פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת העבודה והרווחה
29/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 10:34



סדר היום:
<< הצח >> 1. הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג-2023, פ/1645 – בהכנה לקריאה ראשונה (פ1645/25), של חה"כ נעמה לזימי << הצח >> 
<< הצח >> 2. הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג-2022, פ/430 – בהכנה לקריאה ראשונה (פ/430/25), 
של חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ יוסף עטאונה, חה"כ עופר כסיף, חה"כ איימן עודה, חה"כ אחמד טיבי << הצח >> 
<< הצח >> 3. הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג-2022, פ/428 – בהכנה לקריאה ראשונה (פ/428/25), 
של ח"כ ינון אזולאי << הצח >> 



נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מאיר כהן
יונתן מישרקי
יבגני סובה
עאידה תומא סלימאן


חברי הכנסת:
ינון אזולאי
אברהם בצלאל
אימאן ח'טיב יאסין
עופר כסיף
נעמה לזימי
ארז מלול


מוזמנים: 
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי
	ינון אהרוני
	–
	מנכ"ל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	איילה מאיר
	–
	מנהלת אגף בכיר, משפחות ילדים ונוער בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	נורית ויסברג נקאש
	–
	מנהלת השירות לרווחת המשפחה והילד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אתי קיסוס
	–
	ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים, סמנכ"לית בכירה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	יוכי אילוז
	–
	מנהלת תחום בכיר עיזבונות ותמיכות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	יעל קסטן רבסקי
	–
	עו"ד, ממונה מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	תאיר ראבוחין
	–
	רפרנטית רווחה, משרד האוצר

	אלי דורי
	–
	מנהל תחום הדעת של מקצועות גיאוגרפיה ומולדת, משרד החינוך

	ליאור סגל
	–
	עוזר ייעוץ משפטי, משרד החינוך

	ערן יעקב הוליץ
	–
	ייעוץ משפטי, משרד החינוך

	שלהבת קפלן
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, לשכה משפטית, משרד העבודה

	יוליה הודיה זנין
	–
	מנהלת תחום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה

	אושרה יוסף פרידמן
	–
	סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

	אפרת רותם
	–
	מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

	אולגה ברוורמן
	–
	מנהלת מחקר ושינוי מדיניות, ארגון לתת

	שפרה שחר
	–
	מנכ"לית, עמותת בית חם לכל חייל

	אלי כהן
	–
	מנכ"ל, עמותת פתחון לב

	ערן וינטרוב
	–
	עו"ד, מנכ"ל, ארגון לתת

	ד"ר עמיחי תמיר
	–
	יו"ר, ארגון הנכים זכויות נכים




ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.























<< הצח >> 1. הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג-2023, פ/1645 – בהכנה לקריאה ראשונה (פ1645/25)
של חה"כ נעמה לזימי << הצח >>
<< הצח >> 2. הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג-2022, פ/430 – בהכנה לקריאה ראשונה (פ/430/25)
של חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ יוסף עטאונה, חה"כ עופר כסיף, חה"כ איימן עודה, חה"כ אחמד טיבי << הצח >>
<< הצח >> 3. הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג-2022, פ/428 – בהכנה לקריאה ראשונה (פ/428/25)
של ח"כ ינון אזולאי << הצח >>


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום, בוקר טוב, ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. הצעות החוק שאנחנו דנים היום זה גם הדבר הכי חשוב בנושא הרווחה וגם הכי אקטואלי היום, כאשר כולם זועקים את זעקת יוקר המחיה והבנקים מרוויחים מיליארדים ממצוקת הריבית של אזרחים משלמי משכנתאות, והעניים, אין להם איך לגמור את החודש, אז בדיוק היום יצא הקול משמיים שזכינו לפגישה שכבר מזמן רצינו לקיים אותה, לדון בנושא הזה של המאבק בעוני. יש לנו פה את כבוד השר, הרב יעקב מרגי. 

אני ועוד כמה חברים פה זכינו לשבת בוועדת העבודה והרווחה כשהיושב-ראש המיתולוגי אלאלוף הכין את דוח העוני וכל המדינה דיברה על זה ולמדה את זה. חלק מהדברים אפילו יושמו. אנחנו מקווים עכשיו השר יביא לנו איזה בשורה של מעלה שנייה, להכניס את הנושא להילוך שני ושלישי כדי שאנחנו נדע שבעצם יש לנו את הדרך לצאת ממעגל העוני. אתם כבר תדברו על הנושא, מה זה העוני, מי יוצר את העוני ואיך נוצר העוני. תמיד זה השני יוצר את העוני. אני אף פעם לא. זה הנחת היסוד של כל הדוברים בכל המקומות, בכל כלי התקשורת, בכל הפקידות השלטונית. כל אחד מאשים את השני אבל העוני מדבר בעד עצמו. 

יש לנו שלוש הצעות שאנחנו בסוף החקיקה נאחד אותן, אחת של חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני. השנייה, הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי. הצעת החוק השלישית, הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, של חברת הכנסת נעמה לזימי. את כל אלה אנחנו נגבש ונגיש את זה לקריאה ראשונה, בעזרת השם בזמן הכי קרוב. 

כבוד השר, בבקשה.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

בוקר טוב, תודה אדוני היושב-ראש. מכובדי המנכ"ל, חברי הכנסת, צמרת המשרד שעוסקת בתחום, מהסמנכ"לית דרך בכירים נוספים במשרד. חברי הכנסת המציעים, ארגונים אזרחיים אני רואה, דיון שאני חושב שהשולחן מכבד את עצמו וזה רק מראה כמה הנושא הזה חשוב. 

אני אומר לכם מנקודת מבט אישית. ב-2003 נבחרתי לכנסת לראשונה. אני זוכר שעליתי לנאום ועדיין הייתי מאלה שהנשימה נעתקת כשנואם בפני ציבור. התרגשתי ונחנקתי. התפרסם דוח העוני. שרבטי נאום. יצא לי מהבטן נאום ואני זוכר שכמה חברי כנסת והיושב-ראש הנהנו בראש. אני אומר לכם מה אמרתי אז. תמיד ניסינו לדבר על הפערים בחברה הישראלית. אני הייתי פעיל חברתי, כך שזה לא עזר לי, ותמיד השתיקו אותנו. חשבו שאנחנו בוכים, לקחו לי, שתו לי, שד עדתי, פערים. כל הנאום אמרתי, מה סך הכול ביקשנו? ביקשנו לא להופיע ב-2003 בדוח העוני. זה גם מכוון למה שהזכיר היושב-ראש. אנחנו תמיד מאשימים את הגורמים האחרים. אף אחד לא אשם בעוני. הם אשמים, הוא אשם, אבל כולנו ביחד לפעמים מקבלים החלטות חשובות בלהט העשייה ולעיתים אנחנו לא שמים לב. יכול להיות שאנחנו אפילו מנציחים את העוני ואף מחזקים אותו ומעמיקים אותו. אני שמח שהיום אנחנו מביאים לקריאה ראשונה את הקמת הרשות למאבק בעוני, שזה חלק מההסכם הקואליציוני של תנועת ש"ס. דיברנו בזמנו, לעגו על הביטחון התזונתי, דגים, חכות. זה אחת מהחכות. 

בכניסתי לתפקיד, אם זוכר ידידי שר הרווחה לשעבר מאיר כהן, שהוא אשם שאנחנו פה היום כי הוא הקים את ועדת אלאלוף. זה המקום שאני אומר לכולם, כן, להקים ועדות וגם לכתוב דוחות. לעיתים השרים שהם מקימים את הוועדות לא תמיד מתכוונים או שהם יודעים מראש שלא ייושם הכול. במקרה של מאיר אני יודע שזה בער בו והתכוון. הדוח הוא כתוב. זה רק צריך כל פעם מישהו שיבוא בנפש וייקח נושא וישים אותו, והנה זה העת, "מגלגלין זכות על ידי זכאי" והיום אנחנו מתעסקים עם הקמת הרשות למאבק בעוני שמופיע בדוח אלאלוף. כאן המקום להודות לידידי מאיר ולאלי אלאלוף היקר שלקח על עצמו את המשימה. אני אומר לך כיו"ר ועדת חינוך ובזה אני אגזול דקה, אנקדוטה כדי לומר את החשיבות, ואני אעביר את רשות הדיבור למי שיציג את המצגת.

נפתלי בנט כשר חינוך הקים את ועדת ביטון, והמנכ"לית דאז מיכל כהן ממשרד החינוך אמרה לו, שלא תחשוב שאנחנו הולכים לקיים את כל מה שאתה כותב. הוא בא מעולם אחר. הוא נפגע. הוא אמר, מה, אני הולך לכלות את זמני? הוא אדם יקר והוא רצה להתפטר. היה חבר כנסת לשעבר, ד"ר שמעון אוחיון. אמר לי, יעקב, אני רוצה להגיע אליך עם ארז ביטון, אתה חייב למנוע ממנו להתפטר. אמרתי לו, ידידי המלומד, זה שקמה הוועדה, זה שנכתב הדוח, דיינו. הוא אמר לי, איך אתה מדבר? אמרתי לו, דיינו. יהיה דוח, מסמך ביטון, דוח ביטון, אף אחד לא יוכל למחוק אותו יותר בהיסטוריה. יהיו שם דברים כתובים. כנ"ל בדוח העוני שכתב אלי אלאלוף, של ועדת העוני. יש דברים שהם אבני דרך לכל מי שיבוא להתעסק בסוגיה הזו.

אמרתי בנאום כניסה אם אתה זוכר, כשעוד חשבתי שהביטוח לאומי אצלי, שהגיע הזמן לא לטפל בעוני, הגיע הזמן לטפל במחוללי העוני. זו המטרה היום. אנחנו יודעים מה הם מחוללי העוני. פערים בבריאות זה אחד ממחוללי העוני. פערים בתעסוקה המיטבית, מחולל. פערים בחינוך. אנחנו אחת המדינות המובילות אבל בצוק העיתים כל שר מתעסק באתגרים של המשרד שלו. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

פערים בשיכון.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

אפשר למנות כמעט כל משרד. הכנת התקציב. השירות הצבאי גם כן הוא פקטור להעצמת פערים אם לא מתכננים ועושים את זה נכון. הגיע הזמן לטפל במחוללי העוני, ואפשר. 

המוסד לביטוח לאומי בתחילת הקדנציה הציג לי את דוח העוני. שאלתי שאלה פשוטה. אמרתי, חלק ממקבלי הקצבאות הם האוכלוסיות שחונות בדוח העוני? אמרו לי, כן. אמרתי, בדקתם איזה קצבה, הייתי מעלה אותה ב-X% וכמה היא מוציאה אל מעבר לקו העוני? מסתבר שאף אחד לא ביקש את זה אף פעם. מישהו עשה פה מחקר על שכר מינימום, מה הוא עושה? מה הוא תורם לעוני? כמה אפשר להוציא אם מעדכנים כך וכך, מה התמורות הכלכליות למשק הישראלי? אף אחד. צריך גוף מתכלל מול כל משרדי הממשלה בבואם לחוקק. אם הממשלה באה לקבל החלטה, תהיה התייחסות של הרשות למאבק בעוני. הצעות חוק של חברי כנסת, יהיה מסמך. הרשות תזמין גם מחקרים, תשקיע במחקרים אובייקטיבים, תרד לעומק. תהיה אוזן קשבת ומתכללת 24/7 בסוגיית העוני, וזה התחלת הדרך.

השאיפה שלי, אדוני היושב-ראש, שהיום נקיים דיון. מה שצריך לתקן לקראת הקריאה הראשונה זה סוגיית המשרד, איפה שזה חונה. לקראת קריאה שנייה ושלישית נתייחס לעמדות הגופים, נשנה את זה, נרד לרזולוציות. צריך להתחיל להניע את העגלה. 

אני ברשותך הייתי מבקש שנורית ואיילה יציגו את המצגת. נמצא איתנו גם המנכ"ל אם צריך להוסיף. יהיו שאלות, נשמח לענות לשאלות. רבותיי, זה מוצר גולמי ראשוני, לכן לא להיבהל. יהיו אמירות כלליות. אנחנו תוך כדי תנועה נסנכרן אותן, נכוונן אותן אל עבר המטרה האמיתית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני שניתן את רשות הדיבור, אדוני השר, הזכרת הרבה ששאלת את אנשי הביטוח הלאומי איזה קצבה הייתה מוציאה אנשים ממעגל העוני. הייתה פעם מדינת ישראל מדינת רווחה. היא הייתה מדינה ענייה אבל האזרחים היו עשירים במובן של קורת גג. המדינה נתנה 50% לפחות מעלות הדירה לזוג צעיר, בלירות בלי הצמדה, בלי ריבית. אני מדבר לפני 40–50 שנה, לא הרבה. עולים חדשים, מהמעברות הוציאו אנשים לדירות. בנו דירות. הייתה מדינה. המדינה הייתה ענייה אבל האזרחים היו עשירים במובן שהם לא הרגישו דפוקים. לא היה הרבה, אבל לאף אחד לא היה הרבה. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

עשירים באחריות מדינה עליהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אחד הדברים שמדינת ישראל הייתה מדינת בשורה, שבן גוריון בא לאיזה עיר, אני לא יודע אם זה היה בדימונה, לאימא שילדה עשרה ילדים ונתן לה פרס על זה שהיא הקימה בית עם עשרה ילדים. שמעתם על הדבר הזה?

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ואז המדינה אמרה, אנחנו ניתן קצבאות ילדים שלא יהיו ילדים רעבים בארץ הזאת. במשך שנים רבות קצבאות הילדים הוציאו רבבות משפחות ממעגל העוני. אני לא יודע איך הייתה אז המדינה ב-OECD בדירוג של האשראי של איזושהי חברה כלכלית שסופרת את העושר של השליטים בעולם, אבל האזרחים, היה להם אוכל לאכול, ובמכולת היה מה לשלם ולא היה חסר את העגבנייה ואת הלחם ואת הלבן שהיה אז.

לדעתי קצבאות הילדים זה אחד הכלים, כמו קצבאות הזקנה כמובן וקצבאות נכים. כל הדברים האלה זה מה שמוציא את האזרחים מהעוני. לא זה שמעלים את הריבית וגורמים ברבעון אחד לבנק הפועלים יותר מ-2 מיליארד שקל רווחים. אם זה היה הולך לפחות לצורכי הציבור, הייתי אומר מילא. כל הבנקים, והבנקים לא אשמים, נתנו להם, לא ייקחו? כשכל אזרחי ישראל, יש להם חסכונות בבנקים על ידי הפנסיות והביטוחים וכל הדברים האלה, ריבית הזכות לא עלתה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

ההיפך, יש פער גדול בין מה שהם משלמים לך לבין מה שהם נותנים לך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שמחוללי העוני ומחוללי המצוקה ומחוללי הפערים, אפשר לתקן אותם. זה לא דברים של גזירה. זה מעשה ידי בני אדם, ולכן בני האדם, יש להם בחירה לעשות את הטוב. זאת רוח הדיון עכשיו.

נורית, בבקשה.

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

בוקר טוב מכובדיי, שמי נורית ויסברג נקאש, אני מנהלת את השירות לרווחת המשפחה והילד במשרד הרווחה והביטחון החברתי. אנחנו רוצים לפתוח במה שנקרא יישור קו כדי שכולנו נדע שאנחנו על אותו עמוד, על מה זה עוני, סרטון קצר שמשרד הרווחה הפיק והעלה לאתר האינטרנט, ואני חושבת שראוי וחשוב שאנחנו נכיר את המושגים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש בעיה טכנית. 

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

אני אמשיך ברשותכם ואני בהחלט מזמינה את כולם לצפות בזה בהמשך. זה נמצא באתר האינטרנט. 

(הצגת מצגת)

אנחנו מדברים על מדד עוני, על אוכלוסייה בהיקף מאוד גדול שנמצאת מתחת לקו העוני, ויותר מזה, אנחנו מאוד מודאגים מהעומק של העוני. זה לא רק שאדם נמצא שקל אחד מתחת לקו העוני. גם העומק של העוני הולך וגדל. אנחנו מסתכלים על עוני בשלושה מעגלים: אנחנו מדברים על החסך החומרי, החסך הכלכלי. אנחנו מדברים על החסך בהזדמנויות, בהזדמנויות של חינוך, בריאות, דיור, כל מה שהמכובדים הזכירו כאן, ואנחנו מדברים על חסך בהון סימבולי, האופן שבו החברה ואנחנו כולנו כציבור תופסים את האנשים שחיים בעוני, ומתייחסים אליהם, ואנחנו רואים בזה חסך וגם מציעים לזה גם התייחסויות.

החסמים בעוני שאנחנו מתמודדים איתם נמצאים בכל מקום. הם חסמים פסיכולוגים, הם חסמים של ידע, של מידע, של שפה. אנחנו רואים שאנשים שחיים בעוני מתמודדים עם פחות רשתות חברתיות, דיגיטציה נמוכה, פחות חיבור לגורמים ולאפשרויות כלכליות וחברתיות וקידום.

כשאנחנו רואים את המדד של העוני, אנחנו מדברים על כמעט 2 מיליון אנשים, אזרחי מדינת ישראל שחיים בעוני. מעבר לזה כמו שאתם רואים, מעל 850,000 ילדים. אנחנו חושבים שתחולת העוני וההיקף שלו בקרב אוכלוסייה של ילדים זה אחד מהדברים הכי מסוכנים למדינת ישראל ולחברה הישראלית. אנחנו גם רואים את ההיקף של העוני בקרב האוכלוסייה של הקשישים, כשמה שאנחנו עוד רואים והוא מאוד חשוב וציינתי אותו קודם, זה העומק של העוני. אנשים, זה לא רק שהם מתחת לקו העוני. הם עמוק בתוך העוני והחיים בעוני. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

תצייני בבקשה כמה נמצאים עמוק מתחת לקו העוני.

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

אנחנו מדברים על זה שהעומק של העוני עלה ב-40% בשנת 2021. אנחנו ב-39.4% בעומק העוני ואנחנו הולכים ומעמיקים את העוני, שזה מה שהוא מסמן סיכון מאוד גדול. לא קו העוני אלא כמה אנשים נמצאים רחוק מקו העוני. מי שיכול לראות את הסרטון אחר כך יכול להבין למה זה משמעותי מאוד, כי קו העוני, ברגע שבן אדם מרוויח שקל אחד יותר, הוא מעל קו העוני, אבל זה לא אומר שהוא עני. המרחק שלו והסיכון שלו להתדרדר - - - 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה אומר שהוא עני.

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

בדיוק. זה לא אומר שהוא כבר לא עני. לפי הנתונים היבשים הוא כאילו לא עני, אבל זה לא נכון בפועל, ולכן מה שאנחנו מאוד מתבוננים עליו זה העומק של העוני, והעומק של העוני הולך ועולה וזאת בעיה חברתית-ביטחונית מאוד משמעותית. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה היה ב-2019, אם יש לכם את הנתון? טרום קורונה, בגלל זה אני שואל. 

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

אני לא יודעת כרגע למסור את הנתון של 2019. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

אבל ההערכה שזה במגמת עלייה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השאלה בכמה מגמת עלייה. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

אה, איזה קפיצות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מבין את הקפיצה, כי פה זה בקפיצה של 1% ומשהו. השאלה אם ב-2019 המצב היה בהרבה יותר טוב או חופף?

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

אם מותר לי, דוח העוני בתקופת הקורונה היה במגמת שיפור כי המדינה נתנה כסף. אתה צריך להתייחס לפני ואחרי הקורונה. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

ינון אזולאי יודע מה שהוא שואל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן אני לא מחכה לקורונה. קצבאות הילדים כשהיו, לא היה קורונה והיה יותר קל, פשוט מאוד.

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

התחולה של העומק של העוני הוא יציב בסך הכול בין השנים. אני מזכירה שבקורונה היו כל מיני התמודדויות שהשפיעו בצורה כזאת או אחרת. אני לא בטוחה שכאן המקום להיכנס כרגע, על העומק של העוני, על תחולה של העוני ועל מי שסבל מעוני. אין ספק שהקורונה פגעה מאוד במעמד הביניים בצורה משמעותית, ודרדרה אותו למטה, כשמה שאנחנו כן רואים ומטריד עם השנים זה את המחיקה של מעמד הביניים במדינת ישראל והעמקת הפערים החברתיים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אנחנו גם קוראים לזה המעמד הפגיע בעצם. זה באמת מינוח שנכנס לתודעה בשנים האחרונות, שמעמד הביניים הופך להיות יותר ויותר פגיע, יותר ויותר רגיש. זה מאפיין את הדור שלנו, שהדור שלנו הוא על סף עוני כל הזמן מחדש בגלל היותו במעמד פגיע ללא ביטחון תעסוקתי. 

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

כשאת אומרת הדור שלנו, את צריכה לקחת בחשבון שיושבים פה אנשים בני 60, 70, 50, 40 ו-30.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

כשאני אומרת הדור שלנו אני מדברת על הדור שלי ומטה. "שלנו", יותר ברור מזה לא יכול להיות. חבר הכנסת אייכלר, אני לא אומרת את זה סתם בגלל שזאת מגמה שהיא מטרידה. גם בן אדם אחרי השכלה ויציאה לשוק עבודה והכול, הוא במעמד פגיע שבו משבר יכול להפוך אותו מיידית תוך חודש-חודשיים למי שמצוי בעוני, וזה מציאות בעייתית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן. תמשיכי בבקשה.

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

דיברתם על שיכון קודם, דיבר חבר הכנסת, שר הרווחה לשעבר מאיר כהן. סיפור הדיור הוא סיפור מורכב. ככל שאנשים חיים בעוני, היקף ההכנסה שלהם שיוצא על דיור הוא הרבה יותר גבוה ונשארת להם הרבה פחות הכנסה פנויה. אנחנו רואים את זה גם בסיפור של הבריאות. הסיפור של הבריאות, מה שאנחנו רואים זה ככל שאנשים חיים בעוני, הם מוותרים על טיפולים רפואיים. אנחנו יכולים להוסיף על זה את ממד הפריפריה. ככל שאנשים גרים רחוק ממרכז הארץ, הסיכוי שלהם ליהנות משירותי הבריאות הולך ויורד. אני יכולה גם לדבר על זה שאנחנו מאוד מוטרדים גם מסיפור העוני בקרב ילדים, בקרב האוכלוסייה הערבית. אנחנו בהחלט רואים באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסייה החרדית שיעורי עוני גבוהים יותר מהממוצע שנמצא במשקי הבית האחרים, כשהכול בעצם מתנקז לפערים החברתיים. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

כשאת אומרת גבוהים יותר, את יכולה להגיד כמה?

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

בוודאי. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הכי גבוהים באוכלוסייה הערבית. הכי עמוק באוכלוסייה הערבית.

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

נכון. האחוז נמצא גם בתוך המצגות שלנו. אנחנו מדברים ב-2020 על 46.3% תחולת עוני בקרב האוכלוסייה הערבית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

46% מכלל האוכלוסייה הערבית מתחת לקו העוני?

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת יותר ממיליון נפש.

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כל ילד שני, אפילו יותר. 

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

וגם אצל האוכלוסייה החרדית. אנחנו בהחלט רואים ממדים הרבה יותר משמעותיים בתוך החברות האלה. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

כמה אצל האוכלוסייה החרדית?

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

42% ממשקי הבית. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

תפיסת העוני באוכלוסייה החרדית היא תפיסה שונה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ואיך הפער בין הפריפריה למרכז?

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

ככל שהמשפחות נמצאות בפריפריה, אנחנו גם רואים את הנתונים של המדדים הסוציו-אקונומיים של הרשויות המקומיות של האשכולות, ואנחנו בהחלט רואים שככל שמתרחקים מהמרכז, אז האשכול הסוציו-אקונומי הולך ויורד. אני מזכירה, שירותי בריאות פחות טובים שאנחנו מכירים בפריפריה, שירותי חינוך בפחות נגישות, ויש פה מעגלים הדדיים שמשפיעים. אני רוצה להוסיף את התעסוקה, אני רוצה להוסיף את הבריאות, אני רוצה להוסיף את החינוך, אני רוצה להוסיף את התחבורה. גם תחבורה ודיור בוודאי. אנחנו מקדישים גם במשרד מחשבה ושותפות למורכבות של נושאים של דיור, של היעדר דיור ציבורי במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נציין גם שהדיור עלה השנה ב-20%. זה משהו מטורף שלא היה נדמה לי מאז קום המדינה, שבשנה אחת יעלה הדיור ב-20%. 

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

נתון אחד נוסף שהוא רלוונטי, שאלתם לגבי האשכול הסוציו-אקונומי. אני מדגישה שבממוצע בפריפריה האשכול הסוציו-אקונומי הוא 4 גם בצפוני וגם בדרומי. אני מזכירה שבצפון ובדרום יש אוכלוסייה מאוד גדולה ואני מניחה שזה קשור. תעסוקות זה בעיה.

אנחנו מדברים היום על רשות ואני רוצה להעביר את הדיבור לאיילה מאיר, מנהלת אגף בכיר, להציג למה צריך את זה ומה אנחנו וכבוד השר חשב על הנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

גברת איילה מאיר, תגידי את השם והתפקיד.

 << אורח >> איילה מאיר: << אורח >> 

בוקר טוב, איילה מאיר, מנהלת אגף בכיר, משפחות ילדים ונוער בקהילה, במשרד הרווחה והביטחון החברתי. אני אציג ממש בקצרה את הרציונל בעינינו, בעיניי המשרד, בעיניי גורמי המקצוע שעוסקים בזה, מטפלים בהרבה מאוד אנשים, משפחות, ילדים, זקנים שחיים גם במעגל העוני, ושזה אחת המצוקות המרכזיות שאנחנו מתמודדים איתן כשאנחנו פוגשים את האוכלוסייה שלנו. 

כשאנחנו מסתכלים למה זה חשוב, למה צריך רשות לאומית כשיש כל כך הרבה משרדי ממשלה שמתעסקים בזה, ומדיניות ממשלתית שעוסקת בזה, כמובן המוסד לביטוח לאומי שאחראי על תשלומי ההעברה והקצבאות, אז מבחינתנו כמו שכבר שמענו והנתונים רק מתקפים את זה, עוני הוא תופעה רב- ממדית. היא מחוללת סיכון כמו שכבוד השר אמר כבר בפתיחה של הדברים שלו, שזה תוצר של מצבי חיים מורכבים מאוד ומצוקות ומחסור בהזדמנויות, וזו תופעה שדורשת מחויבות ואחריות ממשלתית כוללת לפעולות מותאמות ולמדיניות ממשלתית אחודה ורתימה של ארגוני חברה אזרחית ושותפות עם השלטון המקומי. 

התפיסה שלנו אומרת שכדי להתמודד עם הנושא של עוני ועם התופעה צריך פרקטיקה משלבת גם ברמת הפרט, גם ברמת המשפחה וגם ברמת הקהילה, בדגש על הסרת חסמים ויצירת הזדמנויות. כמו שכבוד השר אמר הבוקר, לא רק לתת דגים אלא גם לתת חכות ולקדם ולממש ולעזור לאנשים שחיים בעוני למצות את הזכויות שלהם. נורית לא אמרה את זה, אבל אנחנו רואים את זה בהרבה מאוד פרקטיקות שלנו ותוכניות שלנו, שאנשים שחיים בעוני, שהם לא רק נמצאים וממוקמים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית במדינת ישראל, הם גם מתקשים למצות את הזכויות שלהם ולממש את הזכויות שלהם, ואנחנו באמצעות הרבה מאוד עבודה שלנו בתוך המשרד מסייעים להם כדי למצות את הזכויות שלהם.

כמו שכבר הזכרתי קודם, יש הרבה מאוד גורמים בממשלה ובכלל גם בחברה האזרחית שפוגשים אנשים שחיים בעוני, מסייעים למשפחות שחיות בעוני אבל בעצם אין גורם אחד ממשלתי-לאומי שמתכלל ומתאם את כל הפעולות האלה של כל הממשלה ושל כל המשרדים והגופים הרלוונטיים, הציבוריים והלא-ציבוריים, ולכן אנחנו מאמינים שגוף כזה שיהיו לו גם סמכויות וגם יכולת לתכלל, לתאם, לסנכרן, הוא יהיה מרכז מחקר וידע וגם מרכז פיתוח, הוא הגוף הנכון שיוכל לחולל את השינוי. כמובן שצריך פה הרבה מאוד פיתוח ואיגום ידע מקצועי שקיים בהרבה מאוד גופים, דרך אגב. יש הרבה מאוד גופים שמתעסקים, גם ארגוני חברה אזרחית, ויש המון ידע. גם אצל האנשים שחיים בעוני יש הרבה מאוד ידע ואנחנו חושבים שגוף כזה יוכל לאגם את הידע הזה, לרכז אותו ולהפיק ממנו תובנות ברמה של חילוץ מדיניות ממשלתית. 

כשאנחנו חשבנו מה יהיו תפקידי הרשות, אז אנחנו חשבנו שהרשות, יהיו לה בעצם שני תפקידים משמעותיים. התפקיד המשמעותי הראשון, זה יהיה בעצם גוף מייעץ לממשלה גם בתחומי חקיקה וגם בתחומי תקצוב, וגם מייעץ לממשלה ברמה של מה המדיניות הממשלתית הכוללת שצריכה להיות ולהוביל את הממשלה במדיניות שלה כדי לחולל את השינוי בקרב אנשים שחיים בעוני. 

הרשות הזאת צריכה שיהיה לה סמכויות. היא לא יכולה להיות רק גוף מטה מייעץ בעינינו. היא גם צריכה להיות בעלת סמכויות להוביל ולתאם מדיניות ממשלתית אפילו ברמה של הקצאת תקציב בכל משרד ממשלתי, אחוז מסוים מהתקציב שלו לטובת אנשים שחיים בעוני. יש לנו עוד כמה רעיונות, לא נפרט כרגע. כמובן כל הנושא של התכלול והתיאום כדי שבאמת יהיה גוף אחד מרכזי שתחתיו תפעל הממשלה כדי לצמצם את הפערים ולצמצם את התופעה. 

קידום החלטות ממשלה ותוכנית לאומית. יש לנו גם ניסיון בתוכניות לאומיות. המשרד מוביל גם תוכנית לאומית לטיפול במאבק באלימות במשפחה ואנחנו רואים גם את התוצאות שלה. יש משמעות לזה, להוביל - - - 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

360.

 << אורח >> איילה מאיר: << אורח >> 

וגם את 360 לטיפול בילדים בסיכון. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כדי לשמוע על התוצאות. 

 << אורח >> איילה מאיר: << אורח >> 

לכן אנחנו חושבים שהרשות הזאת, הגוף הזה צריך לקדם גם החלטות ממשלה וגם תוכנית לאומית להתמודדות עם התופעה, וכמובן לשמש, להוות מגדלור של ידע, של מחקר, של פיתוח ולאגם את דרכי הפיתוח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

אנחנו עוברים עכשיו לחברי הכנסת. יש לנו את הכבוד שיש לנו פה כחבר הוועדה את שר הרווחה לשעבר ששוחה בעניין הזה הרבה שנים, אז בבקשה התובנות שלך, חבר הכנסת מאיר כהן.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש. מרגי, ידידי הטוב, אין לי שום ספק שהרשות הזאת תצא לפועל. אני מראש אומר, אני מסייג את כוונת הרשות להיות תחת המשרד לפריפריה-גליל. אני חושב שהרשות הזאת צריכה להיות תחתיך, אתה. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

כן, זה יתוקן.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

זה התנאי. ינון שאל אותי למה לא הצבעתי אז. אני לא הצבעתי אז כי אני לא מוכן שיהיה משרד אחר שיטפל בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, אנחנו כוועדת העבודה והרווחה רוצים שזה יהיה במשרד הרווחה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

אז אני מה שנקרא, קלעתי לדעתם של גדולים. זה אחד. אחרי שאמרתי שזה צריך להיות תחת השר ובמשרד הרווחה, זה לא צריך להיות באחריותו הבלעדית של השר. שר הרווחה והעובדים הנאמנים, והעמותות והנציגים שלהם לא יכולים להיות האחראים לפתרון בעיית העוני. רק שילוב של כל המשרדים, ולהוסיף להחלטה הזאת שהוועדה הזאת נפגשת אחת לחודשיים או אחת לשלושה עם ראש הממשלה לדיווח, ואני יודע על מה אני מדבר. הייתי גם בוועדות שישבו עם ראש הממשלה וזה נראה אחרת, והייתי בוועדות שלא ישבו עם ראש הממשלה. יש משמעות לכך שהוועדה כל חודשיים-שלושה נותנת דיווח לראש הממשלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה מדבר על הוועדה של הרשות?

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

כן, כן, הוועדה של הרשות. כמו שאמר השר, אנחנו נדבר בקריאה השנייה והשלישית. 

אין דבר יותר חשוב מהקמת הרשות הזאת, מרגי, ואני כל כך שמח. כתבנו את הדוח ב-2014 והסבלנות משתלמת. זה לא אומר שהמשרדים לא מתעסקים עם זה. אני רוצה להסב את תשומת לבכם. כשבודקים במשרד החינוך ובודקים במשרד הבינוי ובודקים במשרדים אחרים אני משער שיש בערך 3.5 מיליארד שקלים שמכוונים או לטיפול בבעיות עוני או מסביב.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

לפחות.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

צריכים לדעת לאגם אותם. השרים צריכים להבין שאת מי שהם ממנים מטעמם זה צריך להיות גברת, איש או אישה עם הרבה מאוד יכולות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לך דוגמה לרשות כזאת שהצליחה לגרום למשרדים ולשרים - - - 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

לצערי לא, אבל אנחנו תמיד, לפחות מהמקומות שאני ומרגי באנו, הוכחנו שמכלום אנחנו עושים הרבה דברים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשאני מדבר על איגום סמכויות אני כבר רואה את כל בעלי הסמכות סוגרים שורות.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

מאיר, התוכנית הזו של 360 שזאת לא רשות, אני אומר לך, אין ראש רשות שלא מגיע לפגישה או שולח פנייה להגדיל את התקציב בגלל הגמישות שניתנה להם, בגלל יצירתיות וזה עוזר להם.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

אז אנחנו חושבים באותו ראש, כי המשפט הבא שרציתי להגיד זה, להכניס לתוך העניין את מרכז השלטון המקומי, את ראשי הערים. להכניס את ראשי הערים במקום שראשי הערים שהם זרוע ביצועית מצוינת, נמצאים. הם דוחפים את זה בעירם כי צריך להיות משהו מקשר.

אני רק אסיים את הדברים ואגיד, חוברים להם כמה דברים. הרבה מאוד חברי כנסת וגם בתנועת ש"ס שבאים מהמקומות שבהם מכירים את הנושא הזה והנושא הזה בוער להם בנשמה. השילוב שלך כיושב-ראש, אני שם לב בוועדות עד כמה שאתה נוגע. כל מי שיושב כאן, כל מי שבחר להיות בוועדת הרווחה, נעמה ודבי, כולנו באיזה מקום באים עם הידיעה שאנחנו יכולים לשפר וצריך לעשות את זה. 

הדבר האחרון, גם משרד הרווחה וגם העמותות וגם הביטוח הלאומי, אנחנו נתמוך. נבוא לכל הישיבות, מרגי, נעזור כאחרוני העובדים והמחויבים לכך. זה חשוב מאוד. אני חושב שעושים צעד יוצא מן הכלל. כל כך הרבה אנשים יברכו על רשות כזאת שעובדת נכון, מתקצבת, מייעצת. כבר בכתיבת החוק אנחנו צריכים לדעת מה היעד לעוד חצי שנה ולעוד שנה ולעוד שנה וחצי, כי היעדים הם הדברים שאליהם אנחנו שואפים. בהצלחה לכולם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה חבר הכנסת כהן.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

אני עובר ליוקר המחיה אצל דוד ביטן. בהצלחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

חשוב. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אתן למציעים, אבל דבי ביטון נרשמה ראשונה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, תודה על דיון חשוב. כמובן לאחר ששמענו את דברי הטעם והדברים שבאמת צריכים לקדם גם מפי שר הרווחה הקודם, גם השר הנוכחי וגם כמובן אנשי המקצוע, אז כמובן מאוד חשובה הקמת הרשות הזו שיהיה תיאום בין-משרדי ושהדברים לא יפלו בין הכיסאות, כי בסוף כל משרד מתעסק בעצמו ולצערי כנראה שזה לא הולך, ולכן תמיד צריך להיות איזשהו גוף שידע להכיל וכן לטפל, כי כל משרד וכל אגף, אנחנו רואים את הפערים ממש. אין משרד שאנחנו ניגע ולא נראה. 

כמובן שמיותר לציין שאנחנו בהחלט נתמוך בזה. מבחינתי השר כאן אמר שזה יתוקן וזה יעבור תחת שר הרווחה. זו הייתה אחת השאלות שרציתי לשאול. שאלה נוספת שהייתי רוצה לבדוק, לפי הצעת החוק לא הוגדר תוקף החלטות הרשות וחבריה. מדוע אי אפשר לתת לזה איזשהו תוקף משפטי ומחייב, זאת אומרת שברגע שיתקבלו החלטות ברשות עצמה, איך זה בא לידי יישום? 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

היא לא תחליף את הממשלה. אי אפשר לתת לה סמכויות. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אי אפשר לתת איזושהי סמכות שהיא קצת יותר רחבה?

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

ביום שתדרשי סמכות הרשות לא תוקם. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

טוב, אוקיי. שיהיה בהצלחה ובהחלט אני מברכת על זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ממציעות החוק, בבקשה.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

תודה רבה כבוד היושב-ראש גם על הטיפול המהיר וקביעת הדיון הזה. כמובן אני מאוד מעריכה שהשר הגיע בכבודו לדיון הזה. זה מעיד שזה על סדר יומו של השר ומעוניין לקדם אותו ואני שמחה על כך. אני חושבת שכדאי מאוד בקווים כלליים לדבר על כל התופעה בדיוק כמו שדיברתם מהתחלה, מה גרם לנו להציע הצעת חוק כזו. אני חושבת שכולנו מודאגים גם מדוח העוני. אני ישבתי גם בדיונים שהוביל חבר הכנסת היקר אלאלוף. מה שמדאיג, שהתופעה רק הולכת ומתרחבת עם השנים והדוחות נעשים יותר ויותר גרועים. יותר חושפים את האמת של העוני. מה שמדאיג, גם העניין של העומק של העוני. 

עד כמה שנרצה לדבר על פערים וקיום פערים, המילה פערים היא מילה כל כך ניטרלית שכאילו זה נוצר במקרה. יש פערים. מה זאת אומרת יש פערים? יש מדיניות שמובילה לפערים. יש אפליה שמבססת מעגל קסם שלצערי הוא לא כל כך קסום, מעגל העוני, שאני לא יודעת עד כמה באמת יש הזדמנות לאנשים לצאת ממנו. אנחנו מכניסים אותם לסוג של מעגל שקשה לצאת ממנו. אם זה נוצר בגלל מדיניות צריך שתהיה מדיניות איך להוציא אותם.

עצם העובדה שמדברים על חסמים, החסמים שאתם דיברתם עליהם הם תוצר, הם לא החסמים. זה לא מה שמייצר את העוני. זה תוצר של העוני. אנשים, אין להם ידע דיגיטלי ואין להם הזדמנויות. זה בגלל מדיניות. אלה דברים שהם תוצאה של המדיניות שלא עוזרים נכון לצאת מהמעגל. 

כמו הרבה נושאים אחרים במדינה למדנו בתקופה האחרונה שאין מישהו שלא הולך לישון בגלל שיש ילדים רעבים. העוני במדינה הזו זה לא רק עניין סוציאלי, חברתי, מעמדי אלא הוא גם לאומי. יש פנים לאומיות לעוני הזה, למדיניות האפליה הזו. כאשר ממדי העוני הכי רחבים והכי עמוקים בתוך האוכלוסייה הערבית, זה אומר דרשני. זה לא בגלל שהערבים לא אוהבים לצאת ממעגל העוני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כבוד היושב-ראש - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מדברת שלוש דקות וזה נראה לי מספיק.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

סליחה, זה הצעת חוק שאנחנו יזמנו. אני חושבת שלפחות כאשר יש יוזם של הצעת החוק, לתת לו קצת יותר משלוש דקות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אתן לך עוד דקה כי אני חייב להתחיל לקדם את הדיון, ואת יודעת שאצלנו יש לכם פתחון פה ככל שתירצו.

 << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אוקיי. אני רק רוצה להתייחס לדברים שאני גם כן מסכימה, ואני אחת שבהצעת החוק שלה היה הצעה שיהיה תחת משרד אחר. אני עכשיו מבקשת שזה יעבור לאחריות של משרד הרווחה. אני חושבת שהעניין של התכלול והגדרה מאוד ספציפית של הסמכויות של הרשות היא דבר מאוד חשוב, עד כמה המלצות מחייבות. ייצוג של כלל המשרדים זה אומר דרשני. רק אני הייתי גם רוצה שיהיה ייצוג של נציגי ציבור במיוחד גם להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. אם האוכלוסייה היא הכי הרבה סובלת מהתופעה, כדאי מאוד לשלב גם כן נציגי ציבור או אקדמאים או חוקרים שיהיו חלק, שיש להם ייצוג קבוע בתוך המועצה של הרשות הזאת, וכמובן תקציב מאוד ברור של הרשות, שיהיה אחוז מתקציב כל משרד מוקדש לנושא הזה ותחת אחריות של הרשות. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

תודה יו"ר הוועדה, תודה שר הרווחה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבקש מראש כדי שלא נצטרך תחושה. קחי את שתי הדקות שלך.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אני רוצה דווקא להגיד דברים חשובים פה בפתח של דיון שעבורי הוא מאוד מרגש. מותר גם להתרגש במקום הזה ולהגיד גם כשדברים טובים מתהווים עם הרבה שותפים מגוונים. אני קודם כל אפתח ואגיד לינון על הרמת הכפפה והגשת החוק הזה שהצטרפנו אליו. זה באמת מבורך. כשידעתי שהשילוב שלך ושל שר הרווחה מרגי הוא שילוב שיביא באמת להתנעת החקיקה הזו באופן ברור ולא כמס שפתיים, אז אני קודם כל רוצה להגיד לכם פה שזה רגע מאוד מרגש ואני מקווה שגם נחגוג אותו בקריאה שלישית במליאה בכנסת. אני גם מודה לך על הדברים החשובים שאמרת, יו"ר הוועדה, בפתח הדיון, שהם היו דברים מדויקים וחשובים ונכונים להיאמר במקום הזה.

יש נטייה לחשוב שעוני זה דבר רחוק, שולי ובקצה. קודם כל צריך להגיד שגם במקום השולי הרחוק ובקצה צריך לטפל, כי חברה בריאה היא חברה שכל החוליות בה חזקות, אבל עוני הוא היום-יום והוא המציאות הרווחת לצערי, כי יש בישראל בחסות מדיניות ובחסות ממשלה ובחסות עיוורון מלכודות עוני לא מעט. סיפרתי גם לך, שר הרווחה, על העניין הזה שכשהורים יחידניים ורובן אימהות יחידניות רוצות לצאת להשכלה גבוהה, נשללת מהן הבטחת הכנסה, סוגיה שאם מטפלים בה, עלות של 1.6 מיליון שקלים בשנה. כלום. זה דבר קטן אבל זו מלכודת עוני. במקום לתת כלים שגם זה חוזר אל המשק, מיטיב עם המשק, אנחנו לא פעם כולאים אנשים בלבחור בין להתקדם והזדמנות לבין להאכיל את הילדים. 

עוני הוא גם רב-דורי. אם יש תפקיד חשוב לרשות הזאת, זה לנתק את הרב-דוריות הזו של עוני, לכן מה שאמרו פה על שיכון ועל דיור ציבורי הוא דבר דרמטי. אני מזכירה גם שחוק זכויות הרכישה של הדיור הציבורי בוטל בכנסת הזו ואני כן מקווה שהוא יחודש וכן מקווה שנטפל בזה, אבל אלה באמת מה שמייצרים את העוני כרב-דורי.

אני רוצה גם להגיד מניעת עוני. שר הרווחה, אם הרשות הזו תדע גם להתריע מפני גורמי סיכון לעוני, אז זו תהיה הצלחתה הגדולה ביותר, לא להפיל אנשים לעוני. 

אני לא רוצה להאריך כמו שסיכמנו, אז אני רק אגיד בבריף מאוד מהיר מה הן ההערות שאנחנו נדון בהן לעומק בדיונים. כמובן שקביעת ממונה משרדי עם סמכויות ואחריות, שזה דבר שהוא חשוב. הסיפור של סמכויות פה הוא פשוט דרמטי כי אנחנו רואים למשל את המועצה לביטחון תזונתי שהיא מועצה חשובה מאין כמוה, ובעיניי היעדר הסמכויות הם משהו שהוא מסרס ופוגע.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

זה יוטמע ברשות.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

מעולה. אני הייתי רוצה שלרשות הזו תהיה יכולת להתריע בסמכות התרעה מפני תוכניות פוגעניות ולא טובות שמפילות לעוני. אני הייתי רוצה שישיבת הרשות תתכנס עם מתאם שנקבע אותו מספרי בין נציגי הציבור לנציגי הממשלה. אני רוצה שגם יוסיפו את נציגי משרד הכלכלה והשיכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה ברור, זה בחוק. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

בסדר גמור. מה שראינו זה לא מופיע.

הרווחה, כבר דיברנו ואני שמחה, וכמובן התקציב. השר, אם זה לא יהיה בבסיס תקציב והרשות הזאת תצטרך להתחנף לסחר מכר בתקציב שלה, היא תגווע. היא לא תהיה. הבסיס תקציב הראשון, יכול להיות שהוא לא יהיה גבוה מידי, אבל עצם קיומו יאפשר לנו את החיות של הרשות הזו ואת הקיום שלה לאורך זמן. הסעיף התקציבי תמיד הוא הקשה, אבל אם אנחנו נעמוד על סעיף תקציבי ברור פה, הרשות הזאת גם תהיה מה שנקרא בת קיימא. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

חבר הכנסת יונתן מישרקי, בבקשה. 

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש, כבוד השר. אני ממש אשתדל לקצר. זהו יום גדול, יום בשורה גדולה מאוד לחברה הישראלית. יושבים פה ארגונים וראשי ארגונים חברתיים, עמותות שאני עם חלקן גם בקשר. כמו שהבטחת אדוני היושב-ראש, הבאת את הדיון הזה על הצעת החוק מייד אחרי אישור התקציב כמו שסיכמנו. אני ישבתי בישיבות יחד איתך, יחד עם השר, יחד עם אנשי הצוות המקצועי המסור מאוד במשרד הרווחה לטובת העניין.

אני רק רוצה להזכיר דבר אחד כבוד השר, ששכחת. תנועת ש"ס בכספים הקואליציוניים, הקצאת לטובת הקמת הרשות 15 מיליון שקלים בשנת 2023–2024. זה התקציב הראשוני שבו כדי למנות את האנשים, כדי להתחיל עם עבודות המחקר, מה שנקרא לתת את הפוש הראשוני, אז קודם כל זה כסף קיים שכבר אושר. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

לא שכחתי. רציתי לאפשר לחברי הכנסת כי הם דאגו לזה. למה שאני אקח להם את הקרדיט?

 << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> 

תודה רבה. משרד הרווחה מטפל באנשים שנקלעו כבר למצב כזה, למצב שהם צריכים את העזרה של המדינה. לא היה עד היום מישהו שמדד מה החלטת הממשלה גורמת, כמה אנשים היא מכניסה או מוציאה מהעוני, מה היעדים, מה המדדים שבהם אנחנו צריכים לעמוד עד סוף שנה כדי לדעת כמה משפחות אנחנו מוציאים ממעגל העוני. יש כאן יום בשורה גדולה מאוד לחברה הישראלית כמו שאמרתי. אני מברך את השר על כך, מברך את חבר הכנסת ינון אזולאי. 

כמו שאמר השר בתחילת דבריו, זו הייתה הבטחת הבחירות שלנו. יש את כרטיסי המזון שבאים לתת את העזרה הראשונה, של השר דרעי, ויש את הרשות למאבק בעוני שתיתן אופק ליציאה מעוני. בעבודה אמיתית ומסורה ונכונה אנחנו באמת נדע להוציא את האנשים מהקשיים האלה החוצה כדי באמת להשלים את הייעוד שלנו כאן. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

צוהריים טובים לכולם. קודם כל באמת ברכות, ינון, על הרמת הכפפה ולכל השותפים. לצערי הרב אני לא שותפה להצעת החוק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כולם שותפים, אימאן. כל מי שנמצא ועוזר ודוחף, שותף, ואת גם חלק מזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את חברת הוועדה, נכון?

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני לא חברת הוועדה ואני כאן כי הנושא חשוב לי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרתי, כי חברי הוועדה היו שותפים בחקיקה עד הסוף.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

בסדר. זה לא חשוב בשבילי. בסופו של יום מה שחשוב, שאנחנו נגיע לנקודה הזאת, ואני מקווה באמת שנגיע ליום הזה שכולנו נגיד, אין עניים במדינה. זה תהליך מאוד קשה, אסור להשלות את עצמנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

"כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

לא בממדים כאלו. לצערי הרב לעוני במדינת ישראל יש פנים ברורות והם תוצר של מדיניות. אני לא רוצה לדבר פוליטיקה אבל זאת הפוליטיקה וזה התוצר שלה. 

אני רוצה להתייחס לכמה נקודות עיקריות. אני חושבת שהמטרה העיקרית באמת זה קודם כל להפסיק את המעגליות ואת הספירלה הזאת של דור אחרי דור. בתוכי באמת רוצה להאמין בזה ומקווה שזה יקרה. לא בטוחה בזה אבל רוצים לעשות ולעבוד שזה יקרה. 

הדבר השני, למרות שהאנשים שבאים ממעגלי העוני הם אנשים שלכאורה אין להם הרבה מה לתרום, בהחלט יש להם הרבה מה לתרום והם יכולים להצביע יותר מכל אחד אחר על הדרך שיכולה באמת להוציא אותם מהמעגל הזה, לכן נציגי ציבור ונציגי אנשים מהאוכלוסייה הזאת, זה מאוד חשוב. 

אני מאוד מצפה שיהיה גם נציגות של ארגוני עבודה אזרחית שנמצאים גם בתוך החברה הערבית. יש עמותות שהן עובדות ברמה אפילו בין-לאומית בתוך החברה הערבית. חשוב מאוד לשלב אותם כדי לאגם משאבים גם בידע שנמצא שם.

מאוד חשוב הנושא של לוחות הזמנים. אם יהיה לוחות זמנים ומעקב ובקרה אחרי הדברים, אפשר להתקדם. אם להשאיר את זה ככה עלא באב אללה, אנחנו נישאר באותו מקום. כן הסוגיה של משאבים ותקציבים שהם נמצאים בבסיס התקציב, שלא יגיעו אחר כך, שנה או שנתיים יגידו, אין לנו יותר והולך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו כוועדה בעזרת השם נעגן את זה באופן כזה שהרשות תדווח לוועדה לפחות אחת לכמה חודשים איך התקדמה.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

עוד נקודה, ברשותך. כל הנושא של הערכה ומדידה על אמת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה הכי חשוב כי יש כל כך הרבה מכונים.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זה מה שיראה באמת את הכיוון של הדרך, אחרת הולכים, שופכים, נגמר סיפור והאנשים רק מתרבים. המעגל רק מוסיף עוד ספירלה אחת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

ינון אזולאי, בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השר מרגי, קודם כל אני רוצה להגיד לך שפה מה שאני באמת שמח, שהצלחתי לרגש הרבה אנשים כי אתה בדרך כלל אומר שאני ציני, אז אנשים פה התרגשו. קח את זה גם לתשומת ליבך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני הכרתי את רבי דוד אזולאי. הוא לא היה ציני אפילו לרגע. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז הבן שלו, מה נעשה? 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

עלה על רבו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

קודם כל באמת אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך ויישר כוח שאתה מקדם את זה. אתה בעצמך לא פעם שואל מה קורה, אתם מוכנים להביא לדיון? ועושה אצלך ישיבות, אז יישר כוח. כמובן גם לשר. יוני, יישר כוח לך שאתה פה בוועדה. לקחת את זה על עצמך לעשות ולקדם ולדחוף את העניין הזה. כמובן אני רוצה להזכיר פה את חבר הכנסת שהוא היום שר הבריאות ושר הפנים, משה ארבל, שהיה איתי בקידום החוק עוד בקדנציה הקודמת, שלצערנו נפל על חודו של קול, אבל אנחנו לא רוצים להזכיר חטאים ראשונים במיוחד כשהיום באים כולם ותומכים בחוק הזה. 

אני רואה פה מסביב לשולחן מספר עמותות. אני מכיר את פתחון לב ואת לתת. אני מאמין שיש פה עוד כמה עמותות, ואני כבר מתנצל מראש שאני לא מזכיר אותן. האמת, היינו שמחים שלא היו את העמותות האלה, שהעמותות האלה יהיו בשמחות יותר ופחות בעצב הזה, פחות בעוני, אבל כאשר המדינה לא עושה מספיק, אז הן נמצאות תחת האלונקה וסוחבות את האלונקה בעול הזה, ומגיע לכם יישר כוח על זה.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

להערכתי תהיה להם משימה נוספת, גוף שיסייע לרשות לא בצד חומרי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

נכון, בייעוד שהם מכירים לא פחות טוב ולפעמים במקרים מיוחדים גם יותר טוב מאשר הממשלה עצמה שמכירה, כי הם חיים את השטח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוכח גם בעולם שארגונים אזרחיים-חברתיים מסייעים לממשלות, כי ממשלות כממשלות בכל העולם לא כל כך יעילות כמו ארגונים אזרחיים מתנדבים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

נכון. נורית, את הזכרת שבפריפריה יש את הבעיות של בריאות ובעיות של חינוך וזה גם חלק מהגורמים לעוני. אם המדינה הייתה משכילה להשקיע בבריאות ובחינוך, לא היו צריכים היום להשקיע בעוני. אם היינו משקיעים יותר כסף בחינוך ובבריאות ובפריפריה, אז ההוצאות האלה שהשקענו, גם היינו מקבלים את הפלוס שלהם. לא היינו צריכים להגיע למינוס שהוא בעצם אוכלוסייה חלשה, אנשים עם עוני, שזה גורם גם לפירוק משפחות. את יודעת את זה וכל מי שמתעסק עם זה יודע את זה, שזה מפרק משפחות. העוני מפרק משפחות. לא יעזור כלום, העוני מביא לנו לפשיעה, העוני מביא לפירוק המשפחות.

 << אורח >> נורית ויסברג נקאש: << אורח >> 

לא חולקת עליך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני רק מחזק את דבריך. אני גם שמח שהיום השר ארבל נמצא בבריאות ובפנים, אז הוא גם ייתן את ידו ומה שהוא יכול לעזור בזה.

אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להגיד מה צריך לשנות פה, כי אני חושב שאנחנו נדבר על זה בשנייה ושלישית, אבל חשוב לדעת, הרשות הזאת קמה לא כקופת צדקה ולא כמעשה חסד. הרשות הזאת קמה כדי להוביל מדיניות, כדי לתכלל את מה שנמצא במשרדים. רשות שמובילה, רשות שתיתן את המענה גם לארגונים, גם למשרדי הממשלה, וכמובן יהיה בהבנה ובשיתוף פעולה של כל המשרדים.

אני גם מפה קורא לכל משרדי הממשלה, עזבו את האגו. המקום שמתמחה בעוני זה משרד הרווחה. תנו לו את הכוח כדי שהוא יוכל לעשות הכול. אנחנו מסתכלים על האזרח, על החלשים, על אותם אלה שאנחנו רוצים לעזור להם. רק לידיעה, היה סיכום מראש. אנחנו לא משנים פה שום דבר. זה היה כתוב אמנם נגב-גליל עוד לפני שזה עלה בממשלה. אני אישית סיכמתי והודעתי לשר שזה יהיה במשרד הרווחה. אני לא יודע אם יש מישהו שחושב אחרת, אבל זה המקום שזה צריך להיות. זה הסיכום שהיה ועם זה אנחנו הולכים. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

חבר הכנסת יבגני סובה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תודה רבה אדוני היושב-ראש. קודם כל אני שמח ובאמת מברך אותך, ידידי השר מרגי. אתה מכיר אותי לא מאתמול ואתה יודע כמה אני קשוב לסוגיה הזאת גם בוועדה הזאת וגם בוועדת הכלכלה שאתה ניהלת. 

לא צריך להיות חכם גדול בשביל להבין מה הוא הגורם הראשון לעוני בישראל דווקא היום בשנת 2023, והתמונה שבחרתם למצגת לדעתי ממחישה את כל הסיפור, התמונה של הדיור. זה הגורם העיקרי לעוני היום, כי משפחה ממוצעת ואפילו משפחה שהיא עם יכולת מועטה, הוצאה הכי גדולה זה על הדיור, אם זה משכנתה שמשלמים. יש משפחות שהן נאלצות לשלם הרבה כסף על השכירות.

אני זוכר היטב כשעליתי ארצה ב-1997 והייתי בן 17, אני זוכר שב-500 דולר היה אפשר לשכור דירה די מכובדת בפתח תקווה. אז דולר היה 4.2–4.2. זה היה 2,500 שקל. היום אתם לא תמצאו דירה נורמלית בפחות מ-5,500–6,000 שקל, ולכן אם אתה אדוני השר, בנושא של למה להקים רשות לאומית לא תוסיף את משרד השיכון, לא יהיה לך שום פתרון. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

כל המשרדים.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עזוב כל המשרדים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

לא מופיע כלכלה ושיכון. לא סתם אמרתי.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מנסה להיות פרקטי. אני לא נכנס עכשיו לרטוריקה. כל המשרדים זה כל עם ישראל. אני אומר לכם ספציפית שאני מכיר נתונים. גם אם זה אוכלוסייה שהיא חצתה את גיל הפרישה. למעלה מ-60% מהעולים שהם בגיל פרישה נאלצים להמשיך לעבוד כי אין להם או דיור סוציאלי או מקבץ דיור או שקשה להם לשלם על השכירות, למרות שהממשלה הקודמת שאני מאוד גאה בזה דרך אגב, העלינו את הנושא של סיוע בשכר דירה. כן העלינו משמעותית. אנחנו כן נתנו הרבה כסף בשביל לסייע. 

אם הנושא הזה לא ייפתר, זה לא ייפתר. אתה לא יכול להרוויח בכבוד 6,000 שקל או 5,500 במינימום ובעצם לשלם 6,000 שקל על הדירה. אין כזה דבר, ולכן הנושא של הדיור הוא נושא הכי קריטי בעוני וזה מה שיוצר עוני בישראל. באמת ניסינו לעשות דברים כמו באירופה, כמו בגרמניה, כמו בשבדיה. הייתי לפני כמה שנים בשבדיה. אנשים שמרוויחים פחות עדיין מרגישים בטוחים כי יש שם דיור לטווח ארוך, יש שם אפשרות לקבל קורת גג. אתה לא צריך כל הזמן להיות לחוץ שבעל הדירה יזרוק אותך מחר ואתה לא תמצא דירה. ככה העוני מתגלגל. 

הנושא השני זה הנושא של תעסוקה וחינוך. נכון, אפשר לתת דגים אבל אפשר לתת גם חכה בשביל לדוג דגים. זה נושא קריטי. התפקיד של הרשות זה לא רק לסייע לאלה שבתוך המעגל, אלא גם להוציא אותם מהמעגל הזה. בלי חינוך, בלי תעסוקה הדבר הזה לא יתאפשר. המשמעות של חינוך, צריך לדאוג כבר מגיל צעיר שילדים שמגיעים לגיל 20, אתה מכוון אותם לתעסוקה. זה תוכנית שהיא תוכנית רב-מערכתית. היא צריכה לגעת בכל המגזרים. ככה אנחנו צריכים, ולא להתגאות, עם כל הכבוד, בחלוקת תווי מזון. אני לא חושב שיש פה גאווה גדולה בחלוקת תווי מזון, לכן דיור, תעסוקה, חינוך, אלה הדברים החשובים. אם הרשות תתייחס ברצינות בשביל לצמצם את מעגל העוני לנושאים האלה, אז אתה באמת תצליח. אני יודע, אתה באמת בן אדם נבון ואתה יכול להצליח בדברים האלה. אני באמת מאחל לך מקרב ליבי הצלחה רבה בתפקיד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סוף סוף הגיעה שעתן של העמותות להגיד את דברם. הם בעצם המחותנים הראשיים.

עמותת פתחון לב, אלי כהן, בבקשה. יש לך גם מצגת, אני מבין.

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

כן, קצרה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ממש קצרה. הייתי מוותר על מצגות כי זה לוקח סתם זמן. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

מצגת טובה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טובה, אז תראה את זה. 

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

חברת הכנסת לזימי, אמרת שמותר להתרגש. אני חייב להגיד שאני מצטרף אליך ומותר להתרגש. לפני 24 שנה קראנו לדבר הזה החוק שיאחד את כל קצוות הבית. גם במציעים וגם במי שיושב פה אפשר לראות דוגמה מצוינת לדבר הזה. יחד עם זאת אני חייב להגיד שאני רואה את זה חובה וזכות מאוד נעימה להודות למפלגת ש"ס שלקחו את הדבר הזה והרימו אותו לגבהים שאפילו אנחנו בחברה האזרחית עד הבחירות האחרונות לא היינו מעיזים להעלות בקצה מחשבותינו, אז באמת המון הערכה על הדבר הזה. 

אני רוצה להתחיל קודם בלהסתכל על למה צריך את הדבר הזה. הרבה פעמים דיברו על החוק. יש פה תמונה של עשר השנים האחרונות. מ-2012 עד 2021 אפשר להסתכל שבהיבט של טיפול בעוני בזבזנו עשר שנים. כמעט ולא השתנה שום דבר בנתונים. אנחנו נמצאים בדיוק באותו מקום, אז בין אם מישהו חושב שצריך או לא צריך, הנתונים מראים ומוכיחים שמדינת ישראל לא יודעת להתמודד עם סוגיית העוני במבנה התפעול הקיים, ולכן חייבים למצוא איזושהי הגדרה אחרת. דיברו על זה שהרעיון של לעשות אותו דבר ולצפות לתוצאות שונות הוא כנראה לא עובד, והנה ההוכחה שזה מה שאנחנו עושים בעשר השנים האחרונות. 

אני גם רוצה לציין שיש לנו הרבה מאוד מחויבות כמדינה במסגרת ה-SDGs להגיע ליעדים מדידים, והדגש על יעדים הוא חשוב, עד שנת 2030 בעולמות האלה של עוני. בכולם אנחנו נכשלים.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

אגב, הוועדה שלי, ועדת הצעירים, ועדה שגם אחת הסמכויות היא פיקוח על יעדי הבר-קיימא של ה-SDGs, בגלל שצריך להסתכל על הדורות הבאים קדימה, ויפה שגם העוני הוא חלק מתפיסת הדורות הבאים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יפה מאוד. אני מאוד שמח על הצורך החיצוני להוכיח דברים מדידים, כי גם אני רוצה כבר לדעת דברים מדידים, מה אנחנו עושים באמת, אז אולי בזכות הארגונים האלה שאתה מביא פה - - - 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

לא, זה לא ארגונים. זה 17 היעדים של האו"ם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בזכות האו"ם גם אני אדע אולי מה הם היעדים ואיך מודדים את הדברים, כי כל יום יוצא פרסום חדש של איזה מכון אינטרסנטי מצד אחר להביא נתונים. אני רוצה דברים מדידים. 

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

ה-SDGs, הלוואי ולא אנחנו כולנו הולכים על זה כמדינה בכל הכוח, בגלל שאם תסתכל על כל יעד שלהם, לא נראה לי תחלוק על אף אחד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אין לי נגדם שום דבר. ההיפך, הם עוזרים לי כדי שגם אני אוכל לקבל מרשות ממשלתית שלנו נתונים מדידים. בבקשה.

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

אני רוצה לדבר על החוק ומה צריך לעשות. לפני כמה שנים רציתי לפתוח חנות נוחות, קיוסק. הלכתי לבנק לבקש הלוואה. אמרו לי, תשמע, צריך שלושה דברים: תוכנית עסקית, תקציב וצריך מישהו שאחראי, ערבות. 

היושב-ראש, אני תמיד מזכיר לך, בוועדה לפניות הציבור חיפשת פעם מי אחראי לטפל בלהוציא אנשים מעוני, ולא כל כך הצלחת למצוא, אז בעצם זה מה שהחוק הזה צריך לעשות. הוא צריך בפעם הראשונה לבוא ולהגדיר מי בדיוק האחראי להוציא מעוני, מה התוכנית העסקית, מה היעדים, איך אנחנו עושים את זה ובאיזה תקציב אנחנו עושים את זה. דיברו פה רבים לפניי שבלי לדבר על תקציב אנחנו לא ניגע בליבת העשייה של הדבר הזה. שמח לשמוע שיש פה כבר 15 מיליון שקלים ראשונים להתנעה, אבל זה כנראה לא כל מה שהדבר הזה יצטרך כדי להגיע למקום שכולנו חולמים עליו. 

הטיפול בסוגיה הזאת של עוני הוא טיפול רב-ממדי. אנחנו גם מצטרפים לבקשה שזה כמובן יחנה במשרד הרווחה, אבל כמו שנאמר, זה נוגע להמון משרדים. האם עוני יכול להתחיל ולהיפתר בטיפול שלו במשרד הרווחה או האם הוא רב-ממדי וחייב לרוץ על משרדים נוספים? גם פה בסוגיות המרכזיות שדיברו, דיברו על דיור, דיברו על תחבורה, דיברו על תעסוקה, על חינוך. כולם חייבים לשבת יחד, מה שהיום לא קורה בשום צורה, ויש אפס תכלול - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

האחריות צריכה להיות על משרד הרווחה. לא נשחרר אותם בשום אופן מהאחריות. 

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

מצטרפים בהחלט לבקשה הזו. 

הרבה פעמים עולה הסוגיה הזאת של האם יש לנו יכולת להוציא מעוני? כי במדינת ישראל 2023 ילד שנולד, אנחנו יכולים להגיד ב-78% יכולת להיות צודקים איך הוא ימות, באיזה מצב סוציו-אקונומי. כמעט ולא משתנים. בפעילות שלנו בפתחון לב אנחנו יודעים להראות שאנחנו מצליחים להוציא אחת מארבע משפחות מעוני. תחשבו אם המדינה תיקח את זה עכשיו לרמה הלאומית ותוך תקופה לא קצרה תוציא לא אחת מארבע, אחת מעשר משפחות מעוני, איפה אנחנו נהיה ברמה הלאומית גם בסוגיות תקציביות, גם בסוגיות כלכליות ובכל סוגיה שעומדת על הפרק. 

אני חייב להגיד שהמצב כמו שאנחנו מבינים, הוא הולך להיות הרבה יותר גרוע. אנחנו מבינים שהאוכלוסייה מזדקנת, אנחנו מבינים שיש המון מגבלות שיכבידו עוד יותר על תמונת העוני, זאת אומרת התמונה קדימה היא לא מרנינה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם בגלל שהאוכלוסייה מזדקנת וגם בגלל שהילודה יורדת.

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

נכון. אנחנו מראים פה נתונים. אפשר להביא עוד נתונים רבים שבעצם אומרים שאם אנחנו לא נתערב, אנחנו נמצאים פה על מצב, ובגלל זה דיברנו על התרגשות. בעינינו אנחנו בפתחון לב חושבים שזאת הסוגיה החברתית הכי משמעותית שקיימת על השולחן היום במדינת ישראל ואחד מהאתגרים הלאומיים הכי חשובים. אנחנו נמצאים פה על נתיב שאם לא נשנה משהו, זה מה שיפגוש אותנו, לכן הדבר הזה נעשה בזמן ובמקום הנכונים. 

לגבי הסוגיות שהן חשובות, דיברנו על משרד הרווחה, על להגדיר תקציב, אבל לא פחות חשוב על להגדיר יעדים מדידים. אין היום בישראל יעד של להוציא אפילו משפחה אחת מעוני. נכון, הביטוח הלאומי מפרסם פעם בשנה את כמות העניים. הוא לא אומר שום דבר על הדרך שבה המדינה מתמודדת עם להוציא מעוני. היא עובדת? היא לא עובדת? היא טובה או לא טובה? אולי אנחנו רק מחליפים אוכלוסיות? חייבת להיות תוכנית שתומכת את ההגעה ליעדים האלו. היא חייבת להיות תחת אותו גוף מתכלל שמראה איך אנחנו משיגים את הדבר הזה. זה הוצג גם בדוח של ועדת אלאלוף. כשהוא דיבר על זה הוא דיבר על אותן נקודות, וכמובן את היכולת להוציא דיווח מסודר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה, אני מסתפק בזה כי תמצת בדבריך. 

 << אורח >> אלי כהן: << אורח >> 

הדבר החשוב האחרון שאמרנו, אנחנו פה על נתיב שאם לא נעשה בו שינוי, אנחנו בדרך לקטסטרופה עוד יותר גדולה ממה שאנחנו נמצאים. שוב מברך אתכם על העשייה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה לך אלי כהן על התרומה גם לדיונים האלה.

ארגון לתת, עו"ד ערן וינטרוב, מנכ"ל. 

 << אורח >> ערן וינטרוב: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, שר הרווחה, יוזמי החוק, חברים מהמגזר השלישי, אני בהחלט חושב שזה רגע, אפשר להגדיר אותו היסטורי. אנחנו כבר ב-2003 דיברנו על הקמת גוף למאבק בעוני. הצעות חוק הוגשו החל מהכנסת ה-20, אולי לפני כן. אולי המשימה העיקרית זה באמת לוודא שהדבר הזה יקרה.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

אחרי שהוא יקרה ניצוק לו תוכן שלא יישאר בלי תוכן. 

 << אורח >> ערן וינטרוב: << אורח >> 

בדיוק ככה. דיברו פה על נושא האחריות. אני מאוד שמחתי לשמוע גם את נורית ואת איילה, כי אני לא יודע אם יודעים את זה, אבל עד היום לאף אחד בממשלת ישראל לא הייתה אחריות על הנושא של צמצום עוני. גם משרד הרווחה, תקנו אותי אם אני טועה, במשך שנים התפיסה הייתה טיפול באוכלוסיות מוחלשות כאלה ואחרות.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

אנחנו בית החולים מתחת לגשר. כל מי שנופל, מטפלים בו. 

 << אורח >> ערן וינטרוב: << אורח >> 

לא הייתה הסתכלות מקרו איך באמת מסתכלים על העוני שהוא באמת רב-ממדי ונמצא בכל המגזרים, לכן זאת בשורה מאוד גדולה להבין שפעם אחת תהיה אחריות בידיים של משרד הרווחה, שתהיה רשות.

יש את מסקנות ועדת אלאלוף. יודעים מה לעשות. זה כבר הוגש ב-2014. גם אם רוצים לשנות את זה. גם אלאלוף הציע 7.6 מיליארד שקל בשנה לעשר שנים כדי להגיע לממוצע שיעורי העוני ב-OECD. אגב, הטבלה שהראו פה קודם על אי שוויון, אנחנו בשיעורי העוני, למי שלא מכיר את הנתונים, מקום אחד לפני הסוף ב-OECD, אבל לפני שהממשלה מתערבת, לפני שמעבירה קצבאות, ישראל נמצאת במקום טוב. זה אומר שהיום המדיניות המקרו חברתית-כלכלית שלנו לא מספיק אפקטיבית.

בנושא הזה של היעדים, אני פעם שאלתי את שר האוצר והרווחה לשעבר משה כחלון למה הממשלה לא שמה יעדים? הוא אמר לי, זה קשה לשים יעדים כי צריך אחרי זה לעמוד ביעדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוא היה אדם ישר. הוא לא ידע שלא צריך לעמוד, אבל הוא צודק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם הוא לא היה ישר, הוא היה מזיז את היעדים כל פעם.

 << אורח >> ערן וינטרוב: << אורח >> 

כמו ששמים יעד לאינפלציה, לגירעון, לאבטלה, אם יהיה יעד לצמצום העוני, שהוא גם רב-שנתי, אז יהיה לאן להגיע. 

הנושא הזה של סינרגיה ותכלול, נאמר פה אז אני אגיד אותו רק בקצרה. היום יש המון משרדים שנוגעים בעניין הזה, רווחה, שוויון חברתי, נגב-גליל, עלייה וקליטה, בריאות. יש הרבה דברים שקשורים לכך. כבר במשאבים הקיימים אפשר לעשות הרבה יותר יעיל ואפקטיבי אם יהיה גורם אחד שיסתכל על כל הדבר הזה מלמעלה. תסלחו לי שאני אומר, גם בנושא של הכרטיסים שצריך להיות בידיים של משרד הרווחה, של כרטיסי המזון. זה גם תורם לסינרגיה. 

דיברו פה על הממדים של העוני. יש לנו את הנושא של דיור, בריאות, השכלה, יוקר מחיה. אף אחד לא ממש הזכיר גם את הנושא של אי ביטחון תזונתי. אני יודע שש"ס כן רואה את זה כדבר משמעותי, אבל זה אולי הסממן החמור ביותר של העוני.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

אמנם פרגנת לש"ס אבל המשרד עצמו מוכוון מטרה, גם טיפול באי ביטחון תזונתי. יש את המיזם, יש את מיצוי זכויות. 

 << אורח >> ערן וינטרוב: << אורח >> 

בהחלט.

 << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 

יש את הרשות.

 << אורח >> ערן וינטרוב: << אורח >> 

זה היה מאוד נעים לשמוע את נשות המקצוע מהמשרד מדברות על הנושאים הללו. זה מאוד משמח ובהחלט מרגש. 

דבר אחרון שאני רוצה להגיד זה לגבי הנציגות בוועדה. הערנו פה כל מיני הערות באמת על משרדים נוספים, אבל גם מבחינת נציגי חברה אזרחית, לא רק נציגי ציבור. נציגי חברה אזרחית, אנחנו אלה שנמצאים מתחת לאלונקה הרבה מאוד שנים, אני חושב שיכולים להביא גם הרבה מאוד ידע והסתכלות על הטיפול באוכלוסיות הללו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה לך.

חבר הכנסת עופר כסיף.

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

קודם כל אני גם רוצה להודות לכל העושים במלאכה, לשר, ליוזמי החוק, ליושב-ראש הוועדה ולכל חברי הכנסת, ולעמותות שעשות באמת עבודת קודש במשך שנים. אני חושב שזה באמת יום חשוב. אני רק רוצה לומר כמה דברים שלא הוזכרו קודם או שהוזכרו לפני שהספקתי להגיע מוועדת חוקה. צריך לקחת בחשבון גם את הפילוח של העוני, כי יש אוכלוסיות שהעוני אצלן הוא הרבה יותר גבוה. 

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

עאידה ואימאן הזכירו. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה נכון שזה בעיקר הציבור הערבי, אבל גם בקרב החרדים כמו שכולם יודעים. דרך אגב, חשוב גם להזכיר בהקשר הזה. אתמול פורסם שישראל היא במקום האחרון במדינות ה-OECD בשוויון בין המינים, כלומר אי השוויון בין נשים לגברים הוא הכי גדול. זה נכון גם לגבי עוני, דרך אגב. העוני בקרב נשים הוא יותר גדול מאשר בקרב גברים. גם את זה צריך לקחת בחשבון, כמובן בנוסף לאוכלוסיות אחרות. אני מאחל לכולנו הצלחה במאבק החשוב הזה. כפי שאמר חברי, חבר הכנסת אזולאי, הלוואי שכל העמותות האלה, סלחו לי שאני אומר את זה, שלא היה בכם צורך.

 << אורח >> ערן וינטרוב: << אורח >> 

זה היעד שלנו, להיסגר ושהממשלה תיקח אחריות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

אמרתי קודם, כפי שכתוב "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ", אבל גם כתוב "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". אמירה ברורה בגמרא, שהקדוש ברוך הוא ברא את העניים כדי לזכות את האנשים שיעזרו להם, "כי עולם חסד יבנה". בלי זה אין לנו עולם. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בוא לא נשכח שאנחנו מדברים על בני אדם ולא על מספרים. כל עני הוא 100%. כך אנחנו צריכים להתייחס לזה. אם זה אפשרי אני גם מציע שבאותה ועדה יהיו גם נציגים מקרב העניים עצמם, עד כמה שזה אפשרי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדרך כלל לא יושבים שם עשירים.
		
עו"ד יעל קסטן-רבסקי, ממונה מדיניות ציבורית בסיוע המשפטי. כן, בבקשה.

 << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> 

אצלנו בסיוע המשפטי של משרד המשפטים מגיעים כ-100,000 תיקים בשנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תגידי מה זה הסיוע המשפטי כדי שהצופים ידעו.

 << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> 

הסיוע המשפטי מטעם משרד המשפטים מעניק ייצוג בשלל תחומים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בלי תשלום.

 << אורח >> יעל קסטן רבסקי: << אורח >> 

בלי תשלום, נכון, בשלל תחומים משמעותיים וחשובים בתחום האזרחי, בחובות בהוצאה לפועל, בדיור ציבורי, בביטוח לאומי, בהרבה מאוד תחומים שרלוונטיים ומשיקים. רבים מאוד מקרב הפונים אלינו לסיוע המשפטי זה אנשים שמשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, אנשים שסובלים מעוני והדרה. יש לנו ידע רב וניסיון בייצוג אנשים שמשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, בקשיים מול המערכות, בביורוקרטיה, בחסמים, בצורך להגדיל נגישות. יש לנו הסתכלות יותר רחבה. אנחנו רואים שמדובר לא רק במקרים של היעדר משאבים, אלא גם היעדר הזדמנויות, יחס אל רשויות, קושי במיצוי זכויות וכו'. 

אני כן אציין שפיתחנו עם הג'וינט, בשנה האחרונה יזמנו מערך של הכשרות למודעות לעוני בקרב עורכי דין מייצגים. כמובן שנשמח לשתף בידע שלנו, בניסיון שלנו בייצוג של אוכלוסיות מוחלשות ברשות ככל שתקום, ולקדם את הנושאים החשובים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. 

יש לנו פה נציגות של משרד החינוך. בבקשה.

 << אורח >> אלי דורי: << אורח >> 

בוקר טוב, שמי אלי דורי, אני מנהל תחום הדעת של מקצוע הגיאוגרפיה ומקצוע המולדת במשרד החינוך, מכיתה ב' עד כיתה י"ב. בעצם החינוך הפיננסי נמצא כבר הרבה מאוד שנים בשיח במערכת החינוך.

אם באמת אני צריך לתמצת, אז נושאי הליבה שנלמדים, ותיכף אני טיפה אפרט לגבי השכבות השונות, זה בעצם כלכלה התנהגותית ותהליך קבלת החלטות. אנחנו עוסקים הרבה בצרכנות נבונה וחיסכון.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

במסגרת מערכת השעות.

 << אורח >> אלי דורי: << אורח >> 

במסגרת תחומי הדעת השונים.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

איך זה נכנס, בשעת כישורי חיים או כמקצוע בנפרד?

 << אורח >> אלי דורי: << אורח >> 

במקצועות שונים. תיכף אני אפרט לגבי הגילאים השונים. עבודה וקריירה בגילאים המתאימים, שוק ההון, מיסים. ההתחלה היא בקדם יסודי, בגנים, שיש הטמעה של 18 שעות שהגננות מקבלות הכשרה. אחרי זה זה נכנס במולדת, חברה ואזרחות בזרקור מאוד גדול של חינוך פיננסי. שנה שעברה אושרה תוכנית מעודכנת שבה מוטמע החינוך הפיננסי כולל אזכור בספרי הלימוד החדשים ועיסוק בזה. 


<< דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

השאלה אם זה קיים בכל ספרי הלימוד ובכל השפות ובכל מערכת החינוך?

 << אורח >> אלי דורי: << אורח >> 

כן, נכתבו ספרים גם בעברית וגם בערבית. היציאה של חלקם בשנת הלימודים הקרובה וחלקם בשנת הלימודים של אחרי זה. זה תוכנית שהוכנסה בשנה האחרונה וכרגע יש את ההטמעה.

בחטיבות הביניים בכיתה ט' בנושאים של סחר מקוון, גלובליזציה, צרכנות נבונה, ובכיתה י' במסגרת ההשכלה הכללית, הרפורמה - - - . זה בעצם הפריסה ואנחנו מפתחים כל הזמן תכנים, בייחוד, מקרה בוחן אקטואלי למצב של היום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

ברשותך היושב-ראש, אני הייתי מצפה בדיון כזה שמדבר על הקמת הרשות למאבק בעוני, שמשרד החינוך במדינה שהיא אחת המובילות בפערים בחינוך, ישלחו לכאן איזה פרסונה אם היא קיימת, כזו שמתעסקת בצמצום פערים בחינוך. חינוך פיננסי זה חשוב, הכול חשוב, אבל לדיון כזה היה חשוב לשלוח את מי שאמור להתמודד עם הפערים בחינוך, שאנחנו אחת המדינות המובילות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי אין מספיק שרי חינוך שיבואו.

ארגון הנכים, ד"ר עמיחי תמיר, יושב-ראש. 

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> 

תודה, צוהריים טובים. העוני הוא תוצאה של חלוקה לא צודקת של העושר. אמר את זה ידידי ז"ל אילן גילאון. אני חושב שזה משפט כל כך חשוב. בגלל קוצר הזמן כמעט הייתי מסיים בנקודה הזו, אבל אני בכל זאת רוצה להוסיף שתי נקודות. העוני מאוד רחב בקרב ציבור האנשים עם מוגבלות. מקצבת נכות, ברוטו של כ-4,000 שקל לא ניתן לחיות בכבוד. העוני הוא מאוד עמוק בקרב האוכלוסייה הבוגרת. קצבת האזרח הוותיק עם 2,500 שקלים לא יכולה לקיים קיום בכבוד, והמטרה היא להעלות ויש גם דרך. אני באחד הדיונים הבאים אציג את הדרך איך להעלות משמעותית את קצבאות הקיום. תודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש השלמת הכנסה, חשוב להדגיש. אתה מכיר את זה. יש השלמת הכנסה עד 3,800. היום זה כמעט 4,000 שקל.

 << אורח >> עמיחי תמיר: << אורח >> 

לנכים אין השלמת הכנסה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רבותיי, אני חייב לסיים את הדיון אבל לא אוכל לסיים לפני שהשר לא יסכם. 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> 

רק תיקון קטן. גם נכים עם ילדים מקבלים תוספות, כלומר אם יש נכה שיש לו ילדים עד גיל 21, זה גם תוספות. יש אנשים שלא יודעים את הזכאות שלהם. יש אנשים שפשוט לא יודעים איך לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

כבוד השר, דברי סיכום.

 << דובר >> שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי כולם, נציגי המשרדים, חברה אזרחית. קודם כל אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על כמה דברים, קודם כל על קיום הדיון מייד אחרי התקציב. ברוך אומר ועושה. אני חושב שזו הצהרת כוונות, קריאת כיוון על הרצינות והקצב של החקיקה. אני גם שמח שאפשר לבוא לכנסת, לוועדה מכובדת שמנוהלת ביד רמה ולקיים דיון ענייני בלי לצאת מפה עם איזה פופוליזם והתפרצויות. זו הכנסת שאני אוהב. זו הכנסת שגורמת לי געגוע לבוא מקפלן לפה. לא מקפלן בתל אביב. ממשרדי הממשלה לפה.

אמרתי לפני כן למנהלת הוועדה שפה עברתי את ההכשרה שלי כיו"ר ועדה. להיות יו"ר ועדה מקצועי, אני חושב שבשולחן הוועדה הזו. אני חושב שהיא ועדה חשובה. 

אני רוצה להתייחס רק לאמירות במשפט אחד. כל מי שהעיר פה הערה, היא הערה חשובה והיא תילקח בחשבון. אכן כן, חשבנו על הכול אבל זה לא בשלב הזה. אם זה הגדרת יעדים, דיווח לממשלה, דיווח לוועדת העבודה, מדדים, הכול יילקח בחשבון. רשמנו את כל ההערות של חברי הכנסת ושל הדוברים. אנחנו לקראת הקריאה השנייה והשלישית נביא אותם לידי ביטוי בתיקונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה לכבוד השר, תודה רבה למנכ"ל, תודה רבה לכל המשתתפים, כל אחד בכבודו. אנחנו בעזרת השם נמשיך את הדיון ברצף עד שנגיע לקריאה ראשונה ואחר כך לקריאה שנייה ושלישית, ונוכל לברך ולהתברך על המוגמר. 

תודה רבה, הישיבה הזו נעולה. 

	
 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:55. << סיום >>