PAGE  
20
ועדת הכלכלה
11/11/2014

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 369
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, י"ח בחשון התשע"ה (11 בנובמבר 2014), שעה 13:00
סדר היום:
1. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - מימון חברתי לעסקים), התשע"ד-2014, של חה"כ אבישי ברוורמן (פ/2222/19)
2. הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) סעיף 1 (2)(ב), התשע"ה-2014 – בכפוף לאישור הכנסת לפיצול החוק האמור והעברת הסעיף לוועדת הכלכלה
נכחו:
חברי הוועדה: 
אבישי ברוורמן – היו"ר
מיכל בירן
מוזמנים: 
	ארבל לוין
	–
	מנהל תחום בכיר מאקרו, הסוכנות לסיוע לעסק, משרד הכלכלה

	אבירם ז'ולטי
	–
	סגן המדען הראשי, משרד הכלכלה

	שמואל האוזר
	–
	יו"ר, רשות לניירות ערך

	אמיר וסרמן
	–
	יועץ משפטי של הרשות, רשות לניירות ערך

	שרה קנדלר
	–
	מנהלת מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

	אורנית קרביץ
	–
	יועצת בכירה ליו"ר, רשות לניירות ערך

	אביטל קרופניק
	–
	מחלקת חקיקה, רשות לניירות ערך

	הלל ברג
	–
	מתמחה במחלקת הייעוץ המשפטי, רשות לניירות ערך

	יוסי מאירי
	–
	מייסד ומנכ"ל headstart (הד-סטארט), חברות הזנק (start-up)

	שי דיל
	–
	מייצג את אקזיטליסט ו-eLoen, חברות הזנק (start-up)

	מור אסיא
	–
	חברת iAngels, חברות הזנק (start-up)

	רן גזית
	–
	Self Rating 

	ברוך שניר
	–
	מנהל תחום כלכלה, התאחדות המלאכה והתעשייה

	גד מזור
	–
	שותף בקרן our crowd, מוזמן של ח"כ ברוורמן

	מאור מלצר
	–
	פעיל, המשמר החברתי

	אייל בר-צבי
	–
	מומחה בתחום, אוניברסיטת חיפה

	רונן האוסירר
	–
	עו"ד, הרצוג פוקס נאמן, מוזמן של ח"כ ברוורמן

	זאב פרידמן
	–
	המועצה הישראלית לצרכנות

	רן מלמד
	–
	סמנכ"ל, עמותת ידיד

	ליאת גור
	–
	מנהלת הסברה והדרכה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

	רון ליברמן
	–
	לוביסט (כהן רימון כהן), מייצג את ישראכרט 

	זכריה רייך
	–
	לוביסט (פרילוג), מייצג את IATI


ייעוץ משפטי: 
אתי בנדלר
אביגיל כספי
מנהל/ת הוועדה:
לאה ורון
רישום פרלמנטרי:
רויטל יפרח
1. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון - מימון חברתי לעסקים), התשע"ד-2014, של חה"כ אבישי ברוורמן (פ/2222/19)
2. הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה) סעיף 1 (2)(ב), התשע"ה-2014 – בכפוף לאישור הכנסת לפיצול החוק האמור והעברת הסעיף לוועדת הכלכלה
היו"ר אבישי ברוורמן:
רבותי, ידידי פרופסור שמוליק האוזר, היועצת הבכירה שלו אורנית קרביץ, המשנה ליועץ המשפטי של הכנסת, עורכת הדין בנדלר ואתה עורכת הדין כספי וכמובן, לאה ורון מנהלת הוועדה, שחזרה אלינו מהיבשת השישית.
מכובדי נציגי הממשלה, המשרדים, הסעיף העולה על שולחננו היום כלול בחוק המו"פ, הוא סעיף גיוס הון באמצעות המונים. חברות יהיו רשאיות להציע לציבור ניירות ערך ללא צורך בתשקיף וללא התהליך הארוך והיתר של גיוס הון בבורסה, כל זאת באופן של מימון המונים. מדובר בהצעה שאנחנו הצענו, וכמובן היא מצורפת לחוק המו"פ בסעיף נפרד, במקביל לעבודה הברוכה – ואני מתכוון לזה במלוא מובן המילה - של הרשות לניירות ערך.
הרעיון העומד בבסיס מנגנון מימון זה הוא האפשרות לגיוס סכומי כסף קטנים מציבור רחב של משקיעים. פתרון זה יכול לענות על צרכים לחברות קטנות, אולי בינוניות בתחילת דרכן. אם מדובר בחברות עתירות סיכון כמו הסטרטאפים, חברות הזנק, ואם בעסקים קטנים ובינוניים אחרים אשר הפנייה לבורסה, מבחינתם, היא כאמור יקרה ומסורבלת.
מודל ה-" Crowd funding" הוא חדש יחסית. הוא התחיל בשנות ה-90, בעיקר כגיוס למיזמי אומנות ועבור פוליטיקאים, והתפשט לגיוס הון לטובת מיזמי מחקר ופיתוח. כיום צמח לנפח שוק של מיליארדי דולרים והוא צפוי להמשיך ולגדול. זוהי שיטה חדשנית, שהובאה ככלי לשוק גיוס של ההמון, שיכול להביא כלי רב עוצמה. היתרונות אדירים: פיתוח המשק, הפחתת תלות במוסדות בנקאיים של עסקים שאינם עסקי ענק, יצירת אפיקי השקעה עבור משקיעים קטנים וניצול חוכמת ההמונים.
כמובן, ואני יושב ולשמאלי יושב ראש הרשות – יש להתייחס בכובד ראש גם לסיכונים בשיטה הזאת, שכן השיטה השמרנית הבורסאית הוותיקה התפתחה תוך כדי  התמודדות אבולוציונית עם סוגיות כבדות משקל, וחיסנה עצמה עם כללי הגנה נוקשים. בעידן שעברנו, ראינו שהם לא נוקשים כל כך. יש לקחת אותם בחשבון, לדון בהם בכובד ראש – היעדרם של שומרי סף, היעדר כפיפות לפיקוח ואכיפה של הרשות לניירות ערך, החשש מהונאות ותרמיות וכולי.
בתהליך הזה שעברנו, גם אנחנו וגם הרשות, עלינו, בסופו של דבר, במהירות לתת כלי מבוקר בטוח עבור המשקיעים. כלי שיתרום למשק הישראלי יכול להצית חברות רבות קדימה ולתת כלים חדשניים לעסקים הקטנים והבינוניים וחברות ההזנק, שכה חשובים ליציבות ולצמיחה של המשק הישראלי.
ולכן, רבותי, לתהליך הזה שותפים כל כך הרבה יזמים בארץ, שהם באמת בנשמת אפה של הכלכלה הישראלית, שלעתים נחנקת על ידי עודף רגולציה ובעייתיות. לכן, אני מאד מודה ליושב ראש הרשות, שהוא מוביל חוק מו"פ מאד גדול אבל הממשלה הסכימה לפצל מהחוק הזה את אותו סעיף שנוגע להצעת החוק הפרטית שלנו, לגבי מימון המונים ובסופו של דבר, אנחנו רוצים לעשות את זה ברוח משולבת כי המטרה שלנו היא שיקרו דברים למען העם, ממשלה, כנסת, ברוורמן, שמוליק – ראשי תיבות "באר שבע". פרופסור האוזר, בבקשה.
אתי בנדלר:
אדוני, אם יורשה לי רק לקטע הפרוצדוראלי, לפני שנכנסים למהות הצעת החוק: על סדר יומה שלה הוועדה היום שתי הצעות חוק – האחת הצעת חוק פרטית של אדוני, שהתקבלה בדיון המוקדם, הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – מימון חברתי לעסקים), התשע"ד-2014. וסעיף 1 פסקה (2) סעיף קטן (ב) שבהצעת חוק ממשלתית – הצעת חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014. הצעת החוק האחרונה התקבלה אתמול בקריאה הראשונה בכנסת, הועברה לוועדת הכנסת שהחליטה על פיצולה והעברת הסעיף שהזכרתי קודם לוועדת הכלכלה. אתמול אחר הצהריים המליאה אישרה את החלטות ה - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
67 מול 3 ואחד נמנע.
אתי בנדלר:
יפה. - - אישרה את החלטת ועדת הכנסת. 
סעיף 84ד לתקנון הכנסת קובע לאמור: "ועדה רשאית, באישור ועדת הכנסת, למזג הצעת חוק שהועברה אליה אחרי הקריאה הראשונה, לסעיף זה – הצעת החוק העיקרית, עם הצעת חוק אחת או יותר באותו נושא שהועברה אליה אחרי הדיון המוקדם. בסעיף זה, הצעת החוק הנוספת, לדון בהם על בסיס הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, לרבות - - - כאמור בסעיף 85, ולהביאן כהצעת חוק אחת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית." דהיינו, מדובר כאן על מיזוג שתי הצעות החוק. לצורך כך, הוועדה צריכה להחליט על כך ואנחנו צריכים להעביר את זה לאישור ועדת הכנסת. אני מציעה לאדוני להחליט על מיזוג הצעות החוק האלה בהתאם לסעיף האמור.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אם ככה, אני מחליט בזה על מיזוג ההצעות האלה.
אתי בנדלר:
אוקי, אנחנו נעביר את זה לאישור ועדת הכנסת ולפיכך, יש לפנינו כרגע הצעת חוק אחת.
היו"ר אבישי ברוורמן:
עורכת הדין בנדלר, תודה לך. פרופסור האוזר, בבקשה. כל מי שרוצה להירשם לדבר, יירשם אצל מנהלת הוועדה, הגברת ורון.
שמואל האוזר:
תודה רבה. באמת, לפני יותר משנה וחצי יזמתי את ההקמה של ועדת המו"פ, מתוך דאגה עמוקה לעובדה שישנן הרבה חברות טכנולוגיה בישראל שהן יוצאות לחו"ל, ובעיקר מגייסות הון בחו"ל. החברות האלה, אני דואג ככל שהפעילות העסקית שלהם יוצאת לאחר מכן גם מן הארץ, מדינת ישראל מפסידה. מבחינתי, אמרתי יותר מפעם אחת שזה אובדן דרך של המדינה כאשר היא לא דואגת לכך שהחברות האלה לא נשארות בישראל. זה אמנם לגיטימי מצדן של החברות אבל מצד שני, אני חושב שזו חובתנו לעשות הכל להשאיר את החברות האלה.
ועדת המו"פ, שיושבים שם אנשים מאד נכבדים, נועצה בכל מי שמצוי בתחום הזה והמליצה כמה המלצות, בין השאר המליצה גם על מה שעלה בהצעת החוק הפרטית שלך – מימון ההמונים, שזה ענייננו היום. מימון ההמונים זה נושא מאד חם בשווקי העולם. יש הרבה מדינות שמדברות על הצורך להסדיר את זה. אני מוכרח לומר שאין הרבה מדינות שהסדירו את זה עד היום למרות שהן פועלות ובראשן ארצות-הברית, שנמצאות בשלב מתקדם יחסית אבל עדין לא הסדירו. איטליה דווקא כן הסדירה את הענין הזה והיא כן בתחום הזה של חברות מו"פ והנה, אנחנו פה עושים את הדבר שהוא נכון ויש לו גם תרומה מאד משמעותית גם למשק הישראלי. מדובר אבל בתופעה שהיא תופעה טבעית של התמודדות עם גיוס כספים בעולם של טכנולוגיה, שבקלות מגייסים כספים. ואז נשאלה השאלה בעולם הזה, כאשר הרשות לניירות ערך מופקדת על הגנה על משקיעים, ככל שהם מגייסים כספים - הרשות לניירות ערך נדרשת לפעול ואז, השאלה היא מה הפעילות הרצויה? כשאנחנו שואלים מה הפעילות הרצויה – השאלה היא גם, אפרופו, הקלות ברגולציה. זה חלק מההקלות שגם הוצעו בוועדת מו"פ. השאלה היא שאלה של עלות מול תועלת, במיוחד כאשר מדובר במיזמים שהסכומים בהם גם למשקיע וגם הסכום הכללי הם קטנים יחסית. במצבים כאלה, אנחנו יודעים שהרגולציה המקיפה, עלותה גבוהה והיא בוודאי לא שווה את התועלת. 
לכן, כאשר אנחנו ניצבנו בפני הצורך במה לעשות, עמדו בפנינו כמה אפשרויות: האחת היא רגולציה מקיפה, שבאופן טבעי העלויות שם גבוהות. עמדה בפנינו גם האפשרות בכלל לא לפקח משום שבסופו של דבר, דווקא המלצנו על האפשרות השלישית של פיקוח חלקי כי פיקוח חלקי, אם הוא לא נתפס נכון בעיני המשקיעים, יכול להיווצר הרושם כאילו הפיקוח מקיף ואולי, דווקא כאשר זה נעדר פיקוח, אנשים יודעים שאין פיקוח לחלוטין אבל למרות זאת, וגם בהצעת החוק שלך, שעוסקת בזה, וגם ההמלצות שלנו, הלכנו לכיוון של פיקוח חלקי משום שאנחנו סבורים - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
מה שנקרא "שומרי הסף", והכוונה לא לראשי שב"כ לשעבר.
שמואל האוזר:
נכון. אני רוצה להדגיש שתכף היועץ המשפטי, עמיר וסרמן, ייתן את התיאור היותר רחב. אני רוצה להדגיש כאן שהפיקוח החלקי מחייב מגבלות, והמגבלות הן גם בסכום ההשקעה, שהוא יחסית קטן, וגם בהיקף ההשקעה פר משקיע בודד, כדי שנוכל להניח את דעתנו שבמצבים כאלה אנחנו מוותרים על הרגולציה. 
אני רוצה להגיד מילה אחרונה, שגם בהצעת החוק, יש פה שתי וורסיות, שני מודלים – מודל אחד של חברות מו"פ ומודל אחד גם למיזמים אחרים. כל אלה באים תחת אותה חסות, ואלה דברים שאנחנו מייחסים להם חשיבות.
היו"ר אבישי ברוורמן:
עורך דין וסרמן, בבקשה.
אמיר וסרמן:
תודה. אני אציג מצגת קצרה על הנושא של מימון המונים. בעצם, מדובר בניסיון חדשני, יש שיגידו נועז, לפתוח אפיק מימון חדש. אפשר לראות את הנושא של מימון המונים כחלק ממגמה כללית שלא קשורה דווקא לשוק ההון, של שיתוף, של התאגדות הציבור. תופעות שאנחנו מכירים בין רשתות חברתיות, פעילויות אחרות שנעשות באינטרנט ובעצם רותמות ציבור מאד רחב לטובת מטרה מסוימת. הרעיון כאן זה להעביר את הפורמט הזה לתחום של השקעה פיננסית ודיני ניירות ערך.
הנושא של "Crowd funding" התחיל כבר בשנות ה-90, והוא היה מנותק מהרעיון של השקעה פיננסית. מדובר במיזמים שפנו לציבור הרחב לגייס כספים, על מנת לתת מוצר או לצרכים של תרומה. מוצר, למשל, מקרה שבו מעריצים רוצים שלהקת הרוק האהובה עליהם תצא למסע הופעות נוסף בעולם, וללהקת הרוק אין את המשאבים לכך - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
אמיר, זה אומר שאתה אוהב רוק...
אמיר וסרמן:
כן. - - והם לצורך הענין מגייסים את הכספים. בתמורה הם יקבלו כרטיס להופעה כשלהקת הרוק תעבור בעיר שלהם. או תרומה לנזקקים באפריקה או פעילויות קהילתיות אחרות. אלה מיזמי "הCrowd funding" שהתחילו בשנות ה-90 ותפסו תאוצה כשהאינטרנט תפס תאוצה. אפשר לראות שמדובר בתעשייה צומחת בקצב מהיר, שמתקרב כבר ל-10 מיליארד דולר בשנה האחרונה. הצמיחה הזאת נתנה את הרעיון לנסות להפנות את פורמט הפעילות הזה גם לגיוסי הון. 
אני חושב שהפעם הראשונה שהענין הובא לתשומת לבנו היה בחקיקת ה"ג'ובזק"  – זה חוק שנועד לעודד השקעות בשוק ההון. במסגרתו הקונגרס החליט על פריצת הדרך של גיוסי המונים והוא הכניס בחוק את הנושא של Crowd funding”" אבל הוא התווה מסגרת מאד כללית ואמר שהרשות לניירות ערך האמריקאית תסדיר את זה בכללים שלה. מאז, הרשות לניירות ערך האמריקאית מתחבטת בנושא. הם הוציאו נייר מפורט מאד להערות ציבור וקיבלו, אגב, 480 הערות ציבור והם עכשיו עובדים עליהן. אז בארצות-הברית יש כבר את הכיוון אבל עדין, ההסדרה לא קיימת. באיטליה הסדירו כבר את הנושא של מימון המונים אבל הקדישו אותו - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
בכינוס שארגנו באו לפה גם האיטלקים, אתה זוכר?
אמיר וסרמן:
הקדישו אותו לנושא של חברות מו"פ, כלומר לסקטור מאד ספציפי, שהם חשבו שגם יכול להיות ענין בהשקעה בו מבחינת הציבור. אנחנו רואים גם בבריטניה וניו-זילנד יוזמות להסדיר פעילות של מימון המונים.
יש כאן שתי דוגמאות למימון המונים שנעשה כיום שוב, לא בתחום של ניירות ערך - זו דוגמה למיזם של סוללה שנטענת באמצעות פעילות גופנית. אפשר לראות שסכום הגיוס המבוקש - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
זה בגלל שיושב הרשות רץ כל הזמן ובגללו בחרתם את זה?
אמיר וסרמן:
לא חשבתי על זה. אגב, אני לא יודע איך המיזמים האלה יתקדמו אבל אפשר לראות שאת סף הגיוס הם חצו, מדובר כאן באלפי משקיעים. והרעיון השני, שהוא - -
אתי בנדלר:
איפה זה מפותח?
אמיר וסרמן:
המיזם הזה נמצא באתר מימון המונים מאד ידוע, אולי הגדול בעולם שנקרא "קיקסטארטר".
אתי בנדלר:
זה לא מיזם שנעשה בארץ?
אמיר וסרמן:
אני חושב שלא. היו לנו, אגב, המון דוגמאות והיינו צריכים לברור לפני הישיבה. בסוף הלכנו על דוגמה אחת שזה מוצר, שאם הפיתוח יצליח, מה שהמשקיע יקבל כאן זה את אותה סוללה, שתאפשר טעינה על בסיס פעילות גופנית. הדוגמה השנייה זה שוב, "Crowd funding" קלאסי והיא דווקא דוגמה מקומית – זו תרומה, צרכים קהילתיים. גם כאן אפשר לראות שהם הגיעו לסכום הגיוס שהם רצו. מדובר ב-130 משקיעים, ויש המון דוגמאות כאלה ברשת גם בחו"ל וגם בארץ. אלה דוגמאות שלא מוגבלות על ידי דיני ניירות ערך כי בעצם האדם שמשקיע את הכספים לא מצפה לתשואה פיננסית, הוא לא רוכש נייר ערך. הוא מצפה לקבל בסוף הדרך מוצר או פשוט תרומה.
מה היתרונות שיכולים להיות אם אפיק הגיוס הזה יצליח? יתרון מרכזי אחד זה פיתוח המשק, ובייחוד הסקטור של עסקים קטנים ובינוניים. אני חושב שבייחוד העסקים הקטנים ממש, שמתקשים לגייס כספים באמצעות מוסדות בנקאיים או קרנות הון-סיכון, יכולים אולי לקבל השקעה מהציבור ובעצם, אנחנו פותחים כאן אפיק מימון חדש. פתיחה של אפיק כזה יכולה להביא תועלת, כמובן, גם למשקיעים, שבדרך כלל יכולים להיחשף רק להשקעות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה. יש תפיסה שאומרת שההשקעות המעניינות הן דווקא הקטנות יותר. כלומר, להשקיע בחברת " “Appleהיום זה אולי דבר טוב אבל היה יותר מעניין או יותר מוצלח להשקיע בה לפני 10 שנים או 20 שנה, כמובן התשואה היתה פנטסטית למשקיע שבאמת נכנס בתחילת הדרך. לכן, אם אתה משקיע בייחוד ב"פורטפוליו"
של עסקים קטנים, הם אמנם מאד מסוכנים אבל גם התשואה בהתאם יכולה להיות גבוהה.
יתרון נוסף שיכול להיות למסלול של "Crowd funding" הוא הענין של חוכמת ההמונים - משקיע שנכנס לא יכנס אולי רק מסיבות פיננסיות טהורות של ציפייה לקבל את התמורה. בעצם בהשקעה שלו הוא גם יראה ענין במוצר, וזה יכול להיות רלוונטי לחברה שמגייסת גם כסיגנל - האם המוצר של באמת מעניין אלפי אנשים? אם כן, יכול להיות שזה יעזור אחר כך, כשהיא תנסה למכור אותו. לכן, בפתיחה הזאת לציבור הרחב יכול להיות יתרון עסקי גם מבחינת החברה שפונה לציבור.
לצד היתרונות האלה יש הרבה מאד סיכונים שכרוכים באפיק של "Crowd funding". השקעות בדרך כלל מתבססות על אחד משני אפיקים: אפיק אחד שבו נעשות רוב ההשקעות במשק, זה השקעה על ידי משקיע מתוחכם. זה יכול להיות בנק שנותן הלוואה, זו יכולה להיות קרן הון-סיכון שמשקיעה במיזם היי-טק. מדובר במשקיע שמכיר טוב את ההשקעה, לומד אותה לעומק, מעצב את התנאים, קובע את הריבית או את תנאי ההשקעה בהון. אני חושב שרוב ההשקעות במשק נעשות בדרך הזאת. האפיק השני שבו נעשות השקעות במשק זה פנייה לציבור, אבל היא כפופה לדיני ניירות ערך, ששם יש רגולציה כבדה שמקיפה הרבה מאד פרמטרים בהשקעה. חלק מהפרמטרים האלה הם כבר כל כך בסיסיים, שאנחנו לפעמים לא חושבים עליהם אבל כשאנחנו פותחים אפיק כמו ה"Crowd funding", אנחנו צריכים להסתכל על אותם פרמטרים שלא יהיו קיימים כאן ונמצאים בכל השקעה בסיסית בבורסה. האתגר שלנו הוא לפתוח את המנגנון הזה תוך התמודדות טובה עם הסיכונים. הסיכון הראשון זה כמובן חשש מהונאות ותרמיות. מיזם שיפרסם באינטרנט השקעה שנראית מאד אטרקטיבית ויעלם עם הכסף או ישתמש בו למטרות שונות לחלוטין.
סט נוסף של חובות של יכול להתקיים במנגנון של "Crowd funding" של חובות הגילוי. אלה חובות שנועדו לאפשר קבלת החלטת השקעה מושכלת, שנועדו להקצאה נכונה של ההון בשוק, שנועדו להרתיע גם מפני תרמיות. למה לא יכולות להיות כאן חובות גילוי בהיקף שאנחנו רגילים בדיני ניירות ערך? פשוט כי אותם עסקים קטנים לא יוכלו לעמוד בהם ולכן, לא ניתן לייצר את אותה מסכת של דרישות גילוי.
בדיני ניירות ערך יש גם הרבה הוראות נוספות, למשל, שמבטיחות שהכסף שהמשקיע מכניס לחברה באמת יגיע לחברה ושבאמת יקבל את הזכויות בגין ההשקעה שלו. יש מנגנונים שנועדו להבטיח שהמשקיעים יהיו שווים ביניהם. הצעת ניירות ערך חייבת להתבצע באופן שוויוני. במנגנון של "Crowd funding" יש שאלה איך ליצור את המנגנונים האלה. בנוסף לדיני ניירות ערך יש מערכת שלמה שמטפלת בייחוד בממשל תאגידי ובזכויות של מחזיקי ניירות ערך. בישראל היא קבועה בדיני החברות. היא מסדירה, למשל, נושא של תגמול נושאי משרה, עסקאות עם בעלי שליטה, נציגות לבעלי המניות בדירקטוריון, את האופן שבו רכישות של מניות של הציבור יכולות להיעשות ושוב, כמו שאמרנו לגבי ניירות ערך – המערכת הזאת לא יכולה לחול על "Crowd funding" כי היא פשוט תאיין את המנגנון הזה. והשאלה היא בכל זאת, מה יהיו דרישות הסף שיבואו במקום אותה מערכת.
בשוק ההון, מלבד דרישות הדין, יש מערכת היקפית, שתורמת לכך שההשקעות יהיו בטוחות יותר. מערכת שכוללת רואי-חשבון, חתמים, אנליסטים, יועצי השקעות. מערכת שלמה של שומרי-סף שבעצם משרתים את הציבור, לעתים הם מנדטוריים ולעתים אלו מנגנונים וולונטריים. אנחנו צריכים לחשוב איך מפצים עליהם במנגנון של "Crowd funding".
עוד דבר שנשמע למשקיע בבורסה די ברור זה נושא של נזילות. נניח שבאמת השקעה כזאת נשאה פרי, איך ניתן לממש אותה? בבורסה יש מנגנון מאד ברור, שמאפשר לממש את ההשקעה וגם מאפשר לתמחר אותה ולאמוד את השווי באופן שוטף. ב"Crowd funding" מדובר בניירות ערך שלא יסחרו בבורסה, והשאלה מה תהיה המקבילה. 
אני חושב שאתגר מאד גדול כאן הוא להתמודד עם הפרופיל של עסקים קטנים. עסקים קטנים, מטבע הדברים, הם עסקים מסוכנים יותר. סטטיסטיקת ההשקעות בהם, ויש כאן נציגים ממשרד הכלכלה שמכירים את זה היטב וכמובן, היינו גם בקשר אתם - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
יש גם האומרים שעסקים גדולים מאד הם עסקים מסוכנים.
אמיר וסרמן:
בוודאי, אבל מבחינה סטטיסטית - יש הרבה מאד עסקים קטנים שנסגרים בתוך שנה, שנתיים מתחילת הפעילות שלהם. מדובר בעסקים קטנים. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה מאד בסיסית: איך המשקיע יקבל את הכסף שלו בחזרה? כשהוא משקיע בחברה בבורסה, בדרך כלל יש לו ציפייה ששווי החברה יעלה והוא יוכל לממש. יש לו ציפייה לקבל דיבידנדים. אם מדובר באג"ח - יש לו ציפייה לקבל את הקרן והריבית בחזרה. שאלה מאד חשובה כאן היא איך המשקיע יקבל תמורה בגין ההשקעה שלו גם בצד המהותי, שבאמת תהיה תמורה, וגם בצד הטכני - איך הוא פיסית יקבל את התמורה הזאת?
נקודה אחרונה שפרופסור האוזר הזכיר זה נושא הפיקוח והאכיפה - יכולת האכיפה של הרשות לניירות ערך מותנית בכך שיהיו הוראות מאד מפורטות, אלה דיני ניירות ערך. ב"Crowd funding" לא יהיו הוראות כאלה, ובאופן כללי אפשר להגיד שיכולת האכיפה של הרשות מאד מוגבלת ביחס למיזמים קטנים. הרשות חייבת לעבוד על עסקים שיש להם סדר פעילות משמעותי יחסית.
אני אסכם את השקף הזה, שהיה חשוב לנו להציג אותו כיוון שלצד התקווה שגלומה במנגנון של "Crowd funding" יש גם ביקורת רבה בעולם ואפילו סקפטיות מצד גורמים לגבי המנגנון הזה. התיקון שאנחנו עושים כעת הוא תיקון של חוק ניירות ערך ולכן, נקודת המבט העיקרית שלנו צריכה להיות האינטרס של ציבור המשקיעים - איך אנחנו מאפשרים את המנגנון הזה תוך שמירה על ציבור המשקיעים.
אני אציג כעת את המודל שאנחנו עבדנו עליו בשנתיים האחרונות - תחת תיקון החוק שיעבור בוועדה, אמורים להיות מודלים הן לחברות מחקר ופיתוח והן לעסקים קטנים ובינוניים. המודל שיש לנו לחברות מחקר ופיתוח הוא מודל מפותח יותר, אפשר להגיד שהוא כבר מגובש כמעט לחלוטין, בעוד שהמודל של עסקים קטנים ובינוניים עדין נמצא בהליך של הערות ציבור.
מה העקרונות של מודל מימון ההמונים לחברות מחקר ופיתוח? ראשית, מדובר בחברות פרטיות שלא הציעו ניירות ערך על פי תשקיף. חברות בורסאיות לא זקוקות למודל הזה. הרעיון של ה"Crowd funding" הוא בעצם צמצום הסיכונים בראש ובראשונה באמצעות הגבלת היקפי הגיוס. תאגיד מגייס לא יוכל לגייס יותר משני מיליון במהלך תקופה של שנה וגם משקיע בודד לא יוכל להשקיע יותר מ-10,000 או 20,000 שקלים בהשקעה בודדת. הרעיון מאחורי הדרישות האלה, שלקוחות מהדין האמריקאי, שמשקיע לא יוכל לאבד חיסכון פנסיוני שלו או חסכונות משמעותיים שלו. הוא יכנס כאן להשקעה שהיא מאד מאתגרת עם סכום כסף קטן יחסית.
במודל של המו"פ הגיוס מותנה גם בכך שהמדען הראשי יחליט להעניק לתאגיד המגייס הטבות. כלומר, יכיר באותה השקעה או קיומה של המלצה של ועדת המחקר של המדען הראשי שתופנה ליו"ר הרשות. הכוונה היא שהאישור הזה או ההמלצה הזאת ישמשו כאיזו שהיא מסננת ראשונית, שבכל זאת תברור בין עסקים שהם לא רציניים ואין להם אפילו תכנית עסקית ראויה לבין עסקים שהם יותר מתאימים להשקעה ציבורית. 
מנגנון נוסף שלקחנו אותו מאיטליה זה מנגנון של משקיע מתוחכם. אחת הבעיות שאנחנו צריכים להתמודד אתה היא מי ייצג את הציבור כבר בשלב ההשקעה הראשונית? מי יעשה משא ומתן מול המיזם על התנאים של ההשקעה? מי יבדוק שזה מיזם ראוי? ואחר כך, אם אותו מיזם מתקדם לטובה או לרעה, מי יטפל? למשל, אם אותו מיזם נקלע לקשיים, מי ינסה לאכוף גביה של החוב או אם אותו מיזם מצליח, מי יממן את ההשקעה? הרעיון הוא לקחת משקיע מתוחכם כתנאי להשקעה ב"Crowd funding". מדובר על השקעה בסך של לפחות 10% מסך הגיוס על משקיע כזה, כשהגדרנו את התנאים מיהו משקיע מתוחכם בהצעת התקנות.
עוד מנגנון הגנה חשוב - -
לאה ורון:
זהו תנאי סף, המשקיע המתוחכם?
אמיר וסרמן:
כן, בחברות המו"פ. בחברות מו"פ ההבנה היא שזה מאד דומה למודל של קרנות הון-סיכון. כאן לא חייבת להיות קרן הון-סיכון, זה יכול להיות גם משקיע מתוחכם אחר, ובעצם אליו יוכל הציבור להתלוות בהשקעה. בעסקים קטנים ובינוניים, כרגע לפחות, ההכרה שלנו היא שכנראה שלא יהיו משקיעים מתוחכמים כאלה וצריך לחשוב על מנגנונים חלופיים. - -
אתי בנדלר:
לא שלא יהיה אלא שלא יהיה הכרח.
אמיר וסרמן:
- כן, זה פשוט פחות מקובל בהשקעות מהסוג הזה, ואנחנו חוששים שאם נקבע תנאי של משקיע מתוחכם, יכול להיות שהשקעות כאלה בכלל לא יוכלו לצאת לפועל.
אתי בנדלר:
לא, זה בסדר. אני רק אומרת שאפשר שיהיה משקיע מתוחכם אבל זה לא יהיה תנאי.
אמיר וסרמן:
בדיוק. וגם לא רק שאפשר אלא אם יהיה בסוף משקיע מתוחכם כזה, גם סכום ההשקעה יוכל להיות גבוה יותר. 
עוד מנגנון הגנה כאן למשקיעים מהציבור זו זכות הצטרפות - במקרה שחברה מצליחה לעשות אקזיט, הם יכולים להצטרף לאותו אקזיט.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אמיר, גברת ורון העלתה נקודה פה: היא אמרה לי מה זה משקיע מתוחכם בהגדרה? השקעה - - - על ידי משקיע בעל מומחיות וניסיון בהשקעות בחברות הזנק. שואלת גברת ורון, ואני מאחוריה: מה זה "מומחיות בחברות הזנק"? האם אדם שרק התמחה בסטרטאפים או שיש אדם שיש לו ראיה... ההגדרה של מומחיות בחברות הזנק היא צרה מדי. הרבה מאד אנשים יצירתיים שהיו במלונאות וכולי, יש להם ראש גדול וכולי, אז מה זה "מומחה בחברות הזנק"?
רן מלמד:
אולי זה סעיף שמיועד ליוסי ורדי בלבד... צריך לקרוא לזה "סעיף יוסי ורדי".
היו"ר אבישי ברוורמן:
למה אני חושש מזה? כי פתח ברישא פרופסור האוזר ודיבר על הבעיה שישראל היא כלכלת אקזיט. שכולם עושים אקזיטים, לא הולכים "סקנד סטייט" ולכן, כל המיליארדים שהשקענו בצבא ובאוניברסיטאות הולכות למספר ילדים מוכשרים בדרך כלל, ואותם 30 המחוברים. אני רק רוצה לברר שאותם 30 המחוברים זה לא כל אלה שיש להם ניסיון בהשקעות בחברות הזנק, שהדבר הזה פתוח להרבה מאד אנשים ולא רק ל"יוז'ואל סספקט", שזה חלק מהאוליגרכיה הישראלית ואי השוויון כאן. האם הבהרתי את הנקודה? 
אמיר וסרמן:
בהחלט. קודם כל, המצגת היא ברמת ההפשטה וסיסמאות אז כמובן שזה לא ההגדרה שקיימת בתקנות. ראשית, ההשקעה פתוחה לציבור כולו והתנאי הוא שיהיה משקיע מתוחכם. ההגדרה שיש לנו כרגע למשקיע מתוחכם קודם כל כוללת מוסדות פיננסיים כמו חברות ביטוח, גמל, פנסיה, שמתמחים בהשקעות וגם גופים מתוחכמים שיש להם הון עצמי גבוה מ-50,000,000 שקלים, שחזקה שיש להם את המיומנות. קרנות היי-טק, שיש לנו הגדרה ספציפית למונח הזה בחוק הגדרות משותפות בנאמנות. ואדם שבחמש השנים שקדמו למועד ההצעה ביצע לפחות חמש השקעות בתאגידים של מחקר ופיתוח. כמובן, מעבר לכל אלה, המשקיע המתוחכם צריך להיות חיצוני לתאגיד שמגייס. הוא אמור להצטרף ביחד עם הציבור ולא להיות גורם שיש לו איזה אינטרס בחברה ולכן, הוא גם אמור לשאת ולתת עם אותה חברה ובאמת לראות שזו חברה טובה. אז ההגדרה רחבה יחסית והיא כוללת כמה קטגוריות של משקיעים.
היו"ר אבישי ברוורמן:
כשנעבור להקראה בישיבה הבאה, נשים לב לזה.
אמיר וסרמן:
עוד עקרונות שיש במודל של המו"פ: דרישות גילוי, שהן דרישות גילוי די בסיסיות. הן רחוקות מאד מדרישות הגילוי לגבי תאגידים שמדווחים בבורסה אבל עדין, יהיו דוחות כספיים אחרונים, תכנית עסקית, התנאים של ההצעה, הייעוד של התמורה – מה מתכוונים לעשות בכסף והזהות של המשקיע המתוחכם. מרכיב מאד חשוב בהצעת החוק הוא שההצעות יעשו דרך רכזי ההצעה, שיפעילו אתרי אינטרנט. התפקיד של רכז ההצעה הוא לבחון שהתאגיד שמגייס קודם כל עומד בתנאים, שמתפרסם כל המידע שנדרש לציבור ושהתמורה עוברת באמת לתאגיד המגייס ולא לגורמים אחרים. השאיפה שלנו גם היא שלאורך זמן רכזי ההצעה יתחילו לפתח מוניטין. חלקם אולי יפתחו מוניטין בסוג מסוים של השקעות. חלקם יוכלו להציג את היסטוריית ההשקעות שנעשתה דרך הרכז. כלומר, התפקיד של הרכז לא יהיה טכני לאורך זמן והמשקיעים, כמו שהיום משקיעים שמחים להשתתף בהצעות שנעשות ב"קיקסטארטר", כי זה אתר מוכר וכבר יש לו מוניטין מסוים, כך יהיו גם רכזי הצעה שיפוקחו על ידי הרשות לניירות ערך, לאורך זמן יהיו בעלי מוניטין והציבור יוכל להסתמך, במידה מסוימת, עליהם כיוון שהפיקוח לא יהיה על התאגיד עצמו שמגייס אלא רק על רכז ההצעה.
שני השקפים האחרונים זה בעצם השקף הזה ועוד אחד - הנושא של מימון המונים לעסקים קטנים ובינוניים. בעסקים קטנים ובינוניים אנחנו בשלב מעט יותר מוקדם של גיבוש ההצעה. שאלנו את עצמנו מה עושים במקום המדען הראשי ובמקום המשקיע המתוחכם - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
זאת היתה השאלה המרכזית, שאנחנו אמרנו לגבי המו"פ - אנחנו רוצים לדאוג לכל מיני אנשים שפותחים מסעדה, אחד המציא איזה סבון ריחני, שנותן כוח בלתי סנסורי וכל מיני דברים כאלה שהם לא בדיוק כל הדברים האלה. ואז, זאת השאלה, מי שומר הסף?
אמיר וסרמן:
נכון. זו שאלה שאנחנו מתחבטים בה בהערות הציבור, ויש לנו כבר כיווני משחבה. עוד כיוון שהיה בעקבות השיח שלנו עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים היה האם נכון בכלל שההשקעה כאן תהיה בהון או אולי יהיה יותר נכון שהיא תהיה בחוב כי יכול להיות שאותם עסקים רוצים לגייס חוב ואנחנו בוחנים את זה. יכול להיות שהתשובה תהיה, בסופו של דבר, שלא צריך בכלל להגביל מראש להון או לחוב. לכל אחד מהמוצרים האלה יש יתרונות וחסרונות. היתרון של השקעה הונית הוא שהתשואה יכולה להיות גבוהה יותר. יכולה להיות השקעה מאד מעניינת למשל בהיי-טק. היתרון של חוב הוא שהסיכוי לקבל תמורה הוא יותר מובנה בהשקעה. כבר בשנה הראשונה אתה מתחיל לקבל ריבית וקרן, ובשני המודלים האלה צריך לראות איך אנחנו דואגים לציבור מבחינת ההגנות שניתנות לו. וכמו שציינת, עוד שאלות שאנחנו מתמודדים אתן – מי יחליף את המדען הראשי כשלא מדובר בחברת היי-טק ומי יחליף את המשקיע המתוחכם. כרגע, הכוונה שלנו היא לא לדרוש בעסקים קטנים ובינוניים משקיע מתוחכם אבל אם יהיה כזה, לאפשר השקעה בסכום גדול יותר. זה ריכוז של סוגיות ליבה שעוד נותרו לנו, בייחוד בהקשר של עסקים קטנים ובינוניים. חובות רכז ההצעה ומידת האחריות שלו בתהליך, מגבלות שיוטלו על רכז ההצעה ועל המשקיע המתוחכם, סוגי ניירות הערך – שאלה שהזכרתי קודם. איך מבצעים גיוסים נוספים על ידי תאגיד שגייס כבר פעם אחת. היקף הגילוי שיוטל על התאגידים וכיצד אוכפים את מגבלות סכומי ההשקעה מכיוון שאנחנו יכולים לקבוע בחוק מגבלות של 10,000 שקלים אבל איך זה ייאכף בפועל? איך, למשל, מונעים מצב שבו אדם רוצה להשקיע יותר ופשוט מפזר את זה אצל בני המשפחה שלו או באופן מלאכותי עוקף את המגבלות. אז יש כאן עדין עבודה. רוב הנושאים האלו אמורים להיות מטופלים בשלב התקנות ולכן, אנחנו רוצים שההסמכה החוקית כאן תקבע כבר את המסגרת, את הרעיון של רכז הצעה אבל תאפשר גם הרבה חופש פעולה גם להסדרה הראשונית וגם כדי לתקן עוד שנתיים, שלוש, אחרי הניסיון שהצטבר לגבי מימון ההמונים שיהיה בינתיים. תודה. 
היו"ר אבישי ברוורמן:
תודה לעורך דין וסרמן. כהרגלך, אתה ברור ומנוסה אבל עורכת דין קנדלר, את גם צריכה להגיד איזו מילה כי המילה האחרונה היא שלך.
שרה קנדלר:
אני תומכת בכל מה שאמיר אמר.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אוקי, עכשיו אני מרגיש בטוח. יש את חותם הארבעה כאן. אני פותח את הדיון לפני שאני מסכם. כל מי שרוצה להתבטא, בבקשה.
קריאה:
אפשר לשאול שאלה?
היו"ר אבישי ברוורמן:
אפשר לעשות כל מה שרוצים.
אתי בנדלר:
לא כל מה שרוצים...
היו"ר אבישי ברוורמן:
אפשר לנסות. אני מבקש רק שכל אחד יירשם ונלך לפי הסדר. שכל אחד יציג את עצמו. בבקשה אדוני, את השם לפרוטוקול.
רן גזית:
אני יושב ראש של חברת הזנק בשם "Self Rating". דרך לפה נזכרתי שהתשקיף הראשון שהייתי צד לו בתור צד פעיל שחותם עליו, ב-1984, ואני בצד השני - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
תאריך מאד סימבולי.
רן גזית:
- מבחינת תאריכים, לא ידעתי אם זה יוצא עכשיו או לא אבל בחברה שאתם בטח זוכרים, אלה עם השערות הלבנות - קבוצת "הסנה", אי שם. היוזמה היא נהדרת רק שאנחנו, ופה אני מדבר בעיקר מהכיוון של עסקים קטנים ובינוניים, שאותם אני חי מאז כבר הרבה מאד שנים. אנחנו צריכים לראות לא ללכת מה שנקראcut and paste  מארצות-הברית ומקומות אחרים. יש דברים ספציפיים למשק שלנו, שאפשר לעשות ואפשר פה להיות מאד חדשניים ולהוביל בעולם מהלכים.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אז אולי תיתן דוגמאות ספציפיות?
רן גזית:
דוגמה אחת: יש דבר שנקרא "סקנד מרקט". אני לא יודע אם אתם מכירים את האתר הזה. בארצות-הברית, לאותן חברות שכבר גייסו ועדין לא נסחרות, יש אפשרות שאתה יכול לעקוב אחרי החברה הספציפית, מין רשם חברות וירטואלי ואז, לאותו משקיע בודד, שאתה מחפש את ה"רפרנס" שלו, הוא יודע שיוסי ורדי רשום בחברה הזאת. זאת אומרת, יש כל מיני פתרונות חדשים שאפשר לאמץ אותם. אנחנו מדברים פה, למשל, על עידוד הבורסה. בהצעת החוק שראיתי, שזה מה שקראתי, את הצעת החוק שלך, אדוני, מדוע הבורסה בתל-אביב לא תהיה אוטומטית יכולת... הרי יש לה את הפלטפורמה. למה היא לא זאת שתהיה אותה חברה מכוונת. זאת אומרת, מי שיש לו רישיון לבורסה, למה הוא צריך לעבור את כל התהליך ולא לקבל אוטומטית רישיון? יש כל מיני פתרונות.
אתי בנדלר:
רישיון למה?
רן גזית:
רישיון להיות חברה של גיוס מקוון.
אתי בנדלר:
הרכזת הזאת?
רן גזית:
בוודאי, הרכזת. יש שם הרבה יד, יש שם הון עצמי שאפשר להשתמש בו. אני יכול לתת לכם הרבה דוגמאות. תעודת הזהות הבנקאית – דיברנו פה על תעודת הזהות הבנקאית, גם זה מתחבר לפה. כאשר יהיה יום והיא תגיע, היא תגיע בין אם זה ב-2015 או ב-2016 או ב-2030 – היא תגיע. ואז, לעסקים קטנים ובינוניים יהיה דירוג. האם הוא יפרסם את הדירוג הזה? למה שהוא לא יפרסם את הדירוג הזה ועל ידי זה נמצא פתרון. זאת אומרת, יש פתרונות. - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
מה שאני מציע, מכיוון שאני מניח שהחוק הזה יחוקק תוך חודש, חודשיים, את כל ההצעות שלך, והן נבונות, ואנחנו פה מאמינים בחוכמת השולחן כי כל אחד מאתנו, יש פה אנשים שיוצרים – אנא העבר אותן לרשות ואלינו מיד בצורה קונקרטית.
רן גזית:
אמיר, אני לרשותכם.
לאה ורון:
תעביר את ההצעות גם למזכירות ועדת הכלכלה, אם לא קשה לך.
היו"ר אבישי ברוורמן:
חוץ מאשר אתה לרשותו, אני רוצה להעביר את זה גם לחברי הכנסת, שחלקם לא נוכחים פה כי הדברים שלך הם רעיונות נהדרים גם לרשות וגם לכנסת, וכמובן, אני צריך להזכיר את עורכת הדין בנדלר שתקבל את זה?
מר מלמד, בבקשה.
רן מלמד:
אני רוצה לברך על הצעת החוק. אני חושב שזה פתח מצוין למהלך שמתבקש. שתי הערות כלליות, כי הדיון הוא כללי: יש היום מהלך בממשלה של טיפול בעסקים חברתיים, בהגדרות שלהם, כולל הקמה של קרן לסיוע לעסקים חברתיים. אני חושב שצריך על הבסיס הזה, כמו שהכנסתם את - - - ואת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים, להכניס גם את העסקים החברתיים לתוך המנגנון הזה כדי שאנשים שמשקיעים או רוצים לפתוח עסקים מהסוג הזה, שהם שונים מהותית מעסקים רגילים, יוכלו ליהנות מאותו "Crowd funding" גם כן. זאת נקודה אחת.
נקודה שנייה נוגעת לשמירה על פרטיות של האנשים של המשקיעים - כשאנחנו מדברים על מערכת מקוונת, הפרטים יכולים להיות חשופים בצורה כזאת או אחרת. זה טוב או לא טוב, לא היתה התייחסות בהצעת החוק. אני חושב ששווה לקיים על זה איזה שהוא שיח, לפחות התחלתי, כדי לראות איך שומרים ובמה שומרים. אולי לא צריך אבל זו נקודה שצריך להעלות.
היו"ר אבישי ברוורמן:
תודה רבה. עורך דין שי דיל – מה הדיל של משרד נשיץ, ברנדס, אמיר?
שי דיל:
אני מייצג את חברת eLoan, שעוסקת בהלוואות המונים ובעוד חברה שעוסקת בפלטפורמות של מימון המונים. אז דבר ראשון, באמת ההצעה היא התקדמות מאד טובה לכיוון שאנחנו רוצים אותו. אני חושב דווקא שהנושא של גיוס הלוואות וגיוס הון, ולאו דווקא ניירות ערך, הוא חשוב בעסקים קטנים ובינוניים כי לא הרבה יוציאו מניה באיזה פאב או מסעדה, ויעדיפו אולי לתת הלוואות. אני גם חושב שהדרישה למשקיע מתוחכם, גם בחברות מו"פ וגם בחברות שאינן מו"פ היא מאד קשה כי ליוויתי בזמן האחרון, בשנים האחרונות, הרבה חברות סטארט-אפ שגייסו הון. אם הן מצליחות לגייס מכמה משקיעים, שנקרא להם כמו שהגדירו פה "משקיעים מתוחכמים", שעשו השקעה בחמש השנים האחרונות, חמש השקעות, אז אם הן מצליחות לגייס מזה, אני מניח שהם לא ילכו לאתר כזה אלא יגייסו את כל הכסף שהם יכולים מאנשים כאלה. אני חושב שהאתרים האלה נועדו יותר לאנשים שאין להם גישה למשקיעים מתוחכמים ואין להם גישה לאנשים שיכולים להביא לסבב כזה של השקעה. שני חבר'ה צעירים שיש להם רעיון ממש טוב ואין להם את הגישה ליוסי ורדי ולכל 30 האנשים שאמרת או אפילו 50 או 100 אנשים, אז הם גם צריכים שתהיה להם אפשרות, גם אם זה חברת מו"פ, לפתוח את הסבב שלהם לכל הציבור ולאו דווקא ללוות את עצמם עם משקיעים מתוחכמים.
היו"ר אבישי ברוורמן:
תודה. עורך דין דיל, אתה רשמת ותתייחס. נרשמה גברת ליאת גור מהתאחדות המלאכה והתעשייה. בבקשה.
ליאת גור:
שלום. אני רוצה לנסות לברר עד כמה יש פה באמת בשורה עכשווית למפעלים שלנו, שזה בעיקר עסקים יצרניים. שמענו מפרופסור ברוורמן על היוזמה הנהדרת הזאת כבר כשהוא היה אצלנו, אבל הבנתי שזה עוד נמצא בשלב מוקדם יותר, הענין של מימון לעסקים קטנים ובינוניים אז קודם כל, הבנתי נכון שעדין אין מודל כזה בעולם שעובד, שרץ, וכבר הוכיח הצלחה? עדין אין, אנחנו נהיה חלוצים. - -
קריאה:
יש באיטליה.
שרה קנדלר:
רק מו"פ.
ליאת גור:
לא, אני מדברת על עסקים קטנים ובינוניים. זאת אומרת, על מפעל תעשייה - -
שמואל האוזר:
יש שלב מתקדם בארצות-הברית.
ליאת גור:
· - השאלה מתי תהיה בשורה כזאת גם למפעל תעשייה קטן - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
עד שזה יגיע, תוך תקופה קצרה אני אביא לסיכום. מאד מהר.
ליאת גור:
השאלה אם זו תהיה בשורה גם למפעל תעשיה שהחליט להרחיב את פס הייצור ויש לו תכנית לאיזה שהוא מוצר חדש. האם אפשר להגיד שב-2015 זאת תהיה אופציה בשבילו כבר לגייס כסף להערכתכם, לאמונתכם? תודה.
אמיר וסרמן:
אני אתייחס לזה עוד רגע. 
היו"ר אבישי ברוורמן:
תענה על השאלה. נשאר עוד מישהו?
אייל בר-צבי:
אני מ"הרצוג-פוקס-נאמן" אבל אני לא מייצג אף אחד.
היו"ר אבישי ברוורמן:
לא מייצג. אוניברסיטת חיפה, אדם שפועל - - -
אייל בר-צבי:
כמה דברים שמפריעים לגבי תהליך הגיוס: הדרישה שהמשקיע המתוחכם לא קשור לחברה או לא ביצע בה השקעה קודם היא מאד מפריעה כי אם אני לוקח מישהו ששם 50,000 או 100,000 דולר והוא אומר: עכשיו, אני רוצה להיות חלק מהסיבוב הבא, אז למנוע ממנו את זה, זה למנוע את השקעת ההמשך ולהיפך, זה מישהו שכבר מכיר את החברה ואומר: יש לי אמון בחברה, אני שם בה עוד 50,000 דולר ואת ה-450 האחרים תביאו מהציבור. נראה לי שלמנוע את זה, זה "קאונטר-פרודקטיב". 
דבר שני, מתייחסים כל הזמן אל בודד, ואני חושב שנכון שהמשקיע המתוחכם יכול להיות גם קבוצה. אם מגייסים 500,000 דולר ואת ה-50 או את ה-100 שמים שניים או שלושה אנשים, אני חושב שצריך למנוע את זה.
היו"ר אבישי ברוורמן:
יפה מאד. גרעין ולאו דווקא בודד.
אייל בר-צבי:
אין התייחסות לא אצל הרשות וגם לא בהצעה שלך, איזו שהיא הבהרה שזה לא מונע את הפטורים האחרים כמו שיש כל מיני פטורים - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
לדוגמה?
אייל בר-צבי:
אני עדין יכול לפנות ל-35 אנשים פרטיים חוץ מזה. אני עדין יכול ללכת על הפטור של 75, אני עדין יכול לגייס באותה שנה, באותם 12 חודשים, מי הם משקיעים מוסדיים וכולי, שזה לא בא "על חשבון". 
עוד שני דברים: דבר אחד – הדרישה של אישור מדען, אין לי בעיה איתה. אני חושב שיש בה דברים נכונים כדי למנוע הונאה אבל לפעמים, כשעובדים מול המדען, זה תהליך ארוך.
היו"ר אבישי ברוורמן:
זהו, לוח הזמנים בדבר הזה, אמיר, זה לא סרבול? בקיצור, ישבנו פה עם אתמול עם "הוט" ואנחנו לא רוצים שאנחנו מגדירים את זה ל-90 שניות וזה הופך להיות 90 ימים.
אייל בר-צבי:
אולי אפשר למצוא חלופות – למשל, אם זה משקיע שכבר השקיע בחברה והוא שם עוד כסף, אולי זה מיתר את הדרישה של פניה למדען ותשלום עוד אגרה וכולי.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אייל, כל הערה...
אייל בר-צבי:
אז רגע, חכה לאחרונה – סעיף 25 בהצעה של הרשות מטיל על הפורטל הממוני אחריות, גם אם החברה המגייסת מפרה את תנאי הצו. זה נראה לי קצת מרחיק לכת כי אני יכול בתור פורטל ממוני, ואני לא מייצג אף פורטל ממוני אבל אני יכול לדאוג לפורטל ממוני, שכל מה שצריך להתמלא בדרישות פה לפני ימולא אבל אין לי דרך לאכוף על החברה או לדעת בכלל – זה לא תשקיף מלא וזה טוב שרשמת ב"שומרי הסף" עורכי דין, אני מאד מעריך את זה. אין לי דרך לדעת או לקחת אחריות מי יבטח אותי בכלל לכזה דבר וכמה יעלה לי כזה ביטוח אם החברה הפרה אחד מהתנאים.
הדבר האחרון באמת זה שההצעה מתייחסת למניות ואולי אפשר לשקול כלים נוספים כמו אג"ח שאפשר להמיר למניות.
היו"ר אבישי ברוורמן:
קודם כל, כל הערה יוצאת מהכלל ונרשם הכל. אחריך, מור אסיא. מור, את מייסדת ושותפה בחברת iAngels ואני מוכרח להגיד שהסבא של אסיא, יהודה, אבא של דייוויד, כשעוד לא היתה "בן-גוריון" והגעתי ב-90, הוא האדם הראשון, והיום הוא מתקרב ל-100, שהביא לי את התרומה הגדולה הראשונה משוויץ, יהודה היקר. תמסרי לכל המשפחה דרישת שלום.
מור אסיא:
נכון. אנחנו למעשה כבר דור שלישי שמנסה לעשות תהפוכות בעולם הבנקאי הישראלי.
אני קודם כל אשמח להגיב להערה הראשונה - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
כשאני אומר "הביא לי" אני מתכוון לאוניברסיטה. חס וחלילה, לא לי.
אתי בנדלר:
אני לא חושבת שמישהו חשד בך כי אם זה היה לך, לא היית מספר את זה.
מור אסיא:
שוב, אני גם אגיד מילה על החברה כדי שידעו באיזה כובע אני מגיעה: שוב, שמי מור אסיא, אני מייסדת בחברת iAngels, שזאת חברת פלטפורמה למימון המונים, שפותחת את ההיי-טק הישראלי לקהילת משקיעים כשירים מכל העולם. הפלטפורמה עלתה לאוויר בינואר וגייסנו בצורה שכזאת, ממשקיעים כשירים בלבד, לעשר חברות - -
אורנית קרביץ:
זה "אקוויטי" או חוב?
מור אסיא:
"אקוויטי". כלומר, גם CLS אנחנו מקווים. אז זה הכובע שתחתיו הגעתי לדיון. רציתי להגיד קודם כל לגבי הנושא שעלה הרגע, בדבר המשקיע הכשיר. אצלנו, בפלטפורמה, זה חלק שהוא בילד-אין במודל שאנחנו מקדמים. תמיד יש משקיע מוביל שהוא רב ניסיון לא רק בהשקעות אלא אף באקזיטים, כלומר בהשקעות מוצלחות, והוא זה שנושא ונותן עם החברה והוא מוביל את סיבוב ההשקעה שאליו מצטרפים אותם משקיעים, כפי שציינתי, מכל העולם.
הנושא של "טרק רקורד" מקצועי זה דבר שהוא יחסית קל לבדוק, ואנחנו מאד מאמינים - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
אז מור, מה ההצעות שלך להצעה שלנו?
מור אסיא:
עכשיו, הנושא שכאן עלה זה האם המשקיע הכשיר צריך או לא צריך להיות בפעם הראשונה חלק מהסיבוב לגיוס הון. אצלנו, אנחנו עומדים על זה שהוא כן יהיה כך, שהוא לא יהיה "קונפליקטד", וגם אם יש משקיע כזה שהוא היה חלק מסיבוב ההון הקודם, אין מניעה שהוא ישתתף בסיבוב הנוכחי אבל שיהיה משקיע כשיר נוסף, שנותן ולידציה על אבלואציה, על השווי של החברה ועל התנאים. זה משהו שאני חושבת שכן חשוב ובא להגן על אותו ציבור שנכנס יחד עם אותו משקיע כשיר להשקעה.
ההערה שרציתי לדון בה, כי יש כאן באמת אוסף של מגבלות, חלקן עלו כמו הנושא של האישור של המדען. כמו נושא שלא בהכרח דנו בו, הוא המגבלה על סכום ההשקעה - שני מיליון שקלים הוא סכום קטן יחסית ואנחנו רואים את זה בצורה מקיפה. כלומר, חברות שבאות לגיוס הון, הן מחפשות בשלבים שהן פונות לציבור, סכומים שהם הרבה יותר משמעותיים מזה. זו מגבלה שהיא מאד רצינית.
אני רציתי להגיד עוד דבר, שבאמת החוק בא להגן על המשקיעים הקטנים ואנחנו אחד אתכם בנושא, אבל מאד חשוב לזכור שככל שתהיינה יותר ויותר מגבלות, ככה דווקא המשקיע הקטן יהיה פחות מוגן כי החברות שאנחנו רואים, חברות שקל להן להשיג ועולה בידן בצורה קלה יחסית להשיג מימון גם ממשקיעים זרים וממשקיעים כשירים זרים, הם לא ילכו בדרך הזאת של להשיג את כל האישורים הנדרשים, וללכת רק לכאלה ספציפיים שמאושרים ומנוהלים על ידינו. יהיה להם קל יחסית להשיג מימון, ודווקא בסופו של דבר, החברות שתעבורנה את כל התהליך הזה, הן לאו דווקא תהיינה החברות האיכותיות ביותר במשק. הן דווקא אולי חברות שלא עולה בידיהן להשיג מימון ממציעים אחרים. - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
את חושבת שיהיה פה - - -
מור אסיא:
בדיוק. אני מפחדת שהמשקיע הקטן ימצא את עצמו שבעצם החברות היחידות שבהן הוא יוכל להשקיע באופן הזה, הן חברות שעוברות את התהליך הזה והן לא תהיינה דווקא החברות האיכותיות ביותר.
היו"ר אבישי ברוורמן:
מור, תודה רבה לך. הדובר האחרון הוא גד מזור, שותף בקרן our crowd". בבקשה.
גד מזור:
שלום לכם. טיפה רקע: "our crowd " זה גם פלטפורמת מימון המונים למשקיעים כשירים. זו פלטפורמה דומה לפלטפורמה של iAngels. אנחנו קמנו לפני שנתיים והיום אנחנו הקרן הכי פעילה בארץ. השקענו ב-52 חברות סכומים שבין חצי מיליון דולר לחמישה מיליון דולר לחברה. רוב הכסף מגיע מחו"ל, שני שליש מהכסף מגיע מארצות-הברית. בסך הכל משקיעים ב-30 מדינות והיום אנחנו בסדר גודל של עסקה בשבוע שנעשית על הפלטפורמה. כאמור, בין חצי מיליון דולר לחמישה מיליון דולר. אני אחד היזמים, אחד מהשלושה שהקימו את הפלטפורמה.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אפשר לשאול מה עשית לפני שהקמת את זה?
גד מזור:
20 שנה הייתי בצד של הטובים, בצד של היזמים. בפעם הראשונה עברתי לצד של ה"רעים". אז קודם כל, אנחנו פועלים מול משקיעים כשירים ובסכומים יותר גדולים מהסכומים של ההצעה ולכן, בעתיד הנראה לעין נראה שאנחנו נישאר באזור הזה, אז הכללים האלה הם לא חלים עלינו. הזווית שמעניינת אותנו, וצריך להבין שהשלב הזה של חברה שהולכת לגייס חצי מיליון דולר או עד שני מיליון שקל בשנה, זה שלב ה-seed, ואנחנו רוצים שבשלב הזה, אם החברה גייסה כזאת פלטפורמה, זה לא יגרום לה לבעיות בשלבים הבאים - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
זה כל כך חשוב מה שאתה אומר גד, כי זו הנקודה המרכזית שאנחנו רוצים שבישראל יהיה יותר – ואני חושב ששמוליק רוצה ואנחנו רוצים, שיהיה "סקנד סטייג'", כדי שנעסיק פה אנשים. אחרת, אנחנו נהיה רק אקזיטורים ורוב הציבור יהיה חוטבי עצים ושואבי מים.
גד מזור:
ללא ספק. אני חושב שמור נגעה בזה בענין שאולי חלק מהמגבלות מראש - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
שלא ימנעו את ה"סקנד סטייג'".
גד מזור:
ומה שמטריד אותנו בהצעה הזאת, ואני חושב שקל מאד יהיה לבנות מנגנון - למשקיע "סקנד סטייג'", אם אנחנו נסתכל על חברה שהגיעה כבר לשלב הבא ורוצה לגייס שלושה מיליון דולר דרכנו או דרך קרן הון-סיכון, לקבל חברה שיש בה "לונג קאפ טייבל", של עשרות או מאות משקיעים שכולם שווי זכויות וכולם שמו סכומים קטנים ולכן, כל הצעה שאתה צריך להעביר, כל החלטה שצריכה אישור בעלי מניות - אתה פתאום נכנס לתהליך ארוך מול אנשים שלא מבינים שזה - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
זה כל כך חשוב, זאת הערה מרכזית.
גד מזור:
זה ייתן חיסרון לחברות האלה בגיוס השני שלהן, בגיוס הבא. מנגנון פשוט של איזה שהוא פן של "פרוקסי" לאותו משקיע מוביל, שהוא יכול או בהכרח או חלק מההצעה, וזה יכול להיות אופציונאלי או לא אבל ברגע שיתנו לאותו משקיע מוביל של 10% יכולת לקבל "פרוקסי", שזה יהיה חלק מהענין כך שהוא מייצג את כל בעלי המניות האחרים, הוא ממילא באותה סירה אתם מבחינת זכויות, זה ימנע מאד בעיות בגיוס הבא שלנו.
היו"ר אבישי ברוורמן:
גד, אני מאד מודה לך. אם יש לך הערות קונקרטיות, אני אשמח אם תעביר את זה לרשות, לוועדה, ובראש וראשונה ליועצת המשפטית.
אתי בנדלר:
לוועדה, והוועדה מעבירה אלי.
מור אסיא:
אני אשמח להגיד עוד מילה בהקשר הזה: אני חושבת שיש כאן אופציה כיוון שאתם רוצים לתת לרכז סוג של אחריות, אז גם הרכז יכול להיות ה"פרוקסי". זה מה שאנחנו עושים בעיניים של iAngels.  אנחנו למעשה ה"פרוקסי" עבור כל אותם משקיעים קטנים שנכנסים לסיבוב. על פי ניסיוננו, דווקא המשקיעים המאד מנוסים, ה-"סופר איינג'לס", זה אנשים שרוצים להיכנס, הם אינם רוצים לקחת את האחריות עבור אנשים שהם לא מכירים - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
תודה מור.
יוסי מאירי:
אני מאתר "הד-סטארט". אנחנו אתר למימון המונים בישראל שמתעסק דווקא בתחום שרוצים לחוקק עליו, בכספים היותר נמוכים ב"reward based". זאת אומרת, מקבלים תשורה, מתנה, תמורת הכסף שמקבלים. הגיוסים נעים אצלנו, ספציפית, ממוצע הגיוס הוא 50,000 שקלים. יש גם seed money לחברות קטנות מאד אבל בעיקר, לעסקים קטנים ובינוניים חברתיים. תחומים שלא דוברו פה בכלל.
אני חושב שהדרישה גם במו"פ למדען היא בעיה קשה לרוב חברות ההזנק היום. ברוב המקרים, המדען אפילו לא יודע להתעסק איתם ולא יודע להגיד אם זה מוצר שילך או לא ילך. וגם אם - - - או אם "טוויטר" ילך או לא ילך, הוא יגיד שאין לך שום סיכוי בעולם. אני חושב שזה מכשול מאד גדול, שיכול לעכב את כולם - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
יש לך רעיון לסף אחר? איזה "פרוקסי" שהוא שומר סף?
יוסי מאירי:
תתפלא עד כמה שחוכמת ההמונים לפעמים יכולה לעשות את ה"פרוקסי" אבל רוב הבעיות שלי - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
· - -
יוסי מאירי:
אז אנחנו מתעסקים ביום יום עם למעלה מ-150,000 איש ששמים כסף כל יום בפרויקטים כאלה, ואני חושב שדווקא המחסום הזה, של אותן חברות שיבואו אלינו לגייס בעתיד ל"אקוויטי" הוא לאו בר השגה.
היו"ר אבישי ברוורמן:
יוסי, תודה רבה לך.
אייל בר-צבי:
אפשר אולי לשקול שהרי יש לנו תנאי סף של 10%. אולי אם עוברים את ה-20% אפשר להקל בדרישה של המדען, למשל. 
רן גזית:
או שאפשר לעשות דירוג. אפשר גם לעשות דירוג של סכומי גיוס עם מגבלות מסוימות וסכומי גיוס אחרים עם מגבלות אחרות. זאת אומרת, איזו שהיא הדרגתיות בדרך.
אייל בר-צבי:
לא, אבל אז אתה אומר: אם 20 איש שמו 10,000 שקל אז אני לא צריך, אם 50 איש שמו 10,000 אז כן?
היו"ר אבישי ברוורמן:
רבותי, אני מציע את כל ההערות להעביר כי אני מתקרב - -
אתי בנדלר:
אולי לפני שאדוני מתכוון לסכם - -
היו"ר אבישי ברוורמן:
לא, אני רוצה לאפשר לאמיר לתת תשובות, ואז תתני את ההערה שלך?
אתי בנדלר:
לא, אני רק רוצה להזכיר שהיתה כאן מצגת שדיברה על תנאים לכאוריים שהרשות רוצה לקבוע והיו הערות שהתייחסו להצעת הרשות. בסופו של דבר, הצעת החוק בנוסח זה או אחר תהיה הרבה יותר מצומצמת משום שרוב הנושאים שעליהם דובר, אלה נושאים שיקבעו לאחר מכן בתקנות, לאחר שיועברו לוועדת הכספים אני מניחה. מדובר בכל זאת בחוק ניירות ערך, שהוא בתחום ענייניה של ועדת הכספים.
מה שחשוב כרגע זה להחליט מה תהיה מסגרת החוק, מה יקבע בחוק. איזה תנאים, תנאי סף, אנחנו מבקשים שיקבע בחוק. היום, ההצעה כרגע, שהוצעה במסגרת הצעת החוק הממשלתית היא מצומצמת מאד. אנחנו כבר נפגשנו, והערתי שלהערכתי יהיה צורך לעבות את הצעת החוק הזאת. הבוקר התבשרתי שאכן גם הרשות סבורה כך, והם מתכוונים להעביר הצעה נוספת. אז ברור שהדיון בהמשך יתמקד במה שיהיה בסעיפים המסמיכים או לפחות בתנאים המהותיים, שזה ייקבע בשלב מאוחר יותר.
היו"ר אבישי ברוורמן:
תודה. אם כך, אנחנו קיבלנו פה הרבה הערות. זה ברור לחלוטין שיש פה שתי נקודות עיקריות: האחת – לזה שאנחנו רוצים "laissez faire, laissez passer" שבו תהיה התנועה. מצד שני, אנחנו רוצים שזה יהיה Crowd funding ולא  fraud funding. אבל פה, השקלול שלהם הוא קריטי כי אם באמת נחסום פה, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? הדבר השני, שהוא מאד מאד משמעותי בשבילי זה "הסקנד סטייג'". ואני רואה את הכשל הישראלי ב"סקנד סטייג'". בכל מקום אני אומר שזה הדבר המרכזי והוא הופך את ישראל לחברה של קבוצה קטנה של אותם מחוברים, שמובילים את האקזיטים. רוב האוכלוסייה, כולל המוכשרת, לא מועסקת בשכר גבוה, והפריון והתפוקה נמוכים ולא עושים שום "סקונד סטייג'". לכן, חס וחלילה, אם הנושא הזה יעזור רק לאקזיטים ראשונים, והמקומות שהם מצליחים ימנע את ה"סקנד סטייג'", אנחנו נעשיר קבוצה קטנה ונמנע את מה שפרופסור האוזר אמר, שהמטרה שלנו דווקא פה זה לקולא.
לכן, אמיר, תענה בקצרה כרגע, ושמוליק יוסיף. לאחר מכן אנחנו נסכם ונתכנס במהירות לישיבה הבאה.
אמיר וסרמן:
אני שמח מאד על ההערות כי בהצעת החוק בדרך כלל מאד קשה לנו להשיג את תגובות הציבור, שמטייבות מאד את ההצעה. אגב, לגבי שני המודלים, גם של המו"פ וגם מימון עסקים קטנים - אנחנו כבר אחרי המועד של הערות הציבור אבל מאד נשמח לקבל כל הערה. רוב ההערות פה ממש התכתבו עם נושאים שהיו אצלנו בדיונים פנימיים כך שהן יכולות לתת לנו "אינפוט" מאד חשוב לפני שאנחנו מגיעים להצעה הסופית. 
אני חושב שחלק גדול מההערות אנחנו מקבלים או לפחות מבינים מאיפה הן הגיעו, אז אני אגיד ממש מילה על כל הערה: ראשית, מאד השתדלנו לא להעתיק מארצות-הברית אלא ללמוד. יש לנו בכל זאת יתרון – אנחנו אולי נהיה בין הראשונים בעולם אבל אנחנו כן יכולים כבר לראות את הלקחים מארצות-הברית, לפחות בהערות הציבור שם. בארצות-הברית זאת היתה חקיקת בזק, שהם עכשיו מנסים להתמודד עם המסגרת הזאת אבל כבר די קשה לשנות אותה. אני חושב שלנו בכל זאת יש את הפריבילגיה לראות מה עוד מדינות עשו ובאמת לשנות. אני חושב שהדירוג זה רעיון מצוין. אנחנו לא רצינו לקבוע אותו כתנאי אבל זה בהחלט יכול לטייב, אם הוא יתלווה בחלק מהפורטלים.
קרן סיוע לעסקים חברתיים – זה גם נושא שאנחנו ניסינו לראות אם אפשר לרתום את המדינה גם כאיזה שהוא גורם משקיע. המדינה בדרך כלל לא רוצה להיכנס להשקעה בעסקים קטנים ובינוניים ומצד שני, כשמציעים לציבור עסקים מאד מסוכנים, יכולה להיות בזה אמירה חשובה וגם איזה שהוא סוג של מסננת, וזה רעיון שבהחלט שווה לחשוב עליו. גם הנושא של פרטיות המשקיעים נדון אצלנו. אני חושב שבתקנות כן התייחסנו לזה, שלפורטל יהיו את האמצעים הטכנולוגיים לשמור על הפרטיות. זה נושא שהוא קריטי.
היו"ר אבישי ברוורמן:
תודה לך.
אמיר וסרמן:
אי ההגבלה להון – כרגע, הכיוון שלנו הוא לא להגביל להון אלא לאפשר את שני סוגי הגיוסים אבל יכול להיות שנצטרך לעשות התאמות כיוון שמדובר בבעיות נציג שונות, שעולות בכל אחד מהגיוסים האלה. 
לגבי דרישה של המשקיע המתוחכם – הייתי אומר שזה אחד הצירים של ההצעה הזאת, וכבר בדיון כאן היה אפשר לראות שיש דעות מנוגדות. חלק חשבו שזו דרישה מכבידה מדי ומצד שני, ראינו שיש גם תפיסה שאומרת שזו דרישה מאד חשובה. לנו זה היה חשוב כי זה בעצם מנגנון שוק. אנחנו מוותרים כאן על הפיקוח של הרגולטור, ומשקיע מתוחכם זה יכול להיות האלטרנטיבה במובן שהוא קובע את התנאים או מלווה את ההשקעה אחר כך ומחליט מתי היא תמומש. ממש שקלנו גם את הרעיון שאתה מציע ונשקול אותו שוב, של מתן זכות "פרוקסי" למשקיע מתוחכם כדי לאפשר התנהלות בשלב הבא, כשהחברה יוצאת משלב ה-seed. צריך לזכור שזה לא פשוט לחברה להתנהל עם מאות ואלפי בעלי מניות או מחזיקי אגרות חוב. זו חברה עם משאבים מצומצמים.
איך עושים אסיפה כללית? איך מקבלים החלטה? איך משנים תקנון? זה אחד מהרעיונות שבחנו ומאד נשמח לדבר עליו שוב. גם בחנו, אגב, את האפשרות שזה יהיה בידי רכז ההצעה. הפידבקים שקיבלנו, לפחות באותו שלב, זה שרכזי ההצעה הפוטנציאליים לא יהיו מעוניינים לעשות את זה אבל נשמח לשמוע אם יש כיוון אחר כי זה בהחלט יכול להיות.
היו"ר אבישי ברוורמן:
יש לי עוד כמה אנשים בדלת אז בבקשה תסיים.
אמיר וסרמן:
אוקי. המדען הראשי - זה גם עוד עוגן שהיו לנו הרבה שאלות לגביו, ואנחנו עדין פתוחים לשמוע הערות בנושא הזה. הבנו שהתהליך שם יהיה קצר. היה לנו שיח עם המדען הראשי, אפרופו ועדת המו"פ - -
יוסי מאירי:
אולי לא התהליך אלא הבנה במטריה - - -
אמיר וסרמן:
לגבי המסננת, האם הוא באמת מסננת נכונה, האם צריך לנסות לסנן. גם בנושא הזה נשמח לשמוע.
היו"ר אבישי ברוורמן:
אם יש לך רעיון אחר...
אמיר וסרמן:
הערה אחרונה שאני רוצה להתייחס אליה זה לגבי עסקים יצרניים או מפעלי תעשייה קטנים – קודם כל, מלבד היוזמה הזאת אתם רואים כאן רכיב אחד, ובמפת הדרכים של הרשות יש לנו עוד הרבה יוזמות שהם בשלבים שונים של קידום, שנועדו לטפל בעסקים שהם קצת יותר גדולים. למשל, קרנות מימון בעסקים קטנים ובינוניים, הקלה על גיוסים ממשקיעים מתוחכמים, שזו פעולה שכבר נקטנו כי יכולנו לבצע אותה באופן פרשני. הקלות לחברות מו"פ בבורסה. אני חושב שכאן, בכל זאת, זה יהיה לפרופיל העסקים של היותר קטנים, יותר ראשוניים, יותר מסוכנים אבל גם יותר אטרקטיביים ומעניינים. מפעלי תעשיה – המסלול הזה לא יהיה חסום בפניהם אבל אני חושב שלפחות בשלב ראשון, הם פחות מתאימים למודל הזה. אני חושב שהיוזמות האחרות יכולות להיות מאד רלוונטיות, ושם נשמח אם נוכל להיפגש אתך לגבי קרן מימון עסקים קטנים ובינוניים, זה נראה לי נופל ממש לעסקים שאת מכוונת אליהם, פחות אולי ה-Crowd funding”".
היו"ר אבישי ברוורמן:
עורך דין וסרמן ופרופסור האוזר, בבקשה.
שמואל האוזר:
מילה אחרונה, אני רוצה להתחבר למה שאמיר אמר בסוף: גם בוועדת המו"פ וגם במפת הדרכים אנחנו מדברים על קשת רחבה מאד של גופים שיוכלו לגייס כסף מחברות גדולות, בינוניות, עסקים קטנים ובינוניים, קרנות שתוכלנה לגייס עבור זה. "Crowd funding" זה אחד הדברים. לא דרך  Crowd funding אנחנו נפתור עכשיו את הבעיה של עסקים קטנים ובינוניים. זה לא רלוונטי כי אנחנו מדברים פה על מצב שבו אנחנו מוותרים על רגולציה ולכן, הדרך שלנו היא להגביל, כפי שאמרת.
היו"ר אבישי ברוורמן:
תודה. אני רוצה לסכם: קודם כל, אני מאד מודה על הדיון הזה, שבאמת יש פה את חכמת השולחן. אחד הדברים שאני עוצם את העיניים, ואני מקווה שבישראל יהיו מעט מאד גופים רגולטורים, אבל כשיהיו גופים רגולטוריים – שיהיו כמו הרשות לניירות ערך שזה גוף סטטוטורי, עם איכות גבוהה, עם הנהגה. ולכן, אתם רואים גם את צורת הדיון לעומת כל מיני רגולטורים ואני לא אוסיף על הדברים האלה. אני מודה לחוכמת השולחן.
אנחנו שמענו את כל הסקירה וההערות הכלליות. בישיבה הבאה, פרופסור האוזר, עורכת הדין בנדלר, כמובן וסרמן ועורכת דין קנדלר ואורנית - אני מתכוון לקרוא את הצעת החוק ולאשר אותה. הבסיס לדיון יהיה הנוסח הממשלתי, שיכלול בחשבון כבר את כל התשומות. אתם תעבירו לנו בקרוב נוסח מתוקן, שיפורסם באתר הוועדה זמן מספיק לפני הדיון הבא. אני מבין, פרופסור האוזר, שאתם מאד מוכנים כבר, וכשאני אומר "בקרוב", ברור לי שזה בקרוב. בכל מקרה, לקחתי פה טווח ביטחון, לא יאוחר מה-10.1.2015. תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:27.