הכנסת התשע-עשרה

PAGE  
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/06/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 305>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י"ג בסיון התשע"ד (11 ביוני 2014), שעה 10:00
<סדר היום:>
<1. הקמת ועדת משנה לנושא חופי הרחצה
2. הצעת חוק השימוש בתאריך העברי (תיקון – ציון תאריך עברי בתעודה מזהה), התשע"ד-2013; (פ/1928) – הכנה לקריאה ראשונה>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
מירי רגב – היו"ר
תמר זנדברג
זבולון כלפה

אורי מקלב

אלעזר שטרן
<מוזמנים:> 
	עו"ד עירית ויסבלום
	–
	לשכה משפטית, משרד הפנים

	אלי לוי
	–
	אגף מרשם ומעמד, רשות האוכלוסין וההגירה

	חוה ראובני
	–
	סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	ציון מזרחי
	–
	מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	גליה חרדון
	–
	מנהלת פרויקטים, אגף מערכות מידע, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	עו"ד דרור וגשל
	–
	ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי), משרד המשפטים

	פיני קבלו
	–
	סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

	דוד דהאן
	–
	יו"ר הארגונים החברתיים בכנסת


<ייעוץ משפטי: >
תומר רוזנר

גלעד קרן
<מנהלת הוועדה:>
לאה קריכלי
<רישום פרלמנטרי:>
הדר אביב
<1. הקמת ועדת משנה לנושא חופי הרחצה>
<היו"ר מירי רגב:>
אני רוצה להצביע על הקמת ועדת משנה לנושא חופי רחצה. בעקבות הדיונים שקיימה ועדת הפנים והסיור שערכנו בחודש שעבר עם פתיחת עונת הרחצה, החלטתי להקים ועדת משנה לנושא חופי הרחצה, אשר תרכז את הסוגיות המהותיות בנושא החופים ותגיש לוועדת הפנים את מסקנותיה והמלצותיה בתחילת כנס החורף.
אני שבה ומדגישה: החופים צריכים להיות נקיים, נגישים, נוחים, ולא יכול להיות שאזרחי המדינה ישלמו כל-כך הרבה כסף עבור כניסה לחופי הים ועבור קנייה של קולה וארטיקים. ולכן אני ממנה ועדת משנה בראשות תמר זנדברג, וחברי הוועדה יהיו חברי הכנסת: דוד אזולאי וזבולון כלפה, וקיבלתי את הסכמתם.
ועדת המשנה לנושא חופי הרחצה תעסוק בנושאים הבאים:

1. גביית תשלום בכניסה לחופים.
2. מחירי בתי העסק בחופים – וזה גם כמה הם משלמים לעירייה, מי מפקח על המחירים, כמה מהם כבר מסיימים את המכרזים בקרוב.
3. תחנות הצלה – איוש ושעות הפעילות.

4. שיפוי הרשויות המקומיות שלא גובות תשלום או שלא יגבו תשלום.
5. הקמת רשות ים וחופים – המלצה בסוגיה הזאת.

6. התאמת תוכניות בניה ישנות לחוק החופים החדש.

<תומר רוזנר:>
בחלק מהנושאים ועדת המשנה שהיתה קודם כבר הביאה מסקנות.

<תמר זנדברג:>
באיזה?

<תומר רוזנר:>
בחוק החופים כבר נתתם את ההמלצה שלכם.

<תמר זנדברג:>
במושב החורף הקודם יושבת-ראש הוועדה מינתה צוות לא פורמלי שהגיש מסקנות, והמנדט שיושבת-ראש הוועדה ציינה כרגע בעצם נכתב במסמך הקודם שהתקבל על-ידי הוועדה. וכתוצאה מהגשת המסמך הזה לוועדה בישיבה שהיתה בסיור, הוחלט על הקמת ועדת המשנה שתעסוק בנושאים. זה בעצם המשך.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות ליושבת-ראש הוועדה גם על העיסוק בנושא, העיסוק האינטנסיבי במליאת הוועדה, וגם על הקמת ועדת המשנה, ואני רואה משנה חשיבות ועדות לכך שהוועדה רואה חשיבות מיוחדת בכך שהחופים יישארו משאב ציבורי, פתוח ונגיש, ואנחנו ננצל את מושב הקיץ ואת פגרת הקיץ לביקור אינטנסיבי בחופים כדי לבדוק באלו מהם נגבה תשלום, באיזה מהם מנצלים מפעילים כאלה ואחרים פרצות בחוק.
<אורי מקלב:>
זה כולל גם את חופי הכנרת?

<תומר רוזנר:>
אני חושב שלא כדאי.

<תמר זנדברג:>
אני חושבת שנישאר בחופי הים התיכון בשלב זה.
<תומר רוזנר:>
כי שם יש חוק מיוחד.

<תמר זנדברג:>
כן, יש רשות מיוחדת לכנרת.

<אורי מקלב:>
רק תדעו לכם שהבעיה סביב חופי הכנרת היא בעיה קשה ביותר, יש שם השתלטות שהיא הרבה יותר גדולה.

<תמר זנדברג:>
אתה צודק.

<קריאה:>
עדיין?

<אורי מקלב:>
כן, עדיין.
<היו"ר מירי רגב:>
אני חושבת ששווה שבתוך הוועדה שלך תתני לדוד אזולאי, למשל, לעסוק בנושא סביב כנרת.
<תמר זנדברג:>
חבר הכנסת מקלב, אתה צודק, ואני חושבת שבעקבות דיון ציבורי שהיה בעבר גם הוקם איגוד ערים בנושא הכנרת, ואולי כדאי שניתן סטטוס במצב ונמליץ - - -

<היו"ר מירי רגב:>
כן, יכול להיות שתתני לדוד אזולאי לנגוע בעניין הזה ולהביא המלצה.
אני מביאה את ועדת המשנה להצבעה. מי בעד?

הצבעה 1
בעד הקמת ועדת משנה לנושא חופי הרחצה– 3
ועדת המשנה אושרה.
<היו"ר מירי רגב:>
שלושה בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. ועדת המשנה אושרה.

<תמר זנדברג:>
תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה.

<היו"ר מירי רגב:>
תמר, בהצלחה.

<הצעת חוק השימוש בתאריך העברי (תיקון – ציון תאריך עברי בתעודה מזהה), התשע"ד-2013; (פ/1928) – הכנה לקריאה ראשונה>
<היו"ר מירי רגב:>
אני מבקשת לפתוח את הישיבה הבאה של ועדת הפנים והגנת הסביבה בהצעת חוק השימוש בתאריך העברי (תיקון – ציון תאריך עברי בתעודה מזהה), התשע"ד-2013 – הכנה לקריאה ראשונה; הצעת החוק הפרטית היא של חבר הכנסת שטרן וקבוצת חברי כנסת.

אני מבינה שהגעת להסכמות עם הממשלה.

<אלעזר שטרן:>
ככה זה עבר גם.

<גלעד קרן:>
ככה זה עבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

<היו"ר מירי רגב:>
כן, ואנחנו מדברים, מבחינת תעודות, רק על רישיון נהיגה, ומבחינת מסמכים, על כך שבכל מסמך יהיה גם תאריך עברי וגם תאריך לועזי.
<גלעד קרן:>
זה מה שקיים היום.

<היו"ר מירי רגב:>
אז בעצם התוספת של החוק היא רק על רישיון נהיגה.

<אלעזר שטרן:>
זו התעודה הכי נשלפת היום, מאז שהיא עברה לכרטיס.
<היו"ר מירי רגב:>
אתה רוצה, בבקשה, להציג את החוק לטובת הפרוטוקול?

<אלעזר שטרן:>
מדינת ישראל חיה לפי תעריך עברי ומדברת בתאריך לועזי, ואין ספק שזה חלק מהסממן התרבותי-לאומי שלנו. ואין לי שום כוונה לפגוע בחשיבותו ועבודתו של התאריך הלועזי; בסך-הכול דיגיטלית אנחנו מחוברים לעולם, זה ספרות וזה בסדר. יחד עם זאת, דווקא בעידן של הגלובליזציה, השמירה על התרבות או על מה שאפשר לשמור בתרבות שלנו, היא חשובה מאוד.

אני מכיר את העניין של הימים האחרונים והרצון לשים את זה בתקנות. אני חושב שלספר החוקים ייחשב לכבוד שזה יהיה חוק ולא תקנה, דווקא בגלל שזה תאריך עברי. מה עוד שתקנות באות והולכות, וחוק זה מורכב יותר.
<אורי מקלב:>
יש כמה תאריכים בתוך הרישיון – התאריך העברי יהיה תאריך הוצאת הרישיון, תאריך ההנפקה או תאריך הלידה?
<אלעזר שטרן:>
תאריך לידה.

<אורי מקלב:>
יש שלושה תאריכים בתוך רישיון הנהיגה, לפי מה שאני זוכר: תאריך הלידה, תאריך הוצאת הרישיון ותאריך ההנפקה.

<גלעד קרן:>
תאריך סיום התוקף.

<אורי מקלב:>
גם כן. על איזה אנחנו מדברים?

<ציון מזרחי:>
במוצר המוגמר של רישיון הנהיגה מופיע תאריך הלידה ותאריך החידוש – התוקף, ובדרך-כלל הם חופפים.

<אורי מקלב:>
אבל מתי הוא את הרישיון - - -
<ציון מזרחי:>
מתי הוא הוציא הרישיון אנחנו לא כותבים, אלא מאחורנית את שנת ההוצאה בלבד.
<היו"ר מירי רגב:>
אז אתה מדבר רק על תאריך לידה?

<אלעזר שטרן:>
כן.

<היו"ר מירי רגב:>
אנחנו מדברים על תאריך לידה ברישיון הנהיגה, נכון?
<אלעזר שטרן:>
כן.

<אורי מקלב:>
תאריך הלידה הוא החשוב.

<היו"ר מירי רגב:>
אנחנו מדברים על להוסיף תאריך עברי ליד תאריך הלידה הלועזי. צריך לחפש את הדרך לעשות את זה.

עמדת משרדי הממשלה: משרד המשפטים ומשרד התחבורה, בבקשה.

<חוה ראובני:>
אנחנו במשרד התחבורה תומכים בהצעה, כמובן, בהתאם להחלטה של ועדת השרים. אני מאוד מכבדת את התאריך העברי, אני חיה לפיו וחוגגת את יום-הולדתי לפיו, אבל אני יודעת שרוב האנשים שאני מכירה לא יודעים אפילו מהו התאריך הזה. יחד עם זאת, כמשפטנית אני חושבת שדבר שהוא ברמה המאוד-מאוד טכנית-ביצועית, מקומו בתקנות. אפשר לעשות את זה בתקנות, אבל זה כמובן להחלטת הוועדה, ויש סמכות להתקין תקנות כאלה.

<דרור וגשל:>
אנחנו כמובן תומכים בחוק מכוח החלטת ועדת השרים. יש לנו רק עניין אחד שנרצה לבדוק ונשתדל לבדוק אותו עד ההכנה לקריאה שנייה ושלישית – מדינת ישראל התחייבה ומחויבת מכוח החתימה שלה לכללי אמנת וינה, שדנה בין היתר בשאלה איך צריכים להיראות רישיונות, ומכוח החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2000 אנחנו משתדלים, ככל האפשר, להתאים את עצמנו לדירקטיבה האירופית באותם נושאים.

השאלה היא אם שינוי כזה עלול לגרור אי-הכרה ברישיונות של ישראלים בחו"ל.

<היו"ר מירי רגב:>
בזה אנחנו בוודאי לא רוצים. ואני מתארת לעצמי שגם יוזמי החוק לא מתכוונים שזה יקרה, למנוע מישראלים לנהוג בחו"ל כחלק מהבילוי המשפחתי שלהם.
<דרור וגשל:>
ודאי שהם לא רצו, ואנחנו נרצה לבדוק את זה.

<היו"ר מירי רגב:>
משרד התחבורה יודעים משהו בעניין הזה?

<חוה ראובני:>
אנחנו מסתכלים על הרישיון ורואים שכל זמן שיש את המתכונת של אמנת וינה ושל התקינה האירופית, על פניו נראה לנו שלא צריכה להיות בעיה. גם השמות כתובים בעברית והכתובות כתובות בעברית, וזה לא מפריע לכך שהרישיון יוכר במקומות אחרים. אני מניחה שבאירופה וברחבי העולם, אם יהיה כתוב ליד זה: כ"ב תשרי התשל"ד, הם לא יסתכלו על זה כי הם לא יודעים מה זה, הם לא יודעים לקרוא את זה, כל זמן שכתובה המקבילה של זה: אוקטובר 1973.

<אלעזר שטרן:>
אם יורשה לי, זו נראית לי שאלת קיטבג, ואני לא יודע למה אתם צריכים לשאול - - -

<דרור וגשל:>
לא, אנחנו לא נשאל את האיחוד האירופי. אנחנו נבדוק את זה בעצמנו.

<היו"ר מירי רגב:>
זו קריאה ראשונה, לא נראה לי שיש עם זה בעיה. תבדקו את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.
<דרור וגשל:>
נבדוק את זה, ורק נבקש שלדיון הבא יוזמן גם משרד החוץ שאחראי על - - -

<היו"ר מירי רגב:>
בבקשה, לרשום את זה.

אבל אתם תביאו את ההחלטה ואני מבקשת שזה יהיה מתואם מראש עם משרד החוץ. זאת אומרת, שאם משרד החוץ מתנגד, אז אין טעם להביא את זה לדיון, אלא אם אתם רוצים לפגוע בישראלים שנוסעים לחו"ל.

היועץ המשפטי, הערות לגבי החוק, בבקשה.

<גלעד קרן:>
שלוש הערות קצרות:
לגבי מיקום החקיקה, אם בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה – אני מצטרף לעמדה המקצועית של היועצת המשפטית של משרד התחבורה, שהמקום הנכון יותר מבחינה משפטית הוא בחקיקת משנה. 
סעיף 13 לפקודת התעבורה קובע ש"שר התחבורה יקבע בתקנות הוראות המסדירות מתן רישיון נהיגה, חידושו, צורתו, תנאיו ותקופת תוקפו". אנחנו חושבים שבמסגרת הזו מתאים ל קבוע גם את העניין הזה. וזה לא אומר שאי אפשר לקבוע את זה בחקיקה ראשית.
<היו"ר מירי רגב:>
בכך ענית לשאלה שרציתי לשאול. הערה שנייה?

<גלעד קרן:>
מכיוון שההצעה המקורית הציעה לתקן את חוק השימוש בתאריך העברי וכרגע ההצעה מצומצמת רק לרישיון הנהיגה, אנחנו מציעים שהתיקון ייעשה בפקודת התעבורה, שהיא המקום המתאים יותר לתקן בהקשר של רישיון נהיגה בלבד.
והערה אחרונה, ואני מבין שזו גם ההסכמה בין המציע לממשלה – שתהיה אפשרות למי שזכאי לרישיון נהיגה להודיע שהוא רוצה שברישיון שלו יירשם התאריך הלועזי בלבד.
<היו"ר מירי רגב:>
למה?

<גלעד קרן:>
זה קיים גם לגבי תעודות זהות.

<אורי מקלב:>
למשל, נוצרי או מוסלמי שגר במדינת ישראל. אין לי בעיה בעניין הזה.

<היו"ר מירי רגב:>
מקובל עליך?

<אלעזר שטרן:>
כן.

<קריאה:>
כך זה גם בחוק מרשם אוכלוסין.

<אורי מקלב:>
אין לי צורך שיישא מישהו את שם הלוח לשווא.

<היו"ר מירי רגב:>
אוקי, אין בעיה.

<אלעזר שטרן:>
אני ער למשפטנים, אני חושב שההחלטה הזאת היא מעל, בהנחה שהיא לא פוגעת כמובן – אני יודע, אמרתי שאני מכבד את זה, אבל אני חושב שיש חוקים שהמשמעות שלהם היא מעבר - - -

<היו"ר מירי רגב:>
אני מקבלת את עמדתך, ולכן זה יהיה בחקיקה.

<אורי מקלב:>
אני רוצה לתמוך בחלק הזה בחקיקה, ולו רק בגלל שבתקופה האחרונה השלנו מעצמנו, בחוק אחד ודאי ונדמה לי שבעוד חוק, את הלוח העברי בהתנהלות שלנו בתוך המדינה. דוגמה בולטת היא לוח הזמנים לרישום גני ילדים.

התאריך הקובע לגבי רישום לגני ילדים היה תאריך עברי, אם אני לא טועה: י"א בטבת. והיתה כאן הצעת חוק שאושרה לפני כחודשיים, שהתאריך הקובע יהיה ה-1.1. נדמה לי שהיום חלק גדול, או רובם, לא יודעים את התאריך העברי; בני הנוער - - - את התאריך העברי שלהם.

יש כאן מסר לאומי, גם אם זה גורם קשיים מסוימים, שהתאריך העברי והלוח העברי הוא ייחודי רק לעם היהודי. אין עוד מדינה, אין עוד מישהו שיש לו לוח במתכונת שלו, שזה הולך לפי הירח ולא לפי השמש.
יש כאן דברים שהם מאוד-מאוד, מצווה ראשונה בתורה ובתוך תרי"ג מצוות. יש לזמן העברי דברים משמעותיים מאוד ביהדות. זה לא סתם רק תאריך. זה הרבה-הרבה מעבר לכך. אנחנו קובעים את החגים שלנו לפי תאריך ואת החודש שלנו. ולא כמו למשל, להבדיל: הרמאדאן יכול להסתובב מסביב לכל השנה.
<היו"ר מירי רגב:>

טוב, בסדר, אתה לא צריך לשכנע אותנו.

<אורי מקלב:>
אני חושב שחשוב מאוד שהחוק הזה יוחל, ובפנייה למשרד התחבורה: אני מבין שיש דרישה אירופית לשנות את רישיון הנהיגה שלנו, הוא לא עומד בתקנים; הוברר בוועדת הכלכלה שהרישיון הזה הונפק והוא לא במתכונת האירופית, בהגדרות שלכם, והם מבקשים לשנות את זה; יש מקומות שלא מקבלים אותו כרישיון בין-לאומי.

<ציון מזרחי:>
אנחנו במשאים-ומתנים עם מדינות בעולם, למשל: איטליה, שכבר יש לנו הסכם משותף שהם מכירים בזה; זה בנוי לפי המתכונת האירופית, גם בסדר כאן – כל שוטר באירופה יודע את הסדר הזה, יודע מה זה "1.", ידע מה זה "2.", יודע מה זה "3.", מה זה מביע ומה זה אומר.

למשל, עם איטליה, סיימנו עניין. עכשיו אנחנו במשא ומתן עם גרמניה. קנדה גם פנתה אלינו באותו עניין ואנחנו מוכנים להגיע לאותו הסכם הדדי, שהם יכירו ויראו בזה את העניין.
בוועדת הכלכלה, אם תרשה לי להזכיר, כשהיינו כאן, דיברנו שנפעל בעניין ולכן אנחנו פועלים. אז זה לא הולך: כל מדינות אירופה ביום אחד, אבל - - -
<אורי מקלב:>
אז כבר עכשיו להטמיע גם את הנושא של התאריך העברי.

<חוה ראובני:>
הם פשוט התעלמו מהתאריך העברי כי הם לא ידעו לקרוא אותו.

<קריאה:>
נכון.
<היו"ר מירי רגב:>
טוב, את זה כבר הבנו. בואו לא נחזור על עצמנו. הערות נוספות של משרדי הממשלה? אני רוצה להביא את החוק להצבעה.

<חוה ראובני:>
ברמה הטכנית: אנחנו לא נוכל לבצע את זה מחר בבוקר. זה מחייב שינויים מקיפים במערכות המחשוב שלנו; הן פנימיים שלנו והן בממשקים שלנו עם גורמי חוץ שנסמכים עלינו.
<היו"ר מירי רגב:>
אם לא מחר בבוקר, מתי כן?

<חוה ראובני:>
נאמר לי שזה כחצי שנה. יש לי מסמך מקיף - - -

<היו"ר מירי רגב:>
נראה לי שחצי שנה זה סביר.

<אלעזר שטרן:>
כן, גם לי.

<היו"ר מירי רגב:>
השר שלך, יש לו מספיק לכיכרות ולמחלפים, הוא ידאג גם לתאריך עברי, אני בטוחה. שישה חודשים, אז אני מתארת לעצמי שיהיה לו כמה כספים לנושא הזה, בכל זאת. יש לו מספיק תקציב.

<חוה ראובני:>
נקודה נוספת שדיברתי עליה עם היועץ המשפטי אתמול והוא אומר שזה מובן מאליו, אבל רק על-מנת שיהיה מובן מאליו גם לפורום הנכבד הזה שמצביע, שזה כמובן יחול רק על רישיונות שיופקו ממועד התחילה ואילך, אם זה בהפקה ראשונה או בחידוש, ולא שנחליף ארבעה מיליון רישיונות.

<היו"ר מירי רגב:>
זה ברור שזה יהיה בחידוש, הבנו.

<זבולון כלפה:>
על אף שמשום מה אצלכם דווקא בתקנות לגבי רישוי כל מיני כלי רכב, החלתם למשל גם איסור רטרואקטיבית. יש משהו בתחום התקנות, ברייזרים ובטרקטורונים, שנכנס לאחרונה על-ידי חתימת השר שכן משום מה יכולתם להחיל אותו רטרואקטיבית. זאת אומרת, שבעוד ארבע שנים אסור לכלי הזה לנוע על הכביש. אני אומר לך בוודאות גמורה.

<חוה ראובני:>
אני לא רוצה לדבר על מקרה ספציפי. אני רק רוצה לומר שהבעיה כאן היא לא עניין של רטרואקטיביות. אין כאן בעיה משפטית של רטרואקטיביות. הבעיה כאן היא שאחרת, המשמעות היא להחליף כמעט ארבעה מיליון רישיונות.
<זבולון כלפה:>
אני אחדד את מה שאמרתי כרגע: אדם קנה כלי רכב מתוך ידיעה שהוא נע על הכביש, זה האישור שלו. פתאום עכשיו, אחרי שיש לו את כלי הרכב הזה במשך שלוש או ארבע שנים, משרד התחבורה הוציא תקנות שלכלי הרכב הזה אסור לנוע על הכביש. מה הוא עושה היום?
<היו"ר מירי רגב:>
מה זה קשור עכשיו לרישיון?

<חוה ראובני:>
אני בטוחה שעניינים נבדקו. אני לא מכירה את התקנה הספציפית.

<היו"ר מירי רגב:>
זבולון, בוא נקדם את הצעת החוק.
<זבולון כלפה:>
לא, זה גמור.

<היו"ר מירי רגב:>
לא, זה לא גמור כי עוד לא הצבענו עליה.

<זבולון כלפה:>
אז נצביע.

<היו"ר מירי רגב:>
אז תן לנו רגע לגמור את ההצעה הזאת.

מבחינת תחולת החוק, חצי שנה – מקובל עלי. גם ההערה השנייה מקובלת עלי, אני מבינה שגם על המציעים, שזה בחידוש רישיון ובהנפקה של רישיון חדש. גם זה ייכנס לחוק.

הערה נוספת למשרד המשפטים, בבקשה.

<דרור וגשל:>
הבנתי שגברתי החליטה כבר שזה יהיה בחקיקה ראשית.

<היו"ר מירי רגב:>
נכון.

<דרור וגשל:>
השאלה היא אם זה יהיה בחוק השימוש בתאריך העברי או בפקודת התעבורה. חבר הכנסת שטרן הציע שזה יהיה תיקון בחוק השימוש בתאריך העברי. ומכיוון שזה הצטמצם רק לרישיון נהיגה, חשבנו שנכון יותר שזה יהיה בפקודת התעבורה.

<היו"ר מירי רגב:>
אני חושבת שזה גם נכון, שזה יהיה בפקודת התעבורה.

<אלעזר שטרן:>
אין לי בעיה.

<זבולון כלפה:>
אם זה ישיג את מטרתו, מה זה משנה?

<היו"ר מירי רגב:>
חוק ראשי בפקודת התעבורה. אני יכולה להביא את החוק להצבעה?

<גלעד קרן:>
אני רק רוצה לחזור, שיהיה ברור, על הדברים ששינינו או תיקנו.

<היו"ר מירי רגב:>
כן, ובעצם יש רק שני מצביעים, אני וזבולון.

<אלעזר שטרן:>
אני גם יכול.

<היו"ר מירי רגב:>
אלעזר במקום דוד צור, בסדר.

<גלעד קרן:>
אני רק רוצה לראות שאנחנו יודעים על מה אנחנו מצביעים: אנחנו מסכמים שזה יחול על רישיון נהיגה בלבד, על תאריך הלידה בלבד, התיקון יהיה בפקודת התעבורה, תאריך התחילה הוא שישה חודשים מיום הפרסום, וזה יחול על חידוש או הנפקה של רישיונות מיום התחילה ואילך.
<חוה ראובני:>
למעט מי שביקש שלא יירשם.

<גלעד קרן:>
כן, עם אפשרות לוותר.

<אלעזר שטרן:>
אז אולי נעשה אחרת: שזה יחול רק על חידוש או על הנפקה, ולמעט מי שיבקש שינפיקו לו רישיון עם תאריך עברי.
<קריאה:>
עכשיו?

<אלעזר שטרן:>
לא, בעוד חצי שנה.

<חוה ראובני:>
אדם תמיד יכול לבוא ולבקש כפל רישיון.

<קריאה:>
שיבקש כפל, ישלם תמורתו, ויקבל.

<היו"ר מירי רגב:>
עזוב, בוא לא נסבך את החקיקה.

לפני שאני מביאה את להצבעה – אני חושבת שזו הצעת חוק חשובה, חבל שצמצמתם את זה רק לרישיון נהיגה, אבל מתחילים עם משהו.

<זבולון כלפה:>
גם את החומה הסינית בנו עם הלבנה הראשונה. גם את העולם היהודי - - -

<היו"ר מירי רגב:>
נכון, אין ספק.

אני חושבת שזו הצעה חשובה, היא הצעה ייעודית, נכונה, מתאימה לעם היהודי, ואני מברכת את היוזמים על ההצעה.

מי בעד ההצעה כפי שהוקראה? אתה תסגור את הנוסח אחר-כך עם משרד המשפטים.

הצבעה 1
בעד הצעת חוק השימוש בתאריך העברי (תיקון – ציון תאריך עברי בתעודה מזהה), התשע"ד-2013 – 3

הצעת החוק אושרה.
<היו"ר מירי רגב:>
שלושה בעד: חברת הכנסת מירי רגב, חבר הכנסת זבולון כלפה וחבר הכנסת אלעזר שטרן שמחליף את חבר הכנסת דוד צור. מי נגד? אין. נמנעים – אין. הצעת החוק עברה. תודה רבה לכולם. תסכמו דברים, ונביא את זה כמה שיותר מהר להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:35.>
13/07/2014

08:56