PAGE  
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
18/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום רביעי, כ' בסיון התשע"ד (18 ביוני 2014), שעה 9:00
סדר היום:
הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014
נכחו:

חברי הוועדה: 
קארין אלהרר – היו"ר
דוד אזולאי

חמד עמאר

עיסאווי פריג'

רינה פרנקל

דוד צור

יוני שטבון

נחמן שי

איילת שקד
תמר זנדברג

עליזה לביא

מיקי רוזנטל
מוזמנים: 
שר התקשורת גלעד ארדן
	דנה נויפלד
	–
	היועצת המשפטית, משרד התקשורת

	חגית ברוק
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד התקשורת

	ניר אוגולניק
	–
	יועץ השר, משרד התקשורת

	זיוה איגר
	–
	רמ"ט השר, משרד התקשורת

	קובי אלנבוגן
	–
	יועץ השר, משרד התקשורת

	שמרית צוברי
	–
	יועצת השר, משרד התקשורת

	אביגדור דנן
	–
	יועמ"ש, הטלוויזיה החינוכית

	עופר מרגלית
	–
	רכז תקשורת ותיירות באגף תקציבים, משרד האוצר

	דפנה גלוק
	–
	ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	אביגדור דנן
	–
	יועמ"ש החינוכית, משרד החינוך

	אמיר גילת
	–
	יו"ר רשות השידור, רשות השידור - הנהלה

	יוני בן מנחם
	–
	מנכ"ל, רשות השידור - הנהלה

	דדי מרקוביץ
	–
	אומבודסמן, רשות השידור - הנהלה

	זליג רבינוביץ'
	–
	עוזר בכיר למנכ"ל, רשות השידור - הנהלה

	לינדה בר
	–
	דוברת, רשות השידור - הנהלה

	ברוך אסקרוב
	–
	יו"ר ועד עתונאי רדיו תל-אביב, רשות השידור ועדי עובדים

	רינה חכמון
	–
	חברת וועד עיתונות הפקה טלוויזיה, רשות השידור ועדי עובדים

	ליאור יצחקי
	–
	חבר ועד הנדסה, רשות השידור ועדי עובדים

	משה ליזמי
	–
	יו"ר ועד עובדי אגף הגבייה, רשות השידור ועדי עובדים

	תמנה עורב
	–
	יו"ר ועד אקדמאים, רשות השידור ועדי עובדים

	לזר צנדקוביץ
	–
	יור ועד טכנאים, רשות השידור ועדי עובדים

	עופרה סתת מילוא
	–
	חברת וועד עיתונות, רשות השידור ועדי עובדים

	משה שגב
	–
	יור ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור ועדי עובדים

	גד בן יצחק
	–
	ועד קול ישראל י-ם, רשות השידור ועדי עובדים

	פאני ביטון
	–
	מנהלת מדור ספקים, יו'ר ועד מטה, רשות השידור ועדי עובדים

	משה ליזמי
	–
	יו"ר ועד עובדי אגף הגבייה, רשות השידור ועדי עובדים

	יואב אשכנזי
	–
	מנכ"ל גביה בפועל, רשות השידור

	יריב הורוביץ
	–
	יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים

	יורם בן דוד
	–
	מנכ"ל אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

	מלי פולישוק
	–
	דח"צית אקו"ם, ארגוני יוצרים ומבצעים

	לירן עצמור
	–
	מפיק, איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים

	בתיה קינן
	–
	אמן אשכולות, ארגוני יוצרים ומבצעים

	יורם טהרלב
	–
	אמן אמ"י, ארגוני יוצרים ומבצעים

	גיא לואל
	–
	חבר הנהלת איגוד שחקני המסך, ארגוני יוצרים ומבצעים

	אלי פולק
	–
	יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת

	גלילה הורנשטיין
	–
	ההסתדרות החדשה

	דורון קרני
	–
	מחזיק תיק עובדי רשות השידור בהסדרות עובד, ההסתדרות החדשה

	ארז ברנד
	–
	ראש ענף בקרה, הטלוויזיה החינוכית - ועדי עובדים

	מונדר אבו קנדיל
	–
	יו"ר ועד העיתונאים בטלויזיה החינוכית, הטלוויזיה החינוכית - ועדי עובדים

	יעקב ברנקין
	–
	יו"ר ועד המהנדסים בטלויזיה החינוכית, הטלוויזיה החינוכית - ועדי עובדים

	לילך גבאי שזר
	–
	ויו"ר ועד הטכנאים וההנדסאים בטלויזיה החי, הטלוויזיה החינוכית - ועדי עובדים

	ציון הרייתי
	–
	ועד עובדים, הטלוויזיה החינוכית - ועדי עובדים

	ציפי נוני
	–
	ועד עובדים, הטלוויזיה החינוכית - ועדי עובדים

	ראובן נסים
	–
	יו"ר וועד העובדים, הטלוויזיה החינוכית - ועדי עובדים

	איתי לנדסברג
	–
	מנהל מחלקת תעודה ברשות השידור, אגודת העיתונאים תל אביב

	רותם אברוצקי
	–
	יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים תל אביב

	אחיה גינוסר
	–
	יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים ירושלים

	אופיר טל
	–
	יועץ משפטי, אגודת העיתונאים ירושלים

	צבי צמרת
	–
	עמית האגודה, אגודת העיתונאים ירושלים

	מאיר קליין
	–
	חבר הנהלת האגודה, אגודת העיתונאים ירושלים

	רונית אקשטיין
	–
	אגודת העיתונאים

	רן מלמד
	–
	סמנכ"ל עמותת ידיד

	מיכאל שיזף
	–
	פעיל המשמר החברתי

	רומן גרביץ
	–
	לוביסט, פוליסי


ייעוץ משפטי: 

אתי בנדלר
מנהל/ת הוועדה:
עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>
<היו"ר קארין אלהרר:>
בוקר טוב. אני רוצה להתחיל בדיונים. היום יום רביעי, 18 ביוני 2014. כאמור, אתמול הקראנו את סעיף 7 ועדין לא קיבלנו את נוסח ההצעה לאחר ההערות שהוערו. על סעיף 8 הצבענו, כאמור, והיום אנחנו מתחילים את פרק ג' – מועצת תאגיד השידור הציבורי. את סעיף 9, גברתי היועצת המשפטית, אם אפשר להקריא בבקשה. עורכת דין נויפלד, בבקשה.
<גדי בן יצחק:>
גברתי בוקר טוב, אגודת העיתונאים פנתה למבקר המדינה בתהייה שעוד אנו דנים ברשותך ובהנהלתך בחוק החדש, נודע לנו שנרקמים כבר מגעים רציניים מאד למינוי המפרק. היינו רוצים להזמין את מבקר המדינה לשמוע מה דעתו על זה שעוד אין חוק אבל כמעט ויש מפרק. שאגב, יעלה בהערכה זהירה, פי שלוש ממה שעולה שידור שפות זרות לשנה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, מינויו של המפרק הוא פרק בחוק שאנחנו דנים בו. במידה ומבקר המדינה יחליט שהוא רוצה להגיע, אני בוודאי שלא אמנע את זה ממנו. אני חושבת שעוד לא הגענו לסעיף הזה - -

<גדי בן יצחק:>
לסעיף לא גברתי, אבל זה הענין. כל עוד לא הגענו לסעיף, יש כמעט מפרק בפועל. מישהו כבר מזמין אותו. זה נראה לך סדר נכון?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, אני לא יודעת על מינויו של מפרק, אני לא יודעת מאיפה המידע הזה שיש לך. 

<קריאה:>
העיתון.

<היו"ר קארין אלהרר:>
העיתון הוא לא בדיוק המקור הראשון שאליו הולכים על מנת לבדוק את העובדות. אני מאד מבקשת - -

<גדי בן יצחק:>
כדי להסיר ספק, ביקשתי מגברתי מה שביקשתי. זה הכל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כדי להסיר ספק, אנחנו נמשיך בהקראה. אני שומעת את כל ההערות שלכם בקשב רב. אני מבקשת, בואו ננסה הפעם, בניגוד לדיונים קודמים, שהדיון יהיה ענייני על מנת שנשמע את הערותיכם. התכנסנו כאן כדי לשמוע את הערותיכם בעיקר. אז תנו לעצמכם לפחות את הבמה לשמוע את ההערות אחד של השני, ולתת למשרד התקשורת לשמוע את ההערות, לתת ליועצת המשפטית של הוועדה לשמוע את ההערות. הדבר נועד על מנת לשפר במידה וצריך.

<תמנה עורב:>
סליחה רגע, אבל איך אפשר לדון כאן בצורה עניינית כשבעצם הבור של הקבורה כבר מוכן, תעודת הפטירה נחתמה כבר, העובדים כבר מתים-חיים, ממנים מפרקים - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברת עורב, סליחה. את לא מדברת עכשיו.

<תמנה עורב:>
נכון, אני לא מדברת. אני אומרת את מה שיש על ליבי וחשוב לשמוע גם את הדברים האלה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אז זהו, אמרת את הדברים האלה רק 700 פעמים - -

<תמנה עורב:>
ואני אגיד אותם עוד 700 פעמים מכיוון שהוועדה הזאת - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין שום בעיה, את תגידי את זה מחוץ לוועדה, את רוצה?

<תמנה עורב:>
אז אני אומרת את זה כאן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
את רוצה?

<קריאה:>
- - - זכות דיבור?

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברת, את רוצה לצאת?

<קריאה:>
לא, אני רוצה לשמוע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אז להיות בשקט. עורכת דין נויפלד, בבקשה.

<חגית ברוק:>

"פרק ג': מועצת תאגיד השידור הציבורי. סעיף 9. מועצת תגיד השידור הציבורי. (א) השר ימנה לתאגיד השידור הציבורי מועצה בת תשעה חברים, ובהם ארבע נשים לפחות, לפי המלצת ועדת האיתור כאמור בסעיף 30 והם: (1) יושב ראש המועצה, שהוא בעל תואר אקדמי וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים אלה: (א) תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי; (ב) תפקיד ניהולי בכיר בתחום התקשורת. (2) נציג ציבור בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בגוף העוסק בשידורים, בעיתון או באתר אינטרנט חדשותי; (3) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום העיתונות הכתובה או המשודרת או באתרי אינטרנט חדשותיים, ובכלל זה בערכית תוכן; (4) נציג ציבור בעל ניסיון טכנולוגי משמעותי בתחום הקשור לפעילות תאגיד השידור הציבורי; (5) שני נציגי ציבור בעלי ניסיון משמעותי בניהול כספים בגופים בעלי מחזור עסקים משמעותי, אחד מהם לפחות בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות; (6) נציג ציבור שהוא משפטן בעל ידע וניסיון בתחום השידורים; (7) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום החינוך או בעל ניסיון בתחום השידורים לילדים ולנוער; (8) נציג ציבור בעל ניסיון משמעותי בתחום הישירה הטלוויזיונית או הקולנועית. (ב) על מינוי חבר המועצה ובכלל זה יושב ראש המועצה יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות בשינויים אלה: (1) במקום הוראות סעיפים 16א ו-24(ג) לחוק האמור יחולו הוראות סעיף קטן (א); (2) לא ימונה למועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן במועצה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ולא יחולו הוראות סעיף 17(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות. (ג) חברי המועצה דינם כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים המנויים בסעיף 50(1) עד (6)."
היו"ר קארין אלהרר:
את רוצה להסביר? בבקשה גברתי.
<דנה נויפלד:>
הסעיף הזה הוא הסעיף שקובע את הרכב המועצה ואת הכישורים הנדרשים לחברי המועצה. הרעיון מאחורי בחירת ההרכב, כמו שהוא קבוע ומוצע כאן, הוא שהמועצה היא המקבילה לדירקטוריון בחברה, ושיהיו בה אנשים שיש להם את הכישורים המתאימים והרלוונטיים לכהן בדירקטוריון מסוג זה, שהם אנשי מקצוע וניסיון רלוונטיים בתחומים שהם הרלוונטיים על מנת שיוכלו לפקח על עבודת ההנהלה והמנכ"ל, ולהתוות את המדיניות של הגוף.
אם רוצים קצת להרחיב - הדגש שיש לענין היושב ראש הוא הניסיון המצטבר שלו בתחומי ניהול בכירים, כיוון שמדובר בתאגיד שידור שיש לו היקף תקציב משמעותי, של בין 600 ל-700 מיליון שקל, מוצע כאן שבראש המועצה יעמוד אדם שיש לו את הניסיון הניהולי הרלוונטי. מעבר לכך, כחברי מועצה, תוכלו לראות שהתמהיל הוא כזה, של אנשים שיש להם את הניסיון, שהם היו או כיהנו בתפקידים רלוונטיים מקצועית, רלוונטיים לתאגיד שידור ציבורי.
היו"ר קארין אלהרר:
תודה.

דנה נויפלד:
אם אפשר, הקריאה חגית, ואני רוצה להוסיף שני תיקונים, שבעקבות הערות שהשר ביקש – יש פה שני נציגי ציבור ואני רוצה להגיב להערות מראש, לדברים שכבר שמעתי בעבר ואני אנסה אולי להסביר אותם: 1. לעניין שני נציגי ציבור בעלי ניסיון בתחום ניהול כספים – בגלל שמדובר בתאגיד בעל היקף תקציב כמו שהוא, ובגלל שמדובר בכספי ציבור ויש חשיבות מאד גדולה לביקורת ולפיקוח על התקציב הזה, שני נציגי ציבור אמורים להיות בעלי ניסיון בניהול כספים. פה אנחנו מבקשים תיקון, שאחד מהם יהיה בעל ניסיון בניהול כספים בגוף בעל מחזור עסקים משמעותי והשני, הוא לא חייב להיות, צריך שתהיה לו מומחיות חשבונית ופיננסית אבל לא בהכרח ניסיון בניהול כספים כי יש אנשים שיש להם ניסיון כמו רואה חשבון במשרדי רואי חשבון גדולים וכולי, שהם לא בעצמם עסקו בניהול כספים אבל יש להם ניסיון בביקורת - -

<אתי בנדלר:>
אז מה המושג שאת מציעה? שני נציגי ציבור, אחד מהם - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אחד ואחד. לפחות אחד כזה ולפחות אחד כזה.
<אתי בנדלר:>
אחד מהם בעל ניסיון - -

דנה נויפלד:
בניהול כספים, כמו שכתוב בגופים בעלי מחזור עסקי משמעותי, והשני – בעל מומחיות בניהול מערכת פיננסית.
<דוד אזולאי:>
מה זה "משמעותי"? אולי תפרטי מה יותר מה זה "משמעותי"?

דנה נויפלד:
כמו שכתוב. אחד הוא בנוסח שכתוב היום. שזה לא יהיה דרישה מצטברת אלא שתי דרישות חלופיות.

<אתי בנדלר:>
אוקי.

<דנה נויפלד:>
הערה שניה היא בפסקה 6 - יש דרישה לנציג ציבור שהוא משפטן בעל ידע וניסיון בתחום השידורים. קיבלנו הערות בענין הזה, שזה תחום מאד מצומצם ואנחנו מבקשים לתקן את זה שיהיה: משפטן בעל ידע וניסיון בתחום האסדרה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה.

<אתי בנדלר:>
בתחום האסדרה בכלל?

<דנה נויפלד:>
כן, "רגולציה" בעברית זה אסדרה.

<מיקי רוזנטל:>
דנה, ברשותך, לפני שיורדים לזהות האנשים שצריכים לשבת בדירקטוריון החדש וכולי, הייתי באמת שמח אם היינו מקבלים – איך הגעתם לתובנות האלה? הרי היה כשל רשות השידור, המליאה לא תפקדה וכולי וכולי. למה הדבר הזה או ההצעה הזאת שאתם מציעים מבטיחה שיהיה עתיד טוב יותר? איך הגעתם לזה עוד לפני שיורדים לרזולוציה אם צריך להיות נציג מוסיקאים או לא או כאלה דברים. תמונה יותר כוללת כי זה מה שמטריד את רובנו, שאנחנו באמת הולכים לעשות משהו יותר טוב כי כשקוראים את חוק רשות השידור הוא נשמע מצוין.

<דנה נויפלד:>
קודם כל, זה המלצות שמבוססות על ועדת לנדס, שהרעיון שעמד מאחוריה הוא לעבור - היום המצב הוא, שיש כשירות יחסית פתוחה בתוך חוק רשות השידור. בכלל, בחברי המליאה של היום, שיש 31 כאלה, הכשירות לא קיימת. זאת אומרת, אין דרישת כשירות בכלל. בתיקון 27 היתה החמרה מסוימת מבחינת הכשירות, והתפיסה שעמדה מאחורי זה, שלא נכון שבגוף כזה ישבו אנשים כנציגים של כל מיני מגזרים אלא אנשי מקצוע, להעביר את זה למישור של מקצוענות. זאת אומרת, גם גוף שידור כזה, על אף שהוא תאגיד שידור ציבורי, הוא עדין גוף מקצועי. וכמו שבתאגידי שידור אחרים או בגופים מסחריים אחרים, בדירקטוריונים יושבים אנשי מקצוע וגם טלוויזיה זה סוג של מקצוע וגם חדשות זה סוג של מקצוע, ראוי שישבו בדירקטוריון של הגוף הזה  אנשי מקצוע.

<מיקי רוזנטל:>
שניה, עכשיו אני בזכות דיאלוג עם דנה. אני באמת רוצה לברר את הדברים ואולי זה יענה על חלק מהדברים. המספר "תשעה" למשל, זה גם נובע מההכרה הזאת, מעבר לענין של החלוקה המקצועית, האפיונים המקצועיים. שוב, אבל איך זה עונה ומה תפקידי המועצה, שמפורטים אמנם בחוק אבל בתפיסה,- - 

<דנה נויפלד:>
זה סעיף 12.

<מיקי רוזנטל:>
ראיתי אבל בתפיסה. זאת אומרת, איך זה אמור לעבוד מול המנכ"ל וכולי, שתהיה לנו איזו תמונה יותר רחבה שממנה גזרתם את הדברים.

<דנה נויפלד:>
אנחנו נגיע עוד מעט לסעיף 12 המוצע. ככלל, הכוונה היתה לבוא ולבנות את הגוף הזה כגוף שדומה בהתנהלות שלו לחברה. זאת אומרת, להפריד בין תפקידי הדירקטוריון לתפקידי הניהול. כמו שבחברה יש תפקיד הדירקטוריון להתוות מדיניות כללית ולפקח אחר כך על ביצועה, ההנהלה היא זו הביצועית, היא זו שמבצעת את המדיניות של הדירקטוריון. כאשר יש מועצה גדולה מדי, וזאת ההכרה שיש בשנים האחרונות, קשה להתנהל, יש יותר מדי גורמים שמושכים לכיוונים שונים. יש הכרה בזה שדירקטוריונים או במועצות כאלה שהן יותר קטנות, הן יותר יעילות ומצליחות להתוות. אם אני יכולה לתת דוגמה, זה כמו מה שהיה אתמול. כמספר חברי הכנסת ומספר המשתתפים, כך היו מספר הדעות לגבי איך צריך להיראות סעיף 7. כאשר הגוף הוא יותר מצומצם אך מקצועי, יותר קל לו לקבוע את המדיניות ולהתוות אותה ואחר כך, גם לפקח על הפעילות השוטפת של ההנהלה. זאת התפיסה שעומדת מאחורי הסעיף. כשנגיע לסעיף 12 ושוב, אנחנו אולי קצת מקדימים את המאוחר, אפשר יהיה לראות שתפקידים ותפקידי התוויית מדיניות ופיקוח על הביצועים של ההנהלה, וזאת ההפרדה בין תפקידי המועצה לתפקידי ההנהלה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה.

<מיקי רוזנטל:>
עוד שאלה אחת, ברשותך: יש לכם את המספרים והנתונים של כמה יושבים בדירקטוריונים של שידורים ציבוריים בעולם? מספרים? להשוות? עשיתם את זה?
<דנה נויפלד:>
אני יכולה לבדוק, אני לא בטוחה.

<מיקי רוזנטל:>
כי אני לא בדקתי את כולם אבל הסתכלתי קצת והמספרים הם בין 2 ל-3 יותר. מדובר על 20 איש במקום - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
20 זה לא 2,3.
<מיקי רוזנטל:>
פי 2 או 3 יותר. אני לא אומר שזה בהכרח יותר טוב, אני לא אומר שזה בהכרח יותר רע. יכול להיות שזה נותן ביטוי לאיזו דרישה, גם הדרישות המקצועיות שאני בהחלט עומד מאחוריהן, לפרופסיות, אנשי כספים, אנשי עיתונות, אנשי טלוויזיה וכולי וכולי אבל גם מעט לאיזה גיוון לאו דווקא פוליטי. אני לא חושב שהגיוון הפוליטי סייע לנו ברשות השידור אבל לנציג אקדמיה, משהו שייתן יותר את הענין הזה שזה גוף לא רק מסחרי ואין לו רק תפקידים של דירקטוריון של גוף מסחרי אלא גם ביטויים תרבותיים וכולי וכולי. יכול להיות, אני אומר לך את זה כי...
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
יכול להיות. תראה, הוגש דוח של חברת ייעוץ שביקרה במספר גופי שידור וגם אספה נתונים מאיגוד השידור הציבורי האירופי וכולי. אני לא יודע אם הדוח נמצא כאן - -
<מיקי רוזנטל:>
יש  לי אותו על המחשב. אתה רוצה מספרים? יש לי את הדוח, זה הדוח של בלניקוב. שם יש את כל המספרים? כי אני קראתי ולא ראיתי.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לא בטוח שכל הנתונים שהם אספו הוכנסו לדוח. בכל מקרה, אני חושב שמה שהיועצת המשפטית אמרה, אין פה איזו אמת מדעית. זאת אומרת, אין פה מדע מדויק. הוועדה שישבה היתה מורכבת ממגוון של אנשים והדילמות הוצגו בפניה. יש את המודל של המועצות הגדולות יותר, שבהן כל אחד מנסה לחפש את הייצוג של הסקטור, בין אם זה הסקטור העסקי באוכלוסייה. לאור ניסיון העבר פה, הוועדה חשבה שזה לא נכון ואני קיבלתי את ההמלצה הזאת, והלכנו על מודל מצומצם יותר ומקצועי יותר. זו העמדה שחשבנו שהיא הנכונה יותר, שהיא גם תתרום יותר. ברגע שאדם בא ממגזר מסוים, צריך לזכור שהוא כל הזמן רוצה - זה כמו בכנסת, כן? הוא כל הזמן רוצה שהמגזר שלו יבוא לידי ביטוי, לא משנה אם זה מגזר עסקי או מגזר בחברה הישראלית. וכך גם במליאת רשות השידור, מן הסתם ומן הצדק, הנציגה שבאה מרקע של הציבור הדתי-לאומי טוענת שצריך יותר בתחום הזה. זה מאד מקשה על ניהול מקצועי של הגוף הזה בהתאם למטרות שהחוק הגדיר לגוף הזה, ואנחנו חשבנו שאחת הבעיות הניהוליות ברשות השידור זה אותו גוף מטושטש יותר בין המליאה ובין ההנהלה, שנובע גם מהגדול ומסוג האנשים שנמצאים. אני לא אומר את זה לחובתם. אני לא יודע, אולי נחמן כיושב ראש לשעבר - -
<מיקי רוזנטל:>
אני אגיד עוד הערה אחת בענין הזה: לא שאני חושב שזאת טעות אלא מאחר וישבתי בדירקטוריונים של גופים תקשורתיים, אני חושש שבגוף קטן האוריינטציה עלולה להיות מאד עסקית, והרי אנחנו לא רוצים להקים עוד גוף עסקי או ערוץ עסקי. אנחנו רוצים שיהיה ערוץ ציבורי.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אבל לא שינינו את הכללים - -
<יוני שטבון:>
מה שצריך לעשות, אולי, אדוני השר, מה שמיקי אומר – התפיסה היא כמובן מקצועית, וטוב שכך אבל איך יוצרים ביטוי לממד הציבורי. אז אולי דווקא ההשלמה שלה דברים, כיוון שהולכים למודל מאד מקצועי, ההשלמה של הדברים תהיה אולי בתפקידים ולדעתי, זה בסעיף 7 שמבטא את החוסר שמיקי מבטא אותו.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אז קודם כל הסמכנו, גברתי, להביא הצעה לסעיף 7 למרות שאני יודע לאן זה יוביל. ברגע שנרחיב בכיוון אחד - -
<מיקי רוזנטל:>
הבעיה היא שיש לך יותר מדי ניסיון כבר.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לא, אין לי ניסיון בכלל. אני רק חושב - -
<מיקי רוזנטל:>
ניסיון פוליטי התכוונתי.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
מיקי, אני באמת חושב שמי שמאמין, ואתם, חלקכם מנוסים ממני בתחום הזה. אם מישהו באמת מאמין שעל ידי כתיבה בחוק, זה בדיוק יבנה את לוח השידורים - -
<מיקי רוזנטל:>
לא, זה לא אבל בבתי משפט - -

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
גם בתי המשפט - אני לא רואה אנשים מוסרים על לוח השידורים, ובית המשפט מרכיב את לוח השידורים.

<מיקי רוזנטל:>
בא ננסה לא להגיע לבית המשפט.
היו"ר קארין אלהרר:
אני רוצה להעיר הערה ממידע שקיבלתי עכשיו אז ב-BBC יש 12 חברי מועצה, אם רוצים איזה משהו שיהיה ראוי. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.
<עיסאווי פריג':>
אני אתייחס, ברשותכם - - קרין...
<מיקי רוזנטל:>
אבל יש להם מועצה מייעצת ב-BBC.
<אתי בנדלר:>
בחברה ממשלתית לפי חוק החברות הממשלתיות. לא יעלה על...

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
תראי, אם חברי הכנסת יכפו עלי, על זה לא נצא למלחמה. זה לא קדוש.

<נחמן שי:>
אפשר להעיר משהו?

<מיקי רוזנטל:>
גלעד, זה לגמרי ענייני.

היו"ר קארין אלהרר:
רגע, חבר הכנסת פריג'. היום ממש תשתדל - -
<עיסאווי פריג':>
לא, אני רואה איך הדברים... אני הייתי מקבל צעקות אבל אני רוצה להיות ילד טוב. ברשותך, ברצוני להתייחס לסעיף 5 אבל לפני כן - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
היינו כבר בסעיף 5.
<עיסאווי פריג':>
5 רבתי. אני בסעיף 9. האם להתייחס לכל הסעיף עכשיו בהסתייגויות או להתמקד בדיון שהיה בסוגיית הכספים?
היו"ר קארין אלהרר:
כל מה שקשור לסעיף 9 – זה הזמן.

<עיסאווי פריג':>
אם כך, נתחיל: בסעיף 5, שדיברנו על הסוגיה הפיננסית, אני מעלה את החשש ומתאר לעצמי מצב  שמועצת המועצה הממונה, תשעה אנשים, יושבים עם הגדרות המילה "משמעותית", שצריך לתת את הדעת עליה ואני אגיד את דעתי לגביה. יושבים אנשי מקצוע, רואי חשבון, עורכי דין בעלי ניסיון משמעותי וגוף כזה, רשות השידור, עם מחזור של 650 מיליון שקל, מחזור עתק, מחויב להעסיק יועצים חיצוניים בלתי תלויים. הרי לגוף כזה יהיה רואה חשבון - אז לגוף כזה והשר, אני חושב שמסכים אתי לזה - -
<גדי בן יצחק:>
פחות מ-800. על פי האוצר, בישיבה הראשונה, כבוד השר, הגענו ל-800 ומשהו עם החינוכית.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לי יש נתונים אחרים.
<גדי בן יצחק:>
זה מה שהאוצר אמר קודם. מי אני?

<עיסאווי פריג':>
- - גוף כזה, עם 650 מיליון שקל, מחויב להעסיק יועץ, רואה חשבון חיצוני בלתי תלוי. במקביל, מחויב להעסיק יועץ משפטי חיצוני בלתי תלוי. עורך דין, יועץ משפטי יהיה לגוף, 650 מיליון שקל, נכון? אני רוצה להעלות את התהייה הזאת לגבי הסעיף: באים היועצים החיצוניים לישיבות הדירקטוריון, יושבים מסביב לשולחן חברי מועצה שהם בעלי ניסיון ואז, אני מתאר לעצמי שמתחיל מצב של כיפוף ידיים. אני מבין יותר ממך, אתה מבין יותר ממני. אני אומר את זה מניסיון בגופים אחרים, תאמיני לי. אני מביא את הניסיון שלי לכאן. - - 
היו"ר קארין אלהרר:
אני רוצה לומר: תראו, כל גוף עסקי, הרי אנחנו בוודאי מבינים שלא תמיד בגוף עסקי נמצאים במועצה אנשים שמבינים בדיוק בתחום שבו עוסק הגוף. ראוי שיהיו אנשים שהם מקצועיים. אם מביאים אדם מתחום המשפט, שזה דבר שקל לי להתייחס אליו, אז לא תמיד המשפט אמור להתייחס להכל. ולכן, חשוב שיהיו אנשים מקצועיים. אני חושבת שכחלק מהאחריות הניהולית שלהם זה גם להתייעץ עם אנשים שזה תחום המומחיות שלהם. אני לא רואה סתירה בין הדברים.

<עיסאווי פריג':>
אני מזהיר מתהליך שעלול להתפתח בתוך הארגון. ברגע שאני כובל את הידיים של בחירת הנציגים ומחדד ואומר משמעותי, ניסיון ואחד עם רקורד, יהיה לי תהליך שחברי המועצה הם בעצם ינטרלו את הגוף הבלתי תלוי העתידי שאמור לעבוד מול הרשות, ואני רוצה שהיועצת המשפטית תיתן את הדעת על הסוגיה הזאת.

עכשיו, אני רוצה להתחיל בהסתייגויות שלי לסעיף 9 - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני רק רוצה להגיב בקצרה שלמיטב ידיעתי, ואני חושב שאתה בקי ממני בזה, בכל חברה עסקית- ציבורית במדינת ישראל, למרות שיש לה יועצים כספיים חיצוניים, חייב לשבת בדירקטוריון אדם, ולפעמים יותר מאחד, עם מומחיות פיננסית חשבונאית. זו הדרישה של הרשות לניירות ערך.
<רן מלמד:>
רק אל תקראו להם נציגי ציבור, תקראו להם דירקטורים ותכניסו נציגי ציבור.
<נחמן שי:>
נכון מאד.

<עיסאווי פריג':>
יש הבדל בין איש מקצוע שיושב פנימה לבין נציג ציבור. יש הבדל משמעותי. איש מקצוע בעל ניסיון משמעותי עם ידע פיננסי שיושב בתוך הדירקטוריון יתחיל לתפקד כאיש ציבור, וענין הבלתי תלוי יהיה בספק.- - 
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לא...

<עיסאווי פריג':>
- - אני מבקש להיכנס לסוגיה הזאת ולהסתכל עליה עם תפיסה עתידית לאור ניסיון העבר שקרה לנו במועצות אחרות.

לענין סעיף 9 – א. גברתי היושבת ראש, בכל ההסברים שאני שמעתי מהשרים שהשתתפו אתנו וממך, והשר לפיד גם הזכיר את זה, הוא דיבר על חומה סינית. את, בדיון האחרון, ציינת איך מפרידים את הפוליטיקה... אני כאן אומר: השר ימנה לתאגיד השידור. אני שואל למה השר, הרי אתם אומרים שאנחנו מפרידים את הפוליטיקה, לא?
היו"ר קארין אלהרר:
אבל זה השר אחרי שוועדת האיתור נתנה לו את האנשים - -
<עיסאווי פריג':>
היא ממליצה והוא יכול לקבל...
היו"ר קארין אלהרר:
הלכה למעשה היא לא ממליצה. היא נותנת תשעה אנשים, והשר חותם.
<קריאות:>
לא, לא.

<עיסאווי פריג':>
לא, השר לא חותם. היא ממליצה בפני השר - -
<קריאה:>
השר הוא חותמת גומי?

<מיקי רוזנטל:>
אבל בסוף מישהו צריך להחליט. מי יחליט?

<עיסאווי פריג':>
אני אתן את דעתי.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
עיסאווי, לצורך הענין, השר בעניין הזה הוא חותמת גומי אלא אם כן רוצים לתת לי - - 

<עיסאווי פריג':>
איך? איך?

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
תרשה לי להשיב, למה אתה כל פעם מתפרץ? אם מישהו פה דורש להעניק לי שיקול דעת, אין בעיה, אני ויתרתי על שיקול הדעת הזה כחלק מהרצון, באמת, לנסות לנתק ככל שניתן בין המעורבות הפוליטית לבין המינויים בגוף הזה. ולכן, התיקון שנוסף לחוק הוא שאותם תשעה אנשים שיאותרו על ידי ועדת האיתור בראשות השופט, אני לא אוכל להתחיל ולבחור מתוכם אלא אני אצטרך לחתום על כתבי המינוי עבורם. החתימה היא דבר טכני. אנשים מכהנים בגוף שהוא תאגיד סטטוטורי ממשלתי. מי יחתום, אתה תחתום על כתב המינוי?
<עיסאווי פריג':>
לא. כתוב בחוק, גלעד, שהוועדה תמליץ בפניך ואתה רשאי לקבל או לא לקבל. זה לא חותמת גומי.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
איזה סעיף זה?
<אתי בנדלר:>
זה סעיף שעדין לא הגענו אליו. להצעת החוק אומר שוועדת האיתור תמליץ לשר. מהנוסח לא עולה והוועדה תצטרך לדון בשאלה כשנגיע לסעיף הזה, האם - -
<קריאה:>
מי ממנה את ועדת האיתור?
היו"ר קארין אלהרר:
לא מתפרצים באמצע הדברים שלה. זה פשוט.
<אתי בנדלר:>
- - כשוועדת איתור ממליצה בפני השר על תשעה מועמדים, האם השר יכול לומר: מועמד מסוים אינו נראה לי, אנא המליצו לי על תשעה מועמדים אחרים או על מועמד אחר במקומו. זו שאלה שהוועדה תצטרך לתת את דעתה עליה כשנגיע לסעיף 30.

<עיסאווי פריג':>
אוקי, אני מדלג על זה, בסדר. אני קיבלתי את התשובה.

<יוני שטבון:>
זו סוגיה שעולה בכל דבר, זה לא רק פה.
<עיסאווי פריג':>
בסדר, אני מדלג על זה, קדימה. אני קיבלתי את התשובה.

<חמד עמאר:>
אתה לא יכול להביא את השר רק כחותמת גומי.

<אתי בנדלר:>
השאלה אם רוצים לאפשר לשר שיקול דעת או לא. הוועדה תדון בזה, זה סעיף 30. 

<עיסאווי פריג':>
אנחנו נדון בזה. הלאה – ותשעה חברים בהן ארבע נשים לפחות, לפי המלצת ועדת האיתור. ארבע נשים מתוך התשעה זה דבר מבורך וראוי לציון ויפה מאד. אני שואל את השר: איפה הייצוג הערבי בתוך הוועדה הזאת? הייצוג ההולם, שחוק עבר בממשלה, איפה הייצוג הערבי בתוך התשעה?
<קריאות:>
- - -

<חמד עמאר:>
- - - אם יש ייצוג הולם לעדה הדרוזית - - -
<רינה פרנקל:>
אין סוף לייצוג ההולם.

<עיסאווי פריג':>
בסדר, תגידו שאין סוף לזה, אני רוצה לשמוע את השר בקטע שהעליתי.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
קודם כל, הוועדה לבדיקת מינוים, שהרי כל הכשירויות כאן הן בנוסף על הכשירויות הנדרשות בחוק החברות הממשלתיות, זה לא רק פה. אז היום הוועדה לבדיקות מינויים לא מאפשרת למנות הרכב מלא של שום דירקטוריון בלא שמתמלאת לדעתה החובה של הייצוג ההולם. אתה יכול לבחון בכל הגופים שקשורים למשרד התקשורת, כולל בהרכב הקרוב שאני אפיץ למועצת הרשות השנייה, שיש גם נציגים למגזרי המיעוטים במדינת ישראל.

<עיסאווי פריג':>
אני שמח לשמוע את זה, אז למה לא לתת לזה ביטוי - -
<אתי בנדלר:>
אני מבקשת להוסיף לתשובה של השר, ברשותכם: סעיף18א(1) לחוק החברות הממשלתיות, שהוחל לענין הבחירה - -
<עיסאווי פריג':>
18א(1)?
<אתי בנדלר:>
כן, לחוק החברות הממשלתיות, שהוחל מכוח סעיף קטן (ב) שהוקרא כאן, סעיף קטן (ב) לסעיף 9 להצעת החוק, עניינו בייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית והוא קובע כדלקמן: "(א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסייה הערבית. (ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים מקרב האוכלוסייה הערבית." זה הקטע  הרלוונטי בענין הזה ככה שיש - -
<עיסאווי פריג':>
לחזור על המשפט האחרון: לכל הניתן בנסיבות העניין. זה משפט נחמד. אני לא משפטן - -
<יוני שטבון:>
עיסאווי, זה חוק החברות הממשלתיות, אז צריך לתקן אותו.
<עיסאווי פריג':>
בסדר, תן לי.
<יוני שטבון:>
זה מופיע לך.

<עיסאווי פריג':>
בסדר. אני מבקש מכבוד השר לכתוב את זה במפורש, שאחד מתוך התשעה יהיה מטעם המגזר הערבי.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני אשקול את זה ונחזיר תשובה.

<עיסאווי פריג':>
גברתי, עוד לא סיימתי. גברתי היועצת המשפטית, קיבלתי תשובה מהשר. במידה וזה לא יספק אותי אני רוצה להעלות אותה כהצעה להצבעה.

<אתי בנדלר:>
אוקי.
<עיסאווי פריג':>
לגבי ההרכב – פה אני רוצה להתייחס - -
<אתי בנדלר:>
אני רק רוצה להשלים כדי לוודא עד הסוף: "לענין זה האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית", כן?
<עיסאווי פריג':>
כן, מבחינתי זה אותו דבר, זה בסדר. 

בהרכב של הנציגים – הראשון נציג ציבור ובשני נציג ציבור. אני לא מצליח להבין את ההבדל בין שתי הקטגוריות הראשונות, שזה שכפול האחד של השני. למה לא לכתוב שני נציגי ציבור בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד - -
<דנה נויפלד:>
כי אחד הוא ניהולי ואחד לא.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אחד הוא מאנשי התוכן ואחד זה מאנשי הניהול.

<מיקי רוזנטל:>
אתה מדבר על (א) ו-(ב)? אחד זה מהתחום העסקי והשני מתחום התקשורת.
<דנה נויפלד:>
לא, הוא מדבר על פסקאות 2 ו-3. אחד ניהולי ואחד לא.

<עיסאווי פריג':>
ומה המילה "משמעותי" שחוזרת על עצמה, ואני רואה אותה במיוחד בסעיף 4?
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
משמעותי זה משמעותי. כשפוגשים ניסיון משמעותי יודעים שהוא משמעותי, וזה התפקיד של הוועדה לבדיקת מינויים בראשות שופט, שאם אני אביא ועדת איתור וגם היא בראשות שופט תביא מועמד לגוף מממשלתי גדול, שבמקסימום כתב במקומון קטנצ'יק ובזה מסתכם הניסיון העיתונאי שלו, אז אני מניח שיגידו שזה לא ניסיון משמעותי. אנחנו לא חושבים שיש פה דרך מדעית, פורמליסטית, להגדיר בדיוק. בשביל זה, זה עובר שני שופטים: האחד – יו"ר ועדת האיתור ואחד יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים, שיבחנו את שיקול הדעת שהופעל כאן.

<עיסאווי פריג':>
אז למה "משמעותי" לא מצוין בסעיף 6 ומצוין בסעיפים 2,3,4?
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אפשר להוסיף.
<דנה נויפלד:>
אפשר להוסיף.
<אתי בנדלר:>
אני גם רוצה לומר שמה שברור הוא ש"משמעותי" לא צריך להגיע לכדי חמש שנים כי יושב ראש המועצה צריך להיות לפי הרישא של פסקה 1, "בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות" ובהמשך, "נציג ציבור בתפקיד ניהולי צריך להיות חמש שנים" ולעומת זאת, לגבי תחום העיתונות מדובר על ניסיון משמעותי ולא מדובר על חמש שנים דווקא. לגבי "בעל הניסיון הטכנולוגי" צריך להיות שוב, ניסיון משמעותי ולא מדובר על מספר שנים. לעניין פסקה 6 – "נציג ציבור שהוא משפטן בעל ידע וניסיון" – כאן בכלל לא מדובר שצריך להיות משמעותי. אז יש כאן באמת שוני - -

<עיסאווי פריג':>

אז יש שוני, למה כן ולמה לא?

<קריאה:>
עורכת דין נויפלד - - -

<עיסאווי פריג':>
אני עוד לא השלמתי את הפסקה לפני שהיא עונה: אני מסתכל לתומי, בסעיף 4 – נציג ציבור בעל ניסיון טכנולוגי משמעותי. "טכנולוגי משמעותי" תמיד הראש הולך ליחידת המודיעין 8200 - - -

<מיקי רוזנטל:>
אתה שואל למה?

<עיסאווי פריג':>
אני שואל "טכנולוגי משמעותי".

<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, הבאת דוגמה, הבנו, תן לה להסביר.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני רוצה שהוא יסיים, זה מאד חשוב לו. ו...? שנפסול את 8200? מה הבקשה?

<עיסאווי פריג':>
מה הבקשה? כשאתה אומר "טכנולוגיה משמעותית" הרי מאיפה זה בא? "משמעותי", הראש הולך לשם. יש את הנישה הצבאית כאן, יעני נציג צבאי.

<דנה נויפלד:>
לא, אבל כתוב שזה בתחום השידור.

<עיסאווי פריג':>
הבנת למה אני מעלה את זה? כשאני חוזר אחורה לגבי כל השידור הציבורי, איך זה התחיל ב-68, על איזה בסיס זה התחיל?

<דנה נויפלד:>
זה לא יכול להיות מ-8200 - - -
<עיסאווי פריג':>
באמת, אני לא סתם מעלה את הסוגיה הזאת.

<מיקי רוזנטל:>
זה ענין אופרטיבי טכנולוגי מאד מסובך.

<עיסאווי פריג':>
זה לא נכון.

<מיקי רוזנטל:>
מה לא נכון?

<עיסאווי פריג':>
טכנולוגי משמעותי - - -

היו"ר קארין אלהרר:
עיסאווי, הבנו את הנקודה, תודה. עורכת דין נויפלד, בבקשה.

<דנה נויפלד:>

לגבי היו"ר – ניסינו להתאים את הדרישה ברוח חוק החברות הממשלתיות. כשמדברים על יושב ראש של דירקטוריון, יש להם כשירות מיוחדת ולכן, היא פורטה כמו שהיא פורטה, היא "מתכתבת" עם חוק החברות הממשלתיות, זו הסיבה שם חמש שנים. לענין הניסיון הטכנולוגי – 8200, אני לא בטוחה שהוא רלוונטי כי לא סתם ניסיון טכנולוגי משמעותי אלא בתחום הקשור לפעילות תאגיד השידור הציבורי. כלומר, רק אם זה רלוונטי לפעילות תאגיד השידור הציבורי. שוב, 8200 זו יחידה גדולה אבל ככל שמדובר ב-8200 וזו יחיד מצוינת, רק אם יש רלוונטיות לפעילות תאגיד השידור. זה לא כל אחד מ-8200, לא כל ניסיון טכנולוגי הוא רלוונטי. 

לגביה ההערה של היועצת המשפטית – לא היתה סיבה, אני חושבת שאין פה אידיאולוגיה מאחורי המשפטנים שהם לא בעלי ניסיון. גם הם צריכים להיות בעלי ניסיון משמעותי, אז אני מקבלת את הערתך, ככל שהוועדה רוצה אז אפשר להוסיף את זה ואין שום בעיה.
<אתי בנדלר:>
אני רק רוצה לומר מה ההבדל, להבנתי, בין קציבת פרק זמן לניסיון לבין המילה "משמעותי": ניסיון משמעותי - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אבל לאיזה צורך? אנחנו מוכנים להוסיף "משמעותי". מה ההצעה שלך?
<אתי בנדלר:>
מה שאני חושבת זה שצריך גם "משמעותי" וגם פרק זמן, אם זה ארבע שנים או חמש שנים.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אנחנו מתנגדים כיון שאנחנו לא רוצים להגביל עד כדי כך את שיקול הדעת. יכול להיות שאדם עשה שנתיים, שלוש תפקיד מאד מאד גדול בתחום התקשורת והוא מתאים, ויכול להיות שאדם עשה שבע שנים תפקיד קטן והוא פחות מתאים. הפורמליסטיקה של השנים לא בהכרח מלמדת.
<אתי בנדלר:>
בסדר גמור אבל אדוני ירשה לי בכל זאת להסביר לוועדה מה ההבדל בין "משמעותי" לבין פרק הזמן שבו מדובר?
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
חשבתי שהסברתי. "משמעותי" משאיר שיקול דעת לשופט שבוחן את זה ושנים לא משאיר.
<אתי בנדלר:>
זה מעבר לזה. יכול להיות שמישהו עסק בכתיבת חוק, בניסוח חוק, ואפשר לראות בזה ניסיון משמעותי גם אם הוא עשה את זה במשך שישה חודשים, כי במשך שישה חודשים הוא עסק אך ורק בנושא הזה, בתחום ההסדרה. זאת אומרת, ה"משמעותי" זה מבחינת ההתמסרות לנושא, וזה יכול להיות גם בפרק זמן קצר. לכן, הוועדה צריכה להחליט, ויכול להיות שהיא תקבל את עמדת השר, שהיא מסתפקת בניסיון משמעותי בלי לקצוב פרק זמן אבל צריך להבין שזו המשמעות של הדברים.
<עיסאווי פריג':>
הנושא האחרון – אנחנו נגיש את ההסתייגויות אחרי שתעשו את התיקונים, נכון?
<אתי בנדלר:>
לא, אני לא יודעת למה אדוני מתכוון "תיקונים". אגב, לבקשת הוועדה הפצתי אתמול בערב לכל חברי הכנסת נוהל הגשת הסתייגויות, התייחסות לענין. השורה התחתונה היא שהצעות לתיקון סעיף צריכות להיות מועלות לפני שהיושבת ראש מעלה אותן להצבעה כדי שניתן יהיה לדעת על איזה נוסח מצביעים.

<עיסאווי פריג':>
ובהמשך למה שאמרתם אתמול לגבי סעיף 7 והמטרות, שאת ההסתייגויות שלנו, אחרי שתביאו - -
<מיקי רוזנטל:>
אי אפשר להגיש הסתייגויות עד שהשר לא מביא הצעה.

<עיסאווי פריג':>
- - בנוסח החדש. אתם כאן מתכוונים נוסח חדש גם? זאת שאלתית.

<אתי בנדלר:>

כאן לא מוצע להביא הצעה חדשה ולגבי סעיף 7 אתה רוצה שהוא יביא הצעה חדשה.

<מיקי רוזנטל:>
לא, הוא אמר שהוא ישקול, למשל, בנושא של הנציג הערבי.
היו"ר קארין אלהרר:
הבנתי למה אתה מתכוון גם שלא הצלחת להשלים. השר ייתן תשובה לגבי עמדתו בנוגע להצעות שלך ולאחר מכן, אם יהיה נוסח חדש – נביא אותו ואם לא, נצביע על מה שיש.
<עיסאווי פריג':>
לגבי הסתייגויות אני שואל. אני יכול להגיש אותן בכתב אחרי הנוסח?
היו"ר קארין אלהרר:
אתה יכול בוודאי להגיש אותן בכתב.
<עיסאווי פריג':>
עכשיו, הנושא הבא הוא ב', - - 

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא היה האחרון?

<עיסאווי פריג':>
כן, זה האחרון – "על מינוי חבר המועצה ובכלל זה יושב ראש המועצה יחול להוראות 60א לחוק החברות הממשלתיות" כך וכך. אני שואל את השאלה ומעלה אותה לדיון: החלת חוק החברות הממשלתיות בעצם מעצימה את הפוליטיקה שאנחנו רוצים להשתחרר ממנה. איך היא מעצימה? זה כפוף למבקר המדינה והכל טוב ויפה. ברגע שאני מכניס את החברות הממשלתיות אני אומר שהחוק הזה גם כפוף לשר האוצר. אז יש לי כאן יותר פוליטיקה. חוק החברות כפוף - -

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
מה ההצעה שלך?

<עיסאווי פריג':>
- - לא צריך להיות כפוף לחוק החברות.
<דנה נויפלד:>
הוא לא כפוף. אני אסביר: זה טכניקה שהיא מקובלת. חוק החברות הממשלתיות קובע כל מיני הוראות שהרלוונטיות גם כאן. לדוגמה: הבדיקה של ועדת ברנר, של הוועדה לבדיקת מינויים, זאת הטכניקה שמחילים אותה. מחילים הוראות מכוח חוק החברות הממשלתיות. 60א קובע אילו הוראות, וזה כלל החוק. זה הוראת ספציפיות נקודתיות ואם אתם רוצים, אנחנו יכולים להקריא את הסעיף, שמחילים אותן שעניינן בדיקת המינויים, שעניינו ייצוג הולם גם לגבי נשים וגם לגבי המגזר הערבי, הן מוחלות דרך סעיף 60א. זה לא החלת כל החוק, זה הוראות שאתה מעוניין בהן גם כמו ייצוג הולם. זה מוחל דרך 60א, זאת הטכניקה לעשות את זה.

<קריאה:>
זה אומר, למשל, שמשרד האוצר לא יהיה אחראי או מה יהיה מעמדו?
<דנה נויפלד:>
לא, זה לא קשור. ממש לא. זה לעניין המינויים בלבד.
<עיסאווי פריג':>
אם יש לי הערות, אני אכתוב אותן בכתב בהסתייגויות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה.

<אתי בנדלר:>
אני רק שוב חוזרת ומבקשת להעביר את זה לפני שהיושבת ראש תעמיד את הסעיף הזה להצבעה.

<עיסאווי פריג':>
כן, בהחלט.

<דוד אזולאי:>
גברתי היושבת בראש, אדוני השר, אני רוצה, קודם כל, להתייחס לוועדת האיתור. אני שואל - -ר

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, זה לא הסעיף. עוד לא הגענו לסעיף.

<דוד אזולאי:>
סליחה, לא ידעתי. לגבי הנושא של הרכב הדירקטורים – אני לא רואה שיש כאן ביטוי למגזרים השונים שצורכים את השידור הציבורי. כתוב פה כל מיני אנשים אבל למעשה, ישנם סקטורים מיוחדים, והזכירו כאן את המגזר הערבי, את הציבור הדתי, שהם צורכי תקשורת. אני לא בטוח שזה בא לידי ביטוי בהרכב הדירקטוריון. דבר נוסף, כפי שאמר כאן חברי, המילה "ניסיון משמעותי" חוזרת על עצמה בהרבה מקרים כאן ולכן, מה שאני מבקש: אולי כדאי גם כשמדובר בניסיון תקציבי, צריך להגדיר מה זה "ניסיון משמעותי". אדם שהיה לו מחזור של שני מיליון שקל זה נקרא משמעותי? אני לא יודע מה זה "משמעותי". אני חושב שצריך להגדיר את המילה "משמעותי" לאורך כל הדרך. זה חוזר על עצמו בכל הסעיפים. לכן, אני פונה ליועצים המשפטיים בענין הזה, להגדיר את המילה "משמעותי".
<אתי בנדלר:>
אפשר לקצוב תקופת ניסיון, אם אדוני רוצה וזה מה שהערתי. "משמעותי" זה נוסח, זו מילה שמשאירה שיקול דעת.
<דוד אזולאי:>
אבל זה מאד פתוח.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אבל זה מה שהוא מציע.

<אתי בנדלר:>
נכון. אז מה אתה מציע?

<דוד אזולאי:>
אני מציע להגדיר את המילה "משמעותי".
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
תגדיר. תגיש הצעה ואנחנו נתייחס אליה.

<אתי בנדלר:>
אני לא יודעת להגדיר. הדבר היחיד שאפשר לעשות זה לקצוב פרק זמן מינימאלי של ניסיון.

<דוד אזולאי:>
או בניסיון תקציבי או בניסיון משפטי.
<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת אזולאי, יש לך הצעה סדורה בענין?
<דוד אזולאי:>
אני אכין אותה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מצוין. ההערה נשמעה.

<דוד אזולאי:>
מה ההתייחסות שלכם לגבי ביטוי למגזרים השונים בדירקטוריון?

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
צר לי שאני נאלץ לחזור פעם אחר פעם על ההסברים כי אפילו כחברים, זה קצת לא מכובד כי אני הסברתי את זה ואנחנו - -
<דוד אזולאי:>
תסביר את זה עוד פעם, אולי לא הבנתי אותך.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לא, אני מכיר אותך כאדם מאד חכם, חבר הכנסת אזולאי ואני יודע שהבנת אבל אני אחזור על ההסבר: אנחנו לא חושבים שזה נכון בדירקטוריון, שתפקידו הוא תפקיד מקצועי וגם לאור לקחי העבר, להתחיל ולנסות לתת ייצוג לכל זרם או מגזר בחברה הישראלית או בתחומים המקצועיים שמרכיבים את פעילות רשות השידור. התפקיד של הדירקטוריון זה לפקח כך שמטרות הרשות מתקיימות והיא עושה את מלאכתה. יש הנהלה מקצועית, שזה התפקיד שלה לממש את המטרות הללו, להביא לייצוג ושיקוף של החברה הישראלית, זה מופיע בסעיף 7 וזה המודל הניהולי הנכון שאנחנו חשבנו שהוא הנכון ביותר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. חבר הכנס חמד עמאר.

<חמד עמאר:>
אני לא רוצה לחזור על דברים, אני קיבלתי את ההסבר של השר לגבי נושא משמעותי, שנותן שיקול דעת לוועדה אם כי אם ניכנס לנושא ההגדרה "משמעותי", אנחנו יכולים להרחיב אותו כך שזה לא ייתן שום שיקול דעת, ואנחנו לא יכולים להגיע להסבר הנכון של המילה "משמעותי" בסופו של דבר אבל אני מקבל חלקית את הסברו של השר בקשר לייצוג של כלל האוכלוסייה. אני חושב שמגזר המיעוטים כאן, במיוחד המגזר הדרוזי ואני חושב שגם בחוק מודגש הדרוזי, להכניס בחברי הדירקטוריון, שיהיה כתוב שדרוזי יהיה חבר דירקטוריון. זה יכול לתת קצת ביטוי לכל הנושא של המיעוטים שם. רק בנושא הזה אני מבקש להכניס.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. חברת הכנסת פרנקל, בבקשה.

<רינה פרנקל:>
בסעיף 9(1), כאשר בוחרים את יושב ראש המועצה, אין התייחסות לניגוד עניינים, האם יושב ראש המועצה יכול לשמש כדירקטור בחברות תקשורת אחרות אמו "קשת" וחברות אחרות?
<היו"ר קארין אלהרר:>
בבקשה, גברתי היועצת המשפטית של משרד התקשורת.

<דנה נויפלד:>
קודם כל, המינויים נבדקים, כמו שדיברנו, לפי סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, והבדיקה שעושה הוועדה לבדיקת מינויים נוגעת גם לנושא ניגוד העניינים וזה נושא שנבחן, לא צריך לציין את זה. כל מינוי שנעשה, נבחנים גם ההיבטים של ניגוד העניינים, ומי שיש לו ניגוד עניינים אינו יכול לכהן ואין צורך לציין זאת מפורשות. כמו שראינו, יש סעיפים שיכולים להיות ספציפיים אם רוצים להחמיר אבל כל משרה שכזאת נבדקת. יש לנו גם סעיף ספציפי, סעיף 25, שעוסק בניגוד עניינים ואנחנו נגיע אליו, שהוא בנוסף לבדיקה בעת המינוי, גם לאחר המינוי, כל קשר אישי. לכן, זה אמור למנוע גם בנוסף לבדיקת המינוי גם אחר כך, בעת הכהונה, עוסק בניגוד העניינים.
<קריאה:>
כל הדירקטורים למעשה.
<דנה נויפלד:>
בוודאי. 
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. חבר הכנסת נחמן שי.

<נחמן שי:>
תודה. אני חושב, השר, שיש לנו מחלוקת עקרונית על הגוף הזה. התפיסה שלך היא תפיסה שנוטה יותר לצד העסקי, ועכשיו אמרת את זה - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
ממש לא.

<נחמן שי:>
- - אני אסביר למה: - -
<עיסאווי פריג':>
כן, אני אגיד גם למה.

<נחמן שי:>
אל תחזק אותי, אני מסתדר לבד עיסאווי.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני מבקש לא להגיד מה תפיסתי. תפיסתי היא ממש לא למגזר העסקי.
<נחמן שי:>
בסדר, אני אשמח אם תרחיב, אז אולי לא העסקי אבל אני שמעתי עכשיו את הדברים שלך וזו תפיסה מסוימת, אני לא מבטל אותה - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
מקצועי, לא עסקי.

<נחמן שי:>
נכון, מקצועי ובין היתר גם עסקי. גם הערתי את זה אתמול לגבי היעדים של הרשות או של התאגיד הזה. אני חושב שאנחנו מאבדים פה את הערך הציבורי של הגוף הזה, שהוא בכל זאת  שונה מגופים מקצועיים, כן עסקיים אחרים, שקיימים בזירה הזאת. אני תמה מי ייצג בסוף את האינטרסים של ציבור מאד נרחב שרואה בתאגיד הזה את הבית שלו, שיש לזה השלכות גם איך משדרים ולמי משדרים וכמה מדברים, ודיברנו אתמול על שפות, דיברנו אתמול על קבוצות קטנות באוכלוסייה, שמבקשות לקבל איזה שהוא שירות כי רק שם הן יקבלו אותו. זו נקודה עקרונית ולכן, אני הייתי שם, אתה יודע. וככל שהוועדה המנהל או המליאה נכנסו יותר בתוך הניהול, נוצרה מהומה גדולה. אני בעד הנהלה שהיא מקצועית ונפקח עליה אבל להפריד בין הגוף המפקח לגוף המנהל. אני חושב שבהרכב הזה, בשיטה שאתה הולך בה, ייווצרו כאלה חיכוכים על בסיס הרבה יותר יומיומי, על בסיס יותר קרוב אפילו כי כל בעל מקצוע שיישב בגוף המנהל, יהיה לו מה להגיד על כל החלטה שתתקבל וזו הזמנה לעימותים שידועים היטב בהיסטוריה של הרשות. אני לא מבטל את זה, טוב שיהיו שם אנשים שזה מקצועם אבל באותה מידה גם צריכים לייצג פנים שונות ומגוונות של החברה הישראלית, כמו שנדרש מגוף ציבורי. איך עושים את זה? אולי בלהגדיל את המספר, אולי לבקש שהם גם יהיו, זה לא פוסל. הוא יכול להיות מקצוען בתחום מסוים ויחד עם זאת, לייצג איזה שהוא סקטור בחברה הישראלית כי זה יעשה את ההבדל בין הגוף החדש לבין הגופים המסחריים הקיימים והגוף החדש שאתה עוד מעט מכניס לנו גם כן, דרך אחת מחברות התקשורת.
<מיקי רוזנטל:>
אגב, בענין הזה, בהמלצות בלניקוב היתה המועצה המייעצת, כמו שיש גם בדגם של ה-BBC, וזה היה נותן אולי גם יעילות של הדירקטוריון והיתה לנו גם מועצה מייעצת אולי, שהיתה מסייעת לו לתת ביטוי לגוונים השונים וכולי בתמונת הפוליטיזציה, שאתה פה חושש ממנה בצדק.

<דנה נויפלד:>
הערה לגבי למה לא התקבלה ההמלצה: ההמלצה שדיברת עליה לא התקבלה. אני רוצה רק להביע את החשש שלו היינו מביאים גם ועדה מייעצת, אז כל ההרכב שלה והמינוי שלה, מי היה ממנה אותה? גם פה היה מתעורר כל הענין - -
<מיקי רוזנטל:>
באנגליה זה המלך, זה הכי קל.
<קריאות:>
לנו יש נשיא.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני רק רוצה עוד פעם להגיד משהו: אני חולק לגמרי על מה שאמר ידידי, נחמן שי. העובדה שבדירקטוריון היו נציגים ממגזר כזה או אחר במליאה לא גרמה לכך שאנשים או אותו סקטור הרגיש, כמו שאתה קורא לזה, שהשידור הזה הוא הבית שלו. רכבת ישראל, לצורך הענין, מסיעה אנשים מכל שכבות החברה בישראל, וזה עדין לא מחייב כדי שהם יקבלו שירות שוויוני ובאותה רמה, זה לא מחייב שבדירקטוריון הרכבת ישבו אנשים מכל שכבות החברה הישראלית, ויש מחיר לזה. כיוון שהחברה הישראלית לא מתחלקת בהכרח למספר הנכון שמתאים לניהול חברה או דירקטוריון, מה לעשות? יש לנו ערבים ודרוזים ובדואים וצ'רקסים ויש מתנחלים ויש חרדים ויש כיפות סרוגות ויש כאלה ויש אחרים, אז השאיפה למצוא בדירקטוריון מקום לכל אחד ואחד ואז להתפלא למה זה לא מתנהל בצורה מקצועית, לימדה אותנו שכנראה השאיפה הזאת לא עובדת. לכן, עדיף שהדירקטוריון יהיה דירקטוריון מקצועי עם הכישורים שמתאימים לנהל כלי תקשורת. יהיה לדירקטוריון הזה גם את הסמכות לגבות מחיר מההנהלה ולהדיח את המנכ"ל אם צריך, ולא הממשלה המרוחקת, שיש לה גם שיקולים אחרים, היא זאת שתהיה לה הסמכות הזאת, וזה המבחן של ההנהלה ושל המנכ"ל, האם הוא עומד בתנאי סעיף 7? האם הוא משקף את כלל הזרמים בחברה הישראלית, האם הוא דואג לכך שהשידורים שם יהיו הוגנים וכולי, וכל הדברים שנמצאים בסעיף 7, שאנחנו ביקשנו שתגישו להם הצעות, ואנחנו ננסה להביא הצעה משופרת לוועדה. בסופו של דבר, בואו לא נתבלבל – המבחן הוא המבחן של מה שיש על המסך ומה יש על גלי האתר. לא המבחן של האם הצלחנו לשקף את החברה הישראלית בדירקטוריון כי זה לא מבטיח שמה שיצא על המסך זה באמת התוצאה שכולנו מקווים לה.
<גדי בן יצחק:>
אני מקול ישראל, רשת ב'. רק הערה קטנה: זה לא מפתיע. גם הדוגמה שבחר בה השר, למרות שאני לא רואה בדיוק את ההקבלה בין שינוע לבין הבעת דעה או שיקוף החברה, יש בה דוגמה אחת קטנה שתראה לנו למה יש אולי לשקול את ההצעה של חבר הכנסת נחמן שי: ברכבת או באוטובוס יש לנו בעיות עם הפרדה בין מינים שונים. זאת דוגמה אחת קטנה. אז בוודאי ובוודאי כאשר מדובר בהבעת דעה או שידור או קשר עם הציבור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. משה שגב, בבקשה. מוותר. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.
<עליזה לביא:>
תודה גברתי. שוב, אני מתנצלת שאני רק נכנסת ויוצאת, אני באמצע ניהול ועדה אצלי בוועדה אבל היה חשוב לי להגיע, בטח בסעיף הזה, סעיף 9. את יודעת, הנהלה ציבורית, ובטח כשאנחנו מדברים על השידור הציבורי, שלקח הרבה מאד זמן להבין שכן צריך מגוון. אנחנו מדברים על diversity במובנים השונים של הקבוצות בישראל. שידור ציבורי צריך לשקף את החברה בישראל, צריך להביא באמת את הדברים של החברה בישראל ולא רק של צד זה או אחר. גם בהיבטים המגדריים, גם בהיבטים, כמובן, של הקבוצות השונות.
לגבי ההנהלה - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
דווקא פה יש ארבעה אנשים - -

<עליזה לביא:>
ארבע מתוך תשע לפחות אבל כשאנחנו מדברים על שדרת הניהול, אין פה שום התייחסות לנושא המגדרי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו דנים כרגע רק במועצה, אנחנו לא דנים ביתר כרגע.

<עליזה לביא:>
כן, אבל כרגע, כשאני פורטת את הסעיף, אין התייחסות כזאת או אחרת ואני חושבת, כשמדברים על שידור ציבורי, ובטח על שידור ציבורי כיום, שהוא מאד לא מגוון בהיבטים המגדריים שלו, ממש לא, בהנהלה הבכירה אין נשים לחלוטין, אני חושבת שצריך לבוא ולשקול, אנחנו רואים את זה - -
<עיסאווי פריג':>
אז למה שלא תקיימי - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
סליחה, לא להפריע לי. לא הבנתי את הטענה. יש פה ארבע נשים לפחות. מה גברתי מציעה?

<מיקי רוזנטל:>
היא רוצה רוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל ההנהלה, זה לא הסעיף גברתי.

<עליזה לביא:>
אני יודעת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת עיסאווי.

<עיסאווי פריג':>
אני בכל זאת רוצה לדבר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני יודעת שאתה רוצה.

<עיסאווי פריג':>
אני מציע שאת, כיושבת ראש הוועדה למעמד האישה, מן הראוי לקחת את כל החוק הזה לדיון בוועדה למעמד האישה, עם כל ההשלכות המגדריות - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה על הצעתך.

<עיסאווי פריג':>
- - עם כל ההשלכות המגדריות, במיוחד האישה, ולהגיש את זה בצורה מסודרת כי אני חושב שזה נושא מאד חשוב שאת צריכה להעלות את זה לדיון בוועדה - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת פריג', תודה.

<עיסאווי פריג':>
- - לגבי כל ההשלכות של מעמד האישה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת פריג', תודה.

<עיסאווי פריג':>
אני אומר דעה חשובה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
שמענו אותה. די, מספיק עם הדברים האלה שאתה עושה פה. היום אין שידור.

<עיסאווי פריג':>
נו די, תפסיקי עם הציניות שלך. את עושה מעצמך צחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מעצמי אני עושה צחוק?

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
עיסאווי, תדבר יפה, בחייך.

<עיסאווי פריג':>
אז תגיד לה שהיא תדבר יפה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
תתבייש לך, איך אתה מדבר?

<עיסאווי פריג':>
תתבייש לך אתה. מה זה צריך להיות?

<יוני שטבון:>
אתה מדבר בצורה גסה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
איזה גסה, איזה בטיח? תסתכל איך היא מדברת. כשמישהו אחר - - 

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
היא מדברת יפה מאד ואתה רק מחפש לעשות פרובוקציות.

<עיסאווי פריג':>
איזה פרובוקציות? אתה מחפש "יס-מנים"? לא תקבל "יס-מנים". יש דברים מהותיים שצריך להגיד אותם כאן.
<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, די.

<עיסאווי פריג':>
את התחלת עם זה. תפסיקי עם הציניות וכל המשפטים שלא במקום.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אפסיק עם הציניות כשתפסיק עם ההערות שלא במקומן. עד כאן.
<נחמן שי:>
הוא הציע שהוועדה למעמד האישה תיתן את דעתה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
שמענו אותו.

<עיסאווי פריג':>
מה זה? שמענו אחרים ואת לא אמרת מילה. שמענו אחרים מעירים ושתקת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני נותנת לך את כל הבמה ואתה - - - די כבר.
<עליזה לביא:>
גברתי, אני מבקשת דווקא בגלל ניסיון העבר והחלוקה המאוד לא משקפת את המציאות בישראל, הרחוקה מאד בכלל בשדרת ההנהלה בשידור הציבורי. אני מדברת אתך גם על אנשי מקצוע וכמובן גם על הנראות מעל המרקע, וזה שני נושאים שונים. אנחנו יודעים וערים למציאות המעוותת המגדרית בשידור הציבורי. ואם עושים תיקון, גברתי, ואם רוצים לעשות תיקון, צריך גם בהיבטים המגדריים - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל חברת הכנסת לביא, יש פה סעיף ספציפי שדנים בו. אני מבקשת שההערות יהיו לסעיף הספציפי.
<עליזה לביא:>
אז ההערות מבקשות שיהיה באמת את האיזון המגדרי, ואפשר להגדיל את המספר כדי שיהיה איזון מגדרי ראוי, נכון, חצי-חצי.

<מיקי רוזנטל:>
אי אפשר, יש תשעה.

<עליזה לביא:>
אז בואו נגדיל. מה הבעיה להגדיל, גברתי? הגיע הזמן, ושידור ציבורי הוא גם מודל חיקוי שיקרין.
<היו"ר קארין אלהרר:>
חברת הכנסת לביא, הצעתך נשמעה, בסדר גמור. פרופסור צמרת, בבקשה.

<עליזה לביא:>
שיגדילו לעשר ושיהיה חמש-חמש. מה הבעיה? מה קרה?

<צבי צמרת:>
אני יושב פה כאדם שעשרות שנים עוסק בחינוך, כולל שנים שהייתי בקרית-שמונה ובירוחם, והרגשתי שמדובר על מערכת שהיא מערכת חינוכית ממדרגה ראשונה. והקביעה פה, שאומרת שמדובר במערכת מקצועית מאד מאד מדאיגה אותי, כשהדגש בנושא של "מקצועי" הוא דגש על כסף, הוא דגש על משפט, ואין פה שום דגש בכיוונים אחרים.
אני בהרגשה, שלמשל - המועצה שמדובר בה, שכל כולה אנשי מקצוע ואין בה אף אחד שעוסק בנושא של יהודית ודמוקרטית, בכלל שתי מילים שאינן בתוך כל החוק הזה, ואינני יודע איך קורה דבר כזה. זה דבר מאד מאד מהותי לחברה הישראלית. יש לי הרגשה, שאנחנו - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
בסעיף 7? סליחה שאני עוצרת אותך, פרופסור צמרת. היתה הצעה לדבר הזה בדיוק אתמול, להוסיף את צמד המילים "יהודית ודמוקרטית" לסעיף 7. אני לא משוכנעת שזה המקום לדון ביהדות ובדמוקרטיה של המועצה הציבורית.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני מוכן להתחייב שהנציגים יהיו חלקם הגדול יהודים, לא כולם, ושייכים למשטרים דמוקרטיים.

<צבי צמרת:>
השר ארדן, אני בהרגשה שמדובר פה גם על טלוויזיה - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני לא אתווכח עם הרגשות, אני אומר לך מה העובדות ולא מה הרגשות.
<צבי צמרת:>
תן לי להשיב. אני, בכל אופן, רוצה לומר גם הרגשות: מדובר בטלוויזיה החינוכית שרוצים לחסל אותה. מדובר בשמונה רשתות של רדיו - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
פרופסור צמרת, סליחה. אנחנו דנים בסעיף מאד מאד ספציפי. היו שני דיונים שהוקדשו להערות כלליות. אני מבקשת לדעת אם יש לך הערות ספציפיות לנושא סעיף 9?
<צבי צמרת:>
כן. אני ניהלתי 27 שנים מוסד גדול, שגם הוא עסק בדברים מקבילים וקוראים לו "יד בן-צבי". היו לו שתי רמות - היתה מועצה ציבורית והיה ועד מנהל. המועצה הציבורית שיקפה חלקים שונים של האוכלוסייה ולפי דעתי, מוכרחים להכניס את החלקים האלה. למשל, הוזכר פה הנושא של 20% ערבים. אני מאד בעד 20% ערבים אבל יש, למשל, 30% דתיים בתוך הכנסת. אני חושב שאם לא ייקחו בחשבון את כל המסגרות האלה או אם לא ייקחו בחשבון, למשל, את העולים החדשים, שחלק מהרשתות הן רשתות שעוסקות בנושא של עולים חדשים או אם לא ייקחו בחשבון את הפריפריה כי חלק מהרדיו שמדובר עליו הוא רדיו אזורי, יש פה בעיית יסוד.
אני אסכם: מה שחבל לי, אבל כיוון שמדובר בסעיף אחד ואני לא מתכוון לעבור לסעיפים אחרים, יש לי הרגשה שמדובר פה במהפכה חברתית-חינוכית-תרבותית במדינת ישראל, שלא לוקחת בחשבון את הדבר הזה.

אגיד עוד שני משפטים שלא נוגעים: 2000 אנשים זה דבר מאד משמעותי, מהם כ-1000 איש בירושלים, שפירושו של דבר שכבת אוכלוסייה מאד מאד משמעותית בעיר. אני חושב שחברי הכנסת צריכים לשקול את הדברים לא בצורה המהירה שהם נעשים, מתוך כוונה לפתור את כל הבעיות במושב הזה של הכנסת אלא לשקול את זה הרבה יותר ברצינות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה אדוני. מר רן מלמד, עמותת "ידיד", בבקשה. בינתיים, אני אתן לחבר הכנסת דוד צור, בבקשה.
<דוד צור:>
אני רוצה להתייחס דווקא למה שנאמר פה ולהתייחס למה שמדברים כרגע, הסעיף הספציפי שדן בחברי המועצה: אני שמעתי את הדברים הנרגשים של פרופסור צמרת. אני לא בטוח שאני מסכים אתם, ודווקא אני אומר את זה כמי שלא נולד בארץ, עלה ודובר פה על שפת הלדינו, שאני אשמח מאד אם היא תבוא יותר לידי ביטוי, ואני אשמח מאד שכל גווני הציבור החרדי, הערבי, הרוסי, האמהרי, הכל יבוא לידי ביטוי בשידורים ובמסרים החינוכיים. אני רק לא בטוח שהיינו רוצים לראות כל הזמן, מ-48 שאנחנו כמדינה, את הפריטטיות הזאת. אני נזהר בדברים שלי אבל זה מזכיר לי את ההסכמים בלבנון, שתמיד יהיה נשיא כזה, רמטכ"ל כזה. אני לא מדבר על הענין המגזרי, שחברת הכנסת לביא נלחמת בצדק, אני חושב שזה נכון לעשות את זה וזה קיים בחוק אבל לקחת עכשיו ולעשות איזה מועצה שיש בה כמעט צביעה עדתית או סקטוריאלית? נראה לי שאנחנו מרחיקים פה לכת. להיפך, היינו רוצים עוד לראות שזה יהיה הומוגני לגמרי ובסופו של דבר - -

<צבי צמרת:>
זה לא הומוגני ואנחנו יודעים בדיוק - - -

<דוד צור:>
- - התכנים, בסופו של דבר - -

<מיקי רוזנטל:>
אבל החלוקה לא צריכה להיות עדתית או מפלגתית.

<דוד צור:>
- - התכנים למטה, כן צריך לעגן אותם בחקיקה. אני לא תמים ולכן, הנושא של לעגן את התכנים בזמנים או בתקציב - -

<עיסאווי פריג':>
אני מרגיש בודד מערכה, טוב שבאת לפחות. אני עכשיו מרגיש שיש מי שיחזק אותי. כשעיסאווי פותח את הפה קארין קמה ונהיית יושב ראש אחר.
<היו"ר קארין אלהרר:>
באמת הרבה זמן עיסאווי לא דיבר, לא אמר משהו. כן, חבר הכנסת צור.
<עיסאווי פריג':>
לא, אני דיברתי על ההתייחסות שאני מקבל.

<דוד צור:>
- - מה שאני אומר, שכשניכנס פה לרזולוציות של הקצאת המשאבים, התכנים, שם כן צריך לתת ביטוי לנושאים הסקטוריאליים כדי לראות שהם מקבלים ביטוי בתכנים ולא בהרכב חברי המועצה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. בבקשה, מר רן מלמד.
<רן מלמד:>
תודה. אני אתחיל ואומר שאני בהחלט מקבל את התפיסה שאומרת שצריכה להיות הנהלה מקצועית. אנחנו יודעים איך ההנהלה הנוכחית פועלת, אנחנו יודעים איך המליאה הנוכחית ואלה שקדמו לה פעלו ולכן, אני חושב שזה בהחלט כיוון נכון. אבל קודם כל, לא מדובר – ואני אחזור ואגיד מה שאמרתי קודם בקריאת ביניים שלא מדובר בנציגי ציבור, מדובר בדירקטורים, אז בואו נקרא להם דירקטורים. אני חושב שבנוסף לזה, צריך שיהיו גם נציגי ציבור, שישתפו או לא ישתפו, את מי הם ישתפו, איך הם ישתפו. לכן, אני חושב שהשינוי שיהיה זה שהמועצה תוגדל לפחות בחמישה או שישה חברים נוספים, שהם יהיו נציגי ציבור אמתיים, והם יהיו כאלה שמייצגים את החלקים השונים של החברה הישראלית, שצריכים לבוא לידי ביטוי. הם יוכלו לתת איזון - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל למי תיתן? זו השאלה. יש כל כך הרבה - - 
<רן מלמד:>
כמו שהגשתי הצעות עד עכשיו, אני מוכן גם להגיש הצעה בנושא הזה. קודם כל, אם יש חבר כנסת שמוכן להגיש הסתייגות או הצעה להגדיל את חברי המועצה - -

<נחמן שי:>
ברור, אני אעשה את זה.

<רן מלמד:>
- - קודם כל, להוציא את המילה "נציגי ציבור" ולקרוא להם דירקטורים, ולצרף חמישה או שישה נציגי ציבור. אני אגיש הצעה איך לעשות את השיקוף החברתי. תודה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
רן, לא הבנתי. אתה כן בעד שיקוף חברתי?

<רן מלמד:>
אני בעד להשאיר את המבנה כמו שאתה עשית אותו, אבל אני חושב שהוא חלקי. צריך לעשות שני דברים: 1. להוריד את המילה "נציג ציבור" מהתואר או השם לפני כי הם לא נציגי ציבור. הם אנשי מקצוע שאתה מביא כדי לנהל כדירקטורים את המועצה. דבר שני זה להגדיל מתשע ל-15 או 16 או 17, כמובן שיהיה רוב אחד ולהוסיף את החמישה או השישה האחרים כנציגי ציבור אמתיים. אני אמרתי שאני אציע הצעה מי צריכים להיות נציגי הציבור האלה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה.

<גלילה הורנשטיין:>
יש לי הערה קטנה: בכל מקום כתוב בשם זכר, אז לפחות מה שאני מבקשת, איפה שכתוב בלשון יחיד "נציג", שיהיה כתוב "נציגה" ואיפה שכתוב "נציגים" זה כולל. לא כתוב שזה לשון זכר כנקבה. אין סעיף סל כזה.

<אתי בנדלר:>
יש כללי כתיבת חוק. יש לנו ממונה על נוסח החוק בכנסת וממונה על נוסח החוק במשרד המשפטים, שהיא מנסחת את הצעות החוק הממשלתיות. יש ממונה על נוסח החוק בכנסת, שמלטשת את הניסוח המשפטי של הצעות חוק שאנחנו מניחים לקריאה שנייה ושלישית. ההוראה היא לא לכתוב בצורה כזאת. אין עדין החלטה מערכתית לשנות את זה וזה לא ישונה רק לצורך חוק זה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. גיא לואל.
<קריאה:>
לא ישנו את זה?

<אתי בנדלר:>
לא. את החוק הזה בלבד אנחנו נתחיל פתאום לכתוב בלשון נקבה?

<גלילה הורנשטיין:>
למה אי אפשר שיהיה חוק ספציפי לזה ואי אפשר בחוק הזה לעשות את זה?
<היו"ר קארין אלהרר:>
עורכת הדין הורנשטיין, היא נתנה לך תשובה מאד טובה.

<גלילה הורנשטיין:>
אני שואלת, זה חוק ספציפי. זה לא כמו כל חוק אחר. אני שואלת.

<אתי בנדלר:>
מדוע זה לא כמו חוק אחר? זה בדיוק כמו כל חוק אחר.
<גלילה הורנשטיין:>
זה חוק ספציפי, יוצא דופן מכל החוקים האחרים. אני שואלת מדוע לא להוסיף נציג/נציגה? זה הכל.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. גיא לואל, בבקשה.
<גיא לואל:>
שלום לכל חברי הוועדה. אני גיא לואל, נציג הוועד המנהל של שחם. רצינו להתייחס לנקודה אחת, להזכיר שבסופו של דבר טלוויזיה זה מה שרואים על המסך. יש לנו בעיה עם זה שכרגע זה נראה לי טעות שיש בן אדם שמבין ביצירה טלוויזיונית אחד בתוך ועדה כזאת. יש אנשים שמבינים בכספים, במשפטים, בניהול, ובסופו של דבר מה שקובע, זה מה שעל המסך. אנחנו חושבים שמין הראוי שיהיו לפחות שני נציגים שיודעים לקרוא לוחות שידור כמו שיש נציגים שיודעים לקרוא דוחות כספיים. אגב, אולי זה מתחבר להצעה של חברת הכנסת בנושא נשים, אם נגדיל את חברי הוועדה לעשר, תוכל להיות גם אישה וגם שני נציגים שמבינים בטלוויזיה. אגב, אנחנו גם לא מחפשים הגדרה ספציפית של שחקן או במאי וכולי. בן אדם שבקי ביצירה טלוויזיונית עם ניסיון מוכח.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה.

<קריאה:>
יש גם רדיו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בבקשה, חבר הכנסת שטבון.

<יוני שטבון:>
מה שעולה בדיון בחצי השעה האחרונה זה בעיקר מתח בין יעילות, שזה כמו שהשר דיבר בהיבט המקצועי ונוסח הוועדה לבין הצורך לשקף את פסיפס הגוונים באוכלוסייה הישראלית. אני חושב שחשוב שבהקשר הזה נאמרו פה שני מודלים שפחות התייחסו: 1. זה פרופסור צבי צמרת, שדיבר על מודל שפחות עסקי אבל מגיע מהכיוונים החוץ-ממשלתיים כמו "יד בן-צבי", שיש בו מועצה ציבורית וועד מנהל, שזה מודל שאפשר – דרך אגב, זה מודל שאני מבקש בשביל הפרוטוקול, שתהיה התייחסות אליו. דבר שני, זה בהקשר שחזרנו עליו גם בדיונים הקודמים, זה אם רוצים ללכת על מודל מקצועי, חייבים לתת מענה בכתיבה בחקיקה, למרות שאדוני השר אמר שהמילים פחות חשובות פה אבל אני חושב שכן. שההגדרה בסעיף 7 ובסעיפים האחרים, לאורך כל התהליך יוגדר איך הפסיפס של כל חלקי החברה הישראלית יבואו. אני חושב שזה הפתרון הכי נכון. השילוב בין השניים ייתן פתרון למענה למי שטוען שיש פה חוסר של המגוון של הפסיפס בחברה הציבורית ומצד שני, בלי יעילות אי אפשר להתקדם פה. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. מר רותם אברוצקי.

<רותם אברוצקי:>
אני יושב ראש אגודת העיתונאים בתל-אביב. יש כאן איזה שהוא בלבול בין המקצועי לציבורי. אני רוצה להתחבר להרבה דברים שנאמרו כאן ולהזכיר איזה ארגון שידור קיקיוני שקוראים לו BBC, שכבר חשב על הבעיה הזאת וגם מצא לה פתרון מאד יפה. ל-BBC  יש מועצה ציבורית, והרעיון הזה שתהיה מועצה ציבורית, שהיא תמנה ותהיה מועצה מייעצת, בעצם היה פה רעיון כזה, הוזכר בדוח בלינקוב. חברת הייעוץ של רם בלינקוב עבדה עבור ועדת לנדס, וועדת לנדס אימצה כמעט את כל מה שבלינקוב המליץ עליו חוץ מדבר אחד: אותה מועצה מייעצת. המועצה המייעצת בה ישבו נציגי ציבור, פיור נציגי ציבור. זה דבר חשוב מאד. מצד שני, כמובן שמאד חשוב שיהיה מה שקיים היום, אותו גוף דירקטוריון שישבו בו אנשי מקצוע. אבל גם בגוף המקצועי הזה, אני רוצה להתחבר למה שגיא אמר קודם, שהוא מצפה לראות שם אנשים שקשורים יותר למסך. כן, גם אנחנו שותפים ורוצים לחזק את הענין הזה. צריכים לשבת שם אנשי מקצוע וזה חשוב מאד, וגם השר צודק. צריכים להיות אנשי מקצוע ואנחנו רוצים להתחבר לדבר הזה, רק צריך לתת תשובה גם לעניין הציבורי ולראות איך המתח שבין הציבורי למקצועי לא משתק אותנו. אז BBC  נתן מודל יפה מאד. יש מועצה מייעצת והיא ציבורית, ויש דירקטוריון והוא יהיה מקצועי, וחשוב מאד שהוא יהיה מקצועי וגם לא להתבלבל עם המקצועי הזה יותר מדי. הדרישה, למשל, למשפטן – למה שלא ישב שם עיתונאי ממש או אדם אחר שקשור למקצועות השידור כי עם כל הכבוד, בסופו של דבר למועצה יש יועץ משפטי, לא לטעות. 
החשש שאני רוצה גם להביע בהקשר הזה, זה שהיות וישב חבר דירקטוריון שהוא משפטן, הוא יבטל את דעתו של היועץ המשפטי. זה לא תיאוריה מה שאני אומר, זה כבר קרה ברשות השידור שאנחנו עוזבים אותה עכשיו. יושבת כאן דפנה קלוג מהפרקליטות, שחיברה דוח שלם על איך הועד המנהל של רשות השידור מנסה בעצם לטאטא ולפטר את היועצת המשפטית, שהיא אמונה על שלטון החוק ברשות השידור. עכשיו, איך עושים את זה? יושב עורך דין מכובד בוועד המנהל, לא החוק סידר שישב שם עורך דין אבל הוא עורך דין. ואז, הוא אומר: אבל אני מבין, מי את בכלל, מה את בכלל ומה את קובעת? ואז, ביטלו את דעתה של היועצת המקצועית המשפטית, הבלתי תלויה, שאמונה על שלטון החוק. אז לשים לב טוב טוב לדברים האלה. בפירוש כן, דירקטוריון מקצועי אבל לקחת, לחזור למה שבלינקוב המליץ, מועצה מייעצת שבה יהיה דגש לענין הציבורי, וזה יענה להרבה מאד הערות שכמעט כל אחד העיר פה. תודה רבה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. מר יורם טהרלב, בבקשה.
<יורם טהרלב:>
לא ביקשתי רשות דיבור אבל אם את כבר - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
ביקשו בשמך. ביקש בשמך יוריק בן דוד.

<יורם טהרלב:>
תראי, אני מאד לא מתמצא בפוליטיקה. - - 

<היו"ר קארין אלהרר:>
זו מעלה, דרך אגב.

<יורם טהרלב:>
כן, זו מעלה. 
<מיקי רוזנטל:>
אני לא בטוח שהוא מדייק אבל נעזוב את זה.

<יורם טהרלב:>
- - אני חושב שהגורם המשפיע ביותר על הזהות הישראלית ועל התרבות הישראלית זו המוסיקה שנוצרת בארץ. היא חודרת לכל בית, לכל מעלית, לכל אוטובוס, והיא המשפיעה הגדולה ביותר על עיצוב הזהות הישראלית של היום. אני חושב שבמועצה כזאת, אני לא יודע אם זו מועצה או ההנהלה הזאת כמות שהיא, חייב להיות נציג של היוצרים בתחום הכול כך חשוב הזה, שהוא יותר חשוב, עם כל הכובד, גם לשחקני המסך וגם לשחקני התיאטרון. הוא התחום החזק ביותר והמשפיע ביותר, ולא יתכן שתקום מועצה של גוף ציבורי כזה בלי נציגות של הגורם המשפיע והחשוב הזה.

היו"ר קארין אלהרר:
תודה. יש לי פה שני נציגים של אקו"ם, יחליט מי רוצה לדבר, יוריק בן דוד או מלי פולישוק. מי מכם ידבר?
<יורם בן דוד:>
אני אדבר.

<עיסאווי פריג':>
קארין, מפעם שעברה צריך את הדיווח לגבי התקדמות הסכם העובדים, שנקבל דיווח עליו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
רק שניה, בסדר? כן, בבקשה, מר יוריק בן דוד, אקו"ם.

<יורם בן דוד:>
אני לא מדבר בשם אקו"ם אלא אני מדבר בשם תעשיית המוסיקה הישראלית כולה, כי ביקשו ממני ופנו אלי שאני אייצג את כולם. 
<היו"ר קארין אלהרר:>
טוב.

<יורם בן דוד:>
תעשיית המוסיקה הישראלית וכולנו רואים בגוף השידור הזה פלטפורמה תרבותית מאד משמעותית. בפלטפורמה תרבותית כזאת, שנכללים בה בין היתר שמונה תחנות רדיו שאינן מוזכרות, וציינו את זה כבר, ולא עלה פה בכלל הנושא של בערך 34 תחנות רדיו אזוריות, שקשורות למכללות ומשדרות ברחבי הארץ, בכלל לא עלה הנושא, גם הן תחת רשות השידור או מנוהלות תחת הרשות הקיימת.
בתוך המועצה אנחנו מזהים מתוך תשעת חבריה, שמונה שבעצם יש להם נגיעה ישירה בתחום התקשורת או העיתונאות, החל מיושב ראש בכיר בתחום התקשורת, ואני מצטט. הנציג השני עוסק בתפקיד ניהולי בתחום השידורים, בעיתון וכולי. הנציג השלישי – נציג ציבורי בתחום העיתונות הכתובה או המשודרת. הנציג הרביעי קשור לפעילות שידורית או שידור ציבורי. הנציג השישי הוא יועץ בתחום השידורים. הנציג השביעי הוא מומחה בתחום השידורים, אמנם לילדים. אף הנציג השמיני הוא בתחום השידורים של היצירה הטלוויזיונית הקולנועית. רק הנציג החמישי הוא בעל ניסיון בכספים. אם כן, אנחנו מדברים על שמונה אנשים בתחום השידורים, בתחום התקשורת, ואין לנו אף אחד מתחום התרבות. זה לא יעלה על הדעת בפלטפורמה שהיא פלטפורמה תרבותית. לכן, אנחנו עומדים על כך ומבקשים בכל לשון של בקשה שהמועצה הזאת תורחב ותוגדל ותכלול גם, כי אני לא רוצה לבוא על חשבון אף אחד, ותכלול גם נציג רוח, נציג תרבות, ובעיקר מהתחום שהוא כל כך רלוונטי לתעשיית הרדיו והטלוויזיה, שזה המוסיקה הישראלית, הזמר העברי אם תרצי, על כל גווניו. תודה רבה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. מר דורון קרני, לא. פרופסור אלי פולק, בבקשה.

<אלי פולק:>
תודה רבה ובוקר טוב. אני חושב שהדיון שאנחנו עומדים בפניו היום הוא המשך - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מזכירה - רק הערות לסעיף 9.

<אלי פולק:>
בוודאי. הדיון הזה הוא המשך של דיון על סעיף 7, והנקודה העיקרית היא הנקודה של "רוח אין בהם". נאמר על ידי גדולים ממני כאן, ואני ודאי מסכים אתם אבל אני חושב שכולנו יודעים שהמחנך הכי גדול בתחום החברה המודרנית זו התקשורת. התרבות והחינוך באים מטעם התקשורת. אם יש תפקיד לרשות שידור, למשדר שידורי ציבורי במדינת ישראל הוא בתחום של חינוך ושל תרבות, לא בתחום של ניהול עסק. הדבר הזה לא בא לידי ביטוי בסעיף הזה, ונתחיל עם היושב ראש. דיקן פקולטה באחת האוניברסיטאות לא יכול לעמוד בראש התאגיד הזה. הפרופסור רינה שפירא, שהיתה יושבת ראש רשות השידור, לא היתה יכולה היום להתמנות בתור יושב ראש המשדר הציבורי. אני לא מבין את זה. אני לא מבין את הדרישה הזאת, אך ורק להסתכל על הפן הכספי הניהולי, כי לשם כך אין צורך בארגון הזה. יתרה על כך, כל ארגון, יש פה מנהלים ועל המנהלים האלה יש אחריות. נכון שצריך גם אנשי כספים וגם אנשי משפטים אבל למשל, אתיקה – איפה מופיעה האתיקה התקשורתית, המוסר התקשורתי? לא קיים בכלל בכל המערכת הזאת של האנשים שמתמנים למועצה.

דובר על כך שצריך ייצוג למגזרים שונים. אני מסכים שבכל מערכת שהיא אי אפשר למצוא ייצוג לכל דבר אבל פה אין ייצוג בכלל. ולכן - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, מה הצעתך?
<אלי פולק:>
- - אני מצטער, כשאנשים אחרים מדברים, נותנים להם להסביר מאין הם באים לפני שהם מביאים את ההצעה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, אנחנו רוצים לשמוע את כולם ולכן אני מבקשת להתכנס להצעה. את הדברים הכלליים שמענו מספר רב של פעמים. אני ממש מבקשת, אני בטוחה שכולם מספיק אינטליגנטים והבינו את ההערות הכלליות. אם אפשר - -
<אלי פולק:>
אם כולם מספיק אינטליגנטים אז לא צריך לדבר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, צריך לדבר. אדוני, אתה רוצה להגיע להצעה? אני מאד אשמח.

<אלי פולק:>
אני מגיע להצעה, אני מבקש ממך. אני חושב שהנושא הזה, ואני אומר את זה כרגע, תסלחי לי, לא רק בשמי. - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, חבל. אני סלחתי לך ועכשיו אני רוצה הצעה קונקרטית.

<אלי פולק:>
אני מבין שסותמים את הפה. - - 
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני לא סותמת את הפה.

<אלי פולק:>
- - אני מבין שדיון שהוא כל כך משמעותי - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, אתה רוצה לוותר על זכות הדיבור?

<אלי פולק:>
לא, אני לא רוצה לוותר על זכות הדיבור, אני אכנס להצעה. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אז אני מבקשת הצעה עכשיו.

<אלי פולק:>
בבקשה. ההצעה שלנו אומרת שכאשר מדובר על יושב ראש המשדר הציבורי, הרי שהפרק צריך להיות מורחב, לא מוגבל אך ורק לאנשי ניהול אלא לאנשים שהם הרבה יותר רחבים. ההצעה שלנו, ספציפית, אומרת שיושב ראש המועצה בעל תואר שני אקדמי לפחות וכן בעל ניסיון משמעותי של חמש שנים לפחות באחד מאלה: לא רק השניים הראשונים אלא עוד שני סעיפים: תפקיד בכיר בתחום ארגון אזרחי הפועל בתחום התקשורת המשודרת, כי אני רוצה להזכיר לציבור שהתקשורת זה לא רק "הוט" ו"יס" וערוץ 2 וערוץ 10, שזה המודל של החוק הזה. דבר שני, תפקיד אקדמי בכיר באחד מהמוסדות להשכלה גבוהה. אני מבקש שהקטע שמדבר על שני נציגי ציבור שהם בעלי ניסיון משמעותי בניהול כספים, הקטע הזה יופחת לנציג ציבור אחד בעל ניסיון משמעותי בניהול כספים. לעומת זאת, אני חושב שחייב להוסיף "נציג ציבור בעל רקע וניסיון באתיקה ו/או ביקורת ו/או חקיקה תקשורתית", משום שזה הנפש של הרשות. אני חוזר על בקשתי: הרשות הזאת, צריכה להיות לה גם נשמה, לא רק כסף.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. גברת תמנה עורב, יו"ר ועד אקדמאים.

תמנה עורב:
קודם כל, תודה רבה שאני זוכה לזכות דיבור בלי להתפרץ.

<היו"ר קארין אלהרר:>
את תמיד זוכה לזכות דיבור. בסוף הוא הגיע.

<תמנה עורב:>
יפה, תודה. יש לי כמה הערות כלליות: ההערה הראשונה - למיטב ידיעתי, בחוקים שכתובים צריך להיות כתוב בהתחלה הדברים המדוברים נכונים גם לגברים וגם לנשים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ההערה עלתה כבר על ידי עורכת הדין הורנשטיין וקיבלה תשובה.
<תמנה עורב:>
אם כך, קלעתי לגדולים וטובים ממני. יופי.
לעצם הענין: סעיף 9(1)(א) ו-(1)(ב) וכל הנציגים האחרים – אם יוכלו משרד המשפטים, משרד האוצר או משרדים קשורים או הוועדה למעמד האישה או מישהו, כמה נשים בכלל יכולות לענות על הדרישות האלה, על הקריטריונים האלה? אחת, שתיים, חמש, עשר?
<היו"ר קארין אלהרר:>
מה הצעתך, גברת עורב?

<תמנה עורב:>
לבקש שהוועדה המכובדת הזאת תבקש בבקשה ממשרד המשפטים וממשרד האוצר להגיש רשימה שמית של נשים שעונות על הקריטריונים האלה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
זאת נראית לך הצעה - -
<מלי פולישוק:>
אבל יש מספיק רשימות כאלה.
<תמנה עורב:>
אז אשמח לראות אותן.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אוקי. הצעתך הבאה?

<תמנה עורב:>
רק שניה, אחליף משקפיים.

<אתי בנדלר:>
בינתיים אני רק אומר לך, עד שתחליפי משקפיים, שחוק הפרשנות שחל על כל דברי החקיקה, אלא אם כן יש הוראה אחרת בחקיקה ספציפית, וזו גם התייחסות לגברת הורנשטיין,סעיף 6 לחוק הפרשנות אומר: האמור בלשון זכר אף לשון נקבה במשמע וכן להיפך.
<גלילה הורנשטיין:>
זאת אומרת, זה לא קשור כל כך לחוקים הכלליים, זה לחוק הפרשנות, ואת זה לא אמרתי לי קודם.

<אתי בנדלר:>
זה קשור לחוקים הכלליים - - -

<תמנה עורב:>
זה לא אמור אבל להיות בגוף החוק?
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה.

<תמנה עורב:>
- - ועוד דבר, הערה לסיום, זו הערה מאד כללית: כל פעם שמדברים על איזה שהוא סעיף מסוים, תמיד אתם אומרים: לא, בזה מטפלים אחר כך בסעיף אחר. אז לא יודעת, זה קצת... מדלגים כאן כמו עזים ויעלים במדבר יהודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, אני מבקשת לחדד שלא דילגנו על שום דבר.

<תמנה עורב:>
לא דילגתם, הולכים סעיף סעיף אבל נניח שמדברים על סעיף 7 אומרים: כן, הפירוט של זה נמצא בסעיף 65 או 68.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה לעשות? כך בנוי החוק. תודה.

<תמנה עורב:>
כיעלים במדבר יהודה. תודה רבה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני לא בטוחה שגן החיות מתאים לפה. לינדה בר, למרות שלפעמים כן.

<מלי פולישוק:>
עד שהיא תתיישב, אני רוצה דווקא לברך על כך שבפעם הראשונה שאני רואה גם כחברת כנסת וגם כפעילה מאד בתחום הנשים, שארבע מתוך תשע, שזה כמעט מחצית, פעם ראשונה שאני רואה התייחסות לא רק ייצוג הולם, שזה תמיד דוגמית של אחת מ... אלא ארבע זה כבר כמעט חצי, ואני רוצה לברך על זה.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לפחות ארבע.

<קריאה:>
יפה מאד.

<אתי בנדלר:>
ואגב, נוסף לתיקון חוק רשות השידור לתיקון מס' 27, אני חייבת לציין ביוזמתו של חבר כנסת כרמל שאמה הכהן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברת בר, בבקשה.

<לינדה בר:>
שוב, תודה על זכות הדיבור. אני רציתי לציין - -

<אתי בנדלר:>
הנה, מגיע לבן אדם קרדיט על דבר טוב – ניתן לו.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני לא ידעתי מזה, והסכמתי להוסיף את זה בלי לדעת את זה. אז בעוד כמה שנים תגידי שאת חייבת את זה.
<אתי בנדלר:>
אני חייבת לציין שהשר שלא ידע על כך ביקש להוסיף את הסעיף הזה גם כאן.
<לינדה בר:>
- - רציתי להסב את תשומת לבכם על סמך ניסיון העבר לגבי הרחבת המועצה, שלדעתי, כמו שאני רואה את הדברים, ושוב, אני אומרת את זה מניסיון, זה רק יסרס ויסרבל את המערכת. כמו שזה היום, שישנם 31 חברי מליאה ושבעה חברי ועדת מנהל, זה יצר המון חיכוכים, זה בלתי אפשרי. 31 דעות – קשה מאד להגיע לעמק השווה ולדעתי, זה עלול רק לסרס ולהכביד וטוב לא יצא מזה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אז גברתי מציעה להשאיר תשעה חברי מועצה. תודה רבה.
<אופיר טל:>
אני מאגודת העיתונאים בירושלים. קודם כל, הערה כללית לגבי דברים שנאמרו פה לגבי סעיף 9: עלתה פה כל הזמן טרמינולוגיה של חוק החברות הממשלתיות, של גוף עסקי. אני רק מבקש להזכיר - - 
<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני ימשיך.

<אופיר טל:>
- - אני רוצה להתייחס לנושא של המינוי על ידי השר: שמעתי את ההערות ואת התשובות אבל אני מבקש להפנות תשומת לבכם למה שנאמר גם בהמשך החוק, שהשר, למעשה, נמצא בכל הצמתים החשובות של המינוי, החל ממינוי ועדת האיתור והמשך בסעיף 11. בסעיף 11 אנחנו רואים שהשר ימנה ממלא מקום. ברגע שמתפנה משרתו של היושב ראש, השר הוא זה שממנה מחליף. הושעה היושב ראש, השר ממנה לו מחליף. אני יכול להמשיך - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
רגע, אנחנו לא בסעיף 9.

<אופיר טל:>
אנחנו בסעיף 9. אני אומר שאנחנו לא יכולים להסתכל על סעיף 9 במנותק מהסעיפים האחרים. הסעיפים האחרים, יש הרבה סעיפים כאלה - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
עורך דין טל, ובכל זאת, כיוון שאתה מתמצא בחקיקה, אני אשמח אם תיתן הצעה קונקרטית לסעיף 9 באם יש לך אחת כזאת.

<אופיר טל:>
לפני שאני אומר מה ההצעה, אני מנסה להסביר מה עומד מאחוריה. לכן, אנחנו חושבים שבמיוחד על רקע הטרמינולוגיה שנשמעת פה כל הזמן, ובצדק, שיש לנתק את הפוליטיקה מהמשדר הציבורי, השר לא יכול להיות זה שימנה את חברי המועצה. זו דעתנו. ואני אומר שוב: שמעתי את התשובות של היועצת המשפטית, שמעתי את התשובה של השר, אני מכבד אותן, זה נשמע סביר על פניו אבל רק אם זה היה בא במנותק מכל נקודות הכוח האחרות שיש לשר בתוך המועצה, בתוך ועדת האיתור ובתוך הניהול השוטף גם של רשות השידור. אגב, אם נעשה בדיקה, נמצא שהשר מופיע עשרות פעמים בתוך החוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עורך דין טל, כשנגיע לוועדת האיתור אנחנו נראה שם החלק שלו מזערי. בבקשה להמשיך.

<אופיר טל:>
אני מתחיל בכוונה ממה שכתוב כי אני מניח שזאת תהיה התשובה: בסוף סעיף 9 יש החלה של חיקוקים שונים שנוגעים לעובדי המדינה. אני מפנה לסעיף 9(ג): "חברי המועצה דינם כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים." קראתי את זה, קראתי גם את החיקוקים שאליהם מפנים. אפשר לדבר על זה, אני לא בטוח שכולם מתאימים אבל כרגע זה לא מה שמעניין אותנו. מה שמעניין אותנו זה שאין פה הוראה מפורשת של איסור על ניגוד עניינים.- - 
<דנה נויפלד:>
יש הוראה. יש סעיף מוחל, 60א לחוק החברות הממשלתיות, זה לא קשור לשאלה עסקית. זה קשור להוראות המוחלות, ויש שם סעיף שמדבר על ניגוד עניינים.

<מיקי רוזנטל:>
יש גם את סעיף 10 שאומר אחר כך, שלא ימונה - -
<אופיר טל:>
לא, זה משהו אחר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מיקי, תאמין לי, הוא קרא את החוק. יש לי הרגשה כזאת.  הערה אחרונה.
<אופיר טל:>
אם גברתי תאשר לי, יש לי שתי הערות. אני מתחבר למה שאדוני אמר לגבי הפעילות הפוליטית, שאולי נחכה לסעיף 10 בענין הזה. עלתה פה בקשה של חבר כנסת עיסאווי, שיהיה דיון גם בוועדה לקידום מעמד האישה. אני אשמח לשמוע את ההתייחסות של היועצת המשפטית של הוועדה בענין הזה. אני לא חושב שזה צריך לעצור את הדיונים בוועדה הזאת, אם מזה גברתי חוששת. אני מניח - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
אין לי שום חשש כזה. גברתי היועצת המשפטית, יש לו שאלה.

<אופיר טל:>
אני מבקש שהדבר יעלה לדיון, תבוא בקשה וזה יעלה לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה. אני לא רואה סיבה למה שזה לא יקרה.
<אתי בנדלר:>
הצעת חוק, בדרך כלל כל הצעת חוק, רוב הצעות החוק, יש להן השלכות שונות. למשל, בהצעות חוק רבות יש סעיפים פליליים. בדרך כלל, בנושאים פליליים בהצעת חוק שרובה נושאים פליליים דנה ועדת החוקה. בהצעות חוק יש היבטים כלכליים, מימוניים, תקציביים וכולי, ועדה שהוסמכה על ידי הכנסת לדון בהצעת חוק דנה בכל ההיבטים של הצעת החוק, גם אם אלה נושאים שבדרך כלל, כשהם מובאים בפני עצמה, נדונים בוועדה אחרת. חוק סדר הדין הפלילי או חוק העונשין, אם יבוא תיקון עליהם, יידונו בוועדת חוקה ומשפט אבל סעיף פלילי בחוק שנדון בוועדת הכלכלה יידון בוועדת הכלכלה. כך הדברים נעשים בכנסת. לא מפצלים בדרך כלל סעיפי הצעת חוק בין ועדות שונות למעט במקרים מאד מאד חריגים שהכנסת מחליטה עליהם.
<אופיר טל:>
אני מבין, אבל במקרה הזה יש בקשה ספציפית ואם אנחנו דנים בזה כבר פה, אני חושב שיש נקודה שעלתה שנוגעת לסוגיית הביטוי ההולם, שנדמה לי שהיועצת המשפטית הפנתה להוראה מחוק החברות, שיש שאלה מה זה הביטוי ההולם.
<אתי בנדלר:>
אין שאלה. 

<אופיר טל:>

ודאי שיש שאלה כזאת כי אנחנו יודעים שיש הוראה של הנציבות בעניין הזה, ואני מניח שהיא לא חלה פה, במקרה הזה לגבי מה זה הביטוי ההולם ובאיזה אחוז אנחנו יוצרים בביטוי ההולם. מה האחוז שבו בעצם יש ביטוי הולם במועצה. זה דבר שכדאי שנסדיר אותו כבר עכשיו.

<אתי בנדלר:>
במועצה יש הוראה ספציפית שהוזכרה קודם, שלפחות ארבע מתוך תשעת חברי המועצה צריכות להיות נשים.
<אופיר טל:>
למיטב זכרוני יש ארבע אוכלוסיות ש - - 
<היו"ר קארין אלהרר:>
דנו בענין הזה. תודה.

<אתי בנדלר:>
לגבי האוכלוסיות האחרות – ייצוג הולם, לפי חוק החברות הממשלתיות או כפי שהוא נאכף לגבי כל החוקים שאמצו את הסעיף הזה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. חברת הכנסת זנדברג.

<תמר זנדברג:>
תודה גברתי היושבת ראש. קודם כל, זו פעם ראשונה שלי פה אז זו הזדמנות לברך אותך, את הוועדה על הדיונים שלפחות מבחוץ, עד כה, נראו מאד אינטנסיביים. התכוונתי להגיע לזה בסוף אבל אני דווקא אתחיל מהנושא של חוות הדעת המגדרית. תראו, הנושא של אם יהיה דיון או לא יהיה דיון בוועדה לקידום מעמד האישה הפך כאן, כביכול, לחזות הכל. למיטב התרשמותי, הנושא הזה עלה רק בגלל שהדיונים כאן הם מאד מאד אינטנסיביים ולהתרשמות חלק מחברי הכנסת וחלק מהאורחים הם אולי אפילו יותר מדי זריזים ומהירים. אני מציעה, כהצעת פשרה, שנקיים כאן, בוועדה דיון בנושא ההשלכות המגדריות, ויש כאלה, גם בנושא תעסוקתי. ברשות השידור עובדות 700 נשים, גם בנושא הייצוג אבל לא רק ייצוג במועצה אלא גם ייצוג על המסך. אנחנו דנים כאן בשידור ציבורי, בזמן המסך, ביצירה, בכל ההיבטים המגדריים כפי שגברתי יודעת והרבה מאתנו יודעות פה, בכנסת, הנושא של חוות דעת מגדרית על הרבה מאד חוקים הולך וצובר תאוצה יותר ויותר בעולם וגם בישראל על כך שלפעמים לחוקי תקציב, לחוקים ציבוריים באופן כללי יש השלכות מגדריות שאינן נובעות וכתובות בסעיפי החוק אבל משליכות על חייהן של נשים רבות, בין היתר בהיותן נשים או בהיבט המגדרי הספציפי הזה. ולכן, אני מציעה שנלך בדרך המלך ונקיים כאן, בוועדה, דיון מיוחד שיוקדש להשלכות המגדריות. למצער, הרעיון של דיון בוועדה לקידום מעמד האישה עלה, למיטב הבנתי, מכיוון שכאן אולי אין לכך את הזמן, אין לכך את הקשב הראוי או אני לא יודעת מה אבל לדעתי, זו דרך המלך ואני חושבת שגברתי, יושבת הראש, זה יהיה נכון וראוי וזה לא משנה אם החוק מחייב או לא מחייב שאת, כיושבת ראש הוועדה, תכריזי על דיון כזה שלא מן המניין, מין המניין, אינני יודעת מה. זה נושא מספיק חשוב כדי לדון בו כאן, במליאה.
דבר שני, אני רוצה להמשיך את הדברים של רותם אברוצקי, שדיבר קודם לגבי הסעיף הספציפי הזה של המועצה ולהגיד ככה: תראו, מעבר לייצוג הנשים, ואני מצטרפת גם להערות שנשמעו כאן על ייצוג אוכלוסיות מיעוט אחרות. שוב, במיוחד כי אנחנו עוסקים בתחום של שידור ציבורי. זה תחום מאד חשוב מבחינה דמוקרטית, תקשורתית, מבחינת הנראות שלו. אז אני שמחה ומצטרפת גם לדברי הברכה על כך שאם אינני טועה זו הפעם הראשונה שמצוין בפירוש המספר של הייצוג ההולם, ואפילו שזה יהיה לפחות לנשים אבל זה לא חזות הכל כי יש עוד אוכלוסיות מוחלשות לאומית, חברתית ואחרת. ואגב, אוכלוסיות במוחלשות כפולה כמו נשים פלסטיניות, נשים אתיופיות, נשים חרדיות וכולי, שלא ניתנה לכך כל התייחסות שהיא ושוב, אם כבר אנחנו בהזדמנות הזאת שעושים מהלך מאד מכונן, מן הראוי שזה יינתן.
דבר שני, ושוב, גם בהמשך לדברים שאמר רותם אברוצקי – יש כאן איזה שהוא עירוב, בלבול, אני לא יודעת מה, בין תפקידה של המועצה, וזה נכון באופן כללי. אני חושבת שההליכה כאן לתאגוד, וזו אמירה כללית על כל החוק אבל ההליכה לתאגוד במקום לרשות - -

<קריאה:>
הם לא מקשיבים לך.

<תמר זנדברג:>
קודם כל, הפרוטוקול מקשיב ודבר שני, כדאי שבאמת גם החברים יקשיבו. - - ההליכה כאן לתאגוד במקום לרשות הוא מאד נוכח לפחות - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
חברת הכנסת זנדברג, אני מתנצלת שאני עוצרת אותך. הייתי מאד קשה עם החברים האחרים. הם ביקשו להעיר הערות - -
<עיסאווי פריג':>
עם חבר אחד, לא חברים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, לא. עיסאווי - -
<עיסאווי פריג':>
הכל רשום בפרוטוקול ומצולם. אני עקבתי איך את מתייחסת לאחרים. עם חבר אחד.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני חושב שאת לוקחת על עצמך אשמה שלא נכונה ולא לצורך. אני הייתי בהרבה דיונים בכנסת והרבה זמן לא ראיתי ביטוי כל כך נרחב להערות, שחלקן יש לי ספק אם הן באמת אמתיות.

<עיסאווי פריג':>
אני מתנגד לסעיפים רבים אז זה טבעי שאני לא בצד שלך בחוק...

<היו"ר קארין אלהרר:>
סליחה, חברת הכנסת זנדברג, אני מאד מבקשת שכמנהג המקום, אם יש הערות נקודתיות לסעיף 9, אני אשמח שתעלי אותן. תודה.
<תמר זנדברג:>
זאת בדיוק הערה נקודתית, זה היה ממש חצי משפט מקדים, שההליכה לתאגוד מאד ניכרת בהרכב המועצה ומדוע? מכיוון שיש כאן ייצוג ייתר. כשאני קוראת את הרכב הוועדה ואת הרכב החברות והחברים, יש כאן ייצוג יתר מאד וזה במסווה של תחום ציבורי, שהמועצה אמורה להיות ציבורית, יש כאן ייצוג יתר מאד לתחום עסקי, ניהולי. - -
<יוני שטבון:>
- - -

<תמר זנדברג:>
בסדר. זאת הערתי לסעיף הנדון אז אני מבקשת שלפחות תשמע עד הסוף ונמשיך הלאה. שני נציגים בניהול כספים, משפטן וכולי על חשבון הייצוג הציבורי האזרחי מתחום התקשורת, העיתונות, היצירה. כל מה שרשות השידור צריכה להיות או תאגיד השידור החדש. בעיניי, ההליכה לתאגוד ניכרת פה, בהרכב המועצה. תראו, מועצת מנהלים, הוועדה, זה בעצם הדבר החשוב ביותר העליון, המועצה המפקחת העליונה, על הגוף שאמור לספק את התוכן. עכשיו, זה נהוג בכל מועצה, בכל ועד מנהל שאינו מהתחום העסקי או התאגידי, זה מאד נהוג שהנציגים האזרחיים, אפילו מהשטח, אני הייתי מצפה למצוא כאן נציג עובדים של עובדי או עובדות רשות השידור. הייתי מצפה למצוא עיתונאי פעיל - -
<קריאה:>
יש פה.
<תמר זנדברג:>
לא, במועצה. כאן ברור. הייתי מצפה למצוא כאן, במועצה, עיתונאי פעיל - -

<לידיה בר:>
יש חוק שמדבר על פיטורי עובדים, אז בטח הם לא יכניסו - - -
<תמר זנדברג:>
אז אוקי. אני אומרת שבמלים אחרות הייתי מצפה לראות את הרשות הזאת הרבה יותר כרשות והרבה פחות כתאגיד, וזה מתחיל בהרכב המועצה. תודה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה לגברתי. אני מבינה שאין עוד הערות.
<ברוך אסקרוב:>
יש גברתי. 
<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, אדון אסקרוב.

<ברוך אסקרוב:>
אני גם יושב ראש ועד עיתונאים, אני לא רק חבר העבודה. רותם ואני זה לא תאומים סיאמיים. זה ארגון וזה ארגון.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מר אסקרוב, אני מבקשת שתקשיב לי למשפט הבא: אני מאד רוצה שכל הנציגים ידברו, ולמרות שזה לא מאד לא פשוט לנהל את הדיון בצורה כזאת. עם כל הכבוד, אני מבקשת שמתוך איגוד מסוים, בין אם זה היושב ראש או בין אם זה חבר, יחליטו על נציג אחד. זה בלתי מתקבל על הדעת שכל החברים - -
<ברוך אסקרוב:>
אני ראש ארגון אחר. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתם מאותו ארגון.

<ברוך אסקרוב:>
זה ארגון גג, גברתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אז בפעם הבאה אני אתן רק לך ולא לחבר אחר.

<ברוך אסקרוב:>
לא. הוא בראש ארגון אחד ואני בראש ארגון אחר אבל הערתי מאד נקודתית.
<היו"ר קארין אלהרר:>
בקצרה.

<ברוך אסקרוב:>
אני מודה לך, ואני מקווה שאני אהיה מועיל משום שאני בסך הכל מברך גם על המבנה הרזה משום שלמדנו כבר את החלופה אבל אני לא אכנס ולא אנצל את זכות הדיבור שנתת לי אלא לדבר מאד נקודתי: סעיף קטן (6) – נציג ציבור שהוא משפטן בעל ידע וניסיון. להחליף את המילה "משפטן". הרי ממילא יש לדיסציפלינה הזאת ייצוג חזק ביותר, יותר אפילו מאשר דירקטור רגיל על ידי היועץ המשפטי. אנחנו לא רוצים להגיע לדירקטוריון דו ספרתי. במילה "עיתונאי" -  עיתונאי חסר, מה שיש בסעיף מספר 3 זה ניסיון משמעותי בתחום התקשורת, זה לא מחייב להיות עיתונאי. שיהיה שם, זה בסדר. משפטן – מיותר, עיתונאי – חסר ולכן, הצעתי הקונקרטית היא בסעיף קטן (6) – נציג ציבור שהוא עיתונאי בעל ידע וניסיון בתחום השידורים. תודה רבה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה.

<עיסאווי פריג':>
קארין, הבטחת לי התייחסות לסוגיית ההתקדמות - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסוף הדיון, בסדר? שמענו את כל הנציגים. תודה רבה. אני רוצה, אם אפשר, אדוני השר, שמעתי גם בקשב רב את הדברים - - כן, אדוני.
<דורון קרני:>
- - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
מאיפה אתה אדוני?

<דורון קרני:>
אני נציג של עובדי - - - של עובדי המדינה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה לא חלק מהארגון שעורכת הדין הורנשטיין מייצגת?

<גלילה הורנשטיין:>
הארגון הוא גדול, גברתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, לא. ההערה שהשמעתי למר אסקרוב נכונה לכל הייתר.

<דורון קרני:>
אני הסברתי לך שיש הבדל בין משפטן, זה לא בית משפט פה, לבין ארגון העובדים.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אז אני לא אוכל לתת לעורכת דין הורנשטיין לדבר כי אתה תרצה לדבר.
<קריאה:>
למה? אז תמשכו את זה יותר זמן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, לא. אני עכשיו מדברת.
<דורון קרני:>
הבנתי. בסדר, אז אני צועק, תוציאי אותי. - - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, אתה לא תדבר עכשיו, אני עכשיו מדברת. אתה לא תחלק לי ציונים לרגישות חברתית.
<דורון קרני:>
אני כן אחלק לך ציונים. - - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, אתה לא במקום עכשיו לחלק לי ציונים. את הציונים תיתן בקלפי ולא עכשיו, בסדר? ועכשיו אני אומרת שלא ידבר יותר מנציג אחד מכל ארגון. יש המון ארגונים, מר שגב - -
<דורון קרני:>
אבל קראו לי לדבר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

מי קרא לך לדבר?
<קריאה:>
אבל לכן יש לי פרקליט שמלווה אותי ויכול להיות שאני מדבר ולפרקליט יש הערה. סליחה, עם כל הכבוד.

<קריאה:>
תראי כמה משפטנים אתם מחזיקים פה, באמת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, אני מצטערת. סליחה, יש פה יועצת משפטית לוועדה ועורכת דין של משרד התקשורת.

<קריאה:>
מצוין, אבל לכל אחד יש את הייצוג שלו.
<היו"ר קארין אלהרר:>
סליחה, אני לא מנהלת את הדיון הזה.

<דורון קרני:>
בקיצור, העובדים לא מוזכרים בחוק אלא בשורה אחת שיפטרו אותם, וזה מה שאתם עושים. אז תגידו את האמת, למה להסתתר? אנחנו רוצים לפטר את העובדים, לקלוט אותם בשכר מינימום ובזה נגמר הענין. אז תגידו את זה. תודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סיימת את ההצגה? תודה.

<דורון קרני:>
ביקשתי רשות דיבור בנימוס ואת לא נותנת לי. הצגה, כן. אני גם ייצגתי פעם את שחקני "הבימה".

<עיסאווי פריג':>
למה כל דבר את בהצגה, הצגה. אדם אומר את דעתו, הצגה - - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת עיסאווי פריג', תודה רבה גם לך. 

אם אפשר, אדוני, שמעתי את הדברים. אני חושבת שההצעה שעלתה לתת ייצוג אולי טיפה יותר משמעותי לנשים, אנחנו באמת נמצאים במקום שבו אנחנו רוצים לראות יותר נשים בזירות הניהול, ואני חושבת שיש פה הזדמנות לעשות מעשה שלא נעשה במקומות אחרים אבל שיש בו אמירה מאד חשובה. לפיכך, הייתי מציעה שבסעיף 9(א), במקום: "ובהם ארבע נשים לפחות" נעלה את מספר הנשים לחמש נשים.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
מתוך תשע או להגדיל?
<היו"ר קארין אלהרר:>
אז אני הייתי מציעה, מכיוון שעלו רחשים, שיהיה נציג ציבור, אז ההצעה היא להעלות את מספר החברים במועצה לעשרה אנשים - -
<עיסאווי פריג':>
זה צריך להיות אי זוגי אבל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
רק שנייה. עשרה אנשים, שיהיו לפחות חמש נשים, ובמידה ויש בעיה בספירת הקולות במועצה, אולי לתת קול נוסף ליושב ראש.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
במקרה של תיקו?
<היו"ר קארין אלהרר:>
במקרה של תיקו.

<קריאות:>
יש, יש למקרה של תיקו.
<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר, אז אם יש בלאו הכי, אז עוד יותר טוב.

<קריאה:>
ואם אפשר, שזה יהיה עיתונאי הנציג הנוסף.
<דורון קרני:>
ומה עם הערתה של חברת הכנסת זנדברג? היא מתעלמת.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני, תפקידי לתת לאנשים - - -

<עיסאווי פריג':>
בקשר לייצוג ההולם המגזרי הערבי, זה פחות. את לא ממליצה לשר לעשות.

<דורון קרני:>
אז אולי ניתן אישה שגם עובדת, ואז פתרנו את הבעיה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, די.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
קודם כל, הייתי מציע לגברתי לא לתת לכל אחד להודיע לך איך צריך לנהל את הדיון. אני מקבל את הצעתך, אנחנו נדון בה וכפי שאמרתי, נגיש הצעה מחודשת לסעיפים 7 ו-9 כי יש ביניהם איזו שהיא השפעה הדדית לפי מה שנבע מההערות של הנוכחים כאן וחברי הכנסת. השאיפה תהיה, אני כבר מודיע, אני לא חושב שצריך לוותר על המודל של דירקטוריון מצומצם ומקצועי. יחד עם זאת, ננסה לתת יותר ביטוי בסעיף 7 למטרות כדי להרחיב אותן ונשתדל, ככל שאנחנו נקיים דיון, לתת מענה בסעיף 9 - -
<תמר זנדברג:>
שיהיה מקצועי בתחום העיתונות והשידור ולא רק בתחום כספי ופיננסי. זה הרעיון.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
שניה, חברת הכנסת זנדברג, קודם כל, צר לי על האמירה שלך כי אם תקראי את הסעיף, קודם היתה טענה הפוכה שיש יותר מדי לתחום השידורים ואין פה - -
<תמר זנדברג:>
כמספר האנשים סביב השולחן מספר הדעות.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
- - לא, יש איך אומרים? שחור על גבי עיתון. כתוב פה מה הכשירויות הנדרשות. בתחום היצירה, זה נכון שכאן יש נציג של השחקנים ונציג של המוסיקאים אבל סתם, רשמתי לעצמי שיש שחקנים, יש פזמונאים, יש מלחינים, יש במאים, יש במאים, יש מפיקים, יש תסריטאים. אגב, גם הסופרים כי הרי על הספרים שלהם מבוססים בסוף גם תסריטים. אני נורא רוצה - -
<תמר זנדברג:>
בסדר, אפשר להביא את זה לאבסורד אבל בסוף יש - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
- - אני ממש לא מביא את זה לאבסורד. אצלך זה אבסורד, אני נפגש עם הגופים האלה, כל אחד מאלה שמניתי אני נפגש אתם, ואני חושב שצריך להביא לידי ביטוי את ההיבטים התרבותיים האומנותיים שכל אחד מהם ניחן בו. יחד עם זאת, שולחן הניהול צר מלהכיל ולכן, צריך ועדת איתור שמנסה לתת איזה שהוא איזון - -
<תמר זנדברג:>
ולכן שני אנשי כספים כן יושבים ועוד משפטן ואנשי ניהול אבל העיתונאים ואנשי התקשורת והעובדים לא. בסופו של דבר, זה מגיע לשורה תחתונה, אדוני השר.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
צר לי שכנראה לא קראת, שוב אני אומר, למרות הערכתי אליך, הפעם כנראה לא קראת את החוק. יש ביטוי גם לתחומים שאת ציינת. 
<קריאה:>
- - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא להעיר הערות ביניים בבקשה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
יש פה איש חינוך, יש פה איש עם ניסיון בתחום העיתונות הכתובה. תקראי את החוק.
<תמר זנדברג:>
קראתי היטב, ולכן היתה הערתי, מפני שקראתי.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אז אנחנו ננסה להוסיף, כמו שאמרה יושבת הראש, שהנציג העשירי יבוא גם מהתחום הזה של התרבות והיצירה. נגיש הצעה מחודשת לוועדה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבקשת להודיע שבאישור יושב ראש הכנסת אנחנו נישאר לדיון עוד חצי שעה.

<עיסאווי פריג':>
אנחנו לא יכולים. קארין, צריך ליידע אותנו קודם. אנחנו בונים לו"ז בהתאם.
<קריאות:>
- - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
קיבלתי אישור עכשיו.

<עיסאווי פריג':>
זה לא משנה האישור, תיידעי אותנו קודם.

<קריאות:>
אנחנו צריכים להגיע לתל אביב. 

<משה שגב:>
לא יכול להיות, גברתי היושבת ראש, עם כל הכבוד, אנחנו גם מנהלים בזמן הזה מקום עבודה, אנחנו מייצרים עבודה, מייצרים כתבות, מייצרים את חדשות הלילה, רוצים שנשדר מונדיאל. אתם רוצים לעשות לנו פיליבסטר? אתם עושים לנו פיליבסטר עכשיו, לא אנחנו.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני עשיתי לך פיליבסטר?
<משה שגב:>
בוודאי. אם יש לי סדר יום, שתביני, - - -

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
בגלל זה אתה יושב ראש ועד - - -

<קריאה:>
כן, אבל הוא לא מקבל כסף, הוא עובד באותו זמן כבוד השר.

<משה שגב:>
שלא תהיה לו משכורת, נכון.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
למה, הכריחו אותו להיות יו"ר ועד? מי שרוצה לייצג עובדים, שייצג אותם.

<משה שגב:>
שייצג אותם ולא יהיה בעבודה ולא תהיה לו משכורת.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
למה, מורידים לך מהמשכורת כשאתה פה?

<משה שגב:>
בוודאי, איזה שאלה? זה בהתנדבות.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אין בעיה. איפה יושב ראש רשות השידור והמנכ"ל? הם לא פא. אני אבדוק את זה. זאת אומרת, כל מי שנמצא כאן, לתפיסתך יורד לו מהמשכורת השוטפת? אני רוצה שתצהיר את זה לפרוטוקול. עם כל הכבוד לדיון ולפרובוקציות, בא נדבר אמת אחד לשני, בסדר?
<משה שגב:>
אנחנו אנשי מקצוע, זה מה שלא ברור פה, אנחנו מייצרים גם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סליחה, מר שגב, אתה תקשיב לי. יש החלטה כבר, היא התקבלה. הדיון יתארך בחצי שעה. מי שלא יכול להמשיך ולהיות כאן, זה בסדר, דעתו תישמע על ידי החברים שלו, אני משוכנעת. עכשיו אני רוצה להמשיך לסעיף 10. עורכת הדין נויפלד, בבקשה.
<עיסאווי פריג':>
אני מתנגד לזה ואני לא משתתף.
<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר גמור.

<עיסאווי פריג':>
את עושה את זה כבר יומיים, תנהלי את זה לבד, לא צריך חברי ועדה. 
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
זו סמכותו של יו"ר הכנסת, ומי שיש לו בעיה עם זה, שיפנה ליו"ר הכנסת. זה לפי התקנון.
<עיסאווי פריג':>
בסדר. אתמול עשתה והנה, היום עושה את זה שוב. זה מחטפים.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
תיקחו בחשבון זה עוד יכול לקרות הרבה פעמים.

<קריאות:>
- - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, אני הודעתי לך שתהיה הצבעה על סעיף 10. בבקשה. אולי גם סעיף 11, עיסאווי.
<עיסאווי פריג':>
תודה על הדמוקרטיה. יש לכם רוב.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. עורכת הדין נויפלד, בבקשה.

<גלילה הורנשטיין:>
יש לי שאלה: עד איזה סעיפים את מתכוונת לעבור היום?

<היו"ר קארין אלהרר:>
ככל שיותיר לנו הזמן עד השעה 11:30. בבקשה, עורכת הדין נויפלד.
<חגית ברוק:>
"סעיף 10. איסור זיקה. לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, מי שעסק בפעילות פוליטית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות או מי שעסק בפעילות מפלגתית בשבע השנים שקדמו למועד האמור."
<דנה נויפלד:>
הסעיף הזה, בשל הרצון לשמר את העצמאות, דובר פה רבות על העצמאות של הגוף הזה. נקבעה הוראה מחמירה ביחס למה שקיים בכל החקיקה, כולל חקיקת התקשורת, ביחס לאיסור הזיקה שיהיה על חברי המועצה מבחינת זיקה עסקית, אישית או פוליטית על מנת לשמר ולהגביר את ההפרדה בין חברי המועצה לבין הפוליטיקאים.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. הערות. מר רן מלמד, בבקשה.

<רן מלמד:>
אני חושב שצריך להוסיף לסעיף הזה או אולי בסעיף מיד אחריו, שלא יוכלו להיות ממונים למועצה לפחות בחמש השנים הראשונות, מי שהיה חבר בוועדת לנדס או קשורים אליו בניגודי עניינים כאלה ואחרים. שלא ייווצר מצב שבעצם חברי ועדת לנדס מייצרים לעצמם גם טובת הנאה כזאת או אחרת - -
<דנה נויפלד:>
הם לא יכולים לייצר לעצמם. זה מאד מקומם מה שאתה אומר, אני מצטערת.
<רן מלמד:>
אני לא חושב שזה מקומם, אני ממש לא חושב שזה מקומם, אני לא מסכים אתך. אני חושב שצריך לשים את הדברים האלה על השולחן. זאת עמדתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. בבקשה, חברת הכנסת פרנקל.
<רינה פרנקל:>
אני חושבת שהסעיף הזה ממש משקף דברים אמתיים למה שמיועד החוק, שלא יהיו אנשים פוליטיים בתקשורת. אני חושבת שפה הכל ברור, ובהחלט מונע מינויים של אנשים שהיו חמש שנים, שבע שנים בפוליטיקה לתקשורת,  והשפעתם על הדבר הזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. 

<מלי פולישוק:>
אני לא מדברת בשם אקו"ם עכשיו. אני מדברת בשם מי שכיהנה כיושבת ראש הוועדה לביקורת המדינה בכנסת. אני שואלת האם זיקה אישית או עסקית זה נוגע לבן אדם עצמו או גם לבני משפחתו, כי בהסבר לא כתוב.
<אתי בנדלר:>
זו שאלה יפה, גברת פולישוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מיד תינתן תשובה.

<דנה נויפלד:>
- - -

<אתי בנדלר:>
אבל לא החלנו את ההגדרות של חוק החברות הממשלתיות.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
גברתי, היועצת המשפטית, אני מתפלא על ההערה הזאת שלך. מה זאת אומרת לא החלתם? החלתם אותם ועוד איך, מה שנקרא.
<אתי בנדלר:>
לא החלנו את ההגדרות לענין זיקה אישית בסעיף הזה. צריך לכתוב בסעיף זה: זיקה אישית, ככל שיש הגדרה בחוק החברות, כמשמעותה או כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
תרשי לי להניח שגם אם לא נכתוב, זאת תהיה הפרשנות שתינתן למשמעות הזאת כיוון שהוועדה שבודקת את זה, סופו של דבר היא אותה ועדה שפועלת מכוח חוק החברות הממשלתיות.

<אתי בנדלר:>
אני מסכימה אתך אבל עדין יש דברים שמוטב שיאמרו במפורש.
<דנה נויפלד:>
אם אפשר, כי חבל על הזמן, אתי. הרי זה מונח מוכר גם בחוק החברות הממשלתיות, נכון? ככל שיש הגדרה – נאמץ אותה ואם אין, אנחנו מסתפקים בפרשנות של ההגדרות כמו שיכתבו.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אין הגדרה. אני חוזר בי, אין הגדרה. זו הפרשנות של הוועדה, שהיא פרשנות סופר מחמירה.

<נציגת ארגון העובדים:>
אני רק רוצה להזכיר לגבי ועדת לנדס, שמר לנדס הודיע שהוא לא ייגש לשום מכרז שקשור ברשות או בתאגיד החדש שיוקם במשך שנה מיום הגשת הדוח. מיום הגשת הדוח עברו כבר כמה וכמה חודשים. עד שיגמרו פה הדיונים יעברו עוד כמה וכמה חודשים, והתנאי שלו יימוג וייעלם, והוא יוכל לבוא ולהיות או נציג או לעבוד עם הרשות השנייה. אני חושבת שצריך לאסור את זה עליו לפחות לתקופה של כמה שנים נוכח - -
<קריאה:>
10 שנים.

<נציגת ארגון העובדים:>
אני לא קובעת, אני רוצה שזה יצויין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. איתי לנדסברג, בבקשה.
<איתי לנדסברג:>
אני רוצה להעיר מבחינה עובדתית שבעשר השנים האחרונות התחלפו בערך שמונה שרים ממונים על ביצוע חוק רשות השידור. אז לסעיף 10, צריך סעיף שגם השר עצמו מצהיר שאין לו ניגוד עניינים כי אם השר ממשיך למנות, אז עלולה להיות פה זיקה של השר עצמו לאנשים שהוא ממנה. הדבר הזה לא מוגדר בחוק כי דיברו פה קודם על הניתוק של הפוליטיקה מהמינויים - -
<דנה נויפלד:>
הוא לא יכול.

<אתי בנדלר:>
אם אסור שלי לא תהיה זיקה אליך, זאת אומרת שלך לא תהיה זיקה אלי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה דו-צדדי הזיקה הזאת. לא יכול להיות שלשר תהיה זיקה ולצד השני לא תהיה זיקה.

<איתי לנדסברג:>
בסדר, אבל אני רק מדגיש את האבסורד - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, זה לא אבסורד. האבסורד הוא עצם ההצעה.
<איתי לנדסברג:>
רגע, עוד לא גמרתי את המשפט. אני רק מדגיש את האבסורד במה שנאמר פה קודם על העובדה  שהשר ממנה והשר מעורב בכל תהליך המינויים. כאן, בסעיף הזה, מודגש עוד פעם האבסורד הזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הבנתי. תודה רבה. כן, עורך דין טל.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אולי באמת בהמשך למה שאיתי אמר, נבטל את סעיף 10 כי ממילא אין לי שיקול דעת על מי שוועדת האיתור איתרה. אז אם במקרה יצא שוועדת האיתור איתרה מישהו שיש לו זיקה אלי אבל בכלל אין לי שיקול דעת אם למנות אותו או לא, אולי הוא צודק ובאמת נוריד את סעיף 10.
אתי

<אתי בנדלר:>
הסעיף הזה, מבחינת התחולה שלו, הוא הרחב ביותר שאני מכירה בחקיקה הקיימת
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
ברור.

<איתי לנדסברג:>
אני חושב באמת שהתפקיד של השר צריך להסתכם במינוי השופט, ומרגע זה הוא צריך להתנתק ניתוק פוליטי מכל תהליך המינויים.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
וזה בדיוק מה שיש בחוק.
<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. עורך דין טל, בבקשה.
<אופיר טל:>
קודם כל, סעיף 10 הוא ראוי ונכון ואנחנו מברכים עליו. מה שאנחנו מבקשים להוסיף זה שברגע שמישהו מונה להיות חבר מועצה והוא מעמיד את עצמו לבחירות בכנסת או מתחיל לעסוק בפעילות פוליטית בהיותו חבר מועצה, אנחנו מבקשים שהוא ישעה את עצמו או יושעה מתפקידו במועצה עד לסיום הבחירות, אם הוא מעמיד את עצמו לבחירות או עד סיום העיסוק הפוליטי שלו.
<רינה פרנקל:>
אז יש את חוק החברות הממשלתיות, לא?

<אופיר טל:>
אני לא יודע אם זה חל פה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אבל כתוב: לא ימונה מי שעוסק בפעילות - -
<אופיר טל:>
לא ימונה, אבל מהרגע שהוא מונה?
<דנה נויפלד:>
תנאי שפוסל אותו מלהתמנות פוסל אותו גם מלכהן. כתוב בסעיף 16.
<היו"ר קארין אלהרר:>
פרופסור אלי פולק.

<אלי פולק:>
ההבדל בין פעילות מפלגתית ופוליטית איננו ברור לי כי למשל, לטעמי, כל אדם שעוסק בתקשורת, שכותב מאמר דעה, זו גם פעילות פוליטית, כמובן לגיטימית וברור לי שלא זאת כוונת המחוקק אבל אני לא מבין - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
דנה, תקשיבי. פרופסור פולק, זו שאלה טובה מה שהוא שואל.

<אלי פולק:>
- - מה ההבדל בין פעילות פוליטית למפלגתית. כלומר, מה ההגדרה של פעילות פוליטית?
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
גם אני רוצה להוסיף על זה, שאם אדם שכותב מאמרי דעה נגד ראש הממשלה, זו פעילות פוליטית? הוא יפסל? אני לא רוצה לפסול אדם כזה. בעד פוסל, ונגד? או שהוא צריך לעשות את זה במסגרת מפלגה מסוימת?
<מלי פולישוק:>
השאלה אם הוא עיתונאי בכלל.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
או נגד שר האוצר למשל.

<אלי פולק:>
- - כי נראה לי שאפשר פשוט למחוק את המילה "פוליטית" מהסעיף ולהשאיר רק "מפלגתית". ואז, הסעיף עונה על - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
ניתן לה להשיב, בבקשה.
<דפנה גלוק:>
אני ממשרד המשפטים. מדובר בתוספת של שרת המשפטים: הכוונה היתה שהפעילות המפלגתית היא בעצם פעילות מוסדית-מפלגתית. אנחנו, בדברי ההסבר, הפנינו באופן ספציפי לפעילויות של המסגרת המוסדית, חברות בגוף בוחר או בהנהלה פעילה, שאז אנחנו מדברים על זיקה שהיא הרבה יותר הדוקה מפעילות פוליטית גרידא.

<גלילה הורנשטיין:>
זה מפלגתית, להתפקד זה מפלגתית.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אבל השאלה היא מה ההבדל בין "פוליטית" ל"מפלגתית"?
<דפנה גלוק:>
מה שאמרתי עכשיו, שפעילות פוליטית יכולה להיעשות מחוץ למסגרת מפלגתית של מפלגה.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני שואל שאלה פרקטית: בן אדם שכותב מאמרים בעיתונות הכתובה - -

<דפנה גלוק:>
זה לא מפלגתית.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לא, זה לא מפלגתית אבל השאלה אם זאת פעילות פוליטית. הוא כותב עכשיו כל שבוע נגד המדיניות הכלכלית של שר האוצר. זאת פעילות פוליטית? או שהוא כותב בעד שר האוצר, לצורך הענין.

<אלי פולק:>
בעגה המקצועית המילה "פוליטיקה" זאת מדיניות. זו מילה הרבה יותר רחבה מאשר "מפלגה".
<רן מלמד:>
נכון, זה לא קשור למפלגתיות. הוא צודק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן, משרד המשפטים.

<דפנה גלוק:>
זה נכון ש"פוליטי" הרבה יותר רחב מ"מפלגה" ולכן המגבלה, ככל שמדובר ב"פוליטי", היא מצומצמת יותר מהמגבלה שחלה על "מפלגתי". המגבלה על "מפלגתי" רחבה יותר, מתוך הנחה שאדם שהוא פעיל באופן מוסדי במסגרת מפלגתית - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
את ה"מוסדי" הבנו דווקא. אנחנו שואלים על אדם שעושה את זה לא באופן מפלגתי-מוסדי.
<אלי פולק:>
הסעיף הזה משווה בין שניהם. הסעיף הזה אומר: מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית.

<רן מלמד:>
הוא צודק לגמרי.
<קריאה:>
או מי שהוא חבר מפלגה או לא חבר מפלגה.
<דפנה גלוק:>
האבחנה בין "מפלגתית" לבין "פוליטית" נועדה להמשך הסעיף שמדבר על העיסוק הקודם. מי שעסק בפעילות פוליטית בחמש השנים שקדמו או שבפעילות מפלגתית בשבע השנים שקדמו. הסיבה שיש שבע שנים למפלגתית היא מתוך התפיסה שפעילות מפלגתית היא פעילות מוסדית בתוך המנגנון, והיא יוצרת - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אבל דפנה, זאת לא השאלה, את לא עונה על השאלה. שואלים אותך על פעילות פוליטית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני, השר אני רוצה - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני שואל אותך על פעילות פוליטית. מה זה פעילות פוליטית שפוסלת אותך מלהיות חבר מועצה? מה המשמעות של זה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה רק רגע לחדד, וזו שאלה שלי: - -

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
ה"מפלגתית" ברורה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
- - ה"מפלגתי" הוא באמת נושא מאד ברור. לגבי "הפוליטי", אני חושבת שיש בישראל מספר של עיתונאים ואנשים שכותבים עם דעה ואפשר להגיע אליו.
<מלי פולישוק:>
צריך להוריד את זה.

<גדי בן יצחק:>
זה חובה בעיתונות להביע דעה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לא רק עיתונאים, גם פובליציסטים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
השאלה מה הנפקה מינה של התוספת הזאת פוליטית.

<מלי פולישוק:>
כל המדינה הזאת עוסקת בפעילות פוליטית.

<רן מלמד:>
מי שהיה שר ללא תיק ובעצם לא היה חבר המפלגה ומונה כאיש מקצוע, יוכל להתמנות למועצה לפי הדבר הזה או לא?
<היו"ר קארין אלהרר:>
רן, היא הבינה את הנקודה.

<דפנה גלוק:>
הבנו את הנקודה. אנחנו מנסים לגשת - -
<דנה נויפלד:>
- - -

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
למה זה נולד - אני יודע כי פוליטיקה זה פשע כמו רצח עם, וצריך להראות שאנחנו תמיד נגדו. זה למה זה נולד. תסביר לי למה זה ימות.

<קריאה:>
- - -

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
נכון, יש הרבה צביעות גם בתוכנו. איפה גדי?
<דנה נויפלד:>
כיוון שעלו טענות וגם טענות שקיבלתי בהערות מהכיוון שפה דווקא אומרים הפוך, אני לא כל כך מבינה, עלתה טענה כנגד הפוליטיזציה של - - - ולכן, הסעיף נוסף בצורה רחבה ביותר שקיימת, כמו שאמרה היועצת המשפטית, בתוך החקיקה הישראלית. זה הסדר יוצא דופן, זה הסדר מחמיר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל השאלה אם הניסוח הכל כך רחב לא מעקר את היכולת להביא את האנשים?
<מלי פולישוק:>
נכון. לא יהיה את מי לבחור.

<גלילה הורנשטיין:>
אסור להתבטא, לתת השקפה פוליטית? זה נקרא פעילות פוליטית? כשמסתכלים ובודקים מה ההגדרות, ובדקתי, זאת ההגדרה. ל"מפלגתית" יש הגדרה. ל"פוליטית" חיפשתי הגדרה ולא מצאתי בשום מקום.
<מלי פולישוק:>
צריך להוריד את זה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
זו אמירה שאין לה גבול.

<דפנה גלוק:>
זה לא כל כך מדויק כי אנחנו לא צריכים להתמקד רק במונח "פוליטי" אלא אנחנו צריכים להסתכל בהקשר של "עוסק בפעילות פוליטית". אדם שיש לו דעות פוליטיות, הוא מצביע בבחירות ויכול להיות שהוא גם יביע את עמדתו - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אבל מה זה הפגנה? מה זאת אומרת? אם מישהו הפגין נגד הממשלה במסגרת המחאה החברתית, היו כאלה גם אנשי ימין ואנשי בני-עקיבא - -
<קריאות:>
נכון, הוא צודק.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אז לכן, זה צריך להיות במסגרת מפלגתית הפעילות שלו. רק זה פוסל אותו.
<דפנה גלוק:>
אם יש תנועות פוליטיות שאינן מפלגות, הן לא רצות לכנסת. יש אנשים שעוסקים ויש הבדל בין אדם - -
<אלי פולק:>
אני חבר ב"אור ירוק", אז אסור לי להיות פעיל כאן?
<גלילה הורנשטיין:>
אבל אי אפשר לבטא השקפה פוליטית? זאת הכוונה?
<דפנה גלוק:>
אני חוזרת ואומרת: אמרתי להיפך. זה שיש לאדם השקפה פוליטית, זה שהוא מצביע בבחירות והשתתף פעם בהפגנה ואולי חתם על איזו עצומה, לא על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על עיסוק בפעילות פוליטית. אדם שהוא חבר פעיל בתנועה שהיא תנועה פוליטית למשל, - - 
<יורם בן דוד:>
אז אולי תוסיפי "שעיסוקו המרכזי" או - -
<קריאה:>
אבל אם הוא חבר מפלגה והוא לא פעיל?

<רן מלמד:>
מה זה "תנועה פוליטית"?

<יורם בן דוד:>
יש תנועות פוליטיות שלא נמצאות בכנסת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סליחה, לא לדבר ביחד, לא שומעים.

<רן מלמד:>
מה זה "תנועה פוליטית"?
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
"שלום עכשיו" זה לא פוליטי כי הם לא רצים לכנסת או גוש אמונים. אפשר.

<רן מלמד:>
אבל נניח מישהו מ"זכות הציבור לדעת"? זה נחשב פוליטי או לא נחשב פוליטי?

<מלי פולישוק:>
ומועצת יש"ע גם?
<קריאה:>
ההסתדרות זה גם גוף פוליטי? אנחנו עושים הפגנות.

<מלי פולישוק:>
צריך פשוט להוריד את זה, זה מיותר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבקשת לשמור על שקט. אני באמת רוצה להבין: המטרה שלשמה אנחנו רוצים להגיע מאד ברורה. מצד שני, אנחנו באמת לא רוצים לעקר מתוכן את המטרה הכללית של החוק והיא: מינויים של אנשים ראויים, שיהיו נטולי פניות, אובייקטיביים וכולי. נשאלת השאלה האם בהסרת המילה "פוליטית", אנחנו עדין מגשימים את המטרה שאליה אנחנו רוצים להגיע, שניתוק ההשפעות הפוליטיות המפלגתיות על חברי המועצה, האם כן או לא, אשמח לתשובתך.
<אתי בנדלר:>
אני חוששת שכן אבל אני אולי צריכה לבסס את התשובה שלי על בדיקה יותר מעמיקה ולא ברמה של שליפה מהשרוול. מכל מקום, אין ספק שיכולה להתבצע פעילות פוליטית שלא במסגרת מפלגתית. ולכן - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
השאלה אם אנחנו יכולים לתחום אותה ולדעת - -
<אתי בנדלר:>
השאלה היא מהי הפרשנות הראויה למונח "פעילות פוליטית", ואת זה אני צריכה לבדוק. נדמה לי שההרחבה כאן נעשתה דווקא, אם אינני טועה, לגבי פעילות מפלגתית כי צינון לגבי מי שעוסק בפעילות פוליטית קיימת גם היום בחקיקה. ולכן, דווקא השמטת המונח הזה, לדעתי עלול לעורר תהיות ושאלות. זאת אומרת, שמי שברור, נניח שיש פעילות פוליטית שגם השר לא יחלוק שהיא פעילות פוליטית שאיננה במסגרת מפלגתית - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אני לא מכיר כזאת. בכל מה שקשור לצינון, זה תמיד חל על פעילות פוליטית שנעשית במסגרת מפלגתית. אני לא מכיר ששופט או מישהו פעם החליט בענין הזה, שמישהו הביע עמדות פוליטיות כאלה ואחרות אבל עשה את זה במסגרת דעותיו, על זה הוא נפסל או צונן או אינני יודע מה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הרי ברור שאין אדם שהוא באמת פלקט והוא אובייקטיבי לגמרי. כולנו - -
<גלילה הורנשטיין:>
- - - 

<אתי בנדלר:>
- - -  לדעתי הוא גם קיים בחוק הכנסת, וזה מה שאני רוצה לבדוק.

<דנה נויפלד:>
את הבאת את זה מהיועץ המשפטי של הכנסת.
<יורם בן דוד:>
אנחנו בדמוקרטיה ואני חבר מפלגה. זה אומר שאסור לי להיות - -
<קריאה:>
השאלה אם מי שיתפקד למפלגה לא יוכל להיות?

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
זה לא פעילות מפלגתית.

<יורם בן דוד:>
אני לא פעיל, אני חבר במפלגה. כאזרח המדינה, זו זהותי הפוליטית.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
חוק החברות הממשלתיות מחריג חברות במפלגה כי אתה לא רוצה לאסור על אזרחי המדינה להיות חברים במפלגות. לא דומה חבר מפלגה לחבר מרכז או חבר מוסד שמשפיעה על החוקה של המפלגה וכולי. יש רמות בענין הזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן, אדוני.

<לזר צנדקוביץ:>
אני מוועד הנדסה. רציתי לשאול: לא שמעתי שאנשים שיבחרו למועצה או לתאגיד יעמדו בפני ועדת שימוע ויצהירו על הצהרת הון או על אינטרסים מנוגדים.

<דנה נויפלד:>
אפשר להציע הצעה? כיוון שאנחנו רוצים בכל זאת להתקדם, יכול להיות שאפשר להתקדם ואנחנו ננסה לבחון שוב את הנוסח של הסעיף.
<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר גמור.

<אתי בנדלר:>
אני רק רוצה להזכיר שבאמת בסעיף 24 לחוק הכנסת, כשמדובר על היועץ המשפטי לכנסת, נאמר: "במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה לא יהיה היועץ המשפטי לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים, ולא יהיה חבר במפלגה כל שהיא". זה קצת שונה, זה לא בדיוק אותו דבר.

<היו"ר קארין אלהרר:>

רק רגע.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
פעיל פוליטי הוא יכול להיות אבל לא חבר במפלגה.

<לזר צנדקוביץ:>
האדם שצריך להיבחר, האם הוא יעמוד רק בפני שופט או ועדת שימוע?
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
הוא עומד בפני שני שופטים - אחד של יו"ר ועדת האיתור ועוד שופט של ועדת המינויים.
<לזר צנדקוביץ:>
וזה יהיה ועדת שימוע שאחרים יוכלו לשמוע ולראות את המועמד עומד לפניהם ומביע את דעתו או שזה יהיה במעגל סגור?
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
במעגל סגור, חדר סגור. אנחנו לא בוחרים פה אני לא יודע מה. גם מועמדים לשופטים עליונים לא עומדים לשימוע ציבורי, לזר.
<מלי פולישוק:>
בזיקה האישית לשר כתוב "זיקה אישית או עסקית", וצריכה להיות כאן "מפלגתית". כתוב שמי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר, וכאן המקום להכניס "או זיקה מפלגתית".

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
ברור.
<דורון קרני:>
יש לי שאלה: אני רוצה להמשיך את הקו שחברי פה הציג לגבי ועדת לנדס. מה עם חברי מליאת רשות השידור הנוכחית? האם הם יוכלו להיבחר או ש - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
למה לא?

<דורון קרני:>
למה לא? כי הם נכשלו בתפקידם. אין סיבה שהם יהיו בגוף החדש אחרי שהם - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
עובדי רשות השידור ירצו להמשיך בגוף החדש?

<דורון קרני:>
בטח, הם לא אשמים. הם לא נכשלו, השר ארדן. אותם עובדים לא אשמים.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
בא לא נעסוק בהטחת האשמות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה, תודה. אם כך, דרושה בדיקה נוספת. לא נצביע על סעיף 10 היום. לקראת הדיון הבא אני אשמח לקבל תשובות בענין הזה.

עורכת דין נויפלד, אני מבקשת להקריא את סעיף 11.

<חגית ברוק:>
"11. מינוי ממלא מקום זמני ליושב ראש המועצה. (א) התפנתה משרתו של יושב ראש המועצה וטרם התמנה אחר במקומו או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימנה לו השר ממלא מקום מבין חברי המעוצה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. (ב) הושעה יושב ראש המועצה מכהונתו לפי הוראות סעיף 16(ב) ימנה לו השר ממלא מקום מבין חברי המועצה למשך תקופת ההשעיה."
<היו"ר קארין אלהרר:>
כן, בבקש ההסבר לסעיף.
<דנה נויפלד:>
אני חושבת שהדבר מדבר בעד עצמו. מדובר על אופציה שבה התפנתה משרה של יושב ראש המועצה ועל מנת שהגוף יוכל להמשיך לתפקד, מדובר על ממלא מקום זמני, ולכן, כאשר הוא זמני, יש היגיון בזה שזה יהיה אחד מחברי המועצה, שכבר עבר את הליך המינוי, עבר את כל התהליכים של ועדת האיתור. מה שכן, היתה פה הערה של היועצת המשפטית, שלפחות עלינו היא מקובלת – היא בקשה שיוסף פה שהשר ימנה בהקדם האפשרי. לא היתה שום סיבה שלא נכלל, אז אפשר להוסיף.
<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר גמור.

<קריאה:>
למה השר ימנה ולא המועצה תבחר?

<אתי בנדלר:>
אני רוצה להאיר בהארה נוספת, מעבר לכך שיש צורך למנות בהקדם האפשרי והיא שעל פניו, יתכן שיושב ראש מועצה הושעה מכהונתו לפי סעיף 16(ב) שאליו נגיע, יכול להיות שייבצר ממנו תקופה ארוכה בפועל, לחזור לתפקיד אם בכלל. ואז, ממנים בין חברי המועצה ממלא מקום, מי שאין לו הכישורים להיות בהתאם לחוק יושב ראש המועצה, וזאת לתקופה ארוכה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
אז מה ההצעה?

<אתי בנדלר:>
אני חשבתי שאפשר להציע כאופציה, בנוסף לסמכות למנות כפי שמוצע כאן, שהשר יהיה רשאי למנות ממלא מקום שלא מבין חברי המועצה לכל תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף 4א3. דהיינו, שאם נסיבות ההשעיה הן כאלה שרואים את זה או בתחילת - -
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
כן, רק הייתי מנסח את זה אחרת. הייתי אומר: תפעל ועדת האיתור לאיתור מועמד ליושב ראש - -
<אתי בנדלר:>
כן, זו המשמעות.
<גלעד ארדן שר התקשורת:>
- - והשר ימנה אותו בלי שיקול דעת.

<רן מלמד:>
למה לא לעשות את זה לשישה חודשים ואחרי זה להפוך את זה לקבוע, למנות מישהו קבוע? עד שישה חודשים לעשות כמו סעיף (א).
<אתי בנדלר:>
זו אופציה נוספת שחשבתי עליה ודנתי בה עם היועצת המשפטית של משרד התקשורת אבל אני לא בטוחה שהיא טובה משום שאם היא תקופת מילוי המקום הזמני תוגבל מראש לשישה חודשים בלבד ולא החלו בה במועד בהליכים לאיתור מועמד אחר או שלא איתרו עדין, אז יצא שלמועצה לא יהיה יושב ראש.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
לא משנה, מה שתציעו מקובל עלי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גברתי רוצה להציע את נוסח הסעיף, גברתי היועצת המשפטית?

<אתי בנדלר:>
אז מה שאני מציעה זה שגברתי תצביע על הסעיף בהתניה לשני שינויים: א. שמינוי ממלא המקום יהיה בהקדם האפשרי. זה גם בסעיף קטן (א) וגם בסעיף קטן (ב). והשינוי השני לענין מינוי ממלא מקום ליושב ראש המועצה – השר יהיה רשאי למנות ממלא מקום גם שלא מבין חברי המועצה לכל תקופת ההשעיה, ולענין זה יחולו ההוראות שחלות על מינוי יו"ר קבוע.
<גדי בן יצחק:>
גברתי סליחה, שאלה לענין: כבוד השר אמר קודם שתפקידו של מינוי חברי המועצה הוא רק של חותמת גומי. הפעם אני רואה שזה לא בדיוק חותמת גומי אלא זו התערבות פוליטית.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
את מפנה לסעיף 4. תסבירי להם מה הכוונה.

<אתי בנדלר:>
זה בדיוק אותו דבר. סעיף 4, זה אומר שוועדת האיתור היא זו שממליצה על מועמד לתפקיד היו"ר. בפועל, השר חותם על המינוי שלו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני חייבת לסיים. אני מעלה את סעיף 11 בשינויים - -
<אופיר טל:>
אבל יש כאן בעיה מהותית עם זה שהשר ממנה את היושב ראש. ליושב ראש יש קול כפול, הוא ממנה את - -
<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל עורך דין טל, השר לא ממנה, באמת. היא הפנתה לסעיף 4, ובאותו ענין - -
<אופיר טל:>
לא בענין הזה. ההערה של השר מקובלת, הדרך נכונה, מה שהיועצת המשפטית ציינה נכון ולא על זה הענין. גברתי, אני מבקש שבסעיף 11(א) הקיים – "ימנה לו השר ממלא מקום מבין חברי המועצה". השר ממנה את מי שקולו כפול וזאת בדיוק הזיקה הפוליטית שעליה אנחנו מדברים, שאנחנו מבקשים לנתק אותה.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
סליחה, זה לתקופה מוגבלת, וצריך לפעול מהר בשביל לאתר מישהו.
<אופיר טל:>
חברי המועצה צריכים לבחור ביניהם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
קוראים לנו להצבעות.

<גלעד ארדן שר התקשורת:>
חברי המועצה עברו תהליך של איתור?
<אתי בנדלר:>
ההצעה היא שמינוי ממלא המקום יעשה על ידי חברי המועצה ולא על ידי השר.

<אופיר טל:>
נכון, זאת ההצעה.

<קריאה:>
אין מי שיצביע. יש רק אחד.
<היו"ר קארין אלהרר:>
לא נכון, יש שניים. סליחה, אני קול. אני מעלה להצבעה את סעיף 11 בשינויים כפי שהציגה היועצת המשפטית של הוועדה. מי בעד, מי נגד?
הצבעה

בעד – 2
נגד – אין 

נמנעים – אין 

<אתי בנדלר:>
אין הסתייגויות לסעיף הזה. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
הישיבה להיום נעולה.
<קריאה:>
אפשר לומר משהו? אני ביקשתי לדבר, פורום היועצים הדוקומנטריים. אני לא אגיע מחר ודווקא לחזק את ידיכם: אנחנו רואים אתכם פה נאנקים תחת פיליבסטר שנאמר כלפיכם, אנחנו רואים מהלך הפוך וחשוב לי להגיד גם לך, כבוד השר, שהיוצרים עומדים מאחוריך. מאות יוצרים עומדים מאחוריכם - -
<קריאות:>
באמת, באמת.

<לירן עצמור:>
שמי לירן עצמור, מפורום היוצרים הדוקומנטריים. חבל מאד, אני יודע שנשמעו פה רק ביקורות כלפיכם. אנחנו רוצים לברך את ידיכם על הפעולה האדירה. אני היחיד שלא מקבל פה כסף על השעות שאתם מקבלים בתור עובדים כאן.- - 
<קריאות:>
- - - לך ללשכת עבודה.

<לירן עצמור:>
- - אנחנו עשרות שנים מנסים לקבל עבודה בערוץ 1, ועכשיו אנחנו יכולים לראות סוף סוף עתיד ורוד עבורנו. תודה לך כבוד השר.

<קריאה:>
זה לא יכול להיות שהאדון נותן את ההרצאה שלו לפני שאתם מגבילים את כל הדוברים, את כל הנציגים לנציג אחד בלבד. אני לא חושב שזה דמוקרטי מה שאתם עושים פה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הישיבה מחר בשעה 9:00.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>