PAGE  
2
ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

לנושא תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

17/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 13>
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
לנושא תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
יום שלישי, י"ט בסיון התשע"ד (17 ביוני 2014), שעה 13:00
<סדר היום:>
<תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) (תיקון), התשע"א-2011>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אילן גילאון – היו"ר
יעקב אשר
<מוזמנים:> 
	גבי נבון
	–
	מנהל תחום תכנון תחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	ד"ר אבי רמות
	–
	יועץ נגישות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	עו"ד הרצל רבינאין
	–
	הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דני כץ
	–
	מפקח ארצי, תעסוקה, אגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

	מירי מאיר שטטמן
	–
	מפקחת ארצית, ממונת שוויון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

	מיטל הוברט אשכנזי
	–
	המשרד לאזרחים ותיקים

	שמואל חיימוביץ'
	–
	ממונה נגישות ארצית, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

	עו"ד ערן טמיר
	–
	ריטיינר, נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות

	אבי בלאו
	–
	יושב ראש "בקול", ארגון כבדי שמיעה

	לירית שפיר שמש
	–
	מקדמת נגישות, "בקול", ארגון כבדי שמיעה

	ישראל אבן זהב
	–
	יו"ר ועדת נגישות, מטה מאבק הנכים ופורום ארגוני הנכים

	עו"ד יערה קלמנוביץ'
	–
	מטה מאבק הנכים ופורום ארגוני הנכים

	עו"ד עדי מרלה
	–
	עמותת נגישות ישראל

	ראובן ברון
	–
	המרכז לעיוור

	דני קדרון
	–
	יושב ראש ועדת הביקורת, נכים למען נכים

	שי אייזנברג
	–
	סמנכ"ל תפעול ושירות, חברת סיטיפס

	אלכס קרוסקין
	–
	סמנכ"ל הנדסה, חברת סיטיפס


<ייעוץ משפטי: >
אייל לב ארי
<מנהלת הוועדה:>
אתי שבתאי
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון - חבר המתרגמים
<תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) (תיקון), התשע"א-2011>
<היו"ר אילן גילאון:>
שלום. צהרים טובים.  אנחנו מתחילים את הדיון. היום הולך להיות קצת משעמם מן הסיבה הפשוטה, שזה דיון שאנחנו חוזרים עליו באופן טכני משום שהכנסת התפזרה בפעם הקודמת וכמעט רוב רובם, תשעים אחוזים, של הדברים עליהם אנחנו מדברים כאן, כבר הסכמנו עליהם בפעם הקודמת ויש כאן שלושה שינויים שנציין אותם ועליהם נוכל לדון ולקבל החלטות. בכל מקרה, הפרק הזה יסתיים היום. אני מקווה שנעשה את זה מהר יותר מאשר הוועדה לטיפול ברשות השידור מצליחה לעשות.

ברשותכם, אלא אם כן יש למישהו הערות, אנחנו נתחיל בהקראה.

<אייל לב ארי:>
הנוסח שבפניכם, כפי שאמר היושב ראש, נוסח שהוועדה כבר סיימה לדון בו כמדומני במרץ 2012. השינויים שאתם רואים, רובם המוחלט  הם שינויים שכבר התקבלו בוועדה, לכל היותר שינויים שנוצרו בעקבות הדיון בוועדה בכנסת הקודמת וכן שינויים שהתגבשו בפגישות האחרונות שהתקיימו עם משרד התחבורה ואני אציג אותם.

<היו"ר אילן גילאון:>
לפני שאתה מגיע בהקראה למקום בו יש שינוי, נניח כמו הסיפור של גובה השלטים או דברים כאלה, תאמר לנו. יש שלושה שינויים. נכון?

<אייל לב ארי:>
בגדול אלה שלושה שינויים.

<היו"ר אילן גילאון:>
תתרה בנו כדי שנוכל לדון עליהם. על כל השאר אין טעם לקיים דיון פעם שנייה כי לא היה שינוי דרמטי במציאות של חיינו מאז ועד היום או שכן היה אבל זה לא מצריך את השינויים במה שכבר החלטנו.

<אייל לב ארי:>
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) (תיקון – רכבת מקומית), התשע"ד-2014

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 19(ג) לחוק שוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, בהתייעצות עם שר הפנים,  עם הנציבות, עם נציגות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג-2003 (להלן – התקנות העיקריות) –
(1) אחרי הגדרת "זמן תאורה" ו"קו שירות" יבוא:
אני מציע באופן גורף להפנות לתקנות השירות כי ההגדרה כאן היא אותה הגדרה שנמצאת שם.

(2) בהגדרת "מתקן מרכזי", אחרי "תחנת רכבת" יבוא  "תחנת רכבת מקומית תת קרקעית".
(3) בהגדרת "מעבדה מוסמכת", במקום "או רכבת" יבוא "רכבת או רכבת מקומית".

(4) בהגדרת "קרון נגיש", בסופה יבוא "וברכבת מקומית, קרון העומד בדרישות תקנה 26ב".

(5) אחרי הגדרת "רכבת" יבוא:
""רכבת מקומית" – רכבת הנעה על מסילת ברזל מקומית כהגדרתה בסעיף 46א(ה) לפקודת מסילות הברזל (נוסח חדש), התשל"ב-1972.

"רכבת מקומית נגישה" – רכבת מקומית שמתקיימות בה הוראות תקנה 26ב".

(6) בהגדרה "ת"י 1918" במקום "חלקים 1, 2 ו-4" יבוא "חלקים 1, 2, 4 ו-6".
2. הוספת פרק חמישי 1

אחרי הפרק החמישי לתקנות העיקריות יבוא:

"פרק חמישי 1: רכבת מקומית

26א.
חובת הפעלת רכבת מקומית נגישה


לא תופעל רכבת מקומית אלא אם כן היא רכבת מקומית נגישה.

26ב.
רכבת מקומית נגישה


ברכבת מקומית נגישה יתקיימו כל אלה:

(1) בחזית הקרון הראשון, מאחורי הקרון האחרון ובדפנות כל הקרונות הפונים לרציף בסמוך לדלתות הכניסה, יצוינו שם הקו, מספרו ויעדו בספרות ואותיות בניגוד חזותי לרקע ויתקיימו בהם דרישות פרט 1 בתוספת השמינית 1.

<אלכס קרוסקין:>
סליחה, אפשר להעיר?

<היו"ר אילן גילאון:>
אנחנו דנו בנושא הזה. בכל מקרה לא הולכים להיות שינויים.

<אלכס קרוסקין:>
אני מסיטיפס. זה משהו חדש.

<היו"ר אילן גילאון:>
זה לא היה כך?

<אייל לב ארי:>
היה גוון נוגד. השתנה לניגוד חזותי כי זאת היום ההגדרה המדויקת.

<היו"ר אילן גילאון:>
בבקשה.

<אלכס קרוסקין:>
בסעיף לאחר מכן דרשתם משהו דומה אבל כתבתם ככל שיש יותר מקו אחד באותה תחנה. אנחנו מבקשים שזה יחול גם כאן כי זה אותו הגיון. ככל שיש באותה תחנה יותר מקו אחד, זה יחול אבל כאשר יש קו אחד, אין טעם להודיע את מספר הקו והיעד.
<היו"ר אילן גילאון:>
ככל שיש יותר מקו אחד. בסדר.

<אלכס קרוסקין:>
תודה.

<אייל לב ארי:>
(2) יותקנו בה מערכות חיצוניות של אות קולי וחזותי המקדימים פתיחת הדלתות וסגירתן. האות הקולי יופק בעוצמה כאמור בפרט 3 בתוספת השמינית 1 ויהיה בצליל שונה או במקצב שונה בעת פתיחת הדלתות ובעת סגירתן. דלת הקרון תובחן מן הרקע שלה על ידי ניגוד חזותי לפי חלק 6 ואות שמע לפי חלק 4 או סימן מאתר לפי חלק 6 בת"י 1918 ככל שבתחנה עובר יותר מקו אחד, יצוין יעד הרכבת באופן קולי וחזותי בעת עצירת הרכבת.

<היו"ר אילן גילאון:>
נשים את זה גם בפסקה הקודמת.

<אלכס קרוסקין:>
לתחילת הסעיף כאן, מערכות חיצוניות. לנו אין את זה היום. 

<קריאה:>
כי יש קו אחד.

<אלכס קרוסקין:>
אבל זה לא קשור לקו אחד, מערכות חיצוניות על פתיחת דלת. בסעיף הזה מדובר על שני דברים. בחלק הראשון שלו מדובר על מערכת חיצונית של אות קולי וחזותי. לנו אין את זה. אין קולי וחזותי אלא יש לנו את זה רק בתוך הרכבת. 

<היו"ר אילן גילאון:>
אנחנו לא כותבים כאן תקנות על פי מה שיש לכם. אנחנו כותבים מה צריך להיות לכם.

<אלכס קרוסקין:>
תלוי מה תחליטו לגבי מערכת קיימת. כלומר, מה תקופת ההסתגלות.

<היו"ר אילן גילאון:>
יש בקשה לגבי הנושא הזה. זה הפרק אליו נגיע. אנחנו מבינים שאתם יחסית בסדר אפילו למה שנדרש מבחינת החוק באופן יחסי. אחרי כן ניתן לך הזדמנות לפרט מה עוד צריך.

<אייל לב ארי:>
יש הערה של ראובן ברון שאני לא רואה אותו כאן.

<ערן טמיר:>
הוא בדרך. הוא הודיע לי שיש בעיה.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתה יכול לומר בשמו?

<ערן טמיר:>
מה שהוא כתב. יש כאן הפניה לחלק 4. לפי מה שהוא כותב, בחלק 4 אין התייחסות לאות שאינו מכיוון הדלתות.  התקנות מפנות לחלק 4 והוא אומר שבחלק 4 אין שום מענה לזה ואין התייחסות לזה.

<קריאה:>
חלק 4 עובר עכשיו רביזיה.

<ערן טמיר:>
דלת הקרון, כתוב, תאובחן מרגע שניגוד חזותי לפי חלק 6 וזה בסדר. ואות שמע לפי חלק 4. הוא אומר שבחלק 4 אין התייחסות לאות שמע.

<היו"ר אילן גילאון:>
סלח לי, אבל אני לא מבין.

<קריאה:>
לא צריך להתייחס לחלק 4.

<ערן טמיר:>
הוא אומר שבמקום להפנות לחלק 4 שאין שם כל התייחסות, צריך לכתוב כאן שתותקן.

<היו"ר אילן גילאון:>
הטענה היא לגבי הכיתוב ולא בתוך הקרון. הבנתי. 

<ערן טמיר:>
הוא מציע: תותקן בה מערכת קולית שתשמיע אות מכיוון הדלתות מיד עם עצירת הרכבת לשם קליטת קהל ובמשך חצי דקה לפחות.

<היו"ר אילן גילאון:>
מישהו רוצה לדבר על זה?

<ערן טמיר:>
אני רק מקריא מה שהוא כתב. הוא אומר שאין התייחסות בחלק 4 ולכן הוא מציע לומר: תותקן בה מערכת קולית שתשמיע אות מכיוון הדלתות מיד עם עצירת הרכבת לשם קליטת קהל ובמשך חצי דקה לפחות.

<קריאה:>
חצי דקה? זה משגע את האנשים.

<ערן טמיר:>
בלי קשר לשאלה אם זה חצי דקה או לא, אני שואל, אחרי שקראנו את זה כמה פעמים, האם הרישא של הפסקה הזאת לא אומר את זה כבר?  למה כתבנו לפי חלק 4?

<קריאה:>
אני חושב שהאות הקיים הוא בפנים, בתוך הקרון.

<ערן טמיר:>
יכול להיות שלפי חלק 4, הכוונה פנימה.

<קריאה:>
הקיים. אני לא יודע.

<היו"ר אילן גילאון:>
אם הוא יגיע, נחזור לזה אחר כך. 

<אייל לב ארי:>
לחצן ההפעלה לפתיחת דלת הקרון יסומן בניגוד חזותי לפי חלק 6 ומישושי – גובה התבליט לא יפחת מ-0.8 ס"מ, יצוין בסימלול  המציין שזהו לחצן הפעולה, ומסביבו תהיה טבעת בקוטר של 6 ס"מ לפחות בניגוד חזותי לרקעו כאמור.

(3) אותות מערכות ההתרעה על מצבי חירום, פתחי יציאת החירום וכל מערכת התרעה וחירום אחרת ברכבת המקומית יהיו שמיעתיים וחזותיים כאמור בת"י 1918, חלק 4.

<עדי מרלה:>
יש כאן שוב שמיעתיים למרות שבאמת חלק 4 לא מופיע. יש כאן שוב הפניה לחלק 4 שלא מדבר על השמיעתי אלא רק על החזותי. גם כאן צריך לתת התייחסות.

<הרצל רבינאין:>
ההערה הזאת של אות שמע בת"י 1918 חלק 4, זאת הערה של ראובן. אני מציע שנבדוק את זה בתוכנו אם זה נכון או לא, מדויק או לא.

<עדי מרלה:>
זה חוזר על עצמו. תסתכל בסעיף 3.

<ערן טמיר:>
יש התייחסות לדברים האלה בחלק 4. שם אין את הבעיה. 

<היו"ר אילן גילאון:>
ישראל, אתה זוכר את כל הדברים האלה שנאמרים כאן, כמה מילימטרים וכולי?

<ישראל אבן זהב:>
לא. אני שואל משהו אחר. אתם רוצים טבעת מסביב ללחצן ואם הוא לא על הקיר אלא על עמוד, מה תעשה?  תחשבו הלאה.

<היו"ר אילן גילאון:>
שוב, אני לא פותח דיון על מה שכבר נדון, גם אם זאת טבעת על עמוד של כדורסל בתוך קטר, שכמובן מונגש.

<אייל לב ארי:>
(4) תהיה מערכת קשר פנימית לחירום שתותקן בגובה שבין 80 ס"מ לבין 120 ס"מ מרצפת הקרון ושתעמוד בדרישות ת"י 1918 חלק 4 לשימוש הנוסעים כך שיתאפשר קשר סביר בין הנוסעים לבין הנהג.
(5) בכל קרון תהיה מערכת כריזה פנימית אוטומטית שתודיע בקצב איטי וברור לקראת העצירה ליד הרציף על התחנה הקרובה, ואחרי היציאה מהתחנה על התחנה הבאה, ושילוט אלקטרוני של שמות התחנות שבקו הנסיעה, והיעד הסופי, כמפורט בפרט 3 בתוספת השמינית 1.
<שי אייזנברג:>
סמנכ"ל תפעול ושירות בסיטיפס. יש את ההערה האחת שידידי אמר קודם בעניין התאמה או לא התאמה. זה סיפור אחד ונדבר בהמשך על מערכת לא קיימת.

העניין הוא שאני רוצה שתביאו בחשבון שאם במערכת של רכבת מקומית הנסיעה מתחנה לתחנה היא 500 מטרים בערך, היא יכולה להיות פחות מדקה, צריך לכרוז את שם התחנה הבאה ויעד התחנה ויעד הנסיעה גם ביציאה מהתחנה וגם בכניסה לתחנה, ואנחנו כורזים שלוש פעמים כי זה בשלוש שפות שונות, ועוד בדרך יכולה להיות עוד איזשהו כריזה תפעולית, וזה בקצב איטי – זה אומר כריזה רציפה על כל הנסיעה. שוב, מערכת קיימת זה סיפור אחד.

<היו"ר אילן גילאון:>
מה אתה מציע?

<שי אייזנברג:>
אני מציע בנסיעות כאלה לכרוז פעם אחת בדרך את התחנה הבאה.

<היו"ר אילן גילאון:>
 יכול להיות שלא צריך ביציאה ובכניסה אבל לפני שאתה נכנס, צריך.

<שי אייזנברג:>
אנחנו כורזים לפני שאנחנו נכנסים. זאת  פעם אחת. לפני שאנחנו נכנסים לתחנה, אנחנו כורזים על התחנה הבאה בשלוש שפות.

<היו"ר אילן גילאון:>
נראה לי שזה בסדר גמור.

<שי אייזנברג:>
אבל כרגע זה לא מה שמופיע.

<היו"ר אילן גילאון:>
זה הגיוני מה שהוא אומר.

<ערן טמיר:>
מה שהוא אמר -  אלה דברים שכבר סיכמנו אבל מילא.

<שמואל חיימוביץ':>
עד למרחק קצר בין התחנות.

<היו"ר אילן גילאון:>
הבנתי. ברור שלמרחק קצר.

<ערן טמיר:>
אם עושים כאן שינוי לפי הבקשה שלו, נגיד איזה מרחק.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתה רוצה לנקוב בזמן? 

<ערן טמיר:>
למרחק של פחות מקילומטר בין התחנות?

<היו"ר אילן גילאון:>
מה המשמעות של זה בזמן?

<שי אייזנברג:>
שתי דקות.

<היו"ר אילן גילאון:>
בסדר גמור. אני חושב שזה בסדר. הרכבת לא צריכה לחפור לאנשים בראש.

<שמואל חיימוביץ':>
זה אומר שיהיה כאן סעיף מיוחד שאומר שאם המרחק בין התחנות קצר מכך וכך.

<היו"ר אילן גילאון:>
רק אז. כן. כך זה אומר.

<אייל לב ארי:>
ובלבד שהמרחק בין התחנות לא עולה על.

<שמואל חיימוביץ':>
אני מציע 750 מטרים.

<היו"ר אילן גילאון:>
אין לזה משמעות.

<קריאה:>
ברכבת התחתית של פראג זה 700-750 מטרים בין התחנות ולא מפסיקים לדבר וכולם מתלוננים. זה טירוף גמור.

<היו"ר אילן גילאון:>
נגביל בקילומטר, פחות מדקה או משהו כזה. קילומטר. 

<אייל לב ארי:>
ובלבד שהמרחק בין התחנות עולה על קילומטר אחד. אז תהיה כריזה כפולה.

<היו"ר אילן גילאון:>
כן.

<אייל לב ארי:>
(6) בכל אחד מצדי הקרון יותקנו שתי דלתות לפחות המיועדות לכניסה וליציאה של אדם המתנייד בכיסא גלגלים (להלן – דלתות נגישות) שרוחבן לא יפחת מ-100 סנטימטרים ויאפשר לו מעבר חופשי בהן ומהן למקום הישיבה המיועד לאדם המתנייד בכיסא גלגלים.
(7) בסמוך לדלת הנגישה יותקנו סמלי הנגישות, והכניסה תצוין ככניסה נגישה לאדם הנע בכיסא גלגלים.
(8) המרווח האופקי שבין סף הקרון בדלת הנגישה לבין הרציף לא יעלה על חמישים מילימטרים. המרווח האנכי המרבי שבין סף הקרון בדלת הנגישה לבין הרציף יהיה בין 35 מילימטרים מעל הרציף ובין 16 מילימטרים מתחת לרציף.  סף הכניסה לקרון בדלת נגישה יהיה בעל שיפוע ומבנה התואם את דרישות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף 2.2, או כזה שיאפשר כניסה ויציאה של אדם הנע בכיסא גלגלים שיורה המפקח על התעבורה בהתייעצות עם הנציב.
(9) הותקן בה אמצעי לגישור בין הדלתות הנגישות לבין המדרכה או הרציף, יופעל אמצעי הגישור באופן אוטומטי עם היפתח הדלתות.
(10) בפתחי כניסה ויציאה בכל דלת, יותקן פס אזהרה ברוחב של לפחות 5 סנטימטרים לכל רוחב הסף, שיהיה בניגוד חזותי לרצפת הקרון לפי ת"י 1918 חלק 6. פתחי היציאה והכניסה בקרונות יובחנו בניגוד חזותי, לפי ת"י 1918 חלק 6, את גוף הקרון שבסביבתם.
<קריאה:>
יש כאן בעיה בניסוח.

<אייל לב ארי:>
נכון. 

<הרצל רבינאין:>
יש לי הצעה לנוסח. פתחי היציאה והכניסה בקרונות יובחנו בניגוד חזותי לרקעם בהתאם.

<שמואל חיימוביץ':>
לא. הכוונה היא להבחנה בין הקרון לבין הרציף אבל לא כמו שזה כתוב.

<קריאה:>
יש כאן בעיה של עברית.

<אייל לב ארי:>
יש כאן השמטה של עניין שהיה בכנסת הקודמת. בכנסת הקודמת התבקש שגם חזית הקרון, כל הרכבת אבל לפחות החזית, תהיה בהבחנה של ניגוד חזותי בגלל הגובה שנע על המסילה. לכן בעצם הזנב הזה שהשתרבב. השאלה אם הוועדה רוצה גם לסמן את זה או לא. ככל שלא, זה יסתיים לפי ת"י 1918 חלק 6.

<קריאה:>
נכון.

<אייל לב ארי:>
(11) הדרך המובילה מן הדלת הנגישה אל המקומות המיועדים לאנשים עם מוגבלות תהיה ללא מדרגות ופנויה ממכשולים. ליד המקום המיועד לכיסא גלגלים תהיה רחבת היערכות פנויה ממכשולים, המאפשרת לבצע סיבוב בקוטר של 150 סנטימטרים.
(12) דלתות שקופות יסומנו בסימני אזהרה בשני צבעים בניגוד חזותי זה לזה לפי ת"י 1918 חלק 4.
(13) משטר רצפת הקרונות יהיה מחומר מונע החלקה.
(14) יותקנו בכל קרון -
(1) מאחזי יד שיסייעו לאדם עם מוגבלות בכניסה לרכבת המקומית, בתנועה בתוכה וביציאה ממנה, ויאפשרו לו להיתמך בהם בעת תנועתו  ובעת עמידתו.

(2) מאחזי יד אנכיים ואופקיים, על דופן הקרון סמוך למקום שהוקצה לאנשים הנעים בכיסא גלגלים, בטווח אחיזה, כמפורט בפרט 4 בתוספת השמינית.
(15) מאחזי יד יהיו בניגוד חזותי לסביבתם ויהיו בהתאם למפורט בפרט 4 לתוספת השמינית 1.
(16) בליטות העשויות להוות מכשול יסומנו כאמור בחלק 1 ו-46 לת"י 1918 לעניין הניגוד החזותי.
(17) יוקצו מקומות לפי התוספת השלישית, שיסומנו בהתאם לפרטים 1ב, 2 ו-3 בתוספת השנייה, כמפורט להלן:
<קריאה:>
להבנה. מה זה הבליטות האלה? אתה יכול להסביר לי? מאיפה זה בא?

<שמואל חיימוביץ':>
אם אתה שם למשל פח אשפה. אם אתה תתקין פח אשפה על עמוד, כמו שאנחנו רואים באוטובוסים, זאת בליטה.

<היו"ר אילן גילאון:>
ראובן, ברוך הבא.

<אייל לב ארי:>
(1) ארבעה מקומות לאנשים עם מוגבלות הנעים ללא כיסא גלגלים, מתוכם מקום ישיבה אחד לאדם המלווה בחיית שירות בקרבת הדלת שיסומנו.

(2) שני משטחים לפחות לשני אנשים עם מוגבלות הנעים בכיסא גלגלים בגודל 120X75 ס"מ לכל אחד.
בכנסת הקודמת  הייתה החלטת ועדה שזה יהיה 120 על 80.

<שמואל חיימוביץ':>
כן.  זה צריך להיות על שמונים ואני שואל למה שניים, אם כתוב קודם ארבע. כתוב ארבעה מקומות.

<קריאה:>
לא. כתוב ללא כיסא גלגלים.

<אייל לב ארי:>
נכון. זה לאנשים עם כיסא גלגלים. השאלה אם אלה שני משטחים לשניים או זה שניים כפול שניים.

<שמואל חיימוביץ':>
כל אחד מהם בגודל 120 על 80.

<היו"ר אילן גילאון:>
כל אחד.

<אייל לב ארי:>
אנחנו צריכים בעצם להוריד לשני אחד. זה יהיה שני משטחים בקרון או שני משטחים בכלל?

<היו"ר אילן גילאון:>
שני משטחים לפחות.

<ישראל אבן זהב:>
אנחנו מדברים על קרון.

<אייל לב ארי:>
שני משטחים לקרון לאנשים עם מוגבלות הנעים בכיסא גלגלים.

עכשיו נשאר לנו גודל המשטח.

<ישראל אבן זהב:>
120 על 80, כך זה בכל מקום. זאת המידה הסטנדרטית.

<קריאה:>
זה אחיד. 

<שמואל חיימוביץ':>
זה חלק מתקן.

<היו"ר אילן גילאון:>
איך זה נראה?

<שמואל חיימוביץ':>
מלבן ברוחב 80 ועומק של 120.

<היו"ר אילן גילאון:>
כל כיסא יכול להיכנס לתוכו?

<שמואל חיימוביץ':>
לא הכול.

<היו"ר אילן גילאון:>
כיסא ממונע יכול להיכנס?

<שמואל חיימוביץ':>
כן. תלוי איזה ממונע.

<היו"ר אילן גילאון:>
אני מדבר על כיסא ממונע גדול כמו שיש לסימה.

<ישראל אבן זהב:>
נכנס. כן.

<קריאה:>
יש רק תוצרת אחת של ברית המועצות לשעבר.

<היו"ר אילן גילאון:>
זה ברכבת של הטופולב. לא כאן.

<אייל לב ארי:>
(18) שלטים בקרון המתייחסים לשם התחנה הקרובה והתחנה הבאה יהיו כמפורט בפרט 1 בתוספת השמינית 1. שם תחנת העצירה הקרובה יוצג בקצב מובן בתוך הקרון מיד לאחר עזיבת התחנה הקודמת וזמן סביר לפני עצירת הקרון בתחנה הבאה וככל הניתן באותו זמן של הכריזה הקולית.

אם כך, צריך לעשות גם כאן התאמה לעניין הקילומטר.

<קריאה:>
לא. כאן זה חזותי. אין בעיה. זה רץ כל הזמן. זה לא מפריע לציבור.

<אייל לב ארי:>
(19) לחצן לקריאת חירום יצוין בסימלול המציין שזהו לחצן לקריאת חירום לפי הוראות חלק 4 לת"י, וימוקם במקום נגיש לאנשים הנעים בכיסא גלגלים, בגובה שבין 85 ל-120 סנטימטרים מרצפת הקרון, ויהיה מסומן בניגוד חזותי לסביבתו.

<שמואל חיימוביץ':>
יש כאן בעיה.  לפי מה שכתוב כאן צריך להיות כתוב שהלחצן הוא לפי התקן. שיהיה ממש כתוב כך.

<קריאה:>
יצוין בסימלול. הסמל יצוין. לזאת הכוונה, אם אני מבין אותה.

<אייל לב ארי:>
נכון. סימלול. 

<שמואל חיימוביץ':>
סימלול, נקודה. 

<היו"ר אילן גילאון:>
בסדר.

<אייל לב ארי:>
זה יהיה כך: לחצן לקריאת חירום יצוין בסימלול המציין שזהו לחצן לקריאת חירום. סימון הלחצן יהיה לפי הוראות התקן.

<שמואל חיימוביץ':>
מצוין.

<אייל לב ארי:>
וימוקם במקום נגיש לאנשים הנעים בכיסא גלגלים, בגובה שבין 85 ל-120 סנטימטרים מרצפת הקרון, ויהיה מסומן בניגוד חזותי לסביבתו.

(20) לא יודבקו מדבקות על חלונות הקרון באופן שיסתירו את הנראה מחוץ לקרון לאדם העומד או היושב בתוך הקרון.
(21) לא יותקנו מסגרות לרוחב החלון באופן שיסתירו את הנראה מחוץ לקרון לאדם היושב בקרון.

הגענו לתקנה 26ג.

<ערן טמיר:>
אפשר לחזור להערה הקודמת של ראובן שאמרנו שנחזור אליה.

<היו"ר אילן גילאון:>
כן. ראובן. בבקשה.

<אייל לב ארי:>
לסעיף 26ב(2).

<ראובן ברון:>
כתוב שם שהקולות מכיוון הדלתות יושמעו על פי התקן. רציתי לומר שהתקן לא דן בזה, לצערי, ולכן צריכים כאן להגדיר כפי שהיה בישיבה לפני שנה-שנתיים שעם פתיחת הדלתות לקליטת קהל יושמע קול למשך חצי דקה מכיוון הדלתות.

<קריאה:>
אתה מדבר על כריזה חיצונית או פנימית? בתוך הקרון או החוצה?

<ראובן ברון:>
החוצה.

<קריאה:>
כלפי התחנה?

<ראובן ברון:>
כן. מכיוון הדלת. זאת אותה צפצפה שמשמיעה את הקולות כדי שייזהרו מהדלת לפני שהיא נפתחת ונסגרת
<קריאה:>
חצי דקה?

<ראובן ברון:>
זה מה שאתם אמרתם.

<היו"ר אילן גילאון:>
מה מקובל היום? חצי דקה זה בטוח הרבה זמן וזה בכלל לא הגיוני. מה עכשיו מקובל?

<קריאה:>
אולי שלוש שניות.

<היו"ר אילן גילאון:>
שמודיע למי שמחוץ לקרון?

<שמואל חיימוביץ':>
לא. כאילו בפנים.

<היו"ר אילן גילאון:>
אבל לא על זה הוא מדבר. הוא רוצה בחוץ.   אם בחוץ, מה קורה אם אלה כמה קרונות ביחד? כל אחד צריך להודיע?

<ראובן ברון:>
המטרה של הצפצוף הזה היא להודיע לאנשים שלא רואים כדי להתכוונן אל הדלת.

<היו"ר אילן גילאון:>
אני מבין, אבל מה קורה כאשר יש הצלבה בין שניים שמגיעים ועוצרים בתחנה? כל אחד צריך להודיע את ההודעה שלו?

<ראובן ברון:>
זאת לא הודעה. זה צפצוף.

<היו"ר אילן גילאון:>
צפצוף בלבד.

<ראובן ברון:>
האיש מתכוונן אל הצפצוף הקרוב ביותר אליו.

<היו"ר אילן גילאון:>
אי אפשר חצי דקה. זה המון זמן.

<שמואל חיימוביץ':>
יש סימן מאתר שאמור לאפשר לאנשים עם מוגבלות עירייה ועיוורים למצוא את הגישה לדלת. אם יש את זה, אפשר מראש להיערך ולעמוד בקרבת הסימן הזה. זה דבר אחד. דבר שני, יש מקום לכתוב כאן משהו שאומר שעל הרציף תסומן נקודת העצירה של קדמת הרכבת ותהיה חובה לעצור שם ולא במקום אחר.

<אבי רמות:>
אי אפשר. הרכבת עוצרת תמיד באותו מקום.  על מה אתה מדבר?
<שמואל חיימוביץ':>
שזה יהיה כתוב.

<ישראל אבן זהב:>
אם היא עוצרת, אז מה הבעיה?

<היו"ר אילן גילאון:>
אין בעיה. 

<ראובן ברון:>
אם אני לא טועה, הסימן המאתר נמצא ליד הדלת הקדמית.

<שמואל חיימוביץ':>
לא.

<אלכס קרוסקין:>
על כל הדלתות שיש אליהן גישה.

<שמואל חיימוביץ':>
אנחנו מדברים מול מה שיש  בתקנות.

<היו"ר אילן גילאון:>
איך זה עכשיו? זה מעין דינג-דונג?

<אלכס קרוסקין:>
ברגע שהדלת נפתחת, זה לא דינג אלא זה רחש והוא גם צליל לא מאוד חזק כי זה לא נועד להפריע לאנשים. זה צליל שהוא מסמן שהדלת נפתחת, הוא אורך כשלוש שניות והוא בפנים. הוא לא מושמע בחוץ. זה להזהיר את האנשים ליד הדלת שהדלת נפתחת. אני מבין שאתם רוצים משהו שיכוון אנשים עם מוגבלויות ושהם יבינו שהדלת נפתחת. זה לא זה ואני גם לא מכיר מערכת כזאת.

<היו"ר אילן גילאון:>
המערך עליו שמוליק דיברת.

<שמואל חיימוביץ':>
אבל יש לי בעיה כי כתוב כאן שזה היה רק במידה ולא יהיה סימון נוגד על הדלתות. לא בכל מקרה יהיה סימון. אגב,  לא בטוח שחייב להיות בכל דלת. אם אתה מראש מכוון לדלת דרכה תיכנס, אז מה הבעיה?

<היו"ר אילן גילאון:>
כרגע מבחינת צלילים, מבחינה פונטית, אין שום דבר בחוץ. אין כלום.

<ראובן ברון:>
אותו צפצוף רגיל.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתה רוצה גם צפצוף ואתה אומר גם כמה זמן הוא יהיה. 

<הרצל רבינאין:>
לא בחנו את זה ולכן אנחנו לא יודעים מה המשמעות של זה, לא תקציבית ולא טכנית, אם זה אפשרי בכלל ומה צריך לעשות. לא בחנו את זה. עכשיו צריך לחזור ולבחון את הנושא הזה ולהחזיר לוועדה.

<היו"ר אילן גילאון:>
לא. מה שהוא אומר, אין לזה משמעות תקציבית אבל יש לזה משמעות. כאשר אנחנו מנגישים, אנחנו מנגישים לאנשים עם מוגבלות וגם לאלה שאין להם מוגבלות. תמיד תזכרו את זה.

<ערן טמיר:>
מה שראובן אומר, במיוחד לאור מה שסיטיפס אומרים שהם לא מכירים מערכת כזאת, הוא אומר שאנחנו צריכים לבחון אם יש מערכת כזאת בעולם כדי לראות מה המצב.

<היו"ר אילן גילאון:>
אם יש, אני לא בטוח שהיא נועדה לרכבות.  בא אדם עיוור, הוא יודע איפה זה נמצא וזה מאתר לו.
<שמואל חיימוביץ':>
הניסוח כרגע הוא מצוין כי אם הם לא יאתרו דבר כזה בעולם או לא יוכלו להפעיל את המערכת שלהם, יהיה סימן מאתר. כך כתוב עכשיו.

<ערן טמיר:>
אבל אין חובה לסימן מאתר.

<שמואל חיימוביץ':>
אם הם לא מוצאים פתרון – יש.

<ערן טמיר:>
צריך לכתוב את זה. זה לא כתוב.

<שמואל חיימוביץ':>
כתוב "או".

<ערן טמיר:>
"או" זה אומר או. זאת אופציה. 

<היו"ר אילן גילאון:>
סימן מאתר לא נותן לו תשובה.

<ערן טמיר:>
למה? סימן מאתר מכוון אותו. 

<שמואל חיימוביץ':>
מה שכתוב כאן זה או שיהיה לזה צליל שונה  בפתיחה וסגירת הדלת, או יהיה סימן מאתר. זה מה שכתוב.

<ערן טמיר:>
כתוב: דלת הקרון תאובחן מן הרגע שניגוד חזותי לפי חלק 6.

<שמואל חיימוביץ':>
חזותי, זה משהו אחר.

<ערן טמיר:>
אז כתוב: ואות שמע.

<היו"ר אילן גילאון:>
הצליל הוא שונה  בפתיחת וסגירת הדלת?

<שמואל חיימוביץ':>
כן.

<אלכס קרוסקין:>
כן.

<שמואל חיימוביץ':>
הסימן המאתר צריך להיות.

<ראובן ברון:>
בכל אופן, ניגוד חזותי הוא לא חלופה לצלילים האלה.

<היו"ר אילן גילאון:>
כן, אבל זה מצב לא אפשרי מהבחינה הזאת. תרשום או סימן מאתר.

<שמואל חיימוביץ':>
החלופה היא לצליל.

<ערן טמיר:>
בלי קשר לניגוד החזותי. יש כאן קצת בלבול בניסוח. הניגוד החזותי הוא עניין אחר ואז או שיהיה צליל כמו הוא רוצה או סימן מאתר.

<היו"ר אילן גילאון:>
בסדר.

<ראובן ברון:>
עוד הערה קטנה. דובר כאן על הסימן המאתר. למעשה כאשר נגיע בהמשך ל-26ג, יש שם תיאור של הסימן המאתר. לכן או כאן יזכירו את 26ג או לעשות סדר בין שניהם.

<היו"ר אילן גילאון:>
הוא מדבר עכשיו על 26ג וכאשר נגיע לסעיף, נתייחס. אני מאמין לו שזה מה שכתוב בסעיף 26ג. ממשכים.

<אייל לב ארי:>
26ג.
תחנת רכבת מקומית

(1) הדרך מן המדרכה הסמוכה לתחנת רכבת מקומית עד לרציף וממנו אל הכניסה לרכבת המקומית, תהיה דרך נגישה לפי ת"י 1918 חלק 2. 

(2) על תחנת רכבת מקומית שעל פניה קרקע יחולו הוראות התוספת החמישית לפי העניין, ועל תחנת רכבת מקומית תת קרקעית יחולו הוראות התוספת התשיעית, למעט פרט 9 בה, ככל שהוראות כאמור אינן סותרות פרק זה ואת הוראות חלק ח1 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה.

נשאר לנו עניין עמדות בידוק ועניין מרכזי של רכבת קלה.
<הרצל רבינאין:>
לגבי עמדות בידוק, אם אני זוכר נכון, אלה עמדות בידוק ביטחוני.

<אייל לב ארי:>
כן.

<הרצל רבינאין:>
אנחנו ביקשנו שנעלה את זה לדיון בוועדה כדי שנציגי סיטיפס יתייחסו. 

<אלכס קרוסקין:>
מבחינתנו אין בידוק ביטחוני.  אצלנו התחנות פתוחות. אין בידוק ואין גידור והתחנות פתוחות לחלוטין.

<שמואל חיימוביץ':>
מה זה בידוק? אלה שמסתובבים?

<אלכס קרוסקין:>
גם כאלה וגם שערים.

<שמואל חיימוביץ':>
השערים הם לא בידוק.  מדברים על משהו עתידי בתחנת רכבת. לדעתי זאת לא עמדת בידוק. אין עמדות בידוק היום. 

<ערן טמיר:>
עמדת בידוק ביטחונית, שבודקים אותך.

<שמואל חיימוביץ':>
צריך להיות איזה וילון, איזו סגירה.

<ערן טמיר:>
יש הוראות לכך בתקנות נגישות השירות.

<אייל לב ארי:>
במתקן מרכזי יש להניח  שתהיה עמדת בידוק. אם למשל יהיה מתקן מרכזי או תת קרקעי, אז  אני מניח שכן תהיה עמדת בידוק.

<הרצל רבינאין:>
מתקן מרכזי זאת תחנה מרכזית. היא מונגשת לפי התקנות.  לרכבת מקומית אין מתקן מרכזי.

<שמואל חיימוביץ':>
למה? תחנות מתחת לאדמה.

<אלכס קרוסקין:>
זה לא מתקן מרכזי. זה מתקן. 

<שמואל חיימוביץ':>
עם כל הכבוד, אלה שני מפלסים. 

<אלכס קרוסקין:>
יש שם קו אחד שעובר. איך אתה קורא לו מרכזי? 

<היו"ר אילן גילאון:>
סליחה, על מה הדיון?

<אלכס קרוסקין:>
על הבידוק הביטחוני.

<אייל לב ארי:>
השאלה מה החלטת הוועדה ביחס לעמדות בידוק ככל שקיימות.

<שמואל חיימוביץ':>
אם יש עמדת בידוק בכניסה לסינמה או במקום אחר.

<קריאה:>
נאמץ את תקנות הנגישות.

<היו"ר אילן גילאון:>
נאמץ את תקנות הנגישות לעניין של הבידוק. בסדר. 

<אייל לב ארי:>
(3) ברציף של תחנה יותקן סימן מאתר כמשמעו בתקנות התכנון ולפי ת"י 1918 חלק 6, לדלתות הנגישות ובניצב למסלול ההליכה עד קרבת דלתות הקרון.
מוסיפים כאן תקנה חדשה שתהיה ספציפית לגבי הרכבת המקומית.

26ד.
השלמת הוראות טכניות על ידי המנהל

(1) בהיעדר הוראות טכניות מתאימות לביצוע התאמת נגישות שהחובה לבצעה נקבעה בתקנות אלה, רשאי המנהל כהגדרתו בפקודת מסילות הדרכים, בהיוועצות עם הנציב, לתת הוראות טכניות לביצועה, לשם הבטחת נגישות לאנשים עם מוגבלות.

(2) הוראות טכניות של המנהל כאמור, יפורסמו במדור מיוחד למטרה זו באתר האינטרנט של משרד התחבורה ויימצאו במשרד התחבורה לעיון הציבור בעת שהם פתוחים לציבור. תחילתן של ההוראות תהיה 120 ימים מיום פרסומן והמנהל יפרסם את תחולתן לפי שיקול דעתו.

<אלכס קרוסקין:>
אפשר להוסיף?  כמו שאמרנו, המערכת שלנו היא מאוד נגישה, הכי נגישה שאפשר, אבל בכל זאת בין השורות יש אילו אי התאמות מאוד קלות. להרחיב טיפה את הסמכות  של המנהל גם להחליט על אי התאמות. אם תעיינו למשל בלחצן, שזה שמונה מילימטרים, מה קורה אם אנחנו אומרים שישה מילימטרים? מחליפים את כל הלחצנים? מחליפים את כל הדלתות? אנחנו מבקשים כאן שתהיה גם למנהל סמכות להחליט על אי התאמות לגבי מערכת קיימת. לגבי אי התאמות, היישום שלהן ולוח הזמנים.

<היו"ר אילן גילאון:>
במקרה הזה עליו אתה מדבר, אתה מכוסה לגמרי. 

<אייל לב ארי:>
לא. 

<היו"ר אילן גילאון:>
התקנות לא מחייבות.

<הרצל רבינאין:>
כאן כתוב בהיעדר הוראות טכניות מתאימות.

<אייל לב ארי:>
אם אין הוראות בתקנות או אין הוראות תקן ונדרשת בעצם השלמה עד שיהיו הוראות כאלה, מוסמך המנהל, בהתייעצות עם הנציב, להשלים את החסר. הוא לא יכול מכוח ההוראות האלה לשנות הוראות שנקבעו בתקנות.

<אלכס קרוסקין:>
אני לא  מבקש שישנה אבל שתהיה לו סמכות למשל להרחיב.

<שמואל חיימוביץ':>
כמו שעשינו בתקנות מקום קיים הבחנה שאם משהו קיים,  יש דרישה קצת פחות מהרגיל. 

<אייל לב ארי:>
אם כך, אנחנו צריכים ליצור טווחים.

<שמואל חיימוביץ':>
כן, אבל רק לגבי הקיים.

<היו"ר אילן גילאון:>
ברור. מה שכבר קיים.

<אלכס קרוסקין:>
אנחנו מבקשים שאת המנגנון הזה ניישם רק במערכת קיימת.

<שמואל חיימוביץ':>
אז צריך לכתוב את זה בתקנה ולא באמצעות המנהל. יהיו הוראות מסוימות לכך.

<היו"ר אילן גילאון:>
אני חושב שאפשר לכסות את זה. הדוגמה שלי מצוינת. יש לו בליטה של שישה מילימטרים ואנחנו דורשים שמונה מילימטרים. הוא עשה את הדברים לפני שהחוק חל עליו.

<אייל לב ארי:>
זה אולי יכול להיכנס לסטייה או משהו כזה. 

<שמואל חיימוביץ':>
אני בעד שתהיה אפשרות לטווח מסוים אבל קשה לי להגדיר אותו.

<היו"ר אילן גילאון:>
תגדיר באחוזים.

<שמואל חיימוביץ':>
על שמונה מילימטרים, זה טווח של 25 אחוזים. אם ייקחו את זה לסף כניסה לקרון, אני לא מסכים ל-25 אחוזים.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתה צודק. אנחנו עוסקים במקום שהוא בדרגה אחת הוא הבדל בין עבדות לחירות. זה נכון. אמרת מבנה קיים וזיכרוני לא עוזר לי כרגע.

<שמואל חיימוביץ':>
במבנה קיים קבענו את הפרמטרים. ממש הגדרנו דברים מסוימים. למשל בשירותים לנכים היה פעם 140 על 170 ואמרנו שאם אתה מוצא בשטח שזה 136 על 166, תסמן וי ותלך הלאה אבל קבענו את הפרמטרים.

<היו"ר אילן גילאון:>
עכשיו אתה רוצה לקבוע כאן פרמטרים לכל דבר?

<שמואל חיימוביץ':>
תיאורטית, כן. הם צריכים להגיד איפה הם צריכים את זה ואז נשקול את זה ונכתוב את זה בתקנה.

כתוב כאן חמש. אם היית אומר לי שאולי כתוב שש, הייתי ממליץ שיהיה כתוב חמש ונגמור עניין.

<אלכס קרוסקין:>
אבל אני לא יודע. יכול להיות  שאצלי בפועל זה ארבע וחצי.

<שמואל חיימוביץ':>
אני לא מדבר באוויר. תן לי דוגמאות, תן לי מקרים ואז אני אוכל להתייחס לזה.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתם רוצים לבדוק?  אתם תהיו אלה שתקבעו את המצב.

<אלכס קרוסקין:>
את הסטנדרט.

<היו"ר אילן גילאון:>
כן. את הסטנדרט. לנו אין שום עניין לעשות כאן דברים בלתי הגיוניים ומיותרים. 

<אלכס קרוסקין:>
איך אתה מציע את המכניזם?

<היו"ר אילן גילאון:>
שאתה תבדוק מה קורה. 

<ערן טמיר:>
על התקנות  האלה עובדים כבר הרבה מאוד זמן. חלק גדול מהעיכוב נבע כי משרד התחבורה, בצדק, רצה לעבוד מול החברות כדי לראות שלא מטילים עליהן משהו בעייתי.

<היו"ר אילן גילאון:>
סליחה. שמוליק, חמש, זה יספיק לך?

<שמואל חיימוביץ':>
על מה?

<היו"ר אילן גילאון:>
על מה שהוא דיבר.

<שמואל חיימוביץ':>
אין בעיה.

<ערן טמיר:>
ממילא נותנים להם כך או אחרת תקופת היערכות. אם באמת יש איזה פספוס של משהו, ראשית, אפשר לבוא לתקן, ושנית, אפשר לחשוב על מנגנון של פטור, שזה מה שהוא מבקש.

<אלכס קרוסקין:>
אני לא מבקש פטור. אני מבקש מנגנון.

<ערן טמיר:>
הקלה. לכן ישבנו, כדי שיראו שזה עומד מול הדרישות שלהם. או שיגידו קונקרטית מה לא עומד, או שמה נעשה, נתחיל כאשר יש תקופת היערכות.

<היו"ר אילן גילאון:>
הוא מעלה כאן שאלה עקרונית. הבעיה שהוא מעלה כאן היא בעיה עקרונית. כמו שקבענו בנושאים אחרים, מה קורה אם מישהו כבר ביצע ולא ביצע במדויק? מה  קורה אם הרמפה היא לא בדיוק לפי מה שאנחנו קבענו?
<ערן טמיר:>
אדוני היושב ראש, זה לא דומה כי כאשר אתה עושה תקנות של בניין קיים, אתה לא בדקת קודם את כל הבניינים הקיימים במדינת ישראל והתאמת אותם אחד לאחד. כאן יש לך זכיינים ספציפיים שמשרד התחבורה ישב אתם.

<היו"ר אילן גילאון:>
על מה אתה מדבר?  היה לי סיטיפס בכל מקום?

<ערן טמיר:>
לא. הם ישבו אתם על הדברים האלה. ישבו אתם סעיף-סעיף. משרד האוצר אמר שישבו אתם על סעיף-סעיף. עכשיו הוא לא אומר שאני עכשיו יודע א', ב', ג', ד', הם לא בסדר, לא עומדים ועכשיו תשנו ותעשו טווחים אחרים אלא הוא אומר משהו עקרוני וכללי. אז עקרוני וכללי, קודם כל נגמור את התקנות, נעביר אותן, יש תקופת היערכות, יהיו דברים נוראיים – נשנה אבל למה עכשיו לעכב את התקנות בגלל זה?
<אלכס קרוסקין:>
אני לא מבקש לעכב.

<היו"ר אילן גילאון:>
צריך שיהיה מכניזם.

<ערן טמיר:>
מבחינה משפטית, זה מכניזם של פטור.

<היו"ר אילן גילאון:>
זה במפר, מה שאני אומר. הוא צריך את זה. 

<שמואל חיימוביץ':>
למה הוא צריך את זה? הוא לא בטוח שהוא צריך את זה.

<היו"ר אילן גילאון:>
הוא לא בטוח.

<אלכס קרוסקין:>
אני ראיתי למשל את הדרישות כאן לגבי הכפתור לפתיחת הדלת רק אתמול ואנחנו לא מבינים.

<שמואל חיימוביץ':>
איך זה יכול להיות?

<ערן טמיר:>
זה לא חדש. זה היה כל הזמן. כבר שנים.

<אלכס קרוסקין:>
לא. הכפתור עם השמונה מילימטר?

<ערן טמיר:>
ודאי לא אתמול.

<אלכס קרוסקין:>
אלינו הוא הגיע אתמול.

<ערן טמיר:>
כבר לפחות חודשים, אם לא יותר.

<אלכס קרוסקין:>
יכול להיות אבל אלינו הוא הגיע אתמול. להגיד לך אם אנחנו עומדים בשמונה מילימטרים או בשישה, אני כרגע לא יודע.

<ערן טמיר:>
אתם רוצים לתתת אפשרות שהנציב יחליט?

<היו"ר אילן גילאון:>
לא. אני רוצה עכשיו לקבוע את המספר המינימלי.

<ערן טמיר:>
הוא לא  מדבר ספציפית על הכפתור. אם הוא היה מדבר ספציפית על הכפתור, בסדר. אתה מדבר ספציפית רק על הכפתור? הוא רוצה משהו כללי.

<היו"ר אילן גילאון:>
אני לא מבין משהו אחד. כאשר הדיון הזה התקיים וכאשר התקנות האלה נקבעו, אתם לא ישבתם בשיחה משותפת כדי להבין מה אפשר, מה יש ומה לא?

<ערן טמיר:>
הייתה יותר משיחה משותפת.

<אלכס קרוסקין:>
על רוב הדברים כן, אבל  יש כאן דברים חדשים שלא ישבנו עליהם.

<היו"ר אילן גילאון:>
אם יהיו דברים חדשים, נעשה תיקוני  חקיקה. במבחן הסבירות לא נראה לי שיהיו דברים חדשים, אבל נראה. 

<ערן טמיר:>
אנחנו מוכנים לגבי הכפתור, לכתוב שש במקום שמונה.

<היו"ר אילן גילאון:>
צריכה להיות פרשנות הגיונית. לא יכולה להיות פרשנות בלתי הגיונית.

<ערן טמיר:>
אדוני היושב ראש, אם במקום שמונה נכתוב שש, זה מה שיפתור את הבעיה, זה בסדר. הוא מדבר על משהו עקרוני יותר.

<היו"ר אילן גילאון:>
הם רוצים להיות סופר זהירים.

<שי אייזנברג:>
אנחנו מבקשים שיהיה מנגנון. נניח שיש אי אילו פערים קטנים. אנחנו לא  מבקשים פטור. אנחנו מבקשים את המנגנון שהמנהל, לפי פקודת מסילות הברזל בהיוועצות עם הנציב, כמו שכתוב באותה תקנה, יחליט לגבי הפער הזה מה אנחנו עושים, מתי אנחנו עושים, מה לוח הזמנים.

<ערן טמיר:>
משפטית זה לא אפשרי. אין מכוח החוק את האפשרות הזאת. מה שכתוב כאן זה פירוט של מה שכתוב בחוק. אין הסמכה. מה שאתה מבקש, זה בעצם מסלול חריגים למה שקבוע בתקנות אבל משפטית זה בלתי אפשרי.

<אייל לב ארי:>
אם אתה יכול להחריג את כל המערכת, בוודאי שאתה גם יכול להחריג - - -

<ערן טמיר:>
אני לא מחריג. 

<אייל לב ארי:>
במצב של לקונה.

<ערן טמיר:>
ההוראות מפרטות איך עושים את זה.

<אייל לב ארי:>
במצב של חוסר שנוצר בעצם פער בין הדרישה לבין היישום הטכני.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתה לא בטוח שזאת סיטואציה שקיימת במציאות.

<שי אייזנברג:>
אנחנו יודעים על דבר אחד.

<אלכס קרוסקין:>
אני כבר יודע שהיא קיימת.

<היו"ר אילן גילאון:>
 כי ישבתם.

<אלכס קרוסקין:>
ציינו קודם פער אחד שאנחנו יודעים עליו.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתה מדבר על הכפתור?

<אלכס קרוסקין:>
לא, לא על הכפתור. מדברים על הכריזה החוצה, נושא עליו דיברנו קודם.

<היו"ר אילן גילאון:>
את זה פתרנו.

<קריאה:>
לא פתרנו.

<היו"ר אילן גילאון:>
למה? פתרנו.

<ישראל אבן זהב:>
הכריזה החוצה צריכה להיות בכל מקרה כי זה צריך להישמע בחוץ כאשר הדלת נפתחת.  הרמקול צריך להיות שם בכל מקרה.

<היו"ר אילן גילאון:>
בכל מקרה, בעניין הכפתור כי זה בא כדוגמה,  מה המינימום שהוא צריך?

<שמואל חיימוביץ':>
שהם יגידו מה הם רוצים במקום מה שכתוב.

<היו"ר אילן גילאון:>
שיהיה כתוב בסעיף כי כנראה שיש בעיה. תכתוב שישה מילימטר.

<אייל לב ארי:>
לחצן הפעלה 0.6 סנטימטרים.

<היו"ר אילן גילאון:>
כן. 0.6 סנטימטר.

<שמואל חיימוביץ':>
שישה מילימטרים. 0.6 סנטימטר.

<אייל לב ארי:>
על איזה תקנה אתה מדבר?

<הרצל רבינאין:>
תקנה 26ב.

<אייל לב ארי:>
בעמוד 2 למטה, לחצן ההפעלה?

<הרצל רבינאין:>
לחצן ההפעלה לפתיחת דלת הקרון תסומן בניגוד חזותי. גובה התבליט לא יפחת מ-0.6 במקום 0.8.

<אייל לב ארי:>
0.6 סנטימטר?

<הרצל רבינאין:>
כן.

<היו"ר אילן גילאון:>
סיטיפס, יש לכם הישג בלתי רגיל, השגתם שני מילימטרים. זה יכול להיות קריטי.

<אייל לב ארי:>
בסדר. 0.6 סנטימטר.

<אלכס קרוסקין:>
בסעיף הזה כתבתם גם, לגבי הסיפא של הסעיף, ככל שבתחנה עובר יותר מקו אחד, יצוין יעד הרכבת באופן קולי וחזותי בעת עצירת הרכבת.

כאן מדובר על הקרון. כלומר, לגבינו זה לא רלוונטי כי אנחנו קו אחד אבל כדי שלא תגבילו את הקווים האחרים, כדאי לתת כאן אופציה לעשות את זה לא רק בקרון אלא אפשר לעשות את זה בתחנה. בדיוק אותה פעילות, אבל שזה יבוא מהתחנה. אלה מערכות יותר פשוטות. כלומר, כרגע זה לא רלוונטי  ולא משנה מה ייכתב כאן, אבל בעוד שלוש-ארבע שנים יהיה עוד קו ואפשר להתקין מערכת בתחנה שתעשה בדיוק אותו הדבר. צריכה להיות גמישות.

<אבי רמות:>
תרשו לי להוסיף עוד משפט אחד מבחינת הטכנולוגיות שקיימות היום. יותר ויותר מקובל שהתחנה היא התחנה ומזהה את הרכבת. אני חושב שלא צריך להיות הבדל.

<היו"ר אילן גילאון:>
או כך או כך. בסדר. הם אוספים את כל האפשרויות.

<אייל לב ארי:>
3. תיקון התוספת השנייה

בתוספת השנייה לתקנות העיקריות –
(1) בכותרת המשנה, במקום "ו-21(1) ו-(7), יבוא "21(1) ו-7) ו-26ב(18)".

(2) ברישא לפני פרט 1, אחרי "בקרונות רכבת" יבוא "רכבת ובקרונות רכבת מקומית".
(3) בפרט 3, במקום "או קרון רכבת" יבוא "קרון רכבת או קרון רכבת מקומית".
(4) בפרט 4 - ברישה, במקום "שילוט נוסף באוטובוס" יבוא "שילוט נוסף באוטובוס וברכבת מקומית".
(5) בפרט 5, בפרט משנה ב, במקום "20 ס"מ" יבוא "15 ס"מ".

<אבי רמות:>
מה זה?

<אייל לב ארי:>
אלה תיקונים שלכם.

<אבי רמות:>
אתה מדבר על המדבקות הצהובות?

<אייל לב ארי:>
שילוט. שילוט בסככות. 

<אבי רמות:>
אני מבקש להוריד לגמרי מדבקות צהובות מרכבת קלה. אמרתי את זה שלוש פעמים וארבע פעמים בדיונים פנימיים. אמרתם כן, אבל זה נשאר. אני מבקש להוריד לחלוטין את השילוט הצהוב מרכבת קלה. זה לא רלוונטי. יש שילוט דיגיטלי נגיש, יש את כל הנגישות שבעולם ולא צריך לשים את השלטים הצהובים האלה.

<שמואל חיימוביץ':>
ראובן, מה אתה אומר?

<היו"ר אילן גילאון:>
אני אומר שזה מזכיר אסוציאציות לא טובות.

<ראובן ברון:>
יש קו אחד ובאמת לא צריך.

<אבי רמות:>
גם אם יהיו עוד קווים, לא צריך.

<ראובן ברון:>
בכל מקרה, להפנות לתקן ולא למה שכתוב כאן כי זה כבר ישן.

<אבי רמות:>
אם אנחנו מורידים את זה, אין מה להפנות לתקן.

<שמואל חיימוביץ':>
איפה אתה מביא מידע לידיעת הנוסעים? 

<קריאה:>
יש לך את הדיגיטלי.

<היו"ר אילן גילאון:>
אבי, אתה לא מדבר על הסככה, נכון?

<אבי רמות:>
על סככה. 

<שמואל חיימוביץ':>
איזה סעיף כאן בתקנות מתייחס לנגישות שילוט בתחנה דיגיטלית?

<אבי רמות:>
אין.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתם רוצים להוריד את זה לגמרי?

<שמואל חיימוביץ':>
אם אתה רוצה להוריד את הצהוב, תשים משהו אחר.

<היו"ר אילן גילאון:>
מה?

<אבי רמות:>
בבקשה. יהיה שילוט אלקטרוני נגיש. מה הסיפור?

<שמואל חיימוביץ':>
לפי מה? לפי חלק 4?

<היו"ר אילן גילאון:>
אבי, שאלת תם. מה הבעיה בצהוב הזה, חוץ מזה שזה בית"ר ירושלים? מה הבעיה עם זה?

<אבי רמות:>
אלה תחנות מאוד אלגנטיות, אלה סככות באמת יפות ואין צורך. זה מיותר. זה באמת מיותר. תאמין לי שזאת סככה כל כך נגישה.

<היו"ר אילן גילאון:>
אצלי נגישות היא לפני אסתטיקה.

<שמואל חיימוביץ':>
יש הסכמה שזה יהיה דיגיטלי לפי התקן.

<אבי רמות:>
לפי התקן דיגיטלי. כן.

<היו"ר אילן גילאון:>
אני לא יודע מה זה, אבל בסדר.

<אבי רמות:>
בשבוע הבא אנחנו במכון התקנים כדי לבדוק שזה יהיה בסדר.

<שמואל חיימוביץ':>
בסדר. לפי התקן.

<אייל לב ארי:>
מה אתם מציעים?

<ערן טמיר:>
אני מציע כן להשאיר את זה והאלטרנטיבה היא שיהיה שילוט דיגיטלי.

<אבי רמות:>
אני מתנגד. 

<ערן טמיר:>
תוריד את זה ותחייב את כולם שיהיה דיגיטלי לפי התקן.

<אבי רמות:>
לא את כולם. 

<ערן טמיר:>
בתחנות.

<אבי רמות:>
דיברתי על תחנות הרכבת הקלה.

<היו"ר אילן גילאון:>
בסדר. תרשום על פי התקן. תודה. ממשיכים. 

<אייל לב ארי:>
אני לא הבנתי מה הנוסח שאתם  מבקשים.

<היו"ר אילן גילאון:>
השלטים הצהובים ירדו.

<ערן טמיר:>
מה שאבי אומר, ויש הסכמה, זה שבמקום מה שכתוב כאן על העשרים סנטימטרים וכולי, לגבי פרט 5 בתוספת השנייה, שילוט התחנה, בתחנה של רכבת קלה  יהיה שילוט דיגיטלי.

<אבי רמות:>
לא. אני רוצה שילוט לפי התקן.

<קריאה:>
נשאיר את הצהוב ואם בעתיד נחשוב שצריך לשנות את זה, נשנה. נשאיר את הצהוב. 

<אבי רמות:>
אתה לא צריך. תפנה לתקן ובתקן יש את הכול.

<קריאה:>
חברים, החלטה שלי, אני מעדיף שיהיה הצהוב.
<אייל לב ארי:>
פסקה (5) נשארת או יורדת? במקום 20 יהיה 15, נשאר?

<הרצל רבינאין:>
כן.

<ישראל אבן זהב:>
בסוף הסעיף אתה כותב שהכתב יהיה בניגוד וכולי.

<ערן טמיר:>
לא. זה ירד.

<שמואל חיימוביץ':>
אתה הולך להקריא את הסעיף. עוד לא קראת אותו.

<היו"ר אילן גילאון:>
הוא קרא. בחלק התחתון של המדבקה.

<אייל לב ארי:>
במקום 20 סנטימטרים יבוא 15 סנטימטרים. יש הערה למטה המדברת על כך שבכנסת ה-18 קיבלה הוועדה החלטה לגבי נושא מיקום השילוט, לגבי הגובה והמיקום.

<שמואל חיימוביץ':>
וזה לא נמצא כאן.

<אייל לב ארי:>
זה לא נמצא. עכשיו הוועדה תחליט האם היא מקבלת את התיקון שהוצע מחדש על ידי משרד התחבורה או הוא רוצה להיצמד להחלטה הקודמת שלה בכנסת הקודמת.

<שמואל חיימוביץ':>
הוא לא הציע מיקום אלא רק שינה את הגודל.

<היו"ר אילן גילאון:>
גם הגובה. אני לא יודע מה הדרמה. ראובן, מה אתה אומר?

<ראובן ברון:>
אני הצעתי קודם למחוק כאן את כל הדברים האלה ולכתוב שהשילוט בתחנה יהיה כמתואר בחלק 4 לתקן כי שם כתובות מידות עוד יותר טובות מאשר כאן, עליהן תעברו ב-23 לחודש.


הרצל, אל תכניס כאן את התיאור אלא תפנה אל התקן.

<הרצל רבינאין:>
אנחנו עדיין במדבקות הצהובות?

<ראובן ברון:>
כן. מופיע שם המדבקות הצהובות, קטנות יותר, פשוטות יותר.

<היו"ר אילן גילאון:>
וזולות יותר.

<ראובן ברון:>
זה זול יותר, בלי יעד נסיעה. מה שרציתם. יש שם חלופה להשמעה קולית של המספר.

<שמואל חיימוביץ':>
אז תוכלו לעשות את הפיילוט כמו שצריך.

<הרצל רבינאין:>
מעלים הערות שיכולנו לדון בהן לפני שנה. עכשיו רוצים שנגיד אם זה בסדר לפי התקן או לא.

<היו"ר אילן גילאון:>
לפי התקן, זה תמיד בסדר. 

<שמואל חיימוביץ':>
אתם ביקשתם לעשות פיילוט. אנחנו אמרנו לכם שאפשר לעשות פיילוט בתנאי. כאן זה כתוב כי ברגע שאתה משנה כאן, זה יחול גם על האוטובוסים. אתה אומר שבסוף השנה כבר יהיה בסדר והתקנות יהיו בסדר. זאת ההזדמנות שלך, תקן אתה. זה לטובתכם ואנחנו מוותרים לכם.

<היו"ר אילן גילאון:>
אני לא מבין מה יכולה להיות הבעיה למשרד התחבורה עם התקן הישראלי.

<שמואל חיימוביץ':>
זאת הזדמנות להעביר את זה.

<היו"ר אילן גילאון:>
ישראל היא מדינה ויש לה תקנים שאנשים מנסים לחבר אותם ולפעמים גם משרדים. מה יכול  להיות רע? אין לי מושג מה כתוב בפנים.

<הרצל רבינאין:>
ראובן יכול היה להעיר את ההערה הזאת גם לפני שנה.

<ראובן ברון:>
אלה תיקונים שעשיתי לפני שנה, אבל בינתיים הקטנו עוד יותר והורדנו את היעד. באמת הלכנו לכל מה שאתם רוצים, לכל מה שאבי רצה, ועשינו טסט שיצא בסדר.
<הרצל רבינאין:>
בוא נעשה משהו אחר. בוא ניתן סמכות לשר התחבורה. אתה מדבר על הרביזיה של התקן, נכון?

<ראובן ברון:>
כן.

<הרצל רבינאין:>
בוא נשאיר את זה וניתן סמכות לשר התחבורה להחליט אחר כך אם הוא מאמץ את התקן בלי לחזור בחזרה לוועדה, אם יהיה תקן כי כרגע עוד אין את התקן שהוא מדבר עליו.

<אייל לב ארי:>
לא הסמכנו. מה שאתה מדבר על השירות, לא הייתה הסמכה. 

<היו"ר אילן גילאון:>
אפשר לכתוב כך ו/או, בלי שר. ככה ו/או התקן.

<אייל לב ארי:>
בסדר. נעשה במקום עשרים סנטימטר. צריך לבנות את כל השילוט או רק את 5(ב).

<קריאה:>
רק את 5(ב).

<היו"ר אילן גילאון:>
כן. 

<אייל לב ארי:>
שלט מדבקה יהיה דו צדדי  וכדומה, ולהפנות – או יחולו הוראות התקן.

<היו"ר אילן גילאון:>
בדיוק. אני כבר מפחד לדבר עם עורכי דין כי צריך להגיד לחילופי חילופין.

עכשיו כולם מרוצים. נמשיך.

<אייל לב ארי:>
3א
הוספת תקנה 28א

לפני תקנה 29 לתקנות העיקריות יבוא:

"28א.
מדידת החזרות אור

מדידת החזרות אור לצורך קביעת ניגוד חזותי, לתקנות אלה, תבוצע בידי מי שעבר הכשרה לפי תכניות ודרישות שהורה הנציב. תכנית ודרישות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הנציבות ויימצאו במשרדי הנציבות לעיון הציבור בעת שהם פתוחים לציבור".

<קריאה:>
יש חלק 6 של התקן שמדבר על זה.

<אייל לב ארי:>
זה בדיוק זה.

<ערן טמיר:>
ביררתי עם יהודה כדי להבין על מה מדובר וזה הנוסח הנכון.

<קריאה:>
למה לא להפנות לתקן? יש תקן.

<ערן טמיר:>
יש להפנות לתקן בלי קשר.

<אייל לב ארי:>
4. תיקון התוספת השלישית

בתוספת השלישית לתקנות העיקריות –
(1) בכותרת המשנה, במקום "ו-21(7)" יבוא "21(7) ו-26ב(19)".
(2) בפרט 2.ג.1, בסופו במקום "ובקרון" יבוא "ובקרון נגיש".
5. תיקון התוספת החמישית

בתוספת החמישית לתקנות העיקריות –
(1) בכותרת המשנה, במקום "(תקנה 6)" יבוא "(תקנות 6 ו-26ג)" ובמקום "תחנת אוטובוס" יבוא "תחנת אוטובוס, רכבת מקומית, סככת המתנה לאוטובוס וסככת המתנה לרכבת מקומית".
(2) בפרט 1, במקום "סעיף 2.8" יבוא "סעיפים 2.7 ו-2.9 וכן סעיף 2.6 לת"י 1918 חלק 2", ובסופו יבוא "הוראות פרט זה הנוגעות לרחבת היערכות לא יחולו על רכבת מקומית".
(3) בפרט 2.ג, אחרי "ועד לשפת המדרכה" יבוא "או עד לשפת הרציף".
(4) בפרט 2.ד – בפרט משנה 1, אחרי "לאורך המדרכה" יבוא "או לאורך הרציף", ובסופה, במקום "לרוחבה יבוא "לרוחבם".
נשאר לנו נושא פתוח לגבי מספר המקומות שיישמרו לאנשים עם מוגבלות בסככה, ליתר דיוק, של רכבת מקומית. כיום כמדומני מדובר על מקום אחד והנציבות מבקשת להגדיל את מספר המקומות לשניים.

<היו"ר אילן גילאון:>
איך נקרא לזה, אורך, רוחב?

<ישראל אבן זהב:>
1.60 מטר לשניים.

<היו"ר אילן גילאון:>
של כיסא אני יודע. אני שואל על התחנה. 

<שמואל חיימוביץ':>
תחנת רכבת מקומית היא הרבה יותר ארוכה מתחנת אוטובוס.

<היו"ר אילן גילאון:>
לכן אני שואל.

<שמואל חיימוביץ':>
אין בעיה לעשות שם שני מקומות. אנחנו גם הגדרנו שבכל קרון יהיו שני מקומות. זה סביר.

<היו"ר אילן גילאון:>
בסדר. כולם מסכימים על זה.

<אייל לב ארי:>
6. הוספת תוספת שמינית 1

אחרי התוספת השמינית לתקנות העיקריות יבוא:

"תוספת שמינית 1

(תקנה 26ב(1) עד (3), (5), (15), (16), (18) ו-(19)

<היו"ר אילן גילאון:>
אשר, אתה רוצה להגיד משהו על ת"י 1918? וזאת לא מלחמת העולם הראשונה. אני אסביר לחבר הכנסת אשר על מה אנחנו דנים כאן. אלה תקנות תחבורה. אנחנו דנים על נושא הרכבת הקלה.

<יעקב אשר:>
כראש עיר לשעבר, הייתי חלק מצוות ההיגוי של בני ברק, שם הרכבת הקלה, לפחות של תל אביב, עוברת. הגעתי כדי להשתתף בישיבה הבאה.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתה רוצה להגיד משהו?

<יעקב אשר:>
עוד לא.

<אייל לב ארי:>
1. שילוט 

יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 4 וכן יוצג בו מידע תחבורתי בלבד.

2. כריזה

מערכת הכריזה תהיה בהתאם לת"י 1918 חלק 4 ותפיק שמע בעוצמה הגבוהה ב-15 דציבלים ברמה סבירה, כך שאדם סביר יכול לשמוע.

<ראובן ברון:>
גבוהה ממה?

<היו"ר אילן גילאון:>
תמחק את הדציבלים. 

<אלכס קרוסקין:>
זה לא ברור וזה מוטעה. היום יש לנו מצב שאנחנו חלק מההודעות מודיעים ב-11 דציבלים מרעש הסביבה ואנחנו מקבלים תלונות על כך שזה גבוה מדי.

<קריאה:>
תוריד את ה-15 דציבלים.

<אייל לב ארי:>
צריך להיות: ותפיק שמע בעוצמה ברמה סבירה, כך שאדם סביר יכול לשמוע. יהיה יותר נכון לומר כך.

<קריאה:>
מה זה אדם סביר?

<היו"ר אילן גילאון:>
אני אדם סביר.

<אייל לב ארי:>
3. מאחזי יד

1. מאחזי יד אופקיים יותקנו בגובה שבין 75 ל-100 סנטימטרים מרצפת הקרון ואורכם של חלק ממאחזי היד האופקיים לא יפחת מ-80 סנטימטרים.

<ישראל אבן זהב:>
מה זה של חלק?

<אבי רמות:>
זה נועד כדי שאפשר יהיה גם לשים נוספים קטנים יותר. זה פשוט כדי לא לפסול.

<אייל לב ארי:>
2. הקצה התחתון של מאחזי היד האנכיים יותקן באופן שיאפשר אחיזה החל מגובה שבין 75 סנטימטרים ל-100 סנטימטרים מרצפת הקרון ואורכם של חלק ממאחזי היד האנכיים לא יפחת מ-80 סנטימטרים. מאחז היד יהיה בניגוד חזותי לרקע ובגון אחיד.
4. לחצני פתיחת דלתות

לחצני פתיחת דלתות, ימוקמו בגובה שבין 100 ל-120 סנטימטרים מרצפת הקרון או מפני הרציף, בהתאמה.

5. תיקון לתוספת התשיעית
בתוספת התשיעית לתקנות העיקריות -

(1) בהגדרה "כלי תחבורה,, אחרי "רכבת" יבוא "רכבת מקומית".

(1א)
בפרט 1.ד, בסופו יבוא "היו במתקן מרכזי חנויות, לא יותקן פס מוביל אל אותן חנויות".

(1ב)

בפרט 2, אחרי פרט משנה ח יבוא:



"ח1.
נקבעו כניסה ויציאה נפרדות – יותקן בהן שלט הכוונה קולי"
<ראובן ברון:>
שאלה. הדלתות לא נפתחות אוטומטית בתחנה? צריך ללחוץ?

<אלכס קרוסקין:>
יש שני מצבים.  יש מצב אוטומטי ויש מצב שהנוסע מפעיל את זה ולוחץ על הדלת. אם מגיעה רכבת לתחנה שהיא מלאה נוסעים, הנהג יפעיל ויפתח את הדלתות. אם מגיעה רכבת ויש נוסעים בודדים, אין טעם לפתוח את כל הדלתות ולכן מי שרוצה, פותח.

אגב, למה שיניתם מגובה של הלחצן מ-85 סנטימטרים למטר?

<קריאה:>
גובה אחיד.

<אלכס קרוסקין:>
היה קודם 85 סנטימטרים ותיקנתם את זה למטר. כרגע אני לא זוכר כמה זה אצלנו. את השינוי הזה לא ראיתי.

<היו"ר אילן גילאון:>
היה 1.20 מטר.

<שמואל חיימוביץ':>
85 סנטימטרים.

<היו"ר אילן גילאון:>
כשאתם קובעים את זה, זה לפי מדידה? זה לפי מי שיושב בכיסא?

<קריאה:>
זה התחום אליו אדם יכול להגיע.

<שמואל חיימוביץ':>
בקשר למה שנאמר כאן על הנהג שפותח את הדלתות בעצם לפי שיקול דעתו, השאלה איך אפשר להביא לכך ששיקול הדעת שלו ייקח בחשבון גם את הצורך לפתוח לאדם עם מוגבלות כשהוא מבחין בו.  אם למשל אדם עם מקל נחיה או כלב נחיה,  ברור שהוא צריך לפתוח לו כי אחרת הוא צריך למשש ולמצוא את הכפתור.

<אלכס קרוסקין:>
אלה הנחיות תפעוליות. כשהנהג רואה שיש צורך, הוא פותח. או שיש הרבה אנשים או מוגבלים.

<שמואל חיימוביץ':>
אלה הנחיות ונהלים שלכם?

<היו"ר אילן גילאון:>
ואם אין לנהג שיקול דעת, גם לא יעזור מה שאתה תכתוב כאן.

<אלכס קרוסקין:>
לא ידוע לי שקיבלנו איזו תלונות בנושא הזה. זה עובד בסדר.

<היו"ר אילן גילאון:>
אתם עשר.

<קריאה:>
אנחנו מדברים על תל אביב ולא עליכם.

<היו"ר אילן גילאון:>
גם תל אביב עוד לא קיבלו תלונות.

<אלכס קרוסקין:>
החזרתם ל-85?

<שמואל חיימוביץ':>
כן.

<אייל לב ארי:>
ראובן, ענו לך לנושא של התוספת התשיעית, לנושא של היציאות?

<ראובן ברון:>
כן. תחנה תת קרקעית. יש שם תיקון שאומר שלא צריכים דרך נגישה או סימון שלה לכיוון החנויות וזה בסדר.  אבל יחד עם זאת צריך להיות אם  הכניסה והיציאה  הן לא באותו מקום, גם הדרך אל היציאות צריכה להיות נגישה ומסומנת.

<אלכס קרוסקין:>
היציאה מהתחנה?

<ראובן ברון:>
מהתחנה.

<אייל לב ארי:>
אם הן נפרדות.

<ראובן ברון:>
זה לא קיים בירושלים אבל אני לא יודע מה יהיה בתל אביב וברכבת הכבדה זה כך. תחנת סבידור, נכנסים במקום אחד ויוצאים במקום אחר. ביציאה אין שום סימן ואנשים הולכים לאיבוד.

<אייל לב ארי:>
תהיה דרך נגישה לכניסה וליציאה ככל שהן נפרדות.

<ראובן ברון:>
מה פירוש תהיה דרך נגישה? ברור שתהיה דרך נגישה.

<קריאה:>
הנגישה פשיטה פותרת את זה.

<אייל לב ארי:>
הנגישה גם כפשיטה, אבל גם הסימן המוביל.

<קריאה:>
ראובן, אתה מדבר על סימון?

<ראובן ברון:>
גם סימון וגם דרך נגישה. 

<ערן טמיר:>
בתקנות יש חובה שתהיה דרך נגישה גם בכניסה וגם ביציאה.

<ראובן ברון:>
לא. רק מהכניסה.

<היו"ר אילן גילאון:>
דרך קלה יכולה להיות סיטואציה כזאת של סבידור? זה יכול לקרות במבנה כזה?

<ראובן ברון:>
אולי בתל אביב. 

<קריאה:>
לפי התכניות שאני ראיתי, לא, אבל אני לא יודע.

<ערן טמיר:>
אתה מדבר על טרמינל?

<ראובן ברון:>
כן.

<אייל לב ארי:>
זה הרי המתקן המרכזי.

<שמואל חיימוביץ':>
יש לי שאלה לאבי ולהרצל. בתחנה תת קרקעית, היא בדרך כלל נמצאת מתחת לכביש,  יש גרם מדרגות שיורד מהמדרכה אליה. משני צדי הכביש יש מדרכות ואלה מדרכות שונות. האם בשניהם יהיו מעליות?

<קריאה:>
אתה אומר שאם יש ירידה, האם יש גם מעלית ?

<שמואל חיימוביץ':>
לאותה תחנה יש שתי ירידות ולא אחת.

<הרצל רבינאין:>
אז יהיו שתי מעליות.

<שמואל חיימוביץ':>
אם זה ברור לפי התקנות, בסדר.

<היו"ר אילן גילאון:>
אנחנו ממשיכים.

<אייל לב ארי:>
ההערה לעניין היציאות היא נכונה. אין שם התייחסות ליציאה. יש שם כניסה.

הכניסה לתחנות עצמן, בתוספת התשיעית. כניסה נגישה ודרך נגישה, ראשית, הכניסה למתקן תתאים לדרישות כך וכך. שנית, דרך נגישה כהגדרתה תחבר בין התחנות שבקרבת המתקן המרכזי המשמשות אמצעי תחבורה אחרים ומעברי כך וכך. לחניה ולכניסה הנגישה. בין הכניסה הנגישה לבין הרציפים. שוב, מדובר על כניסה ואם יש לנו יציאה שהיא נפרדת או במיקום שונה מהכניסה, לכאורה לא היא מכוסה על ידי התקנות, כך שהערה של ראובן לא מופרכת.

זה שהדרך הנגישה תהיה חופשית ממכשולים, זאת באמת כבר הוראה יותר כללית והיא לא מדברת על הכניסה.

<אבי רמות:>
יחולו הוראות התוספת התשיעית ככל שההוראות כאמור אינן סותרות את הוראות חלק ח'1 לתוספת השנייה. התחנה התת קרקעית צריכה היתר בנייה. זאת אומרת ש-ח'1, בניין חדש, חל עליה. זאת תוספת על ח'1. בוודאי ש-ח'1 דורש כניסה ויציאה. אין דבר כזה בלי.

<היו"ר אילן גילאון:>
נכון. 

<אבי רמות:>
אלא אם כן לא הבנתי כאן משהו.

<היו"ר אילן גילאון:>
צודק. זה נכון.

<אבי רמות:>
מעל הסר ספק, זה חייב להיות נגיש. 

<היו"ר אילן גילאון:>
זה ברור.

<אייל לב ארי:>
התוספת התשיעית היא מתקן מרכזי. זה מבנה. 

(2) בפרט 3.א, אחרי "בתחנת רכבת" יבוא "ובתחנה תת קרקעית של רכבת מקומית".
(3) בפרט 4
(1) בכותרת, אחרי "סימון שפת הרציף בתחנת רכבת" יבוא "ובתחנת רכבת מקומית תת קרקעית".

(2) אחרי פרט משנה ב יבוא:

(3) סימני אזהרה יותקנו לפי סעיף 2.9.2 לת"י 1918 חלק 2, ואולם מסיבות הנדסיות, לרבות מסיבות של חוסר מקום על הרציף ובאישור מורשה מבנים, תשתיות וסביבה יחולו הוראות אלה: מקצה הרציף ועד למרחק שבין 13 ל-15 סנטימטרים ממנו, ולכל אורכו, יותקן משטח אזהרה בצבע הנוגד את סביבתו לפי ת"י 1918 חלק 6, ובמרחק שבין 35 ובין 50 סנטימטרים משול הרציף יותקן משטח אזהרה שני מישושי לפי ת"י 1918 חלק 6 ברוחב שבין 35 סנטימטרים ל-45 סנטימטרים ובמקביל לראשון, והכול למעט אם קיים במקום קיר החוצץ בין הרציף לבין הרכבת המקומית.

<ראובן ברון:>
הערה. אני מבקש שבמקום מורשה מטוס, הנציבות תיתן את האישור.

<שמואל חיימוביץ':>
למה?

<ראובן ברון:>
סימני האזהרה יהיו או לפי התקן או לפי מה שמופיע במקומות אחרים לבין מה שמופיע כאן. זסה פשוט מניסיון שלא היה לי טוב דווקא עם הרכבת הכבדה שמורשה המטוס כתב שם, אני לא רוצה להגיד.

<היו"ר אילן גילאון:>
יש מטוסים יותר טובים. לא כל המטוסים אותו הדבר. אין סיבה.

<ראובן ברון:>
אני מחפש מישהו שהוא לא מטעם.

<שמואל חיימוביץ':>
לא נהיה מסוגלים ללכת לכל תחנה ולבדוק.

<היו"ר אילן גילאון:>
אנחנו לא יכולים לעשות זאת.

<ראובן ברון:>
רק במקומות שהם יבקשו.

<היו"ר אילן גילאון:>
ההערה לא מתקבלת. ההערה מתקבלת אבל ההמלצה לא מתקבלת.

<אייל לב ארי:>
(3א)
הותקנה חציצה בין רציף התחנה לבין שאר חלקי התחנה – לא תחול חובה להתקין ברציף משטח אזהרה.

(4) בפרט 12.ב, אחרי "בתחנת רכבת" יבוא "ובתחנת רכבת מקומית תת קרקעית".

9.
שמירת דינים

אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מחובותיו של בעל רישיון קו שירות באוטובוסים או מפעיל רכבת מקומית לפי הוראות מכוח כל דין.


אני חושב שאנחנו צריכים לשפץ את הנוסח הזה של התקנה.

10.
תחילה והוראות מעבר

(1) תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.
(2) מי שערב יום התחילה עבר הכשרה למדידת החזרות אור וחיוב ניגוד חזותי, לפי תכנית ודרישות שהורה הנציב, רואים אותו כמי שעבר הכשרה לפי תקנה 28א לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 3א לתקנות אלה.
(3) תחילתן של תקנות אלה לגבי רכבת מקומית קיימת ככל שאינן מתקיימות – 3 שנים מיום פרסומן.

<שמואל חיימוביץ':>
למה צריך שלוש שנים?

<היו"ר אילן גילאון:>
אתם ביקשתם את זה. איזה שינויים דרמטיים יש?

<אלכס קרוסקין:>
כל שינוי בנושא של הקרון, לוקח המון זמן כי זה לא משהו שיכולנו לבצע לבד אלא זה הולך דרך המפעל, דרך היצרן, יש תהליך די ממושך עם המדינה.  למשל החיווי הקולי והחזותי בפתיחת דלתות, החיצוני, אין לנו את זה. אני כבר מנוסה בכמה שינויים בקרון הקיים ואלה תהליכים שלוקחים המון זמן. כלומר, שלוש שנים, זה לא שאנחנו נעשה את זה בכוונה שלוש שנים, אבל זה עלול לקחת שלוש שנים. לכן נראה לי די סביר.

<ערן טמיר:>
שאלנו בדיוק על דברים שמצדיקים דחייה כל כך ארוכה.

<אלכס קרוסקין:>
זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות לבד. זה הולך דרך הפרוצדורה.

<ערן טמיר:>
אני מבין מה אתה אומר. אתה מדבר על מה שמופיע בעמוד 2, מערכת חיצונית.

<אלכס קרוסקין:>
לדוגמה הדבר הזה. ברור שאם צריך להוסיף סטיקר או מדבקה, זה יבוצע מיד.

<היו"ר אילן גילאון:>
אני חושב שהם עומדים בסטנדרטים יפה מאוד, אני סומך עליהם. אני גם מקבל את העניין הזה באופן של מחשבה רצינית. אני בטוח שתיקונים שתוכלו לעשות במיידי, אתם תעשו במיידי. לא יהיו הנחות מעבר לשלוש שנים, שיהיה ברור. 

<שמואל חיימוביץ':>
אני מציע שיהיה כתוב שנתיים ואפשרות לקבל אורכה לשלוש שנים.

<היו"ר אילן גילאון:>
לא. זה סתם. 

<ראובן ברון:>
עוד הערה.  הרכבות המקומיות משתמשות בין השאר במכונות אוטומטיות למתן שירות. ההגדרה של הדבר הזה בלטה ואי אפשר לעמוד בדבר הזה. אני חושב שבהזדמנות זאת אפשר להתייחס לתקנה 11 בתקנות של 2003, למחוק את ההגדרות שנמצאות שם ולהפנות לתקן. זאת הצעה.

<קריאה:>
זה המקום לדון בזה?

<היו"ר אילן גילאון:>
לא. תודה ראובן.

הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:20.>