PAGE  
3
ועדת הכלכלה
28/10/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שלישי
<פרוטוקול מס' 355>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ד' בחשון התשע"ה (28 באוקטובר 2014), שעה 11:00
<סדר היום:>
<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>
נכחו:

<חברי הוועדה:> 
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין

דוד צור

<מוזמנים:> 
	עוזי יצחקי
	–
	המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	אבנר פלור
	–
	סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	דפנה עין-דור
	–
	מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	משה קירמאייר
	–
	ראש תחום הדרכה שמאים ופיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שמעון אלקיים
	–
	ראש תחום שירותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	לנה גרשקוביץ
	–
	מרכזת בכירה כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	עו"ד שרית זוכוביצקי-אור
	–
	הלשכה המשפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	עודד גולדשטיין
	–
	יועץ מקצועי לשר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	ברק טייכמן
	–
	יועץ המנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

	שירה ברגמן
	–
	רפרנטית תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר

	עו"ד אסתי פלדמן
	–
	הלשכה המשפטית, משרד האוצר

	עו"ד דרור וגשל
	–
	מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שלמה שקד
	–
	מפקח ארצי למקצועות הרכב, האגף להכשרה מקצועית, משרד הכלכלה

	עו"ד אגם דניאל
	–
	עוזרת ראשית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

	איילת דיטל
	–
	זיהום אוויר מתחבורה, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

	חגית נובו
	–
	זיהום אוויר מתחבורה, אגף איכות אוויר, המשרד להגנת הסביבה

	רפ"ק סימונה זילבר
	–
	ראש תחום יעוץ וחקיקה, אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

	רפ"ק טל ויתקון
	–
	יועצת משפטית, יח' אתגר, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

	אוריאל סיטרואן
	–
	כלכלן, רשות ההגבלים העסקיים

	יעקב (יקי) אנוך
	–
	נשיא, איגוד יבואני הרכב

	יעקב יהודה רודד
	–
	מנכ"ל, איגוד יבואני הרכב

	עו"ד אודי שניידר
	–
	יועץ משפטי, איגוד יבואני הרכב

	גדי אוחנה
	–
	דובר, איגוד יבואני הרכב

	עו"ד יורם בונן
	–
	מייצג את כלמוביל ואת איגוד יבואני הרכב

	עו"ד אורי שלומאי
	–
	מייצג את כלמוביל, איגוד יבואני הרכב

	עו"ד סיגלית בן ששון
	–
	יועצת משפטית, איגוד יבואני הרכב

	רונן לוי
	–
	יו"ר, איגוד המוסכים

	אריה אשד
	–
	מנכ"ל, איגוד המוסכים

	עו"ד אינגריד הר אבן
	–
	יועצת משפטית, איגוד המוסכים

	שמואל מלכיס
	–
	מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח

	עו"ד אמיר גבל
	–
	היועץ המשפטי, כלמוביל בע"מ, מתווכים לייבוא רכב

	יוסף (יוסי) סקורניק
	–
	יו"ר חטיבת החלפים לרכב, לשכת המסחר חיפה, איגוד לשכות המסחר

	גדעון רייס
	–
	חבר הנהלה, לשכת המסחר ת"א, איגוד לשכות המסחר

	אורי ושיץ
	–
	יו"ר חטיבת יבואני מלגזות, איגוד לשכות המסחר

	רפאל (רפי) שחוח
	–
	נציג יוריס בלגיה, יבואני חלקי חילוף תחליפיים

	עו"ד זאב פרידמן
	–
	היועץ המשפטי, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגוני צרכנים

	גיא ליבוביץ
	–
	אגודת רכבי האשכול

	חיים פילצר
	–
	סמנכ"ל, קבוצת אלון, יבואני כלי רכב

	דידי רוזנפלד
	–
	מנכ"ל, שלמה SIXT, יבואני כלי רכב

	עו"ד ניל סמולט
	–
	היועץ המשפטי, איילון מוטורס, יבואני כלי רכב

	עו"ד גל גרנות
	–
	יועץ לאיילון מוטורס, יבואני כלי רכב

	עו"ד ערן זוננשטיין
	–
	מייצג את איילון מוטורס, יבואני כלי רכב

	רון מלכה
	–
	מנהל קשת ליס בע"מ, חברות ליסינג

	שמואל השמשוני
	–
	מנכ"ל מוסך סומרום

	מוחמד סלימאן עזאיזה
	–
	פעיל, המשמר החברתי

	ג'אד דיאב
	–
	פעיל, המשמר החברתי

	משה בר
	–
	יו"ר עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית

	דן קדרון
	–
	יו"ר ועדת הביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית

	דניאל גלילי
	–
	מזכיר עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית

	יהודה סקר
	–
	ועד גמלאי עובדי בתי-המשפט 

	לירון הרשקוביץ
	–
	לוביסט, שלמה SIXT

	מבשרת נבו
	–
	לוביסטית, איגוד המוסכים

	משה ביבי
	–
	לוביסט (גורן עמיר), איגוד יבואני הרכב

	דורון הדס
	–
	יועץ כלכלי לחבר הכנסת ברוורמן

	רועי פריאנטה
	–
	מתמחה אצל חבר הכנסת ברוורמן

	רום טנא
	–
	מתמחה אצל חבר הכנסת ברוורמן


<ייעוץ משפטי: >
איתי עצמון

יעל לדרמן (מתמחה)

<רכזת בוועדה:>
דיקלה טקו
<רישום פרלמנטרי:>
אירית שלהבת
<<הצעת חוק רישוי שירותים לרכב, התשע"ג-2013 (מ/769)>>
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בוקר טוב, ברוכים הבאים. אנו פותחים את מושב החורף, שיהיה מעניין ואינטנסיבי. ועדת הכלכלה, כהרגלה, תמשיך לעבוד ביסודיות, ברצינות ובאינטנסיביות. כל מי שיושב בוועדה, ראיתי את אנשי משרד האוצר ואת אנשי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יודע היטב שבוועדת הכלכלה יש את הצוות המקצועי אולי הטוב ביותר בכנסת, שהוא מסור ורציני. בהצעת החוק יש פרקים רבים עם כל-כך הרבה סעיפים ואנחנו עובדים יום ולילה כדי לקדם אותה. 
היו פה אי-הבנות של מספר אנשים לגבי העבודה. אני חושב שזה הובהר לחלוטין וכל פקיד של משרד התחבורה או משרד האוצר שיושב כאן יודע שאנשי הוועדה וחברי הכנסת עושים מלאכתם נאמנה כמצוות מדינת ישראל ששואפת להיות מדינה נאורה ואור לגויים. לכן אנחנו נמשיך במושב הזה באותה רצינות, באותה אחריות ובאינטנסיביות. 

כבוד שר התחבורה ביקש ממני להשתתף בחלק גדול מן הישיבות ואני קיבלתי את בקשתו בברכה. הוא יוסיף לעבודתנו גם כבוד וגם תוכן. היום הוא נמצא בחנוכה של אירוע מסוים ולא יכול היה להשתתף בדיון. גם המנכ"ל מאחר. אבל אנחנו כמובן נמשיך בצורה מאוד אינטנסיבית. 

המטרה שלי לסיים את העבודה על הצעת החוק, אבל שכל דבר בה יהיה בצורה מתוקנת. כמובן יש את ההפרדה הברוכה בין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. בוועדה הזאת לא היה עיכוב ולו בחוק אחד. אני לא מאמין במשחקים של "פיליבסטר", אני לא מאמין גם בקטנוניות, לעתים, של משחקי קואליציה-אופוזיציה על שטויות, שלפעמים במליאה עושים רעש על קוצו של יו"ד. אני חושב שאנחנו צריכים להתקדם ברפורמה של שירותי הרכב ברצינות למען עם ישראל, כדי שהמחירים יופחתו, אבל לעשות את זה בתבונה, בהגינות ובאינטנסיביות. שום דבר לא יעוכב. אנחנו גם נדרוש מכם לעתים להגביר את קצב התנועה שלכם, כמובן תוך שמירה על חוקי התחבורה. 
ידידי חבר הכנסת וקנין לעתים יחליף אותי. כאדם שהיה אמון להעביר את חוק הטיס הוא יהיה מוכשר ביחד אתי גם להעביר את חוק התנועה בדרכים. 

אם כך, נמשיך היכן שהפסקנו. האם הבהרתי את דברי בצורה ברורה, מר פלור וגברת זוכוביצקי? שירה ברגמן, האם הבהרתי את עצמי היטב?

<שירה ברגמן:>
כן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה רבה. אם כך, אדוני היועץ המשפטי, איתי עצמון, אנא עדכן אותנו. דיקלה טקו ממלאת מקום מנהלת הוועדה, חבר הכנסת וקנין, מכובדי כולם, בבקשה. 

<איתי עצמון:>
אדוני, אנחנו כרגע דנים בפרק י', שעניינו רישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים. הוועדה דנה ואישרה חלק מן הסעיפים שבפרק הזה. לגבי סעיף 100, שעניינו רישיון להפעלת מוסך, הוגשה בקשה לדיון מחדש. אני מציע שעו"ד זוכוביצקי תמשיך מכאן ותסביר את הנושא ואת הבקשה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אנחנו דנים עכשיו בפרק י', שעוסק ברישוי של מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים. סימן א' מדבר על רישיון להפעלת מוסך. במסגרת סעיף 100 אנחנו קובעים את רשימת התנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל רישיון להפעלת מוסך. הוועדה אישרה את הסעיפים, בין היתר את פסקה (א)(3), שקובעת שלרשות המוסך צריך לעמוד מנהל מקצועי. 

במסגרת הזאת הוועדה אישרה שני אלמנטים נוספים. הראשון, את הסמכות להעסיק יותר ממנהל מקצועי אחד כאשר מדובר במוסך גדול. והשני, כללים בדבר ממלא מקום למנהל המקצועי. 

במסגרת הסעיף שאושר למעשה נקבע סעיף מסגרת שמסמיך את השר לקבוע הוראות – כמובן בתקנות – בכל מה שקשור לממלא המקום. 

אנחנו מבקשים לפתוח את הסעיף הזה לדיון כדי לאפשר לנו לקבוע כבר עכשיו את תנאי מילוי המקום ואת תנאי הכשירות של ממלא המקום. לא לחכות לתקנות עתידיות אלא "לסגור" את כל ההסדר, שלדעתנו ראוי שיוסדר בחקיקה ראשית. זאת הבקשה. 

<איתי עצמון:>
לפי תקנון הכנסת יש לקיים קודם כול הצבעה על עצם הבקשה לפתיחת הסעיף ולאחר מכן יתקיים דיון לגופו. האם אדוני מאשר את הבקשה לפתיחת פסקה 100(א)(3) לדיון מחדש?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מי בעד פתיחת הסעיף לדיון מחדש? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין 

נמנעים – אין

ההצעה לפתוח לדיון מחדש את סעיף 100(א)(3), נתקבלה.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שנינו בעד, אנחנו מאשרים את הדיון מחדש. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בעקבות החלטת הוועדה, אני קוראת תיקון לסעיף 100(א)(3). אנחנו מבקשים למחוק את המילים, החל מ"או ממלא מקום אחד או יותר למנהל המקצועי" ועד הסוף, ולהוסיף את פסקה (4), שתסדיר את ממלא המקום, בנוסח הבא:

	
	
	
	"(4)
לרשותו ממלא מקום אחד לפחות למנהל המקצועי מבין עובדיו שאושר על ידי המנהל לפי סעיף 115."   


אסביר. אנחנו מבקשים שבמסגרת הבקשה לקבלת רישיון מוסך יוצג שמו של ממלא המקום. בעקבות הדיון האחרון קיבלנו את העמדה של איגוד המוסכים, שלפיה יש קושי למנהל המקצועי להיות נוכח במשך כל שעות פעילות המוסך. הבנו גם את הקושי להעמיד ממלא מקום שהוא בעל הכשרה של מנהל מקצועי, שהוא בעל כתב הסמכה. הסכמנו שלתקופת מילוי המקום, שתהיה תקופה קצובה, כפי שנראה בהמשך, יהיה אדם שהכישורים שלו, מחד, פחותים, אבל שיהיה לו מספיק ניסיון והיכרות עם המוסך הספציפי, מאידך, שיוכל למלא את מקומו של המנהל המקצועי בתקופה הקצובה שאנחנו נתיר. 

<איתי עצמון:>
אנחנו מדברים על התנאים לקבלת הרישיון. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לכן כבר בשלב הזה אנחנו רוצים שיוצג לנו מי הוא ממלא המקום. נקודת המוצא היא שהמנהל המקצועי לא יכול להיות נוכח במשך 365 ימים בשנה – לעתים הוא חולה, יש לו מילואים. אין שאלה שזה נדרש. אנחנו רוצים לדעת. 

המנהל המקצועי צריך להבין, הוא האחראי לפעולות שמבוצעות במוסך, לתקינות הרכב שיוצא מן המוסך והוא דמות קריטית לעבודת המוסך. לכן אנחנו חושבים שזה צריך להיות מוסדר באופן סגור בחוק. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. יש הערות? זה נראה לי טריוויאלי. 

<אינגריד הר אבן:>
מאחר והסעיף הזה כבר נפתח לדיון מחדש, אנחנו מבקשים למחוק את האופציה שיהיו מספר מנהלים מקצועיים לפי מספר העובדים כי זה מאוד-מאוד מכביד. זה מוסיף הוצאות וזה לא נדרש. זה לא היה קיים עד עכשיו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה את מציעה במקום זה?

<אינגריד הר אבן:>
אנחנו מציעים להוריד את "רשאי השר לקבוע". מספיק מנהל מקצועי אחד למוסך. 

<איתי עצמון:>
קביעת השר היא בתקנות כמובן. 

<אינגריד הר אבן:>
נכון, אבל מחר בבוקר אתעורר עם תקנות שקובעות שעל כל 4 עובדים צריך מנהל מקצועי. אנחנו לא נעמוד בזה מבחינה כלכלית. זה לא היה עד עכשיו. למה צריך את זה עכשיו?

<איתי עצמון:>
מה הטעם המקצועי לתוספת הזאת? אני מציע שמשרד התחבורה ישיב. 

<יצחק וקנין:>
גם אני חושב שזה מיותר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבנר פלור, יש טעם בטענה הזאת.

<אבנר פלור:>
מבחינתנו, הכוונה בכך שיש יותר ממנהל מקצועי אחד מתייחסת לאותם מוסכים בהם יש יותר ממקצוע אחד. 

<יצחק וקנין:>
מה זאת אומרת? אם אתה מטפל גם בפחחות וגם במכונאות? אני מכיר את המאטריה. תחשוב שיש לך במוסך חשמלאות רכב, פחחות רכב ומכונאות רכב ואותו מנהל עבודה, שהוא האיש המומחה, יש לו את שלושת המקצועות. מה הבעיה שהוא יהיה המנהל המקצועי היחיד? הרי בסך הכול הוא נותן הוראות. 

<אבנר פלור:>
הוא לא רק  נותן הוראות. מבחינתי הוא בעצם מאשר את הרכב שיוצא עם התקינה הנדרשת, בהיבט של האם הרכב תקין או לא תקין, בטיחותי או לא בטיחותי. זה התפקיד של המנהל המקצועי מבחינת האחריות. 
<אינגריד הר אבן:>
אין בעיית אחריות. זה בעיית עלויות. 

<יצחק וקנין:>
אם הוא בעל מקצוע שיש לו תעודה גם לחשמלאות וגם למכונאות וגם לפחחות, יש לו את הסיווג המתאים לכך, מבחינת משרד התחבורה ומשרד הכלכלה שמנפיק את התעודות הללו, מה הבעיה? מה הבעיה שהוא יבחן את הרכב? הרי הוא בוחן את הרכב. הוא בוחן גם את החשמל וגם את המנוע ואת הכול. הוא רואה את הרכב גם מבחוץ. 

<זאב פרידמן:>
זה לא הטלת דופי מקצועית. זה שאלה של כמויות. אם הוא מסוגל להשתלט, ניחא, אבל אם השר רואה שיש מוסך שבו מספר הרכבים שעוברים ביום אחד גדול מכוחו של אדם אחד הוא רוצה לקבוע את האופציה, שבמקרה כזה ניתן לדרוש אדם נוסף שיטפל ברכבים. זו הכוונה. 

<יצחק וקנין:>
זה בוודאי מקובל עליי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה מה שעשינו עם קציני הבטיחות. 

<אינגריד הר אבן:>
אבל התקנות יהיו גורפות. הן לא יהיו למוסך ספציפי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
פירוש פרידמן הגיוני. האם פירוש פרידמן תואם לְמה שהתכוונתם, והאם הנוסח הזה עונה כדי שאינגריד הר אבן תהיה מרוצה?

<אבנר פלור:>
אולי תוכל לחזור שוב על הדברים, אם אפשר, בבקשה. 

<זאב פרידמן:>
זה בא בעיקר לפתור בעיה של היקפים. אנחנו מדברים על מומחיות. זה עניין של כשירות. אבל אותו מנהל צריך להשתלט על כל הרכבים שעוברים במוסך ולא תמיד הוא מסוגל לעבור על כל-כך הרבה רכבים. 

<אינגריד הר אבן:>
איך אתה יודע שהוא לא מסוגל? שנים רבות הוא היה מסוגל ועכשיו לא?

<זאב פרידמן:>
אני לא באתי לקבוע. המשרד מבקש שהשר יבדוק ובמקרים שצריך הוא יגיד: אדוני, מוסך שמעביר 700 רכבים ביום – שיהיו בו שני מנהלים. 

<אינגריד הר אבן:>
זה בדיוק חסם תחרותי. מוסך שיש לו, לצורך העניין, 20 עובדים ומחר בבוקר יצטרך 4 מנהלים מקצועיים – הוא פשוט סוגר את העסק. למה? בשביל מה?

<אבנר פלור:>
קודם כול, אדוני היושב-ראש, היות שכפי שפתחת ואמרת אנחנו משתדלים ועושים הכול כדי שהחוק ייעשה על הצד הטוב ביותר, עם כמה שפחות הסתייגויות והערות, אז טרם הדיון קיבלנו הערות מחלק מן הנוכחים פה. עשינו עבודת הכנה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עבודת ההכנה שלכם תקל על כולנו. 

<אבנר פלור:>
גם עם איגוד המוסכים, גם עם יבואני הרכב, גם עם איגוד הצרכנים וכולי. הם העבירו לנו חומר לפני הישיבה ואנחנו מוכנים עם תשובות לכל השאלות שיועלו פה. 

אני חושב שלגבי מספר העובדים, הכוונה כאן שמספר המנהלים המקצועיים ייגזר מסוגי המקצועות ומסוג העבודה שמבוצעת במוסך. קרי, אם זה מנהל מקצועי למכונאות והמוסך הוא גם בתחום המיזוג ובתחום החשמלאות והפחחות, הוא צריך מנהלים מקצועיים גם למקצועות האחרים. 

<קריאה:>
אז תכתוב: "לכל מקצוע". 

<אבנר פלור:>
אני אומר מה הכוונה ותיכף אתייחס גם לניסוח. לכן, אדוני היושב-ראש, הכוונה שלנו כאן מבחינת מספר המנהלים המקצועיים מתייחסת בעיקר לסוג העבודה שמבוצעת במוסך. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
האם יש שיפור בניסוח שיכול לענות על ההערה של אינגריד הר אבן?

<אבנר פלור:>
כן. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לדעתי אפשר למחוק את המילים "או המעסיקים מעל מספר עובדים שקבע". 

<איתי עצמון:>
אבל יש צורך להוסיף את סוג העבודה מכיוון ש"במוסכים מהסוג שקבע" לא נותן את המענה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אישרנו את סעיף קטן (ב), שקובע כי "השר יקבע סוגים של רישיונות להפעלת מוסך בהתאם לסוג הפעולות שיתבצעו במוסך...". למעשה אלה הם הסוגים. מוסך יכול לטפל למשל בפחחות, חשמלאות ומכונאות. כל אלה הם סוגים ברישיון ולכל סוג צריך להיות מנהל מקצועי מתאים. 

דרך אגב,  נכון שאם יש מנהל מקצועי שיש לו מומחיות ביותר מסוג אחד אז הוא יענה על הדרישה, ואם יש לו רק חלק מן המומחיות והמוסך מטפל ביותר מסוג אחד אז הוא יצטרך להעסיק מנהל נוסף. האם זאת הכוונה?

<אבנר פלור:>
כן. 

<אינגריד הר אבן:>
אז זה עניין של סוג ולא של כמות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אני רוצה שאיתי עצמון יקרא לפני ההצבעה את הנוסח עם עניין הסוג. 

<איתי עצמון:>
אדוני, אם אני מבין נכון, הכוונה היא ש"השר יהיה רשאי לקבוע כי במוסכים מן הסוג שקבע יהיו כמה מנהלים מקצועיים", כאשר התיבה "או המעסיקים מעל מספר עובדים שקבע" – תימחק.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אפשר להוסיף "כי במוסכים מסוג שיקבע יהיו כמה מנהלים מקצועיים בהתאם לסוג הרישיון", בהתאם לסעיף קטן (ב). 

<איתי עצמון:>
סוג הרישיון של המוסך, לא של המנהל. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון. 

<אינגריד הר אבן:>
סליחה, למה להשאיר את המילה "כמה" ולא לכתוב ש"יהיו מנהלים מקצועיים לפי סוג הרישיון"? לא חייבים להיות כמה מנהלים. הרי אם יש לו כמה הסמכות, די בזה. 

<אבנר פלור:>
אבל מבחינה מקצועית, אם יש מנהל מקצועי בתחום הפחחות והוא עושה טיפול במכונאות, מה הפחח מבין במכונאות?

<אינגריד הר אבן:>
כל עוד יש לו הסמכה. 

<דידי רוזנפלד:>
אם תכתוב "מנהל לכל סוג" זה פותר את הבעיה. 

<איתי עצמון:>
הנוסח הראשוני הוא כדלקמן: "ורשאי השר לקבוע כי במוסכים מסוג שקבע יהיו כמה מנהלים מקצועיים לפי סוג הרישיון", כשהכוונה היא לסוג הרישיון של המוסך. 

<דידי רוזנפלד:>
אז "יהיה מנהל מקצועי לפי סוג הרישיון", כי מנהלים לסוג הרישיון יכולים להיות רבים. תשנה את המונח ל"מנהל", אז זה בסדר. 

<איתי עצמון:>
לא, לפי סוג הרישיון של המוסך. 

<דידי רוזנפלד:>
כן, אבל לא "מנהלים מקצועיים לפי סוג הרישיון" אלא "מנהל מקצועי לפי סוג הרישיון". 

<קריאה:>
אחד יכול לשמש גם כמנהל מקצועי לכמה תחומים. 

<איתי עצמון:>
הכוונה היא שיהיו כמה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם נכתוב "מנהלים" יהיה עודף אנשים. נכתוב "מנהל לפי סוג", כי אם יש הרבה סוגים יהיו הרבה מנהלים. בסדר. אינגריד הר אבן, תודה. אני מניח שאת מסתפקת בהערה הזאת להיום... 

<אינגריד הר אבן:>
נראה לך, כבודו?...

<איתי עצמון:>
אדוני, אתה מאשר את פסקה (3) עם התיקון ואת פסקה (4)? 

<זאב פרידמן:>
בפסקה (4) נדמה לי שיש טעות סופר. זה צריך להיות "סעיף 15א רבתי".

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון, הוא צודק. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זאב פרידמן – בור סוד שאינו מאבד טיפה. תודה. 

אנחנו מתקנים את פסקאות (3) ו-(4) בסעיף קטן 100(א), כפי שהוצג. התיקון אושר. אנחנו ממשיכים הלאה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"ביצוע פעולות ברכב
	100א.
	(א)
לא ייתן אדם שירותי תיקון, אחזקה, או בדיקה של רכב (להלן – ביצוע פעולות ברכב), אלא במוסך.

	
	
	(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ביצוע פעולות ברכב..."  


פה אני מוסיפה הערה שהתקבלה מהיועץ המשפטי של הוועדה, ומקובלת עלינו, להוסיף את המילים: "או על סוגי פעולות".

	
	
	           "או על סוגי פעולות ועל נסיבות לביצוע פעולות כאמור, הכל כפי שקבע השר באישור הוועדה;

	
	
	(ג)
תחילתו של סעיף  זה ביום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ב)."


<דידי רוזנפלד:>
מה את עושה למוסכים- - - 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רגע. מר רוזנפלד, מה קורה לך היום?

<אבנר פלור:>
יש רישוי. 

<דידי רוזנפלד:>
לא, תקרא מה כתוב פה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר רוזנפלד, אתה מקבל זכות דיבור רק באישור יושב-ראש הוועדה. אבקש קודם כול שתסבירו, אז נשמע הערות ואחרי כן נצביע, בבקשה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
למעשה הסעיף הזה מחייב לעשות פעולות של תיקון רכב, אחזקה או בדיקה – אלה כל הפעולות שמבצעים במוסך, רק במוסך, והכוונה כמובן למוסך מורשה. אנחנו מסמיכים את השר, באישור הוועדה, לקבוע מספר פעולות ונסיבות שאפשר לבצע לא במוסך. התיקון הוא בעקבות הערות של הייעוץ המשפטי של הוועדה. כדי לזרז אותנו בקביעת תקנות וכדי להכניס את ההסדר הזה לתוקף הכנסנו את עצמנו בסעיף קטן (ג) לסד של זמנים בקשר לתקנות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נשמע הגיוני. אני רואה מספר אנשים שמבקשים להעיר. בבקשה, עו"ד שניידר ואחרי כן ראיתי שגם עו"ד הר אבן רצתה להתבטא. 

<אודי שניידר:>
בסעיף קטן (א) לדעתי חסרה פעולה נוספת, שהיא התקנה. לפעמים מתקינים מוצרי תעבורה. זה לא קשור לתיקון או לאחזקה או לבדיקה. צריך להוסיף גם "פעולת התקנה".

<איתי עצמון:>
"התקנה" לא באה בגדר "תיקון"?

<אבנר פלור:>
אני סבור שכן, אבל אם לא אז אין לנו בעיה להוסיף את זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אין בעיה. תיקון שניידר. שניידר הוסיף לנו "התקנה" בנוסף לתיקון רגיל. 

<אינגריד הר אבן:>
היינו מבקשים שהשר לא יהיה "חייב" אלא "רשאי" לקבוע בתקנות. לא חייבים לקבוע פעולות שאפשר לעשות מחוץ למוסך. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
"חייב" או "רשאי" השר? לעו"ד עצמון יש הערה. 

<אינגריד הר אבן:>
איתי עצמון יודע שאנחנו מעדיפים שהכול ייעשה במוסכים המורשים, לצמצם ככל הניתן את מה שעושים בחוץ. אז הוא יהיה "רשאי" ולא "חייב". 

<איתי עצמון:>
אבל גברתי, אני רוצה להתייחס. הסעיף הזה בעצם מובא בפעם השנייה לדיון בוועדה. הוא הוצג בדיון האחרון שהיה, אם אינני טועה, ב-14 ביולי. החשש שלי היה מפני תחולה גורפת מאוד של הסעיף. אם אדוני זוכר, דיברנו על סיטואציות שבהן יכול שיתבצעו פעולות שנקראות בגדר תיקון או התקנה או בדיקה של רכב שאדם עושה למשל באופן חד-פעמי או ללא תמורה או אם הוא למשל מחליף גלגל או כל פעולה אחרת שנעשית בנסיבות מסוימות ולא מצריכה לגשת למוסך. את הפעולות האלה אנחנו רוצים להמשיך לאפשר. הפעולות האלה הן שייקבעו בתקנות באישור הוועדה. לכן חשבתי שנכון יהיה לעשות את ה"לינקג'" בין האיסור בסעיף קטן (א), האיסור לתת "שירותי תיקון, התקנה, אחזקה או בדיקה של רכב, אלא במוסך", אבל שהסייגים ייקבעו עוד לפני שהסעיף הזה ייכנס לתוקף. זו מטרתו של סעיף קטן (ג), כלומר שכל הסעיף הזה נכנס לתוקף ברגע שיהיו תקנות שיעברו כאן בוועדה. 

<אינגריד הר אבן:>
עד כניסת התקנות לתוקף מותר לתקן במוסכים לא חוקיים? אז לא הבנתי כלום כבר. זה הפועל היוצא ממה שאתה אומר. 

<איתי עצמון:>
לא מצאנו דרך אחרת – וקיימנו דיון ארוך עם נציגי הממשלה – לסווג בצורה מדויקת יותר את הפעולות הללו. כי אחרת יכול להיווצר מצב שאדם יהיה חשוף לסנקציות מכוח החוק אם למשל הוא החליף גלגל. 

<אינגריד הר אבן:>
אבל מעכשיו מותר לתקן במוסך לא חוקי, זה לא עבירה, כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ובעוד 10 שנים יהיו תקנות. זה המסר שיוצא מן הוועדה הזאת עכשיו?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אינגריד הר אבן, אמרת את שלך. הבקשה שלי מצוות היועצים המשפטיים, מאחר ולפעמים אתם דנים ביניכם ובין עצמכם, נאמרה פה הערה כבדת משקל ואתם לא שמעתם אותה. שרית זוכוביצקי, מה אמרה אינגריד הר אבן?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
האמן לי ששמעתי.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז מה התשובה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
קודם כול, החוק הזה מטפל בבעלי הרישיונות. זאת אומרת, מבחינתנו העבירה קיימת. כלומר, אדם שנותן שירותים ללא רישיון מוסך – זאת עבירה ללא קשר לסעיף הזה. הסעיף הזה בעצם מרחיב. 

<איתי עצמון:>
זה החלק הכללי של הצעת החוק. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בדיוק. פה עשינו דבר שלא קיים היום. היום אנחנו מטפלים בתאגידים שנותנים שירותים. פה אנחנו מטפלים באדם שנותן שירותים ומחייבים אותו לא לתת שירות אלא במוסך. זה החלק המשלים. זה הכול. הפיקוח שלנו על טיפול במוסכים שאינם בעלי רישיון קיים ואושר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הבעיה שעו"ד הר אבן העלתה, היא אמרה שברגע שאנחנו מתייחסים לתקנות יש כאן פרצה. האם הפרצה הזאת קיימת או לא?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לא. עדיין זאת עבירה פלילית על-פי החוק. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עבירה פלילית שעליה נכתב במקום אחר. 

<איתי עצמון:>
על מי שנותן את השירות, לא על הלקוח. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון, על נותן השירות אם הוא נותן את השירות לא במוסך מורשה. 

<דידי רוזנפלד:>
אני מבקש אחרי המילים "אלא במוסך" להוסיף: "או מוסך נייד", כי מוסך נייד מתקן את המכונית בשטח. 

<אבנר פלור:>
יש בהמשך התייחסות לנושא מוסך נייד. 

<דידי רוזנפלד:>
אתה צודק שיש בהמשך, אבל פה כתוב- - -

<עוזי יצחקי:>
מוסך נייד שקיבל רישיון. 

<דידי רוזנפלד:>
שיקבל רישיון, ברור, זו ההגדרה של מוסך נייד. פה כתוב שאסור לתקן את האוטו אלא במוסך, נקודה. זה יכול להתנגש עם מוסך נייד. 

<איתי עצמון:>
יכול להיות שיש צדק בטענה. אני מסתכל כרגע בסעיף 2, סעיף ההגדרות, ויש הגדרה של "מוסך" ויש הגדרה של "מוסך נייד".  

<עוזי יצחקי:>
רוצים להוסיף "או מוסך נייד"? זה מקובל עלינו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מקובל. תיקון רוזנפלד אושר. 

<משה בר:>
תודה ליושב-ראש. שמי משה בר, אני יושב-ראש עמותת "תנו יד לחירש ונכים למען נכים". אני רוצה להעלות נושא, למה אנשים הולכים למוסכים לא מורשים. לפני חודש נכנסתי לעשות תיקון ברכב, ב-4 גלגלים החליפו לי את הסנדלים של הברקסים. במוסך "מרצדס" לקחו ממני 2,000 שקל בטענה שנדרשו 3 שעות עבודה, כאשר עבדו על האוטו רק 40 דקות ועשה את זה אדם מבוגר שבקושי זז. גם לא יכלו להעלות את הרכב שלי על ה"ליפט" אז העלו אותו על ג'ק רגיל. אם היו מעלים את הרכב על הליפט זה היה לוקח חצי זמן. למה על דברים בטיחותיים כאלה אני צריך לשלם 2,000 שקל ל"מרצדס", כאשר אני אדם נכה?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה היה המוסך של רונן לוי?

<משה בר:>
זה גורם לכך שאנשים הולכים למוסכים לא מורשים. מה עדיף, לנסוע בלי ברקסים או לגשת למוסך לא מורשה ולנסוע עם ברקסים? אני רוצה להבין את זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, שאל משה בר שאלה קשה. עוזי יצחקי, אתה יכול להשיב? הצטרף אלינו מנכ"ל משרד התחבורה. בירכתי אותך עוד בהיעדרך, ואת השר. אני יודע שהיית עסוק ואני שמח שהצטרפת. 

<עוזי יצחקי:>
אני חושב שלכן אנחנו נמצאים פה, לכן פה עושים שינוי ורפורמה. הכוונה באמת להפחית מחירים, לפתוח את השוק לתחרות בכמה שיותר מוצרים, כמובן איכותיים ובטיחותיים. זה חלק מן התוצאה של הצעת החוק הזאת, שאנחנו נביא לשינוי. זה יהיה גם במוסכים מורשים. 

אני רוצה לבשר שאנחנו הולכים לצאת בקרוב גם בקמפיין תקשורתי גדול מאוד, להגביר את השקיפות בקרב הציבור ואת היכולת שלו לדעת כשהוא בא למוסך שיש לו אפשרויות, שיש לו אפשרות לקבל חלקים לא רק מקוריים אלא גם אפשרות להשוות מחירים. אנחנו פועלים בעניין הזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה שאנחנו עשינו ברפורמה במזון, שתהיה אפליקציה של שקיפות, יהיה גם במוסכים. 

<משה בר:>
אני רוצה לומר עוד דבר. במקרה אני נכנס עם רכב שהם לא יכולים להרים ואז אני רואה בדיוק מה נעשה. היתה לי בעיה שהמצבר הלך לי וכאשר שיפצו לי את האוטו החליפו לי כבל לא תקין. באתי לשם בשביל כבל ורצו 1,500 שקל עבור כבל מקורי. החליפו לי כבל לא מקורי ב-407 שקל. תבין את ההבדלים. על חתיכת כבל קטן נגבים סכומים כאלה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני חושב שיש לנו בעיה במוסכים בישראל. אז את מי צריך לתלות? תן לנו את הכתובת. אני שולח לשם עכשיו 100 מפגינים... 

<משה בר:>
כבוד היושב-ראש, אולי צריך להקים ועדה ציבורית שתבדוק את המוסכים ואת הכול, ותבדוק גם מי עושה את החוקים שעל כל דבר מחייבים אותך ב-3 או ב-5 שעות עבודה. הם משאירים אותך בקבלה, אומרים לך: "לך ותחזור", תוקעים לך את האוטו 5 שעות או 10 שעות ו"דופקים לך את הצורה". 

<עוזי יצחקי:>
איש יקר, זה המוסך היחיד במדינת ישראל?

<משה בר:>
אני מתקן ב"מרצדס" ליד הבית שלי. 

<עוזי יצחקי:>
אז אתה בוחר לתקן במוסך הזה. תבחר מוסך אחר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
משה בר, דבריך נשמעו. כאשר נגיע לפרק מוצרי התעבורה ניכנס לפרטים ונראה אם אפשר לחזק את הדברים שאמרת לכיוון האכיפה, האיכות והתחרות ושמירה על הצרכן בשיווי המשקל הנוכחי, שהוא די פרוע במוסכים, אבל נעשה את זה כאשר נגיע לפרק הרלוונטי. תודה על ההערה. רונן לוי, תגיב כאשר נגיע לפרק ההוא. 
אם כך, אנחנו יכולים להצביע, אחרי התיקון של גברת הר אבן ושל מר רוזנפלד. 

<אבנר פלור:>
רק להבהיר, הכוונה למוסך נייד, לאותן פעולות שמורשות למוסך נייד. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בהחלט. נרשם בפרוטוקול. 

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין 

נמנעים – אין

סעיף 100א, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסעיף אושר. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"סוגי מוצרי תעבורה
	103.
	(א)
לא יציע בעל רישיון להפעלת מוסך ללקוח, בעת ביצוע פעולה ברכב, סוג אחד של מוצר תעבורה."


בעקבות הערות שנשמעו טרם הדיון אני מוסיפה את המילים הבאות, שלא מופיעות בנוסח, וזה לאחר ששקלנו את הערות איגוד יבואני הרכב ואיגוד המוסכים. בסוף סעיף קטן (א) יבוא:

"זולת אם אין בישראל יותר מסוג אחד כאמור."

תיכף אסביר. 

<שמואל מלכיס:>
למה זה מנוסח בלשון שלילה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	
	
	"(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על  ביצוע פעולה ברכב, במסגרת אחריות בשיעור כאמור בסעיף 42(ג) או במסגרת תקלת בטיחות סדרתית.
(ג) בסעיף זה –

"סוג" – מוצר תעבורה מקורי, מוצר תעבורה תחליפי, מוצר תעבורה משופץ.

"מוצר תעבורה מקורי" – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לצורך ליצור הרכב .

"מוצר תעבורה משופץ" – מוצר תעבורה משומש שעובד, נבדק והוכשר לשימוש ברכב. 

"מוצר תעבורה תחליפי" – מוצר תעבורה שאינו מקורי."



<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בבקשה הסבר, ואחרי זה שמואל מלכיס יאמר את הערתו. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
מטרת הסעיף לחייב את המוסכים להציע מגוון של מוצרי תעבורה ללקוח. זכות הבחירה נשארת בידי הלקוח. כמובן אנחנו לא רוצים להחיל את החובה הזאת כאשר אין יותר מסוג אחד של מוצר תעבורה בשוק. אנחנו גם לא רוצים להחיל את החובה הזאת כאשר המוסך נושא בעלויות התיקון. בין היתר הוא נושא בעלות התיקון במקרה של תקלת בטיחות סדרתית ולכן במסגרת סעיף קטן (ב) החרגנו את העניין הזה מחובה להציע את המגוון. אנחנו כוללים בסעיף הגדרות לסוגים השונים, ל"מוצר תעבורה מקורי", "מוצר תעבורה משופץ" ו"מוצר תעבורה תחליפי", כאשר למעשה התוצאה היא שכאשר מגיעים למוסך צריך להציע לפחות שניים מבין השלושה. להציע. 
<איתי עצמון:>
ההערה שנשמעה כאן, שיכול להיות שיש בה טעם, אולי צריך לנסח את הסעיף בלשון חיוב, כלומר לא "לא יציע" אלא "בעל רישיון להפעלת מוסך יציע ללקוח יותר מסוג אחד...". 
<דידי רוזנפלד:>
יש עוד סוג שלא צוין כאן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דידי רוזנפלד, הערתי לך פעם ראשונה ופעם שנייה. פעם שלישית כרטיס אדום. 

תיקון עצמון מקובל. 

<שמואל מלכיס:>
נראה לי שהסעיף מנוסח לא כהלכה, מן הבחינה הזאת שהוא היה צריך להיות מנוסח על דרך החיוב. 

<איתי עצמון:>
זה מה שעכשיו ניסחנו. אמרתי שההערה שלך נכונה מאוד ועכשיו ננסח את זה באותה רוח. 

<שמואל מלכיס:>
אני אומר שצריך להציע גם את כל מה שקיים בשוק. אין שום סיבה בעולם שיציעו שניים מתוך שלושה אם קיימים שלושה. זה נשמע לי לא הגיוני. 

<איתי עצמון:>
אומרים: יציע יותר מסוג אחד של מוצר. 

<שמואל מלכיס:>
יציע כל מה שקיים בשוק. 

<קריאה:>
זה לא הגיוני, זה בלתי אפשרי. 

<דידי רוזנפלד:>
אני חושב ששכחתם את החלק המשומש, שגם הוא חלק שניתן להציע. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תרשמו את כל ההערות ותענו עליהן בהמשך. 

<אודי שניידר:>
יש קושי עקרוני וקושי פרקטי. הקושי העקרוני הוא שמחייבים מוסך להציע יותר מסוג אחד של מוצרי תעבורה ומתערבים בחופש המקצועי של המוסך לבחור כיצד הוא יעבוד. בעצם בשם התחרות אומרים למוסך: גם אם אתה לא מאמין במוצר תעבורה מקורי, או אם מבחינה מסחרית לא כדאי לך להתעסק עם מוצרי תעבורה מקוריים אתה חייב להציע גם מוצרי תעבורה מקוריים, וגם ההיפך. זאת אומרת, מוסך שרוצה להציע רק מוצרי תעבורה מקוריים כי עליהם הוא סומך, אומרים לו: לא, אתה תעבוד גם עם מוצרים אחרים. במקום ליצור תחרות בין המוסכים יוצרים את התחרות בתוך המוסך עצמו. 

הבעיה הפרקטית נוגעת לתוספת ששמענו עכשיו משרית זוכוביצקי-אור: "זולת אם אין בישראל יותר מסוג אחד כאמור". איך המוסך יידע אם יש יותר מסוג אחד כאמור או אין יותר מסוג אחד כאמור, וכמה זמן הוא צריך לחפש?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יפה. השאלה ברורה. איך, מה, וכמה זמן יחפש. שרית זוכוביצקי-אור תיכף תענה על הכול. 

<יוסף (יוסי) סקורניק:>
אני מלשכת המסחר. בקשר לסעיף קטן (ב), אני חושב שצריך להיות ברור יותר שהכוונה היא שהמוסך נושא בלפחות 90% מעלות התיקון. 

<אבנר פלור:>
זה כתוב בסעיף 42. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נרשם. לשכת המסחר "מכוסה". 

<אינגריד הר אבן:>
קודם כול, אנחנו מודים למשרד התחבורה שקיבל את התיקון שלנו. אנחנו דיברנו על כך שאני לא יכולה להציע מה שאין לי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה שלכם, שלכם, שלכם. 

<אינגריד הר אבן:>
אבל המברך יצא מקלל. למה? פסיקת בתי-המשפט בעניין הזה, של איזה חלף אפשר להתקין ו"הנה מצאתי בקריית-שמונה משהו זול יותר מ-100 שקל", בתי-המשפט קבעו את המונח "בר השגה". מוסך לא חייב להתקשר עם כל הספקים במדינת ישראל, לא חייב לנסוע לקריית-שמונה כדי להביא חלפים. לכן בתי-המשפט קבעו את המונח "בר השגה". "בר השגה" זה חיפוש סביר בקרב ספקי האזור שאנחנו עובדים איתם. אני לא חייבת עכשיו למצוא ספקים מתחת לאדמה. לכן אנחנו לא רוצים שייכתב "הקיים בישראל". אנחנו רוצים את המונח "בר השגה", כפי שקבעו בתי-המשפט. 

<זאב פרידמן:>
אדוני היושב-ראש, מדובר כאן על הצעה. לא מדובר כיצד יוצע ולא מדובר גם על המשמעות של ההצעה. אפשר להציע לצרכן שני מוצרים בלי לתת לו שום הסבר מה ההבדל ביניהם ולהציג את המחיר. המחוקק באופן כללי כבר הסדיר בעיות מסוג כזה, כמו למשל בתקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי נכס בידי נותן שירות). שם אומרים, כשאתה מציג למישהו אתה חייב לומר לו מה מהות המוצר, אם זה תחליפי, אם זה משופץ, אם זה משומש, אם זה מקורי, וגם את המשמעות של הדברים ולתת לו את זה בכתב. אז אל"ף אני סבור שהתקנות האלה יחולו כאן, אבל בי"ת מכיוון שעושים כאן הסדר מסוים שהוא ייחודי לרכב כדאי לאמץ את אותן הוראות כאן. אז גם כאשר אומרים לאדם: "תשפוט לך איזה חלק אתה רוצה", לפי מה צרכן הדיוט אמור לדעת מה עדיף לו? האם המחיר מדבר כאן? האם האיכות מדברת כאן? 

<דידי רוזנפלד:>
אתה מצפה שכל בעל מוסך- - - 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר רוזנפלד, בלתי אפשרי שתתפרץ. 

<זאב פרידמן:>
אני סבור שחייבים להוסיף כאן משהו, לא רק בדבר ההצעה אלא בדבר אופן ההצעה. 

<רונן לוי:>
אם אפשר עוד הערה אחת. אנחנו מסכימים לכך שצריכה להיות כמובן איכות והתאמה, שיהיה ברור שמוסך לא ייכנס לפינה ויציע משהו שהוא לא מעוניין בו. אם יש בארץ חלק שהוא לא באיכות והתאמה אתה לא רוצה לשים אותו, ואתה גם נותן את האחריות המקצועית אז זה צריך להיות ברור. המוסך לא יישא עכשיו בעבירה פלילית על כך שהוא לא רוצה לשים חלק שלא מתאים לאוטו בהיבט של האיכות וההתאמה. אולי הברקסים לא מתאימים, או כבר יש לו ניסיון עם משולשים שמתפרקים. אלה דברים שקורים במוסכים בכל יום. הוא לא רוצה להציע חלק לא מתאים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. אבנר פלור, שרית זוכוביצקי-אור, ואם צריך גם שירה ברגמן. 

<אבנר פלור:>
אדוני היושב-ראש, חלק מן הנושאים שעלו פה נגעו לשאלה איך המוסך יודע על החלקים שמצויים בארץ. כפי שאמר המנכ"ל, הפרק הזה מתקשר גם לפרק של מוצרי תעבורה, שנדון בו בדיונים הבאים. יחד עם זאת, כבר לפני שנה הוצאנו נוהל שמחייב את כל יבואני חלקי החילוף לפרסם את החלקים שהם מייבאים, לרבות המחירים שלהם ועוד נתונים נוספים. כלומר, המידע הזה קיים באתרי האינטרנט של אותם יבואני חלקי חילוף. כבר היום גם המוסכים הכלליים וגם המוסכים שמורשים על-ידי היבואן כן מציעים הצעות של חלק מקורי ושל החלק התחליפי. כפי שאמרה שרית זוכוביצקי-אור, לא חייבנו את המוסך שיהיו לו כל החלקים הללו ולא חייבנו סוג מסוים של תחליפים מקריית-שמונה או מתל-אביב, אלא אמרנו שיציע ללקוח את אותם מוצאי תעבורה, שיהיה לו חופש בחירה והוא יחליט מה הוא רוצה או לא רוצה. 

<דידי רוזנפלד:>
זה לא מה שכתוב. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר רוזנפלד, שוב בקריאת ביניים, שואל האם הניסוח של הצעת החוק עונה על רוח הדברים שאמרת עכשיו בעל-פה.

<אבנר פלור:>
כן. 

<רונן לוי:>
הנוהל עצמו – אין לנו בעיה אתו. כשאדם בא למוסך שלא יתלונן אחר-כך ויגיד: הוא לא הציע לי חלק מסוים שניתן למצוא רק בקריית-שמונה, והמוסך עכשיו הופך לעבריין כי הוא לא יודע שהחלק הזה קיים. זה דבר אחד. 

דבר שני, יכול לקרות שהחלק לא מתאים לאוטו ויש למוסך ניסיון אתו, לכן הוא לא רוצה להציע אותו. 

<אינגריד הר אבן:>
אתה גם מחייב אותי להתקשר עם ספקים שאני לא רוצה לעבוד איתם. מה, אני חייבת? בגלל שיש אחד במדינה שמציע את זה אז אני חייבת להציע את זה?

<איתי עצמון:>
אבל לא מדובר על חיוב להתקשר עם ספק מסוים. מדובר על סוג. 

<אינגריד הר אבן:>
אז מה, ואם רק ספק אחד מביא את זה?

<רונן לוי:>
הוא יגיד לך: "מצאתי". אני מציג כאן דברים שיכולים לקרות. 

<אינגריד הר אבן:>
אז עכשיו תחליט עם מי אני אתקשר, מי יהיו הספקים שלי? 

<רונן לוי:>
לימדו אותנו שלא משלמים כסף למוסך אם יש איזה חלק משומש שמצאו בעכו והוא עולה פחות ואז הם לא משלמים. לך תתחיל לחפש עכשיו. 
<אבנר פלור:>
לגבי ההיבט המקצועי, אף אחד לא מחייב אם החלק לא מתאים. זה כתוב פה, אנחנו נראה בהמשך: אם החלק לא מתאים לרכב הוא לא יתקין אותו. כלומר, אף אחד לא אומר לו: תתקין חלק שלא מתאים בגלל שזה חלק תחליפי. זה לא כתוב. נראה בהמשך שהמנהל המקצועי מחויב להתקין חלק מתאים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה שנאמר כאן לפרוטוקול יהיה ברור מאוחר יותר בכתובים. תודה. 

<קריאה:>
אין לך את מה שהיה בצו על היבט של איכות והתאמה. אתה אומר באופן כללי: "לא מתאים לרכב". 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה לא הסעיף. 

<אבנר פלור:>
בתשובה לדידי רוזנפלד, לגבי מוצר משומש – הוא שאל למה אין פה הגדרה של "מוצר משומש". אנחנו סבורים שהמשומש בעצם יכול להיות או תחליפי או מקורי, כלומר זה נכנס במסגרת אותם חלקים, אבל אם רואים לנכון שצריך אז אפשר- - - 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"משומש" הוא לא סוג. 

<אבנר פלור:>
כך לדעתנו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה באשר להערה של עו"ד פרידמן?

<אינגריד הר אבן:>
לא השבתם להערה שלי, במחילה. אני מבקשת שלא יירשם "אם נמצא בישראל" אלא שיירשם "בר השגה". 

<אבנר פלור:>
המטרה של החוק הזה, שיהיה כמה שיותר שקוף וברור. ברגע שכותבים "בר השגה" – זה אלף ואחת פרשנויות, ואת משפטנית ויודעת מה זה. חייבים למקד מה בדיוק אנחנו רוצים, כי "בר השגה" כל אחד יפרש כפי שהוא רוצה. 

<אינגריד הר אבן:>
אני רוצה להבין אם מחר בבוקר מוסך ברחובות חייב להביא חלק מצפת כי הוא קיים בישראל. זה מה שאני רוצה לדעת. ואם יש רק ספק אחד מתאים מי ישלם לי על עלויות ההובלה הללו?

<קריאה:>
איך הוא יידע עליו?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דרור וגשל, אתה מנהל כאן שיחה פרטית. אתה נציג משרד המשפטים. תסביר לנו, אם כך, מה התשובה שאמרת לעו"ד הר אבן כדי שכולנו נחכים. 

<דרור וגשל:>
יש פה שאלה באמת טובה, איך בעל מוסך יודע אילו מוצרים נמצאים בישראל. זאת שאלה שגם אני העליתי בדיונים. כדי לברר את השאלה הזאת העלינו את מר לוי על הקו בשביל לברר אתו האם בעל מוסך רגיל יכול לדעת אילו מוצרים נמצאים בישראל. התשובה שקיבלנו היא: "בטח" ולכן הכנסנו את הסעיף הזה. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם זה מתאים ללוי זה מתאים גם לכלל ישראל. 

<רונן לוי:>
אבל מה שהוא שאל זה הטעיה.

<דרור וגשל:>
סליחה, אז תתקן אותי. כולנו היינו בשיחה הזאת. 

<רונן לוי:>
אנחנו יודעים שיש חלקים שלא נמצאים שם. יבוא עכשיו צרכן ויגיד: מצאתי חלק שלא נמצא במקומות האלה שעולה 100 שקל פחות. אני לא רוצה להיות פלילי, זה מה שאני אומר. זה לא שאי אפשר למצוא, 90% אפשר למצוא, אבל אי אפשר עכשיו ליפול ב-10% האלה. 

<אבנר פלור:>
כלומר, אתה אומר ש-90% אפשרי. כרגע אנחנו מדברים על 10%. 

<רונן לוי:>
עליך לזכור שיש גם ספקים – אם מצאתי חלק ייתכן שהספק ההוא מצפת לא רוצה לספק לי אותו כי אין לו עסק אתי או אני-לא-יודע-מה. 

<אבנר פלור:>
כמה מקרים כאלה היו לך, שהיית צריך להגיע מצפת לירושלים? בואו נדבר על הפרקטיקה המעשית בפועל. 

<אינגריד הר אבן:>
זה כל המקרים שחברות- - - 

<קריאות:>
- - - 

<רונן לוי:>
בפרקטיקה זה לא משנה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רק רונן לוי עונה ודבריך נרשמים לפרוטוקול. אמרת להם קודם שזה בסדר. אם שלושה אנשים הגונים שמעו, סימן שאמרת. עכשיו אתה אומר: לא הבנתם את כוונתי, זה נכון ב-90%. כמה מקרים כאלה קורים?

<איתי עצמון:>
אתה מדבר על נסיבות שבעצם לא היו בשליטתו של בעל הרישיון להפעלת מוסך, כלומר שהוא ניסה להשיג את הסוג הנוסף של המוצר אבל הוא לא יכול להשיג אותו.

<רונן לוי:>
לא להשיג אלא להציע. אסביר את זה. כשאתה מגיע אלי יש לי 5 ספקים, או בתוכנה יש לי 50 ספקים. זה מה שאני מציע. בשלב הזה של ההצעה הוא מצא חלק שאני לא הצעתי, שנמצא למשל בצפת או במקום אחר, שאין לי אותו, לא ראיתי אותו. מה קורה איתי עכשיו? אנחנו לא בשלב ההשגה עכשיו.
<איתי עצמון:>
אבל זה לא חלק אלא סוג של חלק. למשל יכול להיות מנוע מקורי או מנוע משופץ.
<רונן לוי:>
לא מצאתי סוג כזה של חלף במקורות שאני עובד איתם ושעל בסיסם אני מציע את ההצעות. מה קורה איתי אז?
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה עושים במקרה שהחלק הוא בבאר-שבע או בצפת? 

<רונן לוי:>
מה המצב המשפטי שלי? זו השאלה שלי. 

<קריאה:>
אתה עבריין. 

<אבנר פלור:>
נמצאים פה יבואני חלקי החילוף, אולי הם יתנו מענה.

<יוסף (יוסי) סקורניק:>
בגדול, יותר מ-90% מן החלפים ידועים, הספקים ידועים, המקורות ידועים. אין לי פתרון להגיד – ובזה צודק מר לוי – שאם יש מישהו שמצא איזה חלק באיזה מקום בצפת והאחרים לא עלו עליו – זה לא הכלל. בכלל אני חושב, גם מר לוי יודע ומר דידי רוזנפלד יודע, כל נושא מאגר החלפים ידוע, היבואנים ידועים ואתר האינטרנט של המשרד מראה את זה גם, כל יבואן חייב להופיע שם. מר לוי נותן דוגמה על מישהו שהוא לא יבואן ויש לו איזה חלק והוא לא מופיע באתר האינטרנט. אין לזה פתרון. 

<רונן לוי:>
אני בשלב ההצעה עכשיו, אני לא בשלב ההשגה. 

<יוסף (יוסי) סקורניק:>
אבל כל היבואנים מוכרחים לפרסם על-פי החוק באתר שלהם את כל החלקים שהם מביאים וזה נגיש ואפשר להגיע אליהם, לא צריכה להיות בעיה. 

<אסתי פלדמן:>
אז מישהו לא מילא את החובה שלו. 

<רונן לוי:>
אם אני בשק"ם אני חייב להציע כל טלוויזיה שיש, גם אם אני לא יודע? אני לא מבין. אני פועל עם הספקים שלי של כל סוגי החלפים, לצורך העניין, ואצל הספקים האלה אין. מה המצב המשפטי שלי? איפה אני צריך לחפש חלק שאני לא מוצא אותו במקורות שלי בשביל להציע אותו? זאת השאלה שלי, מה המצב המשפטי שלי? אני מציע הצעת מחיר, במקורות שלי אין סוג אחר- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ואז אתה פונה לצפת, וזה רחוק. 

<רונן לוי:>
לאן אני צריך להגיע בשביל להציע עכשיו שני סוגים של חלקים? 

<שמואל מלכיס:>
אבל לא מדובר פה בכלל על מחיר, לא מדובר פה שאתה מציע את ההצעה הזולה ביותר. מדובר פה על סוגים. אתה צריך להשיג יותר מסוג אחד בלבד, זה מה שנדרש ממך. מה אתם מיתממים ואומרים שחלק מסוים בצפת הוא הכי זול? אף אחד לא דרש את זה. 

<רונן לוי:>
מי דיבר על זול? רק אתה שמעת זול. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
חבר'ה, אומר לכם את האמת, כל חברי הכנסת שיושבים פה לא מבינים את זה כרגע ולכן קשה לי להביא את זה להצבעה. עו"ד פרידמן, תסביר לי איך פותרים את המחלוקת. אומר מר סקורניק, אמר רונן לוי בשיחה עם שלושת אנשי משרד התחבורה שברוב המקרים זה תופס, אבל יש מקרים חריגים, נקרא להם "מקרי צפת-באר-שבע". איך את "מקרי צפת ובאר-שבע" מכניסים כאן כדי שלא יהיו בעיות?

<זאב פרידמן:>
מכיוון שבמשרד התחבורה קיים מאגר הספקים אפשר לחייב אותם להציע מתוך אותו מאגר, אלה שנמצאים במאגר, בתוך הרשימה המצומצמת הזאת, משם הם חייבים להציע. אם לא מופיע שם- - -

<אינגריד הר אבן:>
מה, עכשיו נסגור את השוק? רק מי שמופיע שם?

<זאב פרידמן:>
לא אמרתי. כל אחד הרי מחויב על-פי הנוהל להכניס פירוט למאגר, כל יבואן חייב להיות שם. 

<דידי רוזנפלד:>
ותוצרת הארץ?

<זאב פרידמן:>
אינגריד הר אבן, עדיף לך שחברת הביטוח תמצא לך חלפים במקומות נידחים?

<אינגריד הר אבן:>
אבל אם אני לא עובדת עם כל הספקים?

<זאב פרידמן:>
לא אמרתי עם כולם. ברגע שיש חלפים, אם את לא מצאת חלפים אצל היבואנים האלה את חייבת בלאו הכי להציע את החלפים האלה. מה את עושה אם את לא עובדת עם הספק ויש חלף כזה?

<אינגריד הר אבן:>
אז אני לא מציעה. 

<זאב פרידמן:>
זה מה שהמחוקק רוצה, שזה לא יקרה, אז אין לך ברירה. לפחות שתהיה לך הגנה מפני עבירה פלילית. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו מתקרבים להתכנסות. מר מלכה ומר אנוך יעזרו לנו להתכנס ואז נצביע. 

<רון מלכה:>
אני חושב שבלתי אפשרי בניסוח של הצעת החוק לכסות מאה אחוז ממה שמר רונן לוי מבקש, אבל יש גם עניין של סבירות. כפי שאני מבין את הצעת החוק – ויתקנו אותי פה עורכי-הדין, אני לא עורך-דין – אני מבין שאני צריך להציע שני סוגים של חלקים: חלק חדש, חלק משומש, חלק מקורי, חלק תחליפי. אין התייחסות לספק כזה או אחר, אין התייחסות למחיר כזה או אחר. 
קודם כול, יבואני החלפים מחויבים בחוק להיות מרושיינים, כלומר הם לא יכולים סתם מחר בבוקר להחליט להביא קונטיינר של פילטר שמן לסוג מסוים של אוטו, הם לא יכולים. הם צריכים לקבל רישיון קודם. אז כל מי שחייב לקבל רישיון חייב להופיע באתר של משרד התחבורה. כפי שאמר מר סקורניק, כל המקורות מופיעים. אף אחד לא מביא איזה דבר באופן ספורדי. אם מישהו "החליק" כך על משהו ספורדי, איזו פלטה בתוך איזה קונטיינר – על זה אין לנו שליטה. 
<איתי עצמון:>
אבל מוצר משופץ הוא לא בהכרח מוצר שיוּבא לארץ. 

<רון מלכה:>
מוצר משופץ הוא מוצר שמייצר אותו פה מי שיש לו רישיון של מפעל תעבורה, למשל אלה שמשפצים צלחות לוויינים – הם חייבים להיות מרושיינים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסברת את זה. מילה למר אנוך ואחרי כן נתכנס. 

<יעקב (יקי) אנוך:>
חיכיתי בסבלנות אז אבקש להגיד יותר ממילה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה מקבל שלושה משפטים. 

<יעקב (יקי) אנוך:>
צריך להסתכל על העניין הזה מהעיניים של מי שעובד במוסך, מנהל את המוסך וחי במוסך. קודם כול, מי שמנהל את המוסך ועובד במוסך – אותו מאמי-פאפי ביזנס – אין לו קשר בהכרח עם כל יבואני החלקים, גם לא עם רובם. בדרך כלל הוא קשור לספק או שניים שאיתם הוא עובד. זאת שגרת עבודתו. מהם הוא מקבל את ההצעות, איתם יש לו הסדרים כספיים. יש פה גם הסדר כספי. זה לא שהחלק מתעופף מצפת לתל-אביב אלא צריך להעביר כסף. אם אני לא ספק שלך אין בינינו הסדרים. אני לא יכול להביא כל חלק שנמצא בכל מקום. לכן המושג "בר השגה" לדעתי מכסה את הכול. גם בתי-המשפט קיבלו אותו. 

צריך להבין שאין מצב – אני מדבר בעיקר על המוסכים הקטנים, שלא תחשדו בי שאני מייצג אולי עניין של יבואנים כרגע – הם לא יוכלו להתקיים. על-פי הצעת החוק הזאת הם יהיו עבריינים מרגע פתיחת המוסך בבוקר ועד רגע סגירת המוסך בערב. 

<משה בר:>
היום בדור האינטרנט בלחיצה אחת יכולים לדעת הכול. אם יש בעיה של משלוח אפשר להגיד ללקוח: יש עלות של משלוח, תשלם לנו את העלות. אם צריך לשלם עבור החלק מיידית תן לנו לשלם. היום עם הדואר אתה יכול בשנייה אחת להעביר את הכספים. שיפסיקו לחפש לנו פה תירוצים. הם פשוט מאוד עושים פה – סליחה על הביטוי – מאפיה מאורגנת כדי לעשוק את האזרחים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. רבותי, אנחנו מגיעים לסיכום. אבנר פלור ושרית זוכוביצקי-אור, יש לכם עוד הערה? אם לא, ניגש להצבעה אחרי כל ההערות והנוסח הסופי שעונה על התיקונים.

<אבנר פלור:>
אין הערות. 

<איתי עצמון:>
למעט התיקונים שדובר בהם קודם. יש לי איזה תיקון נוסח. יש כאן בעצם שלושה סוגים של מוצרי תעבורה: מקורי, משופץ ותחליפי. אני חושב שבהגדרה "מוצר תעבורה משופץ" צריך להבהיר ולומר שזה "מוצר תעבורה, בין אם מקורי ובין אם תחליפי", פשוט כדי לחדד את האבחנה בין שלושת הסוגים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ההערה מתקבלת. תודה. 

אם כך, אני מעלה את הסעיף להצבעה. סעיף 103, עם התיקונים שהוכנסו בו, אושר פה אחד. 

<זאב פרידמן:>
אדוני היושב-ראש, לא קיבלתי תשובה על השאלה לגבי אופן הצגת האופציות לצרכן, ללקוח. 

<איתי עצמון:>
היושב-ראש כבר הצביע על הסעיף, אבל אענה לך לגבי התחולה של דיני הגנת הצרכן ובכלל דינים נוספים. הנושא הזה עלה בחלק מן הישיבות. יהיה סעיף של שמירת דינים ואנחנו נזכיר במפורש גם את ההוראות לפי חוק הגנת הצרכן, דהיינו חוק הגנת הצרכן ותקנותיו. ברור שהחוק הזה לא גורע מתוקפם של אותם דינים. אני חושב שזה נותן לכך מענה. 

<זאב פרידמן:>
רציתי שזה ייכנס לפרוטוקול.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דברי היועץ המשפטי של הוועדה נרשמו בפרוטוקול.

<איתי עצמון:>
ויירשם בחוק. 

<אבנר פלור:>
והוא מחויב במסגרת הצעת המחיר גם לכתוב את מה שציינת. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"חובות בעל רישיון למוסך נייד
	108א
	על בעל רישיון למוסך נייד יחולו הוראות סעיפים 105 ו-106."


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה בסדר. אני מאשר. 

<אינגריד הר אבן:>
סליחה, כבודו.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
עו"ד שרית זוכוביצקי-אור, את רוצה להגיד מילה ואחרי כן עו"ד הר אבן תגיב? זה טכני. מה כאן לא בסדר?

<אינגריד הר אבן:>
מה שלא בסדר הוא למה רק שתי ההוראות האלה חלות על מוסך נייד?

<איתי עצמון:>
כי אלה ההוראות הרלוונטיות. 

<אינגריד הר אבן:>
לא כל ההוראות. כל הסמכות, האחריות – יש פה 80,000 סעיפים על חובות שחלות על בעל רישיון. למה רק שתי ההוראות הללו חלות על בעל רישיון למוסך נייד?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תני לנו דוגמה אחת, להוציא את סעיפים 105 ו-106, להוראות שחלות על מוסך נייד. 

<אינגריד הר אבן:>
למה אי אפשר לכתוב, אם בכלל צריך לכתוב, כי ברור שמוסך נייד הוא מוסך- - - 

<איתי עצמון:>
לא, לפי ההגדרות זה לא כל-כך ברור ולכן ביקשתי להוסיף את הסעיף הזה. 

<אינגריד הר אבן:>
אז אפשר לכתוב שכל הכללים החלים על מוסך חלים גם על מוסך נייד בשינויים הנדרשים.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה לא נכון. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מכיוון שאת אמרת בכל מקום, והם עשו את העבודה והפרטנית ואמרו שזה אך ורק סעיפים 105 ו-106, תני לנו דוגמה שזה לא חל ואז ה"קייס" שלך יהיה "קייס".  

<אינגריד הר אבן:>
לדוגמה, זה שהמנהל המקצועי חייב להיות נוכח כל הזמן, בסעיף 115.

<איתי עצמון:>
זה לא רלוונטי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תני לנו דוגמה אחת. אם לא, אין לך "קייס". 

<קריאה:>
מוסך נייד לא חייב. 

<אינגריד הר אבן:>
למשל חובת נוכחות במוסך. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
מוסך נייד זה רכב. 

<אינגריד הר אבן:>
אז הוא לא צריך להיות שם?

<קריאה:>
לא. הוא לא חייב להיות שם. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אינגריד הר אבן, אין לך "קייס". אם יהיה לך, נעשה רביזיה. 

<אינגריד הר אבן:>
פיקוח על ליקויים ברכב. 

<אבנר פלור:>
כללנו את סעיף 105, שמתייחס להתקנת מוצר תעבורה שמתאים לרכב, וסעיף 106, שמתייחס להתקנה בהתאם להוראות יצרן. אלה ההוראות המקצועיות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם תמצאי משהו, נתקן. תודה. 

סעיף 108א מאושר. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בסעיף 109 אנחנו מסדירים רישיון למקצוע. אני מזכירה שעל המקצוע הזה חלות ההוראות הכלליות שהוועדה כבר דנה בהן, באשר לרישום הפלילי, באשר לסמכויות להתלות רישיון וכולי. 

<איתי עצמון:>
תנאים לקבלת רישיון. כל ההוראות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לגבי ההוראות המקצועיות. כל זה חל אוטומטית מכיוון שזה מקצוע בענף הרכב והוא חל גם על מקצוע מסוג מנהל מקצועי של מוסך. 

	
	
	סימן ב': רישיון לניהול מקצועי של מוסך

	"רישיון לניהול מקצועי של מוסך
	109.
	(1) מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לניהול מקצועי של מוסך: 

	
	
	
	(1)
הוא תושב ישראל;

	
	
	
	(2)
הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר;

	
	
	
	(3)
הוא אחד מאלה:

	
	
	
	
	(א)
מהנדס הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה;

	
	
	
	
	(ב)
הנדסאי הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה;

	
	
	
	
	(ג)
טכנאי מוסמך הרשום במדור שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה, שסיים בהצלחה קורס ניהול עסקי במסגרת לימודי ההסמכה כטכנאי או במסגרת קורס ניהול מקצועי;


	
	
	
	
	(ד)
בעל תעודת מקצוע במקצוע ובסוג כפי שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה וכן תעודת גמר בקורס ניהול מקצועי, כפי שקבע השר. 

	
	
	
	(4)
הוא עמד בהצלחה בבחינות עיוניות ומעשיות לפי סעיף 110.

	
	
	(2) השר רשאי לקבוע סוגים של רישיונות לניהול מקצועי של מוסך בהתאם לסוג המוסך.

	
	
	(3) בסעיף זה, "קורס ניהול מקצועי" – קורס לניהול מקצועי של מוסך שתכנית הלימודים שלו אושרה בידי המנהל בהתייעצות עם מנהל האגף להכשרה מקצועית ומועצת מנהלי המוסכים."


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסבר קצר, בבקשה. 

<איתי עצמון:>
ואם תוכלי להתייחס לפסקה (2) של סעיף קטן (א): "הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף מסוג שקבע השר".

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אלה למעשה סעיפים שמבוססים על צו הפיקוח כיום, שמסדירים את התושבוּת, את ההכשרה המקצועית וההשכלה הרלוונטית, את הקורסים שעובר מנהל מקצועי. אבנר פלור יסביר במה מדובר. בין היתר, אנחנו דורשים שלמנהל המקצועי יהיה רישיון נהיגה משום שהוא נדרש לעשות נסיעות מבחן, וכמובן צריך להיות לו רישיון נהיגה מתאים לרכב שמטופל במוסך. 

<דידי רוזנפלד:>
זה לא קשור לשר. תכתבי: "מתאים למכוניות שבהן הוא מטפל", נקודה. מחר השר יחליט שהוא צריך רישיון ב'. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
למרות שמר רוזנפלד לא ברשות דיבור תתייחסו אליו כאילו היה ברשות דיבור. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בהתאם לסוג הרכב המטופל במוסך. 

<איתי עצמון:>
אבל איך הוא יכול לדעת? אה, יודעים מראש. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אני מזכירה שסוג המוסך זה סוג הרכב וסוג הפעולות. 

<איתי עצמון:>
כלומר, "הוא בעל רישיון נהיגה בתוקף בהתאם לסוג הרכב המטופל באותו מוסך"?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לא "המטופל". אולי "סוג הרכב שברישיון". 

<איתי עצמון:>
"הרכב שהמוסך רשאי לטפל בו"?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
כן. אבל יש חריגים. זה הכלל, אבל לפעמים יש חריגים. 

<איתי עצמון:>
אתם מעדיפים להשאיר את זה בתקנות שהשר יאשר?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון, כדי לאפשר לפתוח מקרים מסוימים. 

<אבנר פלור:>
שזה לא יהיה חסם. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הבנו. יש עוד הערות?

<זאב פרידמן:>
אדוני היושב-ראש, מדובר כאן באחת הפונקציות החשובות ביותר בניהולו של מוסך. יש לו תפקיד לשמור גם על הבריאות שלך ושלי בכך שרכבים מסוכנים לא יעלו על הכביש. 

<שמואל מלכיס:>
בטיחות. לא בריאות. 

<זאב פרידמן:>
בטיחות. זה שומר על שלומנו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בטיחות זה גם בריאות. האמן לי, אם אתה נוסע ברכב לא בטוח הלכה הבריאות. 

<זאב פרידמן:>
המשמעות היא זו, שהגם שיש לשר, בכל מקום שבו הוא נותן רישיון, סמכות לשקול האם האדם הורשע או לא הורשע, אני סבור שהיה ראוי להוסיף כאן תנאי שהוא לא הורשע בחובות שמוטלות עליו במפורש בחוק. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לעו"ד זוכוביצקי-אור יש תשובה, בבקשה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
התחלתי ואמרתי שעל הפרק הזה חלות ההוראות הכלליות שעליהן הצבענו ושם, לפי סעיף 7, אם יש הרשעה שמונעת ממנו אנחנו יכולים לשקול גם הרשעות פליליות. 

<זאב פרידמן:>
מה שביקשתי הוא בניגוד לסמכות הכללית של השר, שכל פעם שהוא יפעיל אותה יגישו נגדו- - -

<איתי עצמון:>
של המנהל. לא של השר. 

<זאב פרידמן:>
סליחה, של המנהל. יגישו נגדו מייד עתירה לבג"ץ כי הוא מפר את חופש העיסוק. אני סבור שכאשר יופיע תנאי שהוא לא הורשע לפי פרק זה כתנאי לקבלת הרישיון, ולהשאיר סמכות שיורית להקל עליו וכן לתת לו את הרישיון, זה ההסדר הנכון שצריך להשתמש בו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
זה מונע עתירה לבג"ץ. מעניין מאוד. 

<זאב פרידמן:>
אנחנו הרי מדברים על מקרים מצומצמים שבהם יהיה מישהו שנתפס בהרשעה, שזה דבר חמור. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רבותי, אם זה כולל, טוב. 

<עוזי יצחקי:>
יש בזה משהו. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זאת המסגרת המשפטית. 

<זאב פרידמן:>
אם אדם חתם על רכב תקין כשהוא מולחם משני חלקים אני לא רוצה שהוא יהיה יותר מנהל. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
דרור וגשל, שמעת את הערת מר פרידמן. מה המלצתך?
<דרור וגשל:>
לדעתי הסעיף בסדר בנוסחו הנוכחי. אני שואל מה מפריע לזאב פרידמן בסעיף 7 ומה לדעתו לא מאפשר לעשות במסגרת הסעיף הזה ולכן צריך פה הוראה ספציפית. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תסביר, עם דוגמה. 

<זאב פרידמן:>
אני חושב שיש הבדל בין מקום שבו יש הסמכה כללית לשר לשקול מתי כן ומתי לא להפעיל את הסמכות לבין מקום שאתה אומר: תנאי לקבלת הרישיון שלא הורשעת. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה לא השר. זה המנהל.

<זאב פרידמן:>
המנהל. סליחה. 

<דרור וגשל:>
אין פה תקנות. זה לא סותר.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
איתי עצמון יקרא עכשיו את סעיף 7 כדי שכל היועצות והיועצים המשפטיים, ויש פה בלי עין הרע רבים ורבות, יקראו ויגידו אם הערת פרידמן במקום, בבקשה. 

<איתי עצמון:>
אני קורא את סעיף 7, שעניינו סירוב לתת רישיון. זה סעיף שאושר לפני כשנה.

"המנהל רשאי לסרב לתת למבקש רישיון אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אם הוא" – דהיינו המבקש – "הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן השירות לרכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק-דין סופי בעניין".

אני חושב שהסעיף הזה כן נותן מענה. זה גם סעיף כללי שחל לגבי כל סוגי הרישיונות. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם כך, עו"ד פרידמן, אני מקבל את עצתו של היועץ המשפטי. אם אחרי שתשקול תחשוב שיש צורך ותשכנע אותו אגיש רביזיה. 

אם כך, אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין 

נמנעים – אין

סעיף 109, נתקבל.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסעיף אושר. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"בחינות
	110.
	השר, על פי הצעת  מועצת מנהלי המוסכים, יקבע את תכנית הבחינות כאמור בסעיף 109(א)(4), ורשאי הוא לקבוע כי מי שמנוי בסעיף 109(א)(3)(א) או 109(א)(3)(ב) יהיה פטור מהבחינות, כולן או חלקן בתנאים שיקבע."


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסבר קצר, בבקשה, ותגובות.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה סעיף שמדבר על תוכנית הבחינות. לגבי הפטור אבנר פלור יוסיף. 

<אבנר פלור:>
היום אנחנו מאפשרים, ככל שהוא ברמת השכלה גבוהה יותר אנחנו באים לקראתו. מה הכוונה? לדוגמה, אם יש מהנדס שרוצה להיות מנהל מקצועי בעל כתב הסמכה אז אנחנו פוטרים אותו מן הקורס התיאורטי למנהל מקצועי, אבל מבחנים הוא מבצע. בחלק מן המקרים, למשל לגבי הנדסאי או טכנאי, אנחנו פוטרים אותו גם מן המבחן. לדוגמה, הנדסאי אני פוטר ממבחן למנהל מקצועי. פה אנחנו רוצים לעגן את זה באופן מסודר. זה גם יתואם עם משרד הכלכלה וגם במסגרת מועצת המנהלים שקיימת היום. 
<איתי עצמון:>
והכול ייקבע בתקנות, סעיף הסמכה. 

<אבנר פלור:>
כן. טוב להכניס גם אנשי מקצוע. ככל שהרמה גבוהה יותר- - - 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני חושב שאין פה בעיה. אני מאשר את סעיף 110. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"פיקוח על עובדי המוסך
	111.
	מנהל מקצועי של מוסך יפקח על עמידתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך, לרבות בהתאם להוראות לפי סעיפים 103 עד 105 ולהוראות המקצועיות לפי סעיף 106."


זה סעיף שבעצם מסדיר את עבודתו של המנהל המקצועי ואחריותו. הנוסח היום בצו הפיקוח הוא נוסח כללי. אנחנו רוצים לעשות אותו ספציפי ומדויק. הרי ברור לנו, מחד, שהמנהל המקצועי אחראי על כך שהרכב במוסך יוצא תקין, ומאידך, הוא עצמו לא מתקן כל רכב שמגיע למוסך. לכן הוא צריך לדאוג שהחובות שמוטלות עליו ועל המוסך יתקיימו. זה הסעיף הזה. 

<שמואל מלכיס:>
זה מנוסח באופן מאוד לא ברור. מה זה "יפקח על עמידתם"?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר מלכיס, תמיד כשאתה מבקר אתה גם מציע לי שיפור. מה אתה מציע?

<שמואל מלכיס:>
המשפט "יפקח על עמידתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב" לא ברור. בְמה? יפקח על עמידתם בחובות החוקיות, או מה? כתוב "לרבות" כאשר לא כתוב קודם על מה. 

<איתי עצמון:>
זה עניין יותר של לשון, של נוסח. אנחנו נתקן את זה. 

<שמואל מלכיס:>
הסעיף מנוסח לא נכון. 

<איתי עצמון:>
נתקן את זה בשלב הנוסח, אבל הכוונה ברורה, שהוא צריך לפקח על עמידתם של העובדים בהוראות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
הוא בתפקיד פיקוח. הוא אחראי לכל מה שנעשה במוסך. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר מלכיס אומר שיש נושא, יש נשוא ואין מושא. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אבל המהות ברורה. אנחנו נתקן את זה בנוסח, אבל אני רק אומרת שמטרת הסעיף היא להסדיר.

<שמואל מלכיס:>
המטרה ברורה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
הנוסח יתוקן בהתאמה במקרה והוא לא ברור עד הסוף. המנהל המקצועי תפקידו לפקח על כל מה שנעשה במוסך, כל ההיבטים המקצועיים שנעשים במוסך. 

<שמואל מלכיס:>
תכתבי "כל ההיבטים המקצועיים".

<איתי עצמון:>
רגע, אדוני, אני רוצה בכל זאת להבין. כרגע כתוב "יפקח על עמידתם של העובדים העוסקים בטיפול בכלי הרכב במוסך". בהוראות הדין? בְמה? כי כתבתם "לרבות". 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
אנחנו אומרים: הוא מפקח על העובדים. 

<דרור וגשל:>
העובדים גם צריכים לדעת לחבר נכון את הבורג בלחץ. יש הוראות שהן לא מקצועיות. הוא  מכיר איך עושים את העבודה וצריך לפקח עליה. 

<איתי עצמון:>
אז אולי "יפקח על עבודתם, לרבות עמידתם בהוראות". 

<דרור וגשל:>
נכון.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון, ברור. 

<רונן לוי:>
אנחנו מציעים לאמץ את הנוסח הישן של הצו, במקום סעיפים 111 ו-112 ביחד, שהוא "עבודה במפעל תיעשה במיומנות מקצועית באחריות המנהל המקצועי". כך אנחנו בעצם מכניסים גם את האחריות שלו על כל העבודה. בסעיף 112 אנחנו רוצים לתת לו את האחריות רק על מה שהוא מתקן. 

<איתי עצמון:>
עדיין לא הגענו לסעיף 112. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אבל הוא הציע לחבר. 

<רונן לוי:>
לא מפריע לנו שיהיה רשום גם שיפקח על עבודתם. זאת ההצעה שלי. זה גם יותר נכון. זה גם מגדיל את האחריות הכוללת עליו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תרשמו את ההערה. לאור ההערה של מר לוי אני מציע שנקרא גם את סעיף 112 ואז יהיו לנו שתי אפשרויות: או שנצביע על סעיפים 111 ו-112 כלשון ההצעה המתוקנת, או שנאחד אותם כהצעת מר לוי. 

<אינגריד הר אבן:>
אנחנו מבקשים שיהיה בפניכם נוסח הצו, מהיכן שרונן לוי קרא, סעיף 17א לצו. הנוסח הישן הוא "עבודת המפעל תיעשה במיומנות מקצועית ובאחריות המנהל המקצועי", שזה כולל הכול, גם את הפיקוח על העובדים, גם את העבודה. זה הרבה יותר רחב. 

<איתי עצמון:>
משרד התחבורה מבקש לשנות את המצב הקיים. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אנחנו רוצים להיות יותר ספציפיים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתם – בהרחבה, הם במשרד התחבורה – בפרטנות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בדיוק, בגלל זה המילה "לרבות". ברור שהכוונה שהוא אחראי על הכול, רק כשאתה נותן מין אחריות כללית כזאת אף אחד לא יודע לגזור אותה אחר-כך לחלקים. כשבאים להעמיד לדין משמעתי או לדין מינהלי, של המינהל המקצועי, והוא אומר: "לא ידעתי שאני צריך לפקח על העובד, לא אמרו לי" – אנחנו אומרים לו: "חביבי, זה מה שאתה צריך לעשות, אתה צריך לפקח, לרבות כל הפעולות שאתה אחראי להן". זה דבר אחד. 
<רונן לוי:>
לא מפריע לנו. אנחנו רוצים שזה יהיה ביחד עם- - -  

<שרית זוכוביצקי-אור:>
הבנתי, אתה רוצה שתהיה האחריות הכוללת עם ה"לרבות" כדוגמאות. 

אקרא את סעיף 112. קראנו את ההערות של איגוד המוסכים וחשבנו שהן במקומן. אקרא כבר נוסח מתוקן ואסביר מה עומד מאחורי זה. 

	"בדיקת תקינותו של רכב
	112.
	מנהל מקצועי של מוסך יאשר תקינותן של הפעולות שבוצעו ברכב שטופל במוסך לפני מסירתו ללקוח." 


אסביר את הסעיף. הנוסח המקורי אמר שהמנהל המקצועי יהיה אחראי לתקינותו של כל רכב שטופל במוסך. ההערה המקצועית שהתקבלה היא שכאשר אדם למשל בא לתקן שמשה ובפועל יש איזו תקלה במנוע, המוסך לא בדק את המנוע כי התפקיד שלו לא כשהרכב נכנס לתקן שמשה לעשות בדיקה ולהגיד: "לא, לא, אתה אמנם באת לתקן את השמשה אבל בדקתי את הרכב והרכב לא תקין". מבחינתנו צריך לדאוג שהפעולות שהמוסך עשה ברכב בוצעו בסדר, בהתאם להוראות המקצועיות, וזה תקין. 

<איתי עצמון:>
זה הפעולות או זה החלק המסוים ברכב שאותו תיקנו? הפעולות יכולות להתבצע כפי שהתבצעו אבל החלק עצמו למשל לא תוקן כפי שצריך. יכול להיות מצב כזה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לדעתי דבר גורר דבר. זה גם. הפעולות שבוצעו ברכב ובחלקיו. 

<שמואל מלכיס:>
אפשר לכתוב גם וגם. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אפשר, אבל לדעתי זה לא נדרש. 

<אינגריד הר אבן:>
אבל לפעמים אנחנו מתקנים חלק מחלק. איתי עצמון, זה לא מדויק. מה שאנחנו עשינו – אנחנו אחראים, אין בעיה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זאת אומרת, הפעולות שבוצעו ברכב. 

<אבנר פלור:>
זה כולל את הכול. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לדעתי זה כולל. אם נגעו בחלק אז תיקנו את החלק. לדעתי זה כלול בפנים. 
<איתי עצמון:>
נבדוק ברמת הנוסח לוודא שזה באמת תואם את הכוונה שעליה דובר כאן. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
ברור שאם תיקנתם מנוע ויש – זה כפוף לעניינים מקצועיים. 

<אינגריד הר אבן:>
אנחנו יכולים לחיות עם זה. תודה רבה על תשומת הלב. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז אנחנו נשארים עם שני הסעיפים. אני מצביע על סעיפים 111 ו-112 עם התיקונים, כגרסת זוכוביצקי המתוקנת. מי בעד?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין 

נמנעים – אין

סעיפים 111 ו-112, עם התיקונים שהוכנסו בהם, נתקבלו.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסעיפים אושרו פה אחד. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"דיווח על ליקויים ברכב
	113.
	מנהל מקצועי של מוסך ידווח למנהל או לרשות הרישוי על ליקויים בטיחותיים ברכב העלולים לסכן את התנועה שהובא למוסך שלא תוקנו, הכל בהתאם להוראות שקבע השר באישור הוועדה."


אסביר. כשמנהל מקצועי נוכח שרכב יוצא מן המוסך עם ליקויים שעלולים לסכן את התנועה אנחנו רוצים לאפשר לרשות הרישוי לבצע פעולות בהתאם לסמכות שלה לגבי רישיון הרכב לפי תקנה 108 לתקנות התעבורה. 
אני רוצה להסביר את ההסדר הכללי. החוק הזה לא מטפל ברישיונות רכב. פקודת התעבורה ותקנות התעבורה מטפלות ברישיון רכב, ויש סמכות לרשות הרישוי למסור הודעת אי-שימוש ברכב אם יש בו ליקויים שעלולים לסכן את התנועה. אנחנו למעשה "מתלבשים" על החלק הזה, על התקנות הרלוונטיות, תקנות 308 ו-310 וגם 307, על מנת לטפל בכלי רכב שהתברר שעלולים לסכן את התנועה. 

אסביר מה יקרה. כאשר מנהל מקצועי מגלה שיש ליקוי שעלול לסכן את התנועה הוא מדווח לרשות הרישוי ואז נכנסות לפעולה תקנות התעבורה. רשות הרישוי מפעילה בוחן. הבוחן, לפי תקנה 307 לתקנות התעבורה, רשאי להזמין את הרכב לבדיקה. אחר-כך אם הוא מגלה שהליקוי עלול לסכן את הבטיחות הוא רשאי להוציא הודעת אי-שימוש על הרכב. אלה הכול סמכויות של רשות הרישוי. דרך אגב, יש לו עוד סמכות אחת, במקום להוציא הודעת אי-שימוש הוא יכול לאפשר לבעל הרכב לתקן את הליקויים בתוך 48 שעות, לוותר על הודעת האי-שימוש, לראות שהרכב תוקן ולתת לרכב את הרישיון הקבוע. 

<איתי עצמון:>
אדוני, אני מבקש להגיד כמה דברים ולהעיר. בדיונים הפנימיים שקיימתי עם נציגי הממשלה הייתי מוטרד קצת מהנוסח של הסעיף כפי שהתקבל בהצעת החוק בקריאה הראשונה, מכיוון שלא היה ברור בהתחלה מה הם אותם ליקויים בטיחותיים ברכב. לכן נוספה התיבה "העלולים לסכן את התנועה". 

שאלה נוספת שהטרידה אותי, ואני לא בטוח שניתן לה מענה, היא מה בעצם ייעשה במידע שיימסר. האם המידע הזה מועבר אחר-כך למשל למשטרה? אגיד למה אני חושש מהעניין הזה. למשל אם מגיע לקוח למוסך ואומרים לו: "דע לך שלפי החוק החדש אם לא תתקן את הליקוי שעכשיו הצבענו עליו אנחנו מחויבים לדווח", אדם עלול להיבהל מכך ולומר: "בסדר, תתקנו," למרות שלא בהכרח התיקון הזה נדרש. 

השאלה איך נותנים מענה לשאלות הללו. רק אזכיר, וזה גם תוקן בהתאם להערה שלי, שכל ההסדר הזה של דיווח על ליקויים, בעצם התוכן שלו יהיה בתקנות שיובאו לאישור הוועדה, ולכן בסוף נאמר "הכול בהתאם להוראות שקבע השר באישור הוועדה". אבל בכל זאת אני רוצה לשמוע התייחסות מנציגי משרד התחבורה לגבי מה ששאלתי. 

<אבנר פלור:>
איך זה מבוצע היום בפרקטיקה: אם מקבלים הודעה מן המנהל המקצועי של מוסך – יש לנו עבודה קיימת ונוהל קיים – אז אנחנו בעצם שולחים לבעל הרכב, שעד כך וכך ימים הוא מחויב לבצע את התיקון ברכב ובמידה ולא הרכב שלו מורד מהכביש, ואנחנו עושים לו הורדה מהכביש בהודעת אי-שימוש. 
<איתי עצמון:>
אבל זו גם עבירה פלילית.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אנחנו לא מוסרים דיווח למשטרה. אנחנו נוקטים פה בהליך מינהלי. 

<אבנר פלור:>
הליך מינהלי. זה מה שעושים בפועל, וזה חשוב, וטוב שנביא לוועדה את התיקון. 

<איתי עצמון:>
ומה קורה אם לקוח אומר: "אני לא מעוניין לתקן את הליקוי הזה"? 

<אבנר פלור:>
הרכב מוּרד מן הכביש. 

<איתי עצמון:>
בתקנות תהיה רשימה של ליקויים בטיחותיים שעלולים לסכן את התנועה?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אני לא יודעת אם תהיה רשימה. אנחנו לא רוצים לצמצם את הסמכויות שיש לנו היום לפי תקנה 308. שימו לב שמי שיפעיל את הסמכות של מסירת הודעת אי-שימוש זה רשות הרישוי ולא המנהל. זאת אומרת, אנחנו רוצים לעבוד באופן מסונכרן מלא עם תקנה 308, ושם אין הגבלה. למה אין הגבלה? משום שמי שיקבע אם הרכב עלול לסכן את התנועה זה בוחן, כלומר זה בעל מקצוע שמקבל רישיון. 

<איתי עצמון:>
אבל זה בשלב לאחר מכן. אנחנו כרגע מדברים על השלב שבו מנהל מקצועי של מוסך צריך לדווח. זה השלב שכרגע אנחנו עוסקים בו. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אז הוא מדווח ורשות הרישוי תפעיל שיקול דעת. קודם כול, היא יכולה להפעיל שיקול דעת ולהגיד: "ראיתי את הדיווח ולא נראה לי שיש פה משהו". אם היא חושבת שיש שם משהו אז היא תעביר את האינפורמציה. רשות הרישוי היא לא איש מקצוע. מי שהוא איש מקצוע זה בוחן. לכן היא תעביר את המידע לבוחן והבוחן יחליט אם הוא רוצה לזמן את הרכב לבדיקה. הוא יזמן את הרכב לבדיקה ושם יש שיקול דעת, הוא לא מייד מוסר הודעת אי-שימוש. דרך אגב, אבנר פלור אמר שהוא גם עושה פרוצדורה מקדימה ואומר: "נודע לנו שיש ליקוי בטיחותי, תודיעו לנו אם תיקנתם". זה ייתר בכלל את הצורך להזמין בדיקה על-ידי בוחן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תודה. עו"ד פרידמן, עו"ד שניידר, מר לוי ומר בר אחרון, בבקשה. 

<זאב פרידמן:>
אדוני היושב-ראש, אני סבור שיש בעיה בביטוי "העלולים לסכן את התנועה". "תנועה" זה משהו מאוד מוגדר וספציפי. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אתה מתכוון לתנועת העבודה או לתנועת החרות?...

<זאב פרידמן:>
אני בהחלט חושב שצריך להסתכל גם על האנשים האחרים העושים שימוש בדרך. אם הם ליקויים שאינם מסכנים אולי את התנועה אבל מסכנים את חיי הנהג, כמו למשל דליפה של חד תחמוצת הפחמן אל תוך חלל האוטו או כמו למשל תקלות שיכולות לפגוע בהולכי הרגל ולא בתנועה, אז אני חושב שהביטוי "עלולים לסכן את התנועה" מצומצם מדי. אני מציע לומר לפחות "העלולים לסכן את הבטיחות", משהו כללי יותר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
"בטיחות" מול "תנועה".

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אגיד מה הקושי בשינוי הנוסח. לא סתם בחרנו את התיבה "העלולים לסכן את התנועה", משום שאנחנו רוצים לעבוד על-פי תקנה 308. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כלומר, יש הלימה בשימוש במילה "תנועה" בעבר.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בדיוק, כי מי שמפעיל את הסמכות זה לא המנהל אלא רשות הרישוי והבוחן. אני לא נתקלתי בזה – לדעתי תקנה 308 עובדת כבר זמן רב – שהיו אבחנה ודקדוקים האם זה מסכן את התנועה או מסכן את הנהג. 

<איתי עצמון:>
אני לא כל-כך בטוח שהשתכנעתי. בסעיף 17(ב) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב) – זה בעצם ההסדר שקיים היום – נאמר כך: "נמצא במכלל בטיחותי ליקוי חמור המסכן את הבטיחות יודיע על כך המנהל המקצועי לבעל הרכב, ואם סרב בעל הרכב לתקן כנדרש יודיע על כך המנהל המקצועי לרשות הרישוי". 

<זאב פרידמן:>
כך זה צריך להיות. 

<איתי עצמון:>
כלומר, כאן כתוב "ליקוי חמור המסכן את הבטיחות". 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נכון, אבל בגלל שהיום בתקנה 308 יש ביטוי אחר – אנחנו רוצים להפעיל את המנגנון שם. 

<איתי עצמון:>
אבל זה תקנות. אנחנו כרגע בחקיקה ראשית. יכול להיות שצריך לכתוב "ליקוי בטיחותי ברכב"--- 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"העלול לסכן את התנועה והבטיחות".

<אבנר פלור:>
נוסיף את "הבטיחות".

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לא נראה לי שתהיה בעיה פרשנית בזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בסדר, אז תיקון פרידמן, תוספת פרידמן, המילה "בטיחות" התווספה. עוד הערות, בקצרה?

<משה בר:>
חשוב שהבדיקות לא ייעשו במשרדי הרישוי היכן שעושים את הטסטים. ראיתי מקרה, אדם שלא עבר טסט הגיע למוסכניק שלו והוא אמר לו: "לך תוציא אגרה חדשה ותשלם אותה" וביקש סכום של כסף ואז העביר לו טסט אפילו שהאוטו לא תקין. אני מוכן להיבדק במכונת אמת על הנושא הזה. 
<קריאה:>
יש רמאים. 

<משה בר:>
הבוחנים במשרד הרישוי קשורים עם בעלי מוסכים. הם מעבירים רכבים לא תקינים וזה עובר במשרד הרישוי. כאשר משרד הרישוי מאשר – הרכב הופך להיות לתקין. לכן צריך שיהיה גוף חיצוני שיבדוק את זה ולא משרדי הרישוי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כל הבעיה בגדול, ולא אתייחס אם זה נכון או לא נכון, כל בעיית השחיתות הישראלית, שקיימת בכל-כך הרבה גופים, אני חושב שהיא בעיה מורכבת מאוד. ככל שיהיו גופים סטטוטוריים בלתי תלויים זה יעזור. ההערה שלך נשמעה אבל אני לא יודע אם פה נפתור אותה. 

<שמעון אלקיים:>
אני ראש תחום שירותי תחזוקה במשרד התחבורה. ברשותך, אני רוצה לענות למר בר ששאל את השאלה. היום מכוני הרישוי פועלים און-ליין וכל רכב שנכנס למבחן שנתי ומתחיל מבחן שנתי במכון מסוים מנוּע אוטומטית מלהיבחן במכון אחר אלא הוא חייב לחזור לאותו מכון. כך שאם הוא התחיל במכון מסוים והוא הולך למשרד הרישוי להוציא רישיונות, גם אם הוא הוציא רישיון חדש שאין עליו חותמת שכביכול היה במכון, הוא יגיע לכל מכון בארץ והוא פשוט לא ייקלט, יגידו לו לחזור לאותו מכון, רק שם הוא יכול לעבור מבחן. 

<משה בר:>
כבוד היושב-ראש, זה לא נכון. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
משה בר, אני מציע שתשלח לי מכתב, עם העתק לחברי הכנסת, עם דוגמאות. 

<משה בר:>
אשלח לך מכתב עם הכול. זה קרה לי אישית. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תשלח לי, ואם נכונה הטענה שלך נדון איך אפשר לתקן את זה. תביא את המקרה הפרטי שלך ואת כל הדברים. 

<שמעון אלקיים:>
מתי זה קרה?

<משה בר:>
לפני בערך 4 שנים וחצי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
תעביר את המכתב הזה לשמעון אלקיים, עם העתק אליי ולמנהלת הוועדה ושמעון אלקיים יענה לך תשובה. אם זה לא נכון, נדבר פה על התיקונים. תודה רבה. 

<משה קירמאייר:>
סגרנו את הפרצה בחצי השנה האחרונה. הוא מדבר על אירוע שאירע לפני 4 שנים וחצי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בבקשה, אז בואו נבדוק את זה. 

<משה בר:>
אם זה תוקן, מצוין. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כל הכבוד אם זה "נסגר", שאפו, מר אלקיים. 
אני מאשר את סעיף 113. 

אני רק רוצה להודיע, מכיוון שאני עובד כבר מהבוקר וצריך לאכול ארוחת צהריים, נסיים את הדיון בשעה 13:15 כי בשעה 13:30 יש לנו עוד ישיבה עם הממונה על ההגבלים העסקיים, ישיבה לא פשוטה, אז תנו לי רבע שעה לעיכול ואנחנו ניפגש כאן בישיבות הבאות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"חובת נוכחות במוסך
	115.

	(א)
המנהל המקצועי יהיה נוכח במוסך במשך שעות מתן השירות לציבור זולת אם נכח במוסך ממלא מקומו שאישר המנהל  לפי סעיף 115א.

	
	
	(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ייתן בעל רישיון להפעלת מוסך שירות רכב ללא נוכחות המנהל המקצועי לתקופה העולה על 30 ימים בשנה."



זה מסדיר את חובת הנוכחות של המנהל המקצועי ואת ההסדר שעשינו לאור בקשת איגוד המוסכים, שלפיו זו גזרה שקשה לעמוד בה, שהמנהל המקצועי יהיה נוכח במשך כל שעות הפעילות. מצאנו פונקציה שהכשרתה פחותה מהמנהל המקצועי, שתהיה נוכחת במוסך עד 30 ימים בשנה. 

<איתי עצמון:>
והוא לא יהיה בעל רישיון. 

מדובר על 30 ימים, בין ברציפות ובין במצטבר. נכון?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
כן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מר רוזנפלד, בבקשה. מר רוזנפלד, למי שלא יודע – אני אומר לכל הצעירים פה שלומדים – הנוכחות שלו בוועדה מרשימה מאוד, כמעט כמו של עו"ד פרידמן, ובעוונותיו הוא גם מנכ"ל "שלמה סיקסט". 

<דידי רוזנפלד:>
תודה. יש לי הערה. אני מכיר יותר ממנהל מקצועי אחד שנאלץ ללכת למילואים כמה פעמים בשנה ובכל פעם לפחות ל-20 ימים. אז מה, הוא לא יהיה מנהל מקצועי? ההגבלה של 30 ימים מטרידה אותי. 

<רונן לוי:>
אנחנו רוצים לפתור את זה, שיהיה עד 60 ימים, ואחרי 30 ימים הוא יהיה חייב לדווח. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אנחנו מדברים על הבעיה של המילואימניקים. 

<רונן לוי:>
לא רק מילואים אלא גם ימי חופש וימי מחלה. אבל יהיה דיווח אחרי 30 ימים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה אתה אומר על זה, אבנר פלור?

<עוזי יצחקי:>
נשמע הגיוני. 

<רונן לוי:>
תן אופציה.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ההצעה של רוזנפלד את לוי אומרת שאנחנו מדברים בדרך כלל על 30 ימים אבל זה גם עד 60 ימים במקרים מיוחדים. 

<אינגריד הר אבן:>
אבל אנחנו נדווח אחרי 30 ימים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אחרי 30 ימים לדווח, שאם באמת יש מחלה או שירות מילואים ממושך אז אנחנו בבית הלל ולא בבית שמאי. מקובל, אבנר פלור? תבדוק. 

<אבנר פלור:>
מבחינת מספר הימים, אנחנו נגדיל את זה, בעקבות הבקשה, מ-30 ימים ל-45 ימים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קיבלתי. אנחנו הולכים בדרך האמצע. 45 ימים. 

<רונן לוי:>
לפעמים, כידוע לך, מציעים שני סוגי חלפים ובסוף עושים פשרה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נכון, אף אחד לא חותך את התינוק של שלמה. 

<אבנר פלור:>
לגבי ההודעה בנוגע לנוכחות, כפי שאמרנו, בעצם המנהל המקצועי או ממלא מקומו הוא האוטוריטה המקצועית הבכירה ביותר להוצאת הרכב מן המוסך בטיחותי ותקין, והיות וגם נתנו אופציה – נראה גם בהמשך – שיוכל להודיע במסגרת הדואר האלקטרוני על היעדרות של המנהל המקצועי אז אנחנו כן רואים לנכון שכאשר הוא נעדר יודיעו, ולא רק מעבר ל-30 או 45 ימים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בהחלט, מקובל. 

<דידי רוזנפלד:>
בכל דקה שהוא חסר? המנהל המקצועי יוצא היום בשעה 14:00. המוסך ייסגר בשעה 17:00. אתה באמת רוצה דיווח על זה?

<אבנר פלור:>
יש ממלא מקום שיופיע גם ברישיון המוסך. 

<דידי רוזנפלד:>
עד כאן בסדר. 

<אבנר פלור:>
יחד עם זאת, אתה צריך להבין שיש כאן בעיית פיקוח. כשאני מגיע למוסך לפקח אני צריך לדעת כמה זמן הוא נעדר. לפי מה אדע את זה? 

<דידי רוזנפלד:>
מצד אחד אתה רוצה לתפוס את הגנב, ומצד שני אתה מקשה על כל הארץ. 

<אבנר פלור:>
אבל מה אתה מציע? איך תפתור את בעיית הפיקוח כשאגיע לאותו מוסך? כמה זמן הוא נעדר, יומיים, שלושה, שבוע, שבועיים? ממתי אני סופר את 45 הימים?

<רפאל (רפי) שחוח:>
תדבר בטלפון ותשאל. מה הבעיה?

<רונן לוי:>
אם הוא נעדר שבועיים או חודש ברציפות הוא חייב לדווח.

<דידי רוזנפלד:>
הוא חייב לדווח לך אחרי תקופה של 30 ימים. 

<אבנר פלור:>
אתם מציעים רק אחרי היעדרות של 14 ימים ברציפות?

<רונן לוי:>
אחרי היום ה-14. 

<אבנר פלור:>
את זה הם מבקשים, זו הבקשה. 

<רונן לוי:>
דיברנו שיהיה דיווח על כל שינוי, שתהיה אופציה גם להחליף מנהל מקצועי. צריך שתהיה איזו גמישות.

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יש תשובה לגבי הדיווח?

<אבנר פלור:>
עוד רגע, אנחנו מתייעצים. 

<(הישיבה נפסקה בשעה 12:38 ונתחדשה בשעה 12:40.)>
<שרית זוכוביצקי-אור:>
קודם כול, עניין הדיווח בכלל לא נמצא בתקנה 115 אלא בתקנה 116 ולכן עניין החובה לדווח על כך שנעדר המנהל המקצועי לא קשורה לתקנה. אם אין הערות נוספות אפשר קודם כול לאשר אותה ולהתקדם. אפשר לדבר עכשיו על סעיף 116, אבל אולי כדאי שאקרא אותו. פתחנו פה את סוגיית הדיווח. היא סוגיה שמוסדרת בסעיף 116 שעוד לא קראנו. רק אגיד את הקושי. היינו ערים לכך שדיווח יוצר איזה קושי ולכן התרנו דיווח בדואר אלקטרוני. זה דבר פשוט, קל, עושים את זה בשניות, נהדר. אם לא תהיה חובת דיווח יהיה קל מאוד לעקוף את חובת הנוכחות המקצועית, כי אם לא דיווחת היום תמיד אפשר להגיד "הרגע הוא היה פה". 

קיבלנו הערה במסגרת דוח מקצועי של חברת "פרטו" שיש לנו קושי ממשי בנוכחות של מנהל מקצועי במוסך. אחת התופעות שאנחנו מבקשים להתמודד איתן בחוק הזה היא היעדרות של מנהל מקצועי. אנחנו רואים במנהל מקצועי גורם חשוב. ולכן, ראשית, קבענו ממלא מקום, ושנית, קבענו חובת דיווח פשוטה, קלה, בלחיצת כפתור. 

<איתי עצמון:>
אבל איך אתם נותנים מענה לשאלה שעלתה כאן? אם אדם נעדר במשך 4 שעות באותו יום הוא צריך לדווח לכם?

<שירה ברגמן:>
או לדווח, או שלא ישחררו אותו. 
<דידי רוזנפלד:>
זה לא הגיוני. 

<אבנר פלור:>
אדוני היושב-ראש, אם אפשר למען הסדר, היות והנושא הזה מופיע בסעיף 116, נגיע אליו ונדבר שם ונתקן אם צריך בסעיף הרלוונטי. 

<איתי עצמון:>
אדוני, אני מציע לא לאשר כרגע את סעיף 115 אלא לאשר אותם ביחד. 

<אבנר פלור:>
למה? זה לא קשור. 

<איתי עצמון:>
לאשר ביחד את שני הסעיפים. זה כן קשור. זה חריג לחובת הנוכחות.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה לא חריג. זה רק הודעה.

<אבנר פלור:>
אנחנו מתקנים את ה-45 ימים, ונגיע לזה. 

<איתי עצמון:>
כלומר, אם אדם נעדר במשך 4 שעות הוא צריך לשלוח לכם מייל: "אני הולך להיעדר במשך 4 שעות"?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה מופיע בסעיף 116 שעוד לא הגענו אליו. 

<איתי עצמון:>
אני שואל עכשיו ברמה המהותית כי כאן נקבעת חובת הנוכחות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
כן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה אתה אומר, מר פרידמן? אתה תמיד מציל אותי כשיש כאלה שקלא ותריא. 

<זאב פרידמן:>
אני מסכים שזה צריך להיות כך. איתי עצמון, שים לב שהניסוח הוא על הנבצרות שלו. אני בכלל לא בטוח שזה שאלת נבצרות. לכן אני חושב שזה בכלל ייכנס לבעיה אחרת הרבה יותר עמוקה. 

<איתי עצמון:>
"נבצר" זה במובן הרחב. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לא רצינו להגיד למה, לא רצינו להגביל את זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אפשר לחיות עם זה? אפשר לשלוח את האימייל הזה על היעדרות של 4 שעות? זאת הבעיה. 

<דרור וגשל:>
צריך לשאול אותם. אנחנו חושבים שאפשר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
לשלוח אימייל או לשלוח אס-אם-אס. למה לא אס-אם-אס?

<אינגריד הר אבן:>
כמה נצטרך לשלם לפקידים שישלחו את המיילים האלה כל יום? 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר את סעיף 115, עם התיקון. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בסעיף 115א, אני כבר אומרת כדי להקדים את המאוחר, קיבלנו את ההערה של איגוד המוסכים. קבענו בסעיף הזה תנאים לממלא מקום, שהם תנאים מקלים. אלה תנאים פחותים מהתנאים שנקבעו להסמכת מנהל מקצועי. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אז כבר ישבתם עם נציגיו של מר אנוך.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
לא מר אנוך אלא מר רונן לוי. אלה הערות של המוסכים. עשינו בדיקה מחודשת כדי להפחית את מספר הפיקוחים. חשבנו שעשויים להיות מקרים שבהם גם התנאים המקלים האלה, מקרים מיוחדים- - -

<איתי עצמון:>
כלומר, כמובן ממלא מקום יכול להיות גם מנהל מקצועי בעצמו. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
הוא לא ממלא מקום, הוא מנהל מקצועי. 

<רון מלכה:>
יכול להיות שבמוסך גדול יהיו למשל שני מנהלים. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
הם מוסרים את השמות בהתחלה, זה ברור. זה לא ממלא מקום. 

<איתי עצמון:>
אם הוא רוצה להיות ממלא מקום?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אין צורך. 

<איתי עצמון:>
אני שואל ברמה התיאורטית, אם יש שני אנשים שיש להם רישיון של מנהל מקצועי, אחד מהם הוא המנהל המקצועי של המוסך והשני – הם רוצים להעסיק שניים. זה אפשרי. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
בסדר, הוא לא ממלא מקום. הוא מנהל מקצועי. 

<איתי עצמון:>
כי סעיף 115א מנוסח כך שברור שהוא לא יכול להיות בעל רישיון מנהל מקצועי של מוסך, הוא צריך להיות עם דרישות כשירוּת אחרות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אבל הוא לא צריך להיות מנהל מקצועי. 

<איתי עצמון:>
למשל, צריך להיות לו ניסיון של 7 שנים, שזו דרישה שלא נדרשת ממנהל מקצועי של מוסך.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
ברור, אבל אנחנו לא נכנסים לסעיף הזה אם מופיע שֵם של מישהו שיש לו הסמכה לניהול מקצועי. הוא לא ממלא מקום בהגדרה. 

<אבנר פלור:>
איתי עצמון שואל האם מנהל מקצועי יכול להיות ממלא מקום של מנהל מקצועי, כאשר למנהל מקצועי יש את כל ההכשרות והוא עומד בכל התנאים והדרישות. זאת השאלה?

<איתי עצמון:>
כן. 

<אבנר פלור:>
עקרונית כן. 

<איתי עצמון:>
צריך יהיה להבהיר את זה בנוסח. 

<אבנר פלור:>
בסדר, נעשה שיפור ניסוח. 

<דידי רוזנפלד:>
שרית זוכוביצקי, יש שניים אבל רק אחד כתוב. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"אישור ממלא מקום למנהל המקצועי
	115א.
	לא יאשר המנהל ממלא מקום למנהל המקצועי לצורך קבלת רישיון להפעלת מוסך,  אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:

	
	
	(1)
הוא בעל תעודת מקצוע, במקצוע ובסוג  כפי שקבע השר בהתייעצות עם שר הכלכלה; 

	
	
	(2)
תעודת המקצוע לפי פסקה (1), שבה הוא מחזיק, מתאימה לסוג הרישיון לפי סעיפים  100,  101 ו-109;

	
	
	(3)
הוא בעל ניסיון בעבודה במוסך בהתאם לתעודת המקצוע לפי פסקה (1) לתקופה שאינה פחותה מ-7 שנים;

	
	
	(4)
המנהל המקצועי הצהיר בכתב כי לממלא המקום יש יכולת מקצועית, ניסיון והכשרה למלא את מקומו."


אני מוסיפה את סעיף קטן (ב). כלומר, כל מה שקראתי עכשיו יהיה סעיף קטן (א). בהתאם להערה שלכם. אקרא מה אנחנו מציעים להוסיף. 

<איתי עצמון:>
אולי תאמרי קודם ברמה המהותית. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
ברמה המהותית, הסכמנו שיש מקרים ונסיבות שבהם אפשר יהיה להסתפק בממלא מקום שאין לו את מלוא הכישורים שמפורטים בסעיף קטן (א) בפסקאות (1) ו-(3), בין היתר בשים לב לסוג המוסך, למספר העובדים אם מדובר במפעל קטן מאוד, בהיקף העבודה אם מדובר במפעל שבאמת העבודה שלו מאוד-מאוד מצומצמת, וסוג פעולות אם מדובר בסוג פעולות זניח או קטן או בהיקף לא גדול. אנחנו כן רוצים להסמיך את השר לקבוע תנאים מקלים, כמובן בתקנות, מהתנאים שמפורטים בסעיף 115א.
<רונן לוי:>
זה לא מה שסוכם. 

<איתי עצמון:>
כלומר, את רוצה לקרוא איזה נוסח ראשוני?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
יש  לי נוסח ראשוני שעבדנו עליו. 

<אינגריד הר אבן:>
נאמר שמורידים את ה-7 שנים וקובעים את זה לפי התעודה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	
	"(ב)
השר רשאי לפטור בנסיבות מיוחדות ממלא מקום מהוראות פסקאות (1) ו-(3) בסעיף קטן (א), בין היתר בהתחשב בסוג המוסך, מספר עובדיו, היקף העבודה המתבצעת בו וסוג הפעולות ברכב המבוצעות בו."


כל אלה יהיו קריטריונים שהשר יוכל להתחשב בהם כדי להקל על הדרישות החלות על ממלא המקום. 

<איתי עצמון:>
בסעיף הזה נכניס גם את העיקרון שעליו שאלתי קודם לכן, שלפיו ממלא מקום יכול להיות כמובן גם אדם שמחזיק ברישיון של מנהל מקצועי של מוסך, או אדם שבעצם מתקיימים בו כל התנאים האלה שמניתם פה. 

<דרור וגשל:>
להערה של היועץ המשפטי של הוועדה, אם יש לו רישיון מנהל מקצועי אז גם מתקיימים בו התנאים האלה. 

<איתי עצמון:>
לא. לא בהכרח יש לו 7 שנות ניסיון. זה לא נכון. 

<קריאה:>
אם הוא מהנדס מכונות הוא לא חייב 7 שנות ניסיון. 

<דרור וגשל:>
אחרי התיקון אנחנו מורידים את ה-7 שנים וזה הופך ל-5 שנים. 

<אבנר פלור:>
תיכף נדבר על זה. 

<דידי רוזנפלד:>
תעלה את ה-5 שנים, אז זה בסדר. 

ביקשנו ממשרד התחבורה, והם הסכימו, שהכישורים של ממלא המקום יהיו סוג 3. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה זה "סוג 3"?

<אבנר פלור:>
זה הסוג הגבוה במקצוע בתחום לימודי המכונאות. 

<דידי רוזנפלד:>
זה ה-top, פרט למנהל מקצועי. 

ואז לסוג 3 צריך ניסיון של 5 שנים. אמרתי להם: אם הוא בסוג 3 אז ממילא יש לו כבר ניסיון של 5 שנים. ברגע שהוא מחזיק רישיון סוג 3 כבר למחרת בבוקר הוא יכול להיות מחליף. 

צריך לזכור שלא כל המוסכים הם מוסכים ענקיים. יש גם מוסכים קטנים ואתם הולכים לסגור אותם. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
קיבלתי. ההערה של מר רוזנפלד היא שאם למישהו יש סוג 3 והוא מוסך קטן מספיק ניסיון של 5 שנים. מספיק שהוא סוג 3. 

<איתי עצמון:>
זה יהיה במסגרת התקנות שבהן ייקבעו הפטורים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נרשם לפרוטוקול, מר רוזנפלד, שבמסגרת תקנות נדאג לכך, וזה נוגע למוסכים קטנים. סוג 3 וניסיון של 5 שנים מספיקים. תודה לך. 
<שלמה שקד:>
אני מן האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה. סוג 3 זה היום. אני מציע לכתוב "הסוג הגבוה ביותר". 

<איתי עצמון:>
אבל כרגע לא כתוב פה הסוג, לא נכנסים כרגע לסוגים. 

<אבנר פלור:>
כתבנו "בהתייעצות עם שר הכלכלה". זה יהיה בתקנות. זה לא כתוב פה. 
<איתי עצמון:>
זה לא כתוב בחקיקה הראשית. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בתקנות נתייחס לְמה שאתה אומר. 

<רונן לוי:>
אנחנו מסכימים לכך שזה יתוקן ל-5 שנים, ועם הסעיף החדש שהוספת תהיה גמישות, כלומר לא לעשות חסמים תחרותיים. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
כדי לא לפגוע במוסכים קטנים. 

<רונן לוי:>
רק עוד מילה. אני חושב שצריך לכתוב לא "השר" אלא "המנהל" במקום הזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אולי זה באמת ברמה המקצועית. 

<איתי עצמון:>
יהיו תקנות לעניין הזה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ההחלטה שלכם. 

<אבנר פלור:>
דידי רוזנפלד ביקש שנפחית מ-7 שנים ל-5 שנים. זה מקובל. זה בסדר. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
"סגור". מר רוזנפלד, זה נרשם. כבר יש לך יותר תיקונים מאשר למר פרידמן. בסוף אתה תהיה הרב תניא, כמו רבן גמליאל... תודה. 

אם כך, אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין 

נמנעים – אין

סעיף 115א, עם התיקונים שהוכנסו בו, נתקבל.  

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
הסעיף אושר עם כל השינויים.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"הודעה על ממלא מקום למנהל מקצועי

	116.
	נבצר מהמנהל המקצועי להיות נוכח במוסך לפי סעיף 115, יודיע על כך  בעל רישיון להפעלת מוסך למנהל  בכתב ללא דיחוי,  וימסור לו את שם ממלא מקומו, ורשאי הוא למסור הודעה כאמור בדואר אלקטרוני."



<איתי עצמון:>
בהקשר להערה שנשמעה קודם מעו"ד פרידמן, יכול להיות שהמונח "נבצרות" לא יהיה מתאים לכל המקרים, כי אם אדם יוצא מן המוסך מוקדם באותו יום עבודה – לא נבצר ממנו, פשוט הוא לא נוכח. הוא מודיע על כך שהוא אינו נוכח בעבודה באותו יום. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אגיד למה בחרנו במילים הללו. בהתחלה רצינו לפרט את המקרים. אחר-כך אמרנו: סליחה, זכותו של אדם להיעדר, הוא רק צריך לדאוג שיהיה לו ממלא מקום. לכן השתמשנו במילה "נבצר".

<איתי עצמון:>
אבל במחשבה שנייה, יכול להיות שזו בחירה לא מוצלחת. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
אפשר לומר "נבצר" או כל מילה אחרת שמעידה על היעדרות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רונן לוי, יש לך מילה נרדפת טובה יותר?

<רונן לוי:>
לא, אין לנו בעיה עם המונח. 

<קריאה:>
היעדרות. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
"נעדר המנהל המקצועי". 

<רונן לוי:>
אין לנו בעיה עם ה"נבצרות" כי זה הופך את המנהל המקצועי להיות כמו נשיא המדינה...

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני אומר לכם שנשיא המדינה, וכתבו את זה, פשוט נתן אתמול נאום, אחרי כל הברבורים בכנסת שהוא הנאום הכי טוב ששמעתי פה במשך שנים, באמת. 

<רונן לוי:>
אז אין לנו בעיה עם "נבצרות". אנחנו מציעים להוסיף שזה יהיה כמה ימים רצופים, שבועיים רצופים או משהו כזה, שחובת הדיווח תהיה הגיונית. בסך הכול מדובר על חובת דיווח. אז מתי אתה מחייב לדווח? שיהיה מינימום של שבועיים או חודש רצוף, שזה לא יהיה מוגזם. 

<אינגריד הר אבן:>
ממילא אני מחויבת להחזיק ממלא מקום לפי תנאי הרישיון.

<דידי רוזנפלד:>
כלומר, גם אם יבוא הפקח- - - 

<אבנר פלור:>
העניין הוא הפיקוח, כפי שאמרתי. כשאני מגיע לאותו מוסך אני צריך לדעת ממתי מתחילים 45 הימים. איך אני יודע את זה? אם הוא שולח לי הודעה במייל "מהיום אני נעדר" אז אני יודע ממתי לספור. 

<יעקב יהודה רודד:>
ואם הוא נעדר רק ל-4 שעות? הוא יצא מוקדם יותר בשעתיים ולמחרת הוא בא לעבודה. 
<דידי רוזנפלד:>
"האח הגדול" רוצה לדעת על כל חופשה של מנהל מקצועי?

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אם תראו שזאת בעיה אמיתית בשטח. הלאה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
נחליף את המילה ל"נעדר" ונעשה התאמה בנוסח. 

<איתי עצמון:>
"נעדר המנהל המקצועי מן המוסך".

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
נעדר בגלל שאשתו לא מצא חן בעיניה, כי הילדים לא היו, כי הוא יצא למילואים, כי חלה, כי אדם קם בבוקר ואומר, כמו אריק איינשטיין: "אני נשאר במיטה, נמאס לי". 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
גם זה בסדר. 

<דידי רוזנפלד:>
אבל לא בדקה הראשונה, אדוני היושב-ראש. תגביל את זה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
שרית זוכוביצקי, תשחררי אותו מכמה שעות. אי אפשר?

<דידי רוזנפלד:>
אתם באמת מתכוונים לספור ימים?

<שרית זוכוביצקי-אור:>
כן. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אין להם מי שיספור, אין להם ספרנים. 

<רונן לוי:>
אם תעשו את זה, אני תומך מהשנייה הראשונה. אם אתם עושים את זה האיגוד יעזור לכם לממן את הדבר הזה. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
זה במקום שהמנהל המקצועי יהיה נוכח כל הזמן. 

<רונן לוי:>
לפרוטוקול, אגבה מס מיוחד של הבודקים ונעביר אותו אליכם אם תעשו את זה. שתהיה פה הבטחה. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני רוצה להזכיר שלמשרד התחבורה יש 10,000 מפקחים, לכן הם יכולים לעשות את זה. 

<דידי רוזנפלד:>
אדוני היושב-ראש, הם התחייבו פה לספור לכל- - -

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
רק למי שמגיע מהמוסכים שמתקנים את "שלמה סיקסט"...

<דידי רוזנפלד:>
זה בסדר, עם אלה אין לי בעיה, אלה אף פעם לא חולים ולא יוצאים לחופשה...

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר את סעיף 116. כמובן נושא השעות עוד יעלה. אם לקראת הסוף, כשנגמור לעבוד על הצעת החוק, על זה יעלו אלפי אנשים על הגדֵרות אז ארד מהדיווח על השעתיים. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	
	
	סימן ג': המועצה המייעצת לרישוי מנהלים מקצועיים של מוסכים

	"מועצת מנהלי המוסכים
	117.
	(א)
השר ימנה מועצה מייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים (להלן – מועצת מנהלי המוסכים) שחבריה הם:

	
	
	
	(1)
שלושה עובדים של המשרד בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, ואחד מהם יהיה היושב ראש;

	
	
	
	(2)
עובד של משרד הכלכלה;

	
	
	
	(3)
שני חברים בעלי רישיון מנהל מקצועי של מוסך, לפי המלצה של הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בעלי מוסכים."


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
מה זה אומר?

<יוסף (יוסי) סקורניק:>
היום יש רק את הארגון בראשות רונן לוי, מחר יהיה עוד מישהו. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
למר רונן לוי אין תחרות? תתחילו לפתוח עוד ארגוני מוסכים, שתהיה תחרות. צריך לפרק את המונופול של רונן לוי...

<רונן לוי:>
דידי רוזנפלד ניסה ונכשל. "שלמה סיקסט" ניסו ונכשלו, למרות שאנחנו ניסינו לייצג את המונופול שלהם. 
<שרית זוכוביצקי-אור:>
	
	
	"(ב)
השר ימנה ממלא מקום לכל אחד מחברי המועצה, שיתקיימו בהם תנאי הכשירות בהתאם להוראות סימן זה.

	
	
	(ג)
חברי מועצת מנהלי המוסכים יתמנו לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות."


<היו"ר אבישי ברוורמן:>
יפה. אני חושב שאין פה בעיה. אני מאשר את סעיף 117. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"מועצת מנהלי המוסכים-החלת דינים
	117א.
	על מועצת מנהלי המוסכים ועל חברי מועצת מנהלי המוסכים יחולו הוראות סעיפים 53א עד 53ה לעניין סייג למינוי חבר מועצה, פקיעת כהונה, ניגוד עניינים, החלת דינים על חברי מועצה שאינם עובדי מדינה ותוקף פעולות, בשינויים המחויבים."


<איתי עצמון:>
אלה הוראות שנקבעו לגבי המועצה המייעצת לייבוא רכב ושיווקו ופשוט החלנו אותן כאן. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
במקום להעתיק כאן. 

<רונן לוי:>
הערה אחת, אני מבקש להוריד דווקא בפסקה 117(א)(1) את "שלושה עובדים של המשרד בעלי ידע וניסיון". 

<איתי עצמון:>
אבל הסעיף אושר כבר. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר את סעיף 117א.

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"תפקידי מועצת מנהלי המוסכים וסמכויותיה
	118.
	(1) מועצת מנהלי המוסכים תייעץ למנהל או לשר, לפי העניין, בעניינים אלה:

	
	
	
	(1)
 תכנית בחינות להסמכת מנהלים מקצועיים של מוסך, תכנית לימודים לקורס לניהול מקצועי של מוסך ותכניות להשתלמויות מקצועיות;  

	
	
	
	(2)
קביעת הוראות מקצועיות לפי סעיף 106;

	
	
	
	(3)
קביעת רשימות כאמור בסעיף 17(ב) ו-(ג).

	
	
	(ב)
מועצת מנהלי המוסכים תבחן את המועמדים לקבלת רישיון מנהל מקצועי של מוסך, בעצמה או על ידי בוחנים שמינתה לכך, ותודיע למנהל על עמידת המועמדים במבחנים כאמור בסעיף 109(א)(4).

	
	
	(ג)
על בוחנים" – אני מוסיפה פה את הערת הייעוץ המשפטי של הוועדה – "שאינם עובדי מדינה כאמור בסעיף קטן (ב) בתפקידם זה יחולו הוראות חוק העונשין לעניין עובדי ציבור.

	
	
	(ד)
השר יקבע הוראות לעניין דרישות כשירות וניסיון מקצועי של בוחנים כאמור בסעיף קטן (ב), סדרי הבחינות, דרך קבלת תוצאות הבחינה והשגה על תוצאותיה."


<איתי עצמון:>
הסבר קצר, ואם תוכלי להתייחס גם לעניין החלת הוראות חוק העונשין לעניין עובדי ציבור, מה המשמעות. 

<היו"ר אבישי ברוורמן:>
בבקשה, משרד המשפטים. 

<דרור וגשל:>
בעצם אנחנו נותנים פה לבוחנים תפקיד מעין שלטוני בהקשר הזה. בסך הכול הם אנשים פרטיים, הם לא עובדי מדינה. 

<איתי עצמון:>
יכול שיהיו. 

<דרור וגשל:>
ייתכן שהם עובדי מדינה, אבל ככל שלא יהיו עובדי מדינה אנחנו רוצים להחיל עליהם את כל ההוראות שמונעות קבלת שוחד וכל העבירות שנוגעות לטוהר המידות בהקשרים האלה. 

<איתי עצמון:>
בחנתם האם להחיל הוראות מחוקים נוספים והחלטתם שלא? 

<שמואל מלכיס:>
הן לא מונעות. הן מענישות. 

<דרור וגשל:>
הן מונעות בהיבט שהן מרתיעות, וככל שהן לא מונעות הן מענישות. 

<איתי עצמון:>
למה למשל הוחלט לא להחיל את חוק המתנות?

<דרור וגשל:>
חוק המתנות אין בו הפרדה בין זמן ביצוע התפקיד ובין זמן שבו אדם לא מבצע את התפקיד. בדרך כלל הוא נועד לחול על אנשי ציבור שמבצעים את תפקידם הציבורי ככלל ואוסר על קבלת מתנות לאורך כל חייהם בעצם, כל זמן שהם מבצעים את התפקיד. כלומר גם בבר-מצוות אסור להם לקבל מתנה אם ניתנה להם בתפקידם. לכן בהקשר הזה לא מתאים להחיל את חוק המתנות. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
אני מאשר את סעיף 118. 

<שרית זוכוביצקי-אור:>
	"סדרי הדיון במועצת מנהלי המוסכים
	119.
	על סדרי הדיון במועצת מנהלי המוסכים יחולו הוראות סעיף 55 בשינויים המחויבים."


שוב עשינו סעיף החלה במקום להעתיק את ההוראות, את סדרי הדיון השונים שמוסדרים. 
<היו"ר אבישי ברוורמן:>
ברור. אני מאשר את סעיף 119.

רבותי, אני מודה לכם. 

יש לי שתי הערות. 

הערה ראשונה, הישיבה הבאה תהיה ביום שלישי הבא. אני מבקש מנציגי משרד התחבורה להגיע מוכנים לדיון הבא ולהעביר לוועדה במייל נוסח לדיון – אבנר פלור ושרית זוכוביצקי, אני מסתכל עליכם – בהקדם  האפשרי כדי שהוועדה תפרסם אותו באינטרנט לכל מוזמני הוועדה. 

הערה שנייה, אנחנו נקיים בנוסף ליום שלישי דיונים לסירוגין, בימי ראשון או בימי חמישי. את לוח הזמנים לתקופה הקרובה תפרסם דיקלה טקו. אנחנו נגביר את קצב הדיונים, לא רק מפני שאנחנו רוצים לסיים אלא מפני שאנחנו אוהבים מאוד את העבודה של הוועדה ולמרות שאנחנו מעבירים גם את הרפורמות בערוץ 2 ובערוץ 10 וברשות השידור ובהגבלים העסקיים ובמזון, הרכב אצלנו בעדיפות גבוהה. תקבלו את סדר היום. 

תודה רבה. הישיבה נעולה. 

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>