש נכשל, אוקיי, מה קרה? עם חיוך, בואו עכשיו נבנה תכנית חדשה. אז אני רוצה שבדמעות נגיד שהחומש נכשל, אני רוצה שבכיפוף גב ובבושה נגיד נכשלנו, לא בגאווה ולא באיזה ביטחון מופרז כזה, נכשל ואנחנו ממשיכים. יש פה קהילה, יש פה בני אדם, יש פה עולים שרוצים להשתלב, יש פה ממשלה שרוצה לתת. אין לי ביקורת על הממשלה, על מקבלי ההחלטות, אני מצדיע למקבלי ההחלטות, נפגשתי עם ראש הממשלה, שעה לבד, הוא אומר לי 'שמעון, אבל תראה כמה כסף אני נותן', אני אומר לו, 'לך אין לי טענה, כסף אתה נותן, נכון, אבל צריך גם לבדוק למטה אם יש תוצאות או לא'. לכן אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על התוצאות. אמרת, פראוור, בצדק, מלמטה למעלה. גם הפרויקט הלאומי, שהייתי שותף בו בהתחלה, היה פחות או יותר באותה מתכונת של חריש בשטח, פגישות, השקיעו המון כסף בחברה שאני לא זוכר את שמה, מיליונים, עשו עבודה ב-2001, 99', עבודה יסודית, רצו, אבל אם אין חיבור בין התכנית לביצוע, כמו פרויקטים, כמו בנייה שאתה מתכנן וגם מבצע, אתה לא יכול רק לתכנן ולא לבצע, אתה לא יכול גם לבצע בלי לתכנן. פראוור, אני רוצה שתיקח את זה ברצינות, תעביר את המסר הזה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> חבר הכנסת סולומון, אני רוצה שלא תזלזל בנו. <שמעון סולומון:> אני רוצה לסיים. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אנחנו לקחנו את הנושא ברצינות והדוח של מבקר המדינה והתכלול ואני חושבת שבחברים שלך אל תזלזל. <שמעון סולומון:> אני רוצה לסיים. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> מפני שכל החברים האלה משתתפים בכל הישיבות והדיונים ואני חושבת שאנחנו קודם כל אמרנו, גם בישיבת הממשלה כאשר אישרנו את זה, שותפות, אי שותפות, ואני אמרתי שהדלת שלי פתוחה ואני אמרתי שאנחנו נעשה הכול ביחד ועד כה לא שמעתי שיש ביקורת על דברים שנעשים עכשיו. אני קיבלתי את תכנית החומש כשרה, כאשר נכנסתי למשרד, ואני בלי חיוך אומרת, עם כאב רב ביותר, יש דברים שנכשלו בתוך התכניות האלה ובגלל זה אנחנו מסתכלים על העתיד ולא על העבר. <עודד פורר:> אני רוצה רק להוסיף עוד דבר. המיפוי שנעשה בשטח ב-99' הוא לא זהה למיפוי שתעשה בשטח ב-2014. חלפו מאז 15 שנה, דברים קרו בקהילה ב-15 השנה האלה, צמחו מנהיגים בקהילה הזו, צמחו אנשים מובילים בקהילה הזו. אני חושב שיש להם את היכולת גם להוביל וגם לקחת חלק בתהליך, הרבה מעבר למה שהיה לפני 15 שנה. <שמעון סולומון:> אני אמשיך בקו ובסוף בסוף בסוף לזה זה יתרכז. בכוונה אמרתי, כשאמרתי ממשלה, גברתי השרה, את בממשלה, אני אומר את הדברים החיוביים - - - <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> השרים שלך בממשלה. <שמעון סולומון:> נכון, אני אומר ברמת קבלת ההחלטות, כן, העברנו וכן יש החלטה, אבל אני מדבר על רמת המבצעים ופה אני ואת צריכים לדבר אותה השפה, כי בסופו של דבר, גברתי השרה, את יכולה לרצות, את יכולה באמת, אבל אם בדרג המבצע, שהם דרגים יותר למטה מאיתנו, אנחנו צריכים להעביר את המסר הזה ש'אנחנו נתנו לכם את הכלים, עכשיו האחריות שלכם'. אולי את לא מבינה אותי, אבל אני מדבר על זה שיש כוונות טובות, יש השקעות, יש באמת דיונים, אני רואה את זה, אני גם בחלק ישבתי, אבל בדרגים המבצעים למטה אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד עם יד על הדופק ועם עיניים פקוחות כדי שמה שאנחנו מתכננים בסוף גם יניב תוצאות. <היו"ר אמנון כהן:> אוקיי, מובן. <שמעון סולומון:> עוד כמה נקודות. על שולחנות עגולים אני גם שמעתי והייתי גם בחלק מהם. אני רוצה רק דבר אחד, מה לעשות, אני רוצה שבסופו של דבר נראה תמונה של איך אנחנו מזיזים מפה לשם את הקהילה. שולחנות עגולים, בהתחלה הייתה לי ביקורת מאוד מאוד גדולה, אני אמרתי שאם יש לי ילד בן 17 שאני מגדל אותו, אני לא צריך לעשות עליו מחקר, אני צריך לדעת מה הוא צריך ולהתמקד בעשייה. אנחנו עולים חדשים, יוצאי אתיופיה, נמצאים במשרד הקליטה הרבה שנים, משרד הקליטה אמור להכיר אותנו ממש ממש ממש, כולל ההתפתחויות, כולל המעקב, כולל מחלקת המחקר, היא צריכה כל הזמן להיות במעקב אחרי הקהילה. אבל אם כבר עושים את זה ואמרת נכון, יש שינויים, יש מנהיגים, יש צרכים שונים, כי הילדים שנולדו פה הם שונים מאלה שעלו וכו', אז מה שאני מבקש ודורש אפילו, בסופו של דבר, כולנו פה במקשה אחת צריכים לדרוש שבסופו של דבר יהיו תוצאות בשטח וזאת התפילה שלנו. <היו"ר אמנון כהן:> קודם נכין תכנית, אחר כך נגיע לתוצאות. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. <פנינה תמנו-שטה:> אדוני היושב ראש, כבוד השרה, מנכ"ל משרד הקליטה, חברים, חברי כנסת. ראשית אני רוצה להודות לך, מבקר המדינה, על כך שאתה פתחת בדוח בקהילת יוצאי אתיופיה. אני יודעת שהודיתי לך בפעם הקודמת אבל אני חושבת שלרלוונטיות כנראה אין תחליף במיוחד במדינה דמוקרטית, כאשר אנחנו נמצאים באנרגיות רצות ודברים שמתחלפים וסדרי עדיפויות שיורדים ועולים, אני חושבת שאתה לקחת ושמת את זה על השולחן וזה היה חשוב. זה מסמך שהוא בוודאי יועיל עם כל החברה הישראלית. אני חושבת שזה גם מה שאמרת בדבריך. הכיוון שאליו אנחנו הולכים והכיוון שאליו התחלנו לצאת לדרך, למרות בהתחלה היו ויכוחים והיו חילוקי דעות, בין משרד הקליטה וביני, אני חושבת שזה כיוון נכון. בסופו של דבר, כמו ששמעון אמר, אנחנו רוצים לראות שזזים דברים. כדי שיזוזו דברים במדינת ישראל, שזה לא פשוט, כי כל שנתיים בממוצע הממשלה מתחלפת, בינתיים טפו טפו טפו אנחנו מחזיקים מעמד, אנחנו צריכים לדאוג - - - <שמעון סולומון:> עוד לא עברו שנתיים, תיזהרי. <פנינה תמנו-שטה:> אמרתי טפו טפו טפו. אנחנו צריכים לדאוג שקהילת יוצאי אתיופיה, בשל הבעיות, לא בגלל שיש לנו איזה מגלומניה, ובשל האתגרים, נמצאים בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל. אך לצערי, אני אומרת את זה לצערי הרב, ואמרתי את זה גם בוועדות קודמות, כאשר אני באה ומדברת עם שר כזה או אחר והוא לא מבין מה זה העדפה מתקנת והוא לא מבין מה זה ייצוג הולם, אנחנו בבעיה. זו אליה וקוץ בה, כאשר מתחלפים שרים, או נכנסים לתחום הציבורי, כי בסופו של דבר הקהילה הזאת, יש לה את כל הפוטנציאל, יש את כל המוטיבציה, יש את כל הציונות והאהבה למדינת ישראל, אבל צריך לדאוג שהדברים ייעשו בצורה הנכונה. עד עתה, בחלקים מסוימים באופן מוצדק בתחילת העלייה, ואחר כך באופן לא מוצדק, השיטה הייתה להחליט על. אני שמחה שהדיסקט הזה הוחלט בלהחליט עם, ובגלל זה אני נתתי את מרב מאמציי בשולחנות העגולים. השולחנות העגולים הם חשובים בראש ובראשונה כי צריכה לצאת פה קריאה, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, צריכה לצאת מדיניות ברורה שאומרת שלא כל שר יכול לעשות מה שהוא רוצה, שלא כל מנכ"ל ולא כל פקיד ממשלתי יכול לעשות מה שהוא רוצה. לא יכול להיות מצב שתכניות קמות חדשות לבקרים, כמו פטריות, כמו בצה"ל, שאני מאוד מעריכה את צה"ל, ואין מי שיפקפק בקהילת יוצאי אתיופיה בכל מה שקשור לצה"ל, כי אחוז המוטיבציה להתגייסות הוא בין הגבוהים ביותר, אבל לשים לנו מסלולים נפרדים ולא משנה למה ואיך ומה רוצים לפתור, זו טעות שלא רק פוגעת בקהילת יוצאי אתיופיה. אני אומרת את זה תמיד, מספיקה תמונה אחת בעולם בשביל שזה יפגע בכל מדינת ישראל. אנחנו מתאפקים, אבל בסופו של דבר השולחנות העגולים, כדי שזה באמת יתפוס, צריך להעביר פה מסר ברור וזה התפקיד שלך, היושב ראש. אמנם נתתי דוגמה את השולחנות העגולים, אבל המסר צריך להיות שכולם צריכים להתיישר לפי המדיניות שתצא משם, אחרת, למרות שהשרה אמרה שהיא תהפוך שולחן, זה פשוט לטחון מים. <היו"ר אמנון כהן:> תודה. <פנינה תמנו-שטה:> אני לא סיימתי, אבל יש לך כזה תודה ש - - - <היו"ר אמנון כהן:> חשבתי שפה הנקודה. פשוט סיימת יפה, פנינה, את לא צריכה להוסיף. <פנינה תמנו-שטה:> אני הולכת עכשיו לעשות את זה פחות הרואי ואני אגיד את הדברים שהם קצת יותר פרודוקטיביים. יש פה הרבה מאוד נציגים שאותם אנחנו פוגשים לא אחת בכל מיני ועדות לאורך השנה. <היו"ר אמנון כהן:> פנינה, מה שחשוב לי, לי חשוב שאת וחבר הכנסת סולומון, שמבחינתי אתם בכנסת מייצגים את כל הארגונים. <פנינה תמנו-שטה:> גם אתה מייצג. <היו"ר אמנון כהן:> גם אני, ודאי, בראש ובראשונה אני, קודם כל אני. אני אמרתי, היה לי חבר מועצה בעיר שלי מהקהילה, מולגטה - - - <פנינה תמנו-שטה:> תחזיר אותו לכנסת. <היו"ר אמנון כהן:> בעזרת ה', ירצה יבוא. אנחנו בש"ס מחפשים דווקא. <פנינה תמנו-שטה:> עזב אטיאס. <היו"ר אמנון כהן:> יש לנו ברשימה. מה שחשוב לי, אני אשמע את הארגונים, באמת פה השרה והמנכ"ל דיברו בפתיחות, אבל באמת לשמוע את כולם, המטרה היא שכל אחד, וגם ראיתי הרבה לחצים ביניהם, יש כל מיני פוליטיקות פנימיות בקהילה, כל אחד בחלקת אלוהים הקטנה שלו - - - <פנינה תמנו-שטה:> כמו בכל עדה. כמו בכל קהילה, כמו בכל חברה. <היו"ר אמנון כהן:> כן, בסדר גמור, אבל בסוף צריך לתכלל גם את הארגונים, את הרצונות שלכם, את הדברים, עוד פעם לטובת הקהילה. מה שחשוב זה טובת הקהילה. הארגונים עושים עבודה מצוינת, בהתנדבות, בזמן הפרטי הפנוי שלהם, לי חשוב לדעת אם הם שותפים ואתם מתרשמים מזה, כי יש גם שדולות, אתם נפגשים בשדולות, לי חשוב שאם בבחינה ובתכניות הם באים לידי ביטוי. <שמעון סולומון:> חד משמעית. בשולחנות העגולים וגם בשדולות ראשוני המוזמנים זה הארגונים השונים כי הם בשטח וזה חשוב לשמוע אותם תמיד. <פנינה תמנו-שטה:> אני חושבת שהדלת שלי וגם של חברי שמעון מאוד פתוחה לארגונים, גם אם לא תמיד אנחנו נלך בדעתו של ארגון כזה או אחר, הדלת שלנו פתוחה. המטרה הייתה מלכתחילה שהארגונים יהיו שותפים, גם אם יש ביקורות אי אפשר לבטל את עבודתם הנאמנה של הרבה מאוד ארגונים שמציפים דברים ואוי ואבוי לנו - - - <היו"ר אמנון כהן:> את זיוה מכירים? איפה זיוה? מה נשמע, זיוה? <זיוה מקונן-דגו:> ברוך ה'. <היו"ר אמנון כהן:> שומעים אותך? את מבינה תכניות? <זיוה מקונן-דגו:> אדוני, אם תיתן לי אני אשמיע את הדברים שלי. <היו"ר אמנון כהן:> את ראשונה מדברת היום. <פנינה תמנו-שטה:> רק חשוב לי, בדיוק בהקשר של מה שרציתי להגיד, בוודאי שלא פשוט, היה ויכוח על מי יתכלל את כל הנושא ואני חושבת שהיה לא פשוט להרבה מאוד ארגונים לקבל את זה שזה משרד הקליטה. אני סברתי שמה שחשוב זה שתהיה מדיניות ושהנושא הזה יתחיל לצאת לדרך. אנחנו משתפים פעולה ויש לנו ויכוחים פוריים ופחות פוריים, אבל שים לב, יש פה נציגים של כל מיני משרדים, בסופו של דבר אנחנו פוגשים אותם בהרבה מאוד ועדות, אף אחד לא מגיע לכנסת בשביל להיות קישוט, אנחנו מבקשים מכם להתעדכן גם, מי שרוצה להיות מעודכן לגבי מה שקורה בשולחנות העגולים, לקחת את זה כעדכון, אבל התחושה שלי, ופה אתה צריך לתת דגש, מעבר לזה שאתה צריך לחדד ולשלוח גם, לתת גיבוי למה שקורה עם משרד הקליטה, יחד עם נציגי הקהילה שכולם צריכים להתיישר, כולל המנכ"לים והשרים, מעבר לכך התחושה שלי, שאני חייבת לדבר על זה, זה שרוב הבעיות נובעת כתוצאה מדיור. זה חוזר על עצמו. נמצא פה סמנכ"ל דיור ושיכון רונן, שעושה עבודה באמת יוצאת דופן ויושב שעות ארוכות ויכול להיות שיצטרכו להקצות תקציבים מאוד גדולים - - - <היו"ר אמנון כהן:> קודם כל תבנו דיור ציבורי, תיתנו לדירות, אחר כך הוא יחלק. תבנו דיור ציבורי, מה חשבתם? <שמעון סולומון:> זה מה שעושים עכשיו, דרך אגב. <פנינה תמנו-שטה:> אתה לא רוצה שאני אתחיל לתת לך הרצאה על גטאות של יוצאי אתיופיה. <שמעון סולומון:> הדיור, הבעיה הכי גדולה בדיור הייתה, אם כבר הזכרת, זה משנות ה-80, מסוף שנות ה-70 לא בנו דיור. <היו"ר אמנון כהן:> אני מכיר. <שמעון סולומון:> אתם ישבתם הרבה שנים שם. היום, לשמחתי, מתחילים לבנות. <היו"ר אמנון כהן:> את האמת, לחמנו. <שמעון סולומון:> בקרית גת ובלכיש יש שני בניינים שהם בחצי מיליון שקל. הנה, אני אומר לכם עכשיו. <היו"ר אמנון כהן:> תודה. אני רוצה באמת להבין את הנושא של המצגת. הייתם עם המנכ"ל, ישבתם עם משרד הקליטה? <עודד פורר:> אני אסביר לך מה זה הפרויקט הלאומי האתיופי. בשנת 2001, כמדומני, בהחלטת ממשלה, איחדו חלק מהמוסדות הלאומיים והמוסדות התורמים, פרויקט לאומי, הממשלה שותפה שם בוועדת ההיגוי. אנחנו לא שותפים בבעלות על הפרויקט הלאומי, הם חברה לתועלת הציבור - - - <היו"ר אמנון כהן:> מי זה ממשלה? <עודד פורר:> משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר. <היו"ר אמנון כהן:> אתם שותפים כרגע לפרויקט? <עודד פורר:> אנחנו שותפים בוועדת ההיגוי של הפרויקט הזה. <פנינה תמנו-שטה:> מה? לא הבנתי. <עודד פורר:> הפרויקט הלאומי האתיופי, בשתי מילים, הוא חברה לתועלת הציבור שהוקמה על ידי מוסדות לאומיים ועל ידי גופים תורמים. בחברה הזו יש ועדת היגוי, אנחנו חלק מוועדת ההיגוי ואנחנו משלמים מחצית מהכסף כנגד כסף שנאסף. הפרויקטים שהוא יציג לך אלה פרויקטים שבהחלט אנחנו שותפים בהם. החברה הזו היא לא שלי, זה לא שאני - - - <היו"ר אמנון כהן:> לא, למה אני שואל? אני לא רוצה כפילויות. כמו שגם אמרה חברת הכנסת פנינה, שלפעמים יש תכניות כבר אבד עליהם הכלח. מישהו בודק, מישהו בוחן מקצועית? <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> תן לי שנייה, בבקשה. <פנינה תמנו-שטה:> גם הם יצטרכו להתיישר לפני המדיניות. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אדוני, אני חושבת שההצגה של הפרויקט לא במקום ואני אסביר למה. אנחנו לא סיימנו את העבודה וכאשר אנחנו נסיים את העבודה אנחנו נחליט יחד עם מי שנמצא סביב השולחן מה אנחנו נציג לוועדה כאן ולוועדה בכנסת ולוועדת העלייה וקליטה. יש המון פרויקטים ואנחנו צריכים להחליט יחד סביב השולחן הזה מה יהיה בתוך הפרויקט המשותף, מה יהיה, מה לא יהיה, יכול להיות שיהיו החלפות. אני פשוט רוצה לציין, בגלל הלהט שהיה כאן בוועדה, אנחנו הפעם, כמו שאמר אודי, לא מכתיבים ליוצאי אתיופיה, אנחנו לא מכתיבים אלא מחליטים ביחד. אנחנו היינו יכולים ומסוגלים לסיים את העבודה, ופנינה יודעת על כך, ואני כן אומרת שכולם משתתפים בוועדות ובישיבות האלה, אבל זה לוקח זמן. רבותיי, מה שקרה במשך שנים רבות והליקויים שהיו, כדי לתקן אותם צריכים לשלב ידיים וביחד להחליט על העתיד ולא על העבר. אני חושבת שבלהט אנחנו יכולים לדבר על העבר, אבל צריכים לדבר על העתיד. כדי שהעתיד יהיה יותר ברור ויותר נכון אנחנו משלבים את הידיים ונדרשת המון סבלנות מהמנכ"ל שמשתתף, מהנציגים. <היו"ר אמנון כהן:> הכול ברור. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> לא הכול ברור. זה לא כל כך - - - <היו"ר אמנון כהן:> כבוד השרה - - - <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> תן לי שנייה. אני אומרת, בדוח מבקר המדינה לא הייתה ביקורת על משרד העלייה והקליטה, או בנקודות מסוימות, הביקורת הייתה על תכלול ואנחנו לקחנו על עצמנו את התכלול. זה לא כל כך פשוט, ואתם יודעים שהנושא לא פשוט, הנושא הזה כבד ביותר וכדי שהם באמת יהפכו להיות ישראלים כמו שהם מסוגלים לעשות. יוצאי אתיופיה, אני גם יכולה להביא כאן מיליון דוגמאות על שילוב של אותם יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, אבל כדי לתקן את הליקויים ולתקן את הדברים שהיו בעבר אנחנו צריכים להכין עבודה רצינית ובגלל זה אני מבקשת עכשיו לא להציג את זה, בגלל שזה חלק או פרק - - - <פנינה תמנו-שטה:> אני נותנת את הדוגמאות פה, לדוגמה, אדוני יושב הראש, אחד הפרויקטים שאני וחבר הכנסת שמעון סולומון הלכנו וסיירנו בהם בקרית גת, ציירו בפנינו קבוצה של ילדים שמקבלת תמיכה באמת אדירה ויש תוצאות נפלאות של הפרויקט הלאומי, אבל אנחנו סבורים שקבוצה כזאת, בגלל שהחתך הוא לא אחיד, יש יותר טובים, יש פחות טובים, אנחנו רוצים שהיא תהיה פתוחה לא רק ליוצאי אתיופיה. שיביאו מאטצ'ינג, או הרשות המקומית או בית הספר, להפוך את זה לקבוצה רב גונית ולא הומוגנית. <היו"ר אמנון כהן:> הבנתי. טוב, אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה, בלי מצגת. בבקשה, אדוני. לי חשוב לדעת אם כבר הגעת גם למשרד, הצגת להם. ייתכן פה שיש חלקים חשובים - - - לי חשוב לדעת, אמרנו, הם צריכים לשמוע את כולם, אני בטוח שפה אתם עשיתם עבודה מצוינת, ייתכן שיש כפילויות, כי הם מלמעלה כמאסדרים מסתכלים מלמעלה, יכול להיות שיש תכנית מצוינת, אפשר להרחיב אותה לאזורים מסוימים. לי חשוב אם ישבתם והצגתם, זה מה שחשוב לנו, ומתקדמים מזה הלאה. בבקשה. <רוני אקלה:> אני מייצג את הפרויקט הלאומי, אני מנהל את הפרויקט הלאומי אתיופי. הפרויקט הלאומי האתיופי הוקם על ידי הממשלה ושותפים שלושה משרדי ממשלה ובנוסף יש הג'וינט, הסוכנות, קרן היסוד והפדרציות היהודיות והנציגות של הקהילה האתיופית, יושבים ומקבלים החלטה. לפרויקט יש ועד מנהל, יש דירקטוריון, בדירקטוריון הממשלה לא שותפה משום שהיא חברה וההחלטות מתקבלות שם. במשך הזמן שהפרויקט, מאז 2001, כשהוקם, עד שהתחיל לעבוד, זה לקח חמש שנים. אני רציתי דווקא להראות לכם משאבים הושקעו בתוך הפרויקט, כמה הצלחות היו בפרויקט הלאומי וגם מבחינת המיפוי שעשינו, מבחינת הקידום שלו, אנחנו עובדים עם הרשות המקומית, עם נציגות הקהילה האתיופית, כולם שותפים. אבל אני לא מייצג את הקהילה האתיופית, משום שאני מייצג רק אוכלוסייה מיוחד שלשמה הוגדר הפרויקט, זה אומר בגילאי 13-18. פה יש לי טענות גם לממשלה וגם לעשייה שלנו. זאת אומרת למרות שההחלטה שהתקבלה היא לגילאי 13-18, שהפרויקט הלאומי צריך לקדם את התכנית הזו וגם הוגדר בזמנו שהפרויקט צריך לתת סיוע לימודי לאותם תלמידים וגם לטפל בנוער במצבי סיכון והעצמת הקהילה, אלה שלושת התחומים שהוגדרו לו לעבוד, בתקופה הזו, מאז ההקמה עד היום, אנחנו פעלנו רבות ואם יורשה לי, יכול להיות שאני אתקדם עם המצגת מהר כמה שניתן, אז - - - <היו"ר אמנון כהן:> בכמה מוקדים אתם עובדים עם נוער? <רוני אקלה:> יש לנו 18 כרגע, אבל היינו 27 וירדנו ל-19. <היו"ר אמנון כהן:> תגיד, לא צריך להראות מצגת. תגיד בגדול. <רוני אקלה:> בגדול יש לנו 19 מרכזי נוער ב-18 יישובים והמרכזים פתוחים משעה ארבע עד שעה שמונה. אני מאוד שמח שהמרכזים האלה - - - <היו"ר אמנון כהן:> המרכזים הם גם בשיתוף עירייה? הוא נותן את המקום? <רוני אקלה:> העירייה נותנת את המקום, אנחנו נותנים את התכנים, וזה שיתוף הפעולה שלנו. ההחלטות מתקבלות ביחד עם הרשות, ביחד עם הקהילה. <פנינה תמנו-שטה:> יש לי שאלה, אז למה סגרת לאחרונה, למרות שאתה מקבל תקציב סגרת בקרית ים? בעיניי זה ללכת אימים על ההחלטות של משרד הקליטה ושלנו. ואני אומרת לך, אני עכשיו קיבלתי אס.אמ.אס, אתם לא תסגרו ותשתמשו באנשים, אוקיי? עד שלא יסתיימו פה ההחלטות. כי כולם מתיישרים, כל הארגונים, כולל אתם, כי אתם משרתים את הציבור ולא את עצמכם. <היו"ר אמנון כהן:> פנינה, תני לו לסיים. <רוני אקלה:> אם היית שומעת מה שאני הולך להגיד - - - <פנינה תמנו-שטה:> שמעתי אותך הרבה פעמים, אתה לא מכבד. אני כיבדתי אותך מספיק פעמים. <היו"ר אמנון כהן:> חברת הכנסת פנינה, אני מבקש. <רוני אקלה:> אני באתי להציג את העובדות הקיימות. הפרויקט מנוהל בשני מגזרים, התקציב מגיע מהממשלה, בסך הכול 9 מיליון שקל, הפדרציות היהודיות נותנות יותר תקציב ומאז הקמתו עד היום הממשלה נתנה - - - <היו"ר אמנון כהן:> 9 מיליון שקל לשנה? <רוני אקלה:> 9 מיליון שקל לשנה, זה מחולק לשלושה משרדי ממשלה, משרד הקליטה - - - <היו"ר אמנון כהן:> למי אתם מדווחים על הצלחות, על הביצוע? <רוני אקלה:> קודם כל לוועד המנהל, שבו שותפים משרד הקליטה, משרד החינוך ומשרד האוצר, ולפרויקט יש שני יושבי ראש, אחד יושב ראש חיצוני שנמצא בארצות הברית, יושב ראש של הארץ, שנמצא כאן, מפורסם, שאתם מכירים אותו, קוראים לו רביב צולר, הוא זה שמנהל את הפרויקט. אבל מה שאני מנסה להגיד, מאז הקמת הפרויקט גויס מהפדרציות היהודיות, מהעם היהודי, כ-72 מיליון שקל, לעומת הממשלה שהקדישה לפרויקט 26 מיליון. לכן גם בדוח המבקר ההתייחסות הייתה, הממשלה בעצם לא הובילה, אלא היא הייתה שותפה, אבל למרות שהפרויקט מוגדר 50-50 זה ההבדל בין גיוס המשאבים שאנחנו עושים למען אותה אוכלוסיית היעד שהוגדרה לנו ולכן הקידום, אני אומר שההצלחה שלנו היא הצלחה גדולה מאוד, יש לנו בגרויות היום - - - <היו"ר אמנון כהן:> כה נוער משתתפים כל שנה בגילאים 13-18? <רוני אקלה:> בגילאי 13-18 אנחנו מפעילים 4,000 למרות שבאותם גילאים יש יותר מ-18,000 בני נוער, ולכן אנחנו נותנים רבע מאוכלוסיית היעד. אני מבין שיש טענה של הקהילה, משום שלמרות שיש ממשלה, למרות שיש פדרציות, למרות שיש רשויות שנמצאות בתוך הפרויקט הזה, גם הגופים הגדולים, גם הג'וינט, הסוכנות וקרן היסוד, אנחנו לא נותנים מענה לכולם וכתוצאה מכך ישנה טענה, אלה שלא מקבלים סיוע מאיתנו, זה אומר שהם לא - - - <היו"ר אמנון כהן:> אתה מוגבל במשאבים? <רוני אקלה:> אני מוגבל במשאבים. למשל עכשיו, בשנת 2014-15 - - - <פנינה תמנו-שטה:> לא, הוא מוגבל במדיניות. <רוני אקלה:> לא, לא, שנייה - - - <פנינה תמנו-שטה:> גם במדיניות. הוא אומר שהמדיניות של אנשי הפדרציות היא - - - הם אומרים, 'התכנית לא תתקיים אם זה לא רק ליוצאי אתיופיה', אז אני אומרת שבעל המאה ייקח את הכסף שלו ויילך ולא יעשה נזקים לילדים שלנו. <עודד פורר:> אדוני היושב ראש, אני רוצה - - - <פנינה תמנו-שטה:> תראה, אנחנו הקהילה היחידה שלא מדברת על בעיה של כסף. <היו"ר אמנון כהן:> רגע, רגע, לא לשפוך את התינוק עם המים, עם כל הכבוד. לגייס כסף זה לא פשוט. <עודד פורר:> אני רוצה להגיד - - - <רוני אקלה:> אני יכול להשלים? <היו"ר אמנון כהן:> תן לו להשלים את הדברים ובסוף אנחנו נסכם את הדברים. בבקשה, אדוני. <רוני אקלה:> ולכן העשייה שלנו זה אומר שהממשלה נותנת את ה-9 והפדרציות נתנו עכשיו 9, עכשיו לנו 18 מיליון שקל. התקציב הבסיסי בסופו של תהליך, שאני וחבריי מגייסים את הכסף ומגדילים את המשאבים, היינו מגיעים בסביבות 21-22 מיליון שקל וכתוצאה מכך אנחנו גם נותנים את נפח הפעילות שלנו גם בשטח. למרות התקופה הנוכחית אני מתחיל כבסיס, התחלה לפעילות, אמנם ב-19 מיליון, זה אומר אני 10 והממשלה 9 ובסך הכול יש לנו 19 מיליון שקל, במקום 21, אז יש לנו קיצוצים. זה אומר, אם יש לי חוסר - - - <היו"ר אמנון כהן:> לכן צריך לסגור, אתה אומר. <רוני אקלה:> לכן אני צריך לקצץ. <היו"ר אמנון כהן:> הבנתי. תודה בשלב הזה. חברת הכנסת פנינה, אני חושב שההחלטה הזו הייתה לפני כעשור בערך, היה אז - - - <פנינה תמנו-שטה:> צורך. <היו"ר אמנון כהן:> יכול להיות שצריך לבחון מחדש, גם את התקציבים שנותנים שם, אבל לא צריך לזלזל בזה שהם מתרימים ומביאים כסף. יכול להיות שבשיתוף פעולה, במאטצ'ינג כזה או אחר, לנווט את זה בצורה שונה קצת ואז - - - <פנינה תמנו-שטה:> כל עוד מצליחים לנווט את זה שונה, בסדר, אבל למשל אחד הדברים שאמרו לי בצה"ל שמבינים שיש מי שפותח את הכיס בארצות הברית - - - בואו נודה על האמת, אנחנו רוצים להגיע לחקר האמת כדי לפתור את זה, אבל כשבאים עם תכנית מצה"ל או ממקום אחר, ואפילו אנשים שיוצאים לפנסיה ופתאום מחפשים פרויקט, אומרים 'אה, יוצאי אתיופיה, אפשר לגייס יותר מהר כספים, אז מה נוצר פה בעצם? שאנחנו כבר שוכחים את המטרה, אנחנו הולכים לכיוון של קידוש כספים וזה לא בעיה של כסף, זו בעיה באמת של שכל ישר להחליט מה טוב. <היו"ר אמנון כהן:> המנכ"ל, סכם במשפט ואנחנו רוצים להתקדם. זה המאסדר, זה בדיוק המאסדר. <עודד פורר:> תראו, הפרויקט הלאומי האתיופי הוא פרויקט שהממשלה שותפה בו ומחויבת לגייס שקל מול שקל. המספרים שאמר המנכ"ל של הפרויקט הלאומי, אני לא יודע לגבי השקלים הנוספים שנותרים ושם יש גם ויכוח כי כשהם מגייסים כסף נוסף, כשאני נותן את המחצית שלי אז כמובן שאין פה ויכוח, אבל כשהם מגייסים כסף נוסף הם רוצים גם להחליט איפה להשקיע אותו ואיפה לא להשקיע אותו, כשברעיון של תכלול אנחנו כממשלה, לאחר שתכננו את התכניות, מחליטים איפה משקיעים, איפה פותחים ואיפה סוגרים. קצת חבל לי בעניין הזה שהפרויקט הלאומי בחר להדיר קצת את רגליו גם מהליך השיתוף הזה ואני חושב - - - אני לא יודע, אני עכשיו שומע את העובדה שנסגרה פעילות בקרית ים, אני שומע את זה - - - <רוני אקלה:> שלושה מרכזים. <עודד פורר:> וזה מתחבר לי לאמירות אחרות שנאמרו על ידי הפרויקט הלאומי במהלך השנה האחרונה, שלא היו מקובלות עליי, שהם הלכו ואמרו את עמדת הממשלה, שהיא לא הייתה עמדת הממשלה באותם מקומות, במקומות אחרים, ויצרו רעש בתוך המערכת. אני חושב שפה, ולכן אני גם חושב שזה נכון שהם לא יציגו, כי יש עוד פרויקטים שהממשלה עושה, גם במיזמים משותפים עם גופים נוספים, יש פרויקטים שהממשלה עושה לבד, כולם מתקציבה, אם תרצה, אדוני היושב ראש, שנבוא ונציג את כל הפעילויות שמתבצעות בתחום אני אשמח לבוא לפה עם מצגת ולהציג את הפעילויות שמתבצעות היום בתחום, יש הרבה כאלה. אני חושב שמפה הקריאה שלך, גם ליכולת שלנו לשתף את כולם, ובסוף כמו שאתה אומר תתקבל החלטה, אין לי ספק שלא יהיה לנו מאה אחוז תמיכה בהחלטות שנקבל, אבל לפחות ההחלטות האלה תתקבלנה אחרי שהקהילה הייתה חלק משמעותי, וחשוב להגיד משמעותי ולא מס שפתיים, בתהליך הזה ומי שלוקח בו חלק יודע עד כמה הם משמעותיים בתהליך. <פנינה תמנו-שטה:> רוני, אתה מוזמן לחזור לשולחן - - - <רוני אקלה:> אני פה. <היו"ר אמנון כהן:> תודה. זיוה מקונן-דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית. איפה המנכ"לית? <זיוה מקונן-דגו:> שלום, אדוני. <היו"ר אמנון כהן:> בבקשה, גברתי. אתם שותפים למהלכים, לקבלת ההחלטות? כמה פעמים הוזמנת? <זיוה מקונן-דגו:> לא, אדוני, אני רוצה - - - <היו"ר אמנון כהן:> מה? <זיוה מקונן-דגו:> לא, בחרנו לא להיות שותפים. זה גם קורה, מבחירה. <היו"ר אמנון כהן:> רגע, רגע, אחרת תגידו שהתכנית לא טובה, כי לא שמעו אתכם, אז למה? <זיוה מקונן-דגו:> אז אני אתן את הדברים שלי. <פנינה תמנו-שטה:> אבל תגידי איפה אתם כן שותפים כדי להשפיע בכל זאת. <זיוה מקונן-דגו:> כן, בוודאי. אדוני היושב ראש, קודם כל אני מאוד מעריכה את המעקב, שלושה דיונים בתוך חצי שנה סביב הנושא שהזה, אדוני מבקר המדינה עקבי ועוקבים, גברתי השרה, על העיקרון של לקחת את הנושא הזה וכו', אני מאוד מעריכה באמת, גם את כל השותפים. עם זאת אנחנו באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה החלטנו לא לקחת חלק בתהליך הזה, כי אנחנו לא מאמינים שהתהליך הזה הוא באמת אמיתי ומשתף וגם מה לעשות, רובנו כבר לא עולים חדשים. מי שצריך לתכלל ומי שצריך להיות אחראי זה המשרדים הרלוונטיים ולא משרד הקליטה. אנחנו גם יודעים שבהחלטת הממשלה שהתקבלה בפברואר - - - <היו"ר אמנון כהן:> זיוה, זיוה. <זיוה מקונן-דגו:> העולים החדשים לא נכללו. <היו"ר אמנון כהן:> אני אתן לך לדבר, אבל אני אומר שבסוף מישהו מלמעלה יסתכל על הכול. אי אפשר שכולם יהיו מתכללים, אי אפשר שמשרד החינוך יהיה מתכלל, משרד הרווחה יהיה מתכלל, לכן לעמוד מול אחד, אחד צריך לקבוע. אם נגיד שאנחנו כבר לא רוצים את משרד העלייה והקליטה, כי אין עולים פה, אז נקבל החלטה. הייתה החלטה על משרד ראש הממשלה, שהוא מתכלל מלמעלה, עובדה, זה לא הצליח. לא הצליח, לא יודע למה, אבל לא הצליח. יש עוד מיליון פרויקטים אצל ראש הממשלה, את מכירה את זה, התשתיות, הרכבות, דברים, ואת יודעת, זה נופל בין הכיסאות. אני חושב שלא צריך להסתכל מי מתכלל אלא לראות את הביצוע בפועל אחר כך, לכן כולם צריכים לשתף פעולה, גם אני, גם את , כולנו ולבחון אותם אחר כך. כשבוחנים את התכנית, יש לך מה להגיד, את מעירה את הדברים ואז בביצוע נראה את הדברים, אם זה רק בדיבור או ש - - - ואז ראוי, לא ראוי, זה - - - <זיוה מקונן-דגו:> אני בהחלט מקבלת את ההערה של אדוני, אבל מה לעשות, אנחנו בעלי ניסיון. ב-2001, לגבי הפרויקט הלאומי, מי שלקח על עצמו לתכלל את הדבר הזה הוא משרד הקליטה, ותכנית החומש, הוא משרד הקליטה, וכישלונות אחרי כישלונות, ניסיונות. אנחנו לא שפני ניסוי, הגיע הזמן שאנחנו גם נגיד 'סליחה, זה לא מתאים'. <היו"ר אמנון כהן:> מה היית מציעה? איזה משרד? <זיוה מקונן-דגו:> למשל, אדוני, אם למשרד הקליטה באמת הנושא היה חשוב הייתי מצפה שגם העולים החדשים, כ-7,000 שנמצאים במרכזי קליטה, יבואו לדיון. איך זה יכול להיות שהם מודרים? זה הגיוני שעולים חדשים, שהם באחריות של משרד הקליטה, לא באים לדיון ולא שואלים אותם? <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> זה לא נכון. זיוה, זה לא נכון ואני חושבת שאת צריכה להגיד דברים נכונים. <זיוה מקונן-דגו:> גברתי, בהחלטת הממשלה כתוב, למעט העולים - - - <עודד פורר:> הם גם לא היו חלק מתכנית החומש, זיוה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> הם לא היו בפנים. אי אפשר לעשות מזה סלט, רבותיי. <זיוה מקונן-דגו:> אבל עדיין צריך להביא דיון כדי לבדוק איך קולטים את העולים האלה, כי מה לעשות, בקליטה הקודמת נכשלנו. <היו"ר אמנון כהן:> אבל, זיוה, את היית צריכה להביא את זה. לשבת איתם, לעשות את ה - - - <זיוה מקונן-דגו:> אבל זו החלטת ממשלה - -- <היו"ר אמנון כהן:> לא, את הבעיות, תעלי את הבעיות. <פנינה תמנו-שטה:> זיו, החלטת הממשלה הזאת לא סוגרת את הגולל על העולים החדשים. בוודאי שאנחנו נמשיך לעשות דיונים יחד עם משרד הקליטה וגם בתוך הכנסת על העולים החדשים, רק עדיף - - - <זיוה מקונן-דגו:> אני משתפת פעולה עם משרד הקליטה בנושא של העולים החדשים, כי זה המנדט שלו, זו האחריות שלו ואני אשתף פעולה בהחלט בנושא הזה. בנושא של הוותיקים, אני לא חושבת שזה נכון. ודבר שני, אני רוצה לתת דוגמה אחת, אדוני היושב ראש, בנושא של משרד החינוך. משרד החינוך, אנחנו יודעים שכמעט סגר עסקה עם הג'וינט ועם הפרויקט הלאומי וחילק את הקהילה זאת לשתיים, מגיל לידה - - - כמעט, כמעט. <עודד פורר:> זה לא נכון. מה כמעט? אני יכול לספר לך על הרבה כמעטים שקורים כל יום ובסופו של דבר אנחנו כמתכללים - - - <זיוה מקונן-דגו:> זה המכתב שיצא ממך חודש אחרי החלטת הממשלה. <קריאה:> רגע, זה הוועד המנהל של הפרויקט הלאומי. <עודד פורר:> עם כל הכבוד, גברתי, אני לא החלטתי, לא לסגור את הפרויקט הלאומי ולא להרחיב את הפרויקט הלאומי והפרויקט הלאומי ימשיך לגייס כסף לפרויקטים הקיימים ולתכניות שלנו הקיימות ולא החדשות. כמו שאמרתי לאורך כל הדרך וכמו שנכתב במכתב ואין לי שום כוונה, אני לא אקח על עצמי ואני חושב שגם את לא תיקחי על עצמך את האחריות לסגור מחר את הפרויקט הלאומי שמשקיע 18 מיליון שקל בקהילה. <זיוה מקונן-דגו:> הוא משקיע ומה התוצאות - - - <פנינה תמנו-שטה:> יותר מזה, זה לא דיון על ארגון אחד. זה לא ראוי. <עודד פורר:> עכשיו, בעניין של - - - <היו"ר אמנון כהן:> לא, שנייה. <עודד פורר:> אני רק אסיים בעוד משפט. בעניין של הכמעט, בסופו של דבר זה לא הורחב ואנחנו כמתכללים, אני חושב, כאן, גם לך אפילו, הוכחנו את העניין הזה, כשעמדנו במילה שלנו יחד עם משרד ראש הממשלה, אמרנו מה שהיה הוא שיהיה וכך היה. <היו"ר אמנון כהן:> זיוה, עכשיו את מדברת ואף אחד לא מפריע. <זיוה מקונן-דגו:> תודה רבה. <היו"ר אמנון כהן:> אבל ענייני. <זיוה מקונן-דגו:> אני מדברת עניינית בלבד, אדוני. אם משרד החינוך לפני חודשיים, ואנחנו מדברים על חודשיים אחרי החלטת הממשלה, הולך וסוגר כמעט עסקה עם הג'וינט שמגיל לידה - -- <עודד פורר:> הוא לא סגר. <זיוה מקונן-דגו:> נכון, הוא לא סגר, כי הייתה התערבות. <עודד פורר:> לא, כי אנחנו עצרנו את זה כמשרד מתכלל. <זיוה מקונן-דגו:> כמשרד מתכלל וכמעט נסגר שמגיל לידה כל יוצאי אתיופיה יהיו באחריות הג'וינט, מגיל לידה עד גיל 8 ומגיל 8, מכיתה ג' עד כיתה י"ב לפרויקט הלאומי. זה לא הגיוני שמשרד שקיבל את ההחלטה לתכלל, אני לא חושבת שהוא מסוגל לתכלל ולפקח. 12 משרדים התחייבו כביכול להיות בשולחנות האלה, כמה באמת שולחנות קמו? <פנינה תמנו-שטה:> השולחנות העיקריים והחשובים נמצאים. <היו"ר אמנון כהן:> פנינה, אני מבקש לא להפריע לה. הבטחתי לא להפריע לה. <זיוה מקונן-דגו:> 12 משרדים התחייבו לקחת חלק ולהיות שותפים. בינתיים אנחנו יודעים, למרות שאנחנו לא בפנים, שרק 7 משרדים, וגם בתוכם - - - <פנינה תמנו-שטה:> יש כאלה מיותרים, לא צריך אותם, תאמיני לי. <זיוה מקונן-דגו:> אני חושבת שהתכלול והאחריות היו צריכים להיות על ידי משרד ראש הממשלה, כמו שאמרתי גם בדיון הקודם. <היו"ר אמנון כהן:> הוא שותף. <זיוה מקונן-דגו:> משרד ראש הממשלה, אם הוא היה המתכלל, משרד החינוך לא היה פונה ומחליט מה לעשות עם הילדים האתיופים. לא יכול להיות שבמשרדים, אדוני, ילדים יוצאי אתיופיה שנולדו בארץ צריכים להיות מטופלים על ידי אגף לקליטת תלמידים עולים. זה לא הגיוני, זה לא סביר, אבל איפשהו כולם ממשיכים כאילו הכול בסדר ועוד פעם נגיע להחלטה של 300 מיליון שקל שלא יודעים מה לעשות איתם. דבר נוסף, דובר על המיפוי התקציבי. אני שואלת עכשיו את משרד החינוך, אם משרד החינוך משקיע באמת 119 מיליון שקל בנושא של החינוך של יוצאי אתיופיה. <היו"ר אמנון כהן:> תיכף נשאל אותם. יש עוד שאלות? <זיוה מקונן-דגו:> זה מאוד מעניין. 119 מיליון שקל. אני הייתי המומה איך זה יכול להיות? ומציגים אותו גם ב-18 במרץ בשולחנות העגולים, זה תמוה בעיניי ואני שואלת האם גם את האוויר שנושמים ילדים יוצאי אתיופיה צריך לספור, אם סופרים את השעות הרגילות שכל תלמיד ותלמיד מקבל אותן? זה הפך להיות ממכר ומסחר וזה מה שיש לי להגיד. <היו"ר אמנון כהן:> תודה. משרד הביטחון, איך אנחנו משלבים את האנשים החשובים האלה ואיך אנחנו מונעים נשירה? כי הבנתי שמדד הגיוס גבוה ביותר, אבל באותו זמן גם מדד הנשירה מאוד מאוד גבוה. אז בדיון הצביע על זה מבקר המדינה, הייתי רוצה לדעת איך אנחנו מטפלים, שכמה שפחות אנשים ינשרו, כי יש ייחודיות, יש משפחות, יש מש"קית ת"ש שצריכה לעשות את העבודה, חלקם צריכים לעזור בכלכלת הבית אולי, כי המשפחות הן ברוכות ילדים. בבקשה. <שמעון סולומון:> דקה לפני אני רוצה להגיד לך שיש לנו, אחרי השדולה שהקמנו, צוות עם כל תנועות הנוער וארגוני הנוער והצבא, בערך 20 אנשים, שיושבים כמעט כל חודש ואנחנו עוקבים שהצבא הוא שותף מלא והמטרה שלנו זה מצד אחד להגביר את אחוז המאותרים ליחידות איכותיות, מצד שני להקטין את אחוז השוהים בכלא. <היו"ר אמנון כהן:> תודה. מי מציג לנו? <קרן בן נתן קרוגר:> שלום, אני מאכ"א, מחטיבת התכנון, אני בעצם מתכללת את הטיפול בשילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל. אני רוצה להתייחס, גם בהמשך למה שהוצג בוועדות הקודמות, אנחנו הצגנו שבעצם התחלנו לאחר שהקמנו את המדור לפני סדר גודל של שנה וחצי, בנינו תכנית, התכנית יצאה לדרך, היא הוצגה לכם בקווים כלליים בדיונים הקודמים, לכן אני לא אחזור על המרכיבים העיקריים, אני דווקא כן אדבר קצת על מה שאנחנו מתחילים לראות בתוצרים שלה. באופן טבעי מרבית התהליכים שאנחנו עוסקים בהם הם תהליכים שלוקח זמן עד שהם מבשילים, אבל אנחנו מחלקים אותם, כמו שגם הצגנו בעבר, לכמה שלבים, כשהשלב העיקרי מבחינתנו- - - <היו"ר אמנון כהן:> זיהיתם ממה נובעת הנשירה הגבוהה בקרב הקהילה? <קרן בן נתן קרוגר:> מכל מיני סיבות, כל אחד עומד בפני עצמו. <היו"ר אמנון כהן:> ותדעו לטפל? אחרי שזיהיתם אתם יודעים לתת את הטיפול? <קרן בן נתן קרוגר:> אנחנו יודעים שחלק ניכר זה מסיבות ת"ש שבעצם מה שעשינו בהקשר הזה זה בכדי לנסות ולמנוע מראש את המציאות שאותו חייב פוגש ברגע שהוא נכנס לצבא ומתחיל איזה שהיא מסכת של פעולות כדי לאשר מול מש"קית הת"ש והגורמים הנוספים. <היו"ר אמנון כהן:> אולי צריך לעשות מכינה לאנשים מסוימים? <קרן בן נתן קרוגר:> אנחנו עושים גם מכינות - - - <היו"ר אמנון כהן:> כמו שעושים באקדמיה, טיפה לתת לו חשיפה לדברים. <פנינה תמנו-שטה:> לא, הם מחכים שיגיעו ביום הגיוס, שמים אותם על אוטובוסים נפרדים ולוקחים אותם לקורס העלייה ואחר כך האמהות כולן שולחות לי ולחברי שמעון מיילים, שנטפל בזה, שלא יכול להיות שהילד שנולד בארץ הולך לקורס מיוחד. <היו"ר אמנון כהן:> לא, אבל מכינה חשוב לעשות. <קרן בן נתן קרוגר:> אני אתייחס גם לזה. <פנינה תמנו-שטה:> לא, אבל הבעיה שאתם לא רוצים לשמוע את הקהילה, את ההורים, את אלה שהכי אכפת להם ואתם חושבים שלכם אכפת יותר מבני הקהילה שלנו, מהילדים שלנו, ואתם מתעקשים לעשות את קורס העלייה. או תפתחו, או תבטלו, אין מה לעשות. <היו"ר אמנון כהן:> תודה, פנינה. בואו ניתן לה, אני רוצה ללמוד. בבקשה. <קרן בן נתן קרוגר:> מה שאנחנו שמנו עליו דגש בתכנית, זה לא המרכיב היחיד, אבל זה המרכיב המרכזי, זה לכל שלבי טרום הגיוס. זאת אומרת אנחנו רוצים לנסות כמה שיותר למצות את התהליכים לפני הגיוס כדי לאפשר כניסה ברגל ימין לצבא. זה אומר שכל מפקדי לשכות הגיוס מקבלים תכנית עם יעדים מדידים שלוקחים ומודדים את פעולות האיתור ותהליך הגיוס והמיצוי שכולל גם את תהליכי הת"ש. יש יעד ש-90% מתהליכי הת"ש אמורים להסתיים לפני הגיוס של החיילים והחיילות, כך שאני כצבא יודע לפני שהם מתגייסים עם מה הוא בא אליי, עם איזה מטען, ואיך אני אמורה להתמודד עם זה בשלב הגיוס שלו בהתאם ליעדים שלו כמובן. הבנו שאחד הדברים הכי חשובים בתהליכים שקודמים לשלב הגיוס זה הליווי הפרטני. זאת אומרת גם כאן מפקדי הלשכות שהם בעצם מובילים את האחריות, את התכלול של ההכנה לצה"ל ברשויות, יחד עם חיל החינוך, משרד החינוך, משרד הביטחון והרבה מאוד עמותות וארגונים וכמובן גם עם הרשויות המקומיות, הם בעצם בתכנית שמיקדנו ב-17 ערים שהן עתירות יוצאי אתיופיה. מיקדנו ממש ברמת הפרט, הם מדווחים לנו אחת לרבעון על הפעילות שנעשית, גם כדי להביא ולמצות את תהליכי הגיוס, גם למצות את תהליכי הת"ש, גם לוודא, ואחד הדברים שאנחנו שמנו וגם הוצג כאן בעבר, זה סוגיית התפקידים. אני לא מדברת כרגע, את הלחימה אני שמה בצד, ואני יודעת שהשיעורים של המיצוי ללחימה בקרב הגברים הם גבוהים ואנחנו מברכים על זה, אבל ראינו גם בעבר וגם כשיצאנו לדרך עכשיו שיש לנו פער שאנחנו רוצים לחזק אותו במה שאנחנו קוראים לו תפקידי איתור, שזה התפקידים האיכותיים יותר, שאנחנו רוצים לראות שיעורים הולכים וגדלים של יוצאי אתיופיה משתלבים בהם. שמנו יעד לגדול אל מול המדד הראשון שאיתרנו, יעד גידול של 300%. זה מה שאנחנו קבענו לעצמנו - - - <פנינה תמנו-שטה:> כולל קצונה, נכון? <קרן בן נתן קרוגר:> גם, בין היתר גם קצונה, אבל גם תפקידים בחיל האוויר, באגף המודיעין, באגף התקשוב ובחיל הים. <היו"ר אמנון כהן:> קרן, אתם יכולים היום לאתר באזורים מסוימים, להצביע למשרד הקליטה שאתם הייתם רוצים לחזק טרום גיוס, נגיד בתיכון, בשכבות גיל כאלה וכאלה, כי שם הנשירה יותר מדי גבוהה? מה הם צריכים לעשות על מנת לחזק אותם ולהכין אותם למוכנות שלכם? זאת אומרת לא לעשות משהו נפרד, אלא באותם אזורים שקלטו המון עולים, הם גם אהבו לחיות באותו אזור כי קיבלו הטבות מהמדינה לרכוש דירות בשנים מסוימות, אז יש כמו גטו כזה, הם בשכונה מסוימת בעיר וגם באותו בית ספר באחוזים גבוהים מאוד, ואז משרד החינוך, יחד עם הקליטה כמתכלל, לראות שנותנים להם את החיזוקים שלא ינשרו מהצבא. יש לכם את התכניות האלה? <קרן בן נתן קרוגר:> אנחנו עושים את זה. יש לנו נתונים שאנחנו מודדים ברמה הרשותית, שאנחנו יודעים להצביע בחתך אוכלוסיות גם על נשירה, גם על מיצוי. אנחנו קובעים יעדים, היעדים שהזכרתי קודם שנקבעים למפקדי הלשכות והם נקבעים שוב בשולחנות עגולים משותפים, הם נקבעים בהתאם למאפיינים של כל רשות ושל כל בית ספר או כל מסגרת שאנחנו - - - <פנינה תמנו-שטה:> השאלה היא אם אתם יכולים להסב את הפעילות כמו שהוא אומר, במקום להדגיש או למקד את המאמצים אחרי שהם מתגייסים, לפני הגיוס. <קרן בן נתן קרוגר:> זה הכול לפני הגיוס. זה כל מה שאמרתי עכשיו זה לפני הגיוס. <פנינה תמנו-שטה:> לא, קורס העלייה זה אחרי הגיוס. הקורס שאתם עושים במחשוב זה אחרי הגיוס. אנחנו, המטרה שלנו זה כמו שאומר יושב ראש הוועדה, למקד את זה לפני הגיוס. <קרן בן נתן קרוגר:> תהליך הגיוס לצה"ל לא מתחיל ביום שהחייל מקבל את צו הגיוס שלו, זה מתחיל גם לפני שהוא מקבל את הזימון הראשון לבוא למבחן הראשון שקובע לו את הנתונים האישיים. מבחינתנו, ככל שאנחנו מקדימים בתהליכים האלה - - - דרך אגב זה בכלל האוכלוסיות, אין כאן ייחוד ליוצאי אתיופיה. מבחינתי, איפה שאני יודעת להשפיע על נוער, יחד עם משרד החינוך, יחד עם משרד הקליטה, אם אנחנו מדברים על אוכלוסייה שרלוונטית בהקשרים האלה, אנחנו עושים את זה לפני, מכיתה י' ואם צריך גם מכיתה ט', בתכניות כאלה ואחרות. <שמעון סולומון:> אז אני רוצה לעזור לך בנקודה הזו - - - <היו"ר אמנון כהן:> תן לה לסיים, אי אפשר ככה. <שמעון סולומון:> משפט אחד, זה עוזר בזה. אתה שאלת על המכינות. <היו"ר אמנון כהן:> לא צריך לעזור, אחר כך תשבו. תן לשמוע. <שמעון סולומון:> אז אחרי שהיא תסיים, כי זה על המכינות. <קרן בן נתן קרוגר:> גם בהקשר של המכינות אנחנו עושים עבודה. אנחנו מגדילים את שיעור יוצאי אתיופיה שמשתלבים במכינות יחד עם האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון. שוב, כל דבר שאנחנו יכולים לעשות לפני אנחנו עושים לפני, בגלל זה גם הדגשתי את הסוגיה של תפקידי האיתור. אנחנו מבינים שאם אני מכניסה יותר ויותר חיילים מראש, מהיום הראשון שלהם שהם מתגייסים לתפקידים שהם תפקידים משמעותיים, דרך אגב זה מייתר גם את קורס העלייה מהבחינה הזאת - - - <פנינה תמנו-שטה:> אגב, מי מתקצב את קורס העלייה, יש לכם, הבנתי, גם קרן שבאה מחוץ לארץ? <קרן בן נתן קרוגר:> אנחנו מקבלים סיוע ממשרד הקליטה. לגבי ה - - - <היו"ר אמנון כהן:> לכן בתכלול הם יראו אם צריך - - - <פנינה תמנו-שטה:> למה משרד הביטחון עם כל כך הרבה כספים לא מוכן לפתור את הבעיה מכספו? <היו"ר אמנון כהן:> חבר'ה, לא עכשיו, אני לא יכול לפתור את כל הבעיות. אני, הקטן. בבקשה. <קרן בן נתן קרוגר:> דבר נוסף שהבנו, אני שוב מתעכבת בתהליכי קדם הגיוס, זה שלהורים יש פה תפקיד מאוד מאוד משמעותי בכל מה שקשור לתמיכה ו - - - <היו"ר אמנון כהן:> חבר הכנסת מיכאלי, רוצה משפט לפני שתלך? תיכף, כשהיא תסיים. <קרן בן נתן קרוגר:> ההורים הם חלק מאוד מאוד אינטגרלי כאן בתהליך, בכלל לגבי כל מתגייס לצבא, ואנחנו עשינו גם הרבה מאוד פעילויות, ערבי הורים ברשויות, עשינו תכנית ברדיו רק"ע, של קצינים במילואים יוצאי אתיופיה שבאו והסבירו באמת על התהליכים, למה לצפות, איך לתמוך בילדים ש - - - <היו"ר אמנון כהן:> אתם רואים מגמה של ירידה בנשירה? חשים את זה כבר? <קרן בן נתן קרוגר:> את הנתונים אנחנו מסכמים לקראת סוף חודש יולי. בחלק מהדברים אנחנו מתחילים לראות ירידות, אני לא יודעת לתת עוד מספרים, אבל בסוף החודש אנחנו נוציא דיווח. יש ניצנים ראשוניים בתפקידי האיתור אל מול היעד ששמנו, של לגדול ב-300%, אנחנו כבר רואים גידול, כמעט הכפלה בחלק מהמקרים ואנחנו עוד לא סיימנו. <היו"ר אמנון כהן:> קרן, אנחנו מבקשים כוועדה לשלוח לנו גם מסמך שדוח המבקר עשה את שלו קצת. גם אנחנו, גם משרד המבקר, לשלוח לנו אחרי שיהיו לכם הנתונים פחות או יותר, לראות את המגמה לפחות. מזה השאיפה היא להגיע ל-300%, כמו שאמרת, כרגע המגמה היא נגיד 2%, 8%, בכל מיני סקטורים שאנחנו רוצים לשמוע. אני רוצה את משרד החינוך, 119 מיליון שקל. מה זה 119 מיליון שקל? מה זה הכסף הזה? <שמעון סולומון:> רגע, אדוני היושב ראש, על המכינות שהזכרת, אני רוצה להגיד משפט כדי לסגור ולהתקדם. קודם כל לגבי הורים צריך לציין שיש עמותה אחת, ציוני ישראל, יששכר מקונן סגן אלוף, שכל תפקידה זה מה שהיא עושה וזה דבר נהדר. <פנינה תמנו-שטה:> מה זה, שיווק לעמותה? נו באמת. יש פה המון עמותות שעובדות, לא צריך לעשות שיווק לעמותה. <שמעון סולומון:> אני לא אשאל אותך מה אני אגיד, אז תני לי לסיים. <פנינה תמנו-שטה:> אתה לא שואל אותי, אז אני אעיר לך מה שאני רוצה להעיר. <שמעון סולומון:> אז אני לא אשאל אותך ואני אקטע אותך באמצע ואני לא מחשיב את מה שאמרת עכשיו. תלמדי גם להקשיב. <היו"ר אמנון כהן:> כל הכבוד. <פנינה תמנו-שטה:> גם אנחנו יודעים לריב, אדוני היושב ראש. <היו"ר אמנון כהן:> זה טוב, זה טוב. <שמעון סולומון:> עמותת ציוני ישראל, אני חוזר, הם עושים עבודה נהדרת. <היו"ר אמנון כהן:> אבל אני הכהן, אני הגשר ביניכם. משכין שלום. <שמעון סולומון:> נכון. לצערנו אתה צריך להיות, כי אנשים כנראה לא שולטים לפעמים ב - - - <היו"ר אמנון כהן:> מה עושה העמותה הזאת? <שמעון סולומון:> העמותה הזו, מה שהיא עושה זה מה שלא עושים אחרים, היא לוקחת הורים ועושה אותם יותר מעורבים ביחידות צה"ל וזה ראוי לציין. דבר נוסף, הבעיה של חיילים יוצאי אתיופיה היא לא רק בעיית ת"ש. <היו"ר אמנון כהן:> סולומון, אני חייב לסכם. <שמעון סולומון:> בסדר, אנחנו פה ומותר לנו להגיד. לגבי המכינות, במסגרת השדולה שאמרתי מקודם אני רוצה לבשר שכדי להילחם בבעיה מלפני ולא רק אחרי הגיוס יש לנו עכשיו 3 מיליון שקל כדי לשלב נוער יוצא אתיופיה בתנועות נוער ובארגוני נוער במכינות. בקיימות, לא בנפרד, אלא להגדיל את אחוז יוצאי אתיופיה ב-20%, לא להבדיל אותם, אלא לעזור להורים שלא יכולים לממן 20% הגדלה, כי אני יודע דבר אחד, כקצין אני אומר לכם את זה, אני גם רב סרן במילואים - - - <היו"ר אמנון כהן:> באיזה עמותה? <שמעון סולומון:> עזוב נו. לא ידעתי שאתה כל כך מזלזל בוועדה שלך. חבל. <היו"ר אמנון כהן:> זה לא, חס וחלילה. <שמעון סולומון:> אני יכול לרדת איתך למטה למטה. <היו"ר אמנון כהן:> לא, קצת קצת. <שמעון סולומון:> כקצין בצנחנים, רב סרן, אני אומר לכם, אחד שהיה במכינות, או בתנועות נוער או בארגון נוער, אני יודע שהחייל הזה לא נופל, שהנוער הזה יילך ויגיע עד הסוף. <היו"ר אמנון כהן:> יישר כוח. משרד החינוך, הייתם צריכים לענות לנו. 119 מיליון. <מאיה שריר:> כן. דבר ראשון אני מבקשת שני משפטים, אנחנו שותפים מלאים לתהליך של הדרך החדשה בהובלה של משרד העלייה והקליטה ואנחנו בהחלט רואים את החשיבות של המהלך הזה ותכנון חדש לעתיד. ב-14 ביולי יתקיים שולחן חינוך שיעבוד לפי שכבות גיל, יתחיל בקדם יסודי, אחר כך יסודי ולאחר מכן חטיבות עליונות ובו באמת יהיה פירוט ועבודה על כל אחת מהתכניות וכמובן שנציגי הקהילה כאן שותפים. <היו"ר אמנון כהן:> ומערכת הביטחון גם מסונכרנים? כי לנו חשוב לחזק אותם טרם הגעתם לצבא, בתיכונים יותר. <מאיה שריר:> בוודאי, נכון, הם שם. לגבי התקציב המאוד מאוד גדול. יש תקציב, מתוך זה תקציב של בערך 35 מיליון זה תכניות ייחודיות, כמו למשל תכנית החומש היא 20 מיליון, המגשרים דוברי אמהרית זה 8.5 מיליון - - - <היו"ר אמנון כהן:> לא, הטיעון של זיוה היה שגם את השעות שנותנים כביכול - - - <מאיה שריר:> לא, לא, לא. <זיוה מקונן-דגו:> אז 119 מיליון - - - <היו"ר אמנון כהן:> זיוה, אני מייצג אותך עכשיו. <מאיה שריר:> אני אסביר. יש כאן תקציב של תכניות תוספתיות ייעודיות של בערך 35 מיליון וכל שעת לימוד תוספתית, אני לא מדברת על שעות שניתנות בזכות זה שהם תלמידים, אני מדברת על עולים חדשים, שעות עולים, לא ילידי הארץ, שעה אחת עולה 7,500 שקל. לאור החישוב הזה - - - <היו"ר אמנון כהן:> מה זה עולים אצלכם? כמה שנים בארץ? <מאיה שריר:> שעה אחת, שעה שנתית, היא 7,500 שקל. לכן התקציבים באמת מאוד גדולים. <היו"ר אמנון כהן:> כמה שנים זה עולים בהגדרה היום? <מאיה שריר:> לעולים מאתיופיה גם יש הרבה יותר שעות וגם טווח השנים הוא הרבה יותר רחב. אנחנו נותנים תגבור אפילו לכאלה שעלו משנת 2001, 2002. ולכן זה באמת הרבה שעות והרבה כסף. <זיוה מקונן-דגו:> אדוני היושב ראש, אני עדיין לא הבנתי אם 120 מיליון באמת מושקעים ככסף תוספתי עבור יוצאי אתיופיה. אם זה ככה ומושקעים 120 מיליון שקל והפערים בחינוך של יוצאי אתיופיה הם כאלה, אז או שאנחנו מפגרים באוכלוסייה הזאת - - - <היו"ר אמנון כהן:> לא, חס וחלילה, אנשים טובים. <זיוה מקונן-דגו:> לא, סליחה, 120 מיליון שקל בשנה ל-36,000 תלמידים - - - <היו"ר אמנון כהן:> אבל, זיוה, דיברת, אני לא יכול להתחיל את הדיון מחדש. <זיוה מקונן-דגו:> לא, אבל זה לא נשמע לי הגיוני. <היו"ר אמנון כהן:> כן, אדוני, מאיזה עמותה אתה? <שמעון דקלה:> שמעון דקלה, מנציגי הארגוני של הקהילה - - - <היו"ר אמנון כהן:> נציג או מנכ"ל? <שמעון דקלה:> גם מנכ"ל, אם זה יספק. <היו"ר אמנון כהן:> מה שחשוב לי זה אם אתם משולבים בדיונים. <שמעון דקלה:> אנחנו מגיעים לדיונים ומנסים גם להעלות את הנקודות החשובות בדיונים, אם זה כן מספיק? לדעתי זה לא מספיק, אבל אני אומר שאנחנו בקטע הזה שותפים. אני הייתי רוצה להתייעץ בנקודה של בידול ופיצול ואני חושב שזה אחד הדברים שצריך להעלות. הנקודה הזו צריכה להיות בקטע של מי שמחליט מי שמקבל את השירות. מי שמקבל את השירות הוא צריך להגיד אם 'אני רוצה להיות פה או רוצה להיות שם'. יכול להיות שהצרכן לא יודע מה הצורך שלו, אם הוא לא יודע מה הצורך שלו, צריך ללמד אותו כדי שיצרוך נכון. אם אנחנו בצורה גורפת נחליט החלטה על לא בידול, אלא שאנחנו צריכים בעניין של אינטגרציה, אולי אנחנו נפספס את האנשים שהם צריכים לקבל את מה שהם צריכים או מה שמגיע להם. לכן מה שחסר לי, לדעתי, זה הנתונים של הצרכנים, מי צריך מה, לפי זה שזה צריך להיות גם התכנית, אם היא צריכה להיגזר על הנקודה הזו. בדרך כלל מה שקורה זה שאנחנו מדברים באופן כללי אבל בסוף, האנשים הרלוונטיים, שהם אלה שצריכים לקבל את העזרה, הם נעלמים. מה שאני אומר, לדעתי, גם הילדים שלי לא צריכים, למה? כי אני יודע שלילדים שלי אני נותן את העזרה, אבל בגלל שהילדים שלי לא צריכים אני לא יכול להחליט שאחרים לא צריכים לקבל. לכן אנחנו צריכים כאן לחשוב איך - - - <היו"ר אמנון כהן:> איך תחליטו מי זקוק ומי לא זקוק. <שמעון דקלה:> בדיוק. <פנינה תמנו-שטה:> ברשותך, היושב ראש, אולי כדאי דווקא בהמשך למה שאתה אומר. זה חשוב. משהו פרודוקטיבי. <שמעון דקלה:> שנייה, שנייה. <היו"ר אמנון כהן:> פנינה, תני לו לסיים. אמנם הוא לא נבחר בפריימריז, אבל תני לו. <שמעון דקלה:> נקודה נוספת שצריכה להיות, לדעתי - - - <היו"ר אמנון כהן:> הוא אומר דברים חשובים. כבוד המנכ"ל, תקשיב, כי אלה דברים - - - <שמעון דקלה:> נקודה נוספת, יש תכניות אחרי מסגרת ולפני מסגרת. אם נגיד אחרי המסגרת הפורמלית, שם אנחנו צריכים באמת לדרוש את האינטגרציה. <פנינה תמנו-שטה:> איפה, בפורמלית? <שמעון דקלה:> בפורמלית. <פנינה תמנו-שטה:> לא, אני חושבת שזה עניין של תפיסה שלך. <שמעון דקלה:> אני אתייעץ על הנקודה הזאת. למשל אני רוצה עזרה לילד שלי בשיעורי עזר. אני לא צריך לשלם בגלל שהילד שלי - - - <היו"ר אמנון כהן:> אוקיי, מובן, הבנתי. את זה הבינו. <שמעון דקלה:> זה אחד הדברים שאני רוצה להגיד. לא כל בית הוא גם למען אינטגרציה הוא מכניס את הילדים של מישהו אחר לתוך הבית שלו. <היו"ר אמנון כהן:> לפני שתלכו אני אשמע עוד מי שנרשמה. מי זו נטע לוי? <פנינה תמנו-שטה:> אבל משהו בהמשך לדבריו, הוא אמר משהו חשוב למסקנות שלך. <היו"ר אמנון כהן:> אני עוד לא עושה מסקנות. אני חושב, חבר הכנסת סולומון וחברת הכנסת פנינה, תרומתכם למען שילוב הקהילה בחברה היא חשובה ביותר ולכן כל הנקודות שאתם ציינתם, זה מוסיף דברים נוספים ואתם גם צריכים להיות שותפים לבנייה, כמאסדר, לראות. לפני שמוציאים את החלטת הממשלה תעברו עוד פעם ותשבו פה, כנבחרי ציבור, אחרי שבחנתם את הכול, לפני שכותבים את הכול, שלא עוד פעם יהיו הערות. אנחנו צריכים לסגור את הפאזל הזה מכל הכיוונים, כי אתם מכירים את הקהילה, גדלת פה, שירתת פה, היית קצין בצבא, הגעת למקום מסוים, אתה צריך שכל ילד מהקהילה יהיה כמוך. זו הנקודה. זו השאיפה שלך. לכן תסתכל שם איך אתה מחזק. מי שכבר לא זקוק, לא צריך, אל תבזבז לנו משאבים, כי המשפחה שלו חזקה, הם כבר השתלבו. אנחנו צריכים להפנות את המשאבים למקום שהכי הכי צריך. לכן גם כל הארגונים האלה שאוספים כסף, הם מנצלים כביכול את הקהילה, אנחנו צריכים גם את זה לנתב, שהגוף המאסדר הזה גם ישלוט באותם הפרויקטים שרוצים לעשות, שזה יהיה לטובת הקהילה בסופו של דבר, שלא יהיו כפילויות, שלא יהיו דברים שכבר לא רלוונטיים. לא תכנית הטף והאתגר שהיו פעם, היום כבר האמא גדלה פה, היא יודעת איך לגדל את הילד, היא יודעת מה זה טיפת חלב, לא צריך לשחק במשחקים דידקטיים וכל מיני דברים כאלה. לכן אתה יכול ללכת לוועדת אללוף ואנחנו ממשיכים עם נטע. מה רצית להגיד, נטע, בנושא דוח המבקר? <נטע לוי:> שמי נטע לוי ואני עורכת דין מעמותת איתך מעקי, משפטניות למען צדק חברתי. אנחנו עוסקות בנשים מהשוליים החברתיים והכלכליים של ישראל ועוסקות בליווי וייצוג ללא תשלום של עובדות בשכר נמוך. <היו"ר אמנון כהן:> בנשים? מה עם הגברים, מסכנים? <נטע לוי:> פחות מסכנים. העמותה שלנו עוסקת בזכויות נשים ועכשיו אנחנו בפרויקט שבעצם מתמקד בנושא של יוצאות אתיופיה ועובדות בשכר נמוך. כמו שאתם יודעים, כל מי שמסתכל סביבו, אנחנו בעצם נתקלות ונתקלים ביותר ויותר עובדות יוצאות אתיופיה שמגיעות לעבודות - - - <היו"ר אמנון כהן:> אבל יש לנו חוק שתיקנו, עשינו חוק שתיקן את זה. <נטע לוי:> בסדר, החוק הזה עדיין לא - - - <היו"ר אמנון כהן:> הוא עובד יפה, בנציבות. <נטע לוי:> מה שקורה בעצם בשטח זה שיש חסמים מאוד מאוד משמעותיים לנשים עובדות יוצאות אתיופיה לא להיכנס, לא להגיע למקומות המרכזיים, למקומות עבודה מרכזיים, לא ברשויות המקומיות, כפי שאתם עוסקים בהן, ועוד בנושאים נוספים. אנחנו רואים עוד ועוד נשים יוצאות אתיופיה בחברות ניקיון, בחברות גדולות, ושם אנחנו רואות פגיעות חמורות בזכויות העבודה שלהן. <היו"ר אמנון כהן:> אנחנו הולכים להסדיר את זה גם, בעזרת ה'. <נטע לוי:> עכשיו הנושא הוא שמעבר לפגיעות ולחסמים ולבעיות שיש בחברות ובעסקים הפרטיים, הבעיה בעצם מקורה ושורשיה נמצאים במדינה ובחסמים שנמצאים מלמעלה והמדינה היא זו שצריכה להסיר את החסמים האלה. <היו"ר אמנון כהן:> תודה. נציבות שירות המדינה, מי נמצא? מה נשמע? איך מתקדם החוק הזה של שילוב הקהילה בתוך החברה ובתוך החברות הממשלתיות? חבר הכנסת סולומון אמר שזה דווקא מתקדם, בדיונים שאתם מקיימים. <פנינה תמנו-שטה:> צולע. <היו"ר אמנון כהן:> לא צולע, מתקדם. מתקדם? <נאדר אלקאסם:> כן, מתקדם. אני אתן נתונים. הוצאתי נתונים מהמחשב ואנחנו עומדים היום על 1.49% מתוך עובדי המדינה שהם עובדים יוצאי אתיופיה. <פנינה תמנו-שטה:> 1.49 ומה היה בדיון הראשון? <נאדר אלקאסם:> אני לא זוכר. <היו"ר אמנון כהן:> 1.32. הלאה. <נאדר אלקאסם:> בכל מקרה בנציבות שירות המדינה אנחנו פועלים רבות באמת לעניין קידום העובדים. הנתונים שאנחנו מציגים היום אלה נתונים כמותיים רק, מתייחסים לכמות, אבל כמובן שאנחנו גם עובדים בעניין של ה - - - <היו"ר אמנון כהן:> מה השאיפה לפי החוק, 3%? <נאדר אלקאסם:> לא, אין יעד, היעדים נקבעים בהחלטות ממשלה, לא בחוקים. אין יעד שנקבע ל - - - <היו"ר אמנון כהן:> מה זה אומר שילוב? אם אומרים שילוב, איזה שהוא יעד צריך להיות. <קריאה:> 1.5%, שיהיה כמו באוכלוסייה. <היו"ר אמנון כהן:> אתה מתקרב לשם, כן? <נאדר אלקאסם:> בדיוק, אנחנו שם. לא מתקרבים, אנחנו שם. הפרשנות שלנו זה לייצוג הולם זה לפי אחוז האוכלוסייה בתוך אזרחי ישראל, שהיום זה עומד על 1.5%, לפי הלמ"ס. לפי האחוז אמרתי שאנחנו עומדים, אבל הכיוון שלנו היום זה יותר על איכות של התפקידים שהם משובצים בהם. לכן אנחנו היום פועלים באמת על סימון משרות ועידוד וקליטת הבוגרים האתיופים במשרות שהן יותר אקדמיות, משרות שהן יותר - - - <פנינה תמנו-שטה:> ולמה אתם לא מוכנים להעביר רשימה למרות שיש הידברות כבר שנה איתכם? <נאדר אלקאסם:> לפי דעתי העברנו רשימה. במפגש האחרון כן העברנו רשימה של המשרות. <פנינה תמנו-שטה:> לא, של המקצועות. הרי הייתה החלטת ממשלה על 30 משרות, אמרת לי, אני דיברתי איתך, באתי אליך, התייעצנו - - - <היו"ר אמנון כהן:> בסדר, בסדר, תעביר לה רשימה, בסדר? <נאדר אלקאסם:> אין בעיה. <פנינה תמנו-שטה:> תעביר לי רשימה, זו החלטת ועדה. <היו"ר אמנון כהן:> תודה רבה. אני הבטחתי גם לשרה שברבע לאחת נסיים, כי יש לה פגישה ואני רוצה לסכם. אנחנו נעשה עוד דיונים, זה לא נגמר, כן? שלא תחשבו שגמרתם את העבודה. כבוד המבקר, אתה רוצה משפט קודם לפני שאני מסיים? אני מסכם את הדיון החשוב הזה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> לפני שאתה תסכם. זיוה, תצטרפי. תצטרפי. אמנם יש לך ביקורת, כדאי לך להיות בתוך הדיונים. אני מזמינה אותך. <פנינה תמנו-שטה:> גם רוני. <היו"ר אמנון כהן:> הוא שותף. <פנינה תמנו-שטה:> אתה לא בא. <היו"ר אמנון כהן:> משרד הקליטה, קודם כל מודה לכם. ראיתי פתיחות, פתחתם את הכול, אתם מנסים לשמוע, אבל בכוח אי אפשר להביא אף אחד. זיוה, אני מצטרף לבקשתה של השרה, על פי בקשתי, תצטרפו, וכל אלה שאת מכירה שלא הצטרפו, כן תצטרפו, למה? בסוף תצא החלטת ממשלה, בסוף ייצאו דברים, בסוף עוד פעם תתחילו לבכות, למה לא אמרתם? לכן אני אומר, תהיו שותפים מעכשיו, כי זה חשוב מאוד. אתם בשטח, אתם מעלים את הדברים החשובים. גם אתה, באיזה ארגון אתה מנכ"ל? <שמעון דקלה:> אני מנציגי הארגונים של קהילת יוצאי - - - <היו"ר אמנון כהן:> אני מבקש גם, כל מה שאמרת זה חשוב מאוד, הבדיקה הזאת של מי שזקוק, מי שלא זקוק, צריך לתת לבחון גם ברמת השטח, משרד הקליטה, משרד החינוך, לבחון איזה ילד זקוק לחיזוק, כמו שאנחנו עושים בכל הפרויקטים האחרים וכמה שיותר לשלב אותם, לעשות את זה פרויקט ביחד, לא רק הקהילה בנפרד, ביחד, בוכרים, גרוזינים, כולם ביחד. כל העולים. <פנינה תמנו-שטה:> אמנון, לפני שאתה מסכם. <היו"ר אמנון כהן:> תוסיפי אחר כך. <מבקר המדינה יוסף שפירא:> רק לומר שאני לא רואה שום פסול, להיפך, אני חושב שזה שמשרד הקליטה הוא המתכלל, זה רק לברכה. זה משרד שיש לו ניסיון גם עם עולים וגם עם ותיקים וזה רק לברכה. לא צריך לקחת את המילה קליטה ולגזור ממנה כאילו זה רק לאנשים שכרגע הגיעו לארץ. <היו"ר אמנון כהן:> זה ברכה והצלחה, זה גם בהצלחה יהיה בסוף. <מבקר המדינה יוסף שפירא:> לכן אני מחזק את ידיכם בעניין הזה. <היו"ר אמנון כהן:> כן. אנחנו מבקשים שתתכנסו כבר, כי באמת הדיונים האלה יכולים להימשך. 1,000 אנשים כבר שמעתם, תשמעו עוד 1,000 אנשים ואז עוד שנה-שנתיים - - - <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אתה לא סיימת היום בזמן רק בישיבה אחת. אתה יודע כמה ישיבות סביב השולחן העגול וכמה סבלנות ורצון ואני צריכה לעודד את כל מי שנמצא בפנים, את כל משרדי הממשלה - - - <היו"ר אמנון כהן:> אבל, כבוד השרה, את לא נותנת לי לסיים, אני רוצה לסיים. רציתי לסיים באחת, אני עומד בזמנים. <עודד פורר:> אחרי החגים, בעזרת ה', אדוני, אני מאמין שנוכל - - - <היו"ר אמנון כהן:> אחרי החגים בעזרת ה' אנחנו נעשה דיון מעקב. תרשמי לך בסביבות אחרי החגים לתאם איתכם. אנחנו רוצים לראות מצגת, לראות את הפעילויות, הפעילויות של ילדים ונוער, 13-18, נראה לי פרויקט טוב, נראה לי על פניו פרויקט מצוין, תראו מתוך כל המצגת מה טוב, מה לא טוב, תלמדו מה שאפשר לרוחב, תעשו לרוחב - - - <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> אם הם יהיו שותפים אני מאמינה שאנחנו נוכל לקחת - - - <היו"ר אמנון כהן:> בוודאי, אתם מתקצבים אותם. אם אתם מתקצבים אותם בוודאי שהם בפנים, הם צריכים להיות בפנים איתכם. אחרי החגים נשב עוד פעם, כנראה. משרד הביטחון, אני מעריך את העבודה, התקדמנו כברת דרך ואני רוצה לקבל, אמרת בסוף יולי יהיו לכם נתונים לדעת איפה אתם במגמה של ה-300%. זה חשוב מאוד. שנדע כולנו, כל ילד שיעבור בצבא ויסיים את המסלול הוא ישתלב בחברה. אתם העוגן, אתם המקום הכי חשוב של פסיפס של עלייה וקליטה ושהם משתלבים בחברה. זה הניסיון שלי, אני הייתי חמש שנים בארץ כשהגעתי לצבא, משם כבר הכול היה פתוח ועובדה איפה הגעתי. לכן אני אומר, הפעילות שלכם מאוד חשובה, כל ילד שנושר הוא חס וחלילה יכול להידרדר לפשע. לכן אני אומר לכם, אין להם תמיכה בבית, לפעמים השכונה קשה, לכן אם הוא יצא משם ואם הוא קצין ולוחם, הכול פתוח בפניו, גם האקדמיה, גם מבחינה כלכלית, גם חבר כנסת. הכול יהיה פתוח. מה רצית להגיד? במשפט. <קרן אוהב ציון:> סליחה שאני מפריעה. <היו"ר אמנון כהן:> את לא מפריעה, חשוב מה שתגידי. מאיפה את? <קרן אוהב ציון:> נכון. אני נציגת משרד הביטחון וחשוב לנו לציין שבמשרד הביטחון אנחנו עוסקים גם בתהליך של הגיוס לצה"ל, כמובן השירות בצה"ל וגם לאחר השחרור, יש את הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים שעוסקת בשילוב של החיילים המשוחררים בחברה האזרחית. במשך חמש שנים אנחנו עוסקים בזה וכמובן שאנחנו עוסקים גם ב - - - <היו"ר אמנון כהן:> כמה זמן אתם מלווים אותו אחרי השחרור? <קרן אוהב ציון:> חמש שנים בדיוק, החל מחצי שנה מלפני השחרור ועד חמש שנים. <היו"ר אמנון כהן:> אפשר להגיד לכם תודה רבה בשם מדינת ישראל? <קרן אוהב ציון:> בשמחה. <השרה לקליטת עלייה סופה לנדבר:> לי חשוב לתת גיבוי למשרד הביטחון ולצבא. <היו"ר אמנון כהן:> יש לכם את כל הגיבוי שלנו, של הוועדה, גיבוי משרד הקליטה, של אהוד פראוור, שיושב איתנו כאן, כל תקציב שתדרשו, במיליארד שקל שקיבלתם תשאירו שם כמה מיליונים - - - <פנינה תמנו-שטה:> אבל, תראה, כולכם יכולים לגבות, אבל אם הם ימשיכו עם המסלולים הנפרדים, אז שר האוצר קובע. <היו"ר אמנון כהן:> אני אומר לך עוד פעם, אם תחליטו שצריכים מסלולים מיוחדים לאנשים תעשו, אל תשאלו אף אחד, גם אותי אל תשאלו. אם תחליטו, מקצועית. <קרן אוהב ציון:> אני חייבת לציין שזה גם וגם. <פנינה תמנו-שטה:> אמנון, אמנון, סליחה, סליחה, זו אמירה פטרונית. אדוני היושב ראש, סליחה, זו אמירה פטרונית, אז שייקחו את הילדים של החרדים ויעשו להם מסלולים נפרדים. <היו"ר אמנון כהן:> מצוין. גם פה, אם תחליטו שזה יותר טוב- - - <פנינה תמנו-שטה:> בגלל שאתם צריכים את זה, בטח, אחרי שנים שהם לא התגייסו. סליחה, אדוני היושב ראש - - - <היו"ר אמנון כהן:> אל תשאלו גם אותי וגם אותה אל תשאלו. <פנינה תמנו-שטה:> אדוני היושב ראש, אני מכבדת אותך מאוד, אתה יודע את זה - - - <היו"ר אמנון כהן:> את לא יודעת הכול, לא כל החוכמה אצלך. פנינה, לא כל החוכמה אצלך. <פנינה תמנו-שטה:> לא, החוכמה היא קודם כל לעבוד בשיתוף עם הקהילה. אם הקהילה לא רוצה, האדם - - - <היו"ר אמנון כהן:> אל תחליטי בשם הקהילה. פנינה, עם כל הכבוד, אל תחליטי בשם הקהילה. <פנינה תמנו-שטה:> סליחה, אמנון, אז אתה לא תחליט בשם הקהילה. <היו"ר אמנון כהן:> אז אני לא אומר, אני אומר שהגוף המקצועי יקבע. <פנינה תמנו-שטה:> אמנון, סליחה, אדוני היושב ראש, הגוף המקצועי בינתיים פועל בעצמו ואני אומרת לך, שום החלטה במדינת ישראל לא תתקבל על צעירים יוצאי אתיופיה בלי שיתוף של ההורים, בלי שיתוף של הקהילה, בלי שיתוף של הארגונים. <היו"ר אמנון כהן:> בוודאי - - - <פנינה תמנו-שטה:> אדוני, זה פשוט חבל. היה פה דיון מצוין, אתה לא תגיד לצה"ל לעשות את מה שאנחנו שנה עובדים עליו. <היו"ר אמנון כהן:> את לא תגידי לי מה להגיד. עד כאן. צבא, אני אומר עוד פעם, באחריותי - - - <קרן אוהב ציון:> משרד הביטחון. <היו"ר אמנון כהן:> משרד הביטחון, אתם תעשו מה טוב לילד, בתיאום עם ההורה. אל תסתכלו על אף אחד, לא מעניין אתכם אף אחד, בסוף הילד חשוב, שהוא ישתלב בחברה, ישתלב בצבא, שלא ינשור. אם תחליטו שצריך מסלול מיוחד, אתם תחליטו. אבל בתיאום עם ההורים, בתיאום עם זה, אף אחד לא יכתיב לכם מה לעשות. לכן אני אומר לכם, יש לכם את כל הגיבוי שלנו. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה. <הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>