פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת העבודה והרווחה
29/05/2023


מושב ראשון



פרוטוקול מס' 50
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ט' בסיון התשפ"ג (29 במאי 2023), שעה 12:34



סדר היום:
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג-2023, פ/1092 פ/1557 – בהכנה לקריאה ראשונה (פ/1092/25), של חה"כ אחמד טיבי, חה"כ ישראל אייכלר << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון


חבר הכנסת:
אחמד טיבי


מוזמנים: 
	מרב זוהרי
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים

	ענת הר אבן
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, רשות האכיפה והגביה

	רונן סולומון
	–
	עו"ד, סמנכ"ל, איגוד לשכות המסחר

	ד"ר עמיחי תמיר
	–
	יו"ר, ארגון הנכים זכויות נכים




ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג-2023, פ/1092 פ/1557 – בהכנה לקריאה ראשונה (פ/1092/25)
של חה"כ אחמד טיבי, חה"כ ישראל אייכלר 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה השנייה היום, הצעת חוק ההוצאה לפועל, תיקון - ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך, התשפ"ג, בהכנה לקריאה ראשונה. אנחנו נבקש מהיועצת המשפטית להקריא את הצעת החוק.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אדוני, הצעת החוק, הנוסח שמונח כרגע בפני הוועדה, אנחנו מדברים פה על הסעיף שעליו דובר בהצעות החוק המקוריות, הוא סעיף 14. בדיון הקודם שאלנו האם צריך להרחיב לעוד סעיפים. אני מבינה שכרגע ההסכמות מדברות רק על סעיף 14. סעיף 14 הוא סעיף במקרה שיש בו חשש שאדם עומד לצאת מהארץ. זה יכול להיות אדם שתיק ההוצאה לפועל שלו נפתח ממש בזמן סמוך, לא צריך לחכות פרק זמן עד שהחוב מתגבש אבל יש חשש שהוא עומד לצאת מהארץ. כרגע הסעיף מתייחס לזה, אז נקרא אותו. 

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול האפשרות לצוות על עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב כספי נמוך), התשפ"ג – 2023


תיקון סעיף 14		1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, בסעיף 14, בסופו יבוא:

			 "(ה) לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א), אם סכום 				החוב כפי שהיה במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, קטן מ – "

פה יש שתי אפשרויות: חבר הכנסת אחמד טיבי הציע 50,000 שקלים. אדוני, אתה הצעת 40,000 שקלים, "למעט אם מדובר בחוב מזונות".

למעשה כשאנחנו אומרים שהוא לא יצווה כאמור בסעיף קטן (א), אנחנו צריכים לזכור שבתוך סעיף קטן (א) יש לנו כמה אפשרויות. יש לנו את אותו עיכוב יציאה מהארץ, אבל יש גם את החלופה של הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו. זה גם אפשרות נוספת. זה בעצם מה שמוצע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נוכל בקריאה השנייה והשלישית להוסיף את זה, שלא יוכלו לקחת בסכום קטן את הדרכון?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כרגע זה שני הדברים שאפשר לצוות עליהם, עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון או תעודת מסע. שניהם ביחד כפופים לתנאי הזה של סכום החוב. בהמשך לדיון הקודם נמסרו נתונים מרשות האכיפה והגבייה. אתם תירצו להציג את הנתונים שלכם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו נשמע אותם, אבל אני רוצה לשמוע מה את אומרת לגבי השאלה אם נוכל להוסיף את העניין הזה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זה כבר נמצא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת הסכום הזה כולל גם את ההפקדה וגם - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

למעשה בגלל שבסעיף קטן (א) הוא לא יוכל לצוות במקרה שהחוב נמוך, על עיכוב היציאה מהארץ או הפקדת הדרכון, אז גם לא רלוונטי החלופה למשל של התניית יציאה מהארץ במתן ערובה, כי גם כן היא חלופה לצו לפי סעיף קטן (א), אז ממילא מרגע שזה לא מתאפשר, גם החלופה לא מתאפשרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

צריך לזכור שזה שקול. מצד אחד אנחנו מדברים על אנשים שהם לא מה שמופיע באותו סעיף 66, שזה אנשים שמשתמטים מחובותיהם. זה כבר אנשים שההליכים כבר יותר מורכבים לגביהם, אבל מצד שני לפעמים זה חובות קטנים שאני מבינה שעיכוב היציאה מהארץ הוא משמש איזושהי דרך להבטיח את התשלום של החובות האלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עו"ד ענת הר אבן, בבקשה.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אני אתייחס קודם לנוסח. מערכת ההוצאה לפועל לא יודעת להתייחס לסכום החוב בשלבים מאוחרים שלו כפי שהוא היה בהתחלה, לכן הבקשה שלנו גם בדיון הקודם, ואני חוזרת על זה גם בדיון הנוכחי, שהמגבלה של הסכום תתייחס לסכום החוב הפסוק בתיק, כי מאוד קשה לנו לחלץ. זה גם הרבה יותר נגיש ומובן לעובדים, לרשמים. מוצג להם במערכות סכום החוב כפי שהוא היום, לא סכום החוב כפי שהוא היה בפתיחה. כאמור, זה גם מאוד קשה להכניס תנאי מחשובי שיתייחס לזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי זה דווקא תנאי שהוא חד-ערכי, זאת אומרת יש לך רק ערך אחד שהיה סכום החוב בפתיחתו. אם הסכום היה קטן בפתיחתו, אז גם אם עכשיו נוספו עליו כל מיני הוצאות, אגרות, ריביות, שכר טרחה, כל מיני רכיבים נוספים, עדיין על תיק כזה אי אפשר לנקוט עיכוב יציאה מהארץ לפי הסעיף הזה, לפי סעיף 14. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

כן, רק זה לא משהו שהוא ישים. זה משהו שהוא לא בר ביצוע באופן מיידי ואם בכלל. איש המחשוב אמר לי שזה כמעט בלתי ניתן לביצוע. כל מיני מגבלות של סכומים שקיימים היום בחוק מתייחסות לסכום החוב הפסוק בתיק, אז יש פרמטרים שהם ידועים. אנחנו יודעים שפותחים את התיק, אז מתווספת אגרה בשיעור של 1% או 1.25%. אנחנו יודעים שמתווסף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 5%, 10%, תלוי בסוג התיק. עדיף לשכלל את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל יש הצמדות וריבית שיכולים לגרום.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

יש הצמדות וריבית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שזה יכול להיות כפול ומשולש ומרובע. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אני חושבת שחייב לא משלם לאורך שנים רבות ואז אנחנו מגיעים למצב הזה כפי שתיאר היושב-ראש, של סכום כפול ומרובע, אז אולי כן ראוי שתושת עליו - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ואם אחרי כל כך הרבה שנים הוא עדיין לא הגיע ל-40,000, אז זה אומר שבסך הכול החוב היה 300 שקל. את מבינה למה אני חושב שזה עוול?

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אני חושבת שיש פה קצת הגזמה. בסך הכול כשנפתח התיק מתווסף עליו 1% ועוד 5% בפתיחה ועוד 5% בשלב ב', תלוי בסוג התיק. מאוד קשה להגיד פה סכומים מדויקים כי הכללים של הלשכה הם מאוד מורכבים ואנחנו זוקפים את זה בגלל סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל לפי כללי הלשכה. צריך לשכלל את הסכום הזה ולתת למערכת להתייחס לפי הפרמטרים שהיא יודעת ולא להמציא פרמטר שהוא לא קיים היום במערכות המחשוב. זה לגבי הנוסח.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

היושב-ראש אומר, אם את הולכת לסכום החוב המעודכן כולל אותן ריביות, אז סכום של 40,000 זה לא מה שהם ראו לנגד עיניהם. כנראה שהם ראו לנגד עיניהם סכום יותר גדול, כי הם כתבו בהצעת החוק המקורית שקרן החוב.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אז 40,000 הופך להיות 44,000. מוסיפים עליו פחות או יותר את ה-10%. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

את מדברת על ריביות שממש נצבעות - - - 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

לא דיברתי על ריביות, דיברתי על אגרה ושכר טרחה. ריביות, מונחת על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הצעה לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה. 80%-90% מתיקי ההוצאה לפועל שלנו הם מתנהלים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה והם משקפים ריבית אמיתית וריבית שהיא באמת ריבית עונשית, אבל הסכומים האלה הולכים להיות מופחתים. זה נורא תלוי בסוג התיק. אתה צודק, אדוני, שבתיקים של בנקים שהם לא הפלח הגדול אלא הם הפלח היותר קטן, הריביות הן משמעותית יותר גבוהות. בתיקי רשויות מקומיות הריבית יותר נמוכה מריבית של חוק פסיקת ריבית והצמדה. יש תיקים שמתנהלים, כמו תיקי מזונות שמתנהלים בכלל בלי מדד וריבית, אז לא חל עליהם הצעת החוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש תופעה נוספת שחברות או עיריות שמוציאים את זה לעורכי דין פרטיים שעושים מזה עסק כלכלי אדיר של הכפלת הריביות וההצמדות והמכתבים. כל מכתב יכול לעלות 500 שקל על זה שהוא הואיל בטובו. אפשר לנפח בצורה בלתי סבירה.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

תיק ההוצאה לפועל פתוח, אין תוספת של 500 שקל בגלל שום מכתב. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אמרתי לגבי עורכי דין פרטיים שבעלי החוב מוציאים את זה לחברות גבייה כאלה. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

זה מחוץ להוצאה לפועל. זה לא משהו במסגרת החוק הזה אלא זה לפי פקודת המיסים (גבייה).

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אתם תקבלו סכום שהוא חייב 100,000, בשעה שהחוב היה פחות מ-40,000, לכן יש לי בעיה פה עם זה. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

יש בעצם את החוב שנוצר לפני פתיחת התיק, מה שנפתח מהרגע שזה נפתח. יש תוספות ידועות בהוצאה לפועל שהן לפי חוק ההוצאה לפועל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אתם חושבים שמדובר פה בכמה אחוזים, אז פשוט מאוד נעשה את זה ל-50,000.

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

אפשר להוסיף לזה גם את זה שלאורך חיי התיק יש גם התפתחות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך אני אהיה בטוח אם התיק מתפתח על ידי כל מיני מאעכרים וחברות גבייה ועורכי דין? 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

קודם כל התוספות הן רק לפי חוק ההוצאה לפועל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם לא מכירים בגבייה הזאת? אתם לא גובים את הכסף הזה?

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

מרגע שהתיק נפתח בהוצאה לפועל יש שכר טרחה קבוע שמתווסף לתיק ולא ניתן להוסיף שכר טרחה שהוא לא לפי חוק ההוצאה לפועל. רק אני אציין גם שיש התפתחויות אחרות בתיק שיכולות להיות, כמו זוכים ששולם להם נניח מחוץ לתיק ההוצאה לפועל והם מפחיתים את הסכומים, אם חייבים שילמו תוך כדי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מפחיתים, אין לנו בעיה, אז טוב לכל הצדדים, אבל אם מוסיפים יש פה בעיה.

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

זה יכול ללכת לשני הכיוונים. הם הולכים לסכום הפתיחה, אז זה יכול גם לבטא סכום שהוא לא נכון מצד הנושה וגם מצד החייב, לכן אולי עדיף לחשוב על הסכום אבל שהוא יהיה לפי - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נניח שאנחנו הולכים על סכום החוב הפסוק והוא באמת יהיה גבוה יותר מההצעה המקורית כדי לבטא את אותן תוספות שנוספות, מה קורה אם באמת הסכום פחת? ראש ההוצאה לפועל ציווה. אני מבינה שהצו שלו עומד לשנה, אבל במהלך אותה שנה החייב הלך ושילם חלק מהסכום ועכשיו הסכום הוא פחות. הוא היה 60,000 שקל, עכשיו הסכום הוא 45,000 שקל. 


 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אז אי אפשר ממילא לתת צו עיכוב יציאה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אי אפשר יהיה לתת, אבל השאלה היא מה קורה עם צו עיכוב יציאה שכבר ניתן? צו עיכוב יציאה ניתן כשהתיק היה 60,000 שקל, אבל כרגע התיק ירד.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אם החייב עומד בצו חיוב בתשלומים ומראה רצינות, הוא יפנה לרשם ההוצאה לפועל לפי יתר הסעיפים ויבקש להעמיד ערובה או לבטל או כל דבר אחר כמו שעושים היום גם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

השאלה אם לא צריך הוראת ביטול? זה היה באחת ההצעות, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. הם הציעו שאם החוב פחת לסכום שנמוך מסכום מסוים, אז תבוטל לו ההוראה. זאת אומרת שגם אם החייב שילם חלק, מייד יבוטל הצו גם אם הוא לא שילם את כל החוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה יהיה ניתן להוספה בקריאה ראשונה ושנייה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אפשר גם עכשיו או אחר כך. הוא מציע שאם פחת החוב לסכום שנמוך מאותו סכום שתקבעו, אז תבוטל ההוראה, יבוטל הצו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

סליחה על העיכוב, הייתי בביקורת המדינה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הוסיפו פה חברי כנסת, חוג'יראת ואחרים, שאדם שהיה לו חוב גבוה מזה אבל הוא כבר שילם חלק מהחוב והוא ירד מתחת לסכום שקבענו, אז שיבוטל ההוראה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אתם כתבתם בהצעת החוק שמדובר על קרן החוב. מסבירים לנו פה מהמרכז לגביית קנסות שאין להם אפשרות לעקוב אחרי אותו שדה של קרן החוב, של החוב בלי ההצמדות, בלי הריביות, בלי שכר טרחה ואגרות. הם יכולים להסתכל רק על החוב הפסוק. מרגע שאנחנו מסתכלים על החוב הפסוק, אז דבר ראשון מדובר על להעלות את הסכום כדי לתת ביטוי לאותם סכומים שנוספים. בגלל שאנחנו לא מדברים רק על קרן החוב, יכולות להיות תנודות. יכול להיות שצו עיכוב היציאה ניתן בתחילת השנה כאשר החוב היה גבוה יותר, וכעת החייב שילם חלק מהתשלומים והגיע לחוב שהוא נמוך מתחת לסף. השאלה מה קורה אז, האם אוטומטית הצו הזה מתבטל? צריך להתבטל ברגע שהוא יורד מתחת לסף? כי אנחנו מדברים על החוב הכולל.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני אפרש את הדברים של גבירתי. נגיד שלמישהו היה 150,000 שקל חוב. החוק הזה, מדובר בשלב זה על 50,000 סף, ואם הוא שילם והגיע ל-49,000, אוטומטית הצו יבוטל. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כן.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

למה אוטומטית? צריך להשאיר את זה לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל, כי אם יש חייב שהוא משלם רק בשביל לצאת את הארץ, אז אולי באמת מישהו צריך לבחון את הבקשה שלו, לבחון אם צריך ערבים, לא צריך לבחון ערבים. בכל זאת 50,000 שקל זה לא סכום מבוטל. ברגע שקובעים איזשהו רף, גם אם החייב מתחיל, זה לא הגיוני שהוא ישלם שקל לצורך העניין ופתאום הצו שלו יבוטל באופן אוטומטי. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יכול להיות שאדם ששילם יום לפני שנתנו את הצו, הוא היה ב-150,000 והוא הגיע ל-49,000 יום לפני, הגישו בקשה. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

הכול יכול להיות, נכון. זה משהו שרירותי שקובעים ובסוף צריך לקבוע אותו ומעבר לו צריך לתת שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל להחליט אם מבטלים או לא מבטלים. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

היום יש שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

ברור. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לפי מה שאת אומרת, הצעת החוק מתייתרת. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

לא אמרתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לגבי מה שהעירה עו"ד הר אבן, הערה נכונה. היא לא רוצה שמישהו יבוא, ישלם בדיוק ככה כדי - - - 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לעשות תרגיל, הכוונה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק. אנחנו לא רוצים תרגילים, לא אני ולא אתה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא רוצים תרגילים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אולי נעשה שאם הסכום שנקבע זה 50,000, אז הוא ירד עד לפחות 40,000, כבר הוא משוחרר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אוקיי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אוקיי. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

אני רק אציין שבכל מקרה זה צריך להיות על סמך בקשה, כי הרבה פעמים התשלומים, המערכת לא יודעת שהם בוצעו. הם מבוצעים לפעמים מחוץ להוצאה לפועל. יש את ההוראה האופרטיבית שאומרת מה הרשם צריך להחליט, אבל אי אפשר שזה יהיה אוטומטי במובן המלא של המילה, אלא צריך שתוגש בקשה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זאת אומרת שיעדכנו את ההוצאה לפועל שהוא שילם.

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

שבוצע התשלום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי יעדכן?

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

החייב, על בסיס בקשה שהוא יגיש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

החייב יצטרך לעדכן. אחמד, זה מקובל עליך שהחייב יצטרך לעדכן שהוא כבר ירד מהסכום?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אין לי בעיה עם עדכון הרשם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

זאת אומרת יש לך בקשה לרשם. הרשם יבטל את הצו. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

על סמך בקשה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

עדיין לא החלטנו לגבי ה-50. יש בקשה של עניין הקרן ואם זה עלה למשל ל-80 - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עו"ד הר אבן הסבירה שלא מדובר פה בריביות וכאלה, אלא מדובר פה באגרה של 1%, 2%, 3%, לכן אמרתי, נעשה את זה במקום 40, 50 כדי שזה יכלול גם את ההוצאות האלה. יש אפשרות שזה יעלה בעשרות אלפי שקלים או שזה רק אגרה מה שאת אומרת?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

ברור, ריביות מטורפות יש להם.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אם מדובר בחייב ששנים ארוכות לא משלם, אז כן. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש תוספת של ריביות על החוב. החוב צובר ריבית והצמדה.

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

כן, אבל זה יחסי לתקופת אי התשלום. באמת ככל שיהיה פסילה משמעותית, זה סימן שמדובר בחייב שלאורך זמן ארוך לא שילם כלל את החוב שלו, לכן יש היגיון.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

ואז עולה השאלה האם אין הצדקה במקרה כזה שהוא לא משלם שנים ארוכות - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הנה, יש פה עו"ד דבי ביטון שטוענת שזה יכול להגיע למאות אלפים ולמיליונים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה גם יכול להגיע למיליונים. זה תלוי בפרק זמן. לפעמים אנשים התחילו, אדוני, עם חוב. אני ליוויתי בחדלות פירעון ופשיטות רגל שזה מזעזע. הריביות מטורפות בהוצאה לפועל. זה משהו שצריך לדון עליו בפני עצמו. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

בוועדת חוקה הניחו שר המשפטים ושר האוצר הצעה לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה באמת לא מידתי מה שקורה שם, לפחות מהדיווחים שהייתי מקבלת לפני שהיינו מגישים את ההליכים האלה, אתה רואה במה הוא התחיל ולאן הוא הגיע. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

את בטח מדברת על תיקים שהם לא בני שנה או שנתיים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא, לא, שהם ותיקים, שזה בכלל צריך לקבל על זה איזשהו נוהל. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

בני עשרות שנים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני, אני מבינה שנושא המזונות כמובן שלא רלוונטי לסיטואציה הזו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מודגש בחוק בכל סעיף.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי, שנושא המזונות הוא לא חלק מהסיפור.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

המזונות החרגנו. הוצאנו מהחוק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו צריכים את הסנקציה הזאת בכל מקרה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ברור.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה אם 50 - - - 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני בדעה ש-50 זה קרן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני הייתי מורידה קצת כי זה עלול לתת איזשהו פתח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חברת הכנסת ביטון, אני חשבתי על 40. אני מדבר על אנשים חפים מנוכלות. אני לא מדבר על נוכלים. אני מדבר על אנשים ישרים שאו שלא ידעו על החוב.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אם יש לכם דרך לאבחן נוכלים, אין לי בעיה להכניס את זה בחוק. אני רוצה להילחם בנוכלים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

איך אפשר לדעת אם זה נוכל?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז אני אומר, עד 50 אני כבר רוצה לכסות גם את ההוצאות שהם אומרים, שזה יכלול. אני רציתי שזה יהיה המקור אבל הם אומרים שאין להם אפשרות במחשב לבדוק כמה היה המקור. הם עוסקים לפי הפסיקה הסופית, נכון?

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

החוב הפסוק. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תמיד יש את הסכום ההתחלתי. בהוצאה לפועל הם רואים יפה ממה הוא התחיל ומה קורה - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם אומרים שהם לא רואים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

ברור שכן. ביום ההגשה להוצאה לפועל יש לך סכום התחלתי, אני אביא לכם דוח שתיראו את זה, ומה קורה עכשיו בזמן אמת כשאתה רוצה לדווח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אמרת שזה לא קיים במערכת. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

יש מסכים שבהם הרשמים רואים את החוב העדכני במערכת, ולהיכנס ולראות את החוב ההתחלתי, הם צריכים להיכנס לבקשת הביצוע, לפתוח את בקשת הביצוע. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בסדר, שיכנסו, זה סך הכול טופס. אנחנו היינו מוציאים את זה בהוצאה לפועל מול העיניים ותמיד היה המאבק בבתי המשפט לנסות למזער להם את זה, או מול המנהל המיוחד. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אם אפשר לראות את זה, אז נראה לי שבאמת עדיף לדבר על הסכום ההתחלתי. אני מזכירה שאנחנו מדברים כרגע רק על סעיף 14. אנחנו לא מדברים על סעיף 66(א). אנחנו לא מדברים על הרחבה.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

גם כשמדובר ברשמי הוצאה לפועל, כמו שאתם רואים מהנתונים היו 13,000 חייבים ב-2022 שהוטלה עליהם ההגבלה הזאת. אנחנו נעזרים הרבה במערכת המחשוב גם לייצוב שיקול הדעת. אנחנו יכולים לשים איזושהי מגבלה שהמחשב ימנע הגשות של בקשות של עיכוב יציאה בסכומים מתחת לסכום שייקבע, אבל אם נצטרך להסתמך על עבודה ידנית, אז זה אומר שכל הבקשות שתוגשנה, גם אם זה יוגש על חוב מאוד נמוך, תצטרכנה ללכת לרשמים והרשמים יצטרכו לפתוח. זה עבודה שהיא מסורבלת ואנחנו לא עובדים בצורה הזאת היום, והיא לא יעילה גם.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

למה אתם עושים כזה עניין? כשאנחנו היינו מגישים וגם היום בחדלות פירעון, מחויב לרשום סכום התחלתי ומה מצבו נכון להיום כשאת מדווחת. סך הכול מדובר בטופס, אז הרשם יתאמץ ויסתכל על הטופס. אני לא מבינה למה זה כזה קשה. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

כי הרשם מטפל בעוד 3 מיליון בקשות שמוגשות לו כל שנה ואנחנו רוצים לייעל את העבודה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל זה טופס התחלתי. אני ביקשתי שישלחו לי דוגמה בכדי שתבין כמה שזה פשוט.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

גבירתי, את מדברת על הליכי חדלות פירעון שבהם לנאמן יש סמכות לבטל ריביות, לכן הנאמן לצורך עבודתו כשמדובר ב-6,000 תיקים ולא ב-250,000 תיקים כל שנה, הוא בודק את סכום החוב ההתחלתי, בודק את סכום החוב הסופי והוא מחליט מה לאשר ומה לא לאשר. הליכי חדלות פירעון ודיני חדלות פירעון, לא דינם כדיני הליכי הוצאה לפועל באופן שגרתי, לכן צריך לעשות הבחנה בין שני המצבים שגבירתי מתארת, שהם נכונים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לקבל את דעתם בעניין, כי אני לא רוצה שמישהו ינצל במערכת כדי להגיד, אנחנו לא יודעים כמה זה היה. אני רוצה שיהיה הכול ברור וחד משמעי, אז אם אני עושה 50, הוא מסתכל במסך. אין 50? הוא לא מטיל עליו צו עיכוב, ואז כיסיתי את כל האגרות והדברים האלה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה קורה אם הוא בא להגיש עכשיו בזמן אמת או עד שהגישו את הבקשה לצו מניעה יציאה מהארץ, כבר עלה ל-55? כי הריביות שם מטורפות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הוא שילם כבר עד 40, אז זה יבוטל. הוא ידווח שהוא שילם כבר עד 40, אז זה יבוטל. זו ההצעה שלי.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

הוא שילם 40 מתוך 50?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שנשאר 40. את אומרת שזה עלה ל-60. הוא משלם את ה-20. הרי רוב המקרים זה אנשים שיש להם חובות קטנים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אם הוא שילם 40 אז יירד לו ל-20. הרי זה מתקזז. איך הרשם רואה את זה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא, עד 50 לא מטילים עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ, אבל זה כולל את האגרות ואת הדברים הקטנים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

הבנתי. אם יש לו 56, הלך ושילם 6,000 שקל - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו לא רצינו 6,000, כי הם אמרו שמישהו ישלם רק את זה, אז אמרתי שישלם 16,000.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אתה מגדיר בכל מקרה תנאי לזה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, שמקסימום 40 במקרה של החזר. אם כבר הצו ניתן, צו חדש לא יינתן עד 50. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אוקיי. עכשיו אנחנו חוזרים למה שאמרנו בישיבה הקודמת. הקרן היא 50. נגיד שיש ריביות שמגיעות עד 70,000–80,000 אם זה ארוך שנים, למה להתייחס ל-80 כ-80 ולא כאל 50 שיש נגדם ריביות? 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

רק אני אגיד שזה לא רק העניין הטכני. אנחנו מזהים שיש בהוצאה לפועל בגלל ריבוי התיקים, יש הרבה מאוד בקשות שמוגשות כל הזמן. באמת יש טעויות שנוצרות בגלל טעויות אנוש והשאיפה היום היא באמת לנסות כמה שיותר לצמצם את אותן טעויות על ידי מערכת המחשוב, לכן אני חושבת שזה אכן יוכל לסייע בצמצום של טעויות. יותר מזה, גם על פני שנים התיק מתפתח. חייב משלם בתשלומים, נוספות עוד תוספות של החוב לפעמים אם הוא גדל, לכן ללכת לסכום המקור, בטח על פני שנים זה לא בהכרח ייצג את מה שהיה בתיק וזה לא בהכרח גם לטובת החייבים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני דואג לטובת החייבים. אני לא רוצה שהם יסתבכו פה עם החשבונות. אני רוצה לפשט את זה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

רוב הבקשות לעיכוב יציאה מהארץ מגיעות בעקבות תיקי מזונות וכו'.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא כלול.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודעת כמה משתמשים, כי עכשיו גם בנושא של הרישיון כבר אסור. רישיון, ביטלתם את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לתת את זכות הדיבור לאיגוד לשכות המסחר שנמצאים כאן. בבקשה.

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

תודה. עו"ד רונן סולומון, סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר. בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת דבי ביטון וגם חבר הכנסת אחמד טיבי, אנחנו רוצים הרי למנוע מקרים של אנשים שהם חוכמולוגים או מנסים להתחכם. הרבה פעמים יש להם חובות בכמה לשכות הוצאה לפועל ואין קשר בין לשכת הוצאת פועל אחת לשנייה, אז לכן צריכים להשאיר את הסכום כמו שאתם תחליטו, 40,000 או 50,000 רק במקרים שהם יעמדו באותם התנאים. לא אחד שהוא מרובה נושים, כלומר שיש לו רק חוב אחד אצל נושה אחד. שלא יהיה לו נגיד בעשר לשכות 5,000, 5,000, ואחד יהיה לו 55,000. הוא ישלם עוד 15,000 שקל כדי לצאת לחו"ל.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הדוח יוצא מרוכז. היינו רואים לשכת חיפה, תל אביב. היינו יודעים בסוף מה הסכום.

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

לא תמיד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם האדם הזה חייב בעשר מקומות והוא הגיע ל-50,000, אתם יודעים את זה?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

הם לא יודעים.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

לאיזה צורך?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הוא בן אדם למשל שעשה חוב בעשר חנויות ב-5,000 שקל, אז שבאמת יהיה גבול. אני לא רוצה אנשים כאלה. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

כרגע לפי הנוסח זה לפי תיק, כך שזה 50,000 בכל תיק של החייב.

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

יפה, אז זה לפי תיק. לפני איחוד תיקים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

באיחוד תיקים יש ממש צו עיכוב יציאה מהארץ בילד אין.

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

איחוד תיקים זה משהו אחר. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

לשאלת אדוני, אפשר להשאיר סעיף שאומר שרשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל עיכוב יציאה אם ראה שסך חובותיו של החייב עולה על 50,000, או כל סעיף כזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אתה אומר, יכול להיות שיש לו תיק אחד ואתה משאיר עדיין שיקול דעת לרשם ההוצאה לפועל.

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

השאלה אם אתם רוצים להסתכל על תיק ספציפי או על סך החובות שיש לו בהוצאה לפועל? 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

בוודאי על סך החובות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

את זה אפשר לעשות בצורה מחשובית? רשם ההוצאה לפועל יכול לעשות? 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

כי אחרת זה לא הגיוני. הוא יכול לפתוח עשרות חובות בכל הארץ, להעדיף נושה אחד, לשלם לו מתחת ל-40,000 או ה-50,000, כמה שיוחלט וזהו. זה לא הגיוני. זה כמו שחבר הכנסת אחמד טיבי אמר למנוע נוכלויות. זה מקרה קלאסי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אני לא רוצה לעזור לנוכלים.

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

בבקשה, זה המקרה הקלאסי לנוכלים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו לא מדברים על סכום החוב. לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור אם קטן מ-50,000 שקלים חדשים. בתיקים של החייב בהוצאה לפועל, אבל אז אנחנו בעצם מאפשרים לרשם ההוצאה לפועל להרחיב מבט. באופן כללי כשבא זוכה באיזה תיק ומבקש בקשה, תמיד רשם ההוצאה לפועל יכול להתחשב בכלל התיקים ובהליכים אחרים שננקטים נגד החייב? 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

הוא מטיל הגבלות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

בכל מקרה, אדוני, יש גם סיטואציה שמישהו רוצה לצאת לחו"ל, אז הוא מביא ערבים ואז דורשים ממנו סכום מסוים והם מפקידים דרכונים, זאת אומרת עדיין לרשם יש את הדרך אם מישהו צריך לצאת לחו"ל לא בשביל בילוי. לרוב זה אם קורה משהו, אז שמים ערבים עם משכורות ומפקידים את הדרכון שלהם. יש עוד איזה הקלות כאלה, אבל אם אנחנו רוצים לעגן את זה, אז ראשית הרשם צריך להבין שזה בעצם בחקיקה ולא שיקול דעת, ושיקול דעת זה רק אם זה יהיה מעל. זה כבר יהיה משהו אחר. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הרשם לא חייב לצוות על עיכוב יציאה מהארץ. יש לו שיקול דעת, אבל החשש שלי הוא, ברגע שאני אומרת לו להסתכל על כלל החובות, אני בעצם מאפשרת לו להרחיב מבט לחובות שהם כבר מזמן סודרו אבל אף אחד לא דיווח להוצאה לפועל.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

לא, אנחנו מדברים רק על חובות בהוצאה לפועל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

חובות בהוצאה לפועל, אבל הם לא שולמו דרך ההוצאה לפועל. עורך הדין השאיר את התיק פתוח והוא לא נוקט פעולות. לעומת זאת יש פה חוב עם זוכה פעיל, שהזוכה כן פועל בתיק, אז אני לא יודעת אם זה טוב להרחיב את המבט.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אם החוק לא יהיה תלוי בשיקול דעת של הרשם, אז כאילו החוק מרוקן מתוכן, לא עשינו כלום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן אני חושב שאולי בקריאה השנייה והשלישית אנחנו נוסיף שעבריין סדרתי לא יעוגן בסעיף הזה, זאת אומרת אנחנו נשאיר את זה לתיק הזה, אבל אם יש מישהו סדרתי אז אנחנו לא רוצים להגן עליו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

איך נזהה ונאבחן עבריין סדרתי? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לו הרבה צווי עיכוב.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

יש לו צווי עיכוב יציאה מהארץ ביותר מתיק אחד. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

זה נראה לי משהו שבאמת מחייב שיקול דעת מסוים של הרשם. אתה יכול להגיד מה העיקרון. אתה יכול להגיד שרשם יוכל להטיל אם סך החובות עולה על סכום מסוים או אם יש חשש ממשי או אם השתכנע הרשם שהחייב מבקש - - - 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

נוהג בחוסר תום לב.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

השאלה אם אפשר לדבר על ביטול של כמה צווי עיכוב יציאה מהארץ, כי החייב, יכול להיות שיש לו חמישה תיקים ובכל אחד מהחמישה הוא בעל עיכוב יציאה מהארץ והוא שילם בכל אחד מהם כדי שכל אחד מהם יעמוד על 40,000 שקל.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

במסתכם הוא לא בהוצאה לפועל עם 50. הרשם צריך להסתכל על סך החובות. יש חייבים שיוצרים פה 5,000, פה לא נתנו צ'קים ואז במסתכם הם יכולים לשבת על מאות אלפי שקלים. אם תתחיל להסתכל פר תיק ותשחרר אותו, אז הוא עלול לנצל את זה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נכון, אבל השאלה אם אפשר לצרף שני דברים יחד, זאת אומרת לא לדבר רק על סכום החוב, כי סכום החוב, יכול להיות שזה תיק שנזנח, כבר החוב שולם או נזנח.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אם הוא נזנח יתכבד החייב וילך להביא אישור שהוא נזנח. בבקשה פשוטה בהוצאה לפועל הוא יכול להגיד שילמתי, ויוציאו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אדוני, רק אני אציג את ההצעה שלי. אני חושבת שצריך לדבר גם על סכום החוב בתיקים האחרים וגם על זה שיש בהם צו עיכוב יציאה מהארץ. אי אפשר שהרשם יבטל שני צווי עיכוב יציאה מהארץ או שלושה צווי עיכוב בגלל שהחוב בכל אחד מהתיקים הוא פחות מ-50,000. הוא צריך לבדוק מה גובה החובות בסך הכול ומה צווי עיכוב יציאה מהארץ.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

יש אפשרות. הנה, כבר שולחים לי מהדוגמה בכדי שתבינו איך זה נראה. הם יכולים לראות את סך החובות ובאיזה לשכות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

השאלה מה אתם רוצים להגיד?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

אם אפשר, אדוני. אמר חבר הכנסת איך בכל זאת נזהה את הנוכל או אחד שמנסה להיות נוכל או חוכמולוג? יש כמה כלים. אם נראה שלמעשה הוא החזיר אחוז ניכר מהחוב, נגיד 50%, 60%, 70%, אז אנחנו מדברים על בן אדם רציני שבאמת רואים שהוא מחזיר את החוב או החזיר לפחות 12 תשלומים שפסקו לו. רואים שהבן אדם רציני, הוא כן מחזיר תשלומים, הכול בסדר. יש לנו כלים גם להוצאה לפועל. יש את האפשרות והכלים לזהות שמדובר בבן אדם רציני שמחזיר את החובות שלו, כלומר לא איזה נוכל שפתח עשרות תיקים בעשרות מקומות בארץ ועכשיו כולם רודפים אחריו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני רוצה להזכיר שסעיף 14 אומר שאם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיף 7(א), 69(ב) או 69(א) והחייב מקיים את הוראות הצו, אז עקרונית לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל - - - 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

יכול להיות שהוא שילם חלק מהתשלומים והפסיק. הכול יכול להיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז זה מעוגן בסעיף, זאת אומרת הוא לא יכול לברוח. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הסעיף היום קובע איזונים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

איפה הכסף לנסוע לחוץ לארץ? גם משהו שצריך לבדוק.

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

זה גם נכון. יש לו כסף לחו"ל? שישלם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הסעיף היום קובע איזונים. הסעיף הזה מדבר על מצב של עיכוב יציאה מהארץ כשמדובר באמת בחשש ליציאה. הדרישה היא שיש לרשם יסוד להניח שהחייב עומד לצאת מהארץ, יש ידיעה ספציפית ואז הוא בעיקרון לא אמור לתת. אם החייב משלם הוא לא אמור לתת צו, אלא אם כן הוא חושב שזה עלול לסכל את ביצוע פסק הדין. שיקול הדעת נמצא שם. עכשיו אתם רוצים משהו יותר ספציפי. 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

כן, צריך לדייק את זה. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

אפשר את סעיף 14 להפוך לחריג לשיקול דעת, זאת אומרת לקבוע את הכלל ושזה יהיה החריג, זאת אומרת שיקול דעת לרשם במקרים שבהם או סך החובות הוא גבוה או שיש חשש ממשי. נניח מגיע אדם לרשם ויש לו חוב של 30,000 שקל אבל הוא אומר לו, אדוני, אני מתכוון לצאת מהארץ ולא לחזור. במקרה הזה הרשם, אין לו מה לעשות כרגע עם הנוסח. צריך להשאיר לו איזשהו פתח למקרים שבהם מאוד מאוד ברור לו שיש חשש, והם כמובן יהיו החריג לכלל הזה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

את רוצה בעצם שהסיפה שאומרת ש"שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין אם הוא השתכנע בזה", אז יכול להיות שלמרות שהחוב הוא רק 15,000 שקל, הוא ייתן בכל זאת עיכוב יציאה מהארץ?

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

אני לא יודעת להגיד לגבי הסכום. זה כמובן צריך לקבוע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל את אומרת שזה כבר כתוב בחוק. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

היום זה כתוב אבל אנחנו התכוונו להתגבר על כל האמירה של סעיף 14.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ההערה שאם יש לו חוב של 15,000 שקל שמתבטל אוטומטית אחרי קבלת החוק, היא מבקשת שזה יהיה תלוי בשיקול דעתו של הרשם. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

לא, שיהיה סכום ורק במקרים חריגים שבהם יש חשש ממשי, אז יהיה אפשר לקבוע למרות שסכום החוב הוא נמוך יותר, שוב, לאותם מצבים שבהם ברור לרשם שהוא מתכוון לעזוב את הארץ ולא לחזור. בעצם אנחנו כובלים לו את הידיים למנוע ממנו - - - 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

בדיוק. גם אם הסכום הוא נמוך והבן אדם מתכוון לברוח לחו"ל והוא הפסיק לשלם תשלומים, אז צריך לעצור אותו.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

איך אפשר לדעת אם הוא מתכוון לברוח לחו"ל?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

שהוא הפסיק לשלם את התשלומים?

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

יש מישהו שבורח לחו"ל בגלל 15,000 שקל?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

אני לא יודע. יכול להיות שהוא בורח מסיבות אחרות, אין לי מושג.

בדיון הקודם, הרב אייכלר, ציינת לגבי הנושא של העיריות. מאחר וגם אני במקרה קרה לי דוח חניה מעירייה וקיבלתי התראה מעורך דין וכדומה, זה אגב קיים רק בעיריות, אז אני אומר, צריך לתקן גם על הדרך את חוק מרכז גביית קנסות. דיברתם על זה בדיון הקודם שזה יחול גם על חובות לרשויות המדינה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה ברור, לא?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

לא, מה פתאום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

לא, אנחנו כרגע להיפך. הצעת החוק חזרה להצעת החוק המקורית, רק לסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל בלי המרכז לגביית קנסות, בלי סעיף 66(א).

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה עשינו עם החוק אם זה לא חל על דוחות חניה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו לא מרחיבים את זה לחוק המרכז לגביית קנסות. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אנחנו כן. השר משה ארבל שהיה חבר כנסת, עלה היום לדוכן ואמר, אנחנו מבקשים להחיל את זה על חובות למדינה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ודאי. לא היה לי שום ספק בזה.

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

כן, הוא הסכים במליאה. זה מופיע בפרוטוקול.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

עירייה למשל, מס הכנסה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם אני צריך להגן על מישהו, זה על האדם הישר שכשל ולא ידע. גם אם הוא חייב לעירייה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

צריך להבחין בין דברים שהם לפי פקודת המיסים (גבייה), שזה עניין אחד, ואז אתה מדבר על המרכז לגביית קנסות?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

יש למעשה שתי זרועות שגובות חובות לגופי השלטון למיניהם. גופי השלטון יכול להיות רשות המיסים, יכול להיות רשויות מקומיות וכדומה. אחד זה חוק מרכז גביית קנסות והשני זה פקודת המיסים (גבייה), לכן צריך לחול גם עליהם אותו נוהל שייקבע פה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

שני הגופים שהוא הזכיר צריכים להיות כלולים בחוק. 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

חבר הכנסת טיבי צודק. במליאה עלה חבר הכנסת ארבל והסכים. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ארבל, בוודאי. הוא תבע את זה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אני מזכירה, אנחנו בדיון הקודם שאלנו על כל מיני סעיפים שיש. דיברתם על המרכז לגביית קנסות וכל מיני גורמים, אבל אנחנו בשיח מול משרד המשפטים, אנחנו הבנו שהתנאי מבחינתם, התיאום מבחינתם דורש להסתפק בסעיף 14, לכן אנחנו חזרנו לסעיף 14.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סעיף 14 כולל את העיריות או לא כולל?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

סעיף 14, בוא נראה את הנתונים שאתם מסרתם. יש לכם חובות של העיריות או שאין בהוצאה לפועל?

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

העיריות, יש להם שני מסלולי גבייה. יש את מסלול הגבייה לפי פקודת המיסים (גבייה). בפקודת המיסים (גבייה) אין עיכוב יציאה מן הארץ. עיריות שמרגישות שהן לא מצליחות לגבות לפי פקודת המיסים (גבייה), הן יכולות מלכתחילה או בדיעבד, אחרי שהן מיצו את ההליכים לפי פקודת המיסים (גבייה), לפנות להוצאה לפועל. אני לא יודעת את המספר המדויק. זה עשרות אלפי או 150,000, 180,000. זה יכול להיות בין עשרות אלפים ל-200,000. אני זוכרת מספרים מכל מיני שנים אבל זה פחות או יותר השיעורים, בין 100,000 ל-200,000 תיקים של רשויות מקומיות שמנהלים בהוצאה לפועל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עליהם זה יחול?

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אלה שפותחים תיקים בהוצאה לפועל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר, אוקיי, אז זה מה שיש.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני, אני רק רוצה להבין כי אני פוחדת שיהיה פה איזה כדור שלג. בן אדם, יש לו נגיד 50, האם איך שיש את ה-50, לא לתת לו את הצו או אולי לפחות לראות איזה פרק זמן שהוא משלם? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לכן אמרתי שאם כבר יצא הצו והוא שילם חלק, אז לא 50 אלא 40, כי 40 זה כבר סכום באמת קטן שלא כדאי לו. אף אחד לא בורח לחו"ל בשביל 40, לכן עשיתי את ההבדל בין 50 ל-40. אנחנו נהיה צמודים למה שרצינו. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

חשוב מה שדבי מראה. כל הנתונים אפשר לראות במחשב. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני, ככה זה נראה. זה למשל אחד שסך החובות שלו עומדים כרגע על 19. אם אדוני יסתכל, הנה כל איפה שיש לו תיקים ובאיזה סכומים הוא התחיל. אם אנחנו נחשב, הוא התחיל נגיד ב-1,200, עוד 7,000. זה החוב שהוא התחיל, זה החוב שנכון לאותו יום שהוא הוציא לנו את הדוח. אם אתה רוצה לבקש שלא יתנו לך את זה, תתכבד ותראה את זה. הרי אפשר לראות. אתה רואה גם באיזה סכומים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי, אני מבין, אבל בכל מקרה הוא לא מגיע לסכומים גדולים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

את מציעה להסתכל על סך כל החובות שלו. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

את רואה את כל החובות, כל הלשכות, הנה, תל אביב, חיפה, כפר סבא.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

את מציעה להסתכל על כל החובות. מה יהיה הסכום הכולל בכל החובות, 50,000? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא רוצה את הביורוקרטיה שהוא יצטרך לבוא להביא הוכחות. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אין בעיה מבחינת ריכוז חובות. בדקתי גם במערכת המחשוב, זה בסדר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו משנים את סעיף 14 לפי מה שאמרנו, מוסיפים את העניין הזה שבן אדם שהתחיל לשלם והוא מראה רצינות וירד עד ל-40, אז לא מוציאים נגדו צו עיכוב. כפי ששמעתי פה זה כולל את רוב העיריות.

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

לא, זה לא כולל. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לא כולל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני הבנתי מהם שזה כן כולל. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

זה כולל את כל העיריות שפותחות תיקים בהוצאה לפועל.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

יש עיריות שפותחות במרכז הקנסות. 

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

פקודת המיסים (גבייה) לא מאשרת לעכב יציאה מהארץ. החלופה היחידה היא המרכז לגביית קנסות ששם יש קנסות של עיריות מסוימות שפנו לגבייה, אבל יש שם עוד סוגים שונים של קנסות, למשל קנסות פליליים ועוד מגוון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא הנושא שלנו. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו גם לא מכסים את כל מה שיש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בדיוק, אנחנו צמודים לסעיף אחד בסך הכול. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו מדברים רק על סעיף 14, לא על סעיף 66(א) שמדובר על חייב שמשתמט מחובותיו. 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

לפי הנוסח שהקראת, כמו שחברת הכנסת דבי אמרה, אנחנו לא מתייחסים על סך החובות שלו כי זה לא מופיע בנוסח.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

תיכף נתייחס לסך החובות, אבל סך החובות כאן, בהוצאה לפועל. 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

אוקיי, בסדר. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

סליחה, גבירתי, באיזה שנה נפתח התיק שאת מדברת?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה שהראיתי כאן מ-2005. הסכומים הם מטורפים. אתה לא יכול מ-29,000 שקל להגיע לכמעט מיליון שקל וזה הכול בריביות מטורפות. זה לא מידתי.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

זה כמו השוק האפור. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה יותר גרוע.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אין ריביות של ההוצאה לפועל. הריביות הן לא קבועות בחוק ההוצאה לפועל. יש ריביות הסכמיות, יש ריביות של הבנקים שהן מאושרות על ידי הכנסת בחוקים כאלה ואחרים. אי אפשר לתת דוגמה מתיק שהתנהל ב-2005 לצורך הצעת החוק הזאת. זה פחות רלוונטי.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זה צריך להיות הצעת חוק בפני עצמה, שזה גם לא מידתי.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

יש את חוק חדלות פירעון שבאמת נועד לטפל באותם חייבים שלא מצליחים להסדיר את חובותיהם.

 << אורח >> מרב זוהרי: << אורח >> 

לגבי חוק פסיקת ריבית והצמדה שזה החוק שלפיו 80% מהתיקים בהוצאה לפועל בערך מתנהלים, יש ממש בימים אלו דיונים בוועדת חוקה על הריביות. היום עם ריבית הפיגורים זה בערך 11% בשנה לחייב שלא משלם. חייב שישלם אחרי החוק הזה, מפחיתים לו ב-80% וזה ירד לאזור ה-4%, כך שזה ריבית שהיא כן תהיה מידתית. יש דיון מחר בוועדת החוקה בנושא הזה. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אני חייבת להגיד נתון. כשנפתחה רשות האכיפה והגבייה היו 3.5 מיליון תיקים. אנחנו עומדים היום על 2 מיליון תיקים. אנשים יוצאים ממעגל החובות. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כאלה שמוכרים להם את הבתים, כאלה שאני יודעת כבר איפה הם נמצאים, לצערי. באמת, אני ליוויתי 14 שנים. אני יודעת בסוף איך הם מצליחים לפתור את החובות. הטענות לא אליכם. זה משהו שצריך לתקן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו עכשיו נתמקד בנושא שלנו ונשמע את הנוסח המעודכן מפי היועצת המשפטית. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו נקרא לזה סעיף קטן (ה). הוא יתחיל ב-1. הוא אומר:

		"לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) אם סכום החוב הפסוק 			קטן מ-50,000 שקלים חדשים, אלא אם כן סכום החוב הכולל בתיקי ההוצאה 			לפועל של החייב עולה על"

ואז אנחנו צריכים ללכת על איזשהו סכום אחר, נכון? אנחנו מדברים על מי שיש לו יותר. 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

זה חייב להיות 50,000, אחרת זה לא חוב קטן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אולי צריך להגיד, יש לחייב תיקי הוצאה לפועל נוספים וסכום החוב הכולל בהם עולה על - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עולה על ה-50,000. 

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

50,000, כן, אחרת זה לא חוב כספי קטן. הרי כל הצעת החוק הייתה על חוב כספי קטן. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא יעלה על 50. שהתקרה תהיה 50.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אז הוא צדק במה שהוא תיקן. אתם אומרים, סכום החוב הכולל בסך כל תיקי ההוצאה לפועל שלו, למעט תיקי מזונות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אני לא רוצה שהוא יצטרך לבוא להוכיח משהו. הוא בא לשדה תעופה, הרשם צריך לדעת לא להטיל עליו צו עיכוב אם הסכום הכולל של החובות שלו לא עולים על 50,000. זה מטרת החוק שלנו. אני לא רוצה לתת מקום לפריצת דלתות. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אוקיי. אנחנו אומרים שניתן צו לפי סעיף קטן (א). סכום החוב פחת ואינו עולה על 40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו לפי בקשת החייב. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

חייבים יוכלו להגיש בקשה רטרואקטיבית עכשיו?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם היה לו צו עיכוב כי היה לו סכום גדול יותר והוא ירד והוא מבקש לשנות, אז יואיל בטובו - - - 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ירד ל-40,000?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ירד עד ל-40, אם הוא כבר משלם. צריך לראות דמי רצינות, כמו שאומרים. כבר ירד עד ל-40, אז הוא יכול לבקש לבטל את הצו עיכוב. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה שמטריד אותי, שברגע שאתה אומר לרשם, אז אנחנו עוד לא רואים את דמי הרצינות של אותו חייב. אתה מראש משחרר אותו. השאלה אם לא היינו צריכים להגדיר את זה ולהגיד עד 50, והוכיח ששילם עשרה תשלומים, שלושה תשלומים. משהו שאנחנו נראה שהוא משלם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל אני לא רוצה לסבך את החוק כי האויב של הטוב זה לא הרע, אלא הטוב יותר. לפעמים כשאתה רוצה לחסל חוק, אתה אומר, נו, צריך להרחיב את זה, לתת דירות לכל האזרחים, ואז החוק נופל. החוק שלנו ממוקד באדם התמים שהגיע וגילה להפתעתו שיש לו צו עיכוב, והוא לא יודע מה לעשות. אמנם סיפרה עו"ד הר אבן שהיום היחס הוא הרבה יותר נגיש. בכל זאת אנחנו רוצים שזה יהיה מחוקק בחוק, שלא יהיה בשיקול דעת של אף אחד לעצור אותו מהנסיעה שלו. היום לא צריך להיות עשיר בשביל לנסוע. הוא יכול לנסוע גם לקפריסין לאיזה פגישה. אני לא רוצה שזה יהיה מונע. אם הוא עבריין סדרתי, אני כן רוצה שיעצרו אותו, אבל היות והוא לא סדרתי, בסך הכול מדובר בבן אדם שלא הגיע אפילו ל-50,000 או שהוא כבר ירד מחובו עד ל-40,000, שהוא יוכל לצאת בסך הכול. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה קרה אם הוא לא קיבל צו ובעוד חודשיים-שלושה זה הופך להיות 56 או 60? האם הנושה יוכל להגיש בקשה לצו עיכוב כי החוב כבר עבר את ה-50?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה לא? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

הנושה, עומדת לו גם הזכות - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני לא צריך לכתוב את זה בחוק. זה קיים וזה בפועל. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

צריך לקחת בחשבון גם את הדברים האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל זה קיים. זכותו של נושה תמיד לבוא לרשם. הרשם רק מוגבל עד 50,000. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

אנחנו נגיד שהוראות הסעיף הזה לא יחולו על תיקי מזונות, וסכומי החובות בהם לא יובאו בחשבון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ודאי שלא. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא רק מזונות, אדוני. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אל תוסיפי. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה עם עבירות פליליות, נפגעות מין? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

הם הסבירו למה הם התנגדו להכללה של חובות במרכז לגביית קנסות.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אין בהוצאה לפועל עבירות פליליות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה רק אזרחי ולא כולל מזונות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אם נפגעת מין תובעת בבית משפט אזרחי ומקבלת פיצוי והוא לא משלם לה, היא לא יכולה לתבוע את זה בהוצאה לפועל?

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

היא יכולה. פסק דין אזרחי.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

מה קורה לגביה? זה בדיוק כמו מזונות. 

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

אין לי תיק נפגעות עבירה לפי פסק דין אזרחי. אין לנו סימון כזה במערכת. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

נוסיף רק הוראת תחילה שמדברת על כך שהוראות החוק יחולו גם על עיכובי יציאה מהארץ שניתנו לפני יום תחילתו של החוק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברור.

 << אורח >> ענת הר אבן: << אורח >> 

גבירתי, אני רק חושבת שבפסקי דין כאלה סכום החוב הוא מעל 50,000 או 40,000.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אז אני יכול להעמיד את זה להצבעה?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >> 

כן.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

לפני ההצבעה, לפרוטוקול אנחנו נגיד שבקריאה השנייה והשלישית אנחנו נעלה ונוסיף את החובות למדינה, מרכז הקנסות ומה עוד?

 << אורח >> רונן סולומון: << אורח >> 

פקודת המיסים (גבייה).

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מעמיד להצבעה, חבר הכנסת טיבי, את הנוסח שהיא הקריאה, אחרת אתה מתפזר.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי בעד ההצעה לפי הנוסח שהקריאה היועצת המשפטית?
הצבעה

אושר

3 בעד, פה אחד. אני רוצה להודות לכם. אנחנו נביא את זה לקריאה ראשונה. נחזיר אותה להכנה לקריאה שנייה ושלישית ואז כל אחד יוכל להוסיף או להוריד.

תודה רבה לכם.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:26. << סיום >>