PAGE 3 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 28/07/2014 הכנסת התשע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני <פרוטוקול מס' 101> מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שני, א' באב התשע"ד (28 ביולי 2014), שעה 11:30 <סדר היום:> 1. <דיון חירום: הקהילות היהודיות הופכות ליעד להתקפות על רקע אנטישמי בתקופת מבצע "צוק איתן". בהשתתפות נציגי קהילות יהודיות ושגרירויות> 2. <הצעה לסדר-היום בנושא: "מצב הקהילות היהודיות בעקבות גל האנטישמיות בעולם", של ח"כ יואב בן צור, חה"כ יעקב ליצמן, חה"כ גילה גמליאל> נכחו: <חברי הוועדה:> יואל רזבוזוב – היו"ר יחיאל חיליק בר ישראל חסון מרדכי יוגב אברהם מיכאלי שמעון אוחיון יעקב ליצמן <מוזמנים:> עקיבא תור – רח"ט תפוצות ודתות, משרד החוץ עודד בן חור – יועץ מדיני לכנסת יונתן שכטר – לשכת ראש הממשלה אלי נחום – חוקר אנטישמיות ועורך אתר הפורום לתאום המאבק באנטישמיות, CFCA - פורום לתיאום המאבק באנטישמיות ג'ספר ואהר – שגריר דנמרק קספר ולדקם – שגריר הולנד קארל מגנוס נסר – שגריר שבדיה סנדור פמוק – סגן ראש משלחת שגרירות הונגריה ז'אן מארי דראוטה – מזכיר ראשון, שגרירות צרפת ספייחל קרל – שגרירות בריטניה גבריאלה גיל פייגל – קצינת עיתונות ותרבות, שגרירות אוסטריה סיימון קריי – מזכיר ראשון, המחלקה הפוליטית, שגרירות גרמניה אבי בלומנפלד – representative-IKG Vienna Austria Ikg Munich מיכאל אנדנהוף – סגן שגריר בלגיה ניקולה אורלנדו – יועץ שגרירות איטליה מרק גאלאגר – נציג בכיר האיחוד האירופי, האיחוד האירופי אשר פרדמן – מרכז בכיר תפוצות, המשרד לנושאים אסטרטגיים שלום ליפנר – יועץ, המשרד לנושאים אסטרטגיים חנה קורן – מנהלת אגף בכיר עידוד עליה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה פטריסיה חבבו – ממונה עידוד עלייה קהילתית, משרד העלייה והקליטה ג'וש שוורץ – סמנכ"ל קשרי ממשל, הסוכנות היהודית חיה אסתר פומרנץ – מחלקת מאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית ולדימיר סלוצקר – נשיא הקונגרס היהודי הישראלי, הקונגרס היהודי הישראלי מישל גורארי – מנכ"ל, הקונגרס היהודי הישראלי מאיר חביב – חבר הפרלמנט הצרפתי, מנהיג הקהילה היהודית בצרפת, הקונגרס היהודי ישראלי בנימין אלבאלס – נשיא הקהילות היהודיות של יוון, הקונגרס היהודי מייק שמואל דלברג – ראש האיחוד הסטודנטים של ברלין, הקונגרס היהודי הישראלי פיטר גונצ'י – ראש הקהילה היהודית של הונגריה, הקונגרס היהודי הישראלי רן בר-יושפט – מנהל פרויקטים, הקונגרס היהודי הישראלי רפאל וורנר – יו"ר היהודים הפלמים של בלגיה, הקונגרס היהודי הישראלי יעל קאסוטו שרון – ראש תפעול, הקונגרס היהודי הישראלי יצחק אלדן – נשיא מועדון השגרירים הזרים, הקונגרס היהודי הישראלי ארסן אוסטרובסקי – אחראי מחקר, הקונגרס היהודי הישראלי שלמה גרופמן – יושב ראש מצעד החיים העולמי, הקונגרס היהודי הישראלי נתן נורמן גלברט – קהילה יהודית ברלין, הקונגרס היהודי הישראלי אלינדב היימן – מנכ"ל EFI, הקונגרס היהודי הישראלי ריקרדו פציפיטי – נשיא הקהילה היהודית ברומא, הקונגרס היהודי הישראלי אסתר וואוט – ראש ארגון סי.די של הקהילה היהודית בהולנד, הקונגרס היהודי הישראלי פרופ' גרשון ג'ראלד שטיינברג – נשיא מכון המחקר NGO Monitor, מכון "NGO Monitor" הילה זליגמן – דוברת, הליגה נגד השמצה קרול נוריאל – חוקרת בכירה לענייני המזרח התיכון, הליגה נגד השמצה דב מימון – עמית בכיר, המכון למדיניות העם היהודי עדנה ויינשטוק גבאי – סמנכ"ל, הקונגרס היהודי שמואל גרונדוורג – מנכ"ל, הקונגרס היהודי מרק גרדנר – מנהל הקהילות היהודיות של בריטניה, הקונגרס היהודי דיקלה כהן – דוברת, קרן היסוד-המגבית המאוחדת לישראל פרופ' רוברט ויסטריך – ראש המרכז הבינלאומי לחוקר האנטישמיות עידו דניאל – מאבק באנטישמיות ברשת-התאחדות הסטודנטים הארצית סם קדוש – מנכ"ל, CNEF-מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית איתן בכר – מנהל המרכז למאבק באנטישמיות WTO אריה זיגפריד גולדברג – סמנכ"ל מרכז רבני אירופה, מרכז רבני אירופה שמואל סוקל – כתב ג'רוזלם פוסט שמואל דהן – אחראי על הסברה בחו"ל, קק"ל חיים פיארברג – אחראי מחקר מרכז קנטור, אוניברסיטת תל-אביב עידית שבתאי סידס – לוביסטית (פוליסי), מייצגת את הסוכנות היהודית יגאל אכטנברג – לוביסט (גורן עמיר), מייצג את קק"ל <מנהלת הוועדה:> דנה גורדון שושני <רישום פרלמנטרי:> ס.ל., חבר המתרגמים <דיון חירום: הקהילות היהודיות הופכות ליעד להתקפות על רקע אנטישמי בתקופת מבצע "צוק איתן". בהשתתפות נציגי קהילות יהודיות ושגרירויות> <הצעה לסדר-היום בנושא: "מצב הקהילות היהודיות בעקבות גל האנטישמיות בעולם" של ח"כ יואב בן צור, חה"כ יעקב ליצמן, חה"כ גילה גמליאל> <היו"ר יואל רזבוזוב:> צהריים טובים לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יזמתי דיון חירום של הוועדה כי לאחרונה בתקופת מבצע 'צוק איתן' הקהילות היהודיות, בעיקר באירופה, הופכות ליעד להתקפות על רקע אנטישמי. נמצאים איתנו נציגי קהילות יהודיות מאירופה וכן שגרירים ובכירים משגרירויות אירופאיות בישראל. על סדר יומנו נמצאת גם הצעה לסדר בנושא דומה, מצב הקהילות היהודיות בעקבות גל האנטישמיות בעולם, של חברי הכנסת יואב בן צור, יעקב ליצמן וגילה גמליאל. נדון בה בהמשך ונגבש מסקנות שיונחו על שולחן הכנסת. מאז פרוץ מבצע 'צוק איתן' התגברו ההפגנות נגד מדינת ישראל ברחבי אירופה ולעיתים קרובות הן התלהטו והפכו לאלימות ואנטישמיות עד כדי פגיעה ביהודים ובעסקים של יהודים. למרבה הצער הופכות קהילות יהודיות ליעד להתקפות הנובעות, כמו שציינתי, מאנטי ישראליות. אני חושב שהקהילות היהודיות לא יכולות להיות קורבן כשמדינת ישראל נאלצת להגן על עצמה מפני טרור החמאס, לכן אני קורא לנציגי המדינות השונות ולשגרירים המכובדים שנמצאים איתנו כאן היום לפנות לממשלות שלהם ולהיפגש עם הקהילות שנמצאות במדינתם. בסופו של דבר הם גם אזרחים של אותן המדינות ועליכם לדאוג גם לביטחון האישי שלהם. אנחנו, כמדינת ישראל, כמובן חובתנו המוסרית לדאוג לאחינו ואחיותינו שם בתפוצות, כי הם אלה שעזרו לנו להקים את המדינה, את מדינת ישראל החזקה שנמצאת היום תחת איום, להילחם ולנצח במערכה הזאת ולהחזיר את השקט לתושבי מדינת ישראל. אני רוצה להודות לקונגרס היהודי ישראלי, לד"ר ולדימיר סלוצקר שעומד בראשו, שהביאו את הנציגים של הקהילות לכאן, שיבואו ויספרו לנו את הסיפור, שנשמע את המקרים האמיתיים שקורים שם ולא דרך התקשורת ולא כמו שאומרים כשנמצאים כאן, הם יגידו לנו באמת מה הולך שם. משגרירות ספרד ונורבגיה, בשל חופשות, אין נציג, יוון התנצלו והודיעו שלא יכלו לשלוח נציגים לדיון, ספרד ביקשו לקבל פרוטוקול של הישיבה ואנחנו נעביר את פרוטוקול הישיבה לכל השגרירויות הרלוונטיות. חברי הכנסת שנמצאים כאן איתנו, בבקשה, יעקב ליצמן, הצעה לסדר יום. <יעקב ליצמן:> אני חושב שמאז שהגשנו את זה עד היום קרו כמה דברים שרק החמירו את המצב. ראינו, אם אני לא טועה בצרפת, מה שהיה בימים האחרונים, לכן אנחנו צריכים קצת לדרבן את העולם לשמור על האינטרסים היהודיים, על היהודים ועל האינטרסים שלהם ועל המוסדות שלהם. אני קודם כל מברך כמובן, כל המדינות באירופה ובכל מקום, ואני מבקש שוב שנשמור על חופש הדת וחופש היהודים, שיוכלו ללכת לבית כנסת בחופשיות. אני אשמח מאוד שדרך הכנסת משרד החוץ יעשה את כל הפעולות הנדרשות להעביר את זה לכל עולם, את חומרת המצב, מה שקורה בימים האחרונים. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה לחבר הכנסת ליצמן. באמת אנחנו מסכימים איתך שאנחנו כאן, דרך הוועדה הזאת, יודעים שמשרד החוץ עובד קשה בימים האלה, אבל בסופו של דבר אנחנו גם כאן דרך הוועדה הזאת חייבים להעביר את המסר לדאגת היהודים בתפוצות. חבר הכנסת יוגב. אתה גם רוצה לשמוע קודם, או שאתה רוצה לדבר? חבר הכנסת חסון, גם אחרי? טוב, אז ראשון הדוברים הוא נשיא הקונגרס היהודי הישראלי, ד"ר ולדימיר סלוצקר, בבקשה. <ולדימיר סלוצקר:> תודה רבה, מר רזבוזוב. (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) אני מודה לך על הכנסת האורחים ותודה לך ולעמיתייך על שמצאתם את הזמן לקבל אותנו ועמיתינו מאירופה, מאחר ולהבנתי המצב בהחלט אינו מתקבל על הדעת. מעולם, מאז השואה, לא ראינו מצב כפי שניתן לראות כיום. קשה למנות את כל הארועים, אנטישמיים ואלימים, שהתרחשו באירופה במהלך החודשים האחרונים. אולם, בעמודו השני של הקובץ הזה שאנו מנסים להפיץ לכם כאן, מצויינות הקריאות וההסתות שהיו נפוצות בקרב המשתתפים בהפגנות ובתהלוכות ברחבי אירופה, מצרפת שנמצאת בראש ועד פולין, אשר בתחתית. קריאות כגון: "מוות ליהודים", "היטלר צדק", "לשחוט את היהודים", "להפיל את ישראל לשחרר את פלסטין", "ישראל מדינת טרור", "ציונים, הישרפו בגיהנום", האחרון שנעשה בו שימוש בוורשה: "הביאו דגלים ישראלים לארובות הקרמטוריום". קריאות אלו אינן דבר יוצא דופן בתהלוכות הללו, הוקלט רק חלק קטן מהן ולא את כל אשר התרחש בתקופה האחרונה, ישנם רבים נוספים. הפעולות האנטישמיות, התהלוכות וההפגנות, מתקיימות כמעט בכל מדינה באיחוד האירופאי, בעיקר במקומות בהן יש קהילות מוסלמיות גדולות, כגון: צרפת, בלגיה, הולנד, גרמניה. מהן בדיוק הכוונות? האם אלו הפגנות שקטות? שמעתי דעות על כך מערוצי טלוויזיה אירופאים – הבי.בי.סי, יורוניוז – בהן היו הערות כגון: "אלו הפגנות שקטות, עם מספר חוליגנים בתוכן". זה לא נכון, ההפגנות אינן שקטות. הם לא מתאספים כדי להישאר שקטים, הם נושאים עימם מחבטי בייסבול וכלי נשק מסוגים שונים, בקבוקי תבערה, נושאים וקוראים סיסמאות אנטישמיות המסיתות לאלימות. ההפגנות מתוכננות לכך, הדבר מתוכנן תוך כדי הפעילות. סיטואציה כזו לא קרתה מעולם. אם הייתם שואלים אותי לפני שנתיים באם דבר כזה יוכל לקרות באירופה , עמיתיי העובדים צמוד אלי ב- IJC כמו גם קהילות אחרות יכולים להעיד שהיו שיחות בנושא וכבר אז קראתי להתאחד ולהתגבש, היות וצפיתי התפתחות שכזו כבר לפני שנתיים או שלוש. המצב מאוד לא מתקבל על הדעת. אני יכול לומר כעת, שאנו חוזים, אנו צופים בתחילתה של שואה, היות וכל הארועים הללו לא ייפסקו. כל הארועים הללו יתרבו, יתרבו בכמות, יתרבו בקנה מידה ברחבי אירופה. זהו מצב חירום. למרבה הצער, מה שניתן לראות מהצד השני זה הקהילות היהודיות באירופה שעדיין אינן מעורבות כל כך, לא מלוכדות, לא תומכות אחת בשניה ולא מגיבות לארועים במדינות אחרות. בארוע האחרון של IJC, כאשר התאספנו כאן לפני שבועות ספורים, שוחחנו על כך שכל ארוע שכזה, בכל מקום שיהיה, כל פעולה אנטישמית, כל תקיפה אנטישמית, קיימת החובה על כל הקהילות כאחת להגיב לה. אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. אם זה לא יקרה, אם אנחנו נמשיך לפעול ואני אומר "אנחנו" מאחר ונולדתי ברוסיה וחייתי את מרבית חיי באירופה; כעת אני מתגורר עם משפחתי בישראל, אבל, אין הבדל מאחר וישראל והקהילות באירופה ובעולם כולו הן בלתי נפרדות, הן חייבות להיות מאוחדות, חייבות להיות "אחד בשביל כולם, וכולם בשביל אחד". אלו דברים מועילים ניתן לעשות? ראשית, יש ליישם את התקנות. כל אחד ואחד בכל הקהילות, במדינה שלו ובמקום המגורים שלו, לקרוא לרשויות המקומיות, לרשויות הארציות, להתקין תקנה מחמירה המגבילה את התארגנות התהלוכות וההפגנות – לא לאסור קיום הפגנות, מאחר ואיסור שכזה כמעט ואינו חוקי ברוב המדינות, הזכות להפגין קיימת כמעט בכל חוקה – אך יש להטיל הגבלות מחמירות המחייבות את מארגני התהלוכה או ההפגנה, להסכים מראש יחד עם הרשויות המקומיות או הרשויות הארציות, על פורמט ותוכן של אירוע שכזה (תלוי בקנה המידה שלו). אם הדבר לא ייעשה, השליטה תאבד לחלוטין. הפעולות האנטישמיות באירופה קיבלו אופי של אפקט הדומינו. אתם יודעים יותר טוב ממני, הייתם המטרה של האנטישמים הללו. בנוסף, אנחנו כאן מאחר ואנו עם אחד. מבקרים אותנו בשל המאבק באנטישמים הפלסטינים, ומבקרים אתכם בשל תמיכתכם בישראל. בשל היותכם חלק מהעם היהודי, אך ורק בשל כך. בין אם תתמכו בישראל ובין אם לא תתמכו בישראל, תהפכו לקורבנות בכל מקרה. אין הדבר תלוי במדיניות הישראלית, בפעולות ישראליות, מלחמות או שלום בישראל, זה תלוי בסיבות שונות אחרות, אך לא בקונפליקט הנוכחי בעזה. אם לא היה הנושא של עזה, היה צץ משהו אחר. עלינו לרכז את כל כוחותינו, לכוון את כל תשומת ליבנו, יחדיו, כולנו יחד, יחד עם הממשלה הישראלית, אשר תומכת בנו לחלוטין, נציגים של הממשלה והכנסת יושבים ומקבלים במשכן הכנסת, דבר המהווה סימן לתמיכה כוללת לפעילות שלנו, למאמצים שלנו. עלינו להתאחד יחדיו, להתמזג יחדיו ולפעול יחדיו. עמיתינו הבלגים, היתה לנו פגישה בבלגיה לפני שבוע. הם גם הגיעו עם רעיון מאוד, מאוד טוב, רעיון מאוד מועיל: לעשות לובי לעמדה החדשה בנציבות האירופית, לשים שם נציב שיהיה אחראי על נושא האנטישמיות. זוהי פעולה מאוד חריפה, צעד חזק ביותר. עלינו לדון בסוגיה, כיצד לעשות זאת טוב יותר, כיצד ובאיזה אופן נוכל לשדל זאת על הצד הטוב ביותר. אולם יותר מכל, אנא שימו לב לפעילות המגובשת שלנו. תודה רבה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לד"ר סלוצקר, נשיא הקונגרס היהודי הישראלי. חבר הכנסת אוחיון, בבקשה. <שמעון אוחיון:> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני, כמובן יחד עם חבריי, מקבל בברכה את ההיענות היפה של השגרירים שהפגינו כאן עניין ואני מתאר לעצמי גם דאגה למה שקורה כרגע באירופה, בעקבות ההתמודדות שלנו כאן במדינת ישראל. כל אחד יכול לראות שלא מדובר פה באיזה שהוא מאבק הומני לכאורה, או איזה שהוא מאבק לוקאלי בין עם ישראל, בין מדינת ישראל, לפלשתינאים. מדובר פה בתופעה חדשה שמדינת ישראל נמצאת בחזית שלכם, אתם, אתם אירופה, שמשום מה יש לי הרגשה that you are sleeping, שאתם כמעט רדומים בעניין הזה. מדינת ישראל עומדת כאן בחזית ונלחמת את מלחמתו של העולם החופשי, של העולם הנאור, מדובר פה בתנועות קיצוניות, איסלמיות קיצוניות, כל יום תנועה חדשה, חיזבאללה, חמאס, עז אלדין אלקסאם, דאעש, ועוד ועוד כל יום. אם העולם באמת היה מוטרד, אם הסוגיה הייתה עניין הומני מישהו היה פותח את הפה? היינו רואים לפחות מחצית מן ההפגנות מול 200,000 שנשחטו, נאנסו ונטבחו בסוריה. 200,000. בגלל מאבק של איסלמים קיצוניים, שהם מגיעים אליכם גם באירופה, גם בעניין הזה. בעניין יש ויכוח, בוודאי ישנו ויכוח בין פלשתינאים למדינת ישראל והוויכוח יכול להיות לגיטימי, אבל כשזה עובר לפסים של שנאה, של גזענות רק בגלל היותנו יהודים, בסופו של דבר כל הסיפור הזה של אנטי ישראליות לכאורה הוא אנטישמיות חדשה. המסווה הוא כאילו 'אנחנו אנטי ישראלים', אבל כשאתה מתעמק ואתה רואה, מדובר בביטויים חדשים של אנטישמיות חדשה, בגלל שהם יהודים. לא בגלל שהם ישראלים ויש להם ויכוח טריטוריאלי, אלא בגלל שהם יהודים 'ואנחנו לא רוצים בקיומם בכלל, ואנחנו לא רוצים אותם בכלל בכל מקום בעולם, לא רק בישראל. אנחנו לא רוצים אותם בשום מקום, גם בצרפת'. מה שייך? אותה קהילה שחיה בשלום בסרסל בצרפת, שבית הכנסת שלה צריך להישרף רק בגלל שאותם יהודים חיים בצרפת כמו כל אזרח שווה זכויות וחיים? נכון, מזדהים גם עם בני משפחותיהם שחיים במדינת ישראל בעניין הזה, אבל מה זה שייך, להוציא את כל הכעס? ואנחנו יושבים ושותקים, מי שיושב ושותק בעניין הזה ולא מעריך מה שמדינת ישראל עושה כאן, כמי שעומדת בחזית במאבק הזה מול עולם החושך. אנחנו הכרנו את עולם האיסלם, אני מכיר את ההיסטוריה של האיסלם. היו לו תקופות מפוארות, אבל היו לו גם תקופות חשוכות, כאשר האיסלם הקיצוני, מי שזוכר את האלמווחדין, כיצד הם טבחו והרסו כל סיפור של קדמה נאורה, או כל התפתחות תרבותית. לכן אני מבקש מכם, שגרירים הנמצאים כאן, שגרירי אירופה שנמצאים כאן במדינת ישראל, אנא העבירו את המסר, הילחמו יחד איתנו, גם עם חברי הכנסת שלנו, גם בחקיקה, גם באכיפה, של חוקים ולעשות פה את ההבחנה הברורה, לא ליפול לתעמולה, לא ליפול לפרופגנדה מסוכנת מאוד. יש הבדל בין התייחסות הומנית, בין ויכוח לגיטימי לבין משהו גורף ששוטף אותנו. השנאה האנטישמית הזאת שפושטת ומתרחבת באירופה, ואנחנו מבקשים מכם, אנא, עצרו את הגל הזה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לחבר הכנסת אוחיון. אני באמת מסכים איתך שאנחנו, כמדינת ישראל, נלחמים בארגון טרור והעולם צריך להבין שאם אנחנו ניכנע לטרור, אני חושב שזאת מראה לא נכונה ולא טובה לכל האנושות, האנושות כולה. בסופו של דבר כולם מבינים שכולם מנסים להילחם בטרור ומצפים מאיתנו, שאנחנו באמת נעמדים מולו פנים אל פנים, שאנחנו ניכנע, וכולם יודעים שהאנשים האלה מפוצצים אוטובוסים, מפוצצים אזרחים, ובסופו של דבר באים אלינו בטענות ומנסים לצייר אותנו כצד הפרובלמאטי כאן בעניין הזה. צריך להבין שאנחנו עושים את המלאכה של כל העולם ואנחנו צריכים לקבל גיבוי, כי אם אנחנו ניכנע כאן אנחנו נראה את התופעה הזאת מתפשטת בכל העולם. אני מבקש עכשיו מהדוברים לנסות לקצר, להיות ממוקדים, כי יש המון דוברים ואנחנו לא נספיק לעמוד במסגרת הזמן. מר מאיר חביב, חבר האסיפה הלאומית הצרפתית, בבקשה. <מאיר חביב:> ברשותכם, אני אדבר בעברית, כי האנגלית שלי היא טובה, אבל העברית טובה יותר מהאנגלית. על מנת להסיר כל אי ודאות, אני פה לא מייצג אף קהילה, אני מייצג את הפרלמנט הצרפתי, אני פה כחבר הפרלמנט הצרפתי שמייצג שמונה מדינות, מתוכן ישראל, שחיים פה 150,000 צרפתים שחיים כבר חודש מתחת לפגזים. אני אנסה בכמה דקות, אדוני היושב ראש יואל, לתאר מה שקרה, בגלל שבסך הכול צרפת היא בשלב זה מרכז אירופה, אחר כך אני אדבר בקצרה על הסיבות. אני אדבר עכשיו על העמדה של ממשלת צרפת, שהיא חשובה מאוד, והדבר האחרון זה מה צריך לעשות. בקצרה המצב. המצב חמור מאוד. כפי שצוין פה כבר בעבר ואני מקצר מאוד, בפעם הראשונה ממלחמת העולם השנייה נאמר בצרפת לא רק 'מוות לישראל' שזה חמור מאוד, אלא 'מוות ליהודים', 'אנחנו כולנו מוחמד מראח', הם צעקו את זה, 'היטלר צדק' וכדומה. הם ניסו לתקוף בתי כנסיות, אנשים חסמו את זה וגם המשטרה, ותיכף אני אדבר על מה שעושה הממשל. זה משהו חמור מאוד. אני נורא חושש, ואמרתי את זה בעיתונות ואני עובר מאולפן לאולפן בצרפת, שיהיה טולוז מספר שתיים, או בריסל מספר שתיים. לצערי יש לנו בצרפת, במדינה שלי, 1,000 ג'יהדיסטים שהם בהכנה בסוריה ובמקומות אחרים. 1,000 ג'יהדיסטים, פצצות מתקתקות שהם בהכנה. אני נורא דואג ליהודי צרפת, אבל אני יותר דואג למדינה שלי צרפת, בגלל שאם היהודים לא יכולים לחיות בצרפת זה בעיה לא רק ליהודים, זו בעיה בעיקר לצרפת. אני חייב לציין בצורה הכי ברורה, ואני באופוזיציה, אבל הנשיא פרנסואה הולנד, ראש הממשלה מנואל ואלס, ושר הפנים, יש להם עמדה טובה, מאוזנת, ראש הממשלה אמר לנו בפרלמנט לפני שבוע, וזה בפעם הראשונה בהיסטוריה בפרלמנט והיו לו מחיאות כפיים, כמובן לא מהשמאל הקיצוני ולא מהקומוניסטים, שהאנטי ציונות היום היא אנטישמיות. זה לא קל להגיד את זה, בעיקר למישהו שבא מהשמאל, שהציבור הטבעי שלו בדרך כלל מאוד מאוד מאוד פרו פלשתינאי. מה שאני אומר בכל המקומות ונאמר פה, הבעיה היא לא בעיה של שטחים, באף מקום שהוא. ישראל נסוגה עד הסנטימטר האחרון מעזה, ואני אומר לצרפתים בכל האולפנים, 'אם אתם רוצים שמחר ישראל תעשה עוד כמה ויתורים, אם אתם לא נותנים להם היום, זה היה קשה מאוד, ההתנתקות הזאת, אם אתם לא נותנים לישראל אפשרות להגן על הבית שלהם אחרי שהם נסוגו עד הסנטימטר האחרון, איך אתם מחר תוכלו להגיד להם תעשו עוד ויתורים כלשהם ביהודה ושומרון?' זה יהיה בלתי אפשרי. אם העולם לא מתייצב, ואני אומר את זה כל פעם, צריך להגיד 'יש לישראל אפשרות של הגנה עצמית'. זה הדבר הכי טריוויאלי, הכי נורמלי. ואני אומר בכל המקומות, כפי שנאמר על ידי חבר הכנסת ידידי, 200,000 אנשים נהרגים בסוריה, לא הייתה רבע הפגנה, לא היה רבע עכבר ברחוב בצרפת. אני נורא נאבק למען נוצרים, הנוצרים של המזרח. אתמול הייתה הפגנה, לצערי הייתי בטיסה, לא יכולתי להיות שם, אבל אני אומר, זה אותו מאבק, הם כבר לא קיימים, כמעט לא בלבנון ולא בסוריה ולא בעירק, ומה שקורה בעירק, הם נכנסים לכנסייה, סוגרים אותה ושורפים אנשים. איזה בעיה של שטחים? איזה בעיה של התנחלות יש שם? אין שום בעיה. ומה שקורה בבוקו חראם? פתאום דיברנו, אבל אני שנתיים עובד בפרלמנט על העניין הזה של הקיצוניים באפריקה ואני אמרתי לשר החוץ שלנו, לורן פביוס, עם כל הכבוד שיש ויכוח, הייתה לנו שיחה בפרלמנט, העמדה של פביוס היא קצת יותר - - - יש חילוקי דעות פנימיים, אם אפשר להגיד את זה, עם העמדה של ראש הממשלה והנשיא. יש לנו כוחות בצרפת שנאבקים באפריקה, אני אמרתי את זה, 1,000 אנשים נהרגו במאלי, לצערי 8 חיילים שלנו, צרפתים, נהרגו במאלי. זה דיספרופורציה? איפה הדיספרופורציה? זה מה שקורה, זו מלחמה. ישראל עושה כירורגיה וזו בעיה אמיתית. איפה הבעיה העיקרית? הבעיה זה העיתונות. אני מבין, התמונות איומות, רואים ילדים וכואב לנו. אני כצרפתי כואב לי, כואב לי כיהודי וכואב לכם כישראלים כל מישהו שנהרג, אבל מה שאני אומר, הבעיה של העיתונות, למה העיתונות לא מסקרת מה שקורה - - -אני אומר את זה כל הזמן בכל אולפן שאני הולך, איפה אתם? למה אתם לא מסקרים שהורגים אנשים בסוריה? עם גזים? הבעיה שהעיתונים לא יכולים להיות שם, אם הם הולכים לשם, או שהם נחטפים או שהם נהרגים. הם לא יכולים לסקר את העניין. אני אומר, אתם, הישראלים, עומדים בחזית מול העולם. מצד שני צריך לדבר על העתיד. אני מדבר אובייקטיבית, החינוך נורא חשוב. אני נורא סומך על הממשלה. למרות שאני באופוזיציה יש אצלנו בצרפת אחדות לאומית בנושא הזה, החינוך נורא חשוב. ההסברה שלכם גם נורא חשובה. יש עוד נושא אחר, שאתם חייבים להוציא כל מיני סרטונים על מה שאתם עושים. לא ראינו אף מחבל בצילומים ובעיתונות, רואים רק ילדים ונשים והמצוקה בעזה, אבל בסך הכול אם יש מלחמה יש רוצחים, יש אנשים שיורים, ולא רואים את זה בטלוויזיה. רואים רק ילדים ו - - - אני אסיים. אני במקור אופטימי, הייתה לי שיחה ארוכה מאוד עם ראש הממשלה שלשום בנושא ההוא. העלייה, אני אומר, תמיד אנשים אומרים עלייה וקליטה. יש 600,000 יהודים בצרפת, למרות שאני לא מייצג את הקהילה, אבל הרוב המכריע, והייתי הבוקר אצל עודד פורר, מנכ"ל המשרד, אז אם מגיעים השנה 5,000-6,000, הרוב המכריע של יהודי צרפת יישאר בצרפת. הדבר היחיד שאני אומר לכם, מי שיגיע לפה, אתם חייבים לעזור להם בהכרת הדיפלומות. זה נורא חשוב, דיברתי על זה גם עם ראש הממשלה. כחבר פרלמנט מצרפת, הרבה חברי פרלמנט גם חושבים כמוני, הייתי פה עם 37 חברי פרלמנט לפני המלחמה, לא מזמן. אני אומר, הצדק איתכם והצדק עם ישראל והמאבק שלכם הוא מאבק למען החופש, הוא למען אותם ערכים – ליברטה, אגליטה, פרטרניטה (חירות, שוויון אחווה), הערכים המקוריים והראשונים של צרפת. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה למאיר חביב. תודה לך על ההסברה שאתה עושה למעננו. חבר הכנסת חסון, בבקשה. <ישראל חסון:> תודה רבה, אדוני היושב ראש, תודה רבה לכל אלה שהגיעו. אדוני היושב ראש, אני רוצה לעשות איזה שהוא תרגיל קטן בחלום ורוד של הרבה מאוד מדינות בעולם. אין מדינת ישראל. אין מדינה שנקראת מדינת ישראל במזרח התיכון, יש פלשתין. אין, נגמרה מדינת ישראל. איזה בעיה במזרח התיכון נפתרה? האם הבעיה בלבנון של השלטון של המולות בחסות 50,000 טילים על ידי החיזבאללה נפתרה? האם השחיטה בסוריה נגמרה? האם המאבק הדתי הקיצוני הרצחני שגבה כבר למעלה מ-100,000 קורבנות בטרור בעירק נגמר? האם הבעיה בלוב הסתיימה? האם הבעיה של האחים המוסלמים - - - ואתם יודעים מה? ונוצרה עוד בעיה. אין מדינת ישראל וראה זה פלא, שום בעיה במזרח התיכון לא נפתרה, אז איפה הבעיה שמדינת ישראל יוצרת? איפה הבעיה שמדינת ישראל יוצרת? אני אומר לכם, בגיל 7.5 אני, כילד קטן, סחבו אותי על הכתפיים וברחנו מסוריה. מאותו יום גמרתי לברוח. אני לא מתנצל על זה שאני קיים פה וכל מי שבעולם רוצה לדבר איתי על מספרים ומוסר, אז בואו, אני רוצה לדבר איתו על מספרים ומוסר. נאט"ו המפוארת, 5,000 אזרחים בקוסובו בהפצצה, על זה שהם העליבו, לא על זה שהם סיכנו מדינה אירופאית. 27,000 אזרחים עירקים בכניסה האמריקאית לעירק ב-2003. בכיבוש עירק ב-2003 27,000 עירקים שסיכנו את אמריקה כמו שאני היום מסכן את אמריקה. ואני צריך לחיות עם זה שהילדים שלי עם רקטות ועם טילים ועם מנהרות ועם תופת. חבר'ה, אין מדינה בעולם שיכולה לעמוד פה מולי ולדבר איתי על מוסר. אין. אני מציע לכל האחים שלנו באירופה לדעת דבר אחד, לא יהיה יהודי הפקר. המדינה הזו לא תשאיר יהודי אחד הפקר. לא יהיה. הסרט הזה נגמר. נגמר שדם יהודי הוא דם זול. זה נגמר, אם זה נעים למישהו לשמוע ואם זה לא נעים. אני לא צריך לעמוד פה ולהסביר במילה אחת פשוטה, אני נמצא בחזית של העולם המערבי, אני מביא לפה את הערכים, אני מביא לפה את הדמוקרטיה, אני מביא לפה את המוסר ואתם רוצים לשלול ממני את זכות ההגנה? מישהו רוצה להגיד לי 'קח סיכון'? על מה, על מי? ולאפשר לחזית הזו להתנפץ על הערכים שלנו בכל רחבי העולם? לא יהיה. לא יהיה. הדבר הזה לא יהיה. אני אומר לכם, אנחנו בסוף אם נצטרך במקרה קיצון שהמדינות לא יעשו את מה שמוטל עליהם, והמדינות בעולם לא יעשו את מה שמוטל עליהם, להגן על האזרחים שלהם, גם אם הם יהודים, מדינת ישראל תעשה את זה. אני אומר לכם, לא נפקיר יהודים, אבל בסוף זה יגיע אליכם. כמו שאנחנו לא הבעיה במזרח התיכון, אתם תראו שהבעיה תגיע אליכם, לפתח הדלת, לחדר השינה ולגן הילדים שלכם. גורלכם כגורלנו, אם תרצו או לא תרצו. אנחנו במקרה הזה כרגע בחזית אבל זה בדרך אליכם. לכל האחים, נכון שאנחנו פה ואנחנו נעשה את כל מה שמוטל עלינו לעשות בעניין הזה, אני אומר לכם, תעשו את מה שמוטל עליכם, יש בית אחד לעם הזה. תודה רבה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לחבר הכנסת חסון. אני חושב שהעברת את המסר שלך בצורה הברורה ביותר, כולנו איתך ואני אבקש שגם המסר הזה יועבר לשאר המקומות. זה הבית שלנו ואנחנו נילחם עליו עד הסוף. עכשיו אנחנו נפנה לשגרירות צרפת, המזכיר הראשון, מר ז'אן מארי דראוטה. בבקשה. <ז'אן מארי דראוטה:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) אדוני היו"ר, חברי הכנסת, שגרירים נכבדים. תודה לכם על הדיון הזה ועל שהזמנתם אותנו והענקתם לנו את ההזדמנות להציג בפניכם את פעילות מדינותינו בנושא הנדון. לפני יומיים, אסרו בצרפת על קיום הפגנה פרו - פלסטינית כביכול. זו לא היתה ההפגנה הראשונה שאסרו את קיומה. אגב, זה נעשה באמצעים חוקיים לחלוטין; האיסור המינהלי אושר על ידי בית משפט , מאחר ולא רק שחששנו אלא שגם היו סימנים מתריעים לכך שהפגנה זו הולכת להוביל לאלימות אנטישמית, אלימות נגד יהודים, נגד מוסדות יהודיים, בתי כנסת, במהלך ההפגנה. בכל ארוע, בין אם הפגנות אושרו או נאסרו, המשטרה הצרפתית עשתה עבודה מאוד טובה לפיזורן, בהגנה על מוסדות ולמנוע ולעיתים מניעה של אירוע שיכל להסתיים בתוצאה טרגית. איני יכול אפילו לצוטט לכם כאן מאחר ואני יודע שאנו קצרים בזמן, אך היו הרבה, הרבה, הרבה, התבטאויות מהמנהיגים הפוליטיים שלנו לאחרונה, בהן הם נוקטים בעמדה מאוד נוקשה – כמדומני ראש העיר חביב ציין זאת – בקצרה הוא אמר כי יהיה אפס סובלנות למעשים אנטישמיים, לא משנה מה התירוץ לכך, ולא משנה מה ההקשר לכך. ראש הממשלה שלנו שוחח על אנטי ציונות ושנאה כלפי ישראל כפרצופה החדש של האנטישמיות. הנשיא הולנד היה ברור מאוד לגבי סרובנו לייבוא של הסכסוך הישראלי פלסטיני, או כל מה שנרצה לקרוא לזה, כל קונפליקט שהוא, לתוך החברה הצרפתית. זה לגבי הארועים האחרונים, אך , גם לפני כן, הקו הקבוע של הרשויות הצרפתיות, הממשלה הצרפתית, היה כי ביטחונם של יהודי צרפת, יהודים אזרחי צרפת, הינו בסדר עדיפות עליון עבורנו. אין זה רק עניינה של הקהילה היהודית; זהו עניינה של כל צרפת. נאמר כך פעמים רבות על ידי מנהיגינו, כי כל תקיפה נגד יהודי בצרפת הינה תקיפה נגד הרפובליקה הצרפתית וערכיה. אמצעי הבטחון סביב מוסדות יהודיים , בתי כנסת ומוסדות תרבות, התחזקו בחודשים האחרונים, עוד לפני ההפגנות האחרונות. הממשל הבהיר חד משמעית כי כלפי ארועים אנטישמיים, ולא רק תקיפות פיזיות אלא גם התבטאויות מילוליות של שנאה, אנטישמיות, וגזענות, לא תהיה כל סובלנות , וכולם ישאו בעונשים על כך. יש לנו את אחת ממערכות החקיקה המחמירות ביותר, לפחות באירופה, כלפי שנאה מילולית, כולל באינטרנט. צרפת אינה מתכחשת, ומעולם לא התכחשה, כי ישנה בעיה. צרפת אינה מדינה אנטישמית, אך איננו מכחישים כי קיימת אנטישמיות בצרפת. ובדיוק בשל כך שאין אנו מכחישים זאת, אנו נחושים להביט ישירות באנטישמיות ולהילחם נגד כל גווניה , שוב, בין אם מדובר בתקיפות פיזיות, ובין אם מדובר בהתבטאויות מילוליות. המאמצים אשר נעשו על ידי הממשל הצרפתי, אשר ראש העיר חביב ציין, ימשיכו ויתעצמו, והנחישות שלנו לא תחלש. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה. אנחנו באמת רוצים לשבח את השלטונות בצרפת על האקטיביות שלהם נגד האנטישמיות ואנחנו עוקבים ובאמת רואים את הפעולות הנכונות שאתם עושים. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. <אברהם מיכאלי:> תודה, אדוני היושב ראש על זימון הישיבה המיוחדת הזאת, כי אין ספק שאנחנו נמצאים בימים לא פשוטים. אנחנו נלחמים פה על ביתנו, נלחמים פה על חיי ילדינו והעולם כנראה עוד לא מבין, אפילו שמבקרים פה, אפילו שמסתובבים באתרים, שהם בעצם האתרים המופצצים, כל הארץ כמעט מופצצת היום, אבל במיוחד באתרים המופצצים, הם עדיין לא מבינים איך אנחנו מסוגלים לסבול פה את הטרור המתמשך הזה של כמעט 13-14 שנה על יישובים במדינת ישראל. דיברו פה חבריי לפניי ואני רוצה להדגיש את הצביעות העולמית כלפינו, בכך שיש להם דין לעצמם מתי שהם רוצים, וכאשר מגיעים למדינת ישראל פתאום מפתחים כלפינו את כל הכללים החדשים שלנו זה אסור, למה? כי אנחנו העם הנבחר, העם הנבחר צריך לסבול ולשתוק. השבוע היו פה חברים מהפרלמנט הרוסי ואמרתי להם את זה בפנים, אנחנו מתי נמדדים בידידות? כשהם באים לבקר אותנו על מה שאנחנו עושים כאשר הם והנשיא שלהם עשו מה שעשו בצ'צ'ניה, מחקו כפרים שלמים. מישהו העז להגיד לו משהו? ואם העזו להגיד לו משהו, אז הוא שמע אותם, אמר להם 'תודה רבה, שמעתי אתכם, אני דואג לביטחון מדינתי, לביטחון אזרחיי'. אנחנו לא הולכים להתקיף בשביל ליהנות. כל טייס שלנו שבא להפציץ את הבתים שמשם ירו טילים על מדינת ישראל שקל האם להפציץ את הבית או לא כאשר הוא ראה שם אזרחים חפים מפשע. אבל אין שם אזרחים חפים מפשע, לצערי, כאשר הם נותנים גיבוי לשלטון שלהם, למדינה שלהם. אני אתמול קיבלתי טלפון מבית חולים זיו בצפת. יושב שם פרופסור שהוא מנהל מחלקה. חברי ישראל חסון מכיר את הפרשה, הוא מלווה את זה כבר הרבה מאוד זמן, הסוגיה הזאת של פצועים שמביאים למדינת ישראל מסוריה. רבותיי, תבינו, אנחנו כמדינת ישראל היום, למרות כל מה שקורה, למרות המלחמה, בבית חולים בצפת במחלקה האורתופדית, רבע מהחולים שם באופן קבוע כמעט אלה פצועים שמביאים אותם מסוריה. אתם יכולים להבין את זה כמדינות העולם? שאנחנו מטפלים בעצם באויב שלנו. אבל המוסריות אצלנו היא מעל לכול, הומניטריות זה מעל לכול. אנחנו כן רוצים להיות מתחשבים, אבל בסוף זה בא על חשבוננו. כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים וזה בעצם מה שקורה לנו. אנחנו כיהודים שערבים לאחים שלנו, אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשבייה, אנחנו מתכוונים לזה באמת, שהם נמצאים איפה שהם נמצאים ואנחנו צריכים גם לדאוג להם, שהם מצד אחד חיים איפה שהם חיים, במדינות שהם בחרו לחיות, אבל לא יכול להיות שבגלל זה שאנחנו פה במדינה שלנו מנהלים קרב מול הרוצחים הכי שפלים הם צריכים לסבול. הבוקר שמעתי ברדיו את מר צבי עמר, שהוא ראש הקהילה היהודית בדרום צרפת, והוא תיאר את הקושי הגדול שיהודי צרפת כרגע חווים בהשתוללות הזאת, שהם מעזים לעשות במדינה מסודרת כמו צרפת. מה קורה במדינות שלצערנו אין לקהילה היהודית כמו ליהודי צרפת גב כזה חזק? גם מהממשלה וגם כקהילה הם קהילה חזקה. אנחנו צריכים לחשוף פה את הצביעות של אלה שחושבים שהם ידידים שלנו אבל בזמן מבחן באים ואומרים לנו, בסדר, אנחנו ידידים, אבל כאן תוותרו, כאן תעמדו בצד, כאן תוותרו על זכות הקיום שלכם. את זה, כפי שאמרו פה חבריי, אנחנו לא ניתן. אנחנו כמדינה צריכים גם לשמור על טובת אזרחינו, טובת חיילינו שנלחמים שם בלוחמה הכי קשה, ואני מקווה שבעזרת ה' גם העולם בסוף יבין שיום אחד זה גם יגיע אליהם, כפי שאמר פה חברי, חבר הכנסת חסון. תודה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה לחבר הכנסת מיכאלי. הגב' אסתר וואוט, מהקהילה היהודית בהולנד. בבקשה. <אסתר וואוט:> (אומרת דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) בוקר טוב לכולם, תודה רבה לכם על שאתם קשובים למצב ההולנדי. מה שאנו רואים כעת בהולנד, בהשוואה לשנת 2009, הינו סיקור מאוזן יותר בתקשורת , ואלו הן חדשות טובות מאוד. מה שאני שומע מהצד השני, על כך שהתקשורת יותר אגרסיבית כלפי ישראל, בהולנד, בכל הכנות, ראיתי בתקשורת גם אפשרויות לקולות אחרים ולא רק פרו - פלסטינים. יתכן וזה גם מאחר וסי.איי.די.איי (CIDI), הארגון שלי, הביא 20 עיתונאים לישראל, זמן קצר לפני שפרצה פה מהומת האלוהים. והם, למשל, ביקרו בבית החולים בנהריה. רצוי תמיד לראות דברים במו עינייך. לדעתי זה יכול להיות דבר נפלא ליישם ולפתח. להביא אנשים, עיתונאים , מרחבי אירופה, לכאן, ולתת להם תוכנית מאוזנת, מאחר ו"מאוזן" היא מילת המפתח כאן. בתקופה זו בהולנד, היו לנו ארבע הפגנות; השלישית היתה נוראית. היא היתה במרכז העיר האג. זוהי עיר השלום והצדק; שם ממוקם ה-איי. ג'יי. סי. (IJC). הבעיה שלי שם היא כי היה מדובר בהפגנה מאוד קיצונית, בה נאמר באופן מאוד ברור, "כולם מדברים על הציונים, כולם מדברים על הציונים, אבל כולנו יודעים שמדובר ביהודים, מדובר ביהודים". המשטרה לא עשתה דבר בעניין; ויותר גרוע מכך, מערכת המשפט לא עשתה דבר בעניין. אני רואה שמותחים את גבולות החוק בהולנד, ואני לא אוהב את זה, והם עדיין לא סיימו איתנו. באמת, זה קורה בעיר השלום. אני סבור, שמבחינה בינלאומית, קורה משהו שכדאי שנחשוב עליו. דגלי דאעש הנראים לעין בהולנד והקיצוניות שמגיעה משם מעניינת מאוד מאחר וזה מעניק לנו, ישראל והעולם המערבי, מכנה משותף. אני באמת סבור כי יש לכוון למכנה המשותף הזה. ישראל נמצאת בחזית מול כוחות כמו, נקרא להם דאעש, אל-נוסרה, חמאס, מה שלא יהיה; כולם קבוצה גדולה של אנשים אשר אינם מעוניינים בהמשך קיומה של החברה המערבית. לדעתי פה יש להיפגש בין ישראל לעולם המערבי. בהולנד עצמה, קיימנו את ההפגנה הפרו - ישראלית הפומבית הראשונה בכיכר דאם, מרכז העיר אמסטרדם. כן, היו כמה אנשים מהקהילה היהודית ההולנדית שטענו שזה היה מפחיד. ובכן, עשינו זאת. זה היה יפיפה, מפגן פרו ישראלית מכובד, אשר ביקרו בו 1,000 אנשים. בתור הקהילה היהודית בהולנד, המונה לא יותר מ- 20,000 אנשים, לדעתי עשינו עבודה טובה. זה אורגן תוך יומיים. על פי התקשורת בהולנד, אנו מאוד מודעים לכך כי אין המדובר יותר ב- אם יקרה משהו במדינתנו, אלא מתי זה יקרה. תודה רבה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> אנחנו עוברים לשגריר הולנד, ברוך הבא. <קספר ולדקם:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) אדוני היושב ראש, אני משרת כשגריר הולנד בישראל. תודה על אירגון הישיבה הזו בעיתוי הנכון. תודה גברת וואוט, מהולנד, ששיתפת אותנו בהתרשמותך מהולנד. אבקש לפרט אודות אחת ההפגנות שהיא ציינה. ביום חמישי שעבר, אכן התקיימה הפגנה מאוד קיצונית בהאג, שהיו בה בין 40 ל- 50 משתתפים אשר הניפו דגלים שחורים של הג'יהאד ודאעש וקראו ססמאות בהולנדית ובערבית, בין היתר נגד העולם המערבי, אמריקה והיהודים. משרד התובע הכללי ההולנדי פתח בחקירה יום למחרת, ביום שישי שעבר, והכריז כי יבדוק סרטי וידאו שהוסרטו על ידי המשטרה, בעזרת מתורגמן. הם הכריזו כי אם אכן יעלו משם עברות פליליות, ינקטו הליכים. החקירה מובלת על ידי תובע. ההפגנה גרמה זעם לא מבוטל בתקשורת ההולנדית ומחאה בקהילה היהודית ההולנדית, ובצדק. המצב חמור. כמו כן ביום שישי שעבר, מספר קבוצות פוליטיות בפרלמנט ההולנדי הפנו שאלות מפורטות באופן פורמאלי בכתב אל השר לביטחון וצדק שלנו ואל שר הפנים שלנו, לגבי ההפגנה הזו. אדוני היושב ראש, תוכל להבין כי מאחר וקיימת חקירה תלויה ועומדת וכן תשובת הממשלה לשאלות הפרלמנטריות תלויה ועומדת, אני מעדיף שלא להקדים עם תוצאות ותשובות. עם זאת, אני לוקח את ההזדמנות הזו כשגריר הולנד להרחיק את עצמי מההפגנה. אנטישמיות היא דבר בלתי נסבל בחברה סובלנית. שר החוץ ההולנדי פרנץ טימרמנס גינה בתוקף אנטישמיות, בדיון פרלמנטרי שארע לאחרונה. במקרים של אנטישמיות, הרשויות המתאימות חייבות לנקוט באמצעים תקיפים. אם לא, אנו מציבים את החברה שלנו במדרון אשר נטייתו הולכת וגדלה בקביעות. התבטאויות של שנאה כנגד יהודים כמוה כהתבטאויות של שנאה כלפי כל מה שהולנד מייצגת. אבקש כי תאפשרו לי להציג בפניכם הבחנה כללית אחרונה לגבי ההפגנות, אשר נערכו במספר ערים אירופאיות במהלך השבועות האחרונים. אני אכן מאמין שאנו מסתכנים בייבוא סכסוכים מהמזרח התיכון לתוך אירופה. במקום זאת, רצוי שאירופה למעשה תקדם ותייצא גישה של כבוד הדדי ושלום, ולא תייבא חוסר בטחון ושנאה. אני מאמין שזה היה הנשיא הצרפתי וראש הממשלה הצרפתי, מנואל ואלס, אשר התבטאו לאחרונה באופן מאוד ברור ברוח זו.במובן זה אין לאפשר כי דגלי השנאה ישתייכו לחברות שלנו. תודה רבה כבוד היושב ראש. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לשגריר הולנד ואנחנו עוברים לשגריר דנמרק, מר ג'ספר ואהר. <ג'ספר ואהר:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) תודה לך כבוד היושב ראש, על שהזמנת אותנו לישיבה חשובה זו, אני מעריך זאת. ראשית אבקש להתחבר להערות של עמיתי ההולנדי. ברור כי חלק מהארועים שהינו עדים להם לאחרונה הינם בזויים ומתועבים. אנו כחברה, כמדינה, נוקטים בעמדה הכי לא סובלנית כלפי אנטישמיות. בספר שחולק כאן סביב שולחן זה, אין פרק על דנמרק; יש ציטוט אחד אך אין פרק. אני לא מופתע. אני מרוצה שאין, אך איני מופתע. במונחים של חקיקה,, יש לנו חקיקה עוד מימי סוף שנות ה- 30 , אשר למעשה עברה מייד לאחר ליל הבדולח, אשר מיסודה כיוונה לכל אדם אחר אשר יצא כנגד כל אחד בשל אמונתו, גזעו, או תורתו, מה שלא יהיה. חקיקה זו חוזקה במהלך השנים, לא בהוראת חוק ספציפית נגד אנטישמיות אלא בהרחבתה כך שכל התבטאות כזו תיכנס לגדר הדין הפלילי הדני. למרבה המזל, היו לנו מקרים מועטים של אנטישמיות בדנמרק. היתה הפגנה בשבוע שעבר, אשר לדעתי סוקרה גם בתקשורת הישראלית, שאורגנה על ידי קבוצה פרו-ישראלית, ואשר השגריר הישראלי למעשה החליט שלא לשאת בה דברים מאחר ולא הרגיש בנוח בנסיבות, וזה מצער מאוד. בוצעו מעצרים, וכעת פותחים בהליכים ותהליכים משפטיים. אנו דנים באנטישמיות. ישנו עוד נושא שיחה סביב השולחן, הקשור למבצע צוק איתן. עליי להזהיר מפני ערבוב שני נושאים שונים אלו. כמדינה התומכת באופן ברור בחופש הביטוי, אנו כחברה גם מגנים על הזכות של תושבי דנמרק להביע את התנגדותם כנגד פעולות המתרחשות על הקרקע בהקשר לצוק איתן. הינכם מודעים לעמדת ממשלתי בעניין זה; זה הובא במסקנות המועצה מישיבת המועצה ליחסי חוץ בשבוע שעבר אשר שר החוץ הישראלי קיבל בברכה. אנו תומכים בזכותה של ישראל להגן על עצמה, ומאמינים שהתקיפות הרבות כנגד אזרחים באמצעות טילים שנורו בידי הארגון הטרוריסטי חמאס הינו בלתי נסבל לחלוטין. כמו כן כחברה אנו מגנים על זכותם של אנשים בעלי דעה ביקורתית כלפי התנהלותה של ישראל להביע את עצמם. ואני מאמין שזהו מצב בו יש לנקוט לפסוע על קו התפר. על כן הייתי נזהר מפני ערבוב אנטישמיות עם כמה מהתגובות שאנו רואים בחלק מהציבור באירופה כאשר זה נוגע לזכויות אדם והניהול של הפעולות בהתאם לאמנות. אני סבור כי עלתה נקודה חשובה מאוד מפי דובר קודם, לגבי אינטגרציה. אני באמת מאמין כי אינטגרציה הינה אלמנט מפתח כאן של חברות כדי להימנע מזיהוי של קבוצה מסוימת. ומי מכם שמעוניין אולי בבחינת הנסיון הדני בעניין, אציין כי לאחרונה חגגנו, הנצחנו, 200 שנה לשוויון זכויות לקהילה היהודית בדנמרק. כתבתי מאמר דעה בעיתון ג'רוזלם פוסט ב- 28 במרץ השנה, ומי שמעוניין לקרוא אותו, אנא לא להסס לחפש אותו ברשת. אין לי ספק, כי ממשלת דנמרק ותושביה, לא יהססו ויאבקו בכל המאמצים כנגד נגע האנטישמיות. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לשגריר דנמרק. רק נקודה אחת, שיש הבדל בין חופש הביטוי להסתה ואת זה אני רוצה שתראו כעניין מובהק ביותר, צריך להבדיל בין דמוקרטיה וחופש הביטוי להסתה נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי. תודה רבה. נעבור לשגריר שבדיה, קארל מגנוס נסר. <קארל מגנוס נסר:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) תודה רבה יום טוב. אני רק רוצה לתת הצהרה קצרה, באשר לסוגיה חשובה זו העומדת על הפרק. אנו מגנים באופן החריף ביותר את התקיפות האנטישמיות ששמענו עליהם היום, אשר מתועדות בקלסר שלפנינו, וכל יתר התקיפות האחרות מסוג זה, כמובן. אנטישמיות ודעות אחרות הנוגדות את עקרון השוויון, זכויות וכבוד לכל בני האדם, הינן עלבון ליחיד ולקהילה הנוגעים לדבר, ובסופו של דבר מאיימת על הדמוקרטיה. הממשלה השוודית עומדת איתנה במחויבותה להמשיך ללא לאות במאבק באנטישמיות, שנאת זרים וכל צורותיה של אי הסובלנות. מנהיגות פוליטית הינה הכרחית במאבק לסובלנות, והממשלה השוודית פועלת באופן הדוק עם הקהילה היהודית בשוודיה בנושאים האלה. שרים בממשלה לוקחים חלק בהפגנות שונות על מנת לתמוך בקהילה היהודית ולעמוד כנגד אנטישמיות. שיחות התיעצות מתקיימות באופן קבוע עם הקהילה היהודית. מימון נוסף הועבר לקהילה היהודית מתקציב המדינה לשם נקיטת אמצעי אבטחה. במרץ 2014, הממשלה הורתה למשטרה הארצית להגביר את מאמציה במובן של לחימה בפשעי שנאה על ידי הגדלת נפח הפעילות במשטרה. נציב תלונות הציבור בענייני אפליה חוקר תלונות ומוציא לפועל פעולות מניעה. באופן כללי, במסגרת מדיניות הממשלה בנושא בני מיעוט, כולל בני המיעוט היהודי, והחקיקה המתאימה, ננקטו אמצעים בכל האוכלוסיה, עם גישה לקדם שפה ותרבות של בני מיעוט, להעצים את אוכלוסיית בני המיעוט ולפעול כנגד אפליה. מעבר לכך, הממשלה השוודית נוקטת במספר אמצעים ספציפיים על מנת לפעול נגד אנטישמיות, שנאת זרים, וצורות אחרות של חוסר סובלנות, עם דגש מיוחד לבתי ספר ומורים. במסגרת תוכנית הפעולה של הממשלה כנגד קיצוניות שמהללת אלימות, הפרויקט בן השנתיים ממשיך להתקיים, עם מגמה ללמוד את ההתפתחות הקיצוניות הימנית בעשר מדינות אירופאיות. המטרה היא ליצור פלטפורמה לחילופי מידע על מנת למנוע קיצוניות ימנית, אשר מובילה להקצנה של קבוצות פוליטיות ולאלימות. עלינו גם ללמוד מהעבר, מר יושב ראש. פורום ההיסטוריה החיה הינו מוסד ממשלתי שוודי עם יעד לקידום דמוקרטיה, סובלנות, וזכויות אדם עם התמקדות בשואה. פעילויות הפורום מכוונות לחיזוק רצון האנשים לעבוד במרץ עם ערכים שווים לכולם. הממשלה אף העניקה מימון לפרס לזכרו של ראול וולנברג, אשר מוענק ביום הזכרון לראול וולנברג ב-27 באוגוסט. באביב השנה, הליגה נגד השמצה ערכה סקר עולמי על אנטישמיות שנקרא מדד "ה- 100 הגלובלי". שלושת המדינות עם רמת האנטישמיות הנמוכה ביותר בציונים הכלל עולמיים הינן לאוס, הפיליפינים ושוודיה. על פי הליגה נגד השמצה, שוודיה הינה המדינה האירופאית עם הכי מעט יחס אנטישמי באוכלוסיתה. אך אין מקום לשאננות ואנו ממשיכים להאבק בנחישות באנטישמיות בקרב האוכלוסיה שלנו. תודה רבה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה לשגריר שבדיה. אנחנו נעבור וניתן את רשות הדיבור לחבר הכנסת יואב בן צור. <יואב בן צור:> אדוני היושב ראש, אני מבקש לפתוח בהערכה רבה על ההיענות הרבה לנושא חשוב מאין כמוהו שלשמו התכנסנו. אין ספק שבימים האלה הדברים הללו הם דברים קריטיים במציאות שבה חיים היהודים באירופה. לא ייתכן שבשנת 2014 יהודי יילך ברחוב וינסה כמה שיותר להסיר מעליו כל סממן יהודי כדי שהוא לא ייפגע, לא ייתכן שאנשים לא יוכלו לקיים את האמונה שלהם במקומות הללו. אנחנו שמחים לשמוע שכל הנציגים פה בהחלט הם נגד האנטישמיות. אני רוצה לומר דבר אחד מאוד בסיסי ויסודי. ליהודים ובטח למדינת ישראל אין כלום נגד האיסלם, בטח לא נגד אנשים חפים מפשע, יש לנו מלחמה נגד הטרור, נגד אנשים שמשתמשים באיסלם כתירוץ להרוג. אני רוצה לומר לכם, נציגי מדינות אירופה, ואפשר לומר את זה גם בארצות הברית, שגם הם חוו את החוויות הללו, כמו שאמר ידידי, חבר הכנסת ישראל חסון, היום אנחנו נלחמים בחזית מול הטרור פה, אבל אם תשימו לב, רוב האנשים באירופה שמתנהגים באנטישמיות הם מהגרים, אולי מהגרים לא חוקיים, אלה אנשים שבעצם מנסים להפוך סדרי עולם במדינות שלכם. ייתכן מאוד שאם לא תטפלו בדברים כרגע, כמו שאמר ישראל ידידי, בסופו של דבר כל המציאות הזאת תיהפך להיות נגדכם ואז כבר יהיה מאוחר, כבר אי אפשר יהיה לטפל בדברים הללו. אנחנו מאוד מקווים שתשימו לב ושהמדינות תתעוררנה כדי שבסופו של דבר לא תהיה מציאות שנקבל איזה שהן מושבות כל כך גדולות במדינות הללו, שגם לתושבים שלכם יהיה קשה מאוד לחיות עם זה. תודה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. אנחנו ממשיכים בסדר היום. נתן נורמן גלברט מהקהילה היהודית בברלין, בבקשה. <נתן נורמן גלברט:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) אדוני היושב ראש, שגרירים, חברי הכנסת, רוב תודות על שהענקתם לי את הזכות לפנות בדברים אליכם היום כאן בכנסת. מאז שצה"ל החל במבצע צבאי כנגד ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, אנו עדים על בסיס יומי ברחבי גרמניה, ובכל עיר מרכזית, להפגנות פרו - פלסטיניות מאוד אגרסיביות. אנו רואים אנשים אשר בקושי מסוגלים לאמר "בוקר טוב" בגרמנית תקינה, אך יודעים טוב מאוד כי ישראל היא מדינה פשיסטית, כי ישראל רוצחת ילדים וכי ישראל גזענית. באותן ההפגנות אנו רואים על בסיס יומי התנוססות דגלים של ארגוני טרור אשר נחשבים באיחוד האירופי ובגרמניה, כמובן, לארגוני טרור, כמו למשל חמאס וחיזבאללה. באותן הפגנות, נשרפים דגלי ישראל. מפגינים פרו ישראלים מותקפים ונפגעים. הפגנות פרו ישראליות סופגות הפרעות. הקהילה היהודית כועסת בשקט ומפוחדת, בשל התקריות האלה. מאחר ודברים כאלו לא היו מאז 1933. מאחר ומה שהתחדש הינו שאנשים לא רק שרים ססמאות אנטי ישראליות אלא גם במפורש מציינים יהודים; הם קוראים: "יהודים לגזים", "יהודים פחדנים, צאו והילחמו" ו- "מוות ליהודים". זהו דבר אשר, כפי שציינתי, מעולם לא קרה בגרמניה, במיוחד בבירת גרמניה (ברלין), מאז 1933. ההפגנות הללו אינן הולכות; הן צועדות בערי גרמניה וצועקות את הססמאות הללו. כל זה קורה מול עיניהן ואוזניהן של המשטרות המקומיות. לא אומר שהמשטרה לא מתערבת; הם משתדלים מאוד להפריד בין הקבוצות השונות. זה בלתי נסבל שססמאות ודגלים טרוריסטים מונפים, והמשטרה הגרמנית אינה פועלת די הצורך, כפי שהם יכלו אם רצו. איני מבקש לחוקק חוקים חדשים בפרלמנט, אני רק דורש מגופי אכיפת החוק ליישם חוקים קיימים. ישנו חוק הפגנות, הקובע כי יש לקבל אישור לכל הפגנה ולמשטרה המקומית יש הזכות לאשר הפגנה, בכפוף לתנאים מסוימים בהם יעמוד המארגן בכל הפגנה. אני דורש מגופי אכיפת החוק המקומיים ליישם את התנאים הללו להפגנות, וכי המילה "יהודי" אפילו לא תיאמר בהפגנות הללו וכי לא יתנוססו דגלים טרוריסטים. יש לאכוף את החוק הפלילי, מאחר וקריאת "יהודים הם חזירים" ו- "מוות ליהודים" הינה הסתה על פי המשפט הפלילי בגרמניה. אם כן מדוע המשטרה הגרמנית אינה אוספת את פרטי ההתקשרות של האנשים המבצעים את הפשעים הללו? הם היו עושים כן אם בנק היה נשדד. הם היו עושים כן אם מכונית נגנבת, אך הם לא עושים כן כאשר קהל בברלין צועק באגרסיביות "מוות ליהודים". סבורני כי לקהילה היהודית, מרביתם אזרחים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, מגיע לקחת חלק בהפגנות מבלי שהם יותקפו פיזית ומבלי לפחד, ולהראות סולידריות עם כל מדינה שהיא, בין אם זו גרמניה או אלו הם הפלסטינים, או כמובן ישראל. אני מאמין כי לעיתים כשנראה שישנם אויבים לערכים הדמוקרטיים שלנו, אשר משתמשים בכוח, אזי יש מקרים בהם גופי אכיפת החוק נדרשים להראות שגם הם מסוגלים לנקוט באמצעים כוחניים כדי להשליט סדר על מנת להציל את הדמוקרטיה. אם מפגינים אינם שומרים על התנאים שקבעה המשטרה המקומית, ניתן להזהיר אותם, וניתן לבקש מהם לפנות את המקום. חוק ההפגנות בגרמניה, מעניק גם את הזכות לפזר הפגנה. וזה דבר שהייתי מצפה שהמשטרה המקומית תבצע. מה שלא קרה. ואני מבקש בדחיפות מנציגינו מהשגרירות הגרמנית להעביר את המסר הזה לגופי אכיפת החוק במדינות הפדרליות בגרמניה, להשתדל עד כמה שניתן לאפשר ליהודים להרגיש שוב בנוח בגרמניה, מה שאינו לחלוטין המצב כרגע. תודה רבה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לנורמן גלברט מהקהילה היהודית בברלין. נמצא כאן המזכיר הראשון בשגרירות גרמניה, מר סיימון קריי, בבקשה. <סיימון קריי:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, גבירותיי ורבותיי. תודה לכם על שנתתם גם לי את ההזדמנות הזו לפנות אליכם בשם השגרירות הגרמנית. וכן תודה רבה לכם על שהענקתם לנו מבט פנימי על מה שקורה בגרמניה כרגע וכיצד הקהילה היהודית חשה בעניין זה. ללא ספק ומטעמים ברורים לחלוטין, אנו בגרמניה אף מוטרדים יותר ממעשי האלימות הללו ומההפגנות להן היינו עדים בימים האחרונים. אנו מזועזעים, אפילו יותר להערכתי מכל מדינה אחרת. בהצהרות פומביות וכן בהופעות פומביות, מנהיגי ממשלתנו, כולל הנשיא הפדרלי וקנצלרית מרקל, אך גם נציגים חשובים נוספים בחברה האזרחית הגרמנית, גינו בחריפות את מעשי האלימות הללו והתבטאויות אנטי-ישראליות ואנטישמיות אשר נעשה בהן שימוש במהלך הפגנות פרו פלסטיניות ואנטי ישראליות בגרמניה. הן מהוות תקיפה על חרותנו, וכן, כמובן, על הסובלנות שלנו. אלו הן נסיונות לערער את היסודות של הסדר החוקתי שלנו, המבוסס על חירות ודמוקרטיה. איננו יכולים לקבל זאת, ולא נקבל זאת. מכוח הדין הפלילי, מעמידים לדין בגין פעולות אנטישמיות, עם כל האמצעים העומדים לרשותינו בדין. ואינני כאן על מנת להגן על המשטרה הגרמנית. אני רק יודע כי חקירות פליליות נפתחו, וכי מתנהלות תביעות בגין פעולות הסתה. רשויות הבטחון הגרמני, הן ברמה הפדרלית והן ברמה האזורית, מאוד רגישות. הן דואגות לכך שהפגנות יוכלו להתנהל ללא הפרעה. עם זאת, אם ישנן הפרעות, המשטרה תתערב מיידית כדי למנוע הסלמה נוספת. כל הרשויות מצויות בקשר הדוק אחת עם השניה – וזה, אני מאמין, גם מאוד חשוב – גם עם השגרירות הישראלית בברלין, ועם רשויות וסוכנויות הבטחון הישראליות הממוקמות כאן ובברלין. היינו עדים להצלחה ראשונה, בימים האחרונים, כאשר כוחות המשטרה בברלין אסרו – סוף כל סוף, אם יורשה לי לומר – שססמאות יכוונו נגד יהודים, כפי שציינתם, או כנגד ישראל, בהפגנות שהתרחשו שם. אני מבקש בהזדמנות זו, אם אפשר, גם לציין כי בשבוע שעבר שרי החוץ של צרפת, אטליה וגרמניה פרסמו הודעה מאוד חשובה יחדיו, בה הם הודיעו כי לרטוריקה אנטישמית ולעוינות כלפי יהודים אין מקום בחברות שלנו. תודה רבה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה למזכיר הראשון בשגרירות גרמניה, מר סיימון קריי, ובאמת אנחנו רוצים לשבח את ממשלת גרמניה על הפעולות שהיא נוקטת כנגד האנטישמיות, אבל היינו רוצים, בשביל זה קיימנו את הדיון הזה, כדי ששיתוף הפעולה בין הקהילות היהודיות לגורמים בשלטון יהיה בחיבור טוב יותר ואותן הקהילות שחוות את המצוקה יוכלו באופן נקודתי להראות ולהסביר באמת איפה צריך לטפל בשורש הבעיה. הייתי רוצה גם להגיד שני משפטים שמסתובבים היום במדינה, שדי ממחישים את המצב, כדי שתוכלו להעביר הלאה. אנחנו, מדינת ישראל, בעזרת המערכת נגד טילים, כיפת ברזל, מגנים על האנשים שלנו, חמאס, לעומת זאת, בעזרת האנשים שלו מגן על מערכת הטילים שלו. אני חושב שזו נקודה שחשוב מאוד להבהיר. הדבר השני, אם הטרור יניח את נשקו יהיה שלום, אנחנו יודעים, אנחנו בסך הכול מדינה שרוצה שלום, רוצים שיהיה כאן שקט, אבל אם מדינת ישראל תניח את נשקה לא תהיה מדינה יהודית. זו נקודה שחשוב להבהיר, כי שני המשפטים האלה מעבירים את התחושה ועל מה אנחנו נלחמים. אנחנו עוברים הלאה, מר רפאל וורנר, יושב ראש קהילת היהודים הפלמיים בבלגיה. <רפאל וורנר:> אני אדבר בעברית. קודם כל אני רוצה להודות למדינת ישראל, גם על הכינוס של היום וגם על כל מה שאתם עושים, ותדעו שבגולה אנחנו מתפללים כל יום לשלומם של חיילי מדינת ישראל, שלא רק שומרים על הבית פה, אלא שומרים גם על הבית שלנו. זו ההרגשה שיש לנו. דבר שני, אני רוצה להודות פה, יש פה נציג של השגרירות הבלגית, על הקשרים המצוינים שיש בין הקהילות היהודיות בבלגיה, לממשל. פוליטית אנחנו לא תמיד מסכימים, אבל אחרי הרצח בבריסל הם הגבירו את השמירה ויש יחסים מאוד מאוד טובים בכל מה שקשור לדו קיום. על ההפגנות אני לא רוצה להאריך, זה דומה כמעט כמו בכל מדינה ומדינה. באנטוורפן צעקו 'קייבר אל ג'הוד', בבריסל קראו 'מורט א-ג'יף'. המשטרה עושה מה שהיא יכולה, אולי בתי המשפט לא, אבל על זה אני לא רוצה להאריך. אני גם רוצה להודות ל-Israel Jewish Congress, שהם עושים עבודה מצוינת בכל מה שקשור לקרב לבבות פוליטיקאים, כי אני צריך שהפוליטיקאים, המנהיגים באירופה, בכל זאת מתנהגים בסדר ולא מבקרים כל כך את מדינת ישראל בשבועות האחרונים. מה שאני כן רוצה להגיד זה ששמענו פה חברי כנסת שדיברו מאוד מאוד יפה, אבל אני רוצה לשמוע אותם בטלוויזיה בבלגיה, אני רוצה לשמוע אותם ב-CNN, לא פה. פה אתם משכנעים משוכנעים, לא צריך פה להאריך בדיבורים האלה. רבותיי, בבלגיה, לא כמו בהולנד, יש עשרה עמודים בעיתון הכי חשוב בבלגיה, עשרה עמודים על עזה השבוע בשבת, ואולי שלוש שורות על התגובה היהודית. הם צלצלו אליי, רוצים לראיין אותי, הם שמעו על מה אני הולך לדבר וכבר לא צלצלו בחזרה. הכול נגד מדינת ישראל, והם לא מבינים, זה לא רק שזה נגד מדינת ישראל, זה פשוט איום על יהדות בלגיה. חברים טובים שלי, שאני עובד איתם, 'למה אתם הורגים ילדים בעזה? למה זה? למה זה?' רבותיי, דבר חדש שלא היה עוד בבלגיה, השבת 120 רופאים חתמו על עצומה נגד מה שישראל עושה בעזה - - - <קריאה:> גם רופאים ישראלים. <רפאל וורנר:> בלי מילה על מה שהם עושים לנו, בלי מילה אחת. רבותיי, וזו קצת ביקורת על מדינת ישראל, אין הסברה באירופה. לא יודע, נדמה לי שאתם עושים הסברה בכל העולם חוץ מאירופה. מדברים עם השגרירות בבלגיה, הם אומרים לנו 'אין תקציבים'. רבותיי, זה מאוד חשוב, אתם צריכים להופיע כמה שיותר, אולי לעשות תקציבים יותר גדולים, הקונגרס היהודי הישראלי עושים כל מה שהם יכולים לעשות, אבל זה לא מספיק, רבותיי. אני רואה שבבלגיה זה לא מספיק, זו פשוט דפרסיה לקרוא את העיתונות, לראות את הטלוויזיה. דבר שיושב ראש הקונגרס היהודי הישראלי אמר, אנחנו לקחנו את היוזמה לכתוב לראשי אירופה. עכשיו הולכים להקים ממשלה חדשה באירופה, אנחנו כתבנו מכתבים לפרזידנט של (נציבות) אירופה, כתבנו ליונקר, כתבנו לשולץ, אלה כאילו שרים, קומיסרים של אירופה, אנחנו תובעים מהם שימנו קומיסר נגד אנטישמיות ונגד גזענות. אני מבקש פה מכל השגרירים שנמצאים פה, תשפיעו על ממשלותיכם, זה מאוד חשוב שיהיה מישהו מעל כל המדינות האלה שייזהר, שייתן פקודות, זה מאוד מאוד חשוב באירופה. זה אני מבקש, וביחד עם הקונגרס היהודי הישראלי אנחנו עובדים על זה, אנחנו בירת אירופה, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אנחנו מבקשים מכל הנציגים פה, של כל קהילות אירופה, שישפיעו על ממשלותיהם ואנחנו מבקשים מהשגרירים שישפיעו על ממשלתם. אני לא יודע אם זה יעזור הרבה, אבל בכל זאת משהו זה יעשה. אני מודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה למר רפאל וורנר, יושב ראש קהילת היהודים בבלגיה. סגן שגריר בלגיה, מר מיכאל אנדנהוף. <מיכאל אנדנהוף:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) אדוני היושב ראש, תודה רבה על זימון הישיבה החשובה הזו בזמן. הרשויות שלי, ביקשו ממני להעביר לכם מסר ברור אחד: את העובדה שבלגיה נוקטת בעמדה לא מתפשרת בנוגע לאנטישמיות וכל צורה אחרת של גזענות ואפליה. אנו לא נקבל כל פעולה של אנטישמיות על אדמתנו, ואם תהיה פעולה שכזו, תגובת הרשויות תמשיך להיות מיידית ונוקשה. בוודאי אין צורך לומר לכם כי התקיפה על המוזאון היהודי בבריסל במאי היווה הלם עבור כל המדינה שלנו, והתגובות מאז היו מאוד חזקות. אני שמח לשמוע גם ממר וורנר כי היה שיתוף פעולה טוב עימו גם כן, והדבר גם צויין, אני רואה, בדו"ח של הקונגרס הישראלי יהודי, אשר חולק היום - כי מאז, והאמת שגם לפני כן אך עוד יותר בעוצמה כעת, ישנו שיתוף פעולה הדוק בין שר הפנים והקהילה היהודית. מקומות התכנסות יהודיים וסמלים יהודיים שונים אשר זכו כבר לאבטחה לפני כן, ממשיכים לקבל אותה. ואנו מחפשים דרכים נוספות כיצד להמשיך בזאת ולוודא כי אירוע כמו שקרה בבריסל לא יקרה שנית. אני יכול לדווח לכם כי החשוד בביצוע התקיפה, מדהי נמאוכה, יוסגר מצרפת לבלגיה בימים הקרובים, ואז ייעשה הצדק. בנוגע להפגנות, רק הערה קצרה. גם בבלגיה, חופש הביטוי הינו ערך מאוד חשוב, ואני מאמין שבכל הדמוקרטיות זהו ערך חשוב. אי לכך, הרשויות המקומיות מאפשרות קיום הפגנות לגבי הארועים הנוכחים בעזה, אך תחת הגבלות מחמירות מאוד. ואני חושב שההפגנות עד כה הראו גם כי ברגע שהועלו ססמאות כנגד יהודים, הרשויות שלנו נהגו בקשיחות ונוקשות בעניין. אני יודע אם כן כי כוחות המשטרה עוקבות אחרי זה מקרוב. ואני מבקש לדבוק בהערות הללו. ביקשתם שאדבר בקצרה, ואני מאמין כי אלו הם המסרים העיקריים שביקשתי לשתף אתכם. תודה רבה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה לסגן שגריר בלגיה. ואנחנו עוברים לנציג מהקהילה היהודית בבריטניה, מר מרק גרדנר. <מרק גרדנר:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) תודה לכם. בבריטניה רשמנו יותר מ- 100 ארועים אנטישמיים ברחבי המדינה. זהו גל האנטישמיות השני בעוצמתו, לאחר זה שהיה בשנת 2009, במבצע עופרת יצוקה. הארועים האנטישמיים לא היו אלימים כמו במקומות רבים אחרים ברחבי העולם, והיו לנו לפחות 75 הפגנות אנטי ישראליות. הארגון שלי הדגיש דוגמאות לאנטישמיות בהפגנות הללו, אך הן מאוד מבודדות. תהיה זו שגיאה לאפיין את ההפגנות הללו כאנטישמיות. הן אנטי-ישראליות, עם דוגמאות קלות לאנטישמיות בתוכן. המצב כרגע בבריטניה אינו באותו מקום, למשל, כמו אצל הקולגות שלנו בצרפת וחלק מהמדינות האחרות, דבר שחשוב לציין. יחד עם זאת, הסכנה בתקיפות טרור אנטישמיות תמיד עומדת לנגד עינינו בחשיבות עליונה, ותמיד מהווה סכנה גדולה ואמיתית, כמו ההחמרה הפתאומית במספר הארועים האנטישמיים. דנו היום בנושא האנטישמיות כתוצר לוואי או חלק אינטגרלי מהתחושות והשנאה נגד ישראל. אני חושב שזה נכון, אבל אני חושש שזה מערפל את החלק השלישי שקיים כרגע באירופה, שהינו אנטישמיות כתוצר לוואי או חלק אינטגרלי לשנאה למדינה ושנאה לממסד. זה מובן שחברי הכנסת ידונו על ישראל כחזית של העולם המערבי מול ג'יהאד עולמי, אך כאשר אנו דנים על נושאים פוליטיים פנימיים אירופאים עלינו להתיחס לאנטישמיות, ובמיוחד במצב בצרפת, כחזית אחרת, במקרה זה היהודים מהווים חזית לסכנות הטמונות בג'יהאדיזם של אזרחים אירופאים בתוך מדינות אירופאיות. ואני סבור כי התגובות שאנחנו שומעים היום של השגרירים סביב שולחן בר חשיבות זה מעיד עד כמה רחוק הגיעו הממשלות האירופאיות מאז שנת 2000, שם היתה נקודת הפתיחה. לא ב- 2014, לא ב- 2009 וגם לא ב- 2006. בשנת 2000 היתה נקודת הפתיחה. לקח לנו שנתיים או שלוש להביא את הממשלה והמשטרה בבריטניה, להבין את המצב. לחלק ממדינות אירופה לוקח הרבה יותר זמן להבין גם כן. אני סבור כי מה שאנו צופים בו כרגע הינו שהם מבינים את הסיטואציה. הם מבינים שהיהודים הם בסך הכל החזית של זה. זה במימד המקומי. זה נקשר לדיון העניין במובן המקומי. אני מאמין שזה מאוד חשוב. אם הישראלים מעוניינים להתחיל להיות מעורבים בכך, כפי שכדאי שתהיו, שוחחו מקרוב עם הקהילות המקומיות כדי להבין את המסע שהם היו בו משנת 2000 עם הממשלות המקומיות שלהם, עם המשטרה המקומית וגורמי אכיפת החוק המקומיים, ואז תבינו כיצד תוכלו לתרום למאבק באופן פורה, מועיל ומעשי. תודה רבה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה למר גרדנר, מהקהילה היהודית בבריטניה. אנחנו נעבור לראש הקהילה היהודית בהונגריה, מר פיטר גונצ'י, האחראי על הביטחון. <פיטר גונצ'י:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) שלום לכולם, אני מייצג את הקהילה היהודית ההונגרית. לפני חודש היינו באותו מקום. נראה שאנו דנים רבות על האנטישמיות והגזענות ההונגרית והאגף הימני. היום אקצר בדבריי, מאחר ובהונגריה נרשמה רק הפגנה אחת אנטי ישראלית אשר היתה שקטה, והפגנה אחת פרו ישראלית. זה הכל. בבודפשט היום, בצד שלנו, שקט. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה. אנחנו עוברים לשגרירות הונגריה, סגן ראש המשלחת, מר סנדור פמוק. <סנדור פמוק:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) שלום לכם, אני הנציג כאן מטעם השגרירות ההונגרית. ברצוני רק להדגיש, כי למעשה - כפי שציין חברי זה הרגע - המצב אצלנו די שקט בהקשר הזה. בבודפשט היתה הפגנה אחת, פרו-פלסטינית, אך ללא תקריות וללא אלימות. היתה הפגנת תמיכה פרו-ישראלית גדולה וחשובה . ברצוני גם להדגיש כי לממשלה ההונגרית ממשיכה להיות מדיניות של חוסר סבלנות כלפי אנטישמיות, וגילויים מסוגים שונים של אנטישמיות, גזענות ושנאת זרים, וזו תהיה גם בעתיד המדיניות של הממשלה ההונגרית. וברצוני לציין כי אעביר את כל המסרים והרעיונות שהועלו כאן היום בישיבה החשובה הזו. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה. חברים, אנחנו חייבים להיצמד ללוח זמנים ולמגבלות הזמן. לא להגיע לזמן ממושך של דברים, כי אנחנו עומדים בלחץ של זמן. אנחנו ממשיכים הלאה עם ריקרדו פציפיטי, נשיא הקהילה היהודית ברומא. <ריקרדו פציפיטי:> תודה רבה. דבר ראשון אני רוצה להודות לכולכם שארגנתם את המפגש הזה עם נציגי הקונגרס היהודי הישראלי. אני חושב שאינכם מבינים עד כמה זה אירוע היסטורי, זו הפעם הראשונה שאנחנו ביחד, חברי כנסת, מנהיגי הקהילות היהודיות ונציגי השגרירויות באירופה. (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) אני מאמין שזה חשוב, מאחר וזו אינה הזדמנות להתחיל דיון בין יהודים הגרים בפזורה ליהודים הגרים בישראל. הייתי רוצה שננצל את ההזדמנות הזו להבין מה נעשה לאחר הפגישה הזו, ולא רק להבין מדוע קיים כל המצב הזה. אני סבור שאתה מבין, אדוני השגריר, שיש לנו שתי מלחמות שונות: מלחמה בחזית, בצבא, ומלחמה בתקשורת. אך זה שונה הפעם מזמנים אחרים. בזמנים אחרים היינו בתקשורת, רק בתקשורת הרשמית, שבה יש אחריות וגם דברים נוספים. אם נשווה את המצב בתקשורת באירופה ואזורים אחרים בעולם, כמו במלחמה האחרונה או במלחמות אחרות, נכון שהמצב כרגע הוא ב- 100% טוב יותר מאשר במקרים אחרים. ההבדל במצב כיום הוא שכיום יש לנו את הרשת החברתית - פייסבוק, טוויטר - שם לכל האנשים, אין אחריות, ויכולים לעשות שימוש בכל המילים. הם מתחילים את התדמית של היהודים כפושעים בכל מקום בעולם. אדוני שגריר הפרלמנט האירופאי, ברצוני לומר לך באופן מאוד ברור עם הסמכות שיש לי בקהילה, נכון ששאלת אותי אם אני מעדיף לקבל את כל ההמלצות או אם אני מעדיף לקבל סולידריות בשל היותנו קורבנות של מעשי אנטישמיות באירופה, או אם אתה שואל שהייתי מעדיף לקבל התקפות בשל היותנו פושעים לגבי המצב במלחמה הזו. נכון שאני אעדיף את הסיטואציה השניה. הזמנים בהם העם היהודי הינו רק תדמית של קורבן, הסתיימו. חשוב שתבין כי סיטואציה זו באירופה הינה גם באחריותך. פעילות המשטרה באירופה. אינך מבין מה קורה בישראל, מאחר ואתה חושב שהמלחמה הזו, גם המלחמה הזו נגד חמאס, היא רק מלחמה בין ישראל או בין האוכלוסיה היהודית בכל רחבי אירופה ורחבי העולם, נגד חמאס. לא, זו מלחמה נגד המנטליות שלנו, הדמוקרטיה באירופה, שהשגנו לאחר השואה. אני לא רוצה לעשות שימוש כעת בשואה רק מאחר ושאלתי אותך. איני מקבל את צלבי הקרס מול חנות, כמו ב- 150 חנויות הלילה ברומא. זה לא חשוב לנו. חשוב להבין מה אנו רוצים לעשות יחדיו כדי שייפסק המצב הזה בתוך הרשת החברתית. ברצוני ליידע אותך, שזה חשוב, אודות הביקור האחרון של שרת החוץ שלנו בישראל, מוגריני, שסביר שתהיה מועמדת כמו שר החוץ באירופה. היא החליטה עם השגריר האיטלקי שלנו ללכת לאשדוד לבקר את האוכלוסיה האזרחית, עולים חדשים מאיטליה. ברצוני להודות לכם ולהודות לשגריר איטליה שכאן איתנו. ברצוני גם להודות לדבריהם של שלושת שרי החוץ, בעקבות המצב הנוכחי. בדבריהם הם התבטאו כנגד פעילות המתנגדת ליהודים באירופה. הריני פונה אליכם, חברי הכנסת. חשוב להשתמש בטכנולוגיה החכמה והאינטיליגנטית שלנו, ברשת החברתית. עלינו להתחיל מלחמה חדשה בתוך הרשת החברתית. עליכם לתמוך בכל הקהילות היהודיות. אתם יכולים להיות בטוחים שלא תיוותרו לבדכם. אתמול הייתי עם אשתי בלוויה של אחד החיילים וברצוני להראות לכם את דברי חברו, חייל אחר. לא היתה מילה אחת נגד האויב, מילה על ילדים, מילה על הבנים שרוצים לחיות בשלום, אך לא מילה אחת על כך שאנשים אחרים הורגים אותנו. בבקשה, עליכם להבין זאת, זה לא חייל שאני מכיר אך החלטתי ללכת מאחר והוא כמו הבן שלנו. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה, מר ריקרדו, ואנחנו נעבור לנציג שגרירות איטליה, מר ניקולה אורלנדו. אנא עשה זאת בקיצור. <ניקולה אורלנדו:> (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) תודה לכם על ההזדמנות הזו, אשר בה, הועלו סימנים מאוד חשובים ומדאיגים על מה שקורה באירופה. יש לדחות לחלוטין ארועים כאלה. הם אינם חלק מהמערכת הדמוקרטית שלנו. הם איום כנגד הקהילות שלנו, לא רק הקהילה היהודית, אלא במקרה שלנו גם על כל הקהילה האיטלקית. אני מצטרף לגינוי החזק ביותר, שהובא מפי עמיתיי , מפיכם ומפי הנציגים של הקהילות היהודיות. באיטליה, אנו רואים פחות סימנים מהסוג הזה, אנו הושפענו קצת פחות. למען האמת, היתה אצלנו הפגנה מאוד גדולה שנערכה ממול לפנתיאון, בלב העיר רומא, שם, תודות לאירגון של הקהילה היהודית שלנו, יותר מ- 2,000 איש הפגינו לטובת ישראל. מספר ימים לפני כן, הפגנה כנגד ישראל זכתה ב- 12 משתתפים בלבד. אנו רואים זאת כסימן מאוד חשוב לסוג היחס שיש באיטליה למצב הזה. למרבה הצער, כפי שציין ריקרדו, אמש על קירות בתים ברומא הותזו בגרפיטי צלבות קרס, וזהו דבר שאנו מגנים בתקיפות. זה רק מעיד שאין עלינו להפחית את הערנות שלנו, על אף שאיטליה לא הושפעה עדיין, כפי שמדינות אחרות הושפעו. הדרך בה אנו מגיבים היא מאוד ברורה. ריקרדו כבר ציין כי שרת החוץ שלנו ביקרה כאן לאחרונה. ביקרנו באשדוד. היא לקחה חלק בהצהרה המשותפת יחד עם שרי החוץ של גרמניה וצרפת בגינוי להסתה אנטישמית בכל רחבי העולם, באופן החריף ביותר. אנו כמובן תמכנו במסקנות של המועצה האירופאית האחרונה באותה המידה. באיטליה, אנו מאמינים שמאוד חשוב לקדם מודעות למה שקורה, ולחנך את הנוער שלנו, כך שבעתיד נצמצם למינימום ונסיר לחלוטין דעות שכאלה. זו הסיבה, שהחל משנת 2000, יש באיטליה חוק לקידום הנצחת השואה ביום הזכרון הבינלאומי לשואה. אנו המדינה הראשונה בעולם לעשות כן, לאחר ישראל כמובן, לאחר שהאיחוד האירופאי והאומות המאוחדות, החליטו רשמית להכיר במועד חשוב הזה. אנו מאמינים כי יום הזכרון הבינלאומי לשואה הינו חשוב לחינוך אנשים. זה לא רק עניין של הנצחה אלא גם עניין של חינוך הנוער שלנו בפרט. ארגנו מספר מסעות. בהן אנו מביאים מורים לישראל כדי ללמוד ביד ושם איך לחנך את התלמידים על השואה ואנטישמיות במיוחד. באותה הרוח, אנו מארגנים, בחסות הנשיאות שלנו, בדצמבר 2014, סימפוזיון עם נציגויות של כל המדינות האירופאיות , אודות הקמת רשת אירופאית לחינוך על השואה, אשר אנו מאמינים שתהיה מאוד מועילה לעמנו ולקהילות שלנו. כבוד היו"ר, אבקש להודות לך שנית. שמענו את זעקת הכאב שלך החזקה והתקיפה, ושמענו את האזהרה שלך לגבי אפשרות שארועים נוראיים שכאלה יגיעו לאיטליה. אנו נדווח למנהיגים שלנו לשם המשך הערנות והפעילות. תודה רבה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה לנציג שגרירות איטליה, ניקולה אורלנדו. אנחנו נעבור לחבר הכנסת מוטי יוגב. <מרדכי יוגב:> אני רוצה לקצר ולומר קודם כל שאני מודה מאוד ליושב ראש ולכל מי שיזם את הישיבה החשובה הזאת, לנציגי הסוכנות, הקונגרס, לשגרירים ולנציגי השגרירים, חשוב מאוד, תודה רבה לכם, ולנציגי הקהילות היהודיות. המציאות היא מציאות באמת קשה, כפי שנאמר פה, אדוני היושב ראש, קריאות שלא שמענו מאז מלחמת העולם השנייה והשואה, ואני בקצרה הייתי אומר שלושה דברים. האחד זה דווקא לשגרירים ונציגי השגרירויות. נדמה לי שאנחנו יחד כולנו בצד של עמים ותרבות שחפצה בחיים. אומר לכם רק את העובדה הפשוטה, שפלשתינים ברצועת עזה שהם חפצים בחיים בורחים לצד של חיילי צה"ל. יש תמונות ולי יש תמונות של חיילי צה"ל שנותנים להם ממתקים ונותנים להם מים ואוכל, ואני מאלה שסבורים שחבל שלא המשכנו לשלוט ברצועת עזה ונצטרך להיות שם, אחרי שנחסל את החמאס, כדי לאפשר שם לאנשים חיים אזרחיים שלווים בחבל ארץ משגשג. אנחנו חפצים בחיים, הערבים החיים בתוכנו, גם ביהודה ושומרון, חיים פה טוב יותר מאשר בכל מדינה ערבית שכנה ואין לנו שום כוונות, לא לפגוע בהם ולא לסלק אותם, כי אנחנו עם שחפץ חיים. וככאלה שבאותו צד של חפצי חיים אז אנחנו מבקשים מכם, דורשים מכם, לדאוג גם במדינותיכם לחיים של אזרחי מדינותיכם היהודים, כמו יתר האזרחים. אני אומר שאנחנו גם צריכים לבקש ממשרד החוץ שיפעלו ביתר מאמץ, אם בהסברה ואם בכל דרך. גם משרד ראש הממשלה, זה גם חלקו, גם בצעדים נוספים אל מול הבעיה, להציף אותה ולהביא אותה אליהם למודעות. ונציגי הקהילות, לחזק את כולכם ולומר, כפי שאמרו פה גם קודמיי, שמדינת ישראל נועדה או קמה בכדי גם להיות בית לאומי לעם היהודי, אבל גם להיות זו שלא תנוח ולא תשקוט ותדאג לכל יהודי באשר הוא, גם אם הדבר יחייב אותה למבצעים של מסירות נפש, כגון להציל יהודים בחטיפת מטוס לאנטבה, או לדאוג לקהילות יהודיות בעולם. אבל יש פה מדינות ריבוניות ואנחנו כמובן רוצים לעשות את זה ביחד עם הריבונות שלהם ולא כגוף לא פורמלי. ויחד עם זאת גם לקרוא לכולכם, בואו לישראל, יש פה בית לאומי, ובוועדה הזאת יושב ראש הוועדה עוסק בכך ואנחנו יודעים שיש גלי עלייה שכאלה, לא רק בגלל שיש פגיעות כאלה ואחרות, אלא משום שזה הבית הלאומי של עם ישראל וכולנו יחד, אני אומר עוד פעם לשגרירים, פה בצד של חפצי חיים ועלינו להילחם בכל אותם ארגונים שמקדשים, לצערנו, את המוות באידיאולוגיה שלהם, כי היום זה פוגע בעם היהודי בחזית של הדבר, אבל אין ספק שכמו פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית, זה יבוא לאחר מכן גם לתשתית הריבונית של אותן מדינות באירופה ואנחנו מכירים את התופעות הללו של האיסלם שמתפשט באירופה. אז בשם כל חפצי החיים, אנחנו נשתדל לעשות את הכול כדי שהחיים יהיו בחיים. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לחבר הכנסת מוטי יוגב. אנחנו ממשיכים וניתן את רשות הדיבור ליועץ המדיני לכנסת, מר עודד בן חור. בבקשה. <עודד בן חור:> תודה. אני רוצה להגיד בשתי מילים. אני לא רואה שחורות, אני רואה מציאות, אני רואה את העבר ולצערי אני צופה מגמות לעתיד. אני אומר את זה בלי חשש משום שאני יודע בבירור שזה לא הדיון האחרון, לצערי הדיונים לא ייגמרו בנושא הזה. ממש בקצרה, דבר שממש לא ניתן לעשות, אבל אני אעשה בכל זאת, חשוב מאוד מה שעשינו כאן כדי להבין מה המצב. לצערי, ואני לא מפתיע אף אחד, המצב הרבה יותר קשה ממה שאתם מתארים כאן. מתוך כבוד לחברים שגרירים אני לא אציין, וצוינה פה מדינה אחת, שלמרות המצב הטוב כביכול יש שם עשרות אחוזים של עלייה באנטישמיות, דברים שהם פשוט בלתי נתפסים. אני אציין במילה אחת, לדוגמה במועצת אירופה, באחת הוועדות, באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, ישנה ועדה שתפקידה לטפל בחוסר שוויונות ובאפליה ואחד החברים שם הוא לא אחר מאשר מפלגת יוביק מהונגריה. אם אני צריך להסביר פה מה זה מפלגת יוביק אז צריך לעשות דיון מיוחד. אני חושב שאתם יודעים בדיוק על מה מדובר. אותה הונגריה שבפרלמנט שלה הציעו לאחרונה להתחיל לספור את היהודים בהונגריה. אז יכול להיות שביום יום אנשים הולכים והכול בסדר, מתחת לקרקע הדברים רוחשים, רבותיי. אחת הבעיות הגדולות שיש לנו זה לא רק לדעת מי אלה האנטישמים, איך להיערך מולם, איך להפעיל את ההנהגות בעולם, את קובעי המדיניות, את המשפיענים, אלא לדעת שיש זרם אדיר, גדול ממה שאנחנו מפחדים שיש בעצם, של אנשים שבכלל לא יודעים שהם אנטישמים, אבל הם אנטישמים. זו אחת הבעיות. לכן אם נרצה פעם לרדת לשורשים של הדיון עצמו, ואני רואה פה את אחד מגדולי המומחים בעולם, אני רואה פה את פרופ' רוברט ויסטריך, אנחנו נמשיך בדיונים האלה עד בלי סוף, מדוע? משום שאנחנו לא יורדים לשורשי הבעיה, ואני חושב שגם אם נרד לשורשי הבעיה לא נוכל לפתור אותה. מה שאנחנו צריכים לעשות זה ללמוד, לצערנו, להכיל, to contain, את הבעיה הזאת שנקראת אנטישמיות. לצערי ושמענו את זה כאן, כמה אנחנו מגלים שביעות רצון מממשלה כזו או אחרת שפועלת לגנות או לעשות, או שולחים שוטר ליד קהילה יהודית, רבותיי, אלה קרבות רחוב, אנחנו משחקים לידי אותם אנשים, ולהקים נציבות מיוחדת שתטפל באנטישמיות באירופה, זה חשוב וטוב, אבל זו מגננה שבמגננה. זה פשוט מנציח את חוסר היכולת שלנו לטפל בבעיה. בשתי מילים, כמו קאטו הזקן, אני אגיד שהבעיה התחילה ונגמרת בחינוך, משום שלהבדיל אולי מרבים מכם אני חושב שהבעיה נמצאת בשנאה הבין דתית, עם הנוצרים זה 2,000 שנה, עם המוסלמים זה קצת אחר כך. להבדיל מהנוצרים, שהעסק קצת נרגע, המוסלמי עדיין לא הוציא את החרב מנדנה, הוא לא גמר, האיסלם הקיצוני, ואנחנו מוקפים כאן בכל הדוגמאות של האיסלם הקיצוני. יש לנו את החיזבאללה, יש לנו את חמאס, יש לנו את דאעש ודיברו על זה ואי אפשר לסיים לדבר על זה. יש לנו בעיה. איך מתמודדים עם הבעיה הזו? אני יכול להציע כמה דרכים כאן, אבל הן דרכים קוסמטיות, משום שאנחנו לא נגיע לשורש הבעיה ובכך צריך לדון, גם אם כאשר נדון לא נגמור את הבעיה. יש מדינות בעולם, רבותיי, שהן אנטישמיות, או יש גילויי אנטישמיות והם לא ראו מעולם יהודי או ישראלי, הבעיה הרבה יותר עמוקה ממה שאנחנו רוצים לצייר, כי נוח לנו בביחד הזה להסביר כמה אנחנו עושים וכמה צריך לעשות עוד יותר. משרד החוץ לא יודע כבר מה לעשות, תקציבים או לא תקציבים, מרוב שיום יום, כל הנציגים הולכים עד שהם כחולים בפנים ומסבירים ומבקשים גינויים ועושים כל פעילות אפשרית. רבותיי, אין לזה סוף, אז אני חושב, למשל, אם תשאלו לדוגמה מה כן אפשר לעשות, היות שהבעיה היא בין דתית, באורח אבסורדי כשאומרים שיש בעיה מסוימת הבעיה לא יכולה להיות חלק מהפתרון, אני חושב שזו דוגמה מיוחדת שזה כן יכול להיות. אני חושב שאם הסכמנו שהטיפול הוא בחינוך, יש לנו בעיה. בשם הדת, בהיסטוריה של העולם, הרבה יותר אנשים נהרגו בשם אלוהים מאשר במלחמות רגילות ופגעי טבע ובאסונות, או במגפות. בשם אלוהים. יש פער, יש תהום אדירה של בורות בין דתית, אנחנו לא באמת רוצים לדעת על הדת השנייה, יש בעיה בין נוצרים, יהודים ומוסלמים. גרוע מזה שאנחנו לא יודעים, אנחנו לא רוצים לדעת, נוח לנו בקופסות שבהן גדלנו, נוח לנו בצורה שבה גידלו אותנו ויש לנו בעיה גדולה מאוד. אנחנו צריכים לגשר על הפער הזה כדי לראות שאנחנו בנים של אותו אל והרצח בשם האל הוא הדבר הכי נורא שאפשר לעשות כאשר אתה אדם דתי, לרצוח בשם אלוהים שברא את כולנו. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה ליועץ המדיני של הכנסת, עודד בן חור. רשות הדיבור לחבר הכנסת חיליק בר, בבקשה. <יחיאל חיליק בר:> אני אהיה קצר, כי אני יודע שיש עוד הרבה דוברים וחשוב לשמוע גם את האורחים מחו"ל. אני קודם כל מצטער על האיחור, אנחנו היינו עכשיו גם בפגישה ענקית עם פרלמנטרים מקנדה, מאוסטרליה, מאנגליה ומרשתות זרות, כדי להסביר קודם כל, כי אנחנו יודעים שהקהילות היהודיות נפגעות בין היתר, אי אפשר להתכחש לזה, בגלל הפעולה בעזה, אז קודם כל להסביר למה הפעולה בעזה היא מוצדקת, למה ישראל היא לא רק הצד החזק בצד הזה, אלא גם הצד המוסרי בסיפור הזה, ולמה כל מדינה אחרת, בלי ועם קשר לאנטישמיות, הייתה עושה בדיוק אותו דבר, אם לא, ונתנו דוגמאות, הרבה יותר גרוע כדי להתמודד עם ארגון טרור שלא חי לצדה, או חי בתוכה. אבל צריך להכיר בבעיה, הקהילות היהודיות סובלות בגלל אנשים טיפשים שנוח להם לשנוא יהודים, או מוסלמים. אגב חלקם גם שונאים מוסלמים, אנחנו לא צריכים לשמוח מזה, כי הם יגמרו עם המוסלמים ויעברו אלינו, אנשים ששונאים הם אנשים ששונאים. אני מסכים עם עודד בדבר אחד, שקשה להתמודד עם זה, אבל, עודד, קרן האור היחידה שלפחות אנחנו כבר מבינים, שזה דבר שהולך ומתפשט באירופה, אנחנו כבר לא עיוורים לדבר הזה, אנחנו כבר לא נהיה כנראה מופתעים אחרי שראינו מה קרה בפריז ובבלגיה ובמקומות אחרים, ואנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו עושים. יושבים פה שלושה גורמים, יושבים פה פרלמנטרים, יושבים פה ראשי קהילות יהודיות ויושבים פה שגרירים, ואני חושב שזו זרוע משולשת של אנשים שהכנסת של העם היהודי, הכנסת של עם ישראל, חייבת לקרוא לשלושתכם, ואני קורא לשלושת הגורמים, לשגרירים במדינות, לפרלמנטרים בפרלמנטים השונים ולראשי הקהילות, להתחיל לעשות ולפעול. כן, זה לא יגמור הכול, אבל לחוקק סנקציות נגד האנטישמים במדינות שלכם, לראות איך שגרירים ופרלמנטרים משתפים פעולה באופן הדוק עם ראשי קהילות יהודיות שמכירים את המצוקה היומיומית, לראות איך המשולש הזה מבודד, כי בסוף, עודד וחברים, החבר'ה האלה הם לא רוב, החבר'ה הקיצוניים האנטישמיים האלה, הם לא רוב, אבל כשרק הקול שלהם נשמע אז נוח לאנשים אחרים להגיד 'אוקיי, נו, תשמעו, עדיף באמת שלא יהיו פה יהודים ומוסלמים, הם לא בלגים, הם לא אוסטרים, הם לא משלנו, אז בואו כבר נשנא את כולם'. אבל אם, ופה אני מסכים, הפרלמנטים יחוקקו ויתקצבו גם את השילוב המשולש הזה וגם חינוך להיעדר שנאה, סנקציות, כולל עונשים על פשעים שנובעים מאנטישמיות ומשנאת האחר, ומבחינתי אנטישמיות יכולה להיות גם כלפי מוסלמים, אין לי בעיה, אני אומר שוב פעם, מי ששונא אותם ישנא אותנו ולהיפך, הדבר הזה צריך להיעקר מהשורש. לכן אני קורא לכם לפעולה, גם כפרלמנטרים, גם כשגרירים וגם כראשי קהילות יהודיות. תגידו לנו איך אנחנו יכולים לסייע, כשאתם תשתפו פעולה ותצרו משולש שיסגור על הקיצוניים האלה ויבין שאין להם אוויר להמשיך ולנשום, אחרת יש מי שיתנגד להם ואפשר להתנגד להם בהרבה תבונה. תודה רבה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לחבר הכנסת חיליק בר. ואנחנו ממשיכים עם סדר היום. מר אבי בלומנפלד מהקהילה היהודית באוסטריה, בבקשה. <אבי בלומנפלד:> אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אני אתחיל בעברית ואני אמשיך באנגלית. בעברית, מבחינת כבוד המקום והלב, ואנגלית, שזה באמת יחדור לליבם, לא רק של חברי הכנסת, אלא גם של השגרירים. שאלתם מה המצב באוסטריה, יהודים בפעם הראשונה מאז 1945 ובשנות ה-80, בבחירות של קורט ולדהיים, שואלים את עצמם האם אנחנו בדרך הנכונה. (אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי) השאלות נשאלות לא בזעקה רמה כמו בגרמניה, אך בכל זאת האנשים לא בטוחים, לא בטוחים בהיותם שם. כולנו יודעים, שגרירים נכבדים, כי כל מדינה עושה את המירב בכדי לתמוך בדמוקרטיה ולעבוד עם יד תקיפה כנגד גזענות ואנטישמיות. אבל - זה מזכיר לי קצת כאשר אימי היתה שואלת אותי, ועכשיו אשתי, "אתה אוכל טוב, אתה עושה ספורט, אתה עושה הכל כדי להוריד במשקל, אז אתה רואה את התוצאות." יש לנו את אותו המצב, אני מאמין, באירופה. יש אימרה "...הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות.." האמת שכך הדבר. יש הרבה דברים שקורים. והממשלה באמת תומכת, אך מנגד - ועכשיו אני מדבר על אוסטריה - כאשר שחקני כדורגל ישראלים - אשר אגב 30% מקבוצתם, מכבי חיפה, הם לא יהודים, אלא ערבים ישראלים - הותקפו על המגרש בידי אנשים, רובם עם רקע של הגירה, שמענו מעט מאוד על כך מפוליטיקאים אוסטריים. כעת לאחרונה, ביומיים האחרונים, התמונה השתנתה. בדומה להולנד, התקשורת רואה שמדובר במטבע עם שני צדדים. ושוב, אני בא בבקשה לשגרירי אוסטריה וגם גרמניה משם אני במקור: בוודאי שלכולם הזכות להפגין. חופש הביטוי הינו, לנו היהודים, אחד הדברים החשובים ביותר. ויש כאלה שהחליטו בדעתם כי ישראל היא רוצחת ילדים, במסגרת השיח הפוליטי, או שהם כובשים שטחים. אך יש להתמודד עם זה בצורה אקדמית ולא באופן אגרסיבי. על אף שאני לחלוטין איני מרוצה מהדעות האלה. תושבים באוסטריה שואלים את עצמם מה לעשות כעת? והנקודה , שכבר הועלתה מקודם, הועלתה מפי הגברת מהולנד - ואתם יכולים לקרוא את המאמר המבריק של מר גילברט, אמנם בגרמנית, על קיום הפגנות בגרמניה בתקופה האחרונה - הינה כי אנשים כבר לא מכוונים נגד ישראל. הם מכוונים נגד יהודים. זו למעשה, עבורכם השגרירים, אינה תמונה חדשה, מאחר ואם תלכו לכל בית כנסת באוסטריה או בגרמניה וכן גם במדינות אחרות; זה לא נראה כמו כנסיה או כמו מסגד, מאחר וזה נראה יותר כמו פורט נוקס. ואתם חייבים לשאול את עצמכם איך זה יכול להיות ש- 75 שנה לאחר אושוויץ, מוסד יהודי, בית תפילה ופולחן, נראה כמו פורט נוקס? ביקשתם הצעות, מה אנו מציעים. אז אני מסכים באופן הכי מוחלט שאפשר - חינוך, חינוך וחינוך. חינוך ניתן לבצע. אך לגבי גרמניה ולגבי אוסטריה, ישנן יוזמות של יהודים, של לא יהודים, של מוסלמים, של ערבים בגרמניה, אך הם לא מקבלים מימון. אין מימון. ואם הם מקבלים מימון, הם מקבלים מימון קטן ביותר. זהו דבר שמדינת ישראל יכולה לתמוך בו. זהו דבר שמדינות אירופה יכולות לתמוך בו. הכסף לחינוך העמים. כדי להסביר לכם, אני גדלתי בגרמניה, נולדתי בגרמניה. אשר היתה דוגמא לגרוע ביותר באנושות. תוך כמה שנים, עם כל מה שנעשה , גם אם לא בלב שלם, לאחר המלחמה, כיום גרמניה היא אחת המדינות הדמוקרטיות ביותר, כך גם אוסטריה. אנשים יכולים להיות גאים בכך שהם גרים בדמוקרטיה שכזו. אנו יודעים שלפרלמנטים יש יחידות מחקר. אני סבור שיש להקים יחידת מחקר משותפת עם ייעוץ פרקטי - פרקטי - הצעות מה לעשות, לרדת לפירוט לגבי גופים מסוימים במדינות הללו, איך להילחם בגזענות, אנטישמיות וכדומה. בניתוח הכללי, אני רק מבקש להדגיש זאת שוב, יהודי לוקח תפקיד פרדיגמטי בהיסטוריה. אבקש לצוטט לכם שר פרוטסטנטי בשם מרטין ניימולר, אשר נלקח מאוחר יותר למחנה ריכוז. הוא אמר: "זה התחיל עם היהודים. כאשר הם לקחו את היהודים, לא אמרתי דבר נגדם; איני יהודי. הם עברו לסוציאליסטים. לא יכולתי לומר דבר נגדם; לא הייתי סוציאליסט. הם עברו לקומוניסטים. לא אמרתי דבר , מאחר ואיני קומוניסט. הם עברו לקתולים. לא דיברתי. איני קתולי. כעת הם לוקחים אותי ואין אף אחד שיאמר דבר נגדם." אז אנא, תרימו קול. בואו נעבוד יחדיו. יש לנו כמות עצומה - ובכנות, לקהילות היהודיות יש כמות עצומה של הצעות מה יש לעשות. אך אנו נדרשים לא רק לאוזן קשבת מהממשלות והמדינות; אנו נדרשים גם לאוזן קשבת מהמדינה היהודית, מהכנסת, ממשרד החוץ, לגבי הדברים שהעלה מקודם ריקרדו פציפיטי אודות מלחמה ברשתות החברתיות, וכל ההצעות האחרות הללו. יש לנו הצעות. למעשה, יש לנו אותם כאן. זה מודפס כאן. הקונגרס היהודי הישראלי צועד עימנו יד ביד, מאחר והוא מקבל מאיתנו את ההצעות, ובואו נראה מה הכי בר-עשיה. אני סמוך ובטוח כי הישיבה הבאה לא תהיה ישיבה דחופה אלא זו תהיה ישיבה של הצלחה ובה ידווח איך לשפר את העולם עוד יותר. וישנו סיכוי לכך. תודה רבה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לאבי בלומנפלד, נציג הקהילה היהודית באוסטריה. נמצאת כאן נציגת השגרירות באוסטריה, הגב' גבריאל גיל פייגל. <גבריאלה גיל פייגל:> (אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי) תודה רבה לכם, ותודה על המידע שהצגתם בפנינו. ברצוני לחזור על דבריו של הקנצלר האוסטרי פיימן, לגבי התקריות, שהיו לאחר הטורניר הידידותי בבישו‏פשופן אשר דווח בתקשורת. הוא גינה אותם במלוא החומרה. הוא הודיע כי דו קיום ידידותי בין כל הדתות הינו בעל חשיבות עליונה. אסור שהוא יהיה מאוים על ידי אף אחד. הוא ביקש גם לשמש דוגמא, והוא הזמין נציגים של כל 16 הדתות אשר מוכרות באוסטריה, כולל הקהילה היהודית, הקהילה המוסלמית והקהילות הנוצריות, לדיאלוג, דיאלוג דתי, אשר יתקיים ב- 25 באוגוסט במשרד הקנצלר שלו. אבקש גם להציג בפניכם את תגובתו של שר החוץ האוסטרי לגבי אותה התקרית, אשר מכהן גם כשר האינטגרציה של אוסטריה: הוא גינה את התקיפות כנגד שחקני מכבי חיפה, באופן החריף ביותר האפשרי. הוא ביקש לשוב ולומר כי כל על התוקפים להילקח למעצר, וכי באוסטריה יש אפס סובלנות כנגד אלימות המונעת ממניעים דתיים או אנטישמיות. לשם כך, הוא קבע פלטפורמה מסויימת והם ישכללו אמצעים על מנת לחנך טוב יותר את קבוצות הדת באוסטריה. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה רבה לנציגת שגרירות אוסטריה. <מאיר חביב:> זו קריאה לכל העמיתים הדיפלומטיים. אנחנו חייבים ללמוד מהעבר, הייתי לפני שלושה שבועות ב-D day, מוזמן על ידי פרזידנט - - -. אני מזכיר שביומיים הם הרגו 20,000 איש ואני רק רוצה להזכיר למה זה בא אחרי מינכן, מה היה בהסכמי מינכן וחייבים ללמוד מהעבר. במינכן הם רצו למנוע מלחמה בכל הכוח ולא רק שקיבלנו מלחמה, קיבלנו את העלבון. אז אני קורא והקריאה שלי זה ללמוד מכל העמיתים, מכל השגרירים מהעבר, על מנת לא לעשות אותם שטויות. תודה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> נשיא הקהילה היהודית ביוון, מר בנימין אלבאלס. <בנימין אלבאלס:> תודה, אדוני היושב ראש. אני גם רוצה להודות לקונגרס היהודי הישראלי, על שנתנו לי את האפשרות להיות פה היום בפגישה הכול כך חשובה היום. מאז תחילת המאבק בין חמאס וישראל בעזה יש הרבה הפגנות ביוון, אבל אין אירועים אנטישמיים אלימים. ההפגנות היו בשני סבבים, הסבב הראשון היה של קבוצות מהמפלגה הקומוניסטית, כאשר באותו מעמד נכח גם השגריר של הרשות הפלסטינית. (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) בסבב השני, אשר התקיים לאחר חמישה ימים, נכחה יושבת הראש, מנהיגת המפלגה המרכזית של האופוזיציה, סילבה. רק למען הסולידריות הפלסטינית שלו, הרשו לי לומר, קופיה וחייליו, להראות להם שהוא תומך בסוגיה שלהם. לגבי הממשלה, היא פירסמה הודעה מאוד מאוזנת המציעה שביתת נשק מיידית ופתיחה מחודשת של שיחות השלום. על פי כותרות בתקשורת: העיתונות והמדיה החברתית מאוד אגרסיביים כלפי ישראל, ורק כלפי ישראל, באומרם כי ישראל היא מדינת טרור, וכי יש לעצור את השואה של העם הפלסטיני, זאת על פי הססמאות הנאמרות. כמובן, כמו כל הקהילות היהודיות באירופה, תגברנו את אמצעי האבטחה במתקנים יהודיים, תודות למשטרה היוונית. אבקש לציין עוד כמה מילים ספורות אודות תפקידי השני, כנשיא המועצה האירופאית לקהילות היהודיות. מה שקורה כעת באירופה אינו טוב לחיי היום יום היהודיים במספר קהילות ברחבי אירופה, וזאת מאחר וישנם כמה מכשולים בפרקטיקה היום יומית, כפי שציינתי בבתי כנסת, בהתכנסויות, במחנות קיץ, ובמתקנים רבים אחרים. אני המום לחלוטין ממה שגיליתי כאן היום מחברי מאיטליה אודות אשר קרה ברחוב מאוד ראשי ברומא. אני מאמין שיחס כזה באירופה מאיים בעיקר לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל והעם הישראלי לחיות בביטחון. יתר על כן, אני גם סבור שנסיון שכזה יהיה הצעד הראשון לקראת הדלגיטימציה של זכות היהודים לחיות באירופה כאזרחים שווים בביתם במדינותיהם. סברה זו גורמת לעצב רב עבורנו הקהילות היהודיות. זה עלול להיות חמור ביותר. אני מאמין, כי על ידי שיתוף פעולה בין מדינת ישראל, הכנסת, מספר הארגונים היהודיים ברחבי העולם, וכמובן הקהילות היהודיות באירופה, עלינו לנסות לבצע שינויים בגישה הזו. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לנשיא הקהילות היהודיות ביוון, מר בנג'מין אלבאלס. אנחנו עוברים לנציג שגרירות האיחוד האירופאי, מרק גאלאגר. <מרק גאלאגר:> תודה רבה, אני אדבר בקיצור. (אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי) מספר אנשים הציעו, הנציבות האירופית הבאה תכלול נציב שיהיה אחראי על אנטישמיות. איני מעוניין לשפוט מראש את החלטותיו של הנשיא יונקר, אשר רק זה מכבר מונה לנציב החדש , אשר יובאו בחודשים הבאים . בשלב הזה, ויויאן רדינג הינה הנציבה בנציבות האירופית, האחראית למאבק נגד האנטישמיות וגזענות באירופה. היא הנציבה לצדק; אשר הינה פלטפורמה חדשה אשר נוצרה רק עם תחילת הנציבות האירופית תחת הנשיא בארסו ב- 2010. היא הנציבה האירופית הראשונה לצדק. אחד התחומים עליהם היא אחראית הינו בדיקת יישום ההחלטה שנלקחה ב- 2008 , אשר הועברה פה אחד על ידי כל המדינות החברות באיחוד האירופי; החלטה זו נקראית החלטת מסגרת אודות לחימה בגזענות ובשנאת זרים באמצעות המשפט הפלילי. החלטה זו מכוונת להילחם, במיוחד בגזענות ושנאת זרים, דברי שנאה ופשעי שנאה, ודורשת מכל המדינות החברות באיחוד האירופי - אנו כעת 28 - להגדיר כעברות פליליות הסתה פומבית לאלימות או שנאה על בסיס גזע, צבע, דת, מוצא או מקור לאומי או אתני. מן הסתם, לחלק גדול מהמדינות החברות באיחוד האירופי יש כבר הוראות חוק שכאלה; לא כולן יישמו לחלוטין את התחיבויותיהן על פי החלטה זו לתוך החקיקה הארצית שלהם. לאורך השנה הזו, הועידה האירופית ניהלה דיאלוגים הדדיים עם מדינות חברות הנוגעות לדבר, על מנת לוודא העברה מלאה ומדויקת של ההחלטה הזו אל החקיקה הארצית שלהם מהר ככל האפשר. האיחוד האירופי אינו מתערב לעולם במקרים פרטניים של דברי שנאה או פשעי שנאה. זהו תפקידם של בתי המשפט הארציים להחליט אם מקרה ספציפי מהווה הסתה לאלימות או שנאה גזענית או שנאת זרים , על פי הנסיבות וההקשר של כל מקרה. אני סבור כי המספר הרב של שגרירים ונציגים אחרים משגרירויות מרחבי אירופה אשר נוכחים כאן היום מעיד על הרצינות בה לוקחים את הבעיה הנוכחית. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> פרופ' רוברט ויסטריך, ראש המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות. <רוברט ויסטריך:> תודה רבה. אני אהיה קצר מאוד. בוודאי שהפגישה הזאת היא חשובה כדי להחליף דעות, אבל אני רוצה להתחבר למה שנאמר קודם על ידי עודד בן חור, אם אני זוכר נכון. אני לא חושב שהדברים שנאמרו כאן אפילו מתקרבים לחומרת המצב האמיתי כפי שהוא מתקיים היום באירופה. אני חושב שנכנסנו לתקופה חדשה, הרבה יותר קשה, ליהודי אירופה, לכל הקהילות היהודיות באירופה. נכון שיש קצת התחלה של התעוררות בקרב הממשלות. דווקא בצרפת הייתי אומר שהממשלה היא הכי תקיפה ומבינה את המצב, ואנחנו רואים שזה לא משנה הרבה, למרות שזה חשוב בפני עצמו. אז צריך להבין, גם בצרפת יש ממשלה, יש ראש ממשלה, יש נשיא, יש שר הפנים, שהם מגיעים כמו שצריך וזה למעשה לא משפיע, עד כמה הדבר חמור. אני מסתייג לגמרי ממה שנאמר פה על קיצוניים כביכול. רבותיי, לא מדובר על בעיה של כמה קיצוניים והבעיה לא מסתיימת רק עם מהגרים. שמענו כל מיני אופמיזמים, שמענו על טרור, אבל לא קוראים לילד בשמו, לא אומרים שפה מדובר בעצם על השפעה לאורך זמן של הג'יהדיזם, של האיסלם הרדיקלי, ואיך שהוא מתחבר עם השמאל הקיצוני שנעשה יותר ויותר אנטישמי בשנים האחרונות, ובמידה פחותה, אבל גם זה קיים, עם הימין הקיצוני. מעבר לכך, וזה לא הוזכר כאן בכלל, יש שינוי לרעה בדעת הקהל, הייתי אומר של האנשים באמצע, או האנשים כביכול האדישים לנושא הישראלי-פלשתיני ולנושא של האנטישמיות. אני חושב שזה השתנה לרעה. יש היום, כתוצאה מהדיווחים החד צדדיים לאורך שנים רבות של תקשורת המיינסטרים באירופה, יש דעה כזאת על ישראל, מנותקת מהמציאות, אבל משפיעה לרעה באופן בלתי נמנע על היחס ליהודים. אי אפשר להפריד היום, כל הדיבורים ששמענו לאורך שנים על כמה צריך להפריד בין הציונות לאנטישמיות ולהיזהר, ביקורת על ישראל זה רק ביקורת על ישראל. אני אומר שלאור המציאות של היום אלה דברי סרק, אין לזה כיסוי היום, אלה דברים חלולים ומספיק לשמוע את הקריאות, וזה כן הוזכר, האנטישמיות בערי אירופה, בגרמניה, בצרפת, בבריטניה ובמקומות שונים, כדי להבין את זה. נדמה לי שוודאי צריך להיות פה דיון הרבה יותר מעמיק וחשוב שהדיון הזה יתקיים. אני לא מזלזל בזה, אני רק חושב שרק נגענו בקליפה של הבעיה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לפרופ' ויסטריך, ראש המרכז הבינלאומי לחקר אנטישמיות. אני מסכים איתך שכאן בדיון הזה אנחנו לא יכולים להתמקד בשורש הבעיה, הבעיה היא רחבה וזקוקה לטיפול ואנחנו כאן בוועדה מנסים מדי פעם לקיים דיון כזה או אחר, אבל באמת צריך להתמקד בבעיה הזאת בכוחות יותר משמעותיים. נציג משרד החוץ, מנהל מחלקת תפוצות, עקיבא תור, בבקשה. <עקיבא תור:> תודה רבה, אדוני היושב ראש, על כינוס הדיון החשוב, תודה ל-IJC, שסייעה לכנס את זה, שגרירי אירופה המכובדים, אנחנו מכבדים אתכם ושמחים שאתם כאן גם כן לשמוע אותנו, נציגי הקהילות. משרד החוץ מתייחס מאוד מאוד ברצינות ובדאגה לממדים ועוצמות של ההיבטים האנטישמיים בהפגנות האנטי ישראליות בתקופה הזו באירופה. אנחנו רואים משהו שהוא תוצאה של תהליכים דמוגרפיים אבל הוא מעמיק ולהערכתנו הוא מחריף. מתווספת לזה הנוכחות של לפחות מאות של ג'יהדיסטים במדינות אירופה, בכל מקום שיש קהילות יהודיות, בכל מקום שיש קהילות מוסלמיות שחזרו מסוריה והם מהווים גורם מתסיס ומסוכן באמת. עמדת משרד החוץ, זה התפקיד של ממשלות אירופה להגן על הקהילות. זה ייקח הרבה מאוד עבודה, זה יחייב יישום מאוד קפדני של הכלים המשפטיים והכלים של אכיפת החוק הקיימים, לא בטוח שיש בכלים הקיימים היום במדינות אירופה מספיק להתמודד עם התופעה. גם התפקיד של ממשלת אירופה, לוודא שלקהילות היהודיות יהיה חופש ביטוי, לא יכול להיות שלקהילות לא תהיה אפשרות להפגין או לקיים את חופש הביטוי שלהם להביע את ההזדהות שלהם עם ישראל מבלי שיחששו שתהיה פגיעה בהם. שגריר ישראל בדנמרק לא דיבר בהפגנה מכיוון שהיה איום על הביטחון שלו. לא יכול להיות מצב שיהודים מפחדים להגיד 'אנחנו אוהבים את מדינת ישראל'. זה לא יכול להיות. אנחנו מודים מאוד לשרי החוץ של איטליה, גרמניה וצרפת, שיצאו בהודעה יוצאת דופן בנושא האנטישמיות בתוך ההפגנות האנטי ישראליות ולהתבטאויות האחרות של הקברניטים באירופה. משרד החוץ פנה בתקופה הזאת בדרג השגרירים שלנו לשרי הפנים של כל המדינות, לא רק באירופה, אבל גם באירופה, איפה שאנחנו מזהים אתגרים ואיומים על הקהילות היהודיות, וביקשנו בשם ממשלת ישראל את ההתערבות של הממשלות להגן על הקהילות. דיברנו על אירופה, יש מדינה נוספת שמשיקה לאירופה, שמצבם של היהודים שם מאותגר וזה טורקיה. בטורקיה קברניטי המדינה מתבטאים בצורה אנטישמית בגלוי. אני מבקש מכולם כאן, מהשגרירים כאן, זה התפקיד של הקהילה הבינלאומית כולה להגיב לכך. תודה רבה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לנציג משרד החוץ, עקיבא תור, מנהל מחלקת תפוצות. אנחנו ממשיכים, פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor. <גרשון ג'ראלד שטיינברג:> תודה רבה, אדוני היושב ראש. ברשותך אני רוצה לדבר בקיצור רב באנגלית, כך שהשגרירים ושאר הנציגים הדיפלומטיים יוכלו להבין את מה שיש לי לומר, משום שאני חושב שזה מאוד חשוב. (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן התרגום החופשי) ההפגנות האלימות שאנו עדים להן, ההתבטאויות האנטישמיות, בחלקים נרחבים באירופה במהלך תקופת הלחימה המרה הזו, אינן הפגנות לגיטימיות. רבים מהם אינם חלק מההליך הדמוקרטי. ישנו מרכיב גדול של אנטישמיות בהם. שריפת הדגל הישראלי, שימוש בביטויים כמו "שואה" ו- "פשעי מלחמה", כל אלו הם חלקים מעלילת דם אחת גדולה. אנו אפילו שומעים זאת במובנים של גניבת מים על ידי ישראל, וכל מידי ביטויים שכאלה. יש לטפל בכך מאחר והם מערערים, והם מחזקים את האנטישמיות שקיימת שם. למרבה הצער, חלק נרחב מהארגונים אשר מקדמים את האג'נדה הזו מקבלים מימון מממשלות באירופה, תחת מהתוויות, כרזות והחזות של זכויות אדם, של קידום השלום, של קידום הדמוקרטיה. המכשיר האירופאי לדמוקרטיה וזכויות אדם מממן ארגונים שכאלה. ארגוני כנסיה כגון איי.סי.סי.או (ICCO) בהולנד מממן אינתיפאדה אלקטרונית. לעיתים קרובות הלשון היא בברור של אנטישמיות, שנאה והסתה. קואליציית הנשים לשלום, עמוד הפייסבוק שלהם כולל תמוהות שלהן מפגינות, בהפגנות אלימות עם דגלים מההחזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), ארגון טרור הממומן על ידי מספר ממשלות אירופאיות. ארגון "וור און וונט" (War On Want), וארגונים אחרים בבריטניה, יש לטפל בהם באופן שיטתי; דיאקוניה (Diakonia) בשוודיה. לדעתי חשוב מאוד לא רק לגנות התבטאויות אלו של אנטישמיות אלא גם לוודא שכספו של משלם המיסים לא מגיע לידיהם. חייבת להיות רשימה של קווים מנחים ויש להוציאם לפועל. הנקודה האחרונה , וזהו מקום טוב לקיים את הדיון עליה, הינה הדיון בין מנהיגים דמוקרטיים ישראלים, מנהיגים דמוקרטיים אירופאים, וחברה ישראלית אזרחית. לא חלק שהוא יחסית קטן ומצומצם, אשר טוען שישראל אשמה בפשעי מלחמה ולמעשה נעשה בו שימו לשם התגוננות מפני האשמות על אנטישמיות, אלא עם חברה ישראלית אזרחית המוגדרת באופן מאוד רחב. למרבה הצער, אין אנו עדים כל כך לדיון כזה בין אירופה לישראל. זו הדרך הטובה ביותר להיאבק באנטישמיות. תודה לכם. <היו"ר יואל רזבוזוב:> דיברנו כאן על אנטישמיות ברשת, נמצא כאן עידו דניאל, במאבק באנטישמיות ברשת של התאחדות הסטודנטים הארצית. <עידו דניאל:> אני חושב שאולי אני אתן, היושב ראש, גם לנציגים מחו"ל, נציגי הקהילות והשגרירים ושאר המכובדים קצת את הראי של החברה המודרנית, זה רשת האינטרנט. אני יכול להגיד שהתכנית למאבק באנטישמיות בהתאחדות הסטודנטים פועלת בשיתוף פעולה עם fundacion purla memuar the la shoah בצרפת ועם הקונגרס היהודי ישראלי. יש לנו עשרות סטודנטים בכל הארץ בשפות שונות ואני יכול להגיד בביטחון מלא שלמעלה מ-90%-95% מהאנטישמיות כרגע ברשת, אני מדבר על פייסבוק, אני מדבר על טוויטר, כולה אנטישמיות שקשורה למבצע 'צוק איתן'. אני לא מדבר על הצהרות אנטי ישראליות, אני לא מדבר על 'ישראל עושה כך וכך', אני מדבר על אנטישמיות קשה, אני מדבר על קריאות לרצח. בזמן ההתקפה על בית הכנסת באזור הבסטיליה, לה רוקט, אני מקווה שאני מבטא את זה כמו שצריך, בטוויטר התפתח האשטאג, 'HItler was right'. אני מציע לכל אחד שיש לו טוויטר משתמש, שייכנס עכשיו לטוויטר, יעשה 'HItler was right' ויראה מה מתחולל שם ברגע זה. לא מדובר בקריאות נגד ישראל, מדובר באנטישמיות והסתה קשה ביותר והיא מגיעה מאירופה. היא הגיעה מצרפת. צריך להבין את הדבר הזה. אגב, בדקתי מדגמית את החשבונות, כל מי שמשתמש בהאשטאג הזה משום מה מציג את עצמו כפעיל זכויות אדם, או כפעיל שלום. אולי יום אחד נצטרך לעשות איזה שהוא מחקר רחב על זה ולהבין איך זכויות אדם מתקשר לזה שאתה קורא לרצח יהודים בגלוי עם פנים גלויות ואין בושה, פשוט אין בושה. ההפגנות בגרמניה. אנחנו בקשר עם קהילות יהודיות, אני אוכל לתת רק את הדוגמה של אסנט בגרמניה. אנחנו בקשר עם חברי קהילה יהודית שם. הייתי צריך לצפות בווידיאו משם כמה פעמים כדי להבין מה אני רואה, אני שפשפתי את העיניים. מה שנקרא נאציglorifying , מועל יד, מול השוטרים, אף אחד לא עושה כלום. חברת הקהילה היהודית שם אמרה שכרגע יש שוטרים עם מכונת ירייה, היא אמרה machine gun, מול בית הכנסת, כי הם מפחדים שמישהו יעשה משהו. מי שארגן את ההפגנה הזו זו מפלגה, קוראים לה דה לינקה, יש לה 64 מושבים בפרלמנט הגרמני, הם מאחורי ההפגנה הזו. זה מידע, תעשו עם זה מה שרוצים. אני אסיים ברשותכם אולי בלמתוח קו בין מה שאנחנו רואים ברשת, מה שאנחנו רואים בשטח, ולמה שקורה באירופה. הייתה הגדרת עבודה למאבק באנטישמיות, anti-Semitism working definition, שנעשתה על ידי ה-EUMC והיום זה נקרא FRA, Fundamental Rights Agency, ההגדרה הזו הוסרה, האיחוד האירופי מתכחש לה. יש קשר ישיר בין הנושא הזה לבין מה שקורה כרגע. אני אעדיף שבאירופה ובאיחוד האירופי במיוחד, אני לא נציג ממשלה, אני יכול להגיד את זה, תפסיקו לגמגם, תחזירו את הגדרת העבודה לאנטישמיות לאתר שלכם וקחו עמדה קצת יותר ברורה בנוגע לאנטישמיות. אנחנו לא רוצים לראות מצב שבו מתירים את דמם של יהודי אירופה במצב הזה. תודה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> שמוליק דהן מקק"ל, אחראי על ההסברה בחו"ל. <שמואל דהן:> תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אנצל את הזמן המועט להאיר את הניסיון הציני של ארגונים פרו פלשתינים ואחרים לנצל את המצב של הלחימה היום במאבק כנגד ארגונים ציוניים שפועלים באירופה. דיברנו פה על הסוגיה בכללותה, אבל בסוף ביום יום הזה כל ארגון ציוני שעובד היום באירופה, ובכלל זה קק"ל, שאותה אני מייצג, עובר מערכה שלמה וכבדה ובעייתית מאוד. המסע לדה לגיטימציה שמתחולל כנגד קק"ל בהקשר הזה, בדגש על אירופה, הוא מאבק שקורה בכל ימות השנה. במחקר שאנחנו עשינו למעלה מ-130 ארגונים פרו פלשתינים, עם המון המון כסף, פועלים כנגד קק"ל. מבחינתם, כמו שהם מגדירים את זה, המאבק הוא מאבק לאומי והוא מאבק על קרקע וקרן קימת לישראל, מי שיודע ומי שלא יודע, היא אולי הארגון הציוני היחידי האחרון שעושה ציונות קלאסית ונמצא על הקרקע ולכן כל המרכיבים של חיצי הביקורת של מסע הדה לגיטימציה מתרכזים בימים אלה ביתר שאת כנגד קרן קימת לישראל. פועלים נגדנו, כמו שאמרתי, בכספים גדולים, במספר מישורים. מול התורמים שלנו באופן ישיר, מול הלשכות, באמצעי התקשורת, בהפגנות, והמגמה העיקרית כרגע היא ללכת לכיוון הפרלמנטים, לממשלות ולחברי הפרלמנט עצמם. כמו שאפשר להבין, ואנחנו למדנו את זה גם מהמבצעים הקודמים, ההתקפות גוברות ביחס ישיר ברגע שיש לנו מערכות צבאיות, כמו שאנחנו נמצאים בה כיום. הם כרגע מזהים הזדמנות. אני מדבר על אפיונים כמו קריאה להחרמות, כשהקריאה להחרמה בהקשר הזה על מוצרים כמו אסתי לאודר, למה? כי יש לנו קשר לרון לאודר, הוא עומד בראש הארגון שלנו בארצות הברית. מלחמות סייבר כנגד האתרים שלנו, גם בארץ וגם בחו"ל, הפגנות כנגד בעלי עסקים שהם תורמים של קרן קימת לישראל וכמובן המקרה האחרון שהיה לנו היה בצרפת, אותה הפגנה מפורסמת שצעדה בדרכה, הפגנה שהתפרסמה פה בארץ, היא הייתה אמורה לעבור ליד הלשכה שלנו, וזה גרם לזה שהלשכות שלנו מקבלות אחת לשבוע התראות מאנשי המשטרה הצרפתיים לסיים את יום העבודה שלהם בחצי היום על מנת שלא יהיו בכלל באזור המתקרב לתהלוכות האלה. אני אסכם ואני אגיד ככה, פרקטית, הפנייה היא פנייה כפולה, גם כלפי נציגי המדינות האירופיות שיושבים פה, שישימו לב לניצול הציני הזה, יפעלו כנגד זה ולפחות מהעדות שאנחנו מקבלים מהאנשים אצלנו, המצב הולך ונהיה יותר קשה וקשה לפעול בהקשר הזה. ולנו, שמעתי פה את הנציג של הקהילות היהודיות בבלגיה, שמעתי את הדברים של מאיר חביב מצרפת, שהם דיברו על המשמעות הגדולה של התקשורת. הנציג של משרד החוץ עזב, אבל אני חושב שאני הייתי מבקש מהם, אולי דרכך, אדוני היושב ראש, אני יודע כמה הדבר מאוד מאוד קרוב ללבך, כל הנושא של התקשורת והמאבק באמצעות התקשורת באנטישמיות וכל נגזרותיו, חסר לנו שיטת הפעלה. לנו יש לשכות בחו"ל, להרבה מאוד ארגונים יהודיים ציוניים אחרים יש לשכות בחו"ל, כל נציגי הקהילות האלה שיושבים פה דיברו על הרצון שלהם, יש פה אחידות מסר שאולי לא הייתה בהרבה מהמבצעים בעבר, אבל אין שיטת הפעלה שמשרד החוץ יכול להשתמש בכלים הללו ואנחנו כולנו נכונים לבוא ולעבוד, לעבוד בקהילות, לעבוד מול אמצעי התקשורת במדינות היעד ולעשות את העבודה. תודה. <היו"ר יואל רזבוזוב:> תודה לשמוליק דהן, נציג קק"ל, האחראי על ההסברה בחו"ל. באמת אני מסכים איתך, דיברנו על זה לא פעם, שמערך ההסברה שלנו כושל, שמשרד החוץ, שמשרד ראש הממשלה, צריך להיות גוף אחד אחראי וגם צריך להשתמש בקק"ל, בסוכנות, בקהילות היהודיות, בשביל להעביר את המסרים ואת זה אנחנו לא עושים. אנחנו מקיימים דיון אחר דיון ועדיין לא קורה שום דבר, אבל אנחנו נפעל עד שזה יקרה. חברים, הוועדה מאשרת את המסקנות להצעה לסדר היום המונחות על שולחן הוועדה והיא תניח אותן היום על שולחן הכנסת. אני באמת רוצה להודות על הדיון החשוב הזה, קודם כל ל-IJC, הנשיא ד"ר ולדימיר סלוצקר, למישל גורארי, המנכ"ל של IJC, לצוות המארגן, לשגרירים שהגיעו לכאן ובאמת ישבו כאן זמן ארוך והקשיבו ואני מקווה שהפנימו את כל מה שדיברנו עליו כאן ויעבירו את המסר הלאה. כמובן אני מודה לקהילות היהודיות שהגיעו לכאן מרחוק וכמו שכאן נאמר, גם על ידי עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו לא נפקיר אף יהודי אחד בעולם ואנחנו באמת מחויבים לדאוג לכל יהודי שנמצא בתפוצות ואנחנו נמשיך, נפעל ונעשה את כל מה שאנחנו יכולים, אם זה במסגרת פרלמנטרית, כמו שאנחנו עושים עכשיו, או כל מסגרת אחרת. חברים, באמת היה דיון חשוב, אני חושב שהמסר הועבר היטב ושנקיים דיונים, אבל בנסיבות קצת אחרות. תודה רבה, הישיבה נעולה. <הישיבה ננעלה בשעה 14:05.>