פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 22 ועדת החוץ והביטחון 13/06/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 45 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ג (13 ביוני 2023), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> יום הוקרה למערך המילואים - 2023 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה סולומון – מ"מ היו"ר גדי איזנקוט רם בן ברק שלום דנינו משה טור פז מאיר כהן מרב מיכאלי שרון ניר חברי הכנסת: חילי טרופר אלון שוסטר מוזמנים: איל הנס – רס"ן, ר' אגף חיימ"ש, משרד הביטחון עירית דרוינסקי – ע"ר אגף חיימ"ש, משרד הביטחון אמיר ודמני – תא"ל, רח"ט תומכ"א, צה"ל אבישג סבג – סא"ל, ר' עתכ"א, צה"ל שי טייב – תא"ל, רח"ט תומכ"א הנכנס, צה"ל אבינועם לסר – סגן במיל', מ"מ בחטיבת הראל, צה"ל שי שוהם – סא"ל במיל', פקע"ר, צה"ל אבינועם לסר – סגן במיל', מ"מ בחטיבת הראל, צה"ל אלי קניגסברג – פקע"ר, צה"ל אופיר כהן – יו"ר העמותה, העמותה למען משרתי המילואים שגיא תירוש – חבר, העמותה למען משרתי המילואים אופיר טל – חבר, העמותה למען משרתי המילואים יצחק בראשי – חבר, העמותה למען משרתי המילואים אסף סנדרוביץ – העמותה למען משרתי המילואים עודד מלניק – חבר ועדת ביקורת, העמותה למען משרתי המילואים דביר אינדיג – רס"ן במילואים, יו"ר צו 8, פורום המילואים בישראל דוד בקר – צו 8, פורום המילואים בישראל מירון דואר – צו 8, פורום המילואים בישראל יוני קליין – רס"ן, מ"פ מילואים, מכבי טל לוי דיאמנשטיין – מייסדת שותפה, פורום המילואימיות נטע אראלי בן אור – מנחה בתוכנית פק"ל אריאל בן גד – מנהל תוכנית פק"ל רונן פלר – סמג"ד כחול לבן, פורום מילואים אלדד ישעיהו – משרת במילואים נעמה שריד – רס"ר במיל', משרתת מילואים ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור סגן היועצת המשפטית: עידו בן יצחק מנהל הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: טליה חסון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות יום הוקרה למערך המילואים – 2023 << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את דיוני ועדת החוץ והביטחון. יום שלישי, 13 ביוני 2023, כ"ד בסיוון תשפ"ג. הדיון הזה היום הוא דיון חגיגי, אני אפילו מתרגש לקראתו. אני כבר זמן רב לא לובש מדים, כן? אחרי שוודמני לא אישר לי לחזור למילואים. אבל זה באמת דיון חגיגי ומרגש. עוסק בכל מה שקשור למשרתי מערך המילואים. זכיתי להיות חלק מהמערך הזה עד שנבחרתי לכנסת, ואני מצפה לחזור אליו כשאסיים את תפקידיי הציבוריים במשכן הזה. מקווה מצד אחד שיהיו ארוכים, מצד שני, אולי צריך לחזור. מערך המילואים מיוחד עתה בגלל ההרכב והמורכבות שלו. ההרכב שלו הוא מצעירים, ממבוגרים, מסטודנטים, ממרצים, מעולים חדשים, מעובדים חדשים, ממנכ"לי חברות ועוד ועוד ועוד. ההרכב שלו הוא מימנים ומשמאלנים, מדתיים וחילונים, אנשי פריפריה ומרכז. המשותף לכולם, כשמגיעה קריאה, הם עוזבים את המשפחה, העבודה, העסק, ויוצאים למילואים. בין שזה אימון יומי או תעסוקה מבצעית, או של חודש, בין שזה בטיסות שגרתיות ליעדים לא שגרתיים, או בהכנת אוכל לגדוד לוחמים. המורכבות של מערך המילואים היא דווקא בשל כך. חיבור של אנשים חלוקים בדעותיהם וגישותיהם בנושאים מגוונים. אבל ישנה עוד מורכבות שכל חייל מילואים חווה, שזה הצד האזרחי. המעסיק, המרצה, הלקוח, השותף, הם אלה שצריך להסביר להם בכל פעם ששוב הם יוצאים להגנת המולדת. וכמובן, האישה, הבעל, הילד וההורים; היעדרות מפגישה עם המורה; הפסד של יום הולדת לילד; יום נישואים שנחוג מרחוק ודאגה עוד ועוד. דאגה ביום, דאגה בלילה. מערך המילואים הוא מיוחד דווקא בגלל ההרכב והמורכבות שלו. אתם באמת באמת מיוחדים. אני גאה שהדיון הזה מגיע כמה ימים אחרי שחוק שהגשתי להעדפת משרתים בצבא עבר בקריאה טרומית, ואני מאמין כי החוק ויום ההוקרה הזה מעבירים מסר ברור: כנסת ישראל תומכת בכם, אנשי המילואים היקרים. הדיון היום עוסק בליבה של החברה הישראלית. נתחיל בסקירת המערך, לאחר מכן מדבר על אחוזי ההתייצבות והמוטיבציה לשירות המילואים, ונסיים ביישום ההטבות למשרתי המילואים ומשפחותיהם, שיגבירו את המוטיבציה בלתגמל את מי שנותנים למדינה. הזמן בדיון, כמו תמיד, הוא קצר, ולכן אני מבקש לדבר לעניין, ממוקד, ולהתחשב בחבריכם לדיון, שיזכו לדבר גם הם. זה חשוב מאוד, ואני רוצה באמת לשמוע את כולם, זה יום חגיגי. חשוב שכל אחד ישתף, וככה נוכל באמת לשמוע את כולם, אז לכן, אחרי שנקבל את ההצגה מהצבא, כל מי שיבקש רשות דיבור, ניתן לו. אבל כדי שנוכל לאפשר לכולם, חשוב שנהיה קצרים. יפתח את הדיון רח"ט תומכ"א, תא"ל אמיר ודמני, וזו גם הזדמנות, כי אני מבין שזה ממש אולי הדיון האחרון שלך תחת הכותרת הזאת. בהזדמנות זו אני גם אברך את רח"ט תומכ"א הנכנס, תא"ל שי טייב, שלא נמצא כאן איתנו עכשיו. תודה רבה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> תודה רבה. אני אעשה את זה, כפי שהנחית, היו"ר, בקצרה, יש פה דיונים אחרים שזה מתבצע בצורה יותר עמוקה. אנחנו נתחיל, כמו שאתם יודעים, אנחנו גם נציג את זה תוך כדי, אבל מערך המילואים הוא חיוני ליכולת של צה"ל לממש את ייעודו ולביטחון מדינת ישראל. המערך מונע מתחושת משמעות, שליחות ונחיצות. אנחנו מדברים על כך, וזו בעצם אולי המטרה המרכזית של היום הזה, שהדבר צריך לנבוע מתוך החברה הישראלית, צבא העם. אנחנו, ואני אפרט את זה בהמשך, ממש לפני יומיים התקבלה החלטת ממשלה מאוד משמעותית לחיזוק התגמול וההוקרה של משרתי המילואים, וזה מצטרף למהלכים נוספים שאני אמנה בהמשך. אנחנו עוסקים הרבה מאוד בעולמות של חוסן ולכידות, שגם אותם אני אפרט, ואנחנו חושבים שנדרש עוד להמשיך ולהעמיק את הנושא הזה של הוקרה, תגמול, לחיזוק של מערך המילואים על ידי המדינה, על ידי כלל הגורמים במדינת ישראל. כשאנחנו מסתכלים על המערך עצמו, אז אנחנו מדברים על כחצי מיליון משרתי מילואים רשומים, מתוכם כ-75%-76% הם מה שנקרא צה"ל הכשיר, שהוא זמין במסגרת יחידות אורגניות. יש גם סד"כ שהוא מה שנקרא סד"כ מאגרים, שאנחנו קוראים לו לפי צורך, ומתוך הסד"כ הזה, הכשיר, כ-130,000 הם משרתי מילואים פעילים, שהם גם הבסיס של ההחלטות של הממשלה לתעדוף, הם אלה שעושים מילואים במשך עשרים יום בשלוש שנים. בהחלטה של הממשלה הקודמת לגבי המערך הלוחם, אנחנו מדברים על 15 ימים בשלוש שנים. אבל השורה התחתונה של מה שאני רוצה לומר פה, אנחנו מדברים על אנשים שנושאים על גבם, כמובן יחד עם המערכת של הצבא הסדיר, את הנטל הביטחוני, וזה מעיד בצורה מאוד ברורה על החשיבות והערך שלהם. כשאנחנו מדברים על האתגרים המרכזיים במערך המילואים, הראשון באמת היה כשירות המערך, וגם על זה אני א דבר בקצרה, אבל נעשו שינויים מאוד עמוקים בצה"ל בכל מה שקשור למודל האימונים, גם אימוני פרט וגם אימוני מחלקה וגם אימוני פלוגה. וצריך להגיד שזה הובא פה לפני הוועדה, בשנה וחצי האחרונות הגדלנו משמעותית גם את היקף התע"מ. שינינו פה את צו התע"מ לטובת הדבר הזה, כך שחלק ניכר מהגדודים היום עושים שני תע"מים בשלוש שנים בתלת. אנחנו מדברים על כך שרכיבי ההוקרה והתגמול, אומנם ציינתי שהתקבלה החלטה מאוד משמעותית, אבל עדיין אנחנו חושבים שנדרש לעשות עוד. הנושא של המפקדים במילואים והעומס המוטל עליהם, הרבה מעבר גם לשעות הפעילות ותפיסת השירות של המילואים בחברה הישראלית. אנחנו יודעים שיש מקומות שבהם הערך של המילואים לא בא לידי ביטוי בצורה מלאה. זה גם טופל בהחלטה של הממשלה לפני מספר ימים. אני בעיקר מדבר פה על הנושא של המוסדות האקדמיים. אבל בכלל, יש צורך להוקיר עוד יותר. אנחנו עורכים כל שנה סקרים בקרב משרתי המילואים. אני חושב שהדבר המרכזי שאפשר היה לראות זה באמת שבקרב כולם, ההבנה היא שההוקרה והתגמול והתמיכה החברתית הם לא מספיק גבוהים, ונדרש לחזק אותם. זה דיון פתוח, ולכן אנחנו לא ניכנס פה לכל הפרטים, אבל נאמר רק שמבחינת הכשירות מערך המילואים, זה הוצג גם בישיבת הממשלה, וגם הוצג פה, בוועדת החוץ והביטחון כמה פעמים, מערך המילואים הוא כשיר. דיברתי על ההכרחיות שלו למאמץ המבצעי, והוא מבוסס על תחושת נחיצות ונכונות של אנשי המילואים. יש פה תוכניות מאוד מפורטות, גם בנושאי האימונים, גם אמרתי שיש היקף רחב מאוד של גדודים שפועלים במסגרת "שובר גלים". יש השתתפות מאוד גדולה של אנשי מילואים, גם ב"מגן וחץ" וגם ב"עלות השחר", ובאימונים ותרגילים גדולים אחרונים, כמו התרגיל שהיה בשבוע שעבר, המטכ"לי. אני, ברשותכם, בנושא הזה לא אפרט יותר, ואני אעבור לנושא ההגדרות. דיברנו על כ-130,000 משרתי מילואים פעילים. משרת מילואים פעיל הוא מי שעושה עשרים ימים בשלוש שנים. אמרתי שלגבי לוחמים, אנחנו מדברים גם על 15 ימים בשלוש שנים. אלה לוחמים. כמובן, עכשיו, לאור מה שציינתי, עם העלאת היקף ה - - - מן הסתם ההיקפים הרבה יותר גדולים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כולם משרתים, לא כולם לוחמים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> לא, לא כולם לוחמים. זה כולל גם מי שאינו לוחם. בתוך זה יצרנו גם מעמד של משרת מוביל ומשרת מתקדם, לצורך דיוק של ההטבות למשרתי המילואים. כשאנחנו מדברים על מה זה משרת מילואים פעיל, אז יש פה רשימה של הטבות, שהן ההטבות שניתנות למשרת מילואים פעיל. צריך להגיד שבהחלטה האחרונה הוספנו, ואני אגע בזה בנפרד, הטבות נוספות, אבל יש פה הטבות בתחומים של כלל משרדי הממשלה, ואני אפרט אחר כך על ההחלטה עצמה. מבחינת משרתי המילואים, אז מספר קווים לדמותם. אנחנו מדברים על כ-2,600 מפקדים לוחמים פעילים במילואים, שזה מדרג של מ"פ ומעלה. אנחנו מדברים על 48 ימי מילואים שנתיים בממוצע למג"ד, אנחנו מדברים על כמעט מאתיים אלף משרתי מילואים שביצעו מילואים בשנת 2022. אנחנו מדברים על למעלה משני מיליון ושלוש מאות ימי מילואים שבוצעו בשנת 2022. אנחנו מדברים על 4,500 מתנדבים. על גיל ממוצע ללוחם מילואים, שהוא 29. ימי מילואים ממוצעים ללוחם כ-11, וכ-65,000 לוחמים פעילים. כשאני מדבר על השורות, אז אפשר לומר שהשורות מלאות. אנחנו מדברים על פי הנחיית הרמטכ"ל, במערך הלחימה אנחנו מחויבים לעמוד בכ-120% איוש, אנחנו עומדים על קצת יותר מדי. גם בכל שנה אנחנו מדייקים וממקדים את המצבות. בעולם תומכי הלחימה אנחנו נמצאים בכשירות, השורות פחות או יותר מלאות, אם כי יש האתגרים בעולמות התומכ"ל שגם מאפיינים את העולם הסדיר, וכמובן יש קשר מאוד ברור בין סדיר למילואים, גם באופן ההזנה, ומן הסתם גם בנתונים. אבל בסך הכול אפשר לומר שהשורות מלאות. מבחינת הנושא של המפקדים, אמרתי, כ-2,600 מפקדים. התפקידים הם מלאים, אם כי אנחנו מזהים מורכבות לאור העומס שדיברתי עליו קודם, של להיות מפקד במילואים, להיות מ"פ במילואים, להיות מג"ד במילואים. אני אגע בזה שבהחלטת הממשלה הקודמת אנחנו טיפלנו בנושא הזה של המפקדים במילואים. אבל יש פה שורה של צעדים שאנחנו נוקטים בסוגיות של מעבר בין סדיר למילואים לאנשים שמשתחררים בתפקידים של סמ"פ ומ"פ, כדי באמת לייצר מצב שאנחנו לא רק ממלאים את השורות, אלא שהטובים ביותר ממשיכים לתפקידי פיקוד. מבחינת הרכב הסד"כ, אני לא איכנס פה לכל הפרטים, אבל מדובר פה בכ-40% לוחמים ו-60% תומכ"ל. אני אגע בזה בסוף, אבל 18% נשים, צריך להגיד שגם פה יש עלייה בהיקף הנשים שמבצעות מילואים, שהיא גם פועל יוצא מכך, במקרה הייתי פה אתמול והצגתי את זה, על העלייה בהיקף - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אחוז מהן מפקדות, מה-2,600 מפקדים? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אין לי הנתון פה, אני לא אגיד סתם מספר. אני אומר, יש 18% נשים, יש גידול בהיקף הביצוע של ימי המילואים של נשים. כשאני מסתכל על אחוז האיוש בצה"ל, אמרתי, יש לנו קצת יותר מורכבות באיוש של עולמות תומכי הלחימה, של קצונת בתומכ"ל. אני אגע בזה עוד שנייה, אנחנו בעצם כבר כמה שנים מבצעים קורס קצינים במילואים לתומכי לחימה כדי להשלים את הפערים, וזה דבר שהוא מטופל באופן קבוע. מבחינת המעבר מסדיר למילואים, אז ניתן לראות שאנחנו מדברים על כ-62% מהמשוחררים שמבצעים מילואים. אם זה במסגרת, לצורך העניין, מילואים בפועל, ביחידות הכשירות, ואם זה במאגרים, זה 15%. אני חייב לומר שאנחנו בסוף מעבירים מסדיר למילואים לפי הצורך, והדברים מתבצעים בהתאם לצורך. אנחנו מדברים על מיקוד מצבות, אנחנו מקפידים בכל שנה אומנם לשמור על מצבות גבוהות בעולם הלחימה, ומצד שני לראות שהמצבות הן בהלימה לתשתית, לציוד, לשבצ"ק, כמו שאתם מכירים וכו'. פה אני גם אציג את הנושא של הקק"צ תומכ"ל, מה שדיברתי עליו לפני שנייה, הצורך ליצור קצינים גם במילואים אל מול הפער שהצגתי בנושא התומכ"ל. כשאנחנו מסתכלים על גיל הפטור, אנחנו מדברים על ממוצא יציאה לפטור בגיל 38 לגברים; לנשים זה גיל 29. ואני חייב לומר שמה שאנחנו רואים במגמות אצל נשים, אנחנו רואים מגמות של התקדמות בכל שנה, ואני מעריך שגם הדבר הזה יגיע לגילים גבוהים יותר. מבחינת ביצועי השמ"פ, אפשר לראות שבשנים האחרונות יש עלייה בהיקף ביצוע השמ"פ ביחס לשנים הקודמות, אפשר גם לראות את ההשפעות של הפעילות המבצעית, וההשפעה שלה על היקף ביצוע המילואים. אמרתי את זה קודם, מבחינת הפעלת המסגרות בתע"מ, אפשר לראות עלייה משמעותית בהפעלת המסגרות בתע"מ. אנחנו מדברים על שינוי צו התע"מ ששינינו ב-2023. הצגנו פה בוועדה שלאור המציאות הביטחונית, קרוב לוודאי שבחודשים הקרובים אנחנו נבוא שוב לפני הוועדה, אחרי שעשינו הערכת מצב ואנחנו עדיין מקיימים אותה, כדי לדייק את הדרישות שלנו לשנת 2024, אבל אני מניח שאנחנו נצטרך להמשיך ולבקש להחריג את הגדודים לביצוע תע"מ. צריך להגיד שאנחנו עושים את זה אחרי שאנחנו מדייקים את הסד"כ באופן שאנחנו משתמשים במינימום המתחייב, כמובן עם הגדרת הגמישות שנדרשת לנו. אבל אין לנו עניין להפעיל אנשי מילואים לשווא, ומצד שני יש לנו צורך במשרתי המילואים כפועל יוצא ממה שאמרתי בהתחלה, מהנחיצות שלהם למימוש המשימות של צה"ל. אני לא איכנס פה לכל הפרטים, אבל אני אגיד ככה: אנחנו רואים בחודשים האחרונים עלייה בשיעור ההתייצבות, גם לאימונים. אנחנו עומדים במשימות. מי שמכיר את איך מנוהל זימון לתע"מ, יודע שאנחנו באופן אינהרנטי משחררים חלק מהסד"כ, יש בעניין הזה מנגנונים מאוד מאוד מוסדרים. אבל בסך הכול, אני חייב לציין, גם אל מול העובדה שאנחנו הגדלנו את הנטל, אנחנו רואים עמידה יפה מאוד בתעסוקות, וכפי שאמרתי, עלייה בהתייצבות לאימונים. צריך להגיד שגם מודל האימונים בשנים האחרונות הוא מאתגר יותר, יש יותר מופעים וצריך להגיד שאנחנו בעניין הזה רואים פה באמת את עם ישראל, את משרתי המילואים במיטבם, שלוקחים את זה על אחריותם, והם חלק מהמאמץ השלם של צה"ל. מבחינת החלטת הממשלה הקודמת, היא עסקה בעיקר בעולם של המפקדים, אפשר לראות שרוב הסעיפים כבר מומשו. יש כמה סעיפים שימומשו ברבעון ג', ממש בימים אלו. בסך הכול מימוש מלא. יש פה לא מעט הטבות שנכנסו לתוקפן בשנה האחרונה. כפועל יוצא מהסקר שהצגתי בהתחלה, צה"ל מקיים תוכנית רב-שנתית שנקראת "תנופה במילואים". אני כמובן לא אפרט את כולה, אבל היא עוסקת בעולמות של לכידות המסגרת, המעטפת המשפחתית, במיוחד לאור העובדה שההיקף של הביצוע של תע"מ עלה, כלים למפקדים בתחומים שונים, הוקרת מפקדים, שאני אפרט ממש בקצרה חלק מהדברים, הנגשת מידע, באמת כדי להעביר את הידע ואת השינויים שקורים, גם בעולמות שאני אחראי להם וגם בעולמות ההדרכה, ותהליכים הרבה יותר מסודרים של מעבר מסדיר למילואים, בעולם הלחימה זה גם כמובן ממוסד על המודל של גדוד מזין חטיבה, ואני אפרט רק כמה מהדברים. אז בעולם הלכידות אנחנו מדברים על הרבה מאוד פעולות לחיזוק המסגרת, אני אציין רק תוכנית אחת מתוך הדברים, שזו תוכנית פק"ל, שאני מבין שנמצאים כאן איתנו, זו הזדמנות בשבילי, אריאל בן גד פה, להודות על שיתוף הפעולה. אנחנו מדברים על הגדלה פי ארבעה של היקף המסגרות שמשתתפות בתוך פרק זמן מאוד קצר, הדבר הזה זוכה למשובים מעולים, אני מניח שיתייחסו לזה, ולכן אני פחות אתייחס, אבל יש פה שורה של כלים בנושא החוסן והלכידות. אותו כנ"ל אפשר לראות בנושא הלכידות המשפחתית, אנחנו מדברים על מופעים, יושב פה ראש האגף לחיילים משוחררים, איל הנס, שבעצם מוביל את זה דרך מועדון "בהצדעה". הרבה מאוד פעילויות, וגם פה, מדובר בעשרות אלפי משרתי מילואים שמשתתפים בזה בשנה. אני לא איכנס לקבוצות כושר. אני רוצה להגיד מילה על הנושא של המלגות ללימודים לסמ"פים, במיוחד לאור העובדה שאמרתי שאנחנו רוצים לעודד את הנושא של הפיקוד. יש פה סדר גודל של יותר ממאה קצינים, וזו כבר תהיה השנה השלישית שהם מקבלים מלגות כחלק מהמענה השלם. מבחינת התגמול - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה. אתם קובעים יעדים? זה נראה נהדר, פעילות תרבותית מגבשת, מה היעד? אתם רואים ששנה או שנתיים אחרי זה יש יותר אנשים במערך המילואים? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> כן, היעד היה, אני אמרתי את זה ואני אחדד את זה, כי כנראה לא הסברתי את זה מספיק טוב. היעד היה מול הסקר שהראיתי בהתחלה. יצאנו לתוכנית לפני שלוש שנים, שהמטרה שלה הייתה לחזק בעיקר את הרכיבים של החוסן והלכידות. והתוצר של הדבר הזה, יגידו לך גם פה פק"ל, שפלוגה שעושה פק"ל, ההתייצבות שלה אחרי זה לאימון ותע"מ גדלה, לדוגמה, בהשוואה ללפני שהיא עשתה את התוכנית. זאת אומרת, הרעיון פה הוא להביא להיקף גבוה יותר של התייצבות, למסגרות יותר חזקות, זה חלק מהאבחון שעשינו. מבחינת הנושא של התגמולים, אני לא אפרט פה את כל הפרטים מפאת קוצר הזמן, אבל אני אגיד שמדובר פה בכ-500 מיליון שקלים, הצפי לשנת 2023, היום הנתונים של 330, אבל יש פה כמובן עוד פרק זמן במשך השנה הזאת. מדובר גם בתגמול הנוסף שניתן מהיום העשירי, גם בתגמול המיוחד שניתן מהיום ה-32, וגם בהשתתפות בהוצאות, ואני אומר על הדבר הזה שבצה"ל יש כבר עבודת מטה מאוד משמעותית, שהיא תיושם בחודשים הקרובים והיא תקדים את התגמול הנוסף למי שיבצע אימון כבר ליום הרביעי, ובעצם נתחיל את התגמול כבר מהיום הרביעי ונתחבר ליום העשירי, לפי המדרגות הקיימות היום. העבודה הזאת כבר סוכמה, ונוציא אותה לפועל בחודשים הקרובים. דבר נוסף הוא באמת מתחבר לכל הדברים שאמרתי קודם לכן, כך שיש פה באמת מעבר לכ-1.5 מיליארד שקל של ימ"מ, יש פה עוד כחצי מיליארד שקל של הטבות, וזה לא קשור להחלטת הממשלה האחרונה ב-200 מיליון שקלים, שאני מייד אפרט אותה, וזה לא קשור לתר"ש תנופה במילואים, שזה סדר גודל של עוד 100 מיליון שקלים בתוכנית רב-שנתית של שלוש שנים. הדבר הבא שרציתי להציג הוא את ההטבות למפקד במילואים. באמת יש פה המון דברים שהתקדמו בהחלטה הקודמת. יש פה גם הנושא של הנחה בארנונה, 25%, גם העלאת התגמול למפקד מילואים פעיל, גם לאור מה שאמרתי קודם לכן, ביחס לעומס שמוטל עליו, גם דברים חדשים, שכמו שאמרתי, זה ייכנס בדיוק ברבעון ג', נקודות ספורט ונופש בישראל. אבל בשורה התחתונה, עיסוק מאוד משמעותי, צריך להגיד שאנחנו עשינו בתוך הדבר הזה חלוקה בין המדרגים השונים, ו - - - את המענה לדרג המבצעי בעבודה מאוד מסודרת שהעביר תא"ל במילואים רועי אלקבץ. יש פה באמת תהליכים שלמים של הנגשת מידע, שאני לא אפרט אותם לעומק, אבל כדי שבאמת גם מוקד המילואים וגם באתר קודקוד וגם באתר המילואים, כדי להעביר את המסדרים בצורה שהיא עדכנית גם לתקופתנו כדי לעדכן את אנשי המילואים. אני רוצה ברשותך לעבור רגע על החלטות הממשלה ואז להצעות לתיקוני חקיקה. אז החלטות הממשלה שהתקבלו ממש בשבוע האחרון הן מאוד משמעותיות. מדובר פה בכך שכל משרת מילואים פעיל יקבל מענק לכלכלת הבית, מדובר במענק שנתי בגובה של 1,250 שקלים, שהוא בעצם חישוב של העלאת הארנונה שניתנת היום למשרת מילואים. היום ניתנים לו כ-5%, אנחנו מעלים את זה ל-15% בחישוב, והנחה בחשמל של 10%, זה הפירוש של 1,250 שקלים. אנחנו מעבירים את זה ישירות למשרת המילואים, על ידי צה"ל, על ידי מופ"ת. ההעברה תהיה בסוף השנה, היא כנראה תהיה פעמיים בשנה. ההעברה הראשונה תהיה בסוף השנה הזאת, בעבור 2023. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דרך מי היא מבוצעת? דרך הצבא? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> דרך הצבא, כן. אנחנו הרי יודעים מי משרת מילואים פעיל, זה ניתן כמענק, ומשרת המילואים מקבל אותו ישירות לחשבון הבנק שלו. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך לסגור מעגל מול הרשות המקומית? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> לא צריך לסגור, זה מחוץ לעניין, זה אנחנו מעבירים ישירות למשרת המילואים. כדי לא להיכנס לעניין הזה של לסגור מעגל, אנחנו בעצם מסבסדים, אנחנו מעבירים סכום כסף, שהוא משתמש בו אחרי זה לצורך התשלומים שלו, כדי לא לעבור דרך מישהו, אלא להביא את זה באופן ישיר, זה הרבה יותר פשוט. זה מתוקצב, זאת ההחלטה. החלטה לא יכולה להיות ללא תקציב. הדבר השני הוא הנושא של מענק לקייטנות וצהרונים, גם זה כבר קורה השנה. מי שמבצע מילואים בחודשי הקיץ, יולי-אוגוסט, עכשיו אני אומר ככלל, אנחנו משתדלים שמשרתי מילואים לא יבצעו מילואים בחודשי הקיץ, אבל מי שמבצע מילואים בחודשי הקיץ ועושה מעל חמישה ימי מילואים ויש לו ילדים מתחת לגיל 16, לא משנה אם יש לו ילד אחד, שניים, שלושה, אנחנו מדברים על מענק שנתי בגובה 1,500 ₪ לטובת הדבר הזה. זה מתומחר ב-18 מיליון שקל, גם, למשרתי מילואים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה ללא ביצוע, כאילו, לא משנה אם הוא ביצע או לא ביצע. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> לא, זה משנה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא ביצע מילואים, אבל לא משנה אם יש לו ילדים בקייטנה ממש או לא. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> לא, מה שהוא צריך, שהוא, א', יבצע חמישה ימים, וב', שיהיו לו ילדים מתחת לגיל 16. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא לא צריך להגיש איזה משהו כדי לקבל את זה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> לא, לא, לא, זה אוטומטי. אנחנו עושים את זה אוטומטי, כמו שאמרתי על המענק הקודם, גם המענק הזה ניתן באופן אוטומטי. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> ולמה לא רלוונטי מספר הילדים? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> כי אנחנו החלטנו ללכת על המנגנון הזה. ניסינו לעשות משהו מאוד פשוט. הדבר הבא הוא הנושא של מועדון "בהצדעה". << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לעשות את זה רטרואקטיבית? אני התגייסתי עם בר-כוכבא, היינו עושים שמונים יום בשנה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> הדבר הבא הוא מועדון "בהצדעה". יש פה בעצם הכפלה של מועדון "בהצדעה". התקציב של מועדון "בהצדעה" עומד על 15 מיליון, התקציב עולה ב-14.5. הרבה מאוד פעילות, יש פה גם ראש האגף, אחרי כן הוא יפרט יותר ממני, אבל מדובר בפעילות לרווחת משרתי המילואים, כשאנחנו שמים דגש גדול מאוד על הנושא הזה של מבצעי תע"מ, מה שהסברתי לפני כמה דקות. עברה החלטה ששר החינוך בישיבת הממשלה אמר שהוא מחויב אליה, על הקלות לסטודנטים. מדובר פה בכמה דברים. אחד הוא הענקת שתי נקודות זכות בעבור ביצוע של עשרה ימים, במקום 14, מה שהיה עד כה; זכאות למועד בחינה נוסף בתוך 45 ימים, מה שלא היה נקוב בזמן עד היום; ועוד סיוע בהקלטה, צפייה בשיעורים. אנחנו בכלל משפרים, בהובלה של קמל"ר, שהוא לא נמצא פה היום כי הוא נמצא עם השר עכשיו בביקור בגדוד מילואים בגזרת עציון, אבל העניין הזה של סטודנטים גם מטופל באופן אישי על ידו מול המל"ג, אנחנו מרחיבים על זה בוועדת החינוך, אז אני לא ארחיב על זה מעבר לזה. הגדלת הנחה בקרקעות. ראיתי הלילה, יצא בטוויטר שמועצת מנהל מקרקעי ישראל ושר השיכון אישרו את זה, יש פה גם הגדלה בהנחה בקרקעות מ-75,000 ש"ח ל-100,000 ש"ח, אני ראיתי שזה כבר אושר, וגם העדפה של משרתי מילואים פעילים בפרויקטי מחיר מטרה של משרד השיכון. שתי ההחלטות האלה עברו, לפי מה שראיתי, כבר אתמול, וזה חלק מהחלטת הממשלה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ודמני, אמרת שנדבר על זה בוועדת חינוך, אבל נושא הכפלת שכר המינימום של החייל הסטודנט. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני אתייחס לזה בעוד שנייה. חוק הערכת מועדים, זה חוק שמונח פה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, להחלת חוק למי שנקרא לשירות מילואים שחובותיו לרשויות המדינה ייעצרו, מה שנקרא, בזמן עד שלושים ימים לאחר ביצוע המילואים. מה שהוספנו, בהצעה המקורית היה מדובר בצו 8 ו-9, ופה מדובר גם בצו התראה חריג, שזו תוספת מאוד חשובה. יש פה עוד שורה של דברים שאני לא הולך לעבור עליהם אחד אחד, אני רק אגיד, גם באירועי תרבות וספורט, גם במדע, חדשנות וטכנולוגיה, שזה מלגות לרכישת תארים, גם מניעת הטלת עיקולים על חשבונות בנק של משרתי מילואים, שבזמן ביצוע המילואים, יש פה תהליכים עם משרדי ממשלה שונים ועם המוסד לביטוח לאומי, שזו הזדמנות בשבילי להודות לו על כל הפעילויות שלו בנושא מיצוי זכויות אקטיבי, אפרופו השאלה שלכם על העניין הזה של מה משרת המילואים צריך להתאמץ פה, אז הם התאמצו בשבילו. אני רק רוצה לסיים בשאלה של חבר הכנסת טור-פז, בעניין של החקיקה, לאן אנחנו עוד רוצים להתקדם. זאת בעצם הייתה השאלה שלך. לגבי הנושא של התגמול המזערי, הגדלת היקף התגמול המזערי, יש עבודה מאוד משמעותית שמובלת על ידי שר הביטחון, הרמטכ"ל, אנחנו עתידים לסיים אותה בחודשים הקרובים ולהביא הצעה שתגדיל משמעותית את גובה היום של משרת מילואים, שהיום עומד על 204 שקלים, להעלות אותו בצורה משמעותית לשכר הממוצע במשק, זה נמצא בעבודה, עדיין לא יושב מול זה תקציב, ולכן אני לא מציג את זה פה. אבל יש פה תהליך מאוד מתקדם בנושא הזה, וזה נמצא בעדיפות מאוד גבוהה מבחינת השר והרמטכ"ל. יש פה תגמול כשירות מבצעית, מה שאמרתי קודם לכן, מהיום הרביעי עד התשיעי למי שמבצע אימון, שזה חדש, וזו פקודת מטכ"ל, זה נמצא בסבב אישורים של פקודות מטכ"ל, ולכן אני מניח שזה יקרה בזמן הקרוב. יש פה בעצם שני דברים שאנחנו הולכים לשנות. אנחנו הולכים להחיל התיישנות על תביעות בגין ביצוע שירות מילואים לשבע שנים, היום אין הגבלה על הדבר הזה, זה לא סביר. והדבר השני הוא שאנחנו הולכים להגביל את המנגנון של גרירת שכר. יש מנגנון כזה, אני לא איכנס פה לכל הפרטים, מי שמבצע יום מילואים כל 60 יום הוא גוזר שכר שהוא לא בהכרח השכר האמיתי שלו. אנחנו רוצים פשוט להעביר את התקציבים האלה לטובת המאמצים שדיברתי עליהם קודם לכן, גם העניין של התגמול המזערי וגם העניין של תגמול הכשירות המבצעית ביחס לצרכים. הארכת מועדים, אני התייחסתי, ועדת חוק ומשפט. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני חייב לתקן אותך בעניין הזה. חוק הארכת מועדים, לא רק שלא נמצא בוועדת חוקה, הוא גם לא הגיע לכנסת. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אז אנחנו לפחות מתכוונים להגיש אותו. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אני עוד רוצה לציין בעניין הזה שחבר הכנסת בר-לב הגיש את הצעת החוק הזאת כבר ב-2014. והממשלה אמרה שהיא תקדם הצעת חוק, ולכן הצעת החוק ההיא לא התקדמה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אז אם אתה רוצה את הניסוח המדויק, זה מופיע בהחלטת הממשלה שהתקבלה ב-11 ביוני 2023. << דובר >> עידו בן יצחק: << דובר >> אבל לא נמצאת על שולחן הכנסת. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> מאה אחוז, אז אנחנו נוודא שזה קורה. הסוגיה האחרונה היא משפרי שכר. אנחנו סיכמנו את זה בוועדת הרווחה לפני כמה חודשים, של שינוי החישוב למי ששכרו עלה ערב שירות המילואים ב-20% ובעצם הוא מקבל לפי השכר הגבוה, זה כבר קרה. אלה כיווני הפעולה הנוספים שיש לנו בנושא תיקוני חקיקה. אמרתי, ואני לא אפרט פה, שאנחנו עתידים להגיע לקראת ספטמבר בנושא צו התע"מ וצו המשך לאור השינוי של היקף הפעילות המבצעית, ונראה לי שאני אעצור כאן. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מניח שיש עוד הרבה דברים, אני גם הספקתי לשמוע בדיונים קודמים עוד הרבה מאוד פרטים לטובת מערך המילואים. אז אני רק רוצה גם לכבד את חבריי היו"רים לשדולת המילואים שנמצאים איתנו גם כאן, וגם נשמח שהם ידברו. חבר הכנסת אלון שוסטר, חבר הכנסת משה טור-פז, חברת הכנסת שרון ניר ויצחק קרויזר, שלא נמצא איתנו כאן כרגע. אנחנו כולנו כאן יושבי ראש של שדולת המילואים, ונעשה את כל היום הזה לכבוד משרתי המילואים. אני מבקש מחבר הכנסת אלון שוסטר לפתוח. לאחר מכן, אחרי חברי הכנסת שהם היו"רים של השדולה, אנחנו נעשה חבר כנסת ומישהו ממי שבר לכבד כאן, המשתתפים, בעלי תפקיד כאלה ואחרים. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אני רק מבקש שהמערך לובש המדים לא ילמד מהשיטה הפוליטית של ריבוי מפקדים על יחידה אחת. זה פחות, אגב, זה עובד טוב, משרת נכון את הגזרה הפוליטית, וכולנו מרגישים שותפים. אני בא, כמו חבריי, מתוך נוף חיי. 37 שנים, לא בשירות קבע, כמו רמטכ"ל שנמצא כאן, אבל במילואים. מילואים זה חודש-חודשיים בפיקים של שלושה, ארבעה חודשים, סמסטר ראשון, קשה. ועשינו את זה, אגב, לא סבלנו דקה. אהבנו כל רגע, התפתחנו, אבל אנחנו כרגע בסיטואציה שבה מגמות צולבות את היכולות של מערך המילואים, מקשות, ולכן אנחנו יושבים ועוסקים כאן בשיחות פתוחות ושיחות סגורות. מערך הגיוס הסדיר שלנו נמצא באיום, תחושת ההוגנות בשירות נמצאת באיום, ולכן קשיי המוטיבציה הברורים מאליהם, לא נרחיב כאן. כאשר מגיעים למילואים, זה על אחת כמה וכמה, קל וחומר כאשר מבינים את המספרים, את הפרומילים, האחוזים הבודדים של הישראלים שנושאים בנטל, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעסוק, אגב, קודם כול, בעיני, בנושא כשירות, מבצעיות, מה עושים, האם אנחנו מכשירים את האנשים, החברים שיוצאים, וחלקם נמצאים כאן, רוצים להרגיש חיוניים ומוכנים, שתי הנקודות. הנקודה השנייה, המוטיבציה, זה בסוף נגזר לתוכנית פק"ל ולמסלולים, הייתי אומר, נפשיים, קהילתיים, שמחזקים את תחושת השליחות, וכל סריית העיסוק החשוב הזה בהוקרה של המשרת והמשפחה שלו. אני מבקש, גם אתם, גם אנחנו, נעסוק בבקרה של החלטות גם מהשנה הקודמת, מהממשלה הקודמת, גם בהחלטות החשובות של השנה. חשוב לוודא לא רק שאנחנו ברמזור בירוק, אלא גם מיצוי ההחלטות, לוודא שאנחנו פרואקטיבית מגיעים לכל אחת ואחד, בדיוק כמו שאתם מתכוונים לעשות. ואני מודה לכם, לכולם, על העשייה הזאת. זאת עשייה שהיא הרבה מעל ומעבר להוקרה של המשרתות והמשרתים, ויש פה רכיב חיוני לחוסנה של החברה ושל מדינת ישראל. ואנחנו חלקנו נלך לוועדות נוספות, אני מראש מצטער. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור-פז. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טוב, בוקר טוב, חברים, נעים מאוד להיות כאן. אני מתחיל באמירת תודה לך, תא"ל אמיר ודמני, אתה השותף מספר אחת שלנו, בשנתיים וחצי שאני בכנסת, אתה בתפקיד עוד קודם. אתה לא רק שותף, אלא מוביל, כל תחום כוח אדם, אבל בוודאי במילואים. אני רוצה להגיד לך תודה בהזדמנות הזאת על מה שעשית. הרגשנו, ואנחנו מרגישים גם בהצגה הזאת, את טביעות האצבע המאוד מאוד מקצועניות שלך. נאחל לך המון הצלחה בהמשך, ושצה"ל ימשיך להרוויח ממך, גם אנחנו. באופן מאוד נדיר אנחנו שלושה חברי כנסת מאותה מפלגה, ששירתנו באותו גדוד. כשהגעתי למילואים בשנת 1995, זה נשמע מזמן, סיפרו לי שיש סמל מחלקה אגדי בפלוגה א', אל תתעסק איתנו, כן? קוראים לו מאיר כהן. באתי, "אל תיגע, אל תתקרב, לא לציוד שלו, ולא לזה". כאילו, איתו לא מתעסקים, כמו גם עם כל הפלוגה המסוכנת שלו. אני הייתי מפקד מחלקה במסייעת, זו מחלקת הסיור, והמג"ד הקודם-קודם, קראו לו אלעזר שטרן, שבאופן מאוד נדיר לאלופים בצה"ל, גדי, כשהוא יצא לשנתיים לימודים, הוא עשה תפקיד מג"ד. אין לי מושג איך הוא עושה את זה. האמת היא שלא ידעתי את זה לפני שהגעתי, אבל כשגיליתי את מאיר כשהגעתי, זה היה די מדהים. אם אני מנסה לסכם, וגם יש לי העונג לעמוד בראש השדולה זו הכנסת השנייה, את האתגר שלנו, וסליחה שאני טיפה ציני, זה למלא את הקלישאות בתוכן. כי ביום הזה, ובכלל, אנחנו שומעים המון מחמאות לאנשי המילואים. אמיר הוא מהבודדים שגם יוצקים בהן תוכן, אמיר ודמני והאנשים שאיתו, יוסי, ובאמת צוות נהדר פה. אבל זה האתגר שלנו. לקחת את הקלישאות ולמלא אותן בתוכן. אם נצליח בזה, אז אנחנו חברי הכנסת נעשה את העבודה שלנו נאמנה. ואני אומר כאן, אתם יודעים, כשאני עזבתי את תפקיד מ"פ באותו גדוד, אז אשתי אמרה לאבוטבול, שהיה אחד מסמלי המחלקות, "תקשיב, הסיבה היחידה שאני מצטערת שמשה גומר תפקיד", חוץ מזה שעברתי לסמג"ד, שזה עוד ימי מילואים, ואחר כך למג"ד, "זה העל-האשים שלך בסוף תעסוקות. זו הסיבה היחידה שאני מצטערת. הם כל כך טובים, שוואללה, הם יחסרו לנו". אז אני מאחל לנו שבתוך הקלישאות גם הדבר שייצוק תוכן באירוע הזה הוא רעות. הרעות הזו שאין דומה לה, אין קרוב אליה אפילו. יצא לי בקיץ האחרון להיכנס למים בכינרת עם גדוד המילואים שלי, שעשה ביוזמתו איזה מיזם של קיץ על הכינרת, ארבעה ימים, רובו ככולו בעלות שלהם, ונכנסנו למים עשרים שנה של מג"דים. כלומר, היו שם אני, המג"ד שאחריי, המג"ד שאחריו, שניהם כבר סיימו תפקיד, והמג"ד שנכנס לתפקיד לא מזמן, בסך הכול עשרים שנות מג"דיות היו במים ברגע אחד, וזו רעות. וזה חיבור שאין דומה לו, ואנחנו צריכים לוודא, כמו שאמרתי, שאת הקלישאות האלה גם נמלא בתוכן, בהצלחה לנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב, אדוני היושב-ראש ולכל חברי השדולה, יושבי ראש השדולה. אני, קודם כול, ביום המיוחד הזה, יום הוקרה למערך המילואים, אני רוצה להוקיר את העבודה הנפלאה של צה"ל. אני חושבת שבאמת מדינת ישראל לאורך השנים, יש לה מקרה בוחן ייחודי שמחייב התארגנות אחרת, שונה, של צבא סדיר, ובתוכו צבא מילואים, שצבא המילואים הוא בעצם עמוד התווך של הצבא, צריך להגיד את זה. אני חושבת שבאמת האופן הרציני שבו חתומכ"א בהובלתך, תא"ל אמיר ודמני, לוקחים את כל הנושא הזה ברצינות, מייצר באמת תוצאות. זה שיש התייצבות כפי שתוארה לנו כאן, זה לא דבר שהוא מובן מאליו, עם כל המהמורות שקורות, ועם הצרכים, צריך להגיד ביושר, יש פה צרכים שהולכים וגדלים, עם קריאה שהיא לא טבעית למילואים, לפעמים מעכשיו לעכשיו, עם צווים שאנחנו, בוועדת החוץ והביטחון, מכירים אותם היטב. ובאמת מקרה הבוחן הייחודי הזה מאפשר לנו ומחייב אותנו להיערך בצורה שהיא מספקת, טובה ונותנת את המענה לא רק לצבא, אלא לאנשי המילואים שנרתמים. אני, נוף השירות שלי הוא שונה. אני שירתי בקבע לאורך שלושים שנה, אבל דווקא בגלל זה זכיתי לעמוד מקרוב על טיבם וטבעם של אנשי המילואים לאורך השנים. אנשי המילואים מגיעים ממקום מאוד נקי, של מסירות, של נתינה, של שליחות, בצורה הכי לא טבעית שיכולה להיות, כשפתאום מופעל להם שעון עצר על החיים, והם צריכים להשאיר את הכול מאחור בבת אחת, את המשפחה, את העבודה, דבר שצריך להבין אותו ולהעריך אותו מאוד. והיום זו ההזדמנות להכיר ולהעריך את זה. צריך להעריך את זה כמובן כל השנה ולאורך השנים, כי הם עושים את זה גם לאורך שנים. זה לא משהו שעושים אותו שנה אחת בבליץ, אלא לאורך שנים, וזה בעיניי הדבר היפה. המסירות הזו מחייבת את המדינה ואת הצבא להתארגן באופן שהוצג לנו קודם לכן. ואני באמת חושבת שהיכולת גם להכיר ולהעריך באמירות שהן חשובות, להתייחס לנושא הזה כאל נושא שהוא באמת מעשה פטריוטי ציוני במלוא מובן המילה. ואני לא אוהבת להיות קלישאתית, אבל צריך להגיד את זה ביושר, זו התייצבות שהיא פטריוטית ציונית פעם אחת, וגם להכיר ולהעריך בתגמולים ובקשת רחבה של דברים שתוארו לנו כאן. אני חושבת שמה שנעשה בחבילה של ה-200 מיליון ש"ח, שתוארה כאן, בצורה הכי פשוטה שיכולה להיות והכי מיטיבה שיכולה להיות, זה דבר שהוא ראוי, אני מבקשת לברך עליו. אני חושבת שהקשת הזאת שנותנת ומתגמלת במעט את אלה שבאמת מתייצבים ועושים שעון עצר על החיים שלהם, זה המעט שאנחנו יכולים לבטא, ואני מאוד מאוד מברכת על כך. ואנחנו כמובן במהלך היום גם נגיד את זה בכל הוועדות. ותודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אנחנו נעבור עכשיו לעוד אנשים, ואחר כך נעבור לסירוגין לחברי הכנסת, ומי שרוצה לדבר, שיאמר לי. מאיר, אני יודע. אז אל"מ במילואים אופיר כהן, יושב ראש העמותה למען משרתי המילואים. << אורח >> אופיר כהן: << אורח >> בוקר טוב. אופיר. קודם כול, תודה רבה. זה יום חשוב, זה בהחלט יום חג. זה יום משמעותי מאוד שאתם מזמינים את כולנו לכאן כדי לשמוע אותנו, לראות אותנו. אנחנו עושים את זה גם במשך השנה, אבל כשזה מתבצע ביום כזה, יש לזה משמעות אחרת. זה גם יום חג לוודמני, שמחר משתחרר למעשה, מסיים תפקיד. ואחרי שהוא ישתחרר, אנחנו כמובן נקלוט אותו בשמחה לעמותה. אני רוצה לומר מילה בעניין הזה. אנחנו עוסקים בענייני מילואים כבר משהו כמו שלושה עשורים, וארבע השנים האחרונות היו מהשנים הכי משמעותיות בהיבט של ההוקרה והתגמול והשינוי שהבאנו לחיילי המילואים. "הבאנו" זה לא רק אנחנו, זה בעיקר מה שהצבא הביא, וזה בעיקר בזכות ודמני. הוא באמת עשה עבודה מדהימה, וחשוב לומר את זה כאן. התקופה הזאת היא תקופה מאתגרת, בטח בשנתיים האחרונות. ודמני הציג פה את מבצע "שובר גלים", שהיחידות נקראות להרבה יותר מילואים, ותכף אני אגע במילה בעניין הזה, כי יש לזה משמעויות אחרות שלא נגענו בהן. אנחנו מברכים מאוד על ההטבות שהוצגו פה, הטבות נהדרות. יש לנו סייג לגבי חלק מהן, אנחנו גם היינו חלק מהסדנה של קמל"ר ושל אכ"א, והתוצרים פה נראים, ונראים טוב. אני רוצה כן לגעת בכמה נקודות שאנחנו מתעסקים בהן בשנה-שנתיים האחרונות. אני אעבור עליהן בבריף, אני חושב שאלה נקודות שהוועדה הזאת צריכה לדון בהן לעומק בהמשך, וזה המקום לשים אותן על השולחן. אחת, זה צו חריג קריאה, זה צו שאנחנו חושבים כבר הרבה מאוד זמן שהצבא משתמש בו בצורה לא נכונה ולפעמים מוגזמת. אנחנו רוצים להגביל את הצו הזה, שיהיו לו הגבלות כמו צו 8 וצו 9. אני לא אגע כרגע למה וכל הפירוט, כי זה באמת ארוך, אבל אני כן מבקש שהוועדה הזאת תדון בזה. כבר דיברנו על זה כמה פעמים, ועד היום לא הגענו לסופיות בהחלטה מה עושים איתו בהמשך. שתיים, חוק הארכת מועדים, זה חוק שאנחנו עזרנו לחבר הכנסת בר-לב להגיש אותו בשנת 2014. החוק הזה עדיין תקוע במסדרונות משרד המשפטים. נוסף לו לאחרונה סעיף קטן שמשנה הרבה, שזו התוספת שהוא יפעל גם בצו חריג קריאה, ואנחנו מבקשים מאוד שהחוק הזה יצא לדרך. הוא מאוד משמעותי באירועי חירום. הוא היה משמעותי מאוד ב"שומר חומות", הוא היה משמעותי מאוד באירועי חירום אחרים. אנחנו נתקלנו בהמון מצבים שבהם היינו צריכים לדבר עם כל רשויות המדינה כדי לגרום לכך שחיילי מילואים ומפקדי מילואים לא ייכנסו לכלא על עבירות שהם עושים בגלל שהם לא עומדים במועדים שרלוונטיים לחוק הזה. שלוש, צביעת תקציב המילואים, אנחנו דורשים את זה הרבה שנים. אנחנו חושבים שתקציב המילואים, האימונים, הציוד, הימ"חים, הכול חייב להיות צבוע. כי לצערנו הרב, בכל פעם שיש בעיית תקציב, הדבר הראשון שיורד, הדבר הראשון שמלבינים בגרף באותה השנה זה אימוני המילואים. וזה מבחינתנו מצב שאנחנו לא יכולים להסכים לו. נקודה חשובה מאוד, בחוק המילואים משנת 2008 קבענו בסעיף 3 ד' ששר הביטחון צריך להציג אחת לשנה את רמת הכשירות והיקף הכוח לוועדה ולממשלה, וצריכים לקבל החלטה לגבי זה. הממשלה צריכה לקבל החלטה בכל שנה שמה שהצבא קובע שצריך להיות היקף הכוח והכשירות הנדרשת מהיחידות הם תקינים ומתאימים למה שצריך. הדבר הזה לא נעשה בכל שנה, כבר הרבה מאוד זמן. זה נעשה בפעם האחרונה, לדעתי, לפני שנתיים. זה כמובן דיון סגור לחלוטין, זה לא דיון שכולל אותנו, אבל הדיון הזה חייב להתבצע, בטח בשנתיים האחרונות. אנחנו בשנתיים האחרונות נמצאים ב"שובר גלים". ודמני הציג את כמות התעסוקות המבצעיות שמבוצעות בשנתיים האלה. אנחנו כעמותה מקבלים סדר גודל בשנה רגילה של עשרות פניות של חיילים ומפקדים שמבקשים את עזרתנו. בשנתיים האחרונות אנחנו מקבלים מאות פניות, בכל שנה, של מ"פים, מג"דים וחיילים שזקוקים לעזרה. זה נושא מאוד כאוב. העניין הזה של לעשות תעסוקה מבצעית כל שנה או כל שנתיים זה לא עניין של מה בכך, זה לא היה בעבר, זה היה בעבר הרחוק. זה לא לגיטימי היום בחברה הישראלית, והדבר הזה חייב לקבל התייחסות. הדבר האחרון הוא פיקוח ובקרה של הוועדה על מוכנות יחידות המילואים, מצב הימ"חים ומצב יחידות המילואים בעקבות דוח - - - שהיה לפני כמה שנים, התפקיד של הוועדה הוא לוודא שהדבר הזה קורה. אני מודה לכם מאוד על היום הזה ועל ההשתתפות, ובטח לחברי השדולה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה לך, אופיר. ואני אתן עכשיו לדרגה הכי בכירה פה בשולחן הזה, חבר הכנסת גדי איזנקוט. << דובר >> גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי): << דובר >> בוקר טוב. למדתי פה שהצנחנים השתלטו על כל יושבי הראש של הוועדות. מזל שאופיר מגולני, הוא יושב ראש עמותת המילואים. מערך המילואים מהווה את עיקר הסד"כ של צה"ל. בעשרות השנים האחרונות צה"ל נלחם בעיקר בחזית אחת, ומערך המילואים בא פחות לידי ביטוי, למרות שהיו גיוסים ב"חומת מגן" וב"צוק איתן". ויש פה שינוי משמעותי. השינוי המשמעותי בעיניי הוא התלכדות זירות והצורך לספק מענה רב-זירתי, מה שדורש סד"כ מילואים גדול ומיומן. אחד הדברים המטרידים, זה גם עלה בהצגות פה של חטיבת המבצעים, הוא העובדה שהיקף הסד"כ במילואים עלה כמעט פי שלושה או פי שניים וחצי, וזה בא על חשבון המבנה המשולש של אימון מלא, אימון שלדי, תעסוקה מבצעית, וזה מתחבר לאמירה על חוק גיוס והצורך בסד"כ נוסף, בסדר כוחות נוסף לבט"ש, שהיה נותן מענה והיה חוסך את הצורך לבוא ולתת פה אישור בוועדה, לצווי חירום. והחוזה הבסיסי בסופו של יום בין המדינה והצבא לאנשים המילואים, החוזה הלא כתוב, שאנחנו דורשים מהחברים האלה להיות מוכנים בטווח זמן של שעות מתוך הבנה שאין זמן יקר, להגיע מהמשרדים, אוניברסיטה, עבודה, לימ"ח, להצטייד, להתגייס ולהיכנס למלחמה, בתוך 18–24 שעות. ולכן, מה שאופיר אמר בדבר החובה של הוועדה הזאת לראות פה את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון שיצביעו על כשירות מערך המילואים, כך כתוב בחוק המילואים, למרות שזו כשירות הצבא. אני מלא שבחים והערכה למפקדים במילואים, לחיילים במילואים, לחיילות במילואים, שמגיעים ומשרתים. זה לא דבר שהוא מובן מאליו במציאות שאנחנו חיים בה, עם כל המורכבות שיש היום בחברה הישראלית, ואני מלא הערכה. אני חושב שמה שנעשה בצה"ל בהובלה של ודמני ואושר על ידי הממשלה לתת הטבות, אני חושבת שההטבות האלה, בסופו של דבר, הן ביטוי להערכה גדולה ולהוקרה של החברה עם המיטיבים הכי גדולים שלה. אלה לא נקודות הספורט או בית המלון, אני חושב שזה המסר שהחברה מוקירה את המיטיבים הכי גדולים שלה, גם בשגרה וגל במלחמה. וזו הזדמנות להצדיע לכם ולומר תודה ולהביע הערכה על העשייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. נטע אראלי בן אור, תוכנית פק"ל. << אורח >> נטע אראלי בן אור: << אורח >> אהלן, בוקר טוב לכולם, ותודה רבה לכל הפרצופים וגם לאלה שלא. אני רוצה להתחבר לדברים שלך שסיימתם בהם, ולהגיד שתורת הלחימה של עולם המילואים נתן לנו יגאל אלון. הוא אמר, "הרי רכוש אין לי והון אין לי, הנכס הגדול ביותר שיש לי הם חבריי". ואני חושב שאלה בדיוק היסודות שעולם המילואים יושב עליהם. קוראים לי נטע, אני בן 38, אני משרת במילואים כבר כמעט איזה 15 שנה, נשוי לרותם וגר בקיבוץ העוגן בעמק חפר. ושתי הנקודות שאני רוצה להגיד, היושב-ראש, ברשותך, מתחברות לרוח התקופה שאנחנו נמצאים בה עכשיו. מה שקורה במדינה הגיע גם לשירות המילואים. לפני חודש סיימנו תעסוקה של חודש בגזרת בנימין, היה לא פשוט, וכמובן שכל ערב גם הדברים האלה עלו בשיחות, על האש ועל קפה והכול. אני חושב שלכם, נבחרי הציבור, יש אחריות מאוד גדולה, שבשביל שנקיים את הצוואה ואת המדיניות של יגאל אלון, ושהחברים האלה יישארו חברים שלנו, גם השיח שיוצא מכאן מגיע לתקשורת, הוא צריך להיות שיח ששומר ומכבד, על כל משרתי המילואים ועל כל הרוח של מי שבא לעשות מילואים, ולא משנה באיזה צד פוליטי הוא, ולא משנה מה הוא מרגיש כרגע תחת הרפורמה או ההפיכה או כל מיני דברים כאלה. זו האחריות הגדולה שלכם. והדבר השני שיגאל אלון אמר לנו, זה כעומק מעורבותו של בן אדם, כך אנחנו יודעים מה המשמעות של המעשה הזה עבורו. להיות מפקד במילואים, וזה עלה ככה בדברים שאמרת גם אתה, זה לא רק היום שבו קיבלתי את צו המילואים והיום שבו אני עולה על מדים לאיזו פעילות מבצעית או לאיזה אימון. זה היום-יום, שבו אתה מקבל טלפונים מהחיילים שלך, ובו אתה זמין לעזור להם, בעבודה ובלימודים ובחיים האישיים ובכול. אני חושב שההכרה הזאת מביאה אותי לסוף הדברים של מה שאני רוצה להגיד, ובזה אני גם אסיים. נופש זה דבר חשוב, הטבות זה דבר חשוב, תגמולים זה דבר חשוב, וזה מוערך בטירוף, כל העבודה הזאת של מי שעושה את זה מאחורי הקלעים ודואג לזה. אבל האתוס שלנו כחברה, של איך אנחנו רואים ומעריכים את עולם המילואים, בסוף, בגלל הדברים האלה, בעיניי, אנשים באים לשרת במילואים. ולא נופש כזה או הטבה כזאת או כל מיני דברים כאלה. והמסר שאתם מעבירים סביב השולחן הזה לנו, אנשי המילואים, הוא המסר החשוב בדברים האלה. מי שהספיק היום בבוקר לשמוע את ניקולה יוקיץ', השחקן של דנוור נאגטס, שלקחו אליפות, דקה אחרי שהוא לקח את האליפות, הוא אמר: "אליפות זה נפלא, אבל הקשרים שיצרנו כאן בתוך הקבוצה, זה הדבר החשוב באמת." בעולם הכי קפיטליסטי והכי כוחני, ניקולה יוקיץ' הוא דוגמה לאיך אנחנו במדינת ישראל רוצים לשמר את מודל צבא העם, בעיניי, ואת מודל שירות המילואים. בקשרים האישיים בין האנשים. תודה רבה על הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שרון דנינו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שלוש שאלות של אינפורמציה. אחת, אתם מדברים על מאת אחוזים שעושים מילואים, והמסגרות מלאות, וההתגייסות היא גבוהה, מעבר למה שצריך. זה מה שהצבא צריך? את מאת האחוזים? שרק נבין את הבסיס שאנחנו מדברים עליו. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> בסוף, היקף הסד"כ הוא פונקציה של המסגרות. זאת אומרת, לצורך העניין, יש צרכים לצבא, כמו שהוצג פה, שאילו היה עוד סד"כ להפעיל אותו בתוך הבט"ש, כנראה היה אפשר להוריד את היקף המילואים. אבל ביחס למסגרות הקיימות, זה הסד"כ שצריך, כן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זאת אומרת, אין לנו בעיה של התייצבות למילואים, שאנשים לא מתייצבים, אתה מזמן אותם והם לא מגיעים, ואז חסרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה עניין של עומס. עומס אנשים שמשרתים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> תמיד יש אנשים שלא מתייצבים. אני אומר שבסך הכול ביחס למשימה, לתקן התע"מ, מה שנקרא, יש לנו עמידה מלאה בתקני בתע"מ, והרעיון מבוסס על כך שיש אחוז מסוים שמשתחרר. הרוב זה בבקרה. יש כאלה שלא מתייצבים, מטפלים בהם באמצעים הרגילים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> השאלה השנייה היא הנושא של תשלום ימי המילואים. לא הבנתי את העניין של זה יעלה ממאתיים למשהו, זה לא הממוצע של השכר של המילואימניק בשלושת החודשים האחרונים? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> מה שאמרתי זה שאנחנו עושים עבודה. יש מה שנקרא תגמול מינימלי, לצורך העניין מי שאיננו עובד. אז התגמול המינימלי היום הוא מאוד נמוך. הוא עומד על 204 שקלים. אנחנו רוצים להעלות את התגמול המינימלי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אוקיי. שאלה שלישית. אני יוצא לוועדת הכלכלה, מה אתם רוצים מאיתנו בוועדת הכלכלה שנשים לב ונקדם? << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני צריך גם לעבור לשם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז ניפגש שם. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אני מבקשת להעיר משהו לוודמני. אנחנו נמצאים בשיח על העלאת מספר ימי המילואים ועל העלאת התע"מ מפעם בשלוש שנים לפעמיים בשלוש שנים. והשיח תמיד שנמצא בינינו הוא השיח אם היו יותר משרתי מילואים, היה אפשר לעשות יותר ויותר תחלופות. זאת אומרת, זה שיש מספיק סד"כ שיעשה את המילואים, זה נכון, אבל השאלה, וצריך לשים את זה על השולחן, מדוע יש רק 130,000 משרתי מילואים, ואם הסד"כ הוא מספיק. מכיוון שבסופו של דבר, נכון שמתייצבים למילואים, ונכון שאולי זה מספיק למשימות, אבל בדיוק העומס הזה והנטל הכבד הזה נופלים על מספר משרתי מילואים מאוד מאוד מצומצם. אולי היה נכון להגדיל את היקף המשרתים, כדי שהנטל יתחלק בין יותר ויותר אנשים. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני הסברתי את זה, ואני מקווה שגם יחזק אותי פה הרמטכ"ל לשעבר. הבעיה היא לא היקף המשרתים, הבעיה היא היקף המסגרות. בסוף, אתה צריך מסגרות, זה לא עניין רק של משרתים. היקף המסגרות שיש שהן רלוונטיות לביצוע של תעסוקה מבצעית באיו"ש הוא כזה שהוא לא מספק אל מול מתאר של כמות המסגרות שצריך להפעיל בשנה. ולכן, כשאני מסתכל על סך המסגרות, אז אנחנו צריכים להפעיל אותו יותר מפעם בשלוש שנים. זו לא שאלה של היקף הסד"כ, זו שאלה של מסגרות. קשה להקים מסגרות. זו לא רק משמעות של כוח אדם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> צריך גיוס יותר גבוה לצבא, קודם כול, לסדירים, כדי שיחליפו חלק - - - << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> השאלה הייתה לגבי המילואים. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> רם, זה לא רק, מכיוון שאם יש לך רשומים חצי מיליון אנשים, ובסופו של דבר הנטל נופל על 130,000, זה דבר אחד. ומעבר לזה, צריך לחשוב יותר יצירתי, שיש אנשים שמסיימים את שירות החובה ונפלטים בכלל מרשומות צה"ל, והשאלה היא אם שם לא היה נכון יותר לחשוב באופן יצירתי. בסופו של דבר, תמיד הנטל נופל על - - - << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אז אני אומר, זה עניין של מסגרות וזה עניין של כשירות. לא כל מי שמשתחרר הוא רלוונטי למשימה הזאת. אני אומר, במסגרת הזאת אנחנו ממצים את המקסימום האפשרי. אבל הקושי הוא בלהקים מסגרות נוספות, כי זו לא רק שאתה של כוח אדם. זו שאלה של תקציב, של תשתיות, של אמצעים, זו המורכבות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תראו, אתמול התוודעתי לאיזשהו סיפור. אנחנו ביום חגיגי, יום מאוד משמעותי, יום שאנחנו מוקירים ומעריכים וחושבים איך אנחנו באמת נותנים לאנשים שנותנים הרבה יותר מהמדינה. מצד שני, גם בתוך הצבא וגם בתוך מערך המילואים, יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לטפל בהם, לא רק בהיבט של הטבות ותגמולים, אלא גם בהיבט של דרכי פעולה והתנהגויות וכן הלאה. אתמול שוחחתי עם בחור, איש מילואים שנמצא עכשיו במילואים, בחור בשם אלדד ישעיהו, שנתקל באיזושהי סוגיה מאתגרת, אני אשמח לשמוע אותו. תציג את עצמך ותספר את הסיפור. ואני חושב שזה לא אמור לפגוע בחגיגיות, אלא זה אמור לתת לנו איזושהי פרספקטיבה לעוד דברים שאנחנו צריכים לטפל בהם. בבקשה. << אורח >> אלדד ישעיהו: << אורח >> טוב, קודם כול אני אומר שכבוד הוא לי להיות פה במשכן הכנסת, ובפרט בוועדה עם כל האנשים, בייחוד ביום כזה, של יום הוקרה למערך המילואים. אני באמת כרגע נמצא אומנם בהפוגה קצרה, אבל אני תוך כדי שירות מילואים. בקצרה על עצמי, אני אלדד, בן 25, סטודנט באוניברסיטת בר-אילן. שירתי בחטיבת הצנחנים, גדוד 202, לוחם ומפקד, ומשרת בחטיבה צפונית במילואים. ומתוך כך, הדברים שאני רוצה להגיד הם בעצם דברים שאני חוויתי, איזה אירוע, אבל אני פה מחזק, זאת אומרת, אני בא מבפנים. אני לא רוצה שזה ייראה כמו ביקורת נוקבת מבחוץ, אלא מבפנים. חשוב לי מערך המילואים, אני אוהב את המילואים, אני פה מכוח החברים שלי לפלוגה, מכוח החברים שלי לצוות, מכוח המפקדים שלי במילואים, המ"מ שלי. אז חוויתי חוויה באמת לא פשוטה, בייחוד של המסגרת שבה זה קרה, ממש עד למדי ב'. אמירה מאוד גזענית שדי היממה אותי ואת כל הסובבים אותי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ספר לנו מה היה שם. << אורח >> אלדד ישעיהו: << אורח >> בגדול, אנחנו היינו באימון לפני תעסוקה בגזרה הצפונית, כשאחד מאנשי המילואים הוותיקים ניגש אליי, ובעצם לא הצלחתי לפתוח איזו מכולה, התארגנו לערב פלוגה רגע לפני שעולים למוצב, ואמר לי, "תן לי לפתוח את המכולה". הצליח לפתוח אותה, וכשהוא קם, אמר לי ליד כל אנשי המפל"ג שהיו שם: "אתם הכושים לא יודעים לעשות שום דבר". ממש ככה. אני לא מכיר אותו, אין לי מושג מי זה. "אתם הכושים לא יודעים לעשות שום דבר". כולם הסתכלו עליי ככה בהלם. אמרתי להם, אפילו לא בצחוק, אין מקום. הוא יצא מהמכולה, ושאלתי אותו מה השם. לקחתי את השם והעברתי את זה הלאה למפקדים, מתוך ציפייה שאין להם מקום לאירוע כזה. אבל כמו שאמרתי, מכוח הזה, ואני רוצה לומר, בחוויה לא נפגעתי בשמי. לא נפגעתי מהאמירה הזו, כי היא אמירה אומללה, וחשוב לומר את זה, והיא שייכת לשוליים. אלה לא אנשי המילואים, אלה לא החברים שלי לצוות, אלה לא החברים שלי לפלוגה, זה לא הגדוד, זו לא החטיבה. אבל גם לשוליים צריך להתייחס, וצריך להתייחס בהתאם. מתוך החשיבות שלנו למערך המילואים, בגלל שאנחנו תופסים ממנו מחנה באמת נעלה ובאמת קדוש, אני מייחס חשיבות. זאת אומרת, עכשיו אנחנו שומרים בגזרה הצפונית, אני חושב שאנחנו עושים את זה באמת בחרדת קודש, אנחנו שומרים על יישובי הצפון. ומתוך כך צריך להתייחס לשוליים ולצאת באמירה ברורה נגד הדברים האלה. אני ציפיתי, באמת, שהאירוע יטופל מייד. מחר שבועיים לאירוע, אני משרת באותו מוצב עם אותו אדם, ואני אומר בכנות, זה קשה. זאת אומרת, מצד אחד אני מבין את החשיבות של מה שאני עושה, אין לי ספק. מצד שני, אני מתנהל עם אותו אדם. זה מאוד קשה. עכשיו, הוא לא הסיפור, וגם אני לא הסיפור פה. זאת אומרת, זה היחס שלנו כחברה אל מול אמירות גזעניות. האם אנחנו יודעים להגיד שזה אירוע חמור, שזה דבר אחד, וזה טוב וזה בריא. אבל האם אנחנו יודעים לא רק לומר, בפה, אלא להוקיע את זה, זאת אומרת, במעשים, לדבר כזה אין מקום בחברה, לדבר כזה אין מקום, בטח שלא בצה"ל. ואני פה מתוך כוח החברים שלי לפלוגה שבאמת תמכו מהרגע הראשון, החברים לצוות, לפלוגה. זאת אומרת, זה הגיע למצב שהוא בריא, שאני הייתי צריך להרגיע אותם ולהגיד, חבר'ה, כאילו, בואו שנייה, אנחנו עושים דבר גדול, בואו נשים את הדברים, כמובן לא להמעיט בערך של זה, אבל בפרופורציות אל מול המשימה שלנו. ומתוך כך, ביום הזה אני חושב שחשוב להעמיד דברים על דיוקם, בטח במערך המילואים, בטח, אני חושב, ברמה הפיקודית והערכית, המשולש שמדברים עליו תמיד ברמה הפיקודית, שאחד מהם זה ערכים, זה לא רק המבצעיות. ונמשיך לשרת, חשוב לי לומר, לא משנה שום אמירה ולא משנה מה קורה, אנחנו נמשיך להגיע למילואים. אני מאמינים במה שאנחנו עושים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זאת באמת גישה נכונה, גם מה שאמרתי בתחילת דבריי, החוק שהעברתי בטרומית, שמתייחס לאוכלוסיות ייצוג שמגיעות ומשרתות בצבא, כמה חשוב לתת להן את הגב, כי זה קורה. זה קורה בכל המקומות, ותפקידנו לא ליפול לפח של להבעיר את השטח, אלא צריך לקחת אחריות. אני דיברתי עם אלדד אתמול כדי להציג את זה לא ממקום של "אכלו לי, שתו לי", אלא ממקום של לתקן, של תיקון. וזו האמירה שצריך, כאן, כולנו כמפקדים, לראות איך דברים כאלה לא קורים, כי זה מייצר את הלכידות, מייצר את המוטיבציה, זה מייצר המון המון דברים שהם הרבה מעבר ליום-יום ולתקשורת הזרה שאנחנו שומעים הרבה פעמים. תודה רבה, תודה גם שככה, באת לספר בהתראה של כמה שעות. חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. גזענים ומטומטמים יש בכל מקום. אנחנו ממשיכים לאתר אותם ולטפל בהם, והצבא מחויב לזה. אני רוצה, למרות היום החגיגי, להגיד שאני חושב שדי מלקקים פצעים של החלטה של הצבא לפני כמה שנים. הייתה החלטה גורפת, לצערי, לוותר על מערך המילואים. הצבא ויתר על מערך המילואים, והפך את מערך המילואים לכלי לפשרות בכל פעם שהתעסקו עם אנשי האוצר והיה צריך לוותר על משהו. הצבא שם את מערך המילואים ואמר, אם אנחנו צריכים לקצץ, אנחנו יודעים מאיפה. ולכן מערך המילואים הפך להיות מדבר מאוד ערכי ומאוד חשוב, הוותיקים בוודאי זוכרים שפעם היה שיר שאמר: "כל העם במילואים", איפה? "רק בישראל". אי אפשר להגיד את זה היום. זה לא הסיפור הכלכלי. זה הסיפור הערכי. ולמה זה הסיפור הערכי? כי בימים כאלה אני לא בטוח שמי שמשתחרר מהצבא, מישהו בצבא יושב ומספר לו על הנחיצות שלו בתוך מערך המילואים. אתה לא יכול להגיד, ודמני, שאני כל כך מעריך אותך, ואגב, אני פותח סוגריים, הרבה פעמים כשאני יודע שאתה נמצא פה, אני בא לשמוע את הסקירות שלך, כי הן מעולות. אבל אי אפשר לבוא ולהחליט שבסוף השירות, אני מקבל את האינפורמציה משלושת הבנים שלי, שעושים מילואים, שמספרים לי שבניגוד למה שאני מספר להם, שהיה ברור לנו שכולם, כל הפלוגה האורגנית עוברת למערך המילואים. במערך המילואים היום זה לא קורה, היום הם מסיימים, ובערך איזה עשרה נחוצים, והשאר לא נחוצים. עכשיו, זאת טעות בסיסית של צה"ל. זאת טעות בסיסית, ולא משנה מה דרגתך בצבא. האתגרים במדינת ישראל יחייבו אותנו לחזור ולחזק את מערך המילואים. ואנחנו לא עושים את זה. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> חשוב לי להגיד לך, נעשה פה רק צדק. הרמטכ"ל קרא למשרתי המילואים, אני מדבר לכל המג"דים, לפני כשלושה–ארבעה שבועות, אני פשוט נכחתי שם, והיו עוד שורה של פורומים. הרמטכ"ל, גם הקודם וגם הנוכחי, הבהירו את החשיבות והנחיצות שאתה מדבר עליהן, והדבר בא לידי ביטוי גם במודל אימונים, גם בתע"מ שהוצג פה, וגם בהיקפי ההשקעה המשאבית. זאת אומרת, האמירה הזאת, אני לא רוצה להתייחס לעבר, אני רוצה להגיד שבשנים האחרונות זה ממש לא המצב. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר, שלא ניפול לזה עוד פעם. כי בתקופה שבה יש הרבה אתגרים, גם ביטחוניים, אבל אתם עומדים לפני אתגרים כלכליים, אל תשימו את מערך המילואים כמקום ראשון שבו צריך לקצץ. יש לו חשיבות ערכית, יש לו חשיבות מבצעית. זה פשוט להחזיר את העם הזה לאחדות. מילואים זה אחדות. שתדעו לכם. ואני פונה לכל החבר'ה מהאזרחים שמייצגים את המילואים, תתפשרו על מופע כזה או אחר בכל סל, זה נראה לי לוקסוס. אנחנו, בשנות התשעים והשמונים והאלפיים עשינו מופעים. אספנו כסף מהצבא והבאנו את המשפחות שלנו למופעים. אז טוב שהיום מסבסדים אתכם, אבל זה לא העניין. העניין הוא כמה אתם יכולים להיכנס כאנשי מילואים לתוך בתי הספר, ושם להתחיל את העבודה. וכמה אתם כאנשי מילואים מגיעים לצבא, ובסוף השירות מתחילים שם את העבודה. כי הכול זה חינוך. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. רס"ן במילואים דביר אינדיג, יושב ראש "צו 8". << אורח >> דביר אינדיג: << אורח >> שלום. אני עורך דין בהכשרה שלי, מעסיק אנשי מילואים בחברה שלי. בעברי הייתי חי"רניק בחטיבת הנח"ל הצפונית, והיום אני מג"ד בנפה של משה סולומון. אנחנו בעמותת "צו 8", אנחנו האחוז האחד, אנחנו עמותה צעירה של אנשי המילואים שאמורה לייצג את האחוז האחד שעושה מילואים. כן, אחוז אחד, זה המצב. אחוז אחד במדינת ישראל, פחות או יותר, כעשרת אלפים, משרת במילואים. המצב כיום, אם היינו פעם בעשרה מיליון ימ"מים בערך בשנה, אנחנו היום בערך במיליון ומאתיים, בין מיליון לשני מיליון ימ"מ בשנה. זה אומר שהמדינה מגייסת הרבה הרבה פחות מילואים, הרבה הרבה פחות עומדים בנטל, ולכן, בכל כיוון ובכל פינה, פחות רואים את אנשי המילואים ופחות מתייחסים אליהם. אז אני קודם כול רוצה להגיד תודה לתא"ל ודמני שמסיים את התפקיד מחר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, מאיפה הנתון הזה? זה לא נכון, כי אנחנו קיבלנו קודם שאומנם הנטל הולך על פחות אנשים, אבל יותר זמן. כלומר, הימ"מ לא יורדים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תגמול אנשי מילואים, לדעתי, הוא גדול יותר ממה שהיה אי פעם. בעבר היחס למילואים - - - << אורח >> דביר אינדיג: << אורח >> במצגת שראיתי לפני שנה, היה מדובר שבשנים עברו היון תשעה, עשרה מיליון ימ"מ בשנה, והיום זה באזור מיליון, שניים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בוא נמשיך, אבל הנתונים, יש פה גם במה שהוצג קודם לכן. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> אני הצגתי פה, אנחנו מדברים על 2.4, כשבשנים קודמות, אני מסתכל חמש שנים אחורה, זה היה בין 1.9 מ-2017 ל-1.7. מבחינת היקף התגמול, דיברתי על חצי מיליארד נוסף. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, הוא דיבר על ימי מילואים. << אורח >> דביר אינדיג: << אורח >> לא דיברתי על תגמול. דיברתי על תהליכים של עשרים שנה, לא של חמש שנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאחר שיש הרבה מאוד התקדמות בסוגיה הזאת, כדאי לדייק באחוזים. << אורח >> דביר אינדיג: << אורח >> אני בא רק לחזק את הנקודה שבסופו של דבר יש פחות ופחות אנשים שעושים ימי מילואים. ולמרות העבודה המאוד קשה והמבורכת של תא"ל ודמני ושל הסגנית שלו אבישג, ושל יוסרי מקמנ"ר, עדיין אני מרגיש שזה כמו בתחבורה, שאתם רואים פה בירושלים שבונים את הקו האדום, וזה לא מספיק, וגם בתל אביב, שסיימו את הקו האדום וזה לא מספיק. האספקה של התשתיות לא מדביקה את הפער של הצורך. וההטבות פה, שבאמת מאוד משופרות, ואנחנו מאוד מברכים עליהן, הן לא כל העניין. חבר הכנסת סולומון, הן לא העניין. ההטבות זה נחמד, ההטבות זה טוב. אנשים לא באים בגלל הטבות. אנשים באים בגלל ציונות ובגלל רעות. אלה שתי הסיבות העיקריות שבגללן באים. השאלה אם זה לא מספיק. לדעתנו זה לא מספיק. אחוזי ההתייצבות שאנחנו מכירים באימונים זה אזור ה-60%. אז אתה רואה שכבר יותר קשה לגייס. אני, כמג"ד, עכשיו, יש לי אימון בעוד שבועיים, אני מקבל מאות בעיות מאנשים, אנשים לא רוצים להגיע. ואגב, יכול להיות שהפתרון הוא לא פחות ימ"מים, ההפך, יותר ימ"מים. צריך לאמן יותר. אנחנו צריכים להתאמן יותר. צריכים לחבר את ה"פיווטים" שמחברים את עולם המילואים לעולם הסדיר. נג"דים בימ"חים פוטרו, קצינות קישור רודדו, המח"טים אנשי המילואים לא עוברים השתלמויות כמו שביקשנו שהם יעברו, השלמויות בחטיבות המילואים. אנחנו מדברים על זה שהטבות הן לא חזות הכול. צריך לאמן אותנו יותר, להכשיר אותנו יותר, לחבר את ה"פיווטים" שמחברים בין צבא הסדיר לצבא הקבע בצורה יותר יעילה. ושוב, אנחנו מברכים על הכול, אבל אנחנו צריכים תשומת לב הרבה יותר גדולה, ואת המעט שעושים, שזה מעט יחסית, כאחוז אחד, לאמן יותר ולתגמל יותר. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תודה רבה. הזמן הוא קצר, יש לנו רבע שעה בסך הכול כולל סיכום, אז אני מבקש מכאן מהדוברים, כדי שנספיק את כולם, כל מי שביקש, שיהיה קצר. חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני, לצערי, או לשמחתי, לא עשיתי הרבה מילואים בחיי, כי אחרי שנתיים שעשיתי מילואים התגייסתי למוסד, ושם שירתי כל חיי. בטח הפסדתי הרבה, אבל הרווחתי מהצד השני. אני חושב שיש לנו בעיה. שמעתי היום ריאיון של גדי איזנקוט ברדיו. והמראיינים אומרים לו כמובן מאליו, הרי אתה מבין שהצבא לא צריך את כל החרדים ואת כל האנשים שלא מתגייסים, יש לנו עודף של חיילים. זה כמובן מוטעה, וכמובן מישהו משריש את האינפורמציה הזאת, כדי שאנשים בציבור יחשבו ככה. אבל זה מצב לא תקין. יש לנו מחסור אדיר בחיילים קרביים, והמחסור הזה בא לידי ביטוי בתעסוקה של המילואימניקים. במקום להתאמן הם צריכים לעשות תעסוקות. וצריך להבהיר את הדבר הזה בצורה ברורה מאוד. אנחנו צריכים את כל האוכלוסייה בת ה-18 שתתגייס לצבא, כי אנחנו צריכים עוד חיילים, ואנחנו צריכים לייצר מסגרות כדי שייקחו על עצמן הרבה מאוד משימות, כדי לשחרר את הכוח העיקרי למלחמה, שזה כוח המילואים, שיהיה בכשירות ויתעסק באימונים ולא בתעסוקה. היום אנחנו מכשירים אותו בתעסוקה, זה גם מגיע לוועדה הזאת, ואנחנו צריכים להבהיר את העניין הזה, שיהיה חד-משמעי. התחושה בציבור היא שצה"ל לא צריך את האנשים האלה. התחושה הזאת היא לא נכונה. צה"ל צריך אותם, ואנחנו צריכים להבהיר לאוכלוסיות השונות שזקוקים להן, ולא להיקלע לפייק הזה שבא ואומר, לא צריך אותם ממילא, אז למה להתעסק איתם. תודה. וכל הכבוד לכם, אני מצדיע לכל המילואימניקים, כמובן. מעריך אתכם מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. רונן פלר. << אורח >> רונן פלר: << אורח >> גם אני הכנתי חמישה עמודים. שלוש נקודות. אני רונן פלר, אני היום סמג"ד מילואים ב-9311, שזו אוגדת החי"ר של פיקוד העורף, החדשה. אני כנראה בדצמבר הולך לקבל את הגדוד שלי, ולקבל להיות מג"ד. אני רוצה לגעת בשלוש נקודות. אחת, דיברנו על המדרגים של פעיל, מתקדם ומוביל וכל זה. אני מאוד ממליץ להוריד את זה לשלוש השנים האחרונות, כדי לעודד עוד אנשים להתגייס לתפקידי פיקוד של מ"פ ומעלה, כי זה מאוד מקשה. כי קפיצת המדרגה של ימי המילואים ממ"מ למ"פ היא קפיצה משמעותית. אני, בתור סמג"ד, עושה סדר גודל של 70–80 יום בשנה, המג"ד שלי עושה 100–120 יום בשנה. זה מה שאנחנו עושים. זה מה שאנחנו מקבלים ימ"מים עליו, בואו נגיד את זה במילים כאלה. אני, גם היום, תוך כדי, אנחנו מתעסקים במילואים כל היום בקבוצות הוואטסאפ ובכוח אדם ובתעסוקה, שסיימנו עכשיו ואני כבר יודע שבאזור אפריל, מאי יש לי עוד אחת. אז אנחנו כל הזמן בזה. אז נכון, אני מקבל שמונים יום מילואים בשנה, ימ"מ, בפועל אני מתעסק הרבה הרבה יותר, בסדר? אז אני חושב שצריך לקצר את הזמנים לשלוש שנים, ולא בין שש לתשע שנים. אני מבין שיש לזה משמעויות כלכליות מאוד גדולות, אבל אני חושב שזה מאוד חשוב כדי לעודד אנשים. בסוף, יש לנו בעיה, או להבנתי, יש בעיה עם החברים שלי, אני מדבר, לעבור מרמת המ"מ לרמת מ"פ. ואחרי זה מג"ד וזה, אנשים לא משוגעים. אומרים, אני לא רוצה לעשות 120 יום. זה משוגע, באמת. אני, כעצמאי, אומר לכם שהעסק שלי חצי קורס מכיוון שהייתה לי תעסוקה בדיוק בפיק הכי גדול, והעסק שלי די קרס. אני מעריך שאני אתאושש, ואני מספיק חזק. הדבר האחרון, דיברנו על ההטבות לחיילי א' פלוס. אנחנו מוגדים א', כי אנחנו כאילו פיקוד העורף, למרות שאנחנו חי"רניקים וכולנו לוחמים. אני חושב שצריך או להחריג או לבדוק טוב טוב מי מקבל ומי לא. אני לא חושב שמגיע לי פחות מכל אחד אחר, בסדר? בטח בגלל מספר ימי המילואים, וגם כי אנחנו כולנו לוחמים. והנקודה האחרונה, ואולי החשובה ביותר. אנחנו בשנה וחצי האחרונות קיבלנו בנות לוחמות, נשים לוחמות. אני מאוד מברך על המהלך, אני חושב שזה שדרג את הגדוד. היום בשיח מאוד חשוב להגיד את זה, נשים לוחמות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, ובאמת טוב שאנחנו עושות ועושים כאן את כנס ההוקרה הזה לאנשים שמחזיקים מערך כל כך חשוב למדינת ישראל. אני חושבת שדווקא מה שאמרת קודם, אדוני מ"צו 8", אני חושבת שהתגמול לחיילי המילואים, צריך להגיד בסוגריים, גם חיילות מילואים, שגם זה דבר שצריך עוד טיפול משמעותי, לאורך השנים, כאן בוועדת חוץ וביטחון אנחנו דנו ועסקנו הרבה מאוד בנשים שהשתחררו משירות ומצאו את עצמן משוחררות ממילואים בלי ששאלו אותן, בלי שנתנו להן הזדמנות. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> זה כבר השתנה, ואני הצגתי פה את הנתונים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> כן, אני בטוחה, אני יודעת שהמספרים עלו, אני יודעת שהאחוזים עלו, אבל לא מספיק. ברור שזה לא מספיק, כפי שדיברנו פה אתמול באריכות על כך שהמיצוי של שירות נשים בכלל הוא רחוק מלהיות מספק, משום שאנחנו עוד רחוקות משוויון הזדמנויות ומפתיחת כל המקצועות וכל היחידות לנשים. אז אותו דבר, לוקח זמן שהצבא מפנים את זה שהנשים יכולות, וגם רוצות, וראוי שתשרתנה במילואים בהתאם לשירות שעשו בשנותיהן בחובה ובקבע. בכל אופן, התגמול על מילואים הלך וגדל עם השנים, בפירוש. זאת אומרת, גם הלך וגדל, וגם, אני חושבת שהחברה הישראלית, בפירוש, פעם מילואים היה דבר מובן מאליו, היום הוא לא דבר מובן מאליו. הוא לא דבר מובן מאליו גם בהיבט היותר בעייתי שלו, אבל גם בהיבט היותר חיובי שלו. יש בפירוש הערכה לשירות מילואים, מה שפעם באמת התקבל כמובן מאליו. אני רוצה להגיד שאנחנו צריכות וצריכים לדבר כאן גם על בני המשפחה של מי שמשרתים במילואים, בוודאי ימים רבים בשנה. ובהקשר הזה צריך שם לתת דגש נוסף, כי זה לא מספיק שעה אחת שמתקזזת עם שעת הורות שלוקחים. בוודאי לבנות זוג של משרתי מילואים, שצריכות לטפל בילדות וילדים ולג'נגל לבד בתקופות שבני הזוג שלהן נמצאים במילואים. זה דבר שצריך לתת עליו הרבה הרבה יותר את הדעת, כדי שבאמת משפחות תוכלנה לשחרר את הנשים או הגברים שלהן למילואים. זה דבר מאוד מאוד משמעותי. אדוני אמר שהוא עצמאי, לעצמאיות ועצמאים זה דרמטי, כמובן, היציאה לשירות מילואים. אבל משפחה, כפי שצה"ל יודע היטב, בכל ההיבטים, גם של גיוס, אבל גם של שירות מילואים, משפחה הופכת להיות דבר יותר ויותר נוכח, וכדאי לתת את הדעת גם על תנאים שיסייעו למשפחות לאפשר לבני או בנות הבית לצאת למילואים. אם, כמו שאמרתי, בשעות הורות, אם בנקודות זיכוי, אם בדברים כאלה. יש צורך אמיתי לשפר את התמיכה שהמדינה נותנת למשפחה, לבנות ובני הזוג של המשרתים במילואים. ודבר נוסף ואחרון, שאני יודעת שהוא מדובר מול הוועדה, והוא מדובר מול הוועדה הרבה מאוד זמן, הדיון שהיה פה על צו 8. אני רוצה להגיד שאי אפשר לדבר על הכרה ויוקרה, צריך להגיד, למילואים, מצד אחד, ומצד שני, צה"ל, מצידו, לא תורם את חלקו, שלא לומר מתחמק, בזה שהוא עושה תרגילים ולא משתמש בכלי החוקי שהוא צריך להשתמש בו, הקרוי צו 8. כשאדם מקבל צו 8, בתרבות הישראלית, אין שאלות על הדבר הזה. נורא נורא ברור במה מדובר. גם מבחינה משפטית, אם אתה צריך להראות את זה, אם באוניברסיטה או במקום העבודה או לחברת תעופה, או לא משנה למי, אז ברור שאתה בצו 8. אף אחד לא יודע מה זה צו גיוס חריג, וואט אבר, ואתה צריך להתחיל להסביר שבגלל זה מגיעים לך כל הדברים שהיו אמורים להגיע לך בצו 8. אז לא ברור לי למה כל המעקפים האלה. אילו צה"ל היה עושה את השימוש בצו 8, הוא גם היה תורם חד-משמעית לנראות וליוקרה של שירות במילואים, וחוסך הרבה תהליכים מיותרים בדרך. << אורח >> אמיר ודמני: << אורח >> צה"ל, ב"עלות השחר" עשה שימוש בצו 8, והשימוש בצו 8 הוא פונקציה של היקף הסד"כ שמגויס, זה פרוש על פני הזמן, יש בזה הרבה מאוד מרחב שיקולים, ועושים את השימוש הזה באופן מושכל לפי קריטריונים. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> קודם כול, אני רוצה להניח, כפי שאמרתי לך אתמול בהקשר אחר, אני רוצה להניח ש צה"ל עושה כל דבר באופן מושכל. אני רוצה מאוד להניח ולקוות שהוא עושה את זה. רק, השאלה היא מה מושכל, עם האופן המושכל שהוא עושה את זה, מה הוא נועד להשיג. הרי יכול להיות שהוא נועד להשיג דברים שהם אולי טובים לצה"ל בהקשרים מסוימים, אבל פחות טובים לאזרח, לאזרחית, למשרת, פחות טובים לפיקוח הפרלמנטרי, פחות טובים לתמונה הגדולה. זה שצה"ל עושה דברים באופן מושכל עוד לא אומר שהן ההחלטות הנכונות, בכל הכבוד, בהכרח. אז לסיכום, רק מילה אחרונה. עוד סוגיה היא כמובן סוגיית התעסוקה המבצעית. האיזון בין הזמן שמוקדש מימי המילואים לתעסוקה מבצעית לעומת אימונים. סוגיית האימונים היא סוגיה ששוב, בוועדה היא תמיד על השולחן והיא תמיד מאוד משמעותית ודרמטית. וצריך להגיד, שוב, באופן מושכל, כפי שצה"ל עושה את החלטותיו באופן מושכל, יש מקום לחזור לדיון על שילוב יותר נשים בשירות שיוכל גם לשמש לתעסוקה מבצעית; לגיוס, כפי שאמר חברי רם בן-ברק בצדק, של יותר אוכלוסיות שתוכלנה בסופו של דבר להשתתף בתעסוקה מבצעית; של הקצאת כוחות מקצועיים לתעסוקה מבצעית באופן קבוע. במקום לקחת יחידות שאמורות לעשות דברים אחרים, אם להתכונן בחובה וקבע, ואם במילואים, לאירועים ביטחוניים חמורים יותר או שונים מתעסוקה מבצעית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה רבה. אנחנו בעשר וחצי נצטרך לפנות את החדר הזה, אז חשוב לי שנסיים בזמן. אחרון הדוברים, חברי סא"ל במילואים שי שוהם, שגם מסייע לי מאוד מאוד בכל מה שקשור לשדולת המילואים. תודה. << אורח >> שי שוהם: << אורח >> טוב, קודם כול תודה. תודה רבה, חבר הכנסת סולומון. אני חושב, דבר ראשון, שממש יפה לראות את אחדות השורות. יש פה חמישה יו"רים משותפים של שדולת הכנסת גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, בייחוד בתקופה הזאת, זה משהו שמראה על אחדות ועל החשיבות של נושא שמנסים להוציא את הפוליטיזציה ממנו, זה דבר אחד. דבר שני, לי קוראים שי שוהם, אני בוועד המנהל של עמותת מגן ביטחון שמנסה לדאוג לפנסיית הגישור של משרתים ושל פורשים באותה פנסיה. היום אני לא אדבר על הנושא הזה, כי הנושא הזה נדון בכל מיני פורומים כאלה ואחרים, ואני אשמור על הממלכתיות של היום הזה. שתי הערות שחשובות לי הן, אחת, שאלה: האם צה"ל, בעיניכם, ובעינינו בפרט, אנשי המילואים ונשות המילואים, עדיין נחשב צבא העם, או אנחנו רואים אותו כצבא העם? האם זה המודל הנכון? האם צריך לאמץ מודל חדש? זאת שאלה פתוחה. וההערה השנייה, דיברו פה על דברים שקורים בשנים האחרונות מבחינת הטבות. דיבר פה גם נציג של קצין מילואים ראשי על הטבות כאלה ואחרות. לפי דעתי אלה הטבות מבורכות, שצריך להאיץ את הקצב של החקיקה ולהתגבר על כל שיקול פוליטי ביום שאחרי הכנס המכובד הזה, יום ההוקרה המכובד הזה. והערה אחרונה, כמי שעוסק גם ביזמות בתחום של מקצועות העתיד, היום אנחנו רואים בעולמות של החינוך, ההשכלה, וגם בעולמות של התעסוקה, מהפך ענק בכל מה שקשור למקומות עבודה ואיך הדברים ייראו. אני חושב שמי שמשרת היום, בעיקר במילואים, משרתים ומשרתות, יספגו בעצם את האינטרוולים, כמו שציינו פה עצמאים, וגם שכירים, ברגע שהם נקראים לדגל, הם יספגו בעצם את הפערים האלה, וזה יקשה עליהם אחרי זה להיקלט או להמשיך ולבלוט בשוק העבודה. צריך לחשוב איך מעבר להטבות, גם מיסוייות וגם כספיות, אני חושב שבעיקר מעבר ל"דגים" שצוינו פה, איך נותנים גם חכות. זאת אומרת, הכשרות ייעודיות במקצועות שהיום הם בליבת התעסוקה, כדי לגרום לאנשים מילואים ונשות מילואים בעצם להתפתח ביום שאחרי שהם חוזרים הביתה משירות כזה או אחר. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. זה באמת דיון מרתק, שאנחנו רק נגענו, הכול היה בנגיעות כאן. אבל תהיו סמוכים ובטוחים שאנחנו עושים פה דיונים על גבי דיונים, גם בשדולה, גם בוועדה הזאת. יש הרבה מה לעשות, אנחנו רואים הרבה אור והרבה מאוד עשייה בלתי רגילה של מערך המילואים, שכולנו יודעים כמה הוא קריטי ומשמעותי להגנה על המולדת. יש לנו עוד הרבה מה לשפר, אנחנו שמענו חלק מהדברים האלה כאן. אנחנו נעשה הכול כדי שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי גם בעתיד. עצם היום הזה, שהוא יום הוקרה למערך המילואים, שהוא ממש חולש על כל היום, כלומר, מתחיל מתשע ועד חמש, שש, שיסתיים במליאה. אנחנו מנכיחים את הצורך בהטבה ובהוקרה ובהערכה של מערך המילואים. אז אני רוצה להגיד תודה לכל מי שדיבר ושיתף, וסליחה ממי שרצה לדבר ולא הצלחנו. ותמשיכו ליהנות מהיום. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:30. << סיום >>