פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 80 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 28/05/2023 מושב ראשון פרוטוקול מס' 22 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום ראשון, ח' בסיון התשפ"ג (28 במאי 2023), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> ביקור הוועדה "הייטק ויזמות ברמת הגולן" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר יצחק קרויזר מוזמנים: משה פריינטה – מנהל אזורי תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה לירון אלמוג – אגף פיתוח אזוריות, משרד הפנים פארוק דבור – מנהל מחוז גליל-גולן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מרב אורבך – מנהלת תחום בכירה כלכלה אזורית ברשות התכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר טליה בייקין – פיתוח כלכלי, משרד הנגב והגליל אירית גיחז – ממונה אזורית הכשרות מקצועיות, משרד העבודה סלעית לב – מנהלת תחום הנבטה ויזמות זירת הזנק, רשות החדשנות דמיטרי אפרצב – ראש מועצה מקומית קצרין אורן משולם – מנכ"ל החברה לפיתוח קצרין ד"ר נועם יוסף – סמנכ"ל פיתוח עסקי, חממת גליל-אופק חיים רוקח – ראש המועצה האזורית גולן יורם אזולאי – מנכ"ל אשכול גליל מזרחי ניצן סלע בלום – פיתוח כלכלי, אשכול גליל מזרחי אייל אבירם – מנהל חממת גליל-אופק ליאור הוכמן – מנכ"ל החברה הכלכלית גולן עופר הבר – מנהל תחום העסקים ויזמות, החברה הכלכלית גולן ניר עלי – מנהל תחום ההייטק והחדשנות, החברה הכלכלית גולן מאיר גולן – מנהל יחידת החקלאות וחדשנות ברמת גולן ניר קליין – מנהל חברת איי או טי שפס בועז רוט – איש הייטק ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> ביקור הוועדה "הייטק ויזמות ברמת הגולן" << נושא >> << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> קצרין תחילה, 1980. העיר נוסדה מיד אחרי מלחמת יום הכיפור, היא מקבלת החלטה לייצר בסיס כלכלי חברתי והתיישבותי ברמת הגולן ואז בהתלהבות רבה – אגב, אם אני הולך אחורה, שואלים אותי עכשיו ילדים, הסמל של קצרין כולל בתוכו את שער בית הכנסת העתיק בן 2,000 שנה ובתוכו בניינים של שכונת גמלא, זאת השכונה שאז נבנתה מ-א' עד ת' על ידי משרד השיכון, כולל מכולת, כולל דואר, כולל מתנ"ס, כולל כל מה שאתה רק יכול לחשוב, הכול נבנה. אני מדבר עכשיו על 46 שנים אחרי זה, אנחנו כרגע מסדירים תב"ע כדי שהגבולות של המגרשים יתאימו למציאות ובחזרה כדי שלאנשים תהיה יכולת לפתח פה דברים. קצרין, התמונה העליונה זה קצרין 2012. 2022-2012, קצרין מכפילה את עצמה כמעט, עם תוספת של שתי שכונות ועם אזור תעשייה שאנחנו כרגע נמצאים בו. אתה יכול לראות כאן צמיחה וגידול מאוד משמעותיים. אני אומר את זה בגאווה כי זה נכון, יש סנטימנט מיוחד גם בפעילות ממשלתית עוד לפני שאני נכנס להנהגה בגלל כל מיני סיבות ואחת הסיבות, יש כאן תרבות של מינהל תקין, שנים, 40 שנים, וביצוע התקציבים בדרך כלל הוא 100%, זאת אומרת על כל אגורה שהמדינה יודעת לשחרר בתחומים רלוונטיים לקצרין אנחנו יודעים לגשת, להוציא ולבצע. לכן בסופו של דבר כשלקראת סוף השנה, אני הכרתי את זה כשעבדתי בממשלה, כשלקראת סוף השנה רוצים לסיים תקציב ויש עודפים מחויבים שאין מה לעשות כל משרד גורר אותם לשנה הבאה ואז החשב הכללי נלחם בזה, אנחנו תמיד מוכנים ומזומנים עם שלל של תכניות שבעשר שנים האלה יצרנו בכמויות אדירות. היעד שלנו בסופו של דבר הוא להגיע למצב שקצרין תגיע לקראת סוף העשור הקרוב ל-25,000 תושבים וכרגע, נכון לעכשיו, הודות להחלטת הממשלה ההיא אנחנו ביעד של 2045 קצרין בת 55 עד 60,000 תושבים. היישוב משמעותי מאוד לאשכול גליל מזרחי שממלא אותו בתוכן ובפתרונות כדי להיות משמעותי לא רק ברמת הגולן אלא כדי להיות חלק מארבעה יישובים עירוניים, קרית שמונה, צפת, חצור הגלילית וקצרין ושכל הפלטפורמה הזאת של גליל מזרחי-גולן תוכל לרוץ קדימה תוך הבנה טוטאלית של שיתופי פעולה בין הסקטור החקלאי והסקטור העירוני. זה חובה כי ראינו ששום דבר אחר, לפחות ב-70-50 השנים האחרונות זה לא היה אקטואלי. זה כמו שערים משמעותיות, ירוחם, דימונה, כל מה שקורה בנגב, הן מהוות בסיס להתפתחות כלכלית משמעותית לאזור הדרומי. אנחנו כרגע נערכים להרבה מאוד דברים. הפרויקט המשמעותי ביותר שהולך ועושה כאן שינוי מצב קרדינלי בחמש השנים הקרובות זה האומץ, אני אומר את זה בלי להתבלבל, האומץ של הממשלה הקודמת להיכנס מתחת לאלונקה, לייצר כאן פרויקט תכנן ובנה, ללכת למהלך של בנייה מסיבית של 1,700 יחידות דיור תוך פרק זמן קצוב עם תקצוב מלא של מוסדות חינוך ומוסדות ציבור וכל השאר. זה מה שיצר לנו אפשרות לקנות למעמד הביניים, לחבר'ה הצעירים ולהציע לדור הזה להיות שותפים להקמת עיר חדשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש קבלן זוכה ל-1,700? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> ברזני ואבני הדרך יתכננו, זה שתי חברות, ואנחנו באטרף רצים על העניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם זכו כבר? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> הם זכו, היה מכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> השיווקים שלהם מותנים בסגנון מחיר מופחת? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> היו לנו 702 יחידות דיור במחיר מופחת, דירה בהנחה. אנחנו מאוד מאמינים בפרויקט, לכולם רועדות – לא יודעים מה לעשות. ל-700 יחידות הדיור הללו 4,000 איש ניגשו להגרלה. זאת אומרת יש כאן הצלחה בלתי רגילה ואנחנו כרגע רצים. הם חילקו תכנון לארבע חברות אדריכליות כדי לרוץ מהר. ועדת תכנון ובנייה של קצרין, יש לנו ועדה עצמאית עם סמכויות מורחבות, הודות להחלטת ממשלה אנחנו קיבלנו את כל המענים הנדרשים. בדרך כלל קשה לשמוע את זה מראש עיר או ראש רשות, קיבלנו את כל המענים הנדרשים. אנחנו כמובן פועלים כרגע גם לשדרג את זה, אבל אנחנו פונים לחברה שמתעסקת בהנפקת היתרי בנייה חיצונית כדי לעמוד בלחץ כי אנחנו בכל זאת ועדה קטנה והעסק הזה רץ בצורה יוצאת מן הכלל. רק בשכונה עצמה יש קרוב ל-100,000 מטר של בנייה למוסדות ציבור, בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת, מקוואות. יש כאן מעל ל-40,000 מטר תעסוקה ומסחר, יש כאן עשרות אלפי מטרים של מלונאות, ופה מדובר שרק בשכונה הזאת מעל 2,500 פתרונות תעסוקה ברמות שונות של תעסוקה כאשר כמובן הדגש שאנחנו שמים הוא בעיקר דגש של שירותים לאזור כולו, אקדמיה ומחקר. זו תכנית מתאר כוללנית של קצרין שהוועדה מתנהלת, כאן אתה רואה בעצם עיר מתוכננת ל-25,000 תושבים שיש בתוכה גם שטחים חקלאיים, חקלאות מתקדמת. יש החלטה לגבי בית ספר לווטרינריה ובית חולים לווטרינריה השני במדינה, קיבלנו גם אישורים להקמת בית חולים וגולת הכותרת בין היתר זה תכנית אודם, שאני לא צריך לספר לך, היית שותף מוביל להוצאת חזון למציאות ואנחנו כבר בסבב שני של גיוס. קמפוס תל חי בשלבי סיום. כל קצרין כרגע היא בתוך תעלות תשתית עם גירוד כבישים וכל השאר. נכון להיום בקצרין מסתובב קרוב ל-500 מיליון שקל בתכניות בנייה בפועל כאלה ואחרות ואנחנו מאוד מקווים שבסופו של דבר בשטח אש אחמדייה נשלים תכנון של שש תכניות נוספות, לייצר לדורות הבאים את ההזדמנות שלהם לקבל במשמרת שלהם יכולת לייצר פה שינוי מאוד דרמטי. הנקודה היחידה שאני מאוד מבקש בהקשר לוועדה, אני בטוח שזה יעלה גם כאן, קצרין בתחילת שנות ה-90, זה הפרדוקס, סמי בר לב ראש המועצה דאז יחד עם השותפים שלו יצא למרכזי קליטה בקרב העולים החדשים, ניסו לגייס אותם להגיע לקצרין, אלה לא ידעו רוסית, אלה לא ידעו עברית, דיברו אנגלית, מי שדיבר בתחילת שנות ה-90 אנגלית רהוטה היו בעלי תואר שלישי ומעלה. כך מי שהגיע לכאן הגיעו לכאן דוקטורים ופרופסורים בתחומי טכנולוגיה רבים והחממה הטכנולוגית הראשונה שהוקמה במדינת ישראל הוקמה במועצה המקומית קצרין. מאז ממנה יצאו הרבה מאוד מפעלים, לצערי לא כולם נשארו בקצרין מסיבות ידועות, זו מחלה של פריפריה באופן כללי, ולאחרונה במשך עשר השנים האחרונות פועלת כאן חממה טכנולוגית שזכתה במכרז. אנחנו הופתענו מאוד שבתום עשר שנים יש איזה שהוא שינוי במדיניות שבעצם מוציא פרמטר של פריפריה, בטח כמו קצרין, מתוך ההשוואה, דבר שיכול לעשות הפסקת פעילות כאן כל כך משמעותית שכפי שסיפרתי לך, זה חלק אינטגרלי משמעותי ביותר בפיתוח העיר והאזור וגם האזור הגדול. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני מנהל את חממת גליל-אופק, זו חממה שנייה שעובדת פה באזור רמת הגולן, אנחנו זכינו במכרז לפני שבע שנים. אני אראה לכם סרטון קטן. (הקרנת סרטון). כשהגעתי לפה לפני ארבע שנים היו שני דברים שקרו, האחד, אחרי חודשיים שנכנסתי לפה קיבלנו צו סגירה כי החממה לא עמדה ביעדים ואחרי שקיבלתי ארכה נכנסה הקורונה, ואז התחלנו לפרוח. אחד הדברים הראשונים שעשינו זה שהבאנו את הבחור הצעיר פה לידי, שלא הציג את עצמו, ד"ר נועם יוסף, שיש לו גם תואר בפיזיקה וגם מתמטיקה וגם ביולוגיה ועשה יבוא אישי שהבאנו אותו מאילת לרמת הגולן, אותו ואת המשפחה שלו ואת אשתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עשית באילת? << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> מחקר בביולוגיה ימית. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אז עשינו כמה דברים טובים וזה היה בעזרת בעלי המניות שלנו. יש לנו ארבעה פמילי אופיס, העיקרי שבהם זה קבוצת מיקאל, רוני נפתלי ומיקו גילת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלוש שנים החממה לא עמדה ביעדים. קיבלת ארכה לכמה זמן? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> קיבלתי חצי שנה ארכה ומאז אני חושב שאנחנו הפכנו להיות אחת החממות היותר טובות שיש היום ברשות. אני אומר את זה בצניעות, תיכף אתה תראה גם למה. עשינו שני דברים כדי לשפר את מה שעשינו, אבל שנייה, בעלי המניות שלנו זה אנשי תעשייה שמגיע להם הכבוד על מה שהם עשו פה. זו קבוצה שאף אחד מהם לא רעב ללחם והם החליטו שהם לא רק רוצים לעשות עסק שעוזר ל - - - אלא גם רוצים שיהיה בפריפריה ולהראות יש לו אימפקט על הצפון. והכללית הצטרפה לסיפור הזה והייתי דירקטור מטעם הכללית ואחר כך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל הקבוצה הזאת זה בהגשה להקמת החממה או שיש מצטרפים מאוחרים יותר? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> הכללית הצטרפה אחר כך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהמשך, אבל בהגשה לחממה כל הגופים האלה היו? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> היו, כן. זו שאלה מעניינת. לא שואלים שאלות כאלה בדרך כלל. אני לא רוצה לספר לכם על כללית, זה לא מעניין, אני רוצה לספר לכם על המנהלים שיש לנו כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אחוז הלקוחות של כללית בגליל? << דובר >> קריאה: << דובר >> 70%. << אורח >> לילך: << אורח >> בקצרין ובגולן זה הרבה יותר, זה כמעט 90%. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> הכללית מאוד חזקה. אנחנו פתחנו שלוחה ברישיון בתוך בית חולים העמק כדי שיהיה גם איזה שהיא ולידציה קלינית דרך הכללית כי זה עדיין אזור פיתוח א'. עכשיו הייתה בינינו בדיוק שיחה עם מנהל הרדיולוגיה של העמק. זה האנשים הטובים שבאו לנהל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש שם מרכז סרטן, של חיים כצמן, שולמית כצמן. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> שהוא בונה אותו ואוטוטו הוא מסתיים. יש שם מרכז מאוד יפה שבונים אותו, הוא לקראת סיום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהוא מחקר, לזכרה. הייתה רופאה בעצמה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> נכון. כמו שאתה מסתכל, המנהלים שבאים לפה אלה לא מנהלים על הדרך, לכל אחד מהם יש את התארים והאיכויות המיוחדות שלו שהוא מגיע לכאן, כמובן שאנחנו גם נותנים ייצוג לכל מי שצריך לתת לו ייצוג. אני לא אוהב את השקף הזה, אבל סיפרו לי שצריך לעשות. הסיפור של מה שהפכנו פה את החממה הזאת, זה בעצם ניצלנו את הרשות לחדשנות שיודעת לתמוך בפרויקטים שאחרים לא אוהבים לתמוך בהם. ניצלנו את העובדה שבתקופה של הקורונה אף אחד לא כל כך הסתדר והחלטנו להעביר לפה את הטכנולוגיות באמת פורצות הדרך הכי גדולות בעולם. איך אתה עושה את זה? אף אחד לא רוצה לבוא לקצרין, בהגדרה, בהתחלה, זה לא עובד בהתחלה, ואז כשאתה מציע לאנשים את עורכי הדין הכי טובים, את משרדי רואי החשבון הכי טובים שעובדים איתנו, את המעטפת וגם השקעות המשך, פתאום אתה שם לב שהנושא הגיאוגרפי הסתדר, החיים שלהם מסתדרים פתאום. כשהם רואים שיש תמיכה שעובדת פה, והצלחנו להביא לפה טכנולוגיות שפעם היו שולחים לנו, ואני אומר את זה פה לכולם, כשאתה בא לקבל טכנולוגיות אנשים שולחים לך את האקסל שהכינו במיוחד בשבילך, זה בדיוק האקסל שאף אחד לא רוצה לקחת את הטכנולוגיות, את זה שהכינו במיוחד. היום אנחנו נמצאים במקום שפונים אלינו ראשונים. נכנסו לפה חברות, אני תיכף אראה לכם אותם אז אתם תבינו על מה אני מדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הטכנולוגיה היא בראשיתה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אנחנו משקיעים, הסיד הראשוני בטכנולוגיות. אנחנו לוקחים בדרך כלל רעיונות, אני מקים צוותים, אף אחד לא בא אליי עם חמישה אנשים ואומרים לי: יאללה, בוא תשקיע בנו, זה בדרך כלל לא קורה. אנחנו צריכים לעבוד, לחפש, להביא את המנכ"ל הנכון ואת המהנדס הנכון ולבנות את הצוותים. יש פה גם צוות של בנות, שהן יבואו לפה גם מחר, שעוזרות לנו גם למצוא כוח אדם פה בצפון. אבל אני אתן לך דוגמאות של חברות שיש כאן שעושות פה שינוי. זה למשל חברה שכבר גייסה מעל עשרה מיליון דולר, היא מייצרת על גבי עלי טבק תרופות ביולוגיות או גרוס פקטור לתעשיית ה-cultured meat. כדי לעשות בשר מתורבת. סתם בשביל המספר, היום סטייק עולה 300 דולר, כי החומרים צריכים להיות יקרים, כי עושים אותם בפורמט של תרופה, כמו אינסולין למשל, שזה חלק מגרוס פקטור. תחשבו שאנחנו מייצרים את זה בחקלאות ברמת הגולן, במרום גולן, יש שם מטע של טבק, עלי טבק, ואנחנו מייצרים שם את החומרים שאיתם אנחנו צריכים להשתמש לגרוס פקטור לתעשייה הזאת, במקום לשלם 100 דולר אנחנו משלמים חמישה דולר. זה שינה את הטכנולוגיה. הם מקימים מפעל בתל חי ויש שם כמה עשרות עובדים כבר ויהיו שם כמעט 100 עובדים כשזה יסתיים ויש להם כבר צבר הזמנות עוד לפני שהתחלנו. יש למשל חברת לייזר. אנחנו מצאנו לייזר שהגיע ממפא"ת. מפא"ת שילמו עליו, אני לא יודע בשביל מה, אני לא יודע מה הם עשו בו, אבל פתאום הפכנו את זה לאיזה שהוא לייזר, לקחנו את כל הנושא של הרפואה והפכנו את זה לחברה אחרת. אפילו השקענו בשתי חברות, אחת בתחום של חקלאות ועוד חברה שותפות ראשונה בארץ של בית חולים הדסה, כללית ותנובה על חברה אחת. כולנו על חברה אחת, שאני מקווה שיום אחד תעשה במהרה בימינו עזרה למי שיש לו פה, אנשים שיש להם קרוהן וקוליטיס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרוהן - - - << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> זה בבליעה, זה שאתה בולע אותו ואז אתה חוטף את כל הדלקות במעי ואין פתרון, אלה תרופות ביולוגיות. אנחנו הצלחנו למצוא טכנולוגיה שאפשר להפיק אותה, זה מפעל של תנובה בעמק בעפולה. שתבינו איך זה עובד פה, ישבנו ביחד אייל מריס ואני, לחצנו יד, אמרנו שאנחנו מקימים חברה ביחד, לקח לנו תשעה חודשים עם עורכי דין שבלבלו לנו את המוח, אבל עבדנו כרגיל, כי לחצנו יד ועבדנו כרגיל. אז יש לנו פה עוד כל מיני טכנולוגיות. יש לנו טכנולוגיה שמחזירה תחושה לאנשים שאיבדו אותה, שזה מדע בדיוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש דרך לעודד את חלקם לגור פה? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני מגיע לזה. אין להם איפה לגור פה. רק עכשיו הוא מתחיל לבנות, אבל תשאל את הבחור הצעיר הזה שבא לגור פה. << אורח >> לילך: << אורח >> כבר אין שטחים לבנייה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> תשאל אותו, הנה הבחור הצעיר שרוצה לעבור לגור פה. רק עכשיו הוא בונה בית, אחרי שלוש שנים. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> עברתי לגור פה לפני שלוש שנים ברמת הגולן, בהתחלה בשכירות ב - - - כי זה מה שהיה, הייתי נוסע 40 דקות לפה כל יום, אחר כך שכרתי במקום אחר, אתה מוצא איפה שמתפנה. זה לא פשוט להקים משפחה ולעבור לכאן, גם מקצועית וגם שזה יענה על כל הדרישות המשפחתיות. ההיצע פה מאוד מאוד נמוך. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> מיכאל, זה בדיוק האקוסיסטם שאנחנו מנסים לבנות מרוורס להילוך חמישי וצריך עוד להגיע להילוך שמיני. אז קודם כל אידיאולוגית, זה שהטכנולוגיות האלה נולדות כאן, מקבלות כאן תמיכה ומתפתחות ואפילו שהמפעל הוא בתל חי או במקום אחר זה סופר בסדר, כי זה העניין להיות משמעותי. דבר שני, אנחנו מזרימים מאוד גדולה של מגורים. לשמחתי, אבל לצערי אני אומר, לטווח של עשר שנים פה באזור אין תכניות, זה קשור לכל מיני תהליכים אחרים. וגם הריכוז כאן של תל חי והריכוז של מעבדות נוספות ופסיליטיז שהוא מתחיל לבנות עכשיו עוד מרכז טכנולוגי גדול של המועצה, כל זה ביחד אמור לתת את כל ההתבססות שבסופו של דבר גם לד"ר מאילת יהיה רצון להגיע למקום, כל זמן שנשמור על איכות חיים מספיק גבוהה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו גם מפעילים תכנית אזורית. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> הוא צודק. אנשים שבאים מהמרכז רוצים לחיות פה טוב, רוצים מגורים איכותיים, רוצים בתים פרטיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון, אז למה לא לעשות הרבה בני ביתך? << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> הלוואי. תגיד לנו איפה אפשר לבנות. << אורח >> אורן משולם: << אורח >> פעם אחת זה בני ביתך, פעם אחת זה גם כל ההרחבות. אנחנו הצלחנו עכשיו מבחינה אזורית להכניס סעיף בהרחבות שיהיה מיקוד לאנשי הרפואה והטכנולוגיה והפיתוח, הראשון התחיל בכרכור, כבר חמש יחידות מוציאים. אפשר, אבל צריך תכנית המשכית לזה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> וכסף. תסתכל מה עשינו עם כסף. אנחנו פתחנו לפני חודשיים את החברה ה-20, אני חייב להודות שיש לי כבר 17, שלוש אנחנו סגרנו. לפעמים טכנולוגיה לא מצליחה, לפעמים יזם לא מצליח. תסתכלו על המספר של העובדים שיש לנו נכון להיום, בתלושים, לא עובדים בזה, עובדים בתלושים ואני מבטיח לך אף אחד מהם לא על משכורת מינימום. אני אומר לך את זה בוודאות. ואני רוצה להגיד לך יותר מזה, אנחנו לא משלמים לעובדים שלנו פה פחות מאשר במרכז, בייחוד למהנדסים וכו', כי אחרת לא יבואו, אין מה לעשות. זה מה שאנחנו שמנו, זה השקעות המשך אחרי זה. והדבר שאנחנו הכי גאים בו, 50% השארנו פה. לפחות 50% השארנו בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה קורה ברווחים? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> נכון להיום ה-ROI שלנו, אנחנו גם לא מפסידים. אנחנו לא מפרסמים את זה. אנחנו רק משקיעים כסף, ההשקעות החדשות בחברות שלנו מבטאות שווי שונה, מה שהשקענו, אז ה-ROI הוא מעל עשר, הוא טוב, אבל צריך לממש את זה ואז אנחנו נראה שאנחנו גם החזרנו את הכסף. נכון להיום המשקיעים רק שמים כסף ולא רואים שקל חזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והחברות האלה, חלקן נסחרות בבורסה? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> לא, אבל אנחנו מעריכים שאנחנו נראה תרומה לפחות חלק מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש חברות שהן פוטנציאל לגדילה? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> תסתכל, אתה רואה את חמש החברות שיש פה עכשיו? החברה הזאת של האנדוזום פותחת קו ייצור בהעמק, בעפולה. וואן פס זו חברה שמייצרת כבר, פתחה קו ייצור בבר לב. אנדוסטרים באור עקיבא וביובטר, כמו שרשמנו פה, הם בתל חי, וחברת דומוטק פותחת קו ייצור בטבריה, מהעבר השני של הכנרת. דרך אגב, זו חברה שעושה משהו מיוחד, הם באו לכללית ואמרו שהם לא יכולים להביא אנשים מהפריפריה לישון במעבדות שינה או בכל מיני מקומות כאלה, אי אפשר, אין מקום וגם אף אחד לא בא וגם כשאתה בא למעבדת שינה אתה לא ישן. קחו מעבדת שינה, תביאו אותה הביתה. זה 25 סנסורים, זה לא פשוט, זה חתיכת סיפור, החברה הזאת כבר הגישה, שילמה, 200 יחידות ראשונות לייצר וכבר הגישה ל-FDA והצליחה לקחת מעבדת שינה ולהביא אותה הביתה. לא יצטרכו יותר לרוץ לכל מיני מקומות כאלה ואחרים. אנחנו עושים שיתופי פעולה עם כמעט כל דבר שזז בארץ. זה דוגמאות כאן על הדרך. אני לא אכנס לכל הסיפורים האלה. כרגע אנחנו מסיימים את השנה השנייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תלך לאתגרים, לעבודה מול הממשלה, מה התקדם, מה לא מתקדם. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> יש עכשיו מכרז חדש שעדיין בדיונים ועוד לא יצא. המכרז החדש ישב פה לפניך בדיוק בכיסא שלך דרור בין לפני כמעט חודש, חודש וחצי, והודיע לנו שאין עדיפות לפריפריה, הודיע לנו ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמענו על זה שמועה, מוציאים את הפריפריה מהפרמטרים? זה לא המסקנה ההפוכה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> זה לא שמוציאים את הפריפריה מהפרמטרים, אלא כיום יש שתי תכניות או לפחות היו כמה תכניות חממות, הייתה תכנית החממות הרגילה, שזה הזיכיון שהיה פה, שהולכת להסתיים בסוף השנה, והייתה תכנית החממות הפריפריאלית. במסגרת שינוי כלל מסלולי הרשות, וזה מה שאני מניחה שדרור הסביר, והנושא עדיין נמצא בדיונים, עוד יש דיונים בנושא, אמורים לצאת מסלולים חדשים עד סוף השנה ובמסגרתם ייצאו הליכים חדשים. זה לא שלא יהיה פריפריה, פשוט כל הנושא של חממות פריפריאליות שיש כרגע שלוש שעוד נבחן היעילות של ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת נחשבת פריפריאלית? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, זה אזור פריפריה, אבל היא לא נחשבת חממה פריפריאלית. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> הוציאו לפני שלוש שנים מכרז חדש לחממות פריפריאליות עם תקציב יותר נמוך, שמו אותן אחת באי-נגב, שמו אחת בכרמיאל, אחת ב - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> איפה שהגישו, זה לא שזה נבחר. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> החממות האלה, אחת מהן מצליחה טוב, קוראים לה אי-נגב, השתיים האחרות מדשדשות, סלחי לי שאני אומר את הדברים האלה, משום שנתנו להם תקציב נמוך מדי. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> הגדילו אותו. השוו אותו לפני כמעט שנה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> המכרז של החממות הוא זה שמניע את התעשייה בארץ. היום ההשקעות בסין הן על הפנים. קורים עכשיו שני דברים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, אייל, אתם סתם מסבכים את העניין. << אורח >> אורן משולם: << אורח >> היה לנו מכרז, המכרז הקודם היה לנפת הגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תנו לי לשאול. אני שואל אני מבין. יש חממות שלא מוגדרות פריפריאליות, רגילות. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> המכרז הכללי של כלל החממות זה חממות רגילות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם חממה רגילה ולא מזמן הקמתם חממות שנתתם להן מושג פריפריאלי. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אבל פה, החממה פה, בגלל שהיא באזור פריפריה קיבלה תקציבים שחממות אחרות לא קיבלו למרות שזה היה תחת אותו מכרז, כי ניתן פה תקציב גדול בגלל שזה פריפריה. דרך אגב, בהליכים הישנים יותר, אז באמת זה היה לפי נפות, המכרזים היו מושתתים על נפות, אז לקחו נפה מסוימת ואמרו מקימים פה חממה, עכשיו בואו תגישו לנו הצעות. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> רק בשוליים אני אגיד שזאת הייתה ההזדמנות היחידה שלנו כי בדרך כלל בטבלאות אקסל ממשלתיות אנחנו תמיד רחוקים מדי, מסכנים מדי ולא זה ואנחנו לא מועצה אזורית, אנחנו מועצה מקומית. זה סוג של חיה ש – << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> במכרז הקודם יש פה מפעל של 140 עובדים שעדיין - - - << אורח >> אורן משולם: << אורח >> שמשלם את המשכורת הכי טובה בקצרין. קוראים לו נורדסון, הוא התחיל קליטו טק והוא נמכר לחברה אמריקאית, הם עדיין השאירו פה את כל הייצור, 140 עובדים, עושים קטטרים למערכות השתן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתם מבקשים מהמדינה? ואם הוא אמר שזה בדיונים, אז למה הוא הודיע להם שזה לא פריפריאלי? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, מה שקורה זה שבדרך כלל, מה שהם מדברים זה להוציא ספציפית קול קורא לחממה למשל בקצרין או ברמת הגולן. התעדוף הפריפריאלי או תעדוף אזורי זה משהו שהרשות לא יכולה לעשות אותו. אנחנו כרשות ממשלתית לא יכולים לבוא ולהגיד אוקיי, כמו שהיה לנו בהליכים אחרים, אנחנו עכשיו מקימים חממה בקצרין. אז יהיה הליך חממות, בתקווה שהתנאים שלו ייסגרו, תמיד בכל ההליכים שלנו יש תעדוף לפריפריה, יש ניקוד נוסף, היה לנו הליך הנבטה שלא מזמן הסתיים והיה שם ניקוד נוסף לפריפריה. זאת אומרת תמיד בכל ההליכים שלנו הפריפריה כן מקבלת ניקוד נוסף מעבר לניקוד הקריטריונים. דרך אגב, הקריטריונים פה עדיין לא נקבעו, אבל זה תמיד ניתן בכל הפרמטרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתם רוצים ש - - - << אורח >> אורן משולם: << אורח >> אותו דבר, נפת הגולן. שיהיה כתוב כמו שהיה כתוב. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> יש היום עדיפות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במכרז לפני שבע שנים? << אורח >> אורן משולם: << אורח >> נפת הגולן. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> העדיפות הזאת מתבטאת בשני דברים, האחד, התקציב שלי גדול יותר מתקציב של חממה ברעננה בחצי מיליון שקל, אז יש לי אינסנטיב, אז יש לי איך למשוך אותו לפה. שתיים, עוזרים לנו גם בהוצאות תפעול. זה לא מתנה, זה הלוואה. עוזרים לנו גם בהוצאות תפעול לפריפריה. ברגע שיש לי איזה שהוא ערך מוסף, גם חצי מיליון שקל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה את אומרת שאתם לא יכולים לעשות זה אם עשיתם את זה לפני שבע שנים? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לפני שבע שנים זה היה מושתת – עוד כשלא היינו רשות החדשנות, היינו בתוך משרד הכלכלה, זה היה שונה. היום כשאנחנו רשות ממשלתית אם אנחנו רוצים לעשות העדפה אנחנו צריכים לעבור ועדת כספים כדי להוציא הליך. פעם אחרונה שעשינו את זה זה היה על החלטת ממשלה שקבעה לנו שיהיה למשל פעילות באזור באר שבע, לקח לנו רק שנתיים לעבור ועדת כספים. יש לזה עוד בעיות מעבר לזה, שאפשר גם לדבר עליהן, אבל בפעם האחרונה שעשינו את זה באמת זה לקח שנתיים, המסלולים התעדכנו לקראת סוף שנה, נאמר דצמבר, צריך להגיש את זה לוועדת כספים, בהנחה שיש רצון כזה, כי צריך להבין שלא רק בקצרין רוצים חממה, רוצים חממה בכל עיר בארץ, יש לזה עוד תופעות לוואי, כמו שראינו גם בבאר שבע וגם בחיפה, ואנחנו לא אוהבים את תופעות הלוואי. ברגע שאתה מוציא הליך תחרותי למקום ספציפי, מראש ההצעות שאנחנו מקבלים הן לא תחרותיות. אני לא אומרת ספציפית עליכם, דיברתי על באר שבע וחיפה כרגע. הכוונה החדשה שתהיה, ואני שוב אומרת, החממות זה מסלול שעוד לא כתוב, אני מכירה אותו באופן אישי, ואת כלל המסלולים, כי אני נמצאת בוועדה שכותבת אותם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד שאלת הבהרה. נניח שהם פעלו טוב עשר שנים אז הם יוכרו מחדש? כשהם זוכים במה הם זוכים, בהמשכיות? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אז יהיה הליך שמפרסם לבקשה להגשת חממה, וניסיון העבר או ניסיון בליווי חברות וזה, תמיד גם נותן ליווי עודף. ככה שזה גם נותן יתרון. לכן חממות שהיו פעילות בעבר מול הרשות קיבלו. דרך אגב, זה חלק מהביקורת שאנחנו מקבלים הרבה פעמים, כי אומרים שאנחנו מונעים כניסה של גופים חדשים לתוך הקליקה של החממות הזאת שהיא נורא יוקרתית, אבל תמיד ממשיכה לשמר את עצמה. אז מצד אחד יש רצון להכניס משקיעים חדשים, מצד שני יש רצון לתת ניקוד למי שכבר התנסה, למי שליווה, למי שהגיע להצלחות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני רוצה שתי הערות למה שהיא אומרת, והיא צודקת. אחת, הניקוד הזה לחממה ותיקה הוא הגיוני, לא בגלל שאני מנהל את החממה, משום שאם אתה תיקח את החברים האלה ברשות, והם עושים עבודה טובה והם מכינים מכרז והם באמת מתאמצים, כשאתה בא עם הנהלה חדשה לוקח להם בערך שנתיים לחברה הראשונה, בערך. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> נכון, שנתיים. זה ממש המון זמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם זה מצליח. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> לא, להכניס את ה - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> הם מחליפים הנהלה בדרך כלל אחרי חצי שנה, יש המון אי יציבות, זה נכון. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> הם לא יודעים לעבוד בהתחלה. יש דמי לימוד. דבר שני, אני רוצה לבקש מכם, אם אנחנו בענייני לבקש אני רוצה לבקש מכם משהו. הסנכרון של מכרזים חדשים, צריך שתהיה לו איזה שהיא אקוויוולנציה לסיום מכרזים קודמים. השנה מסיימות שלוש או ארבע חממות, מסיימות, זה אומר שאתם מבינים כמה השקעות מפסיקות להיות אקטיביות, המכרז הבא אולי יהיה עוד שנה, אולי, נניח יעשו סוף שנה, חצי שנה גרייס וכו'. יש קאט שהוא נקודתי בגלל תאריך, במקום שיהיה קאט שברגע שיש מכרז חדש תשחררו אותנו, אבל אל תעשה את הפער הזה באפשרות של אנשים להשקיע. תנו לנו או לאחרים להמשיך לעבוד עד שתודיעו, אוקיי, הסתיים המכרז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אם אתה נפרד מחממה? יש איזה מין תהליך לעזור להם לתת 75%, 50%, לתת איזה שנתיים-שלוש, לא לפרק - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אז אני לא יודעת אם דרור התייחס לזה, אם הוא היה פה, סליחה שקטעתי אותך, אבל במודל החדש של כל התכניות חממה היא לא תהיה רק חממה. הוא דיבר על זה? עוד מעט יהיה פורום מנהלים, אז בפורום מנהלים יציגו את זה בצורה קצת יותר רחבה, אבל בגדול מתוכנן שחממה לא תהיה רק חממה ותשקיע רק בשלבים של חממה, אלא חממה תוכל להיות או להגיש בקשה לרשות במסגרת המסלולים החדשים, וזו ההסתכלות החדשה, ולכן היה עיכוב בלוחות הזמנים, ואני מסכימה איתך, החממה שהיא תוכל להיות מסגרת מלווה לכל שלבי החיים של החברה, משלבים התחלתיים וגם עד ההמשך. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> איפה האבל? תגידי את האבל? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> איפה אבל? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני אעזור לך עם האבל. היום יש יתרון לחממה כי אני לוקח סיכון שאף אחד אחר לא מוכן. אני לפעמים לוקח עבודה מהאקדמיה שאף אחד לא מוכן להסתכל עליה, אני מקים את הצוות, מביא אנשים, עושה עבודה, משתדל להקים חברה. אנחנו הפכנו להיות ליזמים, לצערי, לא כי רצינו, אבל זה המצב. ואנחנו מקבלים מהרשות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רואה בזה משהו טוב. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני אוהב את זה, דרך אגב, זה עושה לי את החיים מעניינים. והרשות תומכת ב-85% בכל פרויקט חדש, וזה מדהים, זה עשה עבודה מדהימה. מה קורה כרגע? השמועה אומרת, ואני מצטער אם אני מצטט לא נכון, השמועה אומרת שהרשות הופכת להיות קרן השקעות, מה זה אומר? זה אומר שבמקום לתת תמיכה של 85% עכשיו הם מורידים את זה ל-70% או ל-50%, לפיפטי-פיפטי, אז אין יתרון למה שעשינו עד היום, משום ש-50-50 או 60-40 אני יכול לעשות מחר בבוקר בלי להיות חממה, כי זה חלק מהתכניות של המדינה ואין עוד ערך מוסף שיכול לתת פה לצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זו שמועה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> נכון, אני מקווה שהשמועה לא נכונה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> היא לא מאה אחוז, ביום שלישי אתם תקבלו את כל התמונה המלאה, את כל המודל המלא ודווקא כפריפריה אתם תקבלו תוספת על כל מה שכולם מקבלים ודווקא תחזרו לקבל יותר תמיכה לתפעול ולדברים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סלעית, הורידו לכם תקציב? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> 100 מיליון. הורידו 100 מיליון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש תקציב מדינה, מה זה אמור? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, פרסמו, הורידו 100 מיליון, לפחות כרגע, מתוך 2.1 או 2.2 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה מתוכם הולכים לחממות? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> משהו כמו 90-80 מיליון, תלוי בשנה, תלוי בהגשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל פרויקט החממות הוא 100 מיליון בשנה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כן. אני חייבת להודות שיש מגמה מאוד מאוד ברורה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואם נגיד חממות יצליחו לייצר חברות, אותן חברות יכולות להיכנס למסלולים אחרים שלכם? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בוודאי, הן נכנסות כבר היום. יש חברות שמתחילות עוד בשלבים מוקדמים יותר של תנופה ויהיו מסלולים עוד יותר טובים שתוכלו להשתמש בהם כדי לעודד יזמים עוד בשלבי הפרה-סיד, אז זה דווקא חדשות טובות, ותוכלו ללוות אותה, ושלב החממה יישאר כשלב עסקי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מצב שמדינת ישראל פתאום מודיעה בסוף המכרז הזה: אין לנו שום קשר לרמת הגולן? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> תיאורטית כן. אם לא יפרסמו הליך תחרותי או יפרסמו וקצרין או החממה פה לא תזכה אז כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי יושב בוועדה הזאת? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> זה תלוי, או המנכ"ל או היו"ר, או עמי או דרור, נציגי ציבור כמובן, משרד המדע, נציג של החמ"ט, החשב של הרשות, נציגי הרשות, יש כמה עובדי רשות, זה תלוי בוועדה, אבל בוועדות שלנו זה סמנכ"ל חטיבת הזנק שהוא רלוונטי לחממות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד הכלכלה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, אנחנו לא תחת משרד הכלכלה, אנחנו תחת החמ"ט, אז הם יושבים שם בוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה ראשי התיבות של חמ"ט? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> חדשנות, מדע, טכנולוגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המשרד החדש? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כן, מקצרים אותו לחמ"ט. << אורח >> לילך: << אורח >> חמ"ת יש כבר, חברה ממשלתית לתיירות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> המשמעות המיידית של מה שקורה זה שאנחנו אחרי חצי שנה מתקפלים. זו המשמעות, כי אין לנו הארכה. << אורח >> לילך: << אורח >> מיכאל, ברשותך, החלטת הממשלה 864 של קצרין וגולן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סליחה, לילך, בוא נוציא מכתב מהוועדה ספציפי על הגולן, אבל גם כללי על תעדוף הפריפריה ושמירת חממות שהצליחו. נוציא לשר אקוניס וגם נעשה דיון מעקב בוועדה איתו. מתי המכרז הזה יוצא? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אמור להיות ברגע שהמסלולים יאושרו, מקווה שבחצי השנה הקרובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תוך חודשיים דיון עם אקוניס על המכרזים האלה אצלנו בוועדה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> ואם אפשר להוסיף עוד מילה, אז לפחות לנסות לעשות שהחממות החדשות והישנות יתחלפו כשזה קורה באמת ולא לפי תאריך אידיאלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה את עונה על הדבר הזה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> הסיבה היחידה היא השינוי במדיניות של המסלולים של הרשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל אם הוא רוצה רציפות. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, הוא צודק מבחינת לוחות הזמנים, היה אמור להיות רצף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז איך פותרים את זה? מה הפתרון שאפשר לעשות? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כרגע מחכים למסלולים החדשים כדי להוציא אותם במתכונת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אנחנו לא יודעים מתי הם ייכנסו לתוקף, אז למה אנחנו לא יכולים בהוראת שעה, שכל עוד לא נכנס - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> מה שקורה זה שמכיוון שאנחנו חושבים שהתנאים החדשים של החממות החדשות יהיו יותר טובים אנחנו לא רוצים שייכנסו זכיינים לתנאים בחממות הנוכחיות ואחרי חודשיים, או שלושה או חצי שנה, ייצא הליך חדש עם תנאים יותר טובים. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני מוכן לקחת את הסיכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה משבית אותם חצי שנה מפעילות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני מוכן לקחת את הסיכונים, אנחנו חיים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם אתה אומר בשקיפות לבן אדם, יש לך שתי אפשרויות, להיכנס עכשיו או לחכות לתנאים אולי אחרים. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> זו ההחלטה שהתקבלה כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל איך אנחנו עושים את זה פורמלית? זו בטח הנהלה ניהולית, של היושב ראש, של המנכ"ל, שחממות רשאיות לפעול עד למועד ההחלטות על חממות חדשות, ובלבד שהן מיידעות את המשקיעים ואת היזמים שייתכן שיהיו תנאים אחרים ולשיקולם להיכנס בתקופת הביניים או לחכות לשינוי. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אז יש מסלול שמגדיר איך החממות פועלות והן מוגדרות לתקופת פעילות ואחרי זה – אתם נמצאים כבר בסוף השנתיים שאתם יכולים להכניס חברות או שאחרי זה יש לכם עוד שנתיים? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אנחנו ב-1 בפברואר לא יכולים להכניס יותר אף אחד, למרות שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יכולים לפי חוק? לפי מה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לפי המסלול. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אנחנו לא יכולים, לפי המסלול נגמר לי החוזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החוזה נגמר ועדיין אין חממות חדשות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> בדיוק, אין אלטרנטיבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה אנחנו לא יכולים בתקופת הביניים הזאת? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בגלל שיש מסלול שהוא לא רלוונטי רק לחממה הזאת, אלא לעוד חממות שהסתיימו וחייבים לשמור על איזה שהיא שוויוניות, בעבר באמת היו הליכים רציפים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה שוויוניות, אבל יש עיקרון רציפות ויעילות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני אתן לך עוד. כשהיה את הסיפור של הקורונה והמכרז הקודם לא יצא מצאו את הדרך והאריכו לחממות האחרונות בכמעט שנה וחצי עד שהמכרז יצא. עכשיו שכחו את העיקרון הזה, שהיה נכון לפני שלוש שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נעשה רציפות, אבל כדי לא להיות חשופים, לא לתביעות ולא לטענות, ברמה של שקיפות שאותו יזם שנכנס בתקופת הביניים חותם על מסמך: ידוע לי כי מתוכננים להקים פה כללים חדשים ועל אף זאת אני בוחר להצטרף במועד הזה. איזה שהוא מסמך של גילוי נאות ושהעבודה לא תיגמר. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בתקופת הקורונה הייתה איזה שהיא הוראת שעה בגלל שהיה קורונה, אבל במסלולים אני לא מכירה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יכולה לבדוק את זה? זה לא הגיוני. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> הוראת השעה הזו באמת עשתה טוב, עשיתם עבודה יפה והארכתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם את יודעת מה יכול לקרות. נניח שעמדתם ביעד והחממות החדשות ייצאו בעוד חצי שנה, זה מצב אופטימלי, אבל יכולה להיות עתירה לבג"צ, יכולה להיות איזה שהיא השבתה שמונעת מהכניסה לתוקף של החדשות כמעט שנה, אז פגעת בשטח, ביכולת שלו לתפקד. צריך להציג את זה גם לשר, גם למנכ"ל וליושב ראש ולהגיד שזו בקשה של הוועדה לייצר רציפות בעבודה כפי שנעשה בעיקרון של הקורונה עם הזהירות שאדם יחתום על מסמך שידוע לו כך וכך וכך, שלא יהיה חשוף. זו משימה בשבילך. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> אני רוצה לדבר בכובע כפול. אחת, אני סמנכ"ל פיתוח עסקי של החממה, והכובע השני שלי, אני אבא לשני ילדים צעירים ואנחנו פה תושבי הגולן. הגענו לגולן, אני חש את השוק ואת האתגר להביא לכאן כוח אדם איכותי, כי אנחנו די תלויים כרגע במהנדסים, בדוקטורים, באנשי טכנולוגיה, נקרא להם ככלל, מבחוץ. אנחנו ניזונים בעצם מאנשים מבחוץ וכשאני מסתכל על הילדים אני רואה את הקושי המקומי לפתח אנשי טכנולוגיה אין-האוס בגולן, בפריפריה, תכניות מצוינוּת, תכניות טכנולוגיות, מעבדות מייקרים וכו' בגלל היעדר גם כוח אדם טכנולוגי, כוח אדם שיהיה מדריך אפילו טכנולוגית. מה שקורה היום זה שנוער או ילדים צעירים יותר צריכים לנסוע לעמק, כדי לאסוף מטבריה ומהגולן ומהעמק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה רוצה לעשות פה משהו חינוכי לנוער? יש להם במשרד המדע רובוטיקה, עניינים. תעשו מייקרס. << אורח >> לילך: << אורח >> יש לנו מעבדות מייקרס גם לגולן וגם לקצרין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם רחפנים? << אורח >> לילך: << אורח >> יש מעבדת מייקרים, גם בגולן וגם בקצרין שממש הולכת לקום כרגע, של רובוטיקה. << אורח >> נועם יוסף: << אורח >> נכון, זה קורה, אבל כחזון לעתיד צריך להמשיך ולהשקיע בדור הצעיר כדי שנוכל לקדם מצוינות ואנשים טכנולוגיים מהפריפריה ולא להיות ניזונים מהמרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני אחזיר לך את הכדור, אתם הייתם ב-MindCET בירוחם? אתם צריכים לנסוע ל-MindCET. MindCET זה סוג של חממה לחינוך וטכנולוגיה. הכסף להקמה של התשתית מתורם והכסף לפעילות זה תורם ויצאו משם חברות בשווי קרוב למיליארד דולר. לא ידעת את זה? ומה שלא ידעתם זה ש-MindCET לקח על עצמו להניע במרחב את החינוך הטכנולוגי. זה לא שהוא מימן, אבל הבאנו מהמדע, חיברנו למרכז מדעים, אבל הוא היה בית לילדים. לא צריך להתבייש, אם אתם פה כבר עשר שנים ואתה דוקטור, הילד, מתי הוא חווה חוויה של למידה? כשדוקטור עובד איתו בלילה פעם בשבוע. למרות שאתה עסוק, אני יודע, אבל הבאנו מהנדסים מקמ"ג, הבאנו דוקטור לפיזיקה מקמ"ג שיושב עם הילדים האלה ואז יצא שאחוז הפיזיקאים בנות מירוחם היה הכי גבוה במדינה, רק בגלל מפגש כזה עם הפיזיקה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אנחנו תומכים גם ביוניסטרים. יוניסטרים לא פעילה כאן? << דובר >> קריאה: << דובר >> יוניסטרים כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אוהב את יוניסטרים, עזרתי ליוניסטרים להפוך מתכנית אחת לתכנית גדולה, הם היו רק בכפר יונה ואני לקחתי אותם לאילת ובאר שבע ולעוד מקומות, אבל יוניסטרים זה מאוד ממוקד וזה יזמות עסקית. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> טכנולוגית, אנחנו שינינו את זה. אנחנו כבר שנה שביעית שהדגש שלנו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצוין, אבל מה שמדברים פה זה בסוף כמה ילדים מאוהבים בפיזיקה, בכימיה, במתמטיקה, ברחפנים ובתכנות, הדבר הזה קורה כשזה לא בבית ספר, זה קורה עם זיקה לבית הספר, אבל בערב, כמו תנועת נוער של מדעים. אז יוניסטרים עושה את זה ממוקד על קבוצה אחת, אבל אנחנו רוצים שזה יגיע למאות ילדים. יוניסטרים בסוף מטפל ב-30 ילדים. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> בוא ניקח את מה שהוא אומר, סליחה שאני קוטע אותך, ולמה שלא נכניס את זה למכרז הבא של החממות הפריפריאליות, שחלק מזה זה גם תרומה לקהילה. זאת אומרת שהם צריכות להתחייב להיות – התחייבות, לא לבלבל את המוח. יש לי פה כמעט 20 דוקטורים בתחומים שאני אומר לך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אייל, אני מניח שהחשש של מי שעושה מכרז כזה לאבד פוקוס, בסוף הוא כן רוצה שזה יהיה עסקי ומקצועני, אבל המבט שהוא נתן זה המבט של האבא. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אתה יודע למה הוא נתן את זה? גם נועם וגם אני יודעים, אנחנו גם עושים דברים שאנחנו לא מדברים עליהם פה, וגם אורן חיבר אותנו ועושים את זה, בהתנדבות ובאהבה. אפשר לעשות את זה הדברים האלה גם יותר מסודר בהתנדבות ואהבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר לעגן את זה, למשל דווקא עבור חממה שהיא ותיקה, שאחד הדברים להמשכיות זה ההיטמעות שלה בקהילה, מה ההיטמעות שלה בקהילה מבחירת חיבורים ושותפויות אזוריות, מי נהנה מהנוכחות שלה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אז את זה אנחנו מתכננים במרכזי חדשנות שאנחנו נוציא קול קורא בעוד שבועיים בערך, משהו כזה, אבל זה לא חממה בדיוק, זה יותר מרכזי חדשנות. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> את יכולה להשתמש בתשתיות שלנו. אם אתם מחר בבוקר אומרים, אני לא צריך מכם כסף בשביל החממה, אני אעשה את זה על חשבוננו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסוף התופעה הכי יפה זה שיש פה 20 חוקרים ו-40 ילדים מסתובבים כאן. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אז זה בדיוק בתוך מרכזי החדשנות, מה שנכנס זה גם קשר עם מוסדות מחקר, אקדמיה, אבל לאו דווקא – חממה מתמקדת מאוד מאוד בהשקעה במיזמים, מרכז חדשנות הוא לא גוף שאמור להשיא רווחים על ההשקעות שלו אלא יותר לתכלל פעילות אקוסיסטמית והוא יוצר רק לפריפריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויהיו מרכזים כאלה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אנחנו רוצים לצאת - - - << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אולי אני עושה גול עצמי לעצמי, אני יכול לעשות את שניהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל לא בטוח שזה נכון לך. << אורח >> אורן: << אורח >> אנחנו מעכשיו נעבור לקטע של תעשייה. אני אעשה היכרות קטנה עם האשכול ואז אזור התעשייה. האשכול קודם כל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו קודם מסכמים פה. מה ששמענו פה זה מרשים, שהצלתם בעצם את המקום הזה, כי הוא היה על סף סגירה, אז כל מי שעסק בדבר הזה, תבורכו וזה מרגיש לשמוע ולראות את המניפה ומגוון הדברים שהספקתם לעשות. אנחנו נהיה איתכם, לא בקלות נוותר למדינה שבגולן לא יהיה חממה. לא נוותר. גם אקוניס מבין את זה, הוא לא בן אדם שלא מבין את זה, תזמינו אותו כמה שיותר מהר לכאן ואנחנו גם נדבר איתו. על הסוגיה הזאת של רציפות והמשכיות תעדכני אותי תוך שבועיים אם אפשר לעשות איזה הוראת שעה או משהו. אני לא רוצה לפנות אליו בבעיות שאתם יודעים לפתור לבד, רק בבעיות הגדולות. לגבי הנושא של שילוביות, של יזמות וקהילה שצומחת לצדה, אתם צריכים לנסוע ל-MindCET, לאבי ורשבסקי ולאסף שלו. שלו זה איש הייטק מקונברס שבא לגור בירוחם והביא איתו עוד מתכנתים והם המורים למדעים וכו'. הוא ואבי עובדים ביחד. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> זה בדיוק הפתרון שאנחנו מחפשים אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם צריכים ללמוד את המודל הזה ואתה צריך להיות מתוחכם. יכול להיות שלא נכון לך להגיש את הצד החינוכי, יכול להיות שהעירייה או החברה הכלכלית או מישהו צריך להגיש את מרכז החדשנות הזה, לזכות בו ובאזור לעשות סינרגיה בין מרכז החדשנות שהוא יותר באזור הקהילתי חינוכי לצד העסקי. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אני מודה שאני לא פוליטיקאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא קשור פוליטיקה, זה פרקטיקה. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אשכול גליל מזרחי, אפשר לראות אותו פה בפריסה, זה 18 רשויות. אפרופו כשדיברת על היכולת לקדם דברים מבחינה אזורית, בסוף אם מסתכלים על כמות הרשויות פה, הן קטנות, בחלקן לא מסוגלות לפתח עצמאית עבורן פיתוח כלכלי וזה היתרון שבו ביחד החליטו ראשי הרשויות, וולונטרית אגב, הם כולם בחברות וולונטרית באשכול, להתאגד, ואפשר לראות פה את ההיקפים. מה הם החליטו באשכול? שהאשכול יעסוק בשלושה תחומים, קידום ופיתוח מנועי צמיחה אזוריים, אנחנו נראה חלק מהם, איגום משאבים. כמו שאמרתי, יש פה הרבה רשויות קטנות, רק מכרז לפינוי אשפה, אם אחד היה הולך לבד היה מקבל מחירים ואנחנו פה עם 18-17 רשויות, רק ב-2022 הבאנו חיסכון משמעותי של שישה מיליון שקלים לתחום הזה. ובסופו של דבר טיוב ושיפור וצמצום פערים כי זה פריפריה שבתוך הפריפריה כשיש בה ערים. מה אנחנו עושים עם כל משרדי הממשלה? אם אתה שואל אותי מה אני צריך, אני צריך שמשרדי הממשלה, אחת, יאפשרו לאזוריות לבוא לידי ביטוי. כשרשות אחת לא יכולה לגשת לקול קורא והיא יכולה להתאגד עם מספר רשויות, בסופו של דבר זה הערך הגדול. יצא השבוע, הצלחנו לעשות את זה בפעם הראשונה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוציא ביום רביעי האחרון קול קורא לחסם תקציבי שבו אשכול יכול לאגד מספר רשויות ויכול להגיש לחסם, כך שזה לא יוצר מתח בין הרשות לבין האשכול. זו הפעילות שהאשכול עושה. חינוך, אגב, נגעת, 3,700 ילדים לומדים מדעים, לומדים טכנולוגיה, לומדים בפקולטה לרפואה, 'צוערים לרפואה', תכנית שראשי הרשויות החליטו שהיא התכנית שתעצב את הנוער שיישאר כאן. פרויקטי פסולת ווטרינריה. אם אתה שואל אותי מה חסר פה, מתקן קצה. בעוד שלוש שנים אנחנו לא נדע לאן לקחת את האשפה שלנו וזה המון כסף. צריך פה מתקן קצה של מיון וטיפול בפסולת אזורית ואין באזור שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא עושים? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> בימים אלה אנחנו למול המשרד להגנת הסביבה, ביחד לעשות את זה עם שני אשכולות, עוד פעם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר לעשות מזה כסף. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> ברור. מה הבעיה? כמות הטונאז'. << אורח >> לילך: << אורח >> א', אנחנו עובדים על זה כבר עשר שנים כלכלית, מאוד מאוד מסובך בגלל הפיזור, המרחקים הגיאוגרפיים וכמויות האשפה. עשינו על זה דוקטורט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין מספיק אשפה. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> ולכן מה שעשינו בהסכמה, שני אשכולות, גם בית הכרם וגם אנחנו נקים מתקן משותף. בית הכרם זה כרמיאל. וכמובן ששני האשכולות שיהיו חברים בדבר הזה, יהיו להם עלויות הרבה יותר נמוכות בהקשרים האלה. אני אתן דוגמה לפיתוח כלכלי. אצלנו כל ראש רשות מוביל תחום, דימי מוביל את תחום התיירות והתרבות, אבל לא רק בראייה של תיירות ותרבות, אלא תיירות ותרבות בראייה של פיתוח כלכלי. אני אתן דוגמה, לפני שנה פעם ראשונה עשינו פסטיבל יין בראש פינה, הגיעו 2,500 איש. האשכול לקח על זה אחריות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתה אומר פעם ראשונה? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> לא, פעם ראשונה שהאשכול הסתכל על זה אזורי. השנה, לפני שבועיים, קרוב ל-5,000 איש בהקשרים האלה ואנחנו ב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לאירועים אתה לא מזמין אותי, רק לצרות. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אז לקחת את זה בחשבון, דימי. שוק איכרים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל בחר באשכול שלנו, אנחנו עושים עשרה שווקי איכרים, מה שנקרא תוצרת הארץ, לאפשר לחקלאים למכור את התוצרת להם. אחד מהפרויקטים שאנחנו רואים גם כלכלית, אני אתן דוגמה, אי אפשר לעשות פיתוח לעסקים קטנים רק בסוף שבוע בתחום התיירות. הובלנו איזה שהוא מהלך לתיירות אמצע השבוע. רק לסבר את האוזן, גמלאים, הגיל השלישי, שרוצים לטייל באמצע השבוע ובסופו של דבר גם יחזיקו את העסקים פה באזור, אנחנו על הדבר הזה בהגשות. הדבר האחרון זה מרכז ידע. אנחנו מקבלים פה הרבה החלטות, כשאתה שואל את עצמך על בסיס מה הן מבוססות, הלמ"ס לא סופר 50% מהתושבים שלנו. אנחנו הקמנו לראשונה מרכז ידע אזורי ביחד עם מכללת תל חי וקרן רוטברג, שסוף סוף קודם כל נתעסק במהי איכות החיים של האזור, אנחנו בשלבי הקמה שלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה הקרן הזאת? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> קרן רוטברג זו קרן קנדית שעושה איתנו לא מעט תכניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מארק גרביס. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> נכון, אתה מכיר אותו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כל כך מכיר אותו שהוא היה אצלי בשבת בבית. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> נכון, הוא פה. אז מארק עושה איתנו שתי תכניות מאוד גדולות, מרכז ידע אזורי ומנהיגות אזורית, קורס מנהיגות אזורית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להכיר את הקרן הזאת. אבל יש בעיה עם העניין של רמת הגולן. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> לקרן הזאת אין בעיה. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> אני כל כך רגיל שמזמינים אותך לפתור איזה שהיא בעיה, בסוף אנחנו יוצאים עם רשימת משימות מפה עד הודעה חדשה. אבל זה מצליח. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא תכיר טוב מאוד את הגולן ואת בעיית הבריאות בצפון בכלל ואנחנו מתחילים להדק דברים שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ממש טוב. שמרת על קשר עם מארק לאורך השנים? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. סטיבן שם גם. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> תכנית נוספת, נגעת בזה, זו תכנית וולקאם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אייל, זה לא יפגע בכם. לקרן הזאת יש 600 מיליון דולר, היא צריכה להשקיע השנה, השנה היא משקיעה 28 מיליון דולר, שליש בארץ, שליש בקהילה היהודית בוונקובר ושליש בסוגיות של התמכרויות כי זה נושא שהיה קרוב לליבו של האיש הזה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אתה יודע כמה זמן ומאמץ אנחנו משקיעים בלחפש פתרונות הדברים האלה? זה אחד ה - - - שלנו ואני לא מצאתי עדיין אפשרות להשקיע בזה, אלוהים יעזור לי ויעזור לי להשקיע בתחומים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סתם ללכת לקרנות פילנתרופיות שלא מבינות את הפיתוח הכלכלי זה בזבוז זמן, אבל יש כמה גופים בארץ, למשל קק"ל אנגליה, שכבר נתן לגופים עסקיים הלוואה או הלוואה משולבת עם מענק. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> זה אחד המקומות היחידים שאנחנו מכירים שתמיד הדלת פתוחה אצל כולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יהדות העולם, מארק גרביס היה מנכ"ל של קהילת ונקובר, אז הוא היה בוס גדול בקהילות היהודיות בעולם. במקור הוא ניהל את קרן מנדיל, כשהוא היה בן 30, כשהוא היה צעיר, אז הוא כל כך מכיר פה את האזור. מה הכי מעצבן כשמגיעים תורמים? שהם נשארים תקועים בילדים ונוער בסיכון, אותה שפה, הם לא יודעים שקרה פה עוד משהו. אני מניח שאם הייתי עושה סוקר בין תושבי הגולן ותושבי כל אצבע הגליל ושואל אותם האם אתם יודעים מה זה GO Innovation, 5% היו יודעים, 10%, נכון? << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> האמת שזה גם באשמתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואנחנו צריכים לדעת את זה. אבל הגופים האלה צריכים לדעת שיש את זה, שזו אחת ההזדמנויות, גם קק"ל אנגליה, יש פה גם בחור מאנגליה, רונלד, איש כבד מאוד, יש לו מיליארדים לאימפקט פאונדיישן. זה סר רונלד מאנגליה. צריך לעשות מפה של הדברים האלה ולהביא אותם. בסוף זו חובתה של ממשלה לדאוג, למנף את המגזר הרביעי, אותם אנשים שיכולים לתת הלוואה ארוכת טווח או מענק והלוואה או להיות שותפים בהשקעות בסיכון גבוה, אלה גופים שהם פוטנציאל לדבר הזה. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> זה אחד השיקולים של מארק בהקמה של מרכז הידע, באמת באמת שההשקעות העתידיות יהיו בהקשר, מה שנקרא מבוססות שטח, מבוססות מידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, הוא בן אדם יסודי, הוא לא ישים סתם כסף. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> נכון. וולקאם, אפרופו, היא לנסות לאתר גם את הרופאים לבית חולים זיו, אנחנו רוצים להביא את הרופאים הבכירים, אבל אז מתחיל השיקול איפה האישה או הבעל יגורו, איפה הילדים ילמדו, ופה זו תכנית שאנחנו מול משאבי אנוש. אנחנו פותחים עוד מעט בבית חולים פוריה מרכז שיקום, 300 איש, צריך עכשיו לשכן אותם. גם פה למול רמ"י, למול גופים אחרים, בשטחים החומים לבנות יחידות של 70 מטר ביחד עם החטיבה להתיישבות, אני חושב שזה אחד מהדברים האלה. כל הדברים האלה, מי שמעודד אותנו זה האגף לאזוריות במשרד הפנים. לירון יושבת פה, הנציגה שלהם וביחד הם מעודדים אותנו עם כרטיסי פרויקט ואנחנו מביאים את זה לרשויות. שני תחומים אחרונים, תחבורה ואנרגיה. אנרגיה זה אחד מהתחומים המרכזיים של האשכול ביחד עם הרשויות, קודם כל כדי לראות מהי האנרגיה הבאה. אנחנו רוצים לקחת קפיצת מדרגה את ג'לג'וליה באיפוס מונה אפס, יש פה פוטנציאל אדיר של אנרגיה. ותחבורה, לשמחתי משרד התחבורה אישר לאשכול להתחיל לדון ולהסתכל על עצמו כגוף תחבורה ציבורית אזורי. לנו יש יתרון על אשכולות אחרים, יש לנו את חכ"ל גולן שיש פה גוף שכבר עובד בתחום הזה, מוכר בתחום הזה ומקצועי. בסופו של דבר תפקידו של האשכול להביא לידי ביטוי את השותפות, הביחד, נגעת בזה. בסוף התנועה בין היישובים היא גדולה, אנחנו צריכים לראות שהיא נשארת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם זיקה למקום הזה, אתם יודעים לעבוד עם המקום הזה? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> אנחנו יודעים לעבוד עם כל הגופים במרחב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מאמין גדול באזוריות, אבל לא על חשבון שכל שותף באזור יצמח, ויש פערים באזוריות בין השותפים, צריך לקחת את החוליות החלשות ביותר ולדאוג להן. היתרון של האשכול זה שהוא יכול להיות יזם, זה לא רק מה שמכתיבים לו בתחומי הפעילות והממשלה, אלא הוא יכול לזהות נושא שיש בו חסמים ולפעול בו והיופי באמת זה שראשי רשויות חברים בו מתוך בחירה. מה היקף הפעילות הכספית של האשכול? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> בשנה הזאת כ-180 מיליון שקל העביר תקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בחשבון שלו או גם דברים שהולכים לרשויות אבל הוא משפיע עליהם? כסף ישיר שמגיע אליו? << אורח >> לילך: << אורח >> זה כסף שהרשויות משלמות בעיקר. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> ברוב המקרים, לדוגמה בתחום איכות הסביבה, אני לא מסכים עם לילך, אבל זה בסדר, זה רשויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לה ביקורת. << אורח >> לילך: << אורח >> מה לעשות? זאת האמת. << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> קודם כל ביקורת זה דבר טוב. אני אגיד לך מה היתרון? כל הערה שלה בסוף בעלה אצלי בא לישיבה ואז אנחנו סוגרים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז 180 מיליון זה הפעלה ישירה או השפעה על משאבים? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> גם. כסף ישיר וגם השפעה על משאבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המאזן המבוקר שלך, יש בו 180 מיליון שקלים? << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> 180 מיליון שקל בקופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יפה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני רק רוצה להוסיף משהו ולהגיד, לגבי מה שאמרת שהם לא צריכים לפעול לפי תכתיבים של המשרדים הממשלתיים. זה לא שם. נכון, אנחנו הרגולטורים של האשכולות, אבל האשכולות הם של הרשויות המקומיות, האשכולות באים לבצע את המדיניות ולפעול - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זכיתי להקים אשכול, את יודעת. אל תבזבזו עליי זמן בהסברים על דברים שכבר עשיתי. אני רוצה לתת מקום למשרד החקלאות והכלכלה להגיד כמה דברים, בבקשה. איפה אתם רואים את הזיקה, למשל נניח שכבר יש חממה, אתם יכולים להזרים לה לאיזה פרויקט מחקרי או למנף אותה קצת? הם כבר פה. לא יודע, רחפן שמדשן, רחפן שבודק בעיות בעלים, כל מיני דברים כאלה. יש למשל באזור כנרת מו"פ שרוצה לעסוק בזה, בחקלאות וטכנולוגיה, אז כבר יש פה חממה, האם אתם יכולים למנף אותה, להשקיע בה? יכולים לפנות אליכם באיזה דרכים? << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> אז קודם כל הם פונים לא ישירות החממה, אלא החברות, הזכירו את ביובטר, אנחנו מלווים אותם בהקמת חממה שהיא משתלה לגידול הטבק בשביל להפיק אינסולין, אז אנחנו נעזור, נסייע כספית, לחברות היזמיות שהן חלק מהחממות, גם כאן, גם מה שהזכרת. הם הגישו בהצעות טכנולוגיות במשרד לקבל מימון. אז אולי לא הכי ישיר, אבל באופן - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הגולן צריך התייחסות מיוחדת. אי אפשר להגיד במדינת ישראל שהגולן הוא כמו כולם. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> יש החלטת ממשלה ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מחקר שעשינו בכנסת, כמות עסקים קטנים, וגילינו שכמות העסקים הקטנים גדלה ככל שהמצב הסוציואקונומי של הקהילה גדול וככל שהיא במרכז, למעט רמת הגולן, היא מחוץ לכללים, יש בה יותר עסקים קטנים למרות שהיא פריפריאלית ולמרות שהאוכלוסייה קטנה. הסיבה היא כנראה שלא הייתה להם ברירה, לייצר לעצמם את כל השירותים. זה מקום כל כך מיוחד שדורש טיפול מיוחד ולכן אנחנו כל כך דואגים. תיאורטית אם לא יהיה איזה סייג ששומר על המקום הזה, או מישהו התרשל באופן ההגשה של המכרז, פתאום לא תהיה חממה טכנולוגית בגולן אחרי שהיא הצליחה והביאה תוצאות. זאת הדאגה שיש פה. וגם למשרד החקלאות, זה מקום מיוחד שהוכיח חדשנות ביין, אחד המקומות הכי מיוחדים במדינה בהיבט הזה, שאולי הוביל במדינה. קמו הרבה יקבי בוטיק היום במדינה, אבל אתה רואה איפה תעשיית היין המיוחדת התחילה, היא התחילה בגולן. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> ברשותך, החלטת ממשלה 1170, גזרנו ממנה לפרויקטים לפני החממה, היום מכון שמיר מיחידות החדשנות בגולן. החלטת ממשלה 864, זה ישירות לקצרין, מה שדיבר דימה, על בית הספר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זרעתם דברים מיוחדים לגולן בהחלטת הממשלה. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> ודאי. אנחנו ידענו להוציא מכל המכלול לקדם את החדשנות כאן. לדוגמה, הקצאה טכנולוגית שיצאה בתקופת הקורונה, שהוא תקציב ארצי, אני לא רוצה להגזים, אבל קרוב ל-70% הכסף נשאר באזור הגולן, כך שמה שאתה אומר זה מתחבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בזכותך. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> לא, לא בזכותי, ברור שלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אומר כל הכבוד, אם ידעת לשים יד על כסף בהזדמנות לאזור שלך זה דבר מבורך. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אם יש משהו שבאמת עוזר לסטרטאפ, לחברות הצעירות, זה תשתיות. אם אתה תדעו לעשות מכון וולקני קטן פה, שמיר, אתם עושים בשמיר עכשיו עבודה מדהימה. דרך אגב, חברה אחת שלי סוף סוף עשתה עסקה עם שמיר. לא חשוב כמה כסף, לא שאלנו כלום, אמרו ונתנו להם לעשות עבודה. התשתיות, לצורך העניין היום ללכת לקבל נניח עשרה דונם לגדל עלי טבק, אני צריך לבקש ממישהו שיעשה לי טובה במרום גולן. קחו את זה אתם, תקבלו כסף, אנחנו נשלם, רק תעשו שזה יהיה תשתיות למחקר. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> אז קודם כל הגולן היא מועצה ראשונה וחתמתי להעביר את הקרקע של המו"פים למועצה האזורית שיתחילו לקדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חקלאות דיברו. כלכלה, משה, אתה רוצה להגיד משהו? << אורח >> משה פריינטה: << אורח >> מבחינת מינהל אזורי תעשייה אין לנו מה להציע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אין איזה היגיון שתהיה זיקה לרשות החדשנות? << אורח >> משה פריינטה: << אורח >> רשות החדשנות היו במשרד הכלכלה עד הקדנציה הקודמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בירוקרטי. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני אתייחס גם בשם משרד הכלכלה, ברשותך, כי לאחרונה, בשבועיים האחרונים, הסתובבנו ברחבי הארץ יחד עם משרד הכלכלה סביב כל תכנית פורטר, כל המשרדים מדברים עליה. כל הנושא של פורטר מדבר בדיוק על הנושא של אזוריות ואנחנו ממשיקים לזה, כמובן זה מתממשק לאשכולות, התקציבים שבאמת אמורים להיות ייעודיים לאזורים ספציפיים עם עוגנים, עם תכנית באמת מקיפה. צוות פורטר חזר לארה"ב, הוא יחזור בתחילת יוני, ממש עם תכניות עבודה וזה אמור להיות ממומשק גם איתנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה מחבר אתכם? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אנחנו התחברנו ובקול קורא הקרוב גם משרד החקלאות, בעצם קול קורא שאני מוציאה בעוד שבועיים חיברתי גם את משרד הכלכלה, גם את החקלאות, הגנת הסביבה, ואנחנו נוציא קול קורא משותף לאיגום תקציבים לטובת אך ורק אזור פיתוח א'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אסכם את החלק הזה. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> אם אפשר משהו קטן, לא אליי, לאנשים שמתעסקים בכוח אדם וכלכלה ולהעביר את האנשים לצפון. יש היום, ואולי בצדק, מה שנקרא double dipping לאנשים ואני אסביר. לפעמים אנחנו רוצים להעביר אנשים פה לצפון ורוצים לתת להם איזה שהוא אינסנטיב כלכלי שמגיע להם. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> מיכאל לא מרשה, אחר כך הוא בא אליי בוועדה ואומר שנתנו כסף. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> לא אני, אני לא צריך את הכסף. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> הייתי חייבת, נכון? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא כדאי לך להרים לי על ה - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, אני צוחקת. בדיחה, אסור בדיחה? קצת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת מה? תהפכי את הבדיחה לחידה. חמש חברות קיבלו 624 מיליון וחברה אחת קיבלה 324 מיליון וקוראים לה נגב קום ועד היום אני מחפש אותה והיא אמרה שהיא תביא 200 עובדים לנגב, אני גם מחפש אותם. ואותך זה מצחיק. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, זה לא מצחיק, חלילה. אני אומרת שצריך ללמוד, לפעמים ממחזרים תכניות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לצערי זה אירוע שלא נחקר, זה ועדת חקירה, אומרים צוללות זה ועדת חקירה, איך שמים כסף ככה? << דובר >> קריאה: << דובר >> שמו את הכסף? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נתנו 624 להביא עובדים לנגב, אולי הביאו 200 אם באמת, אולי, 600 חלקי 200 3.5 מיליון שקל לעובד. אבל היא התחילה, אני לא רציתי, אני התאפקתי היום. << אורח >> אייל אבירם: << אורח >> יש עובדים כמו עולים חדשים, או אנשים שיכולים לעשות המעבר הזה, שמגיע להם כסף, הם לא יכולים לקבל פעמיים, גם ממני משכורת, הם לא מקבלים ממני כלום, משכורת, וגם לקבל כסף בגלל שהוא עולה חדש, הוא עושה הכשרה מקצועית וזה. זה לא בא אליי, אני לא צריך את הכסף הזה, אבל תנו לאנשים להרוויח, לפעמים גם האפשרות הזאת זה סתם בירוקרטיה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מיכאל מסכם, מחכים לנו למטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה קודם כל להודות לכולכם על זה שבאתם בשעה מוקדמת לגולן. אנחנו יצאנו בשש בבוקר. וזאת הייתה פגישה טובה שנותנת תקווה גם על העשייה שלך, דימה, בעיר ובכלל בגולן. במועצה האזורית ביקרנו כבר כמה פעמים, אנחנו רואים את התמונה, אבל החממה פה שהתחילה כנראה עם קשיים ומניבה והופכת להיות חממה מניבה עם איכויות אנושיות ומדעיות ויזמיות גבוהות, אז אני רוצה באמת להודות לכל מי ששותף, גם ליזמים המקומיים וגם למי שמגבה אתכם ברשות החדשנות, כי זה נראה מודל שמצליח. האתגרים כלפי העתיד. אחת, להבטיח את העתיד של המקום הזה ולהרחיב אותו, כולל מענה לשאלה איך ייראה המכרז הבא באופן שלא תהיה לנו תקלה שהגולן יוצא מהמשחק. בדבר הזה אנחנו גם לוקחים על עצמנו לפנות כוועדה לשר המדע לוודא שבאמת הגולן יקבל עדיפות, בין אם דרך החלטות ממשלה או במסלולים יותר פשוטים ויעילים, וגם פונים לאנשי המקצוע, סלעית, שתשימו לב טוב טוב שהגולן לא יוצא מהמשחק. הבקשה השנייה שלנו אליכם זה לאפשר לחממות הקיימות לעבוד ברציפות, גם בתקופת הביניים עד להכרזה על הזוכים החדשים, כולל הסייג שבו אנשים עלולים להפסיד זכויות או הזדמנויות שיהיו להם בכללים החדשים ומי שירצה לפעול ולא לחכות שיפעל, ומי שירצה להמתין לכללים החדשים ימתין, להחתים אותו על איזה מסמך הצהרה שהוא יודע שזה מה שהולך לקרות, לבקשת המקום, כדי שיהיה ניצול מקסימלי של תקופת ההפעלה של החממה. אנחנו קוראים למשרדי הממשלה האחרים לעבוד בסינרגיה, אנחנו לא מאמינים שיש חממה של משרד החדשנות, של המדע, והשאר לא קשורים. אז כל הזרמה של משאב נוסף שממנף את הפעילות פה בחקלאות, בכלכלה, בחינוך, בכל מקור אחר שהופך את העוגן הזה לגדול ומבוסס יותר. אני ממליץ לכם לנסוע ל-MindCET לראות את המודל של שילוב של המון כסף. MindCET מתבסס על תורמים, זה הבושה, גם בבניין וגם בהפעלה, בקטנה קיבל כמה שקלים מממשלה, אבל זה היה בטל בשישים, אבל הוא בר קיימא, שווי החברות קרוב למיליארד דולר ואחוז הסיד מאני שהוא נתן להם בהקמה מחזיר לו 100 מיליון שקל, האחוז הבודד הזה. אתה מסתכל על משהו שהצליח ואתה אומר איך רק תורמים ולא ממשלה ואיך את ההיפך, מה שקרה שם עם הנגב קום. אבל כן, משרד החדשנות עצר את זה, כשהוא הבין את הברדק הוא עצר את זה ואחת התובנות של החדשנות ושלי או של אחרים היא שכשאתה מנסה להביא מבחוץ פנימה, אתה אומר בוא נביא יזם, בוא נביא חברה, בוא נביא עובדים, לא צריך להביא, צריך לחפש את מי שהוכיח שהוא שם עוד לפני שאמרת לו לבוא והוא לא זז מפה, הוא כבר פה. הידע פה, הדוקטור פה, האנשים פה, הם צריכים להיות מתועדפים. זה בסדר שתקום בכל שנת תמיכה עוד חממה או שתיים חדשות, אבל מה שהצליח ועובד, לשמור עליו. חממה שזייפה, לתת הארכה חצי שנה, שנה, מי שלא עובד ומזייף אפשר לסגור אותו בלי רחמים, אבל מי שהוכיח שקמו חברות שיש פה קריטריון פיתוח, שנוצרו פה 150 עובדים, 200, אני לא זוכר כמה, אז אנחנו קוראים לכם למנף את הקיים ואת המקומי, לתעדף את הקיים ואת המקומי ואת מה שהוכיח ולצדו לתת הזדמנות להצטרפות, וודאי לתעדף את הפריפריה הרחוקה שהיא לא זוכה להזדמנויות הללו. אנחנו נעשה דיון בוועדה בעוד חודשיים, נזמין את שר המדע להציג לנו את המכרזים הללו ואיך הוא נתן את הדעת על שמירת רמת הגולן ספציפית, אבל גם התמונה הרחבה, והפקת לקחים מהעבר. תודה רבה. << אורח >> דמיטרי אפרצב: << אורח >> אני חייב שלושה משפטים. קודם כל אני מברך על הגעתך לכאן. מאז ומתמיד עוד בהיסטוריה שלך היית תמיד איש שטח, וגם כשאתה היום בהנהגה הלאומית אתה לא שוכח את אותם המקומות שידעת למנף. עשית את זה בדרום, אתה עושה את זה היום בצפון. הסוגיה של חממה טכנולוגית היא סוגיה מרכזית בכל האקוסיסטם שאנחנו מנסים לבנות כאן, ההתיישבותי, וזה חלק אינטגרלי מהאקדמיה ומחקר, כל ההזדמנויות שלא תמיד אנחנו מקבלים, אבל יודעים למנף. לכן אני חושב שזאת חובה, אני חייב לציין שמשרד המדע והטכנולוגיה, וגם השר, הוא קשוב, הוא מחובר, ואנחנו בקשר נהדר איתו ועם אנשי המשרד ואני מאוד מודה לכם על הדיון בנושא מאוד חשוב, תודה. (בהמשך הסיור) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אוהב לבוא לגולן, גם ברמה האישית המשפחתית, אבל גם אני חושב שיש לנו שליחות לעשות פה דברים טובים, כבר יש פה דברים טובים, כי כבר יש פה יזמות, והחובה של הממשלה והכנסת להסיר חסמים ולהאיץ את התהליכים שכבר יש פה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אני אפתח קצר. אני לא אוהב לשאת הרבה דברים, אני אגיד בצורה הכי פשוטה. כמו שאני רואה את הדברים התפקיד של המועצה הוא לאפשר ולגרום לזה שדברים קורים, ליצור אקוסיסטם של העניין ולתת לאנשים בסופו של עניין, ליזמים, לאנשים עצמם, כל אחד והדברים שלו. כשנכנסנו לתפקיד, לא להאמין, אבל עברו ארבע וחצי שנים, זה מרגיש לי כמו עשר, נכנסנו לתפקיד כמה בעלי תפקידים שלא היו קודם. עופר שמרכז כאן את הנושא העסקי וניר עלי שמרכז את הנושא של הייטק, הם לא היו בעבר, הם שלוש וחצי-ארבע שנים בתפקיד, משהו כזה. אני אגיד ככה, הכלכלה של הגולן מתבססת על ארבעה עמודים עיקריים. קודם כל החקלאות, דבר ראשון החקלאות. החקלאות היא 60% מהתל"ג של הגולן, באופן ישיר ובאופן עקיף. יאיר יכול לתת לכם סקירה מלאה אם תרצו, נתונים, כל מה שתרצו, אבל מה היה מוזר, אם זו הפרנסה העיקרית של הגולן אז מי מפתח את העניין ואיך זה מתפתח? מה שגילינו זה שיש רכז ועדה חקלאית במשרה ולצדו מזכירה בחצי משרה והם אמורים לפתח את החקלאות בגולן. אני אומר אם זה אסטרטגי זה לא יכול להיות, ואחרי הרבה הרבה דיונים, בעיות משפטיות, אני אקצר, הגענו לאיזה שהיא נוסחה חדשה לגמרי, שכיום לאט לאט רוצים להעתיק אותה בארץ, וזה היחידה לחקלאות וחדשנות שנמצאת בתוך מכון שמיר כחלק ממכון שמיר והיא גם הוועדה החקלאית שלי. מאותו רגע שהתחלנו, עברו שנתיים וחצי, קרו כמה דברים. אחת, כבר יש לנו 20 עובדים ביחידה לחקלאות וחדשנות, החקלאים מקבלים טיפול, ממחקרים יישומיים, עבור להדרכה, עבור לליווי, כל מה שהם צריכים הם מקבלים ביחידה לחקלאות וחדשנות וגם אנחנו מפתחים את דור העתיד שיש לנו בתחום של החקלאות, בין אם זה חקלאות אינדור, בין אם זה הידרופוני, הרבה מאוד, אני פשוט לא יודע מה קיבלתם מקודם, אבל זו הרצאה שלמה בפני עצמה מה נעשה בתחום החקלאות. גולת הכותרת היא שבשנת הלימודים הקרובה אנחנו פותחים חווה חקלאית חינוכית עתידית, מה זה עתידית? הם לא הולכים ללמוד רק איך לגדל אפרסק, נקטרינה או ירקות, הם הולכים ללמוד איך עושים חקלאות הייטק, פודטק, אגרוטק וכל הדברים האלה יחד עם החוקרים של מכון שמיר ויחד עם אנשי הצוות של היחידה לחקלאות וחדשנות וכן הלאה, אנחנו כבר בונים את דור ההמשך וזה מדהים לראות את השילוב הזה של כולם ביחד. זה קורה בשנה הבאה, מאיפה הכסף? עזבו, זה עולה לא מעט כסף. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה כבר קורה כבר השנה בהקמה של מגמת אגרוטק בתיכון רגבים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן, זה עוד משהו. עוד מילה על מכון שמיר למחקר, מכון שמיר למחקר כשנכנסנו עסק בעיקר במחקר, השינוי שעשינו בו, הכנסנו אותו יותר, 50% נושא היישומי, זאת אומרת כל חוקר מצד אחד צריך להביא את נושא של המחקר, להציג את כל הנושא האקדמי ולעמוד ברמות הכי גבוהות ומצד שני לעסוק בנושא יישומי שמשפיע על הגולן. יישומי סתם לא מעניין אותי, מעניין אותי יישומי שמשפיע על הגולן. כתוצאה מזה עזבו אותנו שמונה חוקרים, אבל התקבלו 22 חוקרים חדשים, כלומר גם הגדלנו את כמות כוח האדם בחוקרים שהם דוקטורים ופרופסורים, והביקוש היום למכון, גם מצד חוקרים, הולך ועלה. זה מדהים, הם מוותרים על משרות בכירות בכל מיני אוניברסיטאות מפורסמות ובאים אלינו. אנחנו הולכים לבנות שם מעבדה שתוסיף עוד 100 משרות, בעזרת ה', חסר לי קצת כסף, אני אשמח לסיוע, אני רומז פה ושם, אני אשמח לסיוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא צריך לרמוז, תגיד הכול. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן, 100 משרות, ברמה גבוהה, של לימודי תואר שני ושלישי ביחד עם אוניברסיטת חיפה והתוצאות שלהם ניכרות כבר בשטח. שוב פעם, בגלל שהם עובדים ישירות מול החקלאים שלנו, מול החינוך שלנו וכן הלאה וכן הלאה, התוצאות, הכול מתחבר ביחד. וחשוב להגיד, מכון שמיר למחקר שילש את התקציב שלו בשנתיים וחצי האחרונות. שילש את התקציב תוך שנתיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מכון ממשלתי? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> חלק ממשלתי וחלק מכל מיני מקורות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי יזם את ההקמה שלו? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> מאז הקמת הגולן, זה היה פעם המכון לחקר הגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה על שם ראש הממשלה? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן. בשנתיים וחצי האחרונות הוא קיבל תנופה מאוד מאוד משמעותית. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מו"פ אזורי תחת משרד המדע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לו מעמד של מו"פ? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן, אזורי. היום אנחנו המו"פ האזורי המוביל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי הוא קם כמו"פ? << דובר >> קריאה: << דובר >> למשרד המדע יש אינטרס להקים מו"פים אזוריים בפריפריה, השנה הוא חוגג 40 שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמו"פ של משרד המדע? << דובר >> קריאה: << דובר >> כן. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן, ועכשיו הוא שילש את התקציב שלו, וזה מה שחשוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המממן הראשי שלו זה המדע, לא החקלאות? << דובר >> קריאה: << דובר >> פעם זה היה המדע, היום מעל 60% מהכסף מגיע מפרויקטים חיצוניים שאנחנו מבצעים תחת המכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והחקלאות? << דובר >> קריאה: << דובר >> החקלאות, חיים אמר שבשנתיים האחרונות יש קפיצה מאוד משמעותית, אז אחת הסיבות זה הקמת היחידה לחקלאות וחדשנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רומז פה למשרד החקלאות. מה אתם שמים שם? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> יש דברים נפלאים שקורים, אני אתן לכם דוגמה פשוטה. זה היה בשבוע שעבר אצל המנכ"ל. לפני שנתיים יצאנו בקול קורא לחקלאים, לא אנשי הייטק, שיש להם רעיון להייטק, למשהו חדשני, מוזמנים להגיש קול קורא. חשבנו שיהיה לנו איזה 30-20 בקשות, כמה היו? 120 בקשות. מגיע אליך חקלאי, עם הבוץ על הנעליים והידיים המיובלות שלו, הוא אומר: תקשיבו, אני עובד בשטח כבר כל כך הרבה שנים, אני אומר לכם שאני יודע על בעיה, הפתרון הוא ככה וככה, אני רק לא יודע איך עושים את זה, איך מניעים כזה מהלך קדימה. הוא מקבל לא הרבה כסף, 100,000 שקל וליווי צמוד של מנטורים ואנחנו מתקדמים איתו. בסוף מתוך ה-120 ומשהו בקשות שהיו בחרנו 25, ואיתם אנחנו מתקדמים. ביקשנו להמשיך עם זה, כרגע אני יודע שזה נמצא על המדוכה במשרד החקלאות, עוד שני מיליון שקל, משהו כזה, שלושה, זה לא סכומים גדולים, אבל זה מניע מערכת שלמה. זה היופי של האזור הזה, אנשים פשוטים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נולדו יוזמות יפות? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן, מאוד, והחוכמה היא שאנחנו רוצים שזה יישאר כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש מצב לדבר הזה? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> זה קורה. << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> זה קורה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> מתוקצב? << אורח >> פארוק דבור: << אורח >> זה חלק מתקציבים של החלטות ממשלה, ידענו איך לעשות את זה, לחסוך הרבה בירוקרטיה ולקדם את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> זו דוגמה פשוטה למשהו קטנצ'יק שרץ. זה חקלאות. הענף השני שחשוב לנו כאן זה תיירות, אלא מאי? בתיירות, אני הצגתי את זה בצורה כי פשוטה, קראו להם חמת גדר, יש לך מזוודה מלאה דולרים, איפה אתה יכול לבזבז? בשום מקום. אפילו yellow בדרך אין לך לכוס קפה, זה המצב שלנו. אז אנחנו מפתחים את התיירות עכשיו. למעשה זה היה קשה בשנים האלה, בלי תקציב ממשלה ובלי ממשלה מתפקדת במאה אחוז, אבל אנחנו נכנסים מהשנה להשקעות בסביבות 70 מיליון בשנה בפיתוח תשתיות לתיירות ואנחנו רואים את האור בקצה המנהרה וזה חוץ ממלונאות, בתי מלון, אנחנו מדברים על משהו כמו 12 בתי מלון שהולכים לקום כאן בשנים הקרובות שירימו את הכול. אם יש לכם משקיעים שיש להם רעיונות לאטרקציות או למלונאות, אנחנו מחפשים. << אורח >> מרב אורבך: << אורח >> משרד החקלאות גם מתקצב ומקדם פרויקטים מקומיים דרך קולות קוראים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתקצב בכמה? << אורח >> מרב אורבך: << אורח >> אנחנו עוד לא יודעים כמה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> הנושא של אטרקציות הוא מאוד חשוב וחסר כאן. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתם מדברים על תיירות ברמה מקומית? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לפני הקורונה היו כאן 2.5 מיליון מטיילים בשנה, בעיקר פנים, בעיקר תיירות מקומית, בגולן, מהחרמון ועד דרום הגולן. לא אמרתי את זה מקודם, אנשים לא קולטים את הגודל של הגולן, המרחב מנווה אטיב, שהוא היישוב הכי צפוני למבוא חמה שהוא היישוב הכי דרומי הוא 88 קילומטר, זה המרחק מחיפה לתל אביב, רק בלי רמזורים, בלי פקקים, בלי שום דבר. יש פרות בדרך, להיזהר. אבל זה מרחק אדיר, מטורף. הגודל של הגולן הוא 1.2 מיליון קילומטר מרובע, זה כמו כל גוש דן פלוס. אנחנו בשטח מטורף, שטח אדיר. כשמדברים על אטרקציה או משהו כזה צריך להבין שכשעושים פרויקט אחד בכל הגולן הגדול זה נבלע בגודל שלו. זה חלק מהבעיה שלנו, ובזה משרד התיירות שמתעדף נגיד את ירושלים, מצפה רמון וכזה, הגיע הזמן שהוא יתעדף את הגולן ויבין שהגולן הוא משהו קצת יותר גדול. אז אם לפני הקורונה היינו כ-2.5 מיליון מבקרים, בעיקר פנים, היום אנחנו עובדים על כארבעה מיליון מטיילים בשנה. אני אעשה כאן סקר, מי היה בגולן בחצי השנה האחרונה לטייל? תסתכלו סביבכם. היום זה פשוט מטורף, אחד משניים היה בגולן בחצי שנה האחרונה או השנה האחרונה, מעם ישראל, זה לא משנה באיזה חבורה אני אעשה את זה. הקטע של התיירות, אנחנו חייבים להרים אותו, אטרקציות ומה שאני מחפש היום, אבל אנחנו בדרך הנכונה. והאחרון זה כל הנושא של הטכנולוגיה, האבּים, הייטק, טק למינהו, נקרא לזה ככה. אז בקטע הזה של ההאבּ, המקום שאנחנו יושבים עליו, לפי התכנית היה צריך להיות מאוכלס 60% בקומה התחתונה, מה שקרה לנו בפועל, הגיעה הקורונה שעשתה טוב לגולן, תוך זמן קצר מאוד אכלסנו 100% מההאב הזה. ההאב השני שיש לנו בצפון הגולן, בוואסט, הלוואי שהיו לי עוד שלושה-ארבעה כאלה, הייתי מאכלס אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש ביקושים? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> ביקוש מטורף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה זה לא על בסיס עסקי לחלוטין אם הביקוש קיים? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כי עדיין אנחנו גולן. אני לא רוצה לקחת מחירים של תל אביב ולא של צפון תל אביב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל אם כבר הוכחת כלכליות, אי אפשר לקחת הלוואה מהבנק להקים עוד כאלה? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא, זה לא עובד ככה. כרגע יש לנו את שני ההאבים האלה, אנחנו הולכים לפתוח את ההאב הנוסף שראיתם בקצרין. עוד האבּ אנחנו הולכים לפתוח, האבּ שעוסק באגרוטק ופודטק, בחווה החקלאית באבני איתן שייתן מענה לכל החקלאים, יותר להתרכז בקטע של החקלאות, אגרוטק ופודטק ואנחנו צריכים עוד, אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה. חשבנו להקים כאן האבּ פוד, נקרא לזה ככה, בלי טק, ליצרני מזון, בסוף בא יזם מארה"ב - - - << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> ראה את התכנית שאנחנו תכננו והוא לוקח את זה בשתי ידיים. נתנו לו את השטח, אנחנו יצאנו משטח שהיה של החכ"ל, יצאנו, הוא מקים את זה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> הוא יקים את זה. לאט לאט זה קורה, גם הקטע היזמי. אנחנו בדרך הנכונה, אבל אנחנו צריכים עדיין לעשות הרבה מאוד פעולות כאן. חסר לנו עדיין הרבה כסף בתחום הזה, אין כמעט משרדים שיכולים לעזור, נגב גליל יכול לעזור בעיקר. בהחלטת ממשלה קיבלנו חמישה מיליון שקל, אבל שמו לנו מוקש קטן מול זה, מצ'ינג של חמישה מיליון שקל. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו נדייק את זה תיכף. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> את החסם הזה צריך להסיר. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בדקתי את זה בדרך. בדקתי את זה מול הרפרנט ברוה"מ והתשובה היא שלא יכולים להסיר את זה. זו האמירה שאני קיבלתי מהמשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מצ'ינג יכול להיות של משרד ממשלתי אחר? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אתה יכול לבחון את זה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן. לדעתי כן. אז אנחנו הולכים להתפתח. אני אסיים ואם יהיה צורך אני אשלים אחר כך, אבל מה שחשוב זה לראות את מה שנוצר כאן. נוצרה כאן מערכת שמושכת את הצעירים האלה לכאן, יוצרת כאן חזרה הביתה של כל אותם שנסעו לאזור המרכז וסך הכול טוב לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אשריך, זה סיומת טובה. יש לנו קשר טוב עם שר הנגב והגליל, יש לנו גם פה חבר שלו למפלגה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אולי שר הנגב והגליל יכול לתת מצ'ינג לעצמו. הייתה כאן סמנכ"לית עסקית של בנק הפועלים. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> על מה הקול קורא עם המצ'ינג? לא שמעתי את ההתחלה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> זה לא קול קורא, זה החלטת ממשלה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> תיכף הוא יגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אוהב את הראש של סלעית. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני אגיד לך למה, כי בקול קורא שאני מוציאה, הבאתי אותם, עם כל העודפים שהם קיבלו ממש בקטנה והכנסנו אותם לקול קורא הקרוב שאנחנו מוציאים ובקול קורא שאנחנו מוציאים זה 100% מימון שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> של כמה? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> הכסף, כל מרכז שייבחר זה 15 מיליון לחמש שנים, עם אופק, עם פעילות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלושה מיליון? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> שלוש לשנה שזה כולל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והחמישה האלה פרוסים על שנים? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כן, אבל אחרי שנתיים שאנחנו מציגים יכולת אנחנו יכולים לקבל עוד חמישה. יש לנו עשר סך הכול. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> מה שאני אומרת, נגב גליל הם חלק, הם נכנסו בתוך המרכזים תחת הקול קורא שלנו, אנחנו נפעיל אותו, אבל כל המממנים זה משרד הכלכלה, נגב גליל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש לכם חמישה מיליון? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> יש להם חמש פלוס חמש. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, אבל בקול קורא שלנו הם כבר נמצאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה לא סותר שהמינוף יגיע ממשרד ממשלתי אחר? << דובר >> קריאה: << דובר >> מכיוון שצריך לבחון את זה אני מאמינה שכן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לבחון בחיוב. את צריכה לשבת עם סלעית. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אנחנו יושבים עם כל החבר'ה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על זה, על העשר ועוד 15. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> ה-15 אצלנו מורכב, שמונה מתוכו נגב גליל. הכסף שלנו כבר מורכב מנגב גליל, הוא בתוך הקול קורא. הם נמצאים בכמה מרכזים, אחרי זה אני אתן לכם את הפירוט, בשמונה מיליון בכל מרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה אותו כסף. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> יש, זה כבר מאוגם אצלנו. זה כסף אחר, זה לא זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו חברים של שר הנגב והגליל, בינתיים אנחנו חברים שלו. בינתיים, צריך לראות איך הוא מחלק את הכסף, גם לקחו לו כמה שקלים, לא נשאר לו, אבל אנחנו רוצים, קרויזר, שלא יאבדו פה את החמישה מיליון. וגם שלא תהיה סחבת, תקציב המדינה מאושר, תוך חצי שנה צריך להיות חוזה על חמישה המיליון האלה, ככל שיעבור הזמן הם יילכו לאיבוד. אם אפשר בעזרתם למנף שותפות עם רשות החדשנות ולראות בזה כסף תוספתי זה יהיה ברכה גדולה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני כותבת את זה ואני הולכת עם זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, כל הכבוד. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> מילה אחרונה. בשבוע שעבר סמנכ"לית עסקית מבנק הפועלים, התברר לי שהיא הסתובבה כאן יומיים ועשתה כאן איזה שהוא תחקיר לבדוק מה קורה. היא באה ואמרה שמדהים אותה לראות את הפיתוח שקורה בגולן, אבל יותר הדהים אותה לראות אנשים שמחים לגור כאן, שמחים וגאים לגור כאן. אנשים גרים כאן מבחירה, עם הקטע של הקשיים שיש כאן, ויש כאן קשיים, אבל כיף להם לגור כאן וזה מה שחשוב בסוף. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אז ככה, אנחנו ננסה להיות מאוד מאוד ממוקדים. יכול להיות שעל חלק מהדברים שהכנו, גם עופר וגם ניר, אנחנו נרוץ יותר מהר, אבל חשוב לנו בסוף לתת לכם, אנשים שיש להם מה שנקרא את הכול במשרדים ואת היכולת ללחוץ בוועדות השונות, לתת לכם את הביטחון המלא, זו המשימה שלנו היום, שכשאתם יוצאים מהחדר פה, מה שאתם אומרים שם אנחנו יודעים מה שנקרא לממש. אנחנו יודעים לעשות, אנחנו יודעים לקחת את זה, למנף את זה, לתפעל את זה ולהגביר את זה. כל דבר שאנחנו מקבלים אנחנו פה באזור יודעים לעשות את זה. אנחנו עושים את זה בשיטה שהיא קודם כל מאוד מאוד הוליסטית ומה שנקרא מתכללת, מסונכרנת. יש פה סנכרון בין גופים שלכאורה לא קשורים אחד לשני, אבל הם היום מאוד מאוד דבוקים אחד לשני, אחד יושב בהנהלה של השני ואחד מעביר לשני מקל וכל אחד עושה מה שהוא טוב בו ואנחנו מערכת משומנת שיודעת לעשות את זה. אם אתם יוצאים פה עם הרעיון הזה בראש אז ברור לנו שכל מה שנראה לכם זה הגיוני, זה זהב, זה באמת זהב לפיתוח הגולן וזו המטרה שלנו. אם אתם מרגישים שמשהו לא תפור לכם או אתם לא סגורים על משהו, איך אנחנו עושים משהו, אז תעצרו אותנו בכל רגע ותשאלו אותנו בדיוק עד רמת הבורג איך הבורג הזה עובד עם גלגל השיניים הזה ואיך זה מסתנכרן ואיך זה יודע לעבוד, כלומר שהכסף בסופו של דבר יעשה את שלו. אז אנחנו נתחיל לרוץ על דברים. אנחנו נהיה גם מאוד טכניים, בגלל זה הבאנו חברות, שתשמעו מהבטן של החברות, אחת שהגיעה מהמרכז לפה בצורה של סייט, בצורה של אתר מתפתח, ואחת שצומחת פה ומעסיקה אנשים, תשמעו, תשאלו את השאלות הכי קשות כדי שאתם תהיו סגורים שאתם יודעים שנדע להביא את התמורה לכל הסיפור הזה. קודם כל כחברה כלכלית אנחנו חושבים שזו זרוע ביצועית יעילה של המועצה. כמו בכל מקום, יש בהרבה מאוד מקומות חברות כלכליות, אבל לשמחתנו נתנו לנו את האחריות על הפיתוח הכלכלי, אחד מהדברים שהחברה עושה. החזון הוא פה, אני מקווה שהספקתם לקרוא אותו, אנחנו עומדים מאחוריו מילה במילה, אבל דווקא מגוון הדברים שאנחנו מקבלים לעסוק בהם מאפשר לנו לעשות יותר. למה הוא מאפשר לעשות יותר? כי אנחנו פועלים בצורה שאחת, אנחנו יודעים לבנות, שתיים, אנחנו יודעים לתפעל, ושלוש, לתפעול יש שני חלקים, יש את החלק החומרי, החל מהניקיון ותקשורת וחשמל, ויש פה את כל העולם של הפיתוח הכלכלי שזה בעצם התפעול והפיתוח של חברות או הסיוע של החברות. וולנס ו - - - הם לא צריכים מאיתנו שום עזרה, הם מגה חברה במאות מיליונים, אבל כן אנחנו צריכים להקים להם את צמר הגפן הכי טוב שאפשר שישכנע את אותו מנכ"ל בלילה לבוא ולשים עלינו את הקלפים ואז לבועז להרים את האתר המדהים שהוא מפתח. ואותו דבר חברות צעירות שרק מתחילות מאפס, איך מלווים אותם, איך עושים להם מנטורינג, איך מביאים להם הזדמנויות עסקיות, מימוניות, איך נותנים להם את עורך דין פטנטים פה ואת היועץ הטכנולוגי שם בדיוק מתי שהם צריכים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה דיברת קודם על שיתוף פעולה בין כמה שחקנים, השאלה גם מופנית אליך וגם לחיים רוקח, איפה אתם ביחס לשיתוף פעולה עם האשכול, ביחס למהלכים שהאשכול עושה. זה קצת לא ברור לי. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו ניתן כמה דוגמאות. אני לא מתחמק מהשאלה, אבל אני רוצה לתת לך דוגמאות קונקרטיות. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אני רק רוצה שתחזיק אותה בראש כי זה היה חסר לנו. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> סגור. השותפים שלנו הם מכל הקצוות, הם מפילנתרופיה, הם מעסקים, מביזנס, כמובן מרשויות. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> מי שהקים את עפולה וואלי, קרית עפולה של עמק החולה, קרית ההייטק של עפולה, זה מכאן, זה האנשים האלה. הם הקימו שם. ומי שהתחיל את קהילת ההייטק בכנרת, כמה שזה יישמע מוזר, זה מכאן. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> התחומים בסוף, אנחנו כן ננסה להתרכז ביכולת של פיתוח כלכלי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש אתגר, אתגר של רצון טוב. מעבר למילה אשכול יש פה שתי ישויות חזקות, עיר ומועצה אזורית וזה לפני הכול ושם יש אתגר איך לייצר שותפות. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> ויחד עם זה אני אומר, הייתם עכשיו איפה שאנחנו הולכים לפתוח את ההאב בקצרין. אני אומר לכם גלוי, לי היה כאב בטן מזה, למה אני, כמועצה אזורית שיש לי הרבה פה להשקיע, צריך להשקיע בקצרין? אבל החלטתי להשקיע בקצרין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשיש שותפות כזאת אז אין שאלה כזאת. << דובר >> קריאה: << דובר >> החלטתם להשקיע בגלל החממה? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא, כי זה נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון באופן מהותי. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> החממה זה גם, זה ערך מוסף. יש שם עוד כמה ערכים שנספר לכם עליהם. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אני לא יודע אם אתה מדבר על זה, אבל אזור תעשייה משותף עם הדרוזים, מי שהעלה את זה הוא אני בתוך החלטת הממשלה. אני הכנסתי להחלטות הממשלה שלי את אזור התעשייה של הדרוזים. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> עם שטחים מהגולן, מהמועצה של הגולן לטובת זה, מראש חלוקת ארנונה - - - << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> יש דברים שאנחנו צריכים לעבוד ביחד. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו בסוף עובדים בשביל השותפים, אנחנו קצות האצבעות שלכם, אתם הזרוע, אתם מייצגים מה שנקרא את הממלכה, אנחנו יודעים לעשות בסוף את הדברים הקטנים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא קיבלתי שקל. הנה, רשות החדשנות כאן. אנחנו פתחנו עכשיו סניף של מכון שמיר למחקר והיחידה לחקלאות וחדשנות במג'דל א-שמס, בשביל לתת מענה לדרוזים, למה? כי זה נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> בסוף זה אינטרס שלך. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> זה נכון, מצד שני בא אליי מנכ"ל מרכנתיל דיסקונט, אומר לי: אני רוצה לפתוח לך סניף בגולן, אמרתי לו לא, אתה תפתח בקצרין, הוא אומר לי: לא, אני רוצה בגולן, אמרתי לו: לא, אתה תפתח בקצרין, למה בקצרין? כי זה נכון לפתוח בקצרין. אנחנו הולכים היום לעשות להם GIS לפי בקשתם. אנחנו מיפינו את כל הגולן ברמה מאוד מאוד גבוהה. הם ראו את זה, באו החבר'ה של בוקעתא ומג'דל א-שמס, אמרו לנו למה אנחנו לא? אמרנו להם אם אתם מוכנים אנחנו מוכנים ו אנחנו הולכים להשקיע היום שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש לך כסף, ליאור, בהחלטת ממשלה על הדרוזים, שלא הרבה ממנה מגיע לגולן. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כלום לא מופעל שם. << דובר >> קריאה: << דובר >> חיים, מיכאל, 19 המועצות הדרוזיות חתמו על הסטה של מיליון שקל מתוך החלטה 717 להעביר אותה דרך מכון שמיר לפיתוח החקלאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו בסוף דרך הפעולות, ונראה לכם את הדוגמאות, רוצים לתת לכם מה הן שתי הזרועות החזקות שעליהן אנחנו עובדים. קודם כל המושג הזה פיתוח כלכלי, חוסן ופיתוח כלכלי אזורי. נכון שהוא מורכב, הדברים האלה קיימים כמעט בכל מקום, אין בהם הרבה מאוד חדשנות, אבל זה שהדברים האלה מחוברים, הנושא של חיזוק שרשרת הערך, פיתוח כלכלי, אנחנו תיכף נגיע לזה. נחכה רגע עם זה, אנחנו רוצים לתאר בפניכם שני דברים. האחד, חיבור של מה עושה חיבור של קהילה אנושית ומתחמי עבודה, תיכף אנחנו נתאר את הפעילות הזאת. כל היופי שאפשר לעשות בתוך, כל הריכוז שאפשר לעשות בתוך, כל החיסכון הכספי, כל הסבסוד שאפשר לעשות לתושבים, וגם אנחנו לא מתביישים, כחברה כלכלית אנחנו רוצים לצאת מכל מתחם כזה בסוף שנה עם 100,000 שקל. זה מה שאנחנו רוצים, לכוון ל-100,000 שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא צנוע. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> נכון. קודם כל אנחנו רוצים יותר מתחמים, אנחנו רוצים שיהיו לנו חמישה ושישה מתחמים, אתם תיכף תראו, אבל עדיין בסופו של דבר אם אנחנו נרוויח מזה יותר, אנחנו יודעים להרוויח במקומות אחרים יותר. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כמה עולה להפעיל מתחם כזה היום לשנה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> קשה לתת לך תשובה כי היופי הוא הסנכרון. ניר תיכף יציג את הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש עלות הקמה ויש עלות תפעול. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני מדברת על התפעול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה עלה להקים את המתחם הזה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> את המתחם הזה עלה להקים כתשעה מיליון שקלים. להפעיל אותו בשנה, את זה באופן – זה נורא קשה לי לתאר כי אתם צריכים להבין, יש לנו פה צוותים - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אין בעיה שתדבר על שלושתם, אם אתם לוקחים את העלויות, כי אני מניחה שנגיד פיתוח עסקי, אז אתה עושה ביחד. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> בדיוק. יש לי חברת אחזקה, אז אני מחזיק את כל המתקנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה, אבל אתה יודע להסתכל על זה כמוקד רווח, אז כמה בערך? גם לא כולם באותו גודל. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, אני מדברת על שלושתם כמקשה אחת נגיד. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> מתחם כזה הוא 1,300 מטר, זה הגודל של המתחם הזה, בערך עולה להפעיל אותו קרוב לחצי מיליון שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שזה אב בית, מנהלת, קצת חשמל, קצת חומרים. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כולל הפיתוח העסקי? << אורח >> ניר עלי: << אורח >> הדרכה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כולל כל הדברים מסביב 600,000 שקל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתה צריך להרוויח 700,000 שקל מהכנסות. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כן. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> עוד שאלה, הסנכרון שלכם מול הפעילויות של מעוף, האקסלרטורים שלהם, איך זה עובד? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> זו שאלה טובה שאת שואלת. מה שנראה לנו, אנחנו חושבים שהאקסלרטור שיקום עכשיו בגולן הוא באותו מבנה שגם לידו יהיה את החממה. יש שם 100 מטר חממה, עוד 70 מטר אקסלרטור ועוד דברים שנציג לכם שם, הכול באותו בית. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אז אני אגיד לכם ממש בקצרה, ואני פותחת לנו המון נושאים לאחר כך, אבל זה בסדר, כי זו המטרה, אני מניחה, אנחנו עושים עכשיו איזה שהוא פיילוט. אמנם אנחנו לא קשורים כאילו למשרד הכלכלה, אבל בסוף כולנו רוצים לפתח את האזורים האלה ואנחנו עושים איזה שהוא פיילוט עכשיו שאני יזמתי עם כללית ועם מעוף דרום ביחד עם עמותת אור. כללית באו ואמרו שהם רוצים להביא רופא משפחה לבאר שבע, ספציפית במקרה הזה, הקמנו מרכז חדשנות, יש שם מרכז חדשנות לרפואה מרחוק, ייחודי בעולם, יש המון אתגר בעולם של רפואה מרחוק, הם רוצים להביא את הרופאים. הם יודעים לשלם שכר גבוה, אבל הם לא יודעים לעשות נגיד תכנית אקסלרציה. אז קישרנו לזה את מעוף, הם כנראה יפעילו תכנית אקסלרציה לאותם רופאים ועמותת אור תנסה לסייע גם לבנות הזוג מבחינת מציאת מקומות עבודה, כי זה מה שהם עושים, וגם מבחינת מתחמי מגורים, כי אחד הצרכים שעלו זה סביבת מגורים דומה לאותם יזמים שרוצים לבוא לאותם מקומות. אז אנחנו עושים עכשיו איזה שהוא פיילוט, אין שם שום אימוץ של הרשות, אנחנו רק מתכללים את זה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מי איש הקשר במעוף? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני עובדת ספציפית כרגע מול נורית, שאני בשיחות מתמשכות איתה, אבל באזור הדרום יש את סיון שמנהלת את כל אזור הדרום, זה ספציפית כרגע, אבל אנחנו בונים את זה כדי לראות אז צריך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתם עסק שמסתובב פה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יודע למנף את השירותים של מעוף ממול תכנית עסקית, כל מיני דברים כאלה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו אומרים את הדברים מאוד ישיר, יש מעוף, יש חממה, יש המון דברים יפים במדינת ישראל, חלק מהעסקים, כמו שאמרנו, גם עם החטיבה להתיישבות, יש לנו כל מיני קולות קוראים של המדינה, יש להם דברים יפים, אבל על כל שימוש בשקל אחד מהאקסלרטורים, לא צריך להביא, יש לנו פה אנשים שלשמחתנו נעזרים בכסף פרטי, שלושה שקלים. על כל שקל שמכל התכניות האלה שאנחנו יודעים להביא להם אנחנו מצליחים להביא להם, וזה כסף יותר חיצוני, שזה גם העתיד כי אין לו גבול. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> האקסלרטורים של מעוף, אם אני לא טועה, לא נדרש שם כסף, אבל יש אתגר. אני לא אומרת, האקסלרטורים של מעוף, צריך לעשות איזה שהוא אפדייט ואנחנו עוזרים, אין בעיה, בשביל זה אנחנו פה. גם אם אנחנו לא נותנים כסף, גם אתם וגם אנחנו נדע לעזור בצד המקצועי ולתת יותר דגש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמל, בסיורים כאלה אנחנו צריכים שמעוף יהיו פה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גוף חשוב בנושאים האלה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> היופי הוא שאנחנו יודעים שהם לא יודעים אולי לתת את הכול, את כל המעטפת, אבל אז אנחנו לא עוצמים עיניים, אנחנו מכניסים למקומות - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> מה שאני אומרת, למצוא את הצרכים מהאזור ולבוא בשיח איתם ולהגיד להם: אתם מקימים – מבחינת הפעילות שלהם מול משרד הכלכלה הם לא יכולים לייעד אקסלרטור בתחום, אבל אם תביאו אוכלוסייה רלוונטית זו עבודה שאנחנו עושים איתם כדי להעלות את הרמה של האקסלרטורים האלה, אז אנחנו מנסים. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> יש לי הצעה סופר פרקטית, אתם רק צריכים להביא זכוכית מגדלת וכמובן לאשר את זה שהמעוף ייכנס לתוך אותו מתחם שאנחנו בונים בקצרין ורק להסתכל ואז ביחד נלמד מה הוא צריך. << דובר >> קריאה: << דובר >> בתור מישהי שניהלה אקסלרטורים של מעוף אז אני לוקחת את זה עלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סלעית, מעוף היו מט"י פעם, מרכז טיפוח יזמות, זה היה בניהול המדינה. המדינה, כמו כל דבר, אמרה שהיא תפריט את השירותים האלה, בהפרטה של השירותים האלה היא אמרה שיהיו מרכזי מעוף אזוריים ואנשים יגיעו מהפריפריה לקחת שירותים. זה לא קרה. אם יש בבאר שבע - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> יש ויש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בבאר שבע מרכז מעוף, העסקים הקטנים בירוחם לא הלכו לבאר שבע. מתי הצלחנו למקסם את מעוף? כשאני מימנתי עובד בירוחם מהכספים שלי שהוא יילך למקסם את מעוף, לייצר נגישות לעסקים הקטנים האלה אל תוך מעוף. כשאתם באים לבנות שותפות פה עכשיו ויש לו תשתית פיזית, ההתפתחות של מעוף, שנציג שלהם יהיה שלושה ימים, יומיים בשבוע, במתחם הזה, לא יגיד להם שיגיעו אליו לצפת או לטבריה או לאן שהם לא ממוקמים, אלא שהוא בגולן זמין ונגיש. הסיפור של עזרה לעסק קטן, הוא לא פנוי, עסק קטן הוא לא מפעל. למפעל יש סמנכ"ל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> מיכאל, יש להם סניף בקצרין, צריך לראות איך מחברים אותם ואיך נותנים פה את כל השרשרת המלאה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בדיוק. אחד הדברים שזיהיתי בהסתובבויות בשטח, ובחודשים האחרונים אני עושה את זה המון, זה בעצם שכל גוף, ואתה מכיר את זה, עובד לבד. משרד החקלאות עובד לבד, נגב גליל עובד לבד, כלכלה עובדים לבד, כל אחד מייצר תכנית וכולם רוצים לפתח. אז אנחנו במקומות, וזה אני יצרתי לעצמי תפקיד ברשות, כל הנושא של האזוריות, זה משהו שאני אמונה על כל החלטות ממשלה, אבל לא רק, זה בעצם גם הרבה פעמים לתכלל ולעזור למשרדים אחרים להוציא את הכספים על היזמות באמצעותנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לבנות שולחן עגול. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בדיוק, ולייצר את השיח. ובגלל זה כל פעם אני זורקת את הרעיונות מתוך דברים שראינו בשטח. אז האקסלרטור הבא למשל באזור הדרום הולך להיפתח בדימונה במרכז חדשנות שייחנך עוד כמה ימים, ואנחנו באמת עובדים על העניין הזה של לייצר מרכזים איכותיים יחד עם צרכים מהשטח, למשל אם יש איזה שהוא מקום או חוקרים שיכולים להוציא אותם ולייצר מהם איזה שהיא יזמות, כי במרכזים האלה אנחנו רוצים שיהיו יזמויות טכנולוגיות, שיקימו לחברות, שיישארו. יש משפך בזה, בסוף מתי מעטים נשארים, ככל שהפאנל יהיה יותר גדול ככה יישארו יותר. אנחנו ממש עובדים על זה. אמנם אני רק מתחילה, אבל השותפויות האלה זה ממש כמו אש בשדה קוצים ואנחנו מפיצים את הבשורה. עד דצמבר אני מקווה שהמרכזים שלנו, כבר נוכל לבחור וייצא כסף השנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה גם מלמד שאין כלל אחד ואין מבנה ארגוני אחד. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, אין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכשממשלה באה לפעול במרחב כזה כמו בגולן, היא צריכה להגיד מה קיים, מה ההזדמנויות, מה התשתיות ולשם להשחיל את הכלים. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> נכון. בגלל זה, אפרופו השיחה הקודמת שלנו בנוגע ללמה לא לעשות קול קורא ולקבוע איפה תשב חממה כזו או אחרת, הוא באופן אישי, אני חושבת שהוא מודל לא נכון. צריך להשקיע באזורים, צריך לקדם פריפריה, אבל כן צריך לעשות את זה בצורה שאותם אזורים יביאו את ההצעות המצוינות האיכותיות כשהם כן מסתכלים גם מה עושים באזורים אחרים וללמוד ולעשות את הסינרגיה ואנחנו דואגים הרבה פעמים לפתוח את העיניים ולראות מה יש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסכים איתך. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> ניר, תן את הכותרות של הרשת הזאת. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> רשת האבזלת, רשת מתחמי עבודה משותפים, מרכזי פיתוח וחדשנות. התחלנו לפני ארבע וחצי שנים עם הקמה של מתחם האבזלת וואסט והמשכנו לפני שלוש וחצי שנים להקמה של אבזלת בני יהודה, איפה שאנחנו נמצאים היום, ואנחנו היום בתהליך של תכנון לשני מתחמים, קצרין, האב שתיכף נסקור את הפעילות העתידית שלו, ואבני איתן בתוך חוות הניסיונות החקלאית. וואסט, קומץ מאוד ייחודי, 100 עמדות עבודה. יש עכשיו 12 חברות הייטק, סטרטאפים, העולמות הפיננסיים, הוא השתלב - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במקור וואסט היה יותר לעסקים, לא? << אורח >> ניר עלי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשארו שם כמה עסקים? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> נשארו כמה עסקים. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> יש שם עוד חנויות בלי קשר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשהייתי בגולני זה היה מקום נטוש. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אני צריך להכפיל את המקום עכשיו. אם הייתי יכול להכפיל את המקום אתמול 100% תפוסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש ביקושים? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> מטורף לגמרי. כולל דרוזים. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> יש שם גם קהילה טכנולוגית, גם כל מה שדיברנו על מנטורינג. חברת איי או טי שפס שתיכף ניר קליין יספר מה הם עושים, היא נמצאת במתחם וגם מעסיקה אנשים מכל המרחב. כמובן ההר היחיד בארץ שהוא מושלג. בני יהודה, הקומפלקס הזה גדול, 160 עמדות עבודה, שבו נמצאות היום כבר 35 חברות, גם מעולמות ההייטק, סטרטאפ, פיננסים, הון סיכון, אנרגיות. הגדלנו אותו בחצי השנה האחרונה בעוד שישה משרדים. הוא כבר בתפוסה מלאה, אנחנו ממשיכים לאכלס אותו כי ממש לאחרונה חנכנו שישה משרדים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא חנכנו, הכנסנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה הכנסת אותם? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> פה מאחורה. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> באזור שהיה פעם אופן ספייס והבאנו משרדים מיוחדים מאיטליה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> הבינו שהאופן ספייס פחות מבוקש כאן, אנשים רוצים משרד. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> ובגדול מגוון רחב של חברות, בועז מוולנס גם יסקור את הפעילות שלו. האב האבזלת קצרין זה משהו שאנחנו רוצים לבצע ולפתוח ב-2024. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כשהוא אומר שאנחנו רוצים לפתוח ב-2024, אנחנו צריכים את ההחלטות של הוועדה עכשיו כי הם עוד מעט יוצאים, וראינו את זה, המפעל שלהם מוכן, ביום שהם יוצאים אנחנו נכנסים ומתחילים לעבוד. עושים שם רמונט לכל המבנה הזה שהיינו בו ואנחנו לא יכולים לחכות עד 24' כי אנחנו רוצים ב-1.1.24 להכניס חברות. יש לנו שם כבר מתחמים, יש לנו שם חממה שרוצה לעבור, האקסלרטור יעבור ויש לנו עכשיו חברות שמחכות, כי כל מי שלא יכול להיכנס פה בצפון הוא מחכה ברשימת ההמתנה לשם. זה אומר שהוועדות, המילה מצ'ינג תואם, אנחנו תקועים איתה כבר שנתיים וחצי. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, זה חתום גם על ידי המועצה האזורית. הניסוח של ההחלטה הוא מסנדל מעט. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> הניסוח הוא מסנדל מאוד. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> חבר'ה, אני למדתי שהחלטות ממשלה, על הרבה דברים, אבל החלטות ממשלה לא נכתבו על ידי משה רבנו ולא על ידי הקב"ה, הם נכתבו בידי אדם, ואם אדם רוצה הוא יכול לשנות. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, קודם נגיד מה הבעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האסון הכי גדול זה שלא יגיעו חמישה מיליון שקלים. צריך למצוא דרך. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> או שתמצאו איך מביאים את החמישה מיליון מצ'ינג ממשרד אחר, או אפילו אותו משרד נותן מצ'ינג לעצמו, זה הכול אפשרי במדינת ישראל. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> עוד לא ראיתי תקדים כזה, אבל בסדר. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> בסדר, נעשה תקדימים. או שתמצאו איך מורידים את ההתניה הזאת, אלה שני המצבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך להביא את הכסף, חבל. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> במצוקה התזרימית שיש בגולן, בזכות כמות התושבים הגדולה שמגיעה, לא יכולים מעצמנו לממן את זה, אנחנו כן יכולים לממן עד מיליון שקלים, אבל לא יכולים חמישה מיליון שקלים. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> ההאב ייגע בשני נושאים מאוד מרכזיים שגם דיברנו עליהם תוך כדי בחלק הראשון, הנושא של קידום יזמות בתחומי הרפואה, גם צוות החממה שייקח כאן חלק במנטורינג, בפיתוח עסקי ובהשקעות, וגם בשיתוף עם חברת ניסטק שמעתיקה את המפעל למפעל גדול יותר, להביא חברות סטרטאפ בשלב שלפני המעבר לייצור, ממחקר ופיתוח למעבר לייצור, זה שלב מאוד מוקדם ומאוד קשה ובשילוב פעולה עם ניסטק, אחרי תהליך מאוד ארוך איתם, הבנו שאפשר לעזור לצלוח את החברות מזה שהם ימוקמו בבתים כבר. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אין כזה בארץ. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> זה באמת משהו ייחודי. יש פה לא מעט שותפים לדרך שרוצים שהדבר הזה יצליח ואנחנו איתם בקשר. אחד זה נגב גליל, דיברנו על אותו תקצוב, חברת ווי-וורק שמתוך רצון לפתח גם את ההייטק בגולן הם מסייעים לנו בהבאת שלוחות של חברות שיושבות אצלם ב-15 מתחמים שיש להם בארץ, הם מסייעים לנו מתוך רצון באמת לקדם גם את האזור, זה לתת הטבות גם הפוך, גם לדיירים שנמצאים כאן במתחמים לשבת במתחמי ווי-וורק האחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם שותפות עם ווי-וורק? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו עכשיו נועלים את ההסכם הזה, אבל כן, הרעיון הוא שאנשים מפה לא ישלמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל חברת ווי-וורק עצמה לא במצב טוב בעולם. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> ווי-וורק בארץ זה אמפא נדל"ן. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> הם במצב מעולה, להם אין בעיות. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> היום המנכ"ל זה שרון ביטון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המייסד של ווי-וורק נולד בירוחם, אדם נוימן, אמא שלו הייתה רופאה, אם חד הורית. אפרופו רופאים לנגב, היא באה בפרויקט לגור בירוחם בשנות ה-70. זה היה מזמן. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> חוץ מזה, גם חברת ציונט, זו חברה שמקימה בתי תוכנה וגם עושה הכשרות, זאת אומרת היא גם לוקחת אנשים ומכשירה אותם לעולמות פיתוח התוכנה וגם - - - << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כבר מוכשרים 13 איש מהגולן ועוד שישה סטודנטים מסיימים, הם כבר יושבים בתוך המשרדים ומתחילים לעבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי הבעלים של ציונט? << אורח >> ניר עלי: << אורח >> משפחת פליס, ארז ואורנה ואלון, הם שלושה אחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מה שהם עושים? << אורח >> ניר עלי: << אורח >> הייתה להם חברת הייטק מאוד גדולה, קוד ווליו, מכרו את האחזקות שלה, עשו אקזיט, והיום הם החליטו שהם עושים הייטק בפריפריה, קראו לעצמם ציונט והיום הם הולכים להקים כאן את המרכז השלישי שלהם, יש להם אחד בנצרת עלית, נוף הגליל, השני בעכו וכאן יהיה השלישי. וכמובן אותה היערכות שאנחנו רוצים לקדם להקמת אקסלרטור מעוף. אז אפשר לראות גם את התכנית, אנחנו מדברים על 2,100 מטר, את כל שלבי התכנון אנחנו תקצבנו כבר, קרוב ל-400,000 שקלים, אם זה אדריכלות, יועצים, מדידות, ככה ייראה ההאב. זה יהיה באותו מבנה שהיינו, בקומה התחתונה, יש כבר ממש תכניות קיימות. זה הסעיף המדובר, הדגשנו את הנושא של הקצאת התקציב שמותנית בהקצאת תקציב תואם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 400 כבר שמת. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, אנחנו גם נשים עוד, אבל אנחנו לא יכולים לשים יותר ממיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אולי אתם לא מציגים את זה נכון? תציגו את כל ההאבים ביחד, ובהאבים ביחד שמתם כמה מיליונים, שהשותפות שלהם זה עם כל ההאבים, לא עם האב אחד ואז כבר יש לך שם שניים-שלושה מיליון, אז אתה צריך לחפש רק קצת. את צריכה לשתף איתנו פעולה, הבנתְּ מה אמרתי? השותפות של המשרד זה ייקרא פיתוח והקמה, הרחבה והקמה של מרכזי האבּ בגולן. הרחבה, במקומות הקיימים אפשר לשים 100,000 שקל לשיפוצים וציוד ומה שצריך בכל האב ישן והקמה של חדשים. ואז יש לו מרחב של חמישה האבים שבהם הוא השקיע השנה שלושה-ארבעה מיליון שקל, בתכנון, בהקמה, בהשקעות בתשתיות ומול זה החמישה שלכם ואז זה הופך את זה לקל. אין פה שום מגבלה על מקום ספציפי, הרעיון הוא על פרויקט, אפשרויות תעסוקה, נכון? אז השותפות היא עם כל ההאבים בגולן, לא עם מקום ספציפי. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> עם רשת האבזלת, רשת מרכזי פיתוח. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> שמנו עכשיו 700,000 שקל, משהו כזה בהאב בוואסט ועוד כאן. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> האב חקלאי, אנחנו דיברנו עליו כאן, הוא יהיה בתוך חוות הניסיונות שנמצאת שבע דקות צפונית לכאן, אנחנו רוצים לעשות שם משהו ייחודי. אין בארץ האב חקלאי היום, זה משהו ייחודי חדשני ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רק אל תעליב את מנש מהכנרת, הוא יהרוג אותך. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> מנש הוא חבר משפחה מאוד קרוב, הוא ודאי לא יהרוג אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אומר לו שאין האב חקלאי? << אורח >> ניר עלי: << אורח >> כן, הוא בעולמות המים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא נכון, יש לו רובוטיקה אוטונומית בשדות, למה אתה אומר את זה? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא, פה אנחנו מדברים על משהו אחר, הרבה יותר גדול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תגיד שאתה ההאב הראשון. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע, אומרים שרעיון בעולם אף פעם לא נולד במקום אחד. כשמארי קירי גילתה את הקרן הרדיולוגית אז מישהו אחר גם עשה כזה. זאת אומרת זה לא תמיד מי גילה, זה מי סיפר ראשון. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> כאן חשוב לי להדגיש נקודה, שבסוף יש כאן שותפים שכבר מוכנים ומעבירים את הפעילות להאב. תאגיד המים מי גולן שמספק את כל המים לחקלאים יעביר את הפעילות שלו לתוך ההאב, שלוחות של מכון שמיר שמתעסקות בעולמות החקלאות, חוקרים יישבו בתוך ההאב, והיחידה החקלאית עתידה לשבת. זאת אומרת מרכז הפעילות וההכשרה וההדרכה החקלאית כבר אמר שהוא בפנים, שהוא מעביר את עצמו לשם. << דובר >> קריאה: << דובר >> מיכאל, עוד שאלה, זה קשור לפורום אחר, אבל קשור גם למפלגה שלך. קק"ל, זה גוף שבקלות יכול לשים חמישה מיליון שקלים בשביל ההשלמה של הסיפור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה הם לא שמים? << דובר >> קריאה: << דובר >> כי צריך פה גם את הלחץ הפוליטי שלכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הכי חזק בקק"ל זה לא המפלגה שלנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא הכי חזק, אבל אתם חלק מאוד משמעותי שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חיים כץ, הוא חבר טוב שלי, הוא חזק. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו צריכים את הלחץ שלכם, הלחץ הפוליטי, שקק"ל ייתנו את ההשלמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קק"ל לא מושקעת כאן בהיקפים? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא, בזה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בכללי היא לא מושקעת? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא. היה פרויקט לאומי ונגמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היו פה כל מיני מאגרי מים. למה קק"ל לא מושקעת פה? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אנחנו הגשנו להם עכשיו תכנית לחמש שנים, אנחנו מחכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הגיוני. בסדר, נחשוב על זה. יש לי שאלה, הוא אמר שאם משהו לא מסתדר אז שנשאל, אז מה כל כך התאהבתם בהאבים? תקימו מפעלים יצרניים. מה, אתם חברת נדל"ן, משכירים משרדים? יש גבול לרעיון הזה, לא? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> לא. זה אני רוצה לענות לך בצורה מאוד ברורה והיום זה גם עם ניסיון. אם פעם חשבנו שזה מה שיהיה, היום אנחנו כבר יודעים שזה מה שקורה. מה זה האב? האב זה בסוף מתחם פיזי, אבל שיושבת בו קהילה אנושית. הקהילה הזאת באה ממקומות רחוקים, אגב לא כולם מהגולן וזה בסדר, אבל יש להם נושא משותף מסוים. זה לא מבנה משרדים, אנחנו לא משקיעים במבנה משרדים, אלא אנחנו מחברים בין מתחם פיזי לקהילה אנושית. הקהילה הזאת צורכת דברים, כדי להתפתח היא צריכה מימון, היא צריכה אלף ואחד דברים, לנו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> מיכאל, בגולן יש לך נראה לי באחוזים הכי הרבה עצמאיים בארץ, הכנסה הכי נמוכה כמעט בארץ. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> לא, רגע, זה לא נכון. אני רוצה לענות על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ליאור, הקמתי האב, אני לא צריך שתסביר לי מה זה האב, אני צריך שתסביר לי למה אתה רוצה הרבה האבים ולמה אתה לא מוכר אסטרטגיות אחרות והאם אין גבול לכמות שאתה שם פה? הרעיון הזה גם יכול להתרסק. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו נדחפים על ידי הביקוש. יש לנו אנשים שאנחנו לא מקבלים כבר כמה שנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה מיוחד בגולן שהרעיון והאסטרטגיה נהיו האבים? על איזה בעיה ייחודית זה עונה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> זה נורא פשוט, זה נורא יעיל. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> יושב פה אדריכל, יושב מפקח בנייה, יושבת מעצבת פנים, הכול נשאר פה בגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו, זה בכל מקום נכון. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> לא, אבל אתה יוצר פה קהילה. הגולן הוא גדול ואתה משאיר את הכול פה בפנים. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בגלל זה יש את קליקות ברחבי הארץ, שגם חלק מצליח יותר, חלק פחות. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> קליקות היה לנו קשה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מסכים, אני כאילו פה מנסה להדליק נורה אדומה שהלך להם פה שלושה האבים והם יקימו עוד ארבעה, אני שואל האם יש גבול לדבר הזה. אולי אין גבול, אולי תהיה פה הוכחה שעולם התעסוקה העתידי הוא בין תחומי ומרחבים כאלה - - - << אורח >> ניר עלי: << אורח >> מיכאל, אתה רוצה לגוון את האוכלוסייה. יש פה חקלאות, יש פה תיירות, אתה רוצה לגוון. היום הכוח הכי חזק בשוק זה הייטק, אתה רוצה להביא לפה מהנדסים של הייטק, אתה רוצה להביא את זה, שיהיה גם כאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואין אקוסיסטם קיים, אז זה המיני אקוסיסטם הראשון. << אורח >> ניר עלי: << אורח >> כן, וזה מה שמאפשר לך, ההאבים האלה. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אני אשמח להוסיף על זה משהו. אני עברתי להאבּ אחרי ששכרתי מבנה ישן בקיבוץ. הייתי בדילמה האם אני לוקח מבנה – אין הרבה נדל"ן פה לעסקים. הייתי בדילמה, הייתי צריך לפנות מבנה בקיבוץ, אין היצע של מבנים עסקיים, או שהייתי צריך לעזוב את רמת הגולן, לרדת לכיוון קרית שמונה, או שהייתי צריך לקחת מבנה, שינוי ייעוד, הלוואות של חצי מיליון שקל, שיפוץ בעצמי שאני לא מבין גדול בזה ובסופו של דבר נוצר קשר עם החכ"ל ועברנו להאב. לדעתי זה משרת גם את רמת הגולן, בגלל שאנחנו נשארנו ברמת הגולן, כל העסקים המקומיים מרוויחים מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, הם ענו לי על השאלה, ליאור, הם הלקוח. יש פה צורך, אבל אתם הולכים באסטרטגיה של האבים על כל המרחב הזה, אולי זה המרחב הפיזי, זאת אומרת כל כך הרבה קילומטרז' על כל כך מעט אנשים, איפה ייפגשו האנשים האלה, ואז הבעיה של היעדר מרחב הייטק בכלל. אין פה הייטק, אז כדי להרגיש טיפה בכאילו הייטק אז זה עיצוב של הייטק וכמה אנשים יוצאים מהחורים, מתכנתים מהבית. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אני חושב שיש כאן הייטק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה התחלה של הייטק. אל תגיד שיש, כי אז לא ייתנו לך כסף. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא, אנחנו בשלבי הקמה של הייטק. אולי נעביר את זה אליהם רגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד שאין, עד שיהיו לך 1,000 עובדים נדבר. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו נעבור על הדברים מהר, אנחנו גם נשלח את המצגות, הדברים מאוד חלוטים, מסודרים, עד רמת ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גרוע, אנחנו מוחקים את זה, זה לא מצ'ינג, אתה צריך למחוק את השקף הזה. תעשה תכנית עסקית של שותפות עם הגולן עם נגב גליל על כלל הרשתות ואז גם סלעית תוכל להיכנס בראייה כוללת. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> מיכאל, אנחנו בסופו של דבר חרטנו על דגלנו, וככה אנחנו פועלים, אנחנו לא משחקים במגרש, אולי זה גם חלק מהשאלה, רוב ההאבים משחקים בתוך המגרש. מה זה אומר? רובם זה רגע, תבואו, תשב, תיתן לי אחוזים, תיתן לי פה, אנחנו מכריזים, הכרזנו ואנחנו עומדים מאחורי זה, שאנחנו רק בונים את המגרש, אנחנו לא עולים, אנחנו לא קבוצה בתוך המגרש, אנחנו לא שחקן ואנחנו מאוד מאוד ממוקדים באירוע הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא להיות קצת שחקן אם אתה יכול? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כי שחקנים יש, אני מביא שחקנים. יש פה שחקנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, ברמה למשל אם היית נותן לחברה קטנה בראשית הדרך, 300,000-200,000 שקל והיא תהיה אחרי חמש או עשר שנים - - - << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> זה מבלבל אותי, אני חברה ציבורית, אני חברה שמשפטית קשה לי לעשות כל דבר, אני אהיה מוסח מאלף ואחד דברים, אני רוצה להיות ממוקד רק בלהקים את התשתית. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אני רוצה לתת שירות, אני רוצה לאפשר להם לעשות את מה שהם עושים. אני לא רוצה להרוויח עליהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עם כל מיני אנג'לים? יש לכם קשר איתם, הם באים לפה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> יש, כן, הם מגיעים לפה, מציגים להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה פה מייקל אייזנברג? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> לא יודע אם מייקל, אבל יש פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם עוסקים בלהביא אנג'לים, שיראו מה שיש פה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כן. אנחנו מתרכזים בזה. קיום כל האקוסיסטם הזה וכל ה – הקסם הוא בעינינו בתוך המשרות שבין הדברים הקונבנציונליים. המשרות שבין החקלאי לאותו תעשיין שבסוף ייצר את היין, כל עשר המשרות מסביב, של המפתח, של השוכר, של הלוגיסטיקה, של איש הטכנולוגיה, הן המשרות שבסוף אליהן – כל הפיתוח הכלכלי, בזה אנחנו מאמינים, זה מה שיביא לפה להגדלת מגוון התעסוקות ומה שיביא בסוף למשרות בשכר גבוה, למה? כי התושבים שלנו זה מה שהם מחפשים. אנחנו לא מביאים להם פה מפעלים עתירי 500 ידיים עובדות, אנחנו לא מכוונים לשם ואנחנו מאוד מאוד ממוקדים בדבר הזה. כל מה שלא נותן את התשובה הזאת באותה שרשרת ערך, אנחנו לא עוסקים בו. אנחנו עוסקים רק בדברים האלה ורק כדי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רציתי להעיר לכם משהו על תיירות. בירוחם לא היה כזה תיירות שבע, עשר שנים. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה עמרם מצנע עשה באגם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הוא עשה באגם? ספר לי. << דובר >> קריאה: << דובר >> מישהו בועט בי, אז אני חוזר בי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עמרם מצנע זה אחד האנשים הכי טובים שיש במדינת ישראל ויש לו זכויות בירוחם והוא התחיל לחשוב על האגם. האגם היה מזוהם, ביוב עירוני, ומצנע בנה את מתקן טיהור השפכים, אז הזיהום נמנע, אבל האגם הוא ב-50% בבעלות קק"ל ו-50% העירייה, אבל קק"ל לא רצתה לטפל במים, רק בעצים, אז אמרנו שאנחנו מגרשים אותם משם. אבל אפרופו יזמות, גייסתי 100,000 דולר באגם ובאגם הושקעו עשרות מיליונים שהלכו לטמיון כי לא היה ניהול, לא היה פיקוח, לא היה כלום. ב-100,000 דולר עשיתי אבטחה, תכנון, ניהול, זהו. 100,000 דולר האלה כבר הפכו ל-50 מיליון שקל השקעות באגם. עכשיו אנחנו עושים קמפינג באגם וכל מיני דברים, אבל איך הגענו לעמרם מצנע ולאגם? מהתיירות. אז באמת לפני 14 שנה הייתה לנו אכסניית נוער זולה כזה לילדים וזהו. אחרי 14 שנה יש לנו עשרות צימרים, יש לנו גסט האוס מאוד מצליח ובית מלון. לצד הדברים האלה לראשונה יש לנו יקב פינטו שמצליח עכשיו, יש לנו בירה מקומית. מה שעשו בקצרין לפני 30 שנה, עשינו אותו דבר, ויש עשרות פעילויות לתיירים בירוחם ופתאום הולכים לירוחם לחופש של שבוע. הייתה כתבה, לצאת לחופש בירוחם, בכל שבוע יש כתבה, כי יש אשת שיווק של תיירות מעולה. אולי תציעו לה לשרת גם אתכם. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> יש לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ההישג הוא לא זה, זה לא ההישג של האירוע. ההישג זה שברחוב הירוחמי פתאום מסתובבים תיירים מיפן וגרמניה, איך זה קורה? אתה חייב להיכנס לכל הרשת החברתית הבין-לאומית. הבדיקה שלך כחברה שתומכת במערך התיירותי, אתה צריך לשאול כל צימר האם הוא ב-tripadvisor, האם הוא בבוקינג, האם הוא ב-airbnb, האם הוא בעולמות האלה. אם הוא לא שם אז הוא לא בין-לאומי ואז לא יודעים שהוא קיים, תייר מחו"ל בכלל לא יודע מה יש פה. דרך אחת זה להעלות קומה את כל התיירות שלכם שהיא תהיה בפלטפורמות הבין-לאומיות, אבל הדרך השנייה לעשות פה בוסט זה להביא 30-20 אושיות רשת, להביא אותם רק לגולן. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> הבאנו 250. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לכמה זמן? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> יש פה גם מאנשי הגולן בלוגרים, אולי מהגדולים פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מדבר על בין-לאומיים, כאלה שיש להם מיליוני עוקבים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> גם בין-לאומיים. הבאתי לפה 250 כאלה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> מיכאל, אני שמח שאתה אומר את זה כי עכשיו אני יודע ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צריך להיות בין-לאומי. אז בירוחם הקטנה מסתובבים יפנים ברחובות, אתם לא יודעים להביא לפה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> התכנית האסטרטגית שלנו היא פיתוח הגולן כאתר תיירות בין-לאומי, לשם אנחנו מכוונים. אנחנו נוסעים לתערוכות השנה. קצת הקורונה, היינו אמורים להיות שם לפני שנתיים, אבל אנחנו שם גם ברמת הכשרה, אבל גם ברמת הפוקוס השיווקי, אנחנו לגמרי שם, ובעזרת כסף מצת"פים ומהמדינה אנחנו גם משביחים את התשתית התיירותית שיש באזור. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> הגשתי השנה בקשה לצת"פ לפיתוח של רוג'רו מיליירי, 12 מיליון שקלים. רוג'רו מיליירי, מגדל רפאים. את הסטונהנג' באנגליה כולם מכירים, פירמידות במצרים כולם מכירים, הסטונהנג' באנגליה 3,500 שנה, הפירמידות במצרים 4,500 שנה, רוג'רו מיליירי 5,500 שנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוג'רו מיליירי, אף ישראלי לא מכיר. אתה רוצה להיות בין-לאומי? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> תביא 12 מיליון שקל אני מביא לך את כל העולם לכאן. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> מיכאל, המדידה שלנו היא באמת ללכת לעסקים ולשאול אותם מה אחוזי התפוסה של תיירים לעומת ישראלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה דאטה בייס. אבל אל תסבכו את החיים, לא צריך לנסוע לחו"ל כדי להכניס תיירנים לבוקינג ול- Airbnb, זה שבוע עבודה, זה סדנה פה ל-100 תיירנים עם מחשב ועם תמיכה ומתנדבים ותוך שבוע הוא בפנים. לא להביא פתרונות יקרים, פתרונות זולים. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו על זה. זה מה שאנחנו עושים בתוך הסיפור הזה. עוד פעם, כמחולל שינוי. בלי לפגוע בהייטקיסטים, הם לא הפיבוט שלנו, זה מעניין אותנו בהכרח, ההשפעה שלהם היא עצומה על כל התעשיות האחרות. זה העולם של עופר. אנחנו לא נוגעים רק במבנים. כולכם מכירים את צומת וואסט, אנחנו גם נוגעים באזורים, כמו האזור שאנחנו נמצאים פה וכמו צומת וואסט וכמו אזורים אחרים שאנחנו מסתערים עליהם מכל הכיוונים ומייצרים שם ערך הרבה יותר גדול שגם תהיה תואם לתושבים ובעיקר תואם לימינו אנו. אני אעשה בקצרה על צומת וואסט ואז נתעכב דווקא במה שקורה פה, כי זה כן עם חיבור מעניין מאוד לחקלאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא צריך להתעכב. אנחנו מבינים תב"עות. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> זה המתחם שלנו שאנחנו נמצאים. מצד שמאל למעלה אנחנו מדברים על מתחם תעסוקה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> הצהוב זה הקיים. האדומים והכחולים, אנחנו יוצאים חודש הבא, יש טרקטורים בשטח, אנחנו עושים את הכול ביחד, פיתוח של עוד 22 מיליון שקל, כמעט משלשים את אזור התעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל האדום והכחול הוא לא למסלול של האב? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> הכחול הוא מסחר ושירותים ומשרדים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> מסחר ושירותים, שחסר כאן בכל אזור דרום הגולן. השטח האדום מצד ימין זה חמישה דונם תעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פטור ממכרז? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא על הכול. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> יש באדומים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> למטה זה אזור טכנולוגי. סגרתי עם ניל, היושב ראש, לפני שבועיים שהוא נותן לי אישור להכפיל את ההכפלה של הבינוי. << אורח >> עופר הבר: << אורח >> שני משפטים על החלק הצהוב. זה האזור הקיים. דיברת כמה פעמים על ביקוש, נשארו פה שני מגרשים, יש 28 יזמים שונים שמוכנים אתמול לקחת אותם. זה ביקוש, וזה לא קל פה להקים מפעל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה לא היה ככה הרבה שנים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בעשור האחרון. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא בעשור, בארבע השנים האחרונות. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> תעבור לדוגמאות של השטחים האדומים, זה כן משהו שהוא ייחודי. דוגמאות לשטחים ראשונים בארץ ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל אלה לא פה, הדוגמה הזאת, והם פה, תן להם לדבר, אני רוצה את העסקים שידברו. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> זה מתחם המסחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מקסים, נראה תיירותי ואסתטי. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> היה חשוב לי מגרשים קטנים ולא מגרשים גדולים שהיזמים כאן לא מסוגלים לקחת. את הדבר הזה אני רוצה על השלט. << אורח >> עופר הבר: << אורח >> מיכאל, אולי תוכל פה לתת עזרה עם סחר חוץ בעזרת הכלכלה. אנחנו רוצים במיוחד לצאת עם חברת אלביט שעובדת כאן, הם תפורים על הדבר הזה, כרגע הם עדיין לא יוצאים, יש צפי של חודש תנופה, אולי חצי שנה, זה גם כתוב בהחלטת הממשלה. זה תפור בדיוק לצרכים של הגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עופר, עשרה מיליון ל-22', הגיע ב-22' משהו? << אורח >> עופר הבר: << אורח >> לא. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> לא, עשרה מיליון פריסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה זה לא הגיע? איפה פריינטה, הלך? << אורח >> עופר הבר: << אורח >> לא, משה פריינטה פה, למרות שהוא לא הכתובת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל היום הוא אומר לנו שהוא לא הכתובת. << אורח >> עופר הבר: << אורח >> אולי משה רוצה להגיד משהו על התעשייה? << אורח >> משה פריינטה: << אורח >> מינהל אזורי התעשייה עוזר פה בפיתוח. << אורח >> עופר הבר: << אורח >> הם שותף. << אורח >> משה פריינטה: << אורח >> שותף להבאת העסקים לפה, להבאת היזמים לפה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כן, בהחלט. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> משקיע 22 מיליון שקל עכשיו בכל היופי הזה מסביב. << אורח >> עופר הבר: << אורח >> זה המשרד היחידי שאנחנו לא מתחייבים למצ'ינג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה, אז איפה עשרה מיליון, משה? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> לא, זה לא אצלו. מיכאל, אני אתאר לך את האירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה לא נכנסת לאירוע הזה? זה באותה אדמה שאתה פועל בה. << אורח >> משה פריינטה: << אורח >> תעביר לי את זה, אנחנו נבדוק את זה, עופר. << אורח >> עופר הבר: << אורח >> התשובה האחרונה שלהם זה שהם עומדים לצאת בפנייה, בקול קורא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פנייה למה? מה קול קורא? זה שלך, זה כתוב לגולן. << אורח >> עופר הבר: << אורח >> לא, מה שקורה פה זה שהם בונים לכלל החברות בארץ ולחברות מהגולן יהיה תעדוף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא הולך הכסף? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> כרגע לא הולך. שר הכלכלה אמור להיות כאן בחודש יולי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כתוב כאן שמשרד האוצר עשה ג'סטה ונתן מיליון שקל כל שנה. אחד כבר הלך, לא יהיה. והמיליון השני? עד היום מחפשים אותו. << אורח >> עופר הבר: << אורח >> מקווים להספיק את זה ב-2023. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עצוב. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> שר הכלכלה אמור להגיע לכאן בחודש יולי ולתת – << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמל, תיקח את ההחלטה הזאת ותוציא מכתב לברקת על המחדל הזה, לפני שנעשה לו ברדק, שיבדוק איך הוא מביא את עשרה המיליון האלה. אני רוצה מכתב על הדבר הזה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> עוד נקודה כאן, הנושא של האימפקט. יש בהחלטת הממשלה, מה שעופר התחיל להגיד, הגיעה לנו הזדמנות עם העתקה של פעילות והשקעה של 20 מיליון שקלים של אלביט והכפלה של המנחת, המנחת פה צמוד, אם אנחנו נלך לשם, העניין הזה לנו זה עוד 30 משרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה מזל"טים? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> כן. זה עוד 30 משרות כאן, על ה-30 הקיימות, פלוס חמישה מיליון שקלים לעסקים מסביבם, מה שנקרא עסקי מעטפת, פלוס כניסה לבתי הספר פה, פלוס הקמה, עכשיו אנחנו מקימים פה בית ספר לטיסה חקלאית. היום כל החקלאות, גם אין-האוס וגם בחוץ, היא על כל הנושא של הכטב"מים שלהם והם רתומים פה. אנחנו נצטרך את המשקל שלכם בנושא של – הם כל פעם שואלים אם אולי אנחנו נביא קצת משהו ואנחנו אומרים להם שאין לנו מאיפה להביא ודרך ההחלטה שנקראת אימפקט כן אפשר להביא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה ההחלטה הזאת? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> ב-864 יש החלטה לביצוע של השקעות אימפקט בגולן. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו נשלח את זה מסודר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי אחראי על זה, איזה משרד? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> משרד ראש הממשלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה בשלבים של גיבוש ההמלצות, אין שם כסף. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אבל יש שם סכום - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, אין סכום, אני יושבת שם. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> אין סכום. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> צריך לגבש את ההחלטה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אז אנחנו נוכל להשיג 20 מיליון שקלים שהושקעו פה ואנחנו חושבים שזאת חברה ראויה. אלביט השקיעה מכספה בפיתוח של התשתית, אני חושב שהיא חברה שראויה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז היא שואלת איפה הממשלה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> איפה אנחנו, נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נשמע את היזמים קצת. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> לי קוראים בועז רוט, בן 48, אבא לחמישה ילדים, אני איש הייטק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה גדלת? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> גדלתי בנס ציונה, אחרי זה הוד השרון, מתן, בהמשך כפר הרואה הרבה שנים. במשך שנים לאשתי ולי היה חלום לעלות לגולן לעסוק בהתיישבות, להביא את ההייטק לכאן, ותמיד חששנו מהמרחק, המרחק מעבודה, איפה נעבוד, איפה נגדל את הילדים, רחוק מההורים. ב-2015 אזרנו אומץ ועשינו את המהלך ועלינו לגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה גיל הילדים היו? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> היו ארבעה ילדים אז, שחשבנו שסגרנו, אבל אחרי שנה בגולן אמרנו אין, חייבים להביא איזה גולנצ'יק קטן. הגילאים, הגדול היה בכיתה ט' והקטן אז היה בגן חובה. אנחנו גרים ברמת מגשימים מאז והיינו בעננים. עבדתי אז בסמסונג ברמת גן, הפיתוח של המצלמה של גלקסי 7 ו-8 זה פרויקט שאני הובלתי ברמת גן והייתי על הקו, שלוש שנים הייתי על הקו, יוצא ביום ראשון בארבע בבוקר, ישן אצל ההורים, חוזר בשני בערב, שלישי עובד מהבית, רחמנא ליצלן, אם אין לי מילואים באותו שבוע או שיש ארבעה ימי עבודה. לא לגלות, כי זה טרום תקופת הקורונה ולא מדברים על זה, ורביעי חמישי שוב פעם על הכבישים. בקיצור היה מאוד מאתגר. שלוש שנים ניצחתי את כל ההימורים שהיו על הראש שלי, שלוש שנים החזקתי מעמד ואז עברתי לחברה בצפון ועבדתי שם שנתיים-שנתיים וחצי, פוטרתי, קורונה, בלגנים ולפני שנתיים כמעט פנתה אליי חברת וולנס בהצעה, רוצים לפתוח שלוחה בצפון. אמרתי לא רעיון ולא עמייאת, אני עכשיו עוזב את העבודה שלי ובעוד חודש אנחנו מתחילים לעבוד. כמה מילים על חברת וולנס. חברת וולנס, מעבר לזה שהיא הונפקה בוול סטריט לפני כמעט שנתיים בשווי של 1.1 מיליארד דולר, חברת צ'יפים מהוד השרון, חברה שיש לה 300 עובדים. היא הוקמה ב-2006. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זה הבעלים? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אין בעלים, עכשיו זו חברה ציבורית בוול סטריט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי המחזיק במניות? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> יש לי פה, אני לא מכיר את השמות, לא מעניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, מישהו אחד ששולט. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> גדעון בן צבי הוא היום המנכ"ל והוא אחד מהאנשים המובילים שם בבורד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי הקים אותה? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> זה סטרטאפ של ארבעה אנשי טכנולוגיה, ירושלמי היה איש הכספים היחידי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והם עושים צ'יפים? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> הם עושים צ'יפים. הצ'יפים שאנחנו עושים הם בתחום התקשורת. הרעיון שלנו זה לקחת את כל הכבלים שיש, כל הפרוטוקולים שיש, כל מידע שאתה רוצה להעביר, כל הכבלים שאתה רוצה, ולהעביר את זה על כבל אחד. מעבר לזה שאשתי מרוצה מזה שיש פחות כבלים שצוברים אבק מתחת למחשב בעצם זה נותן פתרון, הפתרון המשמעותי פה זה הרחקה של וידאו למרחקים של עד 100 מטר עם כבל אינטרנט הכי פשוט שיש. למה צריך את זה? צריך את זה להרבה מאוד יישומים. זה לא עולה לאוויר. כשאתה צריך עכשיו, אתה מכונאי ואתה רוצה לשלוט במכונה שנמצאת משהו כמו 50 מטר ממך באיזה שהוא חדר גדול, אז יש לך עכשיו אות שמגיע בצורה ישרה, בצורה מהירה, בלי טעויות. אם אתה מנתח, אם אתה איש רפואה, אם אתה עכשיו סתם בקולנוע ביתי שלך או שאתה רוצה להעביר עכשיו בקורונה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עם כבל? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> זה הכול עם כבלים שיודעים להעביר את כל המידע. הבעיה העיקרית, אני אתן לכם דוגמה פה בהאב, יש פה הרבה מוצרים, גם בחדר הזה יש צ'יפים שלנו, בלי שהם יידעו שאנחנו נבוא לפה, כשאתה רוצה להעביר עכשיו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה הצ'יפים שלכם? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> בפנים, אני אראה לך אחר כך. יש פה קופסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה כבל מיוחד שהוא שלכם? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> לא, הכבל לא מיוחד, הצ'יפ הוא שלנו. אם אתה עכשיו רוצה להעביר וידאו או אפילו את המחשב הזה, לשלוח אותו למקרן, והמרחק הוא מעל 15 מטר, אתה לא יכול להעביר. כבל HDMI הכי ארוך שיש לך זה 15 מטר, אנחנו יודעים להעביר את זה עד לטווח של 100 מטר עם כבל הכי פשוט שיש. זאת אומרת אתה יכול להשחיל, לחתוך, לסגור לעצמך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתה יודע שיש פה את הטכנולוגיה הזאת? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> כן, יש מקרן מעל החדר הזה ויש מסך שם והמחשב מתחבר ליד מכונת הקפה. אני מכיר, זה קרמר שזו חברה ישראלית, הוא משתמש בצ'יפים שלנו. אנחנו שולטים בשוק הזה בכל העולם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתה קורא לזה צ'יפ? זה כבל. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> לא, המידע עובר על הכבל, כל הפטנט פה זה לקחת את כל המידע, מכל הפרוטוקולים שאתה רוצה, להפוך את זה לפרוטוקול אחיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה צ'יפ שמחכה לו בקצה? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> משני הקצוות. אני יכול להראות אחר כך דוגמאות. זה היה מוצר הדגל שלנו, אנחנו שולטים בכל העולם, הפרוטוקול שלנו נקרא HDBaseT, כל עולם התקשורת שמשמש בחדרי ישיבות משתמש בזה. יש צ'יפים שלנו, זה כל החברות שאנחנו עובדים איתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם מתחרים? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אין לנו מתחרים על הדבר הזה, על השוק הזה. סמסונג איתנו, LG איתנו, סוני איתנו, הם הפאונדרים. היינו ראשונים והיינו כל כך טובים שאף אחד לא הצליח – << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אם סמסונג איתכם מי צריך את רמת הגולן? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אז אני אסביר לך. זה 2012, בשביל להתקדם להיום אנחנו נכנסים לשוק האוטומוטיב. נתון מעניין, היום אוטו חדש שעולה לכביש, לא חשמלי, לא אוטונומי, האלמנט השלישי במשקל שלו זה כבלים. יש שלושה עד חמישה מטרים כבלים. אתם זוכרים שאנחנו לוקחים את כל הפרוטוקול שיש על כבל אחד? אנחנו עושים את זה גם במכוניות. עזוב את המשקל, כי 70 קילו זה כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שאלת ביניים, החברות המציאו לעצמם כבלים כדי להיות בלעדיים במוצר שלהם, שלא תוכל לחבר מוצרים אחרים, שתהיה תלוי בכבל שלהם. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אבל אני חוסך להם פה המון כסף. תחשוב, חמישה קילומטר חיווט, חיישן החניה, רוורס המצלמה הקדמית, הרדאר, הלידר, כל אלה בסוף מחווטים לתוך המחשב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכל כבל, לא המציאו אותו כדי לייצר בלעדיות, היה לו אופי טכנולוגי. אני מדבר על הכבלים הישנים. הם היו עם ייעוד מסוים, לכן הם נראו באופן מסוים? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> כן. שוק האוטומוטיב, שוק המכוניות, הוא צריך לעמוד בתקנים מאוד מחמירים, בעיקר של הפרעות אלקטרומגנטיות והוא צריך לעמוד בתנאים קשים, תחשוב על הדלת שנפתחת ונסגרת, הכבל צריך להיות מאוד עמיד, ולכן זה שוק שעד היום לכל יצרן היה את הכבלים שלו. אני יכול להראות לך אחר כך, תעשו סיבוב, אני אראה לך את ההבדל בין חוט שלנו לחוט שיש היום בסטנדרט. אנחנו מריצים את כל המידע על כבל הכי פשוט שיש. כשאתה תראה את החוטים אתה תגיד לי: מה, זה לרכב? אתה עם הידיים יכול לחבר את זה, כן, כי הטכנולוגיה שלנו יודעת להתגבר על רעשים ויודעת להתגבר על האתגרים שיש וזה יכול להגיע עד 15 מטר, באוטו זה מספיק. אנחנו נכנסים עכשיו לשוק המכוניות, שוק האוטומוטיב, כשעוד לא דיברנו על הקצבים של המידע שצריכים לעבור ברכבים אוטונומיים. תחשוב, כשאתה נוסע עכשיו אתה צריך שהמצלמה שלך תזהה בור עוד 300 מטר ותדע האם להסיט את ההגה או שהאוטו יכול לנסוע. זאת אומרת הרזולוציה צריכה להיות גבוהה, המידע צריך להיות גבוה, המהירות גבוהה, וזה רק הכבלים שלנו יידעו להתמודד עם זה. כיום אין פתרון לזה בתעשייה, בכל תעשיית הרכב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מצבכם טוב. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> מצבנו מצוין. יש לנו כבר מוצרים ראשונים במרצדס X קלאס. יש פה מישהו עם מרצדס X קלאס? << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא היזמים, זה הפוליטיקאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בהאב העשירי חיים קונה להם. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> מרצדס איתנו, אנחנו עכשיו במשא ומתן עם חברות במזרח, אני מנוע מלתת את השמות. אני יכול להגיד לכם שיש לנו כבר מוצרים עם שוק המשאיות. בארה"ב יש בעיה, אתה לא יכול לשים מצלמת רוורס ושהמצלמה תראה בהיי דפינישן את מה שקורה, יש לך דיליי, יש לך רעשים, יש לך הפרעות, תחשוב שיש לך סוס ועגלה, הכול צריך גם לעבור דרך הכבל הזה. אז אנחנו יודעים להתלבש על החוטים של האיתות, אנחנו יושבים על החוטים של האיתות ועליהם אנחנו מזרימים את המידע מהמצלמה לנהג. עכשיו נכנסנו לזה, אלה כל השותפים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עם הגולן? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> מה עם הגולן, בדיוק. לפני, כמו שאמרתי, שנתיים החברה פנתה אליי ורצתה שאני אפתח סייט כאן בצפון. למה צריך את הגולן? למה צריך לפתוח עוד סייט? כי צריך עוד מהנדסים, כי צריך לפתח את הצ'יפים בתחום האוטומוטיב והגולן היה מקום שעדיין לא הגיעה אליו רגל אדם. הם פנו אליי ואני אמרתי להם שבחזון שלי יש שלושה יעדים, קודם כל לתת פתרון לאוכלוסייה המקומית, וגייסתי כאן, אנחנו פה ארבעה מהנדסים מהגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הם חשבו, שאם יבואו לגולן יהיה פה הון אנושי שאף אחד לא תפס אותו? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אני אומר לך שיש פה הון אנושי. יש כאלה שעדיין לא עברו אליי. לעודד אנשים לעשות הגירה ממרכז הארץ לכאן, אנשים שהם לא יהיו משוגעים כמוני, אלא שיהיה כבר לאן לעבור, תהיה עבודה, ולתמוך באקדמיה המקומית. התנאי שזה אומר מכללה אקדמית כנרת שיושבת בצומת צמח, לעשות שיתוף פעולה איתם, להעלות את הרמה שלהם, שהם יהפכו להיות איזה שהוא מרכז ידע אזורי שימשוך אליו את כל הארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש הנדסה שם? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> יש הנדסת חשמל, כרגע היא צריכה שיפור והם צריכים אותנו שם. התנאי היחיד שהיה לי מעבר לשלושת הדברים האלה זה שמהנדס שעובד פה בגולן ומהנדס שיושב בהוד השרון, יש להם את אותם תנאים בדיוק, בשכר, באיך שהמשרד שלו נראה, בפלטפורמות שלו, והם קיבלו את זה ובאמת זה אותו דבר, וזה לא טריוויאלי פה בצפון, כי תמיד אומרים, אה, בצפון יותר זול. חבר'ה, אני חייב להגיד לכם פה בהערת אגב, לא זול לגור בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, יש עלויות. הרכב. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אנחנו בתור משפחה, הגשמתי חלום, קניתי ג'יפ, אמרתי ג'יפ לוקח הרבה דלק, אבל מה, כמה? זה רכב שני. 20,000 קילומטר הרכב השני שלי עושה, אני עושה 60,000 קילומטר בשנה. סתם דוגמה מהבוקר. לקחתי את הילדים שלי לבדיקת דם, נסעתי לקצרין, מקצרין לקשת, מקשת בחזרה ולפה, 75 קילומטרים, בוקר שגרתי. זאת אומרת לא זול לגור בגולן ויש דברים שצריך לטפל בהם. נדהמתי לראות שלחברה שלי, למעסיק שלי, אין שום הטבה בזה שהוא מעסיק אנשים מהגולן. לא כולנו מהגולן, אני חייב להגיד. דרך אגב, כאקוסיסטם, אתה שואל את מי זה משרת, אנחנו ארבעה מהגולן, האמת שאחד עזב לגוגל, יימח שמם, בסדר, זה ההייטק, אבל יש לי מהנדס מהקריות, יש לי מהנדס נוצרי מנצרת ומהנדס מוסלמי מאיכסל. זאת אומרת דיוורסיטי זה שם המשחק בהייטק ואני מביא לפה את הדיוורסיטי. אני מביא לפה אנשים גם מהגליל וזה לא רק מרמת הגולן וזה יושב פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם חמישה חבר'ה? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אנחנו שישה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה אתם עושים למען וולנס? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אנחנו עושים צ'יפים. אנחנו אחראים על הלב של הצ'יפ, זה שעכשיו מקבל את המידע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שישה חבר'ה בגולן? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> שישה חבר'ה בגולן, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> על איזה לב? יש להם כמה לבבות, לוולנס? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> הלב של מיפוי הרעשים, זה יושב אצלנו. כל החוכמה, כשאתה עושה צ'יפ אתה צריך לדעת לעשות צ'יפ, זה חוכמה אחת, ואתה צריך לדעת לממש את הפרוטוקולים ואת האלגוריתמים של ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והכול תכנוני, לא? אין לכם מעבדה. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> יש מעבדות בהוד השרון והפנטזיה שלי היא גם לפתוח כאן מעבדה, כשקצת נוכל להתרחב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז העבודה שלכם היא תכנונית בעיקר. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> כן, תכנונית בעיקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקיצור, אתה צנוע. הם צדו אותך, הם צדו את המוח שלך. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> מה זה צנוע? מיכאל, לפני שנתיים לא היה פה כלום, היום יש שישה מהנדסים, זה ערימה, זה המון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, צנוע שהם איתרו אותך, הם שמעו עליך. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מצטנע על עצמך. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> בסדר, אני לא הנושא פה. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> תשאל אותו מה הוא עושה חוץ מזה. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אני מג"ד טנקים במילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי עין הרע, אשריך. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> מג"ד טנקים במילואים, הוא עושה גם אין סוף ימי מילואים. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> בעיניי, כשאני מסתכל קדימה אני רואה שהגולן הולך להתרחב, גם יש החלטת ממשלה להכפיל את אוכלוסיית הגולן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אל תאמין להחלטות ממשלה. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אני לא מאמין ולא זה, אני יודע שכשאני רוצה להביא לגולן אנשים אני צריך שתהיה תעסוקה להם, תעסוקה לבנות הזוג שלהם, אני צריך שיהיה להם איפה לגור ואני צריך שאיכות החיים פה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. יש פוטנציאל שהעסק שלך יגדל? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> שלי, בוודאי. כרגע הבעיה נמצאת בעולם, יש מיתון עולמי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יום אחד כשאתה תהיה גדול אתה לא תצטרך להיות בהאב, לא? יהיה לך מקום משלך. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> בעזרת ה'. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אתם פניתם למעבדת אליאנס בתל אביב? זו הייתה מעבדה שלנו, אם תרצו שם קשר, אנחנו מימנו אותם בעבר, עכשיו הם עצמאיים. יש שם מעבדה שמתעסקת בטכנולוגיית רכב, יש שם את הרכבים הכי חדישים שלהם, עתידיים. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אחד הדברים שהחברה שלי, היום, ברמה העולמית, היא מתחילה להעיר את העולם, זה השראות אלקטרומגנטיות. היום כל אחד נכנס עם הפלאפון שלו לאוטו, כשאתה עושה עכשיו פרויקט למקרן הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה הכבל העבה הזה? << אורח >> בועז רוט: << אורח >> זה HDMI. זה מתחבר שם ומשם - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ימי ביניים. << אורח >> בועז רוט: << אורח >> אז אנחנו מעלים למודעות את העניין הזה של השראות אלקטרומגנטיות כי אנחנו מאוד חסינים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. זה היה מדהים, ממש, תודה. קדימה, החברה הבאה. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אני אספר ממש בקצרה על עצמי. עברנו לרמת הגולן, אשתי נועה ואני לפני שלוש שנים אוטוטו, טל, בשמה השני הרשמי טלטול, נולדה פה כבר, ללה עברה איתנו. למדתי באוניברסיטת תל אביב הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומינהל עסקים, אחר כך ביחידה טכנולוגית בצבא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> של זרוע היבשה, נקראת יפת"ח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מכיר יפת"ח. אני יפת"ח של מפתחות קיר, זה אומר לך כמה זקן, כשהמציאו את מפתח הקיר, ב-86'-87'. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> יש את הבטא סייט שלהם פה בעמק החולה. זה גיליתי במקרה אחר כך. איי או טי שפס, התחלתי לפני שש ומשהו שנים. גרנו בגוש דן, נולדתי בבת ים, אחר כך נדדנו במרכז, לחדרה ומחדרה לרמת הגולן. מה ששאלת, מה זה האינטרנט של הדברים. זה הבאזוורד התורן, כל פעם יש באזוורדים מתחלפים. היום כל הנושא של FourPointZero, תעשייה חכמה, ניטור של מכשירים, מכשירים רפואיים, רפואה ביתית, לבישה, חקלאות, כל הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כל זה נקרא אינטרנט של הדברים? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> זה הכול נובע מאותו שורש של עניין של להביא שבבים במקום, שזה יעלה 30 דולר לחבר משהו לאינטרנט זה עולה שני דולר, אפילו 80 סנט. זה נבע מזה, ואז אמרו, מה, אפשר להביא מלא דאטה, אפשר להפיץ מלא חיישנים בכלום כסף, וזה הפך את כל העולם. מי אנחנו? אנחנו חברה שמבצעת פיתוח קצה לקצה של פלטפורמות אינטרנט של הדברים, של כל מה שצריך, האלקטרוניקה, התוכנה שרצה על אלקטרוניקה, אפליקציות, שק שרת, אלגוריתם איפה שצריך, ובעצם המומחיות שלנו זה שיזמים באים אלינו עם רעיונות ואנחנו הופכים את זה למוצר קצה לקצה ומגיעים עם המון שעות ניסיון בכל אחת מהדיסציפלינות שצריך. עובדים המון עם סטרטאפים עוד משלבי ההקמה. החזון שלנו, אנחנו רוצים להיות מוקד ידע בארץ בתחום ה-IOT שיגיעו אלינו מכל ה – אני עוד מעט אדבר קצת על הלקוחות, אבל הלקוחות שלנו זה מגוש דן, רובם המוחלט. שיבואו אלינו ויגידו שנלך לאלה מרמת הגולן ולא לאלה מהרצליה בגלל שהם עושים את זה יותר טוב, לא בהכרח בגלל שזה פריפריה. אנחנו באים מתוך רצון להקים תעשיית הייטק משגשגת, לא שורדת, משגשגת, ברמת הגולן ולהביא שחברות ישקיעו את תקציבי ה-RND ברמת הגולן. פרויקטים שאנחנו עושים. פרויקט לדוגמה זה - - - מאפשר לבצע ספירת דם בכל מקום בלי צורך לשלוח ל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז באה חברת הייטק שידעה טכנולוגית איך לעשות את זה, אבל לא ידעה לייצר את הקופסה הזאת? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אנחנו עושים גם את הטכנולוגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה הם עושים? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> המוצר הזה הוא דוגמה מעולה. ה-IP של החברה זה איך אתה לוקח מהמידע שאתה מצלם ומוציא מזה את ספירת הדם תכלס, אבל צריך לפתח אלקטרוניקה, צריך להזיז מנועים, צריך לעשות את האופטיקה. אופטיקה לא אנחנו עושים ספציפית. צריך לעשות את התוכנה פה, את ממשק המשתמש. אז כל מה שהוא לא אלגוריתם אנחנו מתערבים שם. צריך לעשות תקינה בארץ, תקינה בין-לאומית. אלה הדברים שאנחנו עושים. דוגמה למוצר נוסף זה מדרסים רפואיים חכמים. פה ספציפית אנחנו מעורבים בכל החלקים של המוצר, אנחנו ממש זרוע פיתוח עיקרית שלהם. מדרסים לחולי סכרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה קורה פה בגולן? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה גם פיזי, אתה צריך פה מעבדה, מייקרס כזה. יש לך? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אנחנו בונים את זה ויש פה משהו שאני אעלה רעיון לאוויר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדפסות תלת ממד אתה צריך. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> מדפסות יש, ויותר זול לשלוח קובץ להדפיס במקום ממקום לשלוח - - - כי זה 24 שעות וזה שעה וחצי, אבל לא בהכול אפשר, אז יש פה אתגרים. עוד פרויקט שעשינו זה פרויקט שזכה בפרס CS בשנה שעברה, מערכת ביופידבק. אלקטרודות שדוגמות סיגנלים חשמליים דרך הידיים ועם אלגוריתם מנטרות את המצב הרגשי של הבן אדם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול לחלק לנו כדורים כאלה? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> מערכת נוספת זה מערכת בינה מלאכותית על מגרשי טניס. כמו שיש הוקאיי אז זה משהו שמרכיבים על הרשת וזה מצלם ונותן – בקיצור יש כל מיני. עכשיו התחלנו לעבוד עם אפיליידי לפתח איתם את המוצר הבא שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה אפיליידי? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> מערכות אסתטיקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה להוריד שערות. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה היה חברה פה בגושרים, היא פשטה רגל, לא? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> עדיין הם יושבים פה. הם פשטו ועלו מחדש, אז עכשיו אנחנו עם החבר'ה שבאו אחרי פשיטת הרגל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה קראתם לזה שפס? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> כי זה עם passion. יש שקף שמדבר על זה, אבל זה בא מתוך תשוקה. כשמכינים פיצה אז יוצא בצק, לא יוצא בצק. זה בא מתוך הקטע של ה-passion, שזה כמו שף איטלקי שמכין משהו, לא עובד, מתעצבן, עובד, יש צהלות במשרד. כאילו כזה הדנ"א שלנו קצת. אתגרים. מרחק גיאוגרפי. בעצם בשביל לעשות פעולות מכירה אנחנו צריכים להתאמץ הרבה יותר ממישהו שעולה על גט טקסי מרמת גן לתל אביב. כמו שאמרת, מוצר פיזי, אנחנו וחברות שילוח חברים מאוד טובים, צריכים למצוא דרכים יצירתיות כל הזמן להעביר דברים. יש לנו גם דרך להעביר מקבלני משנה במרכז ללקוחות במרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תעשו רחפן משלוחים. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> הבנו שיש פיילוט של הרשות לחדשנות. אם צריך בטא להעביר את זה לצומת מחניים כי חברות השילוח אומרות, טוב, אתם לא מסה קריטית, תודה רבה לכם, DLJ ככה התפיידו לנו, עכשיו אנחנו עם UPS וחברת מוניות מקומית, שזה עולה לנו הון תועפות, אבל בסדר. נגיד רחפנים למחניים זה יכול להיות אופטימלי, אנחנו נשמח להיות בפיילוט. אמרת על הנושא של מעבדה. יש לנו מעבדה שאנחנו מקימים, אבל יש ציוד מאוד יקר. אנחנו צריכים לתת יתרונות תחרותיים ללקוחות כי דבר ראשון שהם חוששים, טוב, אני עכשיו - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה הקמת את החברה, מי השקיע בך? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> כן, הכול מהכיס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד היום? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולא ניגשת להלוואות, מענקים ממשלתיים? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> תודה לאל לא. מה שחיפשתי, מענקים ממשלתיים, זה אמור להיות אחד לפני אחרון, כל פעם אני מוצא שאני כמעט, כמעט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמעט כי אתה קטן מדי? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> כן, או שאני קטן מדי. זה כמו הסיפור של החסידה שנתנו לה קערת מרק, ככה אני מרגיש עם המענקים הממשלתיים. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> זהו, אני מנסה להבין. דיברת עם הרשות? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> דיברתי עם דרור בין. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> עזוב דרור, דרור לא מכיר את המסלולים. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> חיפשתי, יש לנו יועצת. נושא של ציוד, סבבה, אבל תפתחו את זה לציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה שאלה לא אליך, איפה אתה היית בתמונה? אתה מכיר אותם טוב. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> לא, הם מכירים, אני מקטר להם הרבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקטר, אבל למה לא הגשתם בקשות? << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה עם מיה בקשר? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> עם מיה בקשר. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> כמה השקעתם עד עכשיו? כמה שמתם עד עכשיו במיזם? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> זאת חברת שירותים, זאת אומרת אני משקיע מהפרט פעם אחת - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברור, אבל ההתחלה. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> ואחר כך אנחנו מהכנסות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז כמה מאות אלפי שקים להקים את זה, ואז לפי המשימות שאתה מקבל. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> כן, אבל מבחינת ההקמה זה גם, זה עקב בצד אגודל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל איפה אתה צריך את המענק? למה? << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> עכשיו לציוד למעבדה. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> עכשיו יש לי ציוד שאני מרייר עליו כבר שנים, אני רוצה לעשות פרוטוטייפ של כרטיסים אלקטרוניים ב-24 שעות, לא רוצה ארבעה ימים עכשיו, אני רוצה 24 שעות אצל לקוח פרוטוטייפ של אלקטרוניקה. יש ציוד שאני מכיר, חברת LPKF, בשביל לומר לי בוקר טוב 35,000 יורו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואם יהיה לך את הציוד הזה מה זה יעשה לקפסיטי של העבודה שלך? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> זה ייתן לי אפשרות לשפר את האטרקטיביות שלי אל מול כל המתחרים שלי בארץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רוצה להיות מוביל בארץ? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> כן, וכבר היום מגיעים אליי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה לא חיברת אותו לבקשות למענקים? הלוואות הוא לא רוצה, אני הבנתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא רק הלוואות. אם מיה לא מצאה לו מסלול אז כנראה אין מסלול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה לא נמצא מסלול? זה המדיניות, זה הם. אנשים שרוצים להיות עם עשרה האבים צריכים להמציא מסלולים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> בשביל זה הבאנו אותך לכאן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הנה היא פתוחה לשמוע על הבעיה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אנחנו יודעים לגשת לכל המסלולים הקיימים בצורה מאוד טובה, אבל הם לא מספיק - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדעתי כי הוא קטן. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, הוא אמר את זה. אתה נותן בעצם שירותים או שיש לך עוד - - - << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אנחנו חברת שירותים. יש לנו פרויקט שאנחנו מנביטים מכיסנו בפנים, אבל הוא לא צריך תשתיות מיוחדות, אנחנו עושים את זה על חשבון תשלום משכורות. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> מה אתה מגדיר שירותים? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> הדוגמאות שהראינו פה, בעצם חברה באה אלינו, אנחנו זרוע הפיתוח שלה. אנחנו פה מהנדס האלקטרוניקה, מהנדס תוכנה, מהנדס מערכת. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> זאת הבעיה, כי אנחנו תומכים בחברות עצמן ולא בקבלן הביצוע שלהן. הוא קבלן הביצוע של אותן חברות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל גם מובילאיי היא חברת שירותים, היא נותנת שירותים לתעשיית הרכב. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אבל יש להם מוצר, אני לא חברת מוצר. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> בדיוק, להם יש מוצר, לו אין מוצר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לך יש 1,000 מוצרים, לא אחד. אז לך יותר. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אז הבנתי שיש לי תנופה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אבל זה גם לא. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> וזה רבע מיליון שקל. אני לא יכול להשבית את עצמי שבועיים-שלושה בשביל - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, תנופה לא יהיה לך רלוונטי. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> לא, על מוצר משלי. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> רק על מוצרים משלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סלעית, את צריכה לקחת אותו לכל הצוות ולהגיד, הנה יזם בגולן שאנחנו לא רלוונטיים עבורו ולייצר מסלול. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> זה לא העניין. העניין הוא שהוא נותן שירותי פיתוח לחברות אחרות, ה-IP יושב אצל החברות, אנחנו מממנים את אותן חברות שה-IP בבעלותן, לא לחברות שנותנות שירותים לאותם סטרטאפים. הוא נותן שירות להמון המון חברות, אבל ה-IP והידע וכל החדשנות נמצאת אצל אותן חברות. את החברות אנחנו מממנים והן יכולות להעסיק אותו בסוף. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש חברות מחו"ל, לא? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> לא, עדיין לא, אנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כמו החברה שהיינו בה עכשיו, שבונה לוחות מחשב, זה לא צ'יפים שלה וזה לא לוחות שלה. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אבל ניסטק מקבלים תמיכה, כי הם עוברים מסה קריטית שאני לא עובר. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, אבל זה לא מהרשות תחת הסעיפים שלה, זה ממקום אחר. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> כל מה שאני אומר זה רעיונות, רעיונות איך המדינה יכולה לעזור. מבחינתי כאילו ממשיכים בקצב, מה שאני יכול מכיסי, אבל אני אומר ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני כבר שנים מדבר על זה, מה שעצוב לי שהצלחתי לעשות את זה כראש מועצה ואנחנו לא מצליחים לעשות את זה כממשלה וכנסת. מצאנו כמה מאות אלפי שקלים בנגב גליל ועשינו קול קורא לעסקים קטנים ונתנו להם מענקי הרחבה והקמה. על עצם זה שהוא עסק, על עצם זה שהוא מעסיק אנשים, והוא עסק קטן בפריפריה, או שהוא מתרחב, או שהוא קם. אתה רואה איזה נדיבות יש למדינה למפעל גדול, זה יוצא מיליונים, לחברות בין-לאומיות, היא מוותר על מסים, ולעסק קטן אין לה שום דבר לתת. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני מסכימה איתך. לצערנו בגלל שזה לא נופל תחת המו"פ אז זה נופל תחת משרד הכלכלה. זה נכון, צריך לתת איזה שהוא פתרון, אבל זה לא נמצא אצלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא אצלנו? למה אם העסק הקטן הזה, נדמיין אותו כיזם קטן. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אין בעיה עם הגודל, אנחנו נותנים גם 100,000 שקל ליזם עם רעיון, עוסק מורשה. זה לא העניין של הגודל אצלנו. כשאנחנו מסתכלים מבחינת חוק המו"פ ומה שהוא מגדיר את היכולת שלנו לממן, או לסייע, או תכניות שאנחנו יכולים לתמוך, זה בעצם כשאנחנו תומכים באופן אישי במו"פ, חדשנות, פיתוח טכנולוגי, שזה החברות שמעסיקות אותו בעצם, הן אלה שמגישות אלינו את הבקשות. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> ואם אנחנו נגיש את הבקשה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל תראי מה את קורה פה. בעצם את אומרת למה הם לא מקבלים מענק, כי הידע המקצועי לא בבעלותם ואת לא רוצה לממן את מי שלא שומר על הידע הזה אצלו. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא, זה לא כי הוא לא שומר, זה כי הידע לא נמצא אצלו. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> הידע אצלי. אני נותן את זה ללקוחות בנון אקסקלוסיב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא כן אצלו, בלעדיו לא היה קורה כלום. הוא מוכר להם את הידע. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> זה קבלן המשנה ש - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה לא קבלן המשנה. הקבלן שפנה אליו לא יודע לתכנת, לא יודע לבנות את המוצר, בלעדיו אין את הידע הזה. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> מתוך הלקוחות שהצגתי שניים היו מלא מדען ראשי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> צריך לבחון את זה. למשל כך, חברות שהן נותנות שירותים רוחביים לחברות הייטק, אבל שיש להן ידע פנימי שייבחן, כמה מהנדסים, כמה זה, מה הן מפעילות, מה הן נותנות, ואז להחריג את החברות האלה. זה דווקא הגיוני שחברות ירצו לתת שירות להמון חברות, לא חייבים להמציא. אם יש המון לקוחות, מה הבעיה שאחד ייתן ידע. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> נבדוק את זה אם אנחנו נגיש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני לא חושב שזה יעזור. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אני מנסה להבין למה נגיד חברה כמו ניסטק רלוונטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי זה מסלול אחר, תעשייה וכלכלה, לא אצלה. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> מיכאל, רשמתי כמה רעיונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא צריכה לקרוא את הרעיונות. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> מי שרוצה שיקרא. מבחינת רעיונות, אנחנו נרוץ ככה או ככה, אבל זה יעזור לנו. מענקים לעסקים על בסיס העסקה אמיתית של מקומיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ולמה אתם לא מחפשים משקיע? לא היית רוצה שותף? << אורח >> ניר קליין: << אורח >> לא, קיבלתי הצעה להשקעה לשותף. אני מאוד נהנה לא לבזבז אנרגיה בלשכנע אנשים בדעה שלי, איפה שאני יכול, ואם אני טועה אז אני לוקח את האחריות לבד, ואם אני צודק אז סבבה. << אורח >> סלעית לב: << אורח >> אני רק חייבת להעיר על מה שאמרת, כי זה ממש חשוב, וגם הרשות מסתכלת על זה, אבל לא רק כי הרשות אלא גם כי התעשייה מסתכלת על זה, הרבה פעמים כשמישהו יוצא עם איזה שהיא פעילות, עסק, או טכנולוגיה במקרה שלנו, השוק גם רוצה לראות שיש עוד מישהו שמאמין בו, שיודע ומשקיע גם כן, לא רק כיזם לבד. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> בהשוואה אחד מול אחד? << אורח >> סלעית לב: << אורח >> לא רק אחד מול אחד, זה יכול להיות בכל איזה שהיא צורה. זאת אומרת ברגע שמישהו מוכן לשים את הז'יטונים שלו עליך, וזה יכול להיות כל מיני סוגי שותפויות, יש בזה מידה של ודאות וולידציה למה שאתה מציע גם עבורך אחר כך להמשך. אז רק שים לך את זה ככה בכוכבית, אני לא אומרת שאתה חייב ללכת לשם, כל אחד בוחר את המודל שמתאים לו, אבל שים לך את זה ככה בראש. מבחינת הטבות מס לחברות שמעסיקות. אני יודע שיש לחברות גדולות הטבות מס. אנחנו שמונה עובדים, לחברות בגודל שלנו אין הטבות מס. סיוע כלכלי ברכש ציוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא הגיוני. הכלכלה הישראלית, 80% מבוסס על עסקים קטנים ובינוניים, 90% ואין להם זכויות. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> היינו לפני שלוש שנים שני אנשים, לפני שנתיים ארבעה אנשים, בשנה שעברה הפכנו לשמונה, כרגע המצב בעולם, מן הסתם כולם מכירים אותו, אנחנו עדיין שמונה, גם אין לנו שאיפה לגדול כרגע, אבל בפוטנציאל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל הוא הלך למשרד הכלכלה, משרד הכלכלה כן נותן סיוע בשכר, בנגב גליל היו שנים שהוא פרסם נוהלי תמיכה משלימים, בגלל שהם לא יכולים לשלם שכר הם נתנו הטבות בדברים אחרים, בהסעות, בהדרכות, בהקמה, במבנים, בכל מיני דברים כאלה. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אבל מבנים, אז לא הייתה אפשרות לקחת מבנה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, ציוד, הדרכה, כל מה שהוא דברים נוספים. לכל משרד יש את הייחודיות שלו, אז אם משרד הכלכלה נותן משכורות אז משרד אחר לא יכול להשלים במשכורות, הוא נותן דבר אחר. המשרד צריך לעשות סדרי עדיפויות ולפרסם את הנהלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבעיה פה זה עסקים קטנים, אין מספיק כלים ממשלתיים אפקטיביים לעסקים קטנים, והמדינה נדיבה במענקים ובהלוואות ובמיסוי לחברות גדולות והיא לא נדיבה בקטנים. זו הבעיה שלנו, אין חשיבה על זה. גם ההפרטה של מעוף, כאילו שמישהו אחר יחשוב בשביל המדינה על רעיונות, זה לא מתקדם לשום מקום. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם הטבות לחברות שמעסיקות אנשים מהגולן. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> אז השאלה אם יש מה לעשות עם זה או שאתה אומר מראש חבל על האנרגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמיד לא לוותר. << אורח >> ניר קליין: << אורח >> לא, לוותר לא, השאלה אם להשקיע בזה אנרגיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> להשקיע קצת אנרגיה, לא הרבה. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> מיכאל, דבר אחד קטן לפני שאתה מסכם, כי זה עלה נורא בפגישה הקודמת, המון מהדברים שעלו שם קיימים פה. כל הנושא שבסוף כל ההורים האלה מייצרים פה חדרי מייקרים, שעושים פה חוגים בלתי פורמליים ובלי כסף ובלי כלום לכל מי שבאמת רוצה. מסתובבים פה ילדים ונוער בלילה ובערב וכל הדברים האלה מאוד מאוד מחוברים, מחוברים לבתי ספר, להשקעות בבתי הספר, כי בסוף החברות האלה הן אלה שבקדמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הן דור העתיד. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> בדיוק, וזה קורה כל הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שבשביל אנשים מסוימים היה פעם ראשונה, בשביל הילדים, הם נולדו למציאות הזאת. << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> חד משמעית. ברמה האזורית יש כמה דברים ממוקדים. קודם כל יש כמה שירותים שהאשכול נכנס ואנחנו מנסים, צריך להגיד, עם כל האתגרים הכלכליים והכול, מנסים להתניע חלק ולתת חלק מהפתרונות האזוריים, לא רק פתרונות לצורך העניין לרשות שלנו. אנחנו עובדים בזה באופן טבעי. אני חושב שהעולם הזה של האגרוטק והפודטק, נכון שעדיין יש הרבה מאמצים ועוד המון לאן להתקדם, אבל כן עם דאטה וכן עם איזה שהוא סנכרון של יכולות, אנחנו גם בעולם הזה נמצאים מאוד. האשכול מגיע עכשיו לעולמות של מכרזים, שאנחנו כן, אני מקווה, לאט לאט נוכל להיכנס לתוכם, זה דבר חדש באשכול, אבל אנחנו כבר לומדים את זה ורוצים לראות איך אנחנו כן יכולים להשתמש ב - - - << אורח >> סלעית לב: << אורח >> מכרזי מדף? << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> מכרזי מדף שיהיו באשכול ואנחנו מה שיהיה רלוונטי. אז, עוד פעם, בכל הדברים האלה אנחנו – << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. אנחנו צריכים לסיים. חברים, תודה רבה. ראש המועצה, תודה לכם שאירחתם אותנו. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> נגיד את זה ככה, אתם רואים שהגולן נע קדימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מסכם, אתה מקשיב. אני רוצה להודות לראש המועצה, שיצליח גם בבחירות, שלא יהיו מועמדים אחרים. << אורח >> חיים רוקח: << אורח >> יש. אחרת יהיה משעמם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז נאחל להם בהצלחה ושאתה תנצח. כולם עכשיו קצת מתמודדים עם העניין הזה של הבחירות. אני כבר פעם שנייה או שלישית בבניין הזה אז אני מרגיש פה בבית, אני מרגיש שאני לומד יותר על הקונספט וזה צומח מביקור לביקור והמציאות פה גדלה, אז כל הכבוד לעוסקים במלאכה. על כלל הסיור אני רוצה להודות גם לסלעית מהרשות, שהיא איתנו, גם לניצן סלע בלום, שעזרה לנו לבנות את הסיור הזה. זה לא ביקור אחרון שלנו, אנחנו גם נעשה מעקב אצלנו בוועדה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת קרויזר שנמצא איתנו. אתה רוצה לומר משהו? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> קודם כל אני יודע שהפריפריה יקרה לליבך, אני רואה את זה גם בכנסת ועוד לפני שבאתי שמך הטוב הלך לפניך. הגולן הוא באמת פנינה שלצערי, אני אומר את זה עכשיו כחבר בקואליציה, אבל הרבה מדברים על שצריך להשקיע בו והחלטות וכסף, אבל בסוף הגולן רב פה על שקל ושקל. באמת חיים מפריח פה את הגולן בצורה טובה מאוד, אבל זה מה שנקרא מחובתנו לדחוף את הכסף שבאמת יגיע ולא יישאר רק בהצהרות. ובאמת רואים שיש פה הכול, יש פה את הפוטנציאל, יש פה את האנשים שמגיעים ומייצרים, כל פעם שאנשים מגיעים לפה הם לא מאמינים שהם מסתובבים בגולן ופוגשים פה את החברות ואת האנשים שנמצאים פה, מתבלבלים לרגע ומציצים אם הם לא באמצע תל אביב, אבל זה הגולן וההון האנושי פה הוא ההצלחה של המקום הזה. המדינה צריכה לתת פה הרבה יותר כי מגיע לאנשים פה הרבה יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נעבוד על זה ביחד. אני רוצה להוסיף את המשימות. אחת, להביא את חמישה המיליון שקל של נגב גליל לשותפות עם כלל ההאבים, האבי אבזלת בגולן, שמתוך כלל הפעילות של ההאבים יש כבר אפשרות להציג את המצ'ינג המועצתי ולהביא את הכסף כמה שיותר מהר. נעשה על זה מעקב בוועדה, אני אדבר גם עם השר, אם הוא יכול לתגבר פה בהיבטים נוספים זה גם יהיה טוב. לגבי עשרה המיליון האבודים של משרד הכלכלה, אני רוצה את החומר, אני רוצה לטפל בזה. וגם ציינתם עוד איזה משהו - - - << אורח >> ליאור הוכמן: << אורח >> אימפקט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כספי אימפקט שאתם רוצים לבדוק. אנחנו נעשה על זה מעקב, אני וחבר הכנסת קרויזר, ננסה להביא את זה. לגבי הידוק הקשר עם רשות החדשנות. אני חושב שסלעית פה כל היום וזה מוכיח רצינות ורצון להקשיב. אין יותר פריפריה מהגולן ואין יותר פיזור גיאוגרפי מהגולן והסטטיסטיקה מראה שזה המקום עם הכי הרבה עסקים קטנים במדינה, בדקנו את זה בוועדה שלי, פר אוכלוסייה. זאת אומרת שהם נאלצים להיות יזמים כדי לשרוד פה. כל מה שתוכלי לעשות בשותפות עם החממה שפגשנו בבוקר, עם ההאבים שאנחנו רואים פה, עם קייס סטאדי, ממש לקרוא לו לבוא עם כל אנשי המקצוע, תספר לכולנו מה ניסית, למי פניתם, למה אנחנו לא יכולים להיות רלוונטיים לאדם כזה. IP, לא IP, זה לא הוגן שאיש שעבר לגור פה ומעסיק חמישה עובדים או שמונה עובדים לא יזכה לסיוע מהמדינה. זה פשוט לא נתפס. מה הנהלים שצריך לשנות או מה הבקרה שצריך לעשות. זו ההזדמנות שלכם כי עכשיו אתם בונים את הכללים החדשים, לעזור לעסקים קטנים. מי שבא לגולן, לגליל או לנגב, עם שניים-שלושה עובדים והוא מתכנת או יוזם, זה שווה את חברות הענק האלה, כי 100 כמוהו זה 300 עובדים וזה עולה מיליון שקל לחברה הזאת, זה לא עולה מאות מיליונים למישהו שהבטיח ונעלם. אז כל החשיבה צריכה להשתנות. וגם הבנתם את זה כבר, שהמקומיים הם העתיד. מה שהיום הוא חמישה עובדים יכול להיות 50. אם נרצה להביא מבחוץ 50, ניתן להם כסף, יעשו לנו הצגה, ייגמר הכסף והם ייעלמו. זה קרה יותר מדי פעמים בנגב, אנשים קיבלו מענקים ונעלמו. פה הם באו קודם, זה סופי, עכשיו הוא צריך גב. אז יש פה איזה התארגנות מועצתית שהיא גב ארגוני, אקוסיסטם, עצות, אבל צריך מענקים של ממשלה, מענקים לעסקים, בלי להתבייש, הקמה והרחבה. זה מייצר מקומות עבודה. כל הדברים האלה יהיו מונחים על שולחן הוועדה שלנו. אני רוצה להודות לאמל ולשאר משרדי הממשלה שהיו איתנו היום, לכולם תודה. נעשה גם דיון מעקב על כל מה שנידון פה בסיור ובאמת תבורכו. שאלת אותי כמה להשקיע בבעיות האלה מול הממשלה? 10%-5%, בסוף אין הדבר תלוי אלא בכם. כשמשהו מצליח הממשלה תגיע יום אחד, כשמשהו לא מוצלח היא לא באה. אז קודם צריך להצליח, אחרי זה להביא את הממשלה. זה מה שלמדתי בירוחם. תודה רבה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:00. << סיום >>