PAGE  
3
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי

09/07/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
<פרוטוקול מס' 20>
מישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי
יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ד (09 ביולי 2014), שעה 14:45
<סדר היום:>
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
קארין אלהרר – היו"ר
יואב בן צור
איתן כבל

עיסאווי פריג'

רינה פרנקל

דוד צור
אילת שקד
שמעון אוחיון

עליזה לביא

עמרם מצנע

<מוזמנים:> 
שר התקשורת גלעד ארדן
	דנה נויפלד
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

	חגית ברוק
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התקשורת

	אבי ליכט
	–
	עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

	דפנה גלוק
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	נטע דורפמן רביב
	–
	עו"ד, המשנה ליועץ המשפטי, משרד האוצר

	אייל בן ישעיה
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	אורי אפלבום
	–
	עו"ד, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	עופר מרגלית
	–
	רכז תקשורת ותיירות, אגף תקציבים, משרד האוצר

	יהונתן רזניק
	–
	רכז משרדים כלכליים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

	חנה מצקביץ
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית, רשות השידור 

	מרסיה צוגמן
	–
	עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, רשות השידור

	איתי נבו לנדסברג
	–
	מנהל מחלקת תעודה, רשות השידור

	גנית לב ארי
	–
	הממונה על מעמד האישה, רשות השידור

	נורית ירדני לוי
	–
	יו"ר התזמורת הסימפונית, רשות השידור

	יאיר שטרן
	–
	סמנכ"ל התזמורת הסימפונית, רשות השידור

	נועם בוכמן
	–
	התזמורת הסימפונית, רשות השידור

	ברוך אסקרוב
	–
	עו"ד, יו"ר וועד העיתונאים בקול ישראל תל-אביב, רשות השידור 

	תמנה עורב
	–
	יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור 

	לזר צנדקוביץ
	–
	יו"ר ועד הנדסה, קול ישראל

	רינה חכמון
	–
	חברת ועד עיתונות טלוויזיה, רשות השידור 

	משה שגב
	–
	יו"ר ועד הנדסה טלוויזיה, רשות השידור

	גדי בן יצחק
	–
	ועד עיתונאים, קול ישראל, רשות השידור

	רן אפרתי
	–
	ועד טכנאים קול ישראל ירושלים, רשות השידור 

	משה ליזמי
	–
	יו"ר ועד עובדי הגבייה, רשות השידור

	אביגדור דנן
	–
	עו"ד, היועץ המשפטי, הטלוויזיה החינוכית

	קרן הררי
	–
	יועצת בכירה למנכ"ל הטלוויזיה החינוכית

	נגה בריינס
	–
	מנכ"ל איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט פרוד

	לואיז סספורטס
	–
	עו"ד

	אסף אמיר
	–
	יו"ר איגוד המפיקים

	לירן עצמור
	–
	איגוד המפיקים

	רותם אברוצקי
	–
	יו"ר אגודת העיתונאים תל אביב

	יאיר טרצ'יצקי
	–
	יו"ר ארגון העיתונאים

	אופיר טל
	–
	עו"ד, ב"כ אגודת העיתונאים, ירושלים

	נילי בן גיגי -וולף
	–
	מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

	רן מלמד
	–
	סמנכ"ל עמותת ידיד

	גלילה הורנשטיין
	–
	עו"ד, מייצגת את ההסתדרות החדשה

	דפנה כהן איוניר
	–
	לוביסטית (כהן רימון כהן), מייצגת את התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור


<ייעוץ משפטי: >
אתי בנדלר
מירב תורג'מן
אביטל סומפולינסקי
<מנהלת הוועדה:>
עידית חנוכה
<רישום פרלמנטרי:>
אהובה שרון, חבר המתרגמים
<הצעת חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014>
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מחדשת את ישיבת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי. 
עורכת הדין נויפלד, אני רוצה להצביע על הסעיף שמדבר על הפסקת כהונת המנכ"ל. רציתם להוסיף עוד עילות.

<דנה נויפלד:>
אנחנו מוסיפים לסעיף של סיום הכהונה שתי פסקאות. זאת תוספת חדשה לסעיף 37 שכותרתו תקופת הכהונה של המנהל הכללי וסיום הכהונה.

אני אסביר את העיקרון ואחר כך אני אקריא את הנוסח כי על העיקרון  כבר דובר. סעיף 65 תוקן כך שככל שתהיה חריגה מעלות השכר הכוללת, מי שיישא באחריות – זה המנכ"ל. לכן  בהמשך לסעיף שכבר הוצבע הבוקר, שהוא סעיף 65 שאוסר על החריגה, עכשיו אנחנו מוסיפים לסעיף של סיום כהונת המנכ"ל שתי עילות להעברתו של המנכ"ל מכהונה. זאת אומרת, האחריות לאי קיום מגבלת עלות השכר  היא על המנכ"ל ואני מקריאה:

"לא התקיימה מגבלת עלות השכר כהגדרתה בסעיף 65(ב) לחוק למשך שתי שנות כספים רצופות, או בשנתיים מתוך שלוש שנות הכספים האחרונות שבה כיהן כמנהל כללי, אלא אם כן המועצה מצאה כי המנהל הכללי נקט בצעדים הנדרשים למנוע את החריגה מהמגבלה או להביא לסיום החריגה לפי העניין".

זאת אומרת, אי קיום מגבלת השכר, זאת עילה להעברתו מכהונה.

"לא התקיימה מגבלת עלות השכר כהגדרתה בסעיף 65(ב) ותאגיד השידור הציבורי קיבל עובדים חדשים או התקשר עם אדם לשם קבלת שירות שבוצע ערב המועד הקובע בידי עובד תאגיד השידור הציבורי בניגוד להוראות סעיף 65(ה)".

<איתן כבל:>
אני מבין לחלוטין את שני הסעיפים האלה ואלה דברים הגיוניים אבל נראה לי קצת מוזר שמועצת המנהלים מתעוררת בוקר אחד ופתאום היא רואה שהמנכ"ל הגיע למצב הזה. זאת אומרת, מה עם האחריות שלה? זה שתו לי, אכלו לי? הוא נסע לוודוז ועשה את הכול?

<דנה נויפלד:>
הם לא מקבלים עובדים לעבודה.

<איתן כבל:>
ברור לי. לייצר איזשהו מנגנון כדי שהוא יגיע לאותו שיא עליו אנחנו מדברים שהוא חוצה אותו, שגורם לכך שהוא יידרש לתת ראשו, זה מהלך מאוד מאוד דרמטי. הוא מגיע עם משאיות לקבל עובדים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה להכניס את המועצה? הם לא עוקבים ביום יום אחרי זה אלא הם מקבלים תקציב ברמה רבעונית, שנתית. זאת אחריות שלו והוא לא יכול להפיל את זה על אחרים.
<איתן כבל:>
אתה צודק אבל יש הבדל גדול מאוד בין זה שאתה מקבל עובד פה ועובד שם על פי התכנית הקבועה וזה בסדר גמור. זאת אומרת, זכור שאנחנו מדברים כאן על מצב שמוביל לעילה מאוד כבדה שהיא פיטורי מנכ"ל.

<קריאה:>
מה אתה מציע, שזאת תהיה שנה?

<איתן כבל:>
לא. לא שנה. כשאתה כבר מגיע לעילה הזאת,  צריך להיות איזה דיווח רבעוני אם הוא מקבל יותר מעובד או שני עובדים. כדי לסגור את המכסה של ה-35 אחוזים, אני אומר שאם יגיעו לאלף עובדים, אפרופו תחשיב שעשינו, כבר אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על החוק הבא. הנחת העבודה היא שחייבת להיות איזושהי סמכות בתוך מועצת המנהלים שיודעת לקרוא מבעוד מועד. הוא בא ומוסיף פתאום שלושים, חמישים, מאה עובדים בבוקר אחד? 

<דוד צור:>
לדעתי הממשלה הייתה שמחה לקבל את מה שאתה אומר. דווקא יש את המצב הזה שכאן נותנים כאן מרווח יותר גדול עם עצמאות לפעול גם בתחום הזה של מגבלת השכר. זה לא סותר את הכלי הניהולי של המעקב שיכול להיות רבעוני או חצי רבעוני.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
איתן, אני מדגיש, הפיטורים הם לא אוטומטיים. זאת עילה. כלומר, הם יודעים את זה והם יכולים להזהיר אותו כל הזמן.

<איתן כבל:>
חוקים נועדו כדי להפר אותם ואני אומר זאת במירכאות.  אלה החיים לטוב ולרע. לא סתם סעיף 65 הוא סעיף דגל גם עבורכם. במידה רבה אני שואל האם לא כדאי למשל שבמידה והוא הגיע עד נקודה מסוימת, שם תהיה לו חובת דיווח?

<דוד צור:>
לא בחקיקה הראשית. זה בנהלי עבודה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה ההצעה?

<איתן כבל:>
נתתי הצעה. אני מנסה לומר כאן שהסעיף הזה הוא סעיף מאוד מאוד דרקוני. אני לא אומר שאני נגדו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תלוי מצד מי הוא דרקוני.

<איתן כבל:>
לא משנה. כשאתה מחליט לפטר מנכ"ל זה לא עניין של מה בכך. אני לא יוצא עכשיו נגד הסעיף הזה אבל אני אומר שזה נראה לי קצת מוזר כי אנחנו מדברים על כך שהוא לא עמד בעניין של קליטת עובדים וחצה את גבול ה-35 אחוזים. זאת אמירה שהיא אמירה לא פשוטה. אני שואל איך ועד מנהל מתעורר בוקר אחד ורק בעילות, כאשר מזמינים אותו, מסתבר להם המצב הזה. אני אומר שצריך להיות איזשהו באפר שיודע לקרוא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה הבאפר הכי טוב, שהמנכ"ל יודע.

<דוד צור:>
הוא ידאג להגיד להם לפני כן, שהוא ב-32 אחוזים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא זה שצריך להביא אליהם הצעה מאיפה להתייעל.

<דוד צור:>
תזכור שהם מאשרים את התקציב כל שנה והם יכולים לראות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הם מאשרים את שיא כוח האדם.

<איתן כבל:>
לא נחה דעתי ולצערי אני כבר אומר לכם שיגיעו הימים שאקוניס ימנה מנכ"לים שנצטרך לחזור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חבר הכנסת כבל, אתה יודע שכל מה שנאמר זה לפרוטוקול.

<איתן כבל:>
אז מה? מה קרה? אמרתי לשים צלם בהיכל? 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה את זה להצבעה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה ההצעה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
הוא ירד מההצעה.

<איתן כבל:>
שכנעת אותי. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
חברים, בואו ניכנס לקצב.

<עיסאווי פריג':>
קארין, אנחנו לא כאן רק כדי להצביע אלא גם לדבר ולשאול שאלות. 

<איתן כבל:>
זה בילוי.

<עיסאווי פריג':>
כדי להצביע את לא צריכה אותנו כי יש לך חמישה, רוב, תסגרי את החדר, תשבי אתם ותצביעי על כל הסעיפים. 

כבוד השר, למה שינית משני שליש לרוב רגיל?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה כבר מזמן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מזמן. 
<עיסאווי פריג':>
זה היה בהסכמה? מה הרעיון שעומד מאחורי זה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה רוב מכהנים. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
שואל עיסאווי למה אז שינינו את השני שליש מהמצביעים לרוב מכהנים להדחת מנכ"ל. זה היה אגב חיזוק מעמד של המנכ"ל מצד אחד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את הסעיף שכותרתו תקופת הכהונה של המנהל הכללי וסיום הכהונה.

<אתי בנדלר:>
פסקאות (7) ו-(8) בסעיף 38ב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד – מיעוט
סעיפים (7) ו-(8) אושרו
<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיפים הקטנים (7) ו-(8) אושרו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תרשמי הסתייגות של איתן כבל שאקוניס לא ימנה מנכ"לים.

<אתי בנדלר:>
אנחנו לא כותבים הוראות אישיות בחוק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני בעד זכותו של המיעוט להשמיע את קולו ושעמדתו תישמע.

<איתן כבל:>
אנחנו חייבים להביע את דעתנו. זאת עריצות הרוב, היושבת ראש, שאת  לא נענית לי.

<קריאה:>
איך מדברים על בן אדם שאיננו?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אנחנו סומכים עליכם שתביאו לידיעתו והוא יגיב בהתאם באחד המשדרים הקרובים. לפי הדוח שברשותו הוא 22 שעות מתראיין בחודש וחצי האחרונים.

<קריאה:>
אדוני השר, אתה יכול לבוא כל יום לרדיו ולהתראיין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
די. אני מבקשת להעלות להצבעה את סעיף 41(א)(4).

<אתי בנדלר:>
לא (א). תפקידי המנהל הכללי -  פסקה (4) היא הפסקה היחידה שלא אושרה בסעיף הזה – לשמש העורך הראשי של השידורים ולהעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אתמול קיימנו דיון והחלטנו שימונה ראש חטיבת חדשות ונתנו לו את סמכויות העורך הראשי בחדשות. לכן אנחנו עכשיו צריכים לאשר את סעיף קטן (4) בסעיף הזה. זה צריך איכשהו להתכתב עם עורך החדשות. 

<אתי בנדלר:>
אפשר לומר: בכפוף להוראות הסעיף שמדבר על תפקיד העורך הראשי בחטיבת החדשות. בכפוף להוראות אותו סעיף, לשמש עורך ראשי של שאר השידורים.

<עיסאווי פריג':>
זה באופן אוטומטי. זה ברור.

<אתי בנדלר:>
לא. זה לא ברור.

<עיסאווי פריג':>
למה צריך לציין את זה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כי אחרת תהיה סתירה ואז יתחילו לפרשן.

<איתן כבל:>
את צודקת. שלא יקום מאן דהוא  ויתחיל להגיד. לשם כך משלמים לעורכי דין.

<גדי בן י צחק:>
יקום.

<איתן כבל:>
נכון. יקום.

<אתי בנדלר:>
בפסקה (4) אני אכתוב: בכפוף להוראות  סעיף, אותו סעיף שאין לי את המספר שלו כרגע שקובע שמנהל חטיבת החדשות יהיה העורך הראשי של החדשות וענייני היום בחטיבה.

<עיסאווי פריג':>
מצביעים על העיקרון.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן.

<אתי בנדלר:>
בכפוף לאותו סעיף, מה שכתוב היום בפסקה. אני רק רוצה להעיר את תשומת הלב לעניין אחד. כאן נאמר במפורש שבביצוע תפקידו על פי פסקה זו  יפעל המנהל הכללי באופן עצמאי. 

<עמרם מצנע:>
למעט החדשות לפי סעיף זה וזה.

<אתי בנדלר:>
אני הצעתי את זה ואמרו לי שזה בוטה מדי לומר את זה, למעט.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בואו נצביע על העיקרון, ומה שתכניסי – עלינו.

<אתי בנדלר:>
אני רק מבקשת הנחיה של הוועדה האם המלים "בביצוע תפקידו על פי פסקה זו יפעל באופן עצמאי" ייאמר גם לגבי מנהל חטיבת החדשות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בוודאי.

<אתי בנדלר:>
יש כאן הסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב. הוא מציע כדלקמן: "בסופו יבוא: מונה מנהל כללי לתאגיד אשר אינו עיתונאי, לא ישמש הוא עורך ראשי וימונה עורך ראשי לתאגיד".

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את ההצעה של נסים זאב. מי בעד?

הצבעה

בעד –  מיעוט
נגד – רוב
ההצעה לא התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>
ההצעה לא התקבלה.

<אתי בנדלר:>
אם כך, אני מבקשת עכשיו להצביע על פסקה (4).

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי בעד אישור פסקה (4)?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד – מיעוט
פסקה (4) אושרה

<היו"ר קארין אלהרר:>
פסקה (4) אושרה.

<אתי בנדלר:>
הסעיפים של איסור זיקה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סעיף 10. בעיני יש כאן בעיה של הגדרה מהי פעילות פוליטית. אני לא מכירה הגדרה כזאת. יש בהחלט הבנה לגבי מה אומרת פעילות מפלגתית. אני מציעה להוריד את ה-פוליטית. אני לא מצליחה להבין מה זה אומר. אם יצאתי להפגנה, אני לא כשירה?

<דפנה גלוק:>
אנחנו הצענו להוסיף הבהרה שאומרת שהשתתפות בהפגנות או הבעת עמדה גם באופן קבוע, לא תיחשב פעילות מפלגתית.

<איתן כבל:>
להיות פעיל פוליטי,  לא יכול להיות שזה יהיה כתם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא גנאי.

<איתן כבל:>
זה לא גנאי. פעילות מפלגתית, זה בוטה. מי שהיה בתוך מערכת מפלגתית, זה הכי לגיטימי בעולם שלא. אני לא רוצה שנגדל כאן דור של אנשים שאומרים פעילות פוליטית זה דבר לא נכון.

<דפנה גלוק:>
זאת לא גנאי. זאת גם פעילות מפלגתית.

<איתן כבל:>
השאלה איך את מפרשנת את זה.

<דפנה גלוק:>
זה לא גנאי.

<איתן כבל:>
כתוב לי כאן שלא ימונה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זאת פסילה על הסף ולא משנה אם הוא מוטי קירשנבאום.

<איתן כבל:>
נכון.

<רן מלמד:>
אם מישהו מתפקד למפלגה, זאת נחשבת פעילות מפלגתית?

<איתן כבל:>
לא. אפילו בתקשי"ר זה אחד משלוש הדרגות העליונות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני חושבת שמיצינו את הדיון ואפשר להצביע.

<דפנה גלוק:>
אני יכולה להעיר שאנחנו ניהלנו הרבה שיחות בנושא הזה גם עם שרת המשפטים בניסיון למצוא נוסח אחר וההצעה הייתה  להוריד את הפעילות הפוליטית ולקבוע במקום זה איסור על זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לחבר כנסת ומי שכיהן בתפקיד פוליטי. זאת הייתה ההצעה של שרת המשפטים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
את יודעת שלא נשארו לך אנשים במדינה.

<דפנה גלוק:>
זאת ההצעה של שרת המשפטים.  ככל שהוועדה תצביע אחרת, אני מבקשת לשמור על הזכות להסתייגות.

<קריאה:>
איך תגדירו זיקה?

<דפנה גלוק:>
גם אם אנחנו מורידים את הפעילות הפוליטית, אנחנו צריכים להוסיף את הזיקה הפוליטית - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה חל מכוח ועדת ברנר.

<דפנה גלוק:>
לוועדת ברנר יש כישורים מיוחדים - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל הם לא רוצים לפסול לגמרי בעל זיקה פוליטית. 

<דפנה גלוק:>
פעילות פוליטית. זיקה פוליטית ופעילות פוליטית, זה לא אותו הדבר.

משרד המשפטים מציע שלמי שיש זיקה אישית פוליטית לשר משרי הממשלה או לחבר כנסת או מי נשא במשרה פוליטית או עסק בפעילות מפלגתית בחמש השנים שקדמו להגשת המועמדות.

בכל מקרה, אם מורידים את הפעילות הפוליטית, גם אם לא מקבלים את ההצעה של שרת המשפטים, צריך להוסיף, להבנתי, את הזיקה הפוליטית לשר משרי הממשלה  ובנוסף צריך להוסיף משהו שמדבר על מי שמכהן ברשות מקומית כראש רשות, ראש מועצה או רץ לתפקיד זה לא מכיוון שהוא חייב להיות חבר מפלגה כדי לרוץ לתפקיד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
את יכולה לחזור על ההצעה האחרונה?

<דפנה גלוק:>
יש את העמדה של שרת המשפטים שהצגתי אותה. אם הוועדה מחליטה שלא לקבל את העמדה ולמחוק את הפעילות הפוליטית, יש שני חוסרים בסעיף הזה. חוסר אחר נוגע לזיקה פוליטית לשר משרי הממשלה. אני רק אחדד ואומר שבחוק החברות הממשלתיות יש את הזיקה האישית והעסקית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא הבנתי מה את מציעה.

<דפנה גלוק:>
להוסיף זיקה פוליטית. היום לא צריך את הזיקה הפוליטית כי יש פעילות פוליטית ולכן היא רחבה יותר מזיקה פוליטית לשר משרי הממשלה. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
שידעו חברי הכנסת שיש הבדל בין זה לבין חוק החברות הממשלתיות. חוק החברות הממשלתיות קובע שאם יש לך זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, זה לא אומר שאתה פסול לגמרי מלהתמנות אלא אתה צריך להוכיח שיש לך כישורים ואיזו מומחיות ייחודית בתחום אליו רוצים למנות אותך. בג"ץ הגדיר את זה כתרומה סגולית מיוחדת לחברה. מה שמציעה שרת המשפטים זה שאם יש לך זיקה כזאת, אתה בכלל לא יכול להיות מועמד.

<דפנה גלוק:>
זה לא שרת המשפטים. זאת נקודה שאני מוסיפה. מלכתחילה חוק רשות השידור, גם הצעת החוק עוד מלפני תיקון 27, הניחה שאיסורי הזיקה בחוק רשות השידור יהיו חמורים יותר מחוק החברות הממשלתיות בגלל האופי המיוחד של רשות השידור אז ועכשיו תאגיד השידור הציבורי. לכן הכוונה הייתה למנוע את המינוי גם בלי האופציה של כישורים מיוחדים. אם מורידים את הפעילות הפוליטית עכשיו, יש לנו חוסר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני יכול להתווכח אתך על זה? את צודקת אם לא היה כתוב פעילות מפלגתית. ברגע שתחמת את העניין הזה, שאת לא רוצה שאדם שהוא בדירקטוריון של גוף שידורים  תהיה לו איזושהי זהות מפלגתית ואת מוסיפה על זה מרכיב שיש בו את המילה פוליטי, המילה פוליטי היא מאוד בעייתית. איש תקשורת שהביע תמיכה או התנגדות לראש ממשלה באשר הוא, האם זה פוליטי? האם זה לא פוליטי? הוא לא חבר במפלגה. זאת לא זיקה? אני הבעתי תמיכה בציפי לבני, אני איתן בן אליהו, הזמין אותי אולפן שישי עשרים פעמים לפני הבחירות ואמרתי שהיא המתאימה להיות בראשות הממשלה, ב-2009. יש לי זיקה פוליטית אליה או לא? היא לא ביקשה ממני את זה.

<דפנה גלוק:>
יש טווח של פעילויות, של זיקות פוליטיות שאינן פעילויות מפלגתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את כאן פוסלת את הבן אדם מלהיות מועמד. אם פתאום היא תביא מישהו כזה ואין לו כישורים בתחום התקשורת, תהיה באמת בעיה. אבל את אומרת שהוא בכלל לא יכול להיות אפילו מועמד, אפילו אם זה מוטי קירשנבאום והיא תביא אותו, הוא פסול מראש כי הוא הביע תמיכה במישהו על בסיס פוליטי אבל הוא לא מפלגתי אלא עשה זאת כאזרח במדינה. את אומרת לאנשים שלא יביעו דעות פוליטיות.

<איתן כבל:>
במודעה. הוא חתם על מודעה.  אנשי רוח חתמו על מודעה בזמן בחירות. הסתיימו הבחירות ואותו אדם בסך הכול חתום אבל לא פעיל.
<דפנה גלוק:>
אני לא חושבת שמודעה יכולה להיחשב זיקה פוליטית. אני לא יכולה להגיד לך בוודאות מה יכריע בכל מקרה ומקרה. הוועדה לבדיקת מינויים בדרך כלל בודקת את הדברים. אני יכולה להגיד שיש טווח של זיקה פוליטית של אדם שיש איזשהו קשר פוליטי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את צודקת, אבל כאן זה לא יגיע לוועדת ברנר כי את שוללת ממנו את האפשרות להיות מועמד, גם אם הוא תותח על בתקשורת.

<דפנה גלוק:>
אני אומרת שלגבי השאלה האם ברנר יחליט או לא יחליט - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא לא יגיע לברנר.

<דפנה גלוק:>
אם ברנר יחליט או לא יחליט, יכול להיות ויכוח. אגב, בוועדת האיתור חוק החברות הממשלתיות לא חל. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
דנה תצטרך להחליט לגבי הבן אדם הזה. הוא לא יגיע לוועדת ברנר. הוא נפסל מכוח החוק. שר התקשורת ממונה על ביצוע חוק רשות השידור. מכוח חוק רשות השידור ועדת האיתור איתרה מועמדים. לפני שהמועמדים הללו יועברו לבחינתה של ועדת ברנר מכוח חוק החברות הממשלתיות, יצטרך היועץ המשפטי של משרד התקשורת לבדוק שאותם 12 מועמדים עומדים בתנאי הסף שנקבעו בחוק רשות השידור החדש והחוק אומר שבן אדם שיש לו, מעבר לפעילות המפלגתית, איזושהי זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה, הוא לא יכול בכלל להיות מועמד שייבדק. כלומר, היא תצטרך עכשיו להחליט האם בן אדם שחתום על מודעה, אולי אלה שלוש מודעות כבר עובר את הרף של זיקה פוליטית כי הוא כבר ממש מזוהה אתו או נגדו. אינני יודע. זה משאיר מאוד עמום את הדבר הזה. למה אתם לא מוכנים להשאיר לברנר?

<דפנה גלוק:>
הדבר הזה נכון לגבי כל מינוי וגם השאלה אם נדרשים כישורים מיוחדים או לא נדרשים כישורים מיוחדים נחתכת לפי השאלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
נכון, אבל ברנר שוקל את העומק של הזיקה הפוליטית אל מול כמות הכישורים שיש לאדם באותו תחום. ככל שהזיקה שלו תהיה חזקה יותר, הוא ידרוש ממנו להיות מוטי קירשנבאום. 

<דפנה גלוק:>
יש כאן שאלה שנוגעת עד כמה אנחנו מנסים ליצור כאן גוף שרמת הזיקה הפוליטית או הזיהוי הפוליטי של האנשים שנכנסים אליו היא נמוכה. זאת ההכרעה שעומדת כרגע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל המילה זיקה פוליטית, פוליטיקה זה הכול. גם עמדות כלכליות נגד או בעד הממשלה, גם זאת פוליטיקה. שר האוצר, יש כאלו שתומכים מאוד בעמדותיו ויש כאלה שמתנגדים להן. באיזה רף של פעילות נגדו או בעדו זה ייחשב לזיקה פוליטית שבגללה אתה לא יכול להיות מועמד?

<דפנה גלוק:>
פעילות מפלגתית לכתחילה אסורה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מפלגתית אסורה, זה יותר גרוע מלשבת בכלא כי כשאתה יושב בכלא עד שנה, אתה יכול אחרי שבע שנים לחזור לכנסת. אמיתי. כאן, אם אתה בפעילות מפלגתית, שבע שנים אתה לא יכול בכלל להגיש מועמדות לרשות השידור אחרי שהפסקת עם פעילות מפלגתית.

<שמעון אוחיון:>
המושג פוליטי הוא מאוד מאוד רחב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני יודע.

<דפנה גלוק:>
המושג זיקה פוליטית הוא מושג שקיים בחוק החברות הממשלתיות. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל הוא לא פוסל.

<דפנה גלוק:>
אני מסכימה שהוא לא פוסל, אבל זה לא נכון לומר שזה מושג שהוא רחב ולא קיים ואנחנו לא מכירים אותו. זה מושג קיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
נכון.

<דפנה גלוק:>
מעבר לנושא הזה, פעילות מפלגתית, אדם יכול להיבחר בבחירות לרשויות מקומיות מבלי להיות חבר במפלגה ולכן אם מייחדים את זה רק לפי מפלגתית, צריך להוסיף גם את ההתייחסות לרשויות המקומיות.

<איתן כבל:>
פעילות מפלגתית היא פעילות מפלגתית גם אם אין לך קישור למפלגת אם.

<דפנה גלוק:>
כשאני משתמשת במונח מפלגה  אני משתמשת במונח מפלגה כפי שהוא מקובל בדין. הכוונה שלי היא שיהיה איסור על אדם שהוא רץ לבחירות ברשות מקומית או מכהן ברשות מקומית לכהן בזמן שהוא מכהן בתאגיד השידור הציבורי.

אני אמרתי שצריך להוסיף את זה. אם זה יהיה בסעיף נפרד או באותו סעיף, זאת שאלה.

<איתן כבל:>
מפלגתית, זה ברור. הבעיה שלי היא עם הזיקה הפוליטית.   גם בעולם החדש, עולם הפייסבוק, אנשים מבטאים עמדות פוליטיות ודעות פוליטיות. איך תגדיר?

<דפנה גלוק:>
זיקה פוליטית אינה הבעת דעה פוליטית.

<איתן כבל:>
מה זה זיקה פוליטית? שהוא בא לחוק בית? שהוא אמר שלום לשר?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אפשר זיקה אישית לשר או פוליטית?

<איתן כבל:>
זיקה אישית זה כבר לא עניין פוליטי אלא זה משהו אחר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אישית או עסקית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נאמר את זה כך. 

<דפנה גלוק:>
מפלגתית נשאר בכל מקרה.

<אתי בנדלר:>
צריך למחוק את מי שעוסק בפעילות פוליטית?

<איתן כבל:>
מה ההגדרה לזיקה אישית? זה שהוא אוכל אצלו ארוחת ערב?

<קריאה:>
היה עובד שלו, קרוב שלו.

<איתן כבל:>
אני מנסה להבין מה זה זיקה אישית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נניח הוא היה פעם העוזר הפרלמנטרי שלו.

<איתן כבל:>
זה יכול לנטרל הרבה אנשים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מסכים אתך. 

<איתן כבל:>
זה יכול לנטרל קבוצה לא קטנה של אנשים בעלי שיעור קומה שגם כך הם לא נכנסים בטוסטוס עם סירה. כל אלה שעונים על כל הקריטריונים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה סעיף פסילה גורף. 

<איתן כבל:>
אני מבקש לדעת מהי ההגדרה של זיקה אישית.

<דפנה גלוק:>
זיקה אישית היא קירבה אישית. זאת יכולה להיות קירבה משפחתית.

<איתן כבל:>
לא יכול להיות. תגדירי לי.

<דפנה גלוק:>
אין לי את זה כאן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
המשמעות של מה שהיא אומרת היא פסילה גורפת של האדם. אני מעדיף את המפלגתית. קחי את ברנר, תוסיפי עליו את האיסור המוחלט על מי שמזוהה עם פעילות כלשהי, ההחמרה היא תוספת הפעילות המפלגתית שאוסרת לגמרי כי עם כישורים או בלי כישורים, זה לא משנה.

<דפנה גלוק:>
יש את זה ב-10 וגם ב-29. שני הסעיפים האלה הם לא זהים מבחינת ההשפעה שלהם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אז בואו נדבר על 10.

<דפנה גלוק:>
לגבי 10, יש לי את חוק החברות הממשלתיות בנוסף לזה שאוסר על זיקה אישית, עסקית או פוליטית.

<אתי בנדלר:>
השר מוכן לא לאשר את הכישורים המיוחדים. הבנתי אותך נכון?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא. ממש לא.

<אתי בנדלר:>
אתה רוצה את חוק החברות כפי שהוא?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא.

<אתי בנדלר:>
אני לא מצליחה להבין.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
פלוס לאסור בכלל. אני יכול להסביר עוד פעם?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני אומר לכם מה דעתי. חוק החברות הממשלתיות חל על החוק הזה. חוק החברות הממשלתיות אומר שבכל חברה ממשלתית, ברור שגם כאן, אם המועמד יש לו זיקה אישית פוליטי או עסקית לשר, כל שר משרי הממשלה ולא רק לשר הממנה, הוא לא יכול להתמנות אלא אם כן הוא הוכיח שבתחום הזה שהחברה עוסקת בו הספציפי יש לו כישורים מיוחדים ובג"ץ הגדיר את זה גם כתרומה סגולית ייחודית בתחומי פעולתה של החברה.

בנוסף, בגלל שמדובר בכלי שידור, עלו כאן שתי הצעות. הצעה אחת היא שמי שעסק בפעילות מפלגתית למען אחת או בתוך אחת המפלגות – ויש בעניין הזה הגדרות בחוק – גם אם יש לו כישורים מיוחדים, מספר אחד בעולם בתקשורת, לא יעזור, הוא אפילו לא יכול להיות מועמד. עם כישורים מיוחדים או בלי, פעילות מפלגתית, שבע שנים אחורה פוסלת. מעבר לזה, משרד המשפטים הציע גם לכתוב פעילות פוליטית או עכשיו לחילופין הוא הציע שאם יש לך זיקה כמו בחוק החברות הממשלתיות – דפנה, תקני אותי אם אני מייצג אותך לא נכון – תהיה פסול מראש מלהיות מועמד. כל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה. אישית ועסקית, אני גם לא שלם עם זה אבל אני מוכן להבין ולקבל את זה. העניין של זיקה פוליטית לכל שר משרי הממשלה, כיוון שזה לא על בסיס מפלגתי, זה דבר שהוא איננו מוגדר והסנקציה כאן היא חמורה מאוד כי  למעשה לא משנה מה כישוריך, אתה  לא יכול להיות מועמד לדירקטוריון. זה התיאור והפער בינינו.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה העמדה שלך?

<היו"ר קארין אלהרר:>
השתכנעתי שחוק החברות נותן מענה לדבר הזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
פלוס איסור על פעילות מפלגתית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. פעילות מפלגתית.

<דפנה גלוק:>
יש להבחין בין חבר מועצה לבין חבר ועדה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מדברת על חבר מועצה. אני לא באחרים. אני השתכנעתי שזה מספק ולכן אני רוצה להעלות להצבעה את הסעיף שעניינו איסור זיקה, סעיף 10, לא הזיקה או הפעילות הפוליטית. מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
נמנעים – 1

הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<דפנה גלוק:>
אני מבקשת לרשום הסתייגות לשרת המשפטים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
פעילות מפלגתית אוסרת לגמרי.

<קריאה:>
רק זיקה אישית עם כישורים מיוחדים אפשר?

<דפנה גלוק:>
לא. זיקה פוליטית עם כישורים מיוחדים אפשר. זיקה אישית או עסקית נשאר בחוק הזה. אין כישורים מיוחדים.

<אתי בנדלר:>
אתה מסכים לתוצאה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא. אני לא מצליח להבין איך כל פעם זה סלט. פעם הייתי נחשב ברור עת דיברתי. 

<דפנה גלוק:>
זה משאיר רק פעילות מפלגתית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן.

<דפנה גלוק:>
ואחר כך חל חוק החברות הממשלתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בדיוק.

<דפנה גלוק:>
בשביל פעילות פוליטית, נשאר רק חוק החברות הממשלתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זיקה. לא פעילות. 

<דפנה גלוק:>
זיקה פוליטית. נכון. פעילות פוליטית, אין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבקשת לעבור לסעיף 29, איסור זיקה של חברי ועדת האיתור.
<דפנה גלוק:>
לגבי חברי ועדת האיתור, לא חל חוק החברות הממשלתיות. חוק החברות הממשלתיות לא חל על חברי ועדת האיתור.

<איתן כבל:>
לדעתי לפי החוק הזה רוצים לתפור את המכרז על מישהו. אין אחד כזה. 

<דפנה גלוק:>
ההבדל בין המצב במועצה לבין המצב בוועדת האיתור הוא שלגבי ועדת האיתור לא חלים הסעיפים של חוק החברות הממשלתיות. הבדיקה שעושה הוועדה לבדיקת מינויים היא הבדיקה של ההחלה לפי סעיפים בחוק הזה. זאת אומרת, אם אנחנו מוחקים ולא מוסיפים זיקה פוליטית, אין לי בכלל איסור על זיקה פוליטית. זה לא עניין של כישורים מיוחדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש הערות?

<דפנה גלוק:>
מה שאי אפשר למנות במועצה, אפשר למנות בוועדת האיתור. זאת התוצאה כי במועצה יש לי איסור לפי חוק החברות הממשלתיות למנות. אתה לא תראה את זה דרך הסעיף הזה. מה שקורה זה שלגבי חברי המועצה מוחלות הוראות חוק החברות הממשלתיות. חוק החברות הממשלתיות אוסר על מינוי מישהו עם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר למעט אם יש כישורים מיוחדים. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את יכולה להחיל את מה שהחלנו קודם גם כאן?

<דפנה גלוק:>
זאת האופציה השיורית. אני חושבת שלגבי ועדת איתור אפשר היה גם לחשוב על משהו קצת יותר מחמיר.

<שמעון אוחיון:>
זאת החמרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אפשר להחיל לעניין הזה את חוק החברות הממשלתיות?

<דפנה גלוק:>
אפשר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ברור שצריך להחיל על זה. ממילא אנחנו מגישים אותם לוועדת ברנר. 

<דפנה גלוק:>
אני אסביר. ברנר, כשהוא בודק, הוא יכול לבדוק לפי מה שאתה אומר לו לבדוק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא יודע לבדוק כל דבר.

<דפנה גלוק:>
זה לא לפי החלטתו אלא לפי מה שהחוק אומר. אם אתה אומר לו לבדוק רק את מה  שיש בחוק הזה, הוא בודק את מה שיש בחוק הזה. ההסדר שיש לנו לגבי ועדת האיתור, הוא בודק רק את מה שיש בחוק הזה. אין החלה של חוק החברות הממשלתיות. אפשר להחיל את חוק החברות הממשלתיות ואז אנחנו מוסיפים את הדלתא של זיקה פוליטית למעט אם יש כישורים מיוחדים. איסור מינוי זיקה פוליטית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה כרגע כתוב? אני לא מצליח להסתדר עם המספרים. איך קוראים לסעיף?

<אתי בנדלר:>
איסור זיקה. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא ימונה לוועדת האיתור, לא יכהן מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית וכולי. זה נכון מה שהקראתי? זה הנוסח?

<דפנה גלוק:>
כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה להוריד מכאן?

<היו"ר קארין אלהרר:>
להוריד את הפוליטי ולהכניס את חוק החברות הממשלתיות. זה יהיה אותו דין.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל כרגע זה יותר מחמיר מחוק החברות הממשלתיות כי כתוב שלא ימונה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה.

<דפנה גלוק:>
בסיטואציה בה יש לי את זה ואת חוק החברות הממשלתיות. חוק החברות הממשלתיות קובע איזשהו סטנדרט נמוך יותר והחוק הזה קובע סטנדרט מחמיר יותר. לגבי מה שיש לי בחוק הזה, לא יהיו כישורים מיוחדים. לגבי מה שיש לי שיורי - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא יהיה, רק שיבינו השומעים שזה אומר סטנדרט חמור יותר כי הוא בכלל נפסל מלהיות בוועדת האיתור.

<דפנה גלוק:>
החלה של חוק החברות הממשלתיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה צריך את זה?

<דפנה גלוק:>
אין לי שום איסור על זיקה פוליטית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את מדברת רק על הביטוי זיקה פוליטית. הבנתי. לא ימונה לוועדת איתור מי שיש לו זיקה אישית או עסקית או שהוא עסק בפעילות מפלגתית ומי שיש לו זיקה פוליטית יחול לגביו חוק החברות הממשלתיות שהוא צריך כישורים מיוחדים.

<דפנה גלוק:>
מה התקופה שהוועדה הצביעה לגבי הפעילות המפלגתית?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
חמש שנים. אנחנו רוצים חמש שנים.

<דפנה גלוק:>
זה הנוסח שהוצבע?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא יודע מה הוצבע.

<שמעון אוחיון:>
שבע לפעילות.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מציע להשאיר חמש. אני חושב שזה די והותר.

<עיסאווי פריג':>
למה חוזרים על הסעיפים האלה? לא הצבענו עליהם?

<אתי בנדלר:>
היה כתוב שבע. רוצים לעשות דיון מחדש?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה לא קריטי לי. מצדי שיהיו שבע שנים. אני רק חושב שזאת הקבלה מעניינת לזמן שפוסל אדם, מי שישב שנה בכלא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני השר, תחשבו על זה רגע. בזמן הזה אני מבקשת להעלות בחזרה את סעיף 1 ואחר כך נחזור לסעיף הזה. אני רוצה לשחרר את יאיר ונורית כי יש קונצרט היום בערב. לעניין של התזמורת הייתה הצעה של חבר הכנסת מצנע שדובר בה אתמול והחלטנו לעכב את ההצבעה ואת הדיון בעניין הזה ולקיים אותו היום. 

<אתי בנדלר:>
כדי להבהיר את העניין. ההצעה של חבר הכנסת מצנע הייתה להוסיף בסעיף 1 הגדרה, התזמורת, ובסעיף אחר שעדיין לא הגענו אליו, הוראה אופרטיבית.

<עמרם מצנע:>
לתת לזה תוכן.

<אתי בנדלר:>
בדיוק. לתת לזה תוכן.

<עמרם מצנע:>
אני יכול לומר כמה מלים?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן.

<עמרם מצנע:>
תזמורת ירושלים, רשות השידור, היא תזמורת בעלת מעמד לאומי ובינלאומי שנוסדה עוד לפני קום המדינה. אנחנו, ועדת התרבות, רואים חשיבות עצומה לשמר את פעילותה ואת מעמדה.

אני הגשתי הסתייגות אבל הבנתי שההסתייגות הזאת לא תתקבל במתכונתה משום שאין נכונות להכניס בתוך החקיקה של התאגיד החדש את התזמורת כפי שהיא מכל הסיבות שבעולם. אנחנו הגענו לאיזושהי הבנה עם האוצר ובהנחה שההבנה הזאת אכן מקבלת תוקף – ותכף אני אומר אותה – ונרשמת בפרוטוקול, אני אהיה מוכן להסיר את ההסתייגות שלי. 

אנחנו רוצים שיירשם בפרוטוקול, בהסכמה של משרד האוצר, שהיום התזמורת מתוקצבת על ידי רשות השידור, על ידי עיריית ירושלים ועל ידי משרד התרבות. אני מבקש, מה שנקרא הרע במיעוטו, שייכתב שהאוצר יעמיד את הסכום שהוא מתקצב היום – וזה כשישה מיליון שקלים, נכון?

<קריאה:>
שרשות השידור מתקצבת. שהאגרה מתקצבת.

<עמרם מצנע:>
רשות השידור מתקצבת באמצעות האגרה כשישה מיליון שקלים. האוצר יעמיד את הסכום הזה לטובת התזמורת באפשרות אחת, דרך עיריית ירושלים ועיריית ירושלים הביעה כבר את הסכמתה לכך, ואפשרות שנייה, אם התאגיד, דרך מנכ"ל התאגיד, יסכים למצוא דרך שהתזמורת תפעל תחת התאגיד החדש. הסכום הזה יועמד ומובטח לפחות לשלוש שנים. עד כאן.

<קריאה:>
התזמורת תמשיך להיקרא רשות השידור?

<עופר מרגלית:>
אני רוצה לחדד. משרד האוצר לא אמור לקיים מערכת שמתקצבת דברים בגוף השידור הציבורי שכאמור אמור להיות עצמאי. לכן אני רק מחדד ואומר שהחלופה השנייה היא שבמידה והמנכ"ל החדש של  תאגיד השידור הציבורי, כפי שמנכ"ל המועצה הנוכחית של רשות השידור החליטה לתמוך בתזמורת, לא יהיה צורך בתקצוב הזה שיעבור דרך עיריית ירושלים. לכן אני מחדד את החלופות. או שהאוצר יעמיד לעיריית ירושלים את הסכום החסר  ודרכה זה יועבר לתזמורת, או שאם המשדר הציבורי החדש יחליט לעשות כן, לא יהיה צורך בכך.

<עמרם מצנע:>
והסכום הזה, לפחות לשלוש שנים, הוא צבוע.

<עופר מרגלית:>
נכון.

<יאיר שטרן:>
אני מבקש את רשות הדיבור. מדברים כאן כמו בקרקס על כדורים פורחים באוויר. כל הדבר הזה הוא צחוק מעבודה והוא לא רציני. אם אתם רוצים לסגור את התזמורת, בואו נסגור אותה היום. למה אתם מדברים על שלוש שנים? בעוד שלוש שנים לך תחפש את משרד האוצר.  בתוך עמנו אנחנו חיים ואנחנו מכירים את המציאות הזאת. חבל על הזמן. אין שום מחויבות למשרד האוצר לטווח ארוך. לגבי תאגיד השידור החדש, האוצר לבד אומר שהתקציב שלו, יש לו תכנית עסקית, הוא לא יכול להוסיף לו גרוש והמנכ"ל החדש יהיה מטומטם אם הוא ירצה לוותר על שישה מיליון שקלים ולהוציא אותם לגוף חיצוני מהתקציב שיש לו.

<שמעון אוחיון:>
אבל האוצר נותן לו את זה.

<יאיר שטרן:>
האוצר לא נותן לו. 

<שמעון אוחיון:>
אני שמעתי שהוא נותן לו.

<עמרם מצנע:>
האוצר נותן לעיריית ירושלים. לא לתאגיד.

<שמעון אוחיון:>
שמעתי היום מסגן שר האוצר. לא מדובר על עיריית ירושלים. אולי הוא לא הספיק לדבר עם עופר. מדובר בתוספת. נכון שמדובר בשלוש שנים. אתה רוצה שסגן שר האוצר יבטיח לך למאה שנים?

<יאיר שטרן:>
אני לא רוצה שום דבר מסגן שר האוצר. אני חושב שאתם כחברי הכנסת צריכים להצביע על הסעיף שעושה קופי פייסט מרשות השידור הקיימת לרשות השידור החדשה על מנת שמוסד מפואר כמו התזמורת הזאת לא ילך לעזאזל. דעו לכם, אני מדבר אתכם מדם לבי. הקריירה שלי כבר מאחורי. אתם מכירים אותי מהטלוויזיה. זה נגמר. לקחתי את הניהול של התזמורת הזאת עוד לפני חמש שנים באמת כדי לשמור על מוסד תרבותי מפואר כאן בירושלים וכדי לתרום לקהילה. מה שאתם הולכים לעשות כאן, זה פשוט לדחות את המוות שלה מהיום אולי לעוד שלוש שנים. אולי. אני לא מאמין לאוצר גם לעוד שלוש שנים. במצב כזה חבל על כל הדיבורים האלה. אם יש לכם אומץ, תצביעו בעד הסעיף שאנחנו הצענו, שרשות השידור החדשה תיקח על עצמה את המחויבויות של רשות השידור הישנה. לאוצר, אם יש לו את השישה מיליון האלה, שיוסיף אותם לרשות השידור החדשה ויצבע אתה כסף הזה עבור התזמורת. אז מנכ"ל הרשות החדשה לא יצטרך להתלבט מה הוא עושה עם התקציב שלו. זאת תזמורת שהבית שלה צריך להיות רשות שידור מכיוון שהיא קשורה לאיגוד השידור האירופי וכיוון שכל מדינות אירופה וגם  מדינות אחרות בעולם יש להן תזמורות, גם ב-BBC, גם בגרמניה, גם באוסטריה, גם ביפן וגם בקוריאה. אלה תזמורות רדיו מפוארות שהקונצרטים שלהם משודרים גם ברחבי הארץ וגם בעולם. לקחת ולומר שייקחו כסף לשלוש שנים ויתאדו, זה לעשות צחוק מעבודה.

<נועם בוכמן:>
אני מבקש להוסיף. אני חבר התזמורת. נודע לי רק עכשיו על הפתרון המוצע ואני חושב שהתניה לשלוש שנים, בעצם ההתניה מציבה סימן שאלה גדול לעצם קיום התזמורת. נאמר כאן בני כמה אנחנו וממתי אנחנו קיימים. אני חושב שסמל לא נמדד רק בחישובי עלות והבנתי שעל הנושא של התקציב אין ויכוח. אני מבקש שבמשמרת שלכם לא יוצב איום כזה על התזמורת ואני פונה לחברי הוועדה הנכבדים ולכבוד השר, וגם לעופר נציג האוצר, ומבקש. כאשר התותחים רועמים והטילים נופלים, אנא, תשמרו על המוזות כי חיי תרבות הם הביטוי. אני חושב שחוסן של עם נמדד גם בחוסן של חיי התרבות שלו ובחיי הרוח ואני מצפה מכם לשמור על התזמורת ולא להציב סימן שאלה כזה גדול לגבי העתיד שלה. תודה רבה.

<יאיר שטרן:>
כחברי כנסת אתם לא צריכים לפחד מרפרנטים של האוצר. הם לא האורים ותומים. הכוח הוא שלכם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להבהיר משהו. המעמד של התזמורת מעולם לא הוסדר בחקיקה עד כה.
<גדי בן י צחק:>
אני יכול להסביר?

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. אני לא רוצה שתסביר. שמעתי את כל ההסברים היטב. הצצתי אפילו בהסכם ההתקשרות בין רשות השידור לבין התזמורת. הדבר הזה לא היה מעוגן בשום מקום למעט ההסכמה שהייתה כנראה בעל פה לאורך השנים. פעם אחת הייתה הסכמה בכתב ואני לא בטוחה שראיתם את ההסכם המקורי.

<יאיר שטרן:>
זה גם מעוגן בפסק דין של בית משפט.

<נועם בוכמן:>
זאת הייתה המציאות מאז קום המדינה. כנראה שלא היה צריך לעגן את זה בשום  שלב כי זה היה מובן מאליו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבקשת לומר שיש כאן נכונות של האוצר לא כי מישהו רוצה שהתזמורת הזאת תגווע וקולה יפסיק להישמע אלא להפך. יש כאן אמירה מאוד מפורשת והיא שאנחנו לא רוצים שזה יפסיק ולכן מתחייבים למשך שלוש שנים תמימות – לא שנה, לא שנתיים – ואומרים שבזמן הזה אתם תנסו, גם אתם וגם הרשות שתקום, לבדוק אם יש איזשהו הסדר שאתם יכולים להגיע אליו. אם לא, יימצא פתרון. אנחנו עדיין כאן. משרד האוצר עומד על תילו בינתיים אלא אם כן הטילים יחליטו אחרת והכול פתוח. אין כאן שום רצון ושום נטייה לסגור את התזמורת. אף אחד מאתנו לא היה מצביע על זה.

<נועם בוכמן:>
גברתי, מה שאת אומרת עכשיו, אני מעריך את זה ומודה, אבל זה נכון להיום. אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד שלוש שנים או בעוד שנתיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
רוב גופי המדינה הם כך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כל היושבים בחדר והבניין כולו, נכון להיום.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
גם משרד התקשורת לא יודע יותר מאשר השנה הבאה מה יהיה התקציב שלו. 

<נועם בוכמן:>
אבל יש לו תקציב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל רק לשנה אחת.

<נועם בוכמן:>
הוא מתחדש אוטומטית כל שנה.

<קריאה:>
עד כמה זה מחייב שזה בפרוטוקול?

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש משהו שאני לא מוכנה וזה שיגידו שהאנשים שעובדים במשרדי הממשלה הם אנשים לא הגונים.

<נועם בוכמן:>
לא הייתה אמירה כזאת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נציג משרד האוצר אמר לפרוטוקול  שהוא מתחייב בשם משרד האוצר.

<נורית ירדני לוי:>
בפרוטוקול או בהסדר משפטי?

<היו"ר קארין אלהרר:>
בפרוטוקול.  יושבים כאן שמונה חברי כנסת ושר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
גם אני חבר כנסת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה במעמד על. אתה חבר כנסת על. יושבים כאן תשעה חברי כנסת ושר שהוא גם חבר כנסת. גם הפרוטוקול יזכור את זה לנצח ובוודאי שאנחנו. ההתחייבות לפרוטוקול היא מעל ומעבר לכל דבר שאפשר בנסיבות העניין בזמן הקצר שיש.

<עמרם מצנע:>
כל חוק תאגיד השידור הציבורי החדש מנסה לנתק את הממשלה מצורך בתקציב שנתי ולכן האוצר גם לא רוצה ליצור איזה שהם מסלולי תקציב שעוברים דרך התאגיד החדש לגוף כזה או אחר. לכן הפתרון היחידי, יש כאן נכונות לתת לזה פתרון, הוא הפתרון שהוצע. אף גוף NGO חוץ ממשלתי במדינת ישראל, אין לו שום ביטחון לתקציב מעבר לשנה. אנחנו או יורשינו כמובן נעשה מאמץ כדי ששלוש השנים האלה יימשכו גם מעל ומעבר. דרך אגב, התזמורת עם המעמד שלה של השידור יכולה להמשיך להיקרא כך. אף אחד לא ישלול את זה ממנה, עם הקשרים הבינלאומיים ועם השייכות.

<נורית ירדני לוי:>
המעמד שלנו ניתן כתוצאה מזה שאנחנו רשות השידור. זה האבא שלנו.

<עמרם מצנע:>
בסדר, אבל אין יותר. לא תהיה רשות שידור. יהיה תאגיד שידור ציבורי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ככל שזה עצוב, הדיון הסתיים.

<יאיר שטרן:>
ברשותך גברתי, עוד הערה אחת. גם אם הם מדברים על שלוש שנים, שזה יהיה לאחר תקופת הפירוק. בתקופת הפירוק המפרק עדיין ידאג לתזמורת מתוך זה שהוא מנהל את רשות השידור הישנה.

<קריאה:>
אתה מתכוון מיום התחילה ולא מיום ההכרזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מיום התחילה יש את ההתחייבות של האוצר. יום התחילה, הגוף הישן חדל מלהתקיים והישות החדשה קיימת. ניתנה כאן התחייבות של משרד האוצר לממן מהתקופה הזאת שלוש שנים.

<יאיר שטרן:>
מיום הפירוק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן. מיום התחילה.

<איתן כבל:>
אני חושב שיש כאן אי הבנה.  עופר, יש אי הבנה בינך לבין מה שיאיר אומר. יאיר מתכוון שיש  החלטה של בית המשפט, של המפרק, שהיא אמורה להמשיך עוד שנה וחצי כמדומני. 

<יאיר שטרן:>
הכנ"ר ייכנס לנעליים של הנהלת רשות השידור.

<איתן כבל:>
הוא יספור אותך מהיום שהוא נכנס לנעליים. זאת אומרת, השנה וחצי שלך הן כבר אצלו.

<קריאה:>
לא.

<איתן כבל:>
אני רוצה שלפרוטוקול יובהר. כל אחד חכם עכשיו אבל ה-לא שלכם לא נכלל בחוק. בסוף הדברים נכתבים וצריך שהם יהיו ברורים. לכן אני מבקש שהוא יבהיר את הדברים בדיוק ויאמר לפרוטוקול למה הוא מתכוון.

<עופר מרגלית:>
כיום לרשות השידור הנוכחית יש הסכם מול התזמורת? איך מתבצעת ההפעלה כיום?

<יאיר שטרן:>
בפועל היא מתבצעת. כל חודש, חצי מיליון שקלים.

<עופר מרגלית:>
מתוקף הסכם?

<יאיר שטרן:>
מתוקף צו של בית משפט מחוזי.

<עופר מרגלית:>
אני שואל את היועצת המשפטית.

<שמעון אוחיון:>
יאיר, אתם לא קלטתם מעל ומעבר.

<יאיר שטרן:>
לא קלטנו.

<איתן כבל:>
אתה מקבל ממנו רק שנה וחצי. אם לא, תסביר לפרוטוקול.

<עופר מרגלית:>
כיום ההסדר הזה עובד, לפי מה שהבנתי מהיועצת המשפטית של רשות השידור, ואתם פועלים מתוקף הסכם. אם כך, המפרק בתקופת הפירוק יחויב להסכם הזה. מיום התחילה אנחנו מתחייבים לשלוש השנים האלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למעשה עכשיו אתם מובטחים לארבע שנים ולא לשלוש שנים.

<יאיר שטרן:>
האם כבוד השר יכול להוציא תקנה על זה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא יודע מה זה אומר. לא יודע מה זה יכול להוציא תקנה. לא מכיר את הביטוי הזה.

<קריאה:>
זה כסף של האוצר. הוא לא יכול להוציא את זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם יש חוק שמסמיך אותי להוציא תקנה, אני יכול להוציא תקנה.

<איתן כבל:>
אתה מתכוון שאתה רוצה שהוא יצבע את הכסף.

<קריאה:>
כן. שהוא יצהיר שזה צבוע.

<יאיר שטרן:>
אני אגיד את האמת. אני לא מאמין להם. אני לא מאמין לאוצר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתה עושה טעות כי עוד שתי דקות כשהם יבינו שיש להם מזה רק נזק ולא קרדיט ציבורי, הם ירדו מזה. אם אני הייתי הוא, הייתי עכשיו מבטל את השלוש שנים. בכל הכבוד, יאיר, אתם מקבלים מהם מה שעובדי הרשות לא  מקבלים מהם ואתם חיצוניים. זה קצת מוגזם לדבר אליהם כך.

<איתן כבל:>
יאיר, יש לך שלוש שנים לבוא בדברים אחר כך עם רשות השידור ואם תהיו טובים, אולי הם ירצו לקלוט אתכם ואולי סוף כל סוף תבואו לראש העין.

<נורית ירדני לוי:>
אחרי 77 שנים, שלוש שנים, בדרך החוצה. עמוד התווך של ירושלים. יהיה לזה אפקט של תיאטרון ירושלים. זה מרכז חיי התרבות. זה ממש להפיל את חיי התרבות בירושלים.
<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבטיחה לך שלא.

אני מבקשת לחזור לסעיף 29. 

<דפנה גלוק:>
זה היה רלוונטי גם לסעיף הקודם. אני שוב חוזרת ואומרת שבחירות ברשויות מקומיות, כדי להיבחר וכדי לכהן ברשות מקומית, לא חייבים להיות חלק ממפלגה. אם נעשה התיקון ונשארה רק פעילות מפלגתית, אנחנו נשארים בסיטואציה בה גם בוועדת האיתור וגם במועצה יכולים לכהן מי שהם ראשי רשויות מקומיות או חברי מועצה ברשויות מקומיות או יכולים להיבחר מי שכרגע רצים לבחירות ברשויות המקומיות כשהם אינם חלק ממפלגה. זאת התוצאה כרגע בהסדר הקיים. לכן אני מבקשת להוסיף לסעיף הזה, ובהמשך ככל ששרת המשפטים תסכים להגיש בקשה לדיון מחדש או הסתייגות, להוסיף את זה גם לסעיף השני שלא יוכל לכהן במועצה או להיבחר למועצה  מי שמכהן כראש רשות מקומית או כחבר מועצה ברשות המקומית ולא יוכל לכהן במועצה מי שרץ לבחירות לרשות המקומית.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בסדר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את סעיף 29. מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
סעיף 29 אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<איתן כבל:>
אני מקווה שהתחלתם לגדל במבחנות את המנכ"ל הבא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סעיף 35 שכותרתו גמול לחברי ועדת האיתור.

<עיסאווי פריג':>
תשלום לחברי ועדת האיתור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גמול.

<עיסאווי פריג':>
כן. תשלום.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מחכה לנציג של משרד האוצר. היה על זה ויכוח.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני יודע מה ההסכמה ואני יכול להציג אותה. ההסכמה לגבי הגמול.

<דנה נויפלד:>
יש שני סעיפי גמול. סעיף גמול על חבר מועצה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו בוועדת האיתור. כבר הצבענו על חברי המועצה.

<דנה נויפלד:>
כבר הצבענו על חבר מועצה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
על חבר ועדת איתור אין שינוי.

<עיסאווי פריג':>
התשלום בא ממשרד התקשורת. נכון? זה השינוי.

<דנה נויפלד:>
כן.

<עיסאווי פריג':>
הכסף מגיע ממשרד התקשורת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל לא ממני אישית. לא שלי.
<היו"ר קארין אלהרר:>
בלי זיקה פוליטית בכל. מי בעד אישור סעיף 35?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
סעיף 35  אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר. תודה.

<עליזה לביא:>
גברתי, אני מוכנה לחזור בי מהבקשות.  הגשתי שלוש בקשות לדיון מחדש ואני מוכנה לחזור מהבקשות אבל אני מבקשת ממך לאפשר לי להגיש את ההסתייגויות דיבור.

<אתי בנדלר:>
בנוסף להסתייגות שכבר הגשת.

<עליזה לביא:>
כן.

<עיסאווי פריג':>
ולקבוצת מרצ הסתייגויות דיבור.

<אתי בנדלר:>
הסתייגויות הדיבור לא התייחסו בכלל לעניין המגדרי. כשאני מנסחת הסתייגות דיבור, זאת הסתייגות שאין בה שום משמעות אמיתית רק כדי לאפשר זמן דיבור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חברת הכנסת לביא, בסדר גמור. שיהיה ברור שההסתייגות לדיבור היא רק של עליזה לביא.

לסעיף 42 פסקה (2),  סמכויות מנכ"ל לקבל עובדים בכפוף לשיא כוח האדם.

<אתי בנדלר:>
הסעיף שכותרתו סמכויות המנהל הכללי.

<אתי בנדלר:>
גם חבר הכנסת ליפמן חזר בו מהבקשה לדיון מחדש.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא הצבענו על סעיף קטן (2).

<עיסאווי פריג':>
אבל סיכמנו על תוספת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ויתרנו על זה.

<עיסאווי פריג':>
נכון. ויתרנו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את  את הסעיף שכותרתו סמכויות המנהל הכללי, את סעיף קטן (2). מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
סעיף קטן (2) בסעיף 42 אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<אתי בנדלר:>
סעיף 49 שכותרתו קבלת עובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סעיף 49(ב). 

<גדי בן יצחק:>
הכול חובות ואין זכויות.

<אתי בנדלר:>
כל סעיף 49.

<איתן כבל:>
אצלנו זה סעיף 47.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אפשר להקריא את הסעיף?

<דנה נויפלד:>
הוא כבר הוקרא.

<אתי בנדלר:>
יכול להיות אבל כדאי לקרוא אותו שוב.

<איתן כבל:>
משהו כאן לא ברור.

<אתי בנדלר:>
הוא הוקרא ב-26 ביוני.

<דנה נויפלד:>
הסעיף נקרא קבלת עובדים.

49.
קבלת עובדים

(1) קבלה של אדם לעבודה בתאגיד השידור הציבורי תיעשה במכרז.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) נושא משרה ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים שחבריה הם המנהל הכללי ושני נושאי משרה שבחר המנהל הכללי שאינם חברי מועצה.
(2) חובת המכרז לא תחול על משרת עיתונאי, עורך חדשות או מגיש תכניות בחטיבת החדשות. קבלת אדם למשרה כאמור תיעשה בידי מנהל חטיבת החדשות באישור המנהל הכללי בהתבסס על שיקולים מקצועיים במסגרת התקציב שהוקצה לשם כך לחטיבת החדשות. עלות השכר לעובד במשרה כאמור לא תעלה על סכום שעליו החליטה המועצה אלא אם כן אישרה זאת ועדת המשנה להתקשרויות שמונתה לפי סעיף 20. המועצה תקבע כללים בנוגע להגדרת המשרות שניתן לפטור אותן ממכרז ותנמק וכן תקבע מספר מרבי של עובדים לעניין זה.

(3) תאגיד השידור הציבורי רשאי להתקשר שלא במכרז לתקופות מוגבלות או למשרות מסוימות עם אדם כלשהו אם קיימת בנסיבות העניין הצדקה מיוחדת להתקשרות בתחום התוכן והיצירה ובשים לב לכישוריו המיוחדים של אותו אדם.
אני מוסיפה כאן את סעיף קטן (4).

(4) המועצה רשאית, בהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע משרות וסוגים של משרות שעליהן לא תחול בתנאים שתקבע חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א). קביעת המועצה תהיה בהתחשב בנהוג בשירות המדינה בעניין זה.

עכשיו אני אסביר את כל התיקונים ביחס לסעיף המקורי.  אני מזכירה תיקון אחד שהתקבל. נושא משרה זה כל מי שהוא כפוף למנכ"ל והוא חבר מועצה. אנחנו הצענו במקור שמי שיבחר את נושא המשרה זה המנהל הכללי ושני חברי מועצה שתבחר המועצה. כדי לשמור על ההפרדה בין המועצה, בין הדירקטוריון לבין ההנהלה, שינינו והפכנו את זה להליך שבו מי שבוחר את נושא המשרה הוא המנכ"ל ביחד עם שני נושאי משרה שאינם חברי מועצה, אבל המינויים האלה יהיו באישור המועצה. זה יהיה בדומה לחברות ממשלתיות. זאת גם תשובה לאתי.

<עיסאווי פריג':>
זה לא כתוב.

<דנה נויפלד:>
אני מוסיפה בעל פה. אני  מסבירה. אנחנו מוסיפים כאן את אישור המועצה, כדי להפיס את דעתה של אתי.

<אתי בנדלר:>
אני חושבת שזה צריך להפיס את דעתכם קודם כל.

<דנה נויפלד:>
הפיס ועכשיו גם את דעתך.

<איתן כבל:>
דעתי לא פסה. 

<דנה נויפלד:>
אני אסביר את כל התיקונים. 

<עיסאווי פריג':>
אלה יהיו שני אנשים שיבחר המנכ"ל.

<אתי בנדלר:>
נכון.

<איתן כבל:>
עליהם לא חל הסעיף ההוא.

<אתי בנדלר:>
לכן אמרתי שלא מדובר כאן בוועדה אמיתית, כי אם המנכ"ל בוחר שני אנשים שכפופים אליו - - -

<דנה נויפלד:>
כך זה בחברות ממשלתיות. 

<אתי בנדלר:>
לכן אני שמחה שקיבלתם את ההערה והוספתם שזה יהיה באישור המועצה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כולם שמחים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה הנוהל של  כל החברות הממשלתיות.

<אתי בנדלר:>
ההצעה הראשונה הייתה  בלי הנוהל הזה. זאת התוספת שמוסיפים עכשיו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בחברות הממשלתיות הנוהל הוא באישור המועצה?

<דנה נויפלד:>
לא. האישור של המינוי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
האישור של המינוי של הפרסונה. זה בסדר גמור.

<איתן כבל:>
מאיפה הוא אמור להביא את הפרסונות?

<דנה נויפלד:>
זאת ועדת איתור. ועדה לאיתור מועמדים.

<איתן כבל:>
אני מדבר על שני החברים.

<דנה נויפלד:>
מהגוף. 

<איתן כבל:>
כתוב כאן נושאי המשרה שבחר המנהל הכללי שאינם חברי מועצה.

<דנה נויפלד:>
נכון. הם עובדים בתאגיד שלו.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה להעיר שיש בעיה. לגבי נושא משרה ראשון שזה סמנכ"ל כספים, יש לכם הצעה.

<תמנה עורב:>
נמצאת כאן הממונה על מעמד האישה שלא נתנו לה לדבר. היא הגיעה במיוחד מתל אביב כדי לדבר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני הזמנתי אותה להיום?

<תמנה עורב:>
את הזמנת אותה להיום. כן.

<איתן כבל:>
ניתן לה לדבר. תמנה, את כל הזמן עצובה.

<תמנה עורב:>
לא. אני מיואשת. אני כבר מיואשת. אני יושבת כאן כבר חודש וחצי ואני פשוט מיואשת אבל אני רואה גם את השר מצחקק וזה יופי. גם אני הייתי שמחה לצחוק.

<עיסאווי פריג':>
אני אישית מבין אותך ואני  חושב שתמיד התקווה תבוא אחרי הייאוש.

<תמנה עורב:>
את תעודת הפטירה כבר קיבלנו. היום-מחר קוברים אותנו ומסע ההלוויה כבר התחיל. מתי יגידו עלינו את ההספד?

<איתן כבל:>
ברשותך, אני רוצה לשאול שאלה לעניין הזה. אני רוצה להבין בדיוק את התהליך. כשהמנכ"ל צריך לבחור אנשים נוספים, הוא בוחר שני אנשים שהם ת"פ שלו. 

<דנה נויפלד:>
סמנכ"ל כוח אדם, תלוי מה המשרה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
איתן, עזוב, מה ההצעה שלך?

<איתן כבל:>
אין לי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה הנוהל בכל החברות.

<איתן כבל:>
אני באמת שואל אותך שאלה. אדוני השר, אם זה סעיף שפועל על פי הנוהל, מה כל כך פשוט להגיד לי שהנוהל בכל הגופים הציבוריים או הממשלתיים הוא כזה?
<אתי בנדלר:>
לא הממשלתיים. רק חברות ממשלתיות. בשירות המדינה זה אף פעם  לא כך.

<איתן כבל:>
בסדר, בחברות הממשלתיות זה הנוהג וזה מה שמקובל, בסדר, זאת תשובה. אני יכול להגיד שאני אוהב אותה או לא אוהב אותה, אבל זה לא רלוונטי. אני בסך הכול מנסה להבין. אני חוזר ואומר שוב, אתם זוכרים מי הוא השפופרת הזוהרת, מי עלול להיות זה שימנה את כולם. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מי עלול להיות? אני לא יודע.

<איתן כבל:>
מי יכול להיות שר התקשורת? מי ברור שיהיה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אז נחזור אחורה, שהשר ימנה את המנכ"ל  ואז נחיל על המנכ"ל את כל האיסורים שאתה רוצה. בוא נחזיר את זה לנציבות והיא תהיה אחראית.

<איתן כבל:>
אני בסך הכול מנסה להבין. אני לא מקנטר. זה שאתם חסרי סבלנות כלפי, זה לא הופך אתכם לצודקים. את והשר עושים עלי קומבינה עכשיו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אנחנו מתנצלים על חוסר הסבלנות ואנחנו מבטיחים להיות עכשיו מאוד סבלנים.

<איתן כבל:>
אדוני השר, אני בסך הכול מנסה להבין. אני חוזר ואומר, אם זה הנוהל, באמת אין לי בעיה. אני בסך הכול מנסה להבין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
למה אתם מנהלים את הדיון הזה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא התחיל להגיד מה לא טוב בנוהל הזה ושאלתי אותו מה ההצעה שלו.

<עיסאווי פריג':>
כשאני קורא את הסעיף הזה, אני מרגיש שזה לא מכובד. מנכ"ל ממנה שני עובדים שלו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אין בעיה. מה ההצעה? תן הצעה.

<עיסאווי פריג':>
אני אגיד מה ההצעה שלי. מתחממים לפני שמגיעים. סבלנות. אני אומר שבוועדות המשנה הגדרנו ועדת התקשרויות והיא סטטוטורית. ועדת ההתקשרויות היא בעצם ועדת מכרזים.

<דנה נויפלד:>
היא לא ועדת מכרזים.

<עיסאווי פריג':>
בסדר. היא ועדת התקשרויות. 

<דפנה גלוק:>
אתם רציתם שהמועצה לא תתערב ותקבל אנשים לעבודה. אני אקריא לכם מחוק החברות הממשלתיות: תפקיד הדירקטוריון – פסקה 32(א)(5) לחוק החברות הממשלתיות – לאשר על פי המלצת המנהל הכללי את מינוים של הפקידים הבכירים בהתאם לתקן.

<עיסאווי פריג':>
אז המנהל הכללי ימנה. לא צריך ועדת מכרזים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מסכים להצעה של עיסאווי. זה יפשט הרבה. 

<עיסאווי פריג':>
כי כך הפירוש שלה.

<דנה נויפלד:>
לא. 

<איתן כבל:>
עיסאווי, לא. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
איתן, שאלה לי אליך. יש לך הצעה טובה יותר?

<איתן כבל:>
לא. אני רוצה להצביע על זה.

<דנה נויפלד:>
אני אסביר עוד פעם. הסעיף כתוב כמו שהקראתי. יכול להיות שנצטרך לתקן את זה שלא בתוך הסעיף, כמו שכתוב בחוק החברות הממשלתיות, או בסעיף הזה או בסעיף אחר שהמינויים האלה הם באישור המועצה. 

<אתי בנדלר:>
אני מדברת על הסיפא, הרכב ועדת האיתור יותאם לסוג המשרה.

<דנה נויפלד:>
זה ירד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה הסבר על סעיף קטן (4) שהוספתם.

<אתי בנדלר:>
יש עוד בעיה עם סעיפים (2) ו-(3).

<גלילה הורנשטיין:>
ומה עם (א)?

<אתי בנדלר:>
קבלה של אדם לעבודה בתאגיד השידור.

<גלילה הורנשטיין:>
אמרתם שתתקנו את הניסוח.

<דנה נויפלד:>
לא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תיקנו את זה. זה מה שאני הקראתי לפני ההפסקה שעוד צריך להציג. אתם מדברים על הפטור ממכרז לעובדי רשות השידור.

<דנה נויפלד:>
אלה ההוראות שחלות דרך קבע. יש את כל הוראות המעבר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את לא צריכה להסביר לה. אני עניתי לה שזה תכף יקבל מענה בסעיף שמסדיר את העברת העובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה לעבור לפסקה (2).

<דנה נויפלד:>
פסקה (2) היא הפסקה שמדברת על חטיבת החדשות באופן ספציפי. הייתה כאן שאלה מה זה עיתונאי כי העובדים של חטיבת החדשות שהם עיתונאים ועורכי חדשות או מגישי תכניות בחטיבת החדשות, לא חלה עליהם חובת המכרז. הייתה כאן שאלה מה זה עיתונאי, להגדיר עיתונאי ואנחנו חשבנו שלא נכון להתערב בחופש העיתונות ולהתחיל להגדיר מהו עיתונאי. לכן נתנו למועצה את האפשרות לקבוע כללים בנוגע להגדרת המשרות שניתן לפטור ממכרז וצריך לנמק זאת ולהסביר למה היא חושבת שהמשרות שהיא תמנה אותן הן אלה שפטורות ממכרז וגם כדי שלא יהיה כאן עכשיו סחר שכולם פתאום הפכו לעיתונאים, גם מי שלא עיתונאי. יהיה כאן גם מספר מרבי ואז המנהל ידע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אלה כללים שצריך להגדיר ממש בהתחלה של הגוף הזה.

<דנה נויפלד:>
נכון.

<אתי בנדלר:>
נכון ולכן אני חושבת שלא נוכל לסיים את הדיון בלי לדעת איזה כללים – ודיברנו על זה כבר פעמיים – ראשוניים. מועד להתקנת כללים ראשונים לפי סעיפים מסוימים.

<דנה נויפלד:>
יש שני סוגים של כללים כאלה.

<אתי בנדלר:>
לדעתי יש יותר, אבל בסדר.

לפסקה הזאת אני מבקשת להעיר. בנוסף להערות שאני שמחה שכן התקבלו,  יש הערה שככל הנראה לא התקבלה אבל אני בכל זאת מבקשת להעיר אותה פעם נוספת. מדובר כאן על משרת עיתונאי, עורך חדשות או מגיש חדשות בחטיבת החדשות, היא נעשית כאמור בידי מנהל חטיבת החדשות. זאת אומרת, אדם אחד בוחר את כל העובדים התוכניים שיש להם קשר עם תוכן בחטיבה שלו. אינני יודעת על איזה מספר עובדים מדובר.

<עיסאווי פריג':>
450.

<אתי בנדלר:>
מאחר שאין כאן מכרז, אין הוראות שמדברים על פומביות כלשהי. זאת אומרת, גם אם אין מכרז שמועמדים פוטנציאליים ידעו בכלל שהתפנתה משרה, שמחפשים עיתונאי, כדי שהם יוכלו להציע את המועמדות שלהם. אני חושבת שצריכה להיות איזושהי דרך.

<גדי בן יצחק:>
אין קריטריונים, אין איגוד מקצועי, יש בן אדם אחד שאפשר לראות מהיכן בא ה-DNA.

<קריאה:>
אין שום שקיפות בסעיף הזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היום הכול מושלם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בכל מקרה, אני תומך גברתי. אני אשמח אם תכניסי סעיף כזה.

<אתי בנדלר:>
ובלבד שהבחירה תיעשה בשקיפות ובשוויון. צריכים לקבוע איזה שהן אמות מידה. קודם כל, שקיפות חייבת להיות. 

<קריאה:>
גם קריטריונים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ההערה נשמעה ואפילו התקבלה. 

<אתי בנדלר:>
אם יש מכרז, יש ועדת מכרזים ויש אמות מידה מאוד ברורות.

<גדי בן יצחק:>
יושב שם איש של איגוד מקצועי, איש של המנכ"ל.

<יאיר טרצ'יצקי:>
אולי להוסיף תוך כדי שקיפות לגבי קיום המשרה, הקריטריונים לה והשיקולים לקבלת ההחלטה.

<אתי בנדלר:>
זה כבר הופך את זה למכרז שלם.

<גדי בן יצחק:>
מה רע?

<אתי בנדלר:>
ברגע שהוחלט שמשרות כאלה פטורות ממכרז, אני לא רוצה להכניס את המכרז בדלת האחורית במלים אחרות, אבל אני חושבת שבכל זאת איזושהי צורה של שקיפות, יידוע הציבור, לגבי עצם העובדה שמחפשים עיתונאי למשרה מסוימת או מחפשים עורך למשרה מסוימת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לפרסם את זה באתר האינטרנט זמן סביר טרם קבלת ההחלטה על איוש המשרה.

<עיסאווי פריג':>
אני אומר מה מדאיג אותי כאן. בחטיבת החדשות על פי מה שכתוב אמורים להיות 450 עובדים ואני הבנתי מהשר שאלה עובדים בכל המקצועות אבל אלה 450 עובדים של חטיבת החדשות המאוחדת, טלוויזיה ורדיו. אני רואה כאן שחובת המכרז לא תחול על משרת עיתונאי. מי זה עיתונאי? עורך חדשות. מה הגדרת עורך חדשות או מגיש תכניות?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ענינו על זה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, אני עוצרת אותך. אני יכולה לחסוך את הדיון. אמרנו שיש קושי להגדיר מי הוא עיתונאי. יש קושי. עיתונאי יכול להיות מוגדר כל מי שיש לו תעודת עיתונאי. זה רחב וזה אומר המון אנשים. בגלל זה הייתה התוספת שהמועצה תקבע כללים בנוגע להגדרת המשרות שניתן לפטור אותן מהמכרז הזה. בסדר? אתה צודק אבל זה הפתרון.

<משה שגב:>
יש כאן משהו שהוא לא ברור. יש כאן בעיה שהיא לא ברורה. הרי יש מה שנקרא קבלת עובדים זוטרים, לא בדרגים מינהליים. בדרגים של מנהלים אפילו זוטרים עד היום יש מכרזים, יש ועדת מכרזים, מגישים מועמדות ומתקבלים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל לא כל תפקיד מתאים למכרז.

<משה שגב:>
יפה. זה מה שאני אומר. בואו נפשט את זה. כשאתם הולכים לקבל עכשיו פקידה או טכנאי, הוא צריך לעבור מכרז?

<אתי בנדלר:>
פקיד או טכנאית.

<משה שגב:>
בסדר גמור, פקיד או טכנאית. הם צריכים לעבור מכרז? אני לא מבין. יש ועדת קבלה, יש אנשי מקצוע שבתחום הטכני או בתחום הפקידותי הם האמונים עליהם והם אמורים לקבל אותם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
התשובה היא כן, הוא יעבור והיא תעבור מכרז.

<משה שגב:>
אבל מה זה מכרז?

<קריאה:>
לא לפי התיקון שתיקנתם.

<רינה חכמון:>
לפי התיקון הוא לא צריך לעבור מכרז.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מכיוון שאף אחד לא יודע לענות חוץ ממי שניסח, השאלה נותרת באוויר. אתם צריכים להקשיב ולתת מענה.

<רינה חכמון:>
דנה, מפיק בחדשות צריך לעבור מכרז או שהוא יכול למנות אותו?

<עיסאווי פריג':>
תלוי, אם הוא עיתונאי או לא.

<רינה חכמון:>
אבל המפיק הוא עיתונאי. 

<דנה נויפלד:>
אם המועצה תקבע.

<משה שגב:>
אני רוצה להסביר לדנה לפני שהיא עונה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היא הבינה. היא חכמה מאוד.

<משה שגב:>
המנכ"ל ושני הנציגים לא ישבו על כל טכנאי ועל כל פקידה ויקבלו אותם לעבודה.

<דנה נויפלד:>
זה לא זה. זה לא הסעיף הזה. אני אסביר לאט. הסעיף הקודם עסק בנושאי משרה. מנכ"ל ושני סמנכ"לים זה לא על כל עובד אלא זה רק על נושאי משרה ומי שכפוף למנכ"ל. הסעיף השני עוסק בחטיבת החדשות. בגלל שלא רצינו כאן לכתוב מפיק וכל מיני תפקידים שאני לא חושבת שזה נכון שאנחנו נכתוב אותם, נתנו איזשהו כיוון שאומר עיתונאי, עורך חדשות או מגיש תכניות ואז המועצה היא זאת שתקבע כללים בנוגע להגדרת המשרות. אם המועצה תגיד שמפיק הוא סוג של עיתונאי – ואני מבינה שמפיק מוגדר כעיתונאי – אני לא מתווכחת אתך.

<רינה חכמון:>
אבל המועצה לא צריכה להגדיר שמפיק בחדשות הוא עיתונאי. הוא עיתונאי.

<דנה נויפלד:>
יופי. מצוין.

<רינה חכמון:>
היא יכולה להחליט שהוא לא עיתונאי ולהוריד מהרמה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
התשובה היא כן כיוון שהיום באגודת העיתונאים מאוגדים הרבה אנשים שאם אני אשאל כאן את השאלה האם הם עיתונאים או לא, לא תהיה תשובה ברורה. 

<רינה חכמון:>
יש להם הגדרת תפקיד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מאיפה המנהג המגונה הזה להיכנס לאנשים באמצע הדברים שלהם? אני באמת שואלת. זה מינימום נימוס.

<תמנה עורב:>
מתוך המהירות שהוועדה הזאת עובדת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הוועדה הזאת היום מסיימת את עבודתה.  תחיי עם התוצאה הזאת. די. זה לא יעזור כבר.

<תמנה עורב:>
אני יודעת. זה מאוד מצער אותי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כמו שאמרנו כאן בעבר, המקצוע עיתונאי הוא לא מוגדר בשום חקיקה במדינת ישראל ואתם גם לא רוצים כנראה שהוא יוגדר, ואולי בצדק. יש את אגודות העיתונאים או לע"ם שנותנים תעודת עיתונאי על פי הצהרות של הגוף שמגיש להם את האנשים אבל כאשר אנחנו מדברים על פטור ממכרז, זה דבר שמישהו צריך לתת את הדעת עליו ולהפעיל איזשהו מבחן ציבורי שאם מישהו לא מסכים אתו אפשר גם לעתור נגדו, כי אין ספק שפטור ממכרז הוא דבר שמצמצם את האפשרויות השוויוניות של כלל הציבור להתמודד בהליך שוויוני. צריך להצדיק מה הן הנסיבות ומה המאפיין הייחודי של אותו מקצוע שמחייב לתת פטור ממכרז. זה לא נכון יהיה שאנחנו כאן בכנסת עכשיו נעבור מקצוע מקצוע ונדון בו. המועצה, היא זאת שתצטרך לעשות את זה. חלים עליה כללי המשפט המינהלי. אפשר לתקוף את ההחלטות שלה בבג"ץ  וזה המנגנון היעיל והנכון יותר שיתפקד.

<גלילה הורנשטיין:>
אני רוצה  לשאול שאלה באותו סעיף שבטח התשובה תהיה אולי בסעיף הבא. לא עיתונאים. בסעיף הזה כתוב בסוף שהמועצה תקבע כללים בנוגע להגדרת המשרות וכולי וכן תקבע מספר מרבי של עובדים לעניין זה. זה מתקשר למספר העובדים שאחר כך יהיה על זה ויכוח?

<קריאה:>
לא. זה לא קשור.

<גלילה הורנשטיין:>
זה לא קשור? יהיה כאן מספר עובדים אחר מהאחוזים שכתובים כאן?

<אתי בנדלר:>
ברור. אם אני הבנתי נכון, הוראות המעבר לא מדברות דווקא על עיתונאים. הוראות המעבר שאתם מדברים עליהן. כאן מדובר באופן כללי, כפי שהזכיר השר, כדי שלא ייקחו עובדת משרד למשל או עובד משרד ויקראו לו עיתונאי כדי לפטור אותו ממכרז בדרך הזאת. לכן מטילים על המועצה תפקיד, קודם כל לקבוע  על איזה משרות מדובר ולקבוע מספר מקסימלי של עובדים.

<גלילה הורנשטיין:>
לקטגוריה הזאת.

<אתי בנדלר:>
לצורך התנהלות התאגיד מכאן ואילך ועד 120 או מעבר לזה. מה שאתם מדברים, זה על קליטת עובדים מהרשות לתאגיד כשלא מדובר דווקא על עיתונאים אלא מדובר על מכלול משרות.

<גלילה הורנשטיין:>
שאלתי אם זה חלק.

<אתי בנדלר:>
לא. לא קשור.

<גלילה הורנשטיין:>
זאת אומרת, יש כאן כאילו שני מספרים.

<יאיר טרצ'יצקי:>
ההצעה שלי בהקשר הזה היא לאמץ את הדברים הטובים מהמכרז בלי לאמץ את הדברים הבעייתיים. בהקשר הזה אני חושב שהתחליף למכרז זה ההקשר של השקיפות. שקיפות לגבי עצם קיום המשרה, זה משהו שנראה לי שיש עליו הסכמה. שפשוט יפרסמו זמן מסוים מראש. שקיפות לגבי הקריטריונים, גם זה ברור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה ההבדל בין מכרז ללא מכרז?

<יאיר טרצ'יצקי:>
כי מכרז נכנס לאיזושהי פרוצדורה כאשר יש ועדת מכרזים. שיבואו ויאמרו שמחפשים כתב, שיאמרו שמחפשים כתב עם ניסיון או בלי ניסיון, מישהו שסיקר את התחום או לא כדי שאנשים ידעו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נראה לך שמישהו יוכל להגיש מועמדות אם לא כתוב מה והוא לא יודע על מה?

<יאיר טרצ'יצקי:>
אני לא יודע. אם זה כל כך ברור, אז מה הבעיה שיכתבו את זה?

דבר אחרון הוא בנוגע לשיקולים. אם בדיעבד לצורך העניין נגיד שהמועצה תפנה למנהל הרלוונטי ותשאל אותו מה היו השיקולים לפיהם בחרו באדם הזה או באחר, הוא יצטרך להציג שיקולים מסוימים ולא יוכל להגיד שהוא בחר בו כי זה מה שהתחשק לו כי  לפעמים זה מסתיר את זה שהוא בחר בו כי הוא חבר שלו, כי זה מישהו שנאמן לו. זאת אומרת, הוא יוכל להציג את השיקולים. השיקולים יוכלו להיות סובייקטיביים. הוא יוכל לומר שהכתב הזה, הוא חושב שהוא הרבה יותר טוב מהכתב השני כי היו לו חשיפות כאלה וכאלה וכי הוא יותר מנוסה אבל שלפחות יהיו שיקולים ושזה לא יהיה שרירותי.
<ברוך אסקרוב:>
זה תאגיד השידור הציבורי ולא רק תאגיד שידור החדשות הציבורי. לא ראיתי שיש בחוק עיגון לחטיבות אבל יש כבר מנהל חטיבת החדשות ואיך הוא נבחר.

<אתי בנדלר:>
וחטיבת חדשות.

<ברוך אסקרוב:>
חטיבת חדשות כנובע מזה. יש חטיבת רדיו, יש חטיבת טלוויזיה ויש להם מנהלים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חטיבת חדשות מאוחדת. גם רדיו, גם טלוויזיה וגם אינטרנט.

<ברוך אסקרוב:>
אני יודע, אבל יש חטיבת רדיו כחטיבה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
את ההיררכיה יבנה מנהל החטיבה. אני מבינה לגמרי את המקום שרוצים להסדיר את הכול אבל בואו גם ניתן איזשהו שיקול דעת ועצמאות מחשבתית.

<עיסאווי פריג':>
זה יוגש לאישור המועצה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יגישו את זה לאישור המועצה. הכול בסדר.

<ברוך אסקרוב:>
אם אפשר בעניין של כתיבה חקיקתית, רותמים כאן את העגלה לפני הסוסים. אין כאן אישור של מבנה אלא יש המלצה בדוח לנדס.

<היו"ר קארין אלהרר:>
את זה יעשה המנכ"ל.

<ברוך אסקרוב:>
אבל זה לא נכנס לתוך החוק. משרת מנהל חטיבת החדשות מוכנסת. אם זה כל כך חשוב, למה לא ליישר גם בנושא מנהלי חטיבות אחרים שמייצרים תוכן? זה מאוד חשוב וזה משפיע על החינוך ועל ערכיות כאשר יש מאבק דעות בשוק הדעות הישראלי.

<איתי נבו לנדסברג:>
אני רוצה לשאול ולהעיר. קודם כל, בסעיף (1), נושא משרה ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים. זאת אומרת, המנכ"ל ושני כפופים לו רק מאתרים את המועמדים. אז מי בוחר אותם? האם זאת אותה ועדת איתור או הם גם בוחרים?

<אתי בנדלר:>
הוא נבחר על ידי הוועדה והמועצה מאשרת את הבחירה.

<איתי נבו לנדסברג:>
ועדת האיתור גם בוחרת?

<אתי בנדלר:>
כן. זה הרעיון.

<איתי נבו לנדסברג:>
הגדרה של נושאי משרה בתחילת החוק, זה כמה אנשים בכירים כמו המשנה למנכ"ל וכולי. כמה נושאי משרה כאלה יש לבחור? עוד מנהל מדיום ומה עוד?

<אתי בנדלר:>
אני לא יודעת כמה מנהלי חטיבות יהיו.

<איתי נבו לנדסברג:>
לפי מה שאני מבין, יש חמישה-שישה נושאי משרה מתוכם שלושה יהיו בוועדה הזאת.

<אתי בנדלר:>
נכון.

<איתי נבו לנדסברג:>
אז מה? זה הליך הגיוני? זה לא הליך הגיוני.

אני רוצה לומר עוד דבר על העניין הזה. אני חושב שצריכה להיות בכל הוועדות, גם בוועדות המכרזים האחרות, נציגות לאגודות העיתונאים כדי שתהיה כאן עוד עין שבוחנת את בחירת אנשי המקצוע. זה גוף ציבורי וזה לא יכול להיות נתון רק לאדם אחד. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה אתה רוצה?

<איתי נבו לנדסברג:>
שיהיו נציגים לאגודות העיתונאים.

<קריאה:>
נציגות עובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ומה המועצה עושה? אין לה נציגים של אגודות העיתונאים?

<איתי נבו לנדסברג:>
יש לה את תפקידי הפיקוח הציבוריים שלה.

<גדי בן יצחק:>
לא, אין לה. בקושי הכנסנו עיתונאי אחד.

<תמנה עורב:>
אין נציגות עובדים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא נכון. יש להם נציגים עם ניסיון עיתונאי.

<גדי בן יצחק:>
ניסיון עיתונאי. באמת. לי יש ניסיון רפואי, זה לא עושה אותי רופא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ההסכם הקיבוצי לא ייכנס דרך זה.

<איתי נבו לנדסברג:>
לעניין של בחירת האנשים על ידי  מנהל החדשות. האם יש כאן סייגים? האם יש אפשרות תיאורטית שמנהל החדשות יבחר את כל בני משפחתו לחטיבת החדשות? תיאורטית אני שואל. תיאורטית, כן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תיאורטית, לא.

<איתי נבו לנדסברג:>
אין מגבלה. מה המגבלה? 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש מגבלה.

<איתי נבו לנדסברג:>
והיא?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
דנה, שאלות אליכם. האם יש מגבלה שמנהל חטיבת החדשות יבחר את כל בני משפחתו?

<איתן כבל:>
תלוי אם יש להם ניסיון קודם.

<דנה נויפלד:>
אם זה במשפט המינהלי, אם הוא בוחר את המשפחה שלו, זה ניגוד עניינים.

<גדי בן יצחק:>
למה ניגוד עניינים? הוא  המומחה היחיד במינו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא בניגוד עניינים. הוא לא יכול לבחור בני משפחה שלו. כרגע גם מחילים על כל החברות הממשלתיות את עניין הוצאת קרובי המשפחה, למיטב זיכרוני.

<עיסאווי פריג':>
יש סעיף בו הגבלנו קרוב משפחה.

<דנה נויפלד:>
לעניין חברי מועצה.

<איתן כבל:>
האם המועצה למשל יכולה לקבוע כללים?

<דנה נויפלד:>
ודאי. יש לה אפשרות לקבוע.

<איתן כבל:>
אם כך, אני רוצה להציע הצעה שאולי תיתן את המענה לבעיה הזאת. המועצה תתקין כללי אתיקה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל כבר אמרנו את זה.

<גדי בן יצחק:>
זה כתוב.

<דנה נויפלד:>
כבר הוספנו את זה.

<איתן כבל:>
אם כן, מה אתם רוצים? חשבתי שזה לא נכנס.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה נכנס.

<איתן כבל:>
זה בסדר גמור.

<איתי נבו לנדסברג:>
שאלה אחרונה לנושא של מכרזים לתפקידי הניהול בשרשרת הניהול, למשל מנהלי מחלקות, מנהלי חטיבות וכולי. מה ההרכב של ועדת המכרזים הזאת?

<דנה נויפלד:>
לא כתוב בחוק.

<גדי בן יצחק:>
זה לא צריך להיות כתוב בחוק.

<איתי נבו לנדסברג:>
את זה המועצה צריכה לקבוע?

<קריאה:>
זה משהו שהוא בסמכות המועצה.

<גדי בן יצחק:>
עם האיגודים.

<איתי נבו לנדסברג:>
האם בוועדות האלה יהיו נציגים לאגודות העיתונאים?

<גדי בן יצחק:>
זה מה שיהיה. יהיה הסכם, כמו שהיה, ואם לא, אנחנו פריירים.  היום יש הסכם שיש לו כוח. לא היה לנו קל. יש הסכם על מכרזים.

<דנה נויפלד:>
זה לא מכוח החוק.

<גדי בן יצחק:>
לא, אבל הוא מוכר כהסכם.

<מרסיה צוגמן:>
הבהרה. היום הוסיפו סעיף (4) שמאפשר למועצה לקבוע כללים לפטור ממכרז למשרות. למה צריך גם בסעיף (2)?

<דפנה גלוק:>
סעיף (2) לא תלוי במועצה. אגב, אני גם לא בטוחה לחלוטין שבהתחשב בסיפא שהוספנו לגבי הנהוג בשירות המדינה, שעיתונאים בהכרח היו נכנסים למה שנהוג בשירות המדינה ואני יכולה להסביר כבר את הסעיף הזה.
אנחנו קבענו ככלל שקבלת עובדים תהיה במכרז. בפועל, וזה מקובל גם בשירות המדינה, יש משרות מסוגים מסוימים שיש טעם לפטור ממכרז, למשל משימות חולפות ודחופות. יש דברים שפורסמו בתקשי"ר. אחרי הרבה מחשבה והתלבטות החלטנו להוסיף למועצה סמכות אבל מכיוון שאין לה פיקוח חיצוני, ואנחנו לא רוצים שיהיה מצב שבו כל המשרות לאט לאט יופטרו ממכרז, אנחנו בעצם מוסיפים עליהם חובה להתחשב במה שמקובל בשירות המדינה ולעשות איזושהי השוואה בין המשרות שהם רוצים לפטור בעצמם לבין מה שמקובל בפטור בשירות המדינה.

<אתי בנדלר:>
אני  כבר אומרת שננסח את זה בצורה כזאת שיהיה ברור שפסקה (4) חלה בעיקר על נסיבות בהן מדובר בפסקה (3), דהיינו, אם למשל תאגיד השידור הציבורי רשאי להתקשר שלא במכרז לתקופות מוגבלות.

<דפנה גלוק:>
זה ייכנס למועצה?

<אתי בנדלר:>
בוודאי. 

<דפנה גלוק:>
בסדר גמור.

<גדי בן יצחק:>
הבנתי שיש כאן שני דברים בעניין פטור מהמכרזים כאשר האחד הוא במעבר מהרשות הישנה לתאגיד. לא ארבה דיבור על זה כי זה כבר כתוב. לא הבנתי איך ייבחרו העובדים העיתונאים החדשים בתאגיד החדש ולמה באוויר יש הרגשה שעיתונאים אפשר לקבל לפי הכרות אישית, לפי זה שאני מכיר מישהו טוב, אני בחרתי אותו. כאן רציתי להבין מה יהיו הקריטריונים לקבלה ומה תהיה השקיפות. זה מתחבר לדברים של יאיר.  מכרז בחדר הזה, אני לא יודע למה זה נשמע לא טוב ולא יפה אבל נקרא לזה קריטריונים לקבלה כך יהיה ברור למי, למה ואיך.

דבר שני. גם בחברות הממשלתיות יש נציגים של איגודים מקצועיים. אני יודע שאיגוד מקצועי הוא מילה לא מקובלת לפעמים בחדר הזה אבל לא כולם שם הם רק עסקנים אלא הם מבינים מעט במקצוע ואולי קצת יותר מחברי המועצה העתידית שיבינו אולי בעסקים אבל לא בעיתונות. מה רע שיהיה שם אחד שיסתכל ויגיד שזה שקוף?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בשונה מהדירקטוריונים הקודמים, בדירקטוריון הזה כן יש איזשהו תמהיל של אנשים שמורכבים גם מרקע כזה וגם מרקע כזה והדירקטוריון הזה נדרש לגבי אותן משרות עם הפטור לנסח כללים. הכללים האלה גם צריכים להתפרסם והם גם מחייבים וחייבים לנהוג לפי אותם כללים. בנוסף, כרגע הוספנו עוד דבר שבמשרות כאלו שפטורות ממכרז, תצטרך להתפרסם מודעה באתר האינטרנט זמן סביר לפני כדי שאנשים שרואים את עצמם מתאימים, יוכלו להציע את מועמדותם למרות שמדובר בהליך שהוא בפטור ממכרז. לכן לא הבנתי מה אתה רוצה לשנות.

<קריאה:>
יש ראש חטיבת חדשות והוא בוחר את הכללים האלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בסדר, אבל לא ירדתי לסוף דעתו של גדי, מה מזה הוא רוצה לשנות.

<גדי בן יצחק:>
רק משרות ניהול יהיו כאלה שיצטרכו להגיע לאיזשהו מכרז או הליך שקוף ולא סתם כתב. האם כתב יתקבל מכיוון שאני מכיר כתב טוב?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא, גם שם יצטרכו לפרסם באתר האינטרנט.

<גדי בן יצחק:>
אם כך, זה בסדר גמור.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן, בחטיבת החדשות. כן, כן. התשובה היא כן.

<אתי בנדלר:>
הם יצטרכו לפרסם את ההודעה על הכוונה לאייש את המשרה הזאת עם אפיון המשרה?

<גדי בן יצחק:>
בחטיבת החדשות יהיה פרסום לפני כן שמחפשים כתב. יבואו אלי מיליון כתבים ואני אבחר את הטוב ואני אסביר איך. זאת הייתה השאלה. הסברת. אני אצטרך להגיד ליתר החברים במערכת למה בחרתי בכתב א' ולא בכתב ב' כאשר לשניהם יש עבר ושניהם מוכרים. אגב, אתה יכול להגיד כמנהל וזה לא נראה לי נורא  שעם אחד אתה מסתדר ועם השני קשה לך לעבוד אתו. גם זה טיעון, אבל שיהיה שקוף. 
<משה שגב:>
בנוסף לזה אני רוצה לומר עוד דבר אחד שלא הזכירו אותו כאן. אומרים כל הזמן עיתונאים, עיתונאים, עיתונאים. צריך להבין שיש גם טכנאים והטכנאים עד היום עבדו ברשות השידור וכולם היו רשומים בפנקס ההנדסאים והטכנאים. זאת אומרת, אלה אנשים עם דיפלומות מוכחות וכך שמרנו על רמה מאוד גבוהה ולראיה היום אנחנו עובדים בשידורי ה-HD בלי עזרה מבחוץ. כדי לשמור על הרמה הזאת, אנחנו צריכים גם לשים, כפי שדנה אומרת, שלייקעסים כך שטכנאים בגוף השידור החדש יתקבלו אך ורק כשיש להם דיפלומה והם רשומים בהסתדרות ההנדסאים והטכנאים.

<קריאה:>
אתה רוצה מכרז עכשיו?

<משה שגב:>
לא מכרז. שיהיו רשומים. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מציעה שאנחנו נבחר את האנשים, נמנה מנכ"ל ונסגור את הבסטה. 

<תמנה עורב:>
באמת הכי טוב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה הטענה? שיעסיקו אנשים שהם לא טכנאים מדופלמים? עם כל הכבוד.

<משה שגב:>
גברתי, מהניסיון שלי היום, אני עובד מול חברות הוט ו-יס, הרבה פעמים בצד השני, כשאני מתלונן על תקלה, אומרים לי שאין להם טכנאי ואילו אצלנו יש טכנאים כל הזמן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש הבדל בין אין לי טכנאי לבין הטכנאי שלי מטומטם.

<משה שגב:>
לא. זה ממש לא קשור.  מה הקשר?

<היו"ר קארין אלהרר:>
גנית.

<גנית לב ארי:>
אני רוצה לבקש שגם בוועדות איתור וגם במכרזים תשב ממונה על מעמד האישה בשם השוויון ובדיקת ההזדמנויות שתהיה שם. האם אפשר להוסיף את זה?

<קריאה:>
לא.

<גנית לב ארי:>
זה נהוג בכל המכרזים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה בוועדת המשנה. זה רק על הפיקוח על הפרסומות.

<עיסאווי פריג':>
איפה סוגיית מעמד האישה? באיזה סעיף?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מציע שגם הנציג בדירקטוריון שהוא מהמגזר הלא יהודי, גם ישב בכל אחד מהמכרזים.

<תמנה עורב:>
רעיון מצוין.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה לא? גם כאן יש בעיה בקבלת עובדים ויש מעט מאוד. למה אתם מתרגזים? מה הבעיה? הם פחות מקופחים?

<גנית לב ארי:>
אתה משווה בין מיעוט למשהו שהוא אחוז באוכלוסייה ומשהו שמקובל בכל משרד ממשלתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מאיזה חקיקה את מביאה את זה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מאיפה הבאת את זה? בכל מכרז של משרד ממשלתי יושבת הממונה על מעמד האישה?

<גנית לב ארי:>
לא. אני אסביר. אם אתה מדבר על משרדי ממשלה שהם כפופים באופן מלא לנציבות שירות המדינה, יש אגף מכרזים שמפקח על המכרזים. כשאתה מדבר על תאגידים או על חברת חשמל, אין מישהו שמפקח על השוויון בהזדמנות.  שאלת ולא הקשבת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה שקארין תחליט, מקובל עלי.

<עיסאווי פריג':>
דנה, באיזה סעיף כתבתם את מעמד האישה?

<דנה נויפלד:>
זה לא כתוב בנוסח שאצלכם כי קיבלתם אותו אתמול בוועדה. הוועדה הצביעה על העיקרון. 

<עיסאווי פריג':>
איפה מעמד האישה יקבל ביטוי בחוק?

<דנה נויפלד:>
יש סעיף האומר שתהיה בתאגיד ממונה על מעמד האישה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה שקבענו, וזה היה נוכח ההערות שהועלו גם על ידי חברת הכנסת לביא, גם על ידי חברת הכנסת גלאון, גם על ידי הגברת גנית לב ארי וגם על ידי הגברת סויד שהיא מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, כל הנשים הללו הופיעו בוועדה.  גנית הופיעה מספר פעמים בוועדה. אמרנו שאנחנו רוצים לשמר ולהעלות את קרנן של נשים ולראות יותר ויותר נשים. צעד אחד שעשינו הוא למנות לפחות חצי מהמועצה נשים.  דבר שני שעשינו זה שמינינו ממונה על מעמד האישה בתאגיד השידור הציבורי והממונה הזאת, זה לא תפקידה הבלעדי. כמו שיש היום ברשות השידור – הסבירו לנו – מישהי שיש לה משרה ובנוסף יש לה מינוי להיות הממונה על מעמד האישה ברשות, אותו דבר ביקשנו שיהיה גם כאן. הצבענו על העיקרון הזה אתמול. בנוסף, נוכח ההערה של חברת הכנסת לביא לעניין הפגיעה בנשים, היה גם את העניין של כללים לבדוק שהפרסומות והחסויות לא יהיו פוגעניות כלפי נשים או כל קבוצה אחרת בחברה הישראלית.
<גנית לב ארי:>
אני רוצה קודם כל להסביר את ההחלטה שאתם קיבלתם אתמול. העניין של הממונה על מעמד האישה ברשות השידור, כמו שהוא מתקיים כיום, וזה מה שאני להבנתי אתם הצבעתם אתמול, רשות השידור הוא גוף סטטוטורי ואנחנו כפופים לנציבות שירות המדינה אך ורק בדין המשמעתי. הווה אומר, במשמעות הזאת, רק בנושא הטרדות מיניות. כל יתר התחומים שקשורים במגדר מאפליות שכר, פיטורים, הריון ואני לא אפרט כאן את כל התחומים, אבל הדבר הכי חשוב בגינו השר מאוד רוצה לעשות את השינוי, זה התוכן השידורי וזה בסמכות הממונה. אין לזה אח ורע בשום גוף אחר. זה אומר שמה שאתם אתמול אישרתם הוא בלתי אפשרי בעליל, בטח לא כתפקיד נוסף ואני אומרת לך את זה כי אני עושה את זה.
<איילת שקד:>
את לא עושה את זה?

<גנית לב ארי:>
אני עושה את זה במשך שנה וחצי בתת תנאים, בלי עזרה ואני לא מצליחה באמת לתת מענה לכל הסוגיות.

<איילת שקד:>
חברה שלי הייתה ממונה במשרד המשפטים בנוסף לתפקיד שלה והיא עשתה את זה מצוין.

<גנית לב ארי:>
גם אם אנחנו עושים השוואה לחברת החשמל, גם שם יש הפרדה בין הממונה על מעמד האישה לבין האחראית על ההטרדות ולהם אין את העניין של התוכן השיווקי. אם אנחנו באמת חפצים ליצור כאן שידור ציבורי ושיח ציבורי ראוי ולא לשמוע דיון כמו אתמול לגבי החיילת הזוטרה, יש להתייחס לזה בצורה ובאופן הראוי.

<איילת שקד:>
אני לא מבינה מה הבעיה. דנה אמרה שהכניסו לחוק את זה שתהיה ממונה על מעמד האישה ברשות.

<גנית לב ארי:>
בסדר, אני אסביר שוב את הבעיה.

<איילת שקד:>
בנוסף לעבודתה. את רוצה שזאת תהיה משרה נפרדת?

<עיסאווי פריג':>
כן.

<דוד צור:>
האם נאמר אתמול שהיא תהיה אחראית גם על נושא ההטרדות המיניות?

<גנית לב ארי:>
הם אישרו את מה שקיים. מה שקיים כיום, כן. 

<איילת שקד:>
במשרד ממשלתי לוקחים עובדת מוכשרת ונותנים לה בנוסף לעבודתה גם את האחריות הזאת. אני מכירה כמה כאלו שעשו את זה במשרדים ממשלתיים והן עשו את זה מעולה.

<גנית לב ארי:>
תקשיבי למה שאמרתי. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה עם שילוב חרדים?

<תמנה עורב:>
זה לא מצחיק, השר ארדן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא מצחיק. אותך מצחיק כשאני מזכיר ערבים וחרדים ואותי זה לא מצחיק. יש הרבה מיעוטים שצריך לשלב אותם בתקשורת.

<גנית לב ארי:>
חברת הכנסת אילת שקד שאלה  ואני רוצה לענות לה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
העניין הוא שרוצים על הגב של החוק הזה להשאיר בעיה רוחבית שאולי צריך לטפל בה בכל שירות המדינה.

<עיסאווי פריג':>
יש שש נשים במועצה, חמישים אחוזים, והם מחליטים על הכול שם. למה הפחד? שהם יקבלו החלטה בתוך המועצה שרוצים משרה ותפקיד למעמד האישה.

<גנית לב ארי:>
המועצה קובעת מדיניות. היא לא מקדמת נשים והיא לא מטפלת בשיח. הם לא מטפלים באפליות שכר, הם לא מטפלים בפיטורים של נשים בהיריון וכולי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש הצעה לשלב את זה בחוק. יש חבר כנסת שמציע את זה?

<גנית לב ארי:>
הציעה אתמול חברת הכנסת עליזה לביא להקים יחידה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היא ירדה מזה.

<איילת שקד:>
בכל משרד ממשלתי יש מישהי שממונה על מעמד האישה. אמרנו שנכניס את זה גם כאן לחוק וזה מספיק.

<גנית לב ארי:>
הן כפופות לנציבות שירות המדינה. את שאלת שאלה, תקשיבי לתשובה. הן כפופות לנציבות שירות המדינה וזה אומר שהן מקבלות שירותים מה שאין כאן. את רוצה  לאשר משהו, אבל שתדעי מה את מאשרת. אין פיקוח על המכרזים האלה. זה הכול. אני כן מבקשת את זה ואני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול שמה שאתם מאשרים כרגע זה שאין פיקוח  ברמת השוויון המגדרי. את מבינה את ההבדל? זה מה שאני מנסה להבהיר לך.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להבהיר משהו. הבנתי את ההבדל בין מה שאת רוצה לבין מה שחוקקנו, יותר נכון בין מה שאישרנו. חברת הכנסת עליזה לביא  שהציגה את ההצעה, ירדה ממנה היום.  אין הצעה כזאת. אני חושבת שמה שאת מציעה, צריך לחול על כל החברות הממשלתיות, על כל משרדי הממשלה ועל כל מדינת ישראל. הדבר ראוי. עליזה לביא, חברת כנסת מאוד יעילה בתחום מעמד האישה, אני בטוחה שהיא תסכים לקדם הצעת חוק פרטית בנושא הזה. אני שבה ואומרת מה שאמרתי למפיקים וליוצרים בהזדמנויות קודמות שלא ניתן יהיה לתקן את כל העוולות שקיימות. אף אחד לא מפחית מקיומן אבל לא ניתן יהיה לתקן את זה כאן בחוק השידור הציבורי. אני חושבת שהעלית נקודה שלא חשבתי עליה קודם ולכן הצעתי כן לקיים את המשרה הזאת, את הפונקציה שאת ממלאת כרגע. זה לא ייכנס.  תאמיני לי שהבנתי את ההבדל.

<גנית לב ארי:>
אני רק מבקשת שזה יירשם בפרוטוקול.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה נרשם בפרוטוקול.

<גנית לב ארי:>
שהמכרזים בוועדת איתור, אין על זה פיקוח מבחינה מגדרית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא יהיה.

<גנית לב ארי:>
שיירשם בפרוטוקול. תחשבו על מה הצבעתם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יירשם בפרוטוקול שאני קורא לדירקטוריון שייבחר להנהיג פיקוח על העניין הזה.

<גדי בן יצחק:>
אותן הזכויות על עובדי המדינה ולא רק חובות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אילת הזכירה לי פרט שולי, שחצי מהדירקטוריון לפחות תהיינה נשים. אז נכון שהן לא ידאגו לנשים כמו שאת דואגת, אבל יש סבירות לא רעה שהן ייתנו את דעתן לנושא הזה וידרשו מהמנכ"ל תשומת לב לזה ואולי יכניסו או לא יכניסו גם אותך למכרז.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להזכיר עוד משהו  והוא שמוקדם יותר הבוקר אישרנו סעיף שמדבר על ייצוג הולם בכל מקום וזה כולל כמובן גם את הנשים. 

<אתי בנדלר:>
עם דיווח שנתי לכנסת, לוועדת הכלכלה.

<גנית לב ארי:>
אני רוצה לומר שייצוג הולם, כבר עבר זמנו. כאשר מדברים על ייצוג, מדברים על ייצוג שוויוני. אני רוצה לענות לשר על מה שהוא אמר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא. אני לא רוצה. לא ביקשתי תשובה. אני מוכן לקבוע אתך פגישה.

<גנית לב ארי:>
אני אגיד ואתה תבחר להקשיב או לא להקשיב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני לא קובע. אין לי אצבע כאן.

<גנית לב ארי:>
אבל אתה אמרת את הדברים.

<עיסאווי פריג':>
אנחנו המחוקקים כאן. דברי.

<גנית לב ארי:>
גם היום בוועד המנהל היה רוב נשים ועדיין במכרזים, בוועדות איתור, עת חיפשו מנהל טלוויזיה, לא מצאו אפילו אישה אחת שתיגש לוועדת האיתור. אני יודעת שאחר כך נמצאה אבל בסיבוב הראשון לא הייתה. זה שיש רוב לחברות במועצה, לא מאפשר את זה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הדיון הסתיים.

<קריאה:>
זה לא נכון. לא ניגשו מועמדות.

<גנית לב ארי:>
לוועדת איתור לא צריך לגשת. אתה צריך לאתר אותן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. אני עוברת סעיף.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה להציע בעקבות הערות קודמות שהיו כאן על עריכת מכרזים והשר אמר שהמועצה רשאית לקבוע כללים לעניין הזה. אני מסתכלת על סעיף 12(5) שדן בתפקידי המועצה בהקשר הזה ונאמר כאן: לאשר את המבנה הארגוני של תאגיד השידור הציבורי ובכלל זה את שיא כוח האדם בתאגיד ואת מדיניות ההעסקה של העובדים בו. אני מציעה להוסיף כאן, כדי למנוע ספק, להתייחס מפורשות לכללים לעריכת מכרזים לקבלת עובדים. היא תוסמך באופן מפורש ולא כסמכות שיורית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
באופן כללי.

<אתי בנדלר:>
אני לא יודעת מה זה מדיניות העסקה בו. אני מבינה שאין התנגדות מצד היועצות המשפטיות לעניין הזה. אני חושבת שזה ראוי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
דנה, מבחינתכן זה בסדר? בסדר.  תוסיפו את זה.

<אתי בנדלר:>
אגב, במקרה כזה המועצה גם יכולה להחליט אם בסוג מסוים של מכרזים תשב הממונה על מעמד האישה ועוד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר. אני רוצה להעלות להצבעה את סעיף 47.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה לבדוק אם יש הסתייגויות. 

<גלילה הורנשטיין:>
זה 47? כתוב לי 48 ו-49 מחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
קבלת עובדים. 

<עיסאווי פריג':>
סעיף 47.

<גלילה הורנשטיין:>
אחר כך מצביעים על הוראות שעה בקשר לסעיף הזה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. 

<אתי בנדלר:>
הסתייגות של  קבוצת בל"ד: תבוא תוספת האומרת: מספר העובדים ישקף את מרכיבי האוכלוסייה השונים בהתאם לאחוזי התפלגות האוכלוסייה הלאומי, התרבותי והמגדרי כפי שעולה מדוח הלשכה הארצית לסטטיסטיקה לשנה האחרונה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי בעד?

הצבעה
בעד –  מיעוט

נגד –  רוב

ההצעה לא התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>
ההצעה לא התקבלה.

<אתי בנדלר:>
אין עוד הסתייגויות לסעיף הזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. אני מעלה להצבעה את סעיף 47, קבלת עובדים. מי בעד אישור סעיף 47 פלוס התוספת לסעיף 12(5)?
הצבעה
בעד –  פה אחד

סעיף 47 אושר פה אחד

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר פה אחד.

<קריאה:>
מה התיקונים שהוכנסו לגבי קליטת עיתונאים לא במכרז?

<גלילה הורנשטיין:>
את השינויים עשו ב-12(5).

<אתי בנדלר:>
תהיה שקיפות. יפרסמו באתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי פרטים על המשרה אותה מבקשים לאייש. את הנוסח עדיין אין לי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו עוברים לסעיף 80.

<דנה נויפלד:>
אתי רצתה לשאול משהו.

<אתי בנדלר:>
סעיף 80  שכותרתו היא סמכות המועצה לקבוע כללים, אומר: 

(1) המועצה רשאית באישור השר לקבוע כללים לניהולו של תאגיד השידור הציבורי ולפיקוח על השידורים, ולביצועם היעיל של תפקידיו לפי חוק זה.

(2) כללי המועצה לפי חוק זה יפורסמו ברשומות – והוסכם להוסיף – ובאתר האינטרנט של תאגיד השידור הציבורי.
סמכות המועצה לקבוע כללים קבועה בסעיפים שונים בהצעת החוק ובנוסף לזה הסמכות הפלילית בסעיף הזה. שאלתי אם לא ראוי לקבוע תאריך שעד אליו המועצה חייבת לקבוע כללים ראשונים. 

עשינו סקירה של הנושאים בהם בסעיפים השונים הוסמכה המועצה לקבוע כללים. אני אצביע על אותן הוראות ואני מבקשת התייחסות לנושא הזה.

בסעיף 12, פסקאות (1) ו-(5), קביעת מדיניות התאגיד ומדיניות התעסוקה פלוס שיא כוח אדם פלוס עכשיו אמרנו כללים לעריכת מכרזים.

<דנה נויפלד:>
יש הרבה כללים חשובים בחוק הזה.

<אתי בנדלר:>
הצעתי, והשר קיבל, להוסיף לסעיף הזה הוראה כסעיף קטן (ג) או שזה יהיה בסעיף אחר, לא  משנה כרגע באיזה סעיף, הוראה שתאמר  כללים ראשונים לפי סעיפים כך וכך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את מדברת על הכללים.

<אתי בנדלר:>
כן, אבל לפי איזה סעיפים. לא את כל הכללים כי הולך להיות ויכוח על זה וכנראה זה לא יהיה מה שאנחנו רוצים. השאלה מי זה רוצים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
רוצות. ויכוח בין מי למי?

<אתי בנדלר:>
אינני יודעת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
דנה, לפי איזה כללים את רוצה להתחייב להם שלא יאוחר מתום שנה?

<דנה נויפלד:>
לעניין של הרכש, כי זה חדש. אני רוצה להסביר מה הנחה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא משנה. תגידי איזה כללים.

<דנה נויפלד:>
אלה הכללים. עכשיו כשהיא הוסיפה את כללי המכרזים, אפשר להוסיף גם את כללי המכרזים.

<אתי בנדלר:>
שיא כוח אדם.

<דנה נויפלד:>
זה לא בכללים שיא כוח אדם.

<אתי בנדלר:>
נכון. אבל היא צריכה לקבוע גם את זה תוך פרק זמן נתון

<דנה נויפלד:>
בסדר. זה היא תקבע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עד שנה מיום התחילה זה רכש או הפקות חיצוניות והפטורים ממכרזים.

<דנה נויפלד:>
כן. היא שואלת ספציפית על כללים שנוגעים למכרזים. 

יש לנו הרבה מאוד הוראות שיש שם כללים שרשות השידור כבר בתוקף. מכוח זה שחקיקה אחת מחליפה את השנייה, יש לנו כללים שעדיין יהיו בתוקף. נכון?

<אתי בנדלר:>
נכון.

<דנה נויפלד:>
אם הכללים בתוקף, כללים שכבר קיימים, אין שום טעם לכפות עכשיו על הגוף הזה, שגם כך יש לו את כל המשימות, לשבת לכתוב כללים חדשים בנושאים שכבר קיימים. צריך לחשוב על נושאים חדשים. הנושאים החדשים זה הרכש של ההפקות הקנויות שלא היה מוסדר באופן הזה והעניין של המכרזים חשוב ואם הוא לא מוסדר, צריך להסדיר אותו.

<אתי בנדלר:>
בסדר. אני עכשיו מבקשת שהיועצת המשפטית של רשות השידור תגיד לי האם למשל יש כללים בעניין קביעתה עסקאות לגביהן לא יהיה צורך באישור המועצה והמנכ"ל יוכל לאשר אותן בעצמו.

<חנה מצקביץ:>
לא.

<אתי בנדלר:>
צריכים לקבוע לזה כללים?

<חנה מצקביץ:>
יש את הדברים האלה בנוהל.

<אתי בנדלר:>
לא, בכללים.

<חנה מצקביץ:>
אין בכללים.

<אתי בנדלר:>
פסקה (10) בסעיף 12, קביעת עסקאות שלגביהן לא יהיה צורך באישור המועצה והמנכ"ל יהיה רשאי לאשר אותן בעצמו. אומרים לי שאין כללים. יש איזשהו נוהל פנימי אבל אין כללים.

<דנה נויפלד:>
איך אפשר תוך שנה להקים את כל הגוף הזה ולעשות את כל הדברים האלה? אני לא יודעת. 

<אתי בנדלר:>
קודם כל, אנחנו מדברים על שנה, ממתי? אם זאת שנה מתחילת החוק, הגוף הזה יוקם הרבה קודם כולל המועצה.

<דנה נויפלד:>
לא.

<אתי בנדלר:>
למה את אומרת לא? מתי תוקם המועצה?

<דנה נויפלד:>
אני לא יודעת אבל אני לא יודעת כמה זמן זה ייקח. אם את יודעת להגיד, בבקשה. את גורמת לגוף הזה עוד לפני שהוא הוקם פוטנציאלית להיות מפר חוק שלא באשמתו בדברים שלא תלויים בו

<אתי בנדלר:>
אני לא יודעת. אני מבקשת את עמדת השר בעניין הזה. סליחה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לגבי מה?

<אתי בנדלר:>

לעניין קביעת עסקאות.

<דנה נויפלד:>
זה לא בכללים. את מדברת עכשיו על סעיף שמדבר על כללים ואלה לא כללים. אלה עסקאות ולא כללים.

<אתי בנדלר:>
יש לי כאן את הרשימה. אני מוכנה לבדוק את זה שוב. אם זה לא בכללים, זה רע מאוד.
<דנה נויפלד:>
לא. 

<חנה מצקביץ:>
זה עדיף שזה לא בכללים.

<אתי בנדלר:>
בסדר. סליחה. 

<דנה נויפלד:>
זאת החלטת מועצה שאומרת שכל עסקה מעל סדר גודל מסוים, כל עסקה מסוג מסוים, זה צריך לבוא לאישורה וכך עושים. לא צריך כללים לדבר הזה.

<קריאה:>
כמו היום. גם היום זה כך.

<דנה נויפלד:>
לא, אלה כללים במובן אחר.

<חנה מצקביץ:>
כללים, צריך לעשות משהו שצריך לפרסם לציבור.

<דנה נויפלד:>
נכון. זה פרסום ברשומות על כל המשמעות של זה. זה משהו יותר מורכב.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה לומר משהו על העניין הזה.  אנחנו מדברים כרגע על עסקאות שמתקשרים עם צד ג' וצד ג' צריך לדעת מי מוסמך לחתום על העסקה הזאת. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תקשיבי לה, דנה. אני לא יודע לענות למה שהיא אומרת.

<אתי בנדלר:>
מדובר על כך שהמועצה הוסמכה לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מסוים שהמנהל הכללי או מי מטעמו רשאי להתקשר בהן בשם תאגיד השידור הציבורי יחד עם מי שתקבע המועצה לעניין זה, וכן לקבוע עסקאות מסוג מסוים או שיש להן היקף תקציבי מעל לסכום שתקבע, הטעונות את אישורה, לדון באישורן של עסקאות כאלה.

צד ג', ראוי שידע אם עסקה מסוג מסוים שהוא הולך להתקשר בה עם תאגיד השידור הציבורי טעונות את אישור המועצה או אינן טעונות את אישור המועצה, האם ראוי שצד ג' ידע על כך?

<חנה מצקביץ:>
כן.

<אתי בנדלר:>
אומרים לי למה זה לא בכללים אלא בהחלטה של המועצה? כדי שלא יהיה צורך לפרסם את זה ברשומות. אז שלא יפרסמו את זה ברשומות אלא ההוראות האלה יפורסמו באתר התאגיד.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כל החלטות המועצה מתפרסמות באתר האינטרנט.

<דנה נויפלד:>
נכון.

<אתי בנדלר:>
עכשיו אנחנו שואלים שאלה. תוך איזה פרק זמן צריכים להיקבע ההנחיות בעניין הזה.

<דנה נויפלד:>
זאת הפריבילגיה של המועצה. המועצה כאן לוקחת על עצמה להגביל, אם היא חושבת שזה נכון, את המנכ"ל. היא לא חייבת אפילו לעשות את זה. זה לשיקולה. תרצה – תקבע, לא תרצה – לא תקבע.  תני למועצה לעבוד ואם היא תרצה, היא תקבל החלטה בעניין. היא לא חייבת. זה לא משהו שהיא חייבת לעשות אם היא לא רוצה.

<אתי בנדלר:>
כללים בעניין איסור פרסומת סמויה. כל הנושא שדיברנו עליו אתמול. ראוי או לא ראוי להגביל בפרק זמן, לקביעת כללים?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אסורה פרסומת סמויה. אסור כל מימון.

<דנה נויפלד:>
כל עוד היא לא קובעת את הסייגים, זה אסור.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עדיף לך שלא יהיה כי כרגע יש איסור גורף.

<חנה מצקביץ:>
לא. יש כללים. 

<אתי בנדלר:>
עוד דבר אחד, בנושא של כללים לתעריפי הארכיון.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מוכן להתחייב שאם עד יום הקריאה השנייה והשלישית גברתי תמצא עוד סעיף, אני לא אתנגד להכניס אותו.

<אתי בנדלר:>
כללים לתעריפי הארכיון. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן, בסדר.

<חנה מצקביץ:>
יש לי הצעת פשרה.  הדברים האלה כמו שאמרת, ההחלטה לגבי מורשה חתימה ומי מוסמך לחתום ומי מוסמך לאשר, וההחלטה הזאת שאת דיברת עליה עכשיו, יכולים בשלב הראשון בהחלט להיות בהחלטת מועצה שתפורסם באתר של הרשות. אחר כך אפשר, אם צריך, לגבש את זה יותר בכללים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
דנה, אני מתנצלת. אני רוצה להצביע עכשיו על הרביזיות. הגיע זמנן. לאחר מכן אנחנו נחזור לכללים.

גברתי, אם תוכלי בבקשה להפנות אותנו.

<אתי בנדלר:>
יש בקשה לדיון מחדש מאת חברי הכנסת איתן כבל ועיסאווי פריג', אבל הם אינם כאן.
<היו"ר קארין אלהרר:>
קראו להם.  איתן, זאת הרביזיה שלך. הייתה לך רביזיה בנוגע לסעיף 65(ו). אני מבקשת להודיע שנוכח הדברים שעלו כאן בוועדה, האוצר בהגינותו חזר בו מסעיף קטן (ו).

<קריאה:>
לא חזר. החליט לוותר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נכנע. האוצר חזר בו מכוונתו להוסיף את סעיף קטן (ו). אי לכך אדוני אנחנו נצביע ונהיה בעד. מי בעד?

הצבעה
בעד –  רוב

נגד –  מיעוט

הרביזיה התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>
הרביזיה התקבלה.

מי בעד מחיקת סעיף קטן (ו)?

הצבעה
בעד –  רוב

נגד –  מיעוט

סעיף קטן (ו) נמחק

<היו"ר קארין אלהרר:>
סעיף קטן (ו) ירד.

<אתי בנדלר:>
בקשה נוספת היא של יושבת ראש הוועדה לדיון מחדש בסעיפים 88 ו-91, שניהם נמצאים בפרק הפירוק. סעיף 88 דן בסמכויות המפרק ובסעיף קטן (א) בו נאמר שלמפרק יוקנו כל הסמכויות הדרושות לניהולה השוטף של הרשות ולהמשך פעילותה ובכלל זה יועברו לו הסמכויות של מליאת רשות השידור ושל המנהל הכללי של הרשות לפי הוראות חוק רשות השידור. בסעיף 91(א) בהתאמה, הסעיף שעניינו בעובדי הרשות, נאמר שביום התחילה תסתיים העסקתם ברשות של עובדי הרשות ובישיבת הוועדה הוספו המלים "ונושאי משרה". נושאי משרה לצורך העניין הזה, אלה חברי המועצה והוועד הפועל. דהיינו, שני הסעיפים האלה מדברים על כך שההעסקה תסתיים אבל צריכים להוסיף בפירוש בסעיף 88 באופן מפורש שעם העברת הסמכויות למפרק של הוועד המנהל ושל המליאה, חבריה יפסיקו לכהן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי בעד הבקשה לקבלת הרביזיה?

הצבעה
בעד –  רוב

נגד –  מיעוט

הרביזיה התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>
הרביזיה התקבלה.

מי בעד התיקון?

הצבעה
בעד –  רוב

נגד –  מיעוט

התיקון אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
התיקון אושר.

<אתי בנדלר:>
בקשה נוספת של יושבת הראש לעניין דיון מחדש בתוספת שעניינו איסור רכישת הפקות בידי חטיבת החדשות.

<קריאה:>
איזה סעיף?

<היו"ר קארין אלהרר:>
התוספת. בסוף החוק. אני מבקשת להסביר. יאיר, זה בעקבות הערה שלך. אתמול  היה דיון על ראש חטיבת החדשות ועל התכנים של חטיבת החדשות. אמרנו שאנחנו רוצים לשמור על שיקול דעת וכולי. אחת ההערות שעלו כאן היא שכל מבנה שקבענו ייאלץ להוציא את ענייני החדשות להפקות בחוץ ורצינו לעגן ואמרנו שאנחנו נקבע שהפקות של חדשות יהיו פנימיות בחטיבה, לא יקנו, למעט עזרים טכניים שאפשר להשתמש בהם מבחוץ אבל לא קונים תכניות חדשות וענייני היום באופן קבוע.

<דנה נויפלד:>
בסעיף 3  לתוספת כתוב  שההוצאה השנתית שיוציא תאגיד השידור הציבורי למימון הפקה ורכישה של שידורי חדשות לא יפחת מ-160 מיליון שקלים. את המילה רכישה צריך להוריד. אני כן מציעה אולי להשאיר שפיל כדי שאם ירצו לרכוש בחטיבת החדשות סרט עובדה באיזשהו סוג של נושא, שיהיה אפשר לעשות את זה.

<אתי בנדלר:>
זה קצת מסוכן. את לא מגדירה כרגע איזה שפיל והשפיל הזה יכול להיות שפיל גדול מאוד.

<דנה נויפלד:>
אפשר להגביל עד עשרה אחוזים. זה לשיקול דעת הוועדה. אם לא, שזה יהיה למימון הפקה בלבד ובלי רכישה.

<לירן עצמור:>
נדמה לי שהעמדה הזאת עומדת בניגוד מוחלט למה שהשר הבטיח לנו לגבי ה-160 מיליון האלה. הובטח שה-160 מיליון  שקלים אלה, תהיה  לפחות את האפשרות להוצאתם גם לחברות הפקה חיצוניות. אני חושב שיש כאן שינוי מאוד משמעותי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. אין כאן שינוי משמעותי.

<לירן עצמור:>
בהורדת המילה הזאת, יש כאן שינוי מאוד  משמעותי מבחינת המעמד של הכסף הזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני הבטחתי לכם שהחדשות יהיו בהפקות חיצוניות?

<לירן עצמור:>
הייתה אמירה שאומרת שהאפשרות שקיימת, ועובדה שהיא הייתה בניסוח המקורי, של רכישה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא, היא לא הייתה. התיקון הזה הוא למען הסר ספק. לא הייתה אמירה ושינינו אותה.

<לירן עצמור:>
זה היה כתוב בחוק. אם כן, למה נדרש התיקון?

<איתי נבו לנדסברג:>
אני רוצה להבהיר כי הייתה לי הערה לשר ביום חמישי שעבר כאשר הוחלט לקזז חמישה מיליון שקלים מההתקשרויות של הדוקו לטובת הדרמה. אז אדוני השר אמר שאפשר יהיה להפיק דוקומנטרי גם מתוך חטיבת החדשות. הסעיף הזה וההבהרה של היום מוכיח שזה בלתי אפשרי ולכן הייתי שמח אם יוחזרו החמישה מיליון לדוקומנטרי או יילקחו מהסעיפים של התשעים מיליון האחרים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני חייב להסביר משהו. בשונה מכל אחד מכם, ואתה לא אמור להיות דווקא כמוהו, שמסתכל על האינטרס גם הכלכלי של האיגוד שהוא מייצג, וזה בסדר גמור ואין לי טענה כי זה תפקידכם, אותי זה פחות מעניין אלא יותר מעניין אותי קודם כל מה מקבל הציבור על המסך. לכן אמרתי  אז שבשונה מהדרמה שאם היא לא תיעשה חיצונית, היא לא תיעשה, בדוקו יכולה להיות הפקה של סרטי תעודה גם In house וגם בחוץ. לכן זה היה פחות נורא מבחינתי להוריד את זה, מה עוד שהסבירו לי – ואני לא מבין בזה – שדרמה יותר יקר לעשות מאשר דוקו. 

<איתי נבו לנדסברג:>
אני אבהיר בעניין הזה. ההסבר הוא שהדוקומנטרי יכול לגייס כספים נוספים מקרנות ומגורמי שידור בחוץ לארץ ולדרמה זה יותר קשה. זה נכון בעניין הזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הדבר המרכזי שאתם מתגאים בו הוא שגייסתם כסף בשנים האחרונות מחוץ לארץ דווקא בדוקו ולא בדרמה.

<איתי נבו לנדסברג:>
אני אומר. אני אומר שהדוקומנטרי יכול לגייס כספים מגורמי שידור בחוץ לארץ ומקרנות, לעומת הדרמה שלא יכולה. זה נכון בעניין הזה. אבל אני אומר שהפחתה של הכספים להתקשרויות החיצוניות בדוקומנטרי על חשבון זה שאולי אפשר יהיה לייצר סרטים In house, היא בעייתית כי הרי בצמצום של כוח האדם לא יהיו סרטים בהפקה פנימית. לא יהיו אלא יהיו רק בהתקשרויות חיצוניות. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בארבעים מיליון אתם לא יכולים לעשות קופרודוקציות?

<לירן עצמור:>
לא, כי חוק הקולנוע לא מאפשר את זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה קשור חוק הקולנוע?

<לירן עצמור:>
קשור.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא, לא קשור. אם יש לחטיבת האקטואליה 160 מיליון שקלים ונגיד שמתוכם נתנו לדרמה 25 מיליון שקלים.
<לירן עצמור:>
לדרמה מאקטואליה? או לדוקו?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לדוקו. מתוך חטיבת האקטואליה נתנו 25 מיליון שקלים להפקת, אני מפחד להגיד תכניות דוקו, סרטי דוקו, אני לא כל כך מבין את ההבדלים. האם הוא יכול לנסות ולהכפיל את הכסף הזה באמצעות שותפויות עם אחרים?

<דנה נויפלד:>
אין התייחסות לזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה הוא לא יכול?

<איתי נבו לנדסברג:>
בעיקרון כן, אבל אין סיכוי שמנהל חטיבת החדשות, האקטואליה, ייתן כסף להפקת סרטי תעודה. יש לו להפיק חדשות בשביל כל שלושת הערוצים עליהם דיברת, על הרדיו והטלוויזיה, הכול ביחד. הוא ייתן כסף לסרטי תעודה? הוא לא יעשה את זה בחיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני לא יודע מה מוגדר סרט תעודה. תעודה על הרב פינטו, זה נכנס בחטיבת חדשות ואקטואליה?

<איתי נבו לנדסברג:>
לא. זה סרט תעודה. הדבר היחידי שיכול לעבור לחטיבת החדשות זה תכנית כמו מבט שני. מגזין תחקירים יכול לעבור לחטיבת החדשות אבל זה מגזין.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה הגבול בין תחקיר לתעודה? לתעד את תופעת השתמטות מהצבא, זה תחקיר או תעודה?

<איתי נבו לנדסברג:>
יש הבדל בין מגזין תחקירים שמורכב מכתבות לבין סרטי תעודה שהם סרטים של חמישים, שישים ותשעים דקות שיש להם תקציב גדול יותר של 400 ו-500 ואפילו יותר והם מופקים תחת ההגדרה של דוקומנטרי מאותם 40-45 מיליון שקלים עליהם דיברנו.

<לירן עצמור:>
את ההגדרות האלה אנחנו נבקש להכניס.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את האמירה אין סיכוי שהוא ייתן, אני לא יודע לעמוד מאחוריה ולא נגדה. אני באמת לא יודע. אם אין סיכוי שהוא ייתן, אולי באמת לא שווה לתת. אתה  רוצה שאני אודיע למנכ"ל איפה להגדיל ואיפה לא להגדיל את התקציב?

<לירן עצמור:>
אבל תשאירו את האפשרות הזאת בניסוח החוק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לעמדת יושבת ראש הוועדה, ואני לא הבטחתי אחרת, חטיבת החדשות והאקטואליה צריכה להשקיע את הכסף שלה בחדשות In house. זאת עמדתה.

<לירן עצמור:>
ביקשתי להבהיר את המצב שתכנית כמו עובדה היא תכנית שהופקה במשך שנים על ידי חברת הפקות חיצוניות, תכנית כמו תכנית התחקירים של רשת היא תכנית שמופקדת על ידי חברה חיצונית לרשת. אלה תכניות ששומרות בהחלט על חוט שדרה עיתונאי חיצוני עצמאי.

<קריאה:>
תכניות של רשת לא היו תכניות תחקירים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
קארין, את צריכה להחליט. אין לי עמדה בעניין הזה.

<לירן עצמור:>
אף אחד לא מבטיח את זה  שזה מופק בתוך הבית מבטיח את העצמאות. ראינו גם בערוץ 10 שגם תחקירים שהופקו בתוך הבית נחסמו בגלל היבטים כלכליים.

<יאיר טרצ'יצקי:>
לא מבטיח אבל זה מגדיל את הסיכוי וזה שומר על העיתונאים. אתה לא יכול לעשות תחקיר ולעבוד שנתיים על טיסות של ראש הממשלה כאשר חברת הפקה מקבלת זיכיון לעשות תכנית למשך שנה.

<לירן עצמור:>
מדברים על האפשרות הזאת. האפשרות הזאת יכולה להישמר.

<יאיר טרצ'יצקי:>
צריך למנוע את האפשרות הזאת.

<לירן עצמור:>
זה שהאפשרות הזאת נמנעת, לא גרמה לכך שתכניות התחקיר בערוץ 1 נהנו מחופש יותר גדול.

<היו"ר קארין אלהרר:>
שמענו. תודה. זאת ההחלטה כפי שהתקבלה ולא נסוגנו ממנה. אני לא אשנה את עמדתי. אני אומרת מראש שאני לא משנה את עמדתי.

<ברוך אסקרוב:>
אני אפילו לא ידעתי שיש לך עמדה בעניין הזה כי אני בא לשאול. לא שמעתי בנוסח החוק ולא קראתי והשאלה שלי היא היכן נמצאת ההגנה התקציבית על תכניות ברדיו והפקתן כדי שכל הסקטורים האחרים שמוגנים אי אפשר יהיה לגעת בהם והלא מוגנים הם שישלמו. איפה התקציב על הפקת תכניות שאינן חדשות? בנושא חדשות יש הגנה, יש עשרות מיליוני שקלים ויש התייחסות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
דנה, את יכולה בבקשה לענות היכן מעוגן התקציב של התכניות לא החדשות?

<דנה נויפלד:>
בתקציב הכללי שאת הצבעת עליו, יש פער מאוד משמעותי בין התקציב שאושר אתמול לבין אם סוכמים בו את התקציב שיוצא בתוספת. זה הפער שהולך לכוח אדם, בין היתר גם ברדיו וכל דבר אחר. הסכומים האלה, מדובר בסכומים להוצאה החוצה. החריג היא חברת החדשות שאנחנו מבטיחים היקף הפקה מסוים. כל שאר הסכומים יוצאים מהתקציב הכללי.

<ברוך אסקרוב:>
זאת אומרת, אין הגנה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
איזה סעיפים נוספים נשארו לנו?

<דנה נויפלד:>
היה ספק שבלהט הדברים בדיון על מנהל חטיבת החדשות, למיטב זיכרוני הוסכם שתהיה קדנציה כמו שיש על המנכ"ל כיוון שהוא עצמאי וכולי. רציתי רק לוודא שזה נכנס ושהכול בסדר.  כיוון שהוא עצמאי, אותו דין שחל על המנכ"ל דובר על כך שיחול גם על מנהל חטיבת החדשות.

<אתי בנדלר:>
השאלה שלי אם זה ראוי ששתי הפונקציות החשובות האלה יסיימו את תפקידן באותו מועד.

<דנה נויפלד:>
זה לאו דווקא באותו מועד.

<אתי בנדלר:>
בסמיכות.

<דנה נויפלד:>
זה לא חייב להיות באותו מועד.

<אתי בנדלר:>
זה עלול להיות די בסמיכות.

<דנה נויפלד:>
זה יכול ויכול שלא.

<אתי בנדלר:>
רוב הסיכויים. אם ממנים בתוך חודשים ספורים את שתי הפונקציות האלה.

<דנה נויפלד:>
למה הוא צריך להיות יותר זמן מהמנכ"ל?

<היו"ר קארין אלהרר:>
למה לא?

<אתי בנדלר:>
השאלה שנשאלו היא האם אורך תקופת כהונתו של המנכ"ל ושל מנהל חטיבת החדשות, חייב להיות זהה גם אם שניהם ארבע שנים או שיש מקום לשנות. למשל אורך תקופת כהונת מנהל חטיבת החדשות יהיה ארוך יותר כדי שלא שתי הכהונות יסתיימו בסמיכות זמנים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
חמש שנים נשמע לי יותר ראוי. אם שניהם הולכים הביתה, יישאר ואקום?

<דנה נויפלד:>
למה ששניהם ילכו הביתה? יבוא במקומם מישהו אחר. מה הבעיה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר. צריך להעלות את זה להצבעה?

<אתי בנדלר:>
כן. זאת תוספת.

<חנה מצקביץ:>
הקדנציה היא בלי הארכה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
יכולים להאריך.

<חנה מצקביץ:>
אני רוצה לומר לכם שהיום למשל משרות העיתונאיות הן קדנציאליות שלוש שנים ועוד הארכה של שלוש שנים.

<דנה נויפלד:>
ואז זה יוצר את הבעיה שאת לא רוצה שתהיה, שיש ארבע שנים ואותו זמן. זה יכול להיות שלוש פלוס שלוש.

<אתי בנדלר:>
מה הניסיון אומר?

<דנה נויפלד:>
בוודאות לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מוכנה להתפשר על ארבע, אבל על שלוש אין על מה לדבר.

אני מעלה להצבעה. אתמול עת דיברנו על ראש חטיבת החדשות, שכחנו בטעות ובתום לב להגדיר את תקופת הכהונה. המשרד מציע ארבע שנים ואני הצעתי חמש. 

<דנה נויפלד:>
זה ארבע פלוס ארבע.

<עיסאווי פריג':>
אני עם היושבת ראש.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר. ארבע פלוס הארכה בעוד ארבע שנים. מי בעד? 

הצבעה
בעד –  רוב

נגד –  מיעוט

ההצעה התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>
ההצעה התקבלה.

<אתי בנדלר:>
בקשתו של חבר הכנסת אילן גילאון שחבר הכנסת פריג' התבקש על ידו להציג אותה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה מסכים לבקשה לייצג את הטענה הזאת?

<עיסאווי פריג':>
חברי ביקש שאני אעלה את זה. אני אעלה ואתם תחליטו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הוא ביקש לדון מחדש בהפסקת פעילות החינוכית, סעיף 105 ו-107.

אני מעלה להצבעה את בקשתו של חבר הכנסת אילן גילאון  שבאה באמצעות חבר הכנסת פריג' לדון מחדש בסעיפים 105 ו-107 שעניינם הפסקת הפעילות הטלוויזיה הלימודית. מי בעד?

הצבעה
בעד –  מיעוט

נגד –  רוב

הרביזיה לא התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>
הרביזיה לא התקבלה.

אני מעלה להצבעה את הסעיפים. מי בעד לבטל את הסעיפים?

<איתן כבל:>
 יש כאן מישהו מהטלוויזיה החינוכית? לא נציג השר בטלוויזיה החינוכית. 

<גלילה הורנשטיין:>
אנחנו יכולים לדבר גם בשמם.

<אביגדור דנן:>
אנחנו מבקשים להוסיף סעיף.

<אתי בנדלר:>
גברתי, יש בקשה של נציג משרד החינוך להוספת הוראה כלשהי ואני מבקשת לאפשר לו לדבר.

<אביגדור דנן:>
אתמול דנו על הסעיף שממחה את כל הזכויות החוזיות שהיום עומדות לרשות הטלוויזיה החינוכית, מיד ביום התחילה, ממחה את כל הזכויות החוזיות לתאגיד השידור הציבורי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לתקצב שמאלנים לעשות סרטים.

<איתן כבל:>
אתה לא מבין. אתה טועה. כל מה שהם עושים, זה בדיוק העניין, זה הפוך על הפוך. ככל שהם עושים עליך יותר סרטים, אתה רק מרוויח יותר. תאר לעצמך שהיו מחבקים אותך. אלוהים ישמור.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה נכון. בנט אתמול עלה שני מנדטים. עוד אגרוף, יעלה בעוד שני מנדטים.

<איתן כבל:>
יצא צולע כשבכלל הוא קיבל אגרוף בגב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה מקרין, זה חוט השדרה.

<אביגדור דנן:>
אני שוב מזכיר. אתמול דנו על סעיף שממחה את כל הזכויות החוזיות שעומדות לטלוויזיה החינוכית ערב סגירתה כך שביום התחילה מומחות הזכויות לתאגיד השידור הציבורי. למעשה תאגיד השידור הציבורי נכנס לכל דבר ועניין לרגלה של החינוכית ביום התחילה.

אנחנו רצינו להגיד מה קורה עם הזכויות האלה. עלה איזשהו רעיון לקבוע שיש זכות לתאגיד השידור הציבורי או שהוא צריך לשדר את כל התכניות שהפיקה החינוכית. מאחר שזה סעיף מאוד מאוד גורף ולא רצינו שבסוף תהיה אמירה גורפת שתאגיד השידור הציבורי חייב לשדר את כל התכניות, אנחנו מציעים מצד אחד לסייג את האמירה וכמובן לתת לו שיקול דעת מלא לשדר את התכניות של החינוכית באיזה ערוצים שהוא רוצה על פי שיקול דעתו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה זאת אומרת באיזה ערוצים שהוא רוצה?

<אביגדור דנן:>
יש שם שלושה ערוצים. אנחנו הרי הפקנו תכניות גם כלליות, גם בערבית וגם לילדים. כל הרפרטואר עומד לרשות עורך הערוצים, שיעשה מה שהוא רוצה, הן שלו ואלה הזכויות שלו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עד כאן הכול טוב. תמשיך.

<אביגדור דנן:>
ביקשנו, בדומה להסכם שהזכיר שר התקשורת שנוגע לתכניות שמופקות עבור משרד החינוך בסעיף 70, שם משרד החינוך יכול לבקש לשדר תכניות מסוימות.  אלה תכניות לימודיות חינוכיות שמשודרות בערוץ לילדים ונוער.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
באיזה היקף? הרי יש לכם חומרים מלפני המון שנים. אתה בא עם הכול ואומר לו שישדר הכול.

<קריאה:>
לא. גידרנו את זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה זה גידרנו? אתם שותפים בעניין?

<אביגדור דנן:>
אנחנו מציעים לגדר את זה לתכניות שהופקו בשנה האחרונה או שודרו בשנה האחרונה כדי באמת לא לפרוץ את זה.

<קריאה:>
למה לא אמרתם עד עכשיו?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תכניות שהופקו בשנה האחרונה או ששודרו בשנה האחרונה, יש להן רלוונטיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
חינוכיות.

<אביגדור דנן:>
כן, כמובן. חינוכיות, לימודיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זאת בקשת השר או רמת השר?

<אביגדור דנן:>
של משרד החינוך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
השר ביקש את זה?

<אביגדור דנן:>
אני מדבר בשם משרד החינוך.

<איתן כבל:>
מה אומר נציג משרד החינוך עלי אדמות?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
קבענו הסדר שתכנים שהם מימנו עד ארבעים מיליון שקלים בשנה - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
אדוני השר, אני חייבת לומר לך שהדברים של עורך דין דנן עדיין לא נהירים לי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני אסביר אותם. אולי אני אצליח להסביר. קבענו הסדר שאומר שתכנים שהם מבקשים מאתנו להפיק עד ארבעים מיליון שקלים בשנה, רשות השידור החדשה תפיק עבורם. הם  אומרים להעלות את זה ברשתות החברתיות, ביו טיוב וכולי, להקדיש את זה לתלמידי ישראל וכולי במסגרת תפקידם כמשרד החינוך. בנוסף שמורה להם הזכות מהתכנים שהם שילמו עבור הפקתם לבקש לשבץ אותם בלוח התכניות של ערוץ הילדים. עד כאן זה בחוק והכול בסדר ואושר. אומר היועץ המשפטי שבנוסף על כך בבחינת בל תשחית, כבר הופקו תכנים בחינוכית ולכן לא חבל?  ימשיך כבודו.

<אביגדור דנן:>
אנחנו מבקשים שאותו רעיון שכבר התקבל בסעיף 70 יוחל גם שנה לפני יום התחילה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה שהטלוויזיה החינוכית הפיקה שנה לפני יום התחילה, כלומר עד יום סגירתה, ושנה אחורה, לגבי תכניות רגילות זה רשאי.

<קריאה:>
רק לגבי תכנים לימודיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן, אבל לא צריך לרשום בחוק. 

<אביגדור דנן:>
משרד החינוך זה תכניות לימודיות וחינוכיות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לגבי תכניות לימודיות וחינוכיות, יהיה לה את אותו דין, שהיא יכולה לבקש מאתנו ואנחנו נשלב את זה בלוח השידורים. 

אני בעד ואני אסביר לך למה, כי בשנה הראשונה  גם כך אני צופה שיהיה לנו קושי למלא את כל הלוח ואם הם כבר הפיקו בשנה שלפני כן ואלה תכנים חינוכיים רלוונטיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הכול כבר הומחה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה לא הומחה. הוא רוצה שתהיה להם זכות לדרוש לשבץ את זה. זה מעבר להומחה.

<קריאה:>
אני יכול להגיד אותו הדבר על השידור הציבורי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש את זה בשידור הציבורי. בשידור הציבורי המנהל החדש, יש לו זכות לקחת ולשבץ.

<חנה מצקביץ:>
אתם לא סומכים על מנהל התכניות לנוער שיפעיל שיקול דעת ויראה איזה חומרים וישדר אותם?

<קריאה:>
לכן הוא אומר זכות ולא חובה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ערוץ הילדים הוא לא ערוץ ילדים רגיל. הוא ערוץ ילדים אבל יחד עם זאת הוא מחליף גם את המשימות של הטלוויזיה החינוכית. זה הסיכום כי אחרת שר החינוך לא היה יוצא אתי לדרך בעניין הזה. לכן זה שונה מערוץ רגיל כי עדיין נותרת לו גם משימה חינוכית ולכן נותרה הזכות למשרד החינוך לדרוש גם שיבוץ של תכנים שהוא מימן אותם. הוא לא מממן תכנים פוליטיים. יש אצלו את כל הנורמות והוועדות שלו לגבי איזה תכנים נכנסים ואיזה לא נכנסים ולכן תכנים שהופקו בשנה שלפני סגירת החינוכית והם חינוכיים ורלוונטיים, יחול עליהם אותו דין. את זה הם מימנו במאה אחוזים מתקציב משרד החינוך. הצגתי בסדר?

<אביגדור דנן:>
מעולה.

<אתי בנדלר:>
אני מבקשת להבין כדי שגם אני אקבל ציון מעולה. אנחנו מדברים על סעיף 106. אני מבינה שאתה  רוצה תוספת.

<אביגדור דנן:>
נכון.

<דנה נויפלד:>
יש לי נוסח. 

<אתי בנדלר:>
גם אני כתבתי אבל אני רוצה להבין משהו. לא משנה כרגע הנוסח. אני אהיה מוכנה לקבל כל נוסח שאת תרצי ולשפר את זה אחר כך. 

<עופר מרגלית:>
אני רק אחדד. הופקו ושודרו ולא רק הופקו. לפעמים הפקה לוקחת שנתיים וחשוב שתציין את זה. הופקו ושודרו בשנה האחרונה.

<אתי בנדלר:>
אז לחייב אותם לשדר שוב?

<עופר מרגלית:>
אני אסביר. התקציב של משרד החינוך יתחיל לרכוש את הדברים מיום התחילה. הוא אומר שאת הארבעים מיליון שהולכים להיות לכל החיים, הוא רוצה שיהיה לו את הפער הזה לשנה הראשונה.  לא ארבעים, סליחה, אלא הסכום ששר החינוך יוכל לקנות אתו תכנים בעתיד.

<אתי בנדלר:>
אנחנו לא מדברים עכשיו על זה.

<עופר מרגלית:>
אני מסביר למה הוא ביקש שייאמר שודרו. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ואם הם הופקו ועוד לא שודרו, מה אכפת לך?

<עופר מרגלית:>
אין בעיה, אבל הוא אומר שלא יהיה לו מספיק, כי עד שהוא מוציא הפקה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מי אומר?

<עופר מרגלית:>
משרד החינוך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה אכפת לך אם הם כבר שודרו או רק הופקו? תוכן חינוכי שהופק בשנה שלפני.

<גדי בן יצחק:>
אולי זה יעלה שקל? אולי מישהו יבוא לאוצר ויבקש?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני לא משלם על זה כלום.

<גדי בן יצחק:>
לא אתה. האוצר. מאיפה יצאה ההתנגדות? מהאוצר, שמא אולי מישהו לא יספיק להפיק ואז הוא יבקש ממנו כסף.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין התנגדות. הוא מחזק אותו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
התקציב בשנה הקרובה לחינוכית וכמה היא תפיק, הוא בשליטת משרד החינוך. זה חלק מתקציב המשרד.

<אביגדור דנן:>
הרעיון הוא של הופקו או שודרו, כי אנחנו השקענו המון כסף בלוח השידורים החדש. תכניות ממש טובות וחינוכיות לילדים ונוער.

<אתי בנדלר:>
איפה הן שודרו?  אתה רוצה לחייב שידור נוסף?
<אביגדור דנן:>
למה נכנסת המילה לחייב? אין כאן לחייב.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש כאן לחייב וזה בסדר שיש כאן לחייב.

<אביגדור דנן:>
לא. כשהיא אומרת לחייב לשדר, כאילו זאת החלטה גורפת. לא. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זאת החלטה גורפת. כן. מה הבעיה? ממה אתם מפחדים?

<אביגדור דנן:>
אני לא פוחד מכלום.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתי, תשאלי אותי. אני  לא מבין על מה את מתקוממת.

<אתי בנדלר:>
למה הוסיפו את המילה שודרו?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא מוסיפים. תמחקי את המילה.

<אתי בנדלר:>
תכניות חינוכיות ולימודיות שהופקו בשנה שלפני תאריך התחילה ישודרו במסגרת שידורי תאגיד השידור בערוץ לילדים ונוער. השאלה אם משרד החינוך יבקש זאת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם ביקש זאת משרד החינוך.

<אתי בנדלר:>
בסדר. לזה אתה מתכוון.

<אביגדור דנן:>
כבוד השר, ברשותך, אם שודרו גם בשנה האחרונה. למה זה כל כך משנה אם הם הופקו שלושה חודשים לפני כן אבל שודרו?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני לטובתך. רק שידור חוזר אתה מוכן שיהיה אצלי?

<אביגדור דנן:>
הופקו או שודרו.

<אתי בנדלר:>
אני לא מבינה, אתה יכול לכפות עליהם שידור חוזר?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם אני  אומר רק הופקו, אם לא אסרתי לשדר שידור חוזר, למה צריך להוסיף את מה שאתה אומר? אין בעיה. הופקו ו/או שודרו בשנה האחרונה. הוא צודק. האמת, טעיתי.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה להבין. אם מדובר על שידור ראשוני של תכניות שהופקו ועדיין לא שודרו, יש טעם לחייב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש טעם גם אם הן שודרו בשנה שלפני כי זה מעיד על כך שהן עדיין טריות. נגיד שזה עדיין שיטת הבדידים של משרד החינוך שנה אחרונה והשר אומר שהוא עדיין עובד עם שיטת הבדידים ולכן הוא רוצה שישדרו גם את זה בשנה הקרובה. יש לו זכות.

<אתי בנדלר:>
יש לו זכות לדרוש שידורים חוזרים? זאת השאלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן.

<אתי בנדלר:>
לחייב את מנהל ערוץ הילדים לשדר שידורים חוזרים?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
התשובה היא כן.

<עיסאווי פריג':>
אתה סותר את עצמך.

<אתי בנדלר:>
אנחנו מדברים על תכניות חינוכיות ולימודיות.

<איתן כבל:>
אם אין "פרפר נחמד", אני לא מוכן.

<אתי בנדלר:>
אנחנו מדברים על תכניות חינוכיות ולימודיות שהופקו או שודרו בשידור ראשוני.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
רק מה שבשנה לפני.

<אתי בנדלר:>
כל שידור? גם אם זה היה שידור עשירי והופק לפני עשר שנים? 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה רק בשנה הראשונה שלנו.

<אביגדור דנן:>
למה זה מפריע לך?

<אתי בנדלר:>
אם זה שודר פעם אחת במהלך השנה האחרונה, ניתן יהיה לדרוש מהם לשדר את זה שוב גם אם מדובר בשידור חוזר.

<עיסאווי פריג':>
לדרוש או לחייב?

<אתי בנדלר:>
גם אם זה שודר פעם חמישית או פעם עשירית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה מותג מנצח. זה לשנה הראשונה של פעילותנו כערוץ ילדים. לא לתמיד.
<אביגדור דנן:>
את זה לא אמרנו, אבל אם אתה אומר.

<אתי בנדלר:>
הם יסתמו את לוח השידורים רק עם שידורים שהם רוצים וזהו. אין משמעות אם כך לתפקידו של מנהל ערוץ הילדים באותה שנה. מדובר בתכנית שהופקה לפני עשר שנים.

<עיסאווי פריג':>
עורכת הדין בנדלר צודקת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עכשיו צריך להמציא כמה שעות שבועיות יכול לתפוס הדבר הזה.

<קריאה:>
תעשה את זה בתיאום עם משרד החינוך.

<איתן כבל:>
תעשה את ה בשעה 3 לפנות בוקר.

<אתי בנדלר:>
לכמה זמן החיוב הזה יעמוד בתוקף? לעשר שנים? שהופקו בשנה שקדמה למועד התחילה.

<קריאה:>
כמה תכניות אתם מפיקים בשנה?

<אתי בנדלר:>
אביגדור, תכף נחזור לתכניות ששודרו אבל אתם מדברים על מה שהופק או שודר בשנה שקדמה למועד התחילה, תכניות לימודיות וחינוכיות תהיה חובה לשדר אותן במהלך איזה תקופה? לעולם?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בשנה הראשונה.

<עיסאווי פריג':>
אני מבקש להוסיף: כפוף לאישור מנהל הערוץ. אני לא רוצה לרוקן אותו מתוכן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא.

<קריאה:>
אתה מדבר על שיעורים?

<אביגדור דנן:>
תכניות לימודיות וחינוכיות. לא שיעורים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אפשר להגביל את זה עד ארבע שעות ביום?

<אביגדור דנן:>
קשה לי להגיד כרגע מה זה אומר, אבל אתה יכול להגביל. ברור שאפשר להגביל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם הוא יביא לי עשרים שעות ביום, לא נשאר לי.

<אתי בנדלר:>
נכון. אני חושבת שצריך ללכת על הפקה או שידור ראשוני בלבד.

<איתן כבל:>
אתה יכול לשדר את זה ובתנאי שזה ישודר כאשר התלמידים בבית הספר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא. עד ארבע שעות ביום. הוא לא מחליט באיזה שעה זה, אלא הוא מחליט רק איזה תכניות ואנחנו מחליטים באיזו שעה. עד ארבע שעות ביממה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גיבשנו הצעה להגבלה לארבע שעות. הגבלנו את זה לארבע שעות ביום.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש לכם את ההפקה הזאת על שיחות של השר פירון עם הילדים?

<אתי בנדלר:>
ארבע שעות בממוצע?

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. עד ארבע שעות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עד ארבע שעות ביממה.

<איתן כבל:>
אני מבקש שהתכנית עם השר פירון תהיה ב-לופ.

<אביגדור דנן:>
אין לנו שליטה על לוח השידורים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה יוגבל לשנה אחת בלבד.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר. אני מעלה להצבעה את התוספת. מי בעד?

הצבעה
בעד –  פה אחד

התוספת אושרה

<היו"ר קארין אלהרר:>
התוספת אושרה פה אחד.

<אתי בנדלר:>
שבתי ועיינתי ברשימת הכללים.

<דנה נויפלד:>
אפשר להעלות עוד משהו לגבי סעיף אחר?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן.

<איתן כבל:>
אחר כך אני רוצה לדבר על סעיף 63.

<דנה נויפלד:>
אני רוצה להעלות סעיף חדש שהוא סעיף אתמול  השר דיבר עליו והוא ייקרא להלן סעיף נגה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
נגה בריינס.

<איתן כבל:>
בסוף הטבעת את חותמך.

<נגה בריינס:>
נכון.

<דנה נויפלד:>
כל הזמן דובר על היחס בין תאגיד השידור הציבורי לבין אותן חברות שרוכשות הפקות ואנחנו לא נתערב במערכות היחסים האלה, אבל מה שכן, אנחנו מבקשים להוסיף סעיף שהוא חדשני ואומר:
"תאגיד השידור הציבורי לא יתקשר לרכישת הפקה מקומית קנויה עם גורם שלא המציא תצהיר בכתב שלו ושל בעלי הזיקה אליו בדבר קיום חובותיו בעניין שמירת זכויות עובדים לפי דיני העבודה החלים עליו כמעסיק".

<איתן כבל:>
אתה בא להתמודד נגד יושב ראש ההסתדרות?

<דנה נויפלד:>
לא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה מינימום.

<איתן כבל:>
מינימום כזה, זה כבר מרחיק לכת.

<דנה נויפלד:>
זה לא טוב?

<איתן כבל:>
אני שמח.

<לירן עצמור:>
כאיגוד המפיקים, כאלה שאני מבין שאמורים לנצל את העובדים כך הלאה. אנחנו מאוד שמחים על הסעיף הזה ואנחנו חושבים שהוא סעיף חשוב.  תודה שהוא קיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה לכם.

<איתן כבל:>
אני לא יודע למה אתה שמח.

<לירן עצמור:>
אני שמח כי אני חושב שאנשים שעושים סרטים צריכים להרוויח כמו שצריך.

<איתן כבל:>
הבנו את מה שנגה אומרת אבל זה אליה וקוץ בה. 

<דנה נויפלד:>
למה אתה הורס?

<איתן כבל:>
אני בעד אבל אני אומר שזאת אליה וקוץ בה כי עכשיו יש לך מה שאתה חייב. 

<קריאה:>
זה יפגע ביצירה.

<לירן עצמור:>
איך זה יפגע ביצירה? יש סעיף של נגה שמייצגת עובדים ואנחנו בעד.

<דנה נויפלד:>
בהגדרות. "לעניין זה, בעל זיקה, כהגדרתו בסעיף 2(ב) לחוק עסקאות גופים ציבוריים ותצהיר בכתב כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות".

<איתן כבל:>
הצעת הכי טובה היא שמי שלא עומד בתנאים של החקיקה, ייאסר עליו להתקשר עם הרשות החדשה.

<דנה נויפלד:>
לא. אנחנו לא עושים את זה.

<לירן עצמור:>
למה להתווכח על משהו שכולם מסכימים עליו?

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי בעד ההצעה?

הצבעה
בעד –  רוב

נגד –  מיעוט

ההצעה התקבלה

<היו"ר קארין אלהרר:>
ההצעה התקבלה.

<דנה נויפלד:>
אפשר להמשיך או לחכות לשר לרביזיה.

<אתי בנדלר:>
שיהיה ברור, ההצעה שדנה הציעה לא חלה על פרילנסרים. זה על עובדים של חברות  הפקה  אבל זה לא חל על נותני שירותים.

<לירן עצמור:>
אני רוצה להתייחס לעניין הכללים ולבקש שגם קביעת הכללים בנושא נאותות הפקה תיכנס למועד הזה של השנה של קביעת הכללים.

<דנה נויפלד:>
זה הסעיף שאני הצעתי שייכנס.

<לירן עצמור:>
אבל לא שמעתי את המונח נאותות הפקה.

<דנה נויפלד:>
כי אין את המונח. המונח נמצא. בתוך החוק כתוב משהו.

<לירן עצמור:>
אני מבקש, חבר הכנסת כבל, שתגיע הצעה שלכם שהמונח  נאותות הפקה ייכנס להגדרת הכללים.

<איתן כבל:>
לוביזם אסור בבניין.

<דנה נויפלד:>
כתוב רמה ואיכות הולמים.

<לירן עצמור:>
על לוביזם לדעתי צריך לשלם. בינתיים הדבר היחידי שאני משלם זה עבור החניה בחוץ.  אנחנו מבקשים שהמושג נאותות הפקה, וזה הדבר שקשור גם למה שנאמר כאן לגבי תנאי העסקה של העובדים, מן הראוי שבחוק הזה יצוין באיזשהו מקום בחוק הזה.

<איתן כבל:>
הבנתי. הלכתי אתך. חבל על הדיבורים. מה זה נאותות הפקה? 

<לירן עצמור:>
לכן אני אומר, כדי לא לעכב את הוועדה ביומה האחרון.

<איתן כבל:>
"היפה והחנון", מה זה?

<לירן עצמור:>
מאחר שגם השר שאל מה ההבדל בין תכנית תעודה לבין סרט תעודה, לא נגיע לסיכום הזה בוועדה הזאת, בטח לא היום.

<איתן כבל:>
אני יודע שבאת לתת הרצאה אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה. אתה רוצה עזרה או אתה רוצה להרצות? תקשיב. העניין של להגדיר נאותות הפקה.

<לירן עצמור:>
בכללים. 

<איתן כבל:>
אני רוצה ללכת אתך. אתה באת עם החומר שלך מהבית. הבית שלי הוא לא הבית שלך. כל אחד יש לו את טביעת החותם שלו. אתה מבקש מאתנו לקבוע שפה משותפת. אתה רוצה נוהל שיחה משותף שבכל בית בישראל יבואו ויאמרו כן, זה מינימום נדרש. אני לא מתווכח אתך אבל אתה צריך למצוא הגדרה כי אתה תלך לבית שיגידו לך ש"היפה והחנון" זה נותן אחלה רייטינג לעומת זאת יש מקום אחר שלא. ואז מה?

<לירן עצמור:>
תנו לי לענות במשפט. ההצעה היא פשוטה. מאחר שיש מנגנון שנקרא כללים ומאחר שממילא המועצה צריכה לדון בכללים ויש לה שנה לדון בכללים, וכמו שמשריינים את זה שהיא תדון במה מותר לה, איך מותר לה להתקשר עם גופים שלישיים, אני רק מבקש שתכניסו את זה. אני מבקש שהמועצה תכריע בדבר כללים של נאותות הפקה בגמר שנה מיום תחילת העבודה שלה. שיהיה לה את המנדט הזה.

<איתן כבל:>
אתה יכול לחפור מנהרות בדרום. די. הבנו. אני רוצה לעזור לך.

גברתי יושבת הראש, אני חושב שראוי שלמועצה תינתן האפשרות להחליט אם היא מעוניינת לקבוע כללים כאלה, כן או לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להבהיר. למועצה יש סמכות שיורית להחליט מה שהיא רוצה. למען הסר ספק, אפשר אולי לכתוב את זה. אני אומרת שמשפטית זה לא מעלה ולא מוריד.
<איתן כבל:>
לפעמים הברור מאליו, מוטב שייאמר. 

<דנה נויפלד:>
סעיף שנקרא הפקה ורכישה של תכניות. יש כללים. לרבות בדבר הקצאת תקציבים שיאפשרו ביצוע הפקות מקוריות ברמה ובאיכות הולמים.

<לירן עצמור:>
מצוין. רק תכניסו את זה לגבולות השנה. תודה רבה.

<אתי בנדלר:>
לסעיף הכללים. אחרי שעברתי שוב על כל הרשימה, אני מבקשת להתכנס על שלושה נושאים לגביהם תחויב המועצה לקבוע כללים בתוך שנה.

נושא אחד הוא סעיף 68, כללים לעניין ביצוע הסעיף הנוגע להפקה ולרכישה של תכניות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עכשיו את רוצה להוסיף את זה לחובה?

<דנה נויפלד:>
זאת לא חובה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ממש לא. למה את מקריאה את הסעיף הזה? 

<דנה נויפלד:>
המועצה צריכה לבחון.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
היא לא צריכה לחזור לחלק הזה. זה החלק של כללי החובה.

<אתי בנדלר:>
אני מדברת על כללי החובה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אז אנחנו לא מדברים על כללי החובה. תראי לה את הסעיף.

<אתי בנדלר:>
אני לא יודעת על איזה סעיף את מדברת. את אומרת שזה לא יהיה כל 68 אלא רק (ד)?

<דנה נויפלד:>
לא. המועצה צריכה לתת דעתה על הדבר הזה. הרי הסמכות הזאת היא סמכות רשות. את לא יכולה בזה שתקבעי שהיא תעשה תוך שנה, להפוך את זה לחובה. היא צריכה לבחון אם המועצה מעוניינת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בסדר, אז מבוקש להכניס סעיף שאומר שהמועצה רשאית לקבוע כללים לעניין נאותות הפקה.

<דנה נויפלד:>
זה קיים. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
באיזה סעיף?

<דנה נויפלד:>
בסעיף 68(ד).

<לירן עצמור:>
הבקשה היחידה הייתה להכניס את זה להתחייבות של השנה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה כתוב מצוין.

<לירן עצמור:>
זה כתוב מצוין. רק ביקשנו להכניס את זה בהתחייבות של השנה. במסגרת השנה, אותם כללים שייקבעו בתוך השנה הראשונה.

<דנה נויפלד:>
זה לא יכול להפוך להיות כללי חובה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא רוצים לחייב.

<דנה נויפלד:>
אם לא רוצים לחייב, הכול בסדר.

<אתי בנדלר:>
אני הייתי שמחה לשמוע איזה כללים לדעתכם כן צריכים להפוך לכללים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל דנו בזה. דנו איזה יהיה פטור ממכרז, איך מוציאים הפקות חיצוניות וכל מה שאתי בנדלר תרצה עד יום ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

<אתי בנדלר:>
כללים לתעריפי ארכיון. זה הדבר היחידי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
וכלים לתעריפי ארכיון.

<לירן עצמור:>
למה כל זה יותר חשוב מכללי נאותות הפקה?

<היו"ר קארין אלהרר:>
די, לירן. די.

<קריאה:>
מה זה רמה ואיכות הולמים? זאת לא נאותות הפקה?

<לירן עצמור:>
זה לא בכללי החובה. השר בעצמו אומר את זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא רוצה שזאת תהיה חובה למועצה לקבוע כללים בנושא הזה.

<לירן עצמור:>
נכון. אני חושב שזה יותר חשוב מתעריפי ארכיון ויותר חשוב מהתקשרויות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתה חושב כי אתה עובד בזה ואנחנו חושבים אחרת.

<לירן עצמור:>
אני חושב כי גם השר שאל מה ההבדל בין תכנית תעודה לבין סרט תעודה, מי קובע את הדברים האלה. אתה יודע היטב שזאת התשתית עליה יתבסס השידור הציבורי וקביעת הרף הזה היא קביעה בעלת חשיבות עליונה עבור הציבור. כדי שהציבור יקבל טלוויזיה איכותית, צריך לקבוע מה הם תנאי הסף לטלוויזיה הזאת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אפשר להעלות את הסעיף להצבעה?

<עיסאווי פריג':>
להגיד את הנוסח או לפחות את העיקרון כדי שנבין מה קורה.

<קריאה:>
אתה רוצה להוריד את המילה רשאית ולכתוב חייבת? נראה לי הכי נכון.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
גבירותיי, אפשר להצביע?

<אתי בנדלר:>
אדוני השר, אתה מוכן לחזור על שלושת הנושאים שאתה מוכן שייקבעו בתוך שנה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן. היה נושא המכרזים, תעריפי הארכיון וההפקות החיצוניות. לא נאותות הפקה. מוציאים כאן 250 מיליון שקלים החוצה, לפי איזו דרך עושים? איך מתייעצים עם נציגי הציבור?

<אתי בנדלר:>
אתה מדבר על הנושא של הלקטורים?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן.

<אתי בנדלר:>
רק על הלקטורים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה המון. זה איך ועם מי מתייעצים על הוצאה של 250 מיליון שקלים.

<אתי בנדלר:>
הלקטורים זה לא קביעת כללים, אבל בסדר. קביעת הדרכים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
וכל מה שאתי בנדלר תבקש עד יום הקריאה השנייה והשלישית, אבל תגידי עכשיו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה לדעת מה. תגידו את הנוסח כדי שנבין ונהיה חלק מהשיח.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש לי קול כזה חלש שאתה לא שומע?

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה לקבל את הנוסח הסופי ואני לא מצליח.

<אתי בנדלר:>
הנוסח הסופי אומר דבר כזה. סעיף 80, כפי שהוא מופיע היום בתוספות אלה. סעיף 80 שכותרת השוליים שלו היא סמכות המועצה לקבוע כללים. הסעיף עומד להצבעה בנוסחו כפי שמופיע אצלכם ובשינויים אלה:

בסעיף קטן (ב), אחרי כללי המועצה יפורסמו לא רק ברשומות אלא גם באתר האינטרנט של התאגיד.
כללים לעניין עריכת מכרזים ותעריפי הארכיון ייקבעו בתוך שנה ממועד התחילה.

בנוסף לזה תהיה הוראה שלא קשורה לכללים כי זה לא ייקבע בכללים שבחירת נציגי הציבור שאתם ייוועצו לצורך הפקות  קנויות, הנושא של הלקטורים והפרסום של הנושא הזה באתר האינטרנט של התאגיד. גם זה ייעשה בתוך שנה.

<עיסאווי פריג':>
"באישור השר", זה עדיין נשאר?

<אתי בנדלר:>
אלא אם כן אתה מציע לבטל.

<עיסאווי פריג':>
אני מציע לבטל. למה השר צריך להיכנס לעניין הכללים?

<אתי בנדלר:>
אם אתה מציע, היושבת ראש תעמיד את זה להצבעה.

<עיסאווי פריג':>
למה צריך את זה? אלה כללים לביצוע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין רגולציה. זה לא כמו המועצה השנייה. אין מפקח על הדבר הזה.

<עיסאווי פריג':>
למה אני צריך את השר לאישור?

<אתי בנדלר:>
אולי אפשר לעשות כמו בחוק עזר, שהם יועברו לאישורך אם לא תאשר תוך זמן מסוים, יראו אותם כמאושרים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני אגיד לך איפה הבעיה העיקרית כאן. מחירי הארכיון.

<אתי בנדלר:>
נכון.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כי הם בניגוד עניינים.

<אתי בנדלר:>
אני מסכימה אתך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה לא טוב כל כך שאין כאן שום בקרה ציבורית. זה לא מה יש בתוכן אלא זה איך מוציאים כספים החוצה.  גם לגבי שני הנושאים האחרים. יש כאן הגיון.

<עיסאווי פריג':>
בסדר. השתכנעתי. אתה מכין עבודה לאקוניס. בסדר.  איך שאתה רוצה.

<אתי בנדלר:>
אני מביאה לתשומת הלב שגם אם המועצה תהיה מועצה מאוד מאוד חרוצה ותציע כללים ותגבש כללים ותעביר אותם לאישור השר, אם השר יהיה מאוד מאוד עסוק, כל עוד הוא לא יאשר אותם,  בעצם לא יהיה להם תוקף.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
את רוצה לומר שבהקדם האפשרי השר יאשר ויחווה את דעתו על הכללים. אם היה לי פנקס כיס, הייתי יודע כל בוקר מה לעשות כשר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את הסעיף. מי בעד?

הצבעה
בעד –  רוב

נגד –  מיעוט

סעיף 80 אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

אנחנו בסעיף התחילה.

<עיסאווי פריג':>
דיברנו על חטיבת החדשות והסמכות שניתנה לקלוט עובדים ללא מכרז, עיתונאים וכולי.  לגבי סוגיית הפיטורים של העיתונאים. אני רוצה להעלות את הסוגיה הזאת ושנחליף כמה דעות כי לדעתי הסוגיה של העיתונאים שונה קצת משאר העובדים. עיתונאי יעשה מחר תחקיר שלא ימצא חן בעיני מנהל החטיבה או בעיני המנכ"ל, יהיה שימוע ופיטורים. צריך לתת לו מנגנון הגנה  בדומה למנגנון ההגנה הקיים אצל עובדי מדינה.
<היו"ר קארין אלהרר:>
מה המנגנון השונה? שימוע.

<עיסאווי פריג':>
שימוע, אבל יש לך אפשרות להגיש ערעור על השימוע.

<גדי בן יצחק:>
כמו בתקשי"ר לדוגמה.

<עיסאווי פריג':>
כמו בתקשי"ר שזה לא קיים. אני חושב שלעיתונאי צריך לתת יותר הגנה כי זה לב ליבו של השידור הציבורי, חופש הביטוי וחופש הדעה. אנחנו לא התייחסנו לסוגיה הזאת ואני חושב שמן הראוי שהיא תקבל ביטוי.

מה דעתו של השר?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני לא יודע מה הדין שחל כיום.  אני מציע שתשאל את היועצת המשפטית. אני לא יודע מה הדין שחל כיום. אתה רוצה לשנות, את מה? את מה שקיים היום? להבנתך בין המצב היום לבין המצב בגוף החדש יהיה הבדל בהליך הפיטורים שיתחייב כלפי עיתונאי למרות שלא ברור מה זה עיתונאי?

<עיסאווי פריג':>
אני אגיד לך למה אני מתכוון. אני שומר כבוד לכל בעלי המקצוע ולכל האנשים. טכנאי, יודעים אם   הוא פישל, הוא טוב או לא טוב כי זה דבר שניתן למדידה.  

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני לא מתווכח על זה.

<עיסאווי פריג':>
אני אומר שתפקידים שניתנים למדידה, ניתן למדוד את זה, אבל איך אני מודד אם עיתונאי פישל או עשה עבירה או לא?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אומרים לא ללכת לסקר משהו והוא לא הולך, הוא מסקר ומתברר שהוא לא היה שם, הכתיבה של הטקסטים שלו היא ברמה מאוד נמוכה. אלף ואחד דברים.

<גדי בן יצחק:>
זרקת הביתה שישים אחוזים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא ביקש דוגמאות.

<עיסאווי פריג':>
אם הסיבה היא סיקור מזווית שלא תתאים למנהל?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ואם הסיקור הוא אוהד מדי כלפי מישהו שמתברר שהוא חבר שלו?

<עיסאווי פריג':>
לכן אני רוצה לתת לזה מסלול  כזה שלא קל לפטר עיתונאי שמביע דעה ועושה תחקיר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה זה מביע דעה?

<דוד צור:>
במה שונה הפרוצדורה בחוק הזה לעומת מה שנוהג כרגע בחוק הקיים?

<גדי בן יצחק:>
זה יותר מהקיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
דנה, אני לא יודע להתמודד עם זה. זה נושא שאת מטפלת בו כבר כמה זמן. עורכי הדין שלכם ישבו עם דנה בנושא הזה והנושא לובן. 

<דנה נויפלד:>
אני אסביר. מה שהם רוצים זה להצמיד את כל ההעסקה שלהם ולקחת על עצמם את הוראות התקשי"ר. הגוף הזה אמור להיות גוף שיותר גמיש ועשינו כאן הוראות מפליגות  לדוגמה לעניין פטור ממכרזים. מה שהם רוצים זה לקחת את כל הדברים - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כל מה שטוב לעובדים ייכנס וכל מה שלא טוב, לא.

<דנה נויפלד:>
כן. כל מה שקשור לחובות אחרים, לא ייקחו על עצמם. זה משהו שאני לא יודעת איך להתמודד עם זה כי כל הרעיון של הגוף הזה ככזה הוא שנקבעו בו נורמות שהן מקלות מאוד שבשירות המדינה לא קיימות. בשירות המדינה אין אפשרות להיכנס ללא מכרז ועוד כהנה וכהנה חובות. זה להגיד שאני אוכל להיכנס בקלות אבל לצאת אני לא יכול.

<גדי בן יצחק:>
אני רציתי מכרז אבל אתם לא רציתם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עכשיו הבנתי. 

<עיסאווי פריג':>
לתת מנגנון הגנה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
קודם כל, אני רוצה לתת מנגנון הגנה למנהלים כדי שהמנהלים לא יגידו, כמו שאומרים בהרבה מקומות בשירות המדינה ובשירות הציבורי, שבגלל שהם כבולים באלף דברים, עובד שהוא רע ועצלן, אי אפשר לפטר אותו או אי אפשר להעדיף עובד יותר טוב על פני עובד פחות טוב.  זה לא רק הצד שמגיע לכאן אלא יש צד נוסף. זה סוג של אחיזה במקל משני הקצוות שלו. כדי שלא יהיו התערבויות חיצוניות שישבשו את השיקולים המקצועיים של המנהל ויתערבו לו בניהול ויבקשו ממנו לקדם עובד איקס ולא עובד ואי כי העובד איקס התחנף למישהו כזה בחוץ או לא בחוץ, אז עשינו כאן מנגנון שנועד לנתק אתה ההשפעה החיצונית. לכאורה אין יותר צורך עכשיו להתערב למנהל בשיקולים שלו הניהוליים המקצועיים.

<דנה נויפלד:>
יותר מזה. יש עוד שני דברים שנעשו. ראשית, ההגנות שיש כרגע, הכול מוסדר בהסכמים קיבוציים. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה נכון. אתה תמיד אומר לי שאני אכניס הסכם קיבוצי ועכשיו בא סוג של הסכם קיבוצי בחוק. אנחנו סיכמנו עם יושב ראש ההסתדרות שננהל משא ומתן כך שעד יום תחילת השידורים יושג הסכם קיבוצי. זה במשא ומתן.

<דנה נויפלד:>
אפילו גלילה אומרת לי שזה דבר טוב. 

<גדי בן יצחק:>
עם כל הכבוד, היא לא מייצגת אותנו.

<דנה נויפלד:>
יש כאן שתי נקודות. האחת, נושאים שמוסדרים בהסכם הקיבוצי גם היום. זאת אומרת, זה לא שונה מהמצב דהיום שבו הכול מוסדר בהסכם הקיבוצי. הדבר השני, היו כאן דיונים על גבי דיונים כדי לבוא ולהבטיח שראש חטיבת החדשות יהיה עצמאי ומקצועי על מנת להגן על חטיבת החדשות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
שהמנכ"ל לא יוכל לפטר אותו.

<דנה נויפלד:>
תהיה לו עצמאות שיקול דעת והמנכ"ל לא יוכל לפטר אותו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
המנכ"ל לא יכול לפטר אותו, הוא לא יכול לפטר את העיתונאים, כולם בקביעות.

<עיסאווי פריג':>
אני אתרגם את זה למשהו יותר מעשי. אני רוצה לתת הגנה לנויבכים למיניהם שמביעים דעה שלא מתיישבת עם כולם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אז תכניסו את קרן נויבך לחוק וניתן לה הגנה יחד עם אקוניס.

<קריאה:>
זה יותר פשוט. אנחנו לא רוצים משהו כל כך מסובך.

<לואיז סספורטס:>
אנחנו לא מבקשים כאן, שלא ישתמע – כבוד השר אמר שאי אפשר לפטר  ולא את זה אנחנו מבקשים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה אתם אומרים?

<לואיז סספורטס:>
גוף נוסף. בתקשי"ר זה מעוגן כנציג שירות המדינה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הגוף הזה עוד לא קם והוא סובל מעודף בירוקרטיה. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה מה שהם רוצים

<לואיז סספורטס:>
יש כאן עיתונאים. זה לא כל עובד. אני לא זוכה להגנת נציבות שירות המדינה ולא סתם. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מוכן להכניס את הנציבות לעניין בתנאי שהנציבות גם יהיה לה SAY על קליטת העובדים שם, כי עם הנציבות אנחנו יודעים להסתדר. אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו.

<לואיז סספורטס:>
אני לא מצליחה להבין בין קליטה לפיטורים. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
באמת?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתם לא רוצים שבקליטה יהיה לאף אחד פיקוח, בקרה או יכולת לעצור או לא לעצור בהתאם להתנהלות הגוף גם אם הוא טוב או רע כי רוצים ניתוק מהדרג הממשלתי הפוליטי, ואז כאשר צריך לפטר אדם שהוא לא מספק את הסחורה לציבור, אז כן פתאום אתם רוצים דרג נוסף בעניין הזה. מי ירכיב אותו? ההסתדרות?

<לואיז סספורטס:>
הנציבות יכולה גם לתמוך.

<יאיר טרצ'יצקי:>
ביקשנו שקיפות בקליטה.

<לואיז סספורטס:>
זה משהו שקיים היום.

<יאיר טרצ'יצקי:>
הכוונה בדרישה היא בסופו של דבר לא למנוע את היכולת לפטר וגם לא להקשות. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
להקל עליה?

<גדי בן יצחק:>
למנוע פיטורים שרירותיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בזה דנים בהסכם קיבוצי.

<גדי בן יצחק:>
כל החובות ששמת כאן בדרך כלל הם בהסכם קיבוצי. הכנסתם כאן בלי סוף דברים שהם בדרך כלל בהסכם קיבוצי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה למשל?

<גדי בן יצחק:>
35 אחוזים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה זה קשור להסכם קיבוצי? הסכום שהממשלה משקיעה בהעסקת עובדים, זה קשור בזכותו של כל עובד ועובד? 

<גדי בן יצחק:>
גוגל מחליט לבד כמה הוא נותן לעובדים שלו. הוא מפעל פרטי ואף אחד לא אומר לו כמה להכניס. אבל למה אתה כממשלה צריך להגיד לגוף עצמאי כמה יכניס במה?

<קריאה:>
אחרי כמה שנים לא יהיה כסף להפקות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני פשוט בהלם.

<גדי בן יצחק:>
הוא מגיע להכנסה של עובד בחוץ והוא לא מגיע להכנסה של עובד בפנים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני פשוט לא מאמין.

<גדי בן יצחק:>
כבוד השר, כבר שאלתי בזמנו האם יהיה קנס אם המנכ"ל שלי לא מנצל את כל הכסף, את כל ה-35 אחוזים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתם לא מנהלים את המנכ"ל. אתם מבולבלים. המנכ"ל מנהל אתכם. אתם התבלבלתם פשוט. אחרי הרבה שנים, התבלבלתם.

<גדי בן יצחק:>
ממש לא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן. המנכ"ל מנהל את הגוף ולא העובדים מנהלים את  הגוף. יש לכם טעות.

<גדי בן יצחק:>
אני אומר לך שאני לא מבולבל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מבולבל מאוד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גדי, יכול להיות שאתה אומר דברים מצוינים אבל אף אחד לא שומע אותם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני שמעתי כל מילה שלו.

<קריאה:>
דיברתם באותה  אוקטבה.

<יאיר טרצ'יצקי:>
אתה בעצם אומר שזה נתון למשא ומתן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, הדיון מוצה. אתה רוצה משהו?
<עיסאווי פריג':>
רציתי להעלות ולשמוע את הדעה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סעיף 82. 

<עיסאווי פריג':>
כבר עברנו על הסעיפים האלה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להצביע.

<איתן כבל:>
לא הצבענו?

<היו"ר קארין אלהרר:>
על יום התחילה לא הצבענו.

אני מדברת על הסעיף שכותרתו תחילת התאגיד.

<אתי בנדלר:>
רק על סעיף (א) צריך להצביע. הזכירו לי למה לא הצבענו. סעיף 82 אומר, בסופו של סעיף קטן (א): תאגיד השידור הציבורי יחל בשידוריו ביום התחילה. נשאלה השאלה מה הם שידוריו לצורך העניין הזה. האם די בכך שרק ערוץ השידור המרכזי יתחיל לשדר באותו יום או שחייבים ששלושת הערוצים ושידורי הרדיו יתחילו. כלומר, מכלול שידוריו.

<עיסאווי פריג':>
כולם ביחד.

<קריאה:>
בוודאי כולם ביחד. ערוץ אחד כן וערוץ שני לא?

<עיסאווי פריג':>
הכול.

<אתי בנדלר:>
אנחנו נפרט.

יש הסתייגות של חבר הכנסת עיסאווי לסעיף קטן (ג) שכבר הוצבע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תזכרו שנכון לכרגע, בהתלהבות שלכם האוצר גם לא מחויב להכניס את הכסף לפיצויים.

<קריאה:>
אז נקבל משכורות.

<עיסאווי פריג':>
האוצר לא עושה טובה.

<קריאה:>
כל זמן שלא יהיו פיצויים, תהיה משכורת.

<קריאה:>
היה דיבור על עידוד פרישה. אתם רוצים  פרישה מסיבית כמה שיותר מהר. אז מה הבעיה עכשיו?

<גדי בן יצחק:>
אני לא מבין את האמירה.

<קריאה:>
מה הפחד שעובדי רשות השידור יפרשו?

<היו"ר קארין אלהרר:>
הרדיו ממשיך.

<קריאה:>
אבל הם לוקחים את האדמות, אז איך הוא ימשיך?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא אומרים קול ישראל מירושלים?

<קריאה:>
גם מתל אביב.

<אתי בנדלר:>
אם כך, "בשידוריו" זה יהיה שידורי הרדיו ושלושת ערוצי הטלוויזיה לפחות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן.

אני מעלה להצבעה. מי בעד?

הצבעה
בעד –  רוב

נגד –  מיעוט

הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר. בעיקרון סיימנו את החוק כמו שהוא. עכשיו יש עוד כמה סעיפים. 

<גלילה הורנשטיין:>
יש עוד סעיף, לא הוראות שעה אלא תיקון תוספת ל-90(א). הצבעתם על זה אבל אני לא רואה איפה הכנסתם את זה.

<דנה נויפלד:>
לא עדכנו את הכול.

<היו"ר קארין אלהרר:>
עורכת הדין הורנשטיין, אני מבטיחה לך שתקבלי מענה על הכול. לא נצא מכאן לפני כן.

<אתי בנדלר:>
היא שאלה מדוע הנוסח לא מעודכן. הנוסח המעודכן הבא יהיה הנוסח שיונח על שולחן הכנסת והוא לא יופץ אלא לאחר שהוא יונח על שולחן הכנסת.

<עיסאווי פריג':>
הנוסח הסופי יהיה מוכן ב-21?

<אתי בנדלר:>
הכי מאוחר. אני מתכוונת להניח אותו. אנחנו עושים מאמץ להניח אותו.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה אותו לפני כן.

<אתי בנדלר:>
אין מצב. אם אני אניח את זה לפני ה-21, תוכל לראות את זה ולקבל את זה בכבוד ובהדר אבל אני לא אפיץ את זה לאף גורם לפני שאני אניח על שולחן הכנסת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מצלמים לכל הנוכחים את הסעיפים כדי שלא נדבר סתם באוויר.
<עיסאווי פריג':>
אתם לא רוצים לדבר על התיקונים של השר?

<היו"ר קארין אלהרר:>
הכול כאן.

<אתי בנדלר:>
אנחנו יושבים על נוסח, אני מעירה הערות ואז פתאום יש נוסח חדש ואני לא יודעת איזה הערות רלוונטיות ואיזה לא. מאוד קשה שיטת העבודה הזאת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לגבי תקציב ההקמה. מה שברור זה שהאוצר מתחייב להעמיד לידי תאגיד השידור הציבורי תקציב. אני אקריא את הנוסח שהוא קצר ותכף תקבלו אותו:

"המדינה תעמיד לידי תאגיד השידור הציבורי תקציב לצורך היערכותו של התאגיד להתחיל בשידוריו ביום התחילה והכול בהתאם להסכם שייחתם בין תאגיד השידור הציבורי לבין החשב הכללי במשרד האוצר שעניינו עסקאות הנדרשות כדי לקיים את שידורי התאגיד הציבורי החל ביום התחילה ובכללם הוצאות לרכישת שירותים, ציוד וזכויות מקרקעין".

זה בעצם המתווה שנכתב בוועדת לנדס והוא מבוסס על התחשיב של בלניקוב. 

<עיסאווי פריג':>
מי באוצר מטפל בזה?

<רן מלמד:>
למה לא לכתוב שהוא יפחת ממשהו?

<עיסאווי פריג':>
אנחנו מדברים על שני דברים. יש לנו דבר שנקרא הוצאות הקמה ויש לנו תקצוב שוטף. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
על תקצוב שוטף הצבענו.

<עיסאווי פריג':>
אנחנו מדברים עכשיו על הוצאות ההקמה. אני רוצה להתייחס למכלול הזה, לכל מה שנכנס לבריכה. אני אקים בריכה זמנית ואכניס בה את כל מה שאני מקבל מרשות השידור, את כל הציוד שהוא בשווי עשרות מיליוני שקלים, את כל הנדל"ן שאני אמור לקבל, את הכול, הכול אני מכניס לבריכה. אני רוצה להוציא ממנה. יש מאזן לדבר הזה? מה הוצאות ההקמה הצפויות? מה הוצאות הפרישה הצפויות? מה אני אמור לקבל מהרשות תמורת הנכסים? מה שווי הנכסים המוערך? הציוד הקיים?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מי זה אני. אתה אומר מה אני אמור לקבל מהרשות. המדינה זה אתה? מי זה אני?

<עיסאווי פריג':>
אני מדבר על הגוף.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אין גוף. הגוף הזה כישות משפטית מסיים את קיומו ונכנסת ישות משפטית אחרת. הם לא עושים ביניהם עסק של קנייה ומכירה, אני קונה ממך את הציוד וכולי.

<גדי בן יצחק:>
מי בינתיים מקבל את הכסף?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אוצר מדינת ישראל שכולנו אזרחים בה.

<קריאה:>
השאלה כמה האוצר מקבל וכמה הוא נותן להקמה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא מקבל ככה וככה, בהתאם למה שיימכר, מה שראוי שם למכירה כולל הנדל"ן, והוא נותן, תכף יצהיר עופר.

<קריאה:>
צריך הערכות שמאי לגבי שווי הנדל"ן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לצורך מה? מה השאלה? 

<קריאה:>
שקיפות לגבי כמה תעלה ההקמה של התאגיד.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תהיה שקיפות במסגרת החוק.

<קריאה:>
אדוני השר, התנו את הפרישה במכירת נכסים.

<תמנה עורב:>
אני רוצה לדעת מתי אני אוכל לצאת לפנסיה ומתי אני אקבל את הכסף.

<עיסאווי פריג':>
לא סיימתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להוסיף שהתקצוב צריך להיות ראוי והולם לגבי כל המדדים שקבועים כאן. תקשיבו, התקציב הזה הוא תקציב שכבר יש את המספר והאוצר מתכונן למספר מסוים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
שיגיד לפרוטוקול מה המספר. אם זה יעלה פחות, לא בכוח יוציאו.

<עופר מרגלית:>
עלויות ההקמה בעצם מורכבות מהשקעות בבינוי ושיפוץ, שכר דירה, תקציב מינהלת המעבר ודברים נוספים שדרושים כדי להקים את התאגיד הזה. הסכומים שמוערכים לפי חוות הדעת שצורפה לדוח לנדס של בלינקוב מוערכים ב-340 עד 350 מיליוני שקלים. זה הסכום שאנחנו נערכים אליו.

<שמעון אוחיון:>
וההכנסות הצפויות ממכירת נכסים?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה זה רלוונטי?

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא קשור.

<עיסאווי פריג':>
זה רלוונטי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תסבירו לי מה זה רלוונטי? מה זה קשור? מותר גם לי לשאול שאלות?

<תמנה עורב:>
אלף עובדים רוצים לצאת לפנסיה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זאת קרקע פרטית של העובדים?

<עיסאווי פריג':>
לא. של המדינה. לאורך כל הזמן התנהל המהלך שרשות השידור במהלך של הרפורמה המוצעת שהוצעה אז לפרישת 700 עובדים - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>

זה לא קיים יותר.

<עיסאווי פריג':>
ממכירת הנכסים, הגיעו למסקנה שזה לא משתלם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מי הגיע למסקנה?

<עיסאווי פריג':>
אז. אני עקבתי אחרי זה. האוצר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
האוצר לא הגיע לשום מסקנה. אני הגעתי למסקנה שזאת לא רפורמה. האוצר לא קשור ולא מעורב. מה שאמרת לא נכון, אז עכשיו איך אני יכול להמשיך את המשפט?

<עיסאווי פריג':>
בכל זאת אני רוצה להציע את זה לצורך ההגינות והשקיפות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
להציע מה?

<עיסאווי פריג':>
כל החיסול של רשות השידור הישנה על כל מה שיש לה על כל נכסיה צריך שיהיה דוח מסודר מה העודף הקיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אין בעיה. אני מתחייב לפרוטוקול שיהיה ונגיש אותו למי שרוצה. לטובת מה?

<עיסאווי פריג':>
בדיון שאתם מקיימים עם ההסתדרות, הועלו יותר מפעם הוצאות הפרישה של העובדים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל אנחנו הולכים לתת להם כמעט כל מה שהם רוצים.

<קריאה:>
אבל בהתניה.

<עיסאווי פריג':>
הכול הותנה במכירת נכסים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
שלילי. לא נכון. אתה לא היית ואני הסברתי את כל זה ועכשיו אתה רוצה לאלץ אותי סתם לחזור על כל ההסבר כי לא היית אתמול עת עניתי על כל זה. מה הצעתך? תגיד מה הצעתך.
<עיסאווי פריג':>
הצעתי היא שהאוצר יספק את המזומנים הדרושים בשביל העובדים, הוצאות הפרישה וכל הדברים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הבנתי. זה לא קשור.

<עיסאווי פריג':>
זה קשור. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כרגע אין לו שום כסף מהנכסים. כל עוד הגוף לא פורק, וזה רק ביום התחילה, וכל עוד אי אפשר לפטר שם עובדים בגלל צמצום והתייעלות ואי אפשר לפנות את הנכסים על פי דרישתם, אין לאוצר שום מקורות כרגע. כל מה שהוא צריך להוציא עכשיו, הוא מוציא מתוך תקציב מדינת ישראל על חשבון משהו אחר. זה המצב.  אם הם רוצים שביום הפרסום, אם החוק יעבור עכשיו, יאפשרו למכור איזה נכס ולפטר את מי שיושב בתוכו, אולי אפשר לדבר על זה. כרגע זה מצב שהם רוצים אותו. 

<קריאה:>
אבל דובר על פרישה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כל ההסבר הזה כבר ניתן. עכשיו זאת הפעם השנייה. מה ההצעה? עיסאווי, באמת, מה ההצעה?

<עיסאווי פריג':>
אני רציתי שקיפות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
שקיפות, אני מתחייב להגיש לכנסת דוח לפרוטוקול עם כל ההכנסות שנבעו למדינה ממכירת נכסי רשות השידור.

<קריאה:>
שיהיו מכרזים פומביים כדי שכולם יוכלו לראות את זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה להחזיק את העובדים כבני ערובה? למה לעשות כאן עכשיו פיליבסטר? מה זה קשור לסעיף הזה? זה במסגרת המשא ומתן עם ההסתדרות. זה לא קשור לחוק.

<תמנה עורב:>
מה לגבי העובדים שרוצים לפרוש?

<קריאה:>
עד היום פרשו עובדים ולא קיבלו את מה שמגיע להם. זה החשש הגדול שלנו.

<תמנה עורב:>
מה עם 150 עובדים?

<היו"ר קארין אלהרר:>
די, תמנה, תפסיקי לצעוק סתם.

<תמנה עורב:>
למה סתם? לא, לא סתם. עובדים מחכים לפרישה ועובדים רוצים לדעת מתי האוצר ייתן את הכסף לזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ההסתדרות מייצגת אתכם. תשאלו אותה. אתה תשאל את חיקה.

<גדי בן יצחק:>
חיקה אומר מה שגם אני אומר. אנחנו ביחד עם ההסתדרות כל עוד אנחנו ביחד ולא מעבר לזה.

<רן מלמד:>
אני רוצה לדבר על תקציב ההקמה כמי שהעלה את הנושא אתמול. עדיין חסר לי כאן משהו. לא ברור לי המנגנון לפיו יועבר הכסף. האם המנכ"ל החדש או הדירקטוריון החדש יצטרכו להגיש קבלות? האם הם יצטרכו להגיש תכניות עבודה שהאוצר יאשר אותן או לא יאשר אותן?

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא.

<רן מלמד:>
איך זה יעבוד? זה לא מופיע בסעיף והייתי מבקש לקבל הבהרה איך הכסף יועבר.

<יהונתן רזניק:>
אני חושב שזה מופיע בסעיף.  הנה, והכול בהתאם להסכם שייחתם בין תאגיד השידור הציבורי לבין החשב הכללי. כך זה יוסדר.

<עיסאווי פריג':>
מי זה תאגיד השידור הציבורי?

<יהונתן רזניק:>
התאגיד החדש.

<רן מלמד:>
המשמעות של זה יכולה להיות שחלק מההסכם שייכפה או לא ייכפה על אנשי התאגיד - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
למה ייכפה? אתה יוצא מנקודת מוצא שהיא לא נכונה ואני מבקשת לערער עליה. יש כאן את האוצר שבא ונותן והוא לא נותן בהרבה מקומות. כאן הם באים ואומרים הרי לכם המקסימום  340 מיליון שקלים כדי שיוקם תאגיד השידור הציבורי.  תשאל למה לא נקבנו במספר. לא נקבנו במספר מהסיבה הפשוטה כי יתכן ובסופו של יום חרף התכנית הכלכלית שניתנה, הסכום יהיה פחות מזה, ואז מה נעשה? מי יחזיר להם את הכסף? לא אתה ולא אני.

<רן מלמד:>
לכן אמרתי שיש כאן שתי סוגיות. סוגיה אחת היא גובה הסכום והסוגיה השנייה זה המנגנון של איך הכסף עובר. סליחה שאני אומר, אבל כבר ראיתי, כולל בחוקים שאני עם חבר הכנסת כבל למשל העברנו בכנסת הקודמת לגבי דודי שמש לדיירי דיור ציבורי, שבגלל פעולות של החשב הכללי, במשך שמונה חודשים לא אישרו התקשרויות עם ספקים כדי להתקין את אותם דודים לאנשים שמחכים להם. אני חושש שדבר כזה יכול לקרות גם כאן כי לחשב הכללי יש את דרך ההתנהלות שלו. 

לכן אני חושב שצריך לעגן בצורה טובה את העובדה שהכסף יעבור, באיזה צורה הוא יעבור ובצורה כזאת שהמנכ"ל והגוף החדש  יוכל לבצע את ההתקשרויות שלו בלי שום בעיות. משפט סתום האומר לפי הסכם עם החשב הכללי, זה סתום מדי.

<יהונתן רזניק:>
זאת בדיוק המטרה שלנו. אנחנו לא אמרנו בשום מקום שהכסף יועבר אחרי שהמנכ"ל התחייב. אנחנו נעמיד את הכסף לרשות המנכ"ל לפני ואנחנו נעשה את זה במסגרת הסכם כי עדיין אנחנו מעמידים כאן סכום לא מבוטל מכספי ציבור של 340 מיליון שקלים שאם זה לא מפריע לכם, היינו שמחים לדעת על מה הוא מוציא את זה.

<רן מלמד:>
אני רק לא רוצה שאתה תקבע לו איך הוא מוציא את זה.

<יהונתן רזניק:>
אני לא אומר לו איך הוא מוציא. אני רוצה לדעת על מה הוא מוציא.

<איתן כבל:>
אני רוצה להזכיר. יש כאן שני דברים. לגבי  האופן שצריך להעביר את הכסף ושכל דבר דבור על אופניו, ראוי שיירשם מתוך הניסיון אל מול האוצר. אנחנו עובדים מולכם ואני שואל  איפה עופר ואומרים לי שהוא עבר תפקיד והוא כבר בכלל במקום אחר.

<יהונתן רזניק:>
המנגנון הוא לא העברה בדיעבד.

<איתן כבל:>
אם הכול היה כתוב, הכול היה מתבצע על פי חוק, לא הייתה משטרה, לא היו בתי משפט, לא היה כלום והייתי שולח אותם תמיד לחוק. אני אומר שראוי שתרשים הזרימה הזה יירשם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
שמעתי את ההערות והן נראות לי נכונות. אני מבקשת שתתנו אופן ברור כך שגם האזרח הפשוט יבין באיזה אופן אתם מעבירים את הכסף. אני מבקשת שזה יהיה בצורה מסודרת. תגידו אם מינוי של המנכ"ל הזמני או מי שזה לא יהיה, מיד מועבר לו הכסף.
<יהונתן רזניק:>
אני לא רוצה ליצור כאן איזשהו מצג שווא. קודם כל, חשוב להגיד שזה לא רק המנכ"ל אלא גם סמנכ"ל כספים ושני מורשי חתימה. אני אומר כדי שלא יאמרו אחר כך שאמרנו משהו לא נכון.

דבר שני. חשוב להבין. אנחנו לא ביום הראשון שיש מנכ"ל וסמנכ"ל כספים עושים העברה בנקאית של 340-350 מיליון שקלים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הבנתי את זה.

<יהונתן רזניק:>
זה יהיה לפי תכנית עבודה במסגרת ההסכם. זה יהיה מראש. המנכ"ל יגיד לי מה הוא צריך ואני עושה לו העברה, קובע את זה בהסכם ומעביר לו העברה בנקאית. אני לא עושה הסכמים מול צדדים שלישיים ושום דבר. אני עובד מולו.

<עיסאווי פריג':>
זה יהיה מותנה בשתי חתימות.

<יהונתן רזניק:>
ברור. יש שני מורשי חתימה בכל עסקה.

<גדי בן יצחק:>
לא נוח כעובד לשמוע גם מהאוצר וגם מאחרים שהאוצר נותן 340 מיליון כאילו זאת מתנה. תביני אותנו. אולי את זה לא אמרנו עד עכשיו לא בצעקות, או לפחות אני. לשמוע שנותנים 340 מיליון, כאילו הצורך הזה נוצר מן האוויר? לאוצר יש אחריות. הכסף שניתן לפיצויים של העובדים, בין היתר זאת אחריות של האוצר על שיטת תקצוב לא נכונה של רשות השידור, פנסיות לא ראויות ולהתנות את הפיצוי הזה בקבלת כסף מנדל"ן – זה מבזה וזה גם מקשה על התהליך כולו, על מה שרצה השר, על מה שרצה השר הקודם ועל מה שרוצים העובדים. זה לא מועיל.

<עיסאווי פריג':>
אבל השר אומר שזה לא נכון.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה את הסעיף שמדבר על תקציב ההקמה. מי בעד?

הצבעה

בעד –  פה אחד
הסעיף אושר פה אחד
<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר פה אחד.

אני מבקשת להעלות את עניין מינוי המנהל הכללי הזמני. 

<איתן כבל:>
רציתי להעלות איזה עניין בפני עופר. סעיף 63. יאיר ואני העלינו את הנושא. הגדרנו את גובה התקציב שעומד על 750 מיליון שקלים וגם בירכנו על ההישג הזה. כל הזמן חיפשתי את הדרך איך לצבוע, ובאמת פרגנתי ואני מפרגן גם עכשיו,  אבל הפרגון הזה עלול להסתיים ב-2019. דהיינו,  ב-2019 אתה בטח תהיה כבר סגן ראש אגף התקציבים, לפחות מחזיק תיק תשתיות ויהיה מישהו אחר שיתעסק בזה. אני רוצה לדעת שהתהליך הזה מתקיים בצורה סדורה גם אחרי 2019. אני העליתי בפניך את העניין של הגידול ברכבים, שני אחוזים. נכון, יאיר, שהתהליך הזה מתקיים גם אחרי 2019?

<יאיר טרצ'יצקי:>
המחשבה הייתה שכמו תמיד יש גידול באוכלוסייה וצריך לספק יותר שירותים. מה שעופר אמר, ובצדק, זה שהקיבוע של הסכום למעשה נותן הגנה ופוטר אתכם מלחצים ואומר שמעבר לזה תקצבנו יותר ממה שצריך. 

<איתן כבל:>
נכון, אבל דלג. עד 2019.

<יאיר טרצ'יצקי:>
מה שחשבנו זה שצריך לתקציב הקבוע לעשות איזושהי הצמדה גם לקצב גידול האוכלוסייה. ההיגיון בעניין הזה הוא שמרגע ששינו את האופן שבו מתקצבים ויש סכום גבוה, אגרת הרדיו, זה לא משנה כמה ייגבו, עדיין לא תגדל. עופר אמר שגם כך תקצבו יותר מדי.
<איתן כבל:>
היותר מדי הוא עד 2019.

<יאיר טרצ'יצקי:>
עד 2019. ההצעה שנו היא שעד 2019 זה יישאר במתווה הנוכחי של ה-650 פלוס הכסף שייגבה מהכנסות, והחל מ-2019 תהיה איזושהי תוספת קבועה שתוצמד לקצב גידול האוכלוסייה שתפצה על זה  שאי אפשר יהיה להגדיל את ההכנסות מאגרת רכב בגלל שזה סכום שקבוע. אז למעשה זה ימנע חשש שהצרכים של השידור הציבורי יעלו, הם יגדלו ככל שהאוכלוסייה תגדל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הם גדלים ככל שהאוכלוסייה גדלה? אני לא מצליחה להבין.

<יאיר טרצ'יצקי:>
כן. אני אתן דוגמה.

<קריאה:>
כמו מיטות בבית חולים.

<יאיר טרצ'יצקי:>
עופר אמר, ובצדק, שזה לא כמו מיטות בבית חולים. אני אומר שיש בזה הרבה דברים שונים ויש הרבה דברים שהם דומים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתם רציניים?

<יאיר טרצ'יצקי:>
אני רציני. אם תאפשרי לי, אני אתן דוגמה ותחליטי אם אני רציני או לא. חלק מהתפקיד של עיתונאים הוא לא רק עצם פרסום הידיעה. כאשר עיתונאי יושב בישיבת מועצה של נצרת עילית או בישיבת מועצה  בירוחם, הוא דואג לזה שדברים יהיו יותר שקופים, הוא גורם לנבחרי הציבור לחשוב פעמיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה זה קשור?

<איתן כבל:>
יאיר, אתה מקלקל. אני רוצה להבהיר. יצאת מהמגרש. זאת לא כתבת צבע. אני רוצה לדבר אתך על העניין.  יכול להיות שאני מדבר שטויות אבל שכנע אותי שאני לא מדבר שטויות. חלק מההכנסות הן דרך אגרת הרדיו. הנחת העבודה היא שיש גידול מתמיד של האוכלוסייה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ואם שר התחבורה הזה או הבא יהיה סופר יעיל ופתאום הרכבת תהפוך להיות הדבר הנכון ביותר?

<יאיר טרצ'יצקי:>
המנגנון הזה מגן עליך מתנודות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
איתן, אתה לא רוצה את זה.

<איתן כבל:>
לא אמרתי שאני רוצה את זה ואני לא סומך על זה שיהיה איזה שר תחבורה שיגן עלי אבל לגופו של עניין. אין לי בעיה שתסביר איך המנגנון הזה שומר לאורך זמן על המערכת.

<גדי בן יצחק:>
אתם דיברתם על הבטן הרכה, אבל מה עם הפרסום הוא לא מאה מיליון אלא הסכום ירד כי אין פרסומת?

<עופר מרגלית:>
השינוי של המנגנון, אנחנו סבורים שהוא נותן ודאות הרבה יותר גדולה לגוף בדיוק כמו שאמרה יושבת ראש הוועדה. אין כאן תנודתיות במנגנון הזה. המנגנון המקורי שהיה על 150 מיליון שקלים, היה תלוי בגורמים חיצוניים שעולים ויורדים. המנגנון החדש נותן תקציב קבוע עם ודאות לגוף.  הוא צמוד במדד כך שאם תהיה פגיעה במחירים, התקציב הריאלי הזה יישמר.

<עיסאווי פריג':>
איך יישמר? אתה מדבר על ה-750 מיליון?

<עופר מרגלית:>
כן. 650.

<עיסאווי פריג':>
זאת נקודה מאוד חשובה. אתה תבטיח את ה-80 מיליון מהפרסום ברדיו?

<עופר מרגלית:>
אני סבור שדווקא פה הגוף יוכל אפילו להגדיל את הכנסותיו. אם המנכ"ל והגוף יתנהל כמו שצריך, הוא ירוויח כנראה הכנסות יותר גבוהות מהמצב היום.

<גדי בן יצחק:>
היחידים בעולם.

<עיסאווי פריג':>
אם אתה מוציא את ההכנסה מפרסום, את המאה מיליון, מותר לך 650 מיליון, אתה מבטיח לגף את הכסף הזה?
<עופר מרגלית:>
כתוב בחוק.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה כתוב. 

<איתן כבל:>
עיסאווי, בסוף הדיון הגיע הזמן שנתחיל להאמין להם.

<תמנה עורב:>
לא כדאי. אנחנו האמנו להם ותראה.

<עיסאווי פריג':>
אתה קורא א' ומקבל כאן נוסח ב'. יום למחרת מחכה לך נוסח ג'.

<יאיר טרצ'יצקי:>
ה-750 משקף לפי החישוב שהם אמרו - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
סיימנו. 

<איתן כבל:>
יאיר, לא שכנעת, אנחנו מתקדמים.
<היו"ר קארין אלהרר:>
זה באמת סעיף חשוב.

<עיסאווי פריג':>
אמרת שיש בו שינוי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. אני רוצה להציג אותו. הציג השר סעיף, חשבנו כולנו על הדברים ואני רוצה להציג סעיף תחליפי עם שינויים. מיום פרסום החוק לתאגיד החדש יש חיים אבל למעשה צריך להתחיל להקים אותו. כדי שתהיה הקמה, אנחנו צריכים בעצם ראש מטה הקמה שיעשה את הדברים הטכניים שלוקחים הרבה זמן כי עד שתוקם ועדת איתור במנגנון שהקמנו ועד שוועדת האיתור תבחר את חברי המועצה - - -

<קריאה:>
אתם עושים בייפאס למה שכתבתם. דנו על זה שבועיים ימים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו צריכים ראש המטה שיעשה את הדברים הטכניים, שיסגור את המקום, את האולפנים, יקנה את המצלמות, יביא מזכירה, שיהיו דברים לעבוד אתם.

אנחנו מציעים למנות מנכ"ל זמני. המנכ"ל הזמני ימונה על ידי ועדת איתור מורחבת, דהיינו, במקביל יתקיימו שני תהליכים. תהליך ראשון, תמונה ועדת איתור כפי שקבענו בחוק על מנת למצוא את חברי המועצה ולאחר מכן למצוא את המנכ"ל הקבוע. תהליך מקביל יקרה למינוי המנכ"ל הזמני. הווה אומר, ועדת איתור מורחבת שיושב ראש ועדת האיתור ימונה על פי המנגנון שקבענו בחוק והוא יביא עוד ארבעה חברי ועדת איתור וחמישתם ביחד ימנו את המנכ"ל הזמני. המנכ"ל הזמני, שיהיו לו סמכויות מוגבלות מאוד, לא יעסוק בתוכן ולא יעסיק עובדים.

<קריאה:>
זאת מינהלת הקמה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני אסביר למה אני קוראת לזה מנכ"ל זמני.

<עיסאווי פריג':>
זמני הופך להיות קבוע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. המנכ"ל הזמני כאמור לא יוכל לא להתקשר בהסכמים לגבי תוכן, לא להתקשר בהסכמים לגבי עובדים והדבר היחיד שהוא יוכל לעשות זה למנות סמנכ"ל כספים כדי שיהיה לו אישור חתימה והוא יוכל לקבל את תקציב ההקמה מהאוצר עליו הצבענו כרגע והוא יוכל להתקשר בהסכמים למקרקעין, לקנות רכש, מצלמות, ולהסדיר את ההסכמים הקיבוציים של העובדים שיגיעו.

ברגע שממונה המנכ"ל הקבוע, כמובן בהקדם האפשרי, המנכ"ל הזמני בעצם מפנה את תפקידו. חשוב להדגיש כי המנכ"ל הזמני יוכל להעמיד את עצמו למינוי בפני המועצה. ירצו – יקבלו, ירצו – לא יקבלו.

<עיסאווי פריג':>
זה כבר לא בסדר.

<קריאה:>
אין דבר יותר קבוע מזמני.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא נכון.  אמרנו שאנחנו לא רוצים לחסום את זה שהוא יעמיד את עצמו לבחירה בפני המועצה. אם המועצה תחליט שהוא עשה עבודה טובה והוא בן אדם ראוי, היא תמנה אותו. אם היא תחליט לא, היא לא תמנה אותו.

<קריאה:>
נתתם יתרון לאדם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא נתנו שום יתרון ואני אסביר למה. אותו מנכ"ל זמני שימונה, הוא לא יכול לעסוק בליבה של תפקיד המנכ"ל. אין לו שום יתרון על פני אחר בהיותו מנכ"ל. תקראו לו ראש מינהלת הקמה. זה לא באמת תפקיד של מנכ"ל. אני קוראת לו מנכ"ל בגלל שאני צריכה אותו ואת סמנכ"ל הכספים שהוא יבחר מתוך עשרים העובדים כדי לקבל כסף מהאוצר להקים. רק בגלל זה אני קוראת לו מנכ"ל כי אחרת הייתי קוראת לו ראש מטה ההקמה.

<קריאה:>
מי אלה עשרים העובדים?

<היו"ר קארין אלהרר:>
מזכירה, אנשים טכניים שצריכים אותם.

<קריאה:>
בקיצור, מינהלת הקמה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מינהלת הקמה.

<עיסאווי פריג':>
למה לקרוא לו מנכ"ל?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אמרתי רק שבע פעמים. 

<יהונתן רזניק:>
אנחנו לא יודעים להעביר כסף למי שהוא לא מורשה חתימה מטעם התאגיד. הוא חייב להיות אורגן של התאגיד כדי לחתום מולי, לקבל כסף ולהוציא כסף.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אפשר לקרוא לו מנכ"ל הקמה? עיסאווי, מנכ"ל הקמה ירצה?

<קריאה:>
ברור שאותו מנכ"ל הקמה ידע את הכול, תהיה לו את כל האינפורמציה וכשהוא יבוא להתמודד מול אחרים כדי להיות  המנכ"ל, תהיה לו פריבילגיה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מדברת לקיר. הסברתי ואני רוצה להעלות את זה להצבעה.

<איתן כבל:>
רגע. אני רוצה להתייחס. 

<רינה פרנקל:>
מנכ"ל הקמה, הוא יכול להמשיך כמנכ"ל התאגיד?

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. 

<איתן כבל:>
אם הוא יתמודד וייבחר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להבהיר. חשוב מאוד לשמור על האופציה שהבן אדם יוכל להגיש את מועמדותו להיות המנכ"ל הקבוע. אני לא קובעת אותה בחקיקה אלא אני אומרת שבגדול הוא יכול.

<אתי בנדלר:>
אפשר לומר המנהל, בלי הכללי.

<דנה נויפלד:>
יש לנו את סעיף האורגנים. האורגנים הם המנהל הכללי והמועצה. 

<אתי בנדלר:>
אפשר לכתוב שבתקופת ההקמה הוא ייחשב לאורגן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר. מנהל זמני להקמה. 

<אתי בנדלר:>
ונכתוב שהמנהל הזמני להקמה ייחשב  לאורגן של התאגיד.

<איתן כבל:>
אני רוצה להזכיר לך גברתי שההצעה שהונחה אתמול בלילה והבוקר, הייתה אחרת לגמרי. זה לא נעשה כאן עכשיו כאיזה תרגיל. אנשים עמלו קשה במשך כל היום, מעבר לצחוקים ומעבר לכל הדיבורים, כדי שההצעה הזאת שהונחה בפניכם בבוקר לא תהיה ההצעה הזאת שמובאת ברגע הזה להצבעה. גם אדם כמוני, ואני חושב שכל אחד ואחת שיושב כאן, בסופו של עניין רוצה שהתהליך הזה יצליח. אנחנו רוצים את האנשים הטובים ביותר שיבואו לכאן. אדם כמוני נאבק על כך שמצד אחד האנשים שאנחנו רוצים שיבואו יהיו אנשי אשכולות ומצד שני שזה לא יהיה מכרז תפור שבונים אותו למידותיהם של שלושה-ארבעה אנשים שאנחנו מכירים אותם ובהתחלה ידעתי להגיד את השמות של אלה שיעלו למכרז עוד לפני שאישרנו. 

ישבתי עם היושבת ראש וייאמר לזכותה שההצעה שהונחה אתמול הייתה מבחינתה קאזוס בלי. בשום פנים ואופן לא הייתה מוכנה שזה יעבור כי זה היה ברור לנו שלא עברנו את הכול – ודנה יודעת איך צעקתי עליה ואני שוב מתנצל בפומבי, על הסעיף הזה. השתוללתי עליה כי זה נראה לי מטורף לחלוטין שאנחנו יושבים כאן לא רק ימים אלא גם לילות ובסופו של עניין יוצא, ואני לא רוצה לומר שמישהו תכנון קומבינה אלא עשה שגיאה כשהוא הגיש הצעה כזאת.

כאשר אנחנו ישבנו ודיברנו וניסינו למצוא את התהליך הנכון דיברנו על כך שהתהליך לא יהיה ארוך ולא רצינו לתחום את זה לשנה כדי שהמינהלת הזאת לא תחשוב שיש לה זמן של שנה אלא שכל התהליכים ייעשו באופן מידי. זה מתוך רצון כן שהעבודה תצא לדרך. לכן אסור לנו כל הזמן להיות על העמדות בתצפיות. בסוף אתה צריך לתת לגוף הזה לעבוד ולזרום. בסוף, גברתי היושבת ראש, כל מה שעשינו כאן לא שווה כלום אם לא יהיו אנשים שהם לפני הכול בני אדם כי בסוף בסוף יש חוק. שאף אחד לא ישכח, חוק רשות השידור הוא חוק והכול כתוב בו. לכאורה לא צריך חוק חדש כי הכול כתוב שם. אפשר היה לתקן ניואנס מסוים ולסגור עניין. זה עזר לרשות השידור? יותר טוב שאני לא אגיד מה עולה לי בראש. 
אני אומר לך חברי עיסאווי פריג'  שאין מישהו שעשה כאן עבודה כמוך ואני אומר את זה מכל הלב ויישר כוח. מבחינתי כחבר שהלך אתך כברת דרך ארוכה, באמת אני מוריד את הכובע בפניך. לכן אני אומר את זה כאן דווקא בעניין הזה. מינהלת ההקמה והאופן שבו היא תוקם וכמה זמן מדוד, אין ליושבת ראש ולא לשר התקשורת ולא לשר האוצר פריבילגיה או רצון שהעסק הזה ייכשל. בסוף השר – הוא לא כאן ואני מקווה שיעבירו לו את הדברים –עבורו זאת אחת מגולות הכותרת שהוא רוצה להעמיד לעצמו.

<עיסאווי פריג':>
בכל זאת יש לי התניה. המנכ"ל הזמני, אסור שיהיה חבר בוועדת לנדס מציעת החוק או אחד מהמקורבים או מנהל מכהן ברשות השידור הקיימת. 

<קריאה:>
אז יוני לא יכול?

<עיסאווי פריג':>
אני לא נוקב בשמות. זאת דעתי למען היושר הציבורי וההגינות.

<איתן כבל:>
מקובל. יושבת הראש מהנהנת. אני אומר לפרוטוקול והיושב ראש מהנהנת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רק מבקשת, כדי שבאמת נוכל להביא אנשים ראויים לדבר הזה, לשמור על השם מנכ"ל זמני.

<איתן כבל:>
בסדר.

<עיסאווי פריג':>
בסדר אבל ההתניות שהזכרתי יירשמו בפרוטוקול.

<איתן כבל:>
יירשמו בפרוטוקול ויהיו חלק מהעניין. חד משמעית.

<רינה חכמון:>
מבחינה משפטית מועמדים להיות מנכ"ל לא יוכלו לבוא בטענה שיש לו פריבילגיה עליהם?

<איתן כבל:>
אין לו.

<רינה חכמון:>
יכול לבוא מישהו ולומר שיש לו יתרון על המועמדים האחרים כי הוא נבחר על ידי ועדת איתור כמנכ"ל זמני.

<קריאה:>
את רוצה שנביא מישהו מארצות הברית?

<רינה חכמון:>
לא מה אני רוצה. אני אומרת מבחינה משפטית. 

<איתן כבל:>
אנחנו כאן עשינו עבודה שמעטים המקומות בהם זה נעשה כך, גם בהקשר שלכם. אני מנסה לומר שבסוף יבוא מישהו לנהל את העניינים ואז אתה תעמוד כאן ותשאל איפה היינו ומה עשינו. אני אומר לך כמי ששנים נמצא בחזית של המאבק למען השידור הציבורי, אני לא זקוק לכך שמישהו ייתן לי מחמאות. אני מסומן ברשות השידור, לשמחתי.

<רינה חכמון:>
אבל מה זה קשור? ועדת האיתור, במקום שהיא תבחר מנכ"ל זמני, תבחר מנכ"ל.

<איתן כבל:>
אני אומר לך במה זה קשור. זה כן קשור כי גם אם אתה רוצה להביא מנהל  לחצי שנה, אם הוא טוב, הוא יהיה. אני יודע מי זה יהיה? 

<רינה חכמון:>
ועדת האיתור תבחר מנכ"ל כמו שכתוב בחוק.

<איתן כבל:>
אבל צריך את הזמן.

<גדי בן יצחק:>
אני מבין שפתאום בלילה גיליתם שאתם צריכים צוות הקמה. אני לא אומר שלא צריך צוות הקמה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא פתאום גילינו.

<גדי בן יצחק:>
למה אנחנו מדברים חודש וחצי ומגלים את זה רק הלילה? אני כעובד, מכיוון שאני עובד מעל שמונה וחצי שנים, יצאתי לגמרי מעניין הוועדים עד לפני שמונה שנים ונכנסתי בגלל הרפורמה ומאז לא ראיתי גרוש מאף אחד מאלה שדיברו על הרפורמה לגבי איזשהו עובד. כצעד אמון מכם אני רוצה לראות בחוק שברגע שיש צוות הקמה, יש פרישה על פי התכנית המוסכמת וכי העסק זז. לא שתתחילו להעביד אותנו על יבש עד שיהיה מפעל ואנחנו נצא לפנסיה שהיא בושה. תנו  משהו כדי שבאמת נראה שיש. לא מלים ולא ניירות אלא תנאים, תנאי עבודה, כבוד לעובדים שהביאו את רשות השידור לתודעת הציבור ולא רק לרעה.

<דוד צור:>
אתה מצפה מאתנו להתחייב על משהו.

<גדי בן יצחק:>
לא אתם.  הכנסת היא הריבון, לא האוצר ולא חוק ההסדרים. אתמול שמעתי שהכול בסדר ברגע שהנדל"ן יניב פירות.

<קריאה:>
אנחנו רוצים צעדים בוני אמון.

<רינה חכמון:>
מה שעשו כאן  לעובדי רשות השידור, לא עשו לאף גורם אחר.

<גדי בן יצחק:>
בני ערובה.

<רינה חכמון:>
אני אספתי את כל החומרים ואנחנו נעשה על זה סרט, על מה אתם עשיתם לעובדי רשות השידור, מה הפוליטיקאים והשרים עשו לעובדי רשות השידור. אנחנו נעשה על זה סרט שיהיה הרבה יותר טוב ממדריך למהפכה שהיה היסוד לכל מה שעשיתם לנו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
דנה, תקריאי.

<קריאה:>
לא שמענו את חברי הכנסת בעניין. אתם צריכים להשמיע את קולכם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא להפריע בזמן ההקראה.

<קריאה:>
לא שמענו את חברי הכנסת בעניין הזה של הכסף.

<תמנה עורב:>
למה מאה עובדים יצאו לפנסיה בחודש מרץ  בהבטחות שיקבלו את התנאים ועד היום  לא קיבלו שום דבר? אנחנו רוצים תשובות לתקציב.
<איתן כבל:>
תני לנו לסיים. לא נלך מכאן עד שנשמע את זה שוב. גם לי יש מה להגיד בסיום. אני רוצה שקודם כל נצביע, נעבור לסעיף הבא ויש עוד כמה דברים שצריך להגיד.

<דנה נויפלד:>
מינוי מנהל כללי זמני.

(1) על אף הוראות סעיף 37(א) עד (ג) יתמנה מנהל כללי זמני בידי ועדת האיתור שלהרכבה יצורפו שני נציגי ציבור שימנה יושב ראש הוועדה והם:
(1) נציג ציבור חבר הסגל האקדמי במוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, בעל מומחיות בתחום התקשורת.

(2) נציג ציבור נוסף שמתקיים בו האמור בסעיף 28(ב)(3).

על נציגי ציבור לפי סעיף קטן זה ומינויים יחולו הוראות סעיפים 28(ה), 28א ו-29.

(2) על המנהל הכללי יחולו הוראות סעיף 37(א) ו-(ד).
(3) תקופת כהונתו של המנהל הכללי הזמני תהיה עד למינוי מנהל כללי קבוע בידי המועצה בהתאם להוראות סעיף 37.

(4) המנהל הכללי יעסוק בהקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילותו של תאגיד השידור הציבורי בלבד.

(5) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 94, המנהל הכללי הזמני לא יהיה רשאי לעסוק ברכישה של תכנים חדשים.

(6) על אף הוראות סעיף 49, המנהל הכללי הזמני רשאי לקבל לעבודה בתאגיד השידור הציבורי שלא במכרז לא יותר מעשרים עובדים. במסגרת זאת המנהל הכללי הזמני לא יהיה רשאי לקבל לעבודה נושא משרה לרבות מנהל חטיבת החדשות.
(7) העובדים האמורים בסעיף קטן (ו) יועסקו בתאגיד השידור הציבורי לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום קבלתם לעבודה. אין באמור כדי למנוע מעובדים שתמה תקופת העסקתם לפי סעיף קטן זה להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הציבורי בהתאם להוראות סעיף 49.
(8) על אף הוראות סעיף 49(ב)(1), סמנכ"ל הכספים הראשון של תאגיד השידור הציבורי ייבחר בהליך של ועדה לאיתור מועמדים שחבריה הם המנהל הכללי הזמני ושני חברי ועדת האיתור בהרכבה לפי סעיף קטן (א) שיבחר יושב ראש ועדת האיתור. תקופת כהונתו של סמנכ"ל הכספים הראשון תהיה שנתיים מיום מינויו. אין באמור כדי למנוע מסמנכ"ל הכספים הראשון להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הציבורי בהתאם להוראות סעיף 49(ב)(1).
(9) בכפוף לסעיף קטן (ד), המנהל הכללי הזמני יהיה רשאי להתקשר בעסקאות בשם תאגיד השידור הציבורי יחד עם סמנכ"ל הכספים.

<אתי בנדלר:>
יש לי הערות קטנות.

<גלילה הורנשטיין:>
שאלת הבהרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
קודם היועצת המשפטית של הוועדה.

<גלילה הורנשטיין:>
בסדר. חשבתי קודם שהיא לא הראשונה אלא היועץ המשפטי של הממונה על השכר עדיף עליה. אני אף פעם לא אעשה לה בייפס. אני מאוד מעריכה את העבודה שלה ואני מבקשת הבהרה.

<אתי בנדלר:>
לצורך בחירת המנכ"ל הזמני מצרפים לוועדת האיתור שני נציגי ציבור. החלטת ועדת האיתור, גם בהרכבה המורחב, תהיה ברוב. דהיינו, יכול להיות שלא תהיה שום משמעות להוספת שני הנציגים הנוספים אם ועדת האיתור המקורית שמונה שלושה חברים תחליט ברוב על בחירת המנכ"ל הזמני ולכן  להוספה אין משמעות.

לכן אני מציעה אחת משתיים: או שהחלטות ועדת האיתור הזאת יתקבלו ברוב של ארבעה חברים לפחות או שאם זה בשלושה, אחד מהם לפחות יהיה אחד משני נציגי הציבור שצורפו לוועדת האיתור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להסביר את העניין.  ההצעה לוועדת איתור מורחבת הייתה מכיוון שהבנו שיש כאן משהו שהוא לא בדיוק לפי מה שכתוב בחוק. חשבנו שנכון יותר – אני אומרת חשבנו כי זאת הייתה הצעה ששודרגה – שיהיו יותר עיניים ויותר פיקוח, נקרא לזה ציבורי, על הסיפור הזה. אני עדיין חושבת שרוב של חמישה, אני מבינה שזה שלושה.
<אתי בנדלר:>
שלושה מקוריים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אלה לא בהכרח השלושה המקוריים. דבר שני,  בוועדת האיתור המקורית מדובר בשלושה אנשים כאשר הרוב שם הם שניים. אם כך, כאן כבר אנחנו מדברים על רוב אחר.

<אתי בנדלר:>
ברור אבל ועדת האיתור המקורית יכולה לקבל החלטה בניגוד לעמדתם של שני נציגי הציבור שצורפו. לזה אני מפנה את תשומת הלב.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מכיוון שמדובר בוועדות שמתכנסות במקביל ולא ועדות שמתכנסות אחת אחרי השנייה, מבחינת רצף הזמן, ציר הזמן, זה לא שקודם אנחנו ממנים את זה ואחר כך את זה. המינוי נעשה, אני לא יודעת אם באותו יום, אבל נעשה במקביל.

<אתי בנדלר:>
המינוי של מי?

<היו"ר קארין אלהרר:>
המינוי של המנכ"ל הזמני נעשה במקביל למינוי של המועצה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אם כבר יש מועצה, אני בכלל לא מבינה. בסדר. אני הערתי והוועדה תחליט.

<איתן כבל:>
גברתי יושבת הראש,  אני חושב שדווקא בגלל כל מה שאמרו כן אפשר לקבל את ההצעה של היועצת המשפטית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין שום בעיה.

<איתן כבל:>
 כל העניין של התהליך הוא כי צריך שיהיה רציפות תפקודית. הכוונה היא שהמערכת תיכנס לתוך רציפות תפקודית. אני צופה עוד המון בעיות  בתהליכי מינוי המנכ"ל הקבוע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לי אין בעיה.

<אתי בנדלר:>
אני מעירה הערות והוועדה צריכה להחליט.

<איתן כבל:>
נעלה את ההמלצה שלך להצבעה.

<שמעון אוחיון:>
כמה יהיו בסך הכול?

<אתי בנדלר:>
ההחלטה תתקבל או ברוב של ארבעה מתוך חמישה או של שלושה ובלבד שאחד מהם הוא אחד מנציגי הציבור הנוספים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין לי בעיה.

<נטע דורפמן רביב:>
צריך לזכור שבהרכב המקורי ממילא יש שני נציגי ציבור.

<אתי בנדלר:>
את הרי לא הוספת אותם למראית עין אלא את רוצה לתת להם משקל.

<איתן כבל:>
אם זה לא בדיוק כמו שאתם כתבתם, זה מבלבל אתכם?

<אתי בנדלר:>
יש לי עוד הערה.  לגבי חברי ועדת האיתור המקורית,  הוועדה החליטה שיש לפרסם את שמותיהם באתר התאגיד וברשומות.  אני מציעה שגם על מינוי שני החברים הנוספים יהיה פרסום ואם עדיין לתאגיד אין אתר, באתר משרד התקשורת וברשומות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין בעיה.

<אתי בנדלר:>
שאלה אחרונה. בסעיף קטן (ז) מדובר על קבלת עובדים לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום קבלתם לעבודה. האם מדובר מיום שהם נבחרו או מיום התחילו לעבוד בפועל?

<דנה נויפלד:>
התחילו.

<אתי בנדלר:>
מיום תחילת עבודתם. אני חושבת שזאת הכוונה. נכון?

<דנה נויפלד:>
כן.

<אתי בנדלר:>
צריכים לעשות בהתאמה את השינויים בסעיפים האחרים.

<גלילה הורנשטיין:>
רציתי לשאול לגבי סעיף (ו). כתוב כאן שלא במכרז, לא יותר מעשרים עובדים. אני לא זוכרת ששמעתי בבוקר, אבל אמרו לי שהשר זרק - תכף נגיע לזה בסעיף הבא - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא קשור.

<גלילה הורנשטיין:>
קליטה של 25 אחוזים מהסך הכול. עשרים העובדים האלה, אם אנחנו מדברים על 25 אחוזים, אנחנו מגיעים בערך למספר עלוב נפש שזה פחד להזכיר אותו אבל אם אנחנו אומרים שעשרים העובדים האלה ייקלטו, עוד עשרה אחוזים פחות מהסך הכול. 
<היו"ר קארין אלהרר:>
אין קשר בין ההוראות.

<גלילה הורנשטיין:>
אל תגידו לי שאין קשר. מי אלה עשרים העובדים?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני ניסחתי את זה ואני יודעת להגיד שאין קשר.

<גלילה הורנשטיין:>
אני מבקשת הבהרה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אל תגידי לי מה אני אגיד.

<גלילה הורנשטיין:>
אני מבקשת הבהרה. מי אלה עשרים העובדים?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבהירה. עשרים העובדים האלה הם עובדים טכניים בלבד, מזכירות וכולי.

<גלילה הורנשטיין:>
זה על חשבוננו?

<היו"ר קארין אלהרר:>
אלה העובדים הדרושים להקמה.

<גדי בן יצחק:>
הם ימשיכו לעבוד?

<היו"ר קארין אלהרר:>
מדובר בעשרים עובדים הדרושים להקמה, ביניהם למשל סמנכ"ל כספים. לא מדובר באנשים שנדון עליהם בסעיף הבא, אותם 25 אחוזים שיעברו מרשות השידור הקיימת לגוף החדש. לא, זה לא אותו הדבר.

<גלילה הורנשטיין:>
השאלה אם זה על חשבון העובדים.

<קריאה:>
זה לא שייך. זאת מינהלת הקמה.

<גלילה הורנשטיין:>
אני רוצה לשמוע לפרוטוקול. אני רוצה לשמוע שעשרים העובדים האלה הם לא על חשבון העובדים שייקלטו על אותו מספר שאנחנו עוד לא מסכימים עליו ויש חילוקי דעות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אין קשר.

<איתן כבל:>
תחשבי שהם עשרים שמסתובבים בחלל. אם ייקלטו לאחר מכן, הם יהיו חלק מהספירה. אם לא, הם לא. 

<קריאה:>
הם ייכנסו בלי מכרז?

<איתן כבל:>
לא אמרתי את זה. הם יכולים על פי כל הכללים להשתתף.

<גלילה הורנשטיין:>
כתוב שנתיים.

<איתן כבל:>
שנתיים ראשונות.

<גלילה הורנשטיין:>
ואחר כך על חשבון?

<איתן כבל:>
לא. הם לא ממשיכים אוטומטית אחרי שנתיים. 

<גלילה הורנשטיין:>
השאלה שלי היא אחת ויחידה. אני רוצה לדעת רק תשובה אחת.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אמרנו שהעובדים האלה מועסקים לצורך הקמה. אפשר להוסיף בסעיף (ז) שהעובדים האמורים בסעיף קטן (ו) יועסקו בתאגיד השידור הציבורי לתפקידים הנדרשים לצורך הקמה.

<גלילה הורנשטיין:>
בלבד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן.

<גלילה הורנשטיין:>
בסדר. זה בפרוטוקול ואנחנו יודעים.

<דוד צור:>
כן, אבל תקראי הלאה. אין זה אומר שהם לא יוכלו אחר כך לגשת על פי הנוהל למכרז.

<גלילה הורנשטיין:>
סליחה על השאלה, ואני לא נגד עובדים כי אני רק מייצגת עובדים, אבל אם זה על חשבון.

<דוד צור:>
מסבירים לך שלא. את תקועה בעולם שלך אבל גם לי מותר להגיד לך משהו. שש פעמים שאלת ושש פעמים אמרנו שזה לא על חשבון. 

<גלילה הורנשטיין:>
זה מה שאני צריכה לשמוע. זה הכול.

<דוד צור:>
אל תגידי שזה מה שאת רוצה לשמוע. אני עדיין רוצה להשמיע. זה לא בא על חשבון אבל עדיין זכותם להתמודד במכרז על פי סעיף 49 ולהתקבל לתוך ה-750. אני  לא יודע איך תמדדי את זה, כן על חשבון או לא.

<גלילה הורנשטיין:>
אתה אמרת לא.

<יאיר טרצ'יצקי:>
שאלת הבהרה קטנה. אני מבין שרוח הניסוח הולך לכיוון הזה אבל שיהיה ברור שהמנהל הזמני הוא לא ישכור עיתונאים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא.

<איתן כבל:>
זה נאמר. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבקשת להעלות להצבעה את הסעיף  על המנהל הכללי הזמני. מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר
<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<אתי בנדלר:>
בפרק הפירוק יש סעיפים שמתייחסים למצב בו טרם מונה המנכ"ל, כך למשל בסעיף 88 שמדבר על סמכויות המפרק נאמר שעל אף האמור בסעיף קטן (א) מונה המנהל הכללי של תאגיד השידור הציבורי, לא יתקשר המפרק לרכישת הפקות מקומיות קנויות בסכום העולה על 250 אלף שקלים חדשים אלא באישור המנהל הכללי ואם טרם מונה המנהל הכללי ומונה יושב ראש המועצה, אלא באישור יושב ראש המועצה.

השאלה היא האם האישורים האלה, אנחנו לא צריכים לעשות התאמות  עכשיו משיש לנו מנהל כללי זמני.

<היו"ר קארין אלהרר:>
צריך.

<אתי בנדלר:>
אם כך, אנחנו עושים את ההתאמות הנדרשות באופן שזה יהיה באישור המנהל הכללי הזמני.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בהחלט כן.

<לואיז סספורטס:>
איך הוא יתקשר לרכישת הפקות?

<היו"ר קארין אלהרר:>
המנהל הזמני  לא יתקשר לרכישת הפקות.

<לואיז סספורטס:>
כך הבנתי אבל היועצת המשפטית אמרה שצריך לעשות התאמות שבמקום המועצה, זה יהיה המנהל הזמני. לכן אני לא מבינה את זה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
למעט דברים שכבר קיימים. נגיד החינוכית שאמרה שרוצים להעביר תכנים קיימים לתאגיד החדש, זה תוכן שכבר היה.

<אתי בנדלר:>
לא. מדובר כאן על רכישת הפקות חדשות.

<לואיז סספורטס:>
לא. הפקות חדשות הוא לא יכול.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הוא לא יכול. הזמני לא יכול.

<אתי בנדלר:>
אם כך, נשאיר את זה כפי שזה היה. אין התאמות.

<לואיז סספורטס:>
לא יהיו הפקות חדשות.

<אתי בנדלר:>
למה? באישור יושב ראש המועצה.

<לואיז סספורטס:>
אין יושב ראש מועצה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש סעיף שאנחנו מבקשים לפתוח. 

<אתי בנדלר:>
תוספת או דיון מחדש?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
דיון מחדש. לדעתי זה יהיה בקונצנזוס.

<אתי בנדלר:>
לפי התקנון צריך לתת הודעה של חצי שעה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם כולם מסכימים?

<אתי בנדלר:>
אין דבר כזה. ברמה התיאורטית יכול מישהו לומר שהנושא מעניין אותו והוא היה בא במיוחד לצורך הדיון בו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם כן, נצהיר על הסעיף. לגבי התוספת.

<אסף אמיר:>
אפשר להציג את זה כדי שנוכל לחכות חצי שעה?
<עיסאווי פריג':>
השר בא לקראת השמאלנים, חבל על הזמן.

<אסף אמיר:>
תרבות זה לא שמאל וימין.  תרבות היא תרבות. ברגע שנגיע למדינה, ואני אומר את זה לך, שמישהו יגיד שתרבות זה שמאל או תרבות זה ימין, אנחנו בצרות.

<עיסאווי פריג':>
כך רואים את זה.

<אסף אמיר:>
תרבות היא תרבות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מי יעשה סרטים על הסבל של העם הפלשתיני?

<אסף אמיר:>
לא רק זה. השר, שלא יהיה ספק, הדברים במדינה השתנו אבל חברי כנסת מהימין וחברי כנסת מהשמאל, אנשים בדרך כלל יותר אידיאולוגים, הם אנשים שלאורך כל השנים תמכו בתרבות, גם מהימין וגם מהשמאל. 

<עיסאווי פריג':>
אתה צודק אבל אנשי השמאל תמכו קצת יותר.

<אסף אמיר:>
הנשיא הוא אחד השושבינים של חוק הקולנוע. אני לא בטוח שאדלשטיין הוא שמאל ואני לא בטוח שכבל הוא שמאל.

<איתן כבל:>
אני ימין קיצוני.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אנחנו מדברים על החלוקה הפנימית של התשעים מיליון שקלים על הדרמה והדוקו.

<אתי בנדלר:>
פרט 2 בתוספת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא פרט 2. סעיף 2(1).

<אתי בנדלר:>
זה פרט 2. בתוספות הסעיפים נקראים פרטים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כשתראו בעוד שנה-שנתיים סרט, תדעו שזה בגלל שנתקעתם כאן.

<תמנה עורב:>
וכשתראו בעוד שנתיים מישהו מטאטא רחובות, תבינו שזה עובד רשות השידור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה לעבור לסעיף על מעבר עובדי רשות השידור והטלוויזיה הלימודית.  דנה, תציגי את זה.
<דנה נויפלד:>
הסעיף הבא הוא סעיף שהמיקום שלו אולי לא הכי מוצלח. יכול להיות שהוא יופיע בסוף כי הוא קוטע את הרצף של הדברים והוא קשור לנושא אחר.

"מינוי נושא משרה נוסף.

על אף הוראות סעיף 49(ב)(1), בשנה הראשונה שמיום הפרסום נושא משרה אחד נוסף על סמנכ"ל הכספים ייבחר בהליך של ועדת איתור שחברים בה המנהל הכללי שמינתה המועצה".

<עיסאווי פריג':>
זה הקבוע.

<דנה נויפלד:>
כן. זה הקבוע.

"סמנכ"ל הכספים וחבר המועצה שתבחר המועצה ובאישור המועצה".

<עיסאווי פריג':>
למה את צריכה כאן את הסעיף הזה?

<דנה נויפלד:>
אני אומרת שהוא צריך לבוא בסוף. הוראות מעבר.

<קריאה:>
ושהוא לא יהיה מנהל חטיבת החדשות.

<עיסאווי פריג':>
מינוי נושא משרה נוסף.

<קריאה:>
כדי לעשות ועדת איתור לנושאי משרה, צריך מנכ"ל ונושאי משרה אחרים. אם יש לך רק אחד, אתה צריך למנות עוד אחד.

<דנה נויפלד:>
נכון. זאת הוראה מיוחדת עד שיהיו שלושה סמנכ"לים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מעלה להצבעה. מי בעד.

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר. 

מעבר עובדי רשות השידור והטלוויזיה הלימודית.

<דנה נויפלד:>
(1) עד ליום התחילה יציע המנהל הכללי שמינתה המועצה למספר עובדים של רשות השידור או הטלוויזיה הלימודית השווה ל-25 אחוזים משיא כוח האדם בתאגיד בהתאם לקביעה הראשונה של המועצה לפי סעיף 12(5) להתקבל כעובדים בתאגיד השידור הציבורי ולא תחול חובת המכרז על קבלת עובדים לפי סעיף קטן זה.
(2) מבלי לקרוע מהוראות סעיף קטן (א), בתקופה שעד לחצי שנה מיום התחילה תאגיד השידור הציבורי רשאי לקבל לעבודה עובדים נוספים של רשות השידור או הטלוויזיה הלימודית ולא תחול חובת המכרז על קבלתם של עובדים אלה. אין באמור בסעיף זה כדי לחייב את תאגיד השידור הציבורי לקבל  לעבודה עובד של רשות השידור או הטלוויזיה הלימודית.
(3) עובד של רשות השידור או הטלוויזיה הלימודית אשר המנהל הכללי הציע לו להתקבל לעבודה בתאגיד השידור הציבורי לפי הוראות סעיף קטן (א),  ישיב בתוך 14 ימים מיום קבלת ההצעה. לא השיב העובד להצעה בזמן האמור, יראו בו כמי שסירב להצעה.
(4) סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו על מי שהיה עובד של רשות השידור או הטלוויזיה החינוכית שנתיים רצופות ערב יום הפרסום ואולם ניתן יהיה לקבל עובד לפי סעיף קטן (ב) אף אם לא היה עובד רשות השידור או הטלוויזיה הלימודית שנתיים מיום התחילה במקרים חריגים ובאישור המועצה.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם הוא לא היה עובד שנתיים, המועצה יכולה לאשר לקלוט אותו. אם המנכ"ל בא ואומר שזה תותח, זה משחרר את המועצה.

<אתי בנדלר:>
שאלה. עד יום התחילה המנהל הכללי יציע ל-25 אחוזים משיא כוח האדם בתאגיד, אבל עד יום התחילה אין לי קביעה של שיא כוח האדם כי זה ייקבע רק אחרי יום התחילה.

<דנה נויפלד:>
זה ייקבע רק אחרי שתהיה מועצה.

<אתי בנדלר:>
נכון. איך מיישבים את הדבר?

<דנה נויפלד:>
זה לא יום התחילה. זה עד שתהיה מועצה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יום התחילה זה יום שקודם הגדרנו ששלושת הערוצים משדרים. 

<אתי בנדלר:>
31 במרץ.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה יכול להיות גם 30 בספטמבר שנה הבאה. כדי ששלושת הערוצים ישדרו, מן הסתם יש בעיה כי המנהל הזמני שאישרתם כשלא הייתי הוא הרי לא יכול לקלוט עובדים. צריך להבין שהערוצים יכולים להתחיל לפעול רק כשיש כבר מנכ"ל, יש כבר מועצה שבחרה אותו כי אם אין מועצה, אז אין מנכ"ל קבוע ואין עובדים שיפעילו את השידור. אנחנו  מבינים שכדי שיהיה יום התחילה, צריכים להיות שלושת אלה ואני מקווה שלא נגיע ליום שבגלל כל המסורבלות וההפרדות נאלץ לבוא לכנסת ולבקש לדחות את יום התחילה בחקיקה ראשית ולהזיז את ה-30 בספטמבר 2015 ואז ניזכר כולנו בחשדות וכולי. אני מקווה שאני טועה ושזה לא יקרה אלא זה יתחיל כמה שיותר מהר בעזרת השם. בכל מקרה, המועצה תהיה קיימת עד  אז.

<אתי בנדלר:>
המועצה תהיה וייקלטו עובדים אבל שיא כוח אדם לא יהיה ואדוני לא הסכים אפילו שזה ייקבע בתוך שנה מיום התחילה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה לא הסכמתי? דנה, יש לנו בעיה לחייב את המועצה להגדיר שיא כוח אדם עד ליום התחילה? היא יכולה לעדכן אותו.

<אתי בנדלר:>
בוודאי לא בצל קביעת כללים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
שיא כוח אדם היא צריכה בכללים?

<אתי בנדלר:>
לא. שיא כוח אדם זה לא בכללים אבל אין לה את הסמכויות האלה. סעיף הסמכויות האלה לא חל. יש לה סמכויות עזר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למי יש סמכות לקבוע שיא כוח אדם?

<אתי בנדלר:>
לה, רק אחרי יום התחילה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה? מה ההיגיון בזה? מה הקשר בין התחלת השידורים ליכולת של מועצה שכבר מונתה לקבוע שיא כוח אדם?

<אתי בנדלר:>
זאת סמכות עזר לקבוע שיא  כוח אדם? לפי סעיף 19 לפקודת פרשנות? אתם רוצים שתהיה לה את הסמכות הזאת? תקבעו את זה במפורש.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למי יש סמכות לקבוע את שיא כוח האדם?

<אתי בנדלר:>
למועצה החל ביום התחילה. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
היא לא ישות משפטית מרגע שהחוק עובר ומפורסם?

<אתי בנדלר:>
התאגיד הוא ישות משפטית. האורגנים ישויות משפטיות. הפעלת סמכויות יכולה להיעשות לפני תחילת החוק רק ככל הנדרש כדי שביום התחילה - - -

<דנה נויפלד:>
אתי, זה לא מסתדר עם מה שאמרת לגבי סעיף 19.

<אתי בנדלר:>
אתם חושבים שקביעת שיא כוח אדם על ידי המועצה נכנס למסגרת סעיף 19?

<דנה נויפלד:>
כן.

<אתי בנדלר:>
זאת שאלה פרשנית קשה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לקלוט כוח אדם היא יכולה?

<דוד צור:>
אתי, איך התאגיד יתחיל לפעול אם לא יקבעו לו שיא כוח אדם? 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תקבעו בחקיקה שהיא יכולה לקבוע שיא כוח אדם.

<אתי בנדלר:>
אני לא הייתי משאירה את זה לעניין של פרשנות. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תקבעו שהמועצה יכולה לקבוע את שיא כוח האדם אף לפני יום התחילה.

<קריאה:>
לחייב אותה. לא רק יכולה לקבוע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
דנה, יש לכם בעיה לחייב אותה לקבוע שיא כוח אדם טרם יום התחילה?

<דנה נויפלד:>
לא, זה בסדר אבל השאלה אם יש עוד דברים.

<אתי בנדלר:>
לא רק שאתה מסכים שזה ייקבע בתוך שנה מיום התחילה אלא את מאשר לה לקבוע את זה לפני יום התחילה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מעולם לא התנגדתי שזה ייקבע.

<אתי בנדלר:>
אני ניסיתי לקרוא הוראות שיש צורך לקיים אותן בתוך פרק זמן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אנחנו מנסים לקבוע הוראות שיש צורך לפרסם כללים באישור השר. זה הסעיף שאז הקראת.

<אתי בנדלר:>
אמרתי שאני קוראת סעיפים בהם ניתנו סמכויות או הוטלו תפקידים על המועצה, גם אם זה לא בכללים.

<דנה נויפלד:>
זאת הפרשנות.

<אתי בנדלר:>
עלולה להיות הפרשנות.

<דנה נויפלד:>
היה לנו דיון על זה לפני כמה שבועות.

<אתי בנדלר:>
לא דיברנו על שיא כוח אדם.

<דנה נויפלד:>
אבל גם לוח שידורים היא צריכה לאשר לפני יום התחילה.

<דוד צור:>
איך הוא יפעל אם המועצה לא תקבע כאשר ביום התחילה הוא מתחיל לשדר?

<היו"ר קארין אלהרר:>
תקבעו מבלי לפגוע ביתר הסמכויות של המועצה.

<דנה נויפלד:>
אם יש חשש פרשני.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ממה החשש? 

<דנה נויפלד:>
יום התחילה הוא יום השידורים החדש של התאגיד החדש. יש הרבה דברים  שהמועצה צריכה לעשות על מנת שניתן יהיה לשדר ביום התחילה. אם אנחנו חושבים שיש ספק, וכך אומרת היועצת המשפטית, שהיא לא תוכל להפעיל את סמכויותיה טרם יום התחילה, יש הרבה מאוד דברים.

<אתי בנדלר:>
לא אמרתי שהיא לא תוכל להפעיל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כאן מחייבים אותה. 

<קריאה:>
זה דרוש.

<אתי בנדלר:>
אלמלא הסעיף הזה, זה לא היה דרוש. לא היה צריך. אין חובה לקבוע שיא כוח אדם ביום הראשון לתחילת פעילות התאגיד.

<קריאה:>
היא אמורה להתחיל בשידורים ביום התחילה. 

<עיסאווי פריג':>
השאלה היא אם היא חייבת לקבוע שיא כוח אדם לפני יום התחילה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עכשיו נקבע בחוק שהיא חייבת.

<עיסאווי פריג':>
היא חייבת או לא? חייבת על פי חוק?

<אתי בנדלר:>
אני מציעה לקבוע מפורשות שכל מקרה שמטיל עליה תפקידים ייכנס ביום מינוי המועצה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אין בעיה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
דנה, מה הבעיה לקבוע את מה שאמרנו קודם, שהיא חייבת לקבוע שיא כוח אדם?

<דנה נויפלד:>
אין בעיה. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
האם הקביעה שמישהו חייב לעשות משהו, מה יכול ללמד על זה שאין קביעות כאלו לגבי דברים אחרים?

<דנה נויפלד:>
למה צריך לכתוב חייבת?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כי היא צריכה להציע  רבע מהשיא הזה לעובדי רשות השידור. הם יגידו שאם לא תקבע שהיא חייבת, אולי לא יהיה עד אז שיא ולכן איך ביום התחילה יציעו להם רבע.

<היו"ר קארין אלהרר:>
קבענו. 

<נטע דורפמן רביב:>
אני מציעה שהחיוב הזה יהיה בתוך הסעיף עצמו בו נקבע שצריך להציע לעובדים.

<דנה נויפלד:>
אותו סעיף ספציפי.

<נטע דורפמן רביב:>
אותו סעיף שמדבר על הצעה ל-25 אחוזים מהעובדים להגיע לתאגיד,  יהיה כתוב שהמועצה תקבע את שיא כוח האדם לפני יום התחילה. כלומר, זה יתקשר להצעה לעובדים.

<עיסאווי פריג':>
להפנות לסעיף.

<נטע דורפמן רביב:>
אני מציעה שאנחנו נגיד לפרוטוקול שעמדתנו המשפטית של כל נציגי הממשלה שסעיף 19 לחוק הפרשנות חל ואנחנו מכניסים את זה רק כדי ליצור ודאות לעובדים.

<דנה נויפלד:>
למען הסר ספק.

<נטע דורפמן רביב:>
לנו אין ספק אבל ניצור ודאות לעובדים.

<אתי בנדלר:>
כדי לחייב אותם לעשות את זה.

<נטע דורפמן רביב:>
מבחינתנו למועצה יש סמכויות עזר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה לא מספיק שיש לה.

<נטע דורפמן רביב:>
שלא תיווצר פרשנות בגלל שהכנסנו את הסעיף הזה שלמועצה אין סמכויות אחרות, אני אומרת לפרוטוקול שעמדתנו המשפטית היא שלמרות שהכנסנו עכשיו את הסעיף הזה, אנחנו סבורים שכן חל סעיף 19 לפקודת הפרשנות ולמועצה יש אפשרות לעשות לפני יום התחילה כדי שאפשר יהיה להתחיל את השידורים.

<אתי בנדלר:>
אני מזכירה שלא בטוח שקביעת שיא כוח אדם נדרשת כדי להפעיל את השידורים. לכן אמרתי את מה שאמרתי, כדי שלא ישתמע שלא אמרתי שדעתי היא שסעיף 19 לא חל על סמכויות שנדרשות לצורך הפעלת השידורים. ודאי שכן.

<עיסאווי פריג':>
אנחנו כאן מתייחסים למספר העובדים של רשות השידור והטלוויזיה הלימודית. כאן יש חוסר צדק. אני חושב שצריך להפריד בין העובדים של רשות השידור לבין העובדים של הטלוויזיה החינוכית. העובדים של הטלוויזיה החינוכית, יש להם את ההגנה בעצם היותם עובדי מדינה ולמה שאני אתן להם שיקבלו את החלק בנתח. צריך לדאוג להם בשיטה אחרת. כאן צריך להוריד את הנתח המוצע והוא צריך להיות אך ורק לעובדי רשות השידור שלא כוללים את הטלוויזיה החינוכית. להם יש את ההגנה כעובדי מדינה. לעובדים של הרשות אין כל הגנה והם מפוטרים.

<קריאה:>
אתה מתייחס למכסה של ה-25 אחוזים?

<עיסאווי פריג':>
כן. לעובדי החינוכית יש הגנה. הם עובדי מדינה. אנחנו מדברים בדיני נפשות, על אנשים שהולכים להיות מפוטרים. כשאני רוצה לדאוג למקום פרנסה לאנשים, אני צריך לפנות למי שאין לו מקום עבודה.
כוח אדם בתאגיד בהתאם לקביעה הראשונה של שיא כוח אדם. יש כאן כמה פעימות בשיא כוח האדם במועצה והפעימה הזאת  לקביעת שיא כוח אדם, יש לה השלכות כי האחוז נגזר משם. ברגע שאני מציין קביעה ראשונה, אני יכול  לפנטז ולומר שבקביעה הראשונה אני רוצה 300 עובדים וה-25 אחוזים הם בהתאם. אני יכול לשחק את המשחק הזסה, אם אני רוצה לקלוט. זאת נקודה בה אין צדק.

<דנה נויפלד:>
שיא כוח האדם הראשון. זה כתוב. בהתאם לקביעה ראשונה.

<קריאה:>
הוא אומר שזה לא צריך להיות.

<דנה נויפלד:>
אז אין ודאות.

<קריאה:>
בסוף זה מספר.

<עיסאווי פריג':>
אבל אתה לא כותב את המספר. אתה נותן דינמיקה למועצה ולשיקולים פנימיים לקבוע את ה-25 אחוזים מבחינה מספרית.  אני מציע לא להכניס את הקביעה הראשונה. קביעת העובדים לאורך השנה הראשונה של קיום המשדר הציבורי תהווה את הבסיס של ה-25 אחוזים. דהיינו, אם בשנה הראשונה המועצה החליטה מספר החלטות, שתיים-שלוש החלטות כאשר החלטה ראשונה היא לגבי 300 עובדים, אחרי שנה הגדילה את המספר ל-600 עובדים, האחוז צריך להתלוות לגדילה.

<אורי אפלבום:>
אבל ההצעה היא להציע עד יום התחילה.

<עיסאווי פריג':>
ביום התחילה, יכול להיות שאני אתחיל ב-300 עובדים.

<אורי אפלבום:>
לא. זה לא משנה עם כמה עובדים תתחיל. תהיה הקביעה הראשונה עד יום התחילה, מה שיא כוח האדם של התאגיד.

<עיסאווי פריג':>
שיא כוח אדם הוא נתון דינמי שנתון בידי המועצה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה אתה רוצה לשנות? בסעיף יש שתי קביעות. האחת, עד יום התחילה לרבע משיא כוח האדם ואחרי כן חצי שנה.

<עיסאווי פריג':>
חצי שנה, זאת סוגיה אחרת.  עוד לא הגעתי אליה אבל יש לי הערות לגביה. אתה מסכים אתי שאנחנו רוצים להכניס כמה שיותר עובדים על בסיס המינימום הזה? ה-25 אחוזים נגזרים ממספר שיא כוח אדם. אני כחבר מועצה רוצה במדיניות מסוימת, קבעתי קביעה ראשונית שאני צריך 400 עובדים, שיא כוח האדם שלי הוא 500 עובדים, אז 25 אחוזים מה-500 יהיה בהתאם. אחרי שישה חודשים אני מגדיל את שיא כוח האדם ל-600.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתה צריך להוסיף בהתאם.

<עיסאווי פריג':>
זה לא כתוב. כתוב בהתאם לקביעה הראשונה.
<איתן כבל:>
25 הוא בהתאמה לשיא שבסוף הוא מתכוונן. הוא כל הזמן גדל.

<קריאה:>
אבל זה זאת תקינה ולא אנשים בפועל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אז עד ליום התחילה המועצה תקבע שיא של 300, יציעו ל-75 אנשים ואחרי חצי שנה כבר הם יהיו על 600. הדיבור שלי אתכם היה שזה עד חצי שנה אחרי שמתחילים לשדר, אז כבר מתקבע סדר הגודל.

<איתן כבל:>
בואו נעשה סדר. אנחנו לא רוצים שהמקום החדש הזה בסוף יגיע למפלצת של עובדים. עוד לא אמרתי את עמדתי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עיסאווי, אתה צודק. זה לא היה הסיכום עם עופר.

<איתן כבל:>
אם כבר השר קובע קביעה, היא צריכה להיות הגונה.

<עיסאווי פריג':>
הנקודה השנייה היא מה שאמרתי לגבי החינוכית.

הדבר הנוסף. כתוב מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) בתקופה שעד לחצי שנה מיום התחילה תאגיד השידור הציבורי רשאי לקבל לעבודה עובדים כך וכך. זה לא חלק מהמכסה אלא זה מהלך אחר שנתן את הפריבילגיה,  ואני מדגיש את זה.

<נטע דורפמן רביב:>
זה לא חייב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה לטובתם. כדי שיהיה לו אינטרס לקחת.

<עיסאווי פריג':>
אני בכוונה מבהיר את זה. אני הבנתי את הסעיף שזה בנוסף למכסה של ה-25 אחוזים, דהיינו יש פריבילגיה לגוף. 

<דנה נויפלד:>
יש כאן ..... נוספים.

<עיסאווי פריג':>
נוספים ללא מכרז עד שישה חודשים. לכך התכוונתם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כן.

<עיסאווי פריג':>
יום התחילה שאתי ציינה, כבוד השר, אני חושב שמאחר ואני מדבר על כמות של עובדים שאני צריך לקלוט, 25 אחוזים, חייבים לקבוע בחוק שמינימום זמן לפני יום התחילה. תיקנו את זה שהמועצה חייבת לקבוע שיא כוח אדם לפני יום התחילה, אבל מתי? האם לקבוע את השיא שבוע לפני כן? שבועיים לפני כן? שיהיה לה זמן והיא תספיק לקלוט את ה-25 אחוזים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
קודם כל קבענו חובה שהמועצה צריכה עד יום התחילה לקבוע את שיא כוח האדם. שאלה אותי גם היועצת המשפטית ואני אמרתי לה שאני לא חושב שיש צורך בזה, ושוב, לא צריך כל דבר לקבוע בחוק. היא חייבת עד יום התחילה. החיים הם יותר חזקים. המועצה בחרה מנכ"ל והוא יודע שיש לו את החובה הזאת. היא מתחיל לתכנן את כוח האדם. אתה חושב שהוא יחכה עם ההצעה הזאת? אם במקרה המועצה התכנסה וקבעה את זה לפי החוק רק יום לפני, אז הוא יבוא בלילה וירוץ מהר ל-25 אחוזים? הוא כבר יתחיל להציע לפני כן כי הוא יודע את המספר המשוער. האם זה יהיה 450 או 420 או 480, בסדר, הוא כרגע צריך ללכת לרבע מהכמות הזאת ולהציע להם. האינטרס שלו הוא ללכת ולעשות את זה ולא לדחות את זה. הם עוזרים לו. הוא מסתייע בהם להקים את הגוף וזה אינטרס שלו.

<עיסאווי פריג':>
אני אומר את זה לשם הבהרה, לאן אנחנו הולכים. 

הדבר האחרון שאני רוצה לחדד ולהבהיר הוא בסוגיית עובדי החינוכית. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש לך לפחות רבע מהעובדים בגוף החדש. סתם.

<עיסאווי פריג':>
אני לא רוצה לתת לך מינימום ייצוג הולם כאן כי אני סומך על היושרה שלך, שמתוך זה צריך להיות מינימום כך וכך ערבים. 
כבוד השר, אני מבקש להוציא את עובדי החינוכית מכאן כי יש להם הגנה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אין להם הגנה.

<עיסאווי פריג':>
למה אין להם? אם אני טועה, תסבירו לי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתה טועה.

<עופר מרגלית:>
זאת הזכות  להיכנס בלי מכרז. האחוז הזה נותן זכות להיכנס בלי מכרז. למה שהיא לא תהיה שווה בין כולם?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא אומר שלעובדי החינוכית יש אופציה נוספת של ניוד בתוך שירות המדינה, מה שאין לעובדים האחרים.

<קריאה:>
אתה לא יכול לפטר אותם. אתה יכול לנייד אותם.

<קרן הררי:>
אני מהטלוויזיה החינוכית. יועצת למנכ"ל. רציתי להדגיש שגם בטלוויזיה החינוכית  יש הרבה אנשים שעובדים בבימוי ובהפקה ויהיה מאוד קשה להם להשתלב במשרדים הממשלתיים והם יצטרכו להתחיל לעבור הכשרות כדי לעבור למקצוע אחר לגמרי. לכן חשוב שגם לעובדי החינוכית תהיה אפשרות לעבור לגוף המשדר החדש. יש הרבה במאים ומפיקים שלא ימצאו את עצמם במשרדי הממשלה.

<איתן כבל:>
צודקת. אני כופר בכל התהליך הזה ואני אסביר. יכול להיות שאף אחד לא יאהב את מה שאני אומר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
משפט, לפני שאתה מתחיל. התהליך הזה כרגע הוא לא תהליך שהוא סוף פסוק בהכרח. אנחנו ממשיכים לנהל משא ומתן עם ההסתדרות והלוואי ונגיע להסכם לפני הקריאה השנייה והשלישית.

<איתן כבל:>
אני יודע. בגלל שאני יודע שזה לא סוף פסוק, אני כן רוצה להתייחס. אנחנו מקימים גוף חדש עם קריטריונים, עם כללים, עם מקצוענות וקביעה של סטנדרטים כאלה ואחרים. אם העובדים האלה לא טובים, למה לקבוע להם מכסה?  אם אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים לקלוט את העובדים הטובים ביותר לאורגן הזה, ואם אנחנו סומכים את ידינו על המנכ"ל ועל אותו צוות שצריך לבצע את קליטת האנשים שלא עושים איזה סיפור אלא באמת -  כמו  שאמרתי ליושבת ראש, עשינו את המפץ הגדול ולאורך כל הדרך הפעולה נעשית בידיים נקיות ומתוך  כך שכל אחד מהאנשים שמתקבל לעבודה יודע שחובת הנאמנות שלו היא כלפי המוסד הזה – יש מצב שיסתבר שזה לא 25 אחוזים אלא 400 אנשים או 500 אנשים.  דרך אגב, יכול להיות שיהיו לא מעט עובדים אצלכם שאני מניח, ככל שהזמן ינקוף, שיראו את ההסכם  כאשר הסכם הפרישה הוא כנראה הסכם ייחודי שלא יזכו לקבל אותו לאחר מכן, והם ירצו לקחת אותו ואז ייווצר האיזון. אלא אם כן אתה אומר לי שה-25 אחוזים מהווים את פלטפורמת המינימום. אם אתה יודע להגיד לי שזה הלפחות והשאר יכולים לעבור, זה מייצר מצב חדש. למה המערכת מייצרת כבר בתחילת הדרך שלה עבודה מקצועית עקומה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למה? אני לא מבין.

<איתן כבל:>
אני אסביר לך ואחדד. אני יודע שמה שאני אומר, לא בהכרח מגן על העובדים.

<רינה חכמון:>
אתה חושש שיבואו עובדים שהם לא טובים  וייכנסו לתוך ה-25 אחוזים?

<איתן כבל:>
שמעת אותו אומר את זה? את יודעת למה יש שבעים פנים לתורה? כי לא היה את מי לשאול. למה את מפרשנת  אותי בחיי? זה  מה שאמרתי? לא זה מה שאמרתי. נהפוך הוא.  אני מנסה לומר לכם שאני סבור שה-DNA הראשוני של הגוף הזה צריך להיות DNA מקצועי.  הוא צריך אלף צלמים? הוא צריך 500 נתבים? אני חושב שהדבר הזה מייצר עוול. אנחנו רוצים מהגוף הנוכחי את הטובים ביותר. הם יכולים להיות מאתיים והם יכולים להיות גם 300. כשאתה מייצר 25 אחוזים וקובע, זה כולל עיתונאים ואחרים. זה כולל הכול.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל הפרשנות שלך את הסעיף לא נכונה.

<איתן כבל:>
תסביר לי. אני תמיד אומר שאני שמח להבהיר את הדברים. לפעמים אני שואל כדי לקבל הבהרות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
דנה, תקשיבי לי אם אני מפרשן את הסעיף נכון כי זה מחייב.  אתי, הוא שאל על פרשנות הסעיף ואני מסביר אותו כפי שאני מבין אותו. תראו שזה עומד בנוסח.

למיטב הבנתי הוא מדבר על מעבר העובדים. תכף האוצר יציע שיפור בסעיף בהתאם למה שחבר הכנסת פריג' ציין כאשר תאריכי ההצעה יהיו שניים ולא אחד. כלומר, קבענו חובה עד ליום התחילה לקבוע שיא כוח אדם.  להבנת איתן זה כאילו גורע מהאפשרות שלו להציע ליותר בפטור ממכרז וזה לא גורע כי הסעיף הבא מאפשר את זה.

<אתי בנדלר:>

אם מספר שיא כוח אדם יביא לחלק אדם, איך הוא נחשב?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תעגלי למעלה. 

<שמעון אוחיון:>
זה מה שנקרא ראשו ורובו.

<אתי בנדלר:>
אתה שואל אותי אם זאת הפרשנות הנכונה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
במועד השני שהוא חצי שנה אחרי יום התחילה, מי אמר שהמועצה צריכה לקבל עוד פעם החלטה על שיא כוח אדם?

<נטע דורפמן רביב:>
אם היא קבעה.

<אורי אפלבום:>
אם היא תשנה את שיא כוח האדם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ואם היא תקבע בדיוק בשישה חודשים ויומיים? יש כאן עניין של סבירות. בוא נחייב אותה לתת את דעתה עוד פעם עד חצי שנה לאחר יום התחילה. הרי זה הגיוני שכאשר אתה מתחיל את השידורים, עוד אין לך את מלוא כוח האדם שאתה מתכוון להעסיק.

<אורי אפלבום:>
שיא כוח האדם לא קשור לכמה כוח אדם עובד אצלך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עדיין חצי שנה אחרי שהם יתחילו לשדר, אני מניח שיהיו להם תובנות חדשות על איך הם צריכים להיות ערוכים.

<עופר מרגלית:>
אבל כשהם יצאו לדרך אחרי כל עבודת ההקמה, הם ידעו לבנות. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כאשר מקימים גוף, בהתחלה עוד מפיקים לקחים.

<אורי אפלבום:>
אפשר לקרוא לזה נקודת בדיקה, שהם יהיו מחויבים לעשות בדיקה והם יבדקו את מה שהם קבעו ויראו אם יש צורך לעדכן.

<נטע דורפמן רביב:>
הם יכולים להפחית, להשאיר או להגדיל. אם הם הגדילו, הם יצטרכו להציע.

<עיסאווי פריג':>
גוף חדש שקם קולט את כל מכסת העובדים שלו בחצי שנה?

<אורי אפלבום:>
לא מדובר על הקליטה. זה השיא. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
להפך, לגביהם יש חובה להציע להם את זה עד חצי שנה מאז ההקמה.

<עיסאווי פריג':>
מבחינת השיא, המספר לא נופל מ-750.

<עופר מרגלית:>
לא. אתה לא יודע. המועצה תחליט.

<עיסאווי פריג':>
תציין את זה. אתה משאיר את זה באוויר.

<אתי בנדלר:>
אני עדיין לא מבינה מה סוכם.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
סוכם שעד ליום התחילה המועצה חייבת לקבוע שיא כוח אדם וחצי שנה לאחר יום התחילה היא צריכה לשוב ולתת את דעתה לעניין שיא כוח האדם.

<אתי בנדלר:>
היא צריכה לשוב ולתת את דעתה. נתנה את דעתה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ולקבוע שוב את שיא כוח האדם. עלה המספר, יוציאו את ה-25 אחוזים מההפרש.
<אתי בנדלר:>
החובה להציע, עד מתי? כאן אתה קבעת עד ליום התחילה. בתוך חודש ממועד התחילה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בתוך חודש מקביעת השיא החדש של כוח האדם.

<משה שגב:>
יש הערות לגבי סעיף (ב) ו-(ג). 

<אורי אפלבום:>
צריך שזה יקרה מהר. יש כאן עוד הסכמים ברקע. יש את הסכמי הפרישה. אם צריך לעדכן את זה, צריך מהר להציע לעובדים האלה.

<עיסאווי פריג':>
אני מדבר על שנה נוספת לאפשר קליטה ללא מכרז.

<אורי אפלבום:>
גם כך יש שנה מיום התחילה.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה לברר. שיא כוח אדם הוא לא שנתי? הוא לא נקבע לשנה בדרך כלל?

<אורי אפלבום:>
לא.

<אתי בנדלר:>
הוא משתנה במהלך השנה?

<עיסאווי פריג':>
לפי הצרכים.

<אתי בנדלר:>
אני לא יודעת. שיא כוח אדם הוא לא שנתי? הוא לא נקבע לשנה מראש?

<קריאה:>
לפי הצרכים.

<אתי בנדלר:>
אני לא יודעת כי בין היתר התקציב נגזר מזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל בגוף הזה, לא.

<משה שגב:>
לגבי סעיף (ב), מבלי לגרוע מהוראות הסעיף בתקופה שעד לחצי שנה מיום תחילה תאגיד השידור הציבורי רשאי לקבל לעבודה עובדים. חצי שנה זה מעט מאוד זמן. צריך להגדיל את התקופה לשנה.

<עיסאווי פריג':>
לשנה לפחות. הוא צודק.

<משה שגב:>
לשנה לפחות. הוא חייב לקלוט. אנחנו לא יודעים מה יהיה בחצי שנה. זה צריך להיות שנה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
טוב.

<משה שגב:>
לגבי סעיף (ג), באם הודיע המנהל הכללי החדש לעובד שהוא רוצה שימשיך לעבוד בתאגיד החדש, חייב לענות העובד תוך 14 ימים. זה מעט מאוד זמן. בזמן הזה העובד צריך  לקחת גם שיקולים אם יש לו הסכם פרישה או שיש לו פיצויים ועכשיו הוא צריך להמשיך לעבוד.  לפעמים עובד לא נמצא, הוא חולה או  היה בחוץ לארץ, כך ש-14 ימים זה מעט מאוד זמן. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה שמסתמן עם ההסתדרות זה שככל שאדם שיעבור לשם, יהיה לו מענק מופחת. נגיד הוא התחיל לעבוד שם והתבאס ולא בא לו. למשך תקופה שאני לא רוצה עוד להגיד כמה היא, אבל אני מעריך שהיא בטח לא תפחת משנתיים, אם הוא פורש, הוא מקבל את הדלתא כאילו פרש קודם.

<משה שגב:>
זה ידוע. בסדר. אבל אני אומר ש-14 זה לא זמן מספיק. מה אכפת לכם לתת שלושים ימים? מה כל כך נורא?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
21 ימים.

<משה שגב:>
לא. שלושים ימים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא רוצה להקים, הוא בלחץ ואתה מחזיק אותו באוויר במשך חודש כדי לקבל תשובה? 21 ימים.

<משה שגב:>
יהיו אנשים שגם ייתנו לך תשובה תוך יום. יהיו אנשים שייתנו לך תשובה גם תוך שעה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
טוב. קחו עוד חודש. בסדר. חודש. בינתיים הוא לא יכול להציע לעוד אנשים ויוצא שהוא תוקע את החברים שלו. אם הוא לא רוצה, הוא יכול לעבור למישהו אחר.

<אתי בנדלר:>
שלפחות יהיו אלה 14 ימי עבודה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
14 ימי עבודה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
14 ימי עבודה זה כמו 21 ימים.

<עיסאווי פריג':>
בשוק, כשהולכים לקנות פירות וירקות, בסוף היום הכול בחצי מחיר. עכשיו אנחנו לקראת הסוף ואתה צריך להיות נדיב. תן לכולם להיות מרוצים. הם יזכרו את הסוף. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בסדר. 21 ימים.

<משה שגב:>
גברתי, אנחנו מבקשים לחזור על כל הסיכומים האלה לפני ההצבעה.

<אתי בנדלר:>
21 ימים או ימי עבודה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא. 21 ימים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היועצת המשפטית תאמר.

<אתי בנדלר:>
אני אסכם את השינויים שרשמתי.  המועצה תקבע את שיא כוח האדם לפני יום התחילה. בסעיף קטן (א) מדובר ב-25 אחוזים. תתווסף הוראה לפיה בתום שישה חודשים מיום התחילה תשוב המועצה ותקבע את שיא כוח האדם. עלה שיא כוח האדם שקבעה שוב על שיא כוח האדם שקבעה ערב התחילה, יציע המנכ"ל בתוך שלושים ימים מיום הקביעה החדשה למספר עובדים של רשות השידור או הטלוויזיה החינוכית להתקבל כעובדים בהתאם להוראות סעיף קטן (א), כך שזה יהיה עד 25 אחוזים מהמספר החדש, משיא כוח האדם החדש.

בסעיף קטן (ב), במקום בתקופה של  עד חצי שנה, יבוא בתקופה של  עד שנה.

בסעיף קטן (ג), התשובה להצעה תהיה בתוך 21 ימים מיום קבלת ההצעה. 

<אורי אפלבום:>
לגבי סעיף (ב) עדיף להשאיר את זה עד חצי שנה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אנחנו לא נשנה את השנה.  אני רוצה להבהיר כאן ממה מודאג הממונה על השכר. ככל הנראה, וזה תלוי במשא ומתן, תהיה דלתא, יהיה פער בין מי שפורש ולא ממשיך לעבוד לבין מי שממשיך לעבוד. גם הוא יקבל, אבל כנראה שיהיה פער. אם אדם פורש, ברגע שהגדלנו את זה לעד שנה, הוא רצה לפרוש, הוא חשב שלא הולכים להציע לו בתוך ה-25 אחוזים ופתאום בא אליו המנהל ואומר לו שזקוקים לו. בינתיים הוא כבר קיבל את המענק המוגדל כאילו הוא מישהו שלא ממשיך לעבוד ועכשיו הוא צריך לחזור. הוא החליט שהוא רוצה להיענות להצעה ולהתקבל. אני מבהיר לפרוטוקול שזה יהיה מותנה בהחזר הדלתא הזאת.

<משה שגב:>
בוודאי. זה היה גם בהסכמים קודמים.

<אתי בנדלר:>
התיקון האחרון בסעיף קטן (ד), התוספת שדנה הקריאה קודם המתייחסת לכך שניתן יהיה לקבל עובד מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית לפי סעיף קטן (ב) במקרים חריגים ובאישור המועצה אף אם הוא לא עבד תקופה כאמור של שנתיים רצופות.

אלה התיקונים שהוועדה גיבשה. עכשיו השאלה אם אתה עומד על הצעתך שההוראות האלה יחולו רק על עובדי רשות השידור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. עיסאווי ירד מזה.

<עיסאווי פריג':>
לא ירדתי מזה. אני לא אומר משהו באוויר. אתם מחפשים צדק והגינות.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה רוצה להצביע על ההצעה שלך?

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה לשכנע בזה את השר. אני רוצה שהשר ישתכנע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אין באמת הבטחה לעובדי החינוכית.

<עיסאווי פריג':>
אבל הם ממשיכים לקבל שכר.

<קריאה:>
יש גם פיטורי צמצום.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה שייאמר 25 אחוזים לפחות. לאורך כל החוק היה לפחות ודווקא כאן לא יהיה לפחות? אני לא מחייב אותך מעבר, אבל שיהיה לפחות. 

<נטע דורפמן רביב:>
יש שני סעיפים. בסעיף אחד אומרים חייב ב-25 אחוזים ושם הוא יכול.

<עיסאווי פריג':>
אני רוצה 25 אחוזים לפחות. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
עיסאווי, אתה רוצה להצביע על זה?

<איתן כבל:>
יש כאן שני אלמנטים. שיהיה ברור, אני לא אוהב את הסעיף הזה ואמרתי את דעתי, אבל יש כאן אלמנט נוסף שבו גם יושב ראש ההסתדרות אמר לי שזה בתהליך של משא ומתן ואם זה תלוי בו, הוא ידאג לקבוע כללים שיגדילו כמה שיותר כניסה של עובדים.

<גדי בן יצחק:>
שמעתי שמציעים תנאים כאלה, שאף אחד לא ירצה.

<איתן כבל:>
אני לא יודע. יחד עם זאת, אני אומר לך מהניסיון של החיים שאתה תתפלא. אם תהיה הצעה סבירה או טובה לעובדים, הרבה מהם ירצו לקבל את התנאים וללכת.

<לזר צנדקוביץ:>
בינתיים אנחנו בני ערובה עם הנדל"ן.

<איתן כבל:>
תכף נגיע לזה. עוד פעם בני ערובה? אני רוצה שנלך צעד-צעד. נסיים את זה ונחזור לאותו סעיף של העובדים.

<קריאה:>
יש לנו 850 עובדים שהם בפיטורים ואין להם פתרון. הם הולכים הביתה בבעיטה. זאת הבעיה שלנו. יש לנו 850 עובדים כאלה.

<תמנה עורב:>
מאה כבר יצאו ועדיין לא קיבלו את התנאים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה להצביע. אני מעלה להצבעה את הסעיף שעוסק במעבר עובדי רשות השידור והטלוויזיה הלימודית.  מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<לזר צנדקוביץ:>
הוספתם את המילה לפחות?

<עיסאווי פריג':>
אין לזה רוב.

<איתן כבל:>
הסעיף אחרי עדיין פותח את זה ל-לפחות. כמו שאמר יושב ראש ההסתדרות, זה בדיוק העניין.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בעיקרון סיימנו את סעיפי החוק.

<דנה נויפלד:>
לא. יש עוד סעיף.

<היו"ר קארין אלהרר:>
סליחה. טעות שלי. סעיף אחרון.  נשאר עוד סעיף. 

<איתן כבל:>
אני רוצה עדיין להעלות  שתי נקודות. ברשותך, אני רוצה לחדד שתי נקודות.  עופר, אתה מסמס כל הזמן ומדווח, ברשותך, אני רוצה כן לחדד את העניין של  העובדים וכן לקבל תשובה ברורה. גם אם אנחנו לא בדיוק הבנו, אנחנו רוצים בכל זאת שיובהר לנו. יש עובדים שכבר נמצאים בתהליך של הסכמה, בלי קשר לכל המהלך הזה. יש עובדים שיש כלפיהם התחייבויות כספיות והגיעו אתם להסכמות.

<עיסאווי פריג':>
יש אנשים בטיפול פסיכולוגי.

<איתן כבל:>
זה לא על חשבון הרשות. ברשותכם, אני עכשיו בעניין שלכם ולכן אל תפריעו לי.  אני מבקש לקבל הבהרות איך מי שכבר פחות או יותר הגיעו אתו להסכמה, או לחילופין אלה שאמורים להיות בהסכמה, שיש שנה שלמה  -בעשרת ימי תשובה יש לך עשרה ימים שעומדים תלויים בין שמים לארץ  - ואתה מעמיד אותם בין שמים לארץ במשך שנה. אני צריך לקבל את ההבהרה למה אי אפשר שכל מי שמגיעים אתו להסכמות, לשבת אתו ולשלם להם. זה גם מוריד לחץ מכל הוועדים. ככל שתצליחו לשחרר אנשים,  זה מוריד מהם לחץ, זה מוריד לחץ מהסתדרות וזה מוריד לחץ מכם. למה אי אפשר להתחיל את התהליך באופן מידי?

<עופר מרגלית:>
ראשית, ההסכמות הן לא פרטניות פר עובד אלא זה הסכם קיבוצי שייחתם על תנאים.  הסוגיות של בדיוק התזמון, זה חלק מהמשא ומתן וזה דבר שנדון בימים אלו ממש עם ההסתדרות. כאמירה כללית שכן אמרנו, בסוף אנחנו דיברנו על הלוואת גישור ואז שואלים אותי איפה הלוואת הגישור. הלוואת הגישור היא מהיום שהנכסים עוברים למדינה דה פקטו עד שמוכרים אותם. זאת בעצם הלוואת הגישור שהמדינה אמורה להעמיד. ההערכה הכללית בקשר למה שעיסאווי אמר – השמאות המדויקת כמובן מתבצעת ככל שנתקדם במכרזים – שהנכסים אמורים להיות בערך שווי ערך לעלויות הפרישה של העובדים.

<איתן כבל:>
הבנתי מה שאתה אומר. תיאורטית יכולה להיות נפילה של הנדל"ן.

<עופר מרגלית:>
זה לא מותנה בזה. זה לא מותנה בכמה כסף ייכנס מהנדל"ן. ממש לא.

<איתן כבל:>
תנו לשמוע מה הוא אומר. אתם אחר כך לא מבינים כי כל אחד חושב שהוא חכם. אני בא מעמדת חולשה של טיפש, אז תן לי להבין. אני מנסה להבין את הדבר הבא. זה כמו עם הגשש, תסביר לי כמה ביד. אל תיתן לי את כל ההרצאה. בשורה התחתונה, בא עובד, סיימנו, ההסתדרות ישבה, בעזרת השם בעוד חודש נניח ישב אבי ניסנקורן והגעתם להבנות. אני אגיד לך מה אני מבין. אני מבין שעד שלא יימכרו הקרקעות - - -

<עופר מרגלית:>
זה לא נכון. זה לא מה שאמרתי.

<איתן כבל:>
זה מה שאתה אומר.

<עופר מרגלית:>
לא, זה לא מה שאני  אומר.

<קריאה:>
זאת עסקה מימונית.

<איתן כבל:>
אני מבין שזאת עסקה מימונית.

<עופר מרגלית:>
ביום התחילה כל מי שיפרוש, יקבל את התנאים. נקודה. לא משנה מה קורה לנדל"ן בישראל ובחוץ לארץ.

<לזר צנדקוביץ:>
יום התחילה הוא בעוד שנה וחצי.

<עופר מרגלית:>
אתם צריכים להבין גם את המצב בצד השני. אני חוזר ואומר שהדבר הזה נמצא במשא ומתן. יש כל מיני פתרונות שכן עלו על הפרק, לדוגמה הפתרון שהציע השר שנכסים מסוימים כבר יפונו מעובדים. כרגע בהתאם לבקשה של ההסתדרות, המפרק לא יכול לפטר עובדים. אנחנו התחייבנו לא לפטר עובדים בתקופת הפירוק מטעמי צמצום ועל כן לא יכול שיהיה מפונה.
<עיסאווי פריג':>
מה אם הוא רוצה לצאת?

<עופר מרגלית:>
זאת הצעה שהשר כבר התייחס אליה. יש עוד הצעות שהן במשא ומתן. במידה והמתחם בתל אביב לצורך העניין יתפנה מוקדם מיום התחילה, יהיה ניתן מול המתחם, לא מול השיווק שלו אלא מול הפינוי והעברתו למדינה נקי, יהיה אפשר לעשות את זה.

<עיסאווי פריג':>
למה אתה לא מעמיד הלוואת גישור נוספת?

<איתן כבל:>
אני רוצה לחדד את זה יותר. ממה נפשך, אתה צריך להאמין בתהליך כי אם אתה לא מאמין בתהליך, איך אתה רוצה שהם יאמינו?

<עופר מרגלית:>
זה לא עניין של אמונה בתהליך.

<איתן כבל:>
אני הצבעתי בעד החוק בניגוד לעמדת האופוזיציה והלכתי את כל הדרך אתכם מתוך רצון כן ואתה ראית אותי כאן, כי אני בא ממקום הכי נקי.

<עופר מרגלית:>
הם מקבלים משכורת בתקופה הזאת. אתה אמר שאנחנו לא מאמינים בתהליך, אבל אנחנו מאמינים בתהליך ומחויבים אליו עד הקצה, אבל תפקידנו גם לעשות גידור סיכונים. אנחנו אחראים על כספי ציבור.

<איתן כבל:>
אל תתחיל לדבר אתי על כספי ציבור.

<עופר מרגלית:>
אנחנו אחראים לגדר סיכונים.

<איתן כבל:>
אני רוצה שתבין. המאן דהוא שכבר מבין שהוא מתוך ה-1,800 בטוח הלך, הוא לא רוצה להישאר אצלך יותר.

<עופר מרגלית:>
ניתנו לזה הצעות נוספות במשא ומתן שאני לא רוצה להגיד אותן כאן.

<לזר צנדקוביץ:>
אני אגיד את זה. אני יודע אבל אף אחד לא מאמין כי יצאו שבעים אנשים והם עדיין בחוץ שלוש שנים.

<עופר מרגלית:>
מתוקף ההסכמים.

<לזר צנדקוביץ:>
אתה רוצה שאני אקח את זה עוד הפעם? אני לא מאמין. אף אחד לא יצא. 

<תמנה עורב:>
למה שעובדים יאמינו עכשיו? למה צריך לחכות למימוש הנדל"ן שלכם?

<גדי בן יצחק:>
כמה פעמים נקנה את אותו חתול באותו שק?

<לזר צנדקוביץ:>
אף אחד לא יצא. כולם יהיו קשורים לשער ומה יהיה? לא תקבל את הנכס. 

<רינה חכמון:>
כמה זמן ייקח עד שתמכור את הנכס? 

<לזר צנדקוביץ:>
לא קשור. זה בכלל לא קשור למכירה.

<גדי בן יצחק:>
הוא רוצה את הבית שלי אבל הוא רוצה את הבית ריק לפני שהגענו לבנק.

<ברוך אסקרוב:>
זאת שאלה מאוד מעניינת מה האמינות שיש לחתימת אוצר לנוכח זה שישבו ובמחשביו חוברה נוסחת הרפורמה שלא מכובדת עכשיו.

<לזר צנדקוביץ:>
עופר, אני חייב להגיד לך. לכל אורך הדרך אמרתם שאנשים יקבלו פרישה מוקדמת עם תנאים מפליגים. זה לא יקרה. לפי מה שאתה אומר, לא יקרה. מה שיקרה הוא שבעוד שנה וחצי אתם תיקחו ותזרקו את כולם בלי כלום ואז כל השקר יתגלה.

<גדי בן יצחק:>
ותצטרך לשלם טיפה יותר.

<לזר צנדקוביץ:>
כל השקר יצא החוצה.

<גדי בן יצחק:>
על חשבון שמונה מיליון.

<תמנה עורב:>
השקר כבר עכשיו מתגלה.

<לזר צנדקוביץ:>
אתם יודעים לעשות חשבון יותר טוב מאתנו ויש לכם את כל הנתונים על כל בן אדם. כל הרשימות נמצאות אצלכם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לזר, למה אתה צועק?

<לזר צנדקוביץ:>
כי אני יודע שהם משקרים.

<משה שגב:>
הוא מדבר מדם ליבו. יש אנשים שיושבים עכשיו בבית ולא קיבלו את מה שמגיע להם. גברתי, את  צריכה להבין מאיפה זה בא.

<תמנה עורב:>
אנחנו יושבים כאן חודש וחצי ונמאס לנו לשמוע את הדברים.

<גדי בן יצחק:>
הוא השלישי שמגיע. כל אחד בא, נבנה עלי, הולך ומקבל יותר כסף בשוק הפרטי, יושב כאן ומסביר לי שהוא לא יכול לעשות עם כספי המדינה.

<לזר צנדקוביץ:>
אפשר לעשות את זה בצורה מסודרת. מ-2007 אני נמצא בכל התהליך הזה. כל התהליך הזה יכול להתבצע בצורה מסודרת וגם כאשר ההנהלה אומרת שהיא לא רוצה לשחרר אותי אלא בצורה מדורגת אבל היא מאפשרת לאנשים לצאת וכל אחד נרשם ומתחייב וחותם. במתווה הזה, אם מישהו קיבל מעבר למה שהוא צריך לקבל, הוא לא יקבל. הכול כתוב בהסכם הפרישה. מה שמפריע לי, ואני יודע את זה,  הם יודעים מתמטיקה, הם יודעים לקרוא, כוח האדם נמצא אצלם, כל הרשימות וכל הטבלאות. הכול נמצא אצלם בידיים.

<איתן כבל:>
ברשותך, אני רוצה להציע הצעה.  אני מבקש מהאוצר להציע לנו עד הקריאה השנייה והשלישית, יחד עם ההסתדרות – אני מוכן להיכנס בתווך הזה – לתת מענה לאלתר לכל מי שרוצה לפרוש. לכן אני מאוד מבקש כי אני מכיר חלק מהאנשים. אני רוצה שתבינו, אלה גם אנשים שעכשיו הם "הולכי בטל" והם יושבים שם. אני לא רוצה להגיד איזו חלמאות זאת. אנשים מתוסכלים, אנשים מסתובבים מדוכאים, אנשים שחלקם כבר הבטיחו להם לפני שנתיים שיראו כסף. אי האמון הזה שמשה ולזר מציגים הוא כאין וכאפס לעומת זה שאתה פוגש את האנשים שכבר לפני שנתיים הבטיחו להם שיקבלו את הכסף. למי הם יאמינו? אני כאיש ציבור שהולך להצביע בעד החוק ורוצה את השינוי הזה,  איך אני אראה  אם מחר עוד פעם יתחילו הסיפורים האלה?  

<לזר צנדקוביץ:>
אנשים יקבלו כסף, יישארו בעבודה והניצול שלהם הוא פחות מאשר כשתוציא אותם.

<איתן כבל:>
עזוב, אני מספיק בהיר כדי להגיד את הדברים. אני מבקש ממך גברתי שזאת תהיה תביעה. אני לפחות תובע את זה. אני מבקש שאנחנו נתבע את זה מהאוצר. אומר כאן יושב ראש הרשות היוצא שיש  למשל נכס ברחוב ירמיהו  שאפשר כבר להוציא אותו למכירה, שארבעים מיליון שקלים הוא יכול להביא. אני לא יודע אם כן או לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הבקשה שלך נשמעה וגם אני מבקשת שייעשו מרב המאמצים על מנת כן להגיע להסכמה, ההסתדרות והאוצר. אני חושבת שהסעיף הזה שנכתב כאן, מטרתו הייתה להראות שבלי קשר לקיומו של משא ומתן כן יש את הנכונות. אין את מה שנאמר מלכתחילה שסוגרים, זורקים את כולם – ואני אשתמש במינוחים שלהם – ואין כוונה כזאת אלא יש כאן הצהרת כוונות ברורה שזה לא  המצב. 

אני מצטרפת לקריאה של חבר הכנסת כבל. לאורך כל הדיונים בוועדה השארנו את הסעיפים הגדולים, הסעיפים שמתעסקים בעובדים, לסוף כי הבנו שזאת נקודה חשובה.

<גלילה הורנשטיין:>
לפני שאני עוזבת, אני מבקשת לומר מילה. השארתם לסוף את נושא העובדים היות וזה נושא כבד.

<היו"ר קארין אלהרר:>
גם רצינו לקדם את הנושא.

<גלילה הורנשטיין:>
השר בהגינותו, בנושא הזה הודיע אתמול או שלשום או אולי כל יום שמתנהל משא ומתן וזה לא הסוף, וגם אם ייסגר, עוד לא הסוף, וגם אם תהיה תחילה, זה עוד לא הסוף אבל עדיין אני חייבת לומר שההסתדרות מתנגדת לזה שמספר האנשים או האחוזים יהיו מוגדרים בחוק. ההסתדרות טוענת שאין לזה מקום בחוק והייתי  חייבת לומר את זה כדי שזה יבוא לידי ביטוי לפני ההצבעה. זה לא יבוא לידי ביטוי כי אנחנו יודעים שיש כאן קואליציה וגם את זה הסברת לנו ביום הראשון, ומה שלא יהיה, תהיה כאן הצבעה קואליציונית.  

אני רוצה שתדעו שההסתדרות מתנגדת לזה שבחוק יהיה כתוב מספר עובדים ואחוזים. תודה רבה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה רבה. אני יכולה להעלות את הסעיף להצבעה. מינויים שנעשו לפני תחילת החוק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כבר עברה חצי שעה מאז הוגשה הרביזיה.

<דנה נויפלד:>
יש עוד משהו קטן.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש כאן משהו שהוא הסמכה לשר האוצר. הסמכה לתת להם אחוזים גבוהים יותר. איפה גלילה שתשמע את זה?

<קריאה:>
גלילה הלכה. נגמר לה. זהו. גלילה הודיעה שהיא לא יכולה יותר. נגמר לה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אבל צריך אותה כאן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תקראו לה.

<אתי בנדלר:>
יש סעיף מאוד חשוב שנוכחותה של עורכת הדין הורנשטיין חיונית.

<דנה נויפלד:>
גלילה, בואי שבי. תנו לי לסיים  משהו קטן שנשאר, חוב שנשאר מלפני מספר ישיבות. סעיף שהשר התחייב לגביו. כדי לקצר לוחות זמנים על מנת שלא להמתין לפרסומו של החוק, השר התחייב שהוא יתחיל את תהליך מינוי  ועדת האיתור בהתאם להליך שנקבע כבר בחוק למעט סעיף קטן (ד) של סעיף 28, שדיבר על הפרסום. דיברו עם ברנר והוא הסכים לבדוק את המינויים.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא שהליך המינוי יהיה חייב להיעשות בהתאם – ואת זה השר אמר – להוראות החוק שטרם נכנסו לתוקפן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. אני מעלה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<אתי בנדלר:>
זה לפני פרסומו?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עשינו חוק והוא נכנס לפני שהוא נכנס.

<דנה נויפלד:>
היא צודקת. הערה מצוינת. זה לפני פרסומו.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אורי, תסביר את הסעיף הבא, זכויות גמלאי רשות השידור.
<אורי אפלבום:>
יש כאן סעיף שמדבר על ההגדלות האחוזיות שיינתנו לעובדים ככל שייחתמו הסכמי הפרישה. אני אבהיר ואחדד. קודם כל, מדובר כאן כמובן בהסדר שהוא מקיף מבחינת העובדים. זה סעיף שמדבר על ההגדלות האחוזיות למי שבפנסיה תקציבית. הסעיף הזה דומה במהות לסעיף 24 לחוק רשות השידור הקודם. כמו שאתם יודעים, הסעיף הקודם הפנה להסכמי סיום העסקה שלא נכנסו לתוקף. כדי להקדים את המאוחר, על מנת לאפשר הגדלות תקציביות ברגע שההסכמים ייחתמו, אנחנו מאפשרים את זה כבר כאן בחוק בצו של שר האוצר. הסיבה שאנחנו עושים את זה בצו זה בגלל שאין את ההסכמים למעשה חתומים ואי אפשר להפנות אליהם כמו בפעם שעברה. מבחינת המהות, ההסתדרות מודעת לסעיף הזה וההבנה אתה היא שבהתאם להסכמות שאנחנו מגבשים עכשיו, לפי זה שר האוצר יפעיל את הסמכות שלו בצו שקבוע כאן.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. הערות.

<אתי בנדלר:>
הוא צריך לקרוא את זה. השאלה אם יש התנגדות לכך שהסעיף יידון עכשיו. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני רוצה להסביר את זה כי הוא מדבר בשפה של עורכי הדין.

<עיסאווי פריג':>
בגדול זה סעיף טוב. שמעתי עליו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני רק מסביר מה זה. עכשיו חותמים אתם הסכם פרישה שבו לוקחים בן אדם שעבד איקס שנים ואומרים שלא מחשבים לו איקס כפול שני אחוזים לפנסיה אלא מוסיפים לו כאילו הוא עבד עוד חמש שנים ומוסיפים לו עוד עשרה אחוזים לפנסיה. כדי ששר האוצר יוכל לעשות את זה, הוא צריך לקבל הסמכה בחוק ראשי. זה הסעיף.

<עיסאווי פריג':>
למה הנדיבות הזאת?

<קריאה:>
זאת לא נדיבות. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה בגלל שאנחנו הולכים לחתום הסכם על תנאי הפרישה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש למישהו התנגדות לדון בסעיף הזה עכשיו?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם תגידו כן, צריך לחכות חצי שעה.

<אתי בנדלר:>
לא, לא חצי שעה.  אני רוצה להבהיר שנוסח הסעיף לא פורסם ואני בדרך כלל מאוד מקפידה על כך שאנשים יוכלו לעיין מראש.

<קריאה:>
אנחנו חייבים להתייעץ עם היועצים הכלכליים של ההסתדרות ועם יושב ראש ההסתדרות לראות האם זה מקובל. אתם לא יכולים להתקיל אותנו כאן עכשיו.

<אתי בנדלר:>
לכן שאלתי את השאלה.

<קריאה:>
אנחנו צריכים ללמוד את זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מציע שהם יצאו, יתקשרו, יתייעצו ואנחנו נמשיך עם הסעיף של אבי ליכט. אם הם יגידו לא לדון, נוריד את זה מהחוק.  מקסימום נביא תיקון חקיקה ראשי בעתיד.

<אתי בנדלר:>
לא חייבים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה שתגידי. זה סעיף עבור היכולת לשלם להם. לא רוצים, לא צריך.

<אתי בנדלר:>
אם אתם זקוקים לכמה דקות כדי לקבל החלטה, בסדר. אם יש לכם עמדה בעניין, בבקשה. מדובר כאן ברמה של הליכי חקיקה נאותים. הליכי חקיקה נאותים מחייבים, להבנתי, שכל מי שהסעיף נוגע אליו יוכל לעיין בטקסט, להבין את המשמעות שלו ויוכל לחוות עמדה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הם יצאו להתייעצות. בואו נמשיך ברביזיות.

<איתן כבל:>
צודקת היועצת המשפטית במה שהיא אמרה.  צריך להסביר לעובדים שזה היה בהסכם וזה יצא מסיבות כאלה ואחרות.

<אורי אפלבום:>
זה לא שזה יצא. פשוט החוק הקודם של רשות השידור הולך להיות מבוטל ולכן צריך לעשות סעיף דומה מחדש כי אחרת לא תהיה אפשרות לתת את ההגדלות האחוזיות.

<עיסאווי פריג':>
למה גיליתם את זה רק עכשיו?

<איתן כבל:>
הם לא שמו לב. עשו טעות.

<גדי בן יצחק:>
בחוק הקודם היו עוד כמה דברים חוץ מזה. אתה מכניס גם אותם?

<איתן כבל:>
אבל זה לא חשוב. אתה לא רוצה שבגלל זה הוא יוציא את זה.

<דוד צור:>
לא דורשים שינוי בחוק ראשי.

<איתן כבל:>
גדי, אתה עושה חפירות פנימיות לעצמך. תקשיב. כל העניין הזה הוא להיות בפנים או לא להיות בפנים. או שמביאים את זה עכשיו וסוגרים עניין בהסכמה כמו שצריך, כמו שהיה במקור, ולזר, אתה חשבת שזה בפנים.

<לזר צנדקוביץ:>
בטח.

<איתן כבל:>
או שמעבירים את זה כמו שזה.

<לזר צנדקוביץ:>
לא בחוק. בהסכם הפרישה 2009.

<איתן כבל:>
אני מסביר לך שזה כבר לא יהיה קיים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היום זה לא יהיה קיים.

<איתן כבל:>
הם הבינו. הכול בסדר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הם יצאו להתייעצות. 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רוצה להסביר משהו.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
רק תסביר שאתה לא מוטרד ממני אלא משרים עתידיים.

<אבי ליכט:>
תודה לכם שיש לי את ההזדמנות לבוא. אני כבר חודש מת לבוא לכאן ומחפש הזדמנות. דפנה אמרה לי כל הזמן אל תבוא, אתה רק תפריע,  ולכן החלטתי לא לבוא.

הנקודה כאן היא מאוד פשוטה ואני רוצה להסביר. הצעת החוק באה ליצור הפרדה פוליטית מוחלטת בין הממשלה לבין ועדת האיתור ואחר כך לבין המועצה. הרעיון היה, ואת זה צריך להבין, שאחת הבעיות, לא הבעיה העיקרית – ואתם כבר יודעים את זה ואני לא צריך לחפור על הדברים האלה – הקשר הזה בין הפוליטיקה לבין השידורים. פחות הטרידה אותנו השאלה של המינוי הפוליטי. כלומר, ששר יצליח להכניס איש פוליטי "משלו".

<היו"ר קארין אלהרר:>
אותנו זה מאוד הטריד.

<אבי ליכט:>
אני יודע שהפוליטיקאים הם אנשים שלא עושים את הדברים האלה ולכן זה לא הטריד אותנו.

<קריאה:>
הנוכחיים לפחות.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
למדנו מכם לא לעשות את זה ולכן הפסקנו גם אנחנו. ראינו שבעוזרים המשפטיים של השופטים רק 64 אחוזים התקבלו בלי מכרז לפי דוח מבקר המדינה ואני לא רוצה להמשיך הלאה בעניין הזה.

<אבי ליכט:>
מה שהטריד אותנו, פחות העניין של המינוי הפוליטי אלא יותר בעצם העובדה שיהיה אדם פוליטי בתוך הגוף. הכיוון אליו הלכתם, ואני חושב שהוא כיוון נכון, לקחת גם את ההפרדה שאנחנו יצרנו ולהגביר אותה. מה שעשיתם בתיקון, הלכתם בעצם כמה צעדים אחורה ובעיני בצורה, אני לא יכול להגיד על חקיקה לא טובה אבל בעיני מפספסת את המטרה אותה רציתם לעשות ואני רוצה להסביר.
התוצאה של הדבר הזה, של התיקון שלכם, היא שיכול להיות שימונה אדם שיש לו זיקה לשר משרי הממשלה או זיקה פוליטית ויש לו כישורים מיוחדים. זה מה שאומר החוק. היום הסיטואציה בחברות ממשלתיות היא שכדי למנוע מצב של מינויים פוליטיים, לצד הכישורים צריך כישורים מיוחדים. אנחנו אומרים משהו אחר. יכול להיות שימונה אדם שיש לו כישורים מיוחדים אבל הוא פוליטי ואת זה אנחנו רוצים למנוע. כלומר, גם אם יש לו כישורים מיוחדים,  בלי קשר לשאלה, העובדה שיושב אדם פוליטי אחד, שניים, שלושה בגוף שאחראי על השידורים, זאת תקלה.

<איתן כבל:>
על זה אין בינינו ויכוח.

<אבי ליכט:>
אבל זאת ההצעה שלכם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני רוצה לחדד. הדבר שאנחנו לא הצלחנו להבין ולהגדיר הוא מה אומרת אותה זיקה פוליטית. אי יכולה להבין מה זה אומר זיקה  מפלגתית. יש לי איזה רעיון לגבי הדבר הזה. לגבי זיקה פוליטית, מניסיוננו, כל אחד בעולם שלו, הפוליטי בסוף זה כל דבר. אם אני מביעה עמדה בכל סוגיה. אם אני היום כותבת טור בעיתון, אני לא כחברת כנסת אלא כעורכת דין, אני מביעה עמדה פוליטית. האם זאת זיקה פוליטית? אני רציתי לחזק את ידי שרת המשפטים בעניין מסוים, אבל האם הדבר אומר שהבעתי עמדה פוליטית? האם יש לי זיקה פוליטית לשרה? זאת השאלה שרציתי להבהיר. בהינתן העובדה שלא נתנו תשובה ברורה ומדויקת ובהינתן העובדה שלא רצינו לצמצם צמצום משמעותי, זה הופך את הדבר אפילו לבלתי אפשרי למצוא מועמדים שיהיו זכים וטהורים מכל זיקה לפוליטיקה ולמפלגה, מצאנו לכן לנכון להציע להסיר את אותה זיקה פוליטית. אם אתה יכול לבוא ולהגדיר לנו שאנחנו נבין בצורה הברורה ביותר, שלא יהיה דבר שנתון לפרשנות מהי אותה זיקה פוליטית, יכול להיות שנשתכנע אחרת. כרגע אני לא רואה את זה.

<איתן כבל:>
אני רוצה להוסיף על זה. אני מאלה שמי כמוך יודע נאבקו יותר מכל אחד אחר כאן בתוך החדר הזה מול רשות השידור על כל חולייה. אני לא חושב שמישהו מכם רשום כפרסונה נון גרטה ברשות השידור אבל אני כן. אותי לא מביאים לטלוויזיה.  אני רוצה לומר דבר אחר. אני לא מוכן טהרנות וצדקנות. אני רוצה שבסופו של עניין אנחנו נגדיר הגדרות אתן אנחנו יכולים להתמודד.  כאשר מדברים על זיקה פוליטית, זה הופך אותנו או אנשים, כי הרי מה קרה כאן? התהפכו היוצרות. אנשים שנותנים מעצמם או מבקשים לתת מעצמם לציבור,  אומרים שהם ייקברו מחוץ לגדר. דהיינו, אנחנו רוצים לבוא ולעודד אנשים שיפעלו ושייכנסו לפעילות ציבורית, אבל אני לא רוצה מישהו שיש לו זיקה מפלגתית או פוליטית בצד המצומצם. הצוות שלך או מי מטעמך, נכון לרגע זה גם אתה, אני מבקש שתדעו להגדיר לנו מהי זיקה פוליטית, כי אם אתה מכניס את זה בזיקה פוליטית, אני אגיד לך מה עוד מטריד אותי.
 מספר האנשים שיוכלו לגשת למכרז הזה בתנאים שגם כך הם מחמירים, זה מספר אנשים מצומצם ובעצם קבעת כמעט מראש מי בכלל עולה למגרש. אתה לא מתכוון לזה כי אתה רוצה שלכל אחת תהיה האפשרות. אני לא בא ממקום שאני רוצה שיבוא איזה פוליטיקאי או מי מטעמו שיתמנה למנכ"ל. לא זאת הכוונה שלי, בשום פנים ואופן, אבל אני לא רוצה שתהיה סגירות שכבר טהרנות וצדקנות שמישהו יביא ויגיד, סליחה, ראיתי אותו יושב לקפה עם השר באיזה מקום וכולם היום מסתובבים בבדיקת חמץ. כולם מסתובבים לראות עם נר לראות מה הוא אמר. תבינו. אני אומר את זה מהמקום הזה וברוך השם ידיי נקיות. אני לא מפחד לומר את זה. לכן אני רוצה הבהרות ברורות.
<אבי ליכט:>
אני שרוט ממספר הליכי מינוי בוועדות גם למועצת הרשות השנייה וגם לרשות השידור. אני אומר לכם בצורה הכי ברורה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני עוד לא הגשתי.

<אבי ליכט:>
מי דיבר עליך? לא התכוונתי אליך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
פעם אחרונה שהגישו זה היה לפני חמש שנים.

<אבי ליכט:>
בדרך כלל המינויים הפוליטיים והאנשים הפוליטיים שנכנסים לתוך גופי השידור, נכנסים על סעיף הכישורים המיוחדים. אני לא רוצה עכשיו לנקוב כאן בשמות של אנשים. אני מטפל בדברים האלה כבר הרבה מאוד שנים ויש לי ניסיון רב. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו אתך. אני עוצרת אותך. סליחה, אני מתנצלת. אני רוצה לומר  משהו. אני לא חושבת שהוועדה ישבה כאן בחודש ומשהו האחרונים ואמרה משהו אחר  וזאת הייתה אמירה של הקואליציה כאופוזיציה. הייתה אמירה מאוד מאוד ברורה והיא שרוצים ללמוד מטעויות העבר. הרבה פעמים אמרנו חומה סינית ואני אומרת לכם שזאת חומה סינית גבוהה. ועדת איתור, יושב ראש ועדת איתור במינוי של נשיא בית המשפט העליון וכולי. אני אומרת שאין כאן את הדבר הזה של הרצון אלא להפך הוא הנכון. תציע אבל בצורה שתתווה דרך ולא אמירה. בעיני זיקה פוליטית זאת אמירה ואת האמירה הזאת אפשר לפרש בצורה מרחיבה ואפשר לפרש אותה בצורה מצמצמת. תעזור לנו ותן לנו הצעה שנוכל לחיות אתה, במובן הזה שנוכל להביא את האנשים שהם ראויים ולא בגלל שאי פעם הם דיברו עם איזה שר או קבעו טור דעה ולכן הדבר יהווה כתם עליהם ויאמר שהם לא מסוגלים להיות חלק מגוף השידורים החדש. תן לנו את הכלים. אני מוכנה ורוצה ללכת אתך בקו הזה.

<אבי ליכט:>
הצעת החוק הממשלתית אמרה שלא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, מי שעסק בפעילות פוליטית בחמש השנים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה זה עסק בפעילות פוליטית?

<אבי ליכט:>
קשה לי עכשיו לבוא ולתת גבולות. 

<קריאה:>
זה יותר חזק מזיקה.

<אבי ליכט:>
אנחנו נוטשים את העולם של הזיקה ועוברים למשהו אחר. מה החשש שלי. אני מודה שהמבחן הוא אמורפי אבל הטיפול במבחן אמורפי לא צריך להיות ביטול המבחן כי אני אומר לכם מניסיון של הרבה מאוד שנים שזה מה שיקרה. ברגע שכתוב לך – תחזרו להצעת החוק הממשלתית – מי שעוסק בפעילות פוליטית או פעילות מפלגתית - - -

<היו"ר קארין אלהרר:>
מה זה עוסק? 

<אבי ליכט:>
לדעתי מאמר דעה בעיתון זה לא עיסוק פוליטי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני הולכת להפגין בהפגנה של הליכוד.

<אבי ליכט:>
גם לא

<היו"ר קארין אלהרר:>
זאת לא פעילות פוליטית?

<אבי ליכט:>
את לא עוסקת בזה. 

<קריאה:>
עוסק, הכוונה עובד?

<אבי ליכט:>
לא עובד. אם הוא עוסק באופן אינטנסיבי. אני אתן לך דוגמה מעולם העמותות. אם הוא מנכ"ל של עמותה עם זיקה פוליטית, מבחינתי הוא עוסק בפעילות פוליטית גם אם הוא לא חבר מפלגה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי שהוא מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, זאת פעילות פוליטית?

<אבי ליכט:>
את מכניסה אותי עכשיו לביצה שאני לא רוצה להיכנס אליה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
פוליטי זה רק המחלוקת המדינית בישראל? המחלוקת הכלכלית לא?

<רן מלמד:>
אנשים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זאת פעילות פוליטית לטעמך?

<איתן כבל:>
מארגון ידיד.

<אבי ליכט:>
ידיד, זה לא. הוא לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אבל הוא לא יודע לענות לי מה דינה של מנכ"לית הקרן החדשה לישראל, האם זה פוליטי או לא. תענה לי.

<אבי ליכט:>
אני לא יכול עכשיו. אני לא מכיר בדיוק את הפעילות שלה ואני גם לא רוצה לדון באירוע ספציפי. נתנו לכם את ההגדרה הכי טובה שאנחנו יכולים חוץ מזיקה, אבל מה שאתם עושים, אתם אומרים שאתם לא יודעים להגדיר את זה ואתם משאירים מבחן עמום ולכן אתם מורידים. אני אומר לכם שברגע שתכניסו את העולם של זיקה פלוס כישורים מיוחדים, אתם תגרמו נזק למה שאתם רוצים להשיג.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה לא הקשבת לי. אני רוצה ללכת אתך בראש שלך.

<אבי ליכט:>
הנה, הצעת החוק הממשלתית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
לא. אני רוצה שתגדיר לי. הצעת החוק הממשלתית, אמרת בעצמך. אני חוזרת על הדברים שלך. אתה אומר בעצמך שזאת הגדרה אמורפית. אני לא רוצה הגדרה אמורפית.

<איתן כבל:>
הגדרה אמורפית תעמיד לבג"ץ כל שני וחמישי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני לא רוצה את זה.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה להעיר את תשומת הלב לשני דברים בהקשר הזה. האחד, בחוק רשות השידור בנוסחו היום כתוב שלא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה או שבשלוש השנים שקדמו להצגת המועמדות עסק בפעילות פוליטית. זאת אומרת, היום זה קיים.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הנוסח הזה לא יושם מעולם.

<אתי בנדלר:>
נכון. הוא לא יושם אבל בעצם היום נסוגים מקביעה שהייתה כבר.

<איתן כבל:>
יש הבדל בין להגיד זיקה פוליטית לבין עיסוק פוליטי.

<אתי בנדלר:>
עסק בפעילות פוליטית.

<איתן כבל:>
אתה זה שצריך ללכת לבג"ץ להגן כל שני וחמישי. גלעד יעבור לידי ברחוב ויאמר לי שלום, אבל אני לא אשיב לו כי זאת זיקה.

<קריאה:>
זאת לא זיקה.

<איתן כבל:>
אתה טועה. בימים של טהרנות וצדקנות בסדר גודל כזה, זה כן.

<אתי בנדלר:>
חבר הכנסת כבל, למה אתה מתייחס עכשיו, לזיקה האישית או לפעילות הפוליטית?

<איתן כבל:>
פעילות פוליטית, אני מסכים.

<אתי בנדלר:>
אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבהצעה המעודכנת שקיבלנו נאמר מפורשות שלעניין זה השתתפות בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, אינה לכשעצמה עיסוק בפעילות פוליטית. זאת אומרת המקרים שאת דיברת עליהם חברת הכנסת אלהרר, נקבע לגביהם במפורש שזאת לא פעילות פוליטית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
נתן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורך דין ליכט, דוגמאות מעולם העמותות. מה המבחן? תגיד לי מה המבחן. תעזור לי.

<אבי ליכט:>
אני חושב שאם העיסוק הדומיננטי שלו הוא פוליטי. אם זאת כתיבת מאמר דעה פה ושם, לא הופך אותו לפוליטי אבל אם הוא עוסק באופן תדיר בנושאים שהאופי הדומיננטי שלהם הוא פוליטי או בנושאים שנמצאים במרכז הסוגיות הפוליטיות, אני לא יכול לתת לך את זה אבל זה עולם שנבנה החלטה אחרי החלטה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתה לא מאפשר לי בדרך הזאת למנות חברי מועצה כי על כל בן אדם שיעז להגיש מועמדות יגישו בג"ץ ויאמרו שזה פוליטי.

<קריאה:>
אי אפשר לדבר במונחים של ניגוד עניינים? 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה ברור. לא צריך להגיד. את זה בודקים.

<אבי ליכט:>
בג"צים יש בכל מקרה ותמיד, אבל עדיין אנחנו מתמודדים עם הדברים האלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם נחזיר את הפעילות הפוליטית עם ההגדרה שהם אמרו?

<אבי ליכט:>
בסדר. אני חי עם זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
יש לנו הצעה.

<אתי בנדלר:>
אני מבקשת להצביע קודם על הבקשה לדיון מחדש.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אני מבקשת להעלות להצבעה את הבקשה לדיון מחדש. מי בעד?

הצבעה

בעד –  פה אחד
הבקשה לדיון מחדש אושרה

<היו"ר קארין אלהרר:>
הבקשה לדיון מחדש אושרה. אנחנו פותחים את הדיון.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ההצעה היא כדלהלן. כרגע כתוב בחוק: לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית או עסקית. זיקה אישית, זאת הדוגמה שנתת קודם. 

<שמעון אוחיון:>
זיקה, מילת החלופה לזיקה היא קשר.  זיקה היא קשר. כך אנחנו מבינים את זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא. אם זה היה קשר, היה טוב אבל בכוונה אמרו זיקה.

<שמעון אוחיון:>
זיקה מתורגמת לקשר, קשר אישי, קשר מפלגתי, קשר עסקי. קשר. אני לא מבין במשפט אבל בצד החברתי זיקה היא קשר. מילת החלופה היא קשר. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא יכהן בה מי שיש לו זיקה אישית  או עסקית לשר משרי הממשלה, מי שעוסק בפעילות פוליטית או בפעילות מפלגתית, מי שעסק בפעילות פוליטית בחמש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות או מי שעסק בפעילות מפלגתית, גם כאן יתוקן לחמש שנים שקדמו למועד האמור, ואז יש הגדרה: לעניין זה, השתתפות בהפגנה או בכינוס בעלי אופי פוליטי או הבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים, אינה כשלעצמה עיסוק בפעילות פוליטית.

<שמעון אוחיון:>
אני לא בטוח. צריך לחפש אדם שדווקא יש לו עמדה ברורה וגלויה מבחינה פוליטית, אם יש לו את כל האומץ להביע זאת בצורה פומבית, כלומר שהוא מחזיק בדעה הזאת בצורה מאוד מאוד יציבה וממנו אני צריך לחשוש בקטע הזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מחדד בכוונה.

<שמעון אוחיון:>
אין לי ראייה אחרת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה יחול גם על עיתונאים. אמנון אברמוביץ', יש לו?

<שמעון אוחיון:>
בוודאי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הוא מופיע כל שבוע ותוקף כל שבוע. אם הוא עכשיו הוא פרש, הוא יכול להיות?

<שמעון אוחיון:>
לא.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אתם עושים טעות.

<קריאה:>
אבי ליכט אומר  שלאמנון אברמוביץ' יש זיקה פוליטית?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא זיקה. פעילות. אתה יודע מה, גונן גינת שמגן כל שבוע ב"ישראל היום" על ראש הממשלה. הוא יכול להיות דירקטור שם?
<קריאה:>
למה אתה שואל אותי את השאלה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
רציתם דוגמאות. זה עובד לכל הכיוונים. יש עמותות שפועלות לכיוון הזה ויש עמותות שפועלות לכיוון ההוא.

<איתן כבל:>
אפשר את הפרשנות? יושבת כאן נציגת זכות הציבור לדעת.

<קריאה:>
היא הלכה.

<איתן כבל:>
אבי, אני רוצה להתקדם כדי שיובהר ושלא תיפול שגגה ואנחנו  כורים לעצמנו בור. העניין הוא שאנחנו לא באים עכשיו כדי לפגוע. אני לא רוצה לחזור על כל התהליך. כל הזמן אנחנו עסוקים להצדיק את עצמנו שאנחנו כשרים. אני מנסה לומר שעלול להיווצר מצב שאנחנו כאן מייצרים מצב לכל מיני עמותות כמו זכות הציבור לדעת מכאן וזכות הציבור לסתום את האוזניים משם וכולי - - -

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אומץ לסרב.

<איתן כבל:>
נכון. אני זוכר מה היה עת הייתי שר ממונה דקה וחצי. כדי למנות אדם היה עדיף לחצות את המדבר ברגל בלי מימיה ויחף.  אתם חושבים שאני צודק? דנה, את זוכרת את זה. בסופו של עניין זכות הציבור לדעת יכול לבוא ולומר: אמנון אברמוביץ', עמדותיו הפוליטיות ברורות. ילכו ויוציאו עכשיו מהארכיון את הפלט של כל האמירות שלו ושל כל השיחות שלו וכך פסלת אותו. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הבעיה היא שזה לא משאיר לוועדת האיתור שיקול דעת.

<גדי בן יצחק:>
אמרתם שדעות פוליטיות מותר אבל לא מותר פעילות פוליטית.

<אתי בנדלר:>
אמרתם בפירוש שהבעת עמדה בעניינים פוליטיים לא תיחשב.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הבעת עמדה חד פעמית.

<אתי בנדלר:>
לא כתוב חד פעמית.

<קריאה:>
אגב, ספר האתיקה הפנימית של עיתון "הארץ" אומר למשל שעיתונאי ב"הארץ" יכול להיות חבר במפלגה אבל אסור לו להיות חבר במוסדות שלה. הוא יכול ללכת להפגנה אבל אסור לו לארגן את ההפגנה או להיות פעיל בה. אני לא יודע אם זאת ההבחנה הכי טובה אבל זה מראה משהו.

<איתן כבל:>
אנחנו מנסים להתמודד עם היום שאחרי. יושבים כאן אנשים שהם מהלשכה המשפטית הרי ברור שיגישו על דברים כאלה ואת יודעת את זה.

<קריאה:>
לא צריך למנוע מאדם להיות מנהל של הגוף הזה רק בגלל דעותיו הפוליטיות.

<איתן כבל:>
אבל מאותו רגע שנתת את הפתח ולא הסברת מה המהות של זה, אתה מייצר בפני עיוור לא תיתן מכשול.

<גדי בן יצחק:>
אתה יכול להסביר כמו שהוא הסביר ובזה זה נגמר כי אין סוף. מי שירצה למנוע ממישהו, ימצא את הדרך.

<איתן כבל:>
לא, אני לא מסכים. אמרתי שהגדרנו מהי פעילות פוליטית. 

<קריאה:>
המילה זיקה היא בעייתית.

<איתן כבל:>
היא בעייתית.  היא יוצרת מפתח של פרשנות רחב מדי.

<קריאה:>
למה לא להישאר עם זיקה לאחד משרי הממשלה או זיקה אישית חזקה?

<גדי בן יצחק:>
זיקה היא השתייכות ולא קשר. 

<קריאה:>
קשר כלכלי לאחד משרי הממשלה או קשר אישי חזק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
בשביל מה הרחיקו מהשר את המינויים, אם אתה שולל מוועדה בראשות שופט את שיקול הדעת לגבי רמת המעורבות שלו? זאת העבודה שלהם, לשקול מה רמת המעורבות מול רמת המומחיות ואיך זה ייראה ציבורית.

<דנה נויפלד:>
זה היה גם עניין של נראות ואמון של הציבור במערכת. זה התחיל בפעם הקודמת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
והשופט לא מבין את זה?

<דנה נויפלד:>
אני אומרת לך מה הייתה הסיבה שזה נכנס. הסיבה שזה נכנס הייתה להגביר את אמון הציבור בוועדת האיתור ובמועצה. זה לא רק היה עניין ששר ימנה שם מישהו בעייתי.

<איתן כבל:>
אבי, אני חושב שהנוסח שהציעה אתי לגמרי נותן את המענה הרחב.

<אתי בנדלר:>
לא, זאת לא הצעה שלי. אני רק הקראתי.

<איתן כבל:>
אז בכלל את מביאה גאולה לעולם. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אולי נוסיף כאן את ההשתתפות או ארגון?

<אבי ליכט:>
לא. עזוב את הארגון.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה אומר שמי שארגן איזושהי מחאה נגד הממשלה בה המארגן אמר שהמנהיג הזה, דרכו הכלכלית היא רעה מדי והשני היא הרבה יותר טובה.

<איתן כבל:>
אם איציק שמולי לא היה מתמודד לכנסת והוא בא כיושב ראש אגודת סטודנטים לא עם זיקה פוליטית, הוא נאם ואמר שצריך להחליף את הממשלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ובסוף העם הצליח להחליף אותה. הוא ארגן אתה הפגנה, הוא נאם מעל הבמה ואמר שצריך להפיל את הממשלה ונניח שהיא נפלה.

<דנה נויפלד:>
הם אמרו בכוונה שהם לא פוליטיים. 

<קריאה:>
זה הכי פוליטי שאפשר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הם אמרו שצריך להחליף את הממשלה ועכשיו נפלה הממשלה ונבחרה אלטרנטיבה. שלי שיתפה אתם פעולה. הוא נבחר בוועדת איתור.

<איתן כבל:>
אבי, אני רוצה שנסכם את הדבר הזה. אני חושב שמה שהביאה דברים בשם אומרם היועצת המשפטית של הוועדה נותן באמת מנעד רחב.

<אתי בנדלר:>
אני ציטטתי את מה שכתוב כאן.

<איתן כבל:>
מצוין. כל העניין הוא שהמילה זיקה מקבלת משמעות יותר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הבעיה שתיארתי כרגע היא לא על המילה זיקה אלא על המילה פעילות פוליטית.

<איתן כבל:>
פעילות פוליטית, יותר קל לי להתחבר אליה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
איך? תגדיר לי מהי פעילות פוליטית.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
האומץ לסרב זאת פעילות פוליטית?

<איתן כבל:>
אתה צודק. אני מבין את השאלה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כל אדם שהיה פעיל בעמותה שעסקה בענייני ציבור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הקרן החדשה לישראל, זה פוליטי?

<איתן כבל:>
זאת בעיה. אני מסכים אתך.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני חייב להבהיר כאן משהו כדי שלא אובן לא נכון. לא יכול לבוא פעיל כזה שעשה פעילות פוליטית ואין לו קשר לתקשורת ולהיבחר. המחלוקת היא האם הוא פסול בכלל מלהיות מועמד או האם הוא יצטרך להוכיח שיש לו תרומה סגולית מיוחדת בתחום של השידור הציבורי שזה המבחן שיהיה בבג"ץ.

<איתן כבל:>
גם כך הרשימה של מי שיכול לעמוד בקריטריונים האלה היא לא גדולה בתוך המערכת. 

<גדי בן יצחק:>
אמרנו שרוצים להפריד בין לא הפוליטיקה כי פוליטיקה כן נמצאת בתקשורת כל היום וזה התפקיד שלה, אלא רוצים להפריד בין פוליטיקאי פעיל  לבין מה שיש לנו. 
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
פעילות מפלגתית אסורה לגמרי.

<גדי בן יצחק:>
יש כותבי נאומים או אנשים מאוד פעילים שאין להם תפקיד מוגדר במפלגה ואז הם באים ואומרים שהם יודעים מי כותב את הנאומים של. הוא רק חבר מפלגה אבל הוא לא נמצא במרכז המפלגה אבל הוא שם. האם הוא יכול להיות או לא?

<היו"ר קארין אלהרר:>
לפי הסעיף לא.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם הוא עובד למען מישהו שמייצג מפלגה?

<גדי בן יצחק:>
בלי כסף. הוא עובד כי הוא מאמין בזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
זה לא משנה. זאת פעילות פוליטית.

<גדי בן יצחק:>
זאת פעילות מפלגתית ולא פוליטית. 

<דוד צור:>
אי אפשר להגיע לניסוחים שסוגרים את הכול ואז גם להדיר מאפשרות אנשים טובים שהיה אכפת להם והם נכנסו. לכן אני חושב שאחת מן התרופות יכולה להיות על ידי זה שעושים שקיפות לתהליך ואז מי שיש לו הערה, מעיר.

<שמעון אוחיון:>
השקיפות  זה דבר שמשנה אותו?

<דוד צור:>
יש אנשים שיכולים להשיג על הדבר, מתפתח איזשהו דיון, אבל אי אפשר להרחיק את כולם. אני מנסה להניע את זה קדימה ולא לשים עוד אזיקים.

<אבי ליכט:>
אני מציע לחזור להצעת החוק הממשלתית ולהוסיף עליה את התוספת שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה. לא להתבטא במונח זיקה שמפריע לכם אלא לעבור לפעילות פוליטית או לפעילות מפלגתית ולהוסיף שהשתתפו בהפגנה או בכינוס בעל אופי פוליטי והבעת עמדה פומבית בעניינים פוליטיים איננה כשלעצמה עיסוק  בפעילות פוליטית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בסדר.

<איתן כבל:>
אני חותם על זה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני לא מביע עמדה אבל אם אתה בין המארגנים, אתה לא יכול להיות מועמד.

<אתי בנדלר:>
ההוראה הזאת תחול על חברי ועדת האיתור, על חברי המועצה ועל המנכ"ל.

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן.

<אבי ליכט:>
זה יחול על ועדת האיתור ועל המועצה. 

<אתי בנדלר:>
בסדר.

<היו"ר קארין אלהרר:>
פתחנו את סעיף 10 ואנחנו מצביעים על הנוסח כפי שהציע אותו עורך דין ליכט. מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד – מיעוט
הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<אבי ליכט:>
דיברנו עכשיו על המועצה ואני חושב שצריך לשכפל אותו גם לחברי ועדת האיתור וגם למנכ"ל.

<שמעון אוחיון:>
כן. גם למנכ"ל.

<קריאה:>
ומה עם מנהל חטיבת החדשות? אתה פותח את החוק לגמרי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מה הבעיה? עשיתם אותו סטטוטורי. ודאי שצריך לקבוע. הוא יותר מכל אחר.

<איתן כבל:>
בעניין הזה אני תומך באבי. אבי צודק. 

<היו"ר קארין אלהרר:>
איסור זיקה, פעילות פוליטית של ועדת האיתור. אני פותחת לדיון מחדש.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אנשי תקשורת, יש רק שמאלנים בכירים. זה יפסול רק שמאלנים. אין אף איש תקשורת בכיר שמזוהה עם הימין.

<איתן כבל:>
תעשה על זה סרט.

<קריאה:>
זה כל כך לא נכון.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
ברור שזה נכון.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אנחנו מצביעים על פתיחת הסעיף. מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
הסעיף נפתח

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף נפתח.

אני מעלה להצבעה את ההצעה, אותו נוסח כפי שהיה לגבי  חברי המועצה ועכשיו זה יחול על חברי ועדת האיתור. מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<אתי בנדלר:>
השאלה היא לגבי המנכ"ל ומנהל חטיבת החדשות. שם זאת תוספת ולכן אני לא צריכה דיון מחדש.
<היו"ר קארין אלהרר:>
מי בעד אישור העיקרון לגבי איסור  זיקה של המנכ"ל?

הצבעה

בעד –  פה אחד
הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
אושר.

אני מעלה להצבעה את העיקרון לגבי איסור זיקה של מנהל חטיבת החדשות?

הצבעה

בעד –  פה אחד
הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
אושר.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
עד היום לא הכנסתם לגבי המנכ"ל איסור זיקה פוליטית.

<היו"ר קארין אלהרר:>
אפשר לעבור לרביזיה הבאה.

<איתן כבל:>
מה עם הרביזיות של עליזה לביא?

<היו"ר קארין אלהרר:>
רביזיה בנוגע לפרט 2 בתוספת.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
כרגע התוספת קובעת בפרט 2 שמתוך ה-180 מיליון שמחויב תאגיד השידור הציבורי להוציא לפחות על הפקות מקומיות, זה מחולק כך שתשעים מיליון הם לדוקו ולדרמה ותשעים מיליון לכל השאר. בחלק של הדוקו והדרמה, מה שאנחנו מבקשים להוסיף זה שככל שהתאגיד יוציא עד שישה מיליון שקלים לקולנוע הישראלי, לפי ההגדרה שמותאמת להפקות מקומיות ישראליות – כלומר, ש-75 אחוזים מכל אחד משרשרת הייצור כאשר בחוק יש את ההגדרה - - -

<אסף אמיר:>
הפקה מקומית קנויה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה עומד בתנאים של הפקה מקומית קנויה, ההוצאה הזאת תיחשב כחלק מתשעים המיליון של הסוגה עילית אבל זה יורד מהתשעים מיליון לפי שיקול דעת המנהל. 

כרגע קבוע שצריך להוציא לפחות חמישים מיליון לדרמה ולפחות ארבעים מיליון לדוקו. החובה הזאת, ניתן להפחית ממנה אם מדובר בהשקעות בקולנוע הישראלי עד שישה מיליון.

<אתי בנדלר:>
אבל מאיפה, מהדוקו או מהדרמה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לפי החלטת מי שבסמכותו להוציא את ההוצאות בתאגיד. אם המנהל הראה שהוא הוציא באותה שנה חמישה מיליון והוא רוצה לייחס שלושה מיליון לזה לדרמה, זה אומר שלפחות 47 יצאו, ואם הוא רוצה לייחס שניים, אז לפחות 45.
<קריאה:>
זה פוגע בדוקומנטרי.

<אסף אמיר:>
עם כל הכבוד, שש שעות אני מחכה לרשות הדיבור. אני מודה לשר שמעלה את ההצעה הזאת ואני חושב שזה מאוד חשוב לנו. אנחנו, ארגוני היוצרים בכללותם, הסכמנו בינינו שהדבר הזה יבוא גם קצת מהדוקומנטרי וגם מהדרמטי. אנחנו עושים גם פיצ'רים דוקומנטריים מדי פעם אבל אני  מבקש מהשר לא להשאיר את שיקול הדעת אלא לכתוב ש-שישה מיליון שקלים יושקעו בקולנוע ולא עד שישה מיליון. לא ביקשנו יותר.  אמרת שישה, אז שיהיה שישה ולא עד שישה כי יכול להיות אפס.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם אני אקבע שישה, כל מה שדיברנו לא מה שדיברנו. כל המהות משתנה ברגע שאתה אומר את מה שאתה אומר עכשיו. זה לא מה שדיברנו.

<אסף אמיר:>
לא שישה?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא. עד שישה. אם אתה קובע שישה, זה בהכרח יורד, אז מה ההבדל?

<אסף אמיר:>
אנחנו מקצים כסף לקולנוע או לא?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מי זה אנחנו?

<אסף אמיר:>
אתה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני לא מקצה. 

<אסף אמיר:>
השידור הציבורי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתם ביקשתם ממני שבסוגה עילית, גם השקעה בקולנוע ישראלי תיחשב לצורך העניין הזה ולזה הסכמתי.

<אסף אמיר:>
איתן, תעזרו לי. אני מנסה להבין את השידור הציבורי.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני אומר לך, השירות הציבורי הוא קודם כל טלוויזיה.

<אסף אמיר:>
אני יודע ואני עושה טלוויזיה. אני לא הייתי כאן, אני מצטער ומתנצל, אבל אני רוצה להסביר את העניין הזה. יש חוק קולנוע במדינת  ישראל.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
מי השר האחראי?

<אסף אמיר:>
שרת התרבות.  בחוק הזה הכסף הזה הוא כסף ציבורי שבעצם כל גופי השידור לוקחים ממנו השלמה לדברים שהם משדרים. כל הכסף הזה הולך לסרטים דוקומנטריים בערוץ 2, ב-הוט, ב-יס, בערוץ 10 וכך גם הקולנוע. אתה לוקח שישה מיליון שקלים מתוך הז'אנר העליון, מתוך הדרמה והתעודה ובעצם השישה האלה מאפשרים לשידור הציבורי החדש לגייס עם זה עוד עשרים מיליון שקלים מבחוץ. כלומר, אתה משביח את המסך. אני לא רואה סיבה שלא נעשה את זה.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אם זה נכון ואתה תציג לתאגיד השידור הציבורי שבהשקעה כזאת הוא יקבל הרבה יותר מאשר בדרמה, ולא הבנתי למה גם עבורה אי אפשר לקבל השקעות מבחוץ, לפי ההיגיון הוא יעדיף להשקיע את זה אצלך.

<אסף אמיר:>
זה באמת יפה מאוד שהוא רשאי להשקיע בקולנוע. 

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא רשאי. רשאי, הוא תמיד רשאי. שזה ייחשב לו גם לצורך החובה של הסוגה עילית. זה יותר מאשר רשאי. גם קודם הוא היה רשאי.

<אסף אמיר:>
אבל הוא רשאי גם לא להשקיע שום דבר. נכון?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
נכון. אבל כרגע הסברת לי ושכנעת אותם. למה מה שאתה משכנע אותנו כאן לא ישכנע גם אותו לשים את ששת המיליון אם זה כל כך טוב? הרי אתה תיתן לו לשדר את זה אצלו. הוא מכפיל את הכסף או משלש אותו.

<אסף אמיר:>
יש שתי בעיות בנושא הזה של הקולנוע. זה קודם הולך לבית קולנוע ולא מיד מגיע למסך. יש חצי שנה חלון ולכן מנהלי הטלוויזיה מעדיפים לחכות.

<קריאה:>
זה לא שידור ציבורי.

<אסף אמיר:>
זה לא שידור ציבורי.

<קריאה:>
למה זה צריך להיכנס בתוך החוק הזה? זה שיקול דעתה של המועצה ושל הדירקטוריון. לך לשרת התרבות שתיתן לך. תפנה למנכ"ל ואם יחליטו כן, ייתנו לך.

<אסף אמיר:>
אני עכשיו עושה סרט עבור רשת. רשת משקיעה בסרט שלי 800 אלף שקלים. אם היו משקיעים את  זה בדרמה, הם היו מקבלים לכל היותר שישים-תשעים דקות של דרמה. אני עם ה-800 אלף שקלים שלהם הבאתי מחוק הקולנוע וממקומות אחרים שישה מיליון שקלים. זה הולך למסך.

<קריאה:>
אם לקחת את זה מרשת, איך תשים את זה בשידור הציבורי?

<אסף אמיר:>
לא הבנת. רשת-קשת יכולים להיכנס לקופה הציבורית ולקחת כסף.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה לא שידור ראשוני.

<אסף אמיר:>
זה לא שידור ראשוני.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
הבנתי את זה. זה לא לחם חוקו של השידור הציבורי. בגלל זה ועדת לנדס לא המליצה שזה ייכלל כאן במסגרת התקציב הפנימי. באתם אלי, שכנעתם אותי שיש בזה יתרון כי בסוף זה גם ישודר בשידור הציבורי. יש כאן מכלול של אינטרסים שהם לא הראשונים במעלה של השידור הציבורי ולמרות זאת, בגלל שזה ישראלי, בגלל שזה קולנוע ישראל, בגלל שבסוף זה גם יעלה כנראה על המסך.

<אסף אמיר:>
חצי שנה אחרי בתי הקולנוע.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אתה עובד נגד עצמך כשאתה אומר את זה.

<אסף אמיר:>
זה לא ישודר ברשת. זה ישודר קודם כל בערוץ 1.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
תלוי ממי אספת את הכסף ומה הוא דרש ממך בשביל זה.

<אסף אמיר:>
ערוץ 1 משקיע בסרט והוא ישודר קודם כל בערוץ 1. זה ברור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
השר ביקש להציע רביזיה. אני מעוניינת לדעת מה הרביזיה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אמרתי.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תחזור עליה כי לא הבנתי.

<אסף אמיר:>
זכותו של השר לקבוע את מה שהוא יקבע. אני אומר לכם שדיברתי עם רם לנדס יום אחרי שפורסם הדוח והוא אמר לי: נכון, אני איש חדשות, יש לזה נטייה חדשותית וזה בסדר ולא היה שם אף אחד שקשור לתחום היצירה, קרני זיו עושה טלוויזיה כל חייה והיא יודעת לעשות את זה, גם היועצת המשפטית. אני לא זוכר את כל שאר החברים ולא היה שם מישהו שייצג את הדבר הזה ובאמת לא נראה להם. ה-CNN לא משקיע בקולנוע. אמת. ה-CNN לא משקיע בקולנוע ולא צריך להשקיע בקולנוע. האם אנחנו מקימים CNN או שאנחנו מקימים סוג של BBC? אם אנחנו אומרים שהקולנוע הישראלי, השוטר אזולאי לא צריך היה להיות מופק, אז בסדר, אז בואו לא נפיק סרטים ישראלים.

<רינה חכמון:>
תוריד את זה מהדרמה.

<אסף אמיר:>
הסכמנו להוריד את זה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. הדברים נשמעו והדיון נעשה. אני מבקשת להצביע על ההצעה לפתיחת הדיון מחדש בנושא של פרט 2 לתוספת. מי בעד?

הצבעה

בעד –  פה אחד
פתיחת פרט 2 לתוספת אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
פרט 2 לתוספת נפתח.

מי בעד הצעת השר עד שישה מיליון שקלים?

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
התאגיד יחליט ממה הוא מוריד והוא יכול להוריד חלק או את כל הסכום. עד שישה מיליון.

<היו"ר קארין אלהרר:>
מי בעד?

הצבעה

בעד –  רוב
נגד –  מיעוט
הסעיף אושר

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<ברוך אסקרוב:>
אני רק רוצה להביע מחאה על כך שהרדיו לא הוזכר ולו פעם אחת בכל נושא התקציבים ואם הוא לא מוזכר כאן, זאת פשוט פגיעה כי כל הסקטורים האחרים מעוגנים. קחו את זה בחשבון. החוק צריך להגן דווקא על החלש. כל תעשיית הקולנוע רבת תקציבים, הטלוויזיה רבת תקציבים ובסופו של דבר הכלי הזה שהוא כל כך חשוב והוא ממועט תקציבים – בסוף הוא נבזז.  אני ממש מבקש התייחסות לזה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
חטיבת החדשות והאקטואליה, תקציבה 160 מיליון והרדיו הוא חלק ממנה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
ביקשת התייחסות והשר התייחס. גם משפט אחד הוא התייחסות והמשפט כולל הרבה בתוכו. זה בהינתן העובדה שהתקיימו אין ספור דיונים בעניין הרדיו.

<ברוך אסקרוב:>
ואפס הגנה בסוף.

<היו"ר קארין אלהרר:>
תודה. אורי, בבקשה תקרא את הסעיף שהצעת.

<אתי בנדלר:>
יש הסכמה לדיון?

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש הסכמה מלאה לדיון?  אין  מתנגדים לדיון  הזה? אין.

<אורי אפלבום:>
לצורך קביעת זכויות של גמלאי רשות השידור שפרש ביום התחילה או של גמלאי הטלוויזיה הלימודית שפרש עד למועד שיקבע שר האוצר שחלות בעניינו הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) תוחשב תקופת השירות כתקופה גדולה משהייתה למעשה, כך ששיעור קצבתו יגדל בשיעור של 10 נקודות האחוז או בשיעור בנקודות האחוז שבו היה גדל שיעור קצבתו אילו שירת עד תום החודש שבו היה מגיע לגיל פרישת חובה, לפי הנמוך, ובלבד ששיעור הקצבה לא יעלה על שבעים אחוזים מהמשכורת הקובעת של העובד המחושבת כאילו עבד במשרה מלאה בכל תקופת שירותו והכול בכפוף לתנאים שנקבעו לעניין הגדלת תקופת השירות לפי סעיף 100 לחוק הגמלאות ובכפוף לתנאים  אלה:

(1) בחודש שבו פרש הגמלאי הוא הגיע לגיל 50 וטרם הגיע לגיל 64 ו-11 חודשים.
(2) לגבי מי ששולם לו מענה לפי סעיף 22(א) לחוק הגמלאות שחושב בהתאם להוראות פסקה (2) של הסעיף האמור, ואשר במסגרת הגמלה שהוא זכאי לה בזמן פיטוריו לעניין אותה פסקה לא הובאה בחשבון הגדלת תקופת השירות שהוא זכאי לה לפי סעיף זה, העובד השיב לאוצר המדינה את ההפרש שבין סכום המענק ששולם לו לבין סכום המענק המגיע לו כשמובאת בחשבון הגדלת תקופת השירות כאמור.
(3) תנאים נוספים שיקבע שר האוצר בצו.
(4) על אף האמור, שר האוצר רשאי לקבוע בצו שתחולת ההגדלות לפי סעיף זה יחולו גם לגבי גמלאים שפרשו לפני יום התחילה או בגיל אחר כאמור בסעיף קטן (1) לעיל בתנאים שיקבע.

אני מצהיר לפרוטוקול דבר אחד נוסף, שההתחשבות לעניין הגילאים שקבועה בסעיף קטן (1) תיעשה בהתאם להסכמות שיגיעו בין ההסתדרות ואגודת העיתונאים, האוצר  ורשות השידור.

<היו"ר קארין אלהרר:>
יש הערות?

<אתי בנדלר:>
אני רוצה לשאול. פסקה (4) פתוחה מאוד. בעצם גם (3) וגם (4). תנאים נוספים שיקבע שר האוצר בצו.

<אורי אפלבום:>
בגלל שהסכמי הפרישה עוד לא חתומים ובגלל שיש קבוצות שונות של גמלאים שכל אחת תצריך התייחסות אחרת בעניין המועדים, אנחנו חייבים בחוק להשאיר לשר האוצר את האפשרות כדי לאפשר את ההגדלות לעובדים, להשאיר את זה פתוח. אנחנו לא יודעים כרגע לתחום את זה בזמן. זה לגבי (4).

<אתי בנדלר:>
האם אין חשש שהתנאים הנוספים שיקבע שר האוצר הם תנאים שיקשו מאוד על ביצוע הסעיף הזה?

<אורי אפלבום:>
לא.

<אתי בנדלר:>
ויגבילו את ביצועו.

<אורי אפלבום:>
לא. הכוונה כאן להחיל את אותם תנאים שהיו בהסכמי הפרישה הקודמים. למשל, מי שכבר פרש וחזר עוד פעם. אלה תנאים שכבר נקבעו בהסכמים הקודמים ולכן שההסכם כבר לא בתוקף, לא יכולנו להפנות אליו. אלה תנאים שהוסכמו.

<קריאה:>
ודאי שזה יחול גם על אנשים שטרם הגיעו לגיל פרישה.

<אורי אפלבום:>
זה חייב.

<קריאה:>
לפני הגיל שקבוע בפסקה (1).

<אורי אפלבום:>
נכון.

<קריאה:>
היה צריך להסמיך את שר האוצר.

<אורי אפלבום:>
לא. ההגבלה של גיל פרישה היא בכל מקרה. הכוונה להסמיך את שר האוצר זה אם יהיה צריך להיות משהו בגיל שבין 50 ל-64 ו-11 חודשים. 

<אתי בנדלר:>
הכוונה לפי איזה סעיף?

<אורי אפלבום:>
לפי סעיף קטן (1).

<אתי בנדלר:>
תנאים נוספים שיקבע שר האוצר בצו. תנאים נוספים, זאת אומרת שהם צריכים לחול כל התנאים שפירטת למעלה ובנוסף לזה תנאים נוספים.

<אורי אפלבום:>
כן.

<אתי בנדלר:>
איזה סוג תנאים נוספים? על איזה סוג תנאים נוספים מדובר? 

<אורי אפלבום:>
נתתי דוגמה. דוגמה אחת שהייתה בהסכמים הקודמים היא למשל שעובד שכבר פרש וקיבל תנאים בפרישה ואז שנתיים לאחר מכן נקלט בחזרה ברשות השידור – לא ייתנו לו עוד פעם תנאי פרישה. היו מספר הגבלות כאלה. זה היה סעיף 5.2 להסכמי סיום העסקה ובהסכמים שייחתמו הכוונה היא להחיל תנאים דומים אבל אין צורך לפרט אותם כאן.

<אתי בנדלר:>
לגבי פסקה (4), האם אין תקופה מקסימלית אליה הולכים אחורה? יחולו גם לגבי גמלאים שפרשו לפני מועד ביטול חוק רשות השידור בתנאים שיקבע, דהיינו, יכול להיות שזה יחול גם לגבי עובדים שפרשו לפני עשר שנים?

<אורי אפלבום:>
לא עשר שנים, אבל יש קבוצות של עובדים שפרשו לפני כמה שנים וההסכמים יחולו עליהם ואנחנו רוצים את האפשרות כדי לאפשר גם להם את ההגדלה.

<אתי בנדלר:>
זאת אומרת, הכוונה שלכם ללכת רטרואקטיבית בצורה משמעותית.

<אורי אפלבום:>
לא רטרואקטיבית משמעותית. הכוונה לתת למי שמגיע לו.

בפסקה (1) יש הגבלה של הגילאים שבין 50 ל-64 ו-11 חודשים. אם ייווצר מצב בו יהיה צריך להוריד את גיל 50 וזה ייקבע בהסכמים, השר יוציא צו שיוריד את גיל 50. הוא יקבע גיל נמוך מגיל 50 ככל שייקבע.

<אתי בנדלר:>
זה לא בגיל אחר אלא בגיל נמוך מהגיל האמור בפסקה (1).

<אורי אפלבום:>
כן.

<אתי בנדלר:>
הוא לא יכול להעלות את הגיל.

אתם מבקשים להכניס את זה בחוק רשות השידור?

<אורי אפלבום:>
לא. בחוק הזה.

<היו"ר קארין אלהרר:>
בחוק החדש.

חבר הכנסת כבל וחבר הכנסת אוחיון, אני מעלה להצבעה את  הסעיף האחרון.
<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה באמת הסעיף האחרון?

<היו"ר קארין אלהרר:>
כן. אני מעלה להצבעה את הסעיף. מי בעד?

הצבעה

בעד –  פה אחד
הסעיף אושר פה אחד

<היו"ר קארין אלהרר:>
הסעיף אושר.

<איתן כבל:>
לזר, סכם.

<לזר צנדקוביץ:>
דנה, זה מופנה אליך. עבדת קשה, מאוד קשה ואנחנו רואים את התוצאות. אמנם הן לא תמיד לרוחנו או בדרך כלל. המלים הן מלים חסרות רגשות בחוק הזה אבל עבדת קשה יחד עם הצוות שלך.

אתי, את היית בשבילנו ובמיוחד הקפדת על כל אות ועל כל מילה או כל משפט כדי שנוכל לצאת מכאן לפעמים עם קצת הישגים.

האמת היא שאני מתרגש אחרי חודש ימים של נסיעות יום יום עם אופנוע לכאן אבל אני מקווה בשביל החברים שיצאו לדרך חדשה ושאף אחד מהם לא ייפגע מחוק רשות השידור הזה. אלה שנשארים, ואני מקווה שכמה שיותר יישארו, האנשים הטובים בתוך המסגרת הזאת.

אדוני השר, לא הסכמתי אתך על החוק הזה אבל הנחישות שלך להעביר אותו ראויה לציון. אנחנו מקווים שבכל זאת תשמור על האנשים שנמצאים  ועל כוח העבודה שנמצא ברשות השידור ושתשאיר כמה שיותר אנשים במסגרת החדשה. תודה רבה.

<תמנה עורב:>
אני רוצה להודות גם לאיתן כבל ממפלגת העבודה ולעיסאווי פריג' מ-מרצ וגם לחברי הוועדה הנוספים האחרים. היה קשה, היה מייגע ואני מקווה שהגענו לדרך חדשה. 

<גלילה הורנשטיין:>
שכחו את קארין.

<לזר צנדקוביץ:>
לא, לא שכחנו. 

<גלילה הורנשטיין:>
אני רוצה להודות. ברור שאני מלאת רגשות ואני לא רגילה  שהעובדים יצאו קצת נפסדים או הרבה נפסדים אבל כנראה שאין ברירה וההחלטה הייתה החלטה נחרצת. אני חייבת להגיד שחריצות ונחישות ויושר אישי, חשוב לנו היושר האישי שהיה כאן. אנחנו לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. זה לפחות קצת מקל עלי ואני מדברת כרגע באופן אישי ואני באמת רוצה להודות לדנה, בחורה מוכשרת, לאתי, לא רק מוכשרת אלא יושר אישי שכבש אותנו, לקארין, ברור שאני מודה לשר, לאיתן, לפריג'. אני לא מכירה את שאר חברי הכנסת שכל פעם התחלפו. אני מודה לכל מי שלקח חלק. אני מודה למנהלת הוועדה. לאוצר שלא הפסיק להרגיז אותי אבל בסופו של דבר הגיעו להסכמות ואני מקווה שיגיעו להסכמות נוספות לטובת העובדים. אנחנו באמת רוצים להודות לכולם.  כמו שאמר השר, זה לא נגמר עד שזה נגמר ועוד יהיו הסכמות ויהיה עוד משא ומתן  בקשר לנושאים נוספים. תודה רבה לכולם.

<רן מלמד:>
אני רוצה להגיד תודה בשם הציבור.  אנחנו מדברים כאן על עובדים אבל אסור לשכוח את מי שבסופו של דבר צריך לשמוע אתה רדיו ולצפות בדברים בטלוויזיה או באינטרנט, אנשים שחלקם לא יודעים אפילו מה צריך ללחוץ בשלט כדי להגיע ואני מדבר על אנשים שאני פוגש אותם יום יום.

אני רוצה להגיד לשר התקשורת תודה על אומץ הלב בהקשר הזה ולך חברת הכנסת אלהרר תודה גדולה על איך שניהלת וזה לא היה קל  אלא לפעמים היה מתיש ולפעמים אפילו מעצבן אבל אני חושב שהמטרה הושגה והרבה אנשים עוד יודו על כך. זה ייקח אולי קצת זמן אבל הם יודו.

תודה לכל חברי הכנסת, גם אלה שכאן וגם לאלה שאינם כאן אלא היו לאורך הדרך. אני חושב שהיום התחילה כאן מהפכה והמהפכה הזאת צריך לדאוג שהיא תחלחל ותגיע באמת למקומות בהם לא שומעים היום קול ישראל ולא רואים ערוץ 1 ויש מה לראות ויש מה לשמוע. 
תודה מיוחדת גם על הסיוע בנושא של תזמורת רשות השידור.

<ברוך אסקרוב:>
אני עוד קצת נסער וקשה לי לחלק תודות. אני חושב על החברים, כל כך הרבה חברים צנועים שעובדים במשכורת צנועה ועושים עבודה נהדרת, ואם התנאים היו תנאי שוק, הם היו צריכים לקבל הרבה יותר ממה שהם מקבלים. הם רגילים לעבוד בתנאים של מוסד מסודר. הם לא ערוכים למה שמחכה להם בזמן כל כך קרוב. לקחתם אחריות, כבוד השר, קחו אותה עד  הסוף. אמרתי לך גם שאני מעריך שאתה תצליח להעביר וזה הזמן לגלות נדיבות מנצחים. אתה הצבת מטרה והצלחת בה, אבל היא בעצם התחלת הדרך. אני מצפה ממך בשם החברים שלי, העובדים, שתיקח אחריות על ההשלכות לרוחב ולאורך של מה שקורה. אני לא חושב שהיה תקדים לסדר הגודל הזה. תרגמתי היום את המשמעות של דבריך שרבע מהעובדים ימשיכו. פירוש הדבר שתשעה מעשרה העובדים היום אינם ממשיכים. זה כבד. זה גדול. החשבון הוא מאוד פשוט, אם אני לוקח רבע מהרשות החדשה. גם אם תהיה הצלחה פנומנלית במשא ומתן, שבעה מתוך עשרה ילכו הביתה.

אני לא יודע אם המערכת ערוכה. יש דפים מלאים בתכנונים אבל גם כאן, כמו שחשת, להקים מערכים שיוצרים איזה מילוי בשלבי המעבר, כאן אין. צריך להקים אותם מהר. ככל שנתת רגל על הגז, כך צריך גם בנושא האנשים. הם לא מטופלים, אין כתובות, יש ואקום מנהיגותי ארגוני כולל ואקום מנהיגותי אדיר בקרב האנשים היקרים האלה, העובדים היקרים האלה. צריך למלא אותו. זה עניין חומרי, זה עניין נפשי. אפשר להרבות מלים, הרביתי כבר, אבל אני ממש מבקש שתמשיך לקחת אחריות. הלוואי שהאנרגיה הזאת הייתה בקרב חבריך בממשלה התורנית הזאת ואולי גם ממשלות קודמות מושקעת למשל בנושא של  פערים חברתיים. הוכחת שאפשר. הלוואי שיעשו כך גם בעניינים חברתיים אחרים.

ברכות לכל מי שכאן היה קשוב. תודה רבה.

<רותם אברוצקי:>
אני רוצה להודות לכל העושים במלאכה והיו כאן הרבה אנשים ולא אזכיר את שמותיהם כי זה כמעט כל החדר הזה או כל החדר הזה. 

אנחנו יוצאים אחרי מרתון ארוך של דיונים ואני השתתפתי כמעט בכולם, ואולי ברבע דיון לא הייתי. היו רגעים קשים ולפעמים הרמנו את הקול. קודם כל, אני מצר אם מישהו נפגע ואם פגעתי במישהו על הסגנון אבל זאת ממש לא הייתה הכוונה. אני בא ממקום מאוד רגשי ואמוציונאלי. אני 17 שנים עובד ברשות השידור ובעשר השנים האחרונות ראיתי את המקום הזה פשוט הולך ושוקע. למי שמכיר, היו מעורבים בזה גם כל מיני עניינים אישיים שסבלתי מהם מאוד ולמעשה הייתי קורבן לעבירה. חטיבתה חדשות פשוט קרסה לי בטלוויזיה מול העיניים. זה כאב לי מאוד ורציתי בכל מאודי ואני רוצה שיהיה כאן שידור ציבורי אחר, רציני ועמוק. אני ממש מקווה שזה מה שיהיה לנו למרות שפה ושם יש לי כל מיני הסתייגויות. בסך הכול מצאנו כאן הרבה תרופות בתוך תהליך הדיונים.

הדבר היחיד שנשאר בעיני פתוח, ואנחנו נצטרך להתמודד אתו בהמשך, הוא שהחוק עני, יש מעט מדי כסף בקופה כדי שיהיה לנו שידור רצינו. ראינו את זה קצת בספורט שפתאום לא נשאר מספיק לקולנוע וצריך יהיה להתמודד עם זה. בסוף יש לנו מאתיים מיליון שקלים להפקות. ערוץ 10 לא הצליח לייצר מסך ראוי עם 270 מיליון שקלים ולערוץ 2 יש בין 400 ל-500 מיליון שקלים והכול לתכניות. צריך יהיה למצוא את הדרך למצוא את המקורות התקציביים כי כאשר יהיה את הכסף הזה, יהיה בומבה של מסך וזה החלום של כולם.

<היו"ר קארין אלהרר:>
היו לנו מספר שבועות מאוד מאוד אינטנסיביים וחלק מהנוכחים בחדר התרעמו על כך. אני חושבת שהעבודה של הוועדה נעשתה בצורה מאוד מרשימה ובעיני יוצאת דופן במובן הזה שלא הייתה כאן קואליציה-אופוזיציה. הייתה כאן הבנה שצריך להרים שידור ציבורי חדש שייתן רצון לאזרחים להיות חלק ממנו, שהשידור הציבורי ישקף באמת את מגוון הרבדים השונים בחברה הישראלית. זה היה המקום ממנו באתי. הדיונים לא תמיד היו באינטונציות ובדציבלים הרגילים בכנסת. אני חושבת שכל מי שאמר את מה שאמר, דיבר מדם לבו וזה בסדר וזה חלק מהעניין. לפעמים הדברים נאמרו והייתה מחשבה כאילו לא לוקחים בחשבון את הדברים שנאמרים אבל הכול נלקח בחשבון.

אני חושבת שאחרי באמת עבודה מאוד מאומצת יש לנו כאן הצעת חוק שיש בה את כל המנגנונים עד כמה שניתן כדי שבאמת יהיה כאן את השידור הציבורי שכולנו כאזרחי מדינת ישראל מייחלים לו. אני באמת כולי תקווה שהחוק יעבור במליאה ולאחר מכן שבאמת יגייסו את האנשים הראויים והמתאימים וכי עבודתנו לא הייתה לשווא.
אני רוצה להודות מקרב לב גם לצוות היועצות המשפטיות של הועדה שעשו לילות כימים. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה שטרחה ועמלה עם כל אישורי הכניסה, עם הימים שזזים  והשעות שזזות.

אני רוצה מאוד מאוד להודות לצוות של משרד התקשורת, שהיה קשוב לכל בקשה ולכל פניה. דנה, תודה.

כמובן אני רוצה להודות לשר שנתן בי את האמון לדבר הזה. 

אני מאוד מודה למשרד האוצר. אני מכירה אותם מאחורי הקלעים ואני יודעת שזה לא פשוט להוציא את מה שיצא ואני יודעת שהרבה פעמים הם נידבו מיוזמתם וזה לא נידבו כחסד למישהו אלא נתנו כי הם הבינו את המקום שהשידור הציבורי צריך לתפוס ועד כמה דרושים תקציבים לעניין. אני מודה לכם גם על השיחות לתוך הלילה ועל הניג'וסים אבל זה באמת לטובת העניין והוא חשוב לכולנו. 

תודה ושיהיה בהצלחה לכולנו.

<איתן כבל:>
קודם כל, תודה. בשבילי במידה רבה עדיין לא סיימנו את המלאכה. זה הרבה מעבר לקריאה שנייה ושלישית. יש עוד משימה גדולה לפנינו אבל במידה רבה עבורי  אני מקווה שתהיה זאת סגירת מעגל של מאבק עוד לפני שהתמניתי לשר, התקופה שהייתי שר ומאז כל התהליך הלא פשוט. אני רוצה שהעובדים ידעו שאף פעם לא הייתי נגד העובדים, נגד רשות השידור ונגד השידור הציבורי. כל אשר עשיתי ופעלתי לאורך כל השנים, ושילמתי מחירים פוליטיים גם אצלכם ואני אומר את זה מעבר לצחוק, כל זה היה מתוך רצון כן ואמונה בשידור הציבורי ולא ההפך. 

אני חושב שבמידה רבה המהלך שהוביל בראש ובראשונה השר גלעד ארדן – והיו לי אתו המון שיחות בעניין הזה – אני מסיר את הכובע בפניו. אני רוצה שתדעו שמעבר לכל המחלוקות ולמאבקים, יש מצב שבמידה רבה הוא הציל את העובדים כי זה רק היה עניין של זמן וזאת האמת שצריך שגם תיאמר. יושב כאן יושב ראש הרשות וזה פשוט היה קורס אל תוך עצמו.  אני יודע שתמיד חושבים שזה לא יכול לקרות, אבל זה היה ממש על הקצה.

אני כמובן רוצה להודות לדנה, לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית, לך גברתי היושבת ראש. אני מוכרח לומר באמת שממרכזת שכבה בתחילת הדרך, הגעת להיות יושבת ראש אמיתית. אני אומר לך. אני אגלה לך שמאחורי הגב שלך הייתי קורא לך רכזת השכבה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
לא אגלה לך איך היא הייתה קוראת לך.

<איתן כבל:>
באמת הבשלת והייתה לי זכות להיות כאן ולעבוד אתך. אני באמת אומר את זה מכל הלב. אני חושב שהצלחת בנחישות וגם ברגישות להביא את התהליך הזה לסיומו ומנקודת מבט שלי אלה לא מלים מן הפה אל החוץ. באמת אני שמח להכיר אותך כך.
אני גם רוצה לומר מילה טובה לחבר שלי עיסאווי פריג' שאני חושב שמגיעות לו מחמאות ענקיות על העבודה המקצועית הראויה שהוא עשה. הוא בא בידיים נקיות לחלוטין למהלך הז.

גם כאשר השר הזה שאסור להסתובב לידו עם גפרורים כי הוא עלול להתפוצץ כל רגע, ואני אומר את זה לא  ממקום של לקנטר. ידעתי שנתחיל את התהליך הזה קשה, אבל גילית פתיחות מדהימה. כל הזמן הייתי צריך להיאבק מול החברים כי אתה באמת בא ורוצה את התוצאה הטובה ביותר לשידור הציבורי ואני חושב שהצלחת להוכיח את זה לכולנו וכולם השתכנעו. עובדה היא שבסוף התהליך כמעט כל ההחלטות היו בהסכמה ונאבקתי על חלק מהדברים שיהיו רק בהסכמה ואני שמח שגם את נענית לאתגר הזה.

אדוני השר, המשימה הגדולה היא עדיין העובדים. התחלתי בזה ואני רוצה לסיים בזה. אני לא רוצה להישמע כסוג של דרמה או לעשות מזה סיפור אלא אני אומר את זה ממקום שעבור חלק גדול מהאנשים האלה, וזאת האמת, כבר לא יחזרו למעגל העבודה. צריך שנדע את זה ונאמר את זה בצורה הכי בוטה והכי קשה. זה המצב.  אמרתי כבר שהדרמה הגדולה בכל הסיפור הזה הוא אובדן הביטחון התעסוקתי. אם יש לך אח, דוד, אבא, אימא שהם חלק מהמערך הזה, אתה מבין את העוצמות  הגדולות של הסיפור הזה. לכן אני ממש אומר את זה לאנשי האוצר ואני אומר את זה לך אדוני השר, שאם אתה רוצה שבאמת שימך ייחרט באותיות של זהב, אתה צריך להיאבק למען העובדים מרגע זה ואילך בדיוק - ואולי אף יותר – כפי שנאבקת על החוק. עשית עבודה מדהימה, הובלת ובלעדיך זה לא היה יוצא לדרך ובלעדיך לא היינו מגיעים לסוף הדרך. זאת האמת. בראש ובראשונה אתה זה שזרעת את הזרעים ובעזרת השם גם אתה תקצור אותם.

לכן אני מאוד מבקש ממך בכל לשון של בקשה, אני מתכוון להיות שם לאורך כל הדרך, אינני מתכוון לוותר לך, לממשלה, לכל מי שאחראי על התהליכים האלה כדי שהעובדים לא יגיעו לחוף מבטחים. אני  נשבע שאני אעשה את זה. 

תודה לכם. בהצלחה לשידור הציבורי. תודה.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
זה באמת מאוד מרגש לשמוע את כל הדברים. אני חושב שבאמת זה משקף את התחושות כאן כי במידה מסוימת מהולים כאן גם שמחה וגם עצב יחדיו. אין ספק שרשות השידור הייתה מוסד ציבורי מפואר מאוד שידע רגעים גדולים מאוד בהיסטוריה של מדינת ישראל, והחוק הזה -  וכמובן עוד יש לנו את המליאה ויהיה לי עוד הרבה מה לומר במליאה – בהחלט, אני לא אשתמש במלים שנאמרו בעבר שאחרי כן התחרטו עליהם, אבל החוק הזה במדיה מסוימת מסיים את דרכו של השידור הציבורי הישן ומתחיל עידן חדש בשידור הציבורי במדינת ישראל. האחריות היא קודם כל שלי לטוב ולרע ואני מקווה מאוד שזה יהיה לטוב.

כמו שנאמר כאן קודם, אני מבין מצוין שהשלב הזה הוא רק השלב הראשוני. אני חבר כנסת כבר – פעם הייתי נחשב צעיר  - עוד מעט 12 שנים,  ואתי מכירה את זה  והיא יכולה לתאר את זה כאבולוציה או הפוך מזה, אינני יודע מה היא תאמר.
<אתי בנדלר:>
אבולוציה בענק.

<שר התקשורת גלעד ארדן:>
אני מבין טוב מאוד את ההבדל בין לחוקק חוק שאם להודות על האמת, יש חוקים יותר קשים ויש חוקים פחות קשים אבל היישום הוא הרבה יותר קשה ואני אומר את זה היום כמי שמכהן כשר חמש שנים. היישום הרבה יותר קשה. אין לי ספק שבתחום הזה זה גם יהיה קשה כי אני מניח שהציפיות הן מאוד מאוד גבוהות וגם למדינת ישראל, החשיבות של הנושא הזה במדינה שהיום עדיין מקוטבת עם כלכלה ריכוזית, עם המון כשלי שוק שאף גוף אחר חוץ מהשידור הציבורי לא יכול לתת להם מענה, זאת הריכוזיות, אלה בעלי ההון, אלה הפערים בחברה, זאת איכות סביבה, אלה המון המון נושאים ששום שידור מסחרי אחר לא ייגע בהם ולא   יתקרב אליהם. נגענו כאן הרבה גם בנושאים של מגזרי המיעוטים ותאמינו לי שהיה לי מאוד קשה כל פעם לסרב לדרישות של חברת הכנסת הזאת או חברת כנסת אחרת להכניס בחוק גם את המגזר הזה וגם את המגזר ההוא וכולם צריכים להיות מיוצגים, אבל כל הזמן ניסיתי לזכור שבסופו של דבר מה שאמרתי בתחילת הדרך, אי אפשר דרך חוק לכבול את ידיו של המנהל ובעצם להפוך את כל השידור הזה לפנקס הוראות שבסוף הכול נכשל בגלל מעורבות היתר שלנו, וזה לא משנה אם זה ברמת העשייה שלו או ברמת החקיקה. לא צריכה להיות מעורבות יתר אלא צריך לתת לו חרות ודרור עיתונאי יצירתי לתוכן וברוך השם במדינת ישראל יש לנו המון אנשים מדהימים בתחום הזה ועובדה שגם התוכן הישראלי כבר מיוצג בעולם וזה גם בנושאים ערכיים ולא רק ברעיונות לריאליטי אלא גם בדרמות או בנושאים כאלו. אני חושב שזה מעיד על  איזה מקום מדהים, מפעל שיכול להיות לתוכן הישראלי שאצלו יפרחו עוד הרבה מאוד תכנים שיתרמו כאן לחברה הישראלית.

אני חייב לומר שלמרות שהדיונים כאן היו קשים ואני מבין לחלוטין את עובדי הרשות, אני בטוח שאני הייתי נוהג בדיוק כמוהם ואולי אפילו עם האגרסיות שלי יותר, אני מבין אותם לגמרי ואני אפילו מבקש את סליחתם אם מדי פעם אני, כמו שאיתן העיר לי, מתרגז, כועס או צועק. הדברים באים קודם כל ממקום של אכפתיות, אני תמיד מתחרט שנייה אחרי, ושוב אני באמת מתנצל אם פגעתי במישהו. לא התכוונתי לכעוס על אף אחד.

קארין, כששמעתי שאת המועמדת להיות יושבת ראש הוועדה, אני מודה שפחדתי כי הבנתי כמה החוק הזה עומד להיות מורכב, סבוך וטעון רגשות. באמת אחד החוקים הקשים והמורכבים להעברה גם לחבר כנסת ותיק שכיהן כיושב ראש ועדה, על אחת כמה וכמה לחברת כנסת בקדנציה הראשונה שלה. באמת, אני בטוח שכל מי שנמצא כאן שותף להתפעלות. אני חייב לומר שהסבלנות שלך, כושר ההקשבה והיכולת לדעת איפה ללחוץ, גם עלי וגם על חברי כנסת אחרים, כדי להגיע לפשרות – זה באמת דבר מאוד מאוד מרשים. אין לי ספק שעוד צפויים לך הישגים רבים בהמשך. המון המון תודה.

תודה לעידית מנהלת הוועדה שגם נמצאת  בתקופה מיוחדת בחייה. אני מכיר אותה הרבה שנים. היא הייתה גם בצוות שלי והפעם היא קיבלה פעם ראשונה הזדמנות לנהל ועדה ועשתה את זה בצורה הטובה והמקצועית ביותר. תודה.

אתי. מוסד, אין כבר מה לומר. אתי הורגת אותי, עושה לי את המוות שנים אבל תמיד כשאני יושב בלילה עם עצמי ומבין מה היא עשתה, אני מבין שהיא עשתה את הדבר הנכון ביותר שבאמת לוקח בחשבון את כל השיקולים. אתם  העובדים ציינתם בצדק שגם היא בדיוק יודעת מהניסיון שלה היכן צריך ללחוץ והיכן אסור לוותר להתעקש, גם אם זה לפעמים מתפרש כנדנוד אבל זה לא נדנוד. זה התפקיד שלך, לעמוד על הזכויות של כמי שנמצא כאן.

תודה למירב ולאביטל.  כל הזמן אני מפחד שלא שכחתם איזה סעיף כי אני כבר איבדתי את הידיים והרגליים בכל החומר המורכב הזה.

אני אודה עוד מעט גם לחברי הכנסת, אבל לנו חברי הכנסת וגם לא לי זאת חכמה כי לנו יש את התהילה וכותבים עלינו וכולי.  אנשים שעושים את העבודה האפורה מאחורי הקלעים אבל בלעדיהם חבל על הזמן, אלו באמת אנשי הממשלה. היינו שלשום במשא ומתן אצל אבי ניסנקורן וראיתי שיושבים עד שעה 2-2:30 בלילה, כמה שצריך, כדי לפתור בעיות ואני חושב שהם עושים את זה קודם כל מתוך אכפתיות למה שקורה במדינה ואלה אנשי האוצר מאגף התקציבים, יוני, עופר, אמיר ואורי ואנשי הממונה  על השכר והחשב הכללי. כמובן דפנה  גלוק שמלווה אותנו ממשרד המשפטים עוד מוועדת לנדס. 

כמובן אני רוצה להודות לדנה. לא הרבה אנשים יש להם את הזכות, ואני מקווה שזאת תהיה זכות, לכתוב את החקיקה הזאת שהיא היסטורית. היא גם כתבה את החוק הקודם, את תיקון 27, ואותו לצערנו אף אחד לא זכה ליישם עד עצם היום הזה, אבל אני מאמין ומקווה בעזרת השם שהתיקון הזה ייושם גם ייושם.  

אני רוצה להודות לצוות שלי שליווה אותי בכל התיאומים, מאבקים, כתיבה, הודעות וכולי. לשמרית, לקובי, ללימור, לשיר.

אחרונים אחרונים חביבים חברי הכנסת. עיסאווי פריג' הלך אבל כמה שהוא הוציא אותי מדעתי, זה היה באמת דבר מאוד מאוד מרשים ההתעמקות שלו וההתעקשות שלו על כל סעיף וסעיף והניסיון לשפר אותו.

לך, רינה. לדעתי רינה הייתה כאן הרי הרבה שעות מכל החברים. לך,   שמעון. לך, ידידי ורעי איתן, שאנחנו הרבה פעמים צועקים אחד על השני אבל תמיד זוכרים שאנחנו חברים. הוא גם ייפסל להיות בדירקטוריון כי יש לו זיקה אישית חזקה אלי. הזיקה שלו התחילה עם בעלי החיים כי יש לנו אהדה ואהבה משותפת, אבל הוא באמת מוכיח – וזה קשה מאוד למצוא בכנסת -  כמו שהוא אמר, שהחוק הזה לא בא על בסיס פוליטי. אני לא רוצה לספר חוויות שלי מהעבר, מלפני כמה שנים, מול התחלואים בשידור הציבורי. אני הרי הייתי שם גם חבר מליאה אבל יצא לי כחבר כנסת להיתקל בתופעות. אמרתי כאן עלה עובדים וזה נכון, גם ההשפעות הפוליטיות בגוף הזה היו חלק משמעותי מההרס שלו ופעם אמרתי, אפילו נשבעתי לעצמי שאם אני אי פעם אגיע להיות השר הממונה, יש לי כוונה לעשות כל שביכולתי כדי להבריא ולייצר שידור ציבורי שהוא באמת מקצועי ובלתי תלוי. אמרתי את זה כל הזמן מהיום הראשון והדבר המדהים הוא שמי שבודק כמה קולות החוק הזה קיבל מהמפלגה שלי, הוא קיבל את אותו מספר ממפלגת העבודה כי במפלגת העבודה ברוך השם גם יש אנשים כמו איתן שהם מסתכלים על השיקול הנקי והמקצועי ומבינים שלמרות הדברים הקשים והפוגעים ברמה האינדיבידואלית שיש כאן ברמה של העובדים, שתכף אני אומר על זה מספר דברים, זה הדבר הנכון שצריך לעשות אותו. אני מסכים לגמרי עם איתן שאם לא היינו עושים אותו עכשיו ברגע האחרון, אני באמת חושב שבסוף זה היה מגיע לקריסה וכל מי שהשתתף כאן, השתתף באמת בהצלה שלו ולא חס וחלילה בקבורה שלו.

אחרונים אחרונים חביבים, עובדי הרשות. אני כנראה לא אבחר שם ליושב ראש ועד העובדים, לא בקדנציה הזאת ולא בקדנציה הבאה. כמו שאיתן אמר, יש דברים שאולי בטווח הארוך ייראו אחרת ואני מתפלל שהם ייראו אחרת. אני בטוח שמי שמכיר פוליטיקה, מילה אחת אני כן אומר על עצמי, כי לא כל שר בא ומשתתף במשא ומתן עם ההסתדרות ויושב שם כמה שצריך עד שיגיע הפתרון. למרות שהחוק הזה אושר כאן בשלב הזה, זה לא סוף פסוק, אני חוזר ואומר את זה,  וגם אם הוא יגיע לקריאה השנייה והשלישית, ואני מקווה שנגיע עד אז לסיכום כולל עם ההסתדרות – ולמרות הדברים שאמרתי כאן על המגזר הפרטי, זה לא שאני חושב שהמגזר הפרטי זה המודל ועכשיו צריך שהמגזר הציבורי יתיישר לפיו – לא, הפוך. המגזר הפרטי הוא זה שצריך להתרומם ולחשוב באמת שגם כאשר אנשים מפוטרים, הביטחון התעסוקתי או הכלכלי שלהם ושל בני משפחתם כי באמת צודקים העובדים בדבר אחד. אני לא פוטר אותם לגמרי מאחריות אבל האחריות המרכזית היא של הממשלה והממשלה צריכה לשלם על האחריות הזאת. אם אין לה אפשרות לשלם במקומות עבודה באותו מקום בדיוק, כי אנחנו לא יכולים לתמוך בהוצאת כספי ציבור על עבודה מיותר יזומה, היא כן צריכה להבין, ואני חושב שאנשי משרד האוצר מבינים זאת, שהיא צריכה לשלם על כך בפיצויים הוגנים ונדיבים מאוד שיבטיחו משך זמן משמעותי של ביטחון למשפחות של אותם עובדים.  כפי שאמרתי, אני מתחייב להמשיך ולעשות את כל מה שאני יכול כדי שזה יקרה. אני אומר את זה לא ממקום נגד האוצר אלא ההפך. אני חושב שיש לי כאן שותף אדיר שמהרגע הראשון, הוא  הבין את זה – ואני אומר את זה כרגע על שר האוצר וכל הצוות שלו, מעבר לאנשי המשרד – והוא בא מהמקום הכי נקי והכי ענייני וכך גם שר החינוך. בשונה  מבעבר שלפעמים הסתכלו מה נוח לשר, הם ניסו לעשות כאן באמת את הדבר הנכון למדינת ישראל ואני בטוח שגם בתוצאות של ההסכם יראו בסופו של דבר שהם עושים את הדבר הנכון גם כלפי העובדים.
בעזרת השם נשלים את המלאכה ואני מתחייב להמשיך ללוות אתכם עד שנהיה מרוצים ככל שניתן. תודה רבה.

<איתן כבל:>
צריך גם להגיד מילה טובה לנתי טוקר שהעביר אותנו בשידור ישיר ובציוצים.

<היו"ר קארין אלהרר:>
הישיבה נעולה. תודה.

<הישיבה ננעלה בשעה 22:45.>