PAGE  
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
09/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 243>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, י"א בסיון התשע"ד (09 ביוני 2014), שעה 12:30
<סדר היום:>
<הצעת חוק איסור הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
חיים כץ – היו"ר
יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
שולי מועלם-רפאלי

רינה פרנקל

אורית סטרוק
<מוזמנים:> 
	מורי אמיתי
	–
	רפרנט בריאות, אג"ת, משרד האוצר

	טל נשרי
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, משרד הבריאות

	טלי שטיין
	–
	עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עדי ליברוס
	–
	עו"ד מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	מאירה בסוק
	–
	עו"ד, נעמ"ת

	שרון צ'רקסקי
	–
	מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו


<ייעוץ משפטי: >
יעל סלנט
<מנהלת הוועדה:>
וילמה מאור
<רישום פרלמנטרי:>
אסתר מימון
<הצעת חוק איסור הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014>
היו"ר יעקב מרגי:

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. 9 ביוני 2014. הפסקתי לספור היום ישיבות במספר. הצעת החוק של חברת הכנסת אורית סטרוק, הכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואני מעביר את שרביט הניהול ליושב-ראש. 
(היו"ר חיים כץ, 12:33)

<היו"ר חיים כץ:>
בבקשה, גברתי. מה יש לך להגיד?

אורית סטרוק:

המת היא - - -

<היו"ר חיים כץ:>
קצר. קצר.

<אורית סטרוק:>
אני רוצה להגיד קצר, אבל חשוב לי להגיד.

<היו"ר חיים כץ:>
כמה שאת רוצה, את יכולה גם ארוך.

<אורית סטרוק:>
לא. אני אעשה את זה קצר, אבל זה חשוב. ישבנו כאן בדיון הקודם, בהכנה לקריאה הראשונה, ונציגת משרד הבריאות אמרה שהם לא מכירים תלונות על אפליה מחמת גיל ואם יש תלונות כאלה, שיעבירו להם, כי אין דברים כאלה. ואני ישבתי והקשבתי. חברתי, רינה פרנקל, שגם היא יוזמת החוק, סיפרה את הסיפור המשפחתי שלה. לא תיארתי לעצמי שבתוך יום אחד בלבד אני אקלע למציאות הזאת, ונקלעתי למציאות הזאת.
למחרת היום אמא שלי הופלה בטעות על-ידי איזה אדם. היא נפלה ושברה שבר קטן באגן. היא הובהלה לבית החולים. אני לא אגיד פה שמות של בתי חולים ולא של רופאים, כי זה לא העניין, זה רק להכיר את הסיטואציה.

<היו"ר חיים כץ:>
למה? זו ועדת הבריאות. כשאבא שלי עשה לו איזה רופא משהו, בכל דיון הייתי פותח ואומר את שם הרופא ומה שהוא עשה.

<אורית סטרוק:>
אני לא שם, כי אני פה בשביל לתקן. היא הגיעה לבית החולים. מסתבר שהיא כמובן לא יכולה לזוז במצב הזה. ראו אישה בת 80 - - -

<היו"ר חיים כץ:>
אמרו לה: בואי נלך לבית רבקה, היא גמרה את האנרגיות.

<אורית סטרוק:>
אמרו לנו בבוקר שלמחרת, זאת אומרת, אחרי כמה שעות בבית החולים: קחו אותה מפה לבית אבות סיעודי. אמרתי: אני לא מבינה, אנחנו רוצים שיקום. למה בית אבות סיעודי? בהתחלה קניתי את זה.  שאלתי: למה לא שיקום? אז אמרו לי: את לא יודעת מה קורה במחלקת שיקום, זה לא בשבילה, זה קשה, היא אישה זקנה, תני לה לנוח, יש המון אפשרויות. כבר התקשרנו וכבר קבענו עם בית אבות סיעודי. כבר קבענו אתם, הסיבה היחידה שלא העברנו את אימא שלי פיזית, זה בגלל שהיה לה נורא חשוב שאחותי תבוא מהצפון ותראה את המקום, שזה נוח לה. התעכבנו כמה שעות. בכמה השעות האלה חברתי היקרה, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, הציעה לי לדבר עם הגברת זהרה כהן מהמשרד לאזרחים ותיקים, וראה זה פלא, העולם נפתח בפני, ופתאום הסתבר לי שפשוט מפלים אותה לרעה מחמת הגיל שלה. אני לא אספר את כל הגלגלים שגלגלתי ואת כל המרפקים שהייתי צריכה למרפק כדי לתת לאימא שלי שום דבר מיוחד, שום פריבילגיה, רק את מה שהחוק מתיר לה.
עכשיו, ברוך השם, היא במחלקת שיקום, יש לה עוד דרך ארוכה - -
יעקב מרגי:

שכנעת אותנו שהחוק נחוץ.
<אורית סטרוק:>
- - בתוך כלום, פחות מ-24 שעות, חוויתי את החוויה הזאת בעצמי. ואני לא רוצה שזה יקרה לאף אחד.

<היו"ר חיים כץ:>
האם יש פה נציגי משרד הבריאות? מה יש לכם להגיד?

<טל נשרי:>
אין - - -
<היו"ר חיים כץ:>
את מופתעת?
<טל נשרי:>
זה לא עניין של מופתעת.

<היו"ר חיים כץ:>
זה המקרה היחיד... אין דברים כאלה... אימא שלה היחידה בארץ...

<שולי מועלם-רפאלי:>
אין לה אלא להצטער על כך, זה מה שהיא רצתה להגיד. תאפשרו לה לדבר.

<אורית סטרוק:>
אני לא נגדה חס ושלום.
<טל נשרי:>
אני מזדהה כמובן. זה באמת מאוד מקומם. שוב, אנחנו אומרים שלא מוכרות לנו תלונות, כי אם קורים דברים שלא מגיעים אלינו, אין לנו אפשרות לטפל בהם.
היו"ר חיים כץ:

כשמגיעים אליכם, אתם מטפלים?
<טל נשרי:>
אנחנו משתדלים.
היו"ר חיים כץ:

אני אספר לך סיפור. אם אתם מטפלים, אני אספר לך סיפור. אבא שלי נפל בבית הכנסת. הוא תחזק בית כנסת, מימן אותו, רצה להחליף מנורה, נפל. הוא נפל בבית הכנסת, הביאו אותו לבית החולים. עד אז הוא חי לבד, הוא גר לבד. אימא שלי נפטרה תשע שנים לפניו, הוא ניהל את הבית. הוא היה בבית החולים, למחרת באתי לבית החולים, אמר לי הרופא: אין לו אנרגיות, קח אותו לבית רבקה. אתה צריך להבין שהוא סיים את חייו. קח אותו לבית רבקה לשיקום.

רוני גמזו – היה אחד כזה – היה מנכ"ל משרד הבריאות, הוא היה ד"ר. הוא אמר לי: חיים, אני חייב להיפגש אתך. אמרתי לו: זמנך עבר, אני עכשיו עסוק בגידול הורים. אני צריך לגדל את אבא שלי. אמר לי: איפה אתה? אני חייב להיפגש אתך. אמרתי לו: בוא לבלינסון. בא לבלינסון. התיישבנו ליד הרופא, הוא לא הכיר, לא אותי, לא אמרתי מי אני, והוא לא הכיר את רוני גמזו. הוא שותה את הקפה שלו ואנחנו יושבים ומחכים, ואני אומר לרוני גמזו: שב בשקט, אל תגיד כלום. הוא יושב, ד"ר רוני גמזו, הרופא גמר לשתות. ואני אומר לו: ד"ר, באנו בקשר לאברם כץ. הוא אמר לי: תשמע, אדוני, אמרתי לך אתמול, הוא כבר גמר את האנרגיות שלו, הטבע עושה את שלו, אתה צריך להבין. אמרתי לו: אני רוצה להציג לך את הנוכחים – אני חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת הבריאות, וזה, ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות. השאלה הבאה היתה: תשתו משהו?
<יעקב מרגי:>
לא, הוא עשה בדיקת המוגלובין.
<היו"ר חיים כץ:>
אמרתי לו: אנחנו שתויים. שלושה שבועות אחרי זה אבא שלי יצא על הרגלים בהליכה דרך הרופא הזה, פרופ' להב, מחלקה פנימית א' או ה' בבלינסון. הנה, אני נותן לך גם את השם, תעשו. הוא חי אחרי זה שלוש וחצי שנים, כשמתוכן לפחות שלוש שנים בכל יום שישי קידוש, הוא הבין, הוא ידע, הוא עשה וחי ברמת חיים טובה שלוש וחצי שנים אחרי זה. אתם לא יודעים על אפליית גיל?
אורית סטרוק:

אני רק יכולה להגיד לכם שמבית החולים הסיעודי התקשרו בבוקר לשאול למה לא באנו. אמרנו להם: הבנו שמגיע לה שיקום, עשינו כך וכך, והיא הגיעה לשיקום. אמרו: אנחנו כל כך שמחים לשמוע – הם הפסידו עלינו כמה עשרות אלפי שקלים – כל-כך שמחים לשמוע את זה. הרי אצלנו היא היתה גומרת את החיים שלה.
היו"ר חיים כץ:

אני אומר לך מה הוא אמר לי: הוא גמר את האנרגיות. אחרי שלושה שבועות הוא הלך על הרגלים, יצא מבית החולים.
את רואה את זה. איך את רואה? התקן לגריאטריה הוא התקן הכי נמוך. הוא 0.65 במקום 0.85. הזקנים האלה שצריכים לקבל טיפול, אם אנחנו רוצים להאריך את החיים שלהם ולא לזרוק אותם לעת זיקנה, אתם במשרד הבריאות צריכים להעלות את התקינה במחלקות הגריאטריות ולעזור לזקנים האלה ואתם לא עושים את זה. אז מה את אומרת: יש אפליה מבחינת גיל? אתם יודעים שיש אפליה, רק שאתם לא עושים כלום, כי נוח לכם לא לעשות כלום, אז אתם לא עושים כלום.
<טלי שטיין:>
80 זה לא זקן, זה מבוגר.
היו"ר חיים כץ:

ב-80 שולחים אותם למות מבחינתם, מבחינת גיל.
את רוצה להגיד עוד משהו, נציגת משרד הבריאות?

<טל נשרי:>
לא.

<היו"ר חיים כץ:>
את לא רוצה להגיד, נעבור להקראה. אפילו חתמתי, מה שאני לא עושה. אני לא חותם על הצעות חוק, לא מצטרף. הנה, חתמתי. תעברי להקראה.

<טל נשרי:>
אפשר להוסיף עוד משהו אחד?
<היו"ר חיים כץ:>
אמרת שאין לך מה להגיד. פרופ' להב. יש לך מה להגיד? תטפלו בעניין שאמרתי. רשמת את זה? תעלו את זה לדיון אצלכם, תני לי תשובות. יש לך את השם, גם את המחלקה, בליניסון, פנימית, פרופ' להב, אם לא רשמת.

<טל נשרי:>
אפשר משהו בעניין הצעת החוק? 

<היו"ר חיים כץ:>
בבקשה.

<טל נשרי:>
בזמן שמערכת הבריאות מתמודדת באופן כללי עם תביעות ואנחנו נמצאים במערכת שעצמה מתמודדת באופן כללי בכל הקשר, היה חשוב לנו רק להבהיר לפרוטוקול – הרי התיקון הזה משווה את האפליה מחמת גיל לעילות האפליה האחרות, שהן עילת תביעה לפי חוק איסור אפליה במצרכים ושירותים. מה שאני הולכת להגיד עכשיו זה אומנם מובן מאליו, אבל זה לא תמיד בא לידי ביטוי בבתי המשפט. מה שחשוב לנו להגיד שהשגה על מדיניות של משרד הבריאות, האפיק המשפטי הנכון שלה, הוא כמובן בעתירה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי ההקשר, זאת אומרת, ברגע שמשרד הבריאות או גוף ממשלתי אחר קובע למשל איזה הסדר של טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 12, המטרה בתיקון הזה היא לא להתחיל לאפשר תביעות נזיקיות, שהטריגר של תביעות ללא הוכחת נזק - - -
היו"ר חיים כץ:

אני חושב שזה רושם בפרוטוקול, הבהרת את זה כל-כך יפה, הלוואי שהיית מטפלת כך במה שאני אומר לך על פרופ' להב. כל מה שאמרת עכשיו, אמרת בקריאה הראשונה והכול רשום. בשביל מה צריך לחזור? בשביל מה להשחית את הזמן של הוועדה? כבר אמרת את זה.
<טל נשרי:>
רק לגבי סעיף ספציפי. 
<אורית סטרוק:>
לא לזה התכוונו.

היו"ר חיים כץ:

היא הבהירה את זה ואמרה את זה מילה במילה, ואם היא לא היתה חוזרת על זה, היה לה זמן לטפל בדברים האחרים.
אורית סטרוק:

היא לא אשמה.
<היו"ר חיים כץ:>
אין לה זמן. אין לה זמן.

<אורית סטרוק:>
היא לא אשמה. נו, באמת.

<היו"ר חיים כץ:>
אנחנו עוברים להקראה.

<יעל סלנט:>
הצעת חוק איסור הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2014
	תיקון חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים
	1.
	בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000‏, בסעיף 3(א), אחרי "השתייכות מפלגתית," יבוא "גיל,".

	תיקון חוק זכויות החולה
	2.
	בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 –

	
	
	(1)
בסעיף 4 – 

	
	
	
	(א)
בסעיף קטן (א), אחרי "נטיה מינית" יבוא "גיל";

	
	
	
	(ב)
בסעיף קטן (ב), הרישה עד המילה "ואולם" – תימחק, ואחרי "הפליה" יבוא "מטעמי גיל";

	
	
	(2)
בסעיף 28(א), במקום "או נטיה מינית" יבוא "נטיה מינית או גיל,".


אני רק אזכיר שכבר קיימת בחוק הוראת סעיף 3א, ובסך-הכול זה מה שרצתה להגיד הגברת טל נשרי, שאומרת שהטיפול הרפואי ייעשה בהתאם לכל דין. זה ברור. זה לא קשור להצעת החוק הזאת. זאת הוראה שהיא חלק, היא קיימת ואנחנו לא נוגעים בה.

<טל נשרי:>
היא חלה גם לגבי מדיניות.
היו"ר חיים כץ:

מאה אחוז. תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה כהכנה לקריאה השנייה והשלישית. מי בעד, ירים את ידו. את מחליפה את - - -
<שולי מועלם-רפאלי:>
את יוני.

<היו"ר חיים כץ:>
עליזה לביא, את יכולה להצביע במקום עדי קול.

הצבעה

בעד – פה אחד
הצעת חוק איסור הפליה מחמת גיל (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2014, אושרה ותעלה למליאה לקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר חיים כץ:

כל חברי הכנסת שנמצאים פה, והם שישה במספר, תומכים בהצעת החוק באישור להכנה לקריאה השנייה והשלישית. במהלך חודש יוני זה יעלה להצבעה במליאה, ואני מקווה שגם המליאה תאשר את זה. תודה רבה, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:47.