PAGE 2 ועדת הפנים והגנת הסביבה 17/09/2014 הכנסת התשע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני <פרוטוקול מס'381> מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ב באלול התשע"ד (17 בספטמבר 2014), שעה 13:35 <סדר היום:> <צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 3), התשע"ד-2014> נכחו: <חברי הוועדה:> מירי רגב – היו"ר דוד צור יעקב אשר <מוזמנים:> רותם פלג – מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים קובי יעקבי – ע' מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים גוני פרנקל – ע' מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים עו"ד יואל הדר – יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים עו"ד שירה לב ציון – הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים איתן הורן – מנהל תחום מדיניות ותכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון פנים יאיר דורנפלד – רח"ט תכנון, המשרד לביטחון פנים טליה אברבוך – יועצת כנסת-ממשלה לשר, המשרד לביטחון פנים דני שחר – מנהל תוכנית עיר ללא אלימות ושיטור עירוני, המשרד לביטחון פנים נצ"מ יורם יפרח – ר' יתב"צ, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים רפ"ק מירי קליין – קמ"ד תכנון אג"ת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים רפ"ק ניר מזור – ק' שיטור קהילתי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים איתי קורן – מנהל תחום בקרה, תקצוב ופיתוח, המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים עו"ד גבריאלה פיסמן – ממונה, ייעוץ וחקיקה – פלילי, משרד המשפטים יוחאי וג'ימה – ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי יעלה מקליס – ראש עיריית יהוד נווה מונוסון, מרכז השלטון המקומי הדר כהן – עוזר לראש עיריית יהוד נווה מונוסון, מרכז השלטון המקומי אריק ברמי – ראש עיריית טייבה, מרכז השלטון המקומי עו"ד איתן גינזבורג – סגן ומ"מ ראש עיריית רעננה, מרכז השלטון המקומי מוטי כהן – מנהל שיטור עירוני, עיריית דימונה, מרכז השלטון המקומי שרון אמסלם – מנהל מחלקת ביטחון, עיריית נתיבות, מרכז השלטון המקומי ארז תדהר – מנהל אגף ביטחון, עיריית נתיבות, מרכז השלטון המקומי ד"ר שמואל חן – דוברות הוועדה <ייעוץ משפטי: > תובל צ'סלר (מתמחה) <מנהלת הוועדה:> לאה קריכלי <רישום פרלמנטרי:> אירית שלהבת <צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)> (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 3), התשע"ד-2014 <היו"ר מירי רגב:> שלום לכולם. ראשית, אני מתנצלת על העיכוב. לפני כן קיימנו דיון לא פחות חשוב, בעניין "מי הוא יהודי", והדיון התמשך. אני פותחת שוב, לטובת השידור לצופים בערוץ הכנסת, את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 3), התשע"ד-2014. נמצאים אתנו כאן מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, רותם פלג, תודה לך שהגעת, ודני שחר שמנהל את פרויקט "עיר ללא אלימות", חבר הכנסת צור ואורחים נוספים, כולל ראשי עיריות שהגיעו לכאן, ראשת העיר יהוד נווה מונוסון, ברוכה הבאה שהגעת לכאן, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים. שלום גם לשלטון המקומי, למי שאחראי על נושא הביטחון, ידידי יוחאי וג'ימה. אין זה סוד, אמרתי את זה מספר פעמים, שחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה בחלקם – אני לא רוצה להגיד רובם – חושבים שכל סוגיית השיטור העירוני היא בעצם הפרטה של המשטרה. אנחנו לא רוצים להפריט את המשטרה כי אנחנו חושבים שלמשטרה יש את התפקיד של המשטרה ולפקחים אמור להיות התפקיד של הפקחים. אבל משום שאנחנו יודעים שיש בעיות תקציביות, משום שאנחנו יודעים שכרגע יש גם בעיות תקציביות בעקבות "צוק איתן" – ואנחנו לא נפתח את זה כאן לדיון – הרי שבמושב שיחל בחודש נובמבר, בעזרת השם, ולקראת זה שאתם תבואו עם בקשות לאישור של ערים נוספות, נצטרך לערוך דיון מעמיק, הצגה מעמיקה של היתרונות, של החסרונות, של הפערים, כיצד אנחנו יכולים להחזיר את האכיפה בחזרה למשטרה. צריך למצוא איזה פתרון אחר. אבל שוב, לא אדון בעניין הזה כרגע. כרגע אני רוצה לאשר את הוספת אותן רשויות שאותן המשרד לביטחון פנים העביר לאישורנו. אני רוצה לשמוע מהמנכ"ל מדוע החלטתם להחליף בין פרדס חנה כרכור לבין זכרון יעקב, זו שאלה אחת. שאלה שנייה, כיצד נבחרו הרשויות המקומיות שכרגע הבאתם לאישור הוועדה? תיכף תציג את הרשויות המקומיות. מבחינת הייעוץ המשפטי, אני צריכה לשאול עוד משהו לפני ההצבעה? <תובל צ'סלר:> כן, לגבי הקריטריונים. <היו"ר מירי רגב:> מה הקריטריונים ומדוע פרדס חנה כרכור הוצאה ובמקומה הוכנסה זכרון יעקב, שבעצם לא נמצאת בצו שהועבר אלינו לאישור? <תובל צ'סלר:> היא כן נמצאת. יש 16 רשויות מקומיות שנוספו, ובעצם הסעיף הראשון הוא החלפת עירייה. <דוד צור:> אולי כדאי לשמוע על הלקחים עד כאן ואם יש אילו לקחים שמיישמים אותם בערים החדשות. <היו"ר מירי רגב:> אבל ממש בקצרה כי אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון. <דוד צור:> לא דיווח, אלא ברמה של נושאים שאתם חושבים שאולי צריך להוציא מהסמכויות, או להיפך, להכליל בסמכויות. <היו"ר מירי רגב:> אדוני המנכ"ל, בבקשה. <רותם פלג:> גברתי יושבת-הראש, חבר הכנסת צור. אשיב בקצרה. אענה במשפט על האמירה הראשונה, לגבי הפרטת סמכויות. אני באמת לא חושב שבמקרה הזה הלכנו להפרטת סמכויות. הלכנו לשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, שגם הן בסופו של דבר חלק ממוסדות השלטון במדינת ישראל. אני חושב שהשיטור העירוני כפי שבנוי היום בעצם מביא לאפקטיביות מקסימלית של כל אחד מן היתרונות היחסיים של כל אחד מן הגופים, אם זה השלטון המקומי, הרשויות המקומיות, ואם זה משטרת ישראל, תוך הקפדה על כללים ברורים מאוד של מותר ואסור. בסך הכול אני חושב שאם מסתכלים על התוצאות בשטח – התוצאות טובות מאוד. ראיה לכך היא הבקשות של רשויות מקומיות להיכלל בתוכנית הזאת. אני לא יודע כמה אנשים פה זוכרים את תחילת הדרך, אבל תחילת הדרך לא היתה כל-כך פשוטה ולא היה כזה ביקוש להיכנס לתוכנית. מבחינת הקריטריונים של הכללת רשויות מקומיות בתוכנית – אנחנו עובדים על בסיס כללים שקבעה לנו הממשלה, שנקבעו בהחלטת ממשלה. אולי נבקש אחרי כן מאיתן הורן לפרט. בגדול, הקריטריון הבסיסי הוא רמת העבירות המתבצעות, עבירות שנוגעות לשיטור העירוני באותן רשויות מקומיות, עם תמהיל של רשויות מקומיות חלשות וחזקות, מן המרכז הדרום והצפון. זה בגדול מה שמכווין אותנו בקביעה איך רשויות מקומיות נכנסות לתוכנית. בסבב הקודם הכנסנו כלל נוסף, שבעצם התחיל לפעול רק לאחרונה, אז עוד קצת קשה לנו להביא תובנות לגביו. בעצם שינינו את התמהיל בין שוטרים לפקחים כדי לאפשר לרשויות מקומיות חלשות להתמודד עם העלויות שנובעות מהתוכנית הזאת. בעצם הקלנו על רשויות מקומיות חלשות והכבדנו במידה מסוימת על רשויות מקומיות חזקות על מנת שכולן יוכלו להיכלל ולהיות חלק מן התוכנית הזאת. למרות שאני חייב להגיד שגם בסבבים הראשונים היו רשויות מקומיות חלשות בתוך התוכנית והן הצליחו לעמוד בזה יפה. <היו"ר מירי רגב:> פשוט מצחיק שמי שחזק מקבל יותר ביטחון ומי שחלש לא מקבל. זה פשוט מדהים. בסופו של דבר זה לא מצמצם את הפער אלא להיפך, מחליש את החלשים ומחזק את החזקים. <רותם פלג:> גברתי יושבת-ראש הוועדה, זה בדיוק מה שתיקנו בסבב האחרון. שינינו את התמהיל כך שלגבי רשויות מקומיות חלשות בעצם אנחנו מממנים חלק גדול יותר מהעלות שלהן, ולגבי רשויות מקומיות חזקות ההיפך. דרך אגב, זה כבר היה בהחלטת הממשלה הראשונה, פשוט היה קשה ליישם את זה במודל הקודם. שינינו את המודל וכרגע התחלנו לעבוד לפי המודל המתוקן ובינתיים עושה רושם שהוא עובד כשורה. אני מקווה שעד הסבב הבא גם נוכל להביא תובנות. <היו"ר מירי רגב:> לא רק תוכלו. אתם תביאו, כי אם לא – לא נאשר את הפעם הבאה. <רותם פלג:> אם יחלוף מספיק זמן נוכל להביא תובנות. פרדס חנה כרכור יוצאת מן התוכנית פשוט לאור העובדה שהיא אמרה שהיא לא רוצה להיות כלולה בה. לכן החלטנו להוציא אותה. אנחנו כבר שומעים דיבורים. במידה ופרדס חנה כרכור תרצה ותהיה רצינית נוכל להכניס אותה בסבבים הבאים. עשינו את זה כבר, אם את זוכרת, עם שפרעם. את שפרעם הוצאנו- - - <היו"ר מירי רגב:> ראיתי שהפעם היא נכללת. <רותם פלג:> בדיוק, היא כבר היתה ברשימת הרשויות המקומיות של 2014 והחזרנו אותה. כך שאנחנו יודעים להוציא ולהכניס רשויות מקומיות. בסך הכול יש לנו גמישות בכללים שלנו. לגבי הקריטריונים, אולי תרצו שאיתן הורן ירחיב על כך. <היו"ר מירי רגב:> כן. לגבי פרדס חנה כרכור ענית תשובה. תתייחס לקריטריונים וגם תציג סטטוס, תמונת מצב, מה שביקש חבר הכנסת צור. <איתן הורן:> היום אני רע"ן תכנון בכבאות. עד לאחרונה הייתי ראש תחום מדיניות ותכנון אסטרטגי במשרד לביטחון פנים ועסקתי בתחום. <רותם פלג:> מבחינתנו הוא עדיין בתחום המדיניות במשרד לביטחון פנים. <היו"ר מירי רגב:> משלמים לו שתי משכורות?... <איתן הורן:> כפי שאמר המנכ"ל, אנחנו עובדים על-פי כללים שנקבעו בהחלטת ממשלה. מאז הדיון הקודם עבדנו בשיתוף עם משרד הפנים כדי לתאם ולחדד את הדברים. המודל של דירוג הערים למעשה נבנה משני חלקים. אחד, ניקוד הצורך, כך אנו קוראים לו, שמורכב למעשה מן העבירות הרלוונטיות למערך, 60% סל עבירות שנוגעות לאיכות החיים ו-40% סל עבירות הרחוב, שהן עבירות האלימות הנמוכות, לא כולל רצח, שבהן המערך הזה מתעסק, שבאים מנתוני המשטרה. למעשה על-פי זה כל רשות מקומית מקבלת את הניקוד שלה. לצד זה יש לנו את הקריטריונים של ייצוגיות, שהם למעשה המדיניות של הממשלה, וחלקם גם באו מהשולחן הזה – לתת עדיפות לפריפריה, לתת עדיפות לרשויות מקומיות חלשות. <היו"ר מירי רגב:> עדיפות למגזר הערבי. <איתן הורן:> לתת עדיפות למקרים ייחודיים. לכן מה שעשינו – ופה היינו מתואמים עם משרד הפנים – בנינו מודל. לקחנו את האוכלוסייה. בכל עשירייה של רשויות מקומיות, מה שנקרא אצלנו "מחסנית", יש מדיניות לכלול רשויות מדירוג כלכלי-חברתי נמוך, יש ייצוגיות לשתי רשויות מקומיות ערביות, יש ייצוג לחרדים, כאשר אנחנו מכניסים את ה"מחסניות" הללו אחת אחרי השנייה לפי התקציב שיש לנו. כך עשינו. בכל שינוי אנחנו שומרים ככל הניתן על הייצוגיות. יצאה פרדס חנה כרכור, הלכנו לרשות המקומית הבאה מהמחסנית הבאה שדומה לה במאפיינים ובקריטריונים ובהקשרים השונים וקידמנו אותה, היא היתה הראשונה בניקוד באותה קבוצה. כך אנחנו עובדים. <רותם פלג:> לגבי התוצאות, או התובנות עד כה, ראשית, יש דברים ברמת השטח שאנחנו מתקנים כל הזמן, ברמת הביקורת שאנחנו עורכים להכווין גם את המשטרה וגם את הרשויות המקומיות לטפל בדברים בצורה כזאת או בצורה אחרת, ועד עכשיו תוך הקפדה, במונחים שלנו, טובה מאוד, עם תיקונים היכן שצריך לערוך, עם בקרות שאנחנו עורכים גם ברמת המשרד וגם ברמות אחרות. בסך הכול אנחנו שומרים על העסק הזה ומתקנים אותו תוך כדי תנועה. ערכנו שינוי אחד בקריטריונים בסבב הקודם, כאשר הוצאנו את עבירות הפע"ר שהיו לנו בתוך התמהיל. הבנו שפשוט הן לא רלוונטיות לשיטור העירוני וסתם הכניסו לנו רשויות שהעבירות הרלוונטיות פחות חזקות בהן, הקדימו אותן בתור. אז עשינו את השינוי הזה. אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן לאורך הדרך. אנחנו גם עורכים סקרים ברשויות המקומיות כדי לראות שאנחנו באמת משפרים בסופו של דבר את הביטחון האישי. הרי זאת המטרה. <היו"ר מירי רגב:> למרות שיש דוח פנימי של המשטרה שמצא ליקויים בפעילותן של חלק מן היחידות. לא אפתח את זה כעת. אמרתי לכם, דוח כזה כדאי שכל הוועדה תשמע אותו כי יש הרבה מאוד התייחסות לנושא השיטור המקומי. לכן את הדוח הזה – גם בסיכום שלי אגיד שאנחנו נאשר את הרשימה המופיעה בצו, אבל את הדוח הזה נבקש להציג בוועדה לקראת האישור הבא. <רותם פלג:> הדוח הזה הוא לא דוח שהמשרד לביטחון פנים עשה ולא דוח שאני ראיתי אז אני גם לא יכול להגיב עליו. <היו"ר מירי רגב:> נשלח לך אותו. נבקש מהמשטרה שתעביר לך אותו. <רותם פלג:> בתהליך הסדור, אחרי שהמשטרה תסיים את העבודה שלה וזה יהפוך להיות דוח סופי גם נראה את הדוח הסופי. יש בסך הכול סדר עבודה תקין. <דוד צור:> בעיקרון המשטרה לא מרוצה מהפרויקט הזה? <דני שחר:> אני מבקש לומר משפט עובדתי. החריגה של הפעילות שלא בסל העבירות היא 11.8%, שזה אפילו טוב יותר מאשר חשבתי. לדוגמה, אם יש הפרעת רעש, שזה קלאסי שיטור עירוני, והיא מתפתחת – אקח מקרה קיצון – לרצח, אז הפקח מעורב. זה נרשם לו מחוץ לסל שלו. הנתון – הבאנו אותו במיוחד לפה – הוא 11.8%, שזה טוב יותר מאשר חשבתי. עד 15% זה סביר לחלוטין. <רותם פלג:> בסופו של דבר צריך לתקן את זה, אבל זה חלק מתהליכי הביקורת שאנחנו עורכים לעצמנו ובאמת מתקנים את מה שטעון תיקון. הסקרים בסך הכול מראים שהכיוון שלנו חיובי. במרבית הרשויות המקומיות, כמעט בכל הרשויות המקומיות אנחנו רואים שיפור ברמת הביטחון האישי שתושבים מרגישים ובשביעות הרצון שלהם משירותי המשטרה שהם מקבלים באותה רשות מקומית. פעמים רבות קשה להם להבדיל מה זה שיטור עירוני ומה זה משטרה רגילה, אבל אנחנו מסתכלים על הסך הכול והסך הכול הוא כלפי מעלה. כאשר השינוי היחיד באותה רשות מקומית הוא שיטור עירוני אז אנחנו מבינים שהשיפור בשביעות הרצון הוא תוצאה של זה. <היו"ר מירי רגב:> חבר הכנסת צור, אתה רוצה לשאול עוד שאלה? <דוד צור:> רציתי לשאול שאלה ולומר משהו. ראשית, בעניין האמירה על הפרטה. נאמר פה, בצדק אולי, את ציינת את זה וכולנו רגישים לעניין, דווקא לגבי המקומות החזקים זה נטען, שיש מאצ'ינג מתאים ברשויות מקומיות חזקות ואז אפשר לעשות סוג כזה של שיטור וזה מפלה לכאורה מקומות חלשים. לזה אני אומר, דווקא במקומות שאפשר להסיט פעילות, גם של בולטוּת וגם של ניידוֹת תגובה, ממקומות שנמצאים בחסר ולשם להפנות שיטור רגיל, כי במקומות החזקים יש את השיטור העירוני, אז דווקא אני פחות מוטרד מכך שהם יעסקו בשיעור אפילו גבוה יותר בעבירות איכות חיים בעיקר, אולם בוודאי לא בחקירות. רציתי לשאול, האם במסגרת המוקד האחוּד שרוצים לעשות יש כוונה גם לאחד את מוקדי 106 באזורים הללו לתגובה? <היו"ר מירי רגב:> מה זאת אומרת "לתגובה"? <דוד צור:> הרי הניידות האלה מקבלות קריאות גם ממוקד המשטרה 100 וגם מהמוקד העירוני 106, ועכשיו נעשית עבודה לאיחוד מוקדים אחד, כלקחים ממוקדי 100. אני שואל האם יש כוונה לאחד גם כאן. איך זה אמור לפעול? <רותם פלג:> בנושא המוקד האחוד, אם מדובר על מוקד של משטרה, כיבוי אש ומגן דוד אדום, לצערנו הרב אנחנו עוד לא שם. אנחנו מאוד תומכים בזה ברמת המשרד. <יעקב אשר:> יש הצעת חוק בנושא הזה. יש כרגע התנגדות של שרת הבריאות לעניין הזה אבל צריך לגמור אותו. <רותם פלג:> ברמת המשרד אנחנו מאוד בעד. אנחנו חושבים שזה דבר נכון לעשות, מספר אחד, להביא את השלטון המקומי למוקד אחוד. אנחנו עוד לא שם כי עוד לא הצלחנו אפילו לעבור את המשוכה של הגופים הלאומיים. <דוד צור:> אני מדבר במסגרת המוקד המשטרתי. <רותם פלג:> כרגע המודל המשטרתי מדבר על מוקד ארצי, אז קצת בעייתי להביא את מוקד 106, שהוא מוניציפלי, לרמה הזאת. מה שאנחנו עושים, במקומות שבהם אנחנו מקימים מוקד רואה של מצלמות, הוא יודע לתת שירותים גם למשטרה וגם לשלטון המקומי במקביל. <היו"ר מירי רגב:> יפה. חבר הכנסת יעקב אשר. אם יש כאן מישהו מהשלטון המקומי – ראשי עיריות, סגנים – שרוצה להגיד מילה, שיגיד. אני מבקשת לשמוע בעיקר את נציג רעננה, כי אני מבינה שהם נגד זה, בילסקי ביקש שנוריד אותו מהרשימה, הלא כך?... אתם למדתם את השיטה, אבל זה לא יעזור לכם בפעם הבאה. <יעקב אשר:> גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לדבר פה גם כחבר כנסת אבל גם כראש עירייה עד לפני שנה וחצי, ראש עירייה בבני-ברק שהכניס את השיטור העירוני לעירו והיה ראש העירייה הראשון שדיבר על כך שהוא רוצה משטרה בבני-ברק. <היו"ר מירי רגב:> עשית משהו טוב בבני-ברק... <יעקב אשר:> קצת, את יודעת... אני אומר לך מניסיון אישי, כי אני הייתי מי שליווה את ההקמה של זה ודחף את זה, וצריך גם להגיד תודה לשר אהרונוביץ. אין שום ספק, היו ליקויים ויש דברים שלמדו תוך כדי תנועה, גם בעיר בני-ברק. זה עשה שינוי מדהים בעיר בכל פרמטר שהוא, גם מבחינת ההרגשה והביטחון של האזרחים, גם מבחינת הסינכרון של הדברים המוניציפליים הפליליים והפליליים פחות. לדוגמה, עשינו מבצע של הכנסת סחורה בחזרה לחנויות, כאשר בעלי חנויות השתלטו על מדרכות, ביניהם נחמדים יותר ונחמדים פחות. זה היה הטיפול הראשון שעשינו ביחד עם השיטור העירוני. זה מצליח מאוד והצליח מאוד. אין לי ספק שכך גם במקומות אחרים. אני יודע מחברי ראשי רשויות מקומיות שהם מאוד מרוצים. אני לא יודע מה בילסקי רוצה או לא רוצה, אבל אם הוא לא רוצה אז יש לי בקשה נוספת. <היו"ר מירי רגב:> זה נאמר בציניות. הוא כן רוצה. <איתן גינזבורג:> תשאלי את רותם פלג עד כמה בילסקי רוצה או לא רוצה. <יעקב אשר:> אני בטוח שכאשר תשמעי את הסוף תביני למה אני עושה את זה דרך בילסקי. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כאן, ואני בטוח שאת תרצי לעזור בזה גם כן, כי העיר הזאת קרובה גם אליך. הייתי בסיור לפני זמן לא רב בבית-שמש ונפגשנו עם מפקד המשטרה והוא דיבר על זה. דובר עליהם ב-2016, אבל בבית-שמש לדעתי צריך לחשוב להכניס שיטור עירוני, למרות שאני באמת לא עושה פה 'תוכנית כבקשתך', אבל אנחנו יודעים גם את הרגישויות שיש בבית-שמש, גם את הגודל שלה ואת ההתפתחות שלה. אני חושב שצריך להקדים את זה ככל הניתן. יש רצון, גם של המערכת העירונית, גם של המשטרה המקומית, אז אם אפשר יהיה באיזו צורה להקדים את זה כך ייטב. אני חושב שטוב את עושה שאת לא מעלה כרגע את נושא הביקורת. נערוך דיון נפרד בוועדה. <היו"ר מירי רגב:> יבואו כל חברי הוועדה, כך נכון שיהיה. <יעקב אשר:> אבל נעשה את זה מתוך ביקורת בונה ולא מתוך ביקורת שבאה לחפש אשמים. מול כל ביקורת יבואו אנשים מן השטח, אם זה ראשי הרשויות המקומיות, לשעבר או של היום, ויגידו: עם כל הכבוד לביקורת, וצריך לתקן דברים וצריך להתאים אותם, כי בסופו של דבר מדובר פה על איחוד של גופים וזה הדבר הכי קשה במדינת ישראל כפי שידוע לנו, אבל בסופו של יום זה נתן לרשויות המקומיות ולאזרחים המון. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. אני מבקשת לעבור להקראה. שאלתי אם יש כאן מישהו שרוצה לדבר, אז בבקשה. <איתן גינזבורג:> אנחנו רוצים לברך אותך. <היו"ר מירי רגב:> ברכות זה תמיד טוב. <יעלה מקליס:> קודם כול, באמת אני מברכת על הישיבה הזאת. ההצטרפות של יהוד מונוסון לנושא של ביטחון אישי היא דבר מאוד חיובי מנקודת ראותו של ראש עירייה. בחודשיים האחרונים ראינו עד כמה זה חשוב, במיוחד שהופכים אותי בין רגע מרב"ט מקליס לרמטכ"ל יהוד מונוסון. זה לא ברור מאליו. ברמה של שיתוף פעולה, עם הדוגמה של מבצע "צוק איתן" שהיא דוגמה טובה, שיתוף הפעולה בין פיקוד העורף לבין הרשות היה מופלא בעיניי ובאמת יצר את הביטחון האישי של התושבים ושלנו כמי שעומדים בראש המערך הזה כדי לדעת שאנחנו באמת ערוכים ומוכנים. אתם יודעים, במקרה היתה נפילת טיל אצלנו וגם סגרנו את השמים, אז באמת זה היה מאוד-מאוד חשוב. אם יהיה שיתוף פעולה טוב בין המשטרה והפקחים, לא ברמה האישית, כפי שזה מתבצע היום, אלא גם ברמה הפורמלית, באמת אנחנו יכולים לעשות דברים נפלאים לטובת הביטחון האישי של התושבים שלנו. תודה רבה על כך שאתם כללתם אותנו. אנחנו תמיד שמחים לעזרה ותמיד שמחים גם לקחת חלק באחריות לטובת התושבים שלנו. <איתן גינזבורג:> אנחנו רוצים להצטרף לברכות. ראש העירייה לא הצליח להגיע היום אבל זאב בילסקי רוצה לברך כל אחד ואחת מכם באופן אישי. הוא כל-כך הרבה שנים מדבר על זה וכל-כך הרבה שנים רוצה את זה, והוא כל-כך שמח על כך שיש הזדמנות לחזור לעיר ולקבל את המתנה הזאת שנקראת שיטור עירוני. עכשיו אני רואה שזה נכנס ב-1 בינואר. נגיד לו שאולי בשבילו קצת יקדימו. <רותם פלג:> עד שהוא יתחיל לעשות את העבודה יהיה כבר 1 בינואר אז אנחנו לא דואגים. <איתן גינזבורג:> בכל מקרה, אנחנו רוצים להודות מאוד לך, יושבת-ראש הוועדה. יוצאים תחת ידייך הרבה חוקים טובים בשנה האחרונה, אז כאן יש עוד מעשה טוב. אנחנו רוצים להודות גם למנכ"ל המשרד, ודרכך לשר ולכל הצוות. זה דבר חשוב, גם לתושבים וגם בכלל לציבור, לתחושה הכללית. אנחנו שומעים הדים מערים אחרות. אני לא חושב שיש פה הפרטה. אני חושב שיש פה שיפור של איכות החיים של התושב. אני חושב שבסופו של דבר זו המטרה של כל מי שיושב כאן, שהתושבים ירגישו בטוחים יותר, מרוצים יותר ושאיכות החיים שלהם תשתפר. תודה רבה. <היו"ר מירי רגב:> תודה רבה. עוד מישהו רוצה להגיד משהו? <יעלה מקליס:> שנה טובה. <היו"ר מירי רגב:> בהחלט. שנה טובה יותר. <תובל צ'סלר:> דבר אחרון לפני ההקראה, הזכירו פה את 2016. צריך להזכיר שזה בעצם פיילוט, בגלל דברים שדיברנו עליהם מקודם. <היו"ר מירי רגב:> הפיילוט יסתיים ב-2015. <תובל צ'סלר:> ללא הארכה נוספת על-ידי הכנסת שתצטרך שוב לדון לגופו של עניין לא תהיה המשכיות. <היו"ר מירי רגב:> לכן אמרתי שהדיון הבא יהיה דיון מהותי מאוד. <תובל צ'סלר:> לצורך העניין, יהוד נווה מונוסון שמצטרפת בינואר 2015 יש לה חצי שנה, אלא אם כן החוק יוארך שוב. לכן צריך לזכור את זה. דבר שני, יש לציין שבמסגרת החוק הוגש לנו דיווח חצי שנתי כנדרש. <היו"ר מירי רגב:> הוא מונח כאן על השולחן. <יואל הדר:> גברתי רוצה שבפעם הבאה נביא את החוק הזה כהוראת קבע? <היו"ר מירי רגב:> אני לא יודעת. תביאו ונראה. תמיד עדיף מקבע להוריד להוראת שעה מאשר מהוראת שעה להעביר לקבע. <רותם פלג:> אנחנו יכולים להבטיח שנביא את זה כהוראת קבע. אחרי כן זה בידיים שלכם. <היו"ר מירי רגב:> יתקבלו החלטות אחרי הדיון שנערוך. הדיון הזה יהיה כל-כך מהותי שיחייב גם להביא לכאן את ראשי העיריות, שגם הם יציגו את הדברים. זה יהיה יום עיון מסודר ומרוכז שבו תסבירו את כל הדברים. תשתדלו לא לעשות את זה רק חודש לפני שהמועד מסתיים כי הפעם לא נעמוד בלחץ הזה. בואו כפי שצריך, 3 חודשים לפני, 4 חודשים לפני, כדי שנוכל לקיים דיונים אמיתיים. <רותם פלג:> רק להזכיר לכולם שהסיבה שבפעם הקודמת כך קרה היא כי אתם יצאתם לבחירות. <היו"ר מירי רגב:> תמיד אנחנו אשמים, זה ברור... תמיד אנחנו אשמים ותמיד הליכוד אשם... אבל נמשיך להיות אשמים ונמשיך להיות בשלטון, בעזרת השם. <רותם פלג:> באותו זמן לא היתה כנסת אז יכולנו לעשות מה שאנחנו רוצים אבל פשוט לא היתה כנסת. <תובל צ'סלר:> צריך לזכור שזה פיילוט לא רק בגלל שזה ניסוי לראות אם הוא עובד אלא גם בגלל המשמעויות העקרוניות שלו, שאנשים שאינם שוטרים עכשיו הולכים לעכב. <היו"ר מירי רגב:> ברור שבעצם אין סמכויות של שוטרים בשיטור העירוני אלא יש חלוקה כפי שקבענו בחקיקה. <תובל צ'סלר:> צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 3), התשע"ד-2014 "בתוקף סמכותי לפי סעיף 18(א) לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן – החוק), בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור: שינוי התוספת הראשונה לחוק 1. בתוספת הראשונה לחוק, במקום פרט 38 (פרדס חנה כרכור) יבוא: "38. זכרון יעקב". 2. בתוספת הראשונה לחוק, אחרי פרט 40, יבוא: "41. רעננה 42. מודיעין-מכבים-רעות 43. קריית מלאכי 44. סחנין 45. אום אל פאחם 46. קריית מוצקין 47. נהריה 48. רחובות 49. קריית ים 50. יהוד-מונוסון 51. אופקים 52. טייבה 53. קלנסואה 54. נתיבות 55. קריית שמונה 56. שדרות" תחילה 3. תחילתו של צו זה ביום י' בטבת, התשע"ה (1 בינואר 2015)." <היו"ר מירי רגב:> לפני שאנחנו עוברים להצבעה אני רוצה להגיד שבהמשך לכך שאנחנו נאשר את הצו, ונוציא כמובן מסמך מסודר לשר שוועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה את זה, אני מבקשת ששלושה חודשים לפני שהצו יפוג יובאו כל הממצאים לדיון רציני עם ראשי העיריות בנושא הזה, גם הצגת הדוח, גם התייחסות של השלטון המקומי – יוחאי וג'ימה – וגם התייחסות של ראשי העיריות לעניין הזה. אני חושבת שהמינון שאני רואה פה הוא מינון נכון, גם של רשויות מקומיות חזקות וגם של רשויות מקומיות חלשות, גם חרדים וגם ערבים. זה נכון וחשוב וכך אנחנו צריכים להמשיך לעשות. גם מהפריפריה וגם מהדרום וגם מהצפון – זה נכון. אני עוברת להצבעה. מי בעד הצו? מי נגד? הצבעה בעד – 2 נגד – אין נמנעים – אין צו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 3), התשע"ד-2014, נתקבל. <היו"ר מירי רגב:> 2 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצו נתקבל. תודה רבה. חג שמח. <הישיבה ננעלה בשעה 14:05.>