פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



141
ועדת הפנים והגנת הסביבה
29/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 66
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023 << הצח >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
יעקב אשר – היו"ר
נאור שירי – מ"מ היו"ר
זאב אלקין
אלי דלל
ניסים ואטורי
ווליד טאהא
ארז מלול
יוליה מלינובסקי
יוסף עטאונה
אליהו רביבו


חברי הכנסת:
ואליד אלהואשלה
אחמד טיבי


מוזמנים: 
	אתי אברג
	-
	מנהלת תחום בחירות ברשויות המקומיות, משרד הפנים

	רון אלמוג
	-
	עו"ד, ממונה בכיר, משרד הפנים

	ידידיה גרינוולד
	-
	רפרנט פנים באג"ת, משרד האוצר

	עמי ברקוביץ
	-
	עו"ד, ממונה חקיקה, משרד המשפטים

	מירה רזין
	-
	מנהלת החטיבה לביקורת השלטון המקומי, משרד מבקר המדינה

	מירה סלומון
	-
	ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

	זיו דשא
	-
	ראש מועצת זכרון יעקב, מרכז השלטון המקומי

	יאיר רביבו
	-
	עו"ד, ראש עיריית לוד

	דין ליבנה אנצויג
	-
	עו"ד, היועץ המשפטי לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת

	אינה זילברגרץ
	-
	מנכ"ל מפלגת ישראל ביתנו

	יובל יפת
	-
	נציג מפלגת הליכוד

	ערן חרמוני
	-
	עו"ד, מזכ"ל מפלגת העבודה

	מאור חמו
	-
	רו"ח, מפלגת הליכוד

	אביטל פרידמן מאיר
	-
	חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

	משה שיפמן
	-
	נציג מפלגת דגל התורה

	מנחם שפירא
	-
	סגן ראש עיריית בני ברק






ייעוץ משפטי: 
תומר רוזנר
ברק קיבוביץ' (מתמחה)

מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה	



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




 << נושא >> הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023, מ/1615 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023. הכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני מקבל בברכה ראשי הרשויות, ראש הרשות כרגע, ואת חברי הכנסת. 

אני רוצה רק ברשותכם להתחיל את הישיבה ביחד עם כל בית ישראל בתפילה על החלמתו המהירה של מר"ן, ראש הישיבה, נשיא מועצת גדולי התורה, הרב אדלשטיין. ואנחנו מתפללים כולם לרפואה שלמה לירחמיאל, הרב ירחמיאל גרשון בן מרים. רפואה שלמה. זה הדור, כך אנחנו חיים וכך אנחנו מאמינים, כל דור בדרך כלל מי שמושך את העגלה זה זקני הדור. זקן הוא זה שקנה חוכמה וגם זקן זה שקנה הרבה ימים והרבה ניסיון והרבה הסתכלות וראיה נכוחה. ולכן אנחנו מתפללים גם בשבילו, אבל גם בשביל עצמנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הצעת החוק, לא אמרת את השם המלא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא אמרתי את השם המלא של הצעת החוק? נכון. 

הצעת חוק תיקון דיני הבחירות, כן אמרתי. לא, לא כתוב לי. אין לי פירוט. אתה רוצה להגיד אותה? תגיד אתה. כשאתה אומר זה נשמע אותו דבר כמוני. תקריא. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות תשפ"ג-2023 (מ/1615)

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אז למי שלא יודע, בסוף אוקטובר, בעזרת השם, בשעה טובה ומוצלחת - יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות. אני חושב שזה חלק חשוב לדמוקרטיה הישראלית, בחלק האמיתי של הדמוקרטיה. איך אומרים? לא תישא את שם הדמוקרטיה לשווא. לצערי, לאחרונה יותר מידי דמוקרטיה יש, גם סביב סתימת פיות של אנשים או יושבי ראש ועדות. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

תיזהר במשפט שאמרת. בפעם שאמרתי יותר מידי דמוקרטי תפסו אותי ועם זה הלכו לתקשורת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אני רוצה לומר דבר אחד: שאם דמוקרטיה הולכת עם סתימת פיות ליושבי ראש ועדות או לחברי כנסת שמגיעים למקומות לומר את משנתם הלגיטימית שלהם, אז אני כנראה לא מבין מה זה דמוקרטיה. 

אבל בחירות זה בוודאי דמוקרטיה ולכן אנחנו נמצאים היום בדיון הזה, שהוא כבר מתחיל להיות די צפוף מבחינת לוחות הזמנים. ולכן אני אבקש ממשרד הפנים להציג את החקיקה, להציג את עיקרי הדברים. ואחר כך ניכנס נושא נושא. לפני שניכנס לנושאים יותר לעומק אני אתן לחברי הכנסת ולאורחים לתת את הדגשים שלהם על שינויים הכרחיים, על תיקונים שצריך לעשות. ואנחנו נעשה את זה כמנהג הוועדה, בצורה הטובה ביותר. 

ואני רוצה לומר עוד פעם שכל חקיקה שמגיעה כאן לוועדה אנחנו משתדלים שהיא תצא קצת אחרת ממה שהיא באה. יותר מטויבת ויותר נכונה. וזה בדיוק העניין של השולחן הזה שאנחנו יושבים כאן. בבקשה, מי מציג ממשרד הפנים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

רון אלמוג, הלשכה המשפטית, משרד הפנים. 

יש כאן הצעת חוק באמת בכל מיני סוגיות שנוגעות לבחירות לרשויות המקומיות, לקראת הבחירות ב-31 באוקטובר 2023. בעיקר בעקבות תהליך הפקת לקחים מבחירות לרשויות המקומיות ב-2018. אין כאן איזה נושא אחד, אלא זה באמת מגוון רחב של נושאים. בין השאר קצת הסדרה של המועדים של הגשת רשימות והליכים משפטיים, ערעורי בחירות. סדר בליקויים של הגשת רשימות, בעקבות פסיקה שהייתה. הצבעת בעלי תפקידים. איזה שהיא התמודדות עם התופעה של רשימות פיקטיביות. זאת אומרת, כל מיני סוגיות. אז אם תרצה שנעבור אחת אחת או לפי הנושאים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בגדול, את הנקודות, את השינויים העיקריים נקרא לזה ככה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אלה הנקודות העיקריות: הסדרת מועדים, שינויים לגבי ערעורי בחירות והליכים משפטיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תפרט בבקשה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו מציעים להקדים בשבוע את המועד של הגשת רשימות. ובהתאם, למשוך גם את המועד של שליפת פנקס הבוחרים בשבוע. ולהוסיף עוד בערך שלושה-ארבעה ימים לבדיקת רשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, אתה יודע שבדרך כלל, נדמה לי, אם אני לא טועה, ברשויות מקומיות תמיד הזמן של הגשת הרשימות והדברים האלה, תמיד קורים בין כסל לעשור, ערב ראש השנה או ערב יום כיפור וכל הדברים הללו. יכול להיות שהיה צריך לשקול, אולי כבר לא יהיה לבחירות האלה. אבל לחשוב אולי על מציאת תאריך שהוא פחות נופל על תקופת החגים, על כל המשמעות שלה. גם אל תשכח שתעמולת הבחירות עצמה נקטעת באמצע עם חג וחול המועד ועוד חג ועוד חג. אז אני אומר את זה כרגע. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

גם לרשימות זה קשה. גם תפעולית זה מאוד קשה לנהל את הבחירות ואת הבדיקה של הרשימות והמועמדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תחשוב כמה ימי חופש יש רק לאנשים אצלכם שצריכים לטפל בדברים הללו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אז זו בהחלט נקודה חשובה, אבל בשלב הזה, בגלל הקרבה לבחירות, אנחנו לא רוצים להזיז את מועד הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם יש מקום לעשות את זה לבחירות הבאות הבאות, זה הזמן. כדי שבוחרים בבחירות האלה יודעים מה הקדנציה של הנבחרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כי אני אומר, כשאנחנו מדברים שצריך לעשות וזה הזמן, זה לא אומר הרגע הזה. אנחנו נדבר על זה גם כאן. אבל תעשו שיעורי בית לעניין הזה לקראת הישיבה הבאה שתהיה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אז אני אגיד שוב על המועדים: מקדימים בשבוע, מוסיפים ארבעה ימים לבדיקת הרשימות. מקדימים בשלושה ימים את המועד לאישור או פסילה של מועמדים ורשימות. ובהתאם לזה גם מקדימים את המועד של הגשת עתירה מינהלית על אישור או פסילה. ואת המועד למתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי. ומוסיפים כאן עוד שלב של בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. גם כאן זה בסוף מסתדר עד היום השביעי שלפני יום הבחירות למתן פסק דין סופי גם בערעור וסיום ההליכים. 

מעבר לזה, תיקון עיקרי שאנחנו מציעים זה לעשות קצת סדר בכל הליקויים והתוצאות של הליקויים בהגשת רשימות ומועמדים. בעקבות פסיקות קצת סותרות שהיו לנו ב-2018 ולפני, נוצרה איזה חוסר בהירות של איזה ליקוי פוסל רשימה ואיזה ליקוי ניתן לתיקון. ולכן אנחנו מציעים לקבוע כאן רשימה סגורה של ליקויים שפוסלים רשימות ומועמדים. ובעיקר כדי להביא ודאות ושהכנסת באמת תקבע מה הליקוי שפוסל ומה לא ונדע לפעול בהתאם למצוות המחוקק. 

תיקון נוסף שאנחנו מציעים: הצבעת בעלי תפקידים. גם עובדי מטה יום הבחירות, גם המזכירים בוועדות הקלפי, שהיום יש קושי להצביע, בגלל שהם עובדים ביום הבחירות. אנחנו מציעים לאפשר הצבעה מוקדמת במוקדים מיוחדים לבעלי התפקידים האלה. 

התמודדות עם תופעה של רשימות פיקטיביות שעלתה בדוחות מבקר המדינה. ראשי רשויות שמתמודדים ברשימות שלא זוכות במנדט, שזוכות באמת במספר אפסי של קולות ומקבלים מנדט נוסף מתוקף היותם נבחרים כראש רשות. אנחנו מציעים כאן איזה שהוא מנגנון שאנחנו מקווים שיהווה תמריץ שלילי לתופעה הזאת ובעצם להוסיף עוד מנדט למועצה. כשהמנדט הזה מתחלק לפי הכלל הרגיל. 

תיקון עתידי, שהוא לא לבחירות האלה, אבל אנחנו כבר רוצים להכניס את זה כתיקון עתידי. אפשרות להגיש רשימות בצורה ממוחשבת, דיגיטלית ולא בנייר. זה אמור גם לבחירות הבאות להקל על התהליך, גם על הבדיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כשאתה אומר "הבאות" למה אתה מתכוון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ב-2028.

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

2028, או בחירות שיהיו במהלך התקופה. כלומר, לא לבחירות של אוקטובר 2023, אבל יכול להיות שיהיו לנו בחירות מיוחדות במהלך הקדנציה ויכול להיות שנחיל את זה כבר אז. 

זהו, זה ההצעות הגדולות. ויש עוד כל מיני הסדרים פרטניים. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לא, אני רוצה פירוט לגבי אם אפשר לפרט לגבי הרשימות הפיקטיביות. ואיך המנגנון שאתם מציעים שיכול לצמצם את התופעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

דבר על הנושא הזה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

המנגנון שאנחנו מציעים זה להוסיף עוד מנדט שמתחלק בצורה הרגילה של הבחירות למועצה. העניין הוא שראש הרשות, במצב היום, כשהוא מקבל מנדט נוסף, תמיד ראש הרשות, כלומר הקואליציה מקבלת את המנדט הנוסף הזה. כשאנחנו מוסיפים עוד מנדט, קודם כל זה יוצר גם מספר, שומר על מספר אי זוגי במועצה ומונע מצב של קיפאון ותיקו. וגם זה יוצר חשש לראש הרשות הנבחר, שבעצם המנדט הנוסף יגיע לאופוזיציה וכך הוא בעצם לא הרוויח כלום מהרשימה הפיקטיבית. 

זה לא פתרון מושלם, אבל זה פתרון שנועד לשנות קצת את מערך התמריצים ולהוריד את התמריץ של ראש הרשות להתמודד ברשימה פיקטיבית. בגלל החשש שהמנדט הנוסף יגיע לאופוזיציה. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כמה מקרים היו כאלה? לא שהוסיפו מנדט לראש הרשות. אלא שראש רשות בכוונה התמודד ברשימה פיקטיבית כדי להגיע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בכוונה או לא בכוונה. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, לא בכוונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה לא יכול לדעת. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אתה יכול בדרך כלל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ברוב המקרים של רשימות פיקטיביות זה מספר ממש אפסי של קולות. כלומר, היו לנו שלושה ארבעה מקרים שזה נראה לפי התוצאות שהוא באמת ניסה ולא הצליח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אשאל את זה אחרת. כמה ראשי עיר יש שנבחרו על סמך של כמה מאות, לא נבחרו כראשי עיר. כראשי עיר הם קיבלו את המעל 40%. אבל כמה כאלה שקיבלו מעל 40% וזכו ברשות העיר, הייתה להם רשימה שקיבלה כמה מאות קולות או עשרות קולות? כמה נתונים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו לא מדברים על כמה מאות קולות. אני אומר שוב, כמה מאות קולות זה היה באמת שלושה ארבעה מקרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמה אלפי? קצת יותר ממאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

פחות ממנדט. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא. כשאנחנו אומרים רשימות פיקטיביות הכוונה היא עשרות בודדות. לפעמים פחות מ-30. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמה מקרים כאלה היו?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בערך 50. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת, זה תופעה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

55 זה גם כולל כמה מקרים ממש בודדים שקיבלו מאות קולות. אבל קולות אפסיים ממש זה בסביבות 50. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ואתה חושב שמה שאתם מציעים עכשיו, אתה איתי? אתה חושב שמה שאתם עושים עכשיו הוא תמריץ לעניין הזה או תמריץ הפוך?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו מאוד מקווים שזה יהיה תמריץ שירתיע. בגלל שזה מוסיף עוד מימד של חוסר ודאות. כי שוב, ראש רשות שמתמודד ברשימה אמיתית אז הוא יודע שיש לו את קהל התומכים שלו והוא יזכה במנדט. ראש רשות שמנסה את התרגיל הזה בגלל שאנחנו מוסיפים כאן עוד מנדט שיכול ללכת לאופוזיציה. שוב, אנחנו מקווים שחוסר הוודאות הזה שיהיה עבור ראש העיר המתמודד יקטין לו את התמריץ להתמודד ברשימה פיקטיבית.

אבל שוב, ברור שזה לא פתרון מושלם. זה לא יחסל לחלוטין את התופעה. אבל זה עוד מרכיב של חוסר ודאות שאמור לשנות את מערץ התמריצים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הרי מי שייכנס, הנוסף שאתם מציעים, נוסף שאתם מציעים ייכנס מי שנמצא בתור הכי קרוב לכניסה למועצה. נכון? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, לפי החלוקה הרגילה של המנדט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זו חלוקה חדשה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

חלוקה חדשה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, עושים בעצם חלוקה חדשה. במקום 11 חברים 12 חברים. עושים חלוקה חדשה של המנדטים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת שכנראה זה ילך לקואליציה בצורה כזו או אחרת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא בהכרח. זה יכול ממש באותה מידה ללכת לאופוזיציה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא נכון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בסיכוי של 50-50. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא נכון. קודם כל, יש הסכמי עודפים. מן הסתם זה ילך, זה משקף את אותו יחס קולות שיש בבחירות מן הסתם. אז זה ילך לאותו אחד שזה היה הולך אליו ממילא. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

מהניסיון שלנו בדרך כלל, בדרך כלל ברשויות כאלה יש מצב של כמעט תיקו. בגלל זה גם יוצא מצב שבגלל שראש הרשות נבחר כחבר נוסף יש מצב של מועצה זוגית. ולכן יש תיקו מוחלט בהרבה רשויות. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל זה לא חייב ללכת לסיעה של ראש הרשות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בגלל שראש הרשות מתווסף כמנדט נוסף. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

סליחה רגע. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אז המספר של החברים הוא זוגי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, כן, שנייה. כן?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

מה שאני רוצה לומר, בעצם ברגע שראש רשות זוכה ומאחוריו אין בעצם סיעה והוא מקבל את המנדט הנוסף, זה לא תמיד נותן את המנדט. כשאנחנו אומרים "קואליציה", מה זה קואליציה? זה לא לראש הרשות, לא לסיעה שלו, אלא לסיעות אחרות שאתה לא יודע אם יהיו בקואליציה או לא. ולכן יש פה אי ודאות. 

אבל ברשותך, מאחר והזמן שלי קצר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, אז דקה, דקה, בסדר. מיצינו כרגע את העניין הזה. אנחנו נגיע לזה. אני אתן עכשיו לחברי הכנסת ומי שרוצה אחר כך בהמשך כמובן יהיו גם שאלות כשניכנס לגופם של דברים. נתחיל מחברי הכנסת, חבר הכנסת דלל ביקש רשות דיבור, משום שהוא צריך לרוץ לוועדה אחרת. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

תודה אדוני היו"ר, אני מודה לך מאוד על הדיון הזה. 

אני יחד עם קבוצת חברים נוספים, חברי כנסת, הגשנו הצעת חוק לדיני הבחירות לרשויות המקומיות. ואני מבקש לצרף את זה יחד, כדי שבאמת נוכל לקדם את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אין אפשרות. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

למה אין אפשרות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כי זה לא עבר טרומית, מה זה?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

זה עבר טרומית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אז אפשר אולי מאי הנחה או?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה אתם צריכים לבדוק. פטור מחובת הנחה ולהצביע על זה במליאה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

הבנתי. אוקיי. בכל מקרה, ההצעה שלנו מדברת, היא גם מתואמת עם מרכז לשלטון מקומי. היא מדברת על הנושא של היום מי שרוצה לגשת לבחירות הוא בעצם יכול לקבל גם שלושת רבעי מנדט ולהיכנס למועצה. שזה ממש מצב אבסורדי. זאת אומרת, אתה מקבל פחות ממנדט ואתה מקבל את המנדט. שזה מצב לא נורמלי. לעומת זאת, מי שמקבל שני מנדטים הוא צריך בעצם לקבל כמעט פי שתיים וחצי קולות מאשר מנדט אחד. אז זה מביא למצב של פיזור של מנדטים שיוצר בעיה גדולה מאוד לראש רשות להרכיב קואליציה, שזה דבר די מורכב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. 55 רשויות אפילו את השלושת רבעי אחוז לא מצליחים להביא. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

זה כבר סיפור אחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זה אותו סיפור. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

גם בלי השלושת רבעי הם מעבירים. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, זה ראשי רשויות. כמות הרשימות שמביאות שלושת רבעי הרבה יותר גדולה. מה שמטריד את חבר הכנסת דלל זה חברי המועצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה מטריד הבנתי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

היום זה לא מטריד אותי, אבל אני חושב שזה תיקון נכון. כי כשאנחנו רואים כמה רשויות או כמה ניגשים לבחירות, אז זה לפעמים זה 20 ומשהו רשימות. למועצה נכנסים 12 או 13, כאשר חצי מהם זה קולות בודדים של אחד, אחד, אחד. שזה מאוד מפריע בתפקוד של מועצת העיר. ולכן זה חלק מהתיקונים שאנחנו ביקשנו. אני אביא את זה כמובן, גם את זה ויש עוד כל מיני תיקונים שאני לא אכנס אליהם. אבל אני אדאג עם ועדת הכנסת לנסות לראות אם ניתן לעשות את השילוב הזה. אוקיי. 

 << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>  

רגע, אנחנו מדברים על החוק, פה באייפד, כן? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>  

מה שדיברת זה ליום רביעי, לא? מה שהוא דיבר כרגע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא מדבר על הצעת חוק שעדיין לדעתי לא עברה עוד ועדת שרים. 

 << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>  

אני הגשתי, והיא צריכה להיות בדיון ביום רביעי לדעתי. לגבי אחוז החסימה של הרשויות. נכון?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתמול בוועדת שרים זה עבר?

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

זה, זה עבר כבר לפני. זה עבר כבר קריאה טרומית ואנחנו מחכים לוועדה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה משהו אחר. 

 << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>  

אה, למחר, למחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה ועדים מקומיים, זה משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חברים, זה נושא אחד, זה נושא שני. 

 << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>  

לא, כי הוא דיבר על האחוזים, נציגים לישובים ואז אחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה מעניין לעניין באותו עניין. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל זה קשור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה קשור, נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה קשור, כן. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

לא כל כך, ממה שאני רואה פה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הצעת החוק הזאת מדברת על דיני הבחירות לרשויות המקומיות. כמובן גם זה קשור. אבל שם זה עניין יותר ספציפי, על ועדים מקומיים. זו שאלה אחרת, זו התייחסות אחרת. וזה אבל עדיין באותו עניין. תודה אדוני. אני אלך לפי סדר הישיבה? זאב, חבר הכנסת אלקין, אתה רוצה לדבר עכשיו או אחר כך?

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא, אני דווקא, זה הרי בסוף הרבה מאוד נושאים חשובים שתוך כדי דיון אני אתרום את החמש אגורות שלי לדיון הזה. אני מבין שלא יהיו הצבעות היום על שניהם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא יהיו הצבעות היום. אתה יודע, אנחנו עובדים בשקיפות אדוני. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

טוב, בוקר טוב לכולם. באמת חוק טוב. עברתי עליו. יש כמה הערות. כן, אדוני יושב הראש? יש כמה הערות. 

סעיף 5 או 35(ב), במקום "הסכמת המועמדים" האם צריך מקורי או אפשר העתק, העתק נאמן למקור? סעיף 5 בסעיף 35(ב) במקור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן? אגב, מי שרוצה זכות דיבור אני מבקש להירשם אצל מנהלת הוועדה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

כי אני אגיד לך. אתה מבין מה עומד מאחורי השאלה. לפעמים יש בא כוח שחותם על כל כך הרבה, כמעט 100 רשויות. וזה מקשה פרק הזמן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

על מה דיברת? על איזה נקודה?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

זה סעיף 5 בחוק הזה, וזה סעיף 35(ב) במקור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

על חתימת באי כוח?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

חתימת באי כוח היא במקור. כי היא מוגשת על גבי החוברת עצמה. מגישים למנהל הבחירות את החוברת הפיזית. ולכן לא יכול להיות צילום, כי זה ממש. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, עם נאמן למקור. זה יקל. מפלגת, בוא, נקרא לילד בשמו. בש"ס יש מעל 70 זה, וחותם בא כוח. אתה מבין מה זה לעשות מקור בפרק זמן קצר. בפרט מה שיושב הראש אמר עם תקופת החגים ואיפה זה נופל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. אבל גם בשביל להגיש העתק צריך לחתום במקור ואז לעשות צילום של זה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אז זה יותר קל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה אותו דבר.

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא. אבל אני אומר, כאן בגלל שמגישים את החוברת עצמה, לא, לא. מגישים למנהל הבחירות את החוברת עצמה ולכן זה לא יכול להיות העתק. זה ממש החוברת. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

כל המועמדים גם? גם כל המועמדים? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כתב הסכמה של מועמד הוא לא על גבי החוברת עצמה. ולכן שם אפשר לקבל. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אה, שם אפשר לקבל. יופי, נו. 

 << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >>  

יש לי שאלה, התיקונים האלה לבחירות הקרובות?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רובם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אלה לא תיקונים, אני רק אגיד בהמשך ההערה. אלה לא תיקונים שאמורים לשנות את סדרי הבחירות וממש את הזכויות. אלא יותר בפרוצדורה, יותר, גם מבחינת הליקויים. אנחנו לא מוסיפים כאן ליקויים חדשים, אלא רק מסדירים. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

רגע, אז צריך להבהיר את זה בסעיף. כל אחד מהמועמדים חתום בידו. שם אפשר גם בהעתק. בסוף הזה צריך במקור, אבל בכל המועמדים בידו אפשר בהעתק. למה לא מודגש? שלא יהיה. אתה רוצה להגיע לבית משפט, מה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הכוונה שהוא חותם, הוא יכול להגיש אלינו צילום, כי זה לא חלק מהחוברת. אבל זה כן הוא חותם. כלומר, הוא לא יכול לתת למישהו אחר לחתום. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

ודאי שרק הוא חותם, ודאי. בסדר, אתה אומר שזה מובן. רגע, עוד שתי הערות. 

סעיף 6, 40(א) במקור. כן. סעיף 6, 40(א)(6). אם כתב הסכמה של מועמד אינו חתום זה פסילה אוטומטית. כל הדברים ראיתי שאתם נותנים זמן לתקן ליקויים, פרק זמן סביר. פה זה נראה כאילו אין פרק זמן סביר לתקן. חתמו, שכחו. עוד פעם, אני מדבר על רשימה תקופה לחוצה, שכחתי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אז אני אגיד רגע באופן כללי על 40(א). באמת החוק היום קובע ליקויים ברשימות ובמועמדים. אבל יש חוסר בהירות לגבי מה התוצאה של כל ליקוי והאם הוא פוסל או לא פוסל והאם אפשר להשלים בהמשך או לא. עד היום ה-23 או שזה צריך להיות כבר במקור. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, אני אסביר. מתוך 7, שליש מהמועצה צריך להיות ברשימה. מתוך 7 אחד נפסל, אתה פוסל את כל, אחד לא חתם, אתה פוסל את כל הרשימה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא. לא פוסלים את כל הרשימה. פוסלים רק את אותו מועמד שלא חתם. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, לא, כתוב, לא. תיפסל הרשימה. אם פחת בשל כך מספר.

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אם בגלל זה זה פחת. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

נו, אז אני אומר, שבעה מועמדים, נגיד במקום שיש 21 חברי מועצה. 7 צריך להגיש כל רשימה. בגלל אחד, שישה יפסלו בגלל חתימה אחת. זה לא נראה לי סביר בעליל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

באמת בגלל חוסר הבהירות בפסיקה אנחנו מציעים כאן להגיד, בעצם לקבוע מה הליקויים שפוסלים. כלומר, שהם צריכים להיות כבר ביום ה-33. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מה הבעיה לתת ארבעה ימים לתקן?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שנייה, אני אסביר את זה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, מה הבעיה אבל? תתמקד בבעיה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שנייה, אני אסביר רגע את הרציונל. ולכן כדי שתהיה בהירות, אנחנו מציעים כאן שהכנסת תקבע מה חייבים ביום ה-33 ומה אפשר בעצם למעשה להאריך את המועד ולהגיד לא חייבים ביום ה-33 אלא אפשר גם עד היום ה-23.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חייבים, אבל אפשר לתקן עד. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. אבל תיקון זה בעצם קצת כמו הארכת מועד. ולכן אנחנו רוצים שזה יהיה באופן ברור ושוויוני ושהכנסת תקבע באמת את הכלל הברור. כי אני אומר, היום יש קצת חוסר בהירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל מה ההמלצה שלכם? זה מה שהוא שואל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שנייה, רגע. זה היה הכללי ועכשיו אני אגיד לגבי העניין הזה. החוק קובע שרשימת מועמדים חייבת לכלול לפחות שליש מחברי המועצה שעומדת לבחירה. ואם לא, הרשימה פסולה. עכשיו, להגיש פחות מועמדים, כלומר להגיש מועמד שלא הסכים - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא שלא הסכים, שלא חתם, שכחו, קורה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שלא חתם על כתב הסכמה זה בעצם כמו לא להגיש את המועמד. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

שכחה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל יכול להיות גם שכחה ויכול להיות גם אי הסכמה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, אם אי הסכמה אז אי אפשר לתקן את זה. כי בתיקון שהוא יחתום. אם הוא לא חותם אי אפשר להביא מועמד אחר. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בן אדם יכול להיות בבית חולים. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

בבית חולים, קורונה, בחו"ל נתקע המטוס ולא יודע מה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לפי ההצעה שלכם, מה קורה? הוגשה הרשימה, יש ליקוי אחד. נגיד הליקוי הזה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, אז אנחנו קובעים כאן סוגי ליקויים שפוסלים וסוגי ליקויים שאפשר לתקן. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הליקוי הזה, נו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד, את הליקוי הזה אנחנו מציעים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אותם סוגי ליקויים שאפשר לתקן, לכמה ימים אתם נותנים את הזמן לזה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הם מציעים יומיים, אנחנו אומרים - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא משנה, הצעתם יומיים אומר לי היועץ המשפטי. רגע, דקה. יכול להיות שאנחנו נציע יותר. השאלה, שבעצם אני מנסה למצות את מה שאומר ארז. אני לא אומר שאני מסכים עם זה, אבל אני שואל כרגע. האם לא כדאי להכליל גם ליקויים כאלה שגם יכולים להיות בסוף טעות אנוש. הרי אם אתה מבין שליקויים אחרים אתה כן מחכה איתם יומיים, אז למה ליקוי כזה לא יכול לקבל גם את אותם יומיים לתיקון? אני שואל. אני מעלה להנחתה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד. בסוף הכל כאן זה מספרים. ואפשר לקבוע שכתב הסכמה יוגש עד היום ה-40 או עד היום ה-33 או עד היום ה-23. מה שקריטי מבחינתנו זה שיהיה מועד אחד ברור שבו מגישים את כתבי ההסכמה ואי אפשר מעבר אליו. עכשיו, אם רוצים לקבוע שזה תיקון שניתן לתיקון, שזה ליקוי שניתן לתיקון, כלומר שצריך להגיש עד היום ה-26 ולא עד היום ה-33. אני אומר, זה גם. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אתה יודע מה? אז תגיד עד 33 ובנימוק מיוחד, אישור של בית חולים, אישור תצהיר למה. זה בסדר, זה אני מבין. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו לא רוצים נסיבות מיוחדות. העניין כאן הוא שהכנסת תקבע מה המועד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, נדבר על זה בהמשך. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ואם היא קובעת שזה ה-29. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

שיהיו כללים ברורים וודאיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, ברור שיש חשיבות בעניין הזה שהמסך יורד באיזה שהוא שלב. אחרת עם ישראל, ברוך השם, מביא לנו פטנטים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ואפשר לקבוע שהמסך יורד ב-26 או זה, אבל מה שחשוב זה שיהיה איזה שהוא גבול שהוא ברור ושהוא לא שיקול דעת שלנו אם אנחנו מקבלים או לא מקבלים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

והדבר השלישי?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

הערה אחרונה. 84(כג) הצבעת בעלי תפקידים. כללתם בהם מנהל הבחירות, סגן מנהל הבחירות ומזכיר ועדה. שבשביל, בגלל מגוריהם או שהם במשרה מלאה באותו יום, שיוכלו להצביע מקדימים להם את ההצבעה. מה עם חברי ועדת הקלפי? יש הרבה חברים שהם עובדים כל היום והם לא גרים, מה הם? למה אי אפשר לכלול גם אותם? חברי ועדה, לא משקיפים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

חברי ועדה זה קצת יותר בעייתי להכניס להסדר הזה. קודם כל, הם בדרך כלל כן מכהנים במקום קרוב לבית והם יכולים לצאת להפסקות. הם לא מחויבים להיות כל היום בקלפי, בניגוד למזכיר שצריך להיות שם מ-7:00 עד 22:00. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מה זה? אבל הוא מחויב. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

וגם אני אגיד, אין לנו מידע מוקדם על חברי הוועדה. ואפשר להחליף אותם גם באותו יום. בגלל שאנחנו הולכים כאן על הסדר של הצבעה מוקדמת יש לנו רשימה סגורה של אנשים שמקבלים מראש אישור ואנחנו יודעים שהם מועסקים כל יום הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני רק מציע לך, אל תדבר יותר - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

כן, אבל יש כבר את הקונץ, הם יכולים ללכת, אדוני יושב הראש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כשאני מדבר לא מפריעים לי. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

בבקשה, בבקשה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא מפריעים לי. ככה נהוג כאן. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אני אצא ללמוד איך נהוג, אני כבר חוזר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז עכשיו תלמד. תסתכל, עמוד 17 כתוב שם הוראות. 

אני אומר, אל תדבר יותר מידי על הפתרון הזה של ההצבעה המוקדמת, כי אני לא חושב שהוא רלוונטי לחלוטין. רק זה עוד חסר לנו, הצבעות מוקדמות. ונפתח תכף לשגרירות. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> 

אדוני אז רוצה לשלול בכלל את האופציה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא יודע, זה נראה על פניו לי ולייעוץ המשפטי בשיחות מוקדמות שניהלנו, נצטרך למצוא פתרונות אחרים. וההערה של ארז היא נכונה. יש גם חברי ועדת קלפי. נכון שהם יותר גמישים מבחינות מסוימות. אבל צריך למצוא את הפתרונות. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

ונזכרתי בהערה אחרונה ממש, 32(ג), מינוי ועדת הקלפי. זה התאריך היחיד שלא הקדמתם בימים. מה שהיה 14 נשאר 14. כל הגאנט של הזמנים הקדמתם. 32(ג). 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

על מינוי חבר ועדת קלפי?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

מינוי ועדות קלפי. כתבתם 14 יום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה אתה רוצה? 15, 13, 12?

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

21, לקבוע, להקדים. להקדים 7. הקדמתם בכל 7, שם פתאום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה? מקודם דיברת שהמפלגה בלחץ בחגים, היא עלולה לשכוח להחתים מישהו. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

לא, אבל יהיה לה יותר זמן למנות. יהיה לה יותר זמן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הפוך. יהיה לה פחות זמן למנות. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

יותר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

פחות. זה עד, זה לא החל. אתה צריך למנות קודם. אם אתה אומר במקום 14, 21.


 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

צודק, צודק. תשאירו את זה ככה. יושב הראש צודק. שכחתי שהוא היה ראש עיר פעם. שכחתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא שוכח. אוקיי, יוסף אתה רוצה עכשיו לדבר או בהמשך?

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

לא, בהמשך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וואליד, חבר הכנסת וואליד? בהמשך. יוליה, בבקשה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שלום, תודה רבה. בעצם יש לי שאלה עקרונית. למה בחירות מוניציפליות מנהל משרד הפנים ולא ועדה מרכזת לבחירות? כאילו, למה אנחנו בתסבוכת הזאת? למה לא לעשות copy paste ממה שכבר היה. יש ועדת בחירות מרכזית, שיש לה את כל הכלים. למה בכלל משרד הפנים, שזה גם כן גוף פוליטי. חלק מהאנשים שם זה פוליטי. למה בכלל הם צריכים להיכנס לזה? זה השאלה, זה היה הרבה יותר פשוט. אגב, אם זה היה ועדת בחירות מרכזית כבר לא היינו צריכים לשאול לגבי ועדה, חברי ועדת הקלפי. כי יש כבר מנגנון, הכל כבר קיים. ואז היינו עושים copy paste והכל היה מסודר. וזה גוף בעצם מטעם המדינה שהוא בלתי תלוי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

קשה לי להגיד לך שהשאלה היא לא טובה. ויש לה בטח הרבה תשובות. אבל דבר אחד אני יכול להגיד לך כן: שזה לא דבר שאנחנו יכולים היום לא לדון בו ולא להחליט בו. אבל השאלה היא שאלה טובה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יכול להיות שתומר יסביר לי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ואת ההמשך של השאלה, אני הייתי הופך את זה לפרקטיקה. גם שכרגע זה נמצא איפה שזה נמצא ומטופל איפה שזה מטופל מבלי כמובן לפגוע באף אחד, אבל אחת השאלות שרציתי לשאול מקודם ושכחתי ואת הזכרת לי, ואני בטוח שהם יעלו כאן בהמשך הדרך. של שוני בפרקטיקה בין הבחירות לכנסת לבין הבחירות המקומיות. אבל השאלה שלך היא מצוינת. היועץ המשפטי, בבקשה. יש לך מה לומר? שקול מילים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ומה צריך לעשות כדי לשנות את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

צריך לתקן את החוק כמובן. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אתה מסכים עם זה, תומר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, בהחלט. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

קודם כל, השאלה היא טובה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

השאלה היא טובה, כן. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אני אביא לך תשובה יותר טובה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היועץ המשפטי יכול לומר את דעתו בעניין. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הסיבה היא כנראה היסטורית. זאת אומרת, מכיוון שהבחירות לרשויות המקומיות קדמו למדינה. הבחירות לרשויות המקומיות עוד לפני שקמה המדינה, הנציב העליון ניהל אותן. סמכויות הנציב העליון עברו בדרך עם קום המדינה לשר הפנים וחוק הבחירות התגלגל עד 1965 בדרך כזאת שמשרד הפנים ניהל את הבחירות לרשויות המקומיות וכך נקבע בחוק בעצם. 

אם רוצים לשנות את זה ולהעביר את הסמכויות - - -

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אני חייב לענות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, רגע, דקה. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

טכנית אבל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אבל יש לה זכות דיבור עכשיו. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

אה, סליחה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש נימוס. 

 << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >>  

סליחה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

איזה חוק צריך לשנות? כאילו, מי הסמכות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

היום החוק לבחירות המקומיות מטיל את ניהול הבחירות למעשה על משרד הפנים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זאת אומרת, כדי לשנות את זה צריך לקחת סמכות ממשרד הפנים ולהאציל את זה לוועדת בחירות מרכזית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תראי, חברת הכנסת מלינובסקי. אני אגיד לך, יש צדדים לכאן ולכאן. זאת אומרת, תמיד אפשר לראות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כרגע זה לא זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אבל אני אומר, כרגע זה לא הדיון. אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו, אין לנו את הזמן. אבל יש בזה, מצד אחד מערכת בחירות מרכזית שמדברת הבחירות לכנסת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

היא ארצית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היא ארצית. היא מנוהלת בהחלטות רוחב וכו'. פה יש הרבה מאוד בעיות מקומיות, התאמות וכו' שבדרך כלל המשרד שאמור להיות הכי קרוב לשטח הוא משרד הפנים. אבל אני אומר, השאלה טובה. לא שאלה לא טובה. טובה, אבל יש לה כמה תשובות כנראה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

עוד דברים. תומר, אני אשמח, כפי שאמר יושב הראש, שאנחנו בטח נראה עוד מעט שוני והבדלים בין בחירות מוניציפליות לבחירות ארציות. אבל אני אשמח לקבל מכם בצורה מרוכזת את זה, כמו עם טבלה. שאנחנו נבין בדיוק איפה הנקודות ואיפה הבעיות. לא, לא, זה חשוב לי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

האמת שאין להם הרבה עבודה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תקשיבו, זכות בחירה זו זכות בסיסית. בארציות אנחנו יודעים להתמודד עם זה. אפשר להתווכח, אבל זה מנוהל טוב. אני רוצה לראות במו עיניי איפה ההבדלים ואיפה הנקודות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. אבל עד שתראי במו עינייך אפשר היום להעלות את הדברים. ואני בטוח שיהיו פה חברים שיעלו. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל ברשותך, אם יושב הראש, תרשה, אם אפשר לקבל את זה בצורה כתובה ומסודרת בתור טבלה, שאנחנו נראה את ההבדלים. אני כרגע לא מדברת על התאריכים, כי זה משהו אחר. על השוני המהותי, דברים מהותיים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אנחנו, אני אענה. הבחירות יש בהם אלמנטים שהם שונים, מטבע הדברים צריכים להיות שונים, בגלל שהבחירות הן שונות. זה לא בחירות ארציות, זה לא בחירות לגוף אחד, אלא ל-200 גופים. זה בחירות שמנוהלות בדרך אחרת, כמו שאמרנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש פה בחירה ישיבה, שתי מעטפות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש פה שתי מעטפות. הבחירות הן שונות במובנים רבים. ויש גם מובנים שהשוני הוא לא מוסבר בצורה מספיק טובה ובאמת צריך לחשוב אם לעשות את ההתאמות הנחוצות. אני מניח שבמהלך הדיון כאן אנחנו נוכל להצביע על הדברים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם יהיו דברים שחסרים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הדגש שלי יותר, אדוני יושב הראש וייעוץ משפטי, על זכויות. זכויות אזרחים לבחור ולהיבחר ולא לפגוע בצורה כזו או אחרת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

גם כן יש שוני בין הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת לזכות לבחור ולהיבחר ברשות. לדוגמה: בבחירות לרשויות מקומיות יכול להצביע כל תושב, גם אם אינו אזרח. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני מכירה את זה. אנחנו יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים. על הזכויות של האזרח, למשל כפי שאמר חבר הקלפי. נכון? מה עושים איתו? בעצם אם אתה לא מאפשר לו אתה פוגע בזכות הבחירה שלו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה אחד המקומות שיש הבדלים ופה צריך למצוא את הפתרונות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש עוד כמה מקומות. יופי. הדגש לזה. לא לטכניקה, לא למספרים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

גם בטכניקה יש הבדלים שהם לא טובים. שצריך להשוות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אוקיי, אז סומכת עליך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. ראשי העיר, אתם רוצים עכשיו לומר משהו? או שנתחיל את הדיון ואז נשמע אתכם? בבקשה, שם ותפקיד. 

 << אורח >> זיו דשא: << אורח >>  

זיו דשא, מועצת זכרון יעקב. אני, דעתו של חבר הכנסת אלי דלל ביחד עם חברים נוספים היא בהחלט גם על שלטון מקומי שיוצר הרבה מאוד מורכבויות בשוטף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע שבמהלך הדיונים, בדברים שהם, יש דברים שנדמה לי בהצעת החוק הזאת שאינם קשורים לחוק. נכון? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוא דיבר רק על אחוז החסימה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא דיבר על אחוז החסימה, אבל יש עוד דברים שם. יש דברים שקשורים להצעת החוק הזאת ויש דברים שלא. כן מיזוג, לא מיזוג, זה נראה אם הם יצליחו. בנושאים, רגע יוליה. 

 << אורח >> זיו דשא: << אורח >>  

לא עיר, מושבה, זכרון יעקב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל אתם יכולים להעלות רכיבים שקשורים לחוק הזה מתוך ההצעה שלכם. אנחנו נדון בהם. אוקיי, אז אנחנו נתחיל עכשיו להיכנס לסעיפים עצמם. נקריא ונסביר. מי מקריא ומי מסביר? 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

	
	הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023

	תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירות) - מס' 53
	1.
	בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 - 

	
	
	(1)
	בסעיף 1, בהגרה "יום שליפת הפנקס", במקום "40" יבוא "47";




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, הערות לסעיף הזה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

קודם כל שיסביר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה חלק מהתיקונים. אנחנו בעצם בהמשך מציעים להקדים את הגשת הרשימות בשבוע. ובהתאם בשביל זה אנחנו גם צריכים להקדים את יום שליפת הפנקס בשבעה ימים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תסביר מה זה, מה המשמעות של יום שליפת הפנקס. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יום שליפת הפנקס זה בעצם המועד שבו גוזרים את פנקס הבוחרים. כלומר, מי שהכתובת שלו עודכנה או התושבות שלו עודכנה עד אז, עד אותו תאריך, במרשם האוכלוסים - זה מה שקובע לבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא בעל זכות הצבעה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הוא בעל זכות הצבעה. וכל תיקון אחרי היום ה-47 לפי ההצעה שלנו כבר לא נכלל בפנקס הבוחרים, אלא הוא רק יהיה לו. אז זה אומר שעד היום ה-47 אפשר להעביר כתובות, לעדכן את כל מה שצריך במרשם האוכלוסין. וביום הזה אנחנו גוזרים את הפנקס ומתחילים את התהליך של הגשת רשימות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה זה אומר? מה זה אומר יום 47 ממתי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לפני הבחירות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לפני הבחירות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זאת אומרת, אתה במקום 40 כותב 47. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. אני אומר, אנחנו רוצים את היום של הגשת הרשימות להקדים, מהיום ה-33 לפני הבחירות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה בארצי?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בארצי לדעתי זה 50 ומשהו, זה הרבה יותר. אבל אני לא, אין לי כאן את החוק של הכנסת. אבל גם היום יש שוני. אבל אני אגיד משהו, גם בהמשך. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

עד עכשיו עם 40 הסתדרת?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, אני אגיד קצת בהמשך גם להערה הקודמת שלך. צריך לזכור, אנחנו מנהלים כאן בעצם 250 מערכות בחירות נפרדות. זאת המערכת. כלומר, אין לנו 30-40 רשימות כמו בכנסת, שהיא באמת בחירות ארציות. יש לנו כאן 250 מערכות בחירות נפרדות, 250 מנהלי בחירות. בכל רשות מקומית יש רשימות ויש מועמדים. היו לנו ב-2018 בסביבות, מעל 31,000 מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. ולכן גם בהיבט התפעולי הזה, ההשוואה לכנסת היא לא בדיוק, היא לא בדיוק נכונה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש, אפשר לעשות מחוזות. יש טכניקות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. אבל בחירות זה לפי הרשות המקומית. ובכל רשות מקומית מגישים את הרשימות ואת המועמדים שלהם. גם לעומת הכנסת, בגלל שאנחנו חלק ממשרד ממשלתי יש לנו גם יותר מגבלות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בואו נשמע. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לעלות, לא, מ-47 ל-40.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא הציג את זה כרגע. עכשיו אני מבקש הערות. כל מי שנמצא כאן רוצה להעיר, שם ותפקיד. ואם אין בעיה עם זה ויש הסכמה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד רק את זה, זה בא יחד עם, שוב, זה שלושה מועדים שאנחנו מקדימים: שליפת הפנקס, הגשת הרשימות והמועד האחרון לאישור. כדי שנוכל להיערך גם לבדיקה, גם אחר כך להדפיס את כל החומרים. הקדמנו בעצם את האישור. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה רק בגלל הנוחות שלכם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא, זה לא הנוחות שלנו. אבל בסוף היכולת לתפעל במקביל 250 מערכות בחירות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

במיוחד עכשיו עם התפקוד של משרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תקשיבי יוליה, אם הנוחות שלהם מסתדרת גם במפלגות, ונמצאים כאן נציגי מפלגות, חוץ מחברי הכנסת כמובן שגם מייצגים מפלגות. אם יש למישהו הערה, אז להגיד. אם לא, אז הם הציעו הצעה טובה. גם זה קורה לפעמים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אנחנו חושבים שזה לא טוב. זה מגביל את האנשים, במיוחד עכשיו כאשר כולנו יודעים איך לא קל לגשת למשרד הפנים ולהחליף כתובות ובכלל כל הסיפור הזה. זה מאוד מגביל את האנשים. זה עוד לוקח מהם שבעה ימים להחליף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, תשובה. אני רוצה בעניין הזה דקה. תכף אני אתן לך רשות דיבור, שנייה. אבל לגבי הנושא של העברת הכתובות. אנחנו לא צריכים לעבור את כל ה-ויה דולורוזה של דרכונים, נכון? יש אפשרות דרך האינטרנט לעשות את זה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. שינוי כתובת, למעט מקרים חריגים, אפשר דרך האינטרנט. לא צריך להגיע ללשכת רשות אוכלוסין. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ומה יעשה בחור חרדי שלא מחובר לאינטרנט? סתם ככה. או ישוב ערבי? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יש מקרים חריגים, למשל ישובים קטנים, שצריך אישור של המועצה. שההליך הוא קצת יותר מורכב. אבל בעיקרון אפשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, מה שאני אומר בעברית צחה זה שאני מצפה ממשרד הפנים, למרות ששוב, אני גם מברך על השבועיים האחרונים שברוך השם התחילו לעבוד בשיטות שאנחנו גם הצענו פה בוועדה ויש באמת הרבה יותר אנשים שמוציאים דרכונים. אנחנו מתחילים לאט לאט להתמודד עם הבעיה. עוד ייקח זמן. אבל בכל מקרה, אני מציע שמשרד הפנים ייערך לכך שלקראת הבחירות צריך להחליט איזה שהיא תקופה קודם לקראת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני אגיד יותר מזה. לבחירות לכנסת, אנחנו צריכים לקבל באמת, שיגיע לכאן נציג רשות האוכלוסין. בבחירות לכנסת יש היערכות מיוחדת של רשות האוכלוסין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בדיוק, אני רוצה תור זהב לעניין הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בין היתר פתיחת הלשכות ביום הבחירות, כך שאנשים יוכלו לחדש תעודות זהות ושיעבדו או משהו כזה. ודברים כאלה. ואנחנו רוצים לדעת שהדברים האלה ייערכו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, וגם העברת כתובת, שזה לפני השליפה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, כן, ברור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מבקש לדיון הבא את נציג רשות האוכלוסין, שידבר על היערכות. כמובן להיות אתכם ביחד, שותף על התאריכים וסנכרון התאריכים. על היערכות מיוחדת לעניין הזה. שוב, זה לא אומר להשבית את כל הלשכה רק לעניין הזה. אבל בהחלט לתת את הפתרונות לעניין הזה. בצורה יותר ידידותית. כן יוליה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתה אמרת שאפשר להחליף כתובת דרך האינטרנט, כן? במצב רגיל. במצב רגיל פעם בכמה זמן אפשר להחליף כתובת באתר אינטרנט?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני לא, לא בקיא עד הסוף. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתה לא בקיא. אז אני בקיאה, כי עשיתי את זה. פעם בשנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איפה את בקיאה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כי אני לפני כמה שנים עברתי דירה. החלפתי כתובת. זה אומר שאתה רשאי דרך האינטרנט לעשות את זה פעם בשנה. זאת אומרת, אני עברתי עכשיו ועוד מעט, או החלפתי כתובת או משהו כזה, אני כבר לא יכולה יותר דרך אינטרנט. אז זה לא נותן לי פתרון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יש מקרים חריגים שצריך להגיע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לכן ביקשנו היערכות מיוחדת של לשכות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

עכשיו עוד שאלה, לכבוד מה שאמר היועץ המשפטי. בן אדם יכול להצביע עם תעודת זהות ודרכון. נכון?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

רישיון נהיגה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

רישיון נהיגה לא. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, כן. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אה, אפשר רישיון נהיגה. הנה, יפה שראשי ערים פה. יש תיירים חדשים עכשיו שקיבלו, לא קיבלו דרכון, אלא קיבלו תעודות מעבר. מה קורה עם זה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הם לא יכולים להצביע. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

למה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כי זה החוק. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז צריך לשנות את זה. כי הם לא אשמים. הם לא אשמים בזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל הם מקבלים תעודת זהות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתה תמיד מסתובב עם כל המסמכים שלך?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כשאתה הולך להצביע, רצוי שתלך. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אותה שאלה על דרכון. יותר מזה, במקביל ממשלה מריצה חוק שיעלה היום לקריאה ראשונה, שבכלל ימנע בשנה ראשונה הענקת דרכונים לעולים, אלא רוצה להעביר את זה לתעודות מעבר. ולכן, ההיגיון של השאלה שלך אם צריך להסתובב עם תעודת זהות הוא נכון גם למי שמצביע עם דרכון. אם אפשר להצביע עם דרכון, צריך להיות שאפשר להצביע עם תעודת מעבר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אי אפשר להצביע עם תעודת מעבר לכנסת. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אז אני חושב שצריך לתקן את זה. בטח שהמדינה במקביל מתקנת את המצב ומונעת עכשיו באופן גורף לתת דרכון לאזרחים בשנה ראשונה בארץ. אם זה הכיוון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא מונעת, זה מה שהיה. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

מונעת. מונעת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תעודת מעבר זה עם תמונה וזה? לא יודע. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בוודאי. בוודאי, היא נראית כמו דרכון. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה כמו לחו"ל, אתה נוסע עם זה לחו"ל. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אפשר עם זה להיכנס למדינות אחרות. זה להיכנס למדינות אחרות, אז בטח זה יכול. אגב, זה דוגמה לתיקון טכני, שאפשר להכניס אותו לכאן. וצודקת חברת הכנסת מלינובסקי, לאור הכוונות של משרד הפנים, שאגב, אני נגד זה. אני חושב זה טעות. יהיה פה דיון אחר בחוק הזה. אבל אם הולכים להעביר את החוק הזה ושמעתי שרוצים להעביר אותו מהר, אז הוא כבר יהיה בתוקף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כבר שלושה שבועות אני שומע שרוצים להעביר אותו מהר. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זאת אומרת, זאת שאלה. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אדוני יושב הראש, אנחנו בכל זאת, אנחנו יודעים לעשות דבר אחד או שניים. אבל לדעתי הטריקים מסתיימים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש כאן הצהרה. הטריקים של אלקין הסתיימו להיום. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

בנושא הזה ספציפי לקריאה ראשונה של החוק. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אבל אדוני יושב הראש. באמת, שני דברים: החלפת כתובות הבנו איך זה עובד כבר וסיפור עם עולים חדשים. מה לעשות? הם פה, תרצו או לא תרצו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אחדד את השאלה שלך. תעודת מעבר, אני מבקש שתבדקו את זה וישיבה הבאה אני רוצה לשמוע את עמדת הממשלה ואת עמדתכם. היא ביקשה קודם ואחר כך אליך, ראש העיר. בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אנחנו מסתדרות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מיציתם, הבנתי. 

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

הן כמו משה ואהרון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ראש עיריית לוד. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

שלום. אמנם לא רציתי לדבר על זה עכשיו, אבל בגלל שאתם דנים בנושא מועדים, אז אני רוצה להציג את האבסורד שלשמו רציתי להגיע. מחר יש תאריך חשוב. מחר זה נסגר היום הקובע. סעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות, בחירות, אומר ש-150 יום לפני הבחירות קורה משהו. הוא מחר, אגב, זה 30 במאי. מחר השר, לא יודע אם הם ערוכים, אמור לפרסם למשל בכל ישוב במדינת ישראל מה מספר חברי המועצה. 

עכשיו, למה זה כן קושר למה שאתם אומרים? כי מצד אחד אתם אומרים שאפשר לשחק עם ספר הבוחרים, כלומר להעביר כתובות, לשנות את הדינמיות שלו עד 45 יום ואתם דנים עכשיו אם זה יהיה 45 יום, יותר או פחות. מצד שני, מחר נגזר דינן של הרשויות המקומיות ל-150 יום ועוד חמש שנים. ואני אתן שתי דוגמאות למה זה משפיע: אחד, גודל הרשות המקומית משפיע על היקף שכר המועסקים. כולנו יודעים כמה קשה לקלוט היום מהנדסים ואנשים ברשויות מתפתחות. מחר ייגזר דינן לחמש שנים קדימה. שהרשויות יהיו בדרך הנמוך יותר, כיוון שאין דינמיות. סעיף 16 אדוני, וזה דבר שהוא, סעיף 16 לפקודה קובע שיש את היום הקובע ושמת קו והוא לא ביום הבחירות אפילו, הוא מחר, ב-30 במאי. וזה אבסורד כזה שאתה, אמרתי פעם אחת אתה רוצה, אתה עיר מתפתחת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוא צודק. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני אתן את הדוגמה של לוד. לוד תהיה ביום הבחירות עם 98,000 תושבים. ב-100,000 תושבים קורים כמה דברים. להוסיף עוד סגן, שכר המנכ"ל עולה. מתייחסים לרשות, היא הופכת להיות במועדון הרשויות הגדולות. לוד בסוף הבחירות הבאות, על פי כל ההערכות של הבנייה תהיה 180,000 תושבים. ללוד יתייחסו כמו לידידי מזכרון יעקב עם 25,000 תושבים. האבסורד הוא זועק לשמיים. שרשות שהיא עם 25,000 תושבים, מושבה נחמדה, ואפילו הדגיש שהוא מושבה ולא עיר - יתייחסו אליה בשכר, בדברים - - -

 << דובר >> זאב אלקין (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

איך זה יכול להיות? הקרב על הסגן הנוסף הזה אצלך כבר בשיא העוצמה. אז אני שואל. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

זאביק, אני אמרתי, הדבר הזה יכול להשפיע על רעננה מצד אחד, על לוד, רמלה, על מודיעין. זה משפיע על כולם.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אעצור אותך רגע. אני אתן לך להשלים. אני רוצה אבל לומר שלא רק בהיבט הזה של הסגן, אלא באמת יש כאן כמה וכמה היבטים. בשכר, בדברים כאלה. עכשיו עיר, תחשוב, אתם נכנסים עכשיו לעצירה של חמש שנים. זאב, אתה נכנס לעצירה של חמש שנים, שבהם אתה נחשב X ואתה Y.

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

נכון. רשות מתפתחת כמו לוד רוצה להביא מהנדסים, מבקשים שכר מנכ"ל שלך, מתייחסים אליו כמו עיר עם פחות מ-100,000 תושבים. אגב, אני רק רוצה להגיד. לפי הערכות שלי, אדוני יושב הראש, לפי הערכות שלי, כלומר באוקטובר, נהיה 100,000 תושבים. אבל לא, לא, הולכים 150 ימים אחורה. לא יכול להיות שאם משנים את ספר הבוחרים לא ישאלו את ההתייחסות של העיר. אז זה מה שאני רוצה להגיד. 

אדוני יושב הראש, הצעתי היא כזאת. אני אגיד לך. אדוני, רציתי להגיד משהו. ביום הבחירות אני אהיה 100,000 תושבים. אומרים לי לא, לא, לא, אבל זה יום הבחירות. לא, הלכנו לפי מאי. חצי שנה. כלומר, זה לא רק חמש שנים, זה חצי שנה אחורה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

השאלה הובנה. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

הצעתי היא כזאת: לעניין חברי המועצה, השר צריך לפרסם את הצו, כי כולם צריכים להיערך. 17, 19, 21. אין בעיה. הם פשוט עשו לופ בסעיף, בכל הסעיפים מפני לאותו סעיף של היום הקבוע. אמרתי רגע, תנתקו. כשרשות גדלה היא דינמית. אחרי חצי שנה, אחרי שמונה. מספר הסגנים יכול לגדול. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

ההצעה היא שההתייחסות תהיה בהתאם לשינוי ולא, ליום הקובע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. רגע, דקה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

זה אלמנטרי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, בואו נשמע את תשובת משרד הפנים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל אני חושבת שזה לא שלהם כרגע. איפה מקור סמכות קביעה של גודל העיר? 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני אמרתי, סעיף 16 לחוק מדבר על היום הקובע, סעיף 16 לחוק הרשויות אומר היום הקובע זה היום ה-150 יום שלפני הבחירות. וכשאתה הולך לסעיף 19 לפקודה, סעיף 19 לפקודה כותב שמספר החברים של מועצה ייקבע על ידי השר לפי הטבלה הנתונה בהתאם למספר התושבים שהיו רשומים היום הקובע, הוא מפנה לשם. יש פה לופ. את זה אני לא רוצה לשנות. את מספר חברי המועצה אני לא רוצה לשנות, סעיף 19 לפקודה. אני רוצה לשנות את הסעיפים למשל את סעיף 16 לחוק רשויות, בחירות סגנים, שמפנה אותנו ללופ הזה. יש פה לופים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני הבנתי. שתי נקודות עיקריות בעצם: קודם כל, הקביעה הזאת בזמן הזה. ואתה אומר גם בהמשך הדרך, כל הדברים שצריך להיות דינמיים, דינמיות והתאמה למצב בפועל לא יכולים להיתקע באותו יום קובע. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אני רק אחדד אדוני, בדיונים הסוערים בקרן הארנונה באו לראשי רשויות אמרו תקשיב, תבנו, תשנו. בא לי ראש רשות, נגיד שדרות, ידידי. אומר לי תקשיב, באתי, פתחתי הכל, גדלתי. באמצע קדנציה הזאת אמרו לו לא, אתה תישאר לפי שכר נמוך. הוא אומר איך אני יכול להביא לעיר מתפתחת כשאני צריך מהנדס יותר טוב?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תעצור כאן. תפרוש בשיא בעניין הזה. כי אתה פשוט אומר דברים נכוחים. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה, היועץ המשפטי ולאחר מכן נשמע את עמדת משרד הפנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני אוסיף עוד משהו לדברי פרופ' רביבו. הוא מצטט את סעיפי החוק יותר טוב ממני. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא בכל זאת מרצה למשפטים, לפני שהוא ראש עיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה משפחתי אצלם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אותה בעיה בדיוק קיימת גם לגבי קביעת האשכול החברתי כלכלי של הרשות. שנקבע פעם בחמש שנים. ואפילו במה שנקרא, בעיכוב יותר גדול מאשר מדובר פה ב-150 יום לפני הבחירות. למשל, אני חושב שהמדד החברתי כלכלי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עכשיו אתה רוצה לסבך את העניין. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה בדיוק אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אתה צודק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הרי כל ההטבות שהעיר מקבלת זה לפי אותו מדד חברתי כלכלי. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

כי שם הלמ"ס עושה בחינה בכמה שנים. מספר התושבים הוא מספר דינמי שמתעדכן אחת לחצי שנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, מבחינה כלכלית אתה לא יכול לעשות לפי התפתחות של עוד שקל נכנס לקופה ועוד שקל ירד. אבל אתה אומר נקודה נכונה ומי כמוני, כראש עיר שישב במתח לחכות לראות אם העיר שלי עלתה מ-2 לשלוש וכשעלינו ל-3 אני צהלתי. והגזבר שלי התחיל לבכות. אני צהלתי כי זה נתן לי רוח גבית להמשיך. אבל זו נקודה נכונה, מה שאתה אומר. שם אולי צריך לטפל בזה בצורה אחרת. אבל אני בהחלט מסכים שהיה צריך, נשמע תכף את משרד הפנים, אם אין לכם תשובה מלאה בעניין אז - - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

נראה לי שמר רון אלמוג כבר גיבש תשובה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נראה לי שאתה שוב פעם נכנס לי באמצע הדיבור. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

רק לחזק את דבריך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש לי בעיה. בגילי המתקדם זה לוקח לי את החשיבה. ולכן אני חושב אולי גם לשפר את הצעתו של ראש עיריית לוד שזה לא אומר שכל יום שזה משתנה, לעשות את זה רבעוני, עם איזה פעם בשנה או משהו כזה, של התעדכנות של הדברים הללו. משרד הפנים. רגע, רצית לומר קודם? 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אחרי מה שאמרת, משהו אחד להוסיף. אפילו רון אלמוג לא רוצה להוסיף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לגבי הבחירות, אז כמובן צריך לפני הבחירות לדעת מה מספר חברי המועצה ולכן זה נקבע ביום ה-150. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

מקובל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שאר ההערות שעלו כאן הן פשוט לא נוגעות לחוק הבחירות. זה נוגע לקדנציה עצמה. לכמה סגנים יהיו. יש רציונל לוודאות ויציבות שקובעים את זה במהלך הקדנציה. אבל זה לא חלק מהתהליך של סדרי הבחירות. אז אין לי כרגע עמדה ואני לא חושב שזה חלק מהוועדות. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אגב, הסעיף הזה נכנס רק ב-2011. שאני מכיר את הסעיף. לעניין סעיף הסגנים יהיה מספר התושבים המספר שנקבע לעניין חברי המועצה. זה נכנס רק ב-2011, תיקון מספר 9. אתה יודע על מה אני מדבר? זה חדש, זה לא דבר שהיה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא. קודם כל, הפרשנות הייתה גם לפני. וגם 2011 זה לא כזה חדש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה גם היה קיים, זה פשוט עבר דירה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היועץ המשפטי אומר שזה היה כבר קודם, זה עבר דירה מפקודות העיריות לשם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אבל אני רק אומר שזה לא משהו שנוגע לסדרי הבחירות או לבחירות לרשויות המקומיות. הסוגיה של שכר ושל כמות הסגנים היא נפרדת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, היא נוגעת. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

ככל שנעשה תיקון פה בהצעת החוק הממשלתית לחוק הרשויות המקומיות, בחירת ראש רשות וסגניו. זאת אומרת, אנחנו כן נמצאים באותה זירה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו נמצאים בסביבת העבודה הזאת. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

נכון. ואדוני ביקש שאנחנו נציף דברים כשאנחנו עוסקים, אני מזכירה את הנחיית יושב ראש הוועדה. שכאשר אנחנו עוסקים בנושאים שבלאו הכי הצעת החוק הממשלתית עוסקת בחקיקה שהם עוסקים בהם, נציף את הדברים שלנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חשבתי שאת מדברת על הנחיית היועץ המשפטי לוועדה. אנחנו לא נותנים הנחיות, אנחנו מדברים. חוכמת השולחן. וזה מה שיפה בוועדה הזאת ועוד ועדות אחרות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

ההנחיה הייתה שנציף. שנציף כשמדברים על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אתם תעשו מה שמנחים אתכם. אבל אני אומר דבר אחד: אני לא ציפיתי לתשובה אחרת מכם כרגע. אבל אני כן מבקש שתעלה את הנושא הזה בפני השר והמנכ"ל, כי אני מתכוון כן לנסות לבדוק ולראות האם כבר בהזדמנות הזאת שאנחנו בתוך סביבת העבודה הזאת, האם יש דברים שאנחנו נרצה לתקן בעניין הזה, כן או לא. כמובן שיהיו משרדים אחרים שיאהבו את זה פחות, למשל, אם יש פה נציג ממשרד האוצר. יש? נרדמת בשמירה, הלו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

החוק הוא חוק בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם והוא עוסק בשלושה נושאים נפרדים. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אבל זה ממש זה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שנייה. בחירת ראש הרשות, שזה ההסדר של הבחירות בקלפי. בחירת סגנים היא בכלל לא נוגעת להליך בקלפי. יש הליך שהמועצה בוחרת את הסגנים וזה בעצם מינוי של סגנים. ויש חלק שלישי של כהונתם, כל מיני הוראות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. אבל בהגדרות של מועד קובע לדברים מסוימים אני יכול בעניין הזה, שוב, כמובן בתיאום כזה או אחר. נשמע את הדעה שלכם. אני אומר עוד פעם, חברים, אנחנו לא ועדה ראשונה בכנסת שדנה. אנחנו פותחים את העיניים ומסתכלים על הכל. אז אני רק אומר כרגע. אני לא מצפה לתשובה יותר טובה ממך כרגע, אלא אם כן אתה רוצה להגיד בכל זאת. אני רק אומר, תעלה את זה בפני השר שזה עלה כאן בוועדה. ואנחנו גם ננסה לדבר על זה ואולי גם לקדם משהו בעניין. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו נציף את הדברים לגוף העניין. אני רק אומר מבחינת המסגרת שזו לא המסגרת הנכונה לדעתי. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>  

אבל הוא הרגע הסביר לך למה כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה לא מדבר על הוועדה. אתה מדבר על מסגרת ההצעה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

על ההצעה הזאת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, ברור. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ברור שהוועדה היא המסגרת הנכונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אז 50% יש לנו כבר. מסגרת נכונה. עכשיו השאלה אם מסגרת ההצעה הנכונה. נדון בזה. אתה רוצה לסיים? אוקיי. 

 << אורח >> יאיר רביבו: << אורח >>  

אנחנו נעקוב אחר ההתפתחויות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לסיכום, מרכז הקואליציה, ועדת הכספים. אוקיי. עוד מישהו הערות? הערה של הייעוץ המשפטי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. לנו יש הערה לגבי הקדמת המועדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חברה, אנחנו צריכים להתקדם אבל, נעשה את זה מהר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לגבי הקדמת המועדים. בסעיפים 17 עד 23(ג) לחוק יש הסדר שלגבי אחרי שנסגר פנקס הבוחרים, שליפת הפנקס מה שנקרא, יש אפשרות גם לחברי המועצה וגם לתושבים לערער על הפנקס. ולפתוח בהליכים בבית משפט או לפנות לשר הפנים וכו'. אנחנו מציעים להקדים באופן דומה להקדמה הזאת את אותם מועדים. כך שתהיה התאמה בין המועדים האלה. לגבי, שוב, ההליך שנעשה לאחר שליפת הפנקס ולא לפניו. ויש גם הליך שאפשר לפני. אז לגבי ההליך שיש אחרי שליפת הפנקס להקדים את כל המועדים שנקבעו בסעיפים האלה בשבוע ימים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני פספסתי חלק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני אחזור שוב. יש בחוק סדרה של סעיפים שמאפשרים לאחר שליפת הפנקס. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה אומר צריך לעשות התאמות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

צריך להקדים אותם בשבוע, באותה מידה שמקדימים את המועדים האחרים. את המועדים שבו חבר מועצה יכול לערער על כלילת אדם בפנקס או אי כלילתו בפנקס, שאותו אדם גם יכול לפנות לשר הפנים וכו'. להקדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לפי השקט שיש כאן, נראה לי, אתה רוצה לומר משהו? תגידו, אל תתביישו. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

שלום, קודם כל. למי שלא מכיר, ערן חרמוני, מזכ"ל מפלגת העבודה. 

אני רק רציתי, לגבי זה אין לי הערה. אנחנו, אני מבין את הרציונל. רק למען הפרוטוקול אני רוצה גם להצטרף לאמירה קודם לכן של חברת הכנסת מלינובסקי, לגבי הנושא של לאפשר הצבעה עם תעודות מעבר לעולים חדשים שלא מקבלים דרכון, כמו שמאפשרים למי שמקבל דרכון במקבילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ביקשנו מהם לבדוק את זה. אוקיי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אין לנו התנגדות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין התייחסות או אין התנגדות?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אין התנגדות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אנחנו נעבור לנושא מס' 2. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(2)
	בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	"(ב1) לצורך בדיקת התנאי האמור בסעיף קטן (ב) רשאי המפקח הארצי על הבחירות לעיין במידע מהמרשם הפלילי כמשמעותו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019";




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הסבר? קצר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אז אמרתי, יש לנו בעצם, ניגוד לוועדת הבחירות המרכזית, אנחנו מנהלים 250 מערכות בחירות במקביל. ובעצם מנהלי הבחירות הם פועלים והם קצת מקבילים במובנים מסוימים של ועדת הבחירות המרכזית. הם מקבלים את הרשימות והם בעלי הסמכות לאשר או לפסול רשימות. כדי לא ליצור מצב שבו כל אחד מ-250 מנהלי הבחירות נכנס בעצמו למרשם ומקבל מידע פלילי אנחנו מציעים שבעצם משרד הפנים יהיה הגוף שנותן להם את השירות הזה. ואנחנו נבחן את הרישום הפלילי של המועמדים ונעדכן בהתאם את מנהלי הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, לנו יש הערה. אנחנו רואים בזה בעיה מבחינת חוק המרשם. כיוון שכפי שנאמר, הסמכות מצויה אצל מנהל הבחירות. היא לא מצויה באופן מפורש, גם על זה נעיר בהמשך. בהקשר של עבר פלילי יש הוראות שמתייחסות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שפחות רלוונטיות לכאן. אבל בכל מקרה, הבחינה הראשונית אכן צריכה להיעשות על ידי מנהל הבחירות. ההצעה שמוצעת כאן היא להסמיך את המפקח הארצי על הבחירות, שהוא גוף שאינו מוכר לפי מיטב ידיעתנו בחוק הבחירות עד היום, לעיין במרשם ולהוציא את המרשם. 

לפי מיטב הבנתנו חוק המידע הפלילי קובע במפורש שמי שמקבל מידע אסור לו להעביר אותו הלאה. הוא משתמש בו לצורך סמכות שלו. אם רוצים ליצור הסדר שמאפשר למפקח ארצי על הבחירות להעביר, או לא יודע באיזה דרך הוא יעשה את זה ובאיזה תנאים, צריך לקבוע הוראה מפורשת שמתייחסת לעניין הזה. אי פה שום הוראה מפורשת כזאת. ויש פה סתירה לחוק המידע הפלילי לפי הבנתנו. ולכן צריך להסדיר את העניין הזה מול גורמי המידע הפלילי, שאם רוצים לאפשר את זה, לקבוע הוראה מפורשת לגבי איך נעשית העברת המידע, אם בכלל. מהמפקח הארצי שהוא לא בעל הסמכות, ומהווה מעין שלוח כזה, שלא ברור איך זה עובד מול חוק המידע, למנהלי בחירות בעלי הסמכות. 

לכן אנחנו מציעים שהממשלה תציע הצעה שמתיישבת עם חוק המידע הפלילי. ומאפשרת את העברת המידע ובאיזה דרך נעשית העברת המידע הזה. כי המפקח הארצי על הבחירות אין לו סמכות. הוא יהווה פה מעין שלוח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בשונה מהבחירות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בבחירות לכנסת הוועדה המרכזית מנהלת את הבחירות. פה המפקח הארצי על הבחירות אין לו סמכות בחוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למי יש?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מנהל הבחירות. מנהל הבחירות בכל רשות מקומית. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

מנהל הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה, בכל רשות מקומית?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. אני אומר שהעיקרון שהמפקח הארצי על הבחירות הוא יעשה את זה באופן מרוכז הוא נראה לנו בסדר. אבל זה לא מתיישב עם חוק המידע הפלילי כפי שהוא כיום. חוק המידע הפלילי לא מאפשר שלוח עושה שלוח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ולכן לתקן את חוק המידע הפלילי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הממשלה צריכה להציע הצעה שתיישב בין הדברים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לגוף העניין לדעתנו זאת ההצעה שמבהירה. אם צריך לדייק את הנוסח, אז נראה איך מדייקים את הנוסח. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. מה שאמרת הוא מעיין. מעיין לצורך מה? הוא אין לו סמכות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו מעניקים לו כאן את הסמכות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

סמכות לעיין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חברים, בואו נעשה את הדיון המלומד הזה, תנצלו את הזמן שיש ותבואו עם משהו מוסכם גם על הייעוץ המשפטי שעומד בדברים הללו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

גם על גורמי המידע הפלילי במשרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. כי אתה יודע כמה חקיקה יש על הנושא הזה של מידע וכו'. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

המטרה שלנו היא דווקא מהכיוון השני של לא לתת ל-252. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, המטרה היא בסדר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

גישה למרשם הפלילי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור, אבל כשאתה נותן לאחד תדאג רק שהוא יהיה מוסמך מספיק לעניין הזה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אם צריך לדייק את הנוסח, נדייק את הנוסח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מאה אחוז. הלאה. שוב, למישהו יש הערות? בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול, למרות שכולם מכירים. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

דין ליבנה, יועץ משפטי לוועדת הבחירות המרכזית. 

אני רק אציין, רון, שזו לא רק סוגיה של נוסח, אלא גם יש פה סוגיה של מרות. כי מהרגע שאתה מברר מידע פלילי על אדם, ונגיד מהמפקח הארצי על הבחירות מצא שהוא לא עומד בתנאים כי הוא הורשע. הוא חייב לערוך לו סוג של שימוע. לאפשר לו להגיע רגע, טעית. הזנת את מספר תעודת הזהות הלא נכון, או מה שקרה לנו בעבר לא מעט פעמים, המידע הפלילי שגוי. היה כתוב במידע הפלילי שהורשעתי, בנתיים הנשיא מחק את הרשעתי ואני כן זכאי. הנה המידע. מי יערוך את הבירור הזה? האם המפקח הארצי על הבחירות יערוך את הבירור הזה אל מול כל המועמדים או שהוא יעביר את המידע, כולל העבירה הרלוונטית למנהל הבחירות שהוא יערוך את זה? 

יש פה סוגיה הרבה יותר מהותית מ-"רק יעיין". כי הוא לא מעביר כשיר/לא כשיר. הוא צריך להעביר יותר מידע מזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, אני אוסיף גם להערתו של עו"ד ליבנה הערה עקרונית נוספת. שגם למרות שהתעוררה בבחירות האחרונות לכנסת, לא הוסדרה כאן וטעונה הסדרה דחופה. אין בחוק הבחירות לרשויות המקומיות הוראה שקובעת מי פוסל מועמדים. זה התעורר בפרשת שיקלי, כזכור, איך פוסלים מועמד שלכאורה לא עומד בתנאי כשירות כאלה או אחרים. בית המשפט נזקק לסוגיה ואמר שיושב ראש הוועדה המרכזית איננו מוסמך. 

כאן מן הסתם אני מניח שהכוונה, בעקבות ההערה שנשמעה כרגע, אני מניח שמי שיטפל בפסילה או אי פסילה של מועמדים, למשל מועמד שלא גר בתחום הרשות המקומית. אוקיי? לפי החוק הוא צריך להיות תושב הרשות המקומית. אין הוראה בחוק כיום שקובעת מי קובע, מי פוסל אותו, אם צריך לפסול אותו. לכן אנחנו מבקשים הוראה מפורשת שתקבע מי הגורם הקובע, שיש לו סמכות לפסול מועמדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בכלל הדברים, בכלל הנושאים הללו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הסמכות לאשר ולפסול מועמדים לרשימות היא של מנהל הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

איפה כתוב בחוק שמותר לו לפסול או לאשר מועמדים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

סעיפים 40, 42. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תראה לי איפה כתוב שהוא מוסמך לפסול מועמדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע הצעה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא כתוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא אחזור עליה עוד פעם. אני מבקש, תעשו שיעורי בית בעניין הזה, בהתייעצות עם הייעוץ המשפטי, ותגיעו עם נוסח שיהיה מקובל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לדעתנו סעיף 41(א) הוא מקור הסמכות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, בואו חבר'ה, אני לא יכול לתרום לדיון הזה כרגע. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שוב, מבחינתנו אנחנו לא, בתיקון שהצענו קודם אנחנו לא מבקשים לשנות את עצם הסמכות, אלא בעצם לאפשר למשרד הפנים לתת את הסיוע הטכני למנהלי הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שוב, אנחנו מזכירים שוב. הסוגיה הזאת התעוררה בבחירות האחרונות לכנסת, על בסיס אותו סעיף של רשימות שהוגשו כהלכה. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אבל בכנסת לא נקבע שאין סמכות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נקבע שאין סמכות ליושב ראש הוועדה המרכזית, נכון. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

הוועדה. מקבילה של הוועדה הוא מנהל הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

איפה זה כתוב?

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

איפה זה כתוב בחוק הבחירות לכנסת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כתוב, כתוב. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

לא, כתוב בדיוק אותו דבר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

כתוב, בהקבלה לסמכות של הוועדה, הקבלה לסמכות של מנהל הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

טוב. אנחנו סבורים שצריכים הסדרה מפורשת של העניין הזה, במיוחד כשהדבר הזה כבר התעורר בשאלה מי מוסמך. ואין שום סיבה, כמו שאמרתם קודם. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

בכנסת הייתה לך דילמה בין שני גורמים, פה אין לך אותם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני בהחלט חושב שיש דילמה. ויכול להיות שיגידו זה אין לך סמכות, אין לו סמכות. אם אתה עכשיו קובע רשימה סגורה, כמו שנאמר קודם, של עילות לפסילה, מה שלא קיים היום בחוק - אתה אומר אני רוצה לקבוע רשימה סגורה של עילות. נכון?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

עילות לפסילת מועמד יש. גם עילות לפסילת רשימה יש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

איפה כתוב עילות לפסילת מועמד?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

סעיף 7. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, הוא קובע את תנאי הכשירות למועמד, הוא לא קובע מי פוסל אותו. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתה מתווכח עם הבן אדם הלא נכון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הוא קובע את עילות הפסילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני חושב שהוא מתווכח בזמן הלא נכון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

סעיף 41(א) אומר לא אישר מנהל הבחירות מועמד פלוני לפי סעיף 7 ו-7(א) הוא בעל הסמכות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

איפה כתוב שהוא מוסמך לאשר או לא לאשר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חברים, תרשו לי. מותר לי להפריע לשיח תלמידי חכמים משפטנים? אני מציע שבו ביניכם. תעלו את הבעיות, תגיעו לזה. ואם הוועדה תצטרך להכריע הוועדה גם יודעת להכריע, גם בנושאים שהיא פחות מעורבת כרגע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. בכל מקרה, אנחנו מציעים פשוט לתקן את החוק ולכתוב מפורש את הסמכות, שכולם מבינים שהיא קיימת. אבל כדי שלא, כפי שנאמרו, כדי ליצור ודאות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם צריך לתקן תתקנו. אם לא צריך לתקן, תסבירו למה לא ותגיעו להבנה בעניין הזה. הלאה, עוד מישהו בעניין הזה? בסעיף הזה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יש לי הערה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסעיף הזה או בכלל?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא יודעת אם זה בסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יאללה, יוליה, בשבילך בכלל. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה שתומר אמר, שהמועמד גם לרשות וגם למועצה חייב לגור בתחום היישוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה חלק מהדברים שנמצאים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, רגע. גם להיות רשום וגם פיזית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

להתגורר בפועל. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כי אנחנו כבר מכירים את הסיפורים. לאיזה תאריך, לכמה זמן? ביום הגשת?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה מופיע יום החוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא כתוב. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, ליום סגירת הפנקס?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא כתוב בחוק. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

התנאי של רישום במרשם הוא לפי יום שליפת הפנקס. התנאי של מגורים בדרך קבע זה מיום הגשת הרשומות. אבל יש פסיקה מורכבת על איך בוחנים מקום מגורים בפועל. יש כל מיני מבחנים שזה לא רק איפה האדם גר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה בוועדת חוקה בודקים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

איפה הילדים שלו רשומים, באיזה קופת חולים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני כבר מכירה. היו על זה טריקים ושטיקים. אני מבקשת, אם אתה, לחשוב על זה, תומר, להכניס את זה לתוך הנוסח. גם את אופן פיזי לגור במקום וגם את הרישום כמובן. כי היו על זה יותר מידי סיפורים ואולי כדאי לסדר את הנושא, כי זה חוזר בכל בחירות. זה פשוט חוזר בכל בחירות כמה סיפורים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, ניקח את זה לתשומת ליבנו. הלאה. ברק? 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(3)
	בסעיף (ב), במקום "פרק ח'" יבוא "פרקים ח' עד ח'4";




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה תיקון טכני שבעצם מבהיר שההוראות של ריתוק לקלפי לא יחולו על המקרים המיוחדים. כרגע זה מתייחס למקרה אחד, הממשלה מבקשת בצדק להתייחס לכל המקרים שבהם יש סטייה מעיקרון הריתוק לקלפי כמו אסירים, בתי אבות וכו'. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הערות? הלאה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(4) 
	בסעיף 32א - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), אחרי "לכל ועדת קלפי" יבוא "וראשי הוא באישור המפקח הארצי על הבחירות למנות לוועדת קלפי מסוימת מזכיר נוסף";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (א1), בסופו יבוא "ורשאי הוא, באישור המפקח הארצי על הבחירות, למנות מזכירים נוספים אף במספר העולה על המספר האמור;

	
	
	
	(ג)
	אחרי סעיף קטן (א2) יבוא:

	
	
	
	
	"(א3) מנהל הבחירות רשאי להטיל על המזכירים תפקידים נוספים לצורך סיוע למנהל הבחירות";




 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

שמה זה אומר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, הסדר היה צריך להיות הפוך. מנהל הבחירות רשאי להטיל ואחר כך הוא יכול גם להוסיף. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה זה תפקידים נוספים? להרים קרטונים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה, משרד הפנים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אתחיל מהתחלה. היום החוק קובע שלכל ועדת קלפי יהיה מזכיר ואפשר למנות עד שליש מזכירים נוספים, מזכירים רזרביים. אז התיקון הראשון שאנחנו מבקשים זה לאפשר למנהל הבחירות, באישור המפקח, למנות לוועדה מסוימת מזכיר נוסף, שיהיו שני מזכירים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה המצב בבחירות לכנסת?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

בבחירות לכנסת אנחנו ממנים שני מזכירים לכל ועדת קלפי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא רשאי או לא רשאי. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

למעשה בחוק כתוב שלוועדת הקלפי יהיה מזכיר. חוק הפרשנות אומר שיחיד הוא גם רבים. ולכן אנחנו ממנים, יש החלטה של הוועדה המרכזית למנות שני מזכירים לכל ועדת קלפי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בניגוד לחוק בכנסת, בגלל שלנו יש סעיף שמגביל את המזכירים הנוספים ב-עד שליש, אז אנחנו מוגבלים בפרשנות הזאת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אבל עכשיו אנחנו מבטלים את ההגבלה הזאת. נכון? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, אני מדבר על הנוסח הנוכחי, לא על ההצעה. החוק הקיים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עכשיו מדבר על ההצעה. בהצעה אתם באים ואומרים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אז בהצעה אנחנו מבקשים לאפשר למנהל בחירות באישור המפקח למנות מזכיר נוסף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אף מעבר לשליש שדיברת עליו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, מעבר לשליש. התיקון השני, למנות גם עוד מזכירים רזרביים מעבר לשליש. 

התיקון השלישי זה לאפשר לאותם מזכירים רזרביים שממונים לשמש גם בתפקיד שהוא בוועדת הבחירות נקרא הקולט. שהוא בליל הבחירות קולט את החומרים מהוועדה ומסייע. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מי יכול להיות? מה תנאי הסף?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

רגע, שנייה, אני רק אשלים את התפקידים. 

וגם לעזור למנהל הבחירות לאורך יום הבחירות בדיווחים, בטלפונים, בדברים טכניים. כי שוב אני אומר, אין לנו מערך של עוברים עבור מנהל הבחירות. ולכן אנחנו מבקשים להטיל את התפקיד על המזכיר. כיום אנחנו בנוהל קובעים שמזכיר צריך להיות מישהו שהוא כמובן לא פעיל פוליטית ויש עדיפות לעובדי ציבור. אבל גם מי שהוא לא עובר ציבור יכול להיות מזכיר. יש קול קורא פומבי שמתפרסם בכל רשות מקומית. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

דקה. ומה אצלכם? מי יכול להיות מזכיר?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

מי יכול להיות מזכיר אצלנו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ומי לא יכול, יותר חשוב. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אדם מעל גיל 21 שהצהיר - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל נגיע לזה בהמשך, חברים, דקה. את הקדמת את המאוחר. יש על זה את התנאים בהמשך. נכון?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש התייחסות. אני חושב שכן. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, זה לא בהצעה שלנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אה, לא, לא. אין בהצעה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז אתה רואה? אני לא הקדמתי שום דבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יצא לך שלא הקדמת. בסדר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הנה, אפרופו חברת הכנסת מלינובסקי, זה נושא שיש בו הבדל שהוא לא מוסבר כראוי בין הבחירות לרשויות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז בוא נסביר את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון, אנחנו חושבים שזה נכון. להתאים את תנאי הסף האלה לפחות של הגיל ושל העדר זיקה פוליטית או איך שזה מופיע בחוק הבחירות לכנסת, גם לבחירות לרשויות המקומיות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אתם עושים קורסים למזכירים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, עושים הדרכות למזכירים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הפסקה הזאת אפשר לרשום אותה, לסדר אותה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו נדבר על זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו צריכים לשמוע את עמדת משרד הפנים קודם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נשמע את עמדת משרד הפנים. אנחנו נשמע כרגע את כל ההערות ואז נקבל תשובות גם לדברים הללו. נתחיל עם מאור?

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

מאור חמו, רואה חשבון הליכוד. 

אז זה באמת לעניין סעיף 32, אבל לא הסעיף הזה. סעיף 32(ח)(2). 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, עוד לא הגענו לשם. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

לא, אבל אתה קופץ אחר כך 35. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, בסדר. בוא נסיים קודם את הדיון הזה, אחר כך. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אנחנו עוד לא שם. רשאי להוסיף מזכירים נוספים לצורך סיוע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, שנייה. בואו נמצה את הדיון עם המזכירים. אחר כך זה עובר הלאה. אני יודע מה אתה רוצה לדבר, בסדר. לא נשכח. נושא המזכירים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הרב מנחם שפירא. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

מנחם שפירא, מנהל המחלקה המוניציפלית של דגל התורה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סגן ראש עיריית בני ברק. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

אנחנו חושבים שגם אם מוסיפים מזכירים צריך שיהיה לזה קריטריונים ברורים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני חושב שצריכים שיהיו חייבים לעשות שני מזכירים, זה מה שאני חושב. הנה, נציג האוצר מתמתח בכסאו. כן, אני חושב ככה. שככה צריך להיות. זה א'. עכשיו ב', אני חושב מה שאתה אומר. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

אם אנחנו באמת רוצים לזרז את ההצבעה ושיוכלו להצביע במהירות אז באמת צריך להוסיף בכל קלפי שני מזכירים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ומה דיברת, ואם לא?

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

ואם לא, לפחות שיהיו קריטריונים ברורים איפה זה ולא שכל מנהל בחירות יוכל להחליט לפי אופן דרקוני איפה הוא מוסיף ואיפה הוא לא מוסיף, לפי כל מיני החלטות שרירותיות ולא סבירות. לא בהכרח בסבירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת, צריך, אוקיי, היועץ המשפטי רוצה להעיר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. אני רוצה להעיר שתי הערות: אחת, לגבי הצורך במינוי שני מזכירים בבחירות לרשויות המקומיות. אני חושב שהוא על אחת כמה וכמה מול הבחירות הכלליות לכנסת. אם בבחירות לכנסת הגיעו למסקנה שיש צורך בשני מזכירים, בין היתר כדי להבטיח את טוהר הבחירות, לייעל אותן ולשפר את התפקוד של ועדות הקלפי, אני חושב שעל אחת כמה וכמה זה צריך להיות בבחירות לרשויות המקומיות. 

והערה נוספת לגבי המזכירים, אני חושב שצריך גם להשוות את תפקידי המזכירים בין הבחירות לכנסת לבין הבחירות לרשויות המקומיות. בין היתר, המזכיר בבחירות לכנסת אחראי לכתיבת הפרוטוקול. הוא אחראי להעברת חומר הבחירות, במקרה של הכנסת זה לגורמי הריכוז. פה זה צריך לעבור למנהל הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לגבי ההערה של הרב שפירא לנושא של קריטריונים?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

והערה שלי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, אני חושב, כפי שאמרתי, - - - תנאי הסף. אם הוועדה תחליט שהיא לא הולכת לכיוון של שני מזכירים בכל ועדות הקלפי, אז בוודאי שחייבים להיות קריטריונים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

קריטריונים שייקבעו איך? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני חושב שזה צריך להיות קריטריונים שייקבעו בתקנות של שר הפנים באישור הוועדה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני חושבת, תומר, שאפשר גם שני מזכירים וגם קריטריונים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אם יש שני מזכירים לא צריך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אם יש שני מזכירים אז כולם, זה אחיד ושווה. מה שהעיר הרב שפירא ואמר שאם האוצר ינצח שוב, מה שנקרא. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

דמוקרטיה עולה כסף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בדיוק, בדיוק. אני מתקרב תכף להגיד בושה. 

אם הם יקבלו את הדבר הזה, אז לא צריך קריטריונים. אבל אם לא, לפחות שיהיו קריטריונים ברורים ולא שכל מנהל בחירות יחליט מה הוא עושה אצלו ואיך הוא עושה אצלו. ויקבל החלטות כאלה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אחת השיחות בבחירות מוניציפליות, במיוחד שהייתי שם ובטח אתה יודע, כולם מדברים שם על קומבינות. זה אני מכיר, זה אני מכיר, זה ועדת הבחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה סתם את אומרת? במדינת ישראל קומבינות?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בטח, אין קומבינות, כולם צדיקים. אבל אם בכנסת זה מנוהל אחרת ושם יש משקיפים בקלפיות של מפלגות, זו מערכת אחרת - במוניציפליות זה נראה אחרת. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אדוני, אני רוצה לשאול קודם כל, אם יש שני מזכירים באותה ועדה, איך מונעים מצב שיש לפעמים אולי איזה שהיא סתירה באמירות או בהחלטות של שני המזכירים? כל דבר כזה יכול לקרות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

השאלה הזאת טובה גם אם יישאר שליש. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

בסדר. צריך לקבוע מזכיר קובע אולי. זה הערה אחת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא יודע איך זה בכנסת. בכנסת כנראה שיש. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

גם אם לא. והערה שנייה, לגבי כל הנושא של קריטריונים, זיקות פוליטיות וכיוצא בזה, אז אם שואבים את זה מהכנסת, מוועדת הבחירות המרכזית, אם אני לא טועה, אחד הקריטריונים שמונעים אנשים לשמש כמזכיר קלפי, תקן אותי אם אני טועה, אדוני היועץ המשפטי, זה היותו חבר מפלגה. אבל מה לעשות? יש מפלגות שהן מפלגות שיש להם הרבה מאוד מתפקדים, המפלגות הדמוקרטיות. ולהגיד שזה מייצר זיקה? א' למוניציפלי זה לא קשור. אם בן אדם חבר מפלגת העבודה ברמת גן והוא יושב בוועדת קלפי בתל אביב, אין לזה שום משמעות. 

הדבר השני, אני גם אגיד לכם יותר מזה, גם ברמה הלאומית, יש בזה נטל לא הוגן שמציבים על המפלגות הדמוקרטיות. כי אם בן אדם מפרסם היום בפייסבוק שהוא תומך במפלגה מסוימת אז הוא כאילו אין לו זיקה. אבל אם הוא מתפקד למפלגה כדי להצביע אז יש לו פתאום זיקה. אני חושב שיש פה איזה שהוא מצב שמייצר מצב לא הוגן למפלגות הדמוקרטיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה אומר שיש הבדל בין בחירות לכנסת לבין בחירות לרשות מקומית. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני אומר גם יותר מזה, גם אם כל הכבוד, כשאתה בוחן את הנושא של זיקה פוליטית, לבוא ולהגיד עצם זה שהתפקדת למפלגה זה יוצר לך זיקה פוליטית, אז סליחה, יש מפלגות דמוקרטיות שיש להם הרבה מאוד מתפקדים. לעומת זאת, יכול להיות שבן אדם תומך במפלגה אחרת שהוא לא חבר בה, והוא כל היום מפרסם בפייסבוק שהוא חבר בה. אז מה? אין לו זיקה? יש לו זיקה הרבה יותר גבוהה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל לצורך כך יש חברות ועדת קלפי וכו'. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בדיוק, חברי ועדת הקלפי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, זו שאלה עמוקה מידי, לפחות האחרונה. יכול להיות שצריך להתמקד רק בשאלה אחת, לא הערתו של היועץ המשפטי. האם יש באמת צורך בשוני בין רשויות מקומיות לבין זה, בגלל ההוראות האלה. זה השאלה היחידה שצריך לדבר עליה. 

לפני שניתן לנציג האוצר לקלקל לנו את המסיבה, נמצא איתנו בהסכמה שלי ראש עיריית אילת, מר אלי לנקרי. אוקיי, ברגע שהוא יהיה מוכן. תכתבי לו, אני אתן לו את רשות הדיבור. נציג האוצר, בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

ידידיה גרינוולד, אגף תקציבים באוצר. 

אני רק אציין שלנוסח הנוכחי, כמו שהוא עלה לוועדת שרים, אנחנו לא הבענו התנגדות. מכיוון שזה נתון לשיקול דעת. שיקול דעת גם הרבה פעמים יכול לומר שיאחדו קלפיות במידה ואין מספר רב של בוחרים. ולכן לא ראינו בזה בהכרח עלות תקציבית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בכמה הערכתם שיפעילו את הסמכות הזאת? 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

שוב, מכיוון שבבחירות הקודמות כבר הייתה נתונה הזכות לשליש, לא הערכנו שזה יהיה משהו משמעותי. לפחות לא מהנתונים שמשרד הפנים הציג לנו. זה היה ממש בשביל מקרי קצה, שכמו שאמרתי, גם לעיתים זה יכול לבוא ביחד עם איחוד של קלפי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה גם נכון היום. האפשרות של איחוד קלפיות קיימת גם עכשיו. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

נכון. אבל ברגע שאנחנו נבוא ונגדיר שני מזכירים לכל קלפי המשמעות היא בוודאות עלות תקציבית שצריך לבחון דבר ראשון האם זה נצרך וכמובן גם מה העלות של זה. ולכן אנחנו כמובן מתנגדים לנוסח הזה ללא המצאת מקור.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אני מבקש שתבדקו את זה עד הישיבה הבאה. ותבדוק את זה בסדר שאתה אמרת. האם זה נחוץ ואחר כך אם אתם יודעים להתמודד עם העלויות. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

נחיצות כמובן נבדוק עם משרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו חושבים, לפחות דעת השולחן הזה, על דעת כולם, גם של חברי המפלגות, שלכאורה הם לא היו צריכים, מה אכפת להם אם יהיה מזכיר אחד או שניים. אבל אם אנחנו רוצים לייעל את העבודה, אם אנחנו רוצים להזרים את העבודה, אם אנחנו רוצים טוהר בחירות יותר נכון, אז אני חושב שנאה דורש, דם נאה מקיים. ולצורך כך יש עלויות. ומשרד האוצר הוא רק גוף מממן, הוא לא גוף שאחראי על הצדק והיושר דווקא.

ואני חושב שאתם צריכים לשקול את זה יותר מאשר בכובד ראש. ואני אבקש גם שתהיה פנייה לשר האוצר ולמנכ"ל האוצר בעניין הזה. ואני אבקש גם עוד דבר, אם אתם באים עם תשובה שהיא לא חיובית לגמרי, אני רוצה לדעת מה העלויות. מה העלויות? בואו, תגידו לנו איך אתם מפילים אותנו מהכיסא על העלויות האדירות הללו שאומרות בסוף שאם אנחנו במדינת ישראל עושים בחירות ברמה מסוימת לכנסת, לא יכול להיות שהרמה הזאת, בכל אופן בכל מה שקשור לסדר הציבורי, לטוהר המידות ולדברים האלה לא יהיו באותה רמה. למה לא? כל התשובות האלה אני רוצה תשובה, כולל הערכה תקציבית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ואני אוסיף עוד. אנחנו יודעים, למרבה הצער, שמידת אי הסדרים אני אדבר עליהם, בבחירות לרשויות המקומיות, היא רמה גבוהה יחסית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לא אוהב את הכותרות האלו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יחסית לבחירות לכנסת. יש בעיות של אי סדרים כאלה ואחרים בנפיצות גבוהה יותר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, הניסוח האחרון היה יותר טוב. אני לא אוהב את ההכללות שעושים גם לראשי רשויות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

חלילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, ושהיו גם כמה ראשי רשויות שבסוף גם התברר שאין להם שום בעיה והכל. אז יש מושג כזה שראש עיר צריך לבוא. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אני התכוונתי לאי סדרים בבחירות. לא, חס וחלילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני יודע. לא רוצה לעשות הכללה. כשיש אי סדרים, כשיש פרצה שקוראת לגנב היא יכולה להיות גם בבחירות לכנסת וגם בבחירות לרשויות ולכן צריך להסתכל על זה באותה צורה. אני לא הייתי רוצה להדביק איזה מצב. נכון שיש רזולוציות יותר מקומיות ברשויות מקומיות, אז באופן טבעי יש יותר בעלי פוטנציאל ויותר אנשים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני אנסח את זה טיפה אחרת. כיוון שמדובר במקרים רבים מאוד בבחירות שמספר הקולות שמכריעים אותם בבחירות לרשויות, להבדיל מבחירות לכנסת, הם הבדלים קטנים במניין הקולות ובדברים כאלה, משפיעים על כל התוצאה. ולכן יש חשיבות שבעתיים בהקפדה על טוהר הבחירות ועל סדריהן. ולכן, כאילו, אם יש הצדקה בבחירות לכנסת, אז על אחת כמה וכמה בבחירות לרשויות המקומיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מסכים לגמרי. אוקיי, סעיף הבא. אלא אם כן למישהו יש עוד הרבה. בבקשה. לא, כשאנחנו נגיע לסעיף. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

אבל אין, זה לפני. הסעיף הבא כבר קופץ, זה משהו ביניים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה, כן. עוד פעם שם ותפקיד לפרוטוקול. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

מאור חמו, רואה חשבון מפלגת הליכוד. 

סעיף 32(ח)(2) מדבר על מי שהועסק כחבר ועדה משך חלק מיום הבחירות שהוא זכאי לתשלום אוצר המדינה בסכום השווה לכפל שכר מינימום לשעה. זה ממש שונה מהבחירות הכלליות. מה שקורה פה זה שבן אדם יכול להיכנס לקלפי באיחור של רבע שעה, ואז במקום לקבל את המחיר שהוא היה צריך לקבל עבור כל המשמרת הוא יקבל שכר מינימום כפול שתיים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

איזה סעיף זה? 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

בסעיף 32(ח)(2). 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. מר חמו, איך זה בבחירות לכנסת? 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

חלק יחסי. אם הקלפי שווה 2,000 שקלים, אז חלק יחסי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

עכשיו, אני הבנתי שיש עוד בעיה אחת, שאולי אתם העליתם בפנינו לפני כן. שלפי פרשנות משרד הפנים, המדד הקובע לגבי מה שנהוג בבחירות לכנסת זה לפי שנת 2018. לא בבחירות האחרונות. הכיצד?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, זה היה עד כה. לא היו לנו את הבחירות האלה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה יהיה המדד הקובע, השכר הקובע לעניין הבחירות האלה?

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

צריך להיות כמו בכנסת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הסכום יהיה לפי הנוהל האחרון של ועדת הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. אז פה אין בעיה. אוקיי, אז תתייחסו לשכר החלקי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שכר חלקי, זה מה שקבוע בחוק. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

צריך לתקן את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

למה לא יחסי שואלים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זאת לא הייתה הצעה ממשלתית וזה בסוף מה שהכנסת קבעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, את התשובות האלה אני לא אוהב. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, הוא מעלה שאלה אמיתית. אל תתחמקו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הם לא מתחמקים. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

אני לא מתחמק. אני אסביר, אני אסביר לאדוני למה זה מלכתחילה היה ככה. כי בפעם הקודמת שתוקן החוק ב-2018 המחיר בפעם הראשונה היה שליש משווי הקלפי בכנסת. ובבחירות האלה זה עבר כבר למחיר מלא. ואת זה פשוט השאירו ולא תיקנו. פעמיים כפל הוא היה בעצם שווה פחות או יותר לחלק יחסי. ב-2018, אבל היום זה לא ולכן צריך לתקן את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

צריך לתקן את פקודת הממשלה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אפשר חלק יחסי? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד הפנים? אני מבין שזאת לא הייתה עמדת הממשלה עד כה. אני מבקש לשמוע את עמדתכם או שתסביר לי למה לא. ואם למה לא, תסביר לי גם למה בבחירות לכנסת זה כן יחסי וכאן לא. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אין לנו עמדה מיוחדת כאן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. יש מישהו שיש לו כן עמדה מיוחדת נראה לי. האוצר כנראה. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >>  

לא, אני כן ארצה להתייחס. כי בסוף יש חלוקה באמת לשני נושאים, כמו שיושב ראש הוועדה חילק את זה לפני. יש פה את הנושא המקצועי שבאמת צריך לבחון. במידה והוועדה כן רוצה לקבל החלטה שהנושא הזה הוא כן נכון, יש פה את הנושא של מציאת מקור תקציבי. שזה מה שציינתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

התשובה היא כן. מפה והלאה תעשו את העבודה שלכם. אני מודיע לכם, ככה זה יעבור. אוקיי? ואם על זה יתמוטט המשק הישראלי אני לוקח אחריות. הלאה. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

שלא יקראו לך אנרכיסט, תיזהר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני בדרך לשם.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

תמצאו מקור תקציבי, יש לכם היום תקציב, תחפשו. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

אפשר באותו נושא?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אני גם רוצה לראות איך הם עושים את ההערכה של המקור התקציבי הזה. הרי בואו חברים, הרי מה מדובר כאן? בסדר? אתה יכול לעשות הערכה, לדעת בדיוק מה ומו ומי? חברים, אנשים עובדים, אנשים זה, יש דינמיקה בבחירות, יש ניסיון מהמקום. יש ועדת בחירות מרכזית במדינת ישראל שקובעת איך יראו הבחירות לכנסת, שזה לריבון מה שנקרא. ממנה גוזרים גם דברים, גם אם זה לא באחריות שלהם. את הדברים הטובים. 

ושוב השאלה שבעצם דיברה על זה יוליה בתחילת הדרך. היא דיברה קצת יותר זה, אבל אני המשכתי את זה. למה צריך להיות שינויים? כי זה חסכוני יותר? כי משרד הפנים יגידו להם שאם תוציא פה עוד כסף נוריד לך בסעיף אחר של מענק איזון רשויות מקומיות? בחייכם. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

רגע, אבל סיפור של טוהר הבחירות, מה שתומר אמר, זה ייכנס?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הסיפור של המזכירים. לא, אז אני אגיד עוד פעם עוד משהו. בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת, שלא במסגרת החוק, אלא במסגרת החלטה של ועדת הבחירות המרכזית, ועו"ד ליבנה יוכל להרחיב, הוקם גם מנגנון משלים של מפקחי טוהר הבחירות. זה הוקם באחת הבחירות האחרונות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פה כבר נציג האוצר הולך להתעלף. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אבל במקומי זה עוד יותר קריטי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה נכון, אני מסכים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל אני מבחינתי, אם אני יודע שאנחנו נגיע לשני מזכירים, ולחלקיות משרה ולדברים הללו, נתקדם הלאה. בואו נשאיר משהו לנאור שירי לעזור לנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

קודם כל צריכים להיות ערים לזה שבכנסת מעבר לעובדה ששני מזכירים, יש גם מנגנון נוסף של מפקחי טוהר הבחירות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני מבקשת הצעה לסדר לחשוב על הנושא הזה, על טוהר הבחירות.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל יוליה, את קופצת למעלה. אין את הדבר הבסיסי עוד אין לנו תשובות. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

יהיה, יהיה. אבל טוהר הבחירות במוניציפלי זה סופר קריטי. כולנו יודעים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלאה. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

רגע, רגע, אם אפשר באותו עניין רק שאלה לחברי ממשרד הפנים. איך אתם מתכוונים לעשות את כל הנושא של בדיקת קלפיות? פרוטוקולים, איך מדווחים, מה? אתם לא מדברים על זה. האם אתם לוקחים את המודל מהכנסת? אתם לוקחים את התשבץ? לא? איך אמורים לדווח לכם? אין מערכת. התייחסות. אנחנו צריכים לנהל את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה היה פעם קודמת?

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

לא, פעם קודמת, סתם, לא היה שום דבר. אקסל, שלחנו אקסל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

גם עכשיו אין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וזה עבד. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

אין בעיה, אבל תגידו. זה לא כל כך עבד. גם למבקר המדינה היו כל מיני בעיות שכן בדקנו פרוטוקולים, לא בדקנו. זה לא הגיע בצורה מסודרת. זה לא עבד כל כך טוב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש כאן נציגים ממשרד מבקר המדינה? אם יש לכם הערות אתם מוזמנים להשמיע. הם מאשרים את מה שאני אומר. צריך שיהיה פה סדר. אפשר לקיים צוות חשיבה אחר כך לפתור את זה עם נציגי המפלגות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אני לא מבין. אתה מידי כללי. אתה צריך להגיד מה?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

איך זה יעבוד פיזית?

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

איך זה יעבוד? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה השאלה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בפרוטוקול כתוב הנוכחות של כל חבר מתי הוא נכנס, מתי הוא יצא. אנחנו מקבלים גם את הפרוטוקולים וגם מקבלים דיווח מהרשומות מהמפלגות, שבאמת היה חבר מטעמן. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

לא, אבל אני שואל, אני אמור לקבל ממך, עכשיו יש לי 100 רשימות ברחבי הארץ, כליכוד. אני אמור לקבל ממך את כל הפרוטוקולים סרוקים. אני אמור לבדוק האם באמת בן אדם עבד. כי אני אמור לתת חוות דעת ולשלם לאותו בן אדם. אחרת אני סתם אשלם למי שלא עבד. אז צריך להיות מנגנון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אתה אמור לעקוב אחרי הנוכחות של החברים מטעמך. אתה בסוף משלם להם את הכסף. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

אין בעיה. אתם אמורים להעביר לנו פרוטוקולים סרוקים? תוך כמה זמן? יש נהלים שקבועים בבחירות הכלליות. בואו תעתיקו דברים. צריך שיהיה סדר. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

אתי אברג, מיחידת המפקח הארצי. 

בנושא של פרוטוקולים, הפעם הם עוברים הליך סריקה והליך סריקה גם כמו שעושים בכנסת, אני לא יכולה להגיד שאנחנו נעביר את זה כבר פה עכשיו הרגע, השנייה. אני יכולה להגיד שאני בודקת את זה, אבל הכל יעבור הליך סריקה וזה יהיה נורא נורא מסודר, עם תיקיות מאוד מסודרות. כאילו, חברת סריקה חיצונית. 

 << אורח >> מאור חמו: << אורח >>  

אתם תוכלו להיות בקשר איתנו?

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

אני רק נותנת את הנתון, נתון חדש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חברים, תקשיבו. חברים, אנחנו רוצים בסוף ליעל. ואני בן אדם שאוהב להכין ישיבות ואוהב להכין דברים. אני חושב שהדבר הנכון ביותר באמת, שגם הצוות שאחראי אצלכם במשרד הפנים, גם על החלק הערכי של העניין וגם על החלק הטכני, ייפגש עם מנהלי המפלגות. עוד פעם, זה לא בקשות אישיות. זה פשוט בסוף תיאום ציפיות איך הדבר הזה צריך לעבוד בצורה מסודרת. כולם רוצים בסוף שזה יעבוד בצורה מסודרת. ואני מציע, תנצלו את אותו שבוע עשרה ימים עד הישיבה הבאה. אני הייתי רוצה להגיע כבר עם דברים יותר מוצקים. מבחינתי גם לרוץ קדימה ולאשר את החקיקה, עם התוספות שאנחנו כמובן נדבר עליהן. 

אבל לכן אני מציע, עוד פעם, אני לא יכול להכריח אתכם, אני יכול רק להציע, לבוא. אני דבר אחד כן יכול לומר, אני ארצה לשמוע בישיבה הבאה מה הולך להיות סדרי ההצבעות ואיך. מה התחדש השנה לעומת זה, אם זה הסריקה ודברים אחרים. תוך כמה זמן אתם מקבלים את זה. אני רוצה לדעת מה קורה בבק אופיס בעניין הזה, שזה בסוף הפרונט של הבחירות, בסופו של יום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, גם השכר של אנשים תלוי בזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, נכון, נכון. יש פה גם עוד דבר אחד שנקרא אנשים שעובדים לפרנסתם. נכון. אוקיי. אנחנו רוצים שיעבדו לפרנסתם ולא לצרכים אחרים. כן?

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד עוד הערה קטנה. המפקח נמצא עכשיו עם המפכ"ל והוא מסמס לי תוך כדי שיש דרישה מטעם המפכ"ל לנסות להכניס מצלמות גוף גם כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מברך על כך מאוד. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

אבל באותה נשימה אני אגיד, שנייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רק אחרי שיש שני מזכירים. רק אחרי שיהיה שני מזכירים. ואני מברך, באמת. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

 לכאורה תהיה לנו בעיה של היערכות. אני אשקף גם את עמדת המפקח. בסדר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כלפי מה? מצלמות או מזכירים? 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני קודם כל אהבתי לשמוע שמפכ"ל, מפכ"ל? 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

כן, מפכ"ל המשטרה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה, הוא רואה בלייב את הדיון? 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

את אמרת מפכ"ל דורש. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אמרת מפכ"ל, זאת אומרת המפכ"ל רואה בלייב?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לגבי המזכירים יש לך גם בעיית היערכות או רק לגבי?

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

לא, לא. לגבי המזכיר הנוסף אנחנו ערוכים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. תודה רבה. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

עלתה דרישה, זה הנוסח. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הוא יכול לבקש. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

אני מקריאה נוסח. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני קודם כל מברך על מה שאמר המפקח בשם המפקח הכללי של המשטרה. מפקח ממפקח מה שנקרא. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הוא רואה בלייב את הדיון. אתה פספסת את הזה, ההיפך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אומר עוד פעם, אני מצטרף, גם מה שאמרה מקודם בעצם חברת הכנסת מלינובסקי. שוב, אני אומר אבל דבר אחד. שני מזכירים, הוועדה, אני חושב שאני מדבר בשם כל חברי הוועדה. נכון יוליה? אני חושב שאני מביא את רוח הדברים של הוועדה. שני מזכירים מבחינתנו זה חובה. זה נחוץ, נקרא לזה ככה. דיברנו, אם לא יהיו שני מזכירים, יהיו קריטריונים שיוכנו על ידי משרד הפנים באישור הוועדה. אבל אם יהיו שני מזכירים, שזה דבר נכון ומבורך, אני גם חושב שאם אפשר להתחיל גם את הפרויקט הזה של המצלמות, מה שהיה בזה, מצוין. תבורכו. אפשר להתחיל אותו בקטן. שוב, קריטריונים ברורים. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

בדיוק. יש שם את, אם זה במוניציפלי, אדוני יושב הראש, זה עוד יותר רגיש. כי אנחנו יודעים את זה. נכון. אז פה צריך בכפפות המשי, כי זה יכול לגרום נזק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, חברים, אין לנו את כל היום, יש לנו רק עד 14:00, זה הכל. אתם רוצים הפסקה של 10 דקות?

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני יודעת למה אתה רוצה. לא. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אם אתה רוצה, אני יכול להחליף אותך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני יודע. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני בעד מצלמות, פשוט לא גוף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה החלפת אותי לא פעם. בבקשה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(5)
	בסעיף 35 - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (ד), אחרי "מי שחתם" יבוא "כמגיש כאמור בסעיף קטן (ג)";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ח), במקום "הסכמת המועמדים בכתב או במברק" יבוא "כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום בידו" ובמקום "33" יבוא "40";




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הסברים בקצרה? בוא נאמר, המברק ירד מהפרק. הצבי של הדואר נושם לרווחה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הצעד הבא זה להוריד פקסים. או שאני יותר מידי פרוגרסיבי פה? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. התיקון הראשון הוא לגבי מה קורה כשיש חתימה כפולה. יש לנו רשימות מטעם מפלגות וסיעות יוצאות, שבא כוח של הסיעה חותם. ויש לנו רשימות חדשות, צריך 200 חותמים שהם חותמים ותומכים ברשימה. החוק היום אומר שמי שחתם חתימה כפולה, שתי החתימות שלו פסולות. ועלתה שאלה בפסיקה האם זה חל על תומכים או גם על באי כוח. אנחנו מציעים להסדיר כאן את חוסר הוודאות. לקבוע שהאיסור על חתימה כפולה כפוסל את שתי החתימות חל על תומכים. ואנחנו בהמשך מציעים הסדר אחר לגבי חתימה כפולה של בא כוח של רשימה, שאומר בעצם איך, את האיסור על מפלגה להגיש שתי רשימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הערות?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הסיפה שוב, אתה יכול לחזור על הדברים? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. אז אני אומר שוב, ההצעה פשוט על החתימה הכפולה של רשימה היא בהמשך. אז זה פשוט בסעיף אחר, בסעיף 40(א)(5), סעיף חדש שאנחנו מציעים. 





(היו"ר נאור שירי)

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

מה ההשלכות של הסיפה על הסעיף?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד מה ההצעה המשלימה. רשימה, ההצעה של סעיף 40(א)(5) רשימה שהגיש גוף כאמור בסעיף 35(ז) שהוגשה מטעמו רשימה נוספת תיפסל הרשימה המאוחרת ביניהם. כלומר, הכלל הוא שאם אותה מפלגה הגישה שתי רשומות, הרשימה הראשונה בזמן מאושרת והרשימה השנייה בזמן נפסלת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זה קשור לפה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הכלל היום בחוק אומר שמי שחתם על רשימה, על שתי רשימות, החתימות שלו נפסלות. ועלתה השאלה האם זה חל על חתימה של בא כוח סיעה. כלומר, שדרך זה בעצם נפסול את המקרה שבו מפלגה מגישה שתי רשימות. אז מה שאנחנו מציעים להעביר שהאיסור על חתימה כפולה כפוסל את שתי החתימות חל על תומכים ברשימות חדשות. ולגבי באי כוח לקבוע את ההסדר הזה שאומר שהחתימות לא נפסלות, אלא הרשימה המאוחרת נפסלת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם אני מבין נכון, מה שמוצע כאן זה הסדר לגבי רשימות חדשות בלבד. אם אני מבין נכון. שפה חתימה כפולה תיפסל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה לא הסדר חדש. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, לא, אני מבין. אני רק, מה שאתם רוצים, ההבהרה שאתה מציע היא לגבי, שהממשלה מציעה, היא לגבי סעיף קטן (ד) המוצע הוא לגבי רשימות חדשות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

נכון, להבהיר שהוא חל רק על רשימות חדשות. ובמקביל, לקבוע הסדר לגבי רשימות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

רשימות חדשות, אבל אם יש רשימה קיימת ורשימה חדשה נוספת, אז זה אותו דבר. זאת אומרת, זה תקף לגביה, כי זה שתי רשימות. לאו דווקא רק החדשה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. שוב, השאלה מטעם מי היא מוגשת. רשימה חדשה מוגשת מטעם קבוצת הבוחרים והיא לפי הכללים שלה. כאן אנחנו מדברים על רשימות מטעם גוף, כלומר סיעה בכנסת, מפלגה בכנסת או סיעה יוצאת. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

וזה לא תמיכה לראשות עיר. זאת אומרת, יכולה להיות תמיכה לרשימה לראשות עיר, אבל תמיכה בסיעה שונה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו מדברים כאן על רשימות למועצה, כן. אפשר כמובן גם לתמוך. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

לא, תמיכה לראשות, לא לסיעה של אותו מועמד או אותה מועמדת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יש הגשה של הרשימה למועצה ויש הגשה של הרשימה לראש ראשות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

אז אפשר, בעצם עדיין יהיה אפשר רשימה לרשות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, כן, מפלגה יכולה לתמוך גם ברשימה וגם במועמד. אנחנו כרגע מדברים כאן על שתי רשימות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

את החלק השני תסביר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

המברק הוא באמת כבר פחות רלוונטי ולכן אנחנו מציעים להבהיר שחתימה על כתב הסכמה תהיה פשוט כתב הסכמה חתום. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

אתם לא רוצים לאפשר גם משהו אלקטרוני? מייל חס וחלילה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בסעיף הבא אנחנו נותנים הסדר כללי על המאוכן. אני כן אגיד שאנחנו, שוב, לפי הפרשנות שלנו, כתב הסכמה עלתה השאלה הזאת גם קודם. כן צריך היות חתום בכתב ידו. אנחנו לא חייבים בהכרח לקבל את העתק המקור. זאת אומרת, אנחנו כן יכולים לקבל צילום. אבל שוב, זה כאן להבהיר באמת שצריך להיות חתום ושהמברק הוא כבר לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

שאלות? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא במייל. זה מוגש למנהל הבחירות יחד עם החוברת. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

לא במייל, פיזי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הוא אמר צילום אפשר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

החוברת עצמה מוגשת למנהל הבחירות. החוברת יחד עם כתבי ההסכמות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

זה צילום? לא מקור, אתה יכול להגיש צילום, כי אמרת את זה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כתב הסכמה כן. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

כתב הסכמה. שאלות למישהו? אפשר להמשיך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לגבי פסקה (6) לא עדכנו אותי, מה? אנחנו לא דנים. לבקשת יושב ראש הוועדה, מוצע פה איזה שהיא מערכת ממוכנת שמבחינתנו לא נולדה. אין לנו, מבקשים שמילא זה רק מהבחירות הבאות, שיהיו ב-2028 או לפחות הבחירות שיהיו אחרי הבחירות הקרובות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

או לפני. הכוונה היא שלא לבחירות של אוקטובר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מכל מקום, מכיוון שהנושא הזה איננו בשל לטעמנו ויושב ראש הוועדה, אנחנו מציעים שהנושא הזה לא ידון בשלב הזה. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

תומר, עד שיש משהו שמכניסים מערכת אלקטרונית, אתה גם את זה מוריד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

חס ושלום. אנחנו מבקשים שתבוא הצעה יותר מפורטת, שמתייחסת גם להיבטים של אבטחת מידע, להיבטים של פרטיות. להיבטים של איך בעצם, איך עושים את כל הקשר לוועדות הקלפי או למנהלי הבחירות. הדברים האלה כאן כרגע לא מוסדרים ואנחנו חושבים שההצעה כרגע לא בשלה לדיון. ואנחנו ממליצים לדלג עליה בשלב הזה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש לי שאלה לגבי 40(א). 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

אנחנו לא ב-40(א). דילגנו לבקשת, בהוראת, זו לא הייתה אפילו בקשה, על סעיף (6), אנחנו ממשיכים לסעיף (7). 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

פסקה (7). 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

רגע, רק שאלה. אמנם הפרדנו את זה. ייקבע או הממשלה, תיערך לזה? זאת אומרת, תבוא ותגיש הצעה יותר בשלה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מכיוון שכרגע אנחנו מבינים שהמערכת הזאת לא קיימת. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

אה, היא לא קיימת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

היא לא אופיינה גם כנראה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא, היא בשלבי פיתוח. היא לא תהיה בשלה לבחירות של אוקטובר 2023, בגלל זה ביקשנו להחיל את זה רק אחרי הבחירות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

בסדר גמור. סעיף (7) בבקשה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אם דנים בזה או לא, לדעתנו יש נימוקים טובים להכניס את זה. אבל השאלה אם אתה רוצה לקיים על זה את הדיון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(7)
	בסעיף 38, אחרי "שני אנשים" יבוא "שמלאו להם 18 שנים לפחות";




 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. לגבי באי כוח של רשימות, אנחנו רוצים, כיום אין שום מגבלה. זאת אומרת, יכול להיות גם קטין. אנחנו רוצים לקבוע לפחות שהוא אדם בגיר, כדי שיהיה קל יותר לנהל את הקשר מול באי הכוח. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(8)
	בסעיף 38א - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), אחרי "בשיק בנקאי" יבוא "או בדרך אחרת שיקבע השר";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (א1) במקום "מהיום ה-30" יבוא "מהמועד להגשת רשימת מועמדים";




 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

שזה כמה ימים? טוב, תתחיל ב-א'. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה היום ה-33 ואנחנו מבקשים להקדים את זה ל-40. 

מדובר כאן על ערבון שרשימה חדשה צריכה להגיש יחד עם הגשת הרשימה. אז התיקון הראשון, אנחנו בעצם רוצים לקבוע, החוק היום קובע שהערבון יינתן בשיק בנקאי ואנחנו רוצים לתת גם אפשרות למערכת תשלומים אחרת. למשל תשלום באינטרנט עם כרטיס אשראי, שכבר הכסף יעבור במקום להגיש, ללכת לבנק, להוציא שיק בנקאי ולהעביר למנהל הבחירות. אז שוב, אני אומר גם, כרגע אנחנו רק מציעים לקבוע דרך אחרת בתקנות ולא לפרט. אבל לתת גם את האפשרות של לא רק שיק בנקאי. 

התיקון השני זה לאחד את המועדים, כדי שיהיה ברור כבר במועד האחרון להגשת רשימות מי הגיש ערבון ומי לא. ושמנהל הבחירות אחרי הגשת הרשימות יוכל להתפנות לכל התהליך של בדיקה וטיפול ברשימות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

לאחד את הבירוקרטיה הזאת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בקבלה של מסמכים חדשים מהרשימות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

הערות למישהו? שאלות? בבקשה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(9)
	בסעיף 39, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:

	
	
	
	"(ה1) בא כוח רשימה רשאי לבקש ממנהל הבחירות לשנות את כינוי הרשימה שהתבקש עם הגשתה, לא יאוחר מהמועד לתיקון ליקויים כאמור בסעיף 40; על הכינוי המבוקש לא תהיה זכות עדיפות לפי סעיף זה";




 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הכלל היום, זאת הפרשנות שלנו, היא גם התקבלה בפסיקה, שם הרשימה, הכינוי, כלומר מה שגם בסוף מופיע על הפתק הוא חלק מהפרטים שמגישים במועד האחרון להגשת רשימות על גבי החוברת. היו לנו אבל הרבה מאוד מקרים שהרשימות ביקשו, אחרי הגשת הרשימות לתקן, הם שכחו איזה שם, הם שכחו להוסיף "ברשות כך וכך" ושוב, אנחנו עד היום סירבנו להם וגם זה אושר בפסיקה. אבל בגלל שראינו שיש כנראה צורך כזה מטעם הרשימות, אז אנחנו מציעים כן לאפשר להם, שוב, באופן שוויוני לכל מי שרוצה לתקן את כינוי הרשימה עד למועד לתיקון ליקויים. ושוב, כדי שלא ייווצר מצב שמישהו מבקש לתקן אחר כך יפגע במישהו שכבר הגיש כדין, אנחנו מבקשים לקבוע שלא תהיה זכות עדיפות לפי הסעיף, אלא הכלל הרגיל של כל הקודם, לפי הקודם בזמן. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

סעיף 40, כמה, מה זה סעיף 40? רשום "כאמור בסעיף 40". 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. המועד היום לתיקון ליקויים הוא 23 ימים לפני הבחירות ואנחנו מציעים להקדים את זה ל-28 ימים לפני הבחירות. אבל שוב, העיקרון הוא שעד המועד האחרון לתיקון ליקויים יהיה אפשר גם לתקן את השם ולהציע למנהל הבחירות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

תומר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, הערות לזה. שתי הערות:

1. לגבי הסעיף עצמו: אנחנו רוצים להבין למה זה מתייחס רק לכינוי וגם לא לאות של הרשימה. אם רוצים לשנות את האות או להוסיף או לשנות, בכפוף כמובן לכללים, של מי שכבר לקח אותיות עדיף. זו שאלה אחת.

2. הערה שנייה של יושב ראש הוועדה הייתה שעל פי המצב המשפטי הקיים רשימה שהיא לא רשימה ותיקה מאוד לא יכולה לבחור שלוש אותיות, היא יכולה לבחור עד שתי אותיות. מדוע לא לאפשר גם לרשימות חדשות לבחור, רחמנא ליצלן, שלוש אותיות?

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

לא ידעתי שאי אפשר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מסתבר שלא. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

מה, על פי חוק אסור שלוש אותיות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

עד שתיים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד. לשאלה הראשונה, לא נתקלנו בבקשות לשינוי אות אחרי הזמן. זה סעיף שבא לענות על צורך. אין לנו התנגדות עקרונית להוסיף כאן גם את האותיות. ושוב, עם הערה שבאמת לא תהיה זכות עדיפות כדי לא לפגוע במי שכבר הגיש את האותיות. 

לגבי השלוש אותיות, גם, אין לנו איזה התנגדות עקרונית. רק צריך שזה ייקבע, שוב, בצורה אחידה וברורה לכולם. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

יש הגבלה היום, הגבלה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בחוק כתוב עד שתי אותיות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, כן. היום רשימה יכולה לבחור עד שתי אותיות. יש כללים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רק הוותיקות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

ותיקות זה 2013 כזה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

1992. האחרונות שקיבלו שלוש אותיות. 

 << יור >> היו"ר נאור שירי: << יור >>  

לא שאני בא לעשות פרסום, אבל רשימת "קצב" - קול צעיר בעיר, לאמיר כוכבי, שלוש אותיות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הם יכולים שלוש אותיות או אם הם השתמשו בשלוש אותיות בקדנציה הקודמת או שזה איחוד של שתי רשימות. ואז הם לוקחים מכל רשימה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

גם אני, תראה, מה שאומר חבר הכנסת שירי, שאפשרו שם שלוש אותיות. למרות שלא היה איחוד וזה. גם אני יודע שהמצב המשפטי היום הוא שרק מפלגות ותיקות. בכל מקרה, משרד הפנים אומר שאין לו התנגדות. 


(היו"ר יעקב אשר)


 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין לו התנגדות לשלוש, בסדר גמור. הלאה. כן, דין?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

בעיקרון, כינוי לא אמור להטעות. זה עדיף. לא כינוי, גם אות, לא אמורים להטעות מול כינויים אחרים. החשש הוא באפשרות לתת בקשה לשינוי הכינוי מבלי לתת לה פומבי זה שאנשים לא ידעו לטעון בפני מנהל הבחירות שעלול להיות פה חשש להטעיה. האם לא כדאי לקבוע פה איזה שהיא חובת פומביות לבקשה? כי אחרת הם יראו את הכינוי שעלול להטעות מול הכינוי שלהם במועד מאוד מאוחר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא הבנתי. אפשר? סליחה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

כשאתה מגיש את רשימת המועמדים היום, אתה מבקש כינוי מסוים. "יש עתיד בראשות יאיר לפיד", נגיד. "כחול לבן" בראשות כך וכך. כשאתה מגיש את הבקשה הזאת, כולם יודעים שהוגשה בקשה כזאת.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה, ואתם יוצאים מנקודת הנחה שלפני זה לא פרסמנו?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זה כולם יודעים?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

לא, שבועים לאחר מכן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זאת אומרת כולם יודעים?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

יש אנשים, ועדת הבחירות נמצאת במעמד הגשת הרשימות. היא נחשפת לרשימות. היא רואה את זה. אנחנו מפרסמים, באתר שלנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל זה לא מה שקורה ברשות המקומית. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אני מניח שנציגי ועדת הבחירות מעיינים בטפסים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אין ועדת בחירות. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

יש ועדת בחירות מקומית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש, אבל הם לא, מי שמטפל בזה זה מנהל הבחירות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אבל למה זה סודי? לא הבנתי. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

זה פשוט אין לזה היום שום כלל פומביות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

גם לא בבחירות לכנסת. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

בבחירות לכנסת אנחנו מפרסמים את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אתם מפרסמים, אבל זה לא כתוב בחוק. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

נכון, אבל אנחנו לא נותנים עכשיו אפשרות לשנות את הבקשה שלי ושהיא תגבר. יש דיון בוועדת הבחירות המרכזית שבו מאשרים את הרשימות. פה מנהל הבחירות עושה את זה לבדו. אין שום מקום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כי הוא מאשר את הרשימות. עוד פעם, אני מסביר. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

נכון. ואין שום מקום שמישהו יוכל לטעון שהכינוי - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל יש תנאים לעניין. אם זה יטה אז יפנו לעתירה בעניין הזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, יאללה, חברים. השעון מתקדם, ישיבות סיעה מתקדמות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כמובן שאנחנו צריכים, אני לא יודע אם צריך להבהיר את זה במפורש, אבל אני חושב כמובן שהכלל שקבוע גם בחוק היום, שהכינוי והשם, אסור שהם יהיו מטעים, צריך לחול גם על השינוי הזה. אני לא יודע אם צריך להבהיר את זה במפורש בחוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. משה שיפמן, שם ותפקיד?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

נציג דגל התורה. התיקון של הליקויים, אתם נותנים יומיים. נכון? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, עוד לא קראנו את זה. עוד לא הגענו לסעיף הזה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

סליחה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

סעיף של כינויים ושנות יש עוד הערות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. הלאה. להקריא, בבקשה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(10)
	במקום סעיף 40 יבוא:

	
	
	"ליקויים ברשימת מועמדים הניתנים לתיקון
	40.
	
	בכפוף לסעיף 40א, הוגשה רשימת מועמדים שלא פי פרק זה, יודיע מנהל הבחירות, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, לבא כוח הרשימה ולממלא מקומו על הליקוי, והם רשאים לתקן את הליקוי לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות";

	
	
	(11)
	אחרי סעיף 40 יבוא:

	
	
	"ליקויים ברשימת מועמדים שאינם ניתנים לתיקון
	40א.
	
	מנהל הבחירות לא יאשר רשימה שנמצא בה אחד או יותר מהליקויים האלה:

	
	
	
	
	
	
	(1) רשימת מועמדים הכוללת מספר בלתי מספיק של חותמים;

	
	
	
	
	
	
	(2) רשימה שמספר המועמדים בה נמוך מהמספר הנדרש כאמור בסעיף 35(ב);

	
	
	
	
	
	
	(3) רשימה שהוגשה בלא תצהיר כאמור בסעיף 35(ג);

	
	
	
	
	
	
	(4) רשימה שאינה חתומה כאמור בסעיף 35(ז);

	
	
	
	
	
	
	(5) רשימה שהגיש גוף כאמור בסעיף 35(ז) שהוגשה מטעמו רשימה נוספת - תיפסל הרשימה המאוחרת מביניהן; ואולם אם שני גופים או יותר הגישו רשימה כאמור בסעיף 35(ז), והיה מביניהם מי שלא הגיש מטעמו רשימה נוספת - יראו את הרשימה כאילו הגיש אותה הגוף האמור בלבד;

	
	
	
	
	
	
	(6) אם כתב הסכמה של מועמד אינו חתום כאמור בסעיף 35(ח) ייפסל המועמד, ואם פחת בשל כך מספר המועמדים מהמספר הנדרש כאמור בסעיף 35(ב) - תיפסל הרשימה;

	
	
	
	
	
	
	(7) שינוי כאמור בסעיף 35(ט);

	
	
	
	
	
	
	(8) רשימה שלא ניתן לגביה עירבון כאמור בסעיף 38א(א1);

	
	
	
	
	
	
	(9) רשימה או מסמך שנקבע כי יש לצרף לה, שהוגשו אחרי המועד האמור בסעיף 35(ח);

	
	
	
	
	
	
	(10) רשימה שהוגשה שלא על גבי טופס כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 35";



 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, שנייה. כן, כן, ארז דיבר על הנושא אם שכחו אחד שבמקרה זה גם הפיל את הרשימה. אבל בואו ניתן כמה מילים על כל הסעיף, כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

חברי הכנסת צריכים לשים לב. הליקויים שמנויים פה, 10 ליקויים שמנויים פה, זה אומר שברגע - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל בוא תתייחס קודם כל לסעיף 40 בקטע של הימים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

28, 30. כאילו יומיים לתקן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יומיים לתקן. כן, שזה מעט מידי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני חושב שזה מעד מידי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

המצב היום הוא שנותנים שלושה ימים לתקן. אנחנו חושבים שבאמת צריך להשאיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה הרציונל?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

נותנים שלושה ימים, כולל שישי שבת. כאן אנחנו נותנים יומיים מלאים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, מאיפה אתה לומד את זה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה הלו"ז. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אבל אתה לא מציין את זה פה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, שואל היועץ המשפטי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה פשוט המצב בפועל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זאת אומרת?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בגלל שהבחירות הן תמיד ביום שלישי, גם הימים שלפני זה הם תמיד קבועים. ולכן המועדים היום הם בעצם מחמישי עד ראשון. ועכשיו אנחנו אמנם נותנים יומיים, אבל הם יומיים רגילים. הם מראשון עד שלישי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ומה הבעיה לקבוע 27 ימים? זה פשוט נותן להם עוד יום. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הם בנו לו"ז פה, ברגע שאתה נוגע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה לא משפיע. זה לא משפיע. זה פשוט נותן למשרד הפנים קצת פחות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה נותן פחות זמן לבדוק את הליקויים שתוקנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון. כמו שהיום יש לך ארבעה ימים, יהיה לך גם עכשיו ארבעה ימים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תחשבו על זה. מה רצית להעיר?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. אנחנו גם הקדמנו את המועד לאישור או פסילה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הכל בסדר. אנחנו, את המרווחים להשאיר. שזה יהיה שלושה וארבעה, כמו שיש היום. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. להשאיר את המרווחים, אי אפשר להשאיר את המרווחים בתוך הלו"ז הזה. שוב, אנחנו באמת, המרנו את זה מחמישי עד ראשון, שזה אמנם שלושה ימים, אבל כולל סוף השבוע - לראשון עד שלישי. וזה גם מתקשר לרשימת הליקויים. בעיקר הליקויים שניתנים לתיקון. זה לא ליקויים טכניים מאוד של השלמת פרטים ודברים כאלה או החתמה של תומכים. במקרה שיש חוסר של תומכים, שתומכים נמחקו בגלל שהם לא בגיל המתאים או בגלל שהם חתמו חתימה כפולה. ולכן אני אומר, זה לא הליקויים שלוקח הרבה מאוד זמן לתקן. ואנחנו חושבים שזה מתאים מבחינת הזמנים. אבל שוב, כמובן בסוף אתם תכריעו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני רק רוצה לחדד. אגב, גם מה שאמר עכשיו עו"ד אלמוג קצת לא מתקשר עם מה שכתוב פה. אז אנחנו נצטרך להבהיר את זה כנראה בנוסח. שוב, אני חוזר על הערתי מתחילת הדיון. אין פה שום הוראה שמתייחסת לפסילת מועמדים וגם פסקה (6) אינה מתיישבת עם הרישה של הסעיף. כלומר, כתוב לא יאשר רשימת מועמדים אם מתקיים אחד מאלה ובפסקה (6) מדברים על מועמד שייפסל. בקיצור, אנחנו צריכים סעיף שמתייחס לפסילת מועמדים. ההערה שנאמרה כאן, האחרונה, לגבי אם פחת מספר המועמדים. צריך להבהיר באמת שההוראה שקובעת שרשימה נפסלת אם אין בה מספר מועמדים זה אם אין מספר מועמדים מספיק במקור. לא לאחר שמועמדים נפסלו, אם הם נגיד לא גרים בעיר. כן? שאז אפשר לתקן את הרשימה. זה לא מספיק ברור. כי פה כתוב כל רשימה שאין בה מספיק מועמדים. ותתעורר השאלה האם אין בה מספיק מועמדים לאחר שפסלו את אלה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לפני פסילה או אחרי פסילה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

של מועמדים. נכון. וזה לא כתוב פה. ואני חושב שצריך לשמר את הפרקטיקה הקיימת שכאשר יש פסילה של מועמדים מסיבה כזו או אחרת והיו במקור מספיק מועמדים ועכשיו פחת מספר המועמדים, אפשר יהיה להשלים. אבל צריך לשים לב, וזה אתם צריכים לשים לב היטב, שהמשמעות של מה שכתוב, מה שמוצהר הוא שאותם, שאני חושב שזה בסדר, אבל רק צריך להבין את זה. שהפגמים שמופיעים פה בעשרת המקרים שמופיעים פה זה מקרים שבעצם אם מתברר שזה המצב, הרשימה לא יכולה להיות, זאת אומרת, היא יוצאת מהמשחק באופן סופי. אין אפשרות לתקן. ולכן יש חשיבות רבה לשים לב. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין הבדל בין סיעות אם?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא משנה, כל רשימה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כל רשימה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לגבי פסקה (5) אני רק אעיר, יש איזה, מיקומה הגיאוגרפי הוא לא בסעיף הזה. הוא צריך להיות בסעיף שמתייחס למהות. כאן צריך להיות התוצאה של אותו דבר, כמו שהסעיפים האחרים, שוב, זה גם לא מתיישב עם הרישה של הסעיף. זאת הוראה מהותית שצריכה להופיע בסעיפים של הגשת רשימת ולא בסעיף הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תשובה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד רגע באופן כללי. כמו שאמרתי, זה באמת בעקבות אי בהירות שנוצרה בעקבות פסיקת בתי המשפט. ולכן אנחנו מציעים לקבוע פה רשימה ברורה של הליקויים שפוסלים. הליקויים שכתבנו כאן הם ליקויים שבעצם מה שנהגנו עד היום, כלומר אין כאן מבחינתנו, למעט אולי העניין של הגוף שמגיש שתי רשימות. אבל מלבד זה אין כאן חידושים מבחינתנו. לקחנו את הפרשנות הנוהגת, כמו שאנחנו פירשנו את החוק וכמו שאנחנו הצגנו לבתי המשפט ופשוט איגדנו את כל הליקויים שבגינם פסלנו רשימות. ואני אומר שוב, עד 2018 פסק דין בחיפה שבעצם קצת יצר מבחינתנו חוסר ודאות לגבי התוצאות. ולכן אנחנו בעצם מציעים לעגן את זה כאן. ואני אומר שוב, יש דיון מרמה שנייה של איזה בדיוק ליקוי, כן או לא. אבל יותר חשוב מבחינתנו עיקרון של לקבוע כאן בצורה ברורה ובאופן שוויוני ואחיד מה חייבים עד יום הגשת הרשימות ומה אפשר בעצם, מן הארכת מועד של תיקון ליקויים עד מועד מסוים. באמת כדי שזה ייקבע באופן ברור ושוויוני כלפי כל הרשימות והמועמדים. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אדוני, אני לגבי הנושא של 40א(5), כל הנושא של פסילת רשימות או פסילת מועמדים, בצורה כזו שאי אפשר לתקן - צריך לבחון את זה בזהירות מאוד גדולה. זה פגיעה קשה בזכות של אנשים לפעמים והיא בלתי הפיכה. ולכן, הנושא של 40א(5) שמדבר על פסילה ללא אפשרות לתקן של גוף שהגיש שתי רשימות - זה דבר שהוא החמרה ממה שהיה קודם. כי עובדה היא שבעבר, אם לקחת לדוגמה פה את הנושא של פסק הדין של קליש, בג"ץ אמר היה צריך לאפשר לתקן ואפשר לתקן. ופה אומרים לא, לא יהיה אפשר לתקן. עכשיו, לפעמים זה לא באשמת המועמדים. אני אתן לכם דוגמה ברשותכם. בואו נרד שנייה לרזולוציות, אוקיי? בא עכשיו פלוני והוא מועמד מטעם מפלגה מסוימת. ואותה רשימה גם הגישה את אלמוני באותו יישוב ושניהם בכלל לא יודעים אחד על השני. וכל אחד הולך, מגיש את הרשימה, וחוזר לביתו שמח וטוב לב. ואז רק במקרה, בגלל שההוא הגיש קודם אז הולכים ופוסלים. עכשיו, לפעמים זה גם טעות טכנית. כי החוק כן מאפשר למפלגה להגיש רשימה ולסיעה להגיש רשימה. לפעמים זה נושא שיש פה טעות טכנית של איך אתה רשמת בחוברת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל לא רק טכנית, גם מהותית. אתה אומר שרשימה, מפלגה בישראל, מפלגה שהיא אם בישראל, יכולה - - -

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

איך אפשר לעשות טעות כזאת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, בלי טעות. לא צריך להגיע לטעות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

המקרה של פלוני ואלמוני לא הבנתי איך הוא קרה. מישהו אישר לשניהם להגיש. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

בסוף מי שנפגע זה הבן אדם בקצה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע, איך זה קרה קודם?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

בסוף מי שנפגע זה הבן אדם בקצה. איך זה קרה? זה קרה מסיבה מאוד פשוטה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל אתם כמפלגה אישרתם לשניהם, נכון?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

זה קרה מסיבה פשוטה: החוק מאפשר למפלגה להגיש רשימה והוא מאפשר גם לסיעה להגיש רשימה. הפרקטיקה היא כזו שיש לך מפלגות וסיעות שתומכות בשתי רשימות ביישוב. זו פרקטיקה קיימת, היא קיימת במציאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, שנייה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כזה עוד לא, איך זה עובד?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

סליחה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני לא הבנתי מה אתה אומר. מי זה, הסיעה המקומית מגישה?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

יש סיעה בכנסת שמותר לה להגיש רשימה. אני צודק עד כאן?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

יפה. יש מפלגה שמותר לה להגיש רשימה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

יפה.

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אבל זה קצת נשמע. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

זה קורה בפועל, חברים. שנים כבר. זה קורה המון המון שנים. אז בסך הכל מה שאני אומר - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אצלנו זה לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אצלכם זה לא יקרה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה לא קורה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

זה קורה במפלגות אחרות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, הדוגמה לא טובה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

זה קורה במפלגות אחרות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

איך זה? אני יכול להבין שנייה את הפרקטיקה של איך זה קורה? אני הבנתי את הבירוקרטיה של זה. אבל המפלגה והסיעה, מה זה? זה גוף בנפרד?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

כן, כן. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הכוונה היא לסיעות משותפות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

היא יכולה להגיש, יהדות התורה להגיד כמפלגה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סתם דוגמה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל גם המפלגה וגם הסיעה היא שונה? היא אחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל יש עתיד, יש מחנה. אה, לא. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

יכולים לצורך העניין בהוד השרון, אדוני, חבר הכנסת נאור שירי, יכולה לבוא מפלגת יש עתיד ולהגיש אותך כמועמד. וגם יכולה סיעת יש עתיד לעשות את זה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

איזה סיעה?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

בכנסת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אבהיר רגע. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל הם לא יתקשרו?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

הם מתקשרים. אבל חברים, הפרקטיקה היא כזאת שיש מקומות מסוימים. זה קורה, גם בליכוד, גם במפלגת העבודה, גם במפלגות אחרות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

השאלה הובנה. בוא נשמע רגע את התשובה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

סך הכל אני אומר תנו לתקן את הליקוי אם יש ליקוי, זה הכל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

היכולת של מפלגה להגיש היא רק מפלגה שהיא בעצם סיעה נפרדת. למשל כמו דגל התורה, אגודת ישראל ויהדות התורה. אז יהדות התורה היא הסיעה, שמורכבת משתי מפלגות. במקרה למשל כמו הליכוד והעבודה זה אסור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אני רוצה להזכיר לך. העבודה, עד לא מכבר היה שם את רשימת, איך?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הייתה סיעת המחנה הציוני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מחנה ציוני. יש עתיד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, אתה מבלבל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, רגע, סליחה, סליחה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה החילונים השניים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה זה חילונים?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בדיוק. עגלה ריקה בלי ברגים, לפי מה שאתם אמרתם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תשמע, אתה לא חייב להציג את עצמך פה כל פעם בוועדה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רק שהשיח יהיה מדויק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אומר, היו דברים מעולם. יש דברים מעולם. ביהדות התורה למשל היו דברים מעולם. במפלגת העבודה היה אורלי אבוקסיס שאני לא זוכר, בדיוק. והטעות שעשיתי מקודם עם כחול לבן, אני אזכיר לנאור שירי. הוא עוד לא היה אז מועמד. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה מדבר על המחנה הממלכתי. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

לא, אבל גם הליכוד, דרך אגב, עשה את זה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

רגע יעקב, אולי היא תסביר לך, כי היא מבינה בזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שלום. שם ותפקיד. 

 << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >>  

שמי אינה זילברגרץ, אני מנכ"לית ישראל ביתנו. אז אני פשוט בגלל שיש לי זיכרון טוב, אז לפני בחירות 2018 עבר חוק שמפלגה וסיעה זה בעצם שני גופים שונים, שהם רשאים להגיש רשימה גם מטעם הסיעה בכנסת וגם מטעם המפלגה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז את מחזקת את מה שאנחנו אומרים. 

 << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >>  

שרשימה אחת מקבל את האות של מפלגה. זה לא קשור האם המפלגה או סיעה מורכבת מכמה רשימות. ליכוד יכולים לעשות את זה, כל אחד, לא משנה. במחנות מתוך המפלגה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יפה. ואם הגישו שתיים?

 << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >>  

אם הגישו שתיים, זאת הסוגיה. השאלה האם זה נכון או לא נכון זו שאלה אחרת שצריכה להישאל. אבל זו אותה מפלגה וזה לאו דווקא שני מחנות שונים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יתקן אותי היועץ המשפטי של משרד הפנים, אבל למיטב ידיעתי אם זה סיעה שהיא מורכבת ממפלגה אחת היא לא יכולה להגיש שניים. 

 << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >>  

אתה טועה, כי יש בליכוד למשל. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אתה טועה, הליכוד. 

 << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >>  

היו רשימות א' ורשימות ב'. אם מחל ובלי מחל. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

קודם כל, יש תכלית, יש היגיון בנושא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, רגע, את ההיגיון הבנתי. אני עכשיו רוצה לשמוע את המצב העובדתי. האם היום בעצם החוק מצד אחד מאפשר למפלגות, רשימות, סיעות, מפלגות, להגיש בעצם שניים? זה בעצם, זו המציאות כרגע. אם זאת המציאות, אז צריך לפתור את הבעיה שלא יקרה את הבעיה הזאת כמו שקרתה במקומות. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

ושיהיה אפשר לתקן את הליקוי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

מה שהחוק היום מאפשר זה לסיעה בכנסת להגיש רשימה ולמפלגה שיש לה ייצוג בכנסת. כלומר, הליכוד היום - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יכול להגיש שניים?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, הליכוד היום יכולים להגיש אחד. בעבר הליכוד היו יחד עם "כולנו". 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

הם היום עם ישראל ביתנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, רגע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

טוענים פה נציגי ישראל ביתנו שסיעת ישראל ביתנו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

המנכ"לית שיש לה זיכרון טוב. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ומפלגת ישראל ביתנו יכולה גם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי, אז גם אני ידעתי שלא. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה לא?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תסביר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בגלל שהמפלגה היא לא מפלגה נפרדת, אז רק הסיעה יכולה להגיש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ב-2018 זה היה כנראה עם כחלון. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אבל זה לא כתוב, זה לא כתוב. וגם זו לא הייתה הפרקטיקה, עם כל הכבוד. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

איפה זה כתוב מה שאתה אומר? כתוב סיעה ומפלגה, שני כוחות נפרדים. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

וזו גם הייתה הפרקטיקה כל השנים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. מפלגה מוגדרת בסעיף (1) כמפלגה שמוכרת לפי חוק המימון, כמפלגה נפרדת. וזה בעצם מקרה שבו סיעה אחת מורכבת משתי מפלגות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הסיעה, שמורכבת מכמה מפלגות, אז הסיעה יכולה להגיש בנפרד. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

היא בעצם יכולה לתת מימון לשני אנשים שרצים מטעמה, בתור סיעה ובתור מפלגה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

מימון זו סוגיה אחרת. אנחנו כרגע מדברים על הגשת הרשימה. לגבי מימון יש כללים שונים. ובאמת סיעה יכולה לממן שתי רשימות. אבל לא להגיש אותן. יש הפרדה בין המימון לבין הגשה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רק שנייה. מנחם שפירא, דגל התורה, בבקשה. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

אני חושב שמנסים כל הזמן להפריד בין המימון להגשה. ברגע שאנחנו נכנסים לנושא המימון ואנחנו כן יכולים להגיש כמפלגה לממן כמה גופים, אני לא רואה סיבה שלא נוכל גם להגיש שתי רשימות. אין לזה שום היגיון. הרי אנחנו לא סתם מממנים שתי מפלגות, שתי סיעות באותה עיר. יש לזה איזה שהיא מטרה פוליטית. עיין ערך קליש, מה שקרה בחיפה. זה לא בא סתם. מפלגת העבודה רצתה מפלגה בעירייה והיא גם רצתה רשות עיר. לתמוך ברשות עיר ולהריץ ראש עיר מטעמה. אני לא רואה את הסיבה, למה שימנעו את זה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

ידעתי שאיך שהוא אני אחשוב הפוך. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תבדוק קודם, תבדוק את השטח קודם. גם יוליה חושבת כמוני. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

נכון. זה יותר מסודר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אין לך רוב, די. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תראה, מה שקרה כאן נאור, מפלגת העבודה, ישראל ביתנו, דגל התורה. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

כי אם יש עתיד בחיפה רוצה לתמוך ביונה יהב מצב אחד ומצד שני להגיש מפלגה בנפרד היא רוצה לעשות את זה והיא רוצה להגיש שתי רשימות. היא לא חייבת להיות מוגבלת. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

שנייה, שנייה. הרי שאלתי בסעיפים הקודמים האם יש, אתה מדבר יחידת מימון, אני יכול לתמוך ביונה יהב, בסדר? או יעקב אשר, לרשות עירייה ולתמוך בסיעה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כן, זה אתה יכול. אבל להגיש אתה לא יכול. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

כן. אבל למה להגיש לא? למה להגיש לא?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אבל להגיש כן ולממן לא? 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

למה לממן כן ולהגיש לא?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה סיעת אם. אם זה אומר שיש לה כמה ילדים יכול להיות לה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני יכול אולי להציע טיעון למה לא. כי אז אתה נותן המון המון כוח למפלגות גדולות להשתלט על רשות מקומית באופן טוטאלי. זה טיעון. יכול להיות שזה לא מקובל עליכם. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אבל זה אותו דבר. אם אתה כבר מממן אז אתה גם מגיש. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

אבל כשאתה שאלת, נאור, כשאתה שאלת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, גם על המימון הוא נגד. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא נגד. אני שואל. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אבל זה קיים כבר. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

לא. אתה שאלת אם אפשר לתמוך גם במועמד לרשות וגם ברשימה. השאלה שלך היא לא רק דקלרטיבית אלא גם שאלה של נראות. אפשר להעיר הערה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אפשר. אבל זה מה שאני אומר, אפשר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, לא, בסדר. 


 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אפשר לתמוך במועמד ובסיעה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

במימון. אז אם אתה מממן, למה אתה גם לא מגיש? אפשר להעיר הערה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הערה אחרונה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, אתה לא יכול, אתה יכול להגיש רק אחד. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אז הוא אומר בוא נתקן את זה והוא צודק. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

נכון, צריך לתקן. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אדוני, בסופו של דבר, א' אנחנו בבחירות לרשויות המקומיות. זה בחירות בשני פתקים. ולפעמים באמת אתה רוצה לתמוך ולהריץ מועמד לרשות וגם לסיעה.

דבר שני, אני גם רוצה להגיד משהו בזום אאוט, יותר גדול מזה. המפלגות משחקות תפקיד שיש לו אינטרס ציבורי גדול בבחירות לרשויות המקומיות. ולמדינה יש אינטרס שהמפלגות ישחקו תפקיד, כי אחרת זה עולה הרבה כסף. ויש אנשים שלא יכולים להתמודד כי אין להם כסף. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אחרת לא היו מאשרים את המימון. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

ויש אנשים שלא יכולים להתמודד כי אין להם כסף. או שיש אנשים שלוקחים תרומות ואז זה מייצר לך יחסים שזורע את הזרעים ליחסים לא בריאים אחרי זה. אז לכן לא צריך להקשות, אלא להקל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. שם ותפקיד לפני השאלה. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

שאלה באמת כי אני לא מבינה. מה האינטרס לתמוך גם ברשימה וגם - - -

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כדי שלא יריבו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שנייה. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

כשראש רשות מריץ גם כן רשימה. אנחנו לא בעצם יוצרים מצב שבו אנחנו תומכים בהרצת רשימה פיקטיבית לראש הרשות? 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

לא, להיפך, זה משלים אחד את השני. ויש לך הרבה מאוד פעמים, ואני אתן לך דוגמה מהחיים, בסדר? מתמודד בן אדם לרשות עיר. בסוף הוא צריך לחצות את ה-40% או את ה-50%. זה קואליציה של כל מיני אינטרסים. ולפעמים יש לך רשימות מקומיות או רשימות שכונתיות. בסוף זה לא רק שזה לא סותר, אלא זה משלים אחד את השני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, משרד הפנים. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אני באמת רוצה להבהיר, כי אני פשוט לא מבינה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כי לא הרצת רשימות אף פעם. אתם רק יועצים. אתם יועצים, אתם לא בחיים עצמם, אתם רק מייעצים. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אז בעצם נוצר מצב שבו תומכים בשתי רשימות אבל שונות. זאת אומרת, אין איזה אופציה לתמוך רק. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אי אפשר, כי זה כבר ביחד. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

כן. אבל אתם יוצרים מצב שבו אתם תומכים בשתי רשימות שסותרות. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

הן לא סותרות, הן מוסיפות אחת על השנייה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אל תהיו זה. הן לאו דווקא מוסיפות. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

להיפך, המועמד שלך לראשות עיר אומר לך אני רוצה - - - למועצה. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני אגיד לך. יש, אתה ליכודניק, אני ליכודניק, אנחנו לא שונאים אחד את השני, אנחנו שנינו ליכוד. אז ליכוד. כדי לסתום לנו פה - - -. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני נותן לכם הסבר קצר לפני שמשרד הפנים יענה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בזבוז כספי ציבור. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

כמו אלקין והליכוד בירושלים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שקט בוועדה. אני אגיד לכם הסבר קצר. יש אדם שהוא חבר מפלגה הרבה מאוד שנים, מפלגת העבודה או בליכוד, לא משנה. הוא החליט שהוא רוצה לרוץ למועצה. המפלגה מטעמיה שלה רוצה להריץ מישהו אחר. אבל לא רוצה לפגוע בו. והוא בא למפלגה ואומר תשמעו, אני חבר פה 30-40 שנה. משלם דמי חבר, מצביע בפריימריז. הבנתי, אתם רוצים להריץ מפלגה צעירה יותר. מאה אחוז. אני רוצה לרוץ לבד ורוצה את הכיסוי שלכם כמפלגת אם. למה לא? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כי זה לא אפשרי. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

ממש אתה צודק במאה אחוז. אנחנו צריכים אותך במפלגת העבודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פספסתם. משרד הפנים, תשובה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, רגע. אני רק אבהיר לגבי דברים שעלו כאן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

צריך לבדוק אם מפלגת העבודה רוצה אותך. מה עשית רע, לא טוב בחיים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא מדובר כאן על תמיכה ברשימה וראש הרשות, אלא תמיכה בשתי רשומות שונות למועצה שמתחרות אחת בשנייה. העיקרון כבר קבוע היום בסעיף 35(א) ואומר שאסור להגיש, גוף אחד לא יכול להגיש שתי רשימות. וזה גם אושר בפסק דין בעניין קליש. השאלה שעלתה שם זה מה התוצאה, את מי מהם פוסלים, אם אפשר לתקן או אי אפשר לתקן. גם בסוף התוצאה בקליש הייתה שגוף אחר היה צריך לקחת את החסות על הרשימה השנייה. ולא אושר מצב שבו מפלגה אחת מגישה שתי רשומות. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אבל כן נקבע שאפשר לתקן והייתה חובה לתקן. מינהל הבחירות היה חייב לאפשר את זה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ולכן אנחנו לא מדברים כאן על העיקרון, כלומר ההצעה שלנו היא לא על העיקרון שכבר קבוע היום בסעיף 35 שאסור להגיש שתי רשימות. אלא רק מה התוצאה. אם פוסלים את שתיהן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, תן לו לחדד רגע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

עו"ד אלמוג, אני רוצה לחדד את הנקודה. מעלים פה נציגי המפלגות וגם חברי הכנסת את הנקודה, לשנות את המצב הקיים. אוקיי? לאפשר למפלגה או לסיעה להגיש יותר מרשימה אחת. זו ההצעה שעולה בפנינו כרגע. אוקיי?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אוקיי. אז אני אומר שוב, העיקרון הוא שכל אחד, וזה כולל גם בוחר רגיל, יכול להגיש רשימה אחת. והכלל הזה הוא גם לגבי קבוצת בוחרים שקבוצת בוחרים יכולה להגיש רשימה אחת וכל תומך יכול לתמוך ברשימה אחת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רק שנייה, מה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. גם בכנסת אני לא מכיר מצב שבו מפלגה יכולה להגיש יותר מרשימה אחת, אגב. כן? 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

זה שונה. פה זה שני פתקים, שונה לחלוטין. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שני פתקים, זה בחירה ישירה. אבל גם כשהיה בחירה ישירה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא שונה, כי מדובר על שתי רשימות. זה על אותו זה, לא שני ראשי ערים. שתי רשימות, זה לא שונה. כאילו, עזבו שנייה בעד ונגד. הם מריצים שתי סיעות למועצה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

וגם זה לפעמים טוב לי. יש לי רשימת של שכונת מורשת במודיעין ויש לי רשימה של שכונת כרמים. המוניציפלי שונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תראו, מאוד יכול להיות שבמפלגה, יכול מאוד, את ההיגיון שאני מבין כאן, יש פה היגיון. יכול להיות שיש אנשים שהם מאותה מפלגה, עם אג'נדה מסוימת אחרת. לא שונה, הם לא מתנגדים לעמדת המפלגה. אבל אחד שהוא בא יותר מהתחום של הירוקים, נקרא לזה כך, והוא רוצה להבליט את הנושא הזה יותר מכל דבר אחר. כשהמפלגה יש לה את המפלגה שהיא אומרת ירוק זה חשוב, יש לי עוד כמה דברים. פה מדובר על רזולוציה של רשות מקומית. רשות מקומית זה יכול להיות שכונות, זה יכול להיות אנשים שבאים. אז כל החטא והפשע שלהם זה שהם חברים במפלגה ושהם רוצים שהמפלגה כמפלגת אם תעשה להם את הפרוצדורות ואת הדברים האלה, כדי לא להגיע למצב שהם יצטרכו להיכנס לחובות וכו' וכו'. אני גם לא רואה פה דבר שהוא לא שוויוני, כי כל אחד יכול להיות חלק ממפלגה. אם הוא חלק ממפלגה. אם הוא לא חלק ממפלגה, אז הוא לא יכול להיות חלק ממפלגה.

השאלה שלנו אחת וזה מה שחידד גם היועץ המשפטי. בהנחה שהוועדה רוצה לתקן את הדבר הזה, האם יש לכם התנגדות לעניין הזה עקרונית? או אם אתה רוצה לבדוק את זה ולחזור אלינו בישיבה הבאה? אני אשמח. וכדי שיהיה לך עוד טיעון לפני שתיתן תשובה, אני רואה שלמשה שיפמן, דגל התורה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

כן, אני רוצה לחדד. הרי היום מפלגה יכולה לממן כמה גופים. גם סיעת בת ויכול גם לממן רשות מקומית אחת כמה סיעות בת. כן? פלוס רשימה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רשימה בהיבט של המימון, זה מה שאתה מתכוון. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

נכון, כן. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מימון מותר. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

מימון מותר. חוק המימון אומר שמותר לך לממן כמה גופים, מותר לך להריץ כמה גופים. חוק הבחירות אתה יכול להריץ רק רשימה אחת. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז או זה או זה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

אז זה סתם פייק. אז תהיה אמיתי ותגיד בחוק שאתה גם יכול לפתוח כמה רשימות. או כמו בכנסת אתה יכול להגיש רק רשימה אחת ולממן רק רשימה אחת. או שאתה יכול לפתוח את הכל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני אשמח לשמוע את דעתו של המש"מ. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יכול להיות שצריך לתקן גם את החוק שנוגע למימון. ואני אומר גם, זאת לא הייתה הצעה ממשלתית. אבל מימון זה מימון. ועצם הזכות להגיש רשימה היא חלק מהזכות המהותית לבחור ולהיבחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תקשיב, המילה מימון ומימון לא מקובלת. 

 << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >>  

לא, לא, זה עלילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תודה רבה יוליה. לא מקובלת עליי. מה שעומד מאחורי מימון זה אומר הוא השלוח שלי, בצורה כזו או בצורה אחרת. אי אפשר להתעלם מזה. אני מציע, אני אשמע רגע גם את דין. אבל אני מציע שתבדקו את עמדתכם בעניין. הבעת אותה. אני לא מצליח, לא אני וגם לא חברי הוועדה מצליחים להבין כל כך למה. אבל אני מציע שתבדקו את הדבר הזה שוב, לקראת הישיבה הבאה ותגידו את עמדתכם בישיבה הבאה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה יוצר קושי עקרוני. וכל החוק מבוסס על זה שלא כל אחד יכול להגיש רשימה. אתה צריך מאחוריך או גוף או קבוצת בוחרים. לתת למפלגה להגיש כמה רשימות זה פתרון לא הוגן למפלגות לעומת קבוצות בוחרים רגילות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה יכול להגביל את זה. אז תגביל. דין?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

תודה אדוני. אני לא רואה התנגדות מהותית להצעה. יש לי רק שתי סוגיות שאני חושב שצריך להסדיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מנקודת מבטך. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

כן, מנקודת מבטי ברשויות המקומיות, אגב, לא בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כיועץ. יועץ הוועדה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

יש לי שתי סוגיות שאני חושב שצריך להבהיר:

1. סדרי עדיפות בקבלת אותיות וכינויים. יש לך, למעשה ייצור לך כמה גופים שיש להם את אותה זכות עדיפות על אותן אותיות. אז אתה צריך לקבוע במפורש מי גובר. למשל, אתם יכולים לחשוב על דוגמאות. 

2. סוגיה של שקיפות. היום הציבור, לדעתי בבחירות לרשויות המקומיות לא יודע איזה, מי הגיש את רשימת המועמדים. כשזה אחד לאחד, מפלגת העבודה מול מפלגת העבודה זה נחמד. אבל כשזה גוף אחד שמגיש כמה אולי כדאי להסדיר איזה שהוא מנגנון של פרסום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כשמפלגת "חץ" מגישה רשימה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אבל בכנסת זה מוסדר. אבל בכנסת זה מוסדר, תומר. אנחנו מפרסמים את זה גם ברשומות וגם באתר האינטרנט שלנו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נו, באמת. אף אחד לא יודע איזה מפלגה מריצה איזה רשימה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

זה שלא מסתכלים זה נחמד, אבל לפחות זה מוסדר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מה זה מריצה? בכסף? אז אתה יודע. כן, במבקר המדינה. 

 << אורח >> אינה זילברגרץ: << אורח >>  

דין, אבל לזה יש תשובה. דין, סיעה בכנסת גוברת על מפלגה. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

גם היום יודעים מי בא כוח המפלגה. זה מפורסם, מנהל הבחירות מפרסם מי בא כוח המפלגה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, המכון לדמוקרטיה. סבב אחרון. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אז אני יכולה להגיד בתור מישהי שפשוט בודקת את זה, בדקתי באופן ידני אפילו, כדי לנסות להבין איזה רשימות רצות תחת איזה מפלגה, זה בלתי אפשרי לעשות את זה עד שמבקר המדינה לא מפרסם את זה בדיעבד שנתיים אחרי הבחירות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא שנתיים, לא נכון. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

הבוחר עצמו לא יודע איזה מפלגה מריצה איזה מפלגה, רק אחרי הבחירות וזה בתנאי, ברשויות המקומיות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בכנסת זה מפורסם. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

בכנסת זה מפורסם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז שיתפרסם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר, זה נקודה לתיקון. זה לא סותר את הרצון לאפשר ובלבד שיהיה שקיפות. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

בדיוק. זה החלק שדין, אני רוצה להדגיש אצלו, השקיפות פה היא קריטית כלפי הבוחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מסכים איתך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נכון, נכון. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אולי אנחנו יודעים מאחורי הקלעים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מר חרמוני, רצית עוד משהו להוסיף?

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד לחברי שמדבר על זה שלא יהפכו את המפלגות או יתנו להם כוח חזק מידי. צריך לשנות פה לדעתי דיסקט ברמה הקונספטואלית. המפלגות במדינת ישראל הן חלשות ומוחלשות. הלוואי והייתה להם עוצמה וכל היום מתעסקים איך להקטין את העוצמה שלהם. ובסוף אין פה גם דמוקרטיה. האחד קשור בשני. ולכן אני אומר עוד פעם, המפלגות במוניציפלי משחקות תפקיד עם אינטרס חברתי. אנחנו מאפשרים להיכנס לזירה שאנחנו לא רוצים שאנשים ייקחו הלוואות. שאנשים לא יתמודדו כי אין להם כסף או שאנשים ייקחו תרומות מכל מיני בעלי אינטרס. אז צריך גם את זה לקחת בחשבון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה לא עניין של חיזוק המפלגות. זה פגיעה ברשימות חדשות שיהיה להן יותר קשה להיכנס לעומת מפלגות קיימות. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

שיפנו למפלגות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, בוא, הטיעון הזה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה מה שזה אומר, שבעצם הרשימות החדשות יתחרו ברשימות - - - הקיימות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, התשובה הזאת לא מקובלת. אבל, רגע, לא, התשובה מה, הערת ביניים שהייתה. ברור שזה לא צריך לבוא במקום. אבל אני אומר עוד פעם, אם תלך עם הקו הזה של יש עדיפות בסוף למפלגות אם, אז זה נכון. זה נכון. עכשיו, אני לא חושב שאם מפלגת אם הריצה שתי מפלגות זה מונע מאדם פרטי להגיש את המפלגה שלו כשהוא בא עם אג'נדה שלו, כשהוא בא עם הזה שלו. הוא בא עם קבוצת התומכים שלו. מה זה קשור?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל אתה מצמצם את היכולת הדמוקרטית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הפוך, אולי אני מגדיל לו את האפשרות לעבור את אחוז החסימה?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אתה מצמצם. כי המפלגה יש לה מקור כוח הרבה יותר גדול ואז אתה בהגדרה משנה את המאזן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל זה תגיד על הכל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כל הבחירות מבוססות על מפלגות עם מקור כוח גדול ומפלגות עצמאיות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה צודק. ולכן בדמוקרטיה, פרט חשוב, יש עניין של הגבלת הכוח. והמפלגות החזקות ואלה בעלות הכוח צריכים גם לשים להם, צריכות לשים לעצמן קצת גבול ולרסן את הכוח. פעם כשהמפלגות הן חזקות - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לפי מה שאתה אומר, אני הייתי הולך עם דמוקרטיה עד הסוף ומרסן את הכוח הזה לגמרי, שלא ירוצו מפלגות גדולות. כי זה לא שוויוני. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

נו, באמת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נו, באמת? זאת דמוקרטיה, לא?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, לא. אתה יודע מה? אני לא יודע מה זה דמוקרטיה. אני כל יום מתבלבל בזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

יכולתי להגיד לך עוד לפני הטיעון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אתמול ראיתי את רוטמן איך צועקים עליו ואמרו לי זה דמוקרטיה. לא יודע. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אה, אוקיי, בסדר. אז אנחנו נלמד מכם מה זה דמוקרטיה וחבל שלא לקחנו לו את הסמל. זה מה שאתה רוצה לומר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, אצלנו יש פריימריז של לפחות 12 חברי מועצת גדולי התורה שבוחרים אותנו. אצלכם זה רק רב אחד בוחר. זה גם דמוקרטיה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

טוב, בסדר. אתה מוזמן להתמודד לפריימריז לראשות יש עתיד, זה קורה בסוף השנה הזו. ותפסיק להתבכיין על הפריימריז. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שמישהו ירים טלפון לעופר שלח לעדכן אותו. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בבקשה, הוא מוזמן גם לרוץ. מה לעשות, הוא מוזמן לרוץ. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שירי, אל תתחיל איתי היום. הלאה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לטעמי זה בהחלט בעיה, הצעה בעייתית. אבל אנחנו נשמח לשמוע את עמדת, כי אנחנו חושבים שזו בעיה שפוגעת בעיקרון, מחריפה עוד יותר את הפגיעה בעיקרון השוויון. כפי שאנחנו לא נאפשר לאדם פרטי להגיש שתי רשימות מועמדים, אנחנו לא נרצה לאפשר למישהו מה שאנחנו קוראים בז'רגון ירכוש שלט של מפלגה ובאמצעות זה יוכל גם להגיש מספר רב של רשימות מועמדים. וכך להקשות על הבוחרים בהבנת מערכת הבחירות שעומדת בפניהם. 

העיקרון הוא שגורם אחד, וגם כאילו אדם יכול לבחור או לתמוך ברשימת מועמדים אחת. מבחינת הזכות לבחור ולהיבחר. האפשרות להגיש יותר מרשימה אחד לאחד הגופים שיכול להגיש רשימות יוצרת פגיעה בעיקרון השוויון ובזכות לבחור ולהיבחר. 

שוב פעם, העמדה שלי על פני הדברים, צריך לשקול את זה יותר לעומק מבחינת הנושא של המימון. אנחנו צריכים לבוא בדברים עם נציגי הממשלה בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אדוני, אני מבקש כדי לשים כרגע פסיק לעניין. אני מבקש שתבדקו, תבחנו את זה. בוא, בשביל זה יש לנו את הזמן של שיעורי הבית. תבחנו את זה. יכול להיות שצריך להגביל עד מספר מסוים, שזה לא יהיה משהו שהוא באמת סתם סיטונאי. אבל לפעמים יש בתוך מפלגה, אני שוב פעם מסביר את הרציונל. הרי אנחנו רוצים שאנשים יתאגדו במפלגות. אנחנו רוצים שיהיה פריימריז. אנחנו רוצים שיהיה מפלגות מסודרות בצורה כזו או אחרת. ובסופו של דבר יכול להיות מצב שבעיר מסוימת אחד שמייצג את שכונות הצפון ואחד שמייצג את שכונות הדרום, או ההוא יותר שם דגש על אנרגיה ירוקה וההוא שם דגש על חינוך. והם באים ואומרים אני לא רוצה להיות איתו בשותפות באותה רשימה, אני רוצה רשימה עצמאית. אני רוצה להיות אחד. לא מעניין אותי יותר. אני רוצה להיות חבר במועצה, שאני אוכל שם להגיד את דעתי, בכפוף להסכמה של המפלגה למעלה. 

אנחנו מונעים בעצם בחלק של דווקא דמוקרטיה מה שנקרא לצורך העניין, מונעים ממישהו שהוא כן חבר מפלגה, שנמצא בתוך מפלגה, משלם מיסי חבר למפלגה והכל, לא ליהנות משירותיה של המפלגה בחלק הזה. לכן אני ממליץ בואו נחשוב על זה עוד פעם. גם הייעוץ המשפטי. שמענו גם את דעתו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. אנחנו נצטרך להעמיק בשאלה הזאת. כי זו סוגיה שמעוררת שאלות שאנחנו צריכים לבחון. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

אבל בעיקרון השוויון אדוני, הם טועים. יש פה טעות בסיסית. עקרון השוויון היום כאשר אתה רוצה להריץ רשימה עצמאית, כל אחד יודע שאתה צריך הרבה מאוד כסף לזה. וכל כך הרבה אנשים נמנעים מלעשות את זה, כי אין להם כסף בבית או כי הם לא מסוגלים להביא מישהו שייתן להם ערבות. אז זאת הפגיעה בעקרון השוויון. המפלגה עוזרת לכסות על הפגיעה בעקרון השוויון. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן זה פגיעה בעקרון השוויון. אפשר להסתכל על זה משני מקומות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, זה מה שהוא אומר. תסתכל משני המקומות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן המצב הקיים הוא לא שוויוני במידה מסוימת ולפי התיאור שלך אפילו חמורה. כשניתנת עדיפות לא מעטה באפשרות של מפלגות וסיעות בכנסת להגיש רשימות מועמדים. אז אפשר להסתכל על זה גם משם. המצב הזה קיים מקדמת דנא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל הוא קיים בחצי, זו הבעיה. הוא קיים במימון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

פעם, לפני הבחירה הישירה הוא היה קיים בצורה אבסולוטית. הליך הבחירה הישירה שינה את המגמות האלה. וגם מגמות בעולם, בנוגע למשילות מקומית, היא משתנה. אתם הולכים ובצד הזה, בתור איש מפלגה, אתם מאוד מאוד מחזקים את המפלגות ודווקא לא נותנים לאנשים. 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

כשאתה בא, כשאתה יכול להריץ כמה אתה פותר את הבעיה. כי אתה היום לא תתמודד לבד, כי אין לך כסף. אבל אם המפלגה תאפשר לך, אז אתה תתמודד. ואז אתה נותן למפלגות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל חרמוני, זה בדיוק מה שאני אומר. אתה מתעלם מכל התמורות בשלטון המקומי של אנשים. אתה רוצה לדבר מהותי? אני יכול לדבר פוליטית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, מהותית, תקשיב. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל תקשיב שנייה מה אני אומר. התמורות בשלטון המקומי הם בדיוק הפוך מהמגמה שאתם מציעים פה. אתם מציעים לחזור לשלטון המפלגתי כשאתם מתעלמים ממה שקורה בשלטון המקומי וכל השינוי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אומר לך דוגמה. נגיד שיש עתיד הייתה היום בגוש עם מה שהיה פעם נקרא כחול לבן. אוקיי? נגיד. והייתה החלטה שברשויות המקומיות הולכים ביחד. למה? החלטה מנהלתית כזאת, שלמה. ובעיר מסוימת שאתה גר בה והיית חבר מועצה. והיית חבר מועצה חרוץ ואסרטיבי, אתה רוצה כחבר, אתה רוצה להישאר חבר ביש עתיד. אתה חבר ביש עתיד. אבל אתה רוצה לרוץ לבד. אתה בא למפלגה ואתה אומר תקשיבו, אני רוצה רק את הכיסוי שלכם על המימון ועל זה. אני אתמודד לבד עם הדברים. אני רוצה להביע את קולו של הציבור הצעיר ולאו דווקא את מה שמייצגים כחול לבן או מחנה ממלכתי או מי שלא יהיה בתוך הקונפדרציה הזאת שנקראת כחול לבן. הגמישות הזאת בדיוק נותנת לך. ואם לא, יגידו לך תקשיב נאור, יש לך כסף מיותר? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, אני חושב שהדברים האלה צריכים להיפתר במנגנון המפלגתי. אני באמת, דווקא מהייחודיות והקונסטרוקציה המפלגתית. אתה רוצה, וזה מתחבר בדיוק לעיקרון הדמוקרטי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הנה הפתרון, הפתרון במנגנון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא. כשאתה רוצה לדעת שמפלגת העבודה או מפלגת לא יודע מה, היא מריצה מישהו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נאור, הנה, עומד פה מזכ"ל מפלגת העבודה, נכון? 

 << אורח >> ערן חרמוני: << אורח >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שבא ואומר המנגנון הזה, להיפטר מהמנגנון המפלגתי. המנגנון המפלגתי יצר פתרונות שבהם בעיר מסוימת מפלגת העבודה תריץ מועמד אחד ותריץ מועמד שני, נקודה. המפלגה להלן, המפלגה סיימנו כאן כרגע את החלק הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זו לא תהיה הפעם הראשונה שאני ואתה חלוקים. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(12)
	בסעיף 41, במקום "20" יבוא "23";




 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לגבי הרשימה אבל של הליקויים, אם אתם לא רוצים לעבור אחד אחד?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא. סליחה, אני חידדתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש הערות על רשימת הליקויים.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני חידדתי מה המשמעות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היה את החידוד של היועץ המשפטי שעל זה אתם צריכים לתת. כן, ועדת בחירות מרכזית בבקשה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

יש לי רק הערה אחת. כלל הליקויים שרשומים פה, למעט פסקה (9), הם ליקויים ברשימות עצמן. פסקה (9) מדברת על המועד להגשת הרשימה ואומרת שרשימה שהוגשה באיחור זה ליקוי שלא ניתן לתקנו. אבל היא לא הוגשה בזמן בכלל. עכשיו, כל חוק הבחירות רצוף מועדים שהדין אומר שאי אפשר להאריך אותם ואי אפשר לאחר בהם. אני לא מבין למה דווקא פה צריך לציין שאי אפשר לאחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא שמעתי את הסוף שאמרת. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אני לא מבין למה דווקא בהגשת רשימות מועמדים כתוב שאי אפשר לאחר. בשום מועד בחוק הבחירות במועדי בחירות אסור לאחר. אני חושב שזה יכול ליצור הסדר שלילי. גם פה, גם בבחירות לכנסת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

החשש שלנו שהחוק אומר שרשימה שהוגשה שלא לפי הוראות פרק זה אפשר יהיה לתקן את הליקוי. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אבל היא לא הוגשה בזמן, אז זה אומר שהיא לא הוגשה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

היא הוגשה באיחור, בניגוד להוראות הפרק. והחשש שלנו שבית המשפט, בגלל האופן שבו הוא פירש בעניין קליש עלול לפרש את זה גם בעניין הגשה באיחור. אנחנו מסכימים שאולי לא היה הכרח לכתוב את זה. כלומר, שגם בלי שזה יהיה כתוב זו הפרשנות שלנו וזו העמדה שלנו. אבל למען הזהירות חשבנו שכן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. למען הזהירות נשאיר את זה. אתם גם צריכים לתת לנו תשובה לגבי התוספת של יום אחד, של ה-27 ימים. שאנחנו כן רואים בזה דבר נכון. ואני לא חושב שהוא צריך להיות מובנה אחר כך עם המשך הדברים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אלא אם כן, אם זה יוצא שבת, צריך להגדיל את זה עוד. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו נבדוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

צריך לבדוק את זה, בקיצור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תבדקו. יש לכם שיעורי בית, בוא נקרא לזה ככה. הלאה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(12)
	בסעיף 41, במקום "20" יבוא "23";

	
	
	(13)
	בסעיף 42 -

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (א), במקום "20"יבוא "23" ובמקום "17" יבוא "20";

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ב), במקום "17" יבוא "20";

	
	
	
	(ג)
	במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

	
	
	
	
	"(ג) בעתירה לפי סעיף זה ידון בית המשפט לעניינים מינהליים בשופט אחד ופסק דינו יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-14 שלפני יום הבחירות; פסק הדין ניתן לערעור לבית המשפט העליון ברשות שופט של בית המשפט העליון, בשאלה משפטית; בקשת הרשות תוגש לא יאוחר מיומיים לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים ופסק הדין של בית המשפט העליון יימסר למנהל הבחירות לא יאוחר מהיום ה-7 שלפני יום הבחירות.";




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הסבר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. אז קודם כל, לגבי המועדים: אנחנו מזיזים כאן בשלושה ימים את המועד שבו מנהל הבחירות מאשר או פוסל את הרשימות. אנחנו מקדימים, בהתאם, בשלושה ימים את המועד שבו אפשר להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על ההחלטה של אישור או פסילה. מהיום ה-17 ליום ה-20. אנחנו מקדימים את המועד של פסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום ה-12 ליום ה-14. זה שינויים של מועדים. 

בנוסף, אנחנו עושים כאן שינוי שהוא יותר מהותי, בעניין הערעורים על החלטות של בית המשפט המחוזי. כיום החוק קובע שפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים יהיה סופי. כלומר, אי אפשר לערער עליו. אבל בפסיקה נקבע שאפשר להגיש עתירה לבג"ץ נגד בית המשפט המחוזי, נגד פסק הדין שלו. ובעצם בדרך הזו להגיע לבית המשפט העליון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל אם זה סופי, אז איך זה מגיע לבית המשפט? תסביר לי את זה. איפה האחראי על הדמוקרטיה פה? נאור? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לפי חוק יסוד השפיטה יש סמכות לבג"ץ לדון גם בעניינים כאלה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם בדבר שאין לו סמכות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ולכן זה לא ערעור, אלא עתירה לבג"ץ נגד בית המשפט המחוזי. עכשיו, בגלל שזה הליך כזה, אז אין לזה הסדרה של איך מגישים, מתי מגישים. זה הכל נקבע בפסיקה. בגלל שראינו שבפועל כבר מוגשות הרבה מאוד עתירות כאלה לבית המשפט העליון, אז רצינו להסדיר את זה ולקבוע בקשת רשות ערעור לשופט ולקבוע גם את המועדים מתי אפשר להגיש בשאלה בשאלה משפטית. שוב, זה כבר אחרי הליך ראשון של עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים. פסק הדין. אז להסדיר גם את זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. הערות? אין. הלאה, 14. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, היו הערות פה של התנועה לאיכות השלטון. היא לא רוצה להעיר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

התנועה לאיכות השלטון? לא נמצאים כאן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אתה פשוט לא רוצה להגיד יותר מידי פעמים את המילה דמוקרטיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

בגלל זה אמרת התנועה לאיכות השלטון ולא המכון לדמוקרטיה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רגע. אני אבטא בכל זאת את ההערה שנאמרה. נאמרה הערה לגבי המועד שנקבע של יומיים, שהוא מועד קצר מידי. בית המשפט העליון קבע שעתירה כזאת צריכה להיות מוגשת ביום שאחרי פסק הדין, ביום העבודה הראשון שאחרי פסק הדין. אני חושב שמועד של יומיים הוא מועד סביר. וכמובן נתונה לבית המשפט העליון סמכות טבועה להאריך את המועד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלאה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(14)
	בסעיף 43(א), המילים "ואם התפטר מועמד לאחר יום הבחירות - לידי השר" יימחקו, ואחריו יבוא:

	
	
	
	
	"(א1) מועמד רשאי להתפטר לאחר יום הבחירות בהודה בכתב לשר; מועמדותו ברשימה נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הגיע לידי השר, זולת אם המועמד חזר בו מהתפטרותו לפני כן; כתב התפטרות מוקדם - פסול; המועמד ישלח העתק ההתפטרות לראש הרשות המקומית;




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

העתק כתב התפטרות, כמובן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, כתוב פה העתק התפטרות. העתק ההתפטרות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

את כתב ההתפטרות, בסדר. סעיף 43 היום עוסק בהתפטרות של מועמד ברשימת מועמדים. כלומר, שהוא עוד לא נבחר כחבר מועצה. אבל יש לנו הסדרים בפקודת העיריות על איך חבר מועצה מתפטר או ראש מועצה מתפטר. ונוצר לנו כאן איזה שהוא פער לפני הבחירות ועד יום הבחירות ההתפטרות היא התפטרות אישית. המועמד מגיע אישית למנהל הבחירות, מזדהה בפניו ומוסר לו את כתב ההתפטרות, כדי לוודא שבאמת הוא זה שהתפטר, שהוא עושה את זה מרצון חופשי. בגלל שיש יום בחירות אין אפשרות אחר כך לבדוק את הדברים. אז זה חייב להיות ברמת ודאות מאוד גבוהה. 

אחרי יום הבחירות, יש קצת פחות משמעות לעניין הזה וההסדר בעצם היום שכל המועמדים מכל הארץ צריכים להגיע לירושלים להתפטר בפני השר או בפני המפקח על הבחירות. זה הסדר שהוא לדעתנו מוגזם ואנחנו מציעים אחרי יום הבחירות להתאים את זה להסדר שקבוע היום בשלטון המקומי, מתפטרים בהודעה בכתב. יש 48 שעות לחזור בזה. ובגלל שזה אחרי הבחירות זה גם הפיך. אז אם יש הליך משפטי בית משפט יכול לקבוע בדברים האלה. שוב, בניגוד ל-לפני יום הבחירות שבגלל שהציבור כבר בחר זה הופך להיות בלתי הפיך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הערה אחת. מדוע אתם מבקשים שזה יחול רק מהבחירות לא הקרובות? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, זה יחול החל מהבחירות, החל מה-31 באוקטובר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז למה צריך הוראה מיוחדת לעניין הזה? כי קבעתם בהוראות התחילה שזה יחול רק מה-1 בנובמבר משום מה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זו הייתה הערה של משרד המשפטים. עמי כרגע יצא, אבל אני אנסה להציג בשמו. בשביל הוודאות, כדי לא להחליף באמצע את ההסדר שחל על מועמד שמתפטר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זאת אומרת?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה זה באמצע? עוד לא הוגשו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, הכוונה היא מועמדים שהגישו בבחירות הקודמות והם עדיין מועמדים ברשימה, הם עוד לא נבחרו כחברי מועצה. הם עדיין מועמדים מ-2018. אז לגביהם לא לשנות באמצע הקדנציה את ההסדר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

למה לא? זה לא איזה שהוא, זה צופה פני עתיד. הם צריכים לדעת שמהיום זה ההסדר. אין שום סיבה לעשות את זה דחוי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה, איפה זה יכול לפגוע בהם? לא, אני שואל. אולי יש משהו. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, זה לא עניין של לפגוע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, נחכה שעמי ייכנס, נשמע. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מבחינתו אין סיבה לדחייה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם נראה לי לפי שפת הגוף שלך, גם מבחינת לא. אוקיי. הערות? אם לא, נמשיך. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(15)
	בסעיף 45א(א), אחרי "לחברי המועצה" יבוא "וכן ימסור אותו לפרסום באתר האינטרנט של הרשות המקומית";




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הנה, עמי כאן. תשאל אותו, היועץ המשפטי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. למה אתם מבקשים דחייה של הסדר ההתפטרות ל-1 בנובמבר?

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

סליחה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

סעיף 43, ההתפטרות. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני חושב שפשוט חשבנו שנכון להשאיר, זאת אומרת לגבי מי, לפי המצב, זאת אומרת, מי שחל עליו הדין הקודם. שזה יחול בעצם על חברי מועצה חדשים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

למה? איך זה משנה? איך זה פוגע בקיימים? להיפך, זה מיטיב את מצבם. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני אבדוק את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה מקל עליהם את ההתפטרות, אם הם רוצים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, תבחנו את זה? הלאה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(15)
	בסעיף 45א(א), אחרי "לחברי המועצה" יבוא "וכן ימסור אותו לפרסום באתר האינטרנט של הרשות המקומית";




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלאה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אתה לא רוצה שהוא יסביר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה יסביר? מה להסביר? שאני אסביר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תסביר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לפרסם את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

את מה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

את ההודעה הזאת שהוא מתפטר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, זה סעיף אחר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הכוונה להסכמים פוליטיים שהיום יש חובה לפי החוק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בסדר, עשית לי מארב. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שהיום יש חובה לפי החוק להודיע למזכיר הרשות המקומית. והמזכיר צריך לשלוח את זה לחברי המועצה המכהנים. זה אומר שזה לא מגיע באמת לציבור ולכן אנחנו רוצים גם לקבוע שהמזכיר ימסור את ההסכם לפרסום באתר האינטרנט של הרשות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ובהמשך לחובת השקיפות והזה אנחנו מציעים לעדכן את החוק משנת 1965 ואת הודעת הבחירות לפרסם לא רק על לוחות המודעות, כקבוע בסעיף 48, אלא גם באתר האינטרנט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אז כעקרון, אחלה סעיף. אנחנו מאוד בעד. השאלה היחידה שלי, טוב, יש לי שתיים. דבר ראשון, מי אחראי לאכוף את זה. ודבר שני, אם אין בכלל חובה ליצור כאלה הסכמים מלכתחילה, אז מה מונע בעצם שיקרה מצב הפוך שבו לא יהיו הסכמים פורמליים כדי שלא יהיה את מה לפרסם?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש ועדה לביטחון לאומי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם אני לא הבנתי. הבנתי. הבנתי, אבל לא הבנתי. אין לדבר סוף. ומה יהיה אם ככה או ככה. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

בסופו של דבר, אין לך חובה שבכלל יהיה הסכם קואליציוני, אז מה מונע בעצם? אם אני עכשיו לא רוצה שכל הציבור יידע מההסכם, אני יכולה לחתום את ההסכם הזה בצורה לא פורמלית. זאת אומרת, לא לשבת ולחתום. ואז בעצם מה שיקרה זה שיהיה פחות הסכמים שייחתמו ולכן פחות נחשוף את זה לציבור. אני יכולה אפילו יש לי נתונים קצת לתת, אם תרצו. על כמה בעצם היום נמצאים באתר של העיריות וכמה בכלל יש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. אוקיי, רצית להעיר?

 << אורח >> מירה רזין: << אורח >>  

מירה רזין, ממשרד מבקר המדינה. באמת הדוח שלנו משנת 2007 הראה שלא מקיימים את הוראות החוק. ולכן המלצה הייתה באמת לפרסם את זה לציבור. ואנחנו, מבקר המדינה בהחלט בעד השקיפות והמידע לציבור. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בשני הפרמטרים. גם במה שאמר היועץ המשפטי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

על לוחות המודעות. כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שנתייעץ עם הנציב קודם? כי הנציב מכיר רק לוחות מודעות, הוא לא מכיר אתר אינטרנט. טוב. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני רק רוצה לשאול שאלה אינפורמטיבית. הסכמי עודפים, הסכמי מה שנקרא חלוקת מנדטים. האם מתפרסמים? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הם חלק ממודעת הבחירות של מנהל הבחירות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן? מתפרסמים.

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. אז אנחנו מבקשים שגם יפורסם. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה חלק ממודעת הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, כן. רק שלא רק על לוחות המודעות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. זה ההערה הקודמת. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אפשר רק מילה אחת? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אם אפשר בלוחות המודעות קצת פחות דבק. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אפשר רק מילה אחת? מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתם שקטים היום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, באמת. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

עדיין לא הגיע תורנו. עוד רגע, עוד רגע זה מגיע. כל הפרסומים האלה באתר האינטרנט אנחנו מקבלים את הפרסומים הרי ממשרד הפנים. אלה לא מודעות שאנחנו אמורים להוציא, להפיק בעצמנו. אנחנו מבקשים, אם היועץ המשפטי לוועדה סבור שזה נכון, לקבוע שאנחנו צריכים לקבל את המודעות הללו באופן נגיש לאנשים עם מוגבלות. לא שאנחנו נקבל את הפרסומים ונצטרך איכשהו להנגיש אותם בעצמנו. אנחנו מקבלים את זה בקובץ שהוא מונגש ו-as is, כמו שזה מעלים את זה לאתר האינטרנט של הרשות המקומית.

זה משהו שחשוב שנבין. קודם כל האחריות של המשרד להעביר אלינו את הנוסחים. אנחנו רק צריכים לפרסם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

את מדברת של הודעת הבחירות?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

כל המודעות שעכשיו הוועדה ביקשה להוסיף וגם המודעה שמדברת על הסכמים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

על הסכמים. אבל הסכמים זה בתוך העיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לא קשור. אבל זה לא חבות של העירייה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

כל דבר שאני צריכה לפרסם באתר האינטרנט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

של מזכיר העיר?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

והוא לא יצא ממני. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא מגיע למשרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, נכון. רגע. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

לא, לא. לא ההסכמים הקואליציוניים. מה שאמר היועץ המשפטי, כל ההודעות שהיועץ המשפטי התייחס אליהם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מודעת הבחירות. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

כל הדברים האלה צריכים להיות בקבצים מונגשים. וכל מה שאני עושה, אני כרשות מקומית, זה להעלות אותם באתר. אני לא צריכה להתעסק בעניינים של הנגשה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אכן כן, בהחלט. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

ולא שום דבר מעבר לזה. צריך להבהיר את הנקודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

משרד הפנים, אנא הבהר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני חושב שאפשר להשתמש בנוסח כמו שכתבנו כאן. כאן המזכיר ימסור אותו לפרסום באתר האינטרנט, אפשר שמנהל הבחירות ימסור אותו לפרסום באתר האינטרנט. כלומר, לא לקבוע רשות תפרסם, אלא מנהל הבחירות ימסור לפרסום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אבל היא מעירה שאתם צריכים למסור להם קבצים נגישים. קבצים נגישים זה משהו שצריך לעשות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בסדר. אני אומר, נתכנן את המודעה לפי הכללים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שוב, אין כללים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תכתבו אותם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

עכשיו השאלה היא אם אנחנו צריכים לכתוב את זה בחוק או שאתם לוקחים את זה על עצמכם שלא בדרך כתיבה בחוק. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, אני לא חושב שיש צורך לכתוב את זה בחוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אתם לוקחים את זה על עצמכם? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

תמסרו קבצים נגישים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נרשם בפרוטוקול. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו נכתוב את ההודעות בצורה נגישה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נגישה במובן כללי הנגישות, כן?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. והרשות תפרסם כמו שזה נשלח אליה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלאה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(16)
	בסעיף 63(4), במקום "פרק ח'" יבוא "פרקים ח', ח'1, ח'3 ו-ח'4";




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, מה עם ח'2? למה שכחתם אותו?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מעניין, גם אני שאלתי את עצמי את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה נכלל? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, ח'2 זה בחירות בתוך הרשות מקומית. אנחנו מדברים כאן על אוכלוסיות שמצביעות מחוץ לרשות המקומית ושצריך לשנע את המעטפות למקום מרכזי ולהעביר בחזרה לרשות המקומית. ח'2 לא יוצא מגבולות הרשות המקומית לאורך כל התקופה ולכן לא היה צריך. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זה ח'2?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ח'2 זה בתי אבות. ולכן הוא לא צריך להיות כאן. אלא כללנו בעצם את כל הפרקים שיוצאים, שמצביעים מחוץ לתחום הרשות המקומית ואז הם יכולים להגיע באיחור. זה חיילים, סוהרים, אסירים, מאושפזים בבתי חולים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

באזור הזה של החוק אנחנו הערנו שצריך להשוות את המצב לכנסת בנושא ניהול הפרוטוקולים. ומסירה וליווי של חומר ההצבעה, להטיל את התפקיד הזה על המזכירים ולא על יושבי ראש הוועדות. וכמובן את ההסדר של ליווי חומר ההצבעה ממקומו בקלפי לוועדת הבחירות או איפה שמרכזים את החומרים האלה. שלא יהיה מצב כמו שקיים היום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, איך זה מופיע כרגע? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו צריכים לבדוק אם זה צריך להיות בחוק או בתקנות, אבל בכל מקרה אנחנו נבקש שיהיה הסדר שמבהיר שזה לא יכול להיות שהחומר ילווה על ידי בן אדם אחד. ויארז בצורה. כאילו, אנחנו רוצים להשוות את המצב למה שקורה בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כמו בבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כמו בבחירות בכנסת, לפחות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

וכמובן שגם התשלום עבור הדבר הזה צריך להיות, שהם יקבלו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה חלק מהעבודה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, מה, זה ברור. 

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

שנקבל פרוטוקולים ביד בצורה מסודרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אתה יכול לדבר. תיקח רמקול, תציג את עצמך ותדבר. 

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

יובל, ליכוד. ושנקבל את הפרוטוקולים בצורה מסודרת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה זאת אומרת ליכוד?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יובל מהליכוד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה השם שלו?

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

יובל יפת, סליחה. שאנחנו נקבל גם את החומר בצורה מסודרת, כמו שבעצם סודר מול ועדת בחירות מרכזית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז דיברנו שתעשו את המפגש ביניכם. 

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

לא נקבע כלום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא נקבע כי הם עדיין בתוך הישיבה. 

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

אנחנו ממתינים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אז ההערה של הייעוץ המשפטי הובנה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. ככל שזה התאמה לכנסת זה מקובל עלינו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מקובל. כולל התשלום, אני מזכיר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. תשלום כבר דיברנו על זה קודם. הצעתם מה שהצעתם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אני אומר, אם מטילים, אני לא יודע. אני אומר סתם את זה, כסעיף סל. אם מטילים מטלות נוספות, אני מתאר לעצמי שבבחירות לכנסת בדקו את זה ואמרו מה כן ומה לא ומה ישולם ומה לא. אז לכן אני אומר את זה כסעיף סל. אם אין, אז אין, אז הכל רגיל, הכל בסדר. הלאה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(17)
	בסעיף 66, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

	
	
	
	"(ב) מנהל הבחירות ימסור עותקים מהפרוטוקול לשר ולמזכיר המועצה.";




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מתי?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, אני אומר, זה רק תיקון טכני. היום החוק אומר שהפרוטוקול ייערך בשני עותקים. כלומר, צריך למלא ממש שני עותקים. אנחנו רק מציעים לאור ההתקדמות הטכנולוגית שאפשר פשוט לצלם את הפרוטוקול האחד. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה בסדר. השאלה, העלו פה נציגי המפלגות את הנושא של המועדים למסירת הפרוטוקול. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא, זה לא נוגע למסירת פרוטוקול למפלגות. מסירת פרוטוקול למפלגות זה לגבי התשלום לגבי הדיווח נוכחות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, כן. זה, מתי? מי זה פה מוסר?

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

מנהל הבחירות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מוסר ל-?

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

לשר ולמזכיר המועצה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

למה הוא מוסר לשר?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הוא מוסר למפקח הארצי על הבחירות, למשרד הפנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז מן הסתם זה משפיע על מתי המפלגות מקבלות את זה. נכון?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עוד תחנה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. הוא מוסר אלינו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מתי?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא נכנסו כאן למועדים. זה מיד בסוף הבחירות. אחרי שהוא מסיים את הפרוטוקול, גם למחרת של החיילים, את המיוחדת. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

חברת הסריקה לוקחת את זה באותו יום, סורקת ומעבירה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ושוב, טכנית, עכשיו עם חברת הסריקה, אם זה יעבור דרך חברת הסריקה, אם יסרקו ואז יעבירו אלינו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בקיצור, אתם צריכים לבוא בדברים עם המפלגות ולסדר את העניין הזה. לא בטוח שצריך בחוק. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

להמשיך?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איך אפשר להמשיך כשמירה סלומון מבקשת זכות דיבור?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

תודה אדוני. אני מזכירה שכאן בין סעיף 66 שהוזכר בפסקה (17) לסעיף הבא שבפסקה (18) מגיע סעיף 67. בסעיף 67(2) אנחנו ביקשנו, ודיבר על זה גם חבר הכנסת דלל, לשנות את אחוז החסימה. ואני יכולה להרחיב, להסביר מה, למה וכמה. אבל זה משהו שאנחנו מבקשים להכניס במסגרת התיקונים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שהיטיב לבטא זאת מר דלל. אותי לא שכנע. אנחנו נשמע תכף את עמדת המשרד. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אז להסביר?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה כאן כבר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה בסעיף שהממשלה לא מבקשת לתקן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, הבנתי. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

זה סעיף שאנחנו מבקשים להכניס וזה בין הפסקאות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב מאוד שאת ערנית. יש עוד דברים שלא. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אחד אחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, בבקשה משרד הפנים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה לא נכלל בהצעה. אז אין לנו עמדת ממשלה בסוגיה הזאת של אחוז החסימה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא. האם ראיתם בזה צורך? עשיתם על זה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד אבל שזו כן סוגיה שבחנו. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

באופן עקרוני אלה דברים חדשים שלא נמצאים בהצעת החוק. אנחנו, ברירת המחדל שלנו להתנגד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לכן אני שואל רגע. אני שואל שאלה אחרת. הרי כשאתם באים עם הצעה אחרי שישבתם ודנתם וחשבתם. האם הנושא הזה היה, זאת אומרת, האם אתם רואים בו צורך בשינוי אחוז החסימה? משרד הפנים באיזה שהוא שלב כזה או אחר חשב על זה? או חושב שזה טוב, רגע? פשוט רק כמידע, כידע. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הנושא עלה בדיונים במשרד הפנים כמה פעמים בעשור האחרון. ובסוף הוחלט שלא, לא לכלול את זה בהצעה הזאת. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

כיוון?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זו סוגיה מורכבת. מצד אחד, זה באמת עוזר ליציבות בשלטון המקומי. מצד שני, יש בזה פגיעה בקבוצות מיעוט בשלטון המקומי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איפה המכון לדמוקרטיה עכשיו יצאו בדיוק? 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן, צריך לזכור שאחוז החסימה בשלטון המקומי הוא מאוד גדול בגלל שהמועצות הן יחסית קטנות. בטח לעומת 120 חברי כנסת. המועצה הכי גדולה היא 31. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מישהו לקח מספר ועשה מזה זה. אבל הוא לא חשבן שזה הולך לפי גודל זה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

ולכן בעצם אחוז החסימה כאן הוא תלוי בגודל של אותה מועצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש מקומות שהוא מגיע ל-? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

15%. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

15%. עכשיו, לאיפה את רוצה להגדיל עוד, הרבנית?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

בהצעה שלנו דיברנו על 150% בשינוי מ-75% שקיימת בחוק. זאת אומרת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זו הייתה בקשה אישית של ראשי הרשויות?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

הנושא הזה נדון כמה וכמה פעמים גם במרכז השלטון המקומי. הקושי שנמצא הוא שיש הרבה מאוד מועצות שהן מורכבות מפירורים פירורים של סיעות ושל חברי מועצות. ולכן הפנייה נעשתה. אני גם חייבת לומר שהצעות חוק פרטיות הוגשו בכנסת הקודמת, בכנסת שלפני הכנסת הקודמת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ואף אחת מהן לא עברה. הנה המכון לדמוקרטיה. איפה אתם כשאנחנו צריכים אתכם?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

הנושא הזה אולי לא קודם כי לא הייתה סמיכות מועדים לבחירות מוניציפליות. בכל זאת, השלטון המקומי הוא יציב, בחירות נעשות אחת לחמש שנים. אז יתכן שבגלל זה הנושא הזה לא קודם מספיק מהר בכנסות הקודמות. אבל לתשומת הלב, הדבר הזה זה משהו שאנחנו מבקשים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

עלתה פה דרישה של מרכז השלטון המקומי להעלות את אחוז החסימה. משרד הפנים הסביר שבמהלך הדיונים דיברו על הדברים הללו ויש פה מצד אחד רצון של יציבות כביכול של המועצה לאחר הבחירות. אבל מצד שני יש את האפשרות של להיבחר. הייתי שמח לשמוע את דעתכם בעניין. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אני צריכה קצת להבין יותר את הקונטקסט. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, לא, אז אוקיי. תעשי את זה אחר כך. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אחרי שנסיים פה אני אתעדכן מהר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אחרי הישיבה, בישיבה הבאה. אוקיי, 18.

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(18)
	בסעיף 73א - 

	
	
	
	(א) בפסקה (1), אחרי "במועד שייקבע השר" יבוא "ורשאי בית המשפט לקבוע כי גם הליך הגשת הרשימות ייערך מחדש";

	
	
	
	(ב) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

	
	
	
	
	"(ב) בהליכים כאמור בסעיף קטן (א) יחולו דיני הראיות החלים בערעור בחירות לפי סעיף 73, ועל הגשת ערעור על פסק דין כאמור יחול סעיף 73(א).";


 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אז 73(א) מדבר בעצם על הליך לביטול בחירות שהוא לא ערעור בחירות רגיל שמוגש במועדים, 14 יום אחרי הפרסום ברשומות. אלא במקרים חריגים יש אפשרות להגיש הליך לבית המשפט המחוזי ולבקש את ביטול הבחירות. בגלל שזה קורה הרבה זמן אחרי הבחירות, אז תיקון ראשון שאנחנו מציעים זה שבית המשפט גם יקבע אם הליך הגשת הרשימות ייערך מחדש או לא. או שרק יום הבחירות ייערך מחדש. 

והתיקון השני, להבהיר מבחינת דיני הראיות ואופן הגשת הערעור שזה יהיה כמו ערעור בחירות רגיל ולא כמו הליך אזרחי שיש בו גם דיני ראיות שונים וגם אופן הגשת ערעור שונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל יש כאן בעיה אחרת. אולי תציג אותה, היועץ המשפטי. אין לו היועץ המשפטי. אצלי עברת. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

אז אני אגיד שהיה מקרה, פסק דין זידאן, אתם בוודאי מכירים, שבו בית המשפט החליט לפסול בחירות בגלל שהיה זיוף. בית משפט קבע שכן היה זיוף. וכך שבסופו של דבר מי שבאמת ניצח בבחירות נותרו לו רק שנה וחצי לכהן בכהונה שלו. כן, לתת את הסמכות לשר הפנים לדחות את מועד הבחירות באותה רשות מקומית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה שנקרא, יוצא חוטא נשכר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא. אז היה הליך ובאמת לדעתנו לא היה מקום לדחות את הבחירות, ובית המשפט העליון קיבל את העמדה שלנו. הבחירות הן בחירות למועצה ולרשות המקומית. ומה שזה גורם זה בעצם הפרדה בין החירות. כי המועצה מכהנת חמש שנים. לא נפל פגם בבחירות למועצה. הם עדיין מכהנים מ-2018 עד 2023. ועכשיו בעצם הבקשה הייתה להפריד את הבחירות ושהוא יכהן חמש שנים, בעצם מ-2022 עד 2027 ולפצל את הדברים. 

הבחירות הן פעם בחמש שנים. בחירות גם למועצה וגם לראש הרשות. ובמקרים של ביטול בחירות התוצאה היא שמכהנים עד הקדנציה הרגילה, כדי שכולם יתכנסו בחזרה ב-31 באוקטובר 2023 לבחירות, גם למועצה וגם לראש הרשות. 

עכשיו, אני אגיד שיש אפשרות. זה באמת היה מקרה חריג שגם העותר לא הצליח להוכיח בפרק זמן קצר יותר את זיוף הבחירות. אם זה ערעור בחירות רגיל שהוא מוגש מיד אחרי הבחירות, אז כמובן החשש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני יודע שאין שחור ולבן בדברים האלה. תמיד זו שאלה איזה עורך דין לקחת וכמה זמן הצלחת לגרור. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

נכון. אבל אני אומר, בסוף זה לא רק החוטא יוצא נשכר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא פה בארץ, במדינות אחרות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. יש לזה כמה צדדים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. הלאה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

סליחה, גם כאן יש בין פסקה לפסקה התייחסות שלנו. כן, הצעת החוק הפרטית. אנחנו ביקשנו לעשות תיקון בסעיף 75 לחוק הבחירות ולקבוע שהעוזר אישי של ראש הרשות לא יהיה מנוע מלעסוק גם בנושאים פוליטיים ונושאים אחרים של ראש הרשות. כזכור, בכל זאת מדובר, גם אגב, הבקשה היא גם ביחס לראשי רשויות וגם ביחס לסגנים בשכר. מדובר באנשים שהם גם ממלאים תפקיד ציבורי ועובדים ברשות המקומית, אבל הם גם נבחרי ציבור. ולכן העוזרים האישיים שלהם צריכים למלא ולסייע להם גם וגם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה ההגדרה של עוזר אישי? הסוגיה הזאת מוכרת לי. בזמנו הייתי גם במרכז שלטון מקומי ודיברו על זה. ואני חושב שצריך לעשות פה השוואה של הדברים. כי אני יודע שבבחירות לכנסת עוזרי שרים, יש להם כן, זאת אומרת יש בכלל, קודם כל שאני מדבר על עוזרים, מאחר ואני גם הייתי ראש עיר, אז אני יודע במה מדובר. אז אם זה נהג צמוד, עוזר אישי שהוא גם נהג אבל הוא גם עוזר אישי הוא הולך איתך לכל מקום. גם אם זה חוג בית וגם אם זה כל דבר. והוא שם לך על האוטו, לא יודע, מותר, נדמה לי שאסור. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הוא מסיע אותך לחוג בית, אבל הוא לא משתתף בחוג בית עצמו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, אבל הוא מחזיק לך את הרמקול. מחר מישהו יבוא, יצלם ויגיד הוא עורך את העוגות על השולחן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

היא לא מדברת על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, רגע, אני מתחיל מזה. אני הולך לאט לאט. ואני עולה הלאה. רגע, רגע, תכף נגיע למכון לדמוקרטיה. אני שואל שאלה אחת: מה הבין המחוקק בבחירות לכנסת?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא מוסדר בבחירות לכנסת, זה מוסדר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה מוסדר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, שרים, שרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שרים. בוא, יש לנו את היועץ המשפטי של ועדת הבחירות לכנסת. אתה לא רוצה לדבר או שאתה לא יכול לדבר? 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה לשרים יש מספר עוזרים. אחד מהם הוא עוזר פוליטי שראשי לעסוק בפעילות פוליטית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל הוא לא עובד המדינה. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

הוא יכול להיות עובד מדינה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוא לא עובד המדינה. כן, בהחלט. ההסדר, זה הסדר שגם התחדש לי. ההנחיות של הנציבות קובעות שהעוזרים הפוליטיים אינם עובדי המדינה ומועסקים בצורה קבלנית. זה חידוש גם היה עבורי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה הנחיה של אחרי?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני לא יודע מתי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

בעצם זה הנחיות נציבות שמבוססות על החלטה של ועדת השרים לביקורת המדינה משנת 2005. זה לא מה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

ושכרם משולם מהיכן? מאיזו קופה? מן הסלם לא חבר הכנסת משלם את שכרם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אומר דבר אחד. אני אגיד לכם מה הפרקטיקה שלי בחיים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

צריך לזכור בהקבלה לכנסת, לחברי כנסת יש עוזרים פרלמנטריים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שהם עובדים של חברי הכנסת, הם לא עובדים - - -

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

נכון. כאן לחברי המועצה אין עוזרים. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אבל אנחנו לא מבקשים את זה עבור חברי המועצה. חברי המועצה הם לא עובדים ברשות המקומית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. אבל לא דיברנו על חברי מועצה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אנחנו מבקשים את זה עבור ראשי רשויות ועבור סגנים. הם גם עובדים ברשות וגם - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני אזכיר למשרד הפנים שראש עיר או סגן ראש עיר. ניקח דווקא דוגמה של סגן ראש עיר. לא יכול לקבל עוזר, אלא אם כן הוא סגן ראש עיר בשכר ויש לו את כל הזה. וזה עומד בכל, של אמון אישי, משרת אמון אישי או משהו כזה. אם אני זוכר נכון, הוא מוגבל גם במתח דרגות מסוים. ומשהו שהוא בעצם תוקע, אם ירצה - - - של ראש העיר או הסגן, זו משרת אמון. 

אני בא ואומר דבר אחד: רגע לפני שאת מניפה את היד, כי זה הדבר הכי קל, בואי נדבר קודם כל על המציאות. הרי במציאות, בפועל, בסופו של דבר, מה אנחנו גורמים פה בעצם? כי אם אתה בא לראש עיר או לסגן ראש עיר, ואומר לו תקשיב, יש לך עוזר אחד שהוא עוזר אישי שלך, שאני אגדיר אותו כפוליטי. איתו אתה יכול להשתמש. אבל דיר באלאכ באנשי מקצוע ובאחרים אני לא מרשה לך בשום פנים ואופן. גם אם זה בתוך המחלקה שלך וכו'. הלכנו עם היגיון, הלכנו עם שכל. ושם אתה גם יכול לתת ענישה כמו שצריך וכו'. אבל כשאתה בא ואומר לאדם שעובד כבר חמש שנים עם צוות, במיוחד עם העוזר האישי שלו, שהוא אישי לחלוטין. אין לו תנאי שכר טובים יותר מאחרים. הפוך, אין לו הבטחה להמשך דרכו בעירייה אם הבוס שלו נופל בבחירות וכו' וכו'. אני יודע את זה כי אני גם שימשתי כסגן וקוצים יצאו לי עד שהעוזר שלי התקבל לעבודה וכן הלאה וכן הלאה. 

לכן אני בא ואומר דווקא הכי קל זה להגיד 'לא, מה פתאום'. מה שידעו לעשות בבחירות לכנסת ולדעת להבדיל, וזה לא משנה כרגע אם פורמלית הוא עובד קבלן או לא עובד קבלן. בסוף הוא עובד שמזוהה עם המשרד הזה, נקודה. כשבאים, הנה הגיע השר הזה, רואים את העוזר שלו, אומרים הנה, השר הולך להגיע. והוא מותר לו להיות מעורב בבחירות בצורה כזו או אחרת וכאן לא. ופה השאלה למה ייגרע חלקם של ראשי רשויות בעניין הזה?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אדוני, יש פה עניין של הקצאת משאבים. נמצא שראש רשות זכאי לעוזר לצרכי עבודתו כראש רשות. אם אותו עוזר גם יעשה את הפעילות הפוליטית הוא כנראה יצטרך עוד עוזר בשביל לעשות את הפעילות שלו כראש רשות. אדוני בטח יודע כמה עמוסות ידיו של ראש הרשות. הוא לא יכול לעשות את כל העבודה שלו ללא סיוע. נכון? והדבר השני שצריך לזכור שיש פה פגיעה בשוויון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זאת אומרת, אתה חושב שהיועץ אצל השר שמקבל את המשכורת כרגע, כפי שסיפר לנו היועץ המשפטי שלנו, מזה, הוא נקרא יועץ פוליטי - הוא לא מדבר על אם הוא משרד הבריאות על קורונה, הוא רק מדבר פוליטיקה. הוא רק פריימריז. זה אדם שמתזכר אותך, שאומר לך את הדגשים, שמזכיר לך דברים שצריך. שגם יכול לפנות בצורה כזו או אחרת למעגל סביבו. אבל יודעים שהוא מה שנקרא העוזר האישי. הפוליטי זה לא המילה הנכונה, הוא גם פוליטי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

הוא לא יכול גם בשירות המדינה, הוא לא יכול לעשות את שני הדברים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, נכון. אבל אני שואל אותך, אותו יועץ שנקרא פוליטי, הוא מותר לו גם במילון העברי שלו זה רק פריימריז ומה אמר ראש הממשלה ומה אמר זה או שהוא יכול גם לשבת בדיונים מקצועיים של המשרד? 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

ברור שהוא יכול. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הוא לא יושב ליד השר?

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

הוא לא יכול לשבת. לא, לא. הוא גם לא אמור להיות לו חדר במשרד. הוא אמור לשבת במקום נפרד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי. בוא נעשה סיור. בוא נעשה סיור אחרי הישיבה. בואו נשחק בנדמה לי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אני רוצה לומר, הסוגיה היא סוגיה מורכבת. אנחנו גם נדרשים אליה עכשיו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

היא מורכבת בגלל שאוהבים לתקוף אותה. אבל באמת שלה, בסוף, אתם גורמים לאנשים לרמות. זה הכל. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

טוב, בסדר. זה בוודאי שאין כוונה. אנחנו גם בוחנים עכשיו את הנושא בעקבות עתירה לבג"ץ כנגד החלטה של יושב ראש ועדת הבחירות שבמסגרתה נתבקשה היועצת המשפטית לממשלה להתייחס גם לנקודה הזאת. בכל מקרה, ההצעה כפי שהיא, בעינינו זה נושא מורכב שבוודאי אנחנו לא יכולים להסכים לו ברגע הזה. וכיוון שהוא לא חלק מההצעה הממשלתית זה נראה לנו בעייתי. אגב, כמובן כמו שאמר דין, זה מעצים את אי השוויון. ואפרופו גם מה שדובר קודם, במיוחד אם זה משהו שיחול כבר לצורך הבחירות הקרובות. כי בעצם אתה נותן לו עוד עוזר פוליטי לעומת מתמודדים אחרים שאין להם את המשאבים האלה. אם הוא מטעם מפלגה, יכולה מפלגה לממן לו את המימון הזה. כך שהדברים פה הם לא פשוטים. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אני מבקשת להתייחס לדברים שנאמרו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן. יש לי גם מה לומר על זה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אז הדבר הראשון שאני מבקשת לומר זה שיושב ראש ועדת הבחירות לא חשב שזו פרקטיקה פגומה. הוא רק חשב שאין לזה הסדרה מוסדרת בחקיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בחוק. אגב, אני שמעתי את זה מהשופט מלצר בעצמו. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

וקרא למחוקק. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון, לתת את דעתו על זה. נכון. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

נכון. אחרי שגם מבקר המדינה נתן את דעתו על זה. וגם מבקר המדינה לא חשב שמדובר בפרקטיקה פסולה, אלא בצורך בהסדרה שמעגנת את הדברים. זה דבר ראשון. 

דבר שני, לפני רגע אמר היועץ המשפטי לוועדת הבחירות הארצית עד כמה ראש הרשות הוא עמוס. ראש הרשות הוא, הוא לא יכול לעשות דיכוטומיה, הפרדה מוחלטת בין חייו כמשרת הציבור לבין חייו האישיים. ולצערנו, אנחנו עדים שוב ושוב ושוב לכרסום בחייו האישיים, דווקא בגלל היותו ראש עיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע לכם לבוא איתי לסופרמרקט ביום שישי ולראות כמה אתה לא יכול לעשות את החלוקה הזאת. ובטח לא כראש עיר, היה לי הרבה יותר קבלת קהל. הייתי הולך עם העגלה ואנשים עם השאלות וזה עם הבקשות. ומלוכלך לו פה וצריך לנקות שם וצריך לעשות את זה. זה חלק מהחיים, מה לעשות? אז להגיד לא, עכשיו זה פוליטי, עכשיו זה זה, עכשיו זה פה? עכשיו אתה אדם פרטי? 

כן, בדיוק. מה שאתם משתדלים לעשות הוא לא בהצלחה. למה הוא לא בהצלחה? כי אתם מפחדים לתפוס את השור בקרניו. אני בא ואומר אני תמיד אוהב, דברו ברור. תגידו זה כן, וזה לא, עם א' רבתי. וכשאתה אומר את זה כן. אבל כשאתה בא ואומר על הכל 'לא, לא, לא, לא'. וכשהוא רואה בבחירות איך צוות שלם של שר נמצא בכל מקום. לא משנה, כן, הוא בדיוק יצא מהחדר שלא היה לו במשרד, בדיוק והכל.

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

גם לשר מותר עוזר אחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני יודע, כן. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

תגיד לי שגם העוזרים?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא אמרתי. חס וחלילה. השרים שלנו מקפידים, השרים מכל המפלגות. אבל אני אומר, אני מציע, רגע, היית באמצע הדברים. עצרתי אותך או?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

זה בסדר.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אני מדבר פה בכובע שלי כראש עיר לשעבר. אבל זה מרגיז אותי חוסר ההתאמה. ומעניין אותי גם לשמוע מה נאמר בדוח מבקר המדינה בעניין הזה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

שוב, כמו שאמרתי, גם יושב ראש הוועדה הארצית לבחירות התייחס לדוח מבקר המדינה. וגם הוא אמר הנקודה שצריך לטפל בה היא הסדרה ולא שלילה מוחלטת של הפרקטיקה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש עוד משהו שרצית לומר?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

הדבר השלישי, אני שוב מזכירה שהעוזר האישי היום גם כן ברשויות המקומיות הוא משרת אמון. אנחנו לא מדברים על אדם שייכנס לתוך הרשות המקומית לאחר, בחלוף כהונתו של ראש הרשות בלאו הכי. לצבוע אותו בצבעים שהם ייחודיים לו ומובחנים מיתר העובדים ברשות המקומית כבר קיים. כבר נמצאת התשתית לכך. להתייחס אליו כמשמש גם בכובע שמסייע לו בצרכים האישיים שלו זה, זה המציאות מחייבת. לא רק, לא רק נדרש לייצר את ההסדרה. זה באמת המציאות מחייבת. אנחנו לא מבינים את הרצון הזה לייצר את ההבחנה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב. רגע, רצית להוסיף משהו, עמי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

בוודאי שכל הסדרה לא תהיה מעבר למה שיש בהסדרה שקיימת ביחס לשרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, כן. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

כי העוזר הפוליטי לא מוסמך, אסור לו בעצם לסייע בענייני המשרד. הוא לא מעורב בענייני המשרד. הוא רק אמור לטפל בצד הפוליטי. ועוד הערה אחת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

סליחה, להערה הזאת. פה נשאלת שאלה עובדתית שאני לא יודע את התשובה עליה. האם לראשי ערים יש יותר מעוזר אישי אחד? כי אם יש להם רק עוזר אחד, אז?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

רק ברשויות מסוימות. זה רק החל מרשות מגודל מסוים, מיכולת איתנות מסוימת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ואתם מבקשים גם כשיש עוזר אחר?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אנחנו לא ביקשנו את ההבחנה הזאת. אנחנו לא חשבנו שיש סיבה להפריד במשרת אמון אישי של הפרדה בין החיים הפוליטיים והסיוע הפוליטי לבין הסיוע ברשות המקומית. מדובר במי שמביא את עמדת ואת מדיניות ראש הרשות. זה מה שהוא עושה, זה תפקידו. אנחנו לא ראינו סיבה להבחין בזה ולייצר עוד משרה נוספת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בוודאי שכן. נו, אתה מדבר על עולם שהוא לא קיים. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

יש סוגים שונים של יועצי שרים. יש לך את העוזר הפוליטי, שמותר לו לעשות דברים מסוימים. יש לך את העוזר המקצועי שמותר לו לעשות דברים אחרים. עכשיו, זה כמו שאתה, זה פותח פתח אחד, אם רוצים צריך להזמין את נציבות שירות המדינה להבין מהם מה בדיוק הדברים. זה לא מתאים למסגרת הזאת בעיניי. זה משהו, אני בהחלט חושב שהוא מורכב והוא טעון דיון נפרד. 

אני רק רוצה להעיר לגבי ההערה של השופט עמית. היא באה על רקע בעיה קונקרטית שהתעוררה באותו פסק דין. ואני מסופק אם דווקא עוזר פוליטי הוא זה שהיה פותר את הבעיה בנסיבות אותו מקרה. אבל בעניין הזה אנחנו אמורים לגבש עמדה ולהודיע לבית המשפט עמדתנו באשר לאפשרות הסדרה, שהיא גם לא חייבת להיות בחקיקה. כמו שנאמר גם על ידי היועץ המשפטי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז אני מבקש, כשאתם יושבים על ההסדרה בשביל בית המשפט, תעשו את זה גם בשביל כבוד - - -

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

- - - את אפשרות ההסדרה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע. אז תבחנו את זה גם בשביל כבוד יושב הראש ולא רק כבוד בית המשפט. ומאחר ואני, אנחנו מייצגים פה עמדה, פוליטית גם, אבל אני חושב שהדיונים כאן מוכיחים שהם הרבה יותר מקצועיים מאשר רק פוליטיים ואני שמח על כך. אבל אני חושב שיש דברים שצריך לדעת להסדיר אותם ולטפל בהם כשיש להם הסדרה. ולא להשאיר אותם ככה ולתת לאנשים להתרגל להפר דברים בצורה כזו או צורה אחרת, או להתנגח אחד בשנים בדברים הללו. 

אם למשל כדוגמה, אפשר להגביל דבר כזה, אם לא בחקיקה אולי בתקנות, כמו שעשו בעובדי המדינה מה שנקרא. יכול להיות שההנחיה לגבי ראשי רשויות יהיו ברשויות גדולות שיש כמה עוזרים יהיה רק עוזר אחד, שלצורך העניין הוא ייקרא העוזר הפוליטי שיכול להתעסק בדברים הללו. ושוב, להתעסק עד רמה מסוימת. זה לא שהוא הופך להיות ראש מטה הבחירות וכו'. אבל כחלק מהזה עם ראש עיר, יגיד לו ראש העיר 'תעצור, אתה מדבר איתי כבר פוליטיקה'. פה חברים אנחנו מרגילים את עצמנו לרמות את עצמנו ולטפוח לעצמנו על השכם כמה אנחנו נקיים וכמה אנחנו שומרים על טוהר הבחירות. וזה פשוט פייק. בבקשה, היועץ המשפטי. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. אני אציע רק, מה שאנחנו נציע לשקול בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

סליחה שאני בא מהחיים הפרקטיים. יש כאלה שאוהבים לדבר בסיסמאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה שאנחנו נציע בהקשר הזה זה לשקול אימוץ ההסדר שקיים לגבי עובדי המדינה בחוק שירות הציבור, סיוע פעילות מפלגתית ומגבית כספים, בסעיף 3(ב) שאני מציע שיוקרא לפרוטוקול ויישקל. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

בהתאמות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בהתאמות כמובן. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	פעילות מפלגתית בנכסי הציבור
	3ב
	עובד המדינה לא יעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור כאמור בסעיף (2) לחוק הבחירות, דרכי תעמולה, התשי"ט-1959. הוראה זו לא תחול על פעילות מינהלית של מנהל לשכה, מזכיר, יועץ או דובר של שר או של סגן שר כשהיא נעשית כסיוע לשר או לסגן שר.




 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

לא, לא, אני רוצה להגיד, א', אם אני לא טועה זה חל היום מכוח הנחיות יועץ. ודבר שני, זה גם, אני לא בטוח שההצעה הזאת אינה מעוררת קשיים במובן הזה שזה יכול ליצור גם הסדר, זה יכול להעלות שאלות של הסדר שלילי ביחס לתחולה של סעיפים אחרים מחוק הסיוג. ואני חושב שצריך לשקול את זה בכובד ראש. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, ביקשנו רק בכובד ראש, אבל נשקול את זה. כמו שאני מכיר אותך, זה יהיה בכובד ראש, אני בטוח. אבל אני כן מבקש לשקול את זה. כי עלה פה הנושא הזה. אני חושב שיש הצדקה להסדיר אותו. ואנחנו צריכים לעשות את זה, זה הכל. מאשר להשאיר את זה ככה כהפקר מה שנקרא. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני רוצה לחזור טיפה אחורה לסעיף הקודם של המסלול החלופי לתקיפת בחירות במסגרת סעיפים 73א שדיברתם עליו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הסיפור של זיידן?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אבל אני לא מדבר על הסיפור של זיידן. ראשית, מה שמבקשים להסדיר כאן שזה חיובי מאוד, זה נושא דיני הראיות. אבל לצערי לא מצאו להסדיר גם את סדרי הדין. אני חושב שיש מקום להסדיר גם את סדרי הדין. שיהיה ברור שמדובר בהליך שיוגש בעתירה מינהלית ויחולו עליו דיני, סדרי הדין המינהליים, בשינויים המחוייבים. 

דבר שני, לגבי ההצעה שלנו לגבי מתן אפשרות לשר הפנים. אנחנו לא מדברים דווקא על המקרה הספציפי של מר זיידן, שהוא מקרה באמת מצער מאוד, אלא במצבים בהם מבוטלות הבחירות למועצה. הבחירות למועצה מבוטלות במצב שבו התברר שהיו זיופים בבחירות ונערכות בחירות חדשות. בעינינו לא מתקבל על הדעת שאם הדבר הזה קורה שנה לפני הבחירות יגידו למועצה החדשה שנבחרת שהיא מתקיימת שנה. ולכן להסמיך את שר הפנים בהקשר הזה לדחות את מועד הבחירות למועצה החדשה זה אך מוצדק וזה גם יעודד את טוהר הבחירות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אם הבחירות שבוטלו למועצה יש הסדר בסעיף 5(ב) שאומר איך קובעים את מועד הבחירות הבאות. לפי ההסדר הרגיל, שאם לא קוימו הבחירות ביום הרגיל, יידחו. וזה ההסדר שמבחינתנו חל גם בביטול בחירות על ידי בית משפט. שזה בחירות למועצה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מצוין. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

הקושי עלה כשזה היה רק לראש רשות ולא למועצה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נו? ומה התשובה שלך לזה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שבגלל שאי אפשר להפריד את הבחירות לראש רשות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

למה אי אפשר? אפשר לעשות בחוק מה שרוצים. יש בחירות מיוחדות לראש מועצה, אם רוצים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אפשר. אבל זה אומר בעצם להפריד את הבחירות למועצה ואת הבחירות לראש רשות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

פעם אחת, כן. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זה לא פעם אחת. זה אומר שבעצם ראש הרשות עכשיו מכהן כשבאמצע הקדנציה שלו יש בחירות למועצה, שהן בעצם בחירות רק בפתק אחד. מתחלפת לו המועצה באמצע הקדנציה שלו. ואחר כך הם יחזרו לסבב אולי בעוד 10 שנים. כמובן שבחוק אפשר הכל. השאלה היא אם יש הצדקה לשינוי כזה מהותי בעיקרון שתמיד כשיש בחירות למועצה יש בחירות גם לראש הרשות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה לא העיקרון. כי יש לנו את סעיף 24(א) שמאפשר בחירות מיוחדות במקרים מסוימים. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, הוא מאפשר מקרים הפוכים. הוא מאפשר בחירות לראש הרשות בלי המועצה. אבל הוא לא מאפשר בחירות למועצה בלי ראש הרשות. והשאלה היא באוקטובר 2023, כשיהיו בחירות למועצה שם האם ראש הרשות ימשיך לכהן בלי בחירות או שהוא גם יעמוד לבחירות? 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

צריך לבחון את זה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, צריך לבחון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני לב בטוח שזה כזה נורא. הולכים לבחירות למועצה כשיש ראש ראשות.

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שממשיך לכהן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שממשיך לכהן עוד זמן שיש לו. לא בטוח שזה כל כך נורא. אבל אוקיי. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(19)
	בסעיף 82(א1), במקום פסקה (1) יבוא:

	
	
	
	"(1)
	על הקמת ועדת קלפי מיוחדת יחולו הוראות אלה:

	
	
	
	
	(א) לא יאוחר מיומיים לפני יום הבחירות, תבחר ועדת הבחירות שליד כל רשות מקומית ועדת קלפי מיוחדת בת חמישה חברים לכל היותר, שתהיה מורכבת מנציגים מחמש סיעות שונות, אם ישנן, שאחת מהן לפחות תהיה מתוך אלה שאינן מיוצגות בוועדת ההנהלה;

	
	
	
	
	(ב) ועדת הבחירות רשאית לבחור כמה ועדות קלפי מיוחדות כאמור;

	
	
	
	
	(ג) לא בחרה ועדת הבחירות ועדה כאמור עד המועד האמור, ימנה מנהל הבחירות ועדה או ועדות כאמור מקרב מי שמתקיימים לגביהם תנאי הכשירות למינוי למזכיר ועדת קלפי שנקבעו לפי סעיף 32א(א2) (בפרק זה - ועדת קלפי מיוחדת);

	
	
	
	
	(ד) מנהל הבחירות ימנה, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, מזכיר לוועדת קלפי מיוחדת;

	
	
	
	
	(ה) ברשות מקומית שבה לא מכהנת מועצה נבחרת, תחול פסקה זו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "סיעות" יראו כאילו נאמר "רשימות מועמדים שאושרו כאמור בסעיף 41";




 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ואני אשאל עוד פעם את השאלה: וישלמו להם כמו?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, כאן זה לא חברי ועדת קלפי רגילה. אני לא חושב שהסעיף חל על זה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, מזכיר הוועדה. מזכיר הוועדה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

המזכיר כן. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

וחברי הוועדה?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

זו בעצם ועדת משנה של ועדת הבחירות שמתכנסת. גם חברי ועדת הבחירות לא מקבלים תשלום. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל הם עושים עבודה אחרת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

נכון. אבל זאת בעצם ועדת משנה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה קורה בכנסת בוועדות מיוחדות?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני לא חושב שיש ועדה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בוודאי שיש. חיילים יש גם בכנסת. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. טוב, דין ישלים. אבל לדעתי עובדי הוועדה סופרים את הקולות ולא נציגי הסיעות. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

לא. בכנסת מקימים ועדות ספירה, שמורכבות כמו ועדת קלפי רגילה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ובהתנדבות כולם, נכון?

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

לא, בתשלום כולם. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, זה הכל. זה מה שביקשתי. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

בישראל בהתנדבות? לא מכיר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, בסדר. מקדם את ההתנדבות. בקיצור, צריך לדאוג לתשלום לאנשים האלה שעושים את העבודה הזאת. ודווקא בעבודה הזאת אני רוצה לדאוג להם לתשלום. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

רק, הם חייבים להיות חברי מועצה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, לא, לא. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, הם נציגים של הסיעות. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

זאת אומרת, מי שהסיעה רוצה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. השינוי המשמעותי בהקשר הזה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה הפסקה עכשיו?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד, התיקונים כאן, בעצם כתבנו מחדש את כל הסעיף, אבל התיקונים הם רק בסעיף (ב) וסעיף (ה). סעיף (ב) שוועדת הבחירות המקומית רשאית לבחור כמה ועדות משנה כאלה ולא רק ועדה אחת. באמת ברשויות גדולות, שיש הרבה מאוד קולות, אז כדי להקים כמה ועדות במקביל שייספרו. 

התיקון ב-(ה) הוא תיקון יותר טכני, לגבי רשויות שהן מועצה נבחרת, אז לגבי ההרכב של הוועדה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני קיבלתי תשובה? אני לא זוכר. 

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

אם יש יותר ועדות אז זה ייספר יותר מהר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

נכון. אין לוח זמנים של כמה זמן הוועדה תספור. גם ועדת קלפי רגילה אין לה לוח זמנים. היא מתחילה לספר עד שהיא מסיימת. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

רון, יש עוד כמה שינויים בסעיף שכתבתם. למשל היום ועדות הקלפי המיוחדות חייבות להיות מחברי ועדת הבחירות של אותה מועצה. ופה אתם לא דורשים. זה יכול להיות כל נציג שממנים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

שזה רק מחריף את הזה של התשלום. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בגלל שאנחנו מקיימים כמה ועדות, אז אי אפשר שהם כולם יהיו חברי הוועדה עצמה, הם נציגים של הסיעות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ברור שזה צריך להיות בתשלום. זה רק מחדד את עניין התשלום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי, אני מבקש שיבוא לידי ביטוי, אני לא יודע באיזה צורה, שכמובן הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי, תשלום. הלאה. עוד הערות?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אה, פסקה (20) לגבי הבחירה של בעלי תפקידי, אדוני אמר שההסדר שמוצע כאן לא נראה לו על פניו ולכן אנחנו לא נקריא את ההסדר המוצע. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אז מה? יש לכם הצעה חלופית? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אם אתה רוצה לדון בזה עכשיו. תציע את ההצעה שלך. כמובן שההצעה שיושב ראש הוועדה דיבר עליה שההצבעה תהיה באותו יום של הבחירות. אפשר במוקדים מיוחדים, אפשר באותה קלפי שבה מצביעים, כמו שנהוג בכנסת. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

צריך להגיע לפה למשהו אחר. זאת אומרת, לדעתי נעלה את הדברים. כמו שיודעים לעשות את זה בכנסת, אם זה בחלק מההצבעות שעושים בקלפי עצמה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מעטפות כפולות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מעטפות כפולות או זה. בואו תציגו את הבעייתיות ובואו ננסה למצוא את הפתרון. אבל הצבעה, לפתוח הצבעה מקדמית לדעתי אתם תצטערו על זה מהר מאוד. מהר מאוד. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אז אני אסביר קודם כל את הבעיה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני הייתי רוצה לשמוע מהשולחן הזה גם הצעות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יש לנו את המזכירים ויש לנו עובדים של משרד הפנים שעובדים ביום הבחירות והם בעצם נדרשים במסגרת העבודה שלהם לעבוד לאורך כל יום הבחירות. 

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

מה היקפי כוח האדם? זה נשמע נחמד שיש. צריכים הרבה אנשים. אנחנו לא מבינים את סדר הכוח של האנשים שעוסקים אצלכם ביום הבחירות ובספירה וכו'. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, עברנו כבר נושא. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יש היום, יש היום לפני התיקון שיושב הראש הציע, בערך 13,000 מזכירים ויש עוד כמה מאות בעלי תפקידים במשרד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לא, רגע. אתם עדיין אוחזים בסעיף הקודם?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, לא, הצבעת בעלי תפקידים. אז אני אומר, יש לנו גם את המזכירים וגם את העובדים ביום הבחירות, שבגלל התפקיד שלהם הם עובדים לאורך כל יום הבחירות. וההצעה באמת הייתה לאפשר להם להצביע לפני יום הבחירות, בגלל שבמהלך יום הבחירות הם בעצם מרותקים לתפקיד. 

אני אגיד לגבי הקושי מול ההסדר שיש היום בוועדת הבחירות המרכזית. הבחירות לרשויות המקומיות הם, כמו שאמרתי גם קודם, בעצם 250 בחירות נפרדות. ולכן בעוד שבכנסת לכאורה כל אחד יכול להצביע בכל קלפי, מבחינת הפתקים שיש, כי אותן מפלגות מתמודדות בכל הארץ, אצלנו יש 250 מערכות בחירות נפרדות, עם רשימות נפרדות, עם פתקים נפרדים. הן נספרות כל אחד ברשות המקומית המקורית שלה. ולכן הצבעה של מישהו שהוא לא תושב הרשות המקומית זה אומר שצריך את הלוגיסטיקה של להביא פתקים ריקים בכתב יד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אל תשכח שיש לך בתי חולים וחיילים וכל זה, שזה לא נספר. זאת אומרת הטכניקות קיימות. עכשיו השאלה איך להביא את הפתרון איתן. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

שנייה. וצריך לשנע בעצם מכל קלפי כזאת למוקד מיון לנייד לפי הרשות המקומית המקורית ולהעביר את זה לאותה רשות מקומית כדי לספור. יש לנו כמה חריגים לזה, ברמה המקומית וברמה הארצית. ברמה המקומית, יש לנו קלפיות לבעלי מוגבלות בניידות ויש לנו קלפיות בבתי אבות שבהם אפשר להצביע במעטפות כפולות בתוך אותה רשות מקומית. כלומר, זה רק שינוע, אבל בלי פתקים בכתב יד. ויש לנו את הקלפיות המיוחדות הארציות, שזה בתי חולים, בתי סוהר ובסיסי צה"ל. 

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

בתי אבות לא?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, כן, הוא אמר. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

בתי אבות הם ברמה המקומית. 

 << אורח >> יובל יפת: << אורח >>  

אבל בתי אבות יש לך אנשים - - - הם יכולים להצביע רק באותו, זה החוק?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, בבתי אבות מי שרשום, נכון, נכון. שרשום בתעודת זהות על הכתובת של בית האבות. נכון. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

לא של בית אבות, של אותה עיר. גם אם הוא לא רשום באותה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הבנתי, הבנתי. המדייק, כרגיל. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

יש היערכות ולוגיסטיקה מאוד קשה בקלפיות כאלה. ולכן יש לנו אמנם את הפלטפורמה הזאת, אבל להפוך עכשיו את כל ה-10,000 קלפיות לקלפיות מיוחדות כאלה זה מאוד בעייתי מבחינה לוגיסטית. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה זה 10,000? לא, אני תוהה אם חשבתם על עוד פתרון שבא ואומר שבכל מקום, אנשי אותה עיר שחברים בקלפיות כאלה או אחרות יוכלו להצביע בקלפי איפה שהם עובדים. אנשי אותה עיר, שגרים באותה עיר. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

הוא מדבר על נקודה נוספת. יש נקודה נוספת, לא? השיטה הנוכחית היא שהקלפיות, המעטפות המיוחדות מרוכזות במקום אחד ומפוזרות אחר כך לכל עיר לספירה. למה שלא יעשו כמו שיש בכנסת? יש ספירה מרכזית, אוקיי? ואת התוצאות ישלחו לרשות המקומית. יגידו להם תוסיפו לרשימה הזאת 300 קולות, לרשימה הזאת 2 קולות. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

צריך מערכת אימות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

עם מה שאתה צריך. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אנחנו מנהלים כאן 250 מערכות בחירות נפרדות, עם רשימות שונות. האותיות הן כמובן חוזרות אחת על השנייה ברשימות, אבל זה רשימות שונות, מועמדים שונים.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, אבל לי יש יפה. אז לי יש הצעה אחרת במסגרת ההצעות. צריך לגבש פה משהו, כי ההצעה הממשלתית לא מקובלת עליי. אתה רוצה להציע משהו, משה? בבקשה. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

מדרג שיכול להיות. הרציונל הכי, זה שכל אחד יוכל להצביע בכל קלפי, לא משנה אם תושב הרשות המקומית או לא. אבל זה תגבילו את שעת ההצבעה. למשל עד שעה 16:00, עד שעה 17:00. ואז אתם עושים את האיסוף. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

לפתוח את תיבת הקלפי באותו?

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

לא, יש לך קלפי מיוחדת שאתה מצביע במעטפה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

רגע, זהו, אז קלפי מיוחדת. אז צריך להתחיל עם זה. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

צריך תיבת קלפי נוספת בכל ועדת קלפי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אה, בכל קלפי? לא, לא. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

זה לא הגיוני. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

כמו שהיה לך פעם במעטפות של השוטרים, בצורה כזאת. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

מעטפות השוטרים לא היו ככה. זה היה משהו אחר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני מציע הצעה אחרת. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

זו הצעה ראשונה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אבל אם לא תקשיבו לא תשמעו מה ההצעה של שיפמן. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

ההצעה השנייה זה שמי שעובד באותה רשות, מי שעובד באותה רשות שהוא שם יוכל להצביע במעטפה כפולה בכל קלפי. ועובד שהוא לא, שהוא עובד - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שהוא גר ברשות אחרת. 

 << אורח >> משה שיפמן: << אורח >>  

יוכל להצביע בבתי חולים כמו בבתי חולים או בתי אבות. שתהיה לו האפשרות הזאת להצביע בקלפיות המיוחדות האלו.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

או תן לי להוסיף, קלפי אחת בעיר שתהיה עבור אותם עובדי המדינה לצורך העניין, עובדי, "מדינה", לא כמשמעותם בחוק. אבל עובדי הבחירות. וכולם יודעים שצריך להגיע למקום מסוים בעיר, להצביע שם ושלום על ישראל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש שניים, יהיו שניים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

נכון. ובמועצות אזוריות זה מרחקים. אם יהיו שניים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יהיו שניים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל במועצות אזוריות זה מרחקים מאוד גדולים לנסיעה.

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

במועצה אזורית אני מסכים איתך. אבל שוב, אני אומר עוד פעם, אין פתרון קסם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אין פתרון מאה אחוז. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אני חושב שהפתרון הנכון הוא לגרום לכך שעובדים כמה שיותר יעבדו באזור איפה שהם גרים. אבל יש כאלה שזה אילוצים לגמרי. אז באילוצים לגמרי, במשך כל ה-12 שעות שהקלפיות פתוחות הם ימצאו את השעה. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

וגם את זה להגביל עד שעה מסוימת, שיהיה אפשר לאסוף את זה בזמן, כדי שלא יעכב את התוצאות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

למה? אבל את בתי החולים מתי הם אוספים?

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

20:00. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. אז 20:00, מצוין, סליחה, שכחתי. כבר מזמן לא הייתי פעיל שטח. אני מבקש ממשרד הפנים לבקש פתרון ברוח הדברים הללו. אני חושב שזה הדבר הנכון ונותן את התשובה. עוד פעם, אלה שגרים באותה עיר יצביעו בקלפי שהם עובדים במעטפה כפולה. אבל זה מאותה עיר, ככה שאין בעיה. ואלה שעובדים בעיר מסוימת ומצביעים בעיר אחרת, יצביעו או באחת הקלפיות או אפילו שתי קלפיות של שני בתי חולים או בתי אבות נפרדים בעיר, כדי לתת פתרון גם למה שאמרת מרחק, או בקלפי מיוחדת שתיועד לעניין הזה ויהיה כתוב עליה "קלפי מיוחדת לעובדי הבחירות". 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

הייתה גם חשיבה אולי באזור הקליטה, אבל אז זה אומר להגדיל את שעות ההצבעה. לבעלי התפקידים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אני לא רוצה, תקשיבו. לא רוצה להקדים ולא רוצה לאחר ולא רוצה זה. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

לא, כשהוא מביא את הקלפי לקליטה שם הוא גם יכול להצביע. נאמר, המזכיר, אז 13,000 מזכירים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ממש לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

את יודעת מה יקרה? הוא יכתיר את - - -

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

בדיוק, ממש לא. ממש לא. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

לא, בקלפי, רגע. לא בקלפי שלו, בקלפי בקליטה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חבל להתווכח. גם אם את צודקת, לא. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

- - - זאת אומרת שהוא יודע מה התוצאות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה פתאום. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

גם את לא היית עובדת שטח הרבה זמן. גברתי, גם את לא היית עובדת שטח הרבה זמן. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

דווקא לאחרונה כן. המועצה האזורית. 

 << אורח >> דין ליבנה אנצויג: << אורח >>  

אדוני, יש פה את חברי ועדת הקלפי שהם לא הוסיפו. צריך להוסיף גם את חברי ועדת הקלפי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

ברור. 

 << אורח >> אתי אברג: << אורח >>  

חברי ועדת קלפי זה חצי יום בדרך כלל, הם יכולים ללכת להצביע אחרי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא, לא, יש כאלה יום שלם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

וגם סדרנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תקשיבו אליי. אם אתם רוצים עבודת בחירות יותר רגועה, יותר נכונה, יותר מפוקחת, אז כמה שפותרים את הדברים האלה מוקדם יותר - כך ייטב. זה הכל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ואני מדגיש, גם סדרנים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הלאה. משרד הפנים, יש לכם המון שיעורי בית. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן, אנחנו עוברים לפסקה (21). 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אפשר להטיס את זה עכשיו מהר?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

רצוי. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	(21)
	בסעיף 96, אחרי "מנהל הבחירות" יבוא "או מי שהוא הסמיך לכך מקרב עובדי המדינה", ובסופו יבוא "העיון יהיה במקום ובשעות כפי שיחליט מנהל הבחירות".




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה עיון בחומר הבחירות, מאפשרים למנהל הבחירות להסמיך מישהו מטעמו שינכח בזמן עיון בחומר הבחירות וגם לקבוע את המועד. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

פסקה (2) לא רלוונטיות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

פסקה (22) אנחנו לא נקרא. זה הנושא של החייבים בבידוד. לא רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה, קורונה? עד שהגיע לי משהו אני - - - את זה אתם לוקחים לי את זה עכשיו? נו, באמת. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

טוב, אז נקריא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא. הלאה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	תיקון חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו) - מס' 37
	2.
	בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 - 

	
	
	(1)
	בסעיף 7 - 

	
	
	
	(א)
	בסעיף קטן (ב) -

	
	
	
	
	(1)
	בפסקה (1), במקום "40" יבוא "35א, 40, 40א";

	
	
	
	
	(2)
	בפסקה (), אחרי "ח'3" יבוא "ח'4" ובסופה יבוא "פרקים ח' עד ח'4 יחולו גם ביום הבחירות החוזרות כאמור בסעיף 9(ב) שמתקיים לאחר יום הבחירות לכל המועצות כאמור בסעיף 4 לחוק הבחירות";

	
	
	
	
	(3)
	בספקה (3), בסופה יבוא "וסעיף 100ג";



 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לא, זה נמחק. (3) נמחק. כן, הלאה. 

 << דובר >> ברק קיבוביץ': << דובר >>  

	
	
	
	(ב)
	בסעיף קטן (ג), בפסקה (4), ואחרי "ותו לא" יבוא "ובלבד שהרישום כאמור ייעשה בעט בצבע כחול";

	
	
	(2)
	בסעיף 9ב(א) בסופו יבוא "וכן יווסף חבר נוסף למניין החברים; חלוקת המנדטים הנותרים למועצה תיערך מחדש לפי פרק ו' לחוק הבחירות, בשינויים אלה:

	
	
	
	(1)
	מספר חברי המועצה העומדת לבחירה יהיה מהמספר שקבע השר לפי חיקוק ועוד חבר אחד;

	
	
	
	(2)
	הקולות שניתנו לרשימה שראש הרשות נכלל בה לא יבואו במניין הקולות הכשרים שניתנו בבחירות.";

	
	
	(3)
	בסעיף 24א(ב), אחרי פסקה (9) יבוא:

	
	
	
	"(10) אושרה הצעת מועמד אחד בלבד, יכריז מנהל הבחירות, על דעת ועדת הבחירות, ביום הבחירות, על המועמד כמי שנבחר לראש הרשות ויפרסם הודעה על כך ברשומות;".




 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אוקיי. פסקה (1) של הסעיף הזה מציעה לעשות את ההתאמות הנדרשות בחוק הבחירה הישירה לכל מה שתיקנו בחוק הבחירות. בנוסף, גם יש פה הבהרה שזה חל גם בבחירות חוזרות. זאת אומרת, בבחירות הסיבוב השני מה שנקרא. 

פסקה (2) היא פסקה שדיברנו עליה בתחילת הדיון. הנושא של כאשר יש ראש רשות שרשימתו לא זוכה בשום מנדט. ההצעה כאן היא להוסיף מנדט אחד למועצה. ולחלק את הקולות מחדש. אנחנו סבורים שההצעה הזאת לא זו בלבד שלא תחסל את התופעה, אלא אף תעודד אותה הרבה יותר. כי פשוט יהיה עוד מנדט לחלוקה, שזה משהו שהסיעות, הרשימות מאוד אוהבות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה החלופה? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אנחנו לא מבינים את הערת מבקר המדינה בעניין הזה. אנחנו לא מבינים איך זה קשור לחוקיות, מינהל תקין, טוהר מידות, יעילות או חיסכון - שזה אמות המידה שמבקר המדינה פועל על פיהן, אמור לפעול על פיהן. 

זו תופעה של שימוש, תכנון לגיטימי של מועמדים בבחירות, שימוש במצב החוקי, המתאפשר בחוק. אנחנו לא חושבים שיש בזה פסול כלשהו. בטח לא ברמה החוקית או מינהל תקין, טוהר מידות או יעילות או חיסכון. ולכן אנחנו לא מבינים. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

- - - את התופעה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

ומה הפסול בתופעה? 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

זה נראה כניצול, זה בוודאי יוצר מציאות פיקטיבית. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

מי אמר שזה פיקטיבי? אתם קוראים לזה פיקטיבי. סליחה שאני מתפרצת. אבל אתם קוראים לזה פיקטיבי כל הזמן, אבל מי אמר שזה פיקטיבי? 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה החוק. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

בדיוק, כפי שאמר היועץ המשפטי לוועדה. אתם קוראים לזה פיקטיבי כדי להפוך את זה לנורמה פסולה. וזה בהמשך לדברים אחרים שנאמרו כאן. אבל זה לא פיקטיבי. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

זה שאת לא אוהבת את עמדתנו ביחס לעוזר פוליטי זה לא קשור. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אנחנו גם לא אוהבים את עמדתכם ביחס לעניין של רשימות פיקטיביות. אנחנו גם בפעם הקודמת שנערכו בחירות, כשנערכו תיקונים להצעת החוק בסמוך לפני הבחירות המוניציפליות לשנת 2018. באנו עם הצעה אחרת. גם אז קראתם לנושא הזה רשימות פיקטיביות והגעתם למסקנה שצריך לעשות סיבוב שני במקרה שבו נבחר ראש רשות בלי חברי מועצה לצידו. גם אז הדבר הזה נפסל וגם אז אנחנו התנגדנו. זה לא, אני לא אוהבת משהו אחד אז אני נקמנית ועוברת למשהו שאני לא אוהבת אחר. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

לא אמרתי את זה. את אמרת בעצמך. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

שני דברים שונים. אני אומרת שלקרוא למשהו נורמה פסולה לא הופך אותה לפסולה, זה מה שאני אומרת. 

 << אורח >> עמי ברקוביץ: << אורח >>  

אנחנו נסמכים על המבקר - - - אם נראה לך הגיוני שרשימה שראש רשות מתמודד בה שהוא זוכה ל-70% מהקולות והיא מקבלת אפס, אז בסדר. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

נראה לי שקורה כמו שקורה בבחירות הארציות. אנחנו אמרנו את זה גם בפעם שעברה. כמו שיש בבחירות הארציות כל מיני מפלגות שמצהירות מהן שהן מעוניינות רק בחברי כנסת והן תומכות מראש בראש ממשלה אחד. כך יכולה להיות מציאות שחברי מועצה אומרים אנחנו חברי מועצה שהולכים עם ראש רשות הזה. ואז יכול לקרות מצב שבו, אין מה לעשות, מקבל לא מקבל מספיק, כי כולם, כל הסיעות של חברי המועצה אמרו אנחנו הולכים עם ראש המועצה הזה.

כך או אחרת, כאשר מדובר בבחירות ישירות לראש רשות יכול לקרות מצב שראש הרשות לבדו נבחר ולא נבחרים ביחד איתו מנדטים. וזה לא דבר שהוא נורמה פסולה בעינינו. ואנחנו שמחים לשמוע שגם לא בעיניי הייעוץ המשפטי לוועדה. וכך היה גם בפעם הקודמת. לפני חמש שנים ישבנו בדיוק באותו נושא, עם מנגנון אחר שהוצע וגם אז אמרנו שזה לא נורמה פסולה בעינינו. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. היועץ המשפטי, רק תחזור. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מבלי להתייחס לשאלה אם מדובר בנורמה פסולה או לא, הפתרון שמוצע כאן אנחנו סבורים שבחינה פשוטה של תורת משחקים יכול להיות שזה כאילו נטילת סיכון מסוים קטן על ידי זה של מי שעושה את התרגיל הזה. אבל התמריץ כן לקבל את, להוסיף עוד חבר, והוא בהנחה שאותו ראש עיר יודע להקים קואליציות, הוא הרבה יותר גדול מהסיכון. ולכן זה לא הפתרון. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

יש פתרונות נוספים שמישהו רוצה להציע? בבקשה, המכון לדמוקרטיה. אין ספק שיבוא פתרון פרקטי לעניין. בבקשה. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני אגיד רגע אבל להשלמת התמונה. בגלל שעלה כאן גם העניין של ההצעה מ-2018. אז אני רק אגיד שב-2018 הצענו הצעה אחרת להתמודד עם אותה תופעה. שהיא הייתה, כן, אני רק אומר מה ההצעה עצמה. לחייב במקרה כזה שראש הרשות יתמודד בסיבוב שני. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אבל למה אתה צריך להציע את זה? זה נפל כבר אז, זה לא יקום היום. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

אני רק מתאר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אותו יועץ משפטי. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

וזה גם היה מתוך אותו עיקרון שלא למנוע לחלוטין את האפשרות, אלא להוסיף איזה שהוא מרכיב של אי ודאות שיפחית את התמריץ. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

כן, המכון הישראלי לדמוקרטיה. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

גם אנחנו מסתייגים מזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מהפתרון שמוצע אתם מסתייגים? או ממה אתם מסתייגים?

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

מהפתרון שמוצע. כי אנחנו לא חושבים שהוא באמת פותר את הבעיה. זאת אומרת, גם אם יש לנו רשימות פיקטיביות זה לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא זה הפתרון. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

בדיוק. עכשיו, הפתרון הוא הרבה יותר פשוט. אני לא חושבת שצריך להחיל אותו עכשיו מהר מהר לפני הבחירות, אבל כן צריך אולי לתת עליו את הדין. פשוט ראש עיר שלא קיבל מספיק מנדטים במועצה, אין לו מקום במועצה. זהו. פשוט לעשות את ההפרדה הזאת בין המועצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

איך אני ידעתי שאת תבואי עם הדבר הכי פרקטי, הכי מעשי. איך ידעתי? איך, מאיפה הנבואה שיש לי?

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

יודע הכל. אבל בסופו של דבר, אם אנחנו מדברים על רשות מקומית, שהיא יותר דומה למשטר נשיאותי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

שואלים כאן אם מרכז השלטון המקומי תומך בהצעת המכון לדמוקרטיה?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

כמובן שאנחנו מתנגדים. כפי שראש הממשלה מחויב להיות חבר כנסת, כדי שהוא יוכל להגשים במליאה המחוקקת שלו את המדיניות. כך ראש רשות במליאת המועצה שלו שהיא הרשות המחוקקת שלו חייב להיות חבר מועצה. 

 << אורח >> אביטל פרידמן מאיר: << אורח >>  

אבל אף אחד ברמה הארצית לא מצביע לראש ממשלה. מצביעים אך ורק למפלגה. ולכן, אם אנחנו מדברים על שיטה נשיאותית שבה הלגיטימציה של ראש העיר מגיעה ישירות מהבוחרים שלו - - -

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, מאחר ואמרת שזה לא לבחירות האלה נדבר על זה בהזדמנות. דקה, חבר'ה. אני רוצה להתקדם. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כן. פסקה (3) שמוצעת כאן שאנחנו חושבים שיש בה היגיון רב, אומרת שבמצב שעושים בחירות מיוחדות לראש הרשות, מכיוון שקרה אירוע שלפיו צריך לעשות בחירות מיוחדות, ויש רק מועמד אחד אז לא יצטרכו לערוך את הבחירות. היום לפי החוק אתה צריך לערוך בחירות בהצבעה בעד או נגד אותו מועמד יחיד. מבקשים לוותר על התענוג הזה של בחירות מיוחדות במצב הזה. ופשוט להכריז על אותו מועמד כזוכה בהליך שמוצע. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

הערות. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

מדוע רק בבחירות מיוחדות? למה לא עושים את זה בסתם בכל בחירות, אם יש מועמד אחד? שלא יהיה בחירות בעד ונגד. שיכריזו על המועמד כנבחר. למה צריך? בשביל מה צריך את כל המשחק הזה?

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה לא רק משחק, זה גם בזבוז. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

בזבוז משאבים, בזבוז זמן, בזבוז הכל. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

המקרה היחיד שאני חושב שצריך לחשוב עליו במקרה של סיבוב שני. אוקיי, במקרה של בחירות רגילות אין סיבה שלא לעשות את הבחירות בעד ונגד, כי ממילא כבר עורכים בחירות. החיסכון, אין פה חיסכון כזה כלשהו. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

למה? זה קמפיין שלם שראש הרשות עושה קמפיין לעצמו, בזמן שכל המבחן זה בעד ונגד. כשאנחנו, לא נראה לי שבהיסטוריה של מדינת ישראל של מישהו שהיה לו רוב ירוק ולא נבחר. אז זה סתם בזבוז משאבים, בזבוז אנרגיה, בזבוז זמן. בזמן שיש פה מועמד אחד. אם זה מה שהציבור באופן דמוקרטי החליטו לא להתמודד, אף אחד לא רצה להתמודד, אז השאירו לבן אדם אחד להיות ראש הרשות ובזה תם העניין. מה זה המשחק בעד או נגד?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

כיוון שיכול להיות מצבים שבהם הציבור לא רוצה את אותו מועמד. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

היו יכולים להגיש. הדרך לא לרצות מועמד זה להגיש מועמדות. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אבל הם לא רוצים להגיש והם לא רוצים את זה. לא רוצים את א', אבל לא רוצים בעצמם להיות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

מה רוצים כן? אז מה הם רוצים?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה ירמוז למועמדים אחרים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, אתה יכול להסביר לי מה הם רוצים? נגיד בהנחה שעיר באה ואומרת לא. ואף אחד גם לא מגיש פעם הבאה, אז מה הם רוצים? אולי זה פטנט להשאיר את ראש העיר הקודם. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

אז למה בבחירות מיוחדות כן? מה ההבדל?

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

היו לנו מקרים, למשל אחרי הגשת המועמדות התפטרו. חשבו שמישהו יתמודד ולכן לא הגישו נגדו. הרעיון כאן הוא שאם יש תחרות ברשות המקומית מקיימים בחירות. ואם אין מלכתחילה תחרות, כלומר, מלכתחילה הציבור לא הציע מועמדות מלבד מועמד אחד. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז גם מקיימים בחירות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, ההצעה שלנו במקרה כזה לא לקיים בחירות. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

לא, רק בבחירות מיוחדות. אנחנו מדברים כבר על בחירות רגילות. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לא, אז אני אומר שוב, בבחירות רגילות, אם יש בחירות למועצה, כלומר שיש כמה קבוצות בתוך הרשות המקומית שמתחרות ביניהן, אומרים נעשה בחירות גם לראש הרשות, מבחינת משאבים, גם כמו שתומר אמר, כבר יש בחירות למועצה. 

 << אורח >> מנחם שפירא: << אורח >>  

אבל זה עוד משאבים, זה הרבה משאבים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

חברים, משרד הפנים. עלה פה רעיון. אין פה איזה אינטרס. הרי זה בדיוק הפוך, זה לא אינטרס. דווקא האינטרס אומר תשאירו לראש רשות את האפשרות לעשות עוד קמפיין ועוד זה. תחשבו על זה. אם יש לכם משהו לומר לנו בעניין תגידו. כן, השלטון המקומי?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

בדקה האחרונה, אני רק מזכירה שבין סעיף, בין פסקה (2) לבין פסקה (3) יש התייחסות לסעיף 16 לחוק בחירת הרשויות. ששם, כפי שביקש ראש עיריית לוד, צריך לנתק בין המועד הקובע לצורך קביעת מספר חברי המועצה לבין המועד הקובע לצורך קביעת מספר הסגנים ברשות המקומית. בטח ובטח בעולם שבו יש כניסה של תושבים באופן מואץ. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אני רק אעיר למשרד הפנים בעניין הזה. במקרה שבו, אני לא יודע אם זה מוסדר או לא, אנחנו לא הספקנו לבדוק. אז רק לוודא שבמצב שבו לא נערכות בחירות מיוחדות בסיטואציה שמתוארת, אז גם לא יהיה מימון. 

 << אורח >> רון אלמוג: << אורח >>  

לדעתי, לפי חוק המימון קבוע דווקא במפורש שיהיו. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אז אני אומר, אם אין בחירות, כי היום המצב הוא שיש בחירות. זה בדיוק מה שאני אומר. המצב היום הוא שאם יש מועמד אחד, אז יש בחירות בעד ונגד. ולכן מוצדק לתת מימון. אם אתם מבטלים את הצורך הזה, אז אין סיבה לתת מימון, כי אין בחירות. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

טוב, תבדקו את זה.

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אז 15(ב), סליחה. אמרתי 16. 15(ב) לחוק. בדקתי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

זה נושא עם ממשק, אבל הוא לא הנושא כאן. אנחנו נדון בזה ונראה אולי נוכל לתקן גם את הדבר הזה. למרות שעמדת היועץ המשפטי של הוועדה היא שזה פחות מתאים. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

זה לא פחות מתאים, זה חריגה מגדר הנושא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

פחות מתאים, כמו שאמרתי. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אבל נמצא באכסניה, יש כאן תיקון לחוק. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

אפשר גם לשנות את מספר הסגנים למשל, אם רוצים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

נכון. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אנחנו נבוא מוכנים להצעה לדיון הבא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אגב, אגב, אם אתה רוצה לדעת, לא להפריע לי עכשיו. דווקא הנושא הזה, אם זה קשור גם למספר הסגנים, ואני חושב שהיה צריך לעשות שינוי בזה. זה לדעתי כבר מאז ומעולם, יש הפרש גדול בין קפיצה של מ-50,000 ל-200,000 נדמה לי. אבל דווקא זה, דווקא זה, אדוני היועץ המשפטי, אני חושב, למיטב ידיעתי המשפטית, שדווקא זה יש לו כן השלכה לבחירות. כי בבחירות בסופו של דבר נקבעים, זאת אומרת, אתה יודע שבנית רשימה. ואתה מריץ אנשים ואתה מריץ ראש רשות. כי הכל בסופו של דבר, כמו שהשולחן כאן עגול, גם דיני הבחירות בסוף הם עגולים. ולא בכדי המחוקק כתב את זה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

לא, זה לא אותו דבר. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

תודה על העזרה. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

כבר אמרנו שנגיש הצעה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אנחנו, רגע, לך יש עוד משהו להקריא?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש לנו כמה דברים. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אוקיי. יש עוד נקודות שאתם רוצים לעלות לקראת הישיבה הבאה? או שנעשה עוד ישיבה קצרה?

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

לנו יש להקריא בעצם עוד סעיף אחד, נכון?

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

אני רק אגיד שאנחנו נפרסם חוות דעת בנוגע להצעת החוק על אחוז החסימה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא צריך לפרסם, תגישי לנו. 

 << אורח >> מירה סלומון: << אורח >>  

זאת הכוונה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

יש לנו שני סעיפים קצרים להקריא. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, השאלה אם אני גומר הקראה או שאני משאיר את זה ככה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

מה שאתה רוצה. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

אז נשאיר את זה ככה. אנחנו נעמוד בלוח הזמנים של הסיעות. 

אוקיי, תודה רבה. אני חושב שהיה דיון טוב וממצה. משרד האוצר, לך תעשה שיעורי בית. ואני אומר לך, הנושא של המזכירים הוא קריטי. הוא קריטי, הוא חשוב. ושלא תדברו איתי על טוהר בחירות בחיים אם אתם לא באים עם התשובה הזאת. אחד. 

שתיים, משרד הפנים ומשרד המשפטים. תשובות. יש לכם הרבה שאלות. בואו, אתם מכירים, הספקתם כבר להכיר את הזה. אני רוצה להגיע בסוף להבנות לדברים פרקטיים, נכונים ולרוץ קדימה. שאלו את השאלות הנכונות, היו כל מיני דברים ששלחתי אתכם לשיעורי בית בנושאים היותר, אני כבר לא זוכר איזה. 

 << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >>  

נושא עוזר אישי. 

 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >>  

לא, לפני עוזר אישי, דיברנו שתעלו את זה לשר. למנכ"ל ולשרים. בתחילת הדיון. לא משנה, זה רשום. לא, לפני המזכירים היה עוד משהו. לא משנה, אנחנו ניזכר בזה. 

אוקיי, חברים, תודה רבה. הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:05. << סיום >>