PAGE 3 ועדת הפנים והגנת הסביבה 30/07/2014 הכנסת התשע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני <פרוטוקול מס' 372> מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, ג' באב התשע"ד (30 ביולי 2014), שעה 9:00 <סדר היום:> <הצגת דו"ח ועדת המשנה לסביבה ותכנון ומפרץ חיפה> נכחו: <חברי הוועדה:> מירי רגב – היו"ר דוד צור – מ"מ היו"ר דוד אזולאי דב חנין נחמן שי מרב מיכאלי <מוזמנים:> נורית שטורך – סגנית מנהל מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה גלי דינס – המשרד להגנת הסביבה רועי שנדלר – יועץ השר להגנת הסביבה לילה יעקב – מהדסת מחוז חיפה, משרד הבריאות אריה רגב – סממ"ז מחוז חוף, נציבות כבאות והצלה פקד אורן רוזן – ק' חירום מחוז חוף, משטרת ישראל אורנה הראל-פלג – מנהלת המחלקה לתכנון ארוך טווח, משרד הפנים ליאת פלד – מתכננת מחוז חיפה, משרד הפנים ניצן שריג – כלכלן רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יונה יהב – ראש העיר חיפה עופר דרסלר – מנכ"ל איגוד ערים חיפה אריאל וטרמן – מהנדס העיר חיפה אביהו האן – יו"ר הירוקים של חיפה, מועצת עיריית חיפה חגית חרותקה-קובי – אדריכלית העיר קריית אתא שרון נסים – מנכ"לית רשות נחל הקישון יוסי סורוג'ון – ראש תחום תכנון, רשות נחל הקישון איריס רז – אחראית מניעת מפגעים סביבתיים, רשות שדות התעופה אסנת אביטל – ראש תחום איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים יורם זבה – נשיא לשכת הספנות שלמה ברימן – מנכ"ל חברת נמלי ישראל מיכל טוכלר אהרוני – ר' יחידה, חברת נמלי ישראל אורלי מלכה – דוברות, חברת נמלי ישראל נוגה בן שושן – ע' למנכ"ל, חברת נמלי ישראל זוהר רום – דובר וממונה על קשרי חוץ, נמל חיפה בנצי הורוביץ – מנהל רישוי ותשתיות, ב.ז.ן(בתי זיקוק לנפט) יעקב סופרין – סמנכ"ל תפעול, חברת תשתיות נפט ואנרגיה רפי רגב – רא"ג אסטרטגיה, תשתיות ונכסים, חברת תשתיות נפט ואנרגיה חנה קופרמן – יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים אורי וולטמן – חבר הנהלה, חד"ש-חיפה אריה פרידסון – מתמחה, אדם טבע ודין ניצן מתן – רכז שטח, עמותת צלול אליס גולדמן – עורכת דין, תנועת אומ"ץ, הקואליציה לבריאות הציבור אורנה מנדלסון – הקואליציה לבריאות הציבור אבי שגב – הקואליציה לבריאות הציבור תמר תדמור – פעילה - חיפה, הקואליציה לבריאות הציבור עודד זלוטניק – ארגון מגמה ירוקה, ת"א-חיפה מוטי אשכנזי – נציג מפורום עזרא רון אירמאי – חבר פורום עזרא מאיר בן זאב – חבר פורום עזרא, תושב חיפה אלה נווה – אפידמיולוגית סביבתית, פורום עזרא, אימהות ואבות מצילים את חיפה והקריות, מגמה ירוקה, פורום החופים יצחק קוט – נציג מפורום עזרא יהודית ריזמן שני – פורום עזרא קרן רוז גבאי – מהנדסת, תושבת ק. אתא וחיפה, מנקים את מפרץ חיפה רוית שטוסל – התנועה להחזרת העיר אל חיפה מיכה רטנר – נציג תנועת חיים בחיפה דוד הקמייר – תושב חיפה בועז גל – פעיל סביבה, טבעון משה כץ – פנסיונר, נציג תושבים עליזה ברקן – פעילה, ק. חיים רון קולב – תושב ק. חיים ליאורה אמיתי – מנהלת הקואליציה לבריאות הציבור עופר פיקס – פעיל-חיפה דוד דהאן – יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת שירי ספקטור-בן ארי – ממ"מ, כנסת פז ברנט – לוביסט (פוליסי), מייצג את ע. חיפה יובל יפת – לוביסט, מייצג את אדם טבע ודין ישי פישמן – לוביסט (גורן-עמיר), מייצג את בז"ן ישי שכטר לוביסט (גורן-עמיר), מייצג את בז"ן <ייעוץ משפטי:> תומר רוזנר <מנהל/ת הוועדה:> לאה קריכלי <רישום פרלמנטרי:> ירון קוונשטוק <הצגת דו"ח ועדת המשנה לסביבה ותכנון ומפרץ חיפה> <היו"ר מירי רגב:> שלום לכולם, בוקר טוב. אני פותחת את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בהצגת דוח ועדת המשנה בראשותו של חבר הכנסת דב חנין, בעניין סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה. אני רוצה רק בהזדמנות הזאת להמשיך לברך ולחזק את חיילי צה"ל, מפקדי צה"ל, שממשיכים בלחימה בעזה, ולחזק את המשפחות השכולות, וכמובן החלמה לכל הפצועים שלנו. בעצם ההצעה של הקמת ועדת המשנה שהבאתי לוועדת הפנים נולדה כתוצאה ממספר דיונים שנערכו בתחילת המושב. <דב חנין:> תחילת מושב החורף. <היו"ר מירי רגב:> היו מספר דיונים שדנו בסוגיות שהן בעיקרן סוגיות של זיהום אוויר במפרץ חיפה. נושאי הדיון הגי הגיעו אלינו גם מתושבי העיר חיפה והסביבה, גם מארגונים חברתיים שונים, סביבתיים שונים וגם מתוך חברי הוועדה. חשבתי לנכון להקים את הוועדה כדי לקבל איזשהו מיפוי אמיתי לבעיות שקיימות במפרץ. ברור לכולם שלא ניתן יהיה לפתור את כולן בבת אחת, אבל מרגע שיש לנו מיפוי מסודר, שהוועדה כמובן תשמע את הסקירה היום מחבר הכנסת דב חנין, עוד נלמד אותה, ואז נוכל לראות כיצד להמשיך וליישם את ההמלצות והמסקנות שיוצגו כאן בדיון הזה. אני מודה לכל החברים שהגיעו לכאן, אני מודה גם לראש העיר חיפה שהגיע לכאן. לא רואה כאן ראשי ערים נוספים בסביבה, אבל הם בטח סומכים עליך שאתה תעשה את העבודה. ואני עוברת אליך, חבר הכנסת דב חנין. אני כבר מראש אומרת: אין לי שום כוונה לקיים כאן דיון בוועדה. היום הכוונה של הוועדה היא לשמוע את הסקירה ואת המלצות ועדת המשנה. הדיון היום הוא עד השעה 11:00. אני כבר מודיעה שב-10:15 יחליף אותי לרבע שעה דוד צור משום שאני הולכת לוועדת הכנסת לסוגיה שאני צריכה להצביע עליה ואחזור. כך שכל אלה שנרשמו לדיון, אני כבר מודיעה שלא בטוח שנוכל לתת לכם לדבר. כרגע אני רוצה לשמוע את עיקרי הדברים ולשמוע את ההתייחסות רק של ראש עיריית חיפה, משום שמדובר בשטח שלך, אז אני לא רוצה לא לתת לך להגיב. וכמובן זה דיון ראשון וכמובן לא אחרון בוועדת המשנה. ואקבל כמובן החלטה בסוף הדיון הזה או לקראת הדיון הבא אם אמשיך לתת לוועדת המשנה את היכולת להמשיך ולעסוק בסוגיות אלה. כרגע מבחינתי, ברגע שהגישה ועדת המשנה את המלצותיה, היא סיימה את עבודתה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. <דב חנין:> תודה לך, גברתי היושבת-ראש. הוועדה הזו, ועדת המשנה לבדיקה סוגיות של תכנון וסביבה במפרץ חיפה מונתה ביום ה-19 במרץ השנה כדי לבחון סוגיות של תכנון וסביבה במפרץ חיפה. מיד עם כינון הוועדה פרסמנו קריאה לכל הגורמים המעורבים להעביר לעיונינו חומרים בנושאים הרלוונטיים לעבודתנו, ובמרכזן הנושאים שהועלו בישיבות ועדת הפנים והגנת הסביבה, כולל הישיבה שהחליטה על הקמת ועדת המשנה. אני רוצה לפתוח קודם כול ולציין את שיתוף הפעולה המאוד מאוד משמעותי מצד כל הגורמים. את הגישה הרצינית, את החומרים הרבים שהתקבלו, אשר סייעו רבות לעבודת הוועדה. אני רוצה לציין את שיתוף הפעולה המאוד טוב שהיה לנו עם משרדי הממשלה השונים. דרשנו מהם הרבה מאוד חומרים, הבאנו בפניהם הרבה שאלות, הם התייחסו במלוא הרצינות. אני רוצה לציין מאוד לחיוב את עיריית חיפה ואת העומד בראשה. לא במקרה הוא נמצא אתנו היום. אני חושב שהיחס הרציני שלו לעבודת הוועדה התבטא גם לאורך כל העבודה שלנו, גם בפגישות האישיות שהוא השתתף בהן אתי, גם בהשתתפות שלו בסיורים, הפגישות עם מנכ"ל העיריה, עם מהנדס העיר, החומרים הרבים שהעירייה העבירה לידינו והשאלות הרבות שהיא ענתה עליהן. אני רוצה לציין לחיוב את שיתוף הפעולה שלנו עם המפעלים, אם החומרים, את השאלות, את הסיור – בז"ן, מפעלים אחרים וכדו'. אני רוצה להעריך מאוד את המעורבות האזרחית הרבה שהייתה כאן, הן מצד ארגוני הסביבה והן מצד תושבי האזור, בהליכים הציבוריים. המעורבות הזאת היא בהחלט ביטוי לעניין של אנשים, לנכונות של אנשים להיכנס לנושאים. גם מהם קיבלנו הרבה מאוד חומרים. גברתי היושבת-ראש, העבודה שעשינו הוא עצומה בהיקפה, עכשיו רק צריכים לבקש ממנכ"ל הכנסת שני חדרים כדי לאחסן בהם את כל הארגזים של החומר שהגיע אלינו. אבל לא היינו מצליחים בעבודה הזו אלמלא הליווי המקצועי המאוד מאוד מעמיק והמקיף של שירי ספקטור-בן ארי, החוקרת מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבאמת עשתה ימים ולילות כדי ללוות אותנו, כדי לחקור את השאלות הרבות והמגוונות וכדי לעבור על החומרים העצומים שהצטברו אצלנו. עורך-הדין תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, באמת ענה על מגוון עצום של שאלות, גם משפטיות וגם אחרות, שהתעוררו בפני ועדת המשנה. ואני רוצה בשם כל חברי הוועדה להביע הערכה גדולה לעבודתו המקצועית והמשפטית הרצינית שליוותה אותנו. את עיקרי החומרים שקיבלנו העלינו גם לאתר האינטרנט של הוועדה, וביקשנו התייחסות של הציבור אליהן. המתכונת הפתוחה והשקופה הזו של עבודת הוועדה סייעה לציבור הרחב להיות מעורב, להכיר את החומרים שבפנינו, ולקבל עמדה על העמדות השונות של הגורמים השונים שהוצגו בפני הוועדה. גם ההחלטות או המסקנות של ועדת המשנה, שהן המלצה בפני ועדת הפנים, יתפרסמו בשעות הקרובות באתר ועדת הפנים של הכנסת. במסגרת העבודה של ועדת המשנה קיימנו סיור מקיף באזור המפרץ, ביקרנו בנמל, באזור שדה התעופה, במתחם התעשיות הפטרוכימיות ובמכרזו תשלובת בז"ן. במסגרת הסיור קיבלנו הסברים ותשובות לשאלות שהעלינו. גם הסיור הזה היה פתוח לנציגי תושבים וארגונים סביבתיים, ורבים מהם גם התבטאו בדיון הסיכום שקיימנו במשרדי איגוד הערים לסביבה, ופה שוב תודה על האירוח. הוועדה קיימה יום דיונים ארוך מאוד נוסף בחיפה, בו התאחרנו בטכניון באולם מוסד נאמן, שוב תודה לטכניון. גם כאן שמענו נציגים של גורמים עירוניים, כלכליים, סביבתיים וכן נציגי תושבים שהתייחסו לכל הסוגיות שנדונו על-ידי הוועדה. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לברך אותך על המהלך הזה של הקמת ועדת המשנה. זה היה מהלך מחויב. התפקיד שלנו ככנסת, ואני מדגיש את זה, הוא לא לבוא במקומם של מוסדות התכנון, אבל יש לנו תפקיד לבצע פיקוח פרלמנטרי על כלל עבודתה של הרשות המבצעת, ובכלל זה גם על עבודת המוסדות התכנוניים. האזור שאותו בחנו הוא לב המטרופולין של חיפה, הוא ממוקם בתווך בין חיפה-עיר הכרמל לבין ערי הקריות. ההחלטות שמתקבלות היום באזור הזה עלולות לסכל את האפשרות של התפתחותה של רקמה מטרופוליטנית רציפה. סוגיית התפתחותו האורבנית של מטרופולין חיפה חייבת לעמוד בפני מקבלי ההחלטות בבואם לקבל החלטות תכנוניות ביחס לעתידו של האזור. אנחנו מוטרדים מכך שרצף ההחלטות המתקבלות עתה עלול ליצור רצועת הפרדה תעשייתית בלב המטרופולין הזה, רצועה שתפריד בין עיר הכרמל לבין ערי הקריות באיזשהו סוג של רצף שמתחיל מנמל המפרץ ועורף הנמל, ויימשך אל מתחם התעשיות הפטרוכימיות ואל ריכוז התעשיות והחומרים המסוכנים המתוכנן במתחם "קרקעות הצפון", שבו על-פי התוכניות ירוכזו בין היתר מכלי דלק ויאוחסן גפ"מ. בפני הוועדה נפרסה קשת רחבה של בעיות וסוגיות הנוגעות למפגעים סביבתיים ואחרים באזור מפרץ חיפה. הוועדה לא יכולה הייתה ולא התיימרה למצות את הדיון במכלול רחב זה של סוגיות. בחרנו אפוא להתמקד בשלושה מוקדים בולטים שהזדקרו לעין ודורשים לדעתנו טיפול מיידי ויסודי. הסוגיה האחת היא חומרים מסוכנים, והסכנות בהן הן בשגרה והן במצבים מיוחדים, כגון תקלות, מצבי מלחמה, רעידות אדמה וכדו'. הסוגיה השנייה: הזיהום השוטף של הסביבה – האוויר, המים והקרקע כתוצאה מפעילות התעשיות והמתקנים השונים. הסוגיה השלישית: ההשלכות הסביבתיות, אני מדגיש, של הקמתו המתוכננת של נמל ימי חדש במפרץ חיפה. במסענו על פני שלושת הצירים המרכזיים האלה זיהינו מספר סוגיות פרטניות העומדות בימים אלה על סדר-היום הציבורי, ונידונות אף במוסדות התכנון, ומצאנו צורך להתייחס לסוגיות אלה באופן מיוחד. נקודת המוצא של עבודתנו היא הממצאים הקשים של משרד הבריאות בעניין התחלואה סביב המפרץ, כפי שהם באו לידי ביטוי בדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנחתם ביום 28 ביולי 2014, הדוח נמצא בפניכם. אני אומר נחתם ביום 28 ביולי 2014, מכיוון שהדוח הזה הוכן לאורך תקופה ארוכה, והוא עמד בפנינו לאורך כל תקופת עבודתנו. נתונים אלה מראים שיעורי תחלואה גבוהים יותר במחלות סרטן בנפות חיפה ועכו ביחס לממוצע התחלואה הארצי. אנחנו מדברים על תחלואה גבוהה יותר של 15% ו-16% בהתאמה בקרב גברים, ו-15% ו-11% בהתאמה בקרב נשים. וכן שיעורים גבוהים של תחלואת אסטמה בקרב ילדים במטרופולין חיפה, יותר מפי שניים משיעור התחלואה הממוצע בישראל. הנתונים המפורטים נמצאים בדוח המקיף ובאמת המרשים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. שוב תודה לחוקרת שירי ספקטור-בן ארי שריכזה את כל הנתונים האלה והם נמצאים בפניכם. מבחינתנו הקביעה שלנו היא שאי-אפשר להתעלם מנתונים אלה ואסור להשלים איתם. הם חייבים להיות במרכז הדיון וההחלטות התכנוניות ביחס לאזור הזה. לתמונת מצב זו צריך להוסיף את דבריו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה במכתבו אלינו מיום 22 באפריל 2014, שתמציתם היא שבאזור מפרץ חיפה קיים ריכוז גבוה של מפעלים בעלי השפעה סביבתית ניכרת, וכן רמה גבוהה ביותר של פליטת מזהמים לסביבה לעומת כל מקום אחר בארץ. לפי המידע שמסר המנכ"ל במכתבו, ניתוח הדיווחים שהוגשו למרשם הפליטות לסביבה, מה שנקרא המפלס, ממחיש את המצב הייחודי של העיר חיפה לעומת ערים אחרות. אני רוצה לצטט שלושה נתונים, כפי שהם הובאו במכתבו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בעיר חיפה קיים מספר המפעלים המדווחים, זאת אומרת מפעלים גדולים ובעלי השפעה סביבתית ניכרת שהוטלה עליהם חובת דיווח מיוחדת, הגבוה בארץ – 20, כאשר הבאים אחריה, רמת-חובב – 14, אשדוד – 12, ונתניה, פתח-תקווה ואשקלון – 6 בכל אחת מהן. פליטת חומרים אורגניים נדיפים במפעלי מפרץ חיפה הינה 2,400 טון לשנה, בעוד פליטת חומרים אלה ממפעלי רמת-חובב הינה 111 טון לשנה. פליטת המזהמים לנחל הקישון ממפעלי מפרץ חיפה היא 83,000 טון בשנה, מתוכם 78,000 טון מלח, כאשר סך הכול הפליטות לשאר הנחלים בארץ היא 20,100 טון בשנה בלבד. <היו"ר מירי רגב:> דב, תקשיב רגע, קודם כול, קראתי את זה ואגיד כמה דברים אחר כך בסוף לגבי העבודה המקיפה. אבל משום שאני רוצה גם לשמוע את המסקנות וההמלצות - - - <דב חנין:> מאה אחוז. אני עובר על הדברים העיקריים. <היו"ר מירי רגב:> ואני רוצה התייחסות של חברי הכנסת, או שהגיעו לכאן גם מכתבים מראשי ערים, תיכף אקריא אותם, חשוב לי שניגע בעניינים כדי שנוכל לקדם. <דב חנין:> בהחלט. <היו"ר מירי רגב:> כל מה שהביא אותך לממצאים, קראתי את זה. <דב חנין:> אני רוצה רק להציג את זה גם באופן פורמלי בפני הוועדה. אעבור על הדברים בצורה יותר מתומצתת. פליטת החומרים המסרטנים לקמ"ר במחוז חיפה גבוהה בסדר גודל משאר המחוזות. אנחנו מדברים על 30.4 ק"ג לקמ"ר במחוז חיפה, לעומת 5.3-1.7 ק"ג לקמ"ר בשאר המחוזות. אנחנו ברמה של מדיניות ציבורית צריכים לקרוא את שני הנתונים האלה ביחד – נתוני התחלואה הקשים יחד עם נתוני הפליטות התעשייתיות המסוכנות במפרץ חיפה. זה מבחינתנו צריך להיות הבסיס לקביעת המדיניות התכנונית-סביבתית באזור המפרץ. אני רוצה פה להדגיש, שצירוף הנתונים הזה כשלעצמו לא די בו כדי לגבש קשר סיבתי משפטי בין הרמות הגבוהות של פליטת חומרים מזהמים שונים לתעשייה לבין שיעורי התחלואה. אולם השאלה שעומדת בפנינו איננה שאלת הקשר המשפטי במובן הסיבתי, כי סיבתיות משפטית, כפי שהמשפטנים בינינו יודעים, מביטה אחורה ומבקשת לקבוע אחריות. אנחנו מתעניינים בשאלה שונה לחלוטין, שהיא סוגיית ההחלטות התכנוניות שצריך לקבל במבט לעתיד. וזאת כמובן על יסוד עיקרון הזהירות המונעת. נתוני התחלואה מחייבים אותנו לקבל החלטות ברמה של מדיניות ציבורית, ולא צריך פה להמציא גישה חדשה, מכיוון שהגישה כבר קיימת ומעוגנת עמוק בחשיבה התכנונית סביבתית. היא מוכרת כגישת הזהירות המונעת, ובמרכזה התפיסה שכאשר נוצר חשש אמיתי לסכנות בריאותיות, קמה בצדו החובה הציבורית לעשות את הדרוש כדי למנוע את היווצרותן. עיקרון הזהירות המונעת איננו רק מדריך לקבלת החלטות במישור הציבורי, אלא שגם המחוקק וגם בתי-המשפט כבר קבעו לא אחת שיש לאמץ את העיקרון הזה כעיקרון בעל תוקף משפטי המדריך את מקבלי החלטות וניצב בבסיס החלטותיהם. אנחנו פה מביאים סקירה של חוקים ואיך עיקרון הזהירות המונעת כבר היום מוכר, קיים, מחייב במשפט הישראלי. לא אעבור על הדברים, הדברים נמצאים בתוך הדוח שלנו המלא. אנחנו ערים לכך שתחלואה בסרטן מתפתחת לאורך שנים. אכן, ייתכן שממצאי התחלואה הקשים קשורים לרמת הזיהום הסביבתי שהתקיימה בעבר, ולאו דווקא לרמת הזיהום כיום. זו בהחלט הנחה אפשרית. אבל אין לנו הוכחה לכך, ואיננו רשאים במצב כזה לקבל החלטות העלולות להגביר את הסיכון לבריאותם ולחייהם של בני-אדם. אשר על כן, ממצאי התחלואה החריגים באזור מפרץ חיפה חייבים להיות קו מנחה עיקרי להחלטות התכנוניות המתקבלות ביחס לאזור הזה. ואנחנו כמובן מדברים על החלטות מנהליות או תכנוניות הצופות פני עתיד. אנחנו אומרים שלצורך ההחלטות האלה, מתוך העיקרון הזה, אין להסתפק בערכי הסביבה כפי שהם מוגדרים מכוח אוויר נקי, מכיוון שבדיוק לשם כך קבע המחוקק בחוק אוויר נקי את ערכי היעד, הערכים אליהם אנחנו שואפים להגיע כדי להבטיח בצורה אופטימלית את הבריאות ואת החיים. השאיפה שמובעת בערכי היעד איננה הכרזה ריקה של המחוקק. גם אם אין לערכי היעד משמעות מחייבת בהווה, אסור לנו לרוקן אותה מתוכן כאשר אנחנו צופים פני עתיד. רק התחשבות מרבית בקבוע בערכי היעד בקבלות החלטות תכנוניות ומנהליות הצופות פני עתיד תיתן לקטגוריה הזו את המשקל הראוי לקביעתן שנעשתה בחקיקה ראשית. כמו שאמר בזמנו בית-המשפט: המחוקק איננו משחית את מילותיו לריק. אנחנו מפנים פה להרבה מאוד הוראות מחוקים שונים, שבהם אנחנו מראים שיש חובה לשקול את ערכי היעד בקבלת ההחלטות שמתקבלות, ואנחנו קובעים שהמבחן מבחינתנו הוא ההשתכנעות שאכן ננקטות בדחיפות הפעולות הנדרשות כדי להפחית את שיעורי התחלואה החריגים באזור עליו נסוב דיוננו. המסקנה שלנו מהקטע הזה היא שעל מוסדות התכנון לשקול בכובד ראש את המצב הנוכחי ואת הצורך לנקוט בפעולות אקטיביות להפחתת המפגעים הקיימים, ואת המדיניות המבקשת לצמצם את המפגעים ולא להעמיס על האזור מפגעים נוספים, בהתבסס על עיקרון הזהירות המונעת. לדעתנו מן הראוי לבחון את התוכניות המוצעות באזור זה בראייה כוללת ולא במקטעים בלתי קשורים זה לזה. יש לשאוף לצמצם במסגרת התוכניות האלה את המפגעים בכלל ואת זיהום האוויר בפרט. מכאן אנחנו עוברים לסוגיה השנייה הנכבדה שבה עסקנו לעומק, והיא סוגיית החומרים המסוכנים. אנחנו מדברים על כך שבמפרץ יש שורה ארוכה של מפעלים שמרכזים בתוכם כמות ניכרת של חומרים מסוכנים במגוון רחב. אנחנו סוקרים בהרחבה את השנתיים האחרונות, או שלוש שנים האחרונות, מ-2011 עד 2013, שורה של אירועים רבים של חומרים מסוכנים במפעלים במפרץ חיפה. לא אעבור פה על רשימת הדוגמאות, אנחנו סוקרים את רשימת הדוגמאות האלה. רשימת הדוגמאות גם מובאת, בצורה אפילו יותר מפורטת, בדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הדברים נמצאים בפניכם. אבל אנחנו מדברים על שורה ארוכה במיוחד של אירועי חומרים מסוכנים. ולכן אנחנו קובעים שלאירועים המסוכנים האלה לא ניתן להתייחס כחריגים, אלא הם הפכו למציאות רווחת ושגרתית, כפי שמלמד גם דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בעקבות ריבוי האירועים הסביבתיים באזור הנחה השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת עמיר פרץ, ב-26 ביוני 2014, במהלך תקופת העבודה שלנו, את מנכ"ל משרדו להקים צוות בדיקה לאירועים שהתרחשו לאחרונה. השר הורה להגביר את האכיפה והפיקוח, וכי הצוות שהוקם יכין תוכנית להרחבת פעולת הפיקוח והאכיפה, ולהגברת השקיפות מול התושבים. הצוות הונחה להגיש את מסקנותיו והמלצותיו לשר בתוך 60 יום. אנחנו מברכים על הקמת הצוות. <היו"ר מירי רגב:> מתי הצוות הוקם? <דב חנין:> ב-26 ביוני. <היו"ר מירי רגב:> ותוך כמה זמן הוא צריך להגיש? <דב חנין:> תוך חודשיים. אנחנו לא יודעים עדיין מה המלצותיו. אנחנו מברכים על ההמלצות שלו, ואנחנו קוראים לו לקבל את ההחלטות המתחייבות כדי להפסיק את השגרה הזו של תקריות מסוכנות באזור המפרץ. ברמה הלאומית אנחנו אומרים שנדרשת בחינה כוללת של המצב, שבו מרוכזים מפעלים וחומרים מסוכנים באזור כל כך מאוכלס. זו שאלה של מדיניות שחייבת להיבחן במלוא הרצינות, נוכח הסיכונים הקיימים באזור זה, הן ברמה הבטיחותית והן ברמה הביטחונית. ואני חושב שעל הרמה הביטחונית לא צריך להכביר מילים בימים אלה. יש לשקול בכובד ראש לאיזה תעשיות וחומרים מסוכנים מדינת ישראל באמת זקוקה, ואלו תעשיות וחומרים מסוכנים אינם נדרשים אצלנו בהיקפים הגדולים והגדלים הקיימים. לאחר שהסוגיה הזאת תיבחן ברמה הלאומית, צריך יהיה לבחון את מיקומן של התעשיות והחומרים המסוכנים שהם אכן חיוניים למשק הישראלי בתחומי מדינת ישראל, לפי רמת הקרבה שלהם לריכוזי אוכלוסייה ולאזורי סיכון. בוודאי שריבוי האירועים המסוכנים, הסכנה שבהם לאוכלוסייה של מאות אלפי בני-אדם, מחייבים להדק את האכיפה ולהחמיר את הענישה על עבריינים סביבתיים באזורי התעשייה המדוברת כדי להבטיח את קיום החוק, להרתיע אחרים מפני הפרתו וכדי להגן כראוי על הציבור. מכאן אנחנו עוברים לתוכניות הקונקרטיות, והראשונה שבהן היא תוכנית בז"ן שאושרה לאחרונה על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. היא עוררה ויכוח מאוד קשה, היא הייתה אחת העילות להקמתה של הוועדה. כאשר ביקרנו במפרץ, הסתבר לנו שהוועדה המחוזית בינתיים כבר קיבלה החלטה בנושא וההחלטה גם הוצגה בפנינו ואחר כך הועברה אלינו בכתב. רק אומר בקצרה מה החליטה הוועדה המחוזית. היא החליטה לקבל את מרבית המלצות החוקרת שמונתה על ידיה לבחון את ההתנגדויות הרבות שהוגשו, ולאשר את התוכנית בכפוף לכמה תנאים, שהעיקריים בהם: היתרי בנייה יינתנו רק בתנאי שאין בהם כדי לגרום לעלייה בקצב פליטת המזהמים בהשוואה למצב הקיים; במועד אישור כל היתר בנייה יעמדו המפעלים במתחם בכל הדרישות הסטטוטוריות שנקבעו על-ידי המשרד להגנת הסביבה. <היו"ר מירי רגב:> זה יפה, דרך אגב. זה מראה שגם ועדות התכונן ובינת שוורץ, והחברים שנמצאים פה בכל הדיונים, מבינים שהם צריכים להתייחס לאמירות שאנחנו אומרים. זה בהחלט מחמם את הלב. <דב חנין:> כן כן, בהחלט. את צודקת, גברתי. <יונה יהב:> זה קרדיט שמגיע ליוסף משלב. <דב חנין:> בהחלט. <היו"ר מירי רגב:> אז אני אומרת: הוא היה פה גם השבוע בדיון על נושא אחר, טופס 4 למגזר הדרוזי. אבל בינת שוורץ הם שותפים פה, הם שומעים את אמירותינו, כולל פעם ראשונה ועדת הפנים והגנת הסביבה הלכה כעותרת ציבורית לבג"ץ על החלטה של בינת שוורץ. זאת אומרת, הם מבינים שהם לא יכולים להתעלם מהנושאים הסביבתיים, שקשורים כמובן לבריאותם של אזרחי המדינה. <דוד אזולאי:> לגבי תמ"א 30. <דב חנין:> זה לא בתמ"א 30. <דוד אזולאי:> זה מחוץ לתמ"א 30? <דב חנין:> זה מחוץ לתמ"א 30. יש שם בלגן תכנוני "חבל על הזמן". <יונה יהב:> צריך להסביר. 50 שנה זה היה שטח אקס-טריטוריאלי. <דב חנין:> לא מוסדר. <יונה יהב:> ורק לפני חמש שנים זה עבר להיות טריטוריה של הקריות ושלנו. ואז התחלנו להסדיר את הדברים שמה. לא הייתה לנו כניסה שמה, כולל מכבי אש לא היה להיכנס. <היו"ר מירי רגב:> יונה, אני נותנת לו לדבר בדיוק עוד רבע שעה, אחרת לא יהיו התייחסויות. ואתה יודע, דב יכול למלא יום שלם של דיבורים בלי להפסיק. מזל שהוא בן-אדם, הוא צריך מדי פעם גם לשתות. ניתן גם לאחרים להתייחס. <יונה יהב:> כי אצלם הקדנציות מוגבלות. <דב חנין:> תודה, גברתי. <דוד אזולאי:> דרך אגב, זה גם עוזר לנו מאוד באופוזיציה. <היו"ר מירי רגב:> אתם לא צריכים עזרה, ש"ס. <דב חנין:> עוד תנאי אחד שהוועדה קובעת זה שתנאי למתן כל היתר למתקן חדש יהיה פרסום דבר הבקשה להיתר, כך שכל אדם הרואה את עצמו נפגע מהבקשה יהיה רשאי להגיש השגה מנומקת לוועדה המקומית המשותפת. עכשיו, אני רק רוצה לומר שיש הרבה ביקורת מכל הצדדים על החלטות ועדת התכנון. אני רוצה לומר שוב: הוועדה של הכנסת איננה ערכאת ערעור על החלטות של מוסדות תכנון. <היו"ר מירי רגב:> ברור. <דב חנין:> יחד עם זאת, ברמה העקרונית אנחנו אומרים, כמו שהסברתי בתמצית, הדברים מפורטים יותר בכתב, שאנחנו לא היינו מסתפקים רק במניעה של עלייה בקצב פליטת המזהמים בהשוואה למצב הקיים, כי נתוני התחלואה הם בלתי אפשריים. בהתחשב בנתונים האלה, היינו סבורים שהמדיניות הראויה היא חתירה להפחתה בפועל של הזיהומים. בימים האלה נודע לנו שחברת בז"ן בחרה לערור מטעמיה היא על החלטת הוועדה המחוזית. ונוכח הערר הזה תגיע הסוגיה כולה למועצה הארצית לתכנון ובנייה. ואנחנו מניחים שבעת הדיון בערר תובא בפני המועצה הארצית גם עמדתנו, גם עמדתה של ועדת המשנה. סוגיה נוספת היא סוגיית "קרקעות הצפון". כאן אנחנו מדברים על ההחלטה לרכז תעשיות וריכוזים של חומרים מסוכנים, בין השאר חוות דלק ב"קרקעות הצפון", כאשר המטרה היא לפנות אותם ממקומות אחרים, סמוכים לריכוזי אוכלוסייה באזור מפרץ חיפה. יש טעם רב בפינוי מתקנים וחומרים מסוכנים מריכוזי אוכלוסייה. מצד שני, ההחלטה לרכז חומרים ומתקנים מסוכנים באזור אחר של "קרקעות הצפון" יוצרת רמת סיכון מאוד גבוהה, הן בהיבטים השוטפים והן בהיבטים של מצבים מיוחדים או תקלות או תאונות בעתיד. הקטע הזה מודגש, לא אכנס פה לפירוט. בהקשר זה צריך להביא בחשבון את לקחי העימותים הצבאיים בשנים האחרונות, וגם את מסקנות ועדת שפיר לבחינת סוגיית החומרים המסוכנים במפרץ חיפה. אי-אפשר להתעלם מהעובדה שההחלטה על הקמת המתחם החדש ב"קרקעות הצפון", בכפוף לסוג התעשייה ואיכות המתקנים שיוצבו בו, עלולה להגביר ולהחמיר גם את רמת הזיהום הכללי באזור המפרץ. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את תוכנית "קרקעות הצפון" במאי 2014. גם כאן היא החליטה לקבל חלק מההתנגדויות, לאשר בכפוף לתנאים. אחד התנאים הוא שאיכות האוויר בסביבת החווה לא תחרוג מערכי הסביבה, בצמוד ומחוץ לגדר המתקן, ומערכי היעד בשכונות המגורים הסמוכות לחווה. אנחנו מצרפים את קולנו לקביעה זו. וגם לקביעת הוועדה שהשימושים המותרים במתחם קרקעות הצפון יוגבלו, ובין היתר יימנע אחסון קונדנסאטים בתחומי המתחם. אנחנו תומכים בעמדתו של המשרד להגנת הסביבה, כפי שנמסרה לנו, לפיה מתחם "קרקעות הצפון" לא יהיה מיועד לפיתוח של התעשייה הפטרוכימית ולא יהווה למעשה הרחבה של מתחם בז"ן הצמוד לו. אני רוצה לציין בהקשר הזה, שתושבים וארגוני סביבה הגישו ערר על ההחלטה של הוועדה המחוזית, בטענה שהוועדה לא נתנה מענה לכלל ההתנגדויות, ביניהן כאלה הקשורות לסוגיות בטיחותיות וביטחוניות של ריכוז חומרים מסוכנים במתחם זה. לדעתנו טענות אלה הינן כבדות משקל והן צריכות להישקל לעומק בידי מוסדות התכנון. במהלך תקופת עבודתנו פורסם בתקשורת תחקיר קשה בנושא זיהומי הקרקע במתחם חוות הדלק המיועד לעבור ל"קרקעות הצפון". לפי התחקיר – לא אפרט כאן, הדברים נמצאים בכתב – התחקיר מצביע על חולשה של האכיפה הסביבתית במתחם. <יונה יהב:> לא, יש שם דברים פליליים. <דב חנין:> אפילו דברים פליליים. <יונה יהב:> מיד אחרי המלחמה אני מגיש תלונה במשטרה. <דב חנין:> אני מאוד מברך על כך. ואני בטוח שגם חברי לוועדת המשנה יברכו על כך. <היו"ר מירי רגב:> חברים, אני מבקשת שקט. יונה, אתה היחידי שיכול לדבר אחרי דב חנין. <קריאה:> נותנים לחתולים לשמור על השמנת. <דב חנין:> בהקשר הזה אני רק אומר שהפתרון לא יכול להיות העברה של הזיהום מאתר אחד לאתר אחר. זה לא פתרון. צריך לטפל במה שקרה במתחם הקודם, אבל צריך להדק את האכיפה ולהחמיר את הענישה עם עבריינים סביבתיים בכל האזורים האלה. אני פה מדלג על כל הסוגיות של הפירוט, הן נמצאות בכתב. אני רוצה להגיד כמה מילים על שאלת הניטור. נתקלנו בבעיית נתונים בנושא היקפי הזיהום ממפרץ חיפה. לא אפרט איפה בעיית הנתונים נמצאת, חסר לנו למשל סיכום כולל של נתוני הניטור הרציף שמתבצע בארובות המפעלים. זה לא רק פוגע בעבודתנו, זה פוגע גם ביכולת של המשרד להגנת הסביבה ושל רשויות נוספות לבצע אכיפה אפקטיבית של החקיקה הסביבתית הרלוונטית. שמענו טענות מארגוני הסביבה השונים על מחסור בתחנות ניטור, על כך שריכוזים של חומרים מסוימים מאוד חשובים לא מנוטר. קיבלנו את עמדת איגוד ערים חיפה, שלפיה אין כרגע מחסור בתחנות ניטור רציף ברחבי חיפה והסביבה, אבל גם האיגוד סבור שיש צורך בתוספת תקציבים של כ-1,000,000 שקלים בשנה על מנת לנטר כשמונה חומרים נוספים, אשר ייתכן וריכוזם עולה על הרצוי ועל המותר על-פי החוק. לא אפרט פה. אני רוצה רק להזכיר את הסוגיה של דיגומי הפתע. בשנת 2013 לא בוצעו כלל דגימות פתע במפרץ חיפה בשל היעדר תקציב. זה דבר לא מתקבל על הדעת. אנחנו סבורים שהמשרד להגנת הסביבה צריך לקבל את התקציבים המתאימים והנוספים על מנת להקצות משאבים נוספים, כדי לוודא שיש אכן בדיקות פתע במפעלים. המחסור בתקני פיקוח ובתקציב לניטור ואכיפה נהפך ליותר מדאיג, בהתחשב בהרחבה הצפויה בפעילותם של גורמים בעלי פוטנציאל זיהום גבוה במפרץ חיפה – הרחבת מתחם בז"ן, "קרקעות הצפון", הקמת נמל נוסף וכדו'. אנחנו אומרים שאת כל התקנים האלה חייבים לאייש מיידית. אני עובר מכאן לכמה מילים בהיבטים הסביבתיים של סוגיית הנמל. אני רוצה להדגיש בתחילת האמירה שלי, ששאלת הצורך של מדינת ישראל בהקמת נמל נוסף באזור מפרץ חיפה חורגת מתחום המנדט של ועדת המשנה, ולכן לא עסקנו בה. הועלו בפנינו טענות על כך שהנמל מיותר ואין בו צורך, אבל לא הייתה לנו הסמכות וגם לא האפשרות לבחון את הטענות האלה לעומקן. אני יודע שיש עבודה בוועדת הכלכלה, נעשית היום. <היו"ר מירי רגב:> אכן לא הייתה לכם סמכות להתעסק עם זה. <דב חנין:> נכון. לכן לא עסקנו בכך. יחד עם זה, כשאמרו לנו במהלך הסיור בנמל, שהקדשנו אותו להיבטים הסביבתיים, אני פה מצטט אמירה שנאמרה לנו, שיש צורך להקים נמל פרטי חדש כדי לעקוף את ועד העובדים בנמל חיפה הנוכחי, מחינו על האמירה הזו בחריפות. כי ויכוחים עם ועד העובדים, ואפילו רצון של מישהו להפחית בתנאי שכר העבודה, לא יכולים להיות כשלעצמם הצדקה להקמתו של נמל נוסף, במיוחד כשנאמר שהנמל הזה לא בא לפגוע או לחסל את הנמל הקיים אלא רק להתחרות אתו. אז לא הצלחנו כל כך להבין איך אפשר להתחרות בנמל הקיים, כאשר בנמל החדש יהיו תנאי עבודה מופחתים לעובדי קבלן, עובדים אני לא יודע איפה, ובנמל החדש יהיו גם מתקנים יתר חדשים ויותר משוכללים, ועדיין הנמל הנוכחי יישאר. כל השאלות האלה אני אומר אותן כאמירות אגב, הן לא הנושא, הן לא גם במסגרת הסמכות של העבודה שלנו. לכן אנחנו לא יודעים, לצורך הדיון שלנו, אם למדינת ישראל דרושה כרגע הקמה של נמל נוסף במפרץ חיפה. אבל גם אם נצא מתוך הנחה שצריך להגדיל בצורה ניכרת את היכולת הנמלית של ישראל, ומבחינתו זו הנחה, כי כאמור לא הוסמכנו לבחון את השאלה הזו, אנחנו צריכים לבחון את התוכניות המוצעות בהיבטים התכנוניים והסביבתיים. ולבחון את השאלה, האם אפשר לתת את היכולות הנמליות הנוספות, שרוצים ליצור למדינת ישראל, במסגרת של חלופה פחות מזיקה מהבחינה הסביבתית והתכנונית מהחלופה המוצעת כרגע? לא אכנס לפירוט, הפירוט נמצא במסמך שנמצא בפניכם בכתב, וגם במסמך של הממ"מ בהקשר הזה. אנחנו לפחות ראינו חלופה אחת, שעל פני הדברים נראית כמספקת מבחינת יצירת היכולות הנמליות. אנחנו מציינים שרשות הנמלים חולקת על החלופה הזו וטוענת שהיא לא מספקת. בחנו את העמדה של רשות הנמלים בהיבטים התכנוניים והסביבתיים, ולא השתכנענו שהשאלות שרשות הנמלים מעלה לא מקבלות מענה במסגרת אותה תוכנית חלופית שקיימת. לכן אנחנו ברמה התכנונית סביבתית, וגם בהנחה שמדינת ישראל רוצה נמל נוסף. הייתה לי בנושא הזה פגישה מאוד מאוד ממושכת, מקיפה ומעמיקה עם ראש עיריית חיפה ועם הצוות שלו, שהסבירו לי ושכנעו אותי שעמדתם לפחות היא שחייבת להיות יכולת נמלית הרבה יותר גדולה בחיפה. אני, כאמור, לא הוסמכתי לבחון את השאלה הזאת, אנחנו לא הוסמכנו לבחון את השאלה הזו, אבל אני אומר לכולכם: לפחות על פני הדברים קיבלנו חלופה שמאפשרת לעשות את אותו דבר בהרבה פחות נזקים, אגב גם בהרבה פחות כסף. אנחנו רק מבקשים שהדבר הזה ייבחן לעומקו. מבחינת הצד הסביבתי. הקמה של נמל נוסף במפרץ חיפה יש לו השפעות סביבתיות מאוד ניכרות משני סוגים. סוג אחד של השלכות סביבתיות קשור להקמת הנמל, וסוג שני של השלכות סביבתיות קשור לתפעול השוטף של הנמל. אז ההשלכות הסביבתיות של הקמת הנמל נבחנו בתסקיר השפעה על הסביבה, שנערך בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה. והתסקיר הזה בחן בין היתר את הסוגיות הבאות: שינוי משטר הגלים, שינוי תבניות זרמי היום, שינוי המשטר הסדימנטולוגי, שינוי צורת קו החוף, פוטנציאל הפגיעה בחי ובצומח הקיימים במפרץ, פוטנציאל הפגיעה באיכות נחל הקישון, שינויים באיכות המים, בריכת אצות, השפעה על יונקים ימיים, השפעות רעש והשפעות נופיות. יש את הסוגיה העצומה של כריית החול, אני לא נכנס לפירוט הזה, הדברים נמצאים בכתב. כל הדברים האלה נסקרו בתסקיר השפעה על הסביבה שנערך בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה. אבל בזמן שההשלכות הסביבתיות של הקמת הנמל נבחנו בתסקיר, לא נעשתה בחינה כלשהי של השפעות הפעלת הנמל, זאת אומרת התפעול השוטף של הנמל, על הסביבה היבשתית, על איכות האוויר, על החשיפה לחומרים מסוכנים, על זרימת תשטיפים לים וכדו'. זה קרה בגלל שוב בעיה תכנונית, שאנחנו לא מסוגלים להסביר אותה אפילו לעצמנו, שהתוכניות להקמת הצד הימי של הנמל, מה שנקרא המבנים הימיים של הנמל, הופרדו מהתוכניות של המבנים ושימושי הנמל. איך אפשר לתכנן משהו כשחצי - - - <היו"ר מירי רגב:> בוא נעבור על הנושא של הוועדה. על הנמל נרחיב. גם לי יש מה להגיד על הנמל, הייתי שם, ביקרתי שם. אני באופן עקרוני מסכימה עם אמירותיך, אבל צריך לבחון את זה בצורה הרבה יותר - - - <דב חנין:> בהחלט. רק אומר על זה עוד שלושה משפטים, ברשותך. אנחנו חושבים שצריך לראות את הדברים תמיד בראייה כוללת. אי-אפשר לראות רק חצי מהדברים ולהגיד: את החצי הזה נשאיר לעתיד. אם יקימו נמל, הוא יעבוד. כדאי שנבין מה יקרה כשהוא יעבוד. אנחנו גם לא מקבלים מצב שבו בנושא התנאים הסביבתיים במכרז הנמל לא המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם המייעץ. אנחנו חושבים שזה דבר שהוא לא סביר, לא מתקבל על הדעת. המשרד להגנת הסביבה הוא הגורם המקצועי, המייעץ הרשמי של מדינת ישראל בכל סוגיה, גם אם מישהו מקבל את המלצותיו וגם אם מישהו לא מקבל את המלצותיו. לכן הוא צריך להיות הגורם המקצועי הרלוונטי והמייעץ בתחום הזה. התמונה הכללית שעוסקת בנושא של ההיבטים הסביבתיים של הקמת נמל המפרץ מובילה אותנו למסקנה שלא נעשתה כאן בחינה מספקת של החלופות, עם משמעויות סביבתיות כל כך גדולות של ההחלטה הזו. נקודה אחרונה לפני ההמלצות. רשות נחל הקישון, נמצאת אתנו גם שרון, שאני מברך אותה על העבודה היפה. <היו"ר מירי רגב:> שגם עשינו ביקור שם של הוועדה והתרשמנו. <דב חנין:> בהחלט, התרשמנו. ואני רוצה לומר, שהפארק הזה שנעשית בו באמת עבודת קודש, גברתי היושבת-ראש, מיועד להיות הריאה הירוקה המרכזית של המפרץ. ועל מנת שהפארק הזה יהיה משמעותי ויחבר באמת בין חלקי המטרופולין השונים, חייבים לפחות לשמר את גודלו כך שלא יפחת מ-586 דונם. <יונה יהב:> 6,000. <דב חנין:> אתה הולך יותר רחוק ממני. <קריאה:> - - - <היו"ר מירי רגב:> לא, לא פתחנו את זה לדיון. תודה. <דב חנין:> אנחנו קוראים לכל הרשויות לקדם בנחישות את הקמת הפארק בגודלו המיועד. וככל שבאמת יוקם נמל נוסף או יורחב הנמל הקיים, אנחנו קוראים לכך שההכנסות או חלק מההכנסות העצומות הכלכליות שיגיעו מהנמל החדש, יממנו את פרויקט הפארק הזה שהוא מבורך ויפה. הסיכום של ההמלצות שלנו – אני מתנצל בפניכם, לא קראתי כמובן את כל המסמך, הוא מאוד מפורט, הוא נמצא באינטרנט, אתם מוזמנים לעיין בו – הסיכום של ההמלצות שלנו היא קודם כול שכל ההתייחסות חייבת להיות כוללת, לשלב את כל הממדים, את כל הסוגיות. אנחנו מדברים על אותו אזור, אי-אפשר שכל גורם יתכנן לעצמו תוכנית נפרדת, ושכל התוכניות האלה אפילו לא ידברו אחת עם השנייה. זו חולשה בלתי נסבלת בעבודת מערכות התכנון. כל הסוגיות האלה גם מצטברות, יש להן השפעה כוללת, יש להן משמעות לגבי התושבים במפרץ. אנחנו מוטרדים מכך שהרצף המצטבר של ההחלטות שמתקבלות עתה עלול ליצור רצועת הפרדה תעשייתית בלב מטרופולין המפרץ. <(היו"ר דוד צור, 10:16)> אנחנו מתייחסים במלוא הרצינות וכובד הראש לנתוני התחלואה הקשים, הבלתי נסבלים, שהם נתונים רשמיים שמדינת ישראל עומדת מאחוריהם, אנחנו לא מדברים פה כרגע על איזשהם נתוני NGO's כאלה או אחרים. מדינת ישראל בנתונים רשמיים אומרת: אנשים במפרץ חיפה חולים הרבה יותר בסרטן – אגב, גם באסטמה. וזה מצב שאי-אפשר לחיות אתו, אי-אפשר להשלים אתו ואי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום. <קרן רוז גבאי:> העירייה מכחישה את זה <דב חנין:> ולכן כשאנחנו מחברים את נתוני התחלואה הקשים עם הנתונים הרשמיים שהמשרד להגנת הסביבה הציג לנו, ביחס לרמת הפליטות התעשייתיות המסוכנות באזור מפרץ חיפה, אנחנו קובעים שחייבת פה להינקט פעולה נחרצת על בסיס עיקרון הזהירות המונעת. העיקרון הזה חייב להנחות גם את הרשות המבצעת בכל גורמיה, גם את מוסדות התכנון, בפרט אלה שעוסקים בעיצוב המרחב הציבורי לעתיד, והם חייבים לתת לעיקרון הזה משקל ראוי במסגרת החלטותיהם. מבחינתנו הצירוף הזה של ממצאי התחלואה החריגים באזור מפרץ חיפה ועומס הזיהום הקיים באזור המפרץ, חייבים להיות הקו המנחה העיקרי להחלטות התכנוניות המתקבלות ביחס לאזור הזה. אנחנו אומרים גם שאי-אפשר להמשיך ולהשלים עם מצב שבו אירועי חומרים מסוכנים הם שגרה באזור מפרץ חיפה. ריבוי האירועים מחייב הגברה של פעולות הפיקוח והאכיפה בתחום זה. אנחנו מברכים על הקמתו של הצוות שהקים השר להגנת הסביבה, אנחנו קוראים לו לפעול בצורה נמרצת ונחרצת. כל הדברים האלה אינם חלופה לאותה בחינה כוללת ברמה הלאומית של המצב שבו מפעלים וחומרים מסוכנים מרוכזים באזור כל כך מאוכלס. זו שאלה של מדיניות שחייבת להיבחן במלוא הרצינות נוכח הסיכונים הקיימים באזור הזה, הן ברמה הביטחונית והן ברמה הבטיחותית. יש לשקול בכובד ראש לאלו תעשיות וחומרים מסוכנים מדינת ישראל באמת זקוקה, ואלו תעשיות וחומרים מסוכנים אינם נדרשים אצלנו בהיקפים גדלים וגדולים. לאחר שהסוגיה הזו תיבחן לעומקה ברמה הלאומית, צריך יהיה לבחון את שאלת מיקומן של התעשיות והחומרים המסוכנים שהם אכן חיוניים למשק הישראלי בתחומי מדינת ישראל, לפי רמת הקרבה לריכוזי אוכלוסין ואזורי סיכון. פירטנו את ההמלצות שלנו גם לגבי מתחם בז"ן, כאשר אנחנו אומרים שהמדיניות הראויה היא חתירה להפחתה של הזיהום. לא שמירה של הזיהום ברמה הנוכחית אלא הפחתה של הזיהום. למתחם "קרקעות הצפון", אנחנו מבינים את הפינוי ותומכים בפינוי מריכוזי אוכלוסייה קיימים, תומכים לחלוטין בזה. אנחנו מאוד מודאגים מריכוז מאוד גדול של חומרים מסוכנים במתחם אחד, גם ברמה הביטחונית, גם ברמה הבטיחותית. נושא הנמל. אנחנו ממליצים על בחינה תכנונית מעמיקה נוספת של סוגיית הקמת הנמל, תוך התמקדות בשכלול והוספת יכולות ורציפים במסגרת הנמל הנוכחי במקום הקמתו של נמל נוסף, בהנחה שבאמת צריך את היכולות הנמליות הנוספות, שזו מבחינתנו הייתה הנחת עבודה. <היו"ר דוד צור:> דב, הערכת זמן. <דב חנין:> שתי דקות. דילגתי על כל כך הרבה דברים. <היו"ר דוד צור:> אנחנו במתח. חייבים לתת, יש פה רשימת דוברים גדולה מאוד. <לדב חנין:> מאה אחוז, אני ממש ממש מסיים. אנחנו קוראים לעירובו של המשרד להגנת הסביבה בקביעת תנאים סביבתיים מחמירים בכל הנוגע להפעלת הנמל, כדי להבטיח שאיכות הסביבה ואיכות האוויר לא יורעו בצורה ניכרת כתוצאה מהקמת הנמל. התייחסנו לפארק הקישון, להרחבתו. מברכים עליו, הוא מאוד מאוד חיוני. הוא לא צריך להיות השארית שנותרת אחרי שכל ההחלטות התכנוניות השונות והסותרות מופעלות, אלא זה צריך להיות דווקא נקודת מוצא, שאנחנו רוצים להתחיל מפארק הקישון, אנחנו רוצים להתחיל מקיומו, אנחנו רוצים להתחיל מהתפתחותו, מהגדלתו, מהרחבתו, ולא להיפך. דיברנו על בעיית הנתונים, מה צריך לעשות בבעיית הנתונים הזו. אנחנו קוראים לתת את התקציבים הדרושים למשרד להגנת הסביבה, לאיגוד הערים, כדי שבאמת הם יוכלו לבצע ניטור לפי הצרכים שהם בעצמם רואים. בדיקות פתע במפעלים – התייחסנו, ואיוש של התקנים הנוספים הנדרשים במהירות מרבית. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע תודה לכל האנשים הרבים שהשקיעו ימים כלילות בעבודת ועדת המשנה. כל החומרים של ההחלטות שלנו יהיו באתר האינטרנט. אני מבקש לתת גם לחוקרת שליוותה אותנו להגיד כמה מילים, אם היא תרצה בכך. המחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוא אחד המחקרים החשובים ביותר. אני רוצה לומר לכם, כמי שמלווה את מרכז המחקר הרבה שנים ואוהב את המחקרים שלהם בדרך כלל, הפעם נעשתה פה עבודה באמת באמת יסודית ומעמיקה במיוחד, והיא באמת תלווה אותנו עוד שנים רבות. ותודה לכל השותפים הרבים. אני מניח שיש גם בוודאי ויכוחים מסביב להמלצות שלנו, אבל אנחנו נמשיך ונעבוד ביחד, ונשמע את הוויכוחים. ואני מאחל לחיפה, לראש העיר, לתושבי העיר, לתושבי ערי המפרץ, לכל הפעילים, שחיפה באמת תהיה מטרופולין נפלא ומשגשג. נעשים בחיפה גם דברים נפלאים בתחום הסביבתי, הנה המטרונית למשל שכדאי להזכיר אותה, שהיא באמת, עם כל הביקורות שקיימות, זה דבר תקדימי של מערכת תחבורה אחרת. יש דברים שאולי אפשר לשפר, ובוודאי העירייה גם תשפר, יחד עם התושבים, ותשמע את ההערות שלהם, אבל נעשים בחיפה מאמצים מאוד גדולים כדי שהעיר הזאת תהיה העיר המקסימה, היפה. אתם יודעים, הרצל כותב על חיפה בתור כמעט התגשמות החלום שלו, ומתייחס למפרץ חיפה בתור הריוויירה העתידית של המדינה שהוא חולם עליה. אז אולי בעתיד באמת מפרץ חיפה יהיה ריוויירה של כולנו. אני מאוד מודה לכולכם על שיתוף הפעולה והעבודה המשותפת. <היו"ר דוד צור:> תודה רבה לך, דב. כמובן, לא הייתי בכל ההצגה, אבל גם קראתי את הדוח שלך בעיון וגם את החלק ששמעתי ברהיטות רבה, בלהט רב, כמו שאתה יודע, וגם ביסודיות. אז, שיר, ברשותך אתן לחבר הכנסת אזולאי לומר מילה, ואחרי זה לראש עיריית חיפה, מר יונה יהב. <דוד אזולאי:> זה מה שרציתי להגיד. אני קודם כול מצטרף לכל הברכות והתודות. אני חושב שמיד אחרי דב היה כדאי לשמוע את ראש עיריית חיפה, ואחר כך נשמע את הדרג המקצועי. זה מאוד חשוב. <היו"ר דוד צור:> אוקיי. אז, שירי, רק תוסיפי אולי לדברים. <שירי ספקטור-בן ארי:> אין לי יותר מדי מה להוסיף על הדברים של חבר הכנסת חנין. רציתי להציג פה עוד נתונים, אבל את כל הנתונים אתם יכולים לקרוא במסמך, מפאת קוצר זמן. המסמך פה חולק מסביב לשולחן, אבל מי שלא קיבל הוא יהיה בימים הקרובים באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכמובן באתר הוועדה. אז אנחנו מזמינים את כולכם לקרוא ולהגיב, ושיהיה בהצלחה. <היו"ר דוד צור:> תודה רבה. מר יונה יהב, בבקשה, ראש עיריית חיפה. <יונה יהב:> בוקר טוב. אני רוצה להתחיל במשפט שמגיע לך, חבר הכנסת חנין, ששחר חדש הפציע היום. ואני מאוד מודה לך ולחברת הכנסת מירי רגב על היוזמה הזאת, על הדוח הרציני ועל ההתעמקות בנעשה באזור שלנו, כי אנחנו את העזרה הציבורית בהחלט צריכים, כי בהרבה מאוד דברים, שלא נגעת בהם בצורה קונקרטית, אנחנו עוסקים ומוצאים את עצמנו במערכה לבד. אתן לך דוגמה. אני כבר עשר שנים נמצא בכל מערכות המשפט שקיימות במדינת ישראל כנגד מפעל האמוניה, אין לי שום עזרה בהקשר הזה. וחבל שהוועדה לא ניתחה - - - <נחמן שי:> שמעתי שהשר להגנת הסביבה - - - <יונה יהב:> רגע, דקה, אתה מכיר אותי הרבה שנים ואני כבר בגיל שאם אתה חותך אותי אני לא זוכר איפה הייתי. <נחמן שי:> לפני 40 שנה זה היה יותר טוב. <יונה יהב:> זה היה יותר טוב. הנה, אתה רואה מה קרה? אנחנו נמצאים במערכה הזאת לבד, ואני מאוד מצר שאתם לא לקחתם כמה נושאים שנמצאים על הפרק, כי אתם הרי טענתם, אני מצטט: כאשר קמה סכנה, יש חובה ציבורית לבצע פעילויות כדי למנוע אותה. ובקטע של פעולה ציבורית למניעה, אנחנו מוצאים את עצמנו לבד ודי קשורים עם הידיים מאחורי הגב. ובמפעל האמוניה זה דוגמה. אני חושד בהם, בכל מי שעוסק בתהליכים של העברת מפעל האמוניה לדרום, שלא יעמדו בלוחות הזמנים. אני חושב שלוחות הזמנים הם ארוכים מדי, אפשר היה לעשות את זה הרבה מזמן. גם עכשיו באירועים הביטחוניים שהיו, הייתי לבד בלמנוע את אוניות האמוניה להגיע למפרץ חיפה, הייתי לבד במערכה לרדד את המכל וכו' וכו' וכו'. אותו דבר לגבי תש"ן. אני חושב שהיית צריך להקדיש צוהר מיוחד לחברה הזאת. זאת חברה בבעלות מלאה של המדינה. לפני עשר שנים כשנכנסתי לתפקיד, הישיבה הראשונה שהייתי נוכח בה הייתה בהקשר להעברת תש"ן ל"קרקעות הצפון" והטמנתם. ועשר שנים הם ממזמזים את העניין, ולדעתי עוד 10 שנים או 15 שנה, נשב פה הנכדים שלנו עם חברי כנסת, נכדים שלכם, וידברו על אותו דבר. יושבים שם אנשים שלא התביישו 300,000 טון להטביע בחולות קריית-חיים – 300,000 טון – ואני הייתי צריך לגלות את זה. זה לא תפקידי לגלות את זה. ואלך ואטפל בהם, רק חיכיתי שהקולות למטה בעזה ישתתקו, ויהיה לנו זמן לעשות את הדברים כפי שצריך לעשות. דבר שלישי, לגבי הניטור. אנחנו העיר הכי מנוטרת בעולם, יש לנו 16 תחנות ניטור, והלוואי שיהיו לנו 26 תחנות ניטור. ואני גם מצטרף לדרישה שיהיו עוד אלמנטים שינוטרו. מבחינתנו חשוב מאוד שינוטרו כל האלמנטים שיש אפילו ספק ספק הקטן ביותר שהם אלה שמשפיעים על בריאותנו – בוודאי. זו המלחמה. שמנו את המלחמה הזו בראש סדר עדיפות, ולכן אנחנו יכולים אחרי עשור להצביע על שינויים דרמטיים במדד זיהום אוויר בעיר חיפה. כמובן לא עדיין לא הגענו לאוטופיה. ונכון אמר חבר הכנסת חנין, שהוא לא יודע על איזה נתונים עדיין מבוססים – ולכן נכנסנו עכשיו בהשקעה ענקית לסקר ענק שסוקר את הדברים האלה, ואני מניח שתוך שנה יהיה לנו את ה - - - <עופר ברקן:> התוצאות הראשונות אחרי שנה, אבל זה יימשך חמש שנים. <יונה יהב:> הסקר הזה יימשך על פני חמש שנים, אבל תוך שנה יהיו לנו כבר את הנתונים הראשונים פרוסים. <אלה נווה:> סקר אפידמיולוגי אתה מתכוון? <יונה יהב:> כן. <אלה נווה:> הוא יוצא לדרך? <יונה יהב:> הוא יוצא לדרך. הסקר יוצא עכשיו לדרך, ואנחנו משתתפים בו. והוא יסקור לא רק את העיר חיפה, הוא יסקור עוד ריכוזי אוכלוסין באותו מצב, ואנחנו נדע בדיוק איפה אנחנו עומדים. חשוב לנו מאוד לדעת היכן אנחנו עומדים, כי אתה צודק, לא צריך לשמור על רמת זיהום קיימת, גם אם אנחנו שבעי רצון ממנה, חייבים להוריד אותה. אין על זה חולק בכלל. ואני חותם על כל הניסוחים שלך. ואני מודה לך, אלה לא היו ניסוחים מתלהמים, אלה היו ניסוחים שהם מראי מקום לעבודה עתידית. ואני מאוד מודה לך על העניין. אני גם חושד בך שהמקצוע המשותף שלנו, זה מה שגרם לך לכתוב עם מזג שיפוט ראוי לציון. דבר נוסף זה לגבי הנמל. אני רק רוצה לומר לחברים כאן, וזאת הזדמנות נהדרת לומר לכם: במשך 35 שנה, 40 שנה, ממשלות ישראל לדורותיהן בונות אך ורק את מדינת תל-אביב. אנחנו עושים דבר שלא קיים בעולם, אנחנו מבססים את המדינה הקטנה הזאת על מרכז כלכלי אחד, אין לזה שום דוגמה בשום מקום אחר בעולם. זה צפוי להתרסק. מתוך מדד תל-אביב 100, 100 החברות הגדולות במשק, 97 יושבות בתל-אביב. שמונה ק"מ מאתנו מצאו את הגז הטבעי, ההנהלה יושבת בהרצליה פיתוח. לגמרי ירדנו מהדעת. עכשיו המדינה, באיחור של 66 שנים, עשתה משהו כדי לשים פוקוס על הדרום ובאר-שבע. היא מעבירה את בסיסי צה"ל לדרום והופכת את באר-שבע לבירת הסייבר. פעולה בן-גוריוניסטית יוצאת מגדר הרגיל. היא לא עשתה פעולות משלימות לגליל ולחיפה. הנמל זה הפעולה, אנחנו חייבים את זה. וכבר היום יש עסקים ענקיים שעוזבים את הגליל ואת חיפה ועוברים לאשדוד. פיתוח נמל אשדוד זה פיתוח נמל תל-אביב, רואים את המנופים של אשדוד מהטיילת של יפו. זה טירוף מה שקורה כאן. עכשיו, לכן כל התוכניות שבדקת אותן, שנמצאות על השולחן 30 שנה, 30 שנה בודקים אותן כל הגורמים התכנוניים כולם, בכל הקדנציות שבעולם, לא העירוניות, הממשלתיות, ודחו אותן. ומה שעכשיו עומד על הפרק זה מה שהתקבל. ותאמין לי, אני מלווה ארגונים, גם ישבתי בשולחן הזה קדנציה, אני מכיר את הכול, מכל ההיבטים שרק קיימים. לא ראיתי פעולה תכנונית כל כך רצינית כמו חברת "נמלי ישראל" בראשותו של בריימן עושה לאורך שנים וימים. ואני אומר את זה פה לפרוטוקול. זו פעולה, אנחנו גם מלווים אותה, אנחנו רואים את הדברים האלה, אנחנו מקשים. הנמל ודאי שאסור לו לעורר בעיות סביבתיות. ודאי וודאי, אנחנו חיים שמה, אני ראש העיר הראשון שנולד שמה בחיפה. זה מאוד מאוד חשוב שניקח את כל האלמנטים הסביבתיים האלה בתכנון. אבל חשוב מאוד שכל הגליל ייצא דרך חיפה ולא דרך אשדוד וינוע על כל הכבישים, לזה יש גם בעיות סביבתיות ענקיות. לא ייתכן שחברת "כתר פלסטיק" תעזוב את כרמיאל רק בגלל שהיא לא יכולה לייצא דרך נמל חיפה והיא תעבור לאזור אשדוד. לך תראה מה קורה בעיירה הקטנה הזאת באמצע כביש 6 עם כל מבני התעשייה שקמו שם בשוהם. כולם עזבו את הגליל ואת חיפה, כולם ללא יוצא מן הכלל אחד. כולם יצאו. <קרן רוז גבאי:> בגלל הזיהום. <יונה יהב:> זה מפעלי אחסנה, איזה זיהום? ממש "שטראוס" מזהם, "שטראוס" מזהם, נכון. "טבע" מזהם. <קריאה:> לא, הן לא רוצות להיות באזור מזהם. <היו"ר דוד צור:> רבותי. <יונה יהב:> ממש. בקיצור, מה שאני אומר, הנמל, עצם הפעולה שלו, שיוצרת 10,000 מקומות עבודה, 1,000 בתוך הנמל ו-9,000 בחוץ, ומחוללת עוד פעילויות כלכליות עצומות בגליל שהולך וגווע, היא מאוד חשובה, כשכמובן אני מקבל את הראש פרק שלך, ששום דבר אסור לו ליצור עוד בעיה סביבתית באזור. <עליזה ברקן:> למה על הגב של קריית-חיים? <היו"ר דוד צור:> גברתי. <משה כץ:> תעזוב את קריית-חיים. <היו"ר דוד צור:> אדוני. <משה כץ:> תסתלק מקריית-חיים. <היו"ר דוד צור:> זה שאני לא צועק כמו מירי רגב, זה לא אומר שאני לא יכול "להתהפך" עליך בשנייה. <משה כץ:> תזרוק אותי, לא אכפת לי. <היו"ר דוד צור:> אדוני, אתה מוכן להירגע? <משה כץ:> הוא אוכל חינם זה. <היו"ר דוד צור:> אני דקה אוציא אותך החוצה. <משה כץ:> תוציא אותי החוצה, לא אכפת לי. <היו"ר דוד צור:> אז צא החוצה. בבקשה. <משה כץ:> אני את שלי עשיתי. <היו"ר דוד צור:> כן, מר יהב. וגברתי, לך אני נותן חסינות בגלל הילדה החמודה שיש לך על הברכיים, אז אני מבקש גם להתאפק. <עליזה ברקן:> אני בשם כל קריית-חיים. <היו"ר דוד צור:> אתן לך לדבר אחרי זה גם בשם כל קריית-חיים, אבל אני רוצה לתת לראש העירייה לסיים את דבריו. <קרן רוז גבאי:> מה עם הבריאות של הילדה הזאת? <היו"ר דוד צור:> מר יהב, מה האופק? <יונה יהב:> האופק הוא שאני מצפה מהגברת לא ללמד לשסע את הילדה הקטנה. <היו"ר דוד צור:> אוקיי. וכמה זמן? <יונה יהב:> דקה. <היו"ר דוד צור:> דקה, בבקשה, לסיכום. <יונה יהב:> לא, דקה של פוליטיקאי זה דקה אחרת. <היו"ר דוד צור:> דווקא חבר הכנסת דב חנין עמד בשתי דקות. <יונה יהב:> העירייה בראשותי היא העירייה הראשונה בהיסטוריה של חיפה שהפכה בהחלטות תכנוניות את מפרץ חיפה למע"ר, למרכז עירוני, אנחנו אלה שסימנו את הפארקים במפרץ חיפה. אנחנו אלה שהתדיינו עם הקיבוצים לאפשר לנו להגדיל את נחל הקישון. 500 דונם זאת רק התחלה. דב, תקשיב, אתה לא מקשיב. <דב חנין:> אני מקשיב לך כל הזמן ואפילו רושם. <יונה יהב:> לא רשמת, לא הקשבת, אני יודע מי מקשיב ומי לא. 500 דונם זאת התחלה, אנחנו מכוונים על 6,000 דונם, כמעט עד ג'נין. זה לא הכול בתחומי העיר חיפה. <(היו"ר מירי רגב, 10:33)> <דב חנין:> את זה גם אני רושם. <יונה יהב:> נו, זה מתאים פוליטית לך. לזה אנחנו מתכוונים. ועכשיו, הניקוי הענף של הבוצה זה צעד ענק בכיוון הזה, תבואו לראות את זה. <קרן רוז גבאי:> וממשיכים לזהם. מנקים ומזהמים באותו זמן. <יונה יהב:> אני בדרך כלל לא מתווכח עם אנשים דתיים. לכן העניין של להפוך את כל המפרץ למע"ר, עם כל המשמעויות האלה, עם הטיפוח של מה שמע"ר מחייב מבחינת איכות חיים וכמובן הורדת הזיהום, זה numero uno אצלנו, זה הדבר הכי חשוב, שאנחנו עושים ומשקיעים בו לא רק מאמצים תכנוניים אלא גם כסף עתיר אנחנו משקיעים בו ונמשיך להשקיע בו. ככה שאני מודה לך מאוד על הדוח, הוא בהחלט מכוון. אני מודה לחברת הכנסת מירי רגב שחזרה, ברכתי אותך קודם על היוזמה, שבהחלט שמה עלינו פוקוס. וניקח את המסמך הזה כמסמך עבודה שנותן לנו היבטים לאן היבטים לאן אנחנו רוצים ללכת, כשאני מבקש ממך לרשום לפניך, שאנחנו ככה פועלים לאורך כל הזמן. אנחנו רוצים את זה ועושים את זה, וזאת הסיבה שנרשמים מדדי איכות סביבה שונים בתכלית ממה שהיו רגילים באזור הזה. <קרן רוז גבאי:> לא מודדים את מה שצריך. <היו"ר מירי רגב:> אוקיי, אני מודה לך, ראש העיר. אני מבקשת את חברת הכנסת מיכאלי. לאחר מכן אני מבקשת גם לשמוע את דברי חבר הכנסת דוד אזולאי, שהוא גם חבר ועדת הפנים והוא גם היה חבר בוועדת המשנה הזו, ואז נסכם. <מרב מיכאלי:> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני חושבת שבאמת צריך להשאיר מקום לציבור פה, לכל הפעילות והפעילים ולכל המוסדות החשובים שעוסקים בדברים. אני רוצה קודם כול באמת לשבח כמובן את חבר הכנסת חנין, שאין עליו. <היו"ר מירי רגב:> לא, שלא יעלה במשקל חס וחלילה. <מרב מיכאלי:> את ואני יודעות שכנראה זה כבר לא יקרה, אם לא קרה עד היום. ולהגיד שאני מצטרפת, זאת אומרת להחזיר לך, מר יהב, את המחמאה בתחום הלא התלהמות. דווקא בדיוק כשנכנסתי איימת ללכת למשטרה או משהו. <יונה יהב:> לא, על ה-300,000 טון ששפכו ליד קריית-חיים בלי רשות ובלי סמכות. <מרב מיכאלי:> כן. אמרה מישהי: עכשיו אתה נזכר. אני רוצה לשבח את התגובה הלא מתלהמת לדברים הלא מתלהמים של מר חנין. אבל מצד שני, אני רוצה להגיד, שככל שחבר כנסת חנין הציג את הדברים ואמר באמת דברים קונסטרוקטיביים ובמזג שיפוטי, ככל שהדברים נאמרו בסוג של נועם הם דברים מאוד חמורים. זאת אומרת, כשבאמת יש לפעמים נתונים, מסוג הדברים שאי-אפשר להתווכח איתם. כשאת מסתכלת על נתוני התחלואה מסרטן בנשר, זה דבר שבאמת הוא בעצם קורא לפעולה מאוד דחופה ומאוד משמעותית. וזה באמת מסוג הדברים שהם בקליפת אגוז מדגימים את הסכנה הרבה. עכשיו, אין לי ויכוח אתך, אני מסכימה אתך לגבי הצורך בפיתוח אזור חיפה כבירת הגליל והצפון, מה שהיא הייתה וצריכה להיות, באופן שבאמת יאפשר תעסוקה ויאפשר גם פיתוח של יותר תרבות, ובכלל לאפשר לה להיות מרכז עירוני משמעותי. אבל זה לא יכול להיות "או או", לא יכול להיות שזה יבוא על חשבון הזכות הבסיס, שהיא לא פחותה, של ציבורי, כל ציבור, לחיים בריאים, לחיים בריאים באמת. ובהקשר הזה זה באמת במובן הכי ראשוני, בסיסי, שמאפשר לחיות על פני למות. קודם כול, מדינת ישראל בצעירותה ודאי חטאה באיזון הזה, הפרה אותו באופן גס, והייתה הרבה בורות גם, צריך להגיד. אבל היום כבר אין בורות, היום יש הרבה מאוד ידע ויש הרבה מאוד כלים בשביל לעשות את זה בצורה שתהיה באמת קונסטרוקטיבית, ובאמת תאפשר פיתוח בר-קיימא מה שנקרא. המילה הזאת שנקראת קיימות, שהיא כבר הפכה להיות קלישאה כמעט, אבל יש בה משמעות באמת חשובה. עם כל האמירות הנעימות מכל הצדדים, אני חושבת שבאמת מן הראוי לקחת פה צעדים מאוד משמעותיים בשביל לטפל בזה ממש בהקדם. אחרת הפיתוח הזה יחזור כבומרנג לרעת התושבות והתושבים ולא לטובתם. <היו"ר מירי רגב:> לא לא לא, אין פה מחיאות כפיים. מנכ"ל חנ"י, בבקשה, הדובר האחרון. לאחר מכן כמובן חבר הכנסת אזולאי, אם ירצה דב חנין להוסיף כמה דברים, דוד צור שניהל חלק מהדיון, ואני אסכם. בבקשה. <שלמה ברימן:> בוקר טוב. אני מתייחס רק לעניין הנמל, העברנו גם נתונים וישבנו גם עם חלק מחברי הוועדה וגם עם המרכז - - - <דב חנין:> מכובדי, אם תקרב אליך את המיקרופון, ישמעו אותך יותר טוב. <שלמה ברימן:> אני מתייחס רק לעניין פיתוח הנמל ופיתוח הצפון. אנחנו עובדים על עניין הפיתוח של חיפה מאז 1995. נערכו תוכניות אב, נבחנו עשרות חלופות ולא חלופה אחת במהלך השנים, גם על-ידי מומחים בישראל וגם על-ידי מומחים מחו"ל. זאת עבודה שנעשתה לפרטי פרטים, שכללה בתוכה בחינה גם של היבטים של הים, היבטים של הנדסה אזרחית, ובעיקר בעיקר היבטים שקשורים לפיתוח חיפה והצפון בראייה כלכלית. במקביל גם בחנו את עצמנו מול אשדוד. העבודה שעשינו אושרה על-ידי כל מוסדות התכנון, על-פי הנחיות מדויקות של המשרד להגנת הסביבה. <קרן רוז גבאי:> להפקרת הסביבה. <שלמה ברימן:> גם ההנחיות לבנייה עצמה מבוצעות בדיוק על-פי הנחיות של המשרד להגנת הסביבה, אנחנו לא חורגים כהוא זה. נערכו סקרים גם ביבשה וגם בים, אני חושב בהיקף שלא היה כמוהו במדינת ישראל, ואני מדגיש כל הזמן, על-פי הנחיות מוגדרות של כל גופי הרגולציה במדינה, החל מגופי התכנון וכלה במשרדים הממשלתיים הרלוונטיים. ראינו גם את התוכניות שחבר הכנסת הציג כתוכנית חלופית, בחנו גם את החלופות האלה. בחנו לא בהינד עפעף אלא בחנו אותם לעומק, כולל עם מומחים מחו"ל. הדברים האלה הוצגו, הצגתי גם בפני מכון המחקר. ואנחנו חושבים ובטוחים שהחלופה שאנחנו מציגים היא החלופה המיטבית שנותנת מענה על כל ההיבטים, גם הסטטוטוריים, גם של איכות הסביבה, וגם בסופו של דבר של הפעילות הנמלית הצפויה. אין לי הסבר יותר מפורט, ואני רוצה להבטיח לכולם: הנמל החדש שייבנה, או מסוף המכולות החדש שייבנה, ייבנה בשיטות הטובות ביותר שתיתנה מענה לכל מה שעלה פה חשש, ואני מכבד את החשש הזה, והוא נר לרגלינו שקשור לאיכות הסביבה, ובעיקר לתקופת ההפעלה. הנמל הזה נבנה בשיטות התפעול המיטביות ביותר, כדי למנוע כל חשש לזיהום, גם במה שקשור לתפעול של הכלים שיעבדו בנמל, גם מבחינת האוניות שתגענה. רק אתן דוגמה אחת: בנמל הזה, האוניות שתגענה תהיינה מחוברות לחשמל ברציף, המנועים שלהן לא יעבדו. כל אחד שמכיר יכול להבין עד כמה זיהום הסביבה הצפוי שיש מאוניה, ועולה פה החשש מזיהום כזה, עד כמה הוא ירד בסדרי גודל. אני יכול להבטיח לכולם, לחברי הכנסת, שהתוכנית הזאת שאנחנו עושים היא התוכנית המיטבית ביותר האפשרית. תודה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה לך. חבר הכנסת דוד אזולאי. <ליאורה אמיתי:> צריך לתת לתושבים לדבר. <היו"ר מירי רגב:> תראו, אני לא שוברת את מילתו של ממלא מקומי. אמרתי בתחילת הדיון: בדיון הזה לא התכוונתי לשמוע אזרחים. הדיון הזה נועד כדי לשמוע את סקירתו של יושב-ראש ועדת המשנה שמינתה ועדת הפנים בסוגיה הנדונה. אמרתי שהיחידי שאתן לו זכות דיבור הוא ראש העיר חיפה, שהוא מייצג בעיני את ראשי הערים, כולל אציג פה - - - <אבי שגב:> זאת הטעות. <קריאה:> הוא לא מייצג. <היו"ר מירי רגב:> סליחה, הוא לא מייצג, אז הוא מייצג את עמדתו בלבד. משום שראשי הערים האחרים לא הגיעו, אז אין להם זכות דיבור פה. <קריאה:> כי לא אכפת להם. <היו"ר מירי רגב:> אז אוקיי, יכול להיות, אבל אני לא עוסקת בבחירות. תיכף אציג את המכתבים שהם שלחו, שלושה ראשי ערים שלחו מכתבים לנושא מסוים, תיכף אציג את המכתבים. ולאחר מכן, כשנקיים דיוני המשך, כמובן ניתן לציבור להתייחס, כפי שאנחנו עושים בכל דיון. משום שמנהל הדיון לפני, חבר הכנסת דוד צור, אמר שהוא הבטיח גם, חשב שנכון שמנכ"ל חנ"י ידבר, חשבתי שנכון לעשות זאת. מרגע זה אנחנו חוזרים לאמירות שאמרתי לפני כן: אזרחים לא מדברים פה היום יותר. <אביהו האן:> אבל אזרחים הם אלה שמתים בחיפה. <היו"ר מירי רגב:> אני יודעת. <אבי שגב:> איפה את גרה? <אביהו האן:> מדוע שהם לא ידברו? הם אלה שמתים בחיפה. הדוח שהציג דב חנין - - - <היו"ר מירי רגב:> סליחה, אני זאת שהקמתי את הוועדה, לא אתה. אז יפה, אז מרגע זה שקט. <קריאה:> אני מת שמה, לא את. <היו"ר מירי רגב:> הבנתי. <אביהו האן:> הדוח הזה הוא חד-משמעי. <היו"ר מירי רגב:> תודה, נא להוציא אותו החוצה. <אביהו האן:> הדוח הזה הוא חד-משמעי. <היו"ר מירי רגב:> צא בבקשה החוצה. <אביהו האן:> אנחנו בחיפה מתים ואת לא מוכנה לשמוע אותנו. <היו"ר מירי רגב:> לא מעניין אותי. צא החוצה, בבקשה. <אביהו האן:> מה זה צריך להיות? <היו"ר מירי רגב:> זה מה שצריך להיות. <אביהו האן:> מה זה צריך להיות? <היו"ר מירי רגב:> חצוף. גם אני ממנה ועדה וגם יש לך מה להגיד, תצא החוצה. <ליאורה אמיתי:> מנכ"ל חנ"י כן יכול לדבר והתושבים לא? <היו"ר מירי רגב:> כן, כי ככה החליט דוד צור. והוא מילא את מקומי לפני כן. ומרגע זה אני חוזרת לנהלים שאני אמרתי. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה. <אביהו האן:> אני מציע לכולם לצאת החוצה. <היו"ר מירי רגב:> כולם יכולים לצאת מבחינתי. דוד אזולאי, בבקשה. גם הדין הזה נועד כדי לטפל בנושאים הבעייתיים ובאזרחים, ובימים קשים כאלה אני נותנת לנושא הזה שעתיים. מיניתי ועדה שלמה לטובת הנושא הזה. <קריאה:> כל הכבוד לך. <היו"ר מירי רגב:> אז אלה האמירות שלכם? אז בושה וחרפה. דוד אזולאי, בבקשה. <דוד אזולאי:> גברתי היושבת-ראש, האמת שהיא שחשבתי לפתוח בנושא אחר, אבל לאור מה שאני שומע כאן אני רוצה קודם כול להגיד פה לחברים, לכל האזרחים שבאו להשתתף בדיון הזה, למי שלא יודע, ועדת המשנה הזאת הוקמה על-ידי יושבת-ראש ועדת הפנים, חברת הכנסת מירי רגב, ועל כך היא ראויה לשבח ולהערכה. זה לא דבר של מה בכך. וכדאי מאוד לקחת את זה לתשומת ליבם. אני רוצה להגיד שזאת מסורת ידועה כאן בוועדת הפנים, וזה מעיד על ההתייחסות הרצינית של הוועדה לכל נושאי הסביבה. לכן אני מבקש, ואל תקלו ראש בדבר הזה. דבר נוסף שרציתי להגיד, חבר הכנסת דב חנין, ידידי, עשה עבודה יוצאת מן הכלל. ובאמת מאוד מאוד אני חושב שהוא ראוי לכל מילת שבח בעניין הזה. וזה לא מהיום, במשך שנים רבות הוא משקיע ברות בנושא הזה, ומעולם לא הטלתי דופי בעבודתו הרבה, כי הוא עושה באמת. קטונתי מלשבח אותו ולתת לו ציונים, אבל אני אומר לכם, בהכירי אותו כיושב-ראש ועדת הפנים בקדנציות הקודמות עושה עבודה יוצאת מן הכלל. כל אלה שמתפרצים עכשיו, אני פשוט לא מבין על מה ולמה אתם מתפרצים. יש פה נציג יוצא מן הכלל, שעושה את העבודה ומדבר בשמכם, ועושה את כל העבודה בשמכם. <קרן רוז גבאי:> אתה רוצה תשובה? <היו"ר מירי רגב:> לא. <דוד אזולאי:> תסלחי לי, בבקשה, אל תפריעי לי, טוב? <היו"ר מירי רגב:> לא. אני לא רוצה תשובה כרגע. עכשיו רק חברי הכנסת מדברים ואנחנו סוגרים את הדיון. <דוד אזולאי:> ההתפרצות הזאת הייתה מיותרת, לא מכבדת, ואני בטוח שבבוא היום אתם עוד תגיעו למסקנה שמה שנעשה כאן בוועדה הזאת או בוועדת המשנה, בסופו של דבר באים לתת מענה. רבותי, צריך גם לזכור דבר אחד: יש רצוי ויש מצוי. כולנו היינו רוצים שכל מדינת ישראל תהיה ירוקה. זאת האמת, זה מה שאנחנו רוצים. אבל מה לעשות, זה לא קורה, לצערנו הרב. אני גם תושב הצפון, אני גם מכיר את כל הבעיות. ביקרתי, הייתי שותף בדיוני הוועדה, ראיתי מה שנעשה. אי-אפשר להגיד שלא נעשה כלום. רבותי, מי שביקר לפני כמה שנים בנמל חיפה, מי שביקר בבז"ן לפני כמה שנים, והסתובבתי אז כיושב-ראש ועדת הפנים והסתובבתי הפעם גם כן במסגרת ועדת המשנה – רבותי, נעשו דברים. לא מספיק, צריך עוד, אבל צריך לקחת גם את זה בחשבון. יש פה ראשי ערים – אני מניח שגברתי היושבת-ראש תתייחס לנושאים האלה – העלו בעיות שאפילו לא קיבלו תשובות. וזה תפקידנו. בעיה נוספת שאני גם רוצה להעלות זה הנושא של תמ"א 30. תמ"א 30 למעשה פרקו אותה, השאירו אותה חלקים קטנים, היא איבדה את כל המהות שלה. <יונה יהב:> נכון. <דוד אזולאי:> וזה אחד הדברים, שאם אנחנו באמת דואגים, זה הדבר שצריך להדאיג אותנו. ואני פונה ליושבת-ראש: גברתי, באמת זהו נושא שאנחנו צריכים לקיים רק עליו דיון, בנושא התמ"א 30. יחד עם זה, אי-אפשר להתעלם, אדוני ראש העיר, ואתה מכיר את זה טוב מכולם ומכולנו פה, אין ספק שחלק גדול של מפרץ חיפה יושב על מטען חומר נפץ, מסוכן ביותר. ובמיוחד היום, כשאנחנו רואים את האויבים שלנו, הם לא בוחלים בשום אמצעי, שום נקיטת אמצעים, שום זהירות. כל המטרה שלהם היא אחת ויחידה: איך לפגוע בכמה שיותר אזרחים במדינת ישראל. דווקא בזמן הזה אנחנו לא יכולים להתעלם מאותו חומר נפץ אדיר, מאותם מפעלים שמהווים סיכון גדול לתושבי המפרץ ולתושבי סביבת חיפה. לא פעם הנושאים עלו. תחושתי, אני לא יודע להגיד את זה אבל מילא, אני חושב שיש מגמה ממשלתית לא לקדם את כל הנושאים האלה. מי יודע כמה שנים אנחנו מדברים על פינוי של מפעל האמוניה באזור מפרץ חיפה? הדברים עומדים כאילו לא קרה שום דבר. אז הורידו כמויות. <דוד צור:> יושבת-ראש הוועדה יושבת להם על הווריד על העניין הזה. <דוד אזולאי:> בסדר, אז אני אומר: הורידו כמויות, אבל עדיין זה לא זה. <היו"ר מירי רגב:> נקיים על זה דיון. <דוד אזולאי:> לכן, באמת לסיכום דברי, אני רוצה לבקש שנקיים דיון על תמ"א 30. ועוד פעם אני מודה לך ולדב חנין, נעשתה עבודה טובה ואי-אפשר להתעלם ממנה. ואני מציע לכל החברים פה שהתפרצו: אנא, כבדו את עצמכם ותכבדו את המקום שעושה למענכם. <היו"ר מירי רגב:> . תודה רבה לך, חבר הכנסת דוד אזולאי. יש לנו עוד חמש דקות למליאה, לכן אני מבקשת, נחמן, ממש בקיצור, דוד צור, ואני אסכם. בבקשה. <נחמן שי:> אני רוצה להצטרף לדברי קודמי. אני מבין את המתח שראש העירייה הציג אותו בין הרצון לפתח את חיפה ולהחזיר אותה או להעמיד אותה במקום המרכזי שהיא ראויה לו, שהיא ראש החץ של צפון הארץ, שאנחנו יודעים כולנו את התהליכים הקשים מאוד שעוברים, גם בכלל, גם ביחס בין יהודים וערבים שמתגוררים בצפון, יש הרבה דברים שאנחנו אפילו לא מדברים עליהם תמיד בפורומים פתוחים, אנחנו מבינים את הבעייתיות. והדחיפה שראש העיר נתן ונותן לחיפה היא בלתי רגילה. צריך להזכיר את זה גם פה. אפילו אם אנחנו עוסקים כרגע בעניין של איכות הסביבה והזיהום וכדו', חיפה נאבקת בכוחות עצומים, שמושכים את הדברים למרכז, אבל הרקטות של ה"חמאס" סימנו קווים חדשים גם במפה של מדינת ישראל. אבל אני חושב שיש למטבע הזה גם צד אחר, ואנשים גרים שם, ואנשים רוצים ליהנות מאיכות חיים ואנשים רוצים ליהנות מבריאות. הדוח של דב רק מצביע על הסתירה הזאת. אנחנו צריכים לשים על השולחן את היחס בין שני הגורמים האלה ולחפש את הפתרון האידיאלי. מוכרחים לשמור על צפון פעיל ותוסס וכלכלי ותעשייתי, אחרת אנשים לא יגורו שם בכלל. יכול להיות שהם יהיו בריאים, אבל הם לא יהיו בחיפה. ולכן אני בהחלט מצדד בלהעלות מדרגה אחת את ההתייחסות לאיכות הסביבה ולהגנה על פני הסביבה. עניין הזיהום, הציגו לי פה כל מיני עקומות כאלה, הוא באמת גבוה מאוד שם, מוכרחים להפחית אותו. ובימים האלה שאנחנו מדברים, אז כמובן ההיבט הביטחוני. אני יודע שיונה נתן על זה את דעתו והוא נאבק בכך, אבל מוכרחים לחשוב שיש שמה פצצה מתקתקת, שיום אחד חס וחלילה תהפוך מתיאוריה למציאות, כי כל הטילים יבואו לשם, גם מהחברים שלנו בצפון שעכשיו יושבים ומחכים לראות מה תהיה התוצאה. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה לך, חבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת דוד. <דוד צור:> תודה. ממש בקיצור. אני קודם כול מצטרף מאוד לדברים שנאמרו לגבי הדוח. הוא מקיף, הוא נוגע בהרבה מאוד נקודות, ובין היתר אני חושב שהוא גם מצביע על האיזון הנדרש, בטח בהקשר של תמ"א 30 וגם בהקשר של בניית הנמל. לאיזון הזה הנדרש בין פיתוח הצפון ואזור חיפה, לבין החובה הקיימת לניטור וגם לנטרול של המזהמים. ואין ספק שרמת הזיהום שנמצאת שם היא גבוהה מאוד וצריך לעשות בעניין הזה. לגבי הצעקות שנשמעו וגם הכעס והאגרסיות. אז קודם, יש פה אמפתיה בוועדה, זו הוועדה שמטפלת בנושא הזה. ירדנו לשם, היושבת-ראש הייתה שם לדעתי יותר מפעם, היינו שם מספר פעמים יחד, גם בקישון, גם במפרץ, גם בנמל. וכמי שמכיר גם את עבודות הפיתוח והתכנון של הנמל, היה לי מאוד חשוב שגם אתם תשמעו מאמץ שנעשה, בצד הפיתוח של מקומות התעסוקה שהנמל הזה מייצר, גם את ההשקעה והחשיבה שיש בעניין הזה לנטרול פוטנציאל הזיהום. ולכן אני חושב שהיה חשוב גם לשמוע את קולו של המנכ"ל, ואני לא מתנצל על כך, ובטח את קולו של ראש העיר. וכמו שאמרה יושבת-ראש הוועדה, יתקיימו עוד דיוני מעקב נוספים ודיונים אחרים, שבהם נוכל לשמוע את כולם. ולכן אני מציע, עם כל ההבנה לאגרסיות, לא להפנות אותן דווקא ליושבת-ראש הוועדה, כי היא אולי היחידה שעוד בעניין הזה גם מינתה ועדת משנה, שהיא מחייבת אותה כמובן, וגם תעשה פעולות בהמשך. לכן אני חושב שלעניין כמה הערות של דב, אני אומר את זה רק בהערה אחת כללית. היום הטכנולוגיות לניטור ולנטרול הן כאלה שלא היו בשנות ה-80-70. ולכן אני חושב שאנחנו נהיה חייבים לפקח שהמשרד לאיכות הסביבה והמדינה ומשרד הכלכלה, וכל מי שבעצם מפתח את האזור, בראש וראשונה משקיע בנושא הזה, כי כמות הזיהום באמת שנמצאת במפרץ היא מעל ומעבר. ואדוני, זה לא משנה אם אני גר בתל-אביב, באשקלון, או בצפון. הצפון יקר לנו לא פוחת בעניין הזה, לכל אחד מאתנו שבא פה לעשייה ציבורית. לכן בוא לא נעשה את ההבחנה הזאת, בטח לא ביום שאנחנו מקיימים פה דיונים על המיגון, היעדר מיגון בנגב, בערים כמו אשדוד, אשקלון וכן הלאה. אנחנו מוצאים לנכון להקדיש פה שעתיים לנושא הזה, אני חושב שצריך להעריך את זה. <דב חנין:> משפט אחד. <היו"ר מירי רגב:> בבקשה. <דב חנין:> תודה, גברתי היושבת-ראש. ושוב, תודה באמת על הקמת ועדת המשנה ועל הגיבוי שנתת לנו. עמיתי, אני רק רוצה לומר שתי מילים שאמר ראש עיריית חיפה, ומבחינתי הן מסכמות לדעתי את כל הדיון הזה. ושתי המילים הן "תוכנית עבודה". מה שאנחנו ניסינו לגבש זה מסמך שיכול לשמש כתוכנית עבודה לכל גורמי המדינה המעורבים בעניין, כדי לקדם את המפרץ הזה להיות באמת שכיית החמדה של מדינת ישראל, שהוא יכול להיות והוא כבר היום מתקדם לשם, והוא יכול להיות הרבה הרבה יותר מזה, לטובת התושבים שם, אבל לטובת כולנו בסופו של דבר. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> אני רוצה להודות לך, דב, ולחברי ועדת המשנה על עבודה יסודית ומקיפה, שבאמת מיפתה בצורה מאוד עניינית את הבעיות של לב המטרופולין חיפה. אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת, לפני שאני מסכמת, גם למנהלת הוועדה. הוועדה הזאת בלחץ מאוד גדול, יש לנו הרבה מאוד ועדות משנה שאנחנו מקימים, חברי הוועדה הם חברי ועדות המשנה. ובנוסף לעומס של המליאה, של ועדת המליאה, את ממלאה מאוד יפה את עבודתך בוועדות המשנה. <דב חנין:> בהחלט. גם בשם כל חברי ועדת המשנה. <היו"ר מירי רגב:> אני רוצה להודות לך על כך. אני רוצה להודות גם ליועץ המשפטי של הוועדה, שלמרות הוותמ"לים והדיונים על דיור בר השגה, אנחנו מצליחים גם להביא לידי ביטוי את הנושאים הסביבתיים, ואתה יחד עם הצוות שלך נותן לזה מענה. ועכשיו נעבור לעבודה. אין ספק שיש לבחון את כל סוגיית לב מטרופולין חיפה בראייה מערכתית, בראייה סביבתית, בראייה חברתית ובראייה בריאותית. אי-אפשר לבחון את הסוגיה הבריאותית בנפרד מהחברתית, ואת החברתית בנפרד מהסביבתית, ואי-אפשר לבחון בוודאי את ההיבטים התכנוניים בנפרד מהבעיות הסביבתיות, החברתיות והבריאותיות. וזאת לאור שני נושאים או אמירות ברורות שהוועדה אמרה, אבל היא הסתמכה בעצם על משרד הבריאות. נושא ראשון זה נתוני תחלואה קשים במפרץ, הרי הם לא המציאו את זה. והנושא השני זה פליטת חומרים מזהמים, שכולנו יודעים את הסיכון שלהם. ולכן זה מחייב אותי כוועדת הפנים והגנת הסביבה להתייחס לסוגיות האלה בהקשר גם של הגנת הסביבה וגם של הסוגיות התכנוניות. מצד אחד ועדת הפנים אחראית גם על משרד הפנים, והיא אחראית גם על הגנת הסביבה. ולכן אנחנו נעשה את מה שתחת הפיקוח של הוועדה הזאת, עם כמובן הפניית זרקור לנושאים שלא כפופים לוועדה הזאת, כמו לדוגמה נמל בוועדת הכלכלה, ואנחנו נפנה את זה לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה. אני רוצה קודם כול להגיד אמירה חיובית ולהעביר את זה גם לשר הפנים, שיהיה מכותב מן הסתם למסמך הזה, על כך שוועדות התכנון מאמצות את האמירות של ועדת הפנים והגנת הסביבה. קרי הן לא באות, שומעות ויוצאות מהחדר כאילו הן לא נאמרו, אלא הן מבינות שוועדת הפנים היא לא חותמת גומי, והן מתייחסות בדיונים שלהן בוועדות המקומיות, המחוזיות, ודאי בוועדה הארצית, לאמירות שנאמרות כאן בדיון. וזה חשוב, וצריך להגיד על כך מילה טובה. בסוגיית תמ"א 30 אנחנו נערוך דיון נקודתי. אני כבר מבקשת להעביר מכתב התייחסות לסוגיה הזאת של משרד הפנים, ונקיים על זה דיון נקודתי יחד עם כל ראשי הערים והגורמים הרלוונטיים. בסוגיית החומרים המסוכנים הגיעו אלי שלושת המכתבים. דרך אגב, בנושא תמ"א 30 שלח לי מכתב ראש עיריית קריית-אתא. שלחו מכתב שלושה ראשי ערים – מוצקין, נשר וביאליק, לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר הגנת הסביבה, בעניין חומרים מסוכנים בהיבט משבר ובהיבט של המשבר הזה, "צוק איתן". בעניין הזה אני מבקשת לזמן את השר להגנת הסביבה. ותודה לאל, גם עכשיו, ברגע שקיבלנו את ההחלטות – בוודאי, השר להגנת הסביבה, השר להגנת העורף. <יונה יהב:> מי זה השר להגנת הסביבה? <תומר רוזנר:> אין שר להגנת העורף. <היו"ר מירי רגב:> איזה אלוף פיקוד העורף, מנכ"ל משרד הביטחון, כדי לתת טיפול מענה לסוגיית - - - <תומר רוזנר:> את זה צריך לעשות בוועדת המשנה. <היו"ר מירי רגב:> כן, בוודאי, נעשה חלק ממנה במסגרת מליאה, כי השר יבוא גם להתייחס לדוח של דב, תיכף נסכם על זה. <יונה יהב:> מי זה השר להגנת הסביבה? <היו"ר מירי רגב:> שמו עמיר פרץ. מכיר אותו? מהמפלגה הקודמת שלך. <יונה יהב:> להגנת הסביבה, אמרת: הגנת העורף. <היו"ר מירי רגב:> לא, אלוף פיקוד העורף. אבל השר להגנת הסביבה כפוף לוועדה הזאת. כמובן, היועץ המשפטי לוועדה, נקיים חלק מהדיון בוועדת המשנה. <דוד אזולאי:> תחזור בך מהאמירה הצינית הזאת – מי זה השר להגנת הסביבה? <דוד צור:> לא, הוא התכוון השר להגנת העורף. <יונה יהב:> לא, הגנת העורף התפטר, זה היה ארדן. <היו"ר מירי רגב:> נקיים חלק מהנושא בוועדת משנה חסויה, וחלק נקיים אותה במליאה. הדוח הזה כולו כפי שהוא צריך להילמד על-ידי חברי הוועדה כולה. אבל אני מבקשת לשלוח את הדוח כולו להתייחסות שרת הבריאות, השר להגנת הסביבה, שר הפנים, שר התחבורה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. <יונה יהב:> שר האוצר. <היו"ר מירי רגב:> שר האוצר. אני מבקשת התייחסות של כל גורמי הממשלה. יקבלו את הדוח כולו מלא, ויתייחסו לדוח כולו ולהמלצותיו. לאחר שנקבל את המלצות או את התייחסות הגורמים הרלוונטיים, נקיים כאן דיון עם השר להגנת הסביבה, שהוא המוביל מבחינת הוועדה את הנושא, הוא יתייחס לדוח, ולאחר מכן בעצם נפרוס את תוכנית העבודה בפיקוחה של ועדת המשנה, וכמובן נביא את זה להצבעת המליאה. נמשיך את תוקף ועדת המשנה לפיקוח על תוכנית העבודה, על-פי ההתייחסות של המשרדים ועל-פי מה שהוועדה כולה תקבל. <דוד אזולאי:> אני רק מציע להגביל את זה בזמן, בבקשה. <היו"ר מירי רגב:> כן. הדיון הראשון ייערך עם חזרתנו למושב בנובמבר. במהלך חודש נובמבר יהיה דיון ראשון עם השר להגנת הסביבה, ועד אז הוא יצטרך כמובן לשלוח התייחסות מסודרת לדוח, וכמובן למשרדים הרלוונטיים. כמובן נתייחס גם לקישון, שרון, זה חלק מהדוח. אני חושבת שברגע שמשרדי הממשלה יקבלו את הדוח, ויצטרכו לבוא לוועדת הפנים ולתת התייחסות, זאת תהיה בעצם תחילתה של דרך ותחילתה של תוכנית עבודה, כפי שגם אתה ביקשת, ראש העיר. המטרה של כולנו היא מצד אחד לגרום שהעיר חיפה והקריות ימשיכו לקלוט ולהשאיר את הצעירים בצפון, אבל מצד שני גם לדאוג לבריאותם של האזרחים. אני מודה לכולכם שהגעתם. תודה רבה, שיהיו בשורות טובות. <הישיבה ננעלה בשעה 11:03.>