PAGE  
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
11/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 246>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ג בסיון התשע"ד (11 ביוני 2014), שעה 9:30
<סדר היום:>
<1. הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב-2012>
<2. הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - העמדה לדין של נאשם לאחר סיום תקופת האשפוז), התשע"ג-2013, של חברי הכנסת דוד צור, איציק שמולי, עמרם מצנע, בנימין בן-אליעזר, משה מזרחי, איתן כבל, דב ליפמן>
<3. הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - חידוש הליכים), התשע"ד-2013, הצעתם של חבףרי הכנסת דוד אזולאי, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי, יצחק וקנין>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
חיים כץ – היו"ר
עדי קול – מ"מ היו"ר
יעקב מרגי

דוד צור
<מוזמנים:> 
	ד"ר אריה באואר
	–
	מנהל המחלקה לפסיכיאטריה משפטית, משרד הבריאות

	עו"ד שרונה עבר הדני
	–
	הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

	מורי אמיתי
	–
	רפרנט בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

	עו"ד עינת גדעוני
	–
	משרד המשפטים

	עו"ד שרון אדרי
	–
	מחלקת עררים, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

	עו"ד דורית נחמני
	–
	הסנגורית הציבורית המחוזית, מחוז מרכז

	עו"ד מירי אדוט
	–
	ממונה על תחם פסיכיאטריה, עברייני מין ומוגבלויות, הסנגוריה הציבורית המחוזית, מחוז מרכז

	עו"ד ישראל הבר
	–
	הלשכה המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	פקד תמר בן שושן
	–
	קצינת ייעוץ וחקיקה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

	גיל רביב
	–
	מערך בריאות הנפש, קופת חולים מאוחדת

	חנה שטרום כהן
	–
	פ0סיכולוגית קלינית בכירה, הסתדרות הפסיכולוגים

	עו"ד שרון פרימור
	–
	יועצת משפטית, בזכות

	עו"ד כרמית פולק כהן
	–
	סגנית היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

	תמר ליפשיץ
	–
	המועצה הלאומית לשלום הילד

	לרה צינמן
	–
	יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

	אילנה חג'ג'
	–
	יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

	רינה קליין
	–
	מבקרת פנימית, עוצמה, פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

	רנין בדיר מנא
	–
	המשמר החברתי


<ייעוץ משפטי: >
ענת מימון
<מנהלת הוועדה:>
וילמה מאור
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון – חבר המתרגמים
<הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב-2012>
<הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - העמדה לדין של נאשם לאחר סיום תקופת האשפוז), התשע"ג-2013>
<הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון - חידוש הליכים), התשע"ד-2013>
<היו"ר חיים כץ:>
בוקר טוב. אני מתנצל על האיחור. יום רביעי בשבוע, י"ג בסיוון, ה-11 ביוני 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב-2012, הצעת חוק ממשלתית. ההצעה השנייה  של חבר הכנסת דוד צור, איציק שמולי, עמרם מצנע, פואד בן-אליעזר, משה מזרחי, איתן כבל, דב ליפמן היא הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – העמדה לדין של נאשם לאחר סיום תקופת האשפוז, התשע"ג-2013. ההצעה השלישית היא הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – חידוש הליכים), התשע"ד-2013 של חברי הכנסת דוד אזולאי, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי, יצחק וקנין.

אף פעם לא ידעתי איך כל כך הרבה חברי כנסת יושבים יחד ומגבשים הצעת חוק. פתאום לכולם נופל הרעיון וכולם באים, נרשמים והופכים למחוקקים גדולים. 

פגש אותי בדרך דוד אזולאי ואמר לי שהוא מבקש ממני למזג את הצעות החוק וכנראה גם אתה מבקש למזג את ההצעות.

<דוד צור:>
אין לי התנגדות. יש לי מה לומר לגבי ההצעה הממשלתית לעומת ההצעה שלי.

<היו"ר חיים כץ:>
זה כאשר נדון בהצעות. השאלה היא אם אתה מוכן למזג את ההצעות.

<דוד צור:>
כן.

<היו"ר חיים כץ:>
אתה עומד בראש הקבוצה, אתה כתוב ראשון וגם דוד אזולאי כתוב ראשון.

<עדי קול:>
גם ליפמן יודע על ההצעה הזאת.

<ענת מימון:>
לפי סעיף 84(ד). יש לנו שתי הצעות שעברו קריאה טרומית ויש הצעה ממשלתית שעברה בקריאה ראשונה ואנחנו עושים מיזוג כאשר זה יהיה על בסיס הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, כלומר על בסיס נוסח ההצעה הממשלתית. לאחר ההצבעה זה עובר לוועדת הכנסת.

<היו"ר חיים כץ:>
בזה שאנחנו ממזגים, אנחנו לא יכולים לדון בזה?

<ענת מימון:>
אנחנו יכולים לדון בהנחה שהמיזוג יאושר.

<היו"ר חיים כץ:>
סביר להניח. יש לנו כאן רוב של שניים. לך אין זכות הצבעה בוועדה. כמעט הבאתם נשיא אבל לא הצלחתם להביא לכאן נציג.

מי בעד מיזוג שלושת הצעות החוק כפי שהציעו והסכימו המציעים?

הצבעה

בעד –  2
פה אחד אושר מיזוג שלושת הצעות החוק

<היו"ר חיים כץ:>
תודה רבה. שני חברי כנסת שיש להם זכות הצבעה – ונוכחים כאן ארבעה חברי כנסת – הצביעו בעד אישור המיזוג. שתי הצעות החוק ימוזגו להצעת החוק הממשלתית ואנחנו נתחיל את הדיון בהצעת החוק הממשלתית.

<דוד צור:>
ברשותך, אני חייב ללכת ולפני כן אני מבקש לומר משהו. 

<היו"ר חיים כץ:>
עדי, תנהלי את הדיון.

<דוד צור:>
הסכמה עקרונית שהייתה לי לעניין המיזוג, ואכן סיכמנו את העניין, אבל יש שתי סוגיות.

<היו"ר חיים כץ:>
כאשר נגיע אליהן, נדון בהן.

(היו"ר עדי קול)

<דוד צור:>
אני רוצה לתת את ההסתייגויות שלי ואני חייב ללכת.

הרציונל של החוק הוא שאנשים שאז לא היו בריאים בנפשם להבין את ההליכים ולהיות בפוקוס עת ההליכים מתנהלים, דקה אחרי שהוכרז שהם כן כשירים להבין את מה שקורה, מחלת הנפש שלהם התפוגגה, ואני לא אומר את זה בציניות כי חלקם אולי באמת היו אבל חלקם כנראה התחזו. לכן הרציונל של החוק הוא שהם יועמדו לדין.

לעניין ה-רשאי או לעניין יועמדו לדין כפי שהנוסח שלי מדבר עליו, הייתי רוצה שהדיפולט יהיה בגלל העומסים שיש ליועץ המשפטי לממשלה, שאני מניח שהוא לא בוחן כל מקרה כזה לפרטיו. לכן הרציונל של החוק שלי אומר שקודם כל הוא יועמד לדין. בהנחה שתוגש בקשה לעיכוב הליכים או נימוקים אחרים, אז היועץ המשפטי ממילא נתונה לו הסמכות תמיד לבצע עיכוב הליכים.

<ענת מימון:>
לא.

<דוד צור:>
למה לא?

<ענת מימון:>
בעניין הזה יש כלל מאוד עקרוני בסיסי במדיניות התביעה בהעמדה לדין והוא שבאמת יש שיקול דעת וכל מקרה נבחן לגופו על נסיבותיו ועל האינטרס הציבורי בהעמדה לדין. מראש לקבוע שהיועץ המשפטי לממשלה חייב להעמיד לדין בכל מקרה בעצם תוך כדי שלילת שיקול הדעת שלו, זה משהו שהוא לא מקובל גם בהקשרים אחרים ובטח בהקשר שלנו.

<דוד צור:>
אני מקבל את הערת הביניים של יושבת הראש שבעצם רצתה לומר לי שלא ניכנס לדברים האלה.

<היו"ר עדי קול:>
בוא לא ניכנס. 

<דוד צור:>
הטיעון השני הוא לעניין ההתיישנות. כאן אני חושב שבאמת הממשלה חייבת להסכים עם העניין הזה. כלומר, לתקופת ההתיישנות, בסופו של דבר אדם הלך לאלטרנטיבה טיפולית.

<היו"ר עדי קול:>
עברת לסעיף אחר?

<דוד צור:>
כן. אני לא נכנס לדיון אלא אני מציג את הנושא. אחרי כן, עת יתקיים הדיון, אני גם אגיע אליו.  אני חייב לא לפספס את החוק השני שלי.

לעניין ההתיישנות, זה לא קיים בהצעה הממשלתית וזאת למעשה הצעת החוק הפרטית שלי.

אני מתנצל מראש. שווה לשמוע את נפגעי העבירה כדי להבין על מה אנחנו מדברים ולראות שאלה מקרים קשים וכואבים ולא איזה אות תיאורטית.

<היו"ר עדי קול:>
תודה רבה. אני רוצה לפתוח את הדיון. 

<אילנה חג'ג':>
אני חברת ועד בארגון משפחות נרצחים ונרצחות. בני נרצח ב-29 לאוקטובר 2007 כשהוא רק בן 16 וחצי. הרוצח של בני כמובן יצא לא שפוי אבל בזמן המעשה הוא כן היה אחראי למעשיו, לפחות על פי בדיקה של הפסיכיאטר המחוזי. כמובן שהוא נשלח לאשפוז וכעבור שלוש וחצי שנים הוא התחיל להבין עסקת טיעון. כאשר התחילו לדבר אתו על עסקת טיעון,  הוא כבר התחיל להבין מה זה הליך פלילי. הרוצח של בני היה מאושפז. הוא הואשם בהריגה. אני אמנם אומרת שזה רצח כי זה רצח אבל הוא הואשם בהריגה. לאחר מכן כאשר הוא הרגיש יותר טוב, הוא היה אמור לחזור לבית המשפט אבל מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה עיכב את ההליכים, התיק היה צריך לחזור ליועץ המשפטי לממשלה ושם התיק שלי נפל. התיק שלי הגיע ליועץ המשפטי לממשלה שהוא לא מכיר את התיק עד הסוף והוא לא ראה אותו. השופט שלח את הנאשם לבית החולים והשופט צריך לקבל אותו בחזרה. התיק לא אמור להגיע ליועץ המשפטי לממשלה. זה הליך מיותר ומלחיץ עבורנו כי אין מספיק זמן וצריך מהר מהר כדי שהוא לא ילך הביתה ואז אני אצטרך לעצור אותו.

לכן אני חושבת שהדבר הזה להגיע ליועץ המשפטי לממשלה מיותר לחלוטין וכנראה גם היה חוסך ממני עוגמת נפש.

<היו"ר עדי קול:>
יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לפני ההקראה?

<ענת מימון:>
אנחנו מתחילים בנוסח של ההצעה הממשלתית ונעבור סעיף-סעיף ונדון בו.

הסעיף הראשון מבקש לתקן את סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש. סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש הוא הסעיף שמאפשר לבית המשפט להוציא צו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כאשר סעיף קטן (א) מדבר על הוצאת צו במקרה שבן אדם אינו כשיר בעת העמדה לדין לעמוד לדין וסעיף קן (ב) מדבר על מצב בו בן אדם לא מועמד לדין בגלל שהוא לא בר עונשין ובגלל שבעת ביצוע העבירה הוא לא היה כשיר ולכן אי אפשר להעמיד אותו לדין.

<עינת גדעוני:>
אולי לפני שניכנס לסעיפים עצמם, אפשר לומר כמה מלים כלליות.

<היו"ר עדי קול:>
שאלתי קודם אם עוד מישהו רוצה להתייחס לפני ההקראה.

<עינת גדעוני:>
אני אשמח לומר כמה מלים. אני ממשרד המשפטים. אנחנו מאוד שמחים שאנחנו בישיבת הפתיחה. זאת הצעת חוק מאוד חשובה ואנחנו באמת ממתינים לה זמן רב. אנחנו שמחים על כך שאנחנו בדיון הראשון.

אולי מבט כללי על הצעת החוק. המטרה של החוק, הרקע לחוק והתכלית העיקרית שנועדה לקדם זה חיזוק ההגנה על הציבור מפני חולי נפש שביצעו עבירות ובפרט עבירות חמורות. הצעת החוק נולדה כתוצאה ממחאה ציבורית עקב כך שחולי נפש שאושפזו בגין מעשים חמורים ביותר, בעיקר בעבירת רצח, שוחררו מאשפוז אחרי זמן קצר יחסית וחזרו לחברה ללא כל מגבלות או פיקוח  וזה על פי המצב החוקי שנוהג כיום.

בעקבות כך הוקם צוות בין-משרדי בו ישבו בין היתר נציגים של הפרקליטות, של הסנגוריה, ייעוץ וחקיקה, משרד הבריאות, פסיכיאטרים והם יחד גיבשו את הצעת החוק. לאחר מכן גם הוכנסו עוד הצעות ועוד תיקונים.

לפני שאני אומר מה הם עיקרי הצעת החוק, חשוב מאוד להדגיש שאין כאן ניסיון לשנות את כללי היסוד, את הנחות הבסיס ואת המסגרת המשפטית שחלים בנושא המורכב הזה של חוק טיפול בחולי נפש. עדיין מי שאינו כשיר לעמוד לדין או שלא היה שפוי בשעת ביצוע המעשה, אי אפשר להעניש אותו ואי אפשר לייחס לו אשמה מוסרית. לכן באמת לא ראוי, לא נכון וגם לא מטילים עליו עונש. ניתן לטפל בו, צריך לטפל בו ובמהלך הדרך צריך לקחת בחשבון את האינטרס של ההגנה על הציבור, אם אלה החלטות לגבי הוצאה לחופשות או לשחרור. המטרה של הצעת החוק כאמור היא לחזק את ההגנה על הציבור במסגרת המשפטית הקיימת ותוך המשך עם הנחות היסוד האמורות האלה.

ההצעה המרכזית של הצוות הבין-משרדי היא הקמת הוועדה המיוחדת, ועדה פסיכיאטרית מיוחדת שהיא תהיה מוסמכת לדון בנאשמים ברצח ובניסיון לרצח. הוועדה תהיה בכירה, החברים בה יהיו בכירים יותר מחברי הוועדה הפסיכיאטרית הרגילה שקיימת כיום ומוצע להעניק לה סמכויות של פיקוח ובקרה אחרי נאשמים ברצח ובניסיון לרצח לאחר השחרור. למשל התחייבות להתייצב במרפאה, לקבל טיפול, מגבלות לעניין מגורים ועוד, כאשר יש סמכות לוועדה במקרים מסוימים ובתנאים מסוימים גם לאשפז מחדש נאשמים ששוחררו כאשר ההצדקה על ההגבלה על החירות שיש כאן, שמוצעת כאן, היא הגנה על הציבור מפני אותם חולי נפש שביצעו כאמור את העבירות החמורות ביותר, נטלו חיים, ביצעו רצח או ניסו לרצוח והם חצו קו. כמובן לא כולם אלימים אבל גם אותם חולי נפש שכן מאופיינים בהתנהגות אלימה, זה קו שמעטים חוצים ולכן יש כאן אינדיקציה למסוכנות מוגברת ומסוכנות גבוהה. לכן יש הצדקה למחוקק, בעצם לחברה, לתת בידי הוועדה כלים וסמכויות לפקח על אותם נאשמים ולוודא שהם לא יבצעו עבירות נוספות ולא יסכנו שוב את הציבור.

זאת ההצעה העיקרית. 

יש עוד הצעות שמוצע לאשר כאן. מוצע לקבוע תקופה מרבית לאשפוז. היום, ברגע שחולה נפש מאושפז בצו של בית משפט, הוא מאושפז ללא קביעה של תקופה מרבית. מכוח הפסיקה, פסק דין פלוני של הנשיא דאז ברק, לאחר זמן מסוים התקופה כבר, מכוח צו האשפוז הפלילי, אינה סבירה ולכן צריך לעבור לאשפוז אזרחי. מוצע לקבוע בחוק בצורה שתהיה ודאית וברורה את התקופה המרבית לאשפוז ואחרי תום התקופה המשמעות היא לא בהכרח שחרור אלא מעבר לאשפוז אזרחי.

הצעה נוספת היא לקבוע שבית משפט שיקבע שאדם אינו כשיר לעמוד לדין לפי סעיף 15(א) לחוק, לצורך הקביעה הזאת יהיה צורך להחליט שיש ראיות לכאורה שהנאשם ביצע את העבירה. בכל זאת  לפי הסעיף הזה אפשר לאשפז אדם לשנים ארוכות, לזמן ממושך, וחשוב שתהיה קביעה של ראיות לכאורה. אי אפשר לקבוע יותר מזה מכיוון שהנאשם לא כשיר לעמוד לדין ולכן אי אפשר לנהל נגדו משפט אבל לפחות שיהיה איזשהו רף ראייתי מינימלי שעל סמך אותה קביעה ניתן יהיה לשלול חרות.

הוראות נוספות. אנחנו מבקשים להבהיר שהוועדה הפסיכיאטרית, כל ועדה פסיכיאטרית ולאו דווקא הוועדה המיוחדת, מוסמכת להורות על סיום האשפוז ועל קבלת טיפול מרפאתי, מה שמכונה המרה מאשפוז לטיפול מרפאתי והבהרה שניתן לחדש הליכים גם נגד מי ששוחרר מטיפול מרפאתי ולא רק מאשפוז כי לכאורה זה לא נובע מלשון החוק הפורמלית.

חידוש שמוצע בהצעת החוק הוא שניתן יהיה לחדש הליכים נגד מי שמצוי בטיפול מרפאתי. גם בעניין הזה יש חוסר בהירות ואנחנו רוצים לקבוע את זה באופן מפורש.

רכיבים נוספים הם התניית שיקול הדעת של הוועדה הפסיכיאטרית, גם הרגילה, בשחרור ובהוצאה לחופשות.

דבר נוסף הוא מתן סמכויות לוועדה לעכב ביצוע של שחרור או יציאה לחופשה על מנת שתהיה שהות להגיש ערעור או לבחון את העניין.

דבר נוסף הוא מתן סמכות לבית משפט לפרסם פרטים מזהים של נאשם או עצור שברח ממסגרת אשפוז בה הוא נמצא, לרבות בריחה במהלך חופשות.

זה ממעוף הציפור, מבט כללי על הצעת החוק. כאמור, ההצעה נועדה לחזק את ההגנה על הציבור תוך שמירה על המסגרת הקיימת.
<היו"ר עדי קול:>
אני רוצה לשאול אותך שאלה לא קשורה. האם הוועדה גם התעסקה באיזשהו פיקוח בתקופת האשפוז מעבר לזה? בשבוע שעבר ביקרתי בבית חולים לחולי נפש ואחד הדברים שעלה היה העובדה שאנשים נמצאים או בתקופת האבחון הפסיכיאטרי או כבר בתקופת האשפוז ונמצאים יחד עם חולים רגילים. מהרופאים עלה פחד מאוד גדול וסכנה של האשפוז במקביל של חולים וחולים רגילים.

<עינת גדעוני:>
בזה לא עסקה הוועדה ולא עוסקת הצעת החוק.

<דורית נחמני אלבק:>
אני הסניגורית של מחוז המרכז ואני נציגת הסנגוריה הציבורית. אני רוצה לומר כמה לים כלליות בהמשך למה שנאמר כאן. אני רוצה שיהיה לנגד כל האנשים שיושבים כאן בוועדה לא רק המקרה הקיצוני של עבירת הרצח או עבירת ההריגה שאני חושבת שבדרך כלל במקרים האלה לא  יהיה כמעט חולק על המשמעות, על החומרה על משמעות האשפוז של האנשים האלה לאורך זמן והטיפול בהם, אלא גם על הצד השני. צריך להבין שהחוק הזה עוסק היום,  למרות שהמבט המקורי שלו היה בעבירות רצח והריגה,  באשפוז כפוי בכל הסוגים של המקרים והעבירות.

אני אומרת את זה כי צריך להיות לנגד עיני כולנו כאשר אנחנו דנים בכל הסעיפים גם אותו מקרה של אדם שאני נתקלתי בו כאשר הסנגוריה הציבורית עשתה פיילוט בבית חולים אברבנאל, אדם שמאושפז בצו אשפוז 16 שנים על עבירה של השגת גבול.

אני אומרת את זה כי צריך להבין שכל הצעת החוק הזאת בעצם מטפלת במגוון רחב וקשת של מקרים ויש לנו תמיד נטייה לראות את המקרה הקיצוני. כאשר אנחנו רוצים לראות את המקרה הקיצוני שאני לא מזלזלת בו, אנחנו רוצים להפעיל את האמצעים הכי אגרסיביים כלפי האוכלוסייה הזאת של החולים. צריך להבין שהמנדט המקורי, הוועדה שדנה בסוגיות שמועלות כאן, אני ישבתי בוועדה הזאת והמנדט המקורי היה לטפל בכל אותם מקרים חריגים כמו שעלו כאן, מקרי רצח והריגה. אלא שבמהלך הזמן נוספו עוד הרבה מאוד סעיפים שלמרות מה שנאמר כאן על ידי משרד המשפטים – ואנחנו מתנגדים לחלק מהסעיפים, אבל לא לכל הסעיפים – לטעמי חלק מהסעיפים  כן משנים במידת מה מהמצב המשפטי הנוהג למרות שיש תפיסה שאולי לא.

ככל שמדובר ברצח והריגה, יש לנו נטייה, ואולי כולנו נסכים עם זה. ככל שהדברים חלים גם על מקרים קטנים, צריך להבין שכל סעיף כאן יחול גם על העבירות היותר קלות וצריך לקחת את זה לתשומת לבנו. 

אני כן אומר עוד דבר אחד כפתיחה והוא שהוועדה שדנה בחלק מהסוגיות שנמצאות בהצעת החוק הייתה ועדה שישבה כמה שנים. נשמעו בה נציגים של כל משרדי הממשלה. הייתה שם קשת של דעות ומחשבות. היו בה נציגים של משרד הבריאות ורופאים. מה שקרה זה שכמה שנים אחרי שהוועדה סיימה את עבודתה, פתאום צצו כל מיני תיקונים שלחלקם אנחנו מתנגדים שלאחר שאנחנו שיגרנו מספר מכתבים בעניין, התקיימו שתי ישיבות, לטעמי לא ממצות, במשרד המשפטים ולמעשה חלק מהסעיפים שנוספו בשלב מאוחר יותר, יש להם משמעויות.

<היו"ר עדי קול:>
אנחנו מאוד נשמח לקבל לוועדה את כל הרעיונות.

<דורית נחמני אלבק:>
אני אעביר את כל המסמכים ואת כל ההערות. הגענו לדיון הזה ממש ברגע האחרון. אנחנו נעביר את כל המסמכים. כן חשוב לי לומר שצריך להבין, כמי שמייצגים את האנשים האלה בבתי החולים, שיש לזה השפעה הרבה יותר רחבה וזה עלול בסופו של יום לגרום למצב בו אנשים יוחזקו בבית חולים למרות שאין כל אינדיקציה או סיבה ממשית להחזיק אותם.

<היו"ר עדי קול:>
תודה רבה. הנקודה הובנה.

<יעקב מרגי:>
רציתי לדבר על האיזון. בחיים, בקהילה, אנחנו רואים כאלה שהורשעו בעבירות חמורות ולא היו כשירים לעמוד בדין אבל אחר כך כמו מכבסה, החזירו אותם לקהילה. מצד שני צריך את האיזון כך שלא יהיה אינסנטיב כך שכאשר יהיה עלי המורה הזה, אני חולה נפש.
צריך לקחת את מידת האיזון ואני חושב שהיא נגעה בקטע הזה.

<לרה צינמן:>
אני מארגון משפחות נרצחים ונרצחות. אילנה סיפרה את הסיפור הטרגי שלה. בקרב המשפחות יש מקרים שממחישים באופן מובהק  את אוזלת היד של המערכת שגרמה לרציחות נוספות. מרדכי חי שרצח בזמנו את אשתו הראשונה ובילה באשפוז מספר שנים שוחרר ללא כל פיקוח ולא הועמד לדין למרות שהוא היה אחראי למעשיו בעת הרצח,  והכתובת הייתה על הקיר והוא רצח את אשתו השנייה. זה מוכיח את הנחיצות.

אנחנו היינו מעורבים בתהליך החקיקה במשרד המשפטים כבר מספר שנים ואנחנו שמחים שהצעת החוק מגיעה לישורת האחרונה.
(היו"ר חיים כץ)

<היו"ר חיים כץ:>
לא שמעתי את הדיון ולכן אני לא אתייחס.

לאור הנסיבות ולאור מה שקרה, ומאחר ובעוד חמש דקות אנחנו צריכים לסיים את הישיבה, אנחנו לא ניכנס להקראה ולא ניכנס לסעיפים בישיבה זאת. אנחנו נמצה את הדיון להיום.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:50.>