PAGE  
2
ועדת הכלכלה
27/05/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 273>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ד (27 במאי 2014), שעה 9:00
<סדר היום:>
<תקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013 – בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת שר הבינוי והשיכון בתקנה 10(1) לעניין ניכוי תשלומים שהמדינה שילמה לחברה לדיור ציבורי כעמלה בעד מכירת דירה ציבורית מהכספים המועברים לקרן לדיור ציבורי.>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
איציק שמולי

יוני שטבון

יצחק וקנין
<מוזמנים:> 
	אריאל לוין
	–
	סמנכ"ל בכיר למימון ותקציבים, משרד הבינוי והשיכון

	רונן כהן
	–
	מנהל תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון

	אמיר פז
	–
	עו"ד, משרד הבינוי והשיכון

	אוסנת חיטרון
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	יפעת שרפלר
	–
	עו"ד באגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

	תמר רמות-ניסקה
	–
	מחלקת המחקר, בנק ישראל

	יעקב קארו
	–
	ממונה נכסים, חב' פרזות, חברות משכנות

	רחל אלרואי
	–
	מנהלת אגף הנכסים, חב' עמיגור, חברות משכנות

	שלומי נבון
	–
	מנהל אגף גבייה ודיור, חב' עמידר, חברות משכנות

	הדר שרן
	–
	חברת עמידר

	רן כהן
	–
	חבר-כנסת לשעבר

	נעמי מורביה
	–
	יו"ר מטה מאבק הנכים, ארגוני נכים

	אבנר עורקבי
	–
	יו"ר אהב"ה ארגון הנכים בישראל המיוחד, ארגוני נכים

	מירית סעדון
	–
	ארגון אהב"ה, ארגוני נכים

	רן מלמד
	–
	סמנכ"ל עמותת ידיד, ארגוני סיוע לדיירים

	שני רבינוביץ
	–
	עו"ד, עמותת ידיד, ארגוני סיוע לדיירים


<ייעוץ משפטי: >
אביטל סומפלוניסקי
<מנהלת הוועדה:>
לאה ורון
<רישום פרלמנטרי:>
לאה קיקיון
<תקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013
בקשה לדיון מחדש ודיון מחדש מאת שר הבינוי והשיכון בתקנה 10(1) לעניין ניכוי תשלומים שהמדינה שילמה לחברה לדיור ציבורי כעמלה בעד מכירת דירה ציבורית מהכספים המועברים לקרן לדיור ציבורי>
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום – תקנות הדיור הציבורי (זכויות רכישה)(הוראת שעה), התשע"ד-2013. בדיון האחרון בתקנות החלטנו להגביל את התשלום לחברות המשכנות שמוכרות את הדירות לזכאים ל-3,000 שקלים במקום 5,000 שקלים. הכספים האלה, שמועברים לחברות המשכנות ינוכו מכספי קרן הדיור הציבורי, שמטרתה לממן בניית דירות ציבוריות חדשות ושיפוץ קיימות, בגלל הסכם בין משרד השיכון לחברת עמידר, שגם מחזיקה במרבית הדירות שיועמדו למכירה בדיור הציבורי, כל זה לפיו – דמי הטיפול לחברה הם 5,000 שקלים. חבר הכנסת וקנין מילא את מקומי והוועדה הצביעה להוריד את זה ל-3,000 שקלים. שר השיכון ביקש רביזיה, דיון מחדש בסעיף הזה. הוא מבקש שדמי הטיפול יהיו כפי שהוצע בתחילה – 5,000 שקלים. לפי מידע שנמסר לי מחברות אחרות, למשל עמיגור, התשלום הוא 2,500 שקלים. שר השיכון אומר שאין לו מקור תקציבי לגשר על הפער שיצרה החלטת הוועדה, שעלתה 14 מיליון שקלים, וכמובן אגף התקציבים – יש מישהו מהאוצר כאן? 

<לאה ורון:>
אנחנו הזמנו אותם, אדוני היושב ראש. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כמובן שאגף התקציבים מסרב גם הוא לממן את הפער. אני שומע פה על תקציבים אדירים שמאשרים תוך דקה. הוא מעדיף שהכספים יועברו מכספי הקרן לדיור ציבורי. יושב פה ידידי, השר וחבר הכנסת לשעבר, ויושב ראש מכון התקנים בהווה – רן כהן, שלחם כל הקריירה הציבורית שלו בנושאים רבים ובין היתר בנושא של הדיור הציבורי, והרעיון היה שתהיה קרן לדיור הציבורי ולא שהחברה' ישתמשו בזה לכל מיני הוצאות שלעתים גם לא ברורות. לחברי הכנסת צריך להיות ברור שאם נעלה את התקרה, במקום שהכסף יישאר בקרן הדיור הציבורי, הממשלה תשתמש בו לקניית דירות ציבוריות, הוא יועבר לעמידר, וכמו שרמזתי – אי אפשר יהיה לדעת מה ייעשה בו. לכן אני יכול להעלות את ההצבעה על הרביזיה, האם אנחנו צריכים לדון או לא, אבל לפני כן רציתי לשמוע מספר דעות האם אנחנו דוחים או מאשרים את הרביזיה. 

<רן מלמד:>
אני מנכ"ל עמותת ידיד. לא נעים לפתוח את הבוקר בדיון על סחטנות, אבל אני חושב שמה ששר השיכון עושה פה זו סחיטה לשמה. הוא בא בעצם ואומר: הסכמנו לתקנות שמטיבות עם הרוכשים, ואני מתנה את זה שהתקנות יעברו בזה שאתם תסכימו שנקצץ לפחות 30 דירות שאפשר יהיה לקנות דרך קרן הדיור הציבורי, ואנחנו בזה נממן את העמלה של חברת עמידר, שהשאלה היא, אגב, האם היא צריכה להיות 5,000 או פחות, או האם צריך להשוות אותה – היא שאלה שאני חושב שהיא לא כרגע, למקום, פה, היא שאלה של פתיחת ההסכמים, שאני חושב שצריך לעשות אותה. אני חושב שיש פה מצב אבסורדי שבו השר אומר: אם לא תאשרו אנחנו נמשיך למכור לפי הנהלים הרגילים, ואז, מי שרוכש את הדירות היום נפגע, וכל ההישגים שהשגנו בדיונים האלה יילכו לפח, זה כמו לשים אקדח לרקה. מצד שני, זו פשוט סחטנות לשמה. יכול להיות ששווה לעשות בדיקה על לפחות לחלק את הסכום, שחלקו יירד מהקרן ושחציו השני כן ילך מתקציב משרד השיכון. צריך לזכור שרק אתמול ועדת הכספים אישרה למעלה מ-70 מיליון שקלים לאחזקה ושיפוץ של דירות בדיור הציבורי, כולל רכישת דירות נ"ר. אפשר מתוכם לקחת 7 או 10 מיליון שקלים כדי לממן את הדברים האלה. אין שום סיבה לעשות את זה על הגב של מי שזכאי היום לקבל דירה בדיור הציבורי. 
<איציק שמולי:>
אם אני זוכר נכון – נכחתי בדיון, אבל אני לא בטוח לגבי זה. היה כאן דין ודברים לגבי העניין של הסכום. אני חושב שמה שאמרת בתחילת הדיון זה הקו שצריך ללכת אתו. אני לא חושב שיש מקום לקחת את הכסף הזה מכספי הדיור הציבורי, מכספי הקרן, וגם, כפי שאומר רן מלמד – כאשר מצמידים, בלשון מטפורית כמובן, אקדח לרקה, אז אני מעדיף ששר הבינוי והשיכון יעמוד מול הציבור ויגיד לו שהכסף הזה צריך לבוא מהדיור הציבורי. אני מעדיף ששר האוצר יעמוד מול הציבור אחרי שפיזר הבטחות ב-18 מיליארד שקל, ויגיד שאין כסף לדיור הציבורי. אני חושב שאנחנו צריכים ללכת בקו שהתמדנו בו הישיבה הקודמת, וזה באמת לא כסף גדול מדי. אחרי העוול רב השנים, אחרי השוד שהגדול של המדינה ושל הממשלות לדורותיהן של כספי הדיור הציבורי, זה באמת המינימום שאפשר לעמוד עליו. מבחינתי ההחלטה הנכונה היא לדחות את הרביזיה. 

<יוני שטבון:>
קודם כל, ברור שבצורה טבעית הרצון הוא להפחית את האוכלוסייה המוחלשת, את האגרה, את העלויות של רכישת הדירה, וגם טענה – להשוות את זה לחברות אחרות, כמו שנאמר פה, עמיגור, וחברות אחרות ששם יש פחות. אבל, אנחנו מכירים את המציאות. בסוף, כשהאוצר וגורמים אחרים אומרים שאין מקור תקציבי, פעם אחר פעם – ואני אומר שתפיסתי, גם הערכית היא ודאי שצריך להוריד, אבל לעשות את זה עכשיו - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תן לי, אני אספר לך מניסיוני, אני פה 8 שנים ואתה כאן שנתיים, ואתה יודע כמה אני מכבד אותך, גם כיושב ראש ועדת הכספים, כשמפלגתך, למשל, או מפלגה אחרת שהיא בקואליציה, ואני יכול לתת לך דוגמאות – כאשר רוצים משהו, זה קורה. אז כשאמרו לך שזה לא בסדר עדיפות גבוה ה-14 מיליון שקלים הללו - - -
<יוני שטבון:>
הכל צריך להיבחן, הרי הדברים הם אין סופיים. אדוני היושב ראש, ודאי שהאמירה שאמרת שאם רוצים, הכל יכול לקרות, אבל - - 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז אומרים סדרי עדיפויות. 
<יוני שטבון:>
-  - השאלה הגדולה, לאור השינויים שכבר נעשו, כפי שכתב השר במכתבו, ואני אומר עוד פעם - תפיסתי היא בוודאי, ואני יודע שזו גם תפיסת השר, שאיפה שאפשר – כדאי לעשות. אבל הוא טוען, והטענה פה היא בצדק, צריך גם להתייחס לדברים - שיש דברים אחרים שנעשו. במכלול השיקולים אני חושב שהשינוי הזה, בצורה דרסטית, הוא קצת בעייתי. כמובן שעוד פעם, למרות שהמשפט שאני אומר אותו עכשיו, קשה להגיד אותו. 
<איציק שמולי:>
אדוני היושב ראש, אולי עוד משפט אחד. צריך לזכור גם, שכאשר מסתכלים על התמונה הגדולה של התמודדות הממשלה מול משבר הדיור לא בתכנית המע"מ ולא בתכנית מחיר מטרה ולא בותמ"לים – אין שום איזכור לדיור הציבורי עד עכשיו. לכן, הפתרון היחידי שמובל עכשיו הוא פה, בוועדת הכלכלה, וצריך לזכור גם את זה. 

<שלומי נבון:>
אני מנהל אגף גביה ודיור בעמידר. אתה תמיד מדבר על חכמת השולחן, ואני חושב שחכמת השולחן לא מלאה אם אין לה את כל הפרטים. חברת עמידר היא החברה לדיור ציבורי הגדולה בארץ. להשוות בין ההסכמים שנעשו בינה לבין ההסכמים שנעשו עם חברות אחרות, אני חושב שזה לא דבר נכון. אני גם אסביר מדוע. לחברת עמידר יש מערך של סניפים ששונה במהותו ובהיקפו מחברות אחרות, ואנחנו מחזיקים צוות לא קטן של אנשים שעוסקים במכר. רק כדי לתת לכם נתונים, נכונים ליום ראשון – מאז תחולת חוק המכר, הכנסתו לעבודה, על פי הנחיית משרד השיכון - בעמידר נפתחו כבר 3,600 בקשות, מתוכן – כ-527 רוכשים קיבלו הודעות על מחיר, אבל ההשלמות הן הרבה פחות מהמספרים האלה. בעבר בוועדה נתתי נתון שחשוב שתדעו. תזכרו שלפני שלוש שנים בעצם הפסיקו המכירות, נגמרו המבצעים, ועדיין חברת עמידר המשיכה להחזיק את אותו מערך של אנשים. באותה תקופה היו למעלה מ-5,500 בקשות שלא מומשו. מישהו צריך לטפל בבקשות האלה. מדובר בחברה שצריכה להחזיק משרות, מערך, את מערכת המחשוב שמשתבחים בה בהרבה מקומות – אבל כל הדברים האלה עולים כסף. אני לא נמצא במקום שאני צריך להגן על שר השיכון, אבל לדרוש ממנו להפר הסכם קיים או לפתוח הסכם – יש עוד כמה הסכמים שאני חושב שאפשר לחשוב על לפתוח. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אף אחד לא מבקש לפתוח פה הסכם. היתה החלטה של ועדת הכלכלה, החלטה לגיטימית. היא הסתכלה בין השאר על כך שבחברות אחרות – עמיגור, המחיר נמוך יותר, והחליטה לשים 3,000 שקלים. זה הכל. אתה יכול לומר את דבריך, אבל - - -
<אביטל סומפולינסקי:>
רק להגיד שישירות זה לא משליך על גובה העמלה שזכאית לקבל עמידר מהמדינה, ומערכת היחסים בינה - - -
<שלומי נבון:>
אני מוחק את ההערה האחרונה שלי. 

<אביטל סומפולינסקי:>
השאלה היא, בעצם, מה ייגרע מהקרן. 

<שלומי נבון:>
אדוני היושב ראש, אולי באמת נכנסתי למקום שאני לא צריך להיות בו, אני מושך את ההערה האחרונה שלי. אמרתי את הפרטים וההחלטה היא שלכם. 

<רן מלמד:>
אגב, האם יש מידע האם התשלומים שמשלמים היום, מי שמבקש לקנות, ולפי התקנות שאמורות להיות, כפי שאנחנו, למשל, ביקשנו משר השיכון, או לפי הנהלים הקיימים? 
<שלומי נבון:>
ההנחיה של משרד השיכון היא שמשלמים בהתאם התקנות שאושרו כאן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
למרות שהן לא נכנסו לתוקפן. 

<שלומי נבון:>
נמצא פה סמנכ"ל אכלוס משרד השיכון והוא יכול להשיב, ואני משיב מהתחום המבצע – אנחנו מבצעים - - -

<אריאל לוין:>
אני לא חולק על זכותה של הוועדה להחליט ולהכריע, אבל אני רק אסביר ממה זה נובע. 

<רן כהן:>
זה החוק בישראל. 

<אריאל לוין:>
למדתי ממך. 

<רן כהן:>
אתה לא עושה טובה, אתה - - -

<אריאל לוין:>
כשהתחיל חוק המכר על שם רן כהן לפני הרבה מאד שנים, חברת עמיגור עצרה את המכירות ולא הסכימה לבצע מכירות עד שלא יהיה הסדר בין הנהלת הסוכנות, עמיגור ובין העובדים. בעקבות זה, עד שלא סוכמו תנאי פרישה והפרשה לפנסיה בסכומים משמעותיים לטובת העובדים שעבדו בעמיגור, עד אז, עמיגור נמנעה מלמכור את הדירות. רק אחרי שסוכמו התנאים, בתנאים מטיבים עם העובדים שנשארו, והאופציה לקבל פנסיה בתנאים מוטבים, רק אז הסכימה עמיגור להיכנס למסלול של מכירת הדירות, כי הכסף הזה מיועד לעובדים בעקבות צמצום של מלאי הדירות. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ולכן? 

<אריאל לוין:>
בעמידר אין הסכם כזה. בעמידר, ברגע שמצטמצם מלאי הדירות ב-10%, 10% מהעובדים אמורים לסיים את העבודה שלהם. לסיים עבודה כאשר יש הסכם עבודה המחייב לשלם פיצויים משמעותיים לעובדי החברה. לכן, ההסדר המיוחד מול עמידר, אני לא אומר מאיפה מקור הכסף - מזה ההבדל נובע. תיאורטית היה צריך להיות אותו סכום, אבל בגלל שאין לעמידר כמו בעמיגור את ההסדר הזה - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז בעצם אתה אומר שהעובדה שהתשלום לעמידר הוא 5,000 ושל עמיגור הוא 2,500 זה בגלל שעמידר דואגת בכספים האלה לעובדיה. זה הסיפור? 
<אריאל לוין:>
- - הקטנת המלאי בעמידר ב-5,000, מתוך 42,000 דירות? צריך לצמצם את כוח האדם בהתאם. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה מודע לזה, מר מלמד? 
<רן מלמד:>
אני מודע, אני חושב שהשאלה של ההוצאות של עמידר וכמה כסף עמידר גובה מהממשלה, והאם יש פה כפילויות שלא שוות דיון בפני עצמן – עמידר קיבלה עכשיו, למשל, הסכם עם המדינה של 55 מיליון שקלים כדי לנהל את דירות רשות הפיתוח. אני מניח שיש עובדים - - הספירה של העובדים היא ספירה, בין השאר כפולה, אני חושב שזה שווה בהחלט איזשהו דיון, אבל אני חושב שהשאלה כרגע היא לא אם צריך לשלם לעמידר 5,000 או לא, כמו שאתם אמרתם בעצמכם – אלא האם זה צריך לבוא על חשבון זכאי הדיור הציבורי. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
וזה לא כאילו מר לוין רומז כאילו - - -

<אריאל לוין:>
אני לא רומז. אני רק מסביר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני קלטתי את הרמיזה שזה עלול לפגוע בעובדים. זו כאילו היתה הנקודה. 

<אריאל לוין:>
אני לא אומר - - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא אמרת. אני לקחתי את המידע שאמרת ופירשתי אותו פירוש משלי, שזו היתה הרמיזה אולי. לא? הסברת למה הסכום הוא יותר גבוה. 
<רן כהן:>
קודם כל, צריך לזכור דבר אחד: המעד של עמיגור והמעמד של עמידר הוא שונה לחלוטין. עמידר היא חברת שיכון לאומית והיא בעצם זרוע המדינה לקיים את מרבית הדיור הציבורי. עמיגור שייכת לסוכנות היהודית, לפדרציות היהודיות, ולכן, לאורך כל דרך חקיקת החוק, המעמד של עמיגור היה שונה, והיינו צריכים תמיד למצוא לו את הנוסחים המדויקים כדי שהוא יוכל - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
את העוגן הלאומי - - -שהוא שייך לכל מיני גופים לא לאומיים. 

<רן כהן:>
למרות שהוא באמת, הוא גוף לאומי. אבל הוא עדיין לא ממלכתי במובן של זרוע של ממשלת ישראל. 

<קריאות:>
- - - 

<רן כהן:>
עמיגור היא סיפור מאד מאד מתוסבך, אני לא רוצה להיכנס אליו, כי עד היום יש כל מיני השגות לגבי מה קרה שם, איך זה בכלל הגיע למצב הזה, נעזוב את זה. כל מה שאני אומר זה דבר אחד: עמידר היא זרוע של המדינה? בבקשה, ממשלת ישראל תדאג לו, שיוכל לתפקד ולהתקיים כי הדיור הציבורי הוא לא בן חורג, הוא גוף לגיטימי לאוכלוסייה גדולה מאד ומשמעותית ביותר בישראל. ולכן, הממשלה צריכה לדאוג לו. זה דבר אחד. 
דבר שני, אם מותר לי כזקן חברי הכנסת לשעבר, פה. ועדת הכלכלה חייבת לראות את עצמה כרגע במקום שבו היא שואלת מה הבעיה הגדולה ביותר של הדיור הציבורי כרגע. אני, באופן אישי, מאחר ואני כל שבוע עדיין מקבל כמה וכמה טלפונים מדיירים שמתקשים ברכישה, וכל מיני דברים כאלה - אפילו עדים אנשי המשרד שלפעמים אני מתקשר אליהם. אני אומר היום: שתי הבעיות הגדולות הן באמת הפרוצדורה של המכירה, שלעתים היא מאד קשה ומעיקה, אבל הדבר השני, וזה בידי ועדת הכלכלה -  זה המחסור בדירות. אם שואלים מה כוונת המחוקק, במקרה הזה – אני מודה ביוזמת החוק הזה והובלתו, אני אומר לכם שכוונת המחוקק פה היתה שני דברים: אחד, לעשות מעשה חברתי ולמכור את הדירות במחירים סבירים לדיירים, והדבר השני, שזה חלק אינטגרלי של החוק הזה. הוא לא חוק של רן כהן, הוא חוק של ועדת הכלכלה ושל כנסת ישראל, לכן גם מי שמפר אותו מפר חוק של מדינת ישראל – כוונת המחוקק היתה שבכסף שנכנס מהדיור הציבורי ייבנו דירות, כי אחרת, הדיור הציבורי אוזל. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
וכמובן שזה לא היה. 

<רן כהן:>
אני מוכן לספר, לא בפעם הראשונה: כאשר הוספתי את הסעיף הזה על הקמת הקרן, אמרה לי עורכת הדין אתי בנדלר: אם על החוק הזה האוצר ירצה להרוג אותך, על הסעיף הזה האוצר ירצה לשפד אותך ולתלות אותך על התורן הכי גבוה. הוא לא סובל שיהיה חוק שצובע כסף. אבל כנסת ישראל החליטה לצבוע את הכסף כי היה לה ברור שמשרד האוצר לא ייתן כסף לבניית דיור ציבורי.
<נעמי מורביה:>
הוא באמת לא נתן. 

<רן כהן:>
הבעיה הגדולה היא לא רק זה, אלא שגם בכסף שנכנס הוא לא נותן לבנות. העניין שעומד בפני ועדת הכלכלה הוא עניין מאד עקרוני: האם הכסף הזה ישמש ליצירת דיור חדש כדי לתת מענה לאנשים שנמצאים ברחוב ללא קורת גג, או שזה יילך לפתרונות אחרים. עמידר היא באחריות משרד השיכון ומשרד האוצר, ובכל הכבוד, משרד האוצר ומשרד השיכון צריכים לדאוג לתקציבים, כדי שהיא תוכל לתפקד. אני ידוע בתור לוחם גדול לזכויות עובדים, ודאי גם לעובדי עמידר מגיע לחיות חיים יציבים, אבל בשביל זה יש מדינה. 

<יוני שטבון:>
בהקשר לסעיף הספציפי של 5,000 ו-3,000, לפי גישתך זה דווקא לא הסיפור. לא היית מתנגד לזה. כי פה אתה דווקא מקטין - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מעבר לנושא העיקרי, שואל חבר הכנסת שטבון, מכיוון שחכמתך וניסיונך רבים, ואתה באמת כבר מסתכל עלינו מלמעלה, גם כן , בנושא הזה – 5,000 ואנחנו הורדנו ל – 3,000. אנחנו רוצים שזה יילך לקרן. 
<רן כהן:>
לדעתי אפילו עשיתם את זה בצניעות. אם עמיגור יכולה להסתדר עם 2,500 אין שום סיבה בעולם שעמידר לא תסתדר עם 3,000. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה שטוב לעמיגור טוב גם לעמידר. 

<רן כהן:>
כן. ואם יש בעיית מעבר להתארגן לזה – בבקשה, משרד האוצר ומשרד השיכון יואילו לעזור להם בתקציב. 
<נעמי מורביה:>
2.5 מיליארד מקק"ל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
סליחה. קק"ל בשליטה פוליטית של מפלגות, לכן לא ייגעו בה. 

<אבנר עורקבי:>
אני שמעתי פה שמוכרים דירות. זה דבר חדש בשבילי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לא שמעת פה שמוכרים דירות. 

<אבנר עורקבי:>
כן, שמעתי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל לא ראית בפועל. 

<קריאות:>
- - -

<אבנר עורקבי:>
הרי רן כהן בחוק שלו קבע אחוזי מכירה. פה אני רוצה להתמקד בעניין של בעלי מוגבלויות – כמה אחוזים, אם ישנם אחוזים של בעלי מוגבלויות, מוכרים דירות ובאיזה אחוזים מוכרים להם? 
<רונן כהן:>
לפי החוק. 4% לשנה - - אחוז הנחה. 
<קריאות:>
- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותיי, דוברת אחרונה. 
<יפעת שרפלר:>
אני מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. בנוגע לזכויות העובדים שדיברו עליהם, אם יעשו שימוש בקרן וירכשו דירות חדשות, אז המלאי לא יצטמצם כי הם אומרים שהזכויות יפגעו בשל צמצום המלאי. אם ישתמשו בקרן כראוי, לא יהיה צמצום של מלאי. 
<רונן כהן:>
מתמטית זה לא נכון. 

<יפעת שרפלר:>
דבר נוסף, אני רוצה להצטרף לעמדתו של רן כהן שבתי המשפט חדשות לבקרים אומרים שמלאי הדיור מצטמצם, וכך גם עמידר ועמיגור, אומרים שמלאי הדיור דליל ומצטמצם, ולכן קיצוץ של 14 מיליון שקל הוא קריטי למשפחות חד הוריות, עם ילדים שגרים על מזרון על רצפת הבית. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מודה לך. 

אם כך, אם אין שינוי בעמדות של שר השיכון אני מעמיד להצבעה  - - -

<אביטל סומפולינסקי:>
לפני כן שאלה – מבחינת משרד השיכון, אם התקנות יאושרו כמו שהן, בהסכמה – והשרים יחליטו לא לחתום עליהן, אתם תמשיכו לפי הנהלים? 
<אריאל לוין:>
ודאי. 
<אביטל סומפולינסקי:>
אתם הצהרתם בזמנו, בוועדה שאתם תפעלו בהתאם לתקנות, ברוח התקנות, על אף שהן לא אושרו, בהקשר של הסכומים. 
<רונן כהן:>
אנחנו היום גובים בדיוק בהתאם לתעריפים שנקבעו בתקנות. 

<אביטל סומפולינסקי:>
זאת אומרת, גם אם הוועדה תחליט לדחות את הבקשה לדיון מחדש, הסכומים של התקנות יישארו בעינם?  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
החבורה שיושבת כאן היא הגונה, ראויה ואני רואה כל הזמן את הביצוע. 
<רונן כהן:>
שאלת לגבי האנשים, לא לגבי החברות, נכון? 
<לאה ורון:>
הדיירים. לגבי הדיירים וזכויותיהם לרכישת הדיור הציבורי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מודה על ההבהרה. 

אם כך אני מעמיד להצבעה את בקשת שר הבינוי והשיכון. חבר הכנסת וקנין הגיע – אני אעדכן אותך, אתה מילאת את מקומי, כהרגלך, יותר טוב אפילו ממה שאני מסוגל לעשות, לגבי הדיון שהיה פה שבו הורדנו את הסכום של עמידר ל-3,000, שמתקרב לעמיגור – 2,500. היו פה מספר דיונים, נימוקים, גם השר לשעבר רן כהן אמר את דברו, משרד המשפטים, ולכן אנחנו מעמידים להצבעה את בקשת שר הבינוי והשיכון לדיון מחדש. 
מי בעד דיון מחדש? 
הצבעה

בעד –  1
נגד –  3
נמנעים – אין

הבקשה לדיון מחדש לא נתקבלה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הבקשה לא התקבלה. מה שאני פונה, מפני כבודי הרב, גם לשר הבינוי והשיכון וגם לשר האוצר - אנא, בשביל אותם 14 מיליון שקלים אני מבקש שתמצאו את הפתרון, ולכן אני מודיע בזה שוועדת הכלכלה מותירה את תקרת התשלומים לחברות המשכנות על 3,000 שקלים. אני קורא לשר האוצר והשיכון למצוא את 14 מיליון השקלים. יד חזקה בתוך כל הכספים שמועברים פה, המיליארדים , המיליונים לכאן ולכאן - 14 מיליון שקלים – שילכו לדיור הציבורי ולא לכל מיני מקומות כמו שהיה בעבר, שלא באים לטובת הדיירים. 
תודה רבה. 

<אביטל סומפולינסקי:>
אנחנו לא מותירים את תקרת התשלום לחברות, אנחנו מותירים את מה שנגרע מהקרן. מה שמשלמים לחברות זה - - -
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברור, ברור. אני מודה לך על התיקון, אני מודה לכם על ההקשבה. אני מודה גם לפקידים, תמסרו לאורי שימצא פתרון. ישיבה זו נעולה. 
<הישיבה ננעלה בשעה 09:50>